Professional Documents
Culture Documents
מצגת הגשה סופית PDF
מצגת הגשה סופית PDF
אוניברסיטת תל אביב |בית הספר לאדריכלות ע״ש דוד עזריאלי| סטודיו אורבני
בהנחיית ד״ר אדר׳ יאיר אביגדור | מגישות :הדר דאי ונעמה גנון | שנה ד׳
נעילה והדהוד
העיר לוד מורכבת מבחינת כמה היבטים .מערך השכונות ,הדרכים והבינוי מעיד על מורכבות פיזית שטומנת בתוכה מורכבות חברתית.
האוכלוסייה שמרכיבה את העיר מגוונת והטרוגנית ,ומשפיעה על הריחות ,הצבעים וצורות הבינוי.
הביקור הראשון בלוד אפשר לנו לזהות ולחוש את המורכבות של העיר .השיטוט בין השכונות וההליכה ברחוב כצנלסון ,רחוב ארוך ומשמעותי
בעיר ,הדגישו לנו את השוני שיש בין שכונה לשכונה ובין רחוב לרחוב .כל שכונה וכל רחוב שונים זה מזה ושונים ביניהם .ההיסטוריה המורכבת של
העיר
והאוכלוסייה המגוונת ששכונת בה הם שיצרו את החוויה השונה המאפיינת כל אזור אחר.
שייכנו את התחושות השונות לשיר ״נעילה״ של פרץ דרור בנאי ,המתאר דמות שעוזבת את העיר המקורית שלה ,את התרבות המקורית שלה,
ונטמעת בעיר חדשה .בעיר החדשה היא מרגישה איך אט אט היא משילה את עברה ,מסתגלת והופכת להיות כאחד המקומיים וזאת הודות לשפה
שהיא רוכשת ,למראה החיצוני וגם להרגלים החדשים שהיא מאמצת .הניתוח של השיר ״נעילה״ וחיבורו לניתוח העירוני של לוד הוביל אותנו
להסתכל על העיר בשני מימדים -המימד הפיזי והמימד התחושתי.
המימד התחושתי דימה עבורנו את תהליך הנטישה וההיטמעות במקום חדש לעץ .העץ נוטע שורשיו עמוק באדמה ,גדל ,מתפתח ומניב פירות
וניצנים חדשים ,אך יחד עם זאת חיבור של כמה עצים יחד משפיע על זהות העץ הבודד .הדובר בשיר ,זוכר את המקורות והבסיס שלו ,אך יחד עם
זאת הוא מתקדם ומתפתח הודות לשינויים שהוא חווה ומאמץ בעיר החדשה.
במימד הפיזי דימינו את תהליך ההיטמעות בעיר לתהליך של מעטפות משני סוגים .הסוג הראשון
דומה לבצל שבנוי ממעטפות כמעט זהות שעוטפות אחת את השנייה עד לנקודה שבה המעטפות נפגשות שוב ויוצרות מעין פתח שמוביל למרכז
הבצל .הסוג השני של המעטפות מדומה לאבוקדו ,בו יש גרעין ומעטפות שונות -התוכן של הפרי והקליפה עוטפת אותו .על שני סוגי המעטפות
ניתן לראות קשר בין הגרעין לבין הצורניות והחיצוניות .כך גם הדמות בשיר ,היא נשארת הדמות שהיא ,יש לה את הזהות המקורית שלה שעליה
היא שומרת ,אך כל מעטפת מקרבת אותה להיראות ולהרגיש מקומית במקום החדש אליו היא עברה.
בהיבט האורבני של העיר לוד קישרנו את השיר ואת שני היבטיו לתהליך התכנון העתידי מבחינתנו .אנו רואות את העיר בשלמותה כמרכז
אינטנסיבי אשר מתפזר ויורד בריכוזו ככל שמתקרבים לגבולות החיצוניים של העיר ,למעטפת החיצונית שלו .אותם יחסים שזיהינו ואימצנו בין
מרכז העיר )גרעין( לבין המעטפת של העיר הם יחסים שנרצה לקיים גם בתוך השכונות והאזור אותו נבחר בהתאם למיקום שלו בעיר .ובכדי
לשמר את המורכבות של העיר ,ויחד עם זאת ליצר היררכיה אורבנית ,אנו מבינות כי מיקום האזור הנבחר יהיה מושפע מהניתוח אותו זיהינו
מבחינת אינטנסיביות הבינוי בעיר.
התבוננות
התבוננות
ניתוח עירוני -רחוב כצנלסון
ניתוח עירוני -רחוב כצנלסון
ה
ה
קֹומי
יֹוד ַע ֶאת ְמ ִ
אותי ֲאנִ י ֵ
ִת ְר ֶאה ִ
7א עֹוד זָ ר ְּב ִע ִירי
יתי ֶאת ְצ ִמ ַיחת ַה ָּב ִּתים ָה ֵא ֶּלה
ִּכי ִל ִּו ִ
ישים ֲח ָד = ִשים
יתי ִל ְמ ִת ַיחת ְּכ ִב = ִ
ֵעד ָהיִ ִ
קֹומי
יֹוד ַע ֶאת ְמ ִ
אֹותי ֲאנִ י ֵ
ִּת ְר ֶאה ִ
ִּכי נִ גְ ַמ ְל ִּתי ְּב ֶמ = ֶש@ ַה ְּזמן ֵמ ֲע ָב ִרי
ּיּומי ּפֹה ׁשּוב ֵאינֶ ּנּו ֻמ ְתנֶ ה
וְ ִק ִ
אֹותי ְּב ֶל ְכ ִּתי ָּב ְרחֹוב
ֲאנָ = ִשים ְמ ָב ְר ִכים ִ
יֵ ׁש ִלי יְ ִד ִידים ְמ ַעט
נעילה
וְ Lף 7א ׂשֹונֵ א ֶא ָחד פרץ דרור בנאי
ישהּו ַּפ ַעם יִ ְת ַר ֵּגז אֹו יֻ ְט ַרד
וְ ִאם ְּב ָכל זֹאת ִמ = ֶ
נֹורא
Mז 7א ָ
נֹול ְד ִּתי ָּבה
ֲאנִ י ְמ ַד ֵּבר ַּב ָּש ָOפה ַה ֹּזאת ְּכ ִאּלּו ַ
ָּכ ָכה זֶ ה ַּב ַח ִּיים ִאם ִמ ְת ַּג ְּב ִרים
דֹוחים ֶאת ֶה ֶבל ַה ַּס ָּכנָ ה
וְ ִ
ַה ָּי ִמים ָּב ִאים ְּכמו ַמ ָּתנָ ה
Mדם סֹופֹו ְל ִה ְת ַּפיֵ ּיס ִעם ִקּיּומֹו
וְ ָה ָ
פיזי
תחושתי
נעילה בהיבט העירוני
סכימה עירונית
ניתוח עירוני
קנ״מ 1:10,000
סכימות עירוניות
מודלים ראשונים קנ״מ 1:2500
מודל
התמקדות-
אזור הרכבת
מודל
קנ״מ 1:2500
מטרת התכנון -שלב 1:1250
יצירת דרכי גישה בין שכונות העיר לנחל שעובר מזרחית אליה ,
על ידי יצירת מרחבים ירוקים וצירי תנועה להולכי רגל שמושפעים
ומקושרים לצורניות של הציר הירוק הראשי -ציר הרכבת.
איחוד מודלים קנ״מ 1:2500
חתכים עקרוניים
קנ״מ 1:1250
אזור התמקדות
מודל התמקדות קנ״מ 1:500
חתך א-א
חתך ב-ב
חתך ג-ג
מבט לכיוון מערב-הקרייה
מבט לכיוון צפון מערב-הרכבת
מבט ממזרח לתוך השוק
מבט לכיוון מזרח -לאורך ״רוטשילד״