Professional Documents
Culture Documents
משוואת שרדינגר:
∂ψ ℏ 2
iℏ =− ∇ 2ψ + V ( r , t ) = Hˆ ψ
∂t 2m
כאשר ההמילטוניאן אינו תלוי בזמן מקבלים גרסא פשוטה יותר:
ℏ ∂U
2 2
∂ 2U 2m
− ⋅ 2 + VU = EU or + ( E − V )U = 0
2m ∂x ∂x 2 ℏ
כאשר Vהיא בור פוטנציאל אינסופי נקבל שמצב החלקיק תלוי באנרגיה ,והפונקציה המייצגת את מצבו
ℏ2 π2 2 1 x 1
= .E 2
= ) un ( xעבור nהמתאים לאנרגיה שלו ⋅ n הקוונטי היא sin nπ −
8ma a 2a 2
תכונות של אופרטורים:
תכונה תנאי
) [ A, F ( B )] = [ A, B] ⋅ F ' ( B A, Bמתחלפים עם ] [ A, B
A, Bמתחלפים עם ] [ A, B
( ) ) ( ) ( 1
2
exp Aˆ + Bˆ = exp Aˆ exp Bˆ exp − [ A, B ]
ˆ i
− Ht
. ψ (t ) = e ℏ
התפתחות של מצב בזמןψ ( 0 ) :
ˆ i
− Ht
. ψבתמונת הייזנברג האופרטורים משתנים בזמן ,אך פונקציית המצב נשארת H
=e ℏ
תמונת הייזנברגψ :
קבועה בזמן.
2
ℏ
≥ . ∆x 2 ⋅ ∆p 2 עקרון אי הוודאות:
4
ℏω 2
= ˆ. H
2
(
1 2
= ˆ Hאו בקורדינטות מנורמלות ) qˆ + pˆ 2
2
אוסילטור הרמוני – ההמילטוניאן מהצורה xˆ + pˆ 2
מצבים קוהרנטיים )מצבים עצמיים של אופרטור ההשמדה(:
1
a α =α α . aˆ n n = n ! 0 = ˆ . aתכונות. aˆ n = n n − 1 : אופרטור ההשמדה[ xˆ + ipˆ ] :
2
1
אופרטור היצירה[ xˆ − ipˆ ] :
n
= † ˆaˆ † 0 = n ! n aˆ † n = n + 1 n + 1 . a
2
. aˆ , aˆ † = 1 → aa
יחס החילוף של האופרטורים ˆ ˆ † = 1 + aˆ † aˆ -
ˆaˆ † + a † ˆaˆ − a
. = xˆ , מתקיים = pˆ -
2 2i
אופרטור המספר . nˆ = aˆ † aˆ :מספר הפוטונים הממוצע שימדד עבור חלקיק במצב ψיהיה nˆ = ψ nˆ ψ
1
. Hˆ = ℏω aˆ † aˆ +לשים לב! כשיש מצב המורכב מכמה מודים בתדרים שונים, אופרטור האנרגיה :
2
אופרטור האנרגיה כבר לא פרופורציונלי לאופרטור המספר.
2
α
− αn
. α = eבמצב קוהרנטי אי הוודאות היא 2
∑⋅ n מצב קוהרנטי כסופרפוזיציה של מצבי אנרגיה
n !n
ˆ i i
− Ht − ωt
.e ℏ
α0 = e 2
מינימלית! התפתחות של מצב קוהרנטי בזמן α 0 e− iωt -
. Dˆ ( α ) 0 = α , Dˆ ( α ) = e αa אופרטור ה"יצירה" של מצב קוהרנטי, Dˆ ( α ) Dˆ ( β ) = Dˆ ( α + β ) :
†
ˆ ˆ−α*a
( x − x )2
1 1 − ) ip ( x − x
. xההתפלגות ( xˆ + ipˆ ) α = α x α → ψα ( x ) = 1/4 e 2
e יצוג של מצב קוהרנטי בבסיס :x
2 π
1 1
= ) . ψα ( x = ) e −( x − x ) → ψ α ( p תהיה ) e −( p − p
2 2 2 2
π π
1
− α−β * *
α β = eוקוסינוס הזוית ביניהם יהיה 2
היטלים של מצבים קוהרנטיים זה על זה מקיימים e α β−αβ
2 2
− α−β
. α βניתן לראות כי אם α, βרחוקים זה מזה אז המצבים כמעט אורטוגונליים .בעזרת המצבים =e
= ψכשהאינטגרל הכפול הוא כל החלק ∫ C (α) α הקוהרנטיים ניתן לפרוש את המרחב בצורה α d 2α
הממשי והמדומה.
) ∂ψ 0 ( q
. מצב הבסיס של אוסילטור הרמוני – בעזרת aˆ 0 = 0ניתן לרשום את המשוואה + qψ 0 ( q ) = 0
∂q
. ψ 0 ( q ) = π−1/ 4 e − qהפעלה של † ̂ aעל מצב הבסיס תיתן את המצבים
2
/2
פתרון המשוואה בבסיס q, pיתן
d 1
H n ( q ) . ψ n ( q ) = π ⋅ n eהם פולינומי הרמיט שנובעים מהפעלת הנוספים ) ⋅ H n ( q
−1/4 − q 2 /2
2q −על
dq !2 n
n 1פעמים.
– Density Matrixניתן לייצג בעזרתה גם מצבים שבהם לא ניתן לדעת בודאות את המצב הקוונטי של
ההסתברות לגלות מערכת שמתוארת ע"י מטריצת צפיפות ρבמצב מסוים תהיה . trace ( ρ φ φ ) = φ ρ φ
אוסילציות רבי –
מערכת 2רמות – מתחילים ממצב ,1כלומר . C1 ( 0 ) = 1 , C2 ( 0 ) = 2ההסתברות לעבור מרמת הבסיס 1לרמה
2 2
Dˆ ⋅ Eˆ 0 Dˆ ⋅ Eˆ 0
Ω
= ) . C2 ( t 2בזמן מסוים תהיה 1 − cos ( Ω R t )
2 21
= t 2 sinc 2 R t 21
4ℏ 2
2 4ℏ 2 Ω 2R
Dˆ ⋅ E0
= . ΩR 2
12
כאשר - ∆ω = ω − ω21כמה תדר הלייזר קרוב להפרש באנרגיה בין הרמות+ ∆ω2 .
ℏ
שווי משקל תרמי
1
1 − ) Hˆ ( state
= ) P ( stateכאשר ) H ( stateזו האנרגיה של
K BT
e ההסתברות שהמערכת תמצא במצב מסוים היא
Z
1 p2
⋅ 1 −
המצב הנתון .לדוגמא עבור חלקיק חופשי בתנע ברכיב מסוים מתפלג . P ( r , p ) = e K BT 2 mאם יש יותר
Z
מרכיב אחד יהיה סכום התנעים בכל הרכיבים בריבוע .רואים שהמיקום מתפלג אחיד )אין פוטנציאל(
K BT Pj 2
. Pjזו אנרגיה הקשורה לתנועה ברכיב מסוים .אם יש והמהירות מתפלגת גאוסי. 2
→ = mK BT =
2m 2
3
שלושה רכיבים אז נקבל . K BTרואים שהאנרגיה לא תלויה במסה .גם עבור המילטוניאן של אוסילטור
2
הרמוני זה יצא כך .יש כאן בעייתיות .אם נתאר את האוסילטור ההרמוני בצורה קוונטית נקבל שפילוג המצבים
n
1 ℏω ℏω 1 n
. E = ℏω n + = ℏω
+ = . P ( n ) = (1 − e −βℏω ) e −βℏωnממוצע האנרגיה יהיה ⋅ הוא
2 2 1+ n 1+ n
e K BT
−1
ℏω
−
. E → ℏωeדבר זה פותר את K BT
עבור תדרים נמוכים זה דומה לתוצאה הקודמת ,אבל בתדרים גבוהים
הבעייתיות של תוספות אינסופיות של אנרגיה .ניתן לייצג אור תרמי כסופר-פוזיציה של מצבים קוהרנטיים
2
α
1 −
= .ρ ∫ d 2 αe בצורה α α
2 N0
2π N 0
3
שדה אלקטרומגנטי – רכיבי הקוודרטורה של השדה )מאפננים את הסינוס והקוסינוס שלו( מסומנים אצלנו
כ"תנע" ו"מיקום" ומסומנים ˆ . qˆ , pמקיימים )' . qˆk ,λ , pˆ k ',λ ' = iδ( k ,k '),( λ ,λשדה ייוצג באמצעות אופרטורי היצירה
1/ 2
ℏωk
. Eˆ ( r ) = i ∑ כאשר ההמילטוניאן של מערכת זו הוא סכום של aˆk ,λ e − aˆk ,λ e
ik ⋅r † − ik ⋅r
וההשמדה :
k , λ 2ε 0V
† 1
הרבה המילטוניאנים לכל המודים. Hˆ = ∑ ℏωk aˆk ,λ aˆk ,λ + :
k ,λ 2
∂ψ
.האיבר
∂t
i
( i
)
אינטראקציה בין שדה לחומר – באופן כללי מתוארת ע"י = − Hˆ A + Hˆ F ψ − Hˆ I ψ
ℏ ℏ
הראשון מתאר התפתחות של השדה ללא האטום והאטום ללא השדה.
g2 2 ( ω − ωk ) t
. 2
t sinc 2 0 ההסתברות לבלוע פוטון ואז לעלות רמה ⋅ n :
ℏ 2
g2 2 ( ω − ωk ) t
.מדידת עוצמה, Iˆ( r ,t ) = 2ε 0 cEˆ − Eˆ + - 2
t sinc 2 0 ההסתברות לפלוט פוטון ולרדת רמה ⋅ ( n + 1) :
ℏ 2
1/2 1/2
ℏωk ) ℏωk † i ( kr −ωk t
) i ( kr −ωk t
) (
†
. Eˆ + = i ∑ 1k ,λ aˆk ,λ e , Eˆ − = Eˆ + = Eˆ + = −i ∑ 1k ,λ aˆk ,λ e
k ,λ 2 ε 0V k ,λ 2ε 0V
= ρכך שהפונקציה ∫ P (α) α מצבים קלאסיים – מצב קלאסי הוא כל מצב שניתן לייצג אותו בצורה α d 2α
) P ( αמקיימת P ( α ) ≥ 0לכל . α
מערכות אופטיות:
E3 s ir E1 E1 s ir E3
. = , = – Beam Splitterמתקיים
E4 ir s E2 E2 ir s E4
– Polarizing Beam Splitterההסתברות שאליס ובוב ימדדו שתי זויות קיטוב θ A , θ Bהיא
1 2
= . P ( θ A , θB ) = θ A , θB ψ −
) sin ( θ A − θB
2
. θ A , θB המצב = cos θ A cos θ B HH + sin θ A sin θB VV + cos θ A sin θ B HV + sin θ A cos θ B VH -
אופרטור ההשמדה מתפתח במרחב כמו . E
α1 , 02נקבל יציאה: הכנסה של מצב קוהרנטי ל – MZI-עבור כניסה
. Dˆ1 ( α ) 0 = Dˆ 3 ( α cos ∆φ ) D
ˆ ( −α sin ∆φ ) 0 = cos ( ∆φ ) α , − sin ( ∆φ ) α
4 3 4
וגם Pהיא פונקציה ∫ * מצב קלאסי :רק מצב שניתן לבטא את מטריצת הצפיפות שלו ע"י d 2αP ( α ) α α
אי שלילית של αיהיה מצב קלאסי ,והתנהגותו תהיה דומה להתנהגות שהיינו מצפים משדות קלאסיים.
2
) − iω( t − z / c
= ) α ( t ) . α ( ω) E E α ( ωזו ∑ α ( ω) e * ממוצע העוצמה של מצבים קלאסיים= α ( t − z / c ) :
− + 2
ω