Professional Documents
Culture Documents
דיני עונשין שיעור 7 מנס ראה - היסוד הנפשי
דיני עונשין שיעור 7 מנס ראה - היסוד הנפשי
מבחינת הניתוח של יסודות העבירה אנחנו בשלב שהגדרנו את הנאשם ואת סעיף האישום
נראה איך אנחנו מבחינים בין סעיפים שונים ביסוד הנפשי ,מתי נחליט שזה רצח/רצח בנסיבות מחמירות ,רצח
באחריות מופחתת ,המתה בקלות דעת או "גרימת מוות ברשלנות" אנו נבדוק אם מה שכתוב בכתב האישום ,תיאור
העובדות ,עולה כדי סעיף האישום ,כדי שנוכל לומר שסעיף האישום מתקיים ויש כאן אחריות פלילית וכדי לעשות
את ה אנחנו חייבים לבדוק את יסודות העבירה בסעיף האישום.
השקף הבא מכיל את הסעיפים שנלמד על המחשבה הפלילית על כולם נרחיב בהמשך:
בית המשפט מחלק את היסוד הנפשי לשני תתי יסודות:
האבחנה הזו בין קוגניציה (שכל) לרגש (אמוציה) עוזרת לבית המשפט בהתייחסות ליסוד הנפשי.
היסוד הקוגנטיבי :שאנחנו מתייחסים ליסוד הקוגנטיבי ,אנו מדברים על מודעות/ידיעה ושואלים את עצמנו האם
הנאשם ידע או שהיה עליו לדעת שמהיסוד העובדתי שלו (ממה שהוא עושה/ממה שהוא חודל/ממה שהוא מחזיק)
תצמח תוצאת העבירה.
למשל אם נאמר לי להעביר חבילה לחו"ל ולא אבדוק מה יש בחסילה אזי זו עצימת עיניים.
למשל מקרה דקירת הפעוט בעגלה ,האם הנאשם יודע שמהדקירות האלה הפעוט ימצא את מותו? כן
ואם יאמר לא ידעתי ,האם היה עליו לדעת שממה שהוא עושה תצמח התוצאה הרעה? כן
היסוד הקוגנטיבי השכלי זה המודעות של הנאשם ,במקרה דקירת הפעוט הנאשם בוודאות יודע שאת מי שהוא
דוקר ימצא את מותו.
יסוד האמוציונלי רגשי – זה מה שיש לנאשם בלב שלו ,מה שהוא רוצה/מבקש להשיג בזמן ביצע העבירה והוא
סימולטני בו זמנית ליסוד העובדתי ולכן אנו בודקים מה קרה בזמן ביצוע העבירה.
היסוד האמוציונלי הרגשי הוא בעצם דרגות שונות של מחשבה פלילית ולכל דרגה יש סעיפי אישום שיוצאים ממנה,
כלומר על פי הדרגה של היסוד הרגשי אנחנו נחליט מה סעיף האישום של הנאשם ,ככל שהנאשם שואף יותר להשיג
את התוצאה הרעה ,כך הדרגה חמורה יותר וסעיף האישום יהיה חמור יותר.
אנו נייחס לכל דרגה ביסוד האמוציונלי הרגשי שנמצא ביסוד הנפשי סעיף אישום:
א)כוונה – שאיפה שיסודות העבירה שלי יתממשו ,הרצון שהתוצאה הרעה תקרה" ,אני רוצה" להביא למותו של
האדם.
איך יודעים להוכיח כוונה? כוונה זה משהו שנלמד מהנסיבות למשל :אם אעקוב אחרי מישהו וארכוש מסיכה וסכין
וכו ,ואארוב לקורבן ואז דקרתי אותו ומצא את מותו ,אז הכוונה נלמדת מהנסיבות.
לפעמים הכוונה נלמדת מאירוע קצר מועד ונראה זאת במקרה הבא:
כאן יש אירוע קצר מועד ,אין קשר קודם בין הקורבן לנאשם (בד"כ בכוונה יש קשר) ועדיין רואים כוונה שנלמדת
מנסיבות המקרה (נראה זאת לפי הצילום של הסרטון והייתה כוונה לגרום למותו של אדם)
אז יש כוונה יכולה להילמד לאורך הרבה זמן (מתכונן לאירוע כמו מקרה יגאל עמיר) וגם קצר מועד כמו מקרה רצח
יורי וולקוב.
הדרגות הבאות שהן אדישות וקלות דעת הן יסודות שקשה להבחין בניהם וההבדל בניהם הן הנסיבות ומאוד חשוב
להבדיל בניהם ( :חשוב רק להזכיר שאם מסתבכים במצבים כאלה יש לנו כללי פרשנות שעומדים לרשותנו ,ואם יש ספק הוא פועל לטובת
הנאשם) אז אם כל כך מתלבטים בין אדישות לקלות דעת ,להלן דוגמת לכלל פרשנות שיעזור לנו:
אדישות -היא אכפתיות כלפי אפשרות גרימת התוצאות ,הכוונה היא שלא אכפת לי שהתוצאה הרעה תקרה ,אני
יודע וסביר מאוד שהיא תקרה ,שרוב הסיכויים שהתוצאה הרעה עומדת לקרות .לדוגמה:
נהג הובלות שלא העביר את הרכב שלו טסט ,והבלמים שלו לא ממש עבדו ,והזדמנה לו עבודה בתקופת הקורונה ,יש
לו מודעות ברורה לכך שהרכב לא תקין ובאחת מהירידות לא מצליח לעצור והולכת רגל נפגעה ומביא למותה ,יש
פה חוסר אכפתיות ,יש סבירות גבוהה לנזק ,קמה לו חובת פעולה וכאן זה עולה כדי רשלנות בשל המקצועיות
והידיעה שלו.
אז אדישות זה חוסר אכפתיות לכך שהתוצאה תקרה ,ויש סבירות שהתוצאה הזו תקרה ,יש סבירות גבוהה למפגע
תעבורתי ,לתאונה קשה הרי ידע שהרכב לא תקין.
קלות דעת – קלות דעת זה מצב נפשי שכולל תקווה שהיסודות של העבירה לא יתקיימו ,פה אני לוקח סיכון אבל הוא
פחות סביר – "אני מקווה שהתוצאה לא תקרה אבל יודע שהיא יכולה לקרות".
למשל מישהו לא נהג מקצועי ,יודע שהווישרים ברכב לא תקינים לא משהו שאמור להביא לתאונה חמורה כמו
בלמים שאינם תקינים וגשם סוחף בחוץ ופוגע בהולך רגל ,הנסיבות פחות חמורות ,זה יהיה קלות דעת.
מה יבחין בניהם במקרה בין אדישות לקלות דעת? אלו הנסיבות –
דוגמה נוספת:
https://news.walla.co.il/item/3411734
א .מבחינת היסוד נפשי גם אדישות גם הוא יכול להיות מואשם ברצח והעונש המקסימלי שלו הוא (עד) מאסר עולם.
ב .החוק מאפשר העמדתו לדין של אדם שהיה מעורב בפשעי הנאציזם בפני בית משפט ישראלי על העבירות שביצע,
על אף שהעבירות בוצעו שלא על אדמת מדינת ישראל וגם לא בוצעו כלפי אזרחי ישראל .המורשע בעבירות אלו
(שאינן כוללות רק רצח ,אלא גם עבירות פליליות אחרות כמו אינוס או גנבה) ,דינו "אותו עונש שהיה צפוי לו אילו
עשה את המעשה בשטח ישראל" (סעיף 2לחוק)
הסעיף הבא רצח בנסיבות מחמירות( :מאסר עולם ועונש זה בלבד במשפטית העונש מאסר עולם בלבד כי העונש
היחידי שניתן לתת הוא מאסר עולם-להחמיר את הענישה)
רצח בנסיבות מחמירות – נקבע כי בהתקיימותן של נסיבות מסוימות (לדוגמה :תכנון מוקדם ,תוך ביצוע עבירה
אחרת ,ממניעי גזענות או במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או טרור ועוד בשקף לעיל) ,הופכת גרימת מוות בכוונה
או באדישות לעבירה בעלת חומרה יתרה ,שעונשה מאסר עולם חובה.
.2בא ואומר נוכל לומר שזה רצח במצב בו במהלך ביצוע עבירה אחרת שהעונש שלה הוא 7שנים ויותר שזה
פשע חמור לא פשע של מעל 3שנים ,ז"א תוך כדי עבירה אחרת קורה משהו שגורם למותו של אדם ,למשל
נאלצתי להרוג שומר ששדדתי בנק או ברחתי מזירת אירוע ודרסתי מישהו ,בכל אחד מהמקרים האלה יש
גרימת מוות כתוצאה מביצוע עבירה חמורה אחרת ,ועל כן זה יהיה רצח בנסיבות מחמירות( .כאן יהיה לי 2
סעיפי אישום האחד הרצח בנסיבות מחמירות שהיא גרימת המוות ,והשני העבירה האחרת שביצע שהיא 7
שנים או יותר).
.3
.5
.6
לדוגמה בעל שגורם מוות לאשתו לאחר התעללות שנכנסת לתוך העבירה.
.7
.8
חסר ישע ו הגדרה רחבה שכוללת בתוכה מכלול גדול של אופציות :קשיש ,קטין מתחת לגיל ,14אדם שלוקח בגופו
או בנפשו ולא רק קטין .וגם שיש יחסים בניהם כמו הורה וילד ,רב ותלמיד ,מורה ותלמיד וכו'
.9
אירוע רב נפגעים למשל אם יש את הקורבן שמצא את מותו ,ונכנס עוד מישהו ויש סכנה ממשית לחייו.
.10
.11
ב)
אם צריך ללכת לקולה למרות הנסיבות המחמירות יש פתח לבית המשפט לעשות זאת ,וכמובן בנימוק כדי שהתביעה
תוכל לערער ,וזאת מכיוון שלא רוצים להקל בעונש אלא להחמיר.
אחרי שראינו המתה הנסיבות מחמירות יש לנו גם המתה בנסיבות של אחריות מופחתת:
מקרה שבית המשפט נדרש לצקת תוכן בלקונה הזו כי עד שחוקק החוק ב ,2019לא היה מענה חוקי לנושא ובית
המשפט פעל בצורה של תקדימים מחייבים ,הסעיף הזה מדבר על אותם מקרים שאנו קוראים להם "כרמלה בוחבוט"
כי זה היה המקרה הראשון ובית המשפט אמר "אני מסיר אחריות"
כדי להסביר זאת נחזור לשקף הקודם של רצח בנסיבות מחמירות ואחת הנסיבות הייתה נסיבה מספר 6
במצב כזה בן המשפחה המתעלל לאורך שנים ומוצא את מותו ,במצב כזה הנאשם/בן המשפחה המתעלל יחויב
באשמה לרצח בנסיבות מחמירות.
האחריות המופחתת זה המצב ההפוך ,המצב בו הקורבן/או מישהו אחר במשפחה שם סוף להתעללות במצב בו הוא
נמצא ,ולוקח את החוק לידיו וגורם למותו של המתעלל ,ובמצב הזה מאפשר להפחית בעונשו של מי שלקח את החוק
לידיו וגרם למותו של המתעלל ,למרות שעשה זאת באותו יסוד נפשי בכוונה או באדישות ,לכאורה היינו צריכים
לומר שיש פה רצח ,אומר המחוקק שאנו מורידים זאת לדרגה של המתה וניתן עונש מאסר על עד 15שנים.
לא מדובר במקרה כמו של יונתן היילו כי לא מדובר במשהו בתוך המשפחה.
( שאלה בכיתה – אם מישהו הורשע לפני התיקון לחוק ולפי חוק הרטרואקטיביות אם החוק משתנה נחיל שינוי לקולה הריהו דין מקל .הסבר:
לצורך העניין אם יש חייל בכלא שגרם למותו של אביו בזמן שאביו התעלל באימו ועכשיו חוקק החוק שהוא עד 15שנה אז העו"ד שלו יבקש
הפחתה בעונש לאור זאת ,תמיד לקולה אבל אם היה לחומרה וקיבל 3שנים ואז החוק החדש היה עד 15לא ניתן לעשות כלום)
בסוף השיעור ראינו עוד כמה דברים בשקף הבא (שלא יהיו במבחן וצומצם) אבל כדאי להבין זאת:
סעיף 3ירד לגמרי בשקף ,בסעיפים 1+2הסעיפים תחתם ירדו מלמידה בקורס
וכאן אנו מדברים על מצב שבו למרות שנגרם משהו בכוונה או באדישות העונש יהיה עד 20שנה בשל הנסיבות של המקרה ואלו הם:
.1הייתה התגרות כלפי הנאשם כלומר הנאשם בזמן שמתגרים בו (למשל מעשה סדום ,התעללות מינית) לוקח אבן מכה ופוגע בו וגורם למותו,
זה בתכוף לאחר התגרות ,גם אם זה לא עולה בידי הגנה עצמית.
.2לקוחת כגון הפרעה נפשית חמורה ,ליקוי בכושר שכלי ,כושר לקוי של שיפוט מציאות.
קלות דעת – אני לוקח סיכון אבל הסיכון פחות סביר מזה של אדישות אז המאסר עד 12שנות מאסר.