‫צעקת הנפצעים ואנחת חללי‪Î‬חרב טרם ינועו‪ !. ..‬עוד נצב‬ ‫תוכן הענינים‪ :‬בא מועד! —‪ £‬לה מסעי ‪ .
מסעי ‪ .‬בארץ ‪ .‬כוש‪ — .‬ע ט‪Î‬‬
‫קופתם ‪ — .‬ע נגלאנד ‪ :‬לאנד אן• — היהודים במדינת םערביען‪.‬‬
‫נגד עיני העמק מקום ינוח עפר הנבורים וע צמותיהם היבש ות‬
‫והלבנות ת שתפכנה על פני המדבר גלמוד! לכן קורא יקר ‪,‬‬
‫יהיה נא לי מ נידך לפח לחוג היום חג ההצלה ולהזכיר זכרונות‬
‫אחדים ממסעי ‪ .‬ידעתי גם י דעתי ‪ ,‬מניד יקר ‪ ,‬כי לא הסכן‬
‫הסכנת שסופריך ידברו מעצטיתם ב נליוניתיך ; אכן הפעם לא‬
‫ירעם עליך הקורא ואולי נם תמ צא הן בעיניו בחצינך לפניו‬
‫פרקים אחדים מהמקרים האיומים אשר קרת לאחד סופריך‬
‫בלב ארץ‪Î‬צ יה ‪ ,‬ובפרט כי מסעי נקשרו מעט עטך‪ ,‬מניד‬
‫נ כבד‪ ,‬אשר גם בהיותי שם בחטחנח לא מנעתי מלתודיעך חדשות‬
‫מדי פעם בפעם‪ .‬זכות‪Î‬נדולח זכה אז םי ע עברי שיהיה לו‬
‫סופר מיוחד בכוש זח שלא חית נם לגדול י כה* ע ב אירופא ‪.‬‬
‫ארבעה הסופרים הנודעים אשר גדולי כתיע ב בריטניא שלחו‬
‫אז עמנו ‪ ,‬אים ? שלשת מחם נפלו שדודים וישנים טמונים‬
‫בעפרות‪Î‬חול שם בקרן הישימון!‬
‫א‪.‬‬
‫למותר יחשב לבקש טקוראינו אשר דרך המגיד ופעולתו ישרו‬
‫בשנה העברה יום כי ד נובימבר השכם בבקר טרם עלה‬
‫השחר והנח מרכבה עברה מחר כברק ברחובות ק אתירא בירת‬
‫מצרים ללכת אל תחנת מםלת הברזל אשר מחוץ"לעיר ‪.‬‬
‫כחטרכבח יושבים שגי אנשים ‪ .‬האחד אני סופרכם והשני‬
‫רעי מצרי אשר בקש ללוות אותי אל עגלת תקטוף ‪ .‬ויחי‬
‫בבואנו אל התחנה ונפרד איש מאחיו‪ .‬הוא שב העירה ואני‬
‫באתי בתוך עגלת חקטור ללכת אסיופות הרחוקה כ*ב שעות‬
‫טקאחירא ‪ .‬חיום היה ארוך וחם חיום גדול עד מאד‪ .‬בהעגלה‬
‫מצאתי שני ראשי חיל )ק אפיטענע( ‪ ,‬ואחרי דברנו זח אל זח‬
‫ה גידו לי כי חרטום בירת כוש מקום מחוזם ‪ .‬כמוני כמוכם‬
‫עניתי ‪ ,‬כי חרטום גם מקום מחוזי ‪ .‬וטח מאד נכסף נכספתי‬
‫לראות העיר הזאת עם יו שביה השחורים ; מה מאד חפץ‬
‫אחפוץ לראות פנים אל פנים את הנביא השקר אשר אנו‬
‫עולים עתת ללחום עליו ‪ .‬כי עד כח זכיתי לראות רק טףל‬
‫שקר ‪ ,‬חכם שקר ‪ ,‬עשיר שקר גביר שקר‪ ,‬צדיק שקר‪ ,‬משכיל‬
‫שקר וכוי ‪ ,‬אמנם עוד לא זכיתי לראות פנים אל פנים נביא‬
‫שקר ! ויחי בבא חשטש הגענו לאסיוט ואראה את זקן חטחנח‬
‫לחיל האנגלי ויאמר לי ן שגי שרי חצגא סיר וואוד וסיר לאניון‬
‫כבר עברו פת ‪ ,‬והיום קבלתי טיליגראם משני שריך אלה כי‬
‫מחכים הטח עליך בחכפר נא‪ Î‬אטון וכי אחרי באך פח לא‬
‫תאחר מרדת באנית חקטור ולהשיגם ‪ .‬חיום בחצות חלילח‬
‫תבא באניח ההולכת צועני! מחלך חטשח ימים על היאור‬
‫נילוס‪ .‬לך אכול עתה ארוחת הערב ואח''כ אבוא אתך אל‬
‫פקיד בגדי החיל ותקח לבושך ויתר הדברים הנתונים לבני‬
‫טדרגתך ; דע לך כי דרך רבה לפניך ‪ .‬אחרי עכור שעות אחדות‬
‫אמע ריקא ‪ :‬לואי סורל ‪ — .‬חד שות ביש ראל ‪ .‬ל ישוב א'י‪ — .‬על‬
‫המדעות בו יאמר ‪ — .‬עמק הבכא ‪ — .‬הודעות ‪— .‬‬
‫טניד משנה ‪ :‬טעמי הטעות‪ — .‬על צדות מקור האסיים ‪— .‬‬
‫‪ -^8‬ב א מ ו ע ד ! *?מו‬
‫הנליון הזח הוא האחרון לרבע הראשון להסגיר‪ .‬כל אלה‬
‫הקוראים שחתמו רק על רבע זה ייטיבו נא לחדש חתימתם‪,‬‬
‫אם בחפצם לקבלו הלאה ‪ ,‬ולשלוח המחיר הקצוב בזמנו למען‬
‫לא יהי הפסק בשלוח העלים ‪ .‬כל מי שתכלה חתימתו בכלות‬
‫הרבע הזח נחדול משלוח לו אס לא ישלח המחיר או עכיפ‬
‫יודיע לנו רצונו ‪ .‬ל אוהבי " המגיד " בכל מקום שהם‪ ,‬בקשתנו‬
‫ערוכה להרחיב גבולו בין מיודעיחם ומכיריחם כפי יכלתם‬
‫ולעמוד לימיננו גם ל ימים הבאים‪ ,‬למען נוכל לעמוד על משמרתנו‬
‫בעדת לפעול לטובת לאוטנו עד מקום שידנו מנעת ‪.‬‬
‫בעי ניהם ‪ ,‬שישארו נאמנים בבריתו נם לימים יבואו ‪ .‬כמו כן‬
‫לא נרבה בשבח עצמנו ולא י נפרוט זכיותינו ‪ .‬קוראי ' המגיד'‬
‫י שפטו מעצמם על פעולתנו להרים קרן היהדות ולהפיח רוח‬
‫חיים בעטנו‪ .‬רעיון הלאומי יעודדנו לבלי נביט על כל הנחרים‬
‫בנו ולא נעזוב דגל הרגש הלאומי ההולך ומפעם כעת בקרב‬
‫מחנה ישראל‪ .‬כמראשית התחלת התנועה הזאת ‪ ,‬כן לא נט‬
‫מדרכנו זח לימים הבאים ‪ .‬והיתח אמונת מכתב עתנו להועיל‬
‫ולהטיב לעמנו עד כמה שידנו מ געת ‪ — .‬מגישים אנחנו בזח‬
‫תודתנו מקרב ולב עמוק לכל ק וראינו ‪ ,‬סופרינו ‪ ,‬סוכנינו‬
‫ומאחבינו הנכבדים מקרוב ומרחוק על אשר תטכונו בטובם‬
‫‪,‬‬ ‫עד חיום ‪ ,‬איש איש כידו הטובח עליו ‪.‬‬
‫המלל‪.‬‬
‫אלה מסעי בארץ כוש‪.‬‬
‫חיום חי טערץ עברה שנח תמימת מהיום אשר שלחתי‬
‫טכתני הראשון אל ה מגיד ממדבר כוש בהיותי בטחגת ךכה‬
‫עם צבאות ברי טניא אשר עלו להלחם על ארץ כוש ועל‬
‫נביאה השקר ‪ .‬הקורא זכר יוכור כי לא בתור איש חיל נושא‬
‫קשת לויתי את שני שרי ה צבא סיר וואוד ופיר לאניון כי אם‬
‫בתור מעתיק ומתורגמן לשתי השפות ערבית ובריטגית‪.‬‬
‫כל המחזות אשר חזיתי בדרך ‪ ,‬כל העמל אשר פגעתי‬
‫בחטחנח וכל הבלהות אשר עברו עלי על ש דטתיחרצח גצבים‬
‫חיום הזח לפני ויעשו שרעפי כמרקחה ‪ .‬עוד יצלצלו באזני‬
‫תרועת החצוצרות ‪ ,‬מצהלות חסומים והגמלים ‪ ,‬הטית האויב ‪,‬‬
 ‫כי לה חיו מאת שערים שונים ‪ .‬כל חיום חי יתי צופה ומבי&ו‬ ‫לקחתי בנדי והם לבוש שר מאח וחרנ על ירכי וקני‪-.‬רובה‬
‫ככלי‪ Î‬זכוכית ובכליו; עינים ‪ ,‬אני ויתר חברי ‪ ,‬לראות הקריח‬ ‫)ריוולוור( ויתר הדברים להטתור גמנים ממדרגה הראשונה כמוני‬
‫המפוארת בת מאת ש ערים הטםונח חיום בעפר עם כל שכיות‬ ‫דין שרי מאח ) עחרענליעוטע נאנט( בכל הדברים ‪ .‬לא כבאי‬
‫החמדה ‪ ,‬שאונה ‪ ,‬גאונה והמונח! השמש זרחה בכל גבורתה‬ ‫בבית קף המחנה יצאתי משם!‬
‫ושלחת אורח החזק לתוך היאור‪ ,‬ובחביטי עם הכלי זכוכית בתיאור‬ ‫ויהי בחצות חלילה והנה מאתים איש מהחיל באו בהאניח‬
‫צח ותכלת ראיתי שטש שגיד‪ ,‬כגלגל אש המציץ מן מחרכי‬ ‫ואחרי ר געים אחדים עזכנו הוף אםיוט ‪ .‬שני ראשי החיל אשר‬
‫התחום‪ ...‬שם מרחוק על ראש גבעה נצב כפר קטן בחול‬ ‫פגשתי תמול בעגלת הקטור היו כמוני במספר הנוסעים‪ .‬דומיה‬
‫צהוב כעין עפרות זהב • אבני שיש מונחות סביב ועמודים‬ ‫נוראה שררה על היאור ואין קול ואין ק שב ‪ .‬רק לפעמים‬
‫נהרסים עתיקי'' יוטין נוטים לפול ‪ .‬זאת היא העיר נא או נא‪Î‬‬ ‫נשמע קול צחוק המלחים האנגלים או קול תפלת המשרתים‬
‫אמון ! זאת העיר הע ליזה בימי קדם הנזכרת בכתבי הקדש ‪,‬‬ ‫הכושים אשר ישפכו שיחם למחמד נביאם ‪ ,‬והקול הולך ונאבד‬
‫ואלה שרידי החרבות אשר כל עין נוסע תשירם ברנש דומיה‬ ‫בין הררי חלמיש צור אשר על שני ירכתי היאור ‪ .‬לשוא‬
‫ושכיון מתנים !‬ ‫ירדתי בחדרי לישן על משכבי ; ע שתנותי הפריעו לי כל‬
‫זאת התבל ‪ ,‬אמרתי בלבי ! כמות האדם כן ימות הלאום‬ ‫תנומה פעל עפעפי וע ליתי שנית על נשר תאניה ואשא עיני‬
‫כלו ואין יתרון ממלכה ע צומת מחתולעת הק טנה הנקראת‬ ‫אל טהר הרקיע מראה תכלת ואל רבא ר בבותיו נק ודות חבסןע‪:‬‬
‫נ ב ר ! על כלם יעבור שכט ההרס והכליון ! כלנו נשכב דומם‬ ‫איום גם נעים היה המחזה! הולכי מדבריות ו יורדי הנילוס חם‬
‫בחיק האפס והנשית ! נן‪ ,6‬פי ‪Î‬כסת ותחפנחס אים היום ? איה‬ ‫יראו שטים בחירים וצבאות כוכביהם בהדר גאון עוזם ‪ .‬נשאתי‬
‫סין מעוז מצרים ופסיליה ‪ ,‬פתרום וע צבית ? איה נא‪ ÎÎ‬אטון‬ ‫עיני אל החוף לר אות כה וכת פליטת מצרים העתיקה‪ ,‬שרידי‬
‫וחרטומיה‪ ,‬צ ען ויושביה ? איה אליהם אמון ‪ ,‬בן ‪-‬השמ ש‪ ,‬פי‪Î‬‬ ‫החרבות של היכלי פרעה ומק דשי אל יליהם ‪ .‬השחר עלה לאט‬
‫החירות ע‪Î‬טתרות ובעל‪-‬צפון ? החרם לא יכבד גם את האלים‬ ‫לאט זשלח קרני אורו הנעים על פני חטים ‪ .‬שם מרחוק ראיתי‬
‫וישלח חצי האבדון בבני חאלתים ובכנות השמים כמו בבני‬ ‫שלשלת כפרים קטנים ‪ .‬פר‪ .‬אכרים כושים ומצריים שואבים‬
‫אדם ובבנות ה איץ ‪. . .‬‬ ‫להשקות הבארות ותדלי עולה בכבדות ונאנח ‪ .‬שם בנות‬
‫בהכפר נא‪ Î‬אטון ידעתי את שני שרי חצכא אשר חכו עלי ‪,‬‬ ‫מצרים תבאנה למלאות כדיהן מים בלוית שירי‪Î‬כפר מולדתן‬
‫ו אחרי מסרי לחם מכתב מדרגתי קר אוני לבית מלונם ‪ .‬ויהי‬ ‫אשר תשירינח בקול‪ Î‬נהי ‪:‬‬
‫טטחרתו תרנו כלנו ק דמוניות נא וירדנו בספינה ללכת צעגת‬ ‫אלא כאן ‪#‬נ‪ :‬לי לן ל בין נא מעש ולןי!‬
‫הנצכת על גבול א^ץ כוש או זוראן ‪ .‬מעתה והלאה ‪ ,‬קו רא‬ ‫ל אהובי לוא היו לי שני לבבות ‪( 0‬‬
‫יקר ‪ ,‬בא נא אחרי ואנחנך בעולם חדש ‪ ,‬עולם שכלו שחור ‪.‬‬ ‫מא‪ 1‬הל ך אית אךזםל מנטךאן‬ ‫והשניה תענה לא חיה ‪ :‬ב^ י שכ‬
‫ודע לך כי שם לא יהיה לנו זמן לפנות ימין‪ .‬או שטאל למען‬ ‫ךא^ ^ינ‪.‬כ מן עדוי (י‬ ‫‪2‬ל‪.‬י‬
‫הבט על החרבות ולשמוע שירי בנות כוש או ל קונן על מדינות‬ ‫)‪ .‬כחייך ! האס ראית הטונה יותר נעימה מתמונת ידידי ?''(‬
‫נהרסות ‪ ,‬כי סביב יארוב עלינו האויב חיל נביא השקר‬ ‫בדרך פגשנו אניות שונות המוליכות חולים ונפצעים מחיל‬
‫וישלח בנו חצי המות ‪ .‬גם לא עת עתה לדבר שפת מליצת‬ ‫האנגלי להביאם ק אהירא ‪ .‬גם עברנו כמה ספיגות ה מלאות‬
‫ולהתפלסף כי אם שפת בני החיל ‪ :‬רעם ‪ 1‬חנה באת העת ‪.‬‬ ‫אוכל וכלי מלחמה ‪ .‬היום פנה וצללי הערב כבר קרבו לחלצנו‬
‫עת מלחטח היא ‪ ,‬דם ובלחות ! לכן אל תתפלא עלי אם מצען‬ ‫מחם היום * עין? ויגע ירדתי כחדרי לישן ‪ ,‬כי זה שני לילות‬
‫והלאו; שטתי באמתחתי את כלי הזכוכית וספרי ההשכלה‬ ‫אשר לא נתתי שנת לעיני ‪ .‬וטרם פשטתי את ב גדי והנח‬
‫ולקחתי תחתם הקנה רבה עם כדורי עופרת ‪ .‬בעל‪ Î‬צפן וקטב‬ ‫תרדמה כבדה נפלה עלי ‪.‬‬
‫מרירי ! גם אתה קורא הוריד את בתי העינים הרוכבים עתה‬ ‫ויהי בבקר ואשאל לר אש המלחים ‪ :‬העור רב חדרך לנא‪-‬‬
‫על חוטמך ושים אותם בתיבת שולחנך עם " הטניד ‪ 0‬יחד עד‬ ‫אטון ? אחרי חצות היום נכא לאלקסור ‪ ,‬עגני • אלקסור‬
‫כי יבא בקרוב פרק שני מטסעי ‪ .‬רעם !‬ ‫)בע ברית ‪ :‬ארטונים( הוא השם העיבי אשר המצריים יקראו‬
‫דר‪ .‬נ‪ .‬זעליקאוו**‪,‬‬ ‫חיום לנא‪ Î‬אטון ‪ ,‬י ען כי בימי מלבי פרעה מקדם היתה תפארת‬
‫קם ט נטי נח חבירת ‪ 8‬מערץ ‪. 1886‬‬ ‫המדינות ברב מק דשיה ‪ ,‬אדמונית ומגדליה הנפלאים ‪ ,‬והיא‬
‫העיר ‪ 1116 1)68‬אשר המשורר ה ק דמון הומירוס היוני אמר עליה‬
‫י^לסט ס^לס ^עי *קגין ע)סו י רק‬
‫ס^ירך ‪,‬‬ ‫‪3‬עלו‬ ‫>‪1‬ל>ו‬ ‫ואעזור‬ ‫ועיג‬ ‫^‬
‫כ* סי‪ £‬נ*כ עתי ע‪ ^ 5‬תר‪5‬י‪*1‬‬
‫קטן )^ " נענטסוס( ‪" 10‬כ>! ‪3‬גי‬
‫נ? ג י ד מ ש נ ה ‪.‬‬
‫כגל‬
‫ס^יי ^נד ‪3‬ריס ייןרס‬ ‫וסק סית >‪)1‬קו ל>דק ^כ‪3 5‬ט י^יס ‪ ,‬והיטל!‬ ‫טעמי המצות‪) .‬ק&תי ‪('3‬‬
‫‪!>53‬ס >^‪5‬ס>ס ‪ — ,‬וסתורס ^סרס ר‪5‬יק‪ 0‬פיו טית ו^ כסר^ עיס סגי ‪Î‬‬ ‫)סללסך ‪0‬ג>!יון ‪(11‬‬
‫ס^יסטיס המ תירים י‪5‬יל‪1‬ס פוא טית — וסתורס ^סרס רגיקס ק‪5‬‬
‫>^)?וכס ט‪35‬ס ^ ו‪ ^>5‬כססוןיס קקי^‪3‬י‪ 0‬ט קיתר ^ר‪5‬וה >?ת סכופריס‬ ‫ול^ס סכ^תר כנד י*ת ‪£‬ניך ו&ל! ‪£‬וזך ?‬ ‫ה( ס‪5‬ז‪$‬ו‪ 0‬סל''ג כ‪3‬וד ‪3£‬‬
‫סקוס ‪ *£0‬י כ‪3‬ול ‪3£‬‬
‫וסר^ עיס ‪ ,‬ורק עכ ' י ק‪0‬פט ס^‪1‬פט*‪ 0‬יומת ‪0‬י‪ , *0‬י‪3‬כ>!‪ ^ 3‬ת יגק‬ ‫ו&ס לכ‪3‬ול סלקוס )קלו^ ן לי ע"‪(3‬‬ ‫סן נס ‪*3‬ס‬
‫ס*^ ‪3 ^5‬ססור >(דס ע"י מ^ עות ‪ 3‬מיחס י^ו ‪3‬יסוריס סי‪^1‬ו‪3‬ין כתיתס‪,‬‬ ‫סמגיס ‪3‬יזל)^ לנרות סר&ס וטת ססן לכ‪3‬ו‪ 7‬ס&חוס‬ ‫ז&ת‬ ‫כי כתו‪3‬ס‬
‫ח;^ ‪ .‬סן ל^ת ^ ^סורס‬ ‫‪3‬ג^ף ^ ג^קי‬
‫קגין ‪£^>^3‬ס‬ ‫קח"‪3‬‬‫ז( סגלניס ס‪*5‬ס ‪(>55‬‬ ‫לרגגי ^ ו‪ — .‬וסגס ר&סיל! סל>דות סטו‪3‬ות סוג? ‪,‬ת‪:‬ןטס‬ ‫‪6‬י‪£‬‬ ‫ול‪3 £‬ין‬
‫>^‪3‬ע‪3‬ס סי^ ייתר יקר‬ ‫ן‪ 1‬כי‬ ‫נס ל‪3‬ן גק ‪ ,‬וס‪£‬כ‪5‬‬ ‫תולס* לפלס קילס לל)י ‪0£‬טי‪ 3‬לגו ‪ ,‬וכ^ 'זר טקוע ס‪6‬לס לתן תולס‬
‫ט קגץ ג)ל)ין ‪ .‬וסט^ן* סו^ פורל קנין ס‪3‬ע‪ , $‬וי(ו‪ 05‬סתורס ‪£‬סרס‬ ‫ולוכלכלסו ‪ ,‬כן לןלזוע ס&לס ל&לס תולס ל&ניו ו^ו‬ ‫‪£‬ותס‬
‫לסם'" ‪5‬סל‪51‬י‪6‬ו‬
‫סני^ ין גס ^ס ס‪3‬ע^ >תן ‪3‬ו ר&ות ^זס ‪ ,‬כי ‪;3‬ס ית‪3‬ט^ו קיי סל)‪£‬פל‪1‬ס‪,‬‬ ‫^יתו ל)יקי עלותו ‪ ,‬ו‪0‬זכ‪3‬ל ^‪3‬ץ‬ ‫ועס&ו‬ ‫ועטלו‬ ‫נסקגי&ס‬ ‫סס"עו‬
‫כ> סופו ‪3 ?5‬ע‪ 3‬י^ג^ ^‪0^ 0‬זו סלגחו&ס ‪ ,‬וס‪3‬ע‪ 5‬י‪6‬כ>( ^ת ס‪3‬גיס ‪,‬‬ ‫ו&לט טפגי ק‪6‬לוס הורס סו‪ £‬לעץ קלעתי י סודות ‪£‬ל ן פעתיס ככס‬
‫כי יק[‪3‬ס ‪33‬גי *ר>‪ , 0‬וס^קס וגס סי‪5‬ליס יסיו ג‪3‬ד‪3 0‬ע יגי ס נריוק‬ ‫לסיוגר ‪ ^101‬ולז כלכל ‪6‬ותו ול^לו ‪*3£‬ו ו&סו‪ ,‬ו&ו&ס ס‪3‬ן סורר *^ר ‪:‬‬
‫כי י^לי ן גוגיס סמס — וסתורס סוסיפס ‪^*3‬רלז‪^ 3‬סיר ס קל^ס‬ ‫)ג^‪6‬ר י&מרעת סקל ץ ‪ £‬יללער ‪ 0£3‬גן ס‪3‬ליעל ‪03‬ק*ס " סק ולליס י( ‪,‬ט‬
‫ספנייס ‪ ,‬וע‪ 5‬ןס גגטוו ‪3‬ל)‪5‬וס >(לזרת ‪.‬‬ ‫נזדווגו ^ לטתת ‪)3‬יסס ע^ו ‪3‬טרס טגיו וילעו >‪7‬ותס‪,‬‬ ‫‪36‬יו ו&יגו‬
‫קוק‪5 ^1‬נגו‪ , 3‬קג^ מר ^ תגטג סן זס קוק ‪3‬כ‪5‬‬ ‫סל?‪5‬ו‪ 0‬ס^"ו‬‫ח( י‪£‬ל‬ ‫רק ל&ל&ות ת&ותס ‪ ,‬וכלכלו ונק&ו עחסס רק קסכרלז סט‪3‬ע לרקס‬
‫‪3‬ן סורר‬
‫)^ ייגעג טסול) סרעכט( ס^ סיסיל סי^קון‬ ‫קגין‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫^לס‬ ‫זס יל‪33‬י ל^לס תולס גס ^ ע‪5‬רו ‪,‬‬ ‫על ילליסס* וסופו ^‬
‫ס^>ו‪*6‬ק לזו‪5‬ס גיוסו‬ ‫סקנרס‬ ‫סקגץ ו‬ ‫קוק‬ ‫לסקניס ס^וסית ‪ ,‬חולת‬ ‫^ סטע ל‪3‬רייתיו ערס רק טפגי רגון ל‪£‬‬ ‫ל‪£‬‬ ‫י^ילרטי‪3 3‬זדון ל‪3‬ו ‪ .‬ט‬‫ט סק‬
‫ות^‪3‬ל * ^ )‪ 0‬ס גןקיקק ‪3‬יקורג סתיי סגג‪3‬ס ‪^ /‬ך כ‪3‬ר גל‪1‬קו ע ‪3‬ץ‬ ‫לגו נס‬ ‫>ס>ס‬ ‫ק‪!0‬ו‪0‬‬
‫)כ^גיו קילס קולק‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫נ^‬ ‫>‪/‬גי‪1‬ט‬ ‫ןל‪/‬ולס‬ ‫'‬‫^ןל;)‬ ‫מ'ע‬
‫>*יזית‬
‫כל סע&יס ‪ ,‬ולעת סקומ וגיס טיס ס ‪ ^ 1‬עילס ו&געין )וס ^רכתי ‪3‬ןס‬ ‫י^סו( ומקף‪>3‬ס ^גו ^כגל י(‪3‬‬ ‫סיתסכ‪05‬‬
‫‪5‬ו‬ ‫מגספיס‬
‫^‬ ‫>(ס‬
‫"‬
‫*‪) (.‬סתירס ן^סרס גס ‪$‬גגו‪ ^ 3‬תגת לסק זיר לו‬ ‫‪3‬קקיס ן^חר ו^כ "‬
‫‪5‬סכע‬ ‫^ סיוגר כ^ ססו‪ 6‬ל^יגו ‪5‬ריך \‪, \0‬‬ ‫פעקיס‬ ‫ו>(‪ , 0‬וי^ ן'‬
‫קלו&י‬ ‫)>‪/‬יגו ק תעע‪ 5‬רק ‪3‬י^ >‪/‬ין סע)‪5‬ג>יס ^סטע ‪35‬י ץקץ ‪ ,‬ן&לזיעיס ^גק;^‬
‫לןח‪1‬נת‪ (3‬נס ‪£‬סי‪ 0‬סיוייס‬ ‫‪3‬גן^כתס*^ ע*‬
‫ויזכלזס‪ # *3‬ל‪7‬‬
‫יסז ^נ^י^‬ ‫^ק‪ 01 7‬לק‬
‫>^דס‬ ‫סגגגי^ו‬ ‫ק‬ ‫תירס‬ ‫ק^גטג לעת‬ ‫ץ‪.‬‬
‫קגילזץ‪.‬‬ ‫ולספר סודו >‪1‬ל תסלו וטוגי‬
‫וטתו ‪ ,‬והקייס קגילז‬ ‫‪5‬ס‪3‬ט ו^נקו‬
‫וג^נקו ו^ספר‬ ‫לס^ו‬
‫>^לו י‬ ‫קל‬
‫)^נית ‪ 0*5‬כל ס&ותר‬ ‫^מיו‬ ‫"ל‬ ‫קן‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫>^קי‬ ‫‪£‬י‪6‬‬ ‫מחט‬ ‫גץ‬ ‫ט ס^ ק‬ ‫ו( ס‪$0‬וס ס‪'5‬ל ס^ ^ סרוג גפ‪6 , 1‬ג^ר >!>‪ /‬הר‪5‬ח ; סג‪ 0‬ע‪ 1‬ז‪0‬‬
‫ק‪3‬י^ נ‪^.‬ל‪5‬ס ‪5‬עו‪5‬ס ‪3) /‬כל^ סגגגס סי>‪^ /‬ס עוקס‬ ‫)‬ ‫‪#$‬ר‬ ‫ל‪3‬ל ‪3‬ק‪0‬‬ ‫סקולס ^סרס ‪3‬י‪6‬ר‪5 36‬סל‪1‬ני)ת >>‪$‬ל‪>>/‬ס‬ ‫‪35‬י גגטוו ק^ ‪3‬ט גיז ‪?>) ,‬ו^ס‬
‫^סס‬ ‫יקר^ *יו‪06‬‬ ‫^רן‬ ‫)ת^‪3‬ל‬ ‫^ ען לכ‪3‬ו‪ 6‬ירגילו ^ ^ס‪0‬‬
‫^ית‪5‬ו ^ו לתוכי ‪5‬ו ^ו ^קיגס ממגו ק‪36‬ון קקר ‪ ,‬גג‪3‬ס ס> )* גס‬ ‫^גוחיסס(‬ ‫ל^ק&ס‬
‫‪3‬לרך סמסקי ו‪0‬ט‪ ^6‬וגותן ‪£3‬קו>‪ 0‬קפל >סת‪3‬ט ‪.‬‬ ‫ק^ כ‪10‬לז ‪0‬סכ‪ 05‬סי^‬ ‫כ^ת‬ ‫לסר‪3‬וה עוקל וקנול ‪ ,‬ט גס‬
‫)ס^ך י‪(.£3‬‬ ‫יגיתס‪ — .‬גס ‪ 0^3‬סתורס ‪)0^3‬ר ‪5‬יטק ^‪1‬י רקע ‪ ,‬ויק עפ*>‬
‫קקקט סק וסטעז ץמח סרו‪5‬לז ‪ ,‬גס )(סרס סחויס ^‪3‬ל ע‪5‬קו ‪3‬לעת‬
 ‫יחד בכהונתו בתור דרשן ואחיכ בא לטא נטש ע סט ער בא נגליא‬ ‫עט‪Î‬סופרים*‬
‫להיות מטיף לעדת הרע פארמער שם ‪ ,‬ואח ‪ 'Î‬כ בא לאר ץ‪-‬החד שה(‪,‬‬
‫הוא כעת ה מטיף בהיכל ‪ .‬ע טנואל* ומקבל שכרו לשנה ע שרת‬ ‫מכתבי‪Î‬מםע‪.‬‬
‫אלפים דאללאר ) ע שרים אלף רובל( ‪ ,‬מלבד הכנסותיו הרבות‬ ‫ששה חדשים בנויארק‪.‬‬
‫א‪#‬ר יקבל עבור סדור קדושין והכנסת נערים בברית בהגיעם‬ ‫האפפמאנן‪(.‬‬ ‫)מלק נחמיה דוב‬
‫לשנות בר‪-‬טצוה )קאנפי רטאצי אן( ‪ ,‬כן יק בל גם שכרו עכור‬
‫הספדים והזכרת נשמות וכדומה ‪ .‬הדר‪ .‬ש םואל ארלער היה מיסד‬ ‫)סכ&ך מנ>! י ין‪(11.‬‬
‫העדה הזאת והיכלה ‪ ,‬ותהי ראשית מע שהו לבטל את היויט שני‬ ‫מכי בתי היתוטיס המתנוססים לתפארת בעיר הזאת יצטיץ‬
‫של גליות ‪ ,‬לע שות הקונים במנהגי כ'ת הכנסת ‪ ,‬ש לפי דעתו‬ ‫להה יה בית מחסה לי תומים לילדי אחינו שאץ להם אב ואם ‪,‬‬
‫אבד עליהם כלח ‪ .‬הוא היה הראשון בה ערה הזאת אשר שנה‬ ‫המתנוסס בגאון באחד מר חובות הגדולים ‪ .‬הבית הזה גדול ונעלה‬
‫את נוסח התפלות ‪ ,‬והעמיר ארגעל כהיכל ‪—.‬‬ ‫הוא מאד מאץ כמוהו בכל ארצות הכרית ‪ .‬כארבע מאות יירים‬
‫)סמסך ע‪(6‬‬ ‫וכשלש מאות י לדות נמצאים בו ‪ ,‬שם ילמדו הרבנים גם מוסר‬
‫גם ד " א ודברי דת הי הדות בסדר ואופן מאד נעלה ‪ ,‬וזה הוא סרר‬
‫הקימורים \ בבקר משעה ‪ 9‬עד ‪ 4‬אחרי הצהרים ילכו הילדים‬
‫ע נ ג ל א נ ד‪.‬‬ ‫לשמוע לקח בבתי ספר הכוללים ‪ ,‬ובשובם אל בית המקלט‬
‫ל א נ ד א ן ‪ ,‬בעש ירי לירח אד יש תרם ' ו‪ .‬לנעל המגיד!‬ ‫* למדו דברי דת מפי מורים מש כילים אשר שמה החכרה עליהם*‬
‫לפי הנשמע עומד חק ח‪ .‬זי טאן ‪ ,‬אחד טאחנ ' י בזת היושב‬ ‫והבנים והכנות איש כפי דרכו ישכילו ‪ .‬ביטים אשר בתי לספר‬
‫בבית המחוקקים להעלות בקרב הימים את שאלת אחב*י‬ ‫מסוגרים ‪ ,‬תבואנה הבנות אל בתי‪ Î‬הםבשלות אשר להם להתח נן‬
‫ברומעניען על שלחן בית המחוקקים ‪ .‬אם תצמח איזו תועלת‬ ‫בכלכלה וסדרי בית ‪ ,‬וגם נשים עדינות נדבו לבותיהן לבוא שמה‬
‫ולחנכן בתפירת בגדים ובכל מלאכה הנצרכת ל אשה צופיה‬
‫לאחג" י האומללים שם ע י י ויכוח כזה בהפארלאמענט ? היא‬ ‫הליכות כיתה ‪ .‬בעד הנערים אשר גדלו לבינת אנוש הוכנו שמה‬
‫שאלה אחרת אשר נועל להשיב עליה בשלילה ‪ .‬אף אם כל‬ ‫בו‪/‬י‪ Î‬טלאכה לסדור האותיות ו הדפוס ולהפירת בגדים ומנעלים ‪/‬‬
‫באי כח עם עננלאנד י חליטו כי מצב אחינו ברומעניען נורא‬ ‫ואת אשר ירויחו המה י ובא להוצאות הכית ‪ .‬לי לדים ולילדות‬
‫הוא ‪ ,‬ויקראו חםס על מעשי הממשלה ננדם וכל תועבותיה ‪,‬‬ ‫אשר יש להם כשרונות טובים ‪ ,‬ילמדו גם זמר ונגינה ‪ ,‬ובכל‬
‫שכת יקבצו הבנים אל ל שכה גדויה לע בודת ד י ובכל יום א י‬
‫וכי מחויבת עפ ' י ספר חברית הברליני לתת גם ליהודים תורת‬
‫בשבוע יחזרו על הלמודים הדתיים אשר ילמדו במשך השבוע ‪.‬‬
‫אזרחים בארץ ‪ ,‬כל זה לא לעזר ולא להועיל ‪ .‬בר אשונה ‪1‬‬ ‫התנוך הזה יי טב בעיני עם הארץ ‪ ,‬עד כי כמעט י גדל נער לצאת‬
‫ממשלתנו הנבחית אשר השר נלאדםטאן עומד בר אשה ידיח‬ ‫מבית המקלט ‪ ,‬ימצאו ע שירי עם למרבה המבקשים לקחת אוהו‬
‫מלאות ע בודה רבה בשאלות פנימיות ‪ ,‬וביחוד שאלת איר‪Î‬‬ ‫אל בתי מסחרם ו יראה אחרית לחקות טובה ל ו ‪ .‬הילדים אשר‬
‫לאנד ‪ ,‬ואין לת זבזן לשים עין גם על שאלת היהודים ברו‪Î‬‬ ‫כשרונות טובים להם ל שמוע בלמודים נשלחים אל בתי הספר‬
‫הגבוהים או אל כתי מדרש על הוצאות מחזיקי בית המקלט ‪,‬‬
‫מעניען ; וזאת שנית ‪ ,‬גם אם תתעורר להניד לממשלת רו*‬
‫ורבים כעת מבני ה ע ניים האלה ‪ -‬אשר עשו חיל ויהיו למורים‬
‫טעניען הרשעה כי מע שיה ננד הי הודים אינם רצוים ‪ ,‬נם אז‬ ‫בבתי ס‪2‬ר ולרופאים ‪ .‬כן ראוי להזכיר לטוב את בית היתומים‬
‫לא תשים לבה לזה כאשר לא שטת עד היום את לבה לכל‬ ‫אשר ברחוב איס טבראדוו " א נו' ‪ , 101‬בבית החסד הזה נקבצו‬
‫מה שהיה מדובר אדות תועבותיה ננד ישראל ‪ .‬רק כ ל‬ ‫באו ילדים רבים ועזובים ‪ ,‬אשר נשארו כר אש הורן בלב ים זועף‬
‫ה מ מ ש ל ו ת האדירות יחד ‪ /‬שחתמו על ברית השלום בברלין‬ ‫כעיר ההוללת הזאה כאין אב ואם ‪ ,‬ושם נתן לחם חקם‪ ,‬מימיהם‬
‫יכולות לע שות רושם על רוטעניען אם פח אחד חיו מזכירות‬ ‫נאמנים בכבוד ‪ ,‬בגדים וכל מחסוריהם ‪ ,‬ומורים משכילים ילמדום‬
‫?סודי דת משה ושפת המדינה ‪ ,‬ורוב הנערים ישגו ויעשו חיל‬
‫לת מת שעלית לע שות ; אבל התתאחדגה כל ן לע שות דבר‬ ‫בלמודים ‪— .‬‬
‫לטיבת עם ישראל ? המאמין את ז&ת הנהו מאלה המ אמינים‬ ‫עדת ההיכל )טעמ&על( " עמנוא ל* הוא הע שירה והנכבדה‬
‫לכל דבר ‪— 1‬‬ ‫בקהלות הרע פארמער בנויארק ‪ ,‬ואולי גם בכל ערי אמערי קא ‪.‬‬
‫אז כעת כריתת הברית בברלין הבטיחה ממשלת רומעניען‬ ‫מספר חבריה יעלה ער ‪ .‬ארבעת אלפים נפש אדם אנשים ונשים‬
‫לתת על יד על יד את משפט האזרחים נם לבני ישראל‬ ‫יחדו ‪ ,‬כי נם הנשים הרעפארסער ע ומדות ברשות עצמן‪ ,‬מצטרפות‬
‫למנין בבתי חפלו היהם ‪ ,‬שאץ בהם עזרות נשים מיו חדות ‪,‬‬
‫בארצה ‪ ,‬ועד היום ‪ /‬במשך שמונת שנח ‪ ,‬לא נתנה משפט‬ ‫והאנשים יבאו עם הנשים לשבת יחדו ‪ .‬רוב חבר* ההיכל הזה הס‬
‫אזרחים רק לששים ושבעת יהודים ‪ ,‬בעוד אשר רבבות מחם‬ ‫גבירים אדירים * ועשירים מהוללים אשר אין קצה לעשרם וליקר‬
‫טג'ישים בקשתם בפגת זו בכל שנת ושנה ‪ ,‬ואלו הרבבות אינם‬ ‫חפארת גדולתם ‪ .‬הדר‪ .‬גאטטה ייל )יליד עיר קטנה במחוז פאזען‪,‬‬
‫נרים וזרים רק נולדו כארץ הם ואבות אבותיהם זח דורות‬ ‫ש היה משנה לראש הרע פארמ ער האלדה "ם כבערלין ושמש אחו‬
‫ס^ סיס‬
‫>‪1‬עיקל סל^ ין( סו^ ;‬ ‫יק‪3£‬סו‬ ‫)^ר פרוויים‬ ‫סס^יםי ס‪5‬‬ ‫על אדות מקור חאסיים‪.‬‬
‫^סגזלקק >‪ 1‬ח‪3‬לת ס ג^יס ‪3‬פ>‪ 1‬מס ס&פ&ל ‪ ,‬לף ט ^ סליךקו ‪6‬לז‬ ‫)קלת סר‪ 3‬לד' מ‪ .‬גרעוואלד ‪ ,‬י‪3 3‬ק* ק פיזעק ‪3‬מליגת ‪3‬עסמע ן‪(.‬‬
‫סג^ ילין ‪3‬ס י‪!>1‬ט ‪ ,‬ל‪ !>3‬סורו ^ סחלתק מ ח‪3‬לקן ככ^ סיכו>‪1‬קו‪^ .‬ט ןס‬ ‫סקל‪5‬ס ע‪ 5‬ל‪3‬ר מקור ס קס ‪ #‬לס"ס* ‪ ,‬קגקרלס ‪ 03‬כלן ילועס‬
‫סיו ‪0^50‬עג"סעקר* ק‪3‬ר*ס ‪ :‬ל( ^סיות ‪3‬ייו כ‪ 5‬לחל פחוי! ‪3‬ק‪3‬רו ‪.‬‬ ‫נקר‪ 3‬יקלל‪3 5‬ימי קלס ‪ ,‬עקיקס ס יל ‪ ,‬וקכמיס ר‪3‬יס סתע סקו‬
‫)‪ 00‬לג^יס ל^ל‬
‫‪3‬יטגס מ לסו ‪3‬כ ^ קטן פלטי(גקק‪33‬ו‬ ‫‪ (3‬לק‬
‫‪3‬סיזלקס ‪ ,‬י‪3‬תיפס פ^ון סל‪ $‬כסג‪7‬לוגי ופ‪ 3‬יטוס סיומ י ‪ ,‬וכ‪$‬ס ‪5‬ל ‪3‬לו‬
‫סלפ^ ל ‪.‬‬ ‫כפי‬ ‫סלםס‬ ‫עס‬ ‫‪3‬ל‪3‬ול‬ ‫מעט‬ ‫^‬ ‫‪3‬ס‪3‬ליזס‪ .‬ג(‬
‫עול ‪ 3‬ילי פקלון ‪3‬סק‪5‬ט ‪ .‬עפ" לו‪ 3‬סק^ יטו סקוקליס ‪3‬ל‪3‬ר זס ט‬
‫וסגס ‪3‬ס ימני עין ע‪ 5‬מ'‪ 6 1‬נלמל ‪ *3‬פלקי ל‪3‬ות* )פלק ל' ס‪(.‬‬ ‫מקול סקס ססול סגסו ‪3‬קפת ל למית לסיל" )לופל חו‪5‬יס( לוסני ט‬
‫ג‪5)5‬ל ^^לז‬
‫סעקייס סג זפליס ^‪ , 1‬מיוסליס ע 'י לי‪ £‬לקל ל‪6‬ל‬ ‫‪3‬ע‪3‬י סכה ס גזפלת סע לופליס ? וסגס" לס למת גטן סלנל ט סס‬
‫מעתס יפו>‪1‬יס לגקגו >‪1‬סק^יט ‪3‬ל‪>5‬יז ו‪3‬לק ט סול סיס מיסל פה‬ ‫סיו לופלי סגון* וסגפק גס יקל ‪3 ,‬פ^ זללן ^ל מ^לפלז סלפולס סיל‬
‫סלסיס ‪ ,‬סול ו^ל לקל ‪ ,‬וגקלליס ע^ ^ מו ‪# :‬ץסי כן יוחנ ן איש‬ ‫עיקלעול לנולתס ) פעו‪3‬וקיסס ‪ .‬יפלקל עיל ‪3‬עלפ‪ 3‬קתי‪3‬ין סקס ק‪3‬ו גקללו‬
‫ירושלים אומר \ יהי ביתך פחות ירלחה ‪3,‬ן ויחץ עניים בני ביתך ‪,‬‬ ‫^ל סו‪3‬רל על סיוס סזסן ‪3‬סק^ט ק‪3‬ו גוסלס סל‪)31‬לק ססיל ‪,‬‬ ‫לן‬
‫יוקגן ל ^ ילו&^יס סיס‬ ‫ואל חר בה שיחה עס האשה י! ל‪3‬י יוסי‬
‫סלסיס ‪ ,‬ולמל ט‬ ‫ק‪3‬רלז‬ ‫לת‬ ‫‪3‬ק‪3‬וריו‬ ‫פ^ יעיס סלומי סקלמון ‪ (1‬מזטל‬
‫ל‪3 3‬ית לין ‪1>3 ,‬וד םל‪3‬י יוסי לע‪ 1‬גללס סיס ג‪'0‬ל ‪ .‬סקפס סע לג‪Î‬‬ ‫לגולתס ע‪ 5‬לק טסלס ?ס קגות מלות ל‪3‬וק ‪0£3 ,‬לו ‪ 1‬ע‪6‬ק(‬
‫ולולן^לק‪^£‬ו לומל ט ‪0‬גי ‪#‬ץס>' סנ*‪ 5‬קיו ^ עלך קלס‬ ‫פגי‬‫סק‬
‫^‬
‫פע‪3‬ל ‪3‬ס י‬
‫)‪, 8^6011181 88-001111101‬‬
‫מקוקק לת סגוגיילו ‪ (2‬סיוגל‬ ‫וס‪3‬עיס קגס‬ ‫}יי ‪/‬ח סמ^ ות ס‪0‬ן ככ‪1‬וטן מיס&ט ן‪,‬‬ ‫^ ‪#‬י ‪/ /‬‬
‫‪5‬גו ^גו מ זס ‪ ,‬כי‬ ‫סזמן‬ ‫מפן‬ ‫סו‪3‬לל‬
‫כ^ ספק‬
‫‪^3‬י‬ ‫מ‪33‬ל ‪\11‬רט זקן סתיסלית פלז סלסיס ‪ ,‬עול ץברר‬ ‫מ^יס ‪$3‬ס ‪#‬זעקו^‪/0‬‬ ‫סלו‬ ‫קקר^וסו‬ ‫מפגי ט עול ^‬
‫‪ 0./‬מקור ססס סנו גקלל י ס‪ .‬סו‪ 3‬לי‬ ‫טלס כ^ תר גק‪3‬וגן ע‪ 5‬סעקריס סל^ יס קע^ יסס גוסלס ס‪5‬קס‬
‫^ פליסו פר אנק על ‪3 ¥ 1‬ח‪3‬ולו‬ ‫‪03‬פלי‬
‫‪.‬י)‪3‬ל סירי&^י" )ג‪ ,(64 1‬וניקוד ‪ 3‬גל ‪ 100‬וס^לס לולןל ט לןקלז‬ ‫פי^ון ס>(^כסגללוגי מוג^יס בגלזגו סי ליעוח סיויור‬ ‫סגזפליז‪.‬‬
‫עגיגי‬ ‫ס&סיס‬ ‫סגונע‬ ‫ק‬ ‫ו‪3‬טוקולו‬
‫סקס ל‪3‬י יוסי ‪3 ,‬טגופ‪3‬ןס ^ ומל נס ל‪3‬י איסי ‪ (3‬ל‪ >3‬יוסי ‪ ,‬י וםס ‪ ,‬יסל ‪,‬‬ ‫ס^ס"ס הוליע ‪5‬כ‪3‬‬ ‫‪^ .‬ח‬ ‫^כח‬ ‫נלולויו‬
‫לין גטגס ‪3‬גי סקוקליס ל ןמק^יטיס פי מקול‬ ‫לסל ‪ ,‬ליסי ‪.‬‬ ‫סלטיסס ‪3‬סלק‪3‬ת סל‪3‬לי‪ ^3 0‬יפן ס^ עיל ססין וממו לז‪3 ,‬עול ל|‪£‬ל >‪1‬ס‬
‫גקלל ו ‪3‬קס‬ ‫ו‪3‬למת‬ ‫פלס(‬ ‫ל‪36‬‬ ‫)ורופלי‬ ‫>‬ ‫רופל‬ ‫לסילי‬ ‫סקס סול ‪,‬‬ ‫ס" פלםיס* ו‪.‬ס‪5‬לוקיס י מזכיל סו‪ £‬לק ‪3‬לרך ‪ 2$‬ו כ^קל יל‪ .‬ססופל‬
‫‪, ,‬‬ ‫‪,‬לסיס* ע‪ 3‬קס יוסי ‪3‬ן יוקגן ליק ילוק‪3‬יס מיסל סק‪3‬ולס ‪.‬‬ ‫סק למון י &ן עפוס ק^ורוס )יוסיפין( ‪3‬ק‪3‬ולו ‪ , :‬מ‪3‬חמוק סיסוליס* ספל‬
‫‪3‬לוסן זס י^פן לול קלק ע^ פלק סלל&ץ מפלקי ל‪ 3‬ולן; לגטיננוס‬ ‫‪0‬גי ‪ ,‬פלק סמעי ‪ ,‬יויזלקס ל‪3‬יעית ל^ולנל ע' ל ס &סיס ^>לל •* ‪,‬סגזס‬
‫ליק סופו לל ק פלו ‪ ,‬ל‪ $1‬לוקי‪ 0‬י ‪ ,‬יוסי ‪3‬ן יוקגן לל ק ס " פלוקיס י ויוסי‬ ‫)ס^ סיס( ‪£‬ין ^סס עיל מוס‪ 3‬מיוק ללז> יק ל‪3‬י‪ 0‬מסס יו‪6‬ניס ‪3‬עילות‬
‫‪3‬ן יוקגן ליק ילוק‪3‬יס מיסל פת ס‪ ,‬לסי‪ *0‬ופ^ ללס יקזס ‪ 053‬סגטר פות‬ ‫ע‪£‬ות ‪3‬ק גע יסס ^‬ ‫ט וגות > י‪ 7>33‬לקל מסס ל‪?*6‬ס קקוס ‪* ^ ,‬קו‪^ 5‬‬
‫ק^קק סכתו ק ססן ‪.‬‬ ‫מקו^ י'ק גיגיס‬ ‫גע>!י יזגריזו פ^ו סיו ‪^6‬ו* ‪ ,‬כן מספל פס ט כ^ס‬
‫ופ‪3‬‬ ‫ק‪0‬ן סג‪3‬‬
‫סק' טרדני נר ינוואלד‪.‬‬ ‫ליק ללל קגי תימיו‪.‬‬ ‫^לזל יפ^‬ ‫מסס ‪9‬‬ ‫סס ‪ ,‬י ^נו ט קגץ ‪0‬לסר מסס סו^‬
‫^ ע&ללו גק גין י‪31‬לו ג>ןלס סעו&ס ‪^63‬ו )ק^י ‪\1‬ך וס^ך ‪ (.46‬סעי קל‬
‫‪ (2‬ללס ‪5,‬וגז* נל^גנסליגסנג‪ .‬סליג‪. 37 .1‬גן‬
‫‪ (8‬גס מלקוט ‪ '03‬עיור ?ק‪1‬ס ‪, 71 41‬כו לו&ל ט ליגוי סול לכי יוסי‪.‬‬ ‫‪.110. 17 (1‬‬
 ‫פקיד אחר ‪ ,‬טבלי שינוח עוד גורל הנציב הרשע עליהם ; גם‬
‫הבטיח שיושב ל חאומללים לכחפ'ח נזקם הגדול שתזיקס הנציב‬
‫האכזר; אגל עד היום לא נעשה הדבר ‪ ,‬ונם מצב האומללים‬
‫לא הוטב ‪ ,‬מפני כי דברי הנציב נשמעים גם באזני פקיר‬
‫החדש שהושם אלוף לראש האומללים ‪ .‬מלבד זח נודע בבירור‬
‫כי הנציב הרשע גדול כבודו בעיני הסולטאן ‪ ,‬ורק להפיק רצון‬
‫הממשלות הסיר ממשלתו מעל היהודים ‪ ,‬אבל הצורר עושת‬
‫מע שיו כמקודם בתחבולות שונות ואין מידו פורק ומציל ‪ .‬מי‬
‫יקום יעקב כי קטן הוא ודל בגוים ! —‬
‫האדון שמואל מאנטאגו ‪ ,‬היושב כבית המחוקקים ‪ ,‬הנהו‬
‫)כנודע( מהחרדים לדבר די ושוטרי פקודי הדת‪ .‬ולמען שלא‬
‫יאלץ לחלל שבת לסע מבית המחוקקים בליל שק לביתו‬
‫אחרי תום המלאכה ‪) ,‬כי ללכת רגלי מן הנמנע לו מפני ר וחק‬
‫הדרך( שכר לו דירה מיוחדת בקרבת חפארלאטענט לגור שם‬
‫ביום חשכת ‪ .‬טכח'ע ‪. :‬בנ‪0‬ע‪ .76^, 011‬בהביאו הדבר חזה‬
‫מספר נ'כ כי דבר זה כלא נחשב לעומת צדקת הרב הכולל‬
‫בקראקא היושב )?( בבית המחוקקים בוו יען ‪ ,‬ה מ ת פ ל ל‬
‫ב צ ב ו ר )מנין ע שרת( בבית המחוקקים ביום הי אהרצייט‬
‫שלו ‪ .‬כנראה איננו יודע הטייל ההוא כי חרב מקראקויא הלך‬
‫לעולמו זה שלש שנים וע ' כ מן הנמנע לו לשבת בבית‬
‫המחוקקים בעולם התחתון ולהתפלל שם בעשרה ‪— .‬‬
‫אחד הנוסעים באה י ק )וכנראה איש אחד שיש לו מהלכים‬
‫בין הנתלים( כותב בטכח יע‪ *1©^, 0111011. :‬מאמר ארוך‬
‫םאה'ק על תכונתה ‪ ,‬ממשלתה ‪ ,‬סדריה ‪ ,‬הק ולוניזציון בכלל ‪,‬‬
‫וחק ולניות לאחב''י בפרט ‪ .‬ונביא בזת דברים אחדים הראוים‬
‫לחודע גם לקוראי המגיד‪ .‬הוא אומר ‪ " :‬רגים חושדים את‬
‫השר ראוף פחת ‪ ,‬נציב פלםטינא‪ ,‬כי מתנגד גדול הוא להקו‪Î‬‬
‫לוניזאציאן באתיק ע'י בני ישראל ; אכל באמת הנחו ממלא‬
‫רק רצון ממשלתו הגבוהה ‪ ,‬אשר מבטת בעין רעת על הקו‪-‬‬
‫לוניזציאן מיום אשר תקעו האנגלים יתדם בארץ מצרים‬
‫הקרובה ל פלשת ; מן הזמן ההוא תפחד מימים יבואו‪— .‬‬
‫בטחון החיים ותקני; בפלםטינא גדול הוא כבארצות אירופא‬
‫ממש‪ .‬שטח הפאשאליק ) המחוז( של ירושלים אשר ימשול‬
‫שאת ועז לעמוד לימין אחינו האומללים החם ‪ .‬בכל עת מצא‪.‬‬
‫עליו הפחח הנזכר הנהו ממש שטח ארץ יחודא בימי קדם *‬
‫ותשעה חלקי מספר כל היהודים יושבי פלסטינא יושבים‬
‫בירושלים ומספר כל יושבי עית'ק הוא ארבעים אל ן*‪ .‬דרכי‬
‫המסחר באח'ק אבלות ‪ .‬המסחר חעקרי בעת'ק הוא להספיק‬
‫צרכי אוכל נפש לחמשים אלף אורחים הבאים טדי שנת בשנת‬
‫לבקר את העיר הק דושה וק דמוניותיח* ‪ .‬אח " כ מדבר הנוסע‬
‫בארוכה מחקולניות ל אחב'י ש נוסדו שם במשך שנים האחרונות‪/‬‬
‫מפרטי כל אתת ואחת ‪ ,‬ומצדקת פזרונו של הנדיב הנודע‬
‫לתטכן וליםדן כידו הנדיבה ‪ ,‬ועוד פרטים אחרים אשר כלם‬
‫נודעו מכבר לקוראי מ גידך עוד ביתר באור ע'י םופריך בתקו‪ÎÎ‬‬
‫לניות עצמן ‪ .‬כן מזכיר מחק ולוניא החדשה שנוסדה טעבר‬
‫הירדן בארץ הגלעד ‪ ,‬בקרבת המושבות של חטשערקעםים‬
‫ואשר ח‪ .‬אליפחאנט מדבר טובות עליה ‪ ,‬ואומר כי נחוצת גם‬
‫היא להמינח לגדול בחמות כי המקום מקום מרעה הוא‪ .‬בדבר‬
‫הנוסע על אדות אוירא דאיי אומר כי האקלים שם בריא‬
‫ומשיב נפש ‪ ,‬וביחוד בחעירות והמקומות העומדות על יד חים ‪:‬‬
‫יפו ‪ ,‬חיפו‪ ,‬רמלה ועוד ועוד ‪ ,‬והוא מתפלא מאד על זח כי עוד‬
‫לא נבחרת הארץ ההיא אשר ‪.‬חיי נשמות אויר ארצח' מחתולים‬
‫נ אירופא ‪ ,‬וביחוד מחולי הגרון ותחזה ‪ ,‬לבא שם לשאון? חאויו‬
‫חטתור והנעים שיש ככחו להשיבם לאיתנם וכו י ‪ .‬בקראי זאת‬
‫נזכרתי טח שכתבת גם אתת כחטגיד זח כנר אדות חענין‬
‫הזח ‪ .‬וטי יתן וישימו עכ"פ חולי עם ישראל את לבם לזה ‪,‬‬
‫אשר במשך תזמן יש בכחו לחניא תשועה גדולת לארץ חצבי ‪,‬‬
‫כאשר העירות בצדק ‪ .‬ואתת שלום ‪.‬‬
‫‪6‬לוני וכהן הוא*‬
‫היהודים בטדיגת םערביען‪) .‬מאת האני ינ‪(.‬‬
‫)סמ‪8‬ך מג‪$‬יון ‪(11.‬‬
‫הוא הנסיך ט ילוש אשר בקש להרוס את נבולות‪Î‬חנהעטא נ יטיו ‪,‬‬
‫וחפץ שיחנה עם נניי טטונ הזכיות ותהיה עדת ה' נחשבת‬
‫באזרחי חטדינח ‪ ,‬וחקר ואזן ותקן ספר ‪.‬חוקים* חדש לתת החרות‬
‫והדרור בארץ‪) ,‬א סט‪8‬נ( ושלחו לפני קיסר תונרטח לאשרו ולקיטו‬
‫ויאות לו הקיסר ויחתום עליו בטנעת המלך וקראו נשם חאט‬
‫הרבו;! וטי המה אלו הששים ושבעה ? רק ע שירים גדולים ‪,‬‬
‫באנקיערס ‪ ,‬דוקטורים ‪ ,‬אדוואק אטים ‪ ,‬בעלי אחוזות גדולות ‪,‬‬
‫ואין איש עני אחד בתוכם ‪ .‬גם הם לא קבלו זכותם בחנם‬
‫רק בכסן‪ 6‬מלא ‪ .‬כל אחד הוציא טביםו על זח סכומים כאלו‬
‫אשר אם נצרף כל הפך שהוציאו כלם יחד חיו יכולים לקנות‬
‫בו את חצי ארץ פ לשתינא ‪ 1‬זאת ועוד אחרת ‪ .‬האנשים ההם‬
‫קבלו משפט האזרחים רק בשביל עצמם ולא בשביל בניהם ‪,‬‬
‫אשר אחרי מלתם יחיו בניהם מוכרחים להתחנן נם הם לפני‬
‫באי כח העם לתת להם לשבת בארץ ‪ ,‬ולפתוח עוד הפעם‬
‫צרורות כספם ‪ — .‬טדי דברי מאחינו ברוטעניען ‪ ,‬עלי להודיע‬
‫כי להצעת הדר' נ א ם ט ע ר )אחד מאחינו המגורשים מרו‪Î‬‬
‫מעניען( נמנו וגמרו ביטים האלה בעלי הועד ‪ ,‬אגודת אחים*‬
‫אשר ‪ .‬בזה )‪§10 .16\7. ^88 .‬ב^( לתמוך חמשה בתי ספר לאחנ'י‬
‫ברוטעניען ‪ ,‬אשר קראם המציע בשטותם ‪ ,‬בסך עשרים לירא‬
‫םטערליננ לכל אחד מדי שנח בשנה ‪ ,‬למטרת למוד שפת‬
‫רומענית להתלטידים באי שעריהם ‪ .‬מודעת זאת כי כחברת‬
‫כי'ח בפאריז ‪ ,‬כחברת אגודת אחים ב לאנדאן ‪ ,‬תמכו עד היום‬
‫רק בתי ספר לאחב יי בארצות הקדם ולא באירופא ‪ .‬אגודת‬
‫"‬
‫אחים* בפעולתה הנזכרת החלה לצאת מן הכלל חתוא‪ ,‬וראויה‬
‫לתודה ולברכה ‪ .‬אבל חרפת היא ודראון נצח לע שירי אחינו‬
‫כרומעניען אשר אינם תומכים כעצמם את נתי הספר ל אחיהם‬
‫העניים שאין ידם משגת ‪ ,‬ונחוץ לדרוש לזה תמיכה מאחרים!‬
‫ע שירי ישראל ברומעניען ‪ ,‬בכלל גרועים חם מכל ע שירי אחינו‬
‫בכל ארצות פזוריהם ‪ .‬הם תמיד רק טובת עצמם דורשים ‪,‬‬
‫וטח להם ולצרה הזאת לענייהם ? במדה רבה אשמים גם הם‬
‫בכל הצרה שבאה לכלל אחיהם שם‪ .‬הע שירים ההם ע תידים‬
‫לתן את הדין ביום הגדול והנורא ‪.‬‬
‫שתי החבורות הנכבדות לאחכ'י בזת ‪ ,‬המתחרות לעמוד‬
‫לימין אחני י העשוקים ורצוצים בכל מקום שהם ‪ ,‬ע ושות כל‬
‫אשר בכחן להצלת אחינו במאראקקא בכלל ובעיר דעםנאט‬
‫בפרט ‪ ,‬מידי ללחציהם וצורריהם ‪ ,‬אבל עד היום לא הצליח‬
‫חפצן בידן‪ ,-‬מכל מלאכי הממשלות האדירות אשר במלכות‬
‫טאראקקא ‪ ,‬מתאמץ מלאך מלכותנו ה‪ .‬דר וטאנד האי ביתר '‬
‫מדבר הוא ק שות לסולטאן מאראקקא בשם ממשלתו ; אבל‬
‫טח יועיל כל זח למושל מק שיב על דבר שקר של משרתיו‬
‫הרשעים שם ? הן אמנם כן הצליח בידי מלאכי הממשלות‬
‫להטות לב הסולטאן להע מיד את אחינו בדעסנאט תחת מחסה‬
‫מ כ ת מ י ם‪.‬‬
‫נאום הרופא‪.‬‬
‫דורשי עז רה* לנ'גח נרפאו ‪/‬‬
‫אולם הה ‪ 1‬כי רפאתים הם לא ידעו ‪.‬‬
‫אל קצת מבארי ס' איוב‪.‬‬
‫לו ידע איוב כי חכמתו‬
‫השחת הש חיתו בדברי רוח ‪,‬‬
‫לא נשא הפתגם על * ‪00‬ו ‪:‬‬
‫" ישנתי אז ל> ינוח* ‪.‬‬
‫א ל הדורש‪.‬‬
‫לטח אתמה כי בהטיפך לאלה‬
‫הכל יפצה פיך ; בעיני אין פלא ‪:‬‬
‫הלא רועה בקר אתה ולבך יבן ‪,‬‬
‫על כן תאמר ; עתן להם תכן!‬
‫כ ו ר ח שחת‪.‬‬
‫יכרו כסילים בנכליהס בור ‪,‬‬
‫ונפלו שסח שור או חמור‪.‬‬
‫ר ו ד ף שלום ‪.‬‬
‫לשוא בקשותי שלום ביטי מגור ;‬
‫אבל יצרי נלחם אתי כגעורי ‪,‬‬
‫וסן חיום א‪1‬ח לי נשאתי ‪,‬‬
‫אחה ! ערכת היא מלחמה לקראתי ‪.‬‬
‫חו יב‪.‬‬
‫ירחקו אלה מריב אשר בלבם טחודס ‪,‬‬
‫ידעו כי למצח נלוים המתריס ‪.‬‬
 ‫ויאמר לו בדברי חן לאטר‪ :‬רבי! כאשר עשיתי לך נעשה לי נטולי‬
‫שב בראשי* ויקם הרב וינשקהו ‪ ,‬והשתחות לפניו ויברככו‪ ,‬וידבר‬
‫על לבו ו ינחטתו ‪ ,‬וישאלו שלום איש לרעהו ‪ ,‬וילך הנסיך לביתו‬
‫)‪0‬תסן על(‬ ‫בוקע רעשטה ‪.‬‬
‫אטערימא‬
‫ל ו א י ם ו ו י ל ‪ 28 ,‬פעברואר ‪ .86‬לבעל המגיד י‬
‫אחד מהרבנים הקאנזרוואטטוים שלח לי את טכה'ע המגיד טן‬
‫‪ 21‬יאנואר שנה זו ‪ ,‬אשר בין הת חדשות בישראלי הבאת גם‬
‫ספור אתתי אני הח'ט כי באחת טדרשותי שדרשתי בכהכינ‬
‫בערתי אחרי אספת פי טטסבורג ‪ ,‬אמרתי בפירוש בי אנכי אוכל‬
‫טרפות ‪ ,‬מחלל שבת ומועד ‪ ,‬ומבזה כל דבר הקדוש בעיני עם‬
‫ישראל ‪ ,‬יען כי רב מתקן אנכי וזאת תורת הרעפארם וכוי וכוי‪.‬‬
‫והנח להראות לך ולקוראי המגיד כי כל הספור בנוי על שקר ‪,‬‬
‫שולח אני לך בזה את כל הדרשה שלי ההיא אשר בה אמרתי‬
‫מה שהבאת ‪ ,‬לפי דברת מוצאי הדגה ‪ ,‬ותראה ונכחת כי שטו‬
‫דברים בפי אשר לא אמרתי ‪ ,‬ולא שמו אל לבס כי כתוב בתורת‪:‬‬
‫‪,‬טדבר שקר תרחק* ‪ .‬הראשון טכה'ע לאחב'י באטעריקא שהביא‬
‫את השקר ההוא ברבים היה מו'ל טכה' ע ע‪1638611£6‬ג ‪, *16\71811‬‬
‫י האיש הענרי )צבי( גרשוני שהמיר אמונתו פעמים ה ודיע את‬
‫הדבר אליך ‪ ,‬בכל פעם שאחשוב כי זה ה ג ר ש ו נ י מתאמץ‬
‫עתח לפשוט טלפיו להראות לבאי עולם כי יהודי אורתודוקסי‬
‫הנהו‪ ,‬לא אוכל למנוע ע צטי מצחוק גדול‪ .‬זה האיש התחרה‬
‫במשך שנים רבות באמעריקא לנבל שם ה אורתודוקסיא בכל‬
‫יכלתו ‪ ,‬ולהשליך עליה שקוצים באופן נורא ומבהיל ‪ .‬מעיד אני‬
‫לפניך כי לפני שנים אחדות נסע מזה לעיר נאשוויל בשעה ‪12‬‬
‫בליל השבת ; הנני ערב לפניך בעד זה כי אותו האיש גרשוני‬
‫נם עתה אוכל טרפות ‪ ,‬ו מעשן ציגאררען ביזם השבת ‪ ,‬ועובר על‬
‫כל מצות המעשיות וכוי ‪ .‬וזה האיש שולח דברים שנוסרו על‬
‫שקר לכה'ע העברים באשכנז והם מקבלים דבריו י‬
‫טרם אכלה דברי אבטיחך כי בכל זאת לא אקצוף עליך בעל‬
‫המגיד על אשד הבאת הדבר עלי ; גם אנכי טו'ל הנני ‪ ,‬ו יודע‬
‫היטב כי לפעמים יוליבהו שולל אחר מהסופרים ‪ ,‬ומזה לא ימלט‬
‫כל טרל בעולם ‪ — .‬והנני וכו'‬
‫דר* א‪ .‬טאזעם )רב בלואיסווילל‪(.‬‬
‫)הערת המו"ל( ט יס כ>‪ 1‬לנר ע>!י)י >!סל‪7‬יע ט מס ‪5‬קו‪3 *>3‬ס‪9‬וגיד‬
‫ג‪1‬י ל סר‪1> 3‬ל‪ 1‬ע‪ 0‬טק‪ 3‬סלגכתג סג י‪ *>3 , 5‬ס‪ .‬נל‪0‬ט סי‪>7‬ע ‪5‬ט‪,‬‬
‫כסק‪5‬טק סטק‪ , 3‬ז}‪ ^ #‬סודעלד סיינו ג ריטס ‪ ,‬לסרי ט ססעור סו‪£3‬‬
‫‪3‬ט‪':‬ע לל חטר>‪$‬ל ועגלגל ^קיר^ יס לכתנו ‪£‬ויזס‪3 .‬גוק‪ 6‬דעו‪3‬ל‪£‬‬
‫עלעו ‪05‬ולוי‪ 1‬לקע ן ‪0‬ל ‪/‬ע‪ , 0‬ט ‪6‬י‪1‬לי ‪ 6‬לןל‪£‬גו עקס לה כ>‪ 1‬לר ^ה‬
‫סרג מ &ז ע ס‪/7 ,‬י ; כ^ יסוד ^סספור סכ*^ ‪ ,‬ו&מןע דרתו ^^ר סוליע‬
‫ר^ וגס ‪3‬ל‪3‬יס ‪ ,‬ל‪7‬ו ^ סנין ‪£ ,‬ו ‪ $‬יזפן ‪5‬ס‪3‬ין לגס ‪ 11‬ח ע ‪3 .‬קס ן‬
‫לרו&ו סןטר מי‪1‬ס‪3‬ול‪ 1‬סי‪3‬ס לןסיעפ& ר&ער >>ס שחושבים הס‬
‫^‬
‫‪£‬לות סרעק&לס ‪ $‬ו‪3‬סיכס י‪ 3£1‬גס >^ס ס&וגגליס ט ‪5‬עי עקיי סלע*‬
‫ק&לס יכו‪3‬יס ‪5‬ל(כו>) טלקויז )‪35 ^1£‬ה וקוע י וט י ‪ .‬לסי כ ^ר סלול‪£‬‬
‫כי לך >(ס קגק >*קי‪ 1‬גק‪ £5‬גלשה ספונוח קכ‪ 5‬ל‪ 6 0±‬סזטל ‪3 ,‬כ‪5‬‬
‫סמקוקנלז ‪3) ,‬לר קיטלז ס&ספס ‪3‬פי טטס‪)3‬לג‬ ‫ז&ל! ‪ ) 1 $‬קולק סיסלויז‬
‫עחס ‪161‬‬
‫סלע סכו גס‪ ,‬סן‬ ‫ס^טלז ע‪1‬‬
‫‪5‬קט גגל‬‫ס‪15‬סיד‬ ‫•דגו‬
‫ק^יס קכס ^‪3‬כ‪3‬‬ ‫י ‪0‬זקגו ‪3‬סיויז‬
‫וכו ‪ ,‬גוזמים ל‪1‬גקט‬
‫כ^לס^ ^ג‪, 5‬‬
‫קי‬
‫ןס‬
‫^קת‬
‫ל עגס‬
‫קיסיס ‪ .‬ט סלורקו^‬ ‫ע‪1‬‬ ‫©קוס ^לגר ‪5‬קר ‪ ,‬יסיס‬
‫‪3‬ל‪1‬‬ ‫>(ס‬ ‫ע‪5‬‬ ‫ט‪70‬ס‬ ‫ס&קתילו‬ ‫לוקסיק‬
‫ס^לגלו וס‪5‬לק ‪.‬‬
‫חדשות בישראל*‬
‫)עגנלאנד‪ (.‬מו'ל טכה 'ע ‪. :‬דיילי גיוסי ‪ ,‬אחר מטכה 'ע היותר‬
‫;חלי‪ 0‬ו נכבדים כלאנדאן מעיר את בני עטו הנוצרים נעיר חסרת‬
‫לקחת להס יעע>ם את מעשי הצדקה לבני ישראל שם ולע שות‬
‫כמע שיהם כעת רעה גזו א‪1‬ר רכבות אנשים גועים ברעב כעיר‬
‫הבירה מחסרון עכורה ומלאכה ‪ .‬תמצית דבריו היא ; מספר כל‬
‫היהודים בל אנדאן הוא ששים אלף נפש ‪ ,‬ומהם י*א אלף איש‬
‫ה נתמכים עיי האחרים ‪ .‬בשנת ‪ 1869‬נוסד כקרב היהודים כלאנדאן‬
‫הועד המפקח על צרכי העניים בקרב העדה ‪ .‬מזמן ההוא מוציא‬
‫הועד בכל שנח ושנה ל תמיכת העניים י י ז אלף לירא סטערלינג‬
‫)לערך ארבע מאות אל)‪ 6‬טארק‪ (.‬כל חסך העצום ההוא קובץ‬
‫מהמתנדבים לחיות לעזר להועד ‪ .‬מאח ועשרה אנשים וחטשימ‬
‫חטש גשיס נוסדו לאגודה אחת לבקר את העניים בבתי מגוריהם ‪/‬‬ ‫ג‬
‫ועי ז נודעו לחם עניים נכבדים אשד כלימה תכסח פניהם לכקש‬ ‫י‬
‫עזר נעצטם טחוער ‪ .‬נלוה להועד הגדול הנזכר נוסד ועד לתלות‬
‫לעניים ג‪6‬ף לתטנמ במלאכתם ומשלח ידם ‪ .‬הכסף ינתן יחס‬
‫מבלי רכית ובאופן לשלס על יד על יד רק חמש פרוטות בכל‬
‫שבוע‪ .‬כן נוסד קרן ק ימת ללמד מלאכת לגערי העניים ‪ .‬בשנח‬
‫שעברת לטח ‪ 288‬נערים איזו מלאכה ‪ .‬חברות א חרות נוסדו‬
‫‪ .‬גיו י‪ 1,, -‬י‬
‫'שעריף ר‪ #‬ל‪, :‬חק צודק' והסעיף הראשון הכתוב בספר הברית‬
‫ההוא ‪ ,‬הוא שטן הוא והלאה לא יהיה בארץ הפרש ב זכיות‬
‫המרינה בין אומה ולשון מאיזה אמונה שתהיה תורה אחת לנר‬
‫זלאזרח הארץ ‪ ,‬ותכף קים נזרתו ונתן רשות לכל ישראל לנור‬
‫בארץ באשר ימצאו ‪ ,‬ונם נתן ליהודים החפצים לדור בעיר הבירה‬
‫רחוב גדול בתוך העיר אשר היה אז ט^א צריפים לצוענים אשר‬
‫היו דרים במו ורצה הנסיך להסיר אותם הצריפים המכו ערים שהיו‬
‫‪-‬לחרפה לעיר ‪ ,‬על כן קרא ליהודים שיבאר לשבת שמה והקרקע‬
‫ת היה להם בחגם מצד הממשלה אך בתנאי שהם יבנו בתים‬
‫יובארות יפות וחנויות נאות שיהיו לתפארת העיר ; אבל צל ואור‬
‫‪ Î‬שמשו כאחר בימים ההם ‪ ,‬כי רבים מרבי המרינה סוחריה וע שיריה‬
‫שרים ונכבדים ורוב דלת עם הארץ לא רצו ל קרא דרור בארץ‬
‫בי אור ההשכלה לא נגה עליהם עדין והתאוו להבדל אמונות לבלי‬
‫תת מזכיותס דבר ‪ ,‬ועל כן לא רצו היהודים לצאת ממקומם‬
‫החוצה ‪ ,‬מדאגה בדבר פן תדבקס רעת קנאת המון העם הפרוע‬
‫‪#‬ז לשמצה ‪ ,‬וכי אף תעלה עליהם חמת המון התונרםים ארוני‬
‫המדינה ו יגמלו רעה תחת טובה ‪ .‬ובעבור כי חן מקום על יושביו‪,‬‬
‫לא מצא להם חן אותו הרחוב בזמן ההוא; ואזי הלכו שועי בניי‬
‫זםנהלי העדה להשיב ‪ Î‬להנמיך ‪ Î‬דבר ולברכו על כל הטובה אשר‬
‫ז‪1‬שב להם ובקשו הסליחה רבה מאתו בעת שהגירו לו כי לא‬
‫*בלו לעשות רצונו הטוב יען כי אין נכון להם להניח רחוב‬
‫היהודים אשר שטה כל מחמדי נפשם שהם הבתים‪ ,‬והבית המדרש‪,‬‬
‫ובית התלמוד תורה ‪ ,‬ושאר דברים קדושים ולא חפצו להניח חיי‬
‫עולם ‪ ,‬והנסיך נעתר להם וישלחם לשלום ‪ .‬ומי יגלה עפר מעיני‬
‫מנהיגי בנ ' י ההם שיפתחו כעת עיניהם ו יראו כי השוק שנתן להם‬
‫במתנה אז ‪ ,‬אחד מהשוקים המפוארים ש בעיר הנהו עתה ‪ ,‬וכל‬
‫שעל אדמה טמנו שוה הון רב ‪ ,‬ונוכל לחשוב מה רב טוב היה‬
‫לבנ יי כיום הזה לו השכילו לשמוע לקול טטיבס ‪ .‬כי כעת היינו‬
‫מוצאים ע שירים וגבירים מופלגים א נשי שם כשם הגדולים אשר‬
‫בארץ מאושרים בנחלתם בעיר הבירה המהוללה הזאת‪ ,‬אץ זאת‬
‫ב*א עצת ה' היא תקום ‪.‬‬
‫בימים ההם היה יושב על כסא הרבנות לעדת ישראל הרב‬
‫הכולל הנודע בשערים הר י ראובן ברוך זלה*ה ‪ .‬הרב הנזכר נ יע‬
‫אם כי היה מושלם בחכמות ובלשונות דבר ומנהיג ‪ ,‬דרשן ומניד‬
‫ששרים כלול בכל הטדות הטובות שמנו רז'ל ‪ ,‬בכל זה לא יצא אז‬
‫‪Î‬ידי חובתו בהנהלת עדתו ‪ ,‬באותו הדור ; ויהי ריב בינו ובין‬
‫ראשי בנ"י בעת ההיא ולא ישרו בעיני ה עשירים ההם דרכי‬
‫הנהגתו ‪ ,‬ולא היתה רוחם נוחה הימנו כמאמר רז "ל‪, :‬האי צורבא‬
‫דרבנן דםנאו ליה בני מתא* ‪ . . .‬ובקשו להורידו מכסא הרבנות ‪,‬‬
‫י זתתחלק העדה אז לשתי כתות ‪ ,‬הללו מי מינה לזכות הרב ‪,‬‬
‫‪£‬‬ ‫^נ>‬ ‫??‬ ‫?‬ ‫‪9‬‬ ‫? ^ "י ‪9‬‬ ‫^‬ ‫^ ‪1‬מ‬ ‫' ^^‬ ‫וו ו מ‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫?‬
‫—‪-‬‬ ‫‪>-‬י‬ ‫ו ?‬
‫והאחרים משמאילים ‪ ,‬ותהי מריבה גדולה ביניהם עד שי צאה לרון‬
‫לפגי הנסיך ‪ .‬הכתה השמאלית עשתה חוזה עם יועצי‪Î‬השר‬
‫ומשרתי ו שיהפכו בזכותם להדיח את הרב משאתו ו יהי כן‪ ,‬ובאשר‬
‫דרש הנסיך עם טי הרוב ? השיבו לו יועציו ושריו לאטר‪ :‬רוב‬
‫קהלות עדת בנ"י הם יחד עם כת הטשטאיליס ‪ ,‬ותיכף גזר אומר‬
‫הנסיך שיגורש הרב טן הארץ ‪ ( ,‬ואחר יסים מעטים הראו לו‬
‫המימינים כי טעות היה בדבר כי רוב הקהלות היו עם הכתה‬
‫ק^ס ^ו‬
‫היטינית ‪ ,‬אך הוא השיב להם ברוך גוזר ומקים ‪ .‬הר בי עית הוכרח‬
‫לנסוע מהעיר כבזיון וקצף! וירום יהי בהנחטו כי רעתו תהיה‬
‫לעתו ‪ ,‬וטהר תתהפך לטובתו ‪ ,‬ויסע ראובן ווינה הבירה ‪ ,‬ושטה‬
‫קבלוהו עדת הספרדים כתאות נפש וישימוהו עליהם לראש אב‬
‫ביד ‪ ,‬כי ראוי והגון היה הרב ני ע לכל הכבוד שבעולם ולו דומיה‬
‫החלה וינהג נשי אותו שסח שנים הרכה ער כי זה שנים מעטוח‬
‫שנפטר כשם טוב‪ .‬תנצכ'ה ‪1‬‬
‫והשרים ורבי המדינה אשר לא היו נ וחים מה נהגת טטשלח‬
‫המחוקק טילו* שנתן חוקים חדשים אשר לא שערום הם‪ ,‬התחילו‬
‫אז לחתור ולהתנכל בו להסירו מחיות נכיר ומושל עוד בארץ‪,‬‬
‫זחטצם זח הצליח בידם ובמסתרים אר בו לו ‪ ,‬וביום אחד פתאום‬
‫סבבו אנשי חיל את ארמונו והמגיד גא ובידו מגלח שכתוב בה‬
‫לאטר ‪ :‬בשם עם סרב יען שתניח נסיכותך ביר גנך מילאן שבו‬
‫בחרו כל העם לחיות מושל תחתיך ‪ ,‬ואתת תלך מארצנו ותנוח‬
‫לגורלך ב אשר ת אוה נפשך ; והנסיך בראותו כי כלתה אליו הרעה‪,‬‬
‫ברח בוקז רעשטח מפני אחיו וגני עסו שדרש טובתם להו ציאם‬
‫טעגרות לחירות‪ .‬ואמרו לי הזקנים ש שמעו טפי מגידי‪ -‬אטת‬
‫‪ Î‬שאחר איזח שנים הלך הנמיך הנזכר לדרכו לעיר וו יען ‪ ,‬ו נמצא‬
‫ביחד עם חרב ראובן הנזכר עיח ‪ .‬ותתפעם רוחו על אשר נטלהו‪,‬‬
‫‪1 1, . ,^( 1 #‬‬
‫לא תוכל האחדות ל מצא קן לה בקרבם ‪ .‬בתוך הספרדים אטנ©‬ ‫לחנן את י לדות העניות למלאכת ולקנות להן מוכנות לחפירה ‪.‬‬
‫שו ררת אחדות ו אה ב ה ‪ ,‬ווה לא מפני חכמתם ותכונות נפש©‬ ‫‪ 351‬אנשים קבלו עזר ללכת לארצות אחרות ‪ .‬בשנת ‪ 1881‬היו‬
‫הנעלות ‪ ,‬רק מפני היוהם מתי מספר לפי ערך האשכנזים ‪ ,‬וכל©‬ ‫בלאנראן ‪ 9000‬יהודים גולים עניים שבאו מארצות אחרות שנחוץ‬
‫נולדו בעיר הם ואבותיהם ; שפת אתת לכלם ו מנהג אחר לה©‬ ‫ודה לתטכם מלבד העניים התמירים ‪.‬‬
‫כן בע נימ ע בודת ד י וכן כדרכי ח"הם ‪ .‬לא יפלא אי פא אם שוררת‬ ‫)איטלי ען‪ (.‬כאשר עלינו להב יא‪ ,‬לדאבון רוחנו‪ ,‬כפעם בפעם‬
‫האחדות בתוכם ‪.‬‬ ‫דבר* שוטנינו מ נדינו האוכלים את י שראל בכל פה ‪ ,‬כן החוכה‬
‫עלינו להו דיע גם דברי אוהבינו ומצדיקעו בקרב ה נוצרים חנכ‪:‬דים‬
‫‪ .‬ליש וב אר ץ י שה אל‪,‬‬ ‫* והבי אמת וצדק ‪ .‬הפראפעססאר הנודע ה‪ .‬זברבר א )‪3,‬י‪£11‬נ‪(81)81?1‬‬
‫טוס‪ , 3‬זכרון י עקכ י >ו לים חרמ " ו ‪ ^ .‬גע‪ 5‬ס&ניד !‬ ‫במלכות איטלי ען ‪ ,‬הנהו איש אשר לא <דע חנף ‪ .‬בטכהב העתי‬
‫סט ק &ת יטעטיס טסלי ‪3‬ק וס‪3‬גו ןס סקרת ‪ ,‬י‪3‬רי?סס ל‪1‬ומל תכס ינ‪.‬‬ ‫ו מוציאו אור‪11(11116‬ג‪01Î01160‬י‪0‬נ מביא במשפט את כל איש בממלכה‬
‫אשר איננו הולך בדרך מישרים ‪ .‬גם שרי המלוכה לא נקו מידו ‪,‬‬
‫‪0‬קוליט‪ 6‬ס‪ .‬ווארמס עי נ *י ‪£0 .‬קד ג קי>? ‪3‬סס ‪3.‬גי ‪£‬י‪£ 6‬יזד* וע‪3‬ודיזו‬
‫כלם חרדים מ אימת דינו הקשה שמוציא על איש פרטי ועל גוי‬
‫סוי* לססניק על כל עטט סעלס וגרכי ס‪35‬ור ‪ ,‬כתו ‪5 :‬רכי ‪3‬יס* ק ‪,‬‬ ‫קולם בלי כי משא פנים ‪ ,‬ובאהבתו הנמרצת ל אמת וצדק וי ושר‬
‫‪3‬יין סילרתן ‪3 ,‬קור הוליס ‪ ,‬סכגסק ^ירקיס ‪ ,‬עטיס וכ לוגלס‪— ,‬ול&הל‬
‫לח ‪0‬ל‪33‬יק ססקילי טסטיס יעזרו ‪£‬יס לת ‪6‬ל‪1‬יו ‪3‬ס לוי?לז סוריס וכ>‪1‬י‬ ‫ומשפט כמעט מן ה נמנע לו לדון לכף זכות או לחפאות על‬
‫איזה דבר עון ופשע ‪ .‬האדם הגדול ההוא הביא כעת במכתבו‬
‫טירלז סק^קיטעט סקט י‪,0‬יי‪ 1‬ט^ ^ ל?יילן סקו‪3‬וט ^‬ ‫מקלי^ס לללי ס ל‪/‬ין לי ‪.‬‬
‫סיויזיס ויג‪1‬רס ‪^ .‬‬ ‫העתי מאמר גדול עיר מחשבתו על היהודים ‪ ,‬ת י ל ‪5‬‬
‫‪ 128‬ע‪ 5‬כ‪ 5‬ית ייס ‪£ ,‬ין גקי י‬ ‫סקו^ ונ*^ לווט>‪1‬יז‬
‫ט‪0‬קר הק חועיס ל‪£‬לטר ינ‪.‬יע ע‪7‬‬ ‫‪ #‬מחשבותי על עם י שראל נוד עות הן אל תלמ ידי שומעי‬
‫‪3 .‬ל^ ‪5‬י‪ 05‬ו‪5‬י^ס יגקול‬
‫סקלמי טעט ל^ר‪3‬עס ט‪1‬ר ס וטךיס >‪1‬פכ‪0‬ז ת>!י] י סקי^וגי^‪ ..‬לסתירלן‬ ‫לקחי בכית מדרש ההכטה ‪ ,‬כי לא חדשות הן ‪ ,‬וטעותם לא‬
‫נשהנו ‪ .‬עור בשנת ‪ 1872‬ע מדתי לימין בני ישראל נגד החכם‬
‫ס‪0‬לוח י 'פגרו לר‪3‬ל‪1‬ס קי^ וגיםטיס רוכ‪3‬יס ‪ ,‬ו‪11‬ר יק‪!>3‬ו ^כרס ‪3‬י‪31‬וי*ס‬
‫פאסקוואליגא אשר דבר עליהם רתת ‪ ,‬ובשנת ‪ 1882‬ע ניתי‬
‫)>{סר >‪1‬גני סיסי ‪3 — .‬קויס ס ג‪31‬ר ח^קס ססגסנס ‪3‬סקי‪5‬ו‪-‬‬ ‫ילכג! ^סר‬
‫י‬
‫כיסטיס ^ )‪.‬קל סט >‪51‬י ל?ל‪1‬רוג‪.‬יס ו ע‪3‬י >^טדס ‪ ,‬סלט‪63‬יס מ‪5‬רפלז‪.‬‬ ‫בטכהי ע ‪, :‬אירע אל דער דימוקראטיא* ברברים נמרצים על‬
‫‪3‬קרו‪ 3‬יכטי^י >‪51‬י‪-‬ילסי ‪3‬סקן‪Σ‬כי>? טס כי ע‪3‬ריס ‪ ,‬וכן כ>‪ 1‬סלרכיס‬ ‫אשטותיהם של האנטיזמיטים ה גרמנים על ישראל ‪ .‬אנכי מכבד‬
‫סנלו^יס ?‪)5‬י‪3‬י^יס ^סקו>!יכי^ ‪ .‬סקו^ו טסטיס כ‪3‬ר חפרו ‪ ?/1‬יוחר‬ ‫ביראת הכבוד את כל שכט ועם עתיק יומין שיש לו יד ושם‬
‫בההי סטוריא ‪ .‬בתור נוצרי לא יכלתי לשכות כי היהודים היו‬
‫ע‪ ) #‬ץ קפייוח ‪33 — .‬יח סי‪1‬פ‪3‬ס גל‪3‬ק על סקיר ק‪5‬יר מסלי כל)?יס‪.‬‬
‫הרא שונים שהבי או גאולה לעולם מע בדות האלילים ‪ .‬ידעתי כי‬
‫יצחק ע פשטיין‪.‬‬ ‫ישנם רבים מאד בקרגנו הנו צרים המביטים על עם ישראל‬
‫כמשפט קדום נוסד על רש ע‪ Î‬כסל ודט‪Î‬ון כוזב וקנאת איש‬
‫על המדינות בו יאמר‪,‬‬ ‫מרעהו ‪ .‬אולי שונאים האנטיזמיט'ם בברלין את היהודים רק‬
‫)דייטשלאנד ‪ (.‬ביום העשרים ושנים לירח זח ) לחת'נ( נםלאר‬ ‫כגלל ה‪ .‬כאטכערגער שם יען כי חכם ונבון הוא יותר מכלם‬
‫יחד ‪ ,‬ועיכ שונאים את העם אשר נולד ממנו )כשנאת המן‬
‫שמונים ותשע שנח לחיי מלבנו ווילחעלם קיסר אשכנז יר'ח‪.‬‬ ‫אל מ רדכי( ‪ .‬אולי שו נאים הקאטער וואט יווים שם את הי הודים‬
‫כבכל שני‪ .‬חננו נם בעת כל עטי אשענז את יום הלדת‬ ‫בכלל ‪ ,‬טפמ כי לאסס אלע ‪ ,‬מארקס ‪ ,‬יאק אני ועוד סו ציאליס ¬‬
‫המושל ביב פאר ניל וחדות מקרב לבם ‪ .‬מיום חוסדח אשכנז‬ ‫טים אנשי שם אחרים היו יהו דים ‪ .‬אולי גם האנטיזםיטים‬
‫לא הניע עוד כל מלך בקרבה לזקנה מופלגת כזו ‪ ,‬מלבד זח‬ ‫בקרבנו )איטליען( שונא"ם את היהודים יען י צא מהם ה‪ .‬לוצאטו‬
‫אשי מ עולם לא עשה כל מושל בקרבה גדולות ונצורות‬ ‫אשר בזוהר רוחו הכביר והנאור מחשיך את אור כלם ‪ .‬אכל‬
‫ה יוכל בעל בינה ישרה לשי^ לבו ל משפט האנטי זטיטים ?‬
‫לכבודה ועוזה כמעשי הקיסר ווילחעלם ‪ .‬ע'כ בזקנותו ישמח‬ ‫היצרק איש לשנא את כל עם י שראל אולי בשביל אחד או‬
‫כל איש מיושב הארץ ובמצב בריאותו טח ינל מאד ; המושל‬ ‫ץתר מהם אשר שכחו מקור מחצבתם וכבודם הגדול להיות‬
‫הישיש ההוא עודנו בר יא אולם ועומד על משמרתו למשול‬ ‫בנים לעם היותר גדול ונכבד כימי קדם וע ושים מע שים רעים‪,‬‬
‫על עמו כרוחו הכביר לאשרם ונדולתם ‪ .‬מראה מפליא בקורות‬ ‫כאשר נמצאים אנשים כאלה לרב גם בין ה נוצרים ? ואל בנ>‬
‫ימות עיל ם! —‬ ‫עמי כאי טליען אקרא ‪ :‬האם שכחתם כי י ומן? פינצי ה יה י הודי‬
‫ו צפירת תפארה לעם איטללען ? השכחתם כ' החכטים הנכבדים‬
‫בקרב ח יטים ימתיקו סוד בבית המחוקקים הכללי בא שכנז‬ ‫הםשוים הוד והדר לכל העטים ‪ ,‬והם ; ט וללא ‪ ,‬מאססארינ י ‪,‬‬
‫על אדות שנים חוקים נכבדים םאד בעניני הממלכה ‪ ,‬וחם על‬ ‫לעאן קארפי ‪ ,‬ענרי קא פאנא ‪ ,‬א‪6 .‬ר אנטעש טי ‪ ,‬ו הרב אלי הו‬
‫דבר הםאנאפאל לטכירת יי י ש ו החוק ננד הסאציאליסטים ‪,‬‬ ‫כן ה מוזג המה כלם יהודים ? הש כחתם כי הרב מאר אטאר א ‪,‬‬
‫בעתו הודענו כי הציעה ה ממשלה לפני באי כח העם לתת‬ ‫אר טהור יעססעל )שהיה שר המלוכה בפענעצי א בשנת ‪(1849‬‬
‫לח הר שות לב^ח לטנור את טשקה חיץ שרון? בכל המ מלכה‪.‬‬ ‫ועוד ועוד כלם הם יהודיס ? ואם ישנס לי הודים חסר ונות‬
‫ומדות רעות המי וחדים רק להם לבדם ‪ ,‬ההאמרו כי אנחנו‬
‫כן דורשת מהם להאריך עוד זמן החוקים ננד הסאצ יאליסטים‬ ‫הנוצרים נקיים מכל אלה ? — ידעתי כי השי בוני ‪ , :‬העכ רות‬
‫לח מש שנים ‪ .‬רבים הם מאד בקרב יושבי הארץ שאין רוח‪2‬‬ ‫הארוכה השחיתה כל חלקה טוכה בהם עד היסיד* ואנכי‬
‫נוחה משני החוקים הנזכרים מטעמים רבים ושונים‪ .‬הנבחרים‬ ‫אשיב כי ה עברות המ דינית והדתית הארוכה שבה נשחקענו‬
‫בעת שהוצעו הענינים לפניהם ‪ ,‬הושיבו מתוכם ועד מיוחד‬ ‫באי טליען ‪ ,‬הולידה גם כנו את כל המרות הרעות הנמצאות‬
‫לשאת ולתן אדות החוקים ולהודיע לחם אחי כ את החלטתם‪.‬‬ ‫בתוכנו ער היומ ‪ .‬אנכי אוהב את הי הודים ‪ ,‬יען אינני מביט‬
‫עליהם ע י י אספקלריא של קנאה ‪ ,‬שנאה ‪ ,‬הות" נפש ומשפט‬
‫אחרי ויכוח גדול נמנו וגמרו נעלי הועד להגיד דעתם שלא‪,‬‬ ‫קדום ‪ ,‬רק ע י י אספקלריא המאירה של קורותיהם המפלי אות ‪,‬‬
‫להסכים מכל וכל אל חמאנאפאל ‪ ,‬ובדבר החוקים נגד חסאצ'‬ ‫ותעורחם הגדולה אשר עוד נועדו אליה מן ההשגחה העליונה‪.‬‬
‫יאליסטים נמנו וגמרו להציע להועד הגדול להאריך הזמן רק‬ ‫אנרעה ברך לפני עם גדול ונכבד כעם היהודים שנבחר ע י י‬
‫לשתים שנים ‪ ,‬ומלבד זח להסיר מחם סעיפים רבים מעיקים‪..‬‬ ‫די למשגיח על ההתגלות האלתית ‪ .‬בכל עת שאתכונן על‬
‫על פי רב עושים הנבחרים לפי חות דעת הועד המיוחד שלחם‪.‬‬ ‫תלאותיהם וצרותיהם האי ומות במשך הרבה מאוח כשנים על‬
‫לא חמס בכפם ‪ ,‬אן תחטרמר נפשי בקרבי על לוחציהם‬
‫אם ככה יעשו גם כנוגע לחחוקים הנזכרים ‪ /‬עוד אין לדעת‬ ‫ומעניהם חנם ‪ ,‬ואז תתחזק בקרבי האמונה כי לא לחנם סבל‬
‫בהחלט ‪ .‬כפי הנראה לא ים‪:‬יטו לחט אנאפאל ו רק בדבר‬ ‫העם הנכבד הזח ‪ ,‬וכי עור נועד למטרה גדולה ונשגבה' ‪.‬‬
‫החוקים נגד חסאצ יאלים מוטל עוד הדבר בספק ‪ ,‬יען ה ממשלה‬ ‫זה משפט איש נוצרי חכם המביט בעיניס פק וחות ‪ .‬ומה רב‬
‫הודיעה ני היא לא תסנים בשלס אופן להשגל"ס שמציע הועד‬ ‫ומה נורא המרחק כין משפטו ומשפט הטחבוליים כק רבנו‬
‫הפיטי ‪ .‬לפי זח שופטים הנבחרים בצדק כי אם לא ימלאו‬ ‫המתחרים לש לול נם את ה תואר "ע‪ 0‬י מישראל ו ואשר הע ודתו‬
‫היא רק ההתבוללות ‪ ,‬ההבלעה בין אברי העטים שבקרבם יושב!‬
‫רצונה בזח אז תתיר אנודתם ‪ .‬ויען כי מפני בחירה חדשה‬
‫מפחדים חם בבלל ‪ ,‬יוכל לחיות כי יעשו בזח רצון הממשלה‪.‬‬ ‫)רומעגיען‪ (.‬כגליון ‪ 9‬ש יז הודענו מה ש הביא סכ י ע היועץ*‬
‫חץיל בכוקארעסט על אדות ההבדל נין אחעו הא שכנז ים "‬
‫והס&ררים‬
‫כדבר חטאנאפאל הודיע הנ שיא ביסטאיק כי לא יתיר‬ ‫קום ‪ ,‬וסחיחרון אשר לה אחרונים על הראשונים ‪ .‬עתה מובא‬
‫אגודתם אף אם לא יסכימו לו כעת ‪ .‬מלבד כל זח יודעים‬ ‫בחיועץ מאמר מאשכנזי אחד הי ושב בעיר יותר מש לשים ש נה ‪,‬‬
‫הנבחרים עפ'י הגסיון ני כל מה שעלה בדעת הנשיא לע שות‪,‬‬ ‫ו היודע היטב קורוח ק חלות הספרדים והאשכנז ים וסכה הפרור‬
‫תמיד הוציא חפצו ט‪:‬ח אל הפועל ‪ ,‬כי דרכים חרבה לפניו ‪,‬‬ ‫ביניהם וכו י ‪ .‬הוא מחליט כי סכת הפרור והמחלוקת שכין האש כנזים‬
‫ואם לא ענשו אז לאחר זמן‪ .‬גן בל'ס יחיה גם בעגין זח ?‬ ‫ניניהם לבין עצסם היא רק ט&ני שמספרם הרכה טאר שם ‪,‬‬
‫ורוכס *>נט ילידי בוקארעסט רק באו שם מארבע קצות הארץ ‪,‬‬
‫אם גמר הוא בדעתו ני נחט אנאפאל כחחוקיס נגד ח סאציא‪ÎÎ‬‬ ‫סרוסיא ן עסטר"ך ‪ ,‬גאליציען ‪ ,‬אונגארן ועוד ; כס חסידים ‪,‬‬
‫ליסטים דרושים חם לטובת הכלל ‪ ,‬אז יחיו שניחם לחוק ולא‬ ‫מהנגדים ‪ ,‬פרושים ו אפקורסים ‪ ,‬משכילים ‪ ,‬פתאים וכו י ‪ ,‬כל‬
‫יעבור ‪ ,‬ואם לא עתה יחיו בשנת הכאה ‪— .‬‬ ‫אחד הביא אתו מנהגי אתיו בארץ מולדתו ; לא י&לא אי&א אם‬
‫ונחוץ לעשות כל אשר יישר בעיניו‪ .‬חיפלא איפא כי האברים‬ ‫ביטים האחרונים החלו כה*ע בארצנו אשר רוח הממשלה‬
‫האומללים נסו במסה בכל זמן להנצל מידי עושקיהם כה‪,‬‬ ‫דובר בם ‪ ,‬לדבר רתת על הצרפתים ‪ ,‬על כי ירנו מספר צבאם‬
‫אבל לא עלתה בידם‪ .‬יען טח ? יען ממשלת עננלאנד עמדת‬ ‫במדד‪ .‬נפרזה ‪ ,‬ועל אשר שואפים לנקום נקמתם מאשכנז‪ ,‬ועל‬
‫תמיד לימין בעלי הקרקעו ת‪ ,‬יען כן כתוב בהקאנסטיטוציאן‬ ‫השנאה הכבושה בלבם על האשכנזים ונו' ‪ .‬הקורא לתומו‬
‫ואין להשיב ‪ .‬בכל פעם שהתקוממו האומללים לפרוק עולם‬ ‫יוכל להאמין כי יש דברים בגו ‪ ,‬ובי המלחמה בין צרפת‬
‫מעל צוארם ‪ ,‬נאלצו ביד חזקה לשקוט במבובם ולחביא צוארם‬ ‫זאשכנז לפתח רובצת ‪ .‬אבל באמת הצמח חזה לא ייעשה קמח‪,‬‬
‫כעולם טבלי תלונה כעבדי עולם ממש‪ .‬מובן מאליו כי אם‬ ‫ורק נשיאים ורוח וגשם אין ‪ .‬אמנם כן אין להכחיש אן‪ 6‬רגע‬
‫יחיה ליושבי אירלאנד בית מחוקקים מיוחד להם לבדם לנהג‬ ‫כי תכלית שנאה שונאים הצרפתים את הגרמנים‪ ,‬ומן הנמנע‬
‫עניניהם ‪ ,‬כי אז יוטב םצכם ‪ .‬מלבד זד‪ .‬בדעת גלאדםטאן‬ ‫לחם לשכוח מפלתם האחרונה ‪ .‬אם רק היו יכולים להאמין כי‬
‫להציע חוק חדש אשר על פיהו י יחיו מוכרחים אדוני הקרקעו ת‪.‬‬ ‫תגבר ידם במלחמה ‪ ,‬לא היו מחכים רגע לשלון? חרבם מתערה ;‬
‫למכור האדמת במחיר קצוב לפי חחוק אל האריסים למען ישבו‬ ‫?אבל העומדים בראש הנהגת צרפת כעת וכל מבין דבר לאשורן‬
‫על אדמתם לבטח ‪ ,‬ואז יחיו בנים נאמנים לחםםלכח בכלל ‪,‬‬ ‫שם ‪ ,‬כלם יודעים כי עוד לא באח העת המוכשרת ; כלם‬
‫ולא יהיו עוד המכה הטריח יניפה‪ .‬מלחמה גדולה וכבדהתהי‬ ‫יודעים כי יוכו עד הרסה אם יצאו עתה המעיכה נגד אשכנז‪.‬‬
‫לגלאדסטאן בפנח זו גגי אדוני אדמת אירלאנד שתם העשירים‬ ‫טפגי זח ישקטו במכונס אם לא יאלצו להגן על נפשם ‪.‬‬
‫היותר גדולים בחםמלכה ‪ ,‬והם רבי המדינה ‪ .‬רובם יושבים‬ ‫)ענגלאנד‪ (.‬ענגלאנד עומדת כעת בפרשת‪Î‬דרבים‪ .‬מיום‬
‫בבית המחוקקים להאצילים ומבלי הסכמתם לא יוכל כל חוק‬ ‫שעזב השר זאליסבורי פקודתו והשר גלאדפטאן בא במקומו‪,‬‬
‫חדש לצאת לפעולת אדם‪ .‬אין כל ספק כי הם לא יסכימו‬ ‫גזתרגשת תנועה גדולה בין יושבי מלכות ענגלאנד ‪ .‬השר‬
‫לחשנוי הגדול והנמרץ חזה אשר בדעת גלאדסטאן לעשות‬ ‫גלאדסטאן היושב ראשונה כעת במלכות ‪ ,‬הנהו זקן בן שבעים‬
‫אז מנויה וגמורה בסודו לחפיר גם את המכשול ההוא בחזקת‬ ‫הט בע שנה אבל כבחור אזור בגבורה לעשות שגויים בעניני‬
‫היד ‪ ,‬ולעקור האילן משרשו ‪ ,‬לשבור גאון עוזם של האצילים‬ ‫הנהגת הממלכה פנימה אשר כמוהו לא היה לעולמים בין כל‬
‫בבית המחוקקים העליון ‪ ,‬בעזרת בית המחוקקים אשר להעם‪.‬‬ ‫שרי המלוכה בעגגלאנד ‪ .‬בכל עת שעמד בראש ההנהגה‬
‫אלו הם חענינים הגדולים המתרגשים כעת במלכות עננ¬‬ ‫התאמץ תמיד להגדיל ולהרבות זכיות העם ולהמעיט זכיות‬
‫לאנד ‪ ..‬השר גלאדפטאן הודיע בכית המחוקקים כי בקרב‬ ‫האצילים עד מקום שידו מגעת‪ .‬עתה עומד הנהו הכן לעטר‬
‫הימים יציע לפניהם את כל מחשבותיו שחושב לעשות כיחום‬ ‫את מלאכתו בפנח זו‪ ,‬באופן המפיל אימתה ופחד על כל‬
‫השאלת הנתלה ה‪-‬יא ‪ .‬אז תפרוץ תמלחמת בזעם וחמת‬ ‫האצילים ‪ .‬שאלת אירלאנד היא המכה הטרי‪ -‬בניך‪ .‬מלכות‬
‫שפיכה משני הצדדים ונראה יד מי תהי על העליונה‪— .‬‬ ‫בריטניא הפתוחה תמיד ‪ .‬את המכה ההיא הפץ גלאדספזאן‬
‫)בעלגיען‪ (.‬שאלת הפיעלים באין עבודה ומלאכה ‪ ,‬מקפת‬ ‫לרפא* ברפואה שלמד‪ .‬לעולמים ‪ .‬ולא מתנגדיו האצילים חקאנ‪Î‬‬
‫כעת כמעט את כל ארצות אירופא ואטעריקא ‪ .‬פה ושם נראו‬ ‫זרוואטיווים לבדם יאחזם חיל ורטט למראה הסמים אשר הפץ‬
‫עקבותיה באופן מאד נורא‪ .‬כאשי עשו הפועלים בלאנדאן ‪,‬‬ ‫להשתמש בם ‪ ,‬אכל גם שנים מחבריו שרי המלוכה נבהלו‬
‫ככה עשו הפועלים בעיר ליטטיך במלכות בע‪Î‬יגיען ביטים‬ ‫ממחשבותיו‪ ,‬וחפצים לעזבהו ‪ ,‬וחם השרים טשעמברליין‬
‫האל‪ . Î‬העיר ההיא מלא‪ Î‬על כל גדותיה בבתי מלאכה‬ ‫וטרעוועליאן ‪ .‬נם הם סמר בשרם מפחד ‪ .‬לשים קץ לשאלת‬
‫ד>בח ‪ .‬גם שם התנפלו העובדים על חנויות ובתי העשירים‬ ‫אירלאנד נחוץ לשנות את החוקים חיסורים של הממלכה כלח‪,‬‬
‫בעצם היום ‪ ,‬ויהרסו וישברו ‪ ,‬שללו ושמו בכליהם מכל הבא‬ ‫וגם מזה לא יסג גלאדסאאן אחור למען הניע למטיתו הנשגבה‬
‫בידם‪ .‬עיר יתרת עשו כי התקוטטו ביר חזק‪ Î‬נגד חשופזרים‬ ‫לשים קץ לשאלת אירלאנד שהיא כמחט בבשר הממלכה ‪.‬‬
‫ונטורי קרתא ודם נשפך משני הצדדים ‪ .‬גס שם כבלאנדאן‬ ‫מכל הנשמע משם נראה כי יצליח חפצי בידו להתנכר על‬
‫רק יד חםאציליםטים חיתה באמצע ‪ .‬חם הסיתו את הפועלים‬ ‫כל המכשולים המוגהים על דרכו ולשים גם את ח‪Î‬ר הגדול‬
‫לעשות התועבות הגדולות ההן ‪ .‬ראשי המדברים מחם נתפשו‬ ‫הזח למישור‪ .‬נסיין חרבה מאות שנח הורה לרוחבם המדיני‬
‫ויבואו על שבים ‪ .‬אבל בזה עוד לא נפתרה שאלת הפועלים‬ ‫הגדול הזה כי אין עצה ותחבולה אחרת להרגיע את רוחות‬
‫הרעבים המבקשים עבודה ואיננה‪ .‬וטו! תהי אחרית כל אלת ?‬ ‫יושבי מדינת אירלאנד ‪ ,‬ולתקן את אשר עותת ממשלת ענג‪Î‬‬
‫)בולנריען‪ (.‬הטעקשים בדבר תםעליען המזרחית עור לא‬ ‫לאגד ביחום הארץ ההיא זח שנות מאות רבות ‪ ,‬בלתי אם‬
‫נעשו למישור ‪ .‬הקול יצא כי מושל בולנריען איננו חפץ לאשר‬ ‫עיי מסירת ההנהגה הפנימית בידי יושביה ‪ ,‬ע*י באי‪Î‬בחם‬
‫ולקיים את דברי הברית בינ; ובין הסולטאן בדיר רוטעליען‬ ‫מקרבם ‪ ,‬באחת ‪ :‬עיי פארלאמענט‪ ,‬בית מחוקקים מיוחד לחם‬
‫המזרחית ‪ ,‬אתת הענין חחוא רבו ההודעות וההשערות ולא‬ ‫לבדם‪ .‬ודבר גדול זח הפץ גלאדסטאן להוציא לפעולת אדם‪.‬‬
‫חיה לחציל דבר אמת מכל ן‪ .‬מכתי ע‪, :‬קעלנישע צייטונגי‬ ‫מצב הדברים במדינת אירלאנד כמו שהוא כעת‪ ,‬טן הנמנע‬
‫מודיע כי מושל בולגייען לא נפג אחור מדבריו ‪ ,‬אכל בעלי‬ ‫לו שישאר נם לימים יבואו ‪ .‬אז כאשר התעוררו אנשי שם‬
‫הקאנפערענץ בטלו את דברי חברית אשר כרת הוא עם‬ ‫אוהבי חמין האנושי לצעוק חמס על מצב העבדות ומסחר‬
‫הסולטאן ‪ ,‬זיעשו ברית חדשת בענין זח טבלי שאל פי‪$‬‬ ‫העבדים בארצות אירופא ואטעריקא‪ ,‬והתאמצו להסיר החרפה‬
‫והסכמתו * לזה ערך מחאה ואומר‪ :‬לא ירד בני עטכם ‪ 1‬ע'כ‬ ‫ההיא מקרב בני האדם ‪ ,‬צעקו הסוחרים בבשר אדם והמחזיקים‬
‫עוד כל הדברים יגעים ולא נודע איך יפול דבר‪ .‬סיף סוף‬ ‫בעבדים לצמיתות ‪ ,‬כי קץ כל בשר יבא אס יתבטלו הדברים‬
‫יאלץ גם הוא למלאות רצון הממשלות האדירות אשר נידן‬ ‫החם‪ .‬אכל סוף סיף הפיקו אלהכי האדם את חפצם למרות‬
‫מסורות עניני ארצות חבאלקא ן‪— .‬‬ ‫כל המכשולים ‪ ,‬והעולם לא נחרב וכמנהגו נוהג ‪ ,‬בעוד אשר‬
‫רבא רבבות בני אדם כרואים בצלם אלחים יצאו מעבדות‬
‫עמק הכנא‪.‬‬ ‫עולמית לחרות ומאפלה לאור גדול ‪ ,‬והמחזיקים בם נאלמו‬
‫דומיה ‪ .‬ככה יחיה נם כיחוס מצב מדינת אירלאנר ? המצב‬
‫‪ 05*3‬סעקירי ‪3‬י לק ן? ‪^ > ,‬לי ‪6‬ט ‪£3 ,‬ע? ‪£ 10‬י‪ 0‬געינ ‪ ,‬טע י&ל!‬ ‫הנורא של אלפי רבבות יושבי עננלאנד ‪ ,‬כמעט אץ על עפר‬
‫כעיר ‪3‬ער^ן סר‪ 3‬סיזכס סניי^ כ*©ר*י י}‪11^^_^_£‬י ‪/‬צ ונ‪£‬‬ ‫משלו‪ .‬חן חטה כמעט עבדי עולם לבעלי האחוזות הגדולים ‪.‬‬
‫סלוקעיס םלזיס ‪*3‬ג>י ק">‪0 .‬י ‪0‬חט>> >‪£‬לי^ ‪553‬ק ר‪5‬יג‪1‬‬
‫ירט‬ ‫ניע ‪ ,‬גסגק‬
‫וסוקיר ^ת ‪0‬הכ‪ 0‬סגיי^ וי?גכגל טק‪ 1‬סו>* סיס‬ ‫קןליץ ‪^1‬‬ ‫כטעט כל אדמת הארץ ההיא מסורה בידי אנשים אחדים <‬
‫סקיסל *‪ 0/‬חט>ח י‪6‬י^‪ $‬וסיזקייס גקלסוגייק סערק סענריה ‪3‬קר‪3‬‬ ‫חם צאצאי חבריטנים הקדמונים אשר בנשות כימי קדם‪ .‬כל‬
‫‪3‬ג> עקט ‪6^3‬גק ‪ .‬כ‪ $‬סהל^יס וסקוקריס וס&נקריס ‪3‬חיך ערל\ ס^ט‬ ‫אכרי הארץ חם רק אריסים ‪ ,‬חוכרים הקרקעות מנעליהן ע‪$‬יי‬
‫‪3‬ע‪0) 3$‬י ) וגקק&לט ‪5‬ל‪1‬וי) ‪ .‬קגייע ‪0‬רר‪ 0‬ע‪6‬ו ‪?$‬ס סס עי‪> ^ 0$‬כיה‬ ‫חנאיס כטוב בעיניהם‪ .‬אין איש בארץ שיש לו אחוזת נחלת‬
‫על ‪>7‬ר ^חרון‪ .‬חניייי ס&קוטטס ס&יי* ‪ 70‬סר‪ 1‬וגי&ו הלןוקס‬
‫יו‪3 057‬קק'יק קלקומלו חט>ין י&יון‪ .‬ע‪ 7‬יו&ו ס&יזוון ‪ £3‬ח‪ 37‬תסטל‪1‬‬ ‫קבין עצמי לצמיתות‪ .‬כלם מסורים נירי נעלי הקרקעות לגרשם‬
‫‪3‬קויס >קט>? ו ‪/‬יייי> גקייה תפ^יס ^עמי וגס ‪3‬קר‪ 3‬ק‪55‬גי סעקיס‬ ‫מעל אדמתם שעבדות חם ואנות אבותיהם ‪ ,‬כגל עת שיעלה‬
‫;‪ ^7‬סי© ככולו ויקי עיט ‪ .‬קנ‪35‬יס ‪1‬‬ ‫דצון מלפניהם‪ .‬טובן הדבר כי כל איש חח‪$‬ץ לשכת במגוחח‬
‫על חבל נחלתו ‪ ,‬הנחו כחומר כיד היוצר גידי אדון הקרקע‪,‬‬
 ‫ח ו ד ע ו ת‪.‬‬
‫‪ 1 1‬קול קור א ‪! 1‬‬ ‫אלה הספרים נמצאים ולמכירה בהרעדאקציאן;‪:‬‬
‫מאת אברהם קאנס טאנטי נאווסקי‪.‬‬ ‫‪ 4‬מארק‪.‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫ו י ן אםין* לשנת תרמי ל‪ ,‬מחית‬
‫גס לשנה הזו ‪ ,‬שנת ‪ , 1886‬סוכן אנכ‬ ‫‪ 4‬מארק‪.‬‬ ‫—‬ ‫—•‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫נס ל נ ו ים ליהל'ל ‪ ,‬מחירו‬
‫למכ' ע ‪ .‬המגיד* בלי שום תשלום גמול‪ ,‬וכל*‬ ‫‪ 4‬בארק‪.‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫ב ל י ל ו ת ה א ר ץ ‪ ,‬להדירעקטאר הלל כהנא‬
‫הפצי הוא רק לתועלת הכלל כנודע לכלי‬ ‫‪ 1‬מארק‪.‬‬ ‫—‬ ‫* © ר ו ע פ ר ע ו ת ‪ /‬מדבר מהתנועה הלאומית בישראל‬
‫אוהבי עטם ומוקירי חפצו ‪ .‬כל איש החפץ‪:‬‬ ‫‪ 30‬פפ' ‪.‬‬ ‫—‬ ‫ע צה ו ת ו ש י ה‪ ,‬עיד מטע כרמים ויבול גפנים באי י‬
‫בהטגיד בארצנו יוכל לפנות אלי ויקבל‬ ‫‪ 60‬פפ'‪.‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫נ צ ח י ש ר א ל‪ ,‬משאלת ישונ א*י —‬
‫העלים סמני תטי דין כסדרן בהקדם האפשרי‪,.‬‬ ‫כל אלו הספרים ישולחו לחקונים ח פשי מדמי פארטא ‪.‬‬
‫י‬ ‫מחיר חסגיד‬
‫הוא כמקודם ‪ 6‬רו כ לשנה ^‬
‫‪ 3‬רףכ לחצי שנה ‪ .‬בקשתי ערוכה לשלוז*‬ ‫מ ו ד ע ה!‬
‫הספר הנחמד *פחר יצחק' אשר ‪ 1‬טו ככר יצא לההלה בכל אפסי ארץ הוא אלפא המחיר למפרע דירעקט לבעל המגיד או‬
‫ביה* רכה* מכל הש' ס ופוסקים ושו'ח ושיש בו כמה ע נינימ הנוגעים לפלפול להלכה לירי לארעססא ‪.‬‬
‫האדרעססע אלי ה יא‪:‬‬ ‫לטע*ה ומלא כרמון חרושים נפלאים והלכות שונות ע תיקין ו חדהין טשו'ת וכ'י רבים‬
‫‪?78111 10 0(16834.‬י‪.^1)14111 00118^1111110‬‬
‫**ר לא יצאו עוד לאור עולם ושכבר נדפסו הרבה חלקים טמנו עי י החכרה הנכבדה‬
‫‪ .‬מקיצי נרדמים* ‪ ,‬ועתה בעי ה ע שיתי עלץ הערות והארות ‪ ,‬הוספות חרושים ו הקונים > !•‪ Î‬ש'ץ יבוקש ‪?*ÎÎ‬‬
‫מהלכות רכית וענעים שונים נחוצים הנונעים להלכה ולמע שה ובערך אבל בהלכות אבל " אנחנו אלופי בית הכנסת ‪ ,‬כני ישראל‬
‫חדים ונחוציםי ו אטחים שיעלו לחבור מיוחד על הלכות קאלווחערי מבקשים ש* ץ נכבד והגון ‪ ,‬יר*‬ ‫קום נמצא כמה וכסה דינים מיו‬
‫אבלות וכן נמצא הרכה דינים על ד י חלקי הש ע נקובים בשם ‪ ,‬כית י ואלי אשר ‪.‬אזן שמע שטים כראוי ‪ ,‬ו אשר חננו ד' בקול אדיר‬
‫והעיתוי הטה גאוני הדור אשר שפה ם הבענה חהלה ויהללו בשער את יקר הספר ונעים ו יודע נגן עפ י י חוקי הזמרה לפי רות‬
‫ותועלתו הרבה אשר יצא כעת לאור בדפוס וואר שא שני חלקים מהחלת אות א י עם העת ‪ ,‬ומשכורתו לשנה טאיף עד חמקו‬
‫י‬
‫חולדות רבעו יצחק זצ ל כ תכלית ההידור וכן כל חלק וחלק י היו נדפסים כמרר בע י ה זה עשרה מאות דאללאר )אטע ריקאניס( והכנסות‬
‫יצחק* עם חכורי ‪ ,‬כית יואל' הנדפס כעת ישיג הש'ץ אצלנו עולות הםיד לערך טסת‬ ‫י‬
‫*חר זה וכל הרוצה לקבל אה ספר ‪ #‬פחד‬
‫•צלי על האדרעססע הנר‪#‬ם מטה ‪ ,‬ואצל דר בערלעער בבע רלין על האדרעססע שלו‪ ,‬המשכורת ועור יותר ‪ .‬לזאת כל איש אשר‬
‫וכן ג*כ י כול להש יג את הפח יי וכל ספרי מקיצי נרדמים אשר הרפ‪Î‬סו משנים הקודמים חננו ד י בכל אלה וכבר נודע שמו להחלה‬
‫בקרב הארץ ‪ ,‬יפנה נא במכתבו אל הפרע*‬ ‫* צל הנ*ל וכן גיכ אוכל להחליף מספרי מקיצי נרדמים על ספרים אחרים ‪.‬‬
‫ןירענט שלנו ‪:‬‬ ‫ממני יואל זע ליג זאלטנד אכדק ' ק רא" גראד‪.‬‬
‫‪11*- 8. 3. 80^1110116^5‬ו‪1‬‬ ‫‪1]3 111138 ?01611.‬ו‪361111 118,1)1)11161 ,1061 83,1]£111(1 111 113)8103 ^0012. @0‬‬
‫‪18^13-836.‬נ‪^8111(16‬י‪361111161. 3011111 ^"0. 151 *111Î‬נ ‪01. £.‬‬
‫‪185 . 133,8£ 610^(1^8-7‬‬

‫‪ 6‬במ ^‬
‫‪110 ^.‬‬ ‫?^ השהיה כדת^ ‪9¤‬‬
‫דר' יאעלי&עס‬ ‫שפירט וליקער של פסח‪.‬‬
‫ערציע הוננסאינםטי טוט‬
‫לעהר' אוגד ‪61‬נ‪1‬‬ ‫להתודע ולהגלות לכל סוחרי " 'ש בארצנו ובארצות אחרות‪ /‬כי להנחיל או הבי‬
‫^^ ^תטי!*!‬ ‫‪11‬ו‪161 8‬מ‪1‬וו‪0‬‬ ‫"** ל> שפירטוס של פסח ‪ ,‬מובחר וטוב‪ ,‬טן פאטיקע של צוקער הכשר לפסח‪ /‬דעסטיל‪-‬‬
‫געוו"ססע נהאפטע קערפערליכע פפלעגע‪.,‬‬ ‫לירט גם על ‪ 90‬גראד‪ ,‬זך ונקי‪ ,‬ומצוין בריחו הטוב ‪ /‬גם כל ‪#.‬יני ליקערע של פסח ‪ /‬טונ‬
‫גרינדליכע וויססע נשאפטליכע אףססבי לרונג‪.,‬‬ ‫ערב ומועיל‪ ,‬כפי שנודע ומפורסם כבר הוצאות בתי חרושת מע שי ה"'ש שלי לשם ולתהלה‬
‫פיר אויםלענדער כעז אנדערע קוחע ‪ ,‬ה עב*‪Î‬‬ ‫בכל הארץ‪ ,‬וכל זה בכל טעי הכשר‪ ,‬כראוי ונחוץ ל ח ג ‪ /‬פ ס ח ‪ ,‬כפי הוראת והוראות‬
‫ראיש‪ ,‬אונד רוסיש* אונטע רריכט‪ ,‬שטרענג‪.‬‬
‫רעליגיעזע ע רציע הונג‪ .‬פראספ‪ .‬פערזענדעט‬ ‫הרבנים הגדולים גאוני המויצ דפק'ק יעי א‪ ,‬אשר עדותם נאמנה מאד כי הכל נעשה‬
‫‪01. 8£81¥£$8, 01160101.‬‬ ‫במשמרת למשמרת עפ" י ש ימת עינם ובדיקתם ובקורחמ המוב הקת ‪ ,‬כמעט טדי יום ביומו‪.‬‬
‫אצל החיט נמצאים הספרים הרשומים טטת‪-‬‬ ‫גם משגיח נכבד מיוחד מצדם על משמרתו י עמ וד במקום המעשה ‪ /‬החוקר ובוחן ובודק‬
‫לטכירה‪ ,‬וכל טי שישלח הסחיר יקבלם בהקדם*‬ ‫נשבע עינים ‪ ,‬ליתרון הכשר על טהרת הקדש‪ ,‬וכי ע ושי ה מלאכה אנשים כשרים המה ‪,‬‬
‫)סמםך מג^יון ‪(8‬‬ ‫•ראיס וחרדים ‪ ,‬זהירים וזריזים ‪ /‬בכל חוקי הפסח‪ ,‬פרטיהם ודקדוקיהם ‪ /‬כד ' ת‪ .‬גם יי ''ש‬
‫ר טב ים תוצאה חדשת עם עשרים פירושים‬
‫אשר לא נדפסו עד הנה ווארשויא ייר כרכים‬ ‫ל> רב משמם הקודמות ‪ /‬וכל דורשי טוב ומתוקן י שחרונני‪ ,‬כפאדוואל שלי בחצרי ברחוב‬
‫תחת ‪ 40‬מארק רק ‪ 20‬ס‪ ..‬שלחן הטהור‬ ‫דוד בר י אפרים ליפסק י‪.‬‬ ‫ורלנער פה ווילנא‪.‬‬
‫המזוקק ‪ ,‬קיצור דיני אי ח וץ יר להגאון סהר'י‬
‫פארדויא ‪ 1 16 6‬ט‪ . .‬ה גדה עם עשרה פי י‪Î‬‬ ‫שלאכטטעםסער )חלפים(‬
‫בתוכם פירוש של הח"ס ‪ 75‬פפ‪ . .‬עקידת‬ ‫אין אללען נראסםען פאן פיינסטער ק וואליטעט האט שטעמם אוימ לאנער‬
‫יצחק עם חזות קשה ששה חלקים החח ‪10‬‬
‫מארק רק ‪ 5,50‬ט‪ ..‬סדר הגדה עט סה'' ע‬ ‫‪888 ^0. 10/11.‬ג^‪28‬ם‪111‬ג ‪110111§3561*£ 1|1*1,‬‬
‫טאשענ‪ Î‬קאלענדע רפארסאט ‪ 20‬פפי ‪.‬‬
‫‪8, ^Î60111311$ 10 1*701$ 08^16118360.‬‬ ‫)*‪$‬עציעללע פרייזליסטע נראטיס אונד פראנסא‪(.‬‬
‫את ה ר יר לוי לעווין בבאחוסלב ב‪6‬לך‬ ‫ה מ ס ר ר ו נה‬
‫קיוב אנכי ט כקש שי ודיעני את האדרעססע‬
‫יוצא לאור עתה כעה'ק ירושלים הקי בכל חודש וח דש ‪ .‬הוכן הענינים אשר יבאו שלו בכתב חמי ברור ומפורש וישיג ממני‪-‬‬
‫ויסודות בדרכי הלמוד חורה ו חכמה‪ ,‬פלפול תיווכח מיד ‪.‬‬ ‫בו קצר הגליון מלבארם פה ‪ ,‬ו בקצרה ‪ :‬כללים‬
‫ול ע קםקאלי ‪ ,‬וחולדת חן 'ל וגדולי §י‪61‬כ)<‪118‬ב^‪11. 0 Î 1 0 8 8 1 ) 6 1 £ 6 1 > 111 .‬‬
‫ד רוש ‪ ,‬דקדוק ‪ .‬ו הגיון ‪ .‬בדרך סטאטיס טיק תלמודי ‪,‬‬
‫) ‪(1‬ת^‪1^31‬ז‪111 850118611 (1)6‬‬ ‫הקדמונים כדרכי תלמודם ‪ ,‬וש ויה הזמן לרגלי התגלות מסתרי הטבע וחתרחכת חטעכניק‬
‫וחטאגעני* ‪ ,‬וכדברי הגר'* ז יל כי בחסרון ידיעת התגלות שארי ה חכטוה יחסר לע ומתו‬
‫אמעריקא‬ ‫נויארק‬ ‫טאת ידות ב חכמת התורה ו כהתגלותם יתגלה לעומתם מקור טיס חיים וחרושים רביס‬
‫נית המדרש הגדול טפח הנודע לשמ‪.‬‬ ‫בדיני התורה ‪ .‬גדולי הגאונים והחכמים הטח מע וזריו וסופריו וככר הופיע ר' חוברות אשר‬
‫י‬
‫מצאו חן כ עעי קוראיהם והחלתו בשער יגידו בכתבי עתים אשכנזים ואנגלים אשר רוח ולתפארת יבקש טר 'ח אלול תרט ו חזן‪,‬‬
‫גדולי התורה והיראה יפעטם ‪ — .‬טחירו לשנה כארצות תוגרטא ויתר הארצות הגלות מטיב נגן ע©* י חוקי הזטרה ‪ ,‬וי הא ירא שטימ‬
‫לה ‪ 3‬מגידי כסף ; כאשכנז ‪ 12‬מארק ; בעסטריין‪ ' Î‬א ונגארן ‪ 7‬פלארין ; כצר‪0‬ח ‪ 12‬פראנק‪ .‬ואיש נכבד — משכורתו לשנה מאלף עד‬
‫‪/‬בכריטגיא ואטע ריקא ‪ 12‬שיללינג ; ברוסיה ופולין ‪ 6‬רוי כ לשנה ‪ 8 ;,‬רו'י כ לח צי שנה ; חמש עשרה מאות דאללאר )כסף אטע ריקא( ‪.‬‬
‫ץ‪.‬ץ(‪ 1,5‬לרבע שנה ‪ .‬לסוכן כללי בו וארשוי הוקרנו את הרבני המופלג טויח יעקכ טחרש*ק לבד כל הכנסות ‪ .‬איש אשר כל אלה ל‪1‬‬
‫י ודיע כמגהב להפרען ידענט מבית המדרש‪.‬‬ ‫=גן חרב הישיש טוי ה משה צני נכד הגאון בעל ברכת הזכח ז יל‪.‬‬
‫הגדול על האדרעםסע הנרשם מטה ‪.‬‬ ‫האררעססע להרעדק ‪11‬ציא*‪ 1‬של חמסדרונה ביר ושלים עהיק הוי ‪:‬‬ ‫* \‬
‫‪1X1‬‬ ‫‪8611861‬י‪1Î111‬‬‫‪11 110‬נ‬ ‫י‬
‫^‪¥31‬ל‪!111. !11. 110(110‬‬ ‫)^‪011‬‬ ‫‪8‬‬ ‫(‬ ‫‪11010.‬‬
‫‪ 8^.‬מ‪(3180‬ג‪1‬ג ‪22 1‬‬ ‫ובארצות רוסיא ופולין האררעססא אל הסוכן ‪:‬‬
‫‪^ 01117‬י‪101‬ו ^‪^"0‬‬ ‫‪1£1?3011£11*, 111 ^' 0 , 1 8 0 1 1 0 - 1 1‬ג ‪*111005‬‬‫יא‬ ‫‪ ,‬ם^ ‪£110\71£1‬‬ ‫‪23.‬‬
‫^‬
‫‪ 1 0‬י ‪ 01‬במ‬
‫‪^.‬‬ ‫חיים חירשענזאח ז מויל המסדרוגה כעה'ק י רושלים חוב'כ‪.‬‬