S3-Macro1 Full

‫הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול‬ ‫הטכניון ‪ --‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫____________________________________________________________‬
‫שאלות הכנה לבחינה במבוא לכלכלה (‪)094591‬‬

‫חלק ג' ‪ -‬שאלות במאקרו כלכלה עם פתרון מלא‬
‫אפריל ‪2016‬‬
‫קובץ זה נאסף‪ ,‬נערך‪ ,‬ונפתר ע"י רו"ח מחמוד איוב‪.‬‬

‫קובץ זה נערך במהדורה מחודשת ע"י איילת קוגוס‪.‬‬
‫תודתנו נתונה לרייצ'ל ברנר‪ ,‬איילת קוגוס‪ ,‬ורונן רטמנסקי עבור הערותיהם‬
‫לשיפור ועזרתם‪.‬‬
‫שאלה ‪ :1‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬
‫הכלכלנים במדינת סרביה‪-‬מונטנגרו רצו לחשב את ההכנסה הפרטית הפנויה במשק‪.‬‬

‫להלן נתוני החשבונאות הלאומית הזמינים בידם‪:‬‬
‫מיסים‪:‬‬ ‫‪70‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫‪20‬‬ ‫מיסים על הפרטים‬ ‫‪60‬‬ ‫צריכה ציבורית‬
‫‪25‬‬ ‫מיסים על החברות‬ ‫‪10‬‬ ‫עודף יבוא‬
‫‪40‬‬ ‫מיסים על מוצרים‬ ‫‪35‬‬ ‫סך חסכון פרטי ועסקי‬
‫‪15‬‬ ‫סובסידיות למוצרים‬ ‫‪5‬‬ ‫רווחים שלא חולקו‬
‫‪5‬‬ ‫פחת‬
‫לפיכך‪ ,‬מהי ההכנסה הפנויה במשק זה?‬

‫‪100‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪120‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪140‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪160‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫תשובה ‪:1‬‬
‫חסכון עסקי = רווחים שלא חולקו = ‪5‬‬
‫חסכון פרטי‪35-5 = 30 :‬‬
‫צריכה פרטית = ‪70‬‬
‫הכנסה פרטית פנויה = צריכה פרטית ‪ +‬חסכון פרטי= ‪30+70 =100‬‬
‫תשובה א'‬
‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪: 2-3‬‬

‫בסיס הכסף הינו ‪ 5000‬ויחס הרזרבה הקיים הוא ‪ 0.1‬הבנקים שומרים על יחס זה‪.‬‬
‫(הנתונים הנוספים בכל שאלה נוגעים רק לשאלה עצמה)‪.‬‬
‫שאלה ‪ :2‬שוק הכסף והבנקים‬

‫אם הציבור מחזיק בידיו תמיד ‪ ₪ 500‬והממשלה לקחה הלוואה של ‪ ₪ 1000‬מהבנק המרכזי‬
‫לצורך תשלום משכורות לעובדיה‪ ,‬אזי מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬כמות הכסף במשק תהיה ‪. 50,000‬‬
‫ב‪ .‬כמות הכסף במשק תהיה ‪. 55,000‬‬
‫ג‪ .‬כמות הכסף במשק תהיה ‪. 60,000‬‬
‫ד‪ .‬כמות הכסף במשק תהיה ‪. 55,500‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה‪.‬‬
‫נתון‪CU = 500 re = 0.1 , H = 5000 :‬‬
‫‪RE = H − CU‬‬
‫‪ RE = 5000 − 500 = 4500‬‬
‫‪RE 4500‬‬
‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪= 45000‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫הממשלה לקחה הלוואה מהבנק המרכזי ושילמה משכורות (זהו בעצם עירוי חיצוני חיובי)‪:‬‬
‫‪H = 6000‬‬
‫‪RE1 = 6000 − 500 = 5500‬‬
‫‪5500‬‬
‫= ‪D1‬‬ ‫‪= 55000‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪M = D + CU = 55000 + 500 = 55500‬‬
‫שאלה ‪ : 3‬שוק הכסף והבנקים‬

‫הציבור מעוניין להכפיל את כמות המזומן שבידיו‪ .‬מה יקרה כתוצאה מכך?‬
‫א‪ .‬כמות הכסף תוכפל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסיס הכסף יגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסיס הכסף יקטן‪.‬‬
‫ד‪ .‬יחס הרזרבה יגדל‪.‬‬
‫א' שגוי‪ :‬הציבור מעוניין להכפיל את ‪ ,CU‬משמע‪ :‬עירוי פנימי שלילי ‪ ‬כמות הכסף תקטן‪.‬‬
‫בסיס הכסף ללא שינוי כיוון שאין נתונים מפורשים על ביצוע עירוי חיצוני ‪ ‬ב' ו‪ -‬ג' לא נכונים‪.‬‬
‫יחס הרזרבה ללא שינוי כל עוד לא שונה ע"י הבנק המרכזי ‪ ‬ד' לא נכון‪.‬‬
‫תשובה נכונה ה'‬
‫שאלה ‪ : 4‬שוק הכסף והבנקים‬

‫יחס הרזרבה שעליו שומרים הבנקים הוא תמיד בגובה ‪ .20%‬כתוצאה מגידול בבסיס הכסף בגובה‬
‫‪ 5‬מיליון ‪ ₪‬וגידול ביתרות המזומנים בידי הציבור בגובה ‪ 6‬מיליון ‪ ,₪‬מי מהבאים צפוי שיתרחש?‬
‫א‪ .‬כמות הכסף תרד במיליון ‪.₪‬‬
‫ב‪ .‬הלוואות הבנקים לציבור יעלו ב ‪ 5‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬כמות הכסף תעלה במיליון ‪.₪‬‬
‫ד‪ .‬כמות פיקדונות העו"ש של הציבור בבנקים תרד ב ‪ 6‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ה‪ .‬כמות הכסף במשק לא תשתנה‪.‬‬
‫נתון‪CU = +6 , H = +5 , re = 20% :‬‬
‫‪RE = H − CU = −1‬‬
‫‪RE −1‬‬
‫= ‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= −5‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪M = D + CU = −5 + 6 = +1‬‬
‫‪L = D − RE = −5 + 1 = −4‬‬ ‫הלוואות לציבור‪:‬‬
‫תשובה נכונה ג'‬
‫שאלה ‪ : 5‬שוק הכסף ומערכת הבנקים‬

‫כתוצאה מעירוי משולב‪ :‬חיצוני שלילי בגובה ‪ 10‬מליון ופנימי חיובי בגובה ‪ 10‬מליון‪,‬‬
‫מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬כמות הכסף ללא שינוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסיס הכסף ללא שינוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות הכסף תקטן ב‪ 20-‬מליון ‪.₪‬‬
‫ד‪ .‬כמות הכסף תגדל ב‪ 10 -‬מליון ‪. ₪‬‬
‫ה‪ .‬פקדונות עו"ש ללא שינוי‪.‬‬
‫‪CU = −10‬‬ ‫‪, H = −10‬‬
‫‪RE = H − CU = 0‬‬
‫‪RE‬‬
‫= ‪D‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪re‬‬
‫‪M = D + CU = 0 −10 = −10‬‬
‫פקדונות העו"ש ללא שינוי ‪D = 0‬‬
‫שאלה ‪IS-LM : 6‬‬
‫משק סגור נמצא בשיווי משקל במצב מוצא בתנאי תעסוקה מלאה‪ .‬כעת‪ ,‬הממשלה מגדילה את‬
‫הצריכה הציבורית ומממנת זאת על ידי הרחבה מוניטרית‪ .‬ידוע כי בשיווי המשקל החדש כמות‬
‫הכסף הנומינלית במשק גדלה ב‪ 20%-‬והציבור מחזיק בידיו באותה כמות מזומנים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש (ביחס למצב מוצא)?‬
‫א‪ .‬רמת המחירים תעלה בדיוק ב‪20%-‬‬
‫ב‪ .‬רמת המחירים לא תשתנה כלל‬
‫ג‪ .‬רמת המחירים תעלה ביותר מ‪20% -‬‬
‫ד‪ .‬רמת המחירים תעלה בפחות מ‪20% -‬‬
‫תשובה ‪ :6‬מומלץ להיעזר בגרף ‪ISLM‬‬

‫‪( G = M , Y * = Y F‬מכפיל הכסף =‪)1‬‬
‫כתוצאה מהרחבה משולבת (פיסקלית ומוניטרית) נוצר מצב של עודף ביקושים שדורש עליית‬
‫מחירים (אלא אם נתונה התערבות נוספת מצד הממשלה)‪.‬‬
‫אם המחירים יעלו בדיוק ב‪ 20%-‬המשק עדיין יימצא במצב של עודף ביקושים (כי אז נחזור לשווי‬
‫משקל שהוא תוצר של הרחבה פיסקלית בלבד)‪.‬‬
‫לכן כדי לבטל את השפעת ההרחבה הפיסקלית ולהתכנס בחזרה על תעסוקה מלאה‪ ,‬המחירים‬
‫‪+20% M‬‬
‫)‪ ,‬לכן א' לא נכון ‪‬‬ ‫יעלו ביותר מ‪( ,20% -‬למשל ‪30%‬‬
‫‪+30% p‬‬
‫תשובה נכונה ג'‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬א‪ :‬קיינס הפשוט (שוק המוצרים)‬

‫משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה ושומר תמיד על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫ידוע שבמשק זה ההשקעה והוצאות הממשלה אינן תלויות בהיקף התוצר‪ ,‬וכן ידוע כי הפירמות‬
‫במשק זה תמיד מחלקות את כל רווחיהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬פונקציית המס מורכבת ממס קבוע בלבד‪.‬‬
‫הממשלה החליטה להקטין את צריכתה ב‪ , GΔ -‬תוך כדי שמירה על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫על‪-‬פי המודל הקיינסיאני הפשוט איזו טענה נכונה מבין הבאות?‬
‫א‪ .‬החיסכון הפרטי ישתנה ויקטן בפחות מ ‪.TΔ‬‬
‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית תשתנה ותקטן בפחות מ ‪.GΔ‬‬
‫ג‪ .‬התוצר ישתנה ויקטן ב‪ GΔ -‬מוכפל בנטייה השולית לצרוך‪.‬‬
‫ד‪ .‬סך החיסכון של המשק יוותר ללא שינוי‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההשקעה של המשק תשתנה ותקטן בדיוק ב‪.GΔ -‬‬
‫תשובה ‪7‬א‪:‬‬
‫קיינס הפשוט‪ :‬ידוע ששער הריבית קבוע!‬
‫מכיוון שמדובר על משק השומר על תקציב מאוזן‪ ,‬אזי במקביל להקטנת הוצאות הממשלה‬
‫צמצמה הממשלה גם את גביית המיסים כך ש‪. TΔ = GΔ :‬‬
‫המכפיל של התקציב המאוזן הוא ‪ 1‬מכיוון ש‪:mpc=mpe-‬‬
‫לכן ‪ , Y = G = T‬ואז‪ :‬ההכנסה הפנויה גם ללא שינוי ( ‪  ) Y d = Y − T‬לכן ‪ C‬ללא שינוי‬
‫החיסכון הפרטי‪ , Sp= (Y − T ) − C :‬ללא שינוי‪ ,‬לכן א' לא נכונה‬

‫הצריכה הפרטית ללא שינוי‪ ,‬לכן ב' לא נכונה‬
‫התוצר יקטן ב‪ , G -‬לכן ג' לא נכונה‬
‫סך החיסכון= סך ההשקעה שלא השתנתה ‪ ‬ה' לא נכונה‬
‫תשובה נכונה ד'‬
‫שאלה ‪7‬ב‬
‫משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל באבטלה‪.‬‬
‫ידוע שבמשק זה ההשקעה והוצאות הממשלה אינן תלויות בהיקף התוצר‪.‬‬
‫ידוע כי הפירמות במשק זה תמיד מחלקות את כל רווחיהן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פונקציית המס מורכבת ממס קבוע בלבד‪ .‬והממשלה שומרת תמיד על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬הממשלה החליטה להגדיל את צריכתה ב‪ , ΔG -‬תוך שמירה על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫על‪-‬פי מודל קיינס הפשוט איזו טענה נכונה מבין הבאות?‬
‫א‪ .‬החיסכון הפרטי ישתנה ויקטן בגובה ‪. T‬‬
‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית תגדל ביותר מ ‪. G‬‬
‫ג‪ .‬התוצר ישתנה ויגדל ב‪. mpc  G -‬‬
‫ד‪ .‬סך החיסכון של המשק נותר ללא שינוי‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההשקעה של המשק תשתנה ותקטן בדיוק ב‪. G -‬‬
‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ISLM :8-9‬‬
‫נתונות פונקציות הביקוש הבאות‪:‬‬
‫‪. C = 1000 + 0.75Yd ,‬‬ ‫‪I = 1500 − 50r ,‬‬ ‫‪G = 575 , T = 100‬‬
‫וידוע כי ‪ . YF = 5600‬הביקוש לכסף נתון ע"י ‪, L(Y , r ) = 2000 + Y − 100r‬‬

‫בסיס הכסף הינו ‪ ,₪ 1400‬יחס הרזרבה ‪ ,0.2‬והציבור מחזיק בידיו ‪.₪ 500‬‬
‫רמת המחירים במצב המוצא הינה ‪.1‬‬
‫שאלה ‪:8‬‬
‫לפי המודל המשולב‪ ,‬מהי רמת המחירים בשווי משקל?‬
‫א‪25/22 .‬‬
‫ב‪1 .‬‬
‫ג‪21/19 .‬‬
‫ד‪3/2 .‬‬
‫שוק המוצרים‪:‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX - IM‬‬ ‫לשווי משקל בשוק המוצרים נדרוש‪:‬‬
‫‪Y = 1000 + 0.75 (Y – 100) + 575 + 1500 -50r +1000 - 1000‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪− 6000 = −100r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪2‬‬
‫שוק הכסף‪:‬‬
‫‪H = 1400‬‬ ‫‪CU = 500‬‬ ‫נחשב את כמות הכסף (מנתוני מערכת הבנקים)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪RE = 1400 – 500 = 900‬‬
‫‪RE 900‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 4500‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪M = D + CU = 4500 + 500 = 5000‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪5000‬‬
‫= ) ‪L(Y , r‬‬ ‫= ‪ 2000 + Y − 100r‬‬ ‫לשווי משקל בשוק הכסף נדרוש‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−100r = 3000 − y‬‬ ‫‪(2) ‬‬
‫מ‪ )1( -‬ו‪ )2( -‬נקבל‪:‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪r = 30‬‬ ‫‪,Y = 6000‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪− 6000 = 300 − Y‬‬
‫‪2‬‬
‫רואים שיש נטייה לתוצר שווי משקל מעבר ל‪Y = YF = 5600  YF = 5600 -‬‬
‫נציב ‪ Y = 5600‬בשוק הסחורות (‪ )1‬ונקבל‪r = 32  5600/2-6000 = -100r :‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪P = 25/22 ‬‬ ‫נציב ‪ r ,Y‬בשוק הכסף ונמצא את ‪= 2000 + 5600 − 100*32 :P‬‬
‫‪P‬‬
‫תשובה נכונה א'‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫אם במצב המוצא‪ ,‬הבנק המרכזי מוכר אג"ח לציבור בשווי ‪ ,₪ 120‬והציבור ממשיך להחזיק בידיו‬
‫את הסכום הראשוני‪ .‬מה תהיה רמת המחירים בשיווי משקל?‬
‫א‪25/22 .‬‬
‫ב‪1 .‬‬
‫ג‪21/19 .‬‬
‫ד‪3/2 .‬‬
‫עירוי חיצוני שלילי‪ :‬הבנק המרכזי מוכר אג"ח לציבור בשווי ‪.120‬‬
‫‪780‬‬
‫= ‪,D‬‬ ‫נתון ‪ CU = 500‬ללא שינוי ‪= 3900 , RE = 900 −120 = 780 ‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪M = D + CU = 3900 + 500 = 4400‬‬
‫‪4400‬‬
‫בשוק הכסף‪= 2000 + Y − 100r :‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫‪2400-Y = -100r‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪( (2‬שוק הסחורות ללא שינוי)‬ ‫‪− 6000 = −100r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪-6000=2400-Y  Y=5600= Y F = 5600‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬התוצר בשווי משקל שווה לתוצר של תעסוקה מלאה לכן אין לחץ לשינוי במחירים ‪P = 1‬‬
‫תשובה נכונה ב'‬
‫שאלה ‪IS-LM :10‬‬

‫מבין הבאים‪ :‬מהי ההגדרה ההולמת את עקומת ‪ IS‬במודל המשולב?‬
‫א‪ .‬מציגה אוסף שילובי תוצר וריבית שבהם מתקיים שיווי משקל כללי בשוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מציגה אוסף שילובי תוצר וריבית שבהם מתקיים שיווי משקל בשוק המוצרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מציגה אוסף שילובי השקעה וחסכון שבהם מתקיים שיווי משקל כללי בשוק‬
‫המוצרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא יכולה להיות קשיחה לחלוטין‪.‬‬
‫תשובה ‪:10‬‬
‫עקומת ‪ IS‬מציגה אוסף שילובי תוצר ‪ Y‬ורבית ‪ r‬שבהם מתקיים שווי משקל בשוק המוצרים‪.‬‬
‫תשובה ב' נכונה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬עקומת ‪ LM‬מציגה את אוסף שילוב תוצר ‪ Y‬ורבית ‪ r‬שבהם יש שווי משקל בשוק הכסף‪.‬‬
‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ :11-12‬מערכת הבנקים‬

‫במשק מסוים יחס הרזרבה הוא ‪ 0.25‬והלוואות הבנקים המסחריים לציבור עומדות על ‪.₪ 500‬‬
‫כל נתון המתווסף בכל סעיף‪ ,‬מתייחס רק לאותו סעיף!‬
‫שאלה ‪:11‬‬
‫הממשלה מחליטה להגדיל את הוצאותיה ב‪ ₪ 1000-‬כך ש‪ ₪ 500-‬ימומן באמצעות מסים‪ ,‬ו‪500-‬‬
‫‪ ₪‬ימומנו בעזרת מלווה מהציבור‪ .‬ידוע כי הציבור שומר על כמות המזומנים בידו קבועה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מה יקרה לרמת ההלוואות של הבנקים?‬
‫א‪ .‬גדלה ב‪.₪ 1000-‬‬
‫ב‪ .‬קטנה ב‪.₪ 2500-‬‬
‫ג‪ .‬גדלה ב‪.₪ 4000-‬‬
‫ד‪ .‬לא השתנתה‪.‬‬
‫תשובה ‪:11‬‬
‫‪re = 0.25‬‬ ‫נתונים‪L = 500 :‬‬
‫הממשלה משכה מהשוק ‪ ₪ 1000‬ע"י מסים ומלווה מהציבור‪ ,‬אבל עקב הגידול בהוצאות‬
‫הממשלה הכסף חזר שוב לשוק ולכן בסיס הכסף ‪ H‬ללא שינוי‪.‬‬
‫מכיוון שהמזומנים בידי הציבור ‪ CU‬ללא שינוי (נתון)‪ ,‬אז הרזרבה בבנקים ‪ R‬ללא שינוי ומכיוון‬
‫‪re‬‬
‫לא השתנה אז פקדונות העו"ש ‪ D‬וההלוואות לבנקים לא ישתנו‪.‬‬ ‫שיחס הרזרבה‬
‫תשובה ד' נכונה‪.‬‬
‫שאלה ‪:12‬‬
‫חזרו לתנאי התחלה‪ .‬הבנק המרכזי החליט להוריד את יחס הרזרבה ל‪ .0.2 -‬באותו הזמן החליט‬
‫הציבור להגדיל את פיקדונות העו"ש שלו ב‪.₪ 300-‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מה תהיה רמת ההלוואות של הבנקים המסחריים לציבור?‬
‫‪2‬‬
‫‪.₪ 966‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.₪ 773‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.₪ 193‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.₪ 273‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תשובה ‪:12‬‬
‫‪re = 0.25‬‬ ‫נתוני פתיחה‪L = 500 :‬‬
‫מצב התחלתי‪:‬‬
‫‪RE RE‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.25‬‬
‫‪D = RE + L = RE + 500‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪RE‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= RE + 500  RE = 166‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪D = 166 + 500 = 666‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫מצב חדש‪re = 0.2 :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪D1 = D0 + 300 = 666 + 300 = 966‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪RE = D  re = 966  0.2 = 193‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪L = D1 − RE = 966 − 193 = 773‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫תשובה ב' נכונה‬
‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ :13-15‬קיינס הפשוט‬
‫במשק סגור מתקיימות המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪. C = 320 + 0.55Yd‬‬ ‫צריכה פרטית ‪:‬‬
‫מס‪. T = 160 + 0.2Y :‬‬
‫צריכה ציבורית‪. G = 668 :‬‬
‫השקעה‪I = 250 + 0.1 Y :‬‬
‫תוצר תעסוקה מלאה‪. YF = 2500 :‬‬
‫שאלה ‪:13‬‬
‫בהתאם לנתונים ולפי מודל קיינס הפשוט‪ ,‬מה מהבאים נכון בשווי משקל?‬
‫א‪ .‬קיים עודף ביקושים (פער אינפלציוני)‬
‫ב‪ .‬קיימת אבטלה (פער דיפלציוני)‬
‫ג‪ .‬צריכה פרטית ‪.1288‬‬
‫ד‪ .‬גרעון בתקציב הממשלה ‪.8‬‬
‫ה‪ .‬חיסכון ציבורי ‪.8‬‬
‫ו‪ .‬צריכה ציבורית ‪.1288‬‬
‫תשובה ‪:13‬‬
‫‪Y = C +G + I‬‬
‫‪Y = 320 + 0.55(Y − 160 − 0.2Y ) + 668 + 250 + 0.1Y‬‬
‫‪Y = 2500‬‬
‫מתקבל שתוצר של שיווי משקל הוא בדיוק התוצר של תעסוקה מלאה‪( .‬תשובות א‪-‬ב נפסלות)‬
‫צריכה פרטית‪  C = 320 + 0.55(2500 − 160 − 0.2  2500) = 1332 :‬ג' לא נכונה‪.‬‬
‫חיסכון בתקציב הממשלה‪Tnet − G = 160 + 0.2(2500) − 668 = −8 :‬‬
‫כלומר קיים גרעון ציבורי בגובה ‪ 8‬מיליון ‪ .₪‬תשובה נכונה ד'‪.‬‬
‫תשובה ו' – שימו לב שהצריכה הציבורית (ממשלתית) תמיד קבועה ובשאלה זו נתון ‪668‬‬
‫שאלה ‪:14‬‬
‫נניח שהממשלה מחליטה להגדיל את הוצאותיה ב‪( 92-‬גידול שמתבטא בחלק האוטונומי בלבד של‬
‫הוצאותיה)‪ ,‬מהו הפער האינפלציוני במונחי תוצר ובמונחי ביקושים שנוצר בטווח המיידי (לפני‬
‫שמתחיל תהליך של שינוי בביקושים לסגירת פער התוצר והתכנסות לשווי משקל יציב)?‬
‫א‪ .‬הפער האינפלציוני במונחי תוצר=‪ ,200‬והפער האינפלציוני במונחי ביקוש מצרפי=‪.92‬‬
‫ב‪ .‬הפער האינפלציוני במונחי תוצר=‪ 92‬והפער האינפלציוני במונחי ביקוש מצרפי=‪.200‬‬
‫ג‪ .‬הפער האינפלציוני במונחי תוצר=‪ 550‬והפער האינפלציוני במונחי ביקוש מצרפי=‪.92‬‬
‫ד‪ .‬אין פער אינפלציוני‪.‬‬
‫תשובה ‪14‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpi‬‬
‫‪mpe = 0.55(1 − 0.2) + 0.1 = 0.54‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2.174‬‬
‫‪1 − mpe 1 − 0.54‬‬
‫הפער במונחי תוצר‪Y = K * G = 2.174  92 = 200 :‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ ‬תשובה נכונה א'‪.‬‬ ‫הפער במונחי ביקוש‪= 92 :‬‬
‫‪K‬‬
‫הערה‪ :‬אם הייתם נשאלים לגבי מצב יציב של שווי משקל כמובן שבמצב זה המשק יחזור לתוצר‬
‫תעסוקה מלאה ובמקרה זה יתייצב על התוצר ההתחלתי (‪ )2500‬ולא יהיה שום שינוי בתוצר‪.‬‬
‫שאלה ‪:15‬‬
‫נניח שעקב שינויים מבניים חלה ירידה של ‪ 550‬בתוצר תעסוקה מלאה‪ .‬הממשלה מעוניינת‬
‫להחזיר את המשק לשווי משקל בתעסוקה מלאה ובוחרת במדיניות פיסקלית מרסנת שתתבטא‬
‫בשינוי הגודל האוטונומי של המס‪.‬‬
‫כתוצאה מכך מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬השינוי הרצוי במס הוא‪. T = −460 :‬‬
‫ב‪ .‬השינוי הרצוי במס הוא‪. T = 200 :‬‬
‫ג‪ .‬השינוי הרצוי במס הוא‪. T = −92 :‬‬
‫ד‪ .‬השינוי הרצוי במס הוא‪. T = 460 :‬‬
‫תשובה ‪:15‬‬
‫‪Y = −550‬‬
‫מכפיל המסים‪KT = −mpc  K = −0.55  2.174 = −1.1956 :‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪−550‬‬
‫= ‪ T‬‬ ‫=‬ ‫‪= +460‬‬
‫‪KT −1.1956‬‬
‫כלומר‪ ,‬צריך להגדיל את המיסים ב ‪.₪ 460‬‬
‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ISLM :16-18‬‬
‫פונקצית הצריכה הפרטית נתונה ע"י‪. C = 220 + 0.6  Yd − 3r :‬‬
‫פונקצית ההשקעות נתונה ע"י‪. I = 140 + 0.12Y − 2r :‬‬
‫פונקצית המס נתונה ע"י‪ . T = 100 + 0.2Y :‬הממשלה שומרת על מדיניות תקציב מאוזן‪.‬‬
‫בנוסף‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫= ) ‪ . L (Y , r‬כמות היתרות הנומינליות ( ‪ ) M‬שווה ל‪ 300 -‬ורמת‬ ‫הביקוש לכסף נתון ע"י‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫המחירים שווה ל‪. 4 -‬‬
‫תוצר תעסוקה מלאה שווה ל‪. 1800 -‬‬
‫שאלה ‪:16‬‬
‫לאחר התכנסות המשק למצב של שיווי משקל‪ ,‬מהם רמת התוצר ושער הריבית?‬
‫א‪r = 20, Y * = 1500 .‬‬
‫ב‪r = 8, Y * = 1500 .‬‬
‫‪r = 20, Y * = 300‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪r = 20, Y * = 1800 .‬‬

‫תשובה ‪:16‬‬
‫שוק הסחורות‪:‬‬
‫‪Y = C +G + I‬‬
‫‪Y = 220 + 0.6(Y − 100 − 0.2Y ) − 3r + 100 + 0.2Y + 140 + 0.12Y − 2r‬‬
‫‪r = 80 − 0.04Y‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪Y 300‬‬
‫= ) ‪L(Y , r‬‬ ‫= ‪‬‬ ‫‪= 75‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪Y‬‬
‫=‪r‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪75‬‬
‫‪Y‬‬
‫= ‪80 − 0.04Y = r‬‬ ‫‪ Y = 1500 r = 20‬‬
‫‪75‬‬
‫תשובה נכונה א'‪.‬‬
‫שאלה ‪:17‬‬
‫כדי להביא את המשק לתעסוקה מלאה על ידי פעולה מוניטארית‪ ,‬מהו הגידול הנדרש ביתרות‬
‫הנומינליות (היצע הכסף)?‬
‫א‪300 .‬‬
‫ב‪900 .‬‬
‫‪450‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪600 .‬‬
‫תשובה ‪:17‬‬
‫‪ Y = 1800‬נציב בשוק הסחורות ונקבל‪r = 80 − 0.04(1800) = 8 :‬‬
‫‪Y M + M‬‬ ‫‪1800 300 + M‬‬
‫=‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫נציב ‪ Y ,r‬בשוק הכסף‪ M = 600 :‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫תשובה נכונה ד'‪.‬‬
‫שאלה ‪:18‬‬
‫כדי להביא את המשק לתעסוקה מלאה על ידי הגדלת הוצאות הממשלה שתמומן מהטלת מס‬
‫גולגולת בסכום זהה‪ ,‬מהו השינוי הנדרש בהוצאות הממשלה? ‪G = T‬‬
‫א‪100 .‬‬
‫ב‪200 .‬‬
‫‪300‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪400 .‬‬
‫ה‪500 .‬‬
‫תשובה ‪:18‬‬
‫‪Y = 220 + 0.6(Y − 100 − T − 0.2Y ) − 3r + 100 + T + 0.2Y + 140 + 0.12Y − 2r‬‬
‫‪40 + 0.4T‬‬
‫=‪r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1800 300‬‬
‫=‬ ‫‪ r = 24‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪4‬‬
‫נציב בשוק הסחורות (‪ )1‬ונקבל‪, G = T = 200 :‬‬
‫תשובה נכונה ב'‪.‬‬
‫להלן נתוני החשבונאות הלאומית של משק מסוים בשנת ‪( 2012‬במיליוני ‪:)₪‬‬

‫צריכה פרטית ‪400‬‬
‫מיסים עקיפים נטו ‪80‬‬
‫מס חברות ‪20‬‬
‫מס הכנסה ‪50‬‬
‫תשלומי העברה ‪50‬‬
‫גרעון בתקציב הממשלה ‪100‬‬
‫השקעה נקייה ‪160‬‬
‫פחת ‪20‬‬
‫עודף ייבוא ‪140‬‬
‫מהו התוצר המקומי הגולמי (במיליוני ‪?)₪‬‬
‫א‪620 .‬‬
‫ב‪640 .‬‬
‫ג‪900 .‬‬
‫ד‪920 .‬‬
‫ה‪1200 .‬‬
‫תשובה ‪:19‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX − IM‬‬
‫‪EX − IM = −140‬‬
‫‪C = 400‬‬
‫‪ = 160 + 20 = 180‬פחת ‪I g = I n +‬‬
‫‪G − T = 100‬‬
‫‪T = 80 + 20 + 50 − 50 = 100‬‬
‫‪G − 100 = 100  G = 200‬‬
‫‪Y = 400 + 200 + 180 − 140 = 640‬‬
‫שאלה ‪ :20‬קיינס הפשוט‬

‫במודל קיינס הפשוט‪ ,‬כיצד הקטנת תשלומי העברה משפיעה על הביקוש המצרפי?‬
‫א‪ .‬מגדילה את הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקטינה את הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אינה משפיעה על הביקוש המצרפי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקטנת תשלומי העברה יכולה להגדיל או להקטין את הביקוש המצרפי כתלות בגודל ‪.mpc‬‬
‫תשובה ‪:20‬‬
‫הקטנת תשלומי העברה מגדילה את המסים נטו וכך מקטינה את ההכנסה הפנויה ‪ ,‬דבר המביא‬
‫להקטנת הצריכה הפרטית שהינה חלק מהביקוש המצרפי‪.‬‬
‫שאלה ‪ :21‬קיינס‬
‫נתון כי במצב מוצא המשק נמצא בתעסוקה מלאה‪( .‬הניחו משק סגור)‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬כתוצאה משינויי מדיניות ממשלתית ביחס להשקעות‪ ,‬הפכה התלות של הפירמות (המגזר‬
‫העסקי) להשקעות ביחס לריבית קטנה יותר (כלומר מקדם הריבית של ההשקעות קטן)‪.‬‬
‫אי לכך ובהתאם למודל המשולב ‪ ,ISLM‬מה יקרה בשיווי משקל החדש לאחר השינוי?‬
‫א‪ .‬הצריכה הפרטית תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחירים יעלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצריכה הפרטית תקטן‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההשקעות יקטנו‪.‬‬
‫תשובה ‪:21‬‬
‫לפי המודל הקיינסיאני ידוע שקיים קשר שלילי בין הריבית להשקעות‪ .‬הקטנת מקדם הריבית של‬
‫ההשקעות תביא לעלייה בביקוש להשקעות עבור אותו שער ריבית ותהיה נטייה לעלייה בתוצר‪,‬‬
‫אבל מכיוון שאנחנו נמצאים בתעסוקה מלאה במצב המוצא‪ ,‬התוצר יישאר ללא שינוי והצריכה‬
‫הפרטית ללא שינוי כי היא תלויה בתוצר‪ .‬עודף הביקוש כאמור יבוא לידי ביטוי בעליית המחירים‪.‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :22-23‬מערכת הבנקים‬

‫במדינה מסוימת עומד בסיס הכסף על ‪ .800‬הציבור מחזיק בידיו מחצית מבסיס הכסף‪ .‬יחס‬
‫הרזרבה עומד על ‪0.4‬‬
‫שאלה ‪:22‬‬
‫נגיד הבנק המרכזי מעוניין לעודד צריכה ע"י העלאת כמות הכסף במשק‪.‬‬
‫מבין הבאים‪ ,‬מהו השינוי שיגרום להגדלת כמות הכסף הגדולה ביותר?‬
‫א‪ .‬הנפקת אג"ח בשווי ‪ 300‬ומכירתו לציבור‪ ,‬כאשר המזומן שהציבור מחזיק בידיו קבוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי יחס הרזרבה ל‪.0.3-‬‬
‫ג‪ .‬קניית אג"ח מהציבור בסך ‪ 200‬תוך שמירה על סך הלוואות קבוע‪.‬‬
‫ד‪ .‬שינוי יחס הרזרבה ל‪.0.5-‬‬
‫ה‪ .‬הנפקת אג"ח בשווי ‪ 700‬ומכירתו לציבור‪ ,‬כאשר המזומן שהציבור מחזיק בידיו קבוע‪.‬‬
‫תשובה ‪22‬‬
‫‪H = 800 CU = 400 RE = 400 re = 0.4‬‬
‫פיקדונות העו"ש‪ ,‬ההלוואות וכמות הכסף במצב ההתחלתי‪:‬‬
‫‪RE 400‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1000‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪L = D − RE = 1000 − 400 = 600‬‬
‫‪M = CU + D = 400 + 1000 = 1400‬‬
‫א‪,‬ה‪ .‬הנפקת אג"ח לציבור מקטינה את כמות הכסף (עירוי חיצוני שלילי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי יחס הרזרבה ל‪:0.3 -‬‬
‫‪400‬‬
‫=‪D‬‬ ‫‪= 1333‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪M = 400 + 1333 = 1733‬‬
‫ג‪ .‬קניית אג"ח מהציבור‪ L = 600 , H = 800 + 200 = 1000 :‬כמקודם‪.‬‬
‫‪RE‬‬ ‫‪RE‬‬
‫= ‪(1) D‬‬ ‫=‪D‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪(2) D = RE + L  D = RE + 600‬‬
‫‪‬‬
‫‪RE = 400‬‬ ‫‪D = 1000‬‬
‫‪ CU = H − RE = 1000 − 400 = 600‬כלומר‪ ,‬הציבור החזיק בכל התמורה מהאג"ח החדש‪.‬‬
‫‪M = CU + D = 600 + 1000 = 1600‬‬
‫ד‪ .‬העלאת יחס הרזרבה תקטין את כמות הכסף‬
‫שאלה ‪:23‬‬
‫חזרו למצב המוצא‪ .‬הממשלה מעוניינת להגדיל את צריכתה‪ .‬מימון ההגדלה ייעשה ע"י לקיחת‬
‫הלוואה הן מהבנק המרכזי והן מהציבור‪ ,‬כך ש‪ 2/3‬מימון הגדלת הצריכה יהיה ע"י הבנק המרכזי‬
‫ואת היתרה יממן הציבור‪.‬‬
‫ידוע‪ ,‬כי בעקבות לקיחת ההלוואה כמות הכסף גדלה ב‪ ,700-‬וכן היחס מזומן‪/‬עו"ש לא השתנה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מה היה סך ההלוואה שלקחה הממשלה?‬
‫א‪200 .‬‬
‫ב‪400 .‬‬
‫ג‪600 .‬‬
‫ד‪800 .‬‬
‫ה‪1000 .‬‬
‫תשובה ‪:23‬‬
‫‪CU‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪M = CU + D = 2100 ,‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.4‬‬
‫‪D 1000‬‬
‫‪‬‬
‫‪D = 1500 CU = 600‬‬
‫‪RE = re  D = 0.4 1500 = 600‬‬
‫‪H = RE + CU = 600 + 600 = 1200  H = 400‬‬
‫‪2‬‬
‫היות והעירוי החיצוני (הלוואה מהבנק המרכזי) מהווה ‪ 2/3‬מההלוואה‪X = 400  X = 600 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫זכרו שמימון הוצאות הממשלה ע"י מלווה מהציבור לא משפיע על בסיס הכסף (ולא על כמות‬
‫הכסף)‪ .‬רק מימון ע"י מלווה מהבנק המרכזי כן משפיע ופירושו עירוי חיצוני חיובי‪.‬‬
‫שאלה ‪ :24‬מערכת הבנקים‬

‫משק סגור נמצא במצב מוצא באבטלה‪ .‬עקב המצב הכלכלי הקשה הציבור מחליט לשנות את‬
‫הרגליו וכעת מעוניין להחזיק בידיו פחות מזומנים בכל רמת תוצר‪ .‬הניחו שאין עירוי חיצוני‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מי מהבאים נכון במצב שיווי משקל חדש (ביחס למצב מוצא)?‬
‫א‪ .‬התוצר יעלה והצריכה הפרטית לא תשתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התוצר יעלה והריבית תרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחירים יעלו וההשקעות ירדו‪.‬‬
‫ד‪ .‬התוצר ירד והצריכה הפרטית תרד‪.‬‬
‫תשובה ‪:24‬‬
‫הציבור מעוניין להחזיק פחות מזומן ‪ ‬הביקוש לכסף יזוז שמאלה כמו כן היצע הכסף יגדל עקב‬
‫גידול ברזרבות הבנקים ‪ .R‬כתוצאה משתי פעולות אלו שער הרבית ירד ‪ ‬ההשקעות יגדלו‪,‬‬
‫התוצר יעלה גם כן‪ ,‬הצריכה הפרטית תלויה בתוצר ותעלה גם היא ‪‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :25-26‬קיינס הפשוט‬

‫משק סגור מצוי בשיווי משקל‪ .‬ידוע כי שער הריבית במשק קבוע ולהלן פונקציות ההתנהגות של‬
‫מגזרי המשק (במליוני ‪:)₪‬‬
‫‪C=1000+0.5Yd‬‬
‫‪I=500+0.1Y‬‬
‫‪G=1000‬‬
‫נתון כי תוצר תעסוקה מלאה עומד על ‪.6000‬‬
‫המס במשק זה הינו קבוע וזהה להוצאות הממשלה וידוע שהממשלה שומרת על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫שאלה ‪:25‬‬
‫מהם תוצר שיווי המשקל והפער הדפלציוני במונחי ביקוש?‬
‫א‪ .‬תוצר – ‪ ,4800‬פער ‪1000 -‬‬
‫ב‪ .‬תוצר – ‪ ,4800‬פער – ‪400‬‬
‫ג‪ .‬תוצר – ‪ ,5000‬פער – ‪1000‬‬
‫ד‪ .‬תוצר – ‪ ,5000‬פער – ‪400‬‬
‫ה‪ .‬תוצר – ‪ ,6000‬פער – ‪0‬‬
‫תשובה ‪:25‬‬
‫‪T = G = 1000‬‬
‫‪Y = C +G + I‬‬
‫‪Y = 1000 + 0.5(Y − 1000) + 1000 + 500 + 0.1Y‬‬
‫‪0.4Y = 2000  Y = 5000‬‬
‫פער במונחי תוצר‪ /‬כסף‪YF − Y = 6000 − 5000 = 1000 :‬‬
‫נחשב את המכפיל‪:‬‬
‫‪mpe = mpc + mpi = 0.5 + 0.1 = 0.6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2.5‬‬
‫‪1 − mpe 1 − 0.6‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪.‬‬ ‫פער במונחי ביקוש‪= 400 :‬‬
‫‪2.5‬‬
‫הממשלה מעוניינת להביא את תוצר המשק לשווי משקל בתעסוקה מלאה ע"י הגדלת הצריכה‬
‫הציבורית תוך כדי שמירה על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫לפי מודל קיינס‪ ,‬מהו הגידול הנדרש בצריכה הציבורית?‬
‫א‪₪ 1000 .‬‬
‫ב‪₪ 800 .‬‬
‫ג‪₪ 500 .‬‬
‫ד‪₪ 400 .‬‬
‫ה‪₪ 100 .‬‬
‫תשובה ‪:26‬‬
‫ניעזר במכפיל התקציב המאוזן‪:‬‬
‫‪1 − mpc 1 − 0.5‬‬
‫=‬ ‫‪= 1.25‬‬
‫‪1 − mpe 1 − 0.6‬‬
‫‪Y‬‬
‫= ‪G0 = T0‬‬ ‫‪= 800‬‬
‫‪1.25‬‬

‫ידוע כי במשק מסוים יחס הרזרבה הוא ‪ ,0.4‬יחס זה נשמר על ידי הבנקים‪.‬‬
‫פיקדונות העו"ש של הציבור הינן ‪ 5000‬והציבור שומר על יחס מזומן לעו"ש של ‪ 1‬ל‪ 5-‬בהתאמה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬מהו בסיס הכסף במשק זה?‬
‫א‪1000 .‬‬
‫ב‪2000 .‬‬
‫ג‪3000 .‬‬
‫ד‪6000 .‬‬
‫ה‪7000 .‬‬
‫תשובה ‪:27‬‬
‫‪re = 0.4‬‬
‫‪D = 5000‬‬
‫‪CU 1‬‬
‫=‬
‫‪D‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪D 5000‬‬
‫= ‪CU‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1000‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪RE = D  re = 5000  0.4 = 2000‬‬
‫‪H = CU + RE = 1000 + 2000 = 3000‬‬
‫נתון כי במשק מסוים תוצר תעסוקה מלאה הינו ‪ 1,000‬ותוצר שיווי משקל הינו ‪.800‬‬
‫הנטייה השולית לצרוך הינה ‪ ,0.6‬ונניח כי רק הצריכה הפרטית תלויה בתוצר‪.‬‬
‫הממשלה מעוניינת להביא את המשק לתעסוקה מלאה‪ ,‬ולפניה שתי הצעות‪:‬‬
‫הצעת שר האוצר הינה להקטין מיסים בלבד‪.‬‬
‫הצעת שר התשתיות הינה להגדיל את הצריכה הציבורית בלבד‪.‬‬
‫פשרת ראש הממשלה הינה נקיטת שני האמצעים הנ"ל גם יחד‪ ,‬ובסכום זהה‪.‬‬
‫מהו הסכום הנדרש?‬
‫א‪50 .‬‬
‫ב‪80 .‬‬
‫ג‪200 .‬‬
‫ד‪280 .‬‬
‫ה‪350 .‬‬
‫תשובה ‪:28‬‬
‫‪YF = 1000‬‬ ‫‪Y* = 800‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬ ‫‪= 2.5‬‬ ‫‪ mpc=0.6‬‬
‫‪1 − 0.6‬‬
‫אם נקטין מסים בשקל ‪ AD ‬יגדל מיד ב‪( 0.6 -‬גודל ‪)C‬‬
‫אם נגדיל צריכה ציבורית בשקל ‪ AD ‬יגדל ב‪ 1-‬שקל (גודל ‪)G‬‬
‫‪ AD ‬גדל ב‪ Y  1.6 -‬יגדל ב‪(1.6)  (2.5)=4 -‬‬
‫‪200‬‬
‫‪‬‬ ‫רוצים להגדיל את ‪ y‬בסה"כ ב‪= 50  200 -‬‬
‫‪4‬‬
‫הערה‪ :‬אילו היינו מגדילים את המיסים ואת הצריכה הציבורית באותו סכום (תקציב מאוזן) אז‬
‫היה מדובר במכפיל תקציב מאוזן הוא ‪ ,1‬והתשובה הייתה ‪.200‬‬

‫נניח שטוגו (מדינה במערב אפריקה) היא משק סגור הנמצא באבטלה‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬המשקיעים צופים שהתקבולים העתידיים לנכסי הון יעלו‪.‬‬
‫הניחו שהנטייה השולית לחסוך חיובית ממש‪.‬‬
‫בהתאם לכך ולפי המודל הקיינסיאני הפשוט‪ ,‬מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬הביקוש להשקעה יעלה ועקב כך יעלו גם התוצר וגם החיסכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשווי משקל החדש ההשקעה לא תעלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סך החיסכון במשק ירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬התוצר בפועל יהיה גבוה מסך הביקושים ולכן התוצר בפועל יקטן‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא תהיה שום השפעה על ההשקעה ועל התוצר‪.‬‬
‫תשובה ‪:29‬‬
‫צפי לעלייה בתקבולים לנכסי הון ‪ ‬עלייה באטרקטיביות ההשקעה ‪ ‬עלייה בביקוש‬
‫להשקעות ‪ ‬התוצר ‪ Y‬עולה‪ ,‬כמו כן גם הצריכה וגם החיסכון יגדלו‪.‬‬

‫במדינת מאקרו‪-‬מריקה מתקיימות המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪C = 150 + 0.9Yd‬‬
‫‪T = 100 + 0.5Y‬‬
‫‪I = 600 − 100r + 0.15Y‬‬
‫‪G = 440‬‬
‫‪L = 200 + 0.1Y − 50r‬‬
‫‪M = 250‬‬
‫‪YF = 2200‬‬
‫בנוסף‪ ,‬רמת המחירים במצב ההתחלתי שווה ל‪.1 -‬‬
‫שאלה ‪:30‬‬
‫מהם התוצר והריבית בשווי משקל?‬
‫א‪Y=2200 ; r=3.4 .‬‬
‫; ‪Y=2000‬‬ ‫ב‪r=3 .‬‬
‫ג‪Y=1800 ; r=2.6 .‬‬
‫ד‪Y=2100 ; r=3.2 .‬‬
‫; ‪Y=1500‬‬ ‫ה‪r=5 .‬‬
‫תשובה ‪:30‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX − IM‬‬
‫‪Y = 150 + 0.9(Y − 100 − 0.5Y ) + 440 + 600 − 100r + 0.15Y‬‬
‫‪0.4Y − 1100 = −100r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪M‬‬
‫=‪L‬‬
‫‪P‬‬
‫‪250‬‬
‫= ‪200 + 0.1Y − 50r‬‬ ‫‪ −50r = 50 − 0.1Y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-100r = 100-0.2Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪0.4Y − 1100 = 100 − 0.2Y‬‬
‫‪Y * = 2000 < Y F = 2200‬‬
‫‪0.4  2000 − 1100 = −100r‬‬
‫‪3=r‬‬
‫שאלה ‪:31‬‬
‫נשיא מדינת מאקרו‪-‬מריקה‪ ,‬גיל קיינסטון‪ ,‬הסתבך בשערוריית מין אשר עלולה להשפיע על המשך‬
‫כהונתו‪ .‬אשת הנשיא‪ ,‬שירלי קיינסטון‪ ,‬המכהנת גם כשרה בממשלתו‪ ,‬נפגעה מאוד מפרסום‬
‫הפרשה ודורשת כפיצוי מבעלה‪ ,‬שיגדיל את תקציב משרדה ב‪.50$ -‬‬
‫הנשיא לא מעוניין ללוות מהציבור ולכן פונה לנגיד הבנק המרכזי בבקשה להלוואה של ‪.50$‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מהי העלייה הנדרשת ברמת המחירים? (הניחו מכפיל כסף=‪.)1‬‬
‫א‪5% .‬‬
‫ב‪10% .‬‬
‫ג‪0% .‬‬
‫ד‪0.5% .‬‬
‫ה‪100% .‬‬
‫תשובה ‪:31‬‬
‫‪G = 50‬‬ ‫‪M=50‬‬
‫‪(1) 0.4Y-1100=-100r+ 50‬‬
‫‪G‬‬
‫‪0.4Y - 1150=-100r‬‬
‫‪250 + 50‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪= 200 + 0.1Y − 50r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-100r = 200-0.2Y‬‬
‫‪(1)=(2) ‬‬ ‫‪0.4Y - 1150 = 200 - 02Y‬‬
‫‪Y = 2250  Y=Y F = 2200‬‬
‫התוצר שהתקבל גבוה מתוצר תעסוקה מלאה ולכן יתחיל תהליך אינפלציוני של עליית מחירים עד‬
‫שהמשק יתכנס על תוצר תעסוקה מלאה כתוצר שיווי משקל‪.‬‬
‫משוק הסחורות‪0.4  2200 - 1150 = -100r  r = 2.7 :‬‬
‫‪250 + 50‬‬
‫= )‪200 + (0.1 2200) − 50(2.7‬‬ ‫נציב בשוק הכסף‪ p = 1.05 :‬‬
‫‪p‬‬
‫שאלה ‪ : 32‬קיינס הפשוט‬
‫הכלכלנים במדינת חוף השנהב רצו לחקור את סיבות המיתון במדינתם;‬
‫מה מהבאים לא יכול להוות הסבר למיתון על פי המודל הקיינסיאני הפשוט?‬
‫א‪ .‬ירידה בתזרימים הצפויים מההשקעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליית החיסכון הפרטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירידה בנטייה השולית לצריכה‪.‬‬
‫ד‪ .‬גידול הגרעון התקציבי‪.‬‬
‫ה‪ .‬ירידה בהוצאות הממשלה‪.‬‬
‫תשובה ‪:32‬‬
‫א‪ .‬ירידה בתזרים הצפוי מההשקעה תביא לירידה בביקוש להשקעות‪ ,‬אי לכך התוצר יקטן‪ ,‬וזו‬
‫כן סיבה למיתון‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליית החיסכון הפרטי גורמת לירידה בצריכה הפרטית‪ ,‬לכן התוצר יקטן‬
‫ג‪ .‬ירידה בנטייה שולית לצרוך גורמת לירידה בצריכה הפרטית‪ ,‬ולירידה בתוצר‬
‫ד‪ .‬גידול בגרעון (לדוגמא ע"י הגדלת ‪ G‬או הקטנת ‪ )T‬מעלה את התוצר מכיוון שהוא מגדיל את‬
‫הביקוש לצריכה ציבורית או פרטית ‪ -‬זוהי התשובה הנכונה‬
‫ה‪ .‬ירידה בהוצאות הממשלה‪ ,‬פירושה הקטנת ‪ G‬ולכן התוצר יקטן‬
‫שאלה ‪ : 34‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬
‫נסמן את הוצאות הפירמה על שכר עבודה ב‪ ,X-‬וידוע כי התוצר במשק שווה ל‪.5X-‬‬
‫אם הצריכה הפרטית שווה להשקעה מקומית (גולמית) וגם לצריכה הממשלתית‪ ,‬וכפולה‬
‫מהוצאות הפירמה על שכר העבודה‪ .‬הניחו משק פתוח‪ ,‬וכן ‪ X‬חיובי ממש‪.‬‬
‫א‪ .‬קיים יצוא בסך ‪.X‬‬
‫ב‪ .‬עודף היצוא שווה ‪.X‬‬
‫ג‪ .‬עודף היבוא שווה ‪.X‬‬
‫ד‪ .‬הייבוא שווה לייצוא‪.‬‬
‫תשובה ‪:34‬‬
‫‪C=2W=2X‬‬ ‫‪,W=X‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪C = I = G =2X‬‬
‫)‪Y = C + G + I + (EX-IM‬‬
‫)‪5X = 6X + (EX-IM‬‬
‫‪(EX-IM) = -X‬‬
‫כלומר קיים עודף ייבוא בסך ‪ .X‬תשובה ג' נכונה‪.‬‬
‫הממשלה האנגלית גובה מס הכנסה יחסי בשיעור ‪ 25%‬מהתוצר‪ .‬ידוע כי תוצר התעסוקה המלאה‬
‫שווה ל – ‪ .1,150‬פונקצית הצריכה הפרטית ‪ , C = 250 + 0.8Yd‬הוצאות הממשלה ‪, G = 100 :‬‬
‫השקעות במשק‪. I = 150 :‬‬
‫שאלה ‪:35‬‬
‫מהם תוצר שיווי משקל והמכפיל הרגיל של המשק האנגלי?‬
‫א‪ .‬תוצר‪ ,2000 :‬מכפיל‪.4 :‬‬
‫ב‪ .‬תוצר‪ ,2500 :‬מכפיל‪.5 :‬‬
‫ג‪ .‬תוצר‪ ,1250 :‬מכפיל‪.2.5 :‬‬
‫ד‪ .‬תוצר‪ ,1,000 :‬מכפיל‪.4 :‬‬
‫ה‪ .‬תוצר‪ ,1150 :‬מכפיל‪.2.5 :‬‬
‫תשובה ‪:35‬‬
‫‪Y = C + G + I = 250 + 0.8 (Y-0.25Y) + 100 + 150‬‬
‫‪Y =1,250>Yf = 1,150‬‬
‫‪Y = 1,150‬‬
‫‪mpe=mpc  (1-t)=0.8  (1-0.25)=0.6‬‬
‫‪K = 1/[1- mpe] = 1/[1-0.6] = 2.5‬‬
‫שאלה ‪:36‬‬
‫האם בהינתן הנתונים ההתחלתיים יווצר פער כלשהו? ואם כן‪ ,‬מה סוגו ומה גודלו?‬
‫א‪ .‬פער אינפלציוני במונחי ביקוש מצרפי‪ ,‬בגובה ‪.40‬‬
‫ב‪ .‬פער דיפלציוני במונחי ביקוש מצרפי‪ ,‬בגובה ‪.50‬‬
‫ג‪ .‬פער אינפלציוני במונחי ביקוש מצרפי‪ ,‬בגובה ‪.50‬‬
‫ד‪ .‬פער דיפלציוני במונחי ביקוש מצרפי‪ ,‬בגובה ‪.150‬‬
‫תשובה ‪:36‬‬
‫תוצר שווי משקל בהתאם לביקושים ‪1,250‬‬
‫תוצר תעסוקה מלאה ‪1,150‬‬
‫פער אינפלציוני במונחי תוצר של ‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫פער אינפלציוני במונחי ביקוש‪= 40 :‬‬
‫‪2.5‬‬
‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ :37 – 38‬קיינס הפשוט‬
‫משק סגור מצוי בשיווי משקל‪ .‬ידוע כי שער הריבית במשק קבוע‪.‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪C = 1000 + 0.5Yd‬‬
‫‪I = 500 + 0.1Y‬‬
‫‪G = 1000‬‬
‫‪Y f = 6000‬‬
‫הממשלה ממנת את הוצאותיה על ידי מס בסכום קבוע‪.‬‬
‫שאלה ‪:37‬‬
‫מהם התוצר של שיווי משקל והפער הדפלציוני במונחי ביקוש מצרפי?‬
‫א‪ .‬תוצר – ‪ , 4800‬פער – ‪1000‬‬
‫ב‪ .‬תוצר – ‪ , 4800‬פער – ‪400‬‬
‫ג‪ .‬תוצר – ‪ , 5000‬פער – ‪1000‬‬
‫ד‪ .‬תוצר – ‪ , 5000‬פער – ‪400‬‬
‫ה‪ .‬תוצר – ‪ ,6000‬פער – ‪0‬‬
‫תשובה ‪:37‬‬
‫‪ G‬ממומן ע"י מס קבוע ‪G = T = 1000  T‬‬
‫‪Y = C +G + I‬‬
‫‪Y = 1000 + 0.5(Y − 1000) + 1000 + 500 + 0.1Y‬‬
‫‪Y = 5000‬‬
‫‪YF = 6000‬‬
‫פער במונחי תוצר‪:‬‬
‫‪YF − Y = 6000 − 5000 = 1000‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪k‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2.5‬‬
‫)‪1 − mpe 1 − (0.5 + 0.1‬‬
‫פער במונחי ביקוש‪:‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪= 400‬‬
‫‪2.5‬‬
‫שאלה ‪:38‬‬
‫הממשלה מעוניינת להביא את המשק לשיווי משקל בתעסוקה מלאה על ידי הגדלת הצריכה‬
‫הציבורית ומימונה על ידי מסים תוך שמירה על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫מהו הגידול הנדרש בצריכה הציבורית ‪? G‬‬
‫א‪.₪ 1000 .‬‬
‫ב‪.₪ 800 .‬‬
‫ג‪.₪ 500 .‬‬
‫ד‪.₪ 400 .‬‬
‫ה‪.₪ 175 .‬‬
‫תשובה ‪:38‬‬
‫ניעזר במכפיל התקציב המאוזן‪:‬‬
‫‪1 − mpc 1 − 0.5‬‬
‫=‬ ‫‪= 1.25‬‬
‫‪1 − mpe 1 − 0.6‬‬
‫‪Y‬‬
‫= ‪G0 = T0‬‬ ‫‪= 800‬‬
‫‪1.25‬‬

‫להלן נתונים הידועים על מערכת הבנקאות במשק מסוים‪:‬‬
‫בסיס הכסף – ‪.₪ 1000‬‬
‫מזומן בידי הציבור – ‪.₪ 400‬‬
‫יחס הרזרבה הנדרש כנגד פיקדונות עו"ש – ‪.0.25‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬כמות הכסף במשק היא ‪.₪ 3400‬‬
‫ב‪ .‬כמות הכסף במשק היא ‪.₪ 2800‬‬
‫ג‪ .‬הלוואות הבנק המסחרי לציבור הן ‪.₪ 1800‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ב ו – ג נכונות‪.‬‬
‫תשובה ‪:39‬‬
‫‪H = 1000 ; CU=400 ; re = 0.25‬‬
‫‪R = H − CU = 1000 − 400 = 600‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪600‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2400 ; M = D + CU = 2400 + 400 = 2800‬‬
‫‪re 0.25‬‬
‫‪L = D − R = 1800‬‬
‫תשובה נכונה ד' (ב' ו‪ -‬ג' נכונות)‪.‬‬
‫הבנק המרכזי החליט להקטין את יחס הרזרבה הנדרש כנגד פיקדונות עו"ש מ – ‪ 40%‬ל – ‪.20%‬‬
‫הציבור תמיד נוהג להחזיק בידיו מזומן בכמות קבועה‪.‬‬
‫א‪ .‬כמות הכסף תגדל פי ‪.2‬‬
‫ב‪ .‬כמות הכסף תגדל בפחות מפי ‪.2‬‬
‫ג‪ .‬כמות הכסף תגדל ביותר מפי ‪.2‬‬
‫ד‪ .‬אין מספיק נתונים כדי לדעת‪.‬‬
‫תשובה ‪:40‬‬
‫נתון ‪ CU‬קבוע‪ - H .‬ללא שינוי (אין נתון שחל עירוי חיצוני)‬
‫לפיכך גם ‪ R‬ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ - re‬קטן מ‪ 0.4% -‬ל‪0.2% -‬‬

‫‪M = D + CU‬‬
‫‪RE‬‬
‫=‪D‬‬
‫‪re‬‬
‫‪RE‬‬
‫= ‪D0‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪RE‬‬
‫= ‪D1‬‬ ‫‪= 2 D0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪ D‬הוכפל‪ CU ,‬קבוע ‪ M ‬תגדל בפחות מפי ‪2‬‬
‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ISLM :41 – 42‬‬
‫‪C = 150 + 0.9Yd‬‬
‫‪T = −100 + 0.5Y‬‬
‫‪I = 600 − 100r + 0.15Y‬‬
‫‪G = 440‬‬
‫‪L(Y , r ) = 200 + 0.1Y − 50r‬‬
‫‪M‬‬
‫‪= 250‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P =1‬‬
‫‪ r‬הוא שער הריבית באחוזים‪.‬‬
‫שער החליפין הוא קבוע וכמות הכסף הנומינלית נשארת קבועה בכל שאלה‪.‬‬
‫שאלה ‪:41‬‬
‫עבור ‪ ,YF = 3000‬מהו התוצר של שווי משקל?‬
‫א‪2000 .‬‬
‫ב‪2300 .‬‬
‫ג‪2400 .‬‬
‫ד‪2500 .‬‬
‫ה‪3000 .‬‬
‫תשובה ‪:41‬‬
‫משוק הסחורות‪:‬‬
‫‪Y = C +G + I‬‬
‫‪Y = 150 + 0.9(Y + 100 − 0.5Y ) + 440 + 600 − 100r + 0.15Y‬‬
‫)‪0.4 y − 1280 = −100r (1‬‬
‫משוק הכסף‪:‬‬
‫‪M‬‬
‫= ) ‪L(Y , r‬‬
‫‪P‬‬
‫‪200 + 0.1Y − 50r = 250‬‬
‫)‪−100r = 100 − 0.2Y (2‬‬
‫משתי המשוואות נקבל‪:‬‬
‫‪0.4Y − 1280 = 100 − 0.2Y‬‬
‫‪Y = 2300‬‬
‫תשובה נכונה‪ -‬ב'‪.‬‬
‫שאלה ‪:42‬‬
‫עבור ‪ ,YF = 2000‬מהו שיעור עליית המחירים הצפויה עד התייצבות המשק?‬
‫א‪67.5% .‬‬
‫ב‪12.5% .‬‬
‫ג‪0% .‬‬
‫ד‪56.25% .‬‬
‫ה‪100% .‬‬
‫תשובה ‪:42‬‬
‫‪YF = 2000  Y = 2000‬‬
‫‪0.4  2000 − 1280 = −100r‬‬
‫‪r = 4.8‬‬
‫נציב בשוק הכסף‪:‬‬
‫‪250‬‬
‫= ‪200 + 0.1 2000 − 50  4.8‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P = 1.5625‬‬
‫כלומר המחירים צפויים לעלות ב‪56.25% -‬‬
‫להלן נתונים על משק מסוים‪:‬‬

‫השקעה גולמית – ‪120‬‬
‫הכנסה מריבית מדיבידנדים ומרכוש (לפני מס) ‪60 -‬‬
‫רווח לא מחולק של עסקים – ‪40‬‬
‫מס חברות – ‪20‬‬
‫מס הכנסה על פרטים – ‪100‬‬
‫מס עקיף – ‪0‬‬
‫תשלומי העברה – ‪0‬‬
‫צריכה ממשלתית – ‪190‬‬
‫צריכה פרטית – ‪500‬‬
‫הכנסות מעבודה (לפני מס) – ‪650‬‬
‫פחת – ‪40‬‬
‫מה מהבאים מתקיים במשק זה?‬
‫א‪ .‬ההכנסה הפרטית הפנויה ‪590‬‬
‫ב‪ .‬התוצר המקומי הנקי ‪750‬‬
‫ג‪ .‬החיסכון הנקי של המשק ‪80‬‬
‫ד‪ .‬עודף היצוא ‪20‬‬
‫תשובה ‪:43‬‬
‫הכנסה פרטית פנויה = הכנסה משכ"ע ‪ +‬מרבית‪ ,‬מדיבידנד ורכוש בניכוי מס על פרטים‪:‬‬
‫‪650 + 60 −100 = 610‬‬
‫נוסחאות‪16 ,12 ,11 :‬‬
‫תוצר מקומי נקי = הכנסה נובעת‪ /‬לאומית = הכנסה משכ"ע ‪ +‬מרבית‪ ,‬מדיבידנד ורכוש ‪ +‬רווח‬
‫לא מחולק ‪ +‬מס חברות‪650 + 60 + 40 + 20 = 770 :‬‬
‫נחשב את עודף היצוא הנקי לפי מקורות ושימושים‪:‬‬
‫עודף יצוא ‪ +‬פחת ‪C + G + I −‬‬
‫‪ = 770‬עודף יצוא ‪500 +190 +120 − 40 +‬‬
‫נקבל שעודף הייצוא = ‪0‬‬
‫חסכון פרטי = הכנסה פרטית פנויה – צריכה פרטית‪SP = 610 − 500 = 110 :‬‬
‫חסכון ממשלתי‪SG = T − G = (20 + 100) − 190 = −70 :‬‬
‫חסכון עסקי = רווחים שלא חולקו‪SB = 40 :‬‬
‫‪S = SP + SG + S B = 110 − 70 + 40 = 80‬‬
‫חסכון נקי = השקעה נקייה = השקעה גולמית בניכוי פחת‪S = 120 − 40 = 80 :‬‬
‫תשובה ג' נכונה‪.‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :44 – 46‬קיינס הפשוט‬

‫במדינה כלשהי מתקיימות המשואות הבאות‪:‬‬
‫‪C = 300 + 0.7Yd‬‬
‫‪T = 200 + 0.2Y‬‬
‫‪I = 50 + 0.1Y‬‬
‫‪G = 450 + 0.15Y‬‬
‫‪EX = 1440‬‬
‫‪IM = 900 + 0.11Y‬‬
‫‪Y f = 6000‬‬
‫שאלה ‪:44‬‬
‫הממשלה רוצה להביא את המשק לתעסוקה מלאה על ידי הגדלת הצריכה הציבורית ובמקביל ע"י‬
‫הפחתת מסים בסכום זהה‪.‬‬
‫מה יהיה גודל סכום זה (בערך מוחלט)? (ניתן לעגל כלפי מטה למספר הקרוב ביותר)‬
‫א‪2000 .‬‬
‫ב‪600 .‬‬
‫ג‪352 .‬‬
‫ד‪857 .‬‬
‫ה‪ .‬אין צורך בשינוי פיסקלי‪.‬‬
‫תשובה ‪:44‬‬
‫נמצא את תוצר שווי משקל‪:‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX − IM‬‬
‫‪Y = 300 + 0.7(Y − 200 − 0.2Y ) + 450 + 0.15Y + 50 + 0.1Y + 1440 − 900 − 0.11Y‬‬
‫‪1200‬‬
‫= ‪0.3Y = 1200  Y‬‬ ‫‪= 4000‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪E‬‬
‫שזה‬ ‫= ‪ Y‬כלומר כל גידול של שקל אחד ב‪ E -‬יביא לגידול של ‪= 3.33‬‬ ‫באופן יותר כללי‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫בגובה המכפיל‪.‬‬
‫אם נגדיל את ‪ G‬בשקל ונקטין את ‪ T‬בשקל ‪ ‬ההוצאות יגדלו ב‪1 + mpc = 1 + 0.7 = 1.7 -‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpi + mpg − mpm‬‬
‫‪= 0.7  (1 − 0.2) + 0.1 + 0.15 − 0.11 = 0.7‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫‪= 3.33‬‬
‫‪1 − mpe 1 − 0.7‬‬
‫אם נגדיל את ‪ G‬ונקטין את ‪ T‬בשקל אחד ‪ E ‬יגדל ב‪ Y ,₪ 1.7 -‬יגדל ב‪1.7  3.33 = 5.667 -‬‬
‫)‪(6000 − 4000‬‬
‫‪ ‬צריכים להגדיל את ‪ G‬ו‪ T -‬ב‪= 352.9 -‬‬
‫‪5.667‬‬
‫שאלה ‪:45‬‬
‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬עקב המצב הבטחוני החמור‪ ,‬הממשלה נאלצת להגדיל את תקציב הביטחון‬
‫שלה ב – ‪ 330‬ש"ח‪ .‬מה יהיה גודל הפער לאחר הגידול בתקציב במונחי תוצר וביקוש מצרפי?‬
‫א‪ .‬פער אינפלציוני‪ ,‬במונחי תוצר‪ ,900 :‬ובמונחי ביקוש מצרפי‪.270 :‬‬
‫ב‪ .‬פער דפלציוני‪ ,‬במונחי תוצר‪ ,900 :‬ובמונחי ביקוש מצרפי‪.270 :‬‬
‫ג‪ .‬פער אינפלציוני‪ ,‬במונחי תוצר‪ ,1100 :‬ובמונחי ביקוש מצרפי‪.330 :‬‬
‫ד‪ .‬פער דיפלציוני‪ ,‬במונחי תוצר‪ ,1100:‬ובמונחי ביקוש מצרפי‪.330 :‬‬
‫תשובה ‪:45‬‬
‫‪: G = 330‬‬
‫‪Y = G  K = 330  3.33 = 1100‬‬
‫‪Y1 = Y0 + Y = 4000 + 1100 = 5100‬‬
‫‪ YF‬גבוה מ‪ Y -‬שווי משקל ‪ ‬פער דיפלציוני‪ ,‬הפער במונחי תוצר‪6000 − 5100 = 900 :‬‬
‫‪900 900‬‬
‫=‬ ‫הפער במונחי ביקוש‪= 270 :‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪3.33‬‬
‫שאלה ‪:46‬‬
‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬בכמה צריכה הממשלה להגדיל את הוצאותיה (הגודל האוטונומי) על מנת‬
‫שסך הצריכה הציבורית תגדל ב – ‪?300‬‬
‫א‪50 .‬‬
‫ב‪80 .‬‬
‫ג‪100 .‬‬
‫ד‪200 .‬‬
‫ה‪300 .‬‬
‫תשובה ‪:46‬‬
‫‪G0 = 450 + 0.15  4000 = 1050‬‬
‫‪Y1 = 4000 + G  3.33‬‬
‫‪G1 = 1050 + 300 = 1350‬‬
‫)‪G1 = 1350 = 450 + G + 0.15(4000 + G  3.33‬‬
‫‪300 = 1.5G‬‬ ‫‪ G=200‬‬
‫בדיקה‪:‬‬
‫‪G = 200  Y = 200  3.33 = 666.667‬‬
‫‪Y1 = 4000 + 666.667 = 4666.667‬‬
‫‪G1 = 450 + 0.15(4666.667) + 200 = 1350‬‬
‫כלומר ‪ G‬גדל בדיוק ב‪300 -‬‬
‫יחס הרזרבה הנדרש כנגד פקדונות עו"ש הינו ‪.0.5‬‬
‫ידוע כי הציבור מחזיק בידיו מזומן ביחס של ‪ ₪ 1‬מזומן על כל ‪ ₪ 2‬שהוא מחזיק בעו"ש‪.‬‬
‫במשק התרחש עירוי חיצוני חיובי בסך ‪.₪ 2000‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מה מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬כמות הכסף תגדל ב – ‪ ₪ 2000‬וההלוואות של הבנקים לציבור יגדלו ב – ‪.₪ 1000‬‬
‫ב‪ .‬כמות הכסף תגדל ב – ‪ ₪ 3000‬וההלוואות של הבנקים לציבור יגדלו ב – ‪.₪ 1000‬‬
‫ג‪ .‬כמות הכסף תגדל ב – ‪ ₪ 2000‬וההלוואות של הבנקים לציבור יגדלו ב – ‪.₪ 2000‬‬
‫ד‪ .‬כמות הכסף תגדל ב – ‪ ₪ 3000‬וההלוואות של הבנקים לציבור יגדלו ב – ‪.₪ 2000‬‬
‫תשובה ‪:47‬‬
‫‪re = 0.5‬‬
‫‪RE‬‬
‫=‪D‬‬ ‫‪= 2 RE‬‬
‫‪0.5‬‬
‫נתון‪D = 2CU  RE = CU :‬‬
‫עירוי חיצוני חיובי פירושו שבסיס הכסף גדל ב‪ 2000 -‬ומכיוון ש‪ RE = CU :‬לכן‬
‫‪RE = CU = 1000‬‬
‫‪RE 1000‬‬
‫= ‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2000‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪M = D + CU = 2000 + 1000 = 3000‬‬
‫‪L = D − RE = 2000 − 1000 = 1000‬‬
‫במשק סגור המצוי באבטלה ידועים הנתונים הבאים‪:‬‬
‫הנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה היא ‪.0.75‬‬
‫הנטייה השולית להשקיע מתוך התוצר היא ‪.0.05‬‬
‫כל הנטיות השוליות שאינן מצוינות שוות לאפס‪.‬‬
‫הממשלה החליטה להפחית את המסים ב – ‪ 4‬מיליון ‪ ,₪‬ולהגדיל את הלוואותיה מהציבור באותו‬
‫סכום בדיוק‪.‬‬
‫א‪ .‬הצריכה הפרטית תגדל ב – ‪ 14.25‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית תגדל ב – ‪ 12‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬התוצר יגדל ב – ‪ 16‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א ו – ג נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה‬
‫תשובה ‪:48‬‬
‫‪mpc = 0.75 ; mpi = 0.05‬‬
‫אם הממשלה לוקחת הלוואה מהציבור‪ ,‬הכסף שוב זורם לשוק ולכן אין שינוי בבסיס הכסף או‬
‫בכמות הכסף‪.‬‬
‫מכפיל המסים‪:‬‬
‫‪mpc‬‬ ‫‪0.75‬‬
‫‪KT = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪= −3.75‬‬
‫‪1 − mpe‬‬ ‫)‪1 − (0.75 + 0.05‬‬
‫‪Y = +(3.75)  4 = 15‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪T= -4‬‬
‫‪C = mpc(Y - T ) = 0.75(15 − (−4)) = +14.25‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :49 – 50‬קיינס הפשוט‬

‫במדינה מסוימת מתקיימות המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪C = 400 + 0.8Yd‬‬
‫‪T = 0.2Y‬‬
‫‪G = 505 + 0.15Y‬‬
‫‪I = 50 + 0.1Y‬‬
‫‪EX = 1300‬‬
‫‪IM = 1000 + 0.09Y‬‬
‫‪Y f = 10,000‬‬
‫‪TR = 500‬‬
‫שאלה ‪:49‬‬
‫מהם תוצר שיווי משקל והפער הדפלציוני במונחי ביקוש מצרפי במדינה זאת?‬
‫א‪ .‬תוצר‪ ,8300 :‬פער‪340 :‬‬
‫ב‪ .‬תוצר‪ ,8275 :‬פער‪345 :‬‬
‫ג‪ .‬תוצר‪ ,8300 :‬פער‪1725 :‬‬
‫ד‪ .‬תוצר‪ ,4150 :‬פער‪2340 :‬‬
‫תשובה ‪:49‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX − IM‬‬
‫‪Y = 400 + 0.8(Y + 500 − 0.2Y ) + 505 + 0.15Y + 50 + 0.1Y + 1300 − 1000 − 0.09Y‬‬
‫‪Y = 8275‬‬
‫חישוב המכפיל‪mpe = 0.8(1 − 0.2) + 0.15 + 0.1 − 0.09 = 0.8 :‬‬
‫‪10000 − 8275‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫פער במונחי בביקוש‪= 345 :‬‬ ‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫‪=5‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪1 − mpe 1 − 0.8‬‬
‫שאלה ‪:50‬‬
‫הממשלה מעוניינת להגיע לתוצר תעסוקה מלאה תוך הגדלת הוצאותיה והגדלת המיסים באותו‬
‫סכום (תקציב מאוזן)‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬מהו הסכום הנדרש?‬
‫א‪1450 .‬‬
‫ב‪1550 .‬‬
‫ג‪1725 .‬‬
‫ד‪1700 .‬‬
‫ה‪2220 .‬‬
‫תשובה ‪:50‬‬
‫‪G = T‬‬
‫אם נגדיל את ‪ G‬ב‪ E  ₪ 1 -‬תגדל ב‪₪ 1 -‬‬
‫אם נגדיל את ‪ T‬ב‪ E  ₪ 1 -‬תקטן ב‪₪ 0.8 -‬‬
‫‪ ‬אם נגדיל את שניהם ב‪ E ,₪ 1 -‬יגדל ב‪ ₪ 0.2 -‬ואז התוצר ‪ Y‬יגדל ב‪₪ 0.2  5 = 1 -‬‬
‫‪ ‬אם רוצים להגדיל את התוצר ב‪ , (10000 − 8275) = 1725 -‬צריכים להגדיל את ‪ G‬ו‪ T -‬ב‪-‬‬
‫‪1725‬‬
‫לשים לב שהמיסים בסופו של דבר יגדלו ביותר מאשר הצריכה הציבורית תגדל‪ .‬וזאת מכיוון‬
‫שלאחר שהגדלנו את שניהם ב‪ ₪ 1725‬התוצר יגדל‪ .‬ואז שוב המיסים יגדלו בגובה שיעור המס‬
‫‪ ,20%‬והצריכה הציבורית תגדל בגובה הנטייה השולית ‪. mpg = 15%‬‬
‫שאלה ‪ISLM :51‬‬
‫במדינת הגמדים מתקיימות המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪C = 100 + 0.75Yd‬‬
‫‪T = 60 + 0.2Y‬‬
‫‪I = 330 − 50r + 0.1Y‬‬
‫‪G = 70 + 0.1Y‬‬
‫‪EX = 200‬‬
‫‪IM = 75 + 0.2Y‬‬
‫‪L = 300 + 0.2Y − 100r‬‬
‫‪M = 500‬‬
‫‪YF = 1400‬‬
‫כאשר רמת המחירים במצב ההתחלתי שווה ל‪ .1 -‬הנח‪/‬י קשיחות מחירים כלפי מטה‪.‬‬
‫מהם התוצר והריבית בשווי משקל?‬
‫א‪ .‬תוצר – ‪ , 1360‬ריבית – ‪0.72‬‬
‫ב‪ .‬תוצר – ‪ ,1570‬ריבית – ‪0.75‬‬
‫ג‪ .‬תוצר – ‪ , 1800‬ריבית – ‪0.96‬‬
‫ד‪ .‬תוצר – ‪ , 1350‬ריבית – ‪0.8‬‬
‫תשובה ‪:51‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX − IM‬‬
‫‪Y = 100 + 0.75(Y − 60 − 0.2Y ) + 70 + 0.1Y + 330 − 50r + 0.1Y + 200 − 75 − 0.2Y‬‬
‫‪0.8Y − 1160 = − 100r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪m‬‬
‫= ) ‪L(Y , r‬‬
‫‪p‬‬
‫‪500‬‬
‫= ‪300 + 0.2Y − 100r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−100r = 200 − 0.2Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪0.8Y − 1160 = 200 − 0.2Y‬‬ ‫)‪(2‬‬

‫‪Y=1360<YF‬‬
‫נציב ‪ Y‬ב‪ )2( -‬ונקבל ‪r = 0.72‬‬
‫משק סגור נמצא בשיווי משקל של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫כתוצאה מעלייה בביקוש לכסף בכל רמת תוצר ושער ריבית בגלל חוסר אמון של הציבור בשוק‬
‫האג"ח‪ ,‬מי מהבאים נכון בשווי משקל חדש?‬
‫א‪ .‬אין שינוי במחירים‪ ,‬עלייה בשער הריבית‪ ,‬עלייה בתוצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליית מחירים‪ ,‬עלייה בשער הריבית‪ ,‬עלייה בתוצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין שינוי במחירים‪ ,‬עלייה בשער הריבית‪ ,‬ירידה בתוצר‪.‬‬
‫ד‪ .‬עליית מחירים‪ ,‬עלייה בשער הריבית‪ ,‬ירידה בתוצר‪.‬‬
‫תשובה ‪:52‬‬
‫עלייה בביקוש לכסף ‪ ‬עקומת הביקוש לכסף תזוז ימינה ‪ ‬שער הריבית יעלה ‪ ‬הביקוש‬
‫להשקעות יקטן ‪ ‬התוצר יקטן‪.‬‬
‫בגלל ירידת הביקושים יהיה לחץ דיפלציוני לירידת המחירים‪ ,‬אך הנחת המודל היא קשיחות‬
‫מחירים כלפי מטה‪ :‬כלומר המחירים לא ישתנו‪.‬‬
‫תשובה ג' נכונה‪.‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :53 – 54‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬
‫להלן מס' נתונים על משק סגור (אין יבוא ויצוא)‪:‬‬

‫תוצר מקומי גולמי – ‪120000‬‬
‫צריכה פרטית ‪75055 -‬‬
‫הכנסה אישית – ‪109055‬‬
‫גירעון ממשלתי – ‪13690‬‬
‫חסכון פרטי – ‪29875‬‬
‫מסים עקיפים על הייצור – ‪4750‬‬
‫סובסידיות לייצור – ‪ 80%‬מהמסים העקיפים על הייצור‬
‫מסים ישירים על חברות – ‪1530‬‬
‫רווחים שלא חולקו – ‪4415‬‬
‫פחת – ‪4050‬‬
‫שאלה ‪:53‬‬
‫מה מהבאים נכון במשק זה?‬
‫א‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪ 104925‬וההכנסה האישית הפנויה היא ‪115,000‬‬
‫ב‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪ 125000‬וההכנסה האישית הפנויה היא ‪.98050‬‬
‫ג‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪ 115000‬וההכנסה האישית הפנויה היא ‪.104930‬‬
‫ד‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪ 98050‬וההכנסה האישית הפנויה היא ‪.125000‬‬
‫תשובה ‪:53‬‬
‫הכנסה לאומית = תמ"ג בניכוי פחת ומסים ובתוספת סובסידיות‬
‫הכנסה לאומית = ‪120, 000 − 4050 − 4750 + 4750  0.8 = 115000‬‬
‫או הכנסה אישית בתוספת רווחים שלא חולקו ומסים ישירים על חברות‬
‫הכנסה לאומית = ‪109055 + 4415 +1530 = 115000‬‬
‫הכנסה פנויה = צריכה פרטית ‪ +‬חסכון פרטי‬
‫‪Yd = C + S p = 75055 + 29875 = 104930‬‬
‫שאלה ‪:54‬‬
‫מה מהבאים נכון במשק זה?‬
‫א‪ .‬ההשקעה הנקייה היא ‪.20850‬‬
‫ב‪ .‬ההשקעה הנקייה היא ‪.20600‬‬
‫ג‪ .‬החיסכון העסקי הוא ‪.24650‬‬
‫ד‪ .‬החיסכון העסקי הוא ‪.5945‬‬
‫תשובה ‪:54‬‬
‫השקעה נקייה = חסכון נקי של המשק‬
‫חסכון עסקי נקי= רווחים שלא חולקו = ‪4415‬‬
‫‪S = S p + SG + S B = 29875 − 13690 + 4415 = 20600‬‬

‫הניחו מודל קיינסיאני פשוט (שער ריבית קבוע)‪ .‬הנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה‬
‫שווה ל – ‪ , 0.6‬הנטייה השולית להשקיע מתוך התוצר שווה ל – ‪ . 0.05‬הוצאות הממשלה אינן‬
‫תלויות בתוצר‪ ,‬וקיים מס בשיעור של ‪ 25%‬מהתוצר‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬הממשלה מגדילה את תשלומי ההעברה (מס שלילי) ב – ‪.100‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מה יהיה השינוי בגירעון הממשלה?‬
‫א‪ .‬יגדל ב – ‪.100‬‬
‫ב‪ .‬יגדל ב – ‪.70‬‬
‫ג‪ .‬יקטן ב – ‪.100‬‬
‫ד‪ .‬איננו משתנה‪.‬‬
‫תשובה ‪:55‬‬
‫‪mpc = 0.6 mpi = 0.05‬‬ ‫‪t = 0.25‬‬
‫‪mpe = 0.6(1 − 0.25) + 0.05 = 0.5‬‬
‫‪mpc‬‬ ‫‪0.6‬‬
‫= ‪KTr‬‬ ‫=‬ ‫מכפיל המסים (עבור מס שלילי)‪= 1.2 :‬‬
‫‪1 − mpe 0.5‬‬
‫אם נגדיל את תשלומי ההעברה ב‪  100 -‬המסים נטו יקטנו ב‪ 100 -‬ואז התוצר יגדל ב‪-‬‬
‫‪  . 100 1.2 = 120‬המסים יגדלו ב‪0.25 120 = 30 -‬‬
‫אבל בהתחלה קטנו ב‪ 100 -‬בגלל עליית תשלומי ההעברה ‪ ‬המסים נטו יקטנו ב‪ ,70 -‬לכן הגרעון‬
‫הממשלתי יגדל ב‪ G( 70 -‬קבוע)‪.‬‬

‫להלן מספר הנחות לגבי מצב המשק‪:‬‬
‫יחס הרזרבה החוקי הנו ‪.20%‬‬ ‫•‬
‫בסיס הכסף הנו ‪.1000‬‬ ‫•‬
‫על כל שקל שהציבור מחזיק בעו"ש יש ‪ 0.8‬שקלים במזומן‪.‬‬ ‫•‬
‫מהי כמות הכסף במשק זה?‬
‫א‪1000 .‬‬
‫ב‪1800 .‬‬
‫ג‪3600 .‬‬
‫ד‪4000 .‬‬
‫ה‪5500 .‬‬
‫תשובה ‪:56‬‬
‫‪re = 0.2 H = 1000 CU = 0.8  D‬‬
‫‪RE H − CU 1000 − CU CU‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪re‬‬ ‫‪re‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪1000 − CU CU‬‬
‫=‬ ‫‪ CU = 800‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪800‬‬
‫=‪D‬‬ ‫‪= 1000  M = 1000 + 800 = 1800‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪mpc = 0.7‬‬ ‫‪I=I0‬‬ ‫נתון משק סגור שבו‪G=G 0 :‬‬
‫השוק נמצא בשיווי משקל ברמת תוצר של ‪( 200‬במליוני ‪.)₪‬‬
‫כעת‪ ,‬מטילה הממשלה מס קבוע בגובה ‪ ₪ 10‬ובמקביל מגדילה את ‪ G‬ב‪.₪ 7 -‬‬
‫מהן תוצאות השינוי על התוצר?‬
‫א‪ Y .‬ללא שינוי‪.‬‬
‫ב‪Y = 176.77 .‬‬
‫‪Y = 190‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪Y = 223.33 .‬‬
‫תשובה ‪:57‬‬
‫‪G = G0‬‬ ‫‪I = I0‬‬ ‫‪mpc = 0.7‬‬ ‫‪Y = 200‬‬
‫הטלת מס קבוע בגובה ‪ ₪ 10‬תביא לירידת הצריכה הפרטית ‪ C‬ב‪ . (10*0.7) ₪ 7 -‬הגדלת‬
‫הוצאות הממשלה ב‪ ₪ 7 -‬והקטנת הצריכה הפרטית ב‪ ₪ 7 -‬תביא לכך שסך הביקושים נותרו ללא‬
‫שינוי ולכן גם התוצר ללא שינוי‪.‬‬

‫באיזה מצב יגדל המכפיל הקיינסיאני הרגיל במשק סגור מ‪ 3 -‬ל‪?4 -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬השינוי היחיד הנו ירידה של ‪ mpc‬מ ל‪-‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השינוי היחיד הנו עליה של הנטייה השולית להוציא מ‪ -‬ל‪-‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪ .‬השינוי היחיד הנו עליה הוצאות הממשלה מ‪ 100 -‬ל‪.150 -‬‬
‫ד‪ .‬השינוי היחיד הנו ירידת הוצאות הממשלה מ‪ 150 -‬ל‪.100 -‬‬
‫תשובה ‪:58‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬
‫‪1 − mpe‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪K0 = 3‬‬ ‫= ‪ mpe0‬‬
‫‪1 − mpe0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪K1 = 4‬‬ ‫= ‪ mpe1‬‬
‫‪1 − mpe1‬‬ ‫‪4‬‬
‫הערה (לשאלה ‪ :)58‬שינוי במרכיבים האוטונומיים של הוצאות הממשלה‪ ,‬הצריכה הפרטית‪,‬‬
‫ההשקעה‪...,‬לא יביא לשינוי במכפיל אלא רק הנטיות השוליות משפיעות על המכפיל‪.‬‬

‫לפי קיינס הפשוט‪ ,‬לאילו מבין זוגות הגורמים הבאים השפעה בכיוון זהה על תוצר שווי משקל?‬
‫א‪ .‬פיחות והגדלת מס הכנסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיצוץ מס הכנסה וקיצוץ הוצאות ממשלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת מס הכנסה והגדלת הוצאות הממשלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיצוץ בהוצאות ממשלה ועליה במס הכנסה‪.‬‬
‫תשובה ‪:59‬‬
‫א‪ .‬פיחות השקל (עליית שער החליפין) תביא לעלייה בעודף הייצוא ולעלייה בתוצר‪ ,‬אולם‬
‫הגדלת מס הכנסה תקטין את הצריכה הפרטית ואת התוצר (לא נכון)‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיצוץ מס הכנסה יביא לעליית התוצר‪ ,‬קיצוץ הוצאות הממשלה לירידת התוצר (לא נכון)‬
‫ג‪ .‬הגדלת מס הכנסה תביא לירידת התוצר‪ ,‬הגדלת הוצאות הממשלה לעליית התוצר (לא‬
‫נכון)‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיצוץ בהוצאות הממשלה יקטין את התוצר‪ ,‬עלית מס הכנסה תביא כן להקטנת התוצר‬
‫(נכון)‪.‬‬

‫לפי קיינס הפשוט‪ ,‬לאילו מבין זוגות הגורמים הבאים השפעה בכיוון זהה על המכפיל הקיינסיאני?‬
‫א‪ mpc .‬עולה‪ ,‬מס יחסי עולה‪.‬‬
‫ב‪ mpi .‬יורד‪ ,‬מס יחסי יורד‪.‬‬
‫‪ G0‬עולה‪ T0 ,‬יורד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ mpi .‬עולה ‪ mpc ,‬עולה‪.‬‬
‫תשובה ‪:60‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpi + mpg...‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬
‫‪1 − mpe‬‬
‫‪ mpc‬עולה ‪ mpe ‬עולה ‪ K ‬עולה‬ ‫א‪.‬‬
‫מס יחסי ‪ t‬עולה ‪ mpe ‬יורד ‪ K ‬יורד (לא נכון)‪.‬‬
‫‪ mpi‬יורד ‪ mpe ‬יורד ‪ K ‬יורד‬ ‫ב‪.‬‬
‫מס יחסי ‪ t‬יורד ‪ mpe ‬עולה ‪ K ‬עולה (לא נכון)‪.‬‬
‫‪ G0 , T0‬לא משפיעים על ‪.K‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ mpi‬עולה ‪ mpe ‬עולה ‪ K ‬עולה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ mpc‬עולה ‪ mpe ‬עולה ‪ K ‬עולה (נכון)‪.‬‬
‫שאלות ‪ ,ISLM :61-66‬מערכת הבנקים‬

‫להלן נתונים על משק מסוים‪:‬‬
‫פונקצית תצרוכת‪C = 100 + 0.8Yd :‬‬
‫פונקצית השקעה‪I = 100 − 600r :‬‬
‫הוצאות ממשלה‪G = 50 :‬‬
‫מיסים‪T = 0 :‬‬
‫היצע כסף נומינלי‪M S = 200 :‬‬
‫ביקוש ריאלי לכסף‪L = 50 + 0.2Y − 400r :‬‬
‫רמת מחירים התחלתית‪P = 1 :‬‬
‫תוצר של תעסוקה מלאה‪YF = 1100 :‬‬
‫שאלה ‪:61‬‬
‫כאשר המשק נמצא בשווי משקל ‪ ,‬מה מהבאים נכון?‬
‫א‪r = 0.1 .‬‬
‫ב‪Y = 950 .‬‬
‫‪P =1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫תשובה ‪:61‬‬
‫‪Y = C +G+ I‬‬
‫‪Y = 100 + 0.8(Y − 0) + 50 + 100 − 600r‬‬
‫‪0.2Y − 250 = −600r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪M‬‬
‫=‪L‬‬
‫‪P‬‬
‫‪200‬‬
‫= ‪50 + 0.2Y − 400r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−600r = 225 − 0.3Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫)‪(1) = (2‬‬
‫‪0.2Y − 250 = 225 − 0.3Y‬‬
‫‪Y = 950‬‬ ‫‪Y  YF  P = 1‬‬
‫‪r = 0.1‬‬
‫שאלה ‪:62‬‬
‫מהו השינוי הנדרש בהוצאות הממשלה ע"מ לסגור את פער התוצר שהתקבל?‬
‫הערה‪ :‬מימון השינוי בהוצאות הממשלה יעשה ע"י קניה או מכירה של אג"ח לציבור‪.‬‬
‫א‪G = +150 .‬‬
‫ב‪G = −150 .‬‬
‫‪G = 0‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪G = +75 .‬‬
‫תשובה ‪:62‬‬
‫מימון הוצאות הממשלה ע"י מכירת אג"ח לציבור לא יביא לשינוי בבסיס או בכמות הכסף מכיוון‬
‫שהכסף יחזור לשוק‪.‬‬
‫‪r = 0.175‬‬ ‫משוק הכסף‪, −600r = 225 − 0.3(1100) :‬‬
‫נציב ‪ r ,Y‬בשוק הסחורות‪Y = 100 + 0.8Y + 50 + G +100- 600r  G = 75 :‬‬
‫שאלה ‪:63‬‬
‫הממשלה מחליטה לנקוט במדיניות מוניטארית טהורה על מנת לסגור את פער התוצר ולהגיע‬
‫לשווי משקל בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫מהו השינוי הנדרש בכמות הכסף?‬
‫א‪M = −50 .‬‬
‫ב‪M = 50 .‬‬
‫‪M = −250‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪M = 250 .‬‬
‫תשובה ‪:63‬‬
‫‪r = 0.05‬‬ ‫שוק הסחורות‪, 0.2Y − 250 = −600r :‬‬
‫נציב ‪ r ,Y‬בשוק הכסף‪50 + 0.2Y − 400r = 200 + M  M = 50 :‬‬
‫שאלה ‪:64‬‬
‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬הממשלה מעוניינת להגיע לשווי משקל בתעסוקה מלאה עם שער ריבית‬
‫‪. r = 0.5‬‬
‫מהו השינוי הנדרש הן בהוצאות הממשלה והן בהיצע הכסף הנומינלי בהתאמה?‬
‫‪M = −130‬‬ ‫א‪G=270 .‬‬
‫‪M = 70‬‬ ‫ב‪G=320 .‬‬
‫‪M = 30‬‬ ‫‪G=0‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪M = 70‬‬ ‫ד‪G=270 .‬‬
‫תשובה ‪:64‬‬
‫‪r = 0.5 Y = 1100‬‬
‫נציב בשוק הסחורות‪:‬‬
‫‪Y = 100 + 0.8Y + 50 + G +100- 600r  G = 270‬‬
‫נציב בשוק הכסף‪:‬‬
‫‪50 + 0.2Y − 400r = 200 + M  M = −130‬‬
‫שאלה ‪:65‬‬
‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬הממשלה מגדילה את הוצאותיה ל‪ .150 -‬בנוסף‪ ,‬מחליטה הממשלה להטיל‬
‫מס הכנסה על מנת להגיע לתקציב מאוזן‪.‬‬
‫מהו שיעור המס הנדרש?‬
‫א‪0.4 .‬‬
‫ב‪0 .‬‬
‫ג‪0.1 .‬‬
‫ד‪0.165 .‬‬
‫ה‪0.5 .‬‬
‫תשובה ‪:65‬‬
‫‪ T = t  Y = G = 150 , G = 150‬תקציב מאוזן‪.‬‬
‫‪Y = 100 + 0.8(Y − 150) + 150 + 100 − 600r‬‬
‫‪0.2Y − 230 = −600r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪-600r = 225- 0.3Y‬‬
‫‪0.2Y − 230 = 225- 0.3Y  Y = 910‬‬
‫‪150‬‬
‫= ‪t  Y = 150  t‬‬ ‫‪= 0.165‬‬
‫‪910‬‬
‫שאלה ‪ :66‬לא בחומר‬

‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬הממשלה מתחילה לנהל סחר חוץ‪ .‬עודף הייצוא שווה ‪ .90‬ידוע שאין שינוי‬
‫בשוק הכסף‪.‬‬
‫מהם ‪ P‬ו‪ r -‬בשווי משקל?‬
‫‪P = 1.053‬‬ ‫א‪r=0.05 .‬‬
‫‪P =1‬‬ ‫ב‪r=0.5 .‬‬
‫‪P = 1.053‬‬ ‫‪r=0.2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪P =1‬‬ ‫ד‪r=0.2 .‬‬
‫תשובה ‪:66‬‬
‫‪Y = 100 + 0.8Y + 50 +100 − 600r + 90‬‬
‫‪0.2Y − 340 = −600r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪−600r = 225 - 0.3Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪0.2Y − 340 = 225 - 0.3Y  Y = 1130  YF = 1100  Y = 1100‬‬
‫‪0.2(1100) − 340 = −600r  r = 0.2‬‬
‫נציב ‪ r ,Y‬בשוק הכסף‪:‬‬
‫‪200‬‬
‫= )‪50 + 0.2(1100) − 400(0.2‬‬ ‫‪ P = 1.0526‬‬
‫‪P‬‬
‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ :67-68‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬
‫להלן נתוני חשבונאות לאומית שנאספו במשק מסוים בשנת ‪( 2007‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫סך הכנסות משכר במשק (במגזר הפרטי והציבורי) – ‪1000‬‬
‫סך הרווחים‪ ,‬רנטה (דמי שכירות) וריבית ‪1500 -‬‬
‫מיסים עקיפים נטו – ‪500‬‬
‫פחת ‪300 -‬‬
‫אין מיסים או הכנסות מלבד אלו שצוינו לעיל‪.‬‬
‫שאלה ‪:67‬‬
‫מנתונים אלו מה ניתן להסיק (במליוני ‪?)₪‬‬
‫א‪ .‬התוצר המקומי הנקי היה ‪3000‬‬
‫ב‪ .‬התוצר המקומי הנקי היה ‪4000‬‬
‫ג‪ .‬התוצר המקומי הגולמי היה ‪4300‬‬
‫ד‪ .‬התוצר המקומי הגולמי היה ‪3000‬‬
‫תשובה ‪:67‬‬
‫מסים עקיפים נטו ‪ +‬הכנסה לאומית = תוצר מקומי נקי‬
‫מס חברות ‪ +‬הכנסה מרווחים‪ ,‬רנטה רבית ודיבידנד ‪ +‬הכנסה מש"ע = הכנסה לאומית‬
‫‪ = 1000 + 1500 + 0 = 2500‬הכנסה לאומית‬
‫‪ = 2500 + 500 = 3000‬תוצר מקומי נקי‬
‫תשובה א' נכונה‬
‫שאלה ‪:68‬‬
‫מנתוני השאלה מה ניתן להסיק (במליוני ‪?)₪‬‬
‫א‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪3000‬‬
‫ב‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪2500‬‬
‫ג‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪3500‬‬
‫ד‪ .‬ההכנסה הלאומית היא ‪2000‬‬
‫תשובה ‪:68‬‬
‫מס חברות ‪ +‬הכנסה מרווחים‪ ,‬רנטה רבית ודיבידנד ‪ +‬הכנסה משכ"ע = הכנסה לאומית‬
‫‪ = 1000 + 1500 + 0 = 2500‬הכנסה לאומית‬

‫נתונים‪ mpc = 0.8 :‬נטייה שולית לצרוך‪.‬‬
‫‪ mpm = 0.2‬נטייה שולית לייבא‪.‬‬
‫פונקצית מס‪T = 0.25Y + T0 :‬‬
‫הניחו כי ההשקעה קבועה ויתר הנטיות השוליות שוות לאפס‪ .‬הניחו כי שער הריבית קבוע‪.‬‬
‫שאלה ‪:69‬‬
‫לפי מודל קיינס הפשוט‪ ,‬אם ידוע שהצריכה הממשלתית גדלה ב‪ 60 -‬ורמת המחירים קבועה‪,‬‬
‫בכמה צפוי התוצר ‪ Y‬לגדול?‬
‫א‪150 .‬‬
‫ב‪90 .‬‬
‫ג‪100 .‬‬
‫ד‪60 .‬‬
‫ה‪200 .‬‬
‫תשובה ‪:69‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpg + mpi − mpm = 0.8(1 − 0.25) + 0 + 0 − 0.2 = 0.4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫המכפיל‪= 1.667 :‬‬
‫‪1 − mpe 0.6‬‬
‫‪G = 60  Y = G  K = 100‬‬
‫שאלה ‪:70‬‬
‫לפי מודל קיינס הפשוט‪ ,‬אם ידוע שהצריכה הממשלתית גדלה ב‪ 60 -‬ורמת המחירים קבועה‪,‬‬
‫בכמה צפוי החיסכון הממשלתי לקטון?‬
‫א‪40 .‬‬
‫ב‪30 .‬‬
‫ג‪25 .‬‬
‫ד‪35 .‬‬
‫ה‪60 .‬‬
‫תשובה ‪:70‬‬
‫‪G = 60 T = t Y = 0.25100 = 25‬‬
‫‪SG = T − G = 25 − 60 = −35‬‬
‫כלומר החיסכון הממשלתי צפוי לקטון ב‪ 35 -‬או הגרעון הממשלתי צפוי לגדול ב‪.35 -‬‬

‫במשק פתוח מתקיימות הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪C = 900 + 0.9Yd‬‬
‫‪G = 800‬‬
‫‪T = 1000‬‬
‫‪I = 600 − 20r‬‬
‫‪EX = 200‬‬
‫‪IM = 200 + 0.15Y‬‬
‫‪L(Y , r ) = 1500 + Y − 20r‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נתוני מערכת הבנקים הם‪ :‬בסיס הכסף הוא ‪ ,700‬יחס הרזרבה ‪ ,1/5‬והציבור מעוניין‬
‫להחזיק בידיו ‪ 500‬ש"ח‪ ,‬תמיד‪.‬‬
‫רמת המחירים במצב המוצא הינה ‪.2‬‬
‫ידוע שבמצב המשק המתואר לעיל תוצר שווי משקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה (מבלי‬
‫שהתרחשו עליות מחירים)‪.‬‬
‫(הנתונים הנוספים בכל שאלה‪ ,‬נוגעים רק לאותה שאלה!)‬
‫אם הייצוא גדל ב‪ 200-‬וכל הגידול מתבצע ע"י הקטנת הגודל האוטונומי (הקבוע) של הצריכה‬
‫הפרטית ב‪ ,200-‬מהו יקרה לשער הריבית במשק בשיווי משקל?‬
‫א‪ .‬לא ישתנה‬
‫ב‪ .‬יעלה ב‪5-‬‬
‫ג‪ .‬ירד ב‪10-‬‬
‫ד‪ .‬יעלה ב‪10-‬‬
‫תשובה ‪:71‬‬
‫‪EX 0 = 200‬‬ ‫‪C0 = −200‬‬
‫‪‬‬
‫‪AD = 0‬‬
‫אין שינוי בנטיות השוליות‪ .‬אין שינוי בשוק הסחורות (מלבד חלוקה פנימית בגודל האוטונומי)‬
‫ואין שינוי בשוק הכסף‪.‬‬

‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬אם הייצוא יגדל ב‪ 145-‬ובמקביל הממשלה תגדיל את המיסים ב‪ ,50-‬מה‬
‫יהיה ערך התוצר בשווי המשקל החדש?‬
‫א‪520 .‬‬
‫ב‪540 .‬‬
‫‪600‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪630 .‬‬
‫ה‪750 .‬‬
‫תשובה ‪:72‬‬
‫שווי משקל במצב התחלתי‪EX = 200 T = 1000 :‬‬
‫בשוק הסחורות‪Y = C + G + I + EX − IM :‬‬
‫‪Y = 900 + 0.9Y − 900 + 800 + 600 − 20r + 200 − 200 − 0.15Y‬‬
‫‪0.25Y −1400 = −20r‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫בשוק הכסף‪ ,‬נמצא את כמות הכסף‪:‬‬
‫‪re = 0.2 CU = 500 H = 700  RE = H − CU = 200‬‬
‫‪RE 200‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1000‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪M = D + CU = 1000 + 500 = 1500‬‬
‫בשווי משקל בשוק הכסף מתקיים‪:‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪1500‬‬
‫= ) ‪L(Y , r‬‬ ‫= ‪ 1500 + Y − 20r‬‬ ‫‪ −20r = −750 − Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪2‬‬
‫מ‪ )1( -‬ו‪ )2( -‬נקבל‪0.25Y − 1400 = −750 − Y  Y = 520 = YF :‬‬
‫‪r = 63.5‬‬
‫במצב החדש‪ C = −50(0.9) = −45  T = 50 :‬כמו כן ‪ X = 145‬ולכן‬
‫‪ AD = 145 − 45 = 100‬כלומר יש לחץ לגידול בתוצר‪ ,‬אבל מכיוון שהתוצר עומד על תוצר‬
‫תעסוקה מלאה‪ ,‬לא ניתן להגדילו ולכן‪Y = YF =520 :‬‬

‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬אם הייצוא יגדל ב‪ 145-‬והממשלה במקביל תגדיל את המיסים ב‪ ,50-‬מה‬
‫יהיה השינוי בביקוש לכסף בשיווי המשקל החדש?‬
‫א‪ .‬לא ישתנה‬
‫ב‪ .‬יעלה ב‪80-‬‬
‫ג‪ .‬יעלה ב‪70-‬‬
‫ד‪ .‬יעלה ל‪70-‬‬
‫תשובה ‪:73‬‬
‫נחשב את שער הרבית במצב החדש‪:‬‬
‫‪0.25Y − 1400 − AD = −20r  0.25(520) − 1400 − 100 = −20r  r = 68.5‬‬
‫הביקוש לכסף במצב ההתחלתי ‪: Y =520 , r = 63.5‬‬
‫‪L(r , Y ) = 1500 + 520 − 20(63.5) = 750‬‬
‫הביקוש לכסף במצב החדש ‪: Y =520 , r = 68.5‬‬
‫‪L(r , Y ) = 1500 + 500 − 20(68.5) = 650‬‬
‫כלומר הביקוש לכסף יקטן ב‪100 -‬‬
‫תשובה נכונה ה'‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫= ) ‪L(r , Y‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ M‬ללא שינוי‪ P ,‬עלה בגלל עודף הביקוש ‪ ‬היצע הכסף הריאלי קטן‪ ,‬ולכן גם הביקוש לכסף‬
‫יקטן‪.‬‬
‫שאלה ‪:74‬‬
‫חזרו לתנאי ההתחלה‪ .‬בהנחה כי נגיד בנק ישראל אישר להוריד את יחס הרזרבה ל‪ , 0.15-‬מה‬
‫תהיה כמות ההלוואות בבנק?‬
‫א‪800 .‬‬
‫ב‪1000.667 .‬‬
‫ג‪1133.333 .‬‬
‫ד‪1333.333 .‬‬
‫ה‪2500 .‬‬
‫תשובה ‪:74‬‬
‫‪re = 0.15 H = 700 CU = 500  RE = 200‬‬
‫‪RE 200‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1333.33‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.15‬‬
‫‪L = D − RE = 1333.33 − 200 = 1133.33‬‬

‫נתונים הפונקציות עבור המדינה הבאה‪:‬‬
‫‪C = 500 + 0.8 * Yd‬‬
‫‪T = 250 + 0.65Y‬‬
‫‪G = 240 + 0.1Y‬‬
‫‪I = 1540 − 40r‬‬
‫‪YF = 2000‬‬
‫‪EX = IM = 0‬‬
‫‪L(r , Y ) = 0.25Y − 5r‬‬
‫‪M = 1100‬‬
‫‪p=2‬‬
‫כמו כן ידוע כי פונקצית תשלומי ההעברה היא‪Tr = 150 + 0.15Y :‬‬
‫שאלה ‪:75‬‬
‫מהם התוצר והריבית במצב של שווי משקל?‬
‫א‪ .‬תוצר‪ ,2640 :‬ריבית‪22 :‬‬
‫ב‪ .‬תוצר‪ ,2200 :‬ריבית‪27.5 :‬‬
‫ג‪ .‬תוצר‪ ,2500 :‬ריבית‪15 :‬‬
‫ד‪ .‬תוצר‪ ,2000 :‬ריבית‪30 :‬‬
‫ה‪ .‬תוצר‪ ,3000 :‬ריבית‪17.5 :‬‬
‫תשובה ‪:75‬‬
‫‪Yd = Y − T + Tr = Y − 250 − 0.65Y + 150 + 0.15Y = 0.5Y − 100‬‬
‫‪Y = C + G + I = 500 + 0.8(0.5Y − 100) + 240 + 0.1Y + 1540 − 40r‬‬
‫‪0.5Y − 2200 = −40r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪M‬‬
‫= ) ‪L(r , Y‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1100‬‬
‫= ‪0.25Y − 5r‬‬ ‫‪ −40r = 4400 − 2Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4400 − 2Y = 0.5Y − 2200  Y = 2640  YF =2000‬‬

‫‪ Y=Y F = 2000‬‬
‫‪0.5  2000 − 2200‬‬
‫= ‪,r‬‬ ‫נחשב את הריבית משוק הסחורות‪= 30 :‬‬
‫‪− 40‬‬
‫שאלה ‪:76‬‬
‫בתנאי ההתחלה‪ ,‬מהו סוג הפער במונחי תוצר הקיים במשק ומה גודלו?‬
‫א‪ .‬פער אינפלציוני בגודל ‪640‬‬
‫ב‪ .‬פער דיפלציוני בגודל ‪640‬‬
‫ג‪ .‬פער אינפלציוני בגודל ‪800‬‬
‫ד‪ .‬פער דיפלציוני בגודל ‪800‬‬
‫תשובה ‪:76‬‬
‫יש פער אינפלציוני( ‪ ) Y  YF‬במונחי תוצר של ‪,640‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :78-79‬קיינס הפשוט‬
‫במדינה מסוימת מתקיים‪:‬‬
‫‪C = 400 + 0.8Yd‬‬
‫‪T = 0.2Y‬‬
‫‪G = 505‬‬
‫‪I = 350 + 0.16Y‬‬
‫‪YF = 10000‬‬
‫הניחו כי פונקצית המס מורכבת ממס יחסי בלבד כנתון‪.‬‬
‫שאלה ‪:78‬‬
‫מה גודל התוצר במשק זה בשיווי משקל?‬
‫א‪4328 .‬‬
‫ב‪6275 .‬‬
‫ג‪8300 .‬‬
‫ד‪6400 .‬‬
‫תשובה ‪:78‬‬
‫‪Y = C + G + I + EX − IM = 400 + 0.8(Y − 0.2Y ) + 505 + 0.15Y + 350 + 0.16Y‬‬
‫‪Y = 6275‬‬
‫שאלה ‪:79‬‬
‫נניח כי הממשלה מחליטה לצמצם את הפער ע"י הגדלת הוצאותיה‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬מה יהיה העודף או הגרעון הממשלתי?‬
‫א‪ .‬גרעון ‪ 750‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬עודף ‪ 750‬ש"ח‪.‬‬
‫גרעון ‪ 745‬ש"ח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬עודף ‪ 745‬ש"ח‪.‬‬
‫תשובה ‪:79‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpi = 0.8(1 − 0.2) + 0.16 = 0.8‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫‪=5‬‬
‫‪1 − mpe 0.2‬‬
‫‪Y = 10, 000 − 6275 = 3725‬‬
‫‪Y 3725‬‬
‫= ‪G‬‬ ‫=‬ ‫‪= 745‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪Y = 10000‬‬
‫‪T = 0.2Y = 0.2*10000 = 2000‬‬
‫‪G = 505 + G = 505 + 745 = 1250‬‬
‫‪T − G = 2000 − 1250 = 750‬‬
‫הנתונים להלן מתייחסים לשאלות ‪ :80-81‬מערכת הבנקים‬

‫ידועים הנתונים הבאים על מערכת הבנקים במשק מסוים‪:‬‬
‫(‪ )1‬קיים בנק מסחרי אחד השומר על יחס הרזרבה החוקי הקיים בשיעור של ‪.15%‬‬
‫(‪ )2‬הפרטים מחזיקים בידיהם כמות מזומנים השווה תמיד למחצית הסכום הקיים‬
‫בפיקדונות עו"ש‪.‬‬
‫(‪ )3‬בסיס הכסף ‪4000‬‬
‫שאלה ‪:80‬‬
‫מהו שווי ההלוואות בבנק (ניתן לעגל מטה לפי הצורך)‪:‬‬
‫א‪4000 .‬‬
‫ב‪6156 .‬‬
‫ג‪5231 .‬‬
‫ד‪5784 .‬‬
‫ה‪9500 .‬‬
‫תשובה ‪:80‬‬
‫‪D‬‬
‫= ‪re = 0.15 CU‬‬ ‫נתונים‪ D = 2CU H = 4000 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ D = 2CU‬‬ ‫‪‬‬
‫‪CU + RE = 4000  D = 8000 − 2 RE‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪RE RE‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.15‬‬
‫‪‬‬
‫‪RE‬‬
‫= ‪D = 8000 - 2 RE‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪RE = 923‬‬ ‫‪D = 6154 L = D − RE = 5231‬‬
‫שאלה ‪:81‬‬
‫כעת‪ ,‬הממשלה מנפיקה אג"ח לציבור‪ .‬את תקבולי המכירה היא מעבירה לבנק המרכזי לשם‬
‫החזרת מלווה מן העבר‪ .‬הניחו כי הציבור רוכש את האג"ח הממשלתיות בסכום כולל השווה‬
‫ל‪ 10.4%-‬מהסכום שהיה בפיקדונות עו"ש בבנק המסחרי במצב המוצא‪.‬‬
‫מהי כמות המזומנים בבנק המסחרי לאחר שינוי זה?‬
‫א‪923 .‬‬
‫ב‪775.38 .‬‬
‫ג‪808.25 .‬‬
‫ד‪720.91 .‬‬
‫תשובה ‪:81‬‬
‫הממשלה הנפיקה אג"ח לציבור ופרעה חוב לבנק המרכזי‪ .‬ולכן‪ ,‬בסיס הכסף יקטן בדיוק באותו‬
‫סכום‪.‬‬
‫‪H = −0.104 * D = −0.104 * 6154 = −640‬‬
‫‪H 1 = 4000 − 640 = 3360‬‬
‫‪ D = 2CU‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  D = 6720 − 2 RE‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪CU + RE = 3360 ‬‬
‫‪RE‬‬
‫=‪D‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪RE‬‬
‫= ‪6720 − 2 RE‬‬ ‫‪ RE = 775.38‬‬
‫‪0.15‬‬

‫נניח משק במצב אינפלציוני‪ .‬לפי מודל ‪ ISLM‬מה יקרה כתוצאה מגידול בביקוש המצרפי‬
‫ובהתייצבות המשק בשווי משקל?‬
‫א‪ .‬התוצר גדול יותר ושער ריבית גבוה יותר בכל מקרה‬
‫ב‪ .‬התוצר גדול יותר ושער ריבית נמוך יותר בכל מקרה‬
‫ג‪ .‬שער ריבית גבוה יותר ותוצר קטן יותר אם במצב ההתחלתי המשק בתעסוקה מלאה‬
‫ד‪ .‬שער ריבית נמוך יותר ותוצר גדול יותר אם במצב ההתחלתי המשק בתעסוקה מלאה‬
‫תשובה ‪:82‬‬
‫משק שיש בו פער אינפלציוני זהו משק שמתקיים בו‪ Y *  YF :‬ומכיוון שזה לא אפשרי לייצר‬
‫מעבר לתוצר תעסוקה מלאה וחובה שיתקיים ‪( Y * = YF‬או באופן טבעי על ידי עליית מחירים או‬
‫על ידי שינוי כפוי של הממשלה)‪.‬‬
‫אם תהיה עלייה בביקוש המצרפי ‪ ‬יהיה לחץ לעלייה בתוצר אבל שוב זה בלתי אפשרי וכדי‬
‫להתכנס לתוצר תעסוקה מלאה יהיה צורך בעליית מחירים‪.‬‬
‫התוצר יקטן ויתכנס לתוצר תעסוקה מלאה והריבית תעלה‪.‬‬
‫תשובה נכונה ה'‪.‬‬
‫שאלה ‪ :83‬חשבונאות לאומית‬

‫היכן כלולה ההכנסה של הפועלים התאילנדיים בעבודות חקלאיות בישראל?‬
‫א‪ .‬בתוצר המקומי הגולמי (‪ (GDP‬של תאילנד ובתוצר הלאומי הגולמי (‪ )GNP‬של ישראל‬
‫ב‪ .‬בתוצר המקומי הגולמי (‪ (GDP‬של תאילנד ובתוצר המקומי הגולמי (‪ )GDP‬של ישראל‬
‫ג‪ .‬בתוצר הלאומי הגולמי (‪ (GNP‬של תאילנד ובתוצר הלאומי הגולמי (‪ )GNP‬של ישראל‬
‫ד‪ .‬בתוצר הלאומי הגולמי (‪ (GNP‬של תאילנד ובתוצר המקומי הגולמי (‪ )GDP‬של ישראל‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫תשובה ‪:83‬‬
‫ההכנסה של הפועלים התאילנדיים בעבודות חקלאות בישראל כלולה בתוצר לאומי גולמי ‪GNP‬‬
‫של תאילנד (אזרחים תאילנדים) וכלולה בתוצר מקומי גולמי ‪ GDP‬של ישראל (יצור במדינת‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫הפער הדפלציוני במונחי ביקוש מצרפי הינו ‪ 10‬מליון ‪ .₪‬הניחו כעת כי כדי לסגור את הפער הזה‬
‫הממשלה החליטה להגדיל את הצריכה הציבורית ב‪ 10-‬מליון ‪ ₪‬כאשר חצי מהסכום גויס ע"י‬
‫הנפקת אג"ח שנמכרו לציבור וחצי ע"י הטלת מסים חדשים (מס גולגולת)‪.‬‬
‫א‪ .‬המשק יגיע לתעסוקה המלאה‬
‫ב‪ .‬המשק יעבור למצב של פער אינפלציוני‬
‫ג‪ .‬המשק יישאר במצב של אבטלה‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לדעת מה יהיה מצבו של המשק לאחר הפעלת התוכנית‬
‫תשובה ‪:84‬‬
‫הפער הדפלציוני במחירי ביקוש מצרפי הינו ‪ 10‬מליון ‪ G = 10 .₪‬ממומנת ע"י הנפקת אג"ח‬
‫בגודל ‪ 5‬מליון ‪ ₪‬ומסים ‪ T = 5‬מליון ‪₪‬‬
‫נשים לב שהכסף שהממשלה משכה כתוצאה מהנפקת אג"ח והטלת מסים חזר שוב לשוק עקב‬
‫תוספת הוצאות הממשלה ולכן בסיס הכסף וכמות הכסף ללא שינוי‪.‬‬
‫‪E = 10  G = 10‬‬
‫‪E = −5  mpc  T = 5‬‬
‫כלומר ההוצאות (הביקוש המצרפי) גדלו ב‪ 10 − 5mpc -‬וזה קטן מ‪ .10 -‬המסקנה שהמשק נשאר‬
‫במצב של אבטלה מכיוון שלפי הפער הדפלציוני צריכים להגדיל את ההוצאות (הביקושים) ב‪10 -‬‬
‫מליון על מנת להגיע לתוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫שאלות ‪ISLM :85-86‬‬
‫במדינת לגולנד (משק סגור) אשר בסקנדינביה הרחוקה נתוני השוק הם‪:‬‬
‫‪C=250+0.8Yd‬‬
‫‪I=500-20r‬‬
‫‪G=400‬‬
‫‪T=300‬‬
‫‪YF=1500‬‬
‫נתוני מערכת הבנקים הם‪ :‬בסיס הכסף הינו ‪ 300‬לגולים (המטבע המקומי) ואנשי לגולנד‬
‫מעוניינים להחזיק בידיהם ‪ 150‬לגולים תמיד‪ .‬לגובנק‪ ,‬הבנק המרכזי‪ ,‬קבע כי יחס הרזרבה יהיה‬
‫‪ .0.25‬רמת המחירים במצב המוצא הינה ‪.1‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פונקצית הביקוש לכסף היא‪.L(y,r)=400+Y-20r :‬‬
‫שאלה ‪:85‬‬
‫מה מהבאים נכון בשווי משקל של משק זה?‬
‫א‪ .‬רמת המחירים גבוהה מ‪1-‬‬
‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית גבוהה מהצריכה הממשלתית ב‪450-‬‬
‫ג‪ .‬רמת הריבית הינה ‪25.5%‬‬
‫ד‪ .‬תוצר שו"מ הינו מחצית מתוצר תעסוקה מלאה‬
‫תשובה ‪:85‬‬
‫‪H = 300 CU = 150 RE = H − CU  RE = 300 −150 = 150‬‬
‫‪RE 150‬‬
‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 600‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.25‬‬
‫‪M = D + CU = 600 +150 = 750‬‬
‫משוק הסחורות‪Y = C + G + I :‬‬
‫‪Y = 250 + 0.8(Y − 300) + 400 + 500 − 20r‬‬
‫‪0.2Y − 910 = −20r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪M‬‬
‫= ) ‪L(r , Y‬‬ ‫משוק הכסף‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪750‬‬
‫= ‪400 + Y − 20r‬‬ ‫‪ −20r = 350 − Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪350 − 1050‬‬
‫‪, 0.2Y − 910 = 350 − Y  Y = 1050‬‬ ‫=‪r‬‬ ‫‪=35‬‬
‫‪−20‬‬
‫‪Y  YF  P = 1‬‬
‫תשובה ב' נכונה‪C = 250 + 0.8(1050 − 300) = 850 = G + 450 :‬‬
‫שאלה ‪:86‬‬
‫המושל של לגולנד מעוניין להגיע לתוצר בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫מי מהבאים ישרת מטרה זו?‬
‫א‪ .‬הגדלת הצריכה הממשלתית ב‪.450-‬‬
‫ב‪ .‬הבנק המרכזי ימכור אג"ח לציבור בסך ‪.270‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת הצריכה הממשלתית ב‪.540-‬‬
‫ד‪ .‬הורדת המסים לתושבים לחלוטין‪.‬‬
‫תשובה ‪:86‬‬
‫נבדוק בכמה צריכים להגדיל את ‪ G‬על מנת להגיע ל‪Y = YF = 1500 -‬‬
‫משוק הכסף‪−20r = 350 −1500  r = 57.5 :‬‬

‫נציב ‪ r ,Y‬בשוק הסחורות‪  0.2Y − 910 = −20r + G  G = 540 :‬תשובה ג' נכונה‬
‫ב‪ -‬מכירת אג"ח לציבור תקטין את כמות הכסף ואת התוצר‪.‬‬
‫ד‪ -‬אם נבטל את המסים אז‪:‬‬
‫שוק הסחורות‪0.2Y −1150 = −20r :‬‬
‫שוק הכסף‪350 − Y = −20r :‬‬
‫מ‪ )1( -‬ו‪ )2( -‬נקבל‪Y = 1250  YF :‬‬
‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ :87-88‬מערכת הבנקים‬

‫במשק מסוים הציבור מחזיק בידיו ‪ 1500‬ש"ח במזומן‪ .‬הפיקדונות עומדים על ‪ .10000‬ההלוואות‬
‫לציבור עומדות על ‪ .7000‬ידוע‪ ,‬כי הבנקים המסחריים מקיימים את יחס הרזרבה הנדרש‪.‬‬
‫שאלה ‪:87‬‬
‫עקב הבחירות הקרבות ובאות‪ ,‬הממשלה החליטה להגדיל את הוצאותיה בסך ‪ 1000‬ש"ח‪ .‬היא‬
‫עושה זאת ע"י לקיחת מלווה מהציבור‪ .‬ידוע‪ ,‬כי הציבור שומר על כמות המזומן בידיו קבועה‪.‬‬
‫א‪ .‬בסיס הכסף לא ישתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות הכסף תגדל בפחות מ‪.3000-‬‬
‫ג‪ .‬ההלוואות יגדלו ביותר מ‪2000-‬‬
‫ד‪ .‬בסיס הכסף יגדל ב‪1000-‬‬
‫תשובה ‪:87‬‬
‫‪CU = 1500‬‬
‫‪D = 10,000 L = 7000  RE = D − L = 3000‬‬
‫‪H = RE + CU = 3000 + 1500 = 4500‬‬
‫‪M = D + CU = 10,000 + 1500 = 11500‬‬
‫‪RE‬‬ ‫‪3000‬‬
‫= ‪re‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.3‬‬
‫‪D 10,000‬‬
‫הממשלה לקחה מלווה מהציבור בסך ‪ ₪ 1000‬אבל החזירה אותם שוב לשוק ע"י גידול‬
‫בהוצאותיה ולכן בסיס הכסף ‪ H‬ללא שינוי‪ .‬נתון שהמזומנים בידי הציבור לא השתנו ולכן ‪,D ,RE‬‬
‫‪ L‬ו‪ M -‬ללא שינוי (לא נתון שיחס הרזרבה השתנה)‬
‫שאלה ‪:88‬‬
‫חזרו למצב המוצא‪ .‬הציבור מחליט להחזיק בידיו כעת כמות כפולה של מזומן‪ .‬הבנק המרכזי‬
‫מעוניין לשמור על כמות הכסף קבועה‪.‬‬
‫באיזו מבין האפשרויות הבאות תושג מטרתו?‬
‫א‪ .‬קניית אג"ח מהציבור בסך ‪1050‬‬
‫ב‪ .‬שינוי יחס הרזרבה ל‪0.2-‬‬
‫ג‪ .‬הנפקת אג"ח לציבור בסך ‪450‬‬
‫ד‪ .‬שינוי יחס הרזרבה ל‪0.4-‬‬
‫תשובה ‪:88‬‬
‫הציבור מחליט להחזיק ב‪  CU = 3000 -‬הנטייה שכמות הכסף תקטן ולכן על מנת לשמור על‬
‫אותה כמות כסף צריכים לבצע פעולה שמגדילה את כמות הכסף‪.‬‬
‫הנפקת אג"ח מקטינה את בסיס הכסף ‪ H‬ואת כמות הכסף ‪.M‬‬ ‫ג‪-‬‬
‫ב‪ , -‬ד‪ -‬נבדוק מהו יחס הרזרבה העונה על התנאים (בסיס הכסף ללא שינוי)‬
‫‪CU = 1500  2 = 3000‬‬ ‫‪M = 11500‬‬
‫‪RE = 4500 − 3000 = 1500‬‬ ‫‪D = M − CU = 11500 − 3000 = 8500‬‬
‫‪RE 1500‬‬
‫= ‪re‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.176‬‬
‫‪D 8500‬‬
‫קניית אג"ח מהציבור בסך ‪:1050‬‬ ‫א‪-‬‬
‫‪CU = 3000 , H = 4500 + 1050 = 5550‬‬
‫‪RE 2550‬‬
‫‪RE = 5550 − 3000 = 2550‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= 8500‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪ M = D + CU = 8500 + 3000 = 11500‬כמו כמות הכסף המקורית ‪ ‬תשובה נכונה א'‪.‬‬
‫משק מסוים נמצא באבטלה‪ .‬הממשלה החליטה להגדיל את צריכתה‪ ,‬והיא עושה זאת באמצעות‬
‫לקיחת הלוואה מהבנק המרכזי‪.‬‬
‫במצב שיווי משקל‪ ,‬מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬ההשקעות יגדלו‬
‫ב‪ .‬המחירים יעלו‬
‫ג‪ .‬לא ידוע מה יקרה להשקעות‬
‫ד‪ .‬הצריכה הפרטית לא תשתנה‬
‫תשובה ‪:89‬‬
‫הוצאות הממשלה גדלו ‪ ‬עקומת ‪ IS‬תזוז ימינה‬
‫כמות הכסף גדלה ‪ ‬עקומת ‪ LM‬תזוז ימינה‬
‫לא ניתן לדעת מה קרה לשער הריבית ‪ r‬לכן לא ניתן לדעת מה קרה להשקעה‪.‬‬
‫התוצר יגדל אבל לא ניתן לדעת אם הוא מגיע לתוצר של תעסוקה מלאה או לא ולכן לא ניתן‬
‫לדעת אם המחירים יעלו או לא‪.‬‬
‫הצריכה הפרטית תגדל מכיוון שהתוצר (הכנסה לאומית) גדל ‪‬‬

‫במדינת אבגדה מתקיימות פונקציות ההתנהגות הבאות‪:‬‬
‫‪C=540+0.5Yd‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫‪T=0.1Y+200‬‬ ‫מס‬
‫‪G=400‬‬ ‫צריכה ממשלתית‬
‫‪I=1000+0.15Y‬‬ ‫השקעה‬
‫‪YF=4,000‬‬ ‫תוצר תעסוקה מלאה‬
‫בתנאי שווי משקל מהו סוג הפער הקיים‪ ,‬ומה גודלו במונחי תוצר ובמונחי ביקוש מצרפי?‬
‫א‪ .‬הפער האינפלציוני במונחי תוצר = ‪ 1000‬ובמונחי ביקוש מצרפי = ‪200‬‬
‫ב‪ .‬הפער האינפלציוני במונחי תוצר = ‪ 600‬ובמונחי ביקוש מצרפי = ‪240‬‬
‫ג‪ .‬הפער הדפלציוני במונחי תוצר = ‪ 1000‬ובמונחי ביקוש מצרפי = ‪200‬‬
‫ד‪ .‬הפער הדפלציוני במונחי תוצר = ‪ 600‬ובמונחי ביקוש מצרפי = ‪400‬‬
‫תשובה ‪:90‬‬
‫‪Y = C +G + I‬‬
‫‪= 1840 + 0.6Y = Y Y = 540 + 0.5(Y − 0.1Y − 200) + 400 + 1000 + 0.15Y‬‬
‫‪Y = 4600‬‬
‫‪YF = 4000‬‬
‫פער אינפלציוני במונחי תוצר‪Y − YF = 600 :‬‬
‫דרך א' לחישוב פער במונחי ביקוש מצרפי‪:‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpi = 0.5(1 − 0.1) + 0.15 = 0.6‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪k‬‬ ‫‪= 2.5‬‬
‫‪1 − mpe‬‬
‫‪600‬‬
‫הפער האינפלציוני במונחי ביקוש מצרפי‪= 240 :‬‬
‫‪2.5‬‬
‫דרך ב' לחישוב פער במונחי ביקוש מצרפי‪:‬‬
‫‪YF − AD(YF ) = 4000 − 1840 − 0.6(4000) = −240‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :91-92‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬
‫להלן מספר נתונים על משק מסוים‪:‬‬

‫‪95,662‬‬ ‫תוצר מקומי נקי‬
‫‪76,829‬‬ ‫צריכה פרטית‬
‫‪20,160‬‬ ‫צריכה ציבורית‬
‫‪9,553‬‬ ‫השקעה גולמית‬
‫‪71,382‬‬ ‫יבוא‬
‫‪3,650‬‬ ‫פחת‬
‫‪4,825‬‬ ‫סובסידיה לייצור‬
‫‪5,752‬‬ ‫מסים עקיפים על ייצור מקומי‬
‫‪4,133‬‬ ‫מסים ישירים על פרטים‬
‫‪1,531‬‬ ‫מסים ישירים על חברות‬
‫‪4,415‬‬ ‫חסכון נקי של פירמות‬
‫שאלה ‪:91‬‬
‫על סמך נתונים אלו מה ניתן להסיק מהבאים?‬
‫א‪ .‬עודף היצוא = ‪7,230‬‬
‫ב‪ .‬עודף היבוא = ‪7,420‬‬
‫ג‪ .‬היצוא = ‪60,502‬‬
‫ד‪ .‬היצוא = ‪64,152‬‬
‫תשובה ‪:91‬‬
‫‪Dep = 3650 NDP=95662‬‬
‫‪Y = GDP = NDP + Dep = 95662 + 3650 = 99312‬‬
‫‪99312 = 76829 + 20160 + 9553 + EX − 71382  EX = 64152‬‬

‫‪Y =C +G + I + EX − IM‬‬
‫שאלה ‪:92‬‬
‫על סמך נתונים אלו מה ניתן להסיק מהבאים?‬
‫א‪ .‬המסים העקיפים נטו ‪ ,927‬המסים הישירים נטו ‪.5664‬‬
‫ב‪ .‬המסים העקיפים נטו ‪ ,5752‬סה"כ המסים נטו ‪.6591‬‬
‫ג‪ .‬המסים העקיפים נטו ‪ ,5752‬המסים הישירים נטו ‪.5664‬‬
‫ד‪ .‬המסים העקיפים נטו ‪ ,927‬סה"כ המסים נטו ‪.11416‬‬
‫תשובה ‪:92‬‬
‫מיסים ישירים על פרטים ‪ +‬מיסים ישירים על חברות = מיסים ישירים נטו‬

‫‪ =1531+4133 =5664‬מיסים ישירים נטו‬
‫סובסידיות לייצור ‪ -‬מיסים עקיפים על יצור = מיסים עקיפים נטו‬

‫‪ = 5752 - 4825= 927‬מיסים עקיפים נטו‬
‫מיסים ישירים נטו ‪ +‬מיסים עקיפים נטו = סה"כ מיסים נטו‬

‫‪ = 927 + 5664 = 6591‬סה"כ מיסים נטו‬
‫שאלות ‪ :93-94‬קיינס הפשוט והמורחב‬
‫משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה‪ ,‬והממשלה תמיד שומרת על תקציב‬
‫מאוזן‪ .‬הניחו כי רק הנטייה השולית לצרוך חיובית ממש‪ .‬ההשקעה והצריכה הציבורית אינן‬
‫תלויות בתוצר‪ ,‬וקיים מס קבוע בלבד‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬הממשלה החליטה להגדיל את תשלומי ההעברה לפרטים ב‪ 1 -‬מיליון ש"ח (אותם היא‬
‫מחלקת במוצרי מזון)‪.‬‬
‫ליישום מטרתה הממשלה מתלבטת בין שתי הצעות מימון‪:‬‬
‫‪ .1‬קיצוץ של ‪ 1‬מיליון ש"ח מתקציב הביטחון‬
‫‪ .2‬דחיית תשלום של ‪ 1‬מיליון ש"ח לספקי המזון לשנת התקציב הבאה‪.‬‬

‫לפי מודל קיינס הפשוט‪ ,‬מהו ההבדל בין ההצעות (בהתייחס לשנת התקציב הנוכחית)?‬
‫א‪ .‬לפי הצעה ‪ 1‬יתפתח גירעון בתקציב הממשלה ‪.‬לעומת זאת‪ ,‬הצעה ‪ 2‬מבטיחה תקציב מאוזן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שתי ההצעות יובילו לגידול בחסכון הממשלתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לדעת מה יקרה לתקציב הממשלה עקב חוסר נתונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬החיסכון הממשלתי יוותר ללא שינוי כאשר מימון ההוצאות נעשה לפי הצעה ‪ .1‬יתרחש שינוי‬
‫שלילי בתקציב הממשלה ‪(,‬הגירעון יגדל) ‪,‬כאשר ההוצאות תמומנה לפי הצעה ‪.2‬‬
‫תשובה ‪:93‬‬
‫הצעה ‪ :1‬הגדלת תשלומי ההעברה ב‪ 1 -‬מיליון ע"י קיצוץ של ‪ 1‬מיליון בתקציב הביטחון תביא‬
‫לירידה במיסים נטו ‪ T‬ובהוצאות הממשלה ‪ G‬באותו סכום‪ .‬ולכן‪ ,‬תקציב הממשלה יישאר‬
‫מאוזן (החסכון הממשלתי ללא שינוי)‪.‬‬
‫הצעה ‪ :2‬הגדלת תשלומי ההעברה ודחיית התשלום לספקים לשנה הבאה תביא לירידה במיסים‬
‫נטו‪ ,‬ללא שינוי בהוצאות הממשלה ‪( G‬בשנה זו)‪ .‬ולכן‪ ,‬החסכון הממשלתי יקטן (יווצר גירעון)‪.‬‬
‫שאלה ‪ :94‬קיינס מורחב‬

‫לפי המודל המשולב‪ ,‬מהי השפעתן של שתי ההצעות על הביקוש המצרפי ועל רמת המחירים?‬
‫א‪ .‬לפי הצעה ‪ ,1‬הביקוש המצרפי יעלה ורמת המחירים תעלה‬
‫לפי הצעה ‪ ,2‬לא יהיה שום שינוי בביקוש המצרפי וברמת המחירים‬
‫ב‪ .‬לפי הצעה ‪ ,1‬הביקוש המצרפי נותר ללא שינוי ורמת המחירים תעלה‬
‫לפי הצעה ‪ ,2‬הביקוש המצרפי יעלה ורמת המחירים תעלה‬
‫ג‪ .‬לפי הצעה ‪ ,1‬לא ניתן להסיק כיצד ישתנה הביקוש המצרפי ומה יקרה למחירים‬
‫לפי הצעה ‪ ,2‬הביקוש יעלה ויוביל לעליית מחירים‬
‫ד‪ .‬לפי הצעה ‪ ,1‬הביקוש המצרפי ירד והמחירים לא ישתנו‬
‫לפי הצעה ‪ ,2‬הביקוש המצרפי יעלה ורמת המחירים תעלה גם כן‬
‫תשובה ‪:94‬‬
‫לפי הצעה ‪ G :1‬יקטן ב‪ 1 -‬מיליון‪ C ,‬יגדל בפחות ממיליון‪ ,‬וכתוצאה‪ ,‬הביקוש המצרפי יקטן‪.‬‬
‫יהיה פער דיפלציוני ולא פער אינפלציוני ולכן‪ ,‬לא יהיה שינוי במחירים‪.‬‬
‫לפי הצעה ‪ G :2‬ללא שינוי‪ C ,‬יגדל בפחות ממיליון‪ .‬וכתוצאה‪ ,‬הביקוש המצרפי יגדל‪ .‬מכיוון‬
‫שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה‪ ,‬יווצר פער אינפלציוני שיגרום לעליית מחירים‪.‬‬

‫במשק אלפא קיים בנק אחד‪ ,‬המקיים את יחס הרזרבה הנדרש ובעל המאזן הבא‪:‬‬
‫התחייבויות‬ ‫נכסים‬
‫עו"ש ‪90,000‬‬ ‫מזומן ‪15,000‬‬
‫הלוואות ‪75,000‬‬
‫‪90,000‬‬ ‫‪90,000‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ידוע שציבור מחזיק בידיו ‪ 16,250‬במזומן‪.‬‬

‫א‪ .‬כמות הכסף ‪.115,250‬‬
‫ב‪ .‬בסיס הכסף ‪.31,250‬‬
‫ג‪ .‬יחס הרזרבה הנדרש במשק ‪.1/6‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ב‪,‬ג נכונות‪.‬‬
‫תשובה ‪:95‬‬
‫‪H = RE + CU = 15000 + 16250 = 31250‬‬

‫‪M = D + CU = 90000 + 16250 = 106250‬‬
‫‪RE 15000 1‬‬
‫= ‪re‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪D 90000 6‬‬
‫במשק מסוים נתונים (במליוני ‪:)$‬‬
‫פונקצית הביקוש לכסף היינה ‪Ld=50+0.25y-200r‬‬
‫היצע הכסף ‪M S = 180‬‬
‫רמת המחירים ‪P=1‬‬
‫פונקצית הצריכה הינה ‪C=90+0.625y‬‬
‫‪I=150-100r‬‬ ‫פונקצית ההשקעה הינה‬
‫תוצר תעסוקה מלאה‪650 :‬‬
‫הניחו כי השימושים בתוצר הינם לצריכה פרטית והשקעה בלבד‪.‬‬
‫לפי המודל המשולב‪ ,‬מהם התוצר ושער הריבית בשווי משקל?‬

‫א‪ .‬התוצר ‪ , 500‬שער ריבית ‪.12.25‬‬
‫ב‪ .‬התוצר ‪ , 385‬שער ריבית ‪.14.50‬‬
‫ג‪ .‬התוצר ‪ , 610‬שער ריבית ‪.11.25‬‬
‫ד‪ .‬התוצר ‪ , 435‬שער ריבית ‪.12.50‬‬
‫תשובה ‪:96‬‬
‫שוק המוצרים‪/‬הסחורות‪:‬‬
‫‪Y = C + I = 90 + 0.625Y + 150 − 100r‬‬
‫‪0.375Y − 240 = −100r‬‬
‫‪0.75Y − 480 = −200r‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪Ld = M S‬‬
‫‪50 + 0.25Y − 200r = 180‬‬
‫‪−200r = 130 − 0.25Y‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪0.75Y − 480 = 130 − 0.25Y‬‬

‫‪Y = 610‬‬
‫‪0.75*610 − 480‬‬
‫=‪r‬‬ ‫‪= 11.25‬‬
‫‪−200‬‬
‫תשובה נכונה ג'‬
‫במשק הנמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה‪ ,‬הממשלה מקפידה לשמור על תקציב מאוזן‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬הציבור דורש להוריד מסים‪.‬‬
‫טענה‪ :‬אם הממשלה תקטין את המס תוך שמירה על תקציב מאוזן‪ ,‬יווצר בהכרח פער אינפלציוני‪.‬‬
‫מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬הטענה נכונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטענה אינה נכונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין מספיק נתונים לענות על שאלה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטענה נכונה רק אם הנטייה השולית לצרוך גדולה מ‪. 0.5 -‬‬
‫תשובה ‪:97‬‬
‫הקטנת שיעור המס תוך שמירה על תקציב מאוזן תחייב את הממשלה לצמצם בהוצאותיה ‪ G‬כך‬
‫ש‪ . G = T -‬הוצאות הממשלה יקטנו ב‪ , G -‬הצריכה הפרטית ‪ C‬תגדל ב‪ mpc * G -‬וזה‬
‫פחות מ‪ . G -‬ולכן‪ ,‬הביקוש המצרפי יקטן ויווצר פער דיפלציוני‪ .‬הטענה לא נכונה‪.‬‬

‫במשק סגור ‪ ,‬קיים מס יחסי בגובה ‪. t=0.5‬‬
‫מי מהשינויים הבאים יביא לעלייה של המכפיל הקיינסיאני הרגיל מ‪ 2-‬ל‪? 4-‬‬
‫א‪ .‬ירידה של ‪ mpe‬מ ‪ 1/2‬ל ‪. 3/8‬‬
‫ב‪ .‬עליה של ‪ mpg‬מ ‪ 1/4‬ל ‪, 3/8‬בהנחה שקיים ביקוש ממשלתי בלבד (‪.)G‬‬
‫ג‪ .‬ירידה של ‪ mpi‬מ ‪ 3/4‬ל ‪, 1/2‬בהנחה שהשקעה היא מרכיב הביקוש היחיד במשק (‪.)I‬‬
‫ד‪ .‬עליה של ‪ mpc‬מ ‪ 1‬ל ‪( 1.5‬הניחו ‪ ,)mpc>0‬בהנחה שקיים ביקוש פרטי בלבד (‪.)C‬‬
‫תשובה ‪:98‬‬
‫‪mpe = mpc(1 − t ) + mpg + mpi − mpm‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪K0‬‬ ‫‪= 2  mpe0 = 0.5‬‬
‫‪1 − mpe0‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪K1‬‬ ‫‪= 4  mpe1 = 0.75‬‬
‫‪1 − mpe1‬‬
‫אם קיים ביקוש לצריכה פרטית בלבד‪ ,‬אזי‪:‬‬
‫‪mpe‬‬
‫= ‪mpe = mpc * (1 − 0.5) = 0.5* mpc  mpc‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫= ‪mpc0‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.75‬‬
‫= ‪mpc1‬‬ ‫‪= 1.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫תשובה נכונה ד' (בהנחה שהנש"צ ‪ mpc‬יכולה להיות גדולה מ‪)1-‬‬
‫נתונים לשאלות ‪ :100-99‬מערכת הבנקים‬

‫במשק מסוים יחס הרזרבה הנדרש הנו ‪ .0.25‬יתרות העו"ש של הציבור בבנקים המסחריים‬
‫עומדות על ‪ .₪ 16,000‬כל נתון המתווסף בכל סעיף מתייחס רק לאותו סעיף!‬
‫שאלה ‪:99‬‬
‫הבנק המרכזי הנפיק אג"ח לציבור בסך ‪ .₪ 2,000‬הציבור שומר על כמות המזומן בידיו קבועה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מה יקרה לסך הלוואות הבנקים המסחריים לציבור?‬
‫א‪ .‬יקטן ב‪₪ 2,000 -‬‬
‫ב‪ .‬יקטן ב‪₪ 4,000 -‬‬
‫ג‪ .‬יקטן ב‪₪ 4,500 -‬‬
‫ד‪ .‬יקטן ב‪₪ 6,000 -‬‬
‫תשובה ‪:99‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫‪re = 0.25‬‬
‫‪D = 16000‬‬
‫במצב החדש‪:‬‬
‫‪ H = −2000 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  RE = H − CU = −2000 − 0 = −2000‬‬
‫‪ CU = 0 ‬‬
‫‪RE −2000‬‬
‫= ‪D‬‬ ‫=‬ ‫‪= −8000‬‬
‫‪re‬‬ ‫‪0.25‬‬
‫‪L = D − RE = −8000 − ( −2000) = −6000‬‬
‫שאלה ‪:100‬‬
‫בהמשך לנתוני השאלה נתון כעת כי הציבור החליט להקטין את כמות המזומן שבידיו ב‪.₪ 2,000 -‬‬
‫הבנק המרכזי מעוניין לשמור על רמת ההלוואות של הבנקים קבועה כפי שהייתה במצב המוצא‪.‬‬
‫באיזו מבין האפשרויות הבאות תושג מטרתו?‬
‫א‪ .‬מכירת אג"ח לציבור בסך‪.₪ 2,000 -‬‬
‫ב‪ .‬מכירת אג"ח לציבור בסך‪.₪ 1,000 -‬‬
‫ג‪ .‬מכירת אג"ח לציבור בסך‪.₪ 1,500 -‬‬
‫ד‪ .‬מכירת אג"ח לציבור בסך‪.₪ 500 -‬‬
‫תשובה ‪:100‬‬
‫‪CU = −2000‬‬
‫‪L = 0‬‬
‫אם ההלוואות ‪ L‬ויחס הרזרבה ‪ re‬לא השתנו‪ ,‬אזי גם רזרבות הבנקים ‪ RE‬ופיקדונות העו"ש ‪D‬‬
‫גם כן לא ישתנו‪.‬‬
‫‪H = RE + CU = 0 − 2000 = −2000‬‬
‫כלומר‪ ,‬הבנק המרכזי צריך להקטין את בסיס הכסף ‪ H‬ב‪ ,₪ 2000 -‬וזה קורה אם הוא מוכר‬
‫אג"ח לציבור בסך ‪.₪ 2000‬‬
‫שאלה ‪ – 101‬מערכת הבנקים‬

‫במשק "יווניה" יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים המסחריים הוא ‪. re = 0.4‬‬
‫ידוע שחל עירוי פנימי חיובי‪ ,‬והבנק המרכזי מעוניין לשמור על כמות כסף קבועה במשק‪.‬‬
‫באיזו מהדרכים הבאות ניתן להשיג את מטרתו של הבנק המרכזי?‬
‫א‪ .‬הבנק המרכזי ימכור אג"ח לציבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬עירוי חיצוני חיובי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקטנת יחס הרזרבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממשלה תגדיל את הוצאותיה במימון מלווה מהציבור‪.‬‬
‫ה‪ .‬עירוי פנימי לא משנה את כמות הכסף במשק ולכן לא נדרשת פעולה נוספת‪.‬‬
‫תשובה ‪:101‬‬
‫עירוי פנימי חיובי מגדיל את ‪ .M‬בהינתן אילוץ הבנק המרכזי לקבע את כמות הכסף‪ ,‬עלינו לחפש‬
‫תשובה לפיה ‪ M‬תקטן‪ .‬תשובה א' נכונה‪.‬‬
‫תשובות ב‪,‬ג מגדילות את ‪ .M‬תשובה ד' לא משנה את כמות הכסף ‪M‬‬
‫שאלה ‪ – 102‬מערכת הבנקים‬
‫בעקבות קמפיין תקשורתי נלהב שמטרתו עידוד צריכה‪ ,‬הציבור החליט להגדיל את כמות‬
‫המזומנים שבידיו (ונניח שפעולה זו אפשרית)‪.‬‬
‫בהתאם להנחות מערכת הבנקים‪ ,‬מה יקרה לכמות הכסף הנומינלית במשק?‬
‫א‪ .‬תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקטן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא תשתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין לדעת‪.‬‬
‫תשובה ‪102‬‬
‫הציבור מגדיל את המזומנים בידיו פירושו שחל עירוי פנימי שלילי‪.‬‬
‫אי לכך ‪ M‬תקטן ולכן תשובה ב'‪.‬‬
‫שאלה ‪ – 103‬המודל המשולב‬

‫נניח משק סגור באבטלה‪.‬‬
‫הניחו כי פונקציית הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה‪ ,‬וההשקעות תלויות רק בריבית‪.‬‬
‫הצריכה הציבורית והמסים קבועים‪.‬‬
‫הביקוש לכסף נזיל תלוי בריבית ובתוצר‪ .‬היצע הכסף קשיח לחלוטין‪.‬‬
‫בהתאם למודל המשולב ‪ ,ISLM‬כיצד ישפיעו ריסון מוניטרי והרחבה פיסקלית על שווי המשקל?‬
‫א‪ .‬ייתכן כי התוצר יישאר ללא שינוי אך הריבית בכל מקרה תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכל מקרה התוצר יגדל והריבית תישאר ללא שינוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייתכן כי הריבית תישאר ללא שינוי אך התוצר בכל מקרה יגדל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ייתכן כי הריבית תישאר ללא שינוי אך התוצר בכל מקרה יקטן‪.‬‬
‫ה‪ .‬ייתכן כי התוצר יישאר ללא שינוי אך הריבית בכל מקרה תישאר ללא שינוי‪.‬‬
‫תשובה ‪103‬‬
‫ריסון מוניטרי – תזוזת ‪ LM‬שמאלה ולמעלה‪ .‬ריסון מוניטרי פירושו צמצום כמות (היצע) הכסף‬
‫ולכן הריבית תגדל (ההשפעה על שוק המוצרים‪ :‬בהינתן עליית הריבית ההשקעות יורדות ולכן גם‬
‫התוצר)‪.‬‬
‫הרחבה פיסקלית – תזוזת ‪ IS‬ימינה ולמעלה‪ .‬הרחבה פיסקלית תגדיל את התוצר (הכנסה)‪ ,‬אי לכך‬
‫הביקוש לכסף נזיל עולה ולכן הריבית תגדל‪.‬‬
‫שני השינויים בהכרח מגדילים את הריבית‪ ,‬אך השינוי בתוצר לא ברור בצורה מוחלטת (ותלוי‬
‫בעוצמת השינויים שאינה נתונה)‪.‬‬
‫תשובה א' נכונה‪.‬‬

S3-Macro1 Full

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

S3-Macro1 Full

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול‬ ‫הטכניון ‪ --‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫שאלות הכנה לבחינה במבוא לכלכלה (‪)094591‬‬

‫קובץ זה נאסף‪ ,‬נערך‪ ,‬ונפתר ע"י רו"ח מחמוד איוב‪.‬‬

‫הכלכלנים במדינת סרביה‪-‬מונטנגרו רצו לחשב את ההכנסה הפרטית הפנויה במשק‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬מהי ההכנסה הפנויה במשק זה?‬

‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪: 2-3‬‬

‫שאלה ‪ :2‬שוק הכסף והבנקים‬

‫שאלה ‪ : 3‬שוק הכסף והבנקים‬

‫שאלה ‪ : 4‬שוק הכסף והבנקים‬

‫שאלה ‪ : 5‬שוק הכסף ומערכת הבנקים‬

‫תשובה ‪ :6‬מומלץ להיעזר בגרף ‪ISLM‬‬

‫שאלה ‪7‬א‪ :‬קיינס הפשוט (שוק המוצרים)‬

‫החיסכון הפרטי‪ , Sp= (Y − T ) − C :‬ללא שינוי‪ ,‬לכן א' לא נכונה‬

‫וידוע כי ‪ . YF = 5600‬הביקוש לכסף נתון ע"י ‪, L(Y , r ) = 2000 + Y − 100r‬‬

‫שאלה ‪IS-LM :10‬‬

‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ :11-12‬מערכת הבנקים‬

‫ב‪r = 8, Y * = 1500 .‬‬

‫‪r = 20, Y * = 300‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪r = 20, Y * = 1800 .‬‬

‫להלן נתוני החשבונאות הלאומית של משק מסוים בשנת ‪( 2012‬במיליוני ‪:)₪‬‬

‫שאלה ‪ :20‬קיינס הפשוט‬

‫נתונים לשאלות ‪ :22-23‬מערכת הבנקים‬

‫שאלה ‪ :24‬מערכת הבנקים‬

‫נתונים לשאלות ‪ :25-26‬קיינס הפשוט‬

‫שאלה ‪ :27‬מערכת הבנקים‬

‫שאלה ‪ :29‬קיינס הפשוט‬

‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ISLM :30-31‬‬

‫שאלה ‪ : 34‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬

‫שאלה ‪ :39‬מערכת הבנקים‬

‫‪ - re‬קטן מ‪ 0.4% -‬ל‪0.2% -‬‬

‫שאלה ‪ :43‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬

‫להלן נתונים על משק מסוים‪:‬‬

‫נתונים לשאלות ‪ :44 – 46‬קיינס הפשוט‬

‫נתונים לשאלות ‪ :49 – 50‬קיינס הפשוט‬

‫‪0.8Y − 1160 = 200 − 0.2Y‬‬ ‫)‪(2‬‬

‫נתונים לשאלות ‪ :53 – 54‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬

‫להלן מס' נתונים על משק סגור (אין יבוא ויצוא)‪:‬‬

‫שאלה ‪ :55‬קיינס הפשוט‬

‫שאלה ‪ :56‬מערכת הבנקים‬

‫שאלה ‪ :58‬קיינס הפשוט‬

‫שאלה ‪ :59‬קיינס הפשוט‬

‫שאלה ‪ :60‬קיינס הפשוט‬

‫‪ mpi‬עולה ‪ mpe ‬עולה ‪ K ‬עולה‬ ‫ד‪.‬‬

‫שאלות ‪ ,ISLM :61-66‬מערכת הבנקים‬

‫שאלה ‪ :66‬לא בחומר‬

‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ :67-68‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬

‫הנתונים מתייחסים לשאלות ‪ :69-70‬קיינס הפשוט‬

‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ISLM :71-74‬‬

‫שאלה ‪ :72‬לא בחומר‬

‫שאלה ‪ :73‬לא בחומר‬

‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ISLM :75-76‬‬

‫‪4400 − 2Y = 0.5Y − 2200  Y = 2640  YF =2000‬‬

‫הנתונים להלן מתייחסים לשאלות ‪ :80-81‬מערכת הבנקים‬

‫תשובה נכונה ב'‪.‬‬

‫שאלה ‪ :83‬חשבונאות לאומית‬

‫משוק הכסף‪−20r = 350 −1500  r = 57.5 :‬‬

‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪ :87-88‬מערכת הבנקים‬

‫שאלה ‪ :90‬קיינס הפשוט‬

‫נתונים לשאלות ‪ :91-92‬חשבונאות לאומית לא בחומר הרלוונטי לסמסטר זה‬

‫להלן מספר נתונים על משק מסוים‪:‬‬

‫‪99312 = 76829 + 20160 + 9553 + EX − 71382  EX = 64152‬‬

‫תשובה נכונה ד'‬

‫מיסים ישירים על פרטים ‪ +‬מיסים ישירים על חברות = מיסים ישירים נטו‬