Professional Documents
Culture Documents
שוע אדהז שאלות חזרה אייר עח 2 PDF
שוע אדהז שאלות חזרה אייר עח 2 PDF
סעיף א'
מהן ארבע פרשיות שבתפילין ,וכתוב את סדרן כפי כתיבתן בתורה? .1
1
כתב את הפרשיות שלא על פי סדר ,מה דינם? .2
במקרה שפרשת "שמע" שבתפילין נפסלה ,כיצד יכול להשתמש בשאר הפרשיות? .3
אלו פרשיות ראוי לכתוב קודם ,של יד או של ראש? ומה הטעם לכך? ומה הדין בדיעבד כשלא עשה כך? ומה מנהגנו? .4
סעיף ב'
מהו שיעור כתיבת ד' רבתי ד'אחד' וכיצד ע"פ הקבלה? .5
כיצד אנו נוהגים בכתיבת ד' רבתי ד'אחד' בתפילין ומזוזה (ובס"ת)? .6
סעיף ג'
בכמה קלפים נכתבות פרשיות של יד ומדוע? ובכמה קלפים נכתבות פרשיות של ראש ומדוע? ומה הדין במקרים .7
הקודמים ,לגבי בדיעבד (כשלא עשה כנדרש( .בהרחבה ,עיין בסעיפים נ"ה ,ע"א-ע"ב)
סעיף ד'
מהן שתי הדיעות לגבי הגדרת "הלכה למשה מסיני -שאין התפילין נכתבות אלא בדיו"?(רמז -גזירה שווה מפרשת סוטה) .8
.11זרק עפרות זהב על האותיות ,האם מועיל להעביר (להוריד) את זה? והאם יש בזה משום "שלא כסדרן"? ומה הדין אם זה
באותיות השם?
" .11כתב תם ושלם" – אלו שני פרטים בזה מופיעים בסעיף זה?
.12אות שנוגעת בחברתה-( ,כמובן ,כשלא נוצר שינוי בצורת האותיות ע"י הנגיעה) באיזה מצב יש דעה שלא צריך לגרור?
ומתי זה פסול לדברי הכל? והאם מועיל במקרה זה גרירה? ולהלכה מה צריך לעשות?
1
מהו סדר הנחתם בבתים ,ואם הניחם בבתים שלא ע"פ הסדר הראוי .ראה לקמן סימן ל"ד.
2
סעיף ו'
.15מה פירוש "יכתוב בכתיבה גסה קצת" ומהן שתי הסיבות לדבר?
מה דין ימני שכתב בשמאל? ובאיזה מקרה אפשר להניחם,ומדוע? .1
באיזה יד צריך לכתוב השולט בשתי ידיו ,ומה הדין אם כתב ביד השניה? .3
2
כיצד צריכים לשרטט במזוזה ,ומדוע? .5
כיצד צריך לשרטט בתפילין (שתי דיעות) 3ומדוע? ומה ההלכה? .6
סעיף ט'
כתב תפילין על גויל או על דוכסוסטוס 4,מה הדין? (ואם הנכתב הוא רק חלק מהאות ,שהאות נפסלת בחסרונו ) .11
מדוע לקלף שלנו יש דין קלף ,והרי גוררים אותו משני צדדיו? .12
סעיף י'
2
האם גם בס"ת חובה לשרטט בכל השורות מהלכה למשה מסיני? ראה קסת הסופר סימן ג' סעיף ה' ..ובביאור הסופר שם
בד"ה":הלכה למשה מסיני" -המחלוקת בין רש"י לר"ת וכיצד פוסקים? ובמגילה?
3
ראה משנת הסופר סימן ג' ס"ק י"ז :שאת השרטוט מן הצדדים אפשר לעשות לאחר הכתיבה (וכך עושים לכתחילה בשרטוט
שבצד השמאלי שבתפילין- ,לאחר גמר שורה ראשונה)
4
מהו הסימן שנותר מן הדוכסוסטוס על הקלף באופן שזה פוסל את התפילין .ראה קסת הסופר סימן ב' סעיף ט' ובמשנת הסופר
שם .ועיין בשו"ת צ"צ או"ח סימן י"ד.
3
האם צריך לומר "הריני מעבד לשם קדושת "...בפיו או במחשבה? .15
נתן לנכרי לעבד ,ועמד על גביו ואמר לו שיעבד לשמה ,האם זה מועיל? (האם בעיבוד עורות כמו בגט שאין מועילה אמירת .21
לשמה לגוי?)
ואם לא סייע כלל לנכרי ורק אמר לו שיעשה זאת לשמה ,מה הדין? .22
סעיף יג'
מה צריך לעשות כדי לוודא שהנכרי לא יחליף את העורות בעורות שלו? .23
סעיף יד'
האם מותר לכתוב על גבי עור בעלי חיים טמאים ,ומדוע? .24
האם מותר לכתוב על גבי עור נבלות וטרפות של בעלי חיים טהורים? .25
איזה דבר שלא מסת"ם אסור לכתוב על גבי עור בעלי חיים טמאים? .27
סעיף טו'
.5אם יכול לגרור מן האות כדי שתהיה מוקפת גוויל ,האם זה מועיל? ומה הדין לעשות זאת בתפילין ומזוזות משום שלא כסדרן?
סעיף יז'
סעיף י"ח
.8מה הדין בנקב שמפסיק את האות ונעשה לאחר הכתיבה –אך יש שיעור הנדרש לאות עד לנקב?
.9מה הדין בנקב שלאחר הכתיבה שנוגע באות בתוך שיעור אורך האות אך נותר קו דק מן האות בצד הנקב?
רגל ימנית של ה"א (8רי"ש או דלי"ת וכד') שנקבה רגלה הימנית ,האם כשרה? .11
רגל הכ"ף או נו"ן פשוטה שמגיע לסוף הקלף ,מה הדין במקרה שזה קרה לאחר הכתיבה? ואם זה קרה תוך כדי כתיבה? ואם יש .13
מספיק כדי לגרור וישאר שיעור אות ,האם כשר ללא גרירה? (ומה לגבי תפילין ומזוזות? )
לפי הירושלמי נקב שממלא כל חלל האות ,מה הדין אם זה היה לפני הכתיבה ? ואם זה קרה לאחר הכתיבה? .14
לפי הירושלמי מה הדין בנקב בתוך חלל האות ואינו ממלא את כל החלל? .15
5
נקב דק שהדיו היה עובר עליו וסותמו ,אך הוא נוגע בצד האות ,ועי"ז אינה מוקפת גויל .עיין בקסת הסופר ז.ה .ובמשנת הסופר
שם אות י"ד .ולכאורה מלשונו של האדמו"ר הזקן כאן "אינו נקב " משמע שאין בנקב זה גם משום חסרון היקף גויל גם לפני
הכתיבה.
6
נקב דק שאינו נראה אלא נגד השמש ,אך הוא מחלק את קו האות לשנים -ראה קסת הסופר ז,ב.
7
האם מותר לכתוב ע"ג הנקב בדיו סמיך מהרגיל .ראה משנת הסופר סימן ז' ס"ק יא.
8
כשנותר מן הרגל הימנית כשיעור ,אך הרגל השמאלית אינה עומדת כנגד הרגל הימנית .עיין קסת הסופר ז .ו
9
ראה שו"ת צ"צ ,אבן העזר סימן קס"ה סעיף ב' .שזה שלפי הרא"ש הרגל השמאלית של הה"א כשרה בכל שהוא ,זהו דוקא
שמתחילה הי' בה שיעור ונשתייר ממנו כל שהוא ,אבל אם נכתבה מלכתחילה פחות משעור שבערך יו"ד ,אינה כשרה גם
להרא"ש( .וכל זה לגבי להכשיר את הה"א ,אך כדי לפסול דלי"ת שנפלה בה טיפה ,אם נראה לגדול או לתינוק כה"א -נפסלת
בכך).
10
לגבי תוך של אות שיש לה 2דפנות ראה משנת הסופר סימן ז' אות ל"ג.
5
לפי הירושלמי מה הדין בנקב שנוגע באות מבחוץ לפני הכתיבה או לאחר הכתיבה? .נקב המפסיק כל עובי האות אלא שיש שיעור .16
אות עד לנקב? ובאם שארית האות שלאחר הנקב מפסיקה בין האות לגויל?
.21כיצד מסבירים היש אומרים את שיטת את שיטת הירושלמי לגבי נקב שממלא את כל החלל? והאם להלכה מקילים כדעתם?
סיכום
.1נקב שהיה לפני הכתיבה ,ונוגע באות מבחוץ ,ויש שיעור אות עד לנקב ,והנקב מוקף גויל מצידו השני?
.2נקב שהיה לפני הכתיבה ,ונוגע באות מתוכה ,אך אינו ממלא את כל חללה?
.3אות שנכתבה עד לקצה הקלף ,ולכן אינה מוקפת גויל ,אך יש בארכה כדי לגרור וישאר שיעור אות?
.4נקב שקרה לאחר הכתיבה ,ונוגע באות מבחוץ ,והנקב מוקף גויל מצידו השני?
.5נקב שקרה לאחר הכתיבה ,ונוגע באות מבחוץ ,והנקב מגיע לסוף הקלף?
.7נקב שקרה לאחר הכתיבה ,בתוך חלל האות ,ואינו ממלא את כל חללה?
סעיף כ'
באותיות -ד' ,ר' ,ה' ,ת' ,ח' (,הרגל הימנית) – (שייך לסעיף י"ט) -
ד .האם צריך לכסות לתינוק את שאר האותיות שבשורה ,ומדוע ,ומה ההוכחה לכך?
11
לפי הבבלי בנקב שמגיע מאות לאות ,ונהיה לאחר הכתיבה .עיין בקסת הסופר ז,ז .ובמשנת הסופר שם.
6
ה .מדוע צריך לכסות לתינוק את חלק האות שנותרה למטה מן הנקב ?
מה הדין אם האות נפסקה ע"י שריטה מעבר לעבר לאחר הכתיבה ? ומה הדין אם השריטה אינה מפסיקה את האות מעבר ו.
לעבר ,ומדוע ?
מה הדין בשריטה העוברת מעבר לעבר (ומפסיקה את האות) והיתה בשעת הכתיבה 12,או באות שנכתבה מתחילה קצרה ז.
סעיף כ"א
א .יוד"י האותיות שאינן נוגעים בגוף האות מדוע אין מועיל להכשירם כשתינוק קוראם כהלכתם ?
סעיף כ"ב
א .טיפה שנפלה לתוך אות וע"י זה אין האות ניכרת (הבי"ת נראית כמו פ"א וכד' ,או שאין שמה עליה וכד') ואינה נוגעת באות
מתוכה מה הדין ?
ב .מדוע בכל המקרים הנ"ל אין תקנה ע"י גרירת הטיפה ?
הפסול של "חק תוכות" הוא רק ע"י חקיקה או גם במחיקת הדיו הלח ? ג.
סעיף כ"ג (להכשיר אות ע"י גרירה הוא חק תוכות ,אך ע"י כתיבה מותר )
* כתב ד' במקום ר' ,או ב' במקום כ' ,באיזה אופן אפשר לתקן ובאיזה אופן לא ?
סעיף כ"ד
12
סדק דק מאוד באות (ללא קרע בקלף) שניכר רק כשכופפים את הקלף ראה קסת הסופר ז,ד.
13
וכגון לעשות ליו"ד קוץ דר"ת ע"י גרירה.
14
טיפה הנוגעת באות והאות ניכרת ואין הטיפה נראית כאילו היא גופה של אות ,אך האם יש חסרון משום מוקף גויל? -במקרה
של טיפה שהיתה לפני כתיבת האות ,ובטיפה שנפלה לאחר הכתיבה -ראה משנת הסופר סימן ח' ס"ק ח .ולכאורה משונו של
האדמו"ר הזקן בסוגרים ("אע"פ שעדיין היא מוקפת גויל בתוכה") משמע להחמיר.
15
טיפה שנפלה על קוי האות והאות נשארה בצורתה .האם יש בזה בעיה של "כתב תחתון מכוסה"? עיין בלשכת הסופר סימן ד'
סעיף ה' ,ובמשנת הסופר סימן ד' ס"ק י"ב .ולכאורה משו"ת צ"צ ,מילואים ח"ה סימן ג' בקטע שלפני האחרון משמע שאם העליון
לא נכתב לשמה" .כתב תחתון כמאן דליתא שציפה העליון" ולכן אינו כשר.
7
סעיף כ"ה
* רי"ש שכתבה כמין דלי"ת ,מדוע אין מועיל למחוק הרגל לבדה עם התג שמאחורי הגג ,ולהשלים האות?
ומדוע אין מועיל למחוק הגג לבדו ולהשאיר את הרגל -ולכתוב גג חדש?
* כ"ף פשוטה שמשכה בסוף שורה ,ונראית כרי"ש ,איזה חלק צריך למחוק כדי להכשירה?
* אל"ף שהתחיל לכתבה מן היו"ד העליונה( ,לפני הגוף והרגל התחתונה) ונדבקה ,מה הדין במקרים הבאים ,וכיצד אפשר לתקנה?
סעיף כ"ז
* מה הפירוש "יוד"י האותיות שנגעו בגוף האות בעצמן ולא בעוקצן בלבד"?
-והאם קריאת תינוק מועלת להכשירם? ומדוע? והאם תועיל כדי לתקנן ע"י הוספת דיו בתו"מ?
* רגל ה"א וקו"ף שנגעו בגגן או בצידן – נגיעה דקה כחוט השערה ,ותינוק קוראן כהלכתן ,מה דינם ,וכיצד מתקנים אותם?
16
אפילו הדיבוק הוא דק מאוד .ותינוק קוראה מ"ם פתוחה פסולה- .משנת הסופר סימן ח' ס"ק י"ח .ובביאור הסופר"-שנדבקה
פתיחתה" (ואולי משמע כך מלשון אדמו"ר הזקן "שנדבקה פתיחתה(ומדגיש)ונסתמה")
8
* רי"ש שכתבה כהלכתה וטעה והוסיף לה תג כדלי"ת ,ורוצה להחזירה להיות רי"ש ,מדוע אין מועיל למחוק רק התג?
* האם אפשר להפריד שתי אותיות שדבוקות לכל אורכן 18,אף תינוק קוראן כהלכתן?
סעיף כ"ט
* אות שנכתבה ,או נתכשרה ע"י חק-תוכות ,האם מועיל לעבור עליה שוב בקולמוס כדי להכשירה ,ומדוע?
* כשנדרש לגרור חלק מן האות ,כדי לתקנה .האם יכול לעשות זאת לאחר שהמשיך בכתיבתו? ומדוע וכיצד אפשר לתקן זאת?
* אותיות שנדבקו זה לזה בתפילין ומזוזות ,ולא נשתנתה צורתן .ורוצה להפרידן ,האם יכול להפרידן לאחר שכבר המשיך הלאה
בכתיבתו? ומדוע?
* רגל הה"א או הקו"ף שנוגעים בגגן 20כחוט השערה וצורתן עליהן ,האם מותר לתקנן כשהמשיך הלאה -משום שלא כסדרן? ומדוע?
* יו"ד האלף או השי"ן וכד' ,שנוגעים בגוף האות יותר מהראוי ,או מ"ם פתוחה שנסתמה ,האם מותר לתקנן משום שלא כסדרן?
* אות שחלוקה לשנים ,באיזה מקרה מותר לחברה ,גם לאחר שהמשיך בכתיבתו ,ואין בזה משום שלא כסדרן,ומדוע?
* צדי"ק שנפרדה וספק נראית לנו"ן ויו"ד ,אך הפירוד אינו ניכר להדיא ,האם צריך להראות לתינוק כדי לתקנה?
* צדי"ק שנפרדה וספק לנו האם נראית לנו"ן ויו"ד ,והפירוד ניכר להדיא ,מה דינה ?
17
אם נשתנתה צורת 2האותיות באמצע כתיבת האות השניה ע"י הדביקה ,אך כשהשלים את האות השניה ,ניכרת שוב גם האות
הראשונה – עיין במשנת הסופר סימן ח' ס"ק מ'.
18
ראה משנת הסופר סימן ט' ס"ק מ"ו ,שהמקדש מעט והד"ק סוברים שהכוונה בזה שכל עובי הגגות נדבקו ביניהם.
19
לגבי שלא כסדרן בחצי אות ,ראה לשכת הסופר סימן ט' ס"ק ג' ,ובמשנת הסופר ס"ק ד'.
20
ראה קסת הסופר סימן ה' באות קו"ף ,שפסול הנגיעה הוא גם בין לגג לבין לירך.
9
* חי"ת שנפרדה החטוטרת ,והפירוד אינו ניכר להדיא - ,אלא עד שיתבונן בה היטב ,ותינוק קוראה ב' זינין ,מה דינה ,ומדוע?
* יו"ד ללא רגלה הימנית ,ותינוק קוראה יו"ד ,האם ניתן להשלים את הרגל משום שלא כסדרן? ומדוע?
* יו"ד שאין לה את העוקץ השמאלי( ,שהיא פסולה כך) האם אפשר להשלימם משום שלא כסדרן ,ומדוע?
סעיף ל"א
* כתב סת"ם ואמר שכותב לשם קדושת ס"ת/תפילין/מזוזה ,האם צריך לקדש שוב כשמגיע לאזכרות? ומה הדין באם חשב בליבו לפני
כתיבת האזכרה שכותבה לשם קדושת ה' ,ומה הדין כשלא חשב זאת ,אלא רק ידע שכותב את שמו של הקב"ה?
סעיף ל"ב
סעיף ל"ג
סעיף ל"ד
* מדוע צריך להגיה כל פרשה פעמיים ושלוש לפני שכותב את הפרשה הבאה ?
סימן ל"ה
10
21
* כתב בטעות אות יתרה ,באילו מקרים יש תקנה ע"י שיגרור אותה ,ובאילו מקרים אין תקנה?
22
* כתב את המילה "שאור" עם וא"ו מיותרת ,האם יכול לתקן?
סעיף ל"ו
23
,מה הדין? * כשיש רווח באמצע מילה ,אך מושב האות מגיע לאות הבאה ,כגון
סעיף ל"ז
* כתב בטעות מילה מיותרת ,באיזה מקרה יכול לגרור ,ולהכשיר את התפילין?
* באיזה מקרה יכול למשוך גג הה"א ,או הקו"ף כדי למלאות את המקום החלק שבין המילים?
ומדוע מותר לעשות זאת ,הרי הרגל תהי' באמצע האות ולא בסופה ?
סעיף ל"ח
* האם מותר לכתוב על מקום הגרר ,או המחק? ומה לגבי כתיבת אזכרה?
סעיף ל"ט
* האם מותר להפריד דיבוק בין אותיות בשם ה' (כשלא נשתנתה צורתן ) ומדוע? ( והאם מותר גם במקרה שנדבקו לאחר שהייתה
סעיף מ'
* אותיות שדהו מרוב שנים ,והן לא שחורות ,ותינוק מזהה אותן ,האם מותר לתקנן בתפילין ומזוזות?
* אותיות שקפצו ונשאר רושם מהן ,ותינוק מכירן ,האם מותר לתקנן בתפילין ומזוזות? ובס"ת? ומדוע אם בתחילת הכתיבה הדיו לא
הי' שחור לגמרי ,אלא נוטה ללבן (אפור) או לאדום ,האם אפשר להעביר עליהן קולמוס 24,לאחר שהמשיך בכתיבה -בתפילין
ומזוזות?
21
ראה בלשכת הסופר סימן ט' אות ה' לגבי הזהירות הנדרשת כשמושכים ב' או כ'.
22
ראה בלשכת הסופר סימן ט' אות ו' .שאין אפשרות לגרור מהצד השני לאחר שעיבה את האות ,משום "פנים חדשות באו לכאן".
ובאות ז' שם לגבי הזהירות שלא תתקלקל האות לרגע ,ע"י הוספת הדיו.
23
כשאין רווח מספיק בין שתי מילים ,אך המילה הראשונה מסתיימת באות סופית ועל כך תינוק קוראן לשתי מילים ,האם זה
מועיל .ראה במשנת הסופר סימן ז' סעיף ח'.
11
סעיף מ"א
* מה הדין לגבי כניסת ראש למ"ד (או רגל כ"ף פשוטה ) לחלל אות שמעליה ,25בלי נגיעה ,ולא שינו צורתן?
26
* ומה הדין בכניסת ראש למ"ד ,או תגים ,לחלל דלי"ת או כ"ף פשוטה?
סעיף מ"ב
סעיף מ"ג
* כשהפרשיות שגורות בפיו ,האם צריך לומר כל מילה לפני שכותב? (בע"פ או מתוך הכתב)
27
* כשאינן שגורים בפיו ,וכותב מתוך הכתב ,האם צריך להוציא את המילים בפיו לפני שכותב?
סעיף מ"ד
סעיף מ"ה
* היכן הוא שיעור חצי ציפורן שצריך להשאיר למעלה ולמטה מהשיטות בתפילין ,ומה ההלכה?
* האם צריך להשאיר קלף חלק בסוף ,ובתחילת הפרשה? (יותר מאשר הצריך להיקף גויל)
סעיף מ"ו
סעיף מ"ז
* מדוע אין להניח רווח גדול יותר בין פסוק לפסוק? ומה הדין אם הניח?
סעיף מ"ח
24
ראה שו"ת צ"צ או"ח סימן ט"ו (וכן בשער המילואים ח"ה סימן ב') במקרה שהדיו לא הי' שחור לגמרי בתחילת הכתיבה ,מדוע
אין בתיקונו בס"ת משום כתב ע"ג כתב .ולגבי תפילין ומזוזות משום שלא כסדרן .וראה גם במשנת הסופר סימן ג' ס"ק ט'.
25
:אות שיש לה רק שני דפנות .האם נחשב לנכנס לתוך חללה (כמובן במקרה כשאין בזה שינוי צורה) ראה משנת הסופר סימן ז'
סעיף ל"ג.
26
כשראש הלמ"ד נכנס רק מעט ,האם צריכים לכסות הלמ"ד ולגלות רק את ראש הלמ"ד כששואלים תינוק? עיין במשנת הסופר
סימן ז' סעיף ל"ו.
27
כשיש קרי וכתיב כיצד יאמר? ראה במשנת הסופר סימן ד' סעיף י"ח ובלשכת הסופר ס"ק ו'.
12
* נזדמנה לו תיבה בת 5אותיות בסוף שורה ,ויש מקום לכתוב רק 2אותיות ,מה עליו לעשות? ובאם יכול לכתוב 3אותיות בתוך
השורה?
* תיבה בת 2אותיות ,מהו לכתוב אות אחת בחוץ? ומהו לכתוב כולה בחוץ?
סעיף מ"ט
* ומה הדין בתפילין ומזוזות ,שלא יכול למחוק השורות הקודמות משום שלא כסדרן?
סעיף נ'
* אילו פרשיות הן פתוחות ואילו סתומות בתורה :קדש______ והי' כי יבאך_____ שמע ______ והיה אם שמע_____
* ואם לא השאיר כלל רווח של ט' אותיות בינה לבין הפרשה הקודמת ,מה דינה?
* פרשת שמע ,אם עשאה סתומה ,או לא השאיר רווח של ט' אותיות לפניה ,מה דינה ?
* מדוע אי אפשר לעשות את פרשת "והי' אם שמע " בתפילין סתומה לכל הדעות?
* עשה את פרשת "והיה אם שמע" פתוחה ,מה הדין ,ומה העיקר להלכה?
* מדוע לדעה השנייה ,אם עשה את פרשת "והיה אם שמע" פתוחה במקום סתומה -כשרה בדיעבד ,אך אם עשה את פרשת "שמע"
* אם לא הניח רווח ט' אותיות (בדיעבד לפחות ט' אותיות קטנות-יודי"ם) במקום אחד בין "שמע" ל"והיה אם שמע" – מה דינה?
סעיף נ"א
כתוב ליד כל ציור האם היא פרשה פתוחה או סתומה: סוגי הפרשיות:
לפי הרמב"ם____________:
לפי הרא"ש______________:
לפי הרמב"ם____________:
לפי הרא"ש______________:
לפי הרא"ש_____________:
לפי הרמב"ם_____________:
* ההגדרה של פרשה סתומה לפי הרמב"ם :כל פרשה שאינה מתחלת מתחילת שיטה (ויש לפניה רווח של ט' אותיות - ,בשורה זו ,
או שלפניה)
14
* ההגדרה של פרשה סתומה לפי הרא"ש :כל שהרווח של ט"א הוא סתום (באמצע שיטה) ע"י כתב משני צדדיו ,או שהרווח הוא
סעיף נ"ב
* בתפילין שאי -אפשר לעשותה סתומה לדברי -הכל ,כיצד אפשר לעשותה סתומה לדברי הרא"ש?
* ומדוע מזהיר לעשות כאפשרות השנייה שלפי הרמב"ם(שהרווח ט"א הוא בתחילת והי' אם שמע ) ? (ומה הסיבה שטעם זה הוא רק
סעיף נ"ג
* כיצד הנהיג האדמוה"ז לפועל ,לעשות את פרשת והיה אם שמע סתומה בתפילין?(וכיצד עושים זאת בתפילין של ר"ת?)
* וכיצד הנהיג האדמוה"ז לפועל ,לעשות את הרווח במזוזה (ראה הגהה תע"ז -בהוצאה החדשה)
סעיף נ"ד
* האם גם בפרשיות של ראש צריך להקפיד על רווח פרשיות פתוחות/סתומות? וכיצד נוהגים?
מהו סדר הנחת הפרשיות בבתים של ראש מימין לשמאל לפי הקורא (העומד מול המניח את התפילין)כתוב בציורים:
15
לר"ת לרש"י
ב .מהו סדר ההנחה בבתים לגבי איטר?(לפי ימין האיטר ,או לפי ימין כל אדם)
ג .כיצד מפרש רש"י את דברי הגמרא" :קדש והי' מימין ,שמע והי' אם שמוע משמאל"?
וכיצד מפרש זאת ר"ת? ( הסבר את הסימן שלפי שיטת ר"ת :שינין אצל שינין ,הויות סמוכות )
ד .לפי איזו דעה ,סדר הנחתם בבתים (מימין לשמאל הקורא) הוא כפי סדרן בתורה?
ה .באיזה סדר כותבים את ארבע הפרשיות לפי ר"ת? (לפי סדרן שבתורה ,או לפי סדר הנחתן בבתים)
ו .בכתיבת ריוח הפרשיות דפרשיות של יד דר"ת ,סמן את המקומות שבהן צריך להשאיר ריוח,וכמה ריוח ,לפי השו"ע ,ולפי איך
ז .באלו מקרים אפשר להעביר רצועה או בית מתפילין רש"י לר"ת?
סימן ל"ה
א .ע"פ הקבלה בכמה שורות כותבים את פרשיות של ראש ,ובכמה את פרשיות של יד?
ב .וכיצד אנו נוהגים לגבי הקפדה על מספר השיטין ,ולגבי ראשי השיטין?
ג .ממשמעות שו"ע אדמוה"ז ,האם עדיף להקפיד על ראשי השיטין(שע"פ הקבלה) כשנצרך למשוך בשביל זה את האותיות הרבה,
ד .האם (ובאיזו מידה) טוב לכתחילה למשוך אותיות כדי לכוין שסוף השורות יסתיימו בשוה? ואם משך הרבה,מה הדין?
סימן ל"ו
א" .לכתחילה צריך לכתוב כתיבה תמה ושלימה ,אבל אם שינה לא פסל ,אלא א"כ הפסיד צורת האות לגמרי כפי שיתבאר" צבע
בכחול את כל הפרטים (המופיעים בסימן ב') שהם נדרשים רק לכתחילה ,ובצבע אדום את הפרטים ששינוי בהם פוסל
סעיף ג'
אותיות שנפרדו או שאין ראשי האותיות או רגליהן נוגעים בגגיהן ולא נשתנה צורתן עי"ז ,כשרין או פסולין?
ולמה מועילה קריאת תינוק במקרים אלו?(ראה גם סימן ל"ב סעיף ל')
ג .מ"ם סתומה או סמ"ך שנפרדו בפירוד דק (והם גולם אחד) וצורתן עליהן מה דינם? והאם אפשר לתקנן בתו"מ?
ד .ומה הדין בה"א או קו"ף שרגליהן נוגעות בגגן ,כשעדיין צורתן עליהן? ומה לגבי תיקון בתפילין ומזוזות? (ראה גם סימן ל"ב סעיף
ל')
סעיף ד'
ה .באלו מצבים מועילה קריאת תנוק ,ובאלו לא? (ראה גם סימן ל"ב סעיפים כ' כ"א)
סעיף ה'
ז .מה דין התפילין אם התגים אינם נוגעים באות .או שנוגעים אחד בחברו? ומה צריך לעשות במקרה זה? (וראה גם סימן ל"ד סעיף
ה')
והאם ניתן להוסיפם בתו"מ לאחר הכתיבה ,לדעה שפוסלת בהעדרם ,ומדוע?
סעיף ו'
סימן ל"ט
ב .אלו מלאכות נוספות בעשית התפילין פסולים ע"י האנשים הפסולים הנ"ל?
28
ג .אלו מלאכות שנעשו ע"י האנשים הפסולים הנ"ל כשרים בדיעבד?
סימן מ"ב
סעיף א'
א .מדוע אסור לשנות תפילין של ראש לשל יד? ומותר לשנות תש"י לשל ראש?
ג .ובאיזה מקרים (סעיפים א ,ב ),אפשר לשנות תש"ר לשל יד?
ד .מה צריך לעשות בגוף הבית ,כשמשנים משל ראש לשל יד ולהיפך (במקרים המותרים) ?
סעיף ו'
קלף שנעשה לשם קדושת סת"ם ,שזו הזמנה לכך (לפני שהתחיל לכתוב עליו) מה גדרו:
וע"כ האם אפשר לכתוב עליו דברי חול –לפני שהתחיל לכתוב עליו סת"ם?
האם מותר להורידו לקדושה קלה יותר?(-כגון קלף שנתעבד לשם ס"ת ,לכתוב עליו תפילין)
והאם מותר לכתוב תפילין על הגליונות של הקלף שהתחיל לכתוב עליו ספר-תורה?
ומה עושים כדי שיהי' מותר לכתוב על קלף שמעבדים לשם סת"ם ,דברי חול (וגיטין)לכתחילה -לכל הדיעות?
28
ראה גם במשנת הסופר סימן א' סעיפים י"ח ,י"ט.