Amartya Sen

Martha
Nussbaum

‫ תמיר ארז‬- ‫ תיאוריות של צדק‬,‫או"פ‬

1
 ‫‪ ‬הלימוד של גישת היכולות יתבסס על מאמרה של מרתה‬
‫נוסבאום הכלול במקראה (ולא אמרטיה סאן אצל דהאן)‪.‬‬
‫‪ ‬מרתה נוסבאום‪ ,‬פילוסופית אמריקאית‪ ,‬נולדה בניו‪-‬יורק‬
‫בשנת ‪ 1947‬למשפחה מבוססת‪ .‬היא התחנכה באווירה‬
‫חילונית אך בחרה להמיר דתה ליהדות בבגרותה‪ .‬יחד עם‬
‫אמרטיה‪-‬סן‪ ,‬היא נחשבת לאחת ההוגות המובילות בגישת‬
‫היכולות‪.‬‬
‫‪ ‬למאמרה של נוסבאום שתי מטרות עיקריות‪ .‬האחת להציג‬
‫את עקרי גישת היכולות בהשוואה לגישות צדק חלופיות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬לבחון באופן ביקורתי את רוח הפסיקה של בית‬
‫המשפט האמריקאי לאור גישות צדק שונות‪ .‬הבא נתחיל‬
‫במטרה הראשונה‪.‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬ ‫‪2‬‬
 ‫‪ ‬השקפה תוצאתנית (טלאלוגית) המדגישה את‬
‫התוצאות הנדרשות בכדי להבטיח צדק חברתי‪.‬‬
‫‪ ‬מושא החלוקה הינו אספקת סף מינימאלי של יכולות‬
‫אנושיות לכל אדם בחברה (פירוט בשקופית הבאה)‪.‬‬
‫‪ ‬יכולות בניגוד לתפקודים (טובין בהם מעוניין האדם)‪,‬‬
‫ניתנים למימוש בפועל עקב שהם מתחשבים‬
‫בנסיבות ההיסטוריות והאישיות של האדם ‪-‬מיקומו‬
‫החברתי של האדם‪ ,‬מצבו הבריאותי והכלכלי ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬אספקת סף של יכולות יבטיח שכל בני האדם יוכלו‬
‫ליהנות מתנאים נאותים לחיים בכבוד ובחירות לממש‬
‫את תכניות החיים שלהם (עמ' ‪ E28‬פסקה ‪.)2‬‬

‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬

‫‪3‬‬
‫להסבר מפורט של‬
‫היכולות קראו‬
‫בספרו של דהאן‬
‫בעמודים ‪.84-85‬‬

‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬ ‫‪4‬‬

‫"יכולות פנימיות" – ”‪ ,“Internal Capabilities‬יכולות בסיסיות‬
‫שהאדם נולד עמן באופן טבעי‪ ,‬אך נדרשת תמיכת הסביבה‬
‫(המשפחה‪ ,‬הקהילה‪ ,‬מערכת החינוך) כדי לטפחן ולהביאן לידי‬
‫מימוש‪.‬‬

‫"יכולות חיצוניות" ‪ -‬למדינה תפקיד חשוב בהבטחת מערך חוקי‪-‬‬

‫מוסדי שיאפשר לאנשים להשתמש ביכולות הפנימיות שלהם‪.‬‬

‫"יכולות משולבות" – ”‪ ,“Combined Capabilities‬הינם יכולות‬

‫ממשיות‪ ,‬תוצאה של שילוב היכולות הפנימיות והחיצוניות‪.‬‬

‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬

‫‪5‬‬
 ‫האם המציאות המתוארת בכתבה מתיישבת עם תפישת הצדק של‬
‫גישת היכולות? נמקו את תשובתכם תוך שימוש מושגים‪ :‬תפקודים‪,‬‬
‫יכולות‪ ,‬מושא הצדק (תכלית הצדק)‪.‬‬
 ‫‪ ‬הגישה הסטואית‪ ,‬שרווחה ביוון וברומא‪ ,‬האמינה שהאדם זקוק‬
‫רק למשאביו הרוחניים הפנימיים כדי לקיים אורח חיים מוסרי‪.‬‬
‫לטענת הסטואיקנים‪ ,‬גם בתנאים חיצוניים קשים ביותר של רעב‪,‬‬
‫אלימות קשה‪ ,‬העדר חינוך ועבדות‪ ,‬יכול האדם לשמור על צלם‬
‫אנוש ומוסר תוך שמירה על כבוד עצמי (עמ' ‪.)E28‬‬
‫‪ ‬נוסבאום סוברת מנגד‪ ,‬שהתנאים החומריים והחברתיים‬
‫שבמסגרתם חי האדם‪ ,‬יש השפעה מכרעת על יכולת הבחירה‬
‫המוסרית שלו‪ .‬בהעדר תנאים בסיסיים (סף של יכולות‬
‫משולבות)‪ ,‬היכולת של האדם לפעול באופן מוסרי‪ ,‬לקיים חופש‬
‫בחירה וכבוד עצמי נפגעים באופן אנוש‪.‬‬
‫לפיכך יש למדינה תפקיד מכריע בהבטחת מערך של תנאים‬
‫בסיסיים החיוניים לקיום חיים בכבוד – עשר היכולות המשולבות‪.‬‬

‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬ ‫‪7‬‬

 ‫‪ ‬דמיון‪:‬‬
‫‪ ‬מחוייבות לערך השוויון‪.‬‬
‫‪ ‬תפישת צדק טלאולוגית‪ -‬מכוונת לתוצאות‪.‬‬

‫‪ ‬השונה‬
‫‪ ‬היכולות הן רבות ונבדלות ולא ניתנות להשוואה‬
‫או להחלפה (עמ' ‪ E37‬פסקה ‪.)2‬‬
‫‪ ‬אסור לפגוע ביכולות של המיעוט לטובת הגדלת‬
‫תועלת הרוב (עמ' ‪ E37‬פסקה ‪.)3‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬
‫‪8‬‬
 ‫‪ ‬הדמיון‪:‬‬
‫‪ ‬הגנה על חופש הבחירה‪.‬‬
‫‪ ‬השוני‪:‬‬
‫‪ ‬גישת היכולות מציע רשימה רחבה יותר של יכולות‬
‫שבאחריות המדינה להבטיח סף מינימאלי שלה‪.‬‬
‫‪ ‬גישת היכולות חותרת להבטיח אספקה של יכולות‬
‫בפועל בכדי שהפרט יוכל לממש את זכויותיו וחירותו‬
‫(חירות חיובית) ולא רק פוטנציאליים (חירות שלילית)‬
‫‪ -‬קראו התייחסות מפורטת בעמ' ‪ E41‬פסקה ‪.2‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬
‫‪9‬‬
 ‫דמיון‬
‫‪ ‬קביעת סל של זכויות פוליטיות חברתיות וכלכליות שהכרחיות‬
‫לקיום בכבוד‪.‬‬
‫‪ ‬הכרה בחובת המדינה להתערב דרך חלוקה‪-‬מחדש ומדיניות‬
‫העדפה מתקנת כדי להבטיח זכויות וחירויות באופן שווה‪.‬‬
‫‪ ‬תופעות של אי‪-‬שוויון ועוני אינם רק תוצרים של מחסור חומרי‬
‫(הכנסה לנפש) אלא קשורים להיבטים חברתיים ופסיכולוגיים‬
‫רחבים ('המדד לפתוח אנושי')‪.‬‬
‫‪ ‬תפישות ליברליות‪-‬פלורליסטיות במהותן המאפשרות לאנשים‬
‫בעלי ערכים שונים ואף מנוגדים לממש את תפישותיהם לחיים‬
‫ראויים לכבוד‪.‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬
‫‪10‬‬
 ‫שוני‬

‫‪ ‬מושא החלוקה והצדק ‪ -‬שוויון במשאבים ובהזדמנויות‬

‫("טובין ראשוניים") אצל רולס‪ ,‬מול שוויון ביכולות אצל‬
‫נוסבאום‪.‬‬

‫‪ ‬היחס לאי‪-‬שוויון – בעוד שגישת היכולות אינה מוטרדת‬

‫מקיומו של אי‪-‬שוויון כל עוד מובטח סף מינימאלי של‬
‫יכולות‪ ,‬רולס חותר לצמצמו דרך עקרון ההפרשים (עמ'‬
‫‪ E30‬פסקה אחרונה)‪.‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬
‫‪11‬‬
 ‫נוסבאום מכנה את הגישה השיפוטית המשתקפת‬
‫מפסקי הדין של בית המשפט העליון האמריקאי‬
‫בשנת ‪" 2006‬פורמאליזם נשגב"‪.‬‬
‫‪“Loft Formalism is the view that good‬‬
‫‪judgment requires standing at a‬‬
‫‪considerable distance from the facts of‬‬
‫‪the case and the history of the struggles‬‬
‫‪that they frequently reveal (Nussbaum,‬‬
‫‪E44)”.‬‬
‫היתרונות של הגישה השיפוטית מסוג‬
‫"פורמאליזם נשגב"‪:‬‬
‫‪ ‬אובייקטיביות ונייטרליות‪.‬‬
‫‪ ‬עקביות בשיפוט‪.‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬
‫‪12‬‬
“What I am calling loft formalism is, then not the
bare determination to seek rules and principles
[…] it is the determination to seek principles at
a high level of abstraction and distance from
the history, whether or not that level is the
one that best captures the complexity of the
case at hand” (Nussbaum, 2007: E47).

‫ראו לדוגמה את ביקורתה המושחזת של מרתה לפסיקתו‬

‫ שמתיר את מדיניות‬Herbert Wechsler ‫של השופט‬
‫"נפרדים אבל שווים" כלפי השחורים בארה"ב בטיעונים‬
.)E47-48( "‫ברוח "הפורמאליזם הנשגב‬

‫ תמיר ארז‬- ‫ תיאוריות של צדק‬,‫או"פ‬

13
‫נוסבאום מעודדת את בית המשפט העליון‬
‫האמריקאי לאמץ את עקרונות גישת היכולות‪ .‬גישה‬
‫המנתחת את הסוגיות המשפטיות בהקשר היסטורי‬
‫וחברתי מסוים‪ ,‬תוך התחשבות במכשולים ובקשיים‬
‫שנשים‪ ,‬נכים‪ ,‬חולים ומיעוטים אתניים וגזעיים חווים‬
‫בבואם לממש את זכויותיהם וחירויותיהם‪.‬‬

‫‪“the good judge, as the CA imagines that‬‬

‫‪role, […] asking what the people are‬‬
‫‪actually able to do and be, what the‬‬
‫‪history of their efforts is, and whether the‬‬
‫‪freedoms and rights at issue are real for‬‬
‫‪them, or distance and unavailable‬‬
‫‪abstractions” (Nussbaum, 2007: E50).‬‬
‫‪14‬‬
‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬
 ‫"הדיור הציבורי" הינה מדיניות‬
‫דיור שנועדה לספק פתרון דיור‬
‫לאנשים שאינם יכולים לשכור או‬
‫לרכוש דיור בשוק הפרטי‪.‬‬
‫מה תהיה לדעתכם עמדתה של‬
‫נוסבאום‪ ,‬היוצאת מגישת היכולות‬
‫כלפי הפעלה של מדיניות דיור‬
‫ציבורית? באילו נימוקים?‬
‫מה תהיה עמדתם של הוגים‬
‫אחרים‪ ,‬כגון רולס או‬
‫"קין‪-‬מינג"‪ ,‬פרויקט דיור ציבורי‬ ‫ליברטריאניים בסוגיה?‬
‫בהונג קונג שבנייתו הושלמה בשנת‬
‫‪ 2003‬והמאכלס ‪ 22,000‬תושבים‪.‬‬

‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬ ‫‪15‬‬

‫‪ ‬על ההבדלים העקרוניים בין "יכולות" ל"תפקודים"‪.‬‬
‫‪ ‬מקורן של היכולות‪ :‬יכולות פנימיות‪ ,‬חיצוניות‬
‫ומשולבות‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה הסטואית והביקורת של נוסבאום עליה‪.‬‬
‫‪ ‬השוואה בין גישת היכולות לגישות אחרות‪:‬‬
‫ליברטריאניזם‪ ,‬תועלתנות ורולס‪.‬‬
‫‪" ‬פורמאליזם‪-‬נשגב" והשלכותיו לאופן עריכת צדק‪.‬‬
‫‪ ‬הביקורת של גישת היכולת על גישת הפורמאליזם‬
‫הנשגב‪.‬‬

‫או"פ‪ ,‬תיאוריות של צדק ‪ -‬תמיר ארז‬ ‫‪16‬‬