‫היחידה לפיסיקה‬

‫‪ ‬‬
‫‪D  ‬‬

‫חשמל ומגנטיות‬
‫דר' אלה גרומן‬ ‫דר' דורון בראונשטיין‬

‫‪‬‬
‫‪   D‬‬
‫ינואר ‪2010‬‬ ‫‪ H  J ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪-1-‬‬

‫מאגר שאלות לקורס פיסיקה ‪2‬‬

‫תרגילים בפיסיקה מהוווים כבר שנים רבות קלאסיקה‪ ,‬במרביתם אין כל חידוש רעיוני וניתן למצוא את‬
‫אותם התרגילים במקורות שונים‪ .‬בקובץ שאלות זה ליקטנו תרגילים ממקורות שונים שכולם נמצאים‬
‫בספריית המכללה לרשות הסטודנטים‪ .‬חלק מהתרגילים הם כאלה שניתנו בבחינות המכללה בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫התרגילים מחולקים לפי הנושאים השונים ובסדר בו הם נלמדים בדרך כלל‪ .‬הם אינם מדורגים לפי רמת‬
‫הקושי שלהן‪ .‬בין השאלות ניתן למצוא שאלות פשוטות שמטרתן הפנמת העקרונות הבסיסים‪ ,‬שאלות‬
‫שמטרתן לימוד של עקרון או תופעה פיסיקלית וכן שאלות מורכבות הן מההיבט הפיסיקלי וכן מההיבט‬
‫המתמטי‪.‬‬
‫בראשית כל פרק מובא תקצירי תיאוריה קצר ולאחריו השאלות‪ .‬נוסחאות ממוסגרות הם נוסחאות‬
‫נפוצות ובעלות חשיבות מיוחדת‪ .‬התשובות לשאלות רשומות מייד בתום התרגיל‪.‬‬
‫יובהר להלן כי תקציר התיאוריה המובא בראשית כל פרק אינו מהווה תחליף להרצאה ולספר הלימוד‬
‫הרשמי‪ .‬בסוף הקובץ ניתן למצוא בשני נספחים את דף הנוסחאות הרשמי של קורסי פיסיקה ‪ 2‬כמו גם‬
‫את טבלת נוסחאות מתמטיות‪.‬‬
‫על מנת להקל על השימוש בקובץ הכנסנו תוכן עניינים אקטיבי‪ ,‬היינו‪ ,‬לחיצה על הנושא תביא אתכם אליו‬
‫בעמוד המתאים‪ .‬כמו כן בתחתית כל עמוד משמאל מופיעה צלמית של בית‪ .‬לחיצה על הצלמית תחזיר‬
‫אתכם לתוכן העניינים‪.‬‬
‫אנו מקווים כי חוברת השאלות תהיה לעזר לתלמידי המכללה הן בלימוד החומר השוטף והן בשלב החזרה‬
‫לקראת הבחינה הסופית‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי במכללה בלבד ואין להפיצו או להעתיקו בכל דרך שהיא ובוודאי שאין‬
‫לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬

‫הבעת תודה‬

‫ברצוננו להביע את תודתנו לפרופסור לאוניד אוסטר עורך המהדורה הקודמת של החוברת ולדר' אלעד‬
‫שופן על הסיוע שהגישו בקריאת טיוטת החוברת ועל העצות שהשיאו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נודה לכל מי שיסב את תשומת ליבנו לטעויות שנפלו בחוברת‪ ,‬או לתיקונים אחרים הנדרשים‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
‫‪-2-‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫פרק ‪: 1‬חוק קולון ‪3...............................................................................................................‬‬

‫תקציר תיאוריה ‪3......................................................................................................‬‬
‫תרגילים לחוק קולון ‪4................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ : 2‬השדה החשמלי וחוק גאוס ‪6.....................................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪6......................................................................................................‬‬
‫תרגילים לשדה חשמלי ‪16 ...........................................................................................‬‬
‫תרגילים לחוק גאוס ‪20 ..............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל ‪26 .............................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪26 ....................................................................................................‬‬
‫תרגילים לפוטנציאל ‪29 ..............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :4‬קיבול וקבלים‪38 .......................................................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪38 ....................................................................................................‬‬
‫תרגילים לקיבול ‪41 ....................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות ‪48 ......................................................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪48 ....................................................................................................‬‬
‫תרגילים לזרם והתנגדות ‪51 ........................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים ‪58 .............................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪58 ....................................................................................................‬‬
‫תרגילים לשדה מגנטי וכוחות מגנטיים‪60 .....................................................................‬‬
‫תנועת חלקיקים טעונים בשדה מגנטי וכוחות מגנטיים ‪60 ..............................................‬‬
‫הכוח הפועל על תיל נושא זרם בשדה מגנטי ‪66 ..............................................................‬‬
‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי ‪70 .........................................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪70 ....................................................................................................‬‬
‫תרגילים לחישובי שדה מגנטי ‪72 .................................................................................‬‬
‫חישובי שדה מגנטי באמצעות חוק אמפר וחישובי כוחות ‪72 ............................................‬‬
‫חישובי שדה מגנטי באמצעות חוק ביו‪-‬סבר ‪78 ..............................................................‬‬
‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית ‪84 .......................................................................................‬‬
‫תקציר תיאוריה ‪84 ....................................................................................................‬‬
‫תרגילים להשראה אלקטרומגנטית ‪87 ..........................................................................‬‬
‫נספח ‪ :1‬דפי נוסחאות לקורס פיסיקה ‪103 .......................................................................... 2‬‬
‫נספח ‪ :2‬נוסחאות מתמטיות ‪107 ...........................................................................................‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :1‬חוק קולון ‪ -‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪-3-‬‬

‫פרק ‪: 1‬חוק קולון‬

‫תקציר תיאוריה‬

‫חוק קולון קובע כי הכוח הפועל בין זוג מטענים חשמליים נקודתיים ‪ q1‬ו‪ q2 -‬המרוחקים‬ ‫‪‬‬
‫מרחק ‪ r‬זה מזה נתון על ידי‬
‫‪q1q2‬‬ ‫‪1 q1q2‬‬
‫‪) F12  k‬גודל בלבד(‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(1.1‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4 0 r 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ k ‬הוא קבוע‬ ‫כאשר ‪ F12‬הוא הכוח ש‪ q1 -‬מפעיל על ‪ q2‬ו‪ 9 109 N  m 2C 2 -‬‬
‫‪4  0‬‬

‫קולון‪  0  8.85 1012 C 2 /  N  m 2  .‬נקרא הקבוע הדיאלקטרי של הריק‪ .‬את‬

‫‪r̂12‬‬
‫כיוון הכוח נקבע לפי סימנם היחסי של המטענים‪.‬‬
‫ברישום ווקטורי ייכתב חוק קולון‬ ‫‪‬‬
‫‪q2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪qq‬‬ ‫‪qq ‬‬
‫‪r12‬‬ ‫‪F12  k 1 2 2 rˆ12  k 1 3 2 r12‬‬ ‫)‪(2.1‬‬
‫‪r12‬‬ ‫‪r12‬‬

‫‪ r̂12‬הוא וקטור יחידה המכוון מ‪ q1 -‬ל‪ q2 -‬כמתואר באיור שמשמאל‪ r12  0 .‬הוא‬
‫‪q1‬‬
‫המרחק בין ‪ q1‬ל‪ . q2 -‬בנוסחה )‪ (2.1‬נציב את המטענים עם סימנם‪.‬‬

‫עיקרון ההרכבה )סופרפוזיציה(‪ :‬הכוח הפועל על מטען ‪ q‬בנוכחות מטענים חשמליים‬ ‫‪‬‬

‫‪ q1, q2 ,‬שווה לסכום הווקטורי של כל הכוחות האינדיבידואלים שמפעילים המטענים‬

‫‪ q1, q2 ,‬על המטען הנדון‪. q -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪Fq  k q  2i rˆi‬‬ ‫)‪(3.1‬‬
‫‪i ri‬‬

‫כאשר ‪ rˆi‬הוא ווקטור יחידה המכוון ממטען ‪ qi‬ל‪ q -‬ו‪ ri -‬הוא המרחק ביניהם‪.‬‬

‫נעיר כי חוק קולון תקף למטענים נקודתיים ולהתפלגויות מטען כדוריות‪.1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫בהמשך ניווכח כי כדורים טעונים מתנהגים בנקודות שמחוצה להם כאילו כל מטענם היה מרוכז במרכז הכדור‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :1‬חוק קולון‪ -‬תרגילים‬ ‫‪-4-‬‬

‫תרגילים לחוק קולון‬

‫בקובייה שאורך מקצועה ‪ a‬מוצב מטען ‪ q‬בכל פינה‪ .‬הוכח כי הכוח השקול הפועל על כל מטען‬ ‫‪.1.1‬‬

‫‪0.262q 2‬‬
‫‪.F ‬‬ ‫נתון ע"י‪:‬‬
‫‪ 0a 2‬‬
‫כוח הדחייה האלקטרוסטאטי הפועל בין שני יונים זהים והמרוחקים מרחק של ‪5 1010 m‬‬ ‫‪1.2‬‬
‫הוא ‪. 3.7 109 N‬‬
‫מצא את המטען של כל יון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כמה אלקטרונים חסרים מכל יון ? תשובה‪ :‬א‪ . 3.2 1019 C .‬ב‪ 2 .‬אלקטרונים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שני כדורים מוליכים זהים הטעונים במטענים מנוגדי סימן מושכים זה את זה בכוח של‬ ‫‪1.3‬‬
‫‪ 0.108N‬כאשר הם מרוחקים מרחק של ‪ 50cm‬זה מזה‪ .‬במצב זה מחברים ביניהם תיל מוליך‪,‬‬
‫מחכים להתייצבות המערכת ואז מסירים את התיל‪ .‬ידוע כי כעת הכדורים דוחים זה את זה‬
‫בכוח של ‪ . 0.036 N‬אם ידוע כי לאחר חיבור התיל מטעני הכדורים שווים מצא מה היו‬
‫המטענים המקוריים על הכדורים‪ .‬תשובה‪ q1  1c, q1  3c :‬ולהפך‪.‬‬
‫שני כדורים קטנים וזהים בעלי מסה ‪ m‬כל אחד טעונים במטען זהה ‪q‬‬ ‫‪1.4‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪L‬‬ ‫ותלויים מהתקרה בעזרת שני חוטים קלים שאורכם ‪ L‬כמוראה בציור‪ .‬הראה‬
‫כי בקירוב לזווית קטנות שעבורו ‪ tan   sin   ‬המרחק ביניהם נתון ע"י‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪1/ 3‬‬
‫‪ q2L ‬‬
‫‪.x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 0 mg ‬‬

‫‪e‬‬ ‫חלקיק ‪ ( q  2e ) ‬נע על הקו הניצב למרכז מולקולת המימן‪.‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫המרחק בין שני הגרעיני המימן הוא ‪ . b‬באיזה מרחק ממרכז‬
‫‪b‬‬
‫‪‬‬ ‫המולקולה ירגיש חלקיק ה ‪ ‬את כוח הדחייה המקסימאלי ?‬
‫‪b‬‬
‫‪.x ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫שני חלקיקים זהים הנושאים מטען חשמלי חיובי ‪  q‬כל אחד מוחזקים למקומם כך שהמרחק‬ ‫‪1.6‬‬
‫ביניהם הוא ‪ . d‬חלקיק נקודתי שלישי הנושא מטען ‪ , Q‬והחופשי לנוע‪ ,‬מוצב בתחילה במנוחה‬
‫בנקודה על האנך האמצעי לקו המקשר בין שני המטענים ובמרחק ‪ x‬מהמרכז‪.‬‬
‫א‪ .‬הראו כי אם המרחק ‪ x‬קטן בהשוואה ל ‪ d -‬יבצע החלקיק שמטענו ‪ Q‬תנועה הרמונית‬
‫פשוטה לאורך האנך האמצעי‪ .‬מהי תדירותה הזוויתית ?‬
‫ב‪ .‬חשבו את מהירותו המקסימאלית של ‪ Q‬אם הוא משוחרר ממנוחה מנקודה שמרחקה‬
‫מהמרכז הוא ‪. A  d‬‬
‫‪kqQ‬‬ ‫‪16kQq‬‬
‫‪. max  4 A‬‬ ‫‪  ‬ב‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫‪md‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪md 3‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :1‬חוק קולון‪ -‬תרגילים‬ ‫‪-5-‬‬
‫‪z‬‬
‫‪q‬‬
‫‪Q‬‬ ‫ארבעה חלקיקים זהים הנושאים מטען חשמלי ‪ Q‬כל אחד‬ ‫‪1.7‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪z‬‬ ‫מוצבים בפינותיו של ריבוע שאורך צלעו ‪] a‬המטענים מקובעים‬
‫‪a‬‬
‫למקומם[‪ .‬מטען נקודתי חמישי ‪ ,  q‬נמצא במנוחה בגובה ‪z‬‬
‫‪Q‬‬ ‫מעל מישור הריבוע על האנך למישור הריבוע והעובר דרך מרכזו‬
‫‪a‬‬ ‫‪Q‬‬
‫]ראו איור[‪ .‬חשבו את הכוח שארבעת המטענים המוצבים‬
‫בפינות הריבוע מפעילים על המטען החמישי‪.‬‬
‫א‪ .‬ידוע כי מסת המטען החמישי היא ‪ m‬וכי ‪ . z  a‬הראו כי הוא יבצע תנועה הרמונית‬
‫פשוטה‪.‬‬
‫מהו זמן המחזור של התנועה ?‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪128 k qQ‬‬ ‫‪4k qQ z‬‬

‫‪. ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ . F  ‬ב‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪3/ 2 .‬‬
‫‪ma‬‬ ‫‪ 2 a2 ‬‬
‫‪z  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪O‬‬ ‫שני חרוזים זהים שמסתם ‪ m‬כל אחד הטעונים במטען ‪  q‬כל אחד‪,‬‬ ‫‪1.8‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫מושמים במצב שיווי משקל בתוך קערה חצי כדורית העשויה מחומר מבודד‪.‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫רדיוס הקערה הוא ‪ R‬והיא נטולת חיכוך‪ .‬במצב שיווי המשקל האמור‬
‫‪R‬‬
‫המרחק בין החרוזים הוא ‪ R‬ונוצר משולש שווה צלעות בין מיקום הכדורים‬
‫ומרכז הקערה‪. O ,‬‬
‫נתונים‪. m, R, g :‬‬
‫מה צריך להיות מטענו החשמלי‪ , q ,‬של כל חרוז על מנת שיתאפשר שיווי המשקל?‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את הכוח )גודל וכיוון( שמפעילים החרוזים על הקערה ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו השדה החשמלי שיוצרים שני המטענים במרכז הקערה ? )נקודה ‪? ( O‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מניחים בנקודה ‪ O‬חרוז נוסף שמסתו ‪ M  2m‬ומטענו החשמלי ‪ . Q‬בהנחה ששני‬ ‫ד‪.‬‬
‫המטענים האחרים נותרים במקומם חשבו את מטעני החרוזים במערכת במצב בו כל‬
‫המערכת שרויה בשיווי משקל‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ ‪3kmg‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪mg‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫‪. N ‬ג‪j .‬‬ ‫‪ . q  R‬ב‪mg .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3k‬‬
‫‪q‬‬
‫‪. Q  2q‬‬
‫‪θ‬‬ ‫ארבעה מטענים נקודתיים טעונים חיובית‪ ,‬שני מטענים בעלי מטען ‪ Q‬כ"א‬ ‫‪1.9‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬
‫והשניים האחרים מטענם ‪ . q‬המטענים מחוברים ע"י ‪ 4‬חוטים בעלי אורך‬
‫‪q‬‬
‫זהה‪ .‬אורך כל חוט הוא ‪. d‬‬
‫‪2/3‬‬
‫‪q‬‬
‫‪. tan    ‬‬ ‫הראו שכאשר המערכת בשיווי משקל מתקיים‪:‬‬
‫‪Q‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪-6-‬‬

‫פרק ‪ : 2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‬

‫תקציר תיאוריה‬

‫השדה החשמלי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫השדה החשמלי ‪ E‬בנקודה מסוימת במרחב מוגדר להיות ככוח החשמלי ‪ FE‬שיחוש מטען‬ ‫‪‬‬

‫בוחן קטן וחיובי ‪ q0‬אשר יושם בנקודה הנדונה‪ ,‬מחולק במטענו לאמור‬
‫‪‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪. E  lim E‬‬ ‫)‪(1.2‬‬
‫‪q0 0 q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫הכוח החשמלי שיפעל על מטען ‪ q‬אשר יוצב בנקודה במרחב שהשדה בה הוא ‪, E‬הינו‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪FE  qE‬‬ ‫)‪(2.2‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הכוח הפועל על מטען חיובי הוא בכיוון השדה וזה הפועל על מטען שלילי הפוך לכיוון‬
‫השדה‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪. E ‬‬ ‫יחידת השדה החשמלי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C‬‬
‫במרחק ‪ r‬ממטען נקודתי בודד ‪ q‬השדה החשמלי נתון בביטוי‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q ‬‬
‫‪E  k 2 rˆ  k 3 r‬‬ ‫)‪(3.2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫כאשר ̂‪ r‬הוא ווקטור יחידה המכוון מן המטען הנקודתי לעבר הנקודה בה מחושב השדה‬
‫החשמלי‪ .‬השדה החשמלי מכוון רדיאלית החוצה ממטען חשמלי חיובי ורדיאלית פנימה‬
‫לעבר מטען חשמלי שלילי‪.‬‬
‫את השדה החשמלי הנוצר על ידי מערכת בדידה של מטענים נקודתיים נקבל מעקרון‬ ‫‪‬‬
‫הסופרפוזיציה‪ ,‬היינו השדה החשמלי בכל נקודה במרחב שווה לסכום הווקטורי של כל‬
‫השדות שיוצרים המטענים הנקודתיים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q ‬‬
‫‪E  k  2i rˆi  k  3i ri‬‬ ‫)‪(4.2‬‬
‫‪i ri‬‬ ‫‪i ri‬‬

‫‪y‬‬
‫כאשר ‪ ri‬הוא המרחק ממטען ‪ i‬אל הנקודה בה מחושב השדה ו‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪ri‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪ ri ‬הוא ווקטור יחידה המכוון ממטען ‪ i‬לעבר הנקודה בה‬
‫ˆ‬
‫‪q1‬‬ ‫‪ri‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחושב השדה )נקודות שדה(‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r  ri  Ri‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪ri‬‬ ‫‪qi‬‬
‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪-7-‬‬

‫נוסחה )‪ (4.2‬מחשבת את השדה בראשית‪ .‬אם ראשית הקואורדינאטות אינה מתלכדת עם‬ ‫‪‬‬
‫נקודת השדה נקבל )ראו איור משמאל(‬
‫‪‬‬ ‫‪qi‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪qi ‬‬
‫‪Ep  k ‬‬ ‫‪  3  r  r    k   3 Ri‬‬ ‫)‪(5.2‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪r  ri‬‬ ‫‪i R‬‬
‫‪i‬‬

‫את השדה החשמלי הנוצר על ידי התפלגות רציפה נחשב על ידי )הגרסה הרציפה של נוסחה‬ ‫‪‬‬
‫)‪((4.2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪dq‬‬ ‫‪dq ‬‬
‫‪E  k  2 rˆ  k  3 r‬‬ ‫)‪(6.2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫כאשר ‪ dq‬הוא אלמנט מטען דיפרנציאלי‪ r ,‬הוא‬
‫התפלגות המטען‬
‫‪dq‬‬ ‫המרחק מאלמנט המטען ‪ dq‬לנקודה בה מחושב השדה‬
‫̂‪r‬‬ ‫)ראשית הצירים( ו ‪ r̂ -‬הוא ווקטור יחידה בכיוון מ‪dq -‬‬
‫אלמנט מטען‬
‫דיפרנציאלי‬ ‫לראשית‪ .‬את האינטגרציה יש לבצע על כל התפלגות‬
‫‪p‬‬
‫המטען‪ .‬האיור משמאל מתאר את אופן השימוש בנוסחה‬
‫‪‬‬ ‫)‪.(6.2‬‬
‫‪E‬‬
‫את אלמנט המטען ‪ dq‬נביע באמצעות צפיפות המטען‪.‬‬
‫נשתמש ברישום הבא‬
‫עבור מטען ‪ Q‬המפולג בצורה אחידה בתוך נפח ‪ , V‬תוגדר צפיפות המטען הנפחית ‪ ‬על ידי‬ ‫‪‬‬

‫‪Q‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪(7.2‬‬
‫‪V‬‬

‫‪C‬‬
‫‪. ‬‬ ‫כאשר היחידות של ‪ ‬הן של מטען מחולק בנפח היינו‬
‫‪m3‬‬
‫עבור מטען ‪ Q‬המפולג בצורה אחידה על פני שטח ‪ , A‬תוגדר צפיפות המטען המשטחית ‪‬‬ ‫‪‬‬
‫על ידי‬
‫‪Q‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪(8.2‬‬
‫‪V‬‬

‫‪C‬‬
‫‪.   ‬‬ ‫כאשר היחידות של ‪ ‬הן של מטען מחולק בשטח היינו‬
‫‪m2‬‬

‫על‬ ‫‪ ‬עבור מטען ‪ Q‬המפולג בצורה אחידה על פני אורך ‪ , ‬תוגדר צפיפות המטען האורכית ‪‬‬
‫ידי‬
‫‪Q‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪(9.2‬‬
‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪-8-‬‬

‫‪C‬‬
‫‪.   ‬‬ ‫כאשר היחידות של ‪ ‬הן של מטען מחולק באורך היינו‬
‫‪m2‬‬
‫אם המטען אינו מפוזר באופן אחיד נקבל עבור מטען דיפרנציאלי ‪ dq‬המפולג נפחית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שטחית ואורכית בהתאמה‬
‫‪dq   dV , dq   dA, dq   d ‬‬ ‫)‪(10.2‬‬

‫כאשר ‪ dV ,dA,d ‬הם אלמנטי נפח שטח ואורך בהתאמה‪.‬‬

‫הנחיות כלליות למציאת השדה החשמלי באמצעות נוסחה )‪(6.2‬‬

‫‪ .1‬הגדירו מערכת צירים שראשיתה בנקודה בה אנו מתבקשים לחשב את השדה‪ .‬בחירה זו‬
‫כמובן אינה מחייבת אך בהרבה מרים היא נוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬חלקו את התפלגות המטען לאלמנטי מטען דיפרנציאלים‪ .‬הביטו באלמנט ייצוגי‪.‬‬
‫‪ .3‬ציירו את ווקטור השדה החשמלי באותה נקודה )התייחסו לאלמנט המטען כאל מטען‬
‫נקודתי‪ .‬אם הוא חיובי השדה שהוא יוצר מכוון ממנו והלאה לעבר הנקודה בה מחושב‬
‫השדה ולהפך(‪.‬‬
‫‪ .4‬הביעו את המטען ‪ dq‬באמצעות צפיפות המטען הרלוונטית לפי )‪.(10.2‬‬
‫תוכלו למצוא מייד בתום התקציר רשימה של אלמנטי אורך שטח ונפח עבור המקרים‬
‫הנפוצים‪.‬‬
‫‪ .5‬הפעילו שיקולי סימטריה )באם ישנם( על לפשט את החישובים‪ .‬בהרבה מקרים שיקולי‬
‫סימטריה יכולים לחסוך חישובי מיותרים בהם לשדה רכיבים שהינם אפס‪.‬‬
‫‪ .6‬בחישובי שדה של צורות מורכבות ניתן להשתמש בתוצאות שהתקבלו עבור השדה החשמלי‬
‫של צורות פשוטות יותר‪ .‬לדוגמא ניתן להביט על דסקה כאל אוסף של טבעות ועל כדור כאל‬
‫אוסף של דסקאות וכד'‪.‬‬

‫חוק גאוס‬

‫שטף השדה החשמלי‪ ,  E ,‬החודר דרך משטח מסוים פרופורציוני למספר קווי השדה‬ ‫‪‬‬
‫החודרים את המשטח‪.‬‬
‫עבור שדה חשמלי אחיד היוצר זווית ‪ ‬עם האנך למשטח מישורי ששטחו ‪ , A‬מוגדר השטף‬ ‫‪‬‬
‫בביטוי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ E  E  A  EA cos‬‬ ‫)‪(11.2‬‬

‫עבור שדה לא אחיד או עבור משטח לא מישורי מוגדר השטף על ידי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪-9-‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪E ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪surface‬‬
‫‪E  dA‬‬ ‫)‪(12.2‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ dA‬הוא ווקטור שטח דיפרנציאלי המאונך למשטח דרכו מחושב השטף‪.‬‬

‫חוק גאוס קובע כי השטף הכללי הבוקע דרך משטח סגור)משטח כולא נפח( בעל צורה‬ ‫‪‬‬
‫כלשהיא שווה לסך כמות המטען הכלואה במשטח מחולקת ב ‪,  0‬‬
‫‪  Q‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ E   E  dA  in   E   E  dA  4 kQin‬‬ ‫)‪(13.2‬‬
‫‪0‬‬

‫הנחיות לחישובי שדה חשמלי באמצעות חוק גאוס‬

‫הגדירו משטח סגור )משטח גאוסי( העובר באזור בו אנו רוצים לחשב את השדה‪ .‬המשטח‬ ‫‪‬‬
‫הסגור יכול להיות מורכב ממספר משטחים פתוחים‪.‬‬
‫על המשטח להיות כזה ש‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫השדה החשמלי יהיה בעל ערך קבוע על פני המשטח הגאוסי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫השדה החשמלי יהיה ניצב או מקביל למשטחים המרכיבים את‬ ‫‪.2‬‬
‫המשטח הגאוסי‪.‬‬
‫אם המשטח שנבחר עונה על הדרישות של סעיף קודם תוכלו להוציא את ‪ E‬אל מחוץ‬ ‫‪‬‬
‫לאינטגרל המופיע בחוק גאוס‪.‬‬
‫חשבו את כמות המטען הכלואה בתוך המשטח הגאוסי‪ .‬בבעיות בהן קיימת התפלגות מטען‬ ‫‪‬‬
‫רציפה חשבו את כמות המטען הכלואה במשטח על ידי ‪ Qin    dv‬וכד'‪.‬‬

‫הציבו לחוק גאוס ומצאו את השדה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מטענים על מוליכים השרויים בשיווי משקל אלקטרוסטאטי‬

‫השדה החשמלי בקרבו של מוליך הינו אפס‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מטענו העודף של מוליך בשיווי משקל אלקטרוסטאטי מפורס על שפתו החיצונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ,‬כאשר ‪ ‬היא צפיפות המטען‬ ‫השדה החשמלי בסמוך לשפתו של מוליך שווה ל‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫המשטחית‪.‬‬
‫השדה החשמלי מאונך לשפתו של המוליך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במוליך עם חלל בתוכו השדה החשמלי הינו אפס בתוך החלל ובתנאי שאין מטענים בחלל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫אלמנטי אורך שטח ונפח דיפרנציאליים‬

‫‪z‬‬
‫‪z  z0‬‬ ‫קואורדינאטות קרטזיות ‪ x, y, z ‬‬ ‫‪.1‬‬

‫̂‪k‬‬ ‫̂‪j‬‬ ‫במערכת קואורדינאטות קרטזית‬ ‫נקודה ‪p  x0 , y0, z0 ‬‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪i‬‬ ‫המישורים‬ ‫שלושת‬ ‫של‬ ‫החיתוך‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫מתקבלת‬
‫‪y‬‬
‫‪ x  x0 , y  y0 , z  z0‬כמתואר באיור שמשמאל‪.‬‬
‫א‪ .‬אלמנט אורך )מסומן ב‪ d  -‬או ‪( ds‬‬
‫‪x  x0‬‬ ‫‪y  y0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫ווקטור אורך קשת ‪d   ds  dxiˆ  dy ˆj  dz kˆ (14.2) :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ dx    dy    dz ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪d  d  ‬‬ ‫גודל אורך הקשת‪(15.2) :‬‬ ‫‪‬‬

‫בהרבה מקרים אחד או שניים מהמימדים אינם רלוונטיים‪ .‬לדוגמא כאשר‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ dy  dz  0‬נקבל‪ d   dxiˆ :‬ו‪. d   dx -‬‬

‫ב‪ .‬אלמנט שטח )מסומן ב‪( dA -‬‬

‫‪z‬‬
‫אלמנטי השטח הדיפרנציאלי המאונך לווקטורי‬ ‫‪‬‬

‫‪dAk  dxdy‬‬ ‫היחידה ˆ‪ ĵ , i‬ו‪ k̂ -‬בהתאמה נתונים על ידי )ראו איור‬

‫שמימדיה‬ ‫דיפרנציאלית‬ ‫תיבה‬ ‫המתאר‬ ‫משמאל‬
‫‪dz‬‬ ‫‪dA j  dxdz‬‬
‫‪( dx dy  dz‬‬

‫‪dAi  dydz‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪dAi  dydx‬‬

‫‪dAj  dxdz‬‬ ‫)‪(16.2‬‬
‫‪dAk  dxdy‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪dy dx‬‬ ‫ג‪ .‬אלמנט נפח )מסומן ב‪( dV -‬‬
‫‪dV  dxdydz‬‬ ‫)‪(17.2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪z  z0‬‬ ‫קואורדינאטות גליליות ‪ r ,  , z ‬‬ ‫‪.2‬‬

‫̂‪z‬‬ ‫נקודה ) ‪ p(r0 ,0 , z0‬במערכת קואורדינאטות גלילית‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪‬‬ ‫מתקבלת על ידי החיתוך של המשטח הגלילי ‪, r  r0‬‬
‫‪r0‬‬
‫̂‪r‬‬
‫חצי מישור המכיל את ציר ה‪ z -‬היוצר זווית ‪  0‬‬
‫‪r  r0‬‬ ‫‪z0‬‬
‫עם מישור ‪ xz‬והמישור ‪ z  z0‬המקביל למישור ‪. xy‬‬

‫‪x0 r‬‬ ‫הזווית ‪ ‬נמדדת )ברדיאנים( מציר ה‪ x -‬החיובי נגד‬

‫‪y00‬‬ ‫‪y‬‬ ‫מגמת השעון‪ ,‬כמוראה באיור שמשמאל‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪  0‬‬
‫‪ ‬הזווית ‪ ‬משתרעת בתחום ‪ .  0, 2 ‬הרדיוס ‪r‬‬
‫‪x‬‬
‫והגובה ‪ z‬משתרע בתחום‬ ‫‪0,  ‬‬ ‫משתרע בתחום‬

‫‪.  ,  ‬‬

‫ווקטורי היחידה הם‪ r̂ :‬הפונה החוצה ממרכז המעגל‪ ˆ ,‬המשיק למשטח הגלילי ו ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫̂‪ z‬המקביל למשטח הגלילי‪.‬‬
‫שימו לב כי בניגוד לווקטורי היחידה הקרטזיים לוקטורי היחידה כאן אין כיוון קבוע‬ ‫‪‬‬
‫במרחב‪.‬‬
‫א‪ .‬אלמנט אורך‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬ווקטור אורך הקשת‪. d   drrˆ  rd ˆ  dz zˆ (18.2) :‬‬
‫בהרבה בעיות בהם נעסוק נצטרך לדעת את האורך של קשת מעגלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במקרה זה ‪ dz  dr  0‬ואז נקבל עבור ווקטור אורך הקשת‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪ds  d   rd ‬‬ ‫)‪(19.2‬‬

‫גודל אורך הקשת הוא כמובן‬ ‫‪‬‬

‫‪ds  d   rd‬‬ ‫)‪(20.2‬‬

‫מהאיור שלעיל ניתן לקבל כי‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪rˆ  cos  iˆ  sin ‬‬

‫)‪(21.2‬‬
‫‪ˆ   sin  iˆ  cos  ˆj‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫‪z‬‬
‫‪dA  dz dr‬‬
‫‪r‬‬ ‫ב‪ .‬אלמנטי שטח‬

‫‪dAr  rd dz‬‬ ‫‪dz‬‬ ‫הביטויים עבור אלמנטי השטח השונים )ראו‬ ‫‪‬‬
‫‪dAz  rd dr‬‬ ‫איור משמאל( הם‬
‫‪d‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪dAr  rd dz‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪rd‬‬ ‫‪dA  drdz‬‬ ‫)‪(22.2‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪dAz  rd dr‬‬
‫‪x‬‬

‫ברבות מהבעיות בהם נעסוק תתקיים סימטריה צירית )אין תלות בזווית ‪ ( ‬ונוכל‬ ‫‪‬‬
‫לבצע מיידית את האינטגרציה הזוויתית המופיעה במשוואת )‪ .(22.2‬מהביטוי עבור‬
‫‪ dAz‬נוכל לקבל את הנוסחה לשטחה של טבעת שרדיוסה ‪ r‬ועובייה ‪: dr‬‬

‫‪dr‬‬ ‫‪dAring  2 rdr‬‬ ‫)‪(23.2‬‬

‫‪r‬‬

‫מ‪ (22.2)-‬נוכל לקבל את הנוסחא לשטחה של גזרה דיפרנציאלית‬ ‫‪‬‬

‫‪dAring  2 rdr‬‬
‫שרדיוסה ‪ R‬הנשענת על זווית מרכזית ‪ , d‬לאחר אינטגרציה על ‪: r‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪dAsec tor ‬‬ ‫‪R d‬‬ ‫)‪(24.2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫מנוסחא )‪ (23.2‬או מנוסחא )‪ (24.2‬נוכל לקבל לאחר אינטגרציה‬ ‫‪‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫רדיאלית וזוויתית בהתאמה את הנוסחה לשטח מעגל‪.‬‬
‫‪dAsec tor ‬‬ ‫‪R d‬‬
‫‪2‬‬ ‫מהביטוי ל‪ r ) dAr -‬קבוע( נוכל לקבל את הנוסחא לשטח המעטפת של‬ ‫‪‬‬
‫גליל שרדיוסו ‪ R‬וגבהו ‪: dz‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪dAcylinder  2 Rdz‬‬ ‫)‪(25.2‬‬
‫‪h‬‬
‫עבור גליל בגובה ‪ h‬נקבל עבור שטח מעטפתו‬ ‫‪‬‬
‫‪Acylinder  2 Rh‬‬ ‫)‪(26.2‬‬

‫ג‪ .‬אלמנט הנפח‬

‫מהאיור העליון נקבל‬ ‫‪‬‬
‫‪dV  rdrd dz‬‬ ‫)‪(27.2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫מהביטוי האחרון נקבל עבור נפחו של גליל דיפרנציאלי שגבהו ‪ h‬רדיוסו‬ ‫‪‬‬
‫‪ r‬ועוביו ‪) dr‬קלפיה גלילית(‬
‫‪h‬‬
‫‪dVcylidrical shell  2 rhdr‬‬ ‫)‪(28.2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪dr‬‬

‫באופן דומה נקבל )לאחר אינטגרציה זוויתית ורדיאלית( עבור נפחו של גליל‬ ‫‪‬‬
‫בעל רדיוס ‪ R‬וגובה ‪dz‬‬

‫‪dVcylinder   R 2 dz‬‬ ‫)‪(29.2‬‬

‫‪R‬‬ ‫לבסוף נקבל מהביטוי האחרון את הנוסחה לנפחו של גליל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪Vcylinder   R 2 h‬‬ ‫)‪(30.2‬‬

‫‪z‬‬
‫קואורדינאטות כדוריות ‪ r , , ‬‬ ‫‪.3‬‬
‫̂‪r‬‬
‫̂‪‬‬ ‫כדוריות‬ ‫‪ p  r00 , 0 ‬בקואורדינאטות‬ ‫נקודה‬ ‫‪‬‬

‫מתקבלת על ידי החיתוך בין משטח הכדור ‪r  r0‬‬

‫‪0 r‬‬ ‫שקדקודו‬ ‫הישר‬ ‫החרוט‬ ‫בראשית‪,‬‬ ‫שמרכזו‬
‫‪0‬‬ ‫ˆ‪‬‬
‫בראשית ולו מחצית הזווית ‪   0‬ו‪-‬חצי‬
‫‪y‬‬
‫‪0‬‬ ‫המישור המכיל את ציר ה ‪ z‬והיוצר זווית ‪  0‬‬
‫עם מישור ‪. xz‬‬
‫‪x‬‬ ‫הקוארדינטות ‪ ,  , r‬ו‪  -‬משתרעות בתחומים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,  0,   ,  0,  ‬ו‪  0, 2  -‬בהתאמה‪.‬‬

‫ברוב הבעיות בהם נעסוק קיימת סימטריה כדורית‪ .‬די לנו לדעת כאן את אלמנט‬ ‫‪‬‬
‫השטח הדיפרנציאלי המהווה חלק מפני כדור‪.‬‬
‫‪dAr  r 2 sin  d d‬‬ ‫)‪(31.2‬‬

‫מנוסחה )‪ (31.2‬נקבל לאחר האינטגרציה הזוויתית)בגבולות שציוונו לעיל( את‬ ‫‪‬‬

‫הנוסחה לשטח פני הכדור‬

‫‪Asphere  4 r 2‬‬ ‫)‪(32.2‬‬

‫אלמנט הנפח בקואורדינאטות כדוריות הינו‬ ‫‪‬‬

‫‪dV  r 2 sin  dr d d‬‬ ‫)‪(33.2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫‪ ‬מהנוסחה האחרונה נקבל את נפחה של קליפה כדורית שרדיוסה ‪ r‬ועובייה ‪dr‬‬

‫)נונחה שימושית ביותר( על ידי אינטגרציה זוויתית של )‪ (33.2‬בגבולות שציונו לעיל‬

‫‪dVspherical shell  4 r 2 dr‬‬ ‫)‪(34.2‬‬

‫לבסוף על ידי אינטגרציה על הרדיוס של )‪ (34.2‬נקבל את הנוסחה לנפח של כדור‬ ‫‪‬‬

‫ברדיוס ‪: R‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Vsphere   R 3‬‬ ‫)‪(35.2‬‬
‫‪3‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תקציר נוסחאות ותיאוריה‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫טבלת אלמנטי אורך שטח ונפח‬

‫אלמנט נפח‬ ‫אלמנט שטח‬ ‫אלמנט אורך‬

‫דיפרנציאלי‬ ‫נפח‬ ‫דיפרנציאלי‬ ‫שטח‬ ‫דיפרנציאלי‬ ‫אורך‬ ‫הצורה‬
‫טבעת ברדיוס ‪r‬‬
‫ועובי ‪dr‬‬
‫‪dA  2 r dr‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪dr‬‬

‫אורך קשת‬
‫גזרה ברדיוס ‪r‬‬ ‫‪A   r2‬‬ ‫אורך קשת‬ ‫‪  s  r‬‬ ‫מעגל‬
‫וזווית ‪d‬‬ ‫‪d   r d‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪dA ‬‬ ‫‪r d‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪d d r‬‬

‫‪r‬‬
‫‪d‬‬
‫נפח קליפה גלילית‬
‫ברדיוס ‪ r‬עובי‬
‫‪ dr‬וגובה ‪h‬‬
‫‪dV  2 rdr h‬‬
‫שטח מעטפת‬
‫נפח גליל בעל‬ ‫דיפרנציאלי של גליל‬
‫שטח מעטפת‬
‫רדיוס ‪ R‬וגובה‬ ‫‪V   R 2h‬‬ ‫ברדיוס ‪ R‬וגובה‬ ‫גליל‬
‫‪dz‬‬ ‫‪A  2 Rh‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪dV   R 2 dz‬‬ ‫‪dA  2 Rdz‬‬
‫‪R‬‬
‫‪h‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪dz‬‬
‫נפח קליפה‬
‫כדורית בעלת‬
‫רדיוס ‪ r‬ועובי‬
‫‪dr‬‬ ‫נפח הכדור‬
‫‪dV  4 r dr‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪V   R3‬‬ ‫שטח פני כדור‬
‫‪3‬‬ ‫‪V  4 R 2‬‬
‫כדור‬
‫‪r‬‬

‫‪dr‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫תרגילים לשדה חשמלי‬

‫‪ .2.1‬דיפול חשמלי מוצב בשדה לא אחיד‪ .‬האם קיים כוח נטו הפועל על הדיפול ?‬
‫‪ 2.2‬מטענים נקודתיים מוצבים במקום הספרות של שעון כך ש במיקום הספרה ‪ 1‬מוצב מטען‬
‫‪ ,  q‬במיקום הספרה ‪ 2‬מוצב מטען ‪ 2q‬וכדומה בכל מספר מוצב מטען נקודתי שלילי‬
‫שגודלו ‪ nq‬כך ש ‪ n‬הוא מספר בין אחת לשנים עשרה כולל‪ .‬בהנחה שהמטענים אינם‬
‫מפריעים לתפקודו התקין של השעון מצא על איזו שעה יצביע המחוג הקטן )מחוג השעות(‬
‫כאשר כיוונו יהיה ככיוון השדה החשמלי השקול במרכז השעון‬
‫הדרכה‪ :‬נצלו את הסימטריה של הבעיה והביטו בשני מטענים הנמצאים בקצותיו של‬
‫קוטר‪.‬‬
‫תשובה‪.9:30 :‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ 2.3‬טיפוס מסוים של קוואדרופול )‪ (Quadrupole‬חשמלי‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫נוצר ע"י ‪ 4‬מטענים נקודתיים המוצבים בקדקודיו של‬
‫‪p‬‬ ‫ריבוע שאורך צלעו ‪ . 2a‬נקודה ‪ p‬נמצאת במרחק ‪x‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪2a‬‬ ‫ממרכז הקואדרופול על קו המקביל לשתיים מצלעות‬
‫הריבוע )ראה ציור(‪ .‬עבור ‪ x  a‬הראה כי השדה‬
‫‪3  2qa 2 ‬‬
‫‪ . E ‬הדרכה‪ :‬ניתן להתייחס לקוואדרופול כאל‬ ‫החשמלי נתון על ידי הביטוי‪:‬‬
‫‪2 0 x 4‬‬
‫סופרפוזיציה של שני דיפולים‪.‬‬
‫‪ 2.4‬באיזה מרחק ‪ z‬על הציר של טבעת טעונה בצפיפות אורכית ‪ ‬ורדיוס ‪ R‬השדה‬
‫‪+ +‬‬
‫‪R‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪.z ‬‬ ‫החשמלי מקסימאלי‪ .‬תשובה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪ 2.5‬מוט זכוכית דק כופף לצורת חצי מעגל שרדיוסו ‪ . r‬מטען ‪  q‬מפולג בצורה‬
‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫אחידה לאורך החצי העליון ומטען ‪  q‬מפולג אחידות לאורך החצי התחתון של‬
‫‪-‬‬
‫‪- -‬‬ ‫הצורה‪ .‬מצא את השדה החשמלי בנקודה ‪ , p‬מרכז חצי המעגל תשובה‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫‪.E ‬‬
‫‪  0r 2‬‬
‫‪2‬‬

‫על מוט מבודד באורך ‪ L‬מפוזר מטען חשמלי ‪  q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬ ‫‪2.6‬‬
‫א‪ .‬חשב את צפיפות המטען האורכית‪  .‬‬
‫חשב את השדה החשמלי בנקודה ‪ p‬הנמצאת‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫במרחק ‪ a‬מקצה המוט‪  .‬‬
‫‪---------------‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪a‬‬ ‫הראה כי במרחקים גדולים‪ a  L ,‬תשובתך‬ ‫ג‪.‬‬
‫לסעיף ב' תצטמצם לשדה של מטען נקודתי‪.‬‬

‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬

‫‪.E ‬‬ ‫‪. E ‬ג‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬א‪.    .‬ב‪.‬‬
‫‪4 0 a‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪4 0 a ( a  L‬‬ ‫‪L‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫‪ 2.7‬שני מוטות דקים בעלי אורך ‪ 2‬נושאים מטען חשמלי ‪ Q‬כל‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אחד המפוזר על פניהם בצורה אחידה‪ .‬המוטות מונחים לאורך‬
‫‪a‬‬ ‫ציר ה ‪ x -‬כשהמרחק בין מרכזיהם הוא ‪ . a‬הראו כי הכוח‬
‫‪kQ 2  a 2 ‬‬
‫‪.F ‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫שהמוטות מפעילים האחד על השני נתון בביטוי‪ :‬‬
‫‪4 2  a 2  4 2 ‬‬

‫‪z‬‬
‫) ‪p ( x, y‬‬ ‫‪ 2.8‬הציור הבא מתאר דיפול חשמלי‪ .‬הראו כי רכיבי השדה החשמלי בנקודה‬
‫‪q‬‬
‫‪ p  x, z ‬נתונים על ידי‪:‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3 pxz‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p  2 z 2  x2 ‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪ , Ex ‬כאשר ‪ p  qd‬הוא‬ ‫‪, Ez ‬‬
‫‪4 0  x 2  z 2 5/2‬‬ ‫‪4 0  x 2  z 2 5/2‬‬

‫מומנט הדיפול ונקודת השדה רחוקה מאוד מהדיפול‪ ,‬כלומר עבור ‪ . x, z  d‬הראו כי‬
‫השדה מצטמצם לביטוי שקיבלנו בכיתה עבור נקודה רחוקה הנמצאת על ציר ה ‪. x -‬‬
‫הדרכה‪ :‬יש להשתמש בקירוב הבינום )או טור טיילור(‪.‬‬
‫‪p‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪ 2.9‬מוט "חצי אינסופי" העשוי מחומר מבודד טעון בצורה אחידה בצפיפות‬
‫‪90‬‬
‫אורכית ‪ .  ‬הראו כי השדה החשמלי בנקודה ‪ p‬הנמצאת בגובה ‪R‬‬
‫מעל קצה המוט מכוון בזווית של ‪ 45‬עם המוט‪.‬‬

‫‪b‬‬
‫‪ 2.10‬שני מוטות ארוכים מאוד ודקים‪ ,‬הנמצאים במרחק ‪ 2b‬זה מזה‪ ,‬מחוברים בניהם בצד‬
‫אחד על ידי חצי מעגל ברדיוס ‪ . b‬המוטות טעונים בצפיפות מטען קווית אחידה ‪.  ‬‬
‫הראו כי השדה החשמלי במרכז המעגל הוא אפס‪.‬‬
‫‪2b‬‬

‫‪ 2.11‬תיל מבודד בצורת חצי מעגל שרדיוסו ‪ R‬נושא מטען חשמלי כללי‬
‫‪y‬‬
‫‪  q‬בצפיפות אורכית ‪]   0 cos‬ראו איור[‪ 0 .‬הוא קבוע מספרי‬
‫והזווית ‪ ‬מוגדרת באיור שלהלן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ .‬הביעו את הקבוע ‪ 0‬באמצעות ‪ q‬ו‪. R -‬‬
‫‪x‬‬
‫מהו כוח שיפעל על מטען ‪ Q‬שיוצב במרכז חצי המעגל ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪k qQ‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪ F ‬בכיוון מטה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. 0 ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪.‬‬
‫‪4R‬‬ ‫‪2R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫‪z‬‬
‫‪ 2.12‬מוט מבודד דק שאורכו ‪ L‬נושא בחציו העליון מטען בצפיפות‬
‫‪+‬‬ ‫אחידה ‪  ‬ובחציו התחתון מטען בצפיפות ‪.  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪p‬‬ ‫א‪ .‬השתמש בשיקולי סימטריה על מנת למצוא את כיוונו של‬
‫‪+‬‬
‫‪y‬‬ ‫השדה החשמלי בנקודה ‪. P‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪  --‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את השדה החשמלי בנקודה ‪. p‬‬
‫‪-‬‬
‫ג‪ .‬קח את הגבול בו ‪ y  L‬ומצא את השתנות השדה‬
‫במרחקים גדולים‪ .‬איזה סוג של שדה הוא מזכיר?‬
‫תשובה‪:‬א‪ .‬השדה בכיוון ציר ‪ z‬השלילי‪.‬‬

‫‪ E ‬זהו שדה של דיפול חשמלי‬

‫‪k  L2‬‬
‫‪ . Ez ‬ג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪2k  y 2  L2 / 4  y‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪4 y3‬‬ ‫‪y y 2  L2 / 4‬‬
‫במרחקים גדולים‪.‬‬
‫חשבו את השדה החשמלי של מישור מטען אינסופי הטעון בצפיפות מטען שטחית ‪‬‬ ‫‪2.13‬‬
‫כסופרפוזיציה של אינסוף תילים בעלי אורך אינסופי‪ .‬הראו כי אותה תוצאה מתקבלת‬
‫מהשדה של דסקה טעונה שרדיוסה גדול מאוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪2 0‬‬
‫‪ 2.14‬מוט בעל אורך ‪ . L‬המוט נמצא על ציר ‪ x‬כך שקצהו השמאלי ב‪-‬‬
‫‪ x  0‬צפיפות המטען משתנה ליניארית כתלות במרחק ‪ x‬באופן‪:‬‬
‫‪,   cx‬כאשר ‪ c‬הוא קבוע מספרי חיובי‪.‬‬
‫‪xL‬‬
‫א‪ .‬מהו המטען הכולל של המוט? )‪ 25‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי ‪ E y‬שיוצר המוט על ציר ה‪) y -‬כתלות ב ‪? ( y‬‬

‫‪2k q ‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪Ey ‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . q  c L2 .‬ב‪ .‬‬
‫‪L2 ‬‬ ‫‪y 2  L2 ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z‬‬

‫‪A  0,0, z ‬‬ ‫‪ 2.15‬מדסקה שרדיוסה ‪ 2 R‬הטעונה בצפיפות מטען שטחית אחידה‬
‫‪+ + + + + +‬‬ ‫‪ ‬הוצאה דסקה שרדיוסה ‪ R‬כך שנוצרה דסקה עם חור‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪2R‬‬ ‫‪++‬‬ ‫במרכזה )ראה איור(‪ .‬הדסקה מונחת במישור ‪. x  y‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫חשבו את השדה החשמלי בנקודה ‪. A  0,0, z ‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+ +‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ˆ‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪. E  2k z ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובה‪ k :‬‬
‫‪ z R‬‬ ‫‪z 2  4R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫‪ 2.16‬חישוק טבעתי העשוי מחומר מבודד שרדיוסו ‪ R‬טעון באופן אחיד במטען ‪. q‬‬
‫‪2‬‬ ‫מוצאים מהחישוק קטע קטן שנראה ממרכז החישוק בזווית מרכזית‬
‫‪ . 2‬חשב את השדה החשמלי במרכז החישוק‪.‬‬
‫‪kq sin ‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪ R2‬‬
‫‪ 2.17‬חשבו את השדה החשמלי בגובה ‪ z‬מעל מרכזה של דסקה מעגלית שרדיוסה ‪R‬‬
‫והטעונה במטען ‪ q‬בצפיפות לא אחידה ‪ .  (r )   r 2‬הביעו תשובתכם באמצעות ‪. q‬‬

‫‪x3‬‬ ‫‪x 2  2a 2‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדרכה‪ :‬תזדקקו לאינטגרל‪:‬‬
‫‪ x2  a2 ‬‬
‫‪3/ 2‬‬
‫‪x2  a2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4kq z z  R 2  z 2‬‬
‫‪E‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪R4 R2  z 2‬‬
‫‪h‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪ 2.18‬התייחסו לגליל חלול בעל רדיוס ‪ R‬וגובה ‪ h‬הנושא מטען‬
‫‪R‬‬
‫כללי ‪ Q‬בצפיפות אחידה‪ .‬חשבו את השדה החשמל במרחק ‪d‬‬
‫‪dx‬‬ ‫מאחד מבסיסיו‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪kQ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תשובה‪ :‬‬
‫‪. E‬‬ ‫‪‬‬
‫‪h  d 2  R2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ d  h  R ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2.19‬התייחסו לגליל מלא בעל רדיוס ‪ R‬וגובה ‪ h‬הנושא מטען כללי ‪Q‬‬
‫‪z‬‬ ‫בצפיפות אחידה‪ .‬חשבו את השדה החשמלי במרחק ‪ d‬מאחד מבסיסיו‪.‬‬

‫‪A‬‬
‫‪. E‬‬
‫‪2kQ‬‬
‫‪R2h‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ d  h‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪ R 2  d 2  R 2 :‬‬‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ 2.20‬נתונה קליפה חצי כדורית בעלת רדיוס ‪ R‬הנושאת מטען חשמלי בצפיפות‬
‫שטחית אחידה ‪ . ‬חשבו את השדה החשמלי בנקודה ‪ A‬הנמצאת במרכז‬

‫‪B‬‬ ‫הקליפה הכדורית ובנקודה ‪ B‬הנמצאת בקצה התחתון שלה‪.‬‬

‫תשובה‪E A  k   kˆ, EB   2 k   kˆ :‬‬
‫‪ 2.21‬כידוע קליפה כדורית מתנהגת בנקודות שמחוץ לקליפה כמטען נקודתי ואילו בתוך‬
‫החלל של הקליפה השדה החשמלי הוא אפס‪ .‬השתמשו בתכונות אלו של הקליפה‬
‫הכדורית והראו על ידי אינטגרציה ישירה כי השדה החשמלי בתוך כדור מלא הטעון‬
‫‪‬‬
‫‪ r . E ‬הוא המרחק ממרכז‬ ‫בצפיפות מטען נפחית אחידה ‪ ‬נתון בביטוי ‪r‬‬
‫‪3 0‬‬
‫הכדור‪ .‬תוכלו לקבל תוצאה זו בקלות רבה על ידי שימוש בחוק גאוס‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 20 -‬‬

‫תרגילים לחוק גאוס‬

‫‪a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2.22‬מנסרה המשולשת המתוארת באיור שמשמאל נמצאת בשדה חשמלי‬
‫‪E‬‬
‫אופקי ואחיד ‪ . E‬חשבו‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫א‪ .‬את שטף השדה החשמלי דרך הפאה האנכית‪.‬‬
‫את שטף השדה החשמלי דרך הפאה הנטויה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .  E  ab E .‬ב‪.  E  abE .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ 2.23‬מטען נקודתי ‪ Q‬ממוקם במרכזה של טבעת ברדיוס ‪ R‬הנושאת מטען‬
‫‪Q‬‬ ‫‪R‬‬ ‫בצפיפות אורכית אחידה ‪ .  ‬חשבו את שטף השדה החשמלי דרך כדור‬
‫שרדיוסו ‪ a‬אשר המטען נמצא במרכזו‪ ,‬עבור ‪ . R  a‬תשובה‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪. E ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2.24‬חרוט ישר שרדיוס בסיסו ‪ R‬ואורך קו היוצר שלו ‪ ‬מוצב בשדה חשמלי אחיד‬
‫‪E‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ואופקי ‪ . E‬חשבו את שטף השדה החשמלי החודר דרך הצד השמאלי של‬
‫‪R‬‬
‫החרוט‪.‬תשובה‪.  E  ER  2  R 2 :‬‬

‫‪ 2.25‬מטען נקודתי ‪  q‬מונח במרחק קצר ביותר‪ ,  ,‬מעל למרכזו של חצי כדור‪ .‬חשבו‪:‬‬

‫‪z‬‬ ‫א‪ .‬את שטף השדה החשמלי דרך המשטח האופקי ]מעגל ברדיוס ‪[ R‬‬

‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫ב‪ .‬את שטף השדה החשמלי דרך המשטח החצי כדורי‬
‫‪R‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪. E  ‬‬ ‫‪ .  E ‬ב‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫‪2 0‬‬ ‫‪2 0‬‬

‫‪ 2.26‬מטען נקודתי ‪  q‬נמצא במרכזה של קובייה שאורך מקצועה ‪. a‬‬

‫א‪ .‬מהו שטף השדה החשמלי דרך כל פאה ?‬
‫מה יהיה השטף דרך כל פאה אם המטען היה באחד בקודקודים ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה היה השטף העובר דרך כל פאה אם במקום מטען נקודתי היה עובר תיל‬ ‫ג‪.‬‬
‫ומרכז‬ ‫איסופי הטעון בצפיפות אורכית אחידה ‪  ‬בין שתי פאות נגדיות‬
‫הקובייה ?‬
‫‪a‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪. E ‬‬ ‫‪.  E ‬ג‪.‬‬ ‫‪.  E ‬ב‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬א‪.‬‬
‫‪4 0‬‬ ‫‪24 0‬‬ ‫‪6 0‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫‪ 2.27‬תיל בעל אורך אינסופי הנושא מטען חשמלי בצפיפות מטען אחידה ‪ ‬‬
‫נמצא במרחק ‪ r‬ממרכז כדור שמרכזו בנקודה ‪ . O‬חשבו את שטף השדה‬
‫‪r‬‬ ‫החשמלי העובר דרך משטח כדורי שרדיוסו ‪ a‬ומרכזו בנקודה ‪ . O‬הבחינו‬
‫‪a‬‬
‫בין שני מקרים ‪ a  r‬ו ‪. a  r -‬‬

‫‪2 a 2  r 2‬‬
‫‪r  a  E ‬‬ ‫תשובה‪, r  a   E  0 :‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2.28‬מטען נקודתי ‪  q‬נמצא מעל מישור אינסופי‪ .‬חשבו את שטף השדה‬
‫‪q‬‬ ‫החשמלי דרך המישור האינסופי‪ .‬חשבו את השטף בשתי דרכים‬
‫‪d‬‬ ‫שונות‪:‬‬
‫על ידי הפעלה של שיקולי סימטריה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫על ידי חישוב ישיר של השטף שיוצר המטען הנקודתי דרך‬ ‫ב‪.‬‬
‫עיגול ברדיוס ‪ R‬ולקיחת הגבול ‪ . R  ‬תצטרכו לפרוס את‬
‫העיגול לטבעות ברדיוס ‪ r‬ועובי ‪. dr‬‬
‫‪q‬‬
‫‪E ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪ 2.29‬חשבו את השדה החשמלי שיוצר גליל מבודד ארוך בעל רדיוס ‪ , R‬הנושא מטען חשמלי‬
‫חיובי בצפיפות אחידה ‪ . ‬הבחינו בין האזורים ‪ r  R‬ו ‪. r  R -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ R2‬‬

‫‪. E 0  r  R ‬‬ ‫‪r ; E r  R ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪2 0‬‬ ‫‪2 0 r‬‬
‫‪ 2.30‬נתון כדור מבודד בעל רדיוס ‪ R‬הנושא מטען כללי ‪ . Q‬דמיינו משטח גאוסי כדורי‬
‫שרדיוסו ‪ r‬ומרכזו מתלכד עם מרכז הכדור הטעון וחשבו‪:‬‬
‫א‪ .‬את השטף של השדה החשמלי דרך המשטח הגאוסי כפונקציה של ‪. r‬‬
‫ציירו גרף המתאר את השתנות השטף כפונקציה של המרחק ממרכז המערכת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪Q 3‬‬ ‫‪Q‬‬
‫‪. E r  R ‬‬ ‫‪r ; E r  R ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪0R‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2.31‬תיל דק וארוך העשוי מחומר מבודד נושא מטען חשמלי בצפיפות מטען אחידה‬
‫‪  ‬ונמצא בתוך מוליך צינורי ארוך כך שהתיל מתלכד עם ציר האורך של‬
‫‪a‬‬ ‫המוליך הצינורי‪ .‬רדיוסיו הפנימי והחיצוני של המוליך הצינורי הם ‪ a‬ו‪b -‬‬
‫‪b‬‬ ‫בהתאמה והוא נושא מטען בצפיפות חיובית ‪. 2‬‬
‫א‪ .‬חשבו את צפיפות המטען על משטחי המוליך הצינורי‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .‬על ‪   a‬על ‪. 3 - b‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪E (0  r  a ) ‬‬ ‫‪, E ( a  r  b)  0, E ( r  b) ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2  0 r‬‬ ‫‪2  0 r‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬

‫‪ 2.32‬מרכזה של קליפה כדורית מוליכה ועבה‬

‫שרדיוסיה הפנימי והחיצוני הם ‪ 2 R‬ו‪3R -‬‬
‫‪3R‬‬ ‫‪2R‬‬
‫בהתאמה נמצא כדור לא מוליך שרדיוסו ‪. R‬‬
‫‪R‬‬ ‫הכדור נושא מטען חשמלי חיובי בצפיפות‬
‫נפחית לא אחידה המשתנה עם המרחק ממרכז‬
‫‪r‬‬
‫הכדור לפי הקשר ‪ .  ( r )   0  ‬הקליפה‬
‫‪r‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪  r   0‬‬
‫‪R‬‬
‫המוליכה אינה טעונה כלל‪ .‬נתונים‪R,  0 , 0 :‬‬

‫א‪ .‬הראו כי מטענו הכללי של הכדור נתון על ידי‪Q    0 R 3 :‬‬

‫ב‪ .‬מהו המטען החשמלי על הדופן הפנימית של הקליפה העבה ? נמקו תשובותיכם!‬
‫ג‪ .‬מהו המטען החשמלי על הדופן החיצונית של הקליפה העבה ? נמקו תשובותיכם‬
‫ד‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב‪.‬‬
‫תשובות‪:‬א‪.‬הוכחה‪.‬ב‪. Q , Q .‬ג‪.‬שדות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ r2 ‬‬ ‫‪ R3 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ R3‬‬

‫‪E (0  r  R) ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪rˆ, E ( R  r  2 R) ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪rˆ, E (2 R  r  3R) 0, E ( r  3R)  0‬‬ ‫ˆ‪r‬‬
‫‪4 R‬‬ ‫‪4‬‬‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ 2.33‬קליפה כדורית עבה שרדיוסיה הפנימי והחיצוני הם ‪ a‬ו ‪ b -‬נושאת מטען בצפיפות‬
‫‪A‬‬
‫‪ ,   r  ‬כאשר ‪ A‬הינו קבוע מספרי‪ .‬במרכזו של החלל הכדורי‬ ‫נפחית לא אחידה‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫) ‪ ( r  0‬מצוי מטען נקודתי ‪ .  q‬מה צריך להיות ערכו של הקבוע המספרי ‪ A‬על מנת‬
‫שהשדה בתחום ‪ a  r  b‬יהיה קבוע‪ ,‬כלומר בלתי תלוי במרחק‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪2 a 2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 23 -‬‬

‫כדור מלא שרדיוסו ‪ R‬נושא מטען חשמלי בצפיפות נפחית אחידה‪.  ,‬‬ ‫‪2.34‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ , E ‬כאשר ‪ r‬הוא‬ ‫א‪ .‬הראו כי השדה החשמלי בתוך הכדור נתון בביטוי ‪r‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪3 0‬‬
‫הווקטור ממרכז בכדור לנקודה כלשהיא בתוך הכדור‪.‬‬
‫ב‪ .‬קודחים חלל כדורי שרדיוסו ‪ a‬בתוך הכדור‪ .‬הראו כי השדה החשמלי בכל‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ , E ‬כאשר ‪ a‬הוא הווקטור‬ ‫נקודות החלל הכדורי הוא אחיד ונתון בביטוי ‪a‬‬
‫‪3 0‬‬
‫המחבר בין מרכז הכדור למרכז החלל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נתון שדה חשמלי לא אחיד ˆ‪ , E   y iˆ   z ˆj   x k‬כאשר ‪  ,  , ‬הם קבועים‪.‬‬ ‫‪2.35‬‬
‫חשבו את שטף השדה החשמלי דרך משטח מלבני הנמצא במישור ‪ xy‬ומשתרע מ ‪x  0‬‬
‫ל‪ x  a -‬ו מ‪ y  0 -‬ל‪. y  b -‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪ a2 b‬‬
‫‪‬‬ ‫‪. E ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ya‬‬
‫‪c‬‬ ‫נתונה תיבה שמימדיה הם ‪ a  b  c‬המוצבת במרחב‬ ‫‪2.36‬‬
‫כמתואר באיור שמשמאל‪ .‬הפאה השמאלית ממוקמת‬
‫ב ‪ . y  a -‬השדה החשמלי אינו אחיד הוא משתנה לפי‬
‫‪a‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y‬‬ ‫הקשר ‪ . E     y 2  ˆj‬חשבו את‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬השטף הכללי דרך הפאה‬
‫‪b‬‬
‫ב‪ .‬את כמות המטען הכלואה בתיבה‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .  E   abc  c  2a  .‬ב‪Qin   0  abc  c  2a  .‬‬
‫במאמרו משנת ‪ 1911‬כתב ארנסט רתרפורד‪ " 2‬על מנת לקבל סדר גודל של הכוח הנדרש‬ ‫‪2.37‬‬
‫על מנת להסיח חלקיק ‪ ‬ממסלולו נתייחס לאטום כמכיל מטען נקודתי חיובי ‪ze‬‬
‫במרכזו של כדור‪ ,‬והמוקף בהתפלגות אחידה של מטען ‪ .  ze‬השדה החשמלי ‪ E‬במרחק‬
‫‪ze  1 r ‬‬
‫‪ . " E ‬אשרו את הטענה של רתרפורד‪.‬‬ ‫‪ r‬ממרכז הכדור הוא ‪  ‬‬
‫‪4 0  r 3 R3 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪r‬‬
‫תיל ארוך מאוד שרדיוסו ‪ R‬נושא מטען חשמלי בצפיפות נפחית‪,   r    0  a   ,‬‬ ‫‪2.38‬‬
‫‪‬‬ ‫‪b‬‬
‫כאשר ‪ 0 , a, b‬הם קבועים מספריים חיובים‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בכל המרחב‬
‫‪‬‬ ‫‪ R2 ‬‬ ‫‪2R ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0r ‬‬ ‫‪2r ‬‬
‫‪. E r  R  0  a ‬‬ ‫‪ rˆ , E  0  r  R  ‬‬ ‫תשובות‪ a   rˆ :‬‬
‫‪2 0 r ‬‬ ‫‪3b ‬‬ ‫‪2 0 ‬‬ ‫‪3b ‬‬

‫‪ 2‬ארנסט רתרפורד היה פיזיקאי וכימאי חתן פרס נובל לכימה לשנת ‪ .1908‬תרם רבות לחקר מבנה האטום וביקועו‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 24 -‬‬

‫אטום המימן מורכב מפרוטון הנושא מטען חיובי ‪ Q‬ומאלקטרון הנושא מטען שלילי‬ ‫‪2.39‬‬
‫‪ . Q‬אל הפרוטון ניתן להתייחס כאל מטען נקודתי הנמצא במרכז האטום‬
‫בנקודה ‪ . r  0‬תנועתו של האלקטרון גורמת למטענו החשמלי "להימרח"‬
‫) ‪ (r‬‬ ‫על פני התפלגות כדורית מסביב לפרוטון‪ ,‬באופן כזה שמטענו החשמלי‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q 2 r / a0‬‬
‫‪ r .  ( r )  ‬הוא המרחק‬ ‫‪e‬‬ ‫שקול לצפיפות המטען הנפחית‬
‫‪ a0 3‬‬

‫התפלגות מטען‬ ‫ממרכז האטום ו‪ a0 -‬הוא קבוע מספרי הנקרא רדיוס בוהר‪.‬‬
‫אלקטרונית‬
‫כדורית‬ ‫נתונים‪. k , a0 , Q :‬‬

‫א‪ .‬הראו כי ‪ 32%‬ממטענו הכללי של האלקטרון מוכל בתוך כדור שרדיוסו ‪a0‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את כמות המטען הכללית של אטום המימן המוכלת בכדור שרדיוסו ‪r‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את עצמת השדה החשמלי שיוצר אטום המימן במרחק ‪ r‬ממרכזו‬

‫‪e  x  2 x 2  2 x  2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2  x‬‬
‫‪. xe‬‬ ‫‪dx  ‬‬ ‫הדרכה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 2r 2 2r  2r / a0‬‬
‫‪. q  r   Q  2   1 e‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . q  a0    5 e 2  1 Q  0.323 Q .‬ב‪.‬‬
‫‪ a0‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2r 2 2r ‬‬
‫‪k Q  2   1‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪q(r‬‬ ‫‪ a0‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫ג‪ e2r / a0 rˆ .‬‬
‫‪E  k 2 rˆ ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪B‬‬ ‫נתון כדור בראשית הצירים‪ .‬רדיוס הכדור הוא ‪ R‬והוא טעון‬ ‫‪2.40‬‬
‫הומוגנית‪ .‬בכדור חלל כדורי שקוטרו ‪) R‬ראה ציור(‪ .‬חשב‬
‫את השדה בנקודות ‪ A, B, O‬ועל ציר ה – ‪ x‬במרחק ‪. x  R‬‬
‫‪O‬‬ ‫הדרכה‪ :‬השתמשו בסופרפוזיציה‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪17kQ‬‬ ‫‪kQ‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪. Eo  k‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪, EA ‬‬ ‫‪2‬‬
‫תשובה‪, EA  2 :‬‬
‫‪2R‬‬ ‫‪18R‬‬ ‫‪2R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬השדה החשמלי וחוק גאוס‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 25 -‬‬
‫‪y‬‬
‫שני מישורי מטען אינסופיים מקבילים זה לזה‪ ,‬טעונים‬ ‫‪2.41‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪y‬‬ ‫בצפיפות מטען משטחית ‪  1‬ו‪ .  2 -‬המרחק בין שני‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪d‬‬ ‫המישורים הוא ‪ . d‬הניחו ‪ 1   2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב כאשר‬

‫המישורים ניצבים זה לזה‪.‬‬
‫‪    2  1   2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪. E1  1‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪ˆj , E2 ‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪ ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ ˆj , .‬‬

‫‪ 2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪E1   1 ,  2  , E2   1 ,  2  ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 2 0 2 0 ‬‬ ‫‪ 2 0 2 0 ‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪   1  2     1‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪E3  ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ , E4  ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 0 2 0 ‬‬ ‫‪ 2 0 2 0 ‬‬

‫מישור אינסופי טעון בצפיפות מטען שטחית ‪ . ‬שכבה מישורית אינסופית של מטען‬ ‫‪2.42‬‬
‫בעלת רוחב ‪ d‬וצפיפות נפחית אחידה‪  ,‬צמודה למישור‪ .‬כל המטענים קבועים‬
‫למקומותיהם חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב‪ .‬קחו את ראשית הצירים‬
‫במרכז השכבה המישורית‪.‬‬
‫תשובות‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪ d  ‬‬ ‫‪ˆ  d‬‬ ‫‪d  2 x   ˆ  ‬‬ ‫‪d   d  ‬‬ ‫ˆ‪‬‬
‫‪E  x     ‬‬ ‫‪i , E    x   ‬‬ ‫‪i, E x     ‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2   2 0‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תקציר תיאוריה ונוסחאות‪.‬‬ ‫‪- 26 -‬‬

‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‬

‫תקציר תיאוריה‬
‫העבודה שמבצע השדה החשמלי בהזיזו מטען ‪ q0‬ממקום התחלתי ‪ A‬למקום סופי ‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  B  ‬‬
‫‪B‬‬
‫‪WFE   FE  d    q0 E  ds‬‬ ‫)‪(1.3‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬

‫היות והכוח החשמלי האלקטרוסטאטי משמר הרי שעבודתו ניתנת לכתיבה כהפרש של‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית‬
‫‪WFE  U  U A  U B‬‬ ‫)‪(2.3‬‬

‫הפוטנציאל החשמלי אשר יסומן ב ‪ V‬או ב‪ ,  -‬יוגדר כאנרגיה פוטנציאלית ליחידת מטען‬ ‫‪‬‬

‫‪U‬‬
‫‪V‬‬ ‫)‪(3.3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪q0‬‬

‫‪J‬‬
‫‪. V  ‬‬ ‫היחידות של הפוטנציאל הם הג'אול מחולק בקולון‪ .‬יחידה זו נקראת הוולט‪ V :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C‬‬
‫ממשוואות )‪ (1.3)-(3.3‬נקבל עבור הפוטנציאל‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪V  VB  VA    E  ds‬‬ ‫)‪(4.3‬‬
‫‪A‬‬

‫ממשוואה )‪ (4.3‬ניתן לחשב הפרש פוטנציאלים מתוך שדה חשמלי ידוע‪.‬מכאן נובע כי על מנת‬ ‫‪‬‬
‫לדעת את הפוטנציאל בנקודה מסוימת עלינו לדעת את ערכו בנקודה אחרת הנקראת נקודת‬
‫הייחוס‪ .‬בדרך כלל מקובל לקבוע את הפוטנציאל להיות אפס באינסוף‪ .3‬ניקח את נקודה ‪A‬‬
‫באינסוף ונקבל ממשואה )‪ (4.3‬את הנוסחה לפוטנציאל בנקודה‬
‫‪ ‬‬
‫‪p‬‬

‫‪V p    E  ds‬‬ ‫)‪(5.3‬‬

‫‪‬‬

‫הפוטנציאל החשמלי שיוצר מטען נקודתי בודד ‪ q‬במרחק ‪ r‬ממנו‬ ‫‪‬‬

‫‪q‬‬
‫‪V k‬‬ ‫)‪(6.3‬‬
‫‪r‬‬
‫עבור מערכת מטענים ‪ q1,q2‬וכד' הנמצאים במרחקים ‪ r1, r2‬מהנקודה בה יש לחשב את‬
‫הפוטנציאל נקבל מעקרון הסופרפוזיציה‪:‬‬

‫‪ 3‬נעיר כי לא תמיד בחירה זו אפשרית‪ .‬אין הדבר מהווה כל מגבלה כי רק להפרש הפוטנציאלים חשיבות פיסיקלית‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תקציר תיאוריה ונוסחאות‪.‬‬ ‫‪- 27 -‬‬

‫‪N‬‬
‫‪qi‬‬
‫‪V  k‬‬ ‫)‪(7.3‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪ri‬‬

‫האנרגיה הפוטנציאלית המיוחסת לזוג מטענים נקודתיים‬ ‫‪‬‬

‫‪q1q2‬‬
‫‪U k‬‬ ‫)‪(8.3‬‬
‫‪r12‬‬

‫כאשר ‪ r12‬הוא המרחק בין המטענים‪.‬‬

‫האנרגיה הפוטנציאלית של מערכת מטענים ניתנת לחישוב מהנוסחה‬ ‫‪‬‬

‫‪1 N‬‬ ‫‪qq‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪k  i j‬‬ ‫)‪(9.3‬‬
‫‪2 i 1 j i rij‬‬
‫והיא מביעה את העבודה שצריך להשקיע גורם חיצוני על מנת להרכיב את מערכת המטענים‬
‫במצבם הנוכחי ממצב התחלתי בו הם מרוחקים מרחק אינסופי זה מזה‪.‬‬
‫נדגיש כי בנוסחאות לפוטנציאל ואנרגיה פוטנציאלית יש להציב את המטענים עם סימנם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור התפלגות רציפה של מטען חשמלי נקבל מ‪ (7.3)-‬את הנוסחה‬ ‫‪‬‬

‫‪dq‬‬
‫‪V   dV  k ‬‬ ‫)‪(10.3‬‬
‫‪r‬‬
‫כאשר האינטגרציה נתבצעת על התפלגות המטען‪.‬‬
‫בשימוש במשוואה )‪ (10.3‬יש להשתמש בהנחיות שניתנו לחישוב השדה החשמלי בעמוד ‪ .7‬בדרך‬ ‫‪‬‬
‫כלל השימוש במשוואה )‪ (10.3‬פשוט יותר ממשואה )‪ (6.2‬מהסיבה שהפוטנציאל הוא גודל‬
‫סקלרי ואילו השדה הוא גודל ווקטורי‪ .‬אם השדה החשמלי בר חישוב בעזרת חוק גאוס יהיה קל‬
‫יותר לחשב את הפוטנציאל מנוסחה )‪.(5.3‬‬
‫הגרסה הרציפה של נוסחה )‪ (9.3‬עבור האנרגיה הפוטנציאלית תיכתב בצורה‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪  dV‬‬ ‫)‪(11.3‬‬

‫כאשר ‪ 4 ‬הוא הפוטנציאל החשמלי ו‪ dV -‬הוא אלמנט נפח דיפרנציאלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נוסחה )‪ (11.3‬ניתנת לכתיבה גם בצורה‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪U   0  E 2 dV‬‬ ‫)‪(12.3‬‬
‫‪2 All Space‬‬

‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪u  ‬‬ ‫‪3‬‬
‫הגודל ‪ u   0 E 2‬נקרא צפיפות האנרגיה‪ .‬זו נמדדת בג'אול מחולק במטר מעוקב‬
‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬
‫אם הפוטנציאל ידוע נוכל לחשב את השדה על ידי גזירה )היפוך של משוואה )‪((10.3‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 4‬השתמשנו כאן בסימון ‪ ‬עבור הפוטנציאל על מנת לא ליצור בלבול עם הנפח ‪. V‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תקציר תיאוריה ונוסחאות‪.‬‬ ‫‪- 28 -‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪Ex  ‬‬ ‫‪, Ey  ‬‬ ‫‪, Ez  ‬‬ ‫)‪(13.3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫או בצורה ווקטורית‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E  V‬‬ ‫)‪(14.3‬‬
‫כאשר אופרטור הגזירה דל נכתב בקואורדינאטות קרטזיות‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪  iˆ  ˆj  k‬‬ ‫)‪(15.3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫משפט עבודה אנרגיה‬ ‫‪‬‬

‫‪Ek1  U1  Wn.c  Ek 2  U 2‬‬ ‫)‪(16.3‬‬

‫כאשר ‪ Ek‬היא האנרגיה הקינטית‪ U ,‬היא האנרגיה הפוטנציאלית ו‪ Wn.c -‬היא עבודת כל‬
‫הכוחות אשר אינם מיוצגים על ידי אנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬

‫משטח שווה פוטנציאל הוא משטח שכל נקודותיו נמצאות באותו הפוטנציאל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השדה החשמלי מאונך למשטח שווה פוטנציאל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פניו ותוכו של מוליך הם נפח שווה פוטנציאל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מן האמור לעיל נובע כי השדה החשמלי מאונך לפניו של המוליך בכל מקום!‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 29 -‬‬

‫תרגילים לפוטנציאל‬

‫‪ 3.1‬בול שמסתו ‪ m‬הטעון במטעו חשמלי ‪ Q‬קשור לקפיץ רפוי בעל קבוע‬
‫‪k‬‬ ‫‪m, Q‬‬ ‫אלסטיות ‪ . k‬הבול מונח על גבי משטח אופקי חלק במקום בו שורר‬
‫שדה חשמלי אופקי אחיד‪. E ,‬‬
‫א‪ .‬חשבו את מידת התארכותו המקסימאלית של הקפיץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו מיקום שיווי המשקל של הבול ביחס למצב הרפוי של הקפיץ ?‬
‫ג‪ .‬הראו כי הבול יבצע תנועה הרמונית פשוטה‪ .‬מהי תדירותה ?‬
‫ד‪ .‬חזרו על סעיף א' במצב בו קיים חיכוך בין הבול והמשטח שמקדמו הקינטי הוא ‪. k‬‬

‫‪2  QE   mg ‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪QE‬‬ ‫‪2QE‬‬

‫‪xmax ‬‬ ‫‪ .  ‬ד‪.‬‬ ‫‪ . x ‬ג‪.‬‬ ‫‪ . xmax ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪.‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪ 3.2‬שלושה מטענים שגודלם ‪ q  7  C‬מוצבים בקדקודיו של משולש שווה שוקיים‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫שאורך השוק שלו ‪ a  4cm‬ואורך בסיסו ‪ . b  2cm‬סימני המטענים נתונים‬
‫בציור‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי באמצע בסיס המשולש‪.‬‬

‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫תשובה‪. 1.1 107 V :‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪ 3.3‬חלקיק שמסתו ‪ m‬טעון במטען חשמלי ‪ q‬מחובר לחוט קל שאורכו ‪ . L‬צידו השני‬
‫של החוט מחובר בנקודה ‪ p‬למסמר התקוע בשולחן‪ .‬המסה החוט והשולחן‬
‫‪m‬‬
‫‪q‬‬ ‫מונחים על גבי שולחן אופקי נטול חיכוך‪ .‬במרחב שורר שדה חשמלי אופקי‬
‫‪L‬‬ ‫‪‬‬
‫אחיד ‪ . E‬משחררים את המסה ממנוחה ממצב בו החוט מהווה זווית ‪ ‬עם‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון השדה‪.‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪E‬‬
‫חשבו את המהירות אליה תגיע המסה כאשר החבל יקביל לכיוון השדה‬
‫החשמלי‪.‬‬

‫‪2qEL 1  cos  ‬‬

‫‪. ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 3.4‬שני כדורים שרדיוסיהם ‪ R1‬ו‪ R2 -‬ומסותיהם ‪ m1‬ו‪ m2 -‬עשויים מחומר מבודד ונושאים‬

‫מטען חשמלי ‪ q1‬ו‪ q2 -‬המפולגים בצורה אחידה‪ .‬שני הכדורים מונחים על שולחן אופקי‬
‫נטול חיכוך ומשוחרים ממצב מנוחה כשהמרחק בין מרכזיהם הוא ‪d‬‬
‫א‪ .‬חשבו את מהירותו של כל כדור רגע לפני הפגיעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נניח כי הכדורים הם מוליכים‪ .‬האם יפגעו הכדורים זה בזה באותה מהירות‪,‬‬
‫במהירות גדולה יותר או קטנה יותר מזו שחישבתם בסעיף א' ?‬

‫‪2m2 kq1q2  1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬

‫‪ . 1 ‬ב‪ .‬במהירות גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪  ,2  1 1 .‬‬
‫‪m1  m1  m2   R1  R2 d ‬‬ ‫‪m2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 30 -‬‬

‫‪ 3.5‬באזור מסוים במרחב הפוטנציאל החשמלי הוא ‪ . V  x, y, z   5 x  3 x 2 y  2 yz 3‬הפוטנציאל‬

‫נמדד בוולט‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי באזור הנדון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה גדלו של השדה בנקודה )‪(1,0, 1‬‬
‫‪‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . E   5  6 xy  iˆ   3 x 2  2 z 2  ˆj  6 yz 2 kˆ .‬ב‪. E  26 V / m .‬‬
‫‪r‬‬

‫‪+q‬‬
‫‪ 3.6‬עבור מערך המטענים המתואר באיור שמשמאל‪ ,‬הראו כי הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪p‬‬
‫‪d‬‬
‫‪+q‬‬ ‫‪1 q  2d ‬‬
‫‪.V ‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫שעל הציר האנכי‪ ,‬בהנחה כי ‪ r  d‬נתון על ידי ‪‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪4 0 r ‬‬ ‫‪r ‬‬
‫‪-q‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪ 3.7‬נחזור אל הדיפול החשמלי שאת שדהו חישבנו בתרגיל ‪ .2.8‬חשבו את‬
‫‪p  x, z ‬‬
‫א‪ .‬את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪. p  x, z ‬‬
‫‪q‬‬
‫ב‪ .‬הראו כי במרחקים גדולים ממרכז הדיפול‪ ,‬היינו כאשר ‪ x  d , z  d‬ייכתב‬
‫‪d‬‬
‫‪k pz‬‬
‫‪.V ‬‬ ‫הפוטנציאל כ‪-‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ z2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3/2‬‬

‫ג‪ .‬חשבו את השדה החשמלי מהפוטנציאל אותו חישבתם בסעיף קודם והראו כי‬
‫מתקבלות התוצאות של תרגיל ‪.2.8‬‬
‫‪kq‬‬ ‫‪kq‬‬
‫‪ . V ‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ .‬ראו תשובות של ‪.2.8‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪.‬‬
‫‪x2   z  d ‬‬ ‫‪x2   z  d ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 3.8‬מערכת מורכבת משלושה מוליכים קונצנטריים‪ :‬קליפה‬

‫כדורית פנימית דקה ברדיוס ‪ , R‬קליפה עבה בעלת רדיוס פנימי‬
‫‪Q0‬‬ ‫‪Q0‬‬ ‫‪ 2 R‬וחיצוני ‪ , 3 R‬וקליפה חיצונית דקה בעלת רדיוס ‪ . 4 R‬הקליפה‬
‫הדקה החיצונית טעונה במטען ‪ Q0‬ואילו הקליפה המרכזית טעונה‬
‫‪R‬‬
‫‪2R‬‬
‫במטען ‪. Q0‬‬
‫א‪ .‬מהי התפלגות המטענים על שפות הקליפה העבה המרכזית ?‬
‫‪4R‬‬ ‫‪3R‬‬
‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת‬
‫בכל המרחב ?‬
‫כעת מחברים את הקליפה הפנימית והחיצונית על ידי תיל מוליך שעובר דרך חור קטן‬
‫בקליפה העבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי התפלגות המטענים על הקליפות המרכיבות את המערכת ?‬
‫ד‪ .‬השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת בכל המרחב ?‬
‫ה‪ .‬כמה מטען עבר בין הקליפה החיצונית והפנימית ?‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 31 -‬‬

‫‪‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . QR  Q2 R  0, Q3 R  Q0 , Q4 R  Q0 .‬ב‪, E  0  r  3  0 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫ˆ‪. E  r  4 R   0 , E  3R  r  4 R    20 r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫ג‪. QR  Q0 , Q2 R   Q0 , Q3 R   Q0 , Q4 R  Q0 .‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪‬‬ ‫‪6kQ0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫‪ , E  3R  r  4 R  ‬בכל יתר האזורים‬ ‫‪2‬‬
‫ˆ‬
‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪E‬‬ ‫ד‪ R  r  2 R   20 rˆ .‬‬
‫‪7r‬‬ ‫‪7r‬‬
‫‪1‬‬
‫השדה אפס‪ .‬ה‪. Qx  Q .‬‬
‫‪7‬‬
‫‪r‬‬
‫כדור שרדיוסו ‪ R‬טעון בצפיפות מטען לא אחידה ‪ ,    0  ‬כאשר ‪ 0‬קבוע‪.‬‬ ‫‪3.9‬‬
‫‪R‬‬
‫) ‪R(r‬‬
‫א‪ .‬הביעו את מטענו הכללי של הכדור באמצעות ‪. 0 ,R‬‬
‫‪ r ‬‬ ‫מצאו את השדה בכל אזורי מרחב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצאו את הפוטנציאל במרחב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ m‬ומטענו ‪  q‬משוחרר ממנוחה במרחק ‪ 4 R‬ממרכז הכדור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬מה תהיה מהירותו של הכדור בהגיעו למרחק של ‪ 2R‬ממרכז הכדור ?‬
‫‪‬‬ ‫‪kQ 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ Q   0 R .‬ב‪. E  0  r  R   4 r rˆ, E  r  R   2 rˆ .‬‬
‫‪3‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪kQq‬‬ ‫‪4kQ kQ 3‬‬ ‫‪kQ‬‬
‫‪. B ‬‬ ‫‪ . V  0  r  R  ‬ד‪.‬‬ ‫‪ 4 r ,V r  R ‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2mR‬‬ ‫‪3R 3R‬‬ ‫‪r‬‬
‫מרכזה של קליפה כדורית מוליכה ועבה שרדיוסיה הפנימי והחיצוני הם‬ ‫‪3.10‬‬
‫‪ 2R‬ו‪ 3R -‬בהתאמה נמצא כדור לא מוליך שרדיוסו ‪ . R‬הכדור נושא‬
‫‪2R‬‬
‫‪3R‬‬ ‫מטען חשמלי חיובי בצפיפות נפחית לא אחידה המשתנה עם המרחק‬
‫‪R‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪Q‬‬ ‫ממרכז הכדור לפי הקשר ‪ .  ( r )   0  ‬הקליפה המוליכה אינה‬
‫‪R‬‬
‫טעונה כלל‪ .‬נתונים‪R,  0 , 0 :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ (r )  0  ‬‬
‫‪R‬‬ ‫הראו כי מטענו הכללי של הכדור נתון על ידי‪Q    0 R 3 :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו המטען החשמלי על הדופן הפנימית של הקליפה העבה ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו המטען החשמלי על הדופן החיצונית של הקליפה העבה ?‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשבו את הפוטנציאל החשמלי בכל אזורי המרחב‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬

‫‪7 0 R 2 0 r 3‬‬
‫‪,V 0  r  R ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪. Q‬‬ ‫‪, Q‬ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬הוכחה‪.‬‬ ‫תשובה‪.‬‬
‫‪24 0 12 0 R‬‬

‫‪ R3‬‬ ‫‪ R2‬‬ ‫‪ R3  1 1 ‬‬

‫‪. V (r  3R )  0 , V (2 R  r  3R)  0 , V ( R  r  2 R)  0  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4 r‬‬ ‫‪12 0‬‬ ‫‪4 0  r 6 R ‬‬
‫‪0‬‬
‫גליל מלא שרדיוסו ‪ d‬העשוי מחומר מבודד נושא מטען חשמלי בצפיפות נפחית לא‬ ‫‪3.11‬‬
‫‪ r2 ‬‬
‫אחידה המשתנה עם המרחק מציר הגליל‪ , r ,‬בהתאם לפונקציה ‪.  (r )  0 1  2 ‬‬
‫‪ d ‬‬
‫חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את הפרש הפוטנציאלים בין נקודה הנמצאת במרחק ‪ 3d‬מציר הגליל‬ ‫ב‪.‬‬
‫ונקודה הנמצאת במרחק ‪ 2d‬מצירו‪.‬‬
‫לכדור קטן שמסתו ‪ m‬הנושא מטען חיובי ‪ Q‬ניתנת מהירות ‪ 0‬בנקודה ‪, r  3d‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בכיוון המאונך לפני הגליל‪ .‬לאיזה מרחק מינימאלי מפני הגליל יגיע הכדור ?‬

‫‪3 d 2 0‬‬ ‫‪ 0 r  r 2  2d 2 ‬‬

‫‪. E r  d ‬‬ ‫‪ E  0  r  d  ‬ועבור‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ .‬עבור‬
‫‪4 0 r‬‬ ‫‪4 0 d 2‬‬

‫‪  2m02‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪3d 2Q0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3d 2 0  2 ‬‬
‫‪rmin‬‬ ‫‪ d  3e‬‬ ‫‪ . V ‬ג‪ 1 .‬‬ ‫ב‪ln   .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תיל שאורכו ‪ 2   R‬העשוי מחומר מבודד‪ ,‬כופף לצורה‬ ‫‪3.12‬‬
‫‪++ + + +‬‬ ‫המורכבת משני מקטעים ישרים שאורכם ‪ ‬כל אחד המחוברים‬
‫‪+‬‬ ‫‪R +‬‬ ‫ביניהם על ידי קשת חצי מעגלית שרדיוסה ‪ R‬ומרכזה בנקודה ‪. O‬‬
‫‪+ + +‬‬ ‫‪- - - -‬‬
‫‪ +‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪‬‬ ‫התיל נושא מטען חשמלי כללי ‪ Q‬המפוזר בצורה לא אחידה על‬
‫פני מקטעי התיל השונים‪ .‬המקטע הישר השמאלי נושא מטען חשמלי חיובי המפוזר עליו‬
‫בצורה אחידה בצפיפות ‪  ‬ואילו המקטע הישר הימני נושא מטען חשמלי שלילי‬
‫המפוזר עליו בצורה אחידה בצפיפות ‪ .  ‬הקשת המעגלית נושאת מטען בצפיפות אחידה‬
‫‪. ‬‬
‫א‪ .‬הביעו את ‪ ‬באמצעות ‪) Q, , R‬לא בהכרח כולם(‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי השקול בנקודה ‪) O‬גודל וכיוון(‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה‪.‬‬
‫‪kQ‬‬ ‫‪ 2k   ‬‬
‫‪. V  k ‬‬ ‫‪ . E ‬ג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪iˆ ‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪ .   Q .‬ב‪ˆj  .‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 33 -‬‬

‫‪q0‬‬ ‫יריעה אינסופית טעונה במטען חיובי בצפיפות אחידה ‪. ‬‬ ‫‪3.13‬‬
‫‪z‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+ + + +‬‬ ‫חשב את העבודה המבוצעת ע"י שדה חשמלי של היריעה‬ ‫א‪.‬‬
‫‪+ + +‬‬ ‫‪+ + + +‬‬
‫‪+ + +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ +‬‬
‫‪+ + +‬‬ ‫‪+ + + +‬‬
‫‪+ + + + + + + +‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+ + +‬‬
‫‪+ + + +‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מטען נקודתי ‪ q0‬נע מפני היריעה עד למרחק ‪z‬‬
‫‪+ + + +‬‬
‫‪+ + +‬‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫השתמש בתוצאות של הסעיף הקודם והראה כי פוטנציאל‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ V  V0 ‬כאשר ‪ V0‬הוא הפוטנציאל‬ ‫חשמלי של יריעה אינסופית שווה ל‪z :‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪q0‬‬
‫‪.W ‬‬ ‫החשמלי על פני היריעה‪ .‬תשובה‪ :‬א‪z .‬‬
‫‪2 0‬‬

‫‪+ + + + + +‬‬
‫מטען ‪ Q‬מפוזר על פני טבעת שטוחה בעלת רדיוס פנימי ‪ a‬ורדיוס חיצוני ‪. b‬‬ ‫‪3.14‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪++‬‬ ‫צפיפות המטען נתונה ע"י ‪   k / r 3‬כאשר ‪ r‬הוא מרחק מממרכז הטבעת‬
‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪+‬‬
‫לנקודה כלשהי עליה‪ .‬הראו כי הפוטנציאל במרכז הטבעת שווה ל‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+ +‬‬
‫‪Q  ab‬‬
‫‪.V ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪8 0  ab ‬‬
‫בתרגיל ‪ 2.37‬חישבתם את השדה החשמלי של אטום שסידור המטען החשמלי בו‬ ‫‪3.15‬‬
‫הוצע על ידי רתרפורד‪ .‬השתמשו בתוצאה של תרגיל ‪ 2.37‬והראו כי הפוטנציאל החשמלי‬
‫‪Ze  1 3‬‬ ‫‪r2 ‬‬
‫‪ . V ‬מהו הפוטנציאל החשמלי מחוץ לאטום‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתוך האטום הוא ‪‬‬
‫‪4 0  r 2 R 2 R3 ‬‬
‫לפי המודל של רתרפורד ?‬
‫‪+ +‬‬ ‫מוט זכוכית דק כופף לצורת חצי מעגל שרדיוסו ‪ . r‬מטען ‪  q‬מפולג בצורה אחידה‬ ‫‪3.16‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לאורך החצי העליון ומטען ‪  q‬מפולג אחידות לאורך החצי התחתון של הצורה‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪p‬‬ ‫א‪ .‬מצאו את השדה החשמלי בנקודה ‪ , p‬מרכז חצי המעגל‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪. P‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- -‬‬ ‫ג‪ .‬מהי העבודה החיצונית שיש להשקיע על מנת להביא מטען חיובי ‪ Q‬מאינסוף‬
‫לנקודה ‪? P‬‬
‫ד‪ .‬מה הייתה התשובה לסעיף קודם אם במקום חצי המעגל היה נתון רבע מעגל‬
‫הטעון בצורה אחידה במטען כללי ‪?  q‬‬
‫‪kqQ‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪.W ‬‬ ‫תשובות א‪ . E  2 2 .‬ב‪ . 0 .‬ג‪ 0 .‬ד‪.‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪  0r‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 34 -‬‬

‫‪q‬‬
‫‪p‬‬ ‫על מוט העשוי חומר מבודד באורך ‪ L‬מפוזר מטען‬ ‫‪3.17‬‬
‫‪---------------‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪x‬‬ ‫חשמלי ‪  q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את צפיפות המטען האורכית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בנקודה ‪ p‬הנמצאת במרחק ‪ x‬מקצה המוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי במרחקים גדולים‪ a  L ,‬תשובתכם לסעיף ב' תצטמצם לשדה‬
‫של מטען נקודתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪. p‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫ה‪ .‬אשרו את הקשר שדה‪-‬פוטנציאל ת דהיינו הראו כי מתקיים‬
‫‪x‬‬
‫‪kq  x  L ‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪.V ‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪ . E ‬ד‪ .‬‬ ‫‪ . E ‬ג‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪    .‬ב‪.‬‬
‫‪L  x ‬‬ ‫‪4 0 x‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪4 0 x ( x  L‬‬ ‫‪L‬‬

‫מוט מבודד בעל אורך ‪ ‬טעון בצורה אחידה בצפיפות אורכית ‪.  ‬‬ ‫‪3.18‬‬
‫חשבו את השדה החשמלי בנקודה ‪ p‬הנמצאת בגובה ‪ y‬מעל אחד הקצוות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את הפוטנציאל החשמלי באותה נקודה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אשרו את הקשר שדה‪-‬פוטנציאל עבור רכיה ה ‪ y -‬של השדה‪ ,‬היינו הראו כי‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪. Ey  ‬‬
‫‪y‬‬
‫מהי הזווית שיוצר השדה החשמלי השקול עם הכיוון האופקי בנקודה ‪? p‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהי העבודה החיצונית הנדרשת על מנת להזיז מטען חיובי ‪ Q‬מהנקודה ‪Q‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫הנמצאת בגובה ‪ 2L‬מעל קצה המוט לנקודה ‪ p‬הנמצאת בגובה ‪ L‬מעל קצה המוט‬

‫‪kL‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪. Ey ‬‬ ‫‪, Ex  k   ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .‬‬
‫‪y y L‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪L  y2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1 5 ‬‬ ‫‪ y 2  L2  L ‬‬

‫‪. W  kQ  ln ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪67.5‬‬‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2(1‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫על קטע של טבעת מעגלית לא מוליכה בעלת רדיוס ‪ R‬מפולג מטען‬ ‫‪3.19‬‬
‫‪y‬‬ ‫חשמלי בצפיפות קווית )אורכית( לא אחידה‪ ,‬הנתונה באמצעות הזווית‬
‫קוטבית ‪ ‬על ידי הפונקציה‪,  ( )  0 sin  :‬‬

‫כאשר ‪ 0  0‬הוא קבוע מספרי חיובי והפונקציה מביעה הן את גודלה‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x‬‬ ‫של צפיפות המטען והן את סימנה‪ .‬הטבעת משתרעת בין הזוויות‬
‫הקוטביות ‪    1‬ל‪    2 -‬במגמה המנוגדת למגמת השעון )ראו איור‬
‫משמאל(‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 35 -‬‬

‫נתונים‪. k , R, :‬‬

‫א‪ .‬חשבו את המטען הכללי על הטבעת‪.‬‬
‫חשבו את עצמת השדה החשמלי במרכז הטבעת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חשבו את הפוטנציאל החשמלי במרכז הטבעת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫למה יצטמצמו הביטויים שמצאת עבור השדה החשמלי ועבור הפוטנציאל החשמלי עבור‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪)  1  0, 2  ‬חצי טבעת(‬

‫ה‪ .‬איזה כוח )גודל וכיוון ירגיש מטען ‪ Q‬אשר יוצב במרכז חצי הטבעת המוזכרת בסעיף קודם ?‬

‫)‪1  cos(2 x‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪sin 2 x ‬‬ ‫)‪,  cos(ax)dx  sin(ax‬‬ ‫הדרכה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪k 0‬‬
‫‪Ex ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . q  0 R cos  1  cos  2  .‬ב‪cos  22   cos  21   .‬‬
‫‪2R ‬‬
‫‪k 0‬‬
‫‪. E y ‬ג‪. V  k 0  cos 1  cos 2  .‬‬ ‫‪ 2 1  2   sin  22   sin  21  ‬‬
‫‪4R ‬‬

‫‪h‬‬ ‫התייחסו לגליל חלול בעל רדיוס ‪ R‬וגובה ‪ h‬הנושא מטען כללי‬ ‫‪3.20‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ Q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי במרחק ‪ x‬מאחד מבסיסיו‪.‬‬
‫‪dx‬‬ ‫חשבו את השדה החשמלי מתוך הפוטנציאל והשוו תוצאתכם‬ ‫ב‪.‬‬
‫עם תרגיל ‪.2.18‬‬
‫חשבו את הפרש הפוטנציאל בין מרכזי שני הבסיסים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשבו את השדה במרכז הגליל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ kQ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . V  kQ ln  x  h   x  h   R  .‬ב‪ iˆ .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪‬‬
‫‪h  x 2  R 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x  h 2  R 2 ‬‬ ‫‪h ‬‬ ‫‪x  x2  R2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬ ‫ג‪ .  V  0 .‬ד‪. E  0 .‬‬

‫‪A  0,0, z ‬‬

‫נתונה דסקה דקה )לא מוליכה( שרדיוסה ‪ R‬הנושאת מטען חשמלי‬ ‫‪3.21‬‬
‫‪+++++‬‬
‫‪+ ++++ + +‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ Q‬בצפיפות אחידה‪.‬‬
‫‪++ + +‬‬ ‫‪+ + ++‬‬
‫‪+ + + + ++‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪++ + + +‬‬ ‫‪+ ++‬‬
‫‪++ + + R‬‬
‫‪+ ++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪y‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪ A  0,0, z ‬הנמצאת על ציר‬
‫‪+ + +‬‬
‫הסימטריה‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי מתוך הפוטנציאל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל במרכז הדסקה‪.‬‬

‫‪.V ‬‬
‫‪2kQ‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תשובות‪:‬א‪z 2  R 2  z .‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 36 -‬‬

‫‪2kQ 5  2kQ ‬‬ ‫‪z‬‬ ‫ˆ‪‬‬

‫‪. V  0 ‬‬ ‫‪ E  2  sign  z  ‬ג‪.‬‬ ‫ב‪ k .‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R ‬‬ ‫‪z 2  R2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪d‬‬ ‫נחזור אל הבעיה הקודמת‪ ,‬אלה שהפעם נידרש לחשב את הפוטנציאל‬ ‫‪3.22‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r dr‬‬
‫החשמלי בנקודה ‪ p‬שעל היקפה של הדסקה )ראו איור משמאל(‪ .‬השוו את‬
‫‪2R‬‬
‫ערך הפוטנציאל בנקודה ‪ p‬לזה שהתקבל בבעיה קודמת במרכז הדסקה‪ .‬מה‬
‫תוכלו להסיק מן ההשוואה ?‬
‫הדרכה‪ :‬הגדירו את ראשית הצירים בנקודה ‪ p‬והביטו במקטע דיפרנציאלי קטן ששטחו ‪. dA  rdr d‬‬
‫‪4kQ‬‬
‫‪ . Vp ‬ב‪ .‬קיים רכיב של שדה חשמלי המקביל למישור הדסקה ומכוון לעבר היקפה‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫התייחסו לגליל מלא בעל רדיוס ‪, R‬וגובה ‪ h‬הנושא מטען כללי‬ ‫‪3.23‬‬
‫‪ Q‬בצפיפות אחידה‪ .‬השתמשו בתוצאה של תרגיל ‪ 3.21‬וחשבו‬
‫‪h‬‬
‫את הפוטנציאל החשמלי במרחק ‪ x‬מאחד מבסיסיו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪R‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי מתוך הפוטנציאל והשוו‬
‫תוצאתכם עם תרגיל ‪.2.19‬‬
‫‪dx‬‬
‫הדרכה‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪x  a  x dx  x x  R  R ln x  x  R ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫תשובות‪:‬א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪kQ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ x  h   x  h 2  R 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V  2  x  h‬‬ ‫‪ x  h‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ R  x x  R  2 xh  h  R ln‬‬
‫‪hR ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x  x2  R2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪y‬‬
‫חצי כדור שרדיוסו ‪ R‬טעון בצפיפות מטען נפחית אחידה ‪.  ‬‬ ‫‪3.24‬‬
‫מטענו ‪  q‬משוחרר ממצב מנוחה על ציר ה‪ x -‬במרחק גדול מאוד מחצי‬
‫הכדור‪ .‬מה תהיה מהירות החלקיק בהגיעו לנקודה ‪? A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ A  2R‬‬
‫‪‬‬
‫‪k q  4 2  3‬‬ ‫תשובה‪ :‬‬
‫‪6m‬‬

‫‪ 1 x0‬‬
‫‪si gn  x   ‬‬
‫‪5‬‬

‫‪1 x  0‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬אנרגיה פוטנציאלית ופוטנציאל‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 37 -‬‬

‫מוט דק מונח לאורך ציר ה ‪ y -‬מ‪ y   d -‬ועד ל‪ . y  d -‬המוט טעון בצפיפות מטען אורכית אחידה‬ ‫‪3.25‬‬
‫‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪p  x, y ‬‬

‫) ‪p ( x, y‬‬ ‫ב‪ .‬הראו כי אם ‪ x‬ו ‪ y‬קשורים זה לזה על ידי משוואת האליפסה‬

‫‪yd‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪y2‬‬
‫הרי שהפוטנציאל קבוע ובלתי תלוי ב ‪ y‬ו‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪a2  d 2 a2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ . x‬מהו הערך הקבוע ? מהי המשמעות של תוצאה זו ?‬

‫‪y  d  x2   y  d ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪. V  k  ln‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬

‫‪y  d‬‬
‫‪y  d  x2   y  d ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ad‬‬
‫‪ . V  k  ln‬נקודות על האליפסה נמצאות באותו הפוטנציאל‪ .‬למעשה האליפסה היא חתך‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ad‬‬
‫של משטח שווה פוטנציאל‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫משולש ישר זווית שקדקודו ‪ A‬בראשית הצירים )ראו איור(‬ ‫‪3.26‬‬
‫ושאורך ניצביו הם ‪ a‬ו‪ , b -‬נושא מטען חשמלי בצפיפות שטחית‬
‫אחידה‪ .  ,‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪ A‬והראו‬
‫‪a‬‬ ‫‪ 1  sin  ‬‬
‫‪. VA  k b ln ‬‬ ‫שניתן לכתבו בצורה ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ cos  ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. 1  tan 2  ‬‬ ‫הדרכה‪ :‬השתמשו בזהות‬
‫‪cos 2 ‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 38 -‬‬

‫שני כדורים מוליכים בעלי רדיוסים ‪ R1‬ו ‪ R2‬נמצאים במרחק גדול זה מזה יחסית‬ ‫‪3.27‬‬
‫לרדיוסיהם‪ .‬כיצד יש לחלק בן שני הכדורים מטען כללי ‪ , Q‬כך שהאנרגיה הפוטנציאלית של מערכת‬
‫שני הכדורים תהיה מינימאלית ?‪ .‬הכדורים מספיק רחוקים זה מזה כך שתוכלו להניח כי המטען‬
‫מתפלג בצורה אחידה על כל כדור‪.‬הראו כי הפרש הפוטנציאלים בין שני הכדורים במצב של אנרגיה‬
‫מינימאלית הוא אפס‪.‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪. q1 ‬‬ ‫‪Q , q2 ‬‬ ‫תשובה‪Q :‬‬
‫‪R1  R2‬‬ ‫‪R1  R2‬‬
‫כדור בעל רדיוס ‪ R‬טעון בצפיפות מטען נפחית אחידה ‪ . ‬חשבו את האנרגיה הפוטנציאלית‬ ‫‪3.28‬‬
‫של הכדור‪ ,‬דהיינו את העבודה הדרושה על מנת לבנות כדור זה‪ .‬תוכלו לפתור את התרגיל על כך שתבנו‬
‫את הכדור קליפה אחר קליפה תשתמשו בעובדה שהשדה מחוץ להתפלגות מטען כדורית הוא כשדה של‬
‫מטען נקודתי ובהגדרת האנרגיה הפוטנציאלית‪ , dU  VdQ ,‬כאשר ‪ dQ‬היא כמות מטען בתוך קלפיה‬
‫כדורית דקה‪.‬‬
‫כמו כן תוכלו לפתור תרגיל זה על ידי שימוש בנוסחאות )‪ (11.3‬או )‪.(12.3‬‬
‫‪3 kQ‬‬
‫‪.U ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪5 R‬‬

‫השתמשו בתוצאה של תרגיל ‪ 3.22‬וחשבו את האנרגיה הפוטנציאלית של הדסקה המבודדת‬ ‫‪3.29‬‬

‫המתוארת בתרגיל הנ"ל‪.‬‬
‫‪8kQ 2‬‬
‫‪.U ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪3 R‬‬

‫פרק ‪ :4‬קיבול וקבלים‬

‫תקציר תיאוריה‬

‫קבל הוא התקן חשמלי המשמש לאגירה של מטען ואנרגיה בשדה החשמלי האלקטרוסטאטי‬ ‫‪‬‬
‫קבל מורכב משני מוליכים שביניהם חומר מבודד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר קבל מחובר להפרש פוטנציאלים הוא רוכש מטענים שווים ומנוגדים‪ Q ,‬על מוליכיו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקיבול מוגדר כיחס בין כמות המטען על אחד הלוחות בערכו המוחלט להפרש הפוטנציאלים‬ ‫‪‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪C‬‬ ‫)‪(1.4‬‬
‫‪V‬‬
‫‪C‬‬
‫יחידת הקיבול היא הפאראד‪C    F :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 39 -‬‬

‫הקיבול הוא פקטור גיאומטרי התלוי במבנה הגיאומטרי של ההתקן ולא בכמות המטען או בהפרש‬ ‫‪‬‬
‫הפוטנציאלים נשורר בין לוחותיו‪ .‬הקיבול תלוי בחומר המבודד הנמצא בין לוחותיו חומר זה נקרא‬
‫חומר דיאלקטרי )חומר מבודד(‬
‫הטבלה הבאה מרכזת את נוסחאות הקיבול של מספר טופולוגיות נפוצות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫נוסחת בקיבול‬ ‫הגיאומטריה‬

‫‪C  4 0 R‬‬ ‫כדור‬
‫קבל של טבלות מקבילות‬
‫‪A‬‬
‫‪, C  0‬‬ ‫‪ A‬הוא השטח של כל לוח ו‪ d -‬הוא המרווח‬
‫‪d‬‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫קבל כדורי‪.‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪, C  4 0‬‬ ‫רדיוס המוליכים הכדוריים הפנימי והחיצוני הם‬
‫‪ba‬‬
‫‪ a‬ו‪. b -‬‬
‫‪2 0‬‬ ‫קבל גלילי‬
‫‪C‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ln  ‬‬ ‫‪ ‬הוא אורך הגליל ו‪ a -‬ו‪ b -‬הם הרדיוסים‬
‫‪a‬‬ ‫הפנימי והחיצוני‬

‫בחיבור במקביל של קבלים הפרש הפוטנציאלים על פני כל קבל זהה‪ .‬הקיבול השקול הוא‬ ‫‪‬‬
‫‪CT  C1  C2    Ci‬‬ ‫)‪(2.4‬‬

‫בחיבור טורי של קבלים המטען על כל קבל זהה‪ .‬הקיבול השקול הוא‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(3.4‬‬
‫‪CT C1 C2‬‬ ‫‪Cn‬‬ ‫‪Ci‬‬

‫קבל טעון נושא עימו אנרגיה אלקטרוסטאטית כי בתהליך הטעינה הועבר מטען מהלוח בפוטנציאל‬ ‫‪‬‬
‫הנמוך ללוח בפוטנציאל הגבוהה‪ .‬האנרגיה של קבל טעון‬

‫‪Q2 1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ QV  C  V ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U‬‬ ‫)‪(4.4‬‬
‫‪2C 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר חומר דיאלקטרי נוכח בין לוחות הקבל‪ ,‬הקיבול גדל פי פקטור נטול יחידות הנקרא הקבוע‬ ‫‪‬‬
‫הדיאלקטרי‪ .‬הנ"ל מסומן ב‪ .    r -‬אם ‪ C0‬הוא הקיבול בריק ו‪ C -‬הוא הקיבול הנוכחות חומר‬
‫דיאלקטרי הרי ש‬
‫‪C   r C0‬‬ ‫)‪(5.4‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 40 -‬‬

‫כאשר החומר הדיאלקטרי מוכנס לקבל בעוד מקור המתח מחובר מתקיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪, E  E0 , V  V0 , Q   r Q0‬‬ ‫)‪(6.4‬‬

‫כאשר ‪ , V0 , Q0‬ו‪ E0 -‬הם המטען‪ ,‬הפרש הפוטנציאלים ‪ ,‬השדה )הכוונה למטען חופשי על מוליכי‬
‫הקבל( ללא נוכחות החומר הדיאלקטרי ו‪ , V , Q -‬ו‪ E -‬הם אותם גדלים בנוכחות החומר‬
‫הדיאלקטרי‪.‬‬
‫כאשר החומר הדיאלקטרי מוכנס לקבל ומקור המתח מנותק מתקיים‬ ‫‪‬‬
‫‪E0‬‬ ‫‪V0‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪, V ‬‬ ‫‪, Q  Q0‬‬ ‫)‪(7.4‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫המטען המושרה‪ qi ,‬המופיע בחומר הדיאלקטרי נתון על ידי‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪qi  q f 1  ‬‬ ‫)‪(8.4‬‬
‫‪ r ‬‬
‫כאשר ‪ q f‬הוא המטען החופשי על לוחות הקבל‪.‬‬

‫חוק גאוס בחומר‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 0   r E  dA  q f‬‬ ‫)‪(9.4‬‬

‫הנחיות לחישובי קיבול )מעקרונות בסיסים(‬

‫‪ .1‬ראשית נקצה מטעים ‪ Q‬ללוחות הקבל‪ .‬נחשב את השדה החשמלי על ידי חוק גאוס בחומר‪(9.4) ,‬‬
‫בהנחה שהמטען ידוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬נחשב את הפרש הפוטנציאלים ‪ V  V  V‬באמצעות ‪. V  V  V    E  ds‬‬
‫‪‬‬

‫‪ .3‬נציב את ‪ V‬להגדרת הקיבול‪.(1.4),‬‬

‫‪ .4‬התוצאה אמורה להיות בלתי תלויה ב ‪ Q‬ו ב‪. V -‬‬

‫הנחיות לחישובי קיבול על ידי פריסת הקבל לקבלים דיפרנציאלים‬

‫‪ .1‬נפרוס את הקבל לקבלים דיפרנציאלים‪.‬‬
‫‪ .2‬נזהה את צורת החיבור שלהם‪ ,‬היינו‪ ,‬טורית או מקבילית‪.‬‬
‫‪ .3‬נרשום את קיבול ‪  C‬של הקבל הדיפרנציאלי על ידי הצבה לנוסחה עבור הקבל של טבלות מקבילות‬
‫)ראו טבלה בעמוד קודם(‬
‫‪ .4‬כעת עלינו לסכם את הקיבולים הדיפרנציאלים בהתאם לצורת החיבור בניהם‪ .‬עבור בעיה רציפה‬
‫הסכומים המופיעים במשוואות )‪ (2.4‬ו‪ (3.4)-‬יומרו באינטגרלים‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬בחיבור טורי‪:‬‬
‫‪CT‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪dC‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 41 -‬‬

‫ב‪ .‬בחיבור מקבילי‪CT    C   dC :‬‬

‫תרגילים לקיבול‬

‫התייחסו לקבל גלילי שרדיוסיו הפנימי והחיצוני הם ‪ rb , ra‬בהתאמה‪ .‬יהא ‪ d  rb  ra‬המרווח‬ ‫‪4.1‬‬

‫בין המוליך הפנימי לחיצוני‪ .‬הראו כי אם רדיוסי המשטחים נבדלים רק במעט זה מזה‪ ,‬לאמור ‪d  ra‬‬
‫‪2 0 L‬‬
‫‪ C ‬מצטמצמת לביטוי עבור הקיבול של קבל של טבלות‬ ‫נוסחת הקיבול של הקבל הגלילי‬
‫‪ rb ‬‬
‫‪ln  ‬‬
‫‪ ra ‬‬
‫‪0 A‬‬
‫‪ , C ‬כאשר ‪ A‬הוא שטח של לוח הקבל‪ .‬הדרכה‪ :‬השתמשו בקירוב ‪ln(1  x )  x‬‬ ‫מקבילות‪,‬‬
‫‪d‬‬
‫המתאים למצב בו ‪. x  1‬‬
‫טבלת מתכת מוליכה שעובייה ‪ d‬ושטחה ‪ A‬הוכנסה אל בין טבלותיו )לא בהכרח באמצע( של קבל‬ ‫‪4.2‬‬
‫לוחות בעל לוחות ששטחם ‪ A‬והמרווח ביניהם ‪ . s‬חשבו את הקיבול של המערכת‪ .‬האם הקיבול‬
‫תלוי במיקום הטבלה המוליכה בין לוחות הקבל‪.‬‬
‫‪0 A‬‬
‫‪.C ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪sd‬‬
‫שתי טבלות מוליכות וניטרליות שהמרווח ביניהן הוא ‪3d‬‬ ‫‪4.3‬‬
‫ושטחן ‪ A‬מחוברות ביניהן על ידי תיל מוליך‪ .‬טבלת מתכת‬
‫שלישית ששטחה ‪ A‬גם כן הטעונה במטען ‪ Q‬מוכנסת אל‬
‫בין שתי הטבלות הראשונות כל שהיא נמצאת במרחק ‪d‬‬
‫מן הטבלה העליונה‪.‬‬
‫כיצד מתחלק המטען בין המשטחים העליון והתחתון של הטבלה האמצעית ?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו הפרש הפוטנציאלים בין כל זוג לוחות ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו השדה החשמלי בין זוג הטבלות העליון וזוג הטבלות התחתון ?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהי האנרגיה של המערכת ?‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪2Qd‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪E1 ‬‬ ‫‪, E2 ‬‬ ‫‪ .  V ‬ג‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . Q1  Q, Q2  Q .‬ב‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2d‬‬ ‫‪3 0 A‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫שני תילים מוליכים‪ ,‬ישרים וארוכים מאוד‪ ,‬בעלי רדיוס ‪ R‬ואורך ‪ ‬כל‬ ‫‪4.4‬‬
‫‪d‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫אחד‪ ,‬נושאים מטען חשמלי בצפיפות אחידה‪ .‬התיל השמאלי נושא מטען‬
‫‪  q‬והתיל הימני נושא מטען ‪ .  q‬התילים מקבילים זה לזה והמרחק‬
‫)‪p ( x,0‬‬ ‫בין צירי האורך שלהם הוא ‪ , d‬כמתואר באיור‪ .‬בין שני התילים קיים‬
‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫ריק‪.‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 42 -‬‬

‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בנקודה )‪ p( x,0‬הנמצאת על ציר ה‪ . x -‬תוכלו להניח כי התילים אינסופיים‬
‫באורכם‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הפרש הפוטנציאלים בין משטחי שני התילים‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫‪‬‬ ‫ג‪ .‬הראו כי הקיבול ליחידת אורך של זוג התילים נתון על ידי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d R‬‬
‫‪ln ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ R ‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪d R‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪. V ‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪ . E p  x  ‬ב‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪ 0  R ‬‬ ‫‪2 0 x 2 0 d  x ‬‬

‫‪ 4.5‬שני כדורים מוליכים בעלי רדיוסים ‪ a‬ו‪ b -‬טעונים‬

‫‪a‬‬ ‫)‪p ( x,0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫במטענים שווים ומנוגדים ‪ ,  q‬בהתאמה‪ .‬מרכזי‬
‫‪x‬‬
‫הכדורים מונחים על ציר ה‪ x -‬כאשר המרחק בין‬
‫מרכזיהם הוא ‪ , d‬כמתואר באיור‬
‫‪d‬‬ ‫נתונים‪ . k , q, a, b :‬תוכלו להניח כי המרחק בין הכדורים‬
‫גדול כך שכדור אחד לא משפיע על משנהו‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי בנקודה )‪ p( x,0‬הנמצאת על הקו המחבר בין מרכזי הכדורים‬
‫ב‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין משטחי הכדורים‬
‫‪4 0‬‬
‫‪ , C ‬ובתנאי ש ‪. d  a, b‬‬ ‫ג‪ .‬הראו כי הקיבול של המערכת נתון בביטוי‬
‫‪1 1 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪a b d‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ kq‬‬ ‫ˆ ‪kq ‬‬
‫‪. V  kq   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪p‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ i .‬‬
‫‪ a b d b d a ‬‬ ‫‪ x 2 (d  x)2 ‬‬

‫‪ 4.6‬קבל של טבלות מקביליות ששטח כל טבלה שלו היא ‪ , A‬נטען למטען ‪ Q‬על ידי חיבורו למקור מתח‪.‬‬
‫בגמר הטעינה מנותק מקור המתח מהקבל‪ .‬חשבו את הכוח שלוחות הקבל מפעילים זה על זה‪ .‬הדרכה‪:‬‬
‫נניח כי המרחק בין הלוחות הוא ‪ x‬ואנו מגדילים את המרווח במרחק ‪ dx‬קטן‪ .‬משימור האנרגיה אנו‬
‫יודעים כי העבודה שווה לערך השלילי של השינוי באנרגיה הפוטנציאלית‪ ,‬היינו ‪. Fdx   dU‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪ . F ‬זהו כוח משיכה‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪A 0‬‬
‫‪ 4.7‬המעגל החשמלי המופיע באיור שמשמאל מורכב משני לוחות מתכת ששטחם ‪ A‬המחוברים לשני קפיצים‬
‫זהים העשויים מחומר מוליך‪ .‬הקפיצים מחוברים דרך מפסק אל מקור מתח המספק הפרש פוטנציאלים‬
‫קבוע ‪ . V‬כאשר המפסק ‪ s‬פתוח המרווח בין הלוחות הוא ‪ . d‬עם סגירת המפסק קטן המרחק בין‬
‫לוחות המתכת פי שניים‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪k‬‬ ‫א‪ .‬איזה מטען חשמלי ירכוש כל לוח ?‬
‫‪k‬‬
‫ב‪ .‬מהו קבוע הקפיץ ?‬

‫‪s‬‬ ‫‪V‬‬
‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 43 -‬‬

‫הדרכה‪ :‬ראו תרגיל קודם‪.‬‬

‫‪8 A  V ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 AV‬‬
‫‪.k  0 3‬‬ ‫‪ . Q  0‬ב‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬א‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪ 4.8‬שני קבלים של טבלות מקבילות שקיבולם ‪ C‬נטענים על ידי חיבורם למקור מתח ‪ . V‬לאחר הטעינה‬
‫הקבלים מנותקים ממקור המתח ומחוברים זה לזה בתיאום הדקים‪ .‬במצב זה מכפילים את המרווח בין‬
‫הלוחות בקבל אחד‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את האנרגיה של המערכת לפני שינוי המרחק בין הלוחות‪.‬‬
‫חשבו הפרש הפוטנציאלים על כל קבל אחרי שינוי המרחק בין הלוחות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חשבו את האנרגיה של המערכת אחרי שינוי המרחק בין הלוחות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הסבירו את פשר השינוי באנרגית המערכת‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . U  C  V  .‬ב‪ . V '  V .‬ג‪ . U '  C  V  .‬ד‪ .‬האנרגיה גדלה בגלל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫עבודת הכוח שהכפיל את המרחק בין הלוחות‪.‬‬
‫‪ 4.9‬מהנדס חשמל מתבקש לתכנן קבל ריק כדורי שרדיוס הכדור החיצוני שלו הוא ‪ , a‬שיאגור כמות‬
‫מקסימאלית של אנרגיה חשמלית ובתנאי שעצמת השדה החשמלי על פני הכדור הפנימי לא תעלה על ‪. E0‬‬
‫א‪ .‬איזה רדיוס פנימי ‪ b‬יש לקחת עבור הכדור הפנימי ?‬
‫כמה אנרגיה יאגור הקבל ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪27 3 2‬‬
‫‪U‬‬ ‫תשובה‪a E0 . b  0.75a :‬‬
‫‪512 k‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ 4.10‬לקבל של טבלות מקבילות הוכנס חומר דיאלקטרי כמוראה‬
‫‪2‬‬
‫בתרשים‪ .‬נתון ששטח לוחות הקבל הוא ‪ A‬והמרחק בין הלוחות ‪ . d‬הראו כי‬

‫‪2 0 A  1 2 ‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיבול הקבל שווה ל‪ :‬‬
‫‪d  1   2 ‬‬
‫‪ 4.11‬לקבל הבנוי מלוחות מקבילים הוכנס חומר דיאלקטרי כמוראה‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫בתרשים‪ .‬נתון ששטח לוחות הקבל הוא ‪ A‬והמרחק בין הלוחות ‪ . d‬הראו כי‬

‫‪ 0 A   e1   e 2 ‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיבול הקבל שווה ל‪ :‬‬
‫‪d ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 4.12‬קבל הבנוי מלוחות מקבילים הוכנס חומר דיאלקטרי כמוראה‬
‫‪e2‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪ e1‬‬ ‫בתרשים‪ .‬נתון ששטח לוחות הקבל הוא ‪ A‬והמרחק בין הלוחות ‪ . 2d‬מהו‬
‫‪ e3‬‬ ‫‪d‬‬
‫קיבול הקבל?‬
‫‪ 0 A  1‬‬
‫‪ 2 3 ‬‬
‫‪.C ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תשובה‪ :‬‬
‫‪2d  2  2   3 ‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 44 -‬‬

‫טבלת חומר דיאלקטרי בעל קבוע יחסי ‪ ‬בעלת עובי ‪ b‬מוכנסת בין לוחותיו של קבל טבלות‬ ‫‪4.13‬‬
‫‪ 0 A‬‬
‫‪.C‬‬ ‫מקבילות הנמצאות במרחק ‪ d‬זו מזו‪ .‬הראו כי קיבול הקבל החדש שווה ל‪:‬‬
‫)‪ d  b(  1‬‬
‫קבל כדורי מורכב משתי קליפות כדוריות מוליכות‪ ,‬שרדיוסיהן ‪ a‬ו‪b -‬‬ ‫‪4.14‬‬
‫‪Q‬‬
‫ואשר התווך ביניהם ממולא בחומר דיאלקטרי ]ראו איור‪ [3‬שקבועו היחסי‬
‫‪Q‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪ r .   r  ‬הוא המרחק ממרכז המערכת ו‪  0 -‬הוא קבוע‬ ‫משתנה לפי הקשר‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪b‬‬ ‫מספרי‪ .‬מוליכי הקבל רוכשים מטענים שווים ומנוגדים‪ , Q ,‬הודות לחיבורם‬
‫למקור מתח‪.‬‬
‫נתונים‪. k , 0 ,  0 ,a, b, Q :‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ .‬חשבו את עצמת השדה החשמלי ‪) E‬גודל וכיוון( במרחק ‪ r‬ממרכז המערכת‬
‫חשבו את הפרש הפוטנציאלים בין מוליכי הקבל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חשבו את קיבול הקבל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪4  0‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Q 1‬‬
‫‪.C ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . V ‬ג‪.‬‬ ‫‪ . E ‬ב‪ln   .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪rˆ .‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪4  0 a  a ‬‬ ‫‪4  0 a r‬‬
‫‪ln  ‬‬
‫‪a‬‬
‫קבל של טבלות מקבילות ראו איור( ממולא בחומר דיאלקטרי שקבועו היחסי‬ ‫‪4.15‬‬
‫‪y‬‬ ‫משתנה עם המרחק בין הלוחות באופן רציף לפי הקשר‪:‬‬
‫‪ 2  1‬‬
‫כאשר ‪ . 0  y  d‬הניחו כי‬ ‫‪ r  y   1 ‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪d‬‬
‫‪A‬‬ ‫המרחק בין הלוחות הוא ‪ , d‬שטחם הוא ‪ A‬ואורכם ‪ . ‬אם‬

‫‪d‬‬ ‫ידוע כי הקבל מחובר להפרש פוטנציאלים קבוע‪ V0 ,‬חשבו‬

‫)‪ r ( y‬‬ ‫א‪ .‬את קיבול הקבל‬
‫המטען החופשי על לוחותיו‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את השדה החשמלי ‪. E‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חזרו ופתרו את התרגיל עבור קבוע דיאלקטרי המשתנה‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 2  1‬‬
‫‪.  r  x   1 ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫עם קואורדינאטת ‪ x‬באופן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פתרו את התרגיל בשני אופנים‪ .1 :‬באמצעות חוק גאוס בחומר‪ .2 .‬באמצעות פריסת הקבל לקבלים‬
‫דיפרנציאלים‪.‬‬
‫‪ 0 ( 2  1 ) AV0‬‬ ‫‪ (  1 ) A‬‬
‫‪Q  CTV0 ‬‬ ‫‪ . cT  0 2‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪d ln 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪d ln‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 45 -‬‬

‫‪ 0 A 1   2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪V0   2  1 ‬‬

‫‪.C ‬‬ ‫‪ . E ‬ד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ג‪yˆ .‬‬
‫‪2d‬‬ ‫‪A 0 r‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d ln  2  1  2 1‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪ 1  ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬

‫‪b‬‬ ‫קבל גלילי בנוי ממוליך גלילי פנימי ארוך בעל רדיוס ‪ a‬הנתון‬ ‫‪4.16‬‬
‫‪a‬‬ ‫בתוך חללו של מוליך גלילי חיצוני שרדיוסו ‪] b‬ראו איור‬
‫משמאל[‪ .‬התווך בין הגלילים הינו ריק‪ .‬אם נתון כי פוטנציאל‬
‫‪L‬‬
‫המוליך הפנימי הוא ‪ V‬ופוטנציאל המוליך החיצוני הוא אפס‬
‫חשבו את‪:‬‬
‫א‪ .‬צפיפות המטען האורכית )מטען ליחידת אורך( על כל אחד ממוליכי‬
‫הקבל‪.‬‬
‫השדה החשמלי במרחק ‪ r‬מציר האורך של המוליך הגלילי הפנימי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫את קיבול הקבל ליחידת אורך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬חשבו קודם את הקיבול וממנו את צפיפות המטען באמצעות הגדרת הקיבול‪ .‬את השדה‬
‫החשמלי חשבו באמצעות חוק גאוס‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪2 0V‬‬
‫‪. ‬‬ ‫‪ . E ‬ג‪.‬‬ ‫‪ .  ‬ב‪rˆ .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ln  ‬‬ ‫‪ln   r‬‬ ‫‪ln  ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫קבל כדורי מורכב משתי קליפות כדוריות‪ ,‬קונצנטריות‪ ,‬ומוליכות שביניהם חומר מבודד‪ .‬נתון‬ ‫‪4.17‬‬
‫קבל כדורי שרדיוס מוליכו הפנימי הוא ‪ R1‬ורדיוס מוליכו החיצוני הוא ‪. R2‬נפח הקבל ממולא‬

‫בחומר דיאלקטרי שקבועו גדל ליניארית עם המרחק ממרכז המערכת‪ ,‬דהיינו ‪,  r ( r )  B r‬‬

‫כאשר ‪ B‬הוא פרמטר‪ .‬בין שני הקליפות המוליכות מושם הפרש פוטנציאלים קבוע ‪. V0‬‬
‫א‪ .‬חשבו את קיבול הקבל‪.‬‬
‫חשבו את צפיפות המטען על כל אחד מלוחות הקבל‬ ‫ב‪.‬‬
‫חשבו את השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R2 2‬‬ ‫‪R12‬‬ ‫‪R R‬‬
‫‪ R1  2 0 BV‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫‪2‬‬‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪BV‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ . C  8 0 B 2 2 1 2 .‬ב‪.‬‬
‫‪R2  R1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R2  R1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R2  R1‬‬
‫‪ 2V R2 2 R12 1‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫ג‪rˆ .‬‬
‫‪R2 2  R12 r 3‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 46 -‬‬

‫‪r‬‬
‫‪5R‬‬ ‫מוליך גלילי שרדיוסו ‪ R‬נתון במרכזה של קליפה גלילית‬ ‫‪4.18‬‬
‫‪R‬‬
‫שרדיוסה ‪ . 10R‬מסביב למוליך הפנימי קיים מעטה‬
‫דיאלקטרי גלילי גם כן שעוביו ‪ ] 4R‬כלומר זהו צינור דיאלקטרי‬
‫‪10R‬‬
‫ברדיוס ‪ 5R‬שהגליל הפנימי נתון בתוכו[ שקבועו הדיאלקטרי‬
‫היחסי ‪ .  r‬ניתן להניח כי כל הגלילים ארוכים מאוד‪ .‬הראו כי‬
‫‪C‬‬ ‫‪2 0‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקיבול ליחידת אורך נתון על ידי‪:‬‬
‫‪ ln 2  ln 5‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪r‬‬
‫המרווח בין לוחותיו המוליכים של קבל טבלות מקבילות‬ ‫‪4.19‬‬
‫‪zd‬‬
‫‪A‬‬ ‫ממולא בחומר שקבועו הדיאלקטרי היחסי משתנה עם‬

‫‪‬‬ ‫‪2d‬‬
‫‪ V0‬‬ ‫‪. r ‬‬ ‫המרחק בין הלוחות בהתאם לפונקציה‬
‫‪zd‬‬
‫‪ d‬הוא המרווח בין הלוחות המוליכים הממוקמים ב‬
‫‪z‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪z0‬‬ ‫הלוחות הוא ‪A‬‬ ‫‪ z  0‬ו‪] z  d -‬ראו איור ‪ .[3‬שטח‬
‫‪2d‬‬
‫‪r ‬‬ ‫והפרש פוטנציאלים קבוע ‪ V0‬שורר ביניהם‪.‬‬
‫‪zd‬‬
‫נתונים‪.  0 , A, d ,V0 :‬‬
‫א‪ .‬חשבו את קיבול הקבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את צפיפות המטען החופשי על לוחות הקבל ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את השדה החשמלי ‪) E  z ‬גודל וכיוון( כפונקציה של המרחק ‪ z‬מן הלוח התחתון‪.‬‬

‫ד‪ .‬חשבו את האנרגיה האגורה בקבל‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪2 V0 ( z  d‬‬ ‫‪Q 4 V‬‬ ‫‪4 A‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫‪zˆ ‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ . CT  0 .‬ב‪ .    0 0 .‬ג‪zˆ .‬‬
‫‪ 0 r‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪3d‬‬ ‫‪3d‬‬

‫‪ 4.20‬בקבל כדורי שרדיוס מוליכו הפנימי הוא ‪ a‬ורדיוס מוליכו החיצוני הוא ‪, b‬‬
‫‪a‬‬ ‫כמתואר באיור נפח הקבל ממולא בחומר דיאלקטרי שקבועו היחסי משתנה עם‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪ ,  r ( r )  1 ‬כאשר ‪ 1‬ו‪  2 -‬הם‬ ‫‪2‬‬
‫המרחק ממרכז המערכת לפי הקשר‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫קבועים חיובים‪ .‬ידוע כי לקליפה הפנימית ניתן מטען ‪ Q‬ואילו לקליפה החיצונית‬
‫ניתן מטען ‪. Q‬‬
‫נתונים‪. k , Q,1, 2 :‬‬
‫א‪ .‬חשבו את עצמת השדה החשמלי במרחק ‪ r‬ממרכז המערכת‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הפרש הפוטנציאלים בין מוליכי הקבל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את קיבול הקבל הכדורי‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬קיבול‪ -‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 47 -‬‬

‫‪dx‬‬ ‫‪arctan  x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ x2  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הדרכה‪:‬‬

‫‪Q‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪rˆ .‬‬
‫‪4 0   2  1 r 2 ‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬

‫‪.C ‬‬ ‫‪ . V ‬ג‪.‬‬ ‫ב‪arctan  1 b   arctan  1 a   .‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪4 0  21‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2 ‬‬ ‫‪  2  ‬‬
‫‪ 4.21‬קבל של טבלות מקבילות ממולא בשני חומרים דיאלקטרים‬
‫‪w‬‬ ‫שקבועם היחסי הינו ‪ 1‬ו‪ .  2 -‬כל אחד משני החומרים‬
‫‪L‬‬
‫תופסים מחצית מנפח הקבל באופן המתואר באיור שמשמאל‬
‫‪1‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)מעל ומתחת למישור החוצה אלכסונית את נפח התיבה(‪ .‬אורך‬
‫לוחות הקבל הוא ‪ , L‬רוחבם ‪ w‬והמרחק בניהם הוא ‪. d‬‬
‫א‪ .‬חשבו את קיבול הקבל‪.‬‬
‫הראו כי עבור ‪ 1   2  ‬תצטמצם התוצאה של סעיף א' לנוסחת הקיבול של קבל לוחות בעל‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪. C   0‬‬ ‫חומר דיאלקטרי אחד‪ ,‬היינו‬
‫‪d‬‬
‫‪ 01 2 wL  1 ‬‬
‫‪.C ‬‬ ‫‪ln‬‬
‫‪ 1   2  d   2 ‬‬
‫תשובה‪:‬א‪.‬‬

‫‪ 4.22‬מכניסים לקבל אוויר כדורי שרדיוס משטחיו המוליכים הם ‪ a‬ו‪ , b -‬חומר דיאלקטרי נוזלי באופן‬
‫שהוא ממלא מחצית מנפח הקבל‪ .‬טוענים את הקבל על ידי חיבורו למקור‬
‫מתח כך שהמשטחים הפנימי והחיצוני רכשים מטענים ‪ Q‬ו‪, Q -‬‬

‫‪b‬‬ ‫בהתאמה‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את קיבול הקבל‪  .‬‬
‫חשבו את עצמת השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪r‬‬ ‫הקבל‪ .‬הראו כי הנ"ל זהה בשני האזורים‪  .‬‬
‫חשבו את צפיפות המטען החופשי על המוליכים הפנימי והחיצוני בשני‬ ‫ג‪.‬‬
‫האזורים השונים‪  .‬‬
‫חשבו את הקשור על המוליכים הפנימי והחיצוני בשני האזורים השונים‪  .‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬מהי צפיפות המטען הקשור על פני משטח הגבול בין החומר הדיאלקטרי הנוזלי לאוויר‪  .‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪ab‬‬

‫‪.  up free,a ‬‬ ‫‪ . E ‬ג‪.‬‬
‫‪2 a   r  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Q r‬‬
‫‪.  down free,b ‬‬
‫‪2 b   r  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . C  2 0   r  1‬ב‪rˆ .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪2 0   r  1r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ba‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Q r‬‬
‫‪,  up free,b ‬‬ ‫‪,  down free,a ‬‬
‫‪2 b   r  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 a   r  1‬‬
‫‪2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 48 -‬‬

‫‪Q   r  1‬‬ ‫‪Q   r  1‬‬

‫‪ ,  down pol ,b  ‬באזור העליון אפס‪ .‬ה‪ .‬אפס‪.‬‬ ‫‪,  down pol ,a  ‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2 b   r  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 a 2   r  1‬‬

‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‬

‫תקציר תיאוריה‬

‫הזרם החשמלי ‪ i‬מוגדר כקצב שינוי כמות המטען‬ ‫‪‬‬

‫‪dQ‬‬
‫‪i‬‬ ‫)‪(1.5‬‬
‫‪dt‬‬
‫כאשר ‪ dQ‬היא כמות המטען החולפת דרך שטח חתך של מוליך בזמן ‪. dt‬‬
‫‪C‬‬
‫‪. i  ‬‬ ‫היחידה של הזרם החשמלי היא הקולון לשנייה או האמפר‪ A ,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪s‬‬

‫את כמות המטען החולפת דרך משטח כלשהוא נחשה על ידי היפוך נוסחה )‪(1.5‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪. Q  i  t  dt‬‬ ‫)‪(2.5‬‬
‫‪‬‬
‫גודל ווקטורי הקשור לזרם החשמלי הוא צפיפות הזרם ‪ j‬המוגדרת כזרם ליחידת שטח‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪. i‬‬
‫‪‬‬ ‫‪j  dA‬‬ ‫)‪(3.5‬‬

‫‪‬‬
‫כאשר הכיוון של ‪ j‬הוא כיוון זרימתו של מטען חיובי‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ dA‬הוא אלמנט שטח דיפרנציאלי המאונך למשטח דרכו מחושה הזרם וכיוונו נבחר כך ש ‪ j  dA‬יהיה‬ ‫‪‬‬
‫חיובי‪.‬‬
‫צפיפות הזרם בחומרים אוהמים )חומרים המצייתים לחוק אוהם( פרופורציונית לעצמת השדה‬ ‫‪‬‬
‫החשמלי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪j E‬‬ ‫)‪(4.5‬‬

‫קבוע הפרופורציה‪  ,‬נקרא מוליכות )‪ (Conductivity‬החומר‪ .‬מספר זה אופייני לסוג החומר ממנו‬
‫‪1‬‬
‫‪  ‬נקרא נגדות או התנגדות סגולית )‪.(Resistivity‬‬ ‫עשוי המוליך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשר )‪ (4.5‬נקרא חוק אוהם המיקרוסקופי‪ .‬חומרים המקיימים את הקשר הנ"ל נקראים חומרים‬ ‫‪‬‬
‫אוהמים או מוליכים ליניאריים‪.‬‬
‫ההתנגדות ‪ R‬של מוליך מוגדרת על ידי הקשר‬
‫‪V‬‬
‫‪, R‬‬ ‫)‪(5.5‬‬
‫‪i‬‬
‫כאשר ‪ V‬הוא הפרש הפוטנציאלים בין קצותיו של המוליך ו ‪ i -‬הוא הזרם הזורם דרכו‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 49 -‬‬

‫‪V‬‬
‫‪.  R ‬‬ ‫יחידת ההתנגדות היא הוולט מחולק באמפר ונקראת אוהם‪  :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫משוואה )‪ (5.5‬הכתובה בצורה ‪ V  iR‬נקראת חוק אוהם מקרוסקופי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור מוליך אחיד בעל שטח חתך ‪ A‬ואורך ‪ ‬נתונה ההתנגדות בקשר‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫)‪(6.5‬‬
‫‪A‬‬

‫יחידת המוליכות הסגולית היא ‪.       m‬‬ ‫‪‬‬

‫בחיבור טורי של נגדים הזרם העובר דרך כל נגד שווה‪ ,‬סכום המתחים שווה למתח הכללי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪VAD  VAB  VBC  VBD‬‬ ‫)‪(7.5‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪VAB‬‬ ‫‪VBC‬‬ ‫‪VCD‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬

‫ההתנגדות השקולה היא סכום ההתנגדויות‬ ‫‪‬‬

‫‪RT  R1  R2     Ri‬‬ ‫)‪(8.5‬‬

‫‪i‬‬

‫בחיבור מקבילי של נגדים המתח על כל הנגדים זהה‪ .‬הזרם מתפצל כך שסך כל הזרמים הנכנסים אל‬ ‫‪‬‬
‫הצומת )נקודת מפגש של שלושה מוליכים או יותר( שווה לסך כל הזרמים היוצאים ממנו‪ .‬זהו כלל‬
‫הצומת‬
‫‪I  I1  I 2  I 3‬‬ ‫)‪(9.5‬‬

‫‪R1‬‬

‫‪I1‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪I3‬‬ ‫‪R3‬‬

‫ההתנגדות השקולה נתונה על ידי‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(10.5‬‬
‫‪RT R1 R2 R3‬‬ ‫‪i Ri‬‬

‫ההספק או הקצב בו נמסרת אנרגיה לאלמנט מעגל חשמלי מוגדר על ידי‬ ‫‪‬‬
‫‪p  I V‬‬ ‫)‪(11.5‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 50 -‬‬

‫אם האלמנט הוא נגד הרי שנקבל מחוק אוהם‬ ‫‪‬‬

‫‪ V ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪p  i V  i‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪R‬‬ ‫)‪(12.5‬‬
‫‪R‬‬

‫הנחיות לחישובי התנגדות )מעקרונות בסיסים(‬

‫ראשית נזהה את כיוון זרימת הזרם ואת נקודות החיבור של מקור המתח‪ .‬הזרם זורם במאונך לשטח‬ ‫‪.1‬‬
‫החתך של המוליך‪.‬‬
‫נפרוס את הנגד לנגדים דיפרנציאלים‪ .‬נזהה את האורך לאורכו זורם הזרם ואת שטח החתך המאונך‬ ‫‪.2‬‬
‫לכיוון הזרם‪.‬‬
‫במידה והנגדים הדיפרנציאלים מחוברים בטור זה לזה )הזרם דרך כולם זהה( נחשב את הזרם על ידי‬ ‫‪.3‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪E ‬‬
‫שימוש בנוסחאות )‪ (3.5‬ו‪ (4.5)-‬היינו ‪ . I   j  dA    dA‬בבעיות בהם אנו עוסקים קיימת‬
‫‪‬‬
‫לרוב סימטריה והשדה החשמלי ‪ E‬יהיה קבוע על פני שטח החתך‪ .‬לפיכך‪ ,‬נוכל להוציא את ‪ E‬אל‬
‫מחוץ לסימן האינטגרל‪.‬‬
‫לאחר ביצוע האינטגרל המתואר בסעיף קודם נביע את השדה החשמלי באמצעות הזרם ויתר‬ ‫‪.4‬‬
‫הפרמטרים‪ .‬כעת נחשב באמצעות השדה את הפרש הפוטנציאלים בין קצות המוליך )בין הנקודות‬
‫‪ ‬‬
‫בהם מחובר מקור המתח( על ידי ‪. V    E  ds‬‬

‫המקדם הכופל את הזרם ‪ I‬הוא ההתנגדות המבוקשת כי ‪. V  RI‬‬ ‫‪.5‬‬

‫במידה והנגדים מחוברים במקביל זה לזה )כולם מחוברים לאותו הפרש פוטנציאלים נחשב תחילה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫את הפרש הפוטנציאלים ‪ V‬מתוך ‪ , V    E  ds‬כאשר ‪ ds‬יפנה עם כיון הזרימה‪ .‬גם כאן‬
‫‪‬‬
‫לרוב לשדה יהיה ערך קבוע על פני ‪ ds‬ולכן נוכל להוציאו אל מחוץ לסימן האינטגרל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪E ‬‬
‫נביע את ‪ E‬בעזרת יתר הפרמטרים ונחשב את הזרם על ידי ‪. I   j  dA    dA‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪‬‬
‫נביע את ‪ V‬באמצעות יתר הפרמטרים‪ .‬המקדם של ‪ I‬הוא ההתנגדות המבוקשת‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫הנחיות לחישובי התנגדות על ידי פריסה לנגדים דיפרנציאלים ושימוש בנוסחה )‪(6.5‬‬

‫ראשית נזהה את כיוון זרימת הזרם ואת נקודות החיבור של מקור המתח‪ .‬הזרם זורם במאונך לשטח‬ ‫‪.1‬‬
‫החתך של המוליך‪.‬‬
‫נפרוס את הנגד לנגדים דיפרנציאלים‪ .‬נזהה את האורך לאורכו זורם הזרם ואת שטח החתך המאונך‬ ‫‪.2‬‬
‫לכיוון הזרם‪.‬‬
‫נזהה את צורת החיבור של הנגדים הדיפרנציאלים‪ .‬בחיבור טורי הזרם דרך כולם זהה‪ .‬בחיבור‬ ‫‪.3‬‬
‫מקבילי המתח על פניהם זהה‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 51 -‬‬

‫‪‬‬
‫‪.R  ‬‬ ‫נרשום את ההתנגדות הדיפרנציאלית‪  R ,‬על ידי שימוש בנוסחה‬ ‫‪.4‬‬
‫‪A‬‬
‫בחיבור טורי האינטגרציה תהיה לאורך המוליך )לאורך הזרם( ואז נרשום‬ ‫‪.5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪R  ‬‬ ‫‪ RT    R RT   ‬‬
‫)‪(13.5‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪ .6‬בחיבור מקבילי האינטגרציה תהיה רוחבית בניצב לכיוון הזרם ואז נרשום‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪dA‬‬
‫‪R  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(14.5‬‬
‫‪ A RT‬‬ ‫‪ R RT‬‬ ‫‪‬‬

‫תרגילים לזרם והתנגדות‬

‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 5.1‬הזרם החשמלי דרך מוליך כלשהוא משתנה בזמן לפי המשוואה ‪ i0 . i  t   i e ‬הוא הזרם ההתחלתי‬
‫‪0‬‬
‫ו‪  -‬הוא קבוע בעל יחידות של זמן‪.‬‬
‫א‪ .‬כמה מטען חשמלי חולף דרך חתך של המוליך מ‪ t  0 -‬ל‪? t   -‬‬
‫כמה מטען יחלוף דרך שטח חתך של המוליך‪ ,‬לאחר זמן אינסופי ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 1‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . Q     1   i0 .‬ב‪. Q  t      i0 .‬‬
‫‪ e‬‬
‫‪ 5.2‬כמות המטען החשמלי ‪) Q  t ‬נמדדת בקולון( אשר חלפה דרך משטח ששטחו ‪ 2cm 2‬נתונה על ידי‬

‫המשוואה ‪ , Q  t   4t 3  5t  6‬כאשר ‪ t‬הוא הזמן הנמדד בשניות‪.‬‬

‫א‪ .‬חשבו את הזרם ברגע ‪. t  1s‬‬

‫מהי צפיפות הזרם באותו הרגע ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . i 1s   17 A .‬ב‪. j 1s   85kA / m 2 .‬‬

‫‪ 5.3‬צפיפות הזרם על פני חתכו של מוליך גלילי שרדיוסו ‪ R‬משתנה עם המרחק מציר הגליל לפי הקשר‬
‫‪‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ r . j  r   j0  1  ‬הוא המרחק מציר הגליל ו‪ j0 -‬הוא קבוע מספרי בעל יחידות של ‪ . A / m 2‬לפיכך‪,‬‬
‫‪ R‬‬
‫צפיפות הזרם מקסימאלית ) ‪ ( j0‬ב ‪ r  0 -‬והיא אפס על פני הגליל ב‪. r  R -‬‬

‫א‪ .‬הביעו את הזרם ‪ I‬באמצעות ‪ j0‬ושטח החתך ‪. A   R 2‬‬

‫‪r‬‬
‫‪. j  r   j0‬‬
‫ב‪ .‬הביעו את הזרם ‪ I‬באמצעות ‪ j0‬ושטח החתך ‪ A   R 2‬עבור צפיפות זרם‬
‫‪R‬‬
‫במקרה זה צפיפות הזרם היא מקסימאלית על פני הגליל ואפס במרכז‪ .‬מדוע קיים הבדל בין שני‬
‫הסעיפים‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.I ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . I  Aj0 .‬ב‪A j0 .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 52 -‬‬

‫‪ 5.4‬מצבר של מכונית בעל כא"מ ‪   12.6V‬והתנגדות פנימית זניחה מחובר בטור לנגד שהתנגדותו‬
‫‪) R  3.2‬המציית לחוק אוהם( ולתרמיסטור‪ 6‬שאינו מציית לחוק אוהם אלא לקשר מתח‪-‬זרם‪,‬‬
‫‪ . V   I   I 2‬כאשר ‪ .   3.8,   1.3  / A‬חשבו את הזרם במעגל‪.‬‬
‫תשובה‪. I  1.42 A :‬‬
‫‪ 5.5‬ניסוי טולמן‪-‬סטיוארט )‪ (1916‬הוכיח כי למטענים החשמליים במוליך יש מטען חשמלי שלילי‪ .‬הניסוי ‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫סיפק גם דרך כמותית למדידת היחס בין המטען למסה של נשאי המטען‪ .‬נתייחס‬
‫‪a‬‬
‫למודל פשטני ביותר של הניסוי המורכב ממוט מוליך באורך ‪ ‬המואץ פתאומית‬
‫‪‬‬
‫ימינה בתאוצה קבועה‪ . a ,‬בתחילה‪ ,‬המטענים החופשיים שבמוליך‪ ,‬מפגרים‬
‫‪‬‬ ‫אחר תנועת המוט וכתוצאה מכך נוצרת הפרדה של מטען במוט‪ .‬הפרדה זו יוצרת‬
‫‪‬‬
‫שדה חשמלי ‪ E‬המכון שמאלה לאורך המוט )מדוע ?(‪.‬‬
‫לאחר התייצבות המערכת מפעיל השדה הנ"ל כוח על המטענים החשמליים המאפשר את המשך‬
‫האצתם‪ .‬‬
‫א‪ .‬חשבו את היחס בין המטען למסה של נשאי המטען‪  .‬‬
‫ב‪ .‬אם לכל נשאי המטען שבמוליך אותה תאוצה‪ ,‬הרי שהשדה החשמלי בתוך המוליך אחיד‪ .‬השתמשו‬
‫בעובדה זו על מנת להביע את היחס בין המטען למסה במונחים של הפרש הפוטנציאלים המתפתח‬
‫בין קצות המוט‪  . V ,‬‬
‫ג‪ .‬אם המטענים החופשיים במוליך הם שלילים איזה צד של המוט נמצא בפוטנציאל הגבוה יותר ? ‪ ‬‬
‫ד‪ .‬עבור ‪ , q  1.6 1019 C ,m  9.11031 kg ,   0.5m‬באיזו תאוצה יש להאיץ את המוט על מנת‬
‫שיתפתח הפרש פוטנציאלים ‪ V  1mV‬בין קצותיו‪  .‬‬

‫‪q a‬‬ ‫‪q a‬‬

‫‪ .‬ג‪ .‬הקצה הימני בפוטנציאל הגבוה‪ .‬ד‪. a  3.5 108 m / s .‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .  .‬ב‪.‬‬
‫‪m V‬‬ ‫‪m E‬‬
‫‪ 5.6‬האזור שבין שני כדורים קונצנטריים שרדיוסם ‪ a‬ו‪ b -‬ממולא בחומר מוליך שהתנגדותו‬
‫הסגולית ‪. ‬‬
‫‪ 1 1‬‬
‫‪  .R ‬‬ ‫א‪ .‬הראו כי התנגדות המוליך בין שני הרדיוסים היא ‪  ‬‬
‫‪4  a b ‬‬
‫ב‪ .‬מצאו ביטוי עבור צפיפות הזרם כפונקציה של המרחק ממרכז המערכת במונחם של הפרש‬
‫פוטנציאלים ידוע‪  . V ,‬‬
‫ג‪ .‬הביעו את השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת‪  .‬‬
‫‪‬‬
‫‪ R  ‬כאשר המרווח בין הכדורים‬ ‫ד‪ .‬הראו כי ההתנגדות שחישבתם בסעיף א' תצטמצם לנוסחא ‪,‬‬
‫‪A‬‬
‫‪   b  a‬קטן ביותר בהשוואה ל‪ a -‬ו‪. b -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ baV 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪baV 1‬‬
‫‪.E   j ‬‬ ‫ˆ‬
‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪rˆ .‬‬
‫‪ba r‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ b  a  r 2‬‬

‫‪ 6‬תרמיסטור הוא נגד שהתנגדותו תלויה בטמפרטורה‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 53 -‬‬

‫ניתן לשנות את הנגדות‪  ,‬של חצי מוליך על ידי הוספה של זיהומים‪ .‬מוט העשוי חומר חצי מוליך‬ ‫‪5.7‬‬
‫מונח לאורך ציר ה ‪ x -‬בין ‪ x  0‬ל‪ . x   -‬כתוצאה מהסופה של זיהומים מציית המוט לחוק‬
‫אוהם והתנגדותו הסגולית משתנה לפי הקשר ‪ .   x    e  x / ‬קצה המוט הנמצא בנקודה ‪x  0‬‬
‫‪0‬‬
‫נמצא בפוטנציאל הגבוהה ב ‪ V0‬מהקצה הנמצא ב ‪. x  ‬‬
‫א‪ .‬חשבו את התנגדותו של המוט‪  .‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את השדה החשמלי במוט כפונקציה של המרחק ‪ x‬הנמדד מקצהו השמאלי של המוט‪  .‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל במוט ‪ V  x ‬כפונקציה של ‪  . x‬‬

‫ד‪ .‬ציירו גרפים המתארים את ההשתנות של ‪   x  , E  x  ,V  x ‬כפונקציה של ‪  . x‬‬

‫‪e x /   e 1‬‬ ‫‪V0 e x / ‬‬ ‫‪  1 ‬‬

‫‪.V  x   V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . R ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪ 1   .‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1 e‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 1  e ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A  e‬‬

‫מוליך שהתנגדו הסגולית ‪ ‬עוצב לצורה של חרוט קטום שגבהו ‪ , h‬כמתואר באיור שמשמאל‪.‬‬ ‫‪5.8‬‬
‫רדיוס בסיסי החרוט הם ‪ a‬ו‪ . b -‬תוכלו להניח כי הזרם דרך כל שטח‬
‫‪b‬‬ ‫חתך מעגלי של החוט הקטום הוא זהה‪ .‬חשבו‪:‬‬
‫א‪ .‬את התנגדות הנגד בין בסיסיו‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫השדה החשמלי כפונקציה של המרחק מהבסיס הגדול של החרוט‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כאשר הפרש פוטנציאלים בין בסיסי החרוט הוא ‪. V‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪.R ‬‬ ‫ג‪ .‬הראו כי עבור ‪ a  b‬תצמצם תשובתכם לנוסחה‬
‫‪A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ab V‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪.E ‬‬ ‫‪ . R ‬ב‪kˆ .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a b ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ab‬‬
‫‪hb ‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪h ‬‬
‫‪a‬‬
‫מדסקה חלולה שעובייה ‪ w‬ורדיוסיה הפנימי והחיצוני הם ‪ a‬ו‪-‬‬ ‫‪5.9‬‬
‫‪ b‬מייצרים נגד על ידי חיתוך הדסקה החלולה לאורך קוטר‬
‫‪w‬‬ ‫באופן שמתקבלת צורה המזכירה פרסה )ראו איור משמאל(‪.‬‬
‫מוליכותה הסגולית של הדסקה ‪ . ‬מחברים את הנגד בין שני‬
‫זרם נכנס‬ ‫זרם יוצא‬
‫המשטחים הקדמיים למקור מתח המספק הפרש פוטנציאלים‬
‫‪ . V0‬תוכלו להניח כי הזרם זורם לאורך חצאי מעגלים‪ .‬חשבו‪:‬‬
‫את התנגדות הנגד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את ווקטור צפיפות הזרם ‪. j‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫את הפוטנציאל החשמלי כפונקציה של הזווית הקוטבית ‪ ‬בהנחה כי הפוטנציאל החשמלי‬ ‫ג‪.‬‬
‫בנקודה בה הזרם יוצא הוא אפס‪ .‬קחו את ‪ ‬להיות אפס בנקודה בה הזרם נכנס‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 54 -‬‬

‫‪V0‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ ‪ V0‬‬ ‫‪‬‬

‫‪. V    V0 ‬‬ ‫‪ . j ‬ג‪ .‬‬ ‫‪ . R ‬ב‪ .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ w ln‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪a‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ 5.10‬מייצרים נגד על ידי עיצובו של חומר בעל התנגדות סגולית קבועה ‪ ‬לצורת‬
‫גליל חלול שאורכו ‪ ‬ורדיוסיו הפנימי והחיצוני הם ‪ ra‬ו‪ rb -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪ra‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את התנגדות הנגד‪ ,‬את הזרם העובר דרכו ואת צפיפות הזרם‬
‫החשמלי‪ ,‬כאשר הפרש פוטנציאלים נתון ‪ V‬מושם בין בסיסיו‪ ,‬באופן‬
‫‪rb‬‬ ‫שהזרם זורם במקביל לציר הסימטריה של הגליל‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו בסעיף א' אלא שהפעם הפרש הפוטנציאלים מושם בין המוליך‬
‫הפנימי והחיצוני וידוע כי הזרם זורם רדיאלית‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.  (r )   0‬‬ ‫ג‪ .‬חזרו על סעיפים קודמים כאשר‬
‫‪rb‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ V  rb 2  ra 2 ‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪.R ‬‬ ‫‪, i‬‬ ‫‪, j‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫‪  rb  ra‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪   rb  ra 2 ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪  rb ‬‬ ‫‪2  V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪.R ‬‬ ‫‪ln   , i ‬‬ ‫‪, j‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2   ra ‬‬ ‫‪ rb ‬‬ ‫‪ rb ‬‬ ‫‪2 r ‬‬
‫‪ ln  ‬‬ ‫‪ ln  r‬‬
‫‪ ra ‬‬ ‫‪ ra ‬‬
‫‪0 ‬‬ ‫) ‪2 V rb ( rb  ra‬‬ ‫‪V rb‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪.R ‬‬ ‫‪, i‬‬ ‫‪; j‬‬ ‫‪‬‬ ‫ג‪(1 .‬‬
‫) ‪2 rb ( rb  ra‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪ 0 r 2 ( rb  ra ) r‬‬
‫‪0  rb  ra ‬‬ ‫‪2 Vrb ‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪V rb‬‬
‫‪.R ‬‬ ‫‪,i‬‬ ‫‪, j‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪(2‬‬
‫‪2  rb‬‬ ‫‪0  rb  ra ‬‬ ‫‪2 r  0  rb  ra  r‬‬
‫‪ 5.11‬נתון מוליך העשוי מחומר בעל התנגדות‬
‫‪a‬‬ ‫סגולית ‪ . ‬למוליך חתך רוחבי שצורתו‬
‫מלבן בעל עובי ‪ a‬וחתך אורכי שצורתו טרפז‬
‫‪i‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪c‬‬ ‫שווה שוקיים‪ .‬אורך בסיסי הטרפז הוא ‪ b‬ו‪c -‬‬
‫בהתאמה וגובהו הוא ‪) h‬ראו איור(‪ .‬מחברים‬
‫את המוליך למתח קבוע ‪ V‬ומזרימים זרם ישר‬
‫‪V‬‬
‫בין בסיסיו‪ .‬חשבו את‪:‬‬
‫א‪ .‬ההתנגדות הכללית ‪ R‬בכיוון זרימת הזרם‪.‬‬
‫צפיפות הזרם כפונקציה של המרחק ‪ x‬מן הבסיס הקטן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫את השדה החשמלי כפונקציה של המרחק ‪ x‬מן הבסיס הקטן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫)‪V a (c  b‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪.i ‬‬ ‫‪ . R ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ln  c / b  .‬‬
‫‪ h ln  c / b ‬‬ ‫‪a c  b‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬זרם והתנגדות‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 55 -‬‬

‫‪ V c  b‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪E‬‬ ‫ג‪iˆ .‬‬
‫‪hln  c / b  (b  (c  b) / h) x‬‬
‫‪‬‬ ‫מדסקה חלולה שעובייה ‪ t‬ורדיוסיה הפנימי והחיצוני‬ ‫‪5.12‬‬
‫‪j‬‬
‫הם ‪ Ra‬ו‪ Rb -‬העשויה מחומר בכל מוליכות סגולית ‪ , ‬מייצרים‬
‫‪t‬‬
‫נגד על ידי חיתוך הדסקה החלולה לאורך שני קווים רדיאלים‬
‫המהווים זווית ‪ ‬ביניהם‪ ,‬כמוראה באיור שמשמאל‪ .‬מחברים את‬

‫‪‬‬ ‫הנגד למקור מתח בעל הפרש פוטנציאלים ‪ V‬בין שני המשטחים‬
‫‪Ra‬‬ ‫העקומים )כלומר בין ‪ Ra‬ל‪ .( Rb -‬הניחו כי הזרם זורם לאורך‬
‫‪Rb‬‬
‫קווים רדיאלים וחשבו‪:‬‬
‫א‪ .‬התנגדות הנגד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ .‬את צפיפות הזרם החשמלי‪. j ,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ln  Rb / Ra ‬‬
‫‪.j‬‬ ‫‪ . R ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪ln  Rb / Ra ‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ t‬‬
‫קבל של טבלות מקבילות מורכב משני לוחות‬ ‫‪5.14‬‬
‫ריבועיים שאורך צלעם ‪ ‬והמרווח ביניהם הוא ‪. d‬‬
‫‪‬‬
‫טבלה של חומר דיאלקטרי בעלת קבוע יחסי ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נמצאת בין לוחותיו של הקבל כך שהקצה השמאלי‬
‫‪‬‬
‫שלה במרחק ‪ x‬ממרכז הקבל‪ .‬הקבל מחובר למקור‬
‫‪d‬‬
‫מתח המספק הפרש פוטנציאלים‪. V ,‬‬
‫‪x‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את קיבול הקבל כפונקציה של ‪. x‬‬
‫ב‪ .‬מושכים החוצה את טבלת החומר הדיאלקטרי במהירות קבועה‪ .  ,‬חשבו את הזרם "הזורם"‬
‫במעגל‪.‬‬
‫‪ 0V‬‬ ‫‪ 0 ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪1    x  1    .‬‬
‫‪‬‬
‫‪.i ‬‬ ‫‪1   ‬‬ ‫‪ . C ‬ב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫האיור שמשמאל מתאר חתך של מוליך העשוי‬ ‫‪5.15‬‬
‫משני חומרים שמוליכותם ‪ 1‬ו‪ .  2 -‬המוליך‬
‫‪‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2  1‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪‬‬ ‫נושא זרם חשמלי ‪ I‬במגמה משמאל לימין‪ .‬היות‬
‫‪‬‬ ‫ושימור המטען מחייב שצפיפות הזרם משני צידי‬
‫משטח הגבול תהיה זהה הרי שהדבר יגרום להופעה של שכבת מטען סטטי על משטח הגבול בין‬
‫שני החומרים‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבירו מדוע תיווצר שכבה של מטען סטטי על פני משטח הגבול בין שני החומרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את כמות המטען הסטטית המצטברת לאורך משטח הגבול בין שני החומרים‪.‬‬
‫תשובה‪:‬א‪ .‬השדה החשמלי בשני האזורים שונה )מדוע(‪ .‬מחוק גאוס מתחייבת הצטברותו של‬
‫מטען סטטי במשטח הגבול בין החומרים‪ .‬ב‪. Q  I  0  2 1   11  .‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 58 -‬‬

‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‬

‫תקציר תיאוריה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הכוח המגנטי הפועל על מטען ‪ q‬הנע במהירות ‪ ‬בשדה מגנטי ‪ B‬נתון על ידי המכפלה הווקטורית‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪FB  q  B‬‬ ‫)‪(1.6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הכוח ‪ FB‬מאונך למישור המוגדר על ידי הווקטורים ‪ ‬ו‪ B -‬ומתקבל באמצעות כלל יד ימין מספר ‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫המתואר באיורים באיור שלהלן‪ .‬באיור העליון מתואר "כלל האצבע המורה"‪ .‬בהפנותכם את האצבע‬
‫‪‬‬ ‫המורה של יד ימין בכיוון המהירות ואת האמה )האצבע השלישית(‬
‫‪FB‬‬ ‫בכיוון השדה המגנטי יצביע האגודל בכיוון הכוח המגנטי‪ .‬האיור‬
‫התחתון מתאר גרסה נוספת של כלל יד ימין מספר ‪ 1‬הנקרא כלל היד‬
‫‪‬‬ ‫החובקת‪ .‬בכלל זה יש להפנות את ‪ 4‬אצבעות כף יד ימין בכיוון ווקטור‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫המהירות ‪ ‬ולסגור את כף היד בזווית הקטנה מ ‪ ‬ל‪ . B -‬הכיוון אליו‬
‫‪‬‬
‫מצביע האגודל הוא כיוון הכוח ‪ . FB‬אם המטען ‪ q‬שלילי יש להפוך את‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫הכיוון המתקבל מכלל יד ימין‪.‬‬
‫גודל הכוח ‪ FB‬נתון על ידי‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪FB‬‬ ‫‪FB  q  B sin ‬‬ ‫)‪(2.6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר ‪ ‬היא הזווית הקטנה בין ‪ ‬ל‪ B -‬כאשר הם מובאים לראשית‬
‫משותפת‪.‬‬
‫היחידה של השדה המגנטי היא הטסלה‪.  B   T  N / ( A  m) :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ניתן להביע את המכפלה הווקטורית המופיעה המשוואה )‪(1.6‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫באמצעות הדטרמיננטה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ˆ‪i‬‬ ‫‪ˆj‬‬ ‫ˆ‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪. FB  q  x‬‬ ‫‪ y z‬‬
‫‪Bx‬‬ ‫‪Bx‬‬ ‫‪Bz‬‬

‫שדה מגנטי סטטי )בלתי תלוי בזמן( אינו מבצע עבודה כי הכוח המגנטי כל הזמן מאונך להעתק‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שדה מגנטי אינו יכול לשנות את גדולה של המהירות אלה את כוונה בלבד‪.‬‬
‫חלקיק טעון הנקלע לשדה מגנטי כשמהירותו ההתחלתית מקבילה לשדה לא יוסח מכיוון תנועתו המקורי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלקיק טעון הנקלע לאזור של שדה מגנטי כשמהירותו ההתחלתית ניצבת לשדה ינוע במעגל במישור‬ ‫‪‬‬
‫הניצב לכיוון השדה המגנטי‪ .‬רדיוס הסיבוב הוא‬
‫‪m‬‬
‫‪R‬‬ ‫)‪(3.6‬‬
‫‪Bq‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 59 -‬‬

‫תדירות הסיבוב בלתי תלויה במהירות ההקפה וברדיוס הסיבוב‪ .‬זו נקראת תדירות הציקלוטרון והיא‬ ‫‪‬‬
‫מתקבלת ממשואה )‪.(3.6‬‬
‫‪Bq‬‬
‫‪. ‬‬ ‫)‪(4.6‬‬
‫‪m‬‬

‫חלקיק טעון הנקלע לשדה מגנטי כשמהירותו ההתחלתית אינה ניצבת‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ואינה מקבילה לשדה יבצע תנועה לוליינית )ספירלית( כאשר הוא ינוע‬
‫‪B‬‬
‫במהירות קבועה בכיוון השדה המגנטי תוך כדי ביצוע תנועה מעגלית‬
‫במישור הניצב לכיוון השדה המגנטי‪ .‬כיוון השדה המגנטי משמש כציר‬
‫לאורכו החלקיק מתקדם במהירות קבועה תוך כדי הקפתו במעגלים‬
‫לא סגורים )ראו איור משמאל(‪.‬‬
‫אם בנוסף לשדה המגנטי קיים גם שדה חשמלי הרי שנקבל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪F  q E   B‬‬ ‫‪‬‬
‫כוח זה ידוע בשם כוח לורנץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכוח המגנטי הפועל על תיל ישר באורך ‪ L‬הנושא זרם ‪ i‬הנמצא בשדה מגנטי אחיד ‪ B‬הוא‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪FB  iL  B‬‬ ‫)‪(5.6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר ‪ L‬הוא ווקטור המכוון עם הזרם ו‪. L  L -‬‬
‫‪‬‬
‫עבור תיל בעל צורה שרירותית הנושא זרם ‪ i‬המוצב בשדה מגנטי‪) B ,‬לא בהכרח אחיד(‪ ,‬הכוח הפועל‬ ‫‪‬‬
‫על מקטע דיפרנציאלי באורך ‪ d‬הוא‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪dFB  i d   B  i ds  B‬‬ ‫)‪(6.6‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ d ‬הוא אלמנט אורך דיפרנציאלי המכוון לאורך התיל עם הזרם החשמלי‪ .‬על מנת לחשב את‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הכוח הפועל על כל התיל עלינו לבצע אינטגרציה של )‪ (6.6‬לאורכו‪ ,‬תוך שימת לב לעובדה ש ‪ d ‬ו‪B -‬‬
‫יכולים להשתנות מנקודה לנקודה‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫עבור תיל נושא זרם בעל צרורה שרירותית המוצב‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪L‬‬ ‫בשדה מגנטי אחיד יפעל אותו כוח מגנטי כמו על תיל‬
‫ישר שיחבר בין תחילת התיל )בעל הצורה‬
‫השרירותית( לסופו )ראו איור משמאל(‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪FB  iL  B‬‬ ‫)‪(7.6‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ L‬הוא ווקטור המכוון מראשית התיל ועד לסופו כמתואר באיור‪.‬‬
‫מ‪ (7.6) -‬נקבל כי הכוח הפועל על כל לולאה סגורה הנושאת זרם בשדה מגנט אחיד הוא אפס‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 60 -‬‬

‫תרגילים לשדה מגנטי וכוחות מגנטיים‬

‫תנועת חלקיקים טעונים בשדה מגנטי וכוחות מגנטיים‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫פרוטון נע בניצב לשדה מגנטי אחיד ‪ B‬במהירות ‪ .   107 kˆ  m / s ‬לפרוטון תאוצה ‪a  2 1013 m / s 2‬‬ ‫‪6.1‬‬
‫בכיוון החיובי של ציר ה‪ . x -‬מצאו את גדלו וכיוונו של השדה המגנטי‪.‬‬
‫תשובה‪ B  2.09 10 9 T :‬בכיוון ציר ‪ y‬השלילי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלקיק נקודתי שמטענו ‪ q  5.6 nC‬נע בשדה מגנטי אחיד ‪ . B  1.25 kˆ T ‬הכוח הנמדד על החלקיק‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪‬‬
‫הוא ‪. F  3.4 107  N  iˆ  7.4 107  N  ˆj‬‬

‫חשבו את רכיבי המהירות שניתן לחשב מן הנתונים שבשאלה‪  .‬‬ ‫א‪.‬‬

‫האם קיימים רכיבי מהירות שלא ניתן לחשבם מן הנתון בשאלה ? נמקו ‪ ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫חשבו את הזווית בין ‪ F‬ו‪  .  -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .  x  106m / s,  y  48.6 m / s .‬ב‪ .‬לא ניתן לקבוע את רכיב ה ‪ z -‬של המהירות‪ .‬ג‪.‬‬

‫‪  .   90‬‬

‫חלקיק שמהירותו ההתחלתית ‪ 0  8.85 103  m / s  ˆj‬נכנס לאזור בו שוררים שדות מגנטים וחשמליים‬ ‫‪6.3‬‬
‫‪‬‬
‫אחידים‪ .‬השדה המגנטי באזור הוא ˆ‪ . B  1.35 T  k‬חשבו את גדלו ואת כיוונו של השדה החשמלי אם‬
‫ידוע כי מטען החלקיק הוא ‪ q  0.64 nC‬וכי הוא אינו מוסח מכיוון‬
‫‪y‬‬ ‫תנועתו המקורי‪.‬‬
‫תשובה‪ E  7898 V / m :‬בכיוון ציר ה‪ x -‬החיובי‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫בכל אחד מהקדקודים של הקובייה המתואר באיור שמשמאל מצוי‬ ‫‪6.4‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטען נקודתי ‪ q‬הנע במהירות שגדלה ‪ ‬בכיוון המתואר באיור‪ .‬במרחב‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪a‬‬ ‫שורר שדה מגנטי אחיד ‪ B‬המכוון לאורך ציר ה‪ . x -‬חשבו את הכוח‬
‫‪x‬‬
‫הפועל על כל מטען ותארו את כיונו בשרטוט‪.‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪e‬‬ ‫תשובות‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪q B ˆ   e ‬‬ ‫ˆ ˆ ‪q B‬‬
‫‪.F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪  q Bkˆ, F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪  q B ˆj , F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ 0, F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪j, F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪jk‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫פרוטון‪ ,‬דאוטרון )פרוטון ‪+‬נויטרון(‪ ,‬וחלקיק אלפא )שני פרוטונים ‪ +‬שני נויטרונים( מואצים על פני‬ ‫‪6.5‬‬
‫‪‬‬
‫הפרש פוטנציאלים ‪ V‬ולאחר מכן נכנסים לאזור בו שורר שדה מגנטי אחיד ‪ B‬הניצב לכיוון תנועתם‪.‬‬
‫לפרוטון ולנויטרון מסה קרובה מאוד כך שתוכלו לקחת את מסתם כשווה‪.‬‬
‫מצאו את האנרגיה הקינטית שלהם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 61 -‬‬

‫ב‪ .‬אם רדיוס הסיבוב של פרוטון הוא ‪ . rp‬מצא את רדיוס הסיבוב של הדאוטרון ושל חלקיק אלפא‬

‫כפונקציה של ‪. rp‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪ 2m p V ‬‬
‫‪, rp  ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪.‬פרוטון ‪ , eV -‬דאוטרון ‪ , eV -‬חלקיק אלפא ‪ . 2eV -‬ב‪.‬‬
‫‪ eB ‬‬
‫‪. r  2 rp , rD  2 rp‬‬

‫אלומת חלקיקים בעלי מסה ‪ m‬ומטען ‪ q‬נקלעת לאזור בו שורר שדה‬ ‫‪6.6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מגנטי אחיד ‪ B‬המאונך למישור הדף במגמה פנימה‪ .‬לחלקיקים אנרגיה קינטית‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ Ek‬והם נכנסים לאזור המגנטי בזווית ‪ , ‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את המרחק האנכי ‪ y‬אותו יעברו החלקים מנקודת כניסתם לאזור‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫המגנטי ועד ליציאתם ממנו‬
‫חשבו את הזווית היציאה ‪) ‬ראו איור משמאל(‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪8mEk sin ‬‬
‫‪ . y ‬ב‪.     .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪Bq‬‬
‫בתותח האלקטרונים בשפופרת טלביזיה )‪ (CRT‬מואצים ‪ ‬‬ ‫‪6.7‬‬
‫אלקטרונים )מטען ‪ e‬ומסה ‪ ( me‬על ידי הפרש פוטנציאלים ‪. V‬‬
‫‪d‬‬
‫לאחר האצתם עוברים האלקטרונים מרחק אופקי ‪ ‬עד פגעם‬
‫במרקע הטלוויזיה הזרחני שצורתו כדורית‪ .‬באזור זה שורר שדה‬
‫‪‬‬ ‫מגנטי רוחבי שעצמתו ‪) B‬המאונך למישור הציור( ולא קיים שדה‬
‫חשמלי‪ .‬הראו כי אם רדיוס העקמומיות של מסלול האלקטרונים‬
‫גדול בהרבה בהשוואה למרחק האופקי ‪ ‬הרי שהסטייה האנכית של מסלול תנועת האלקטרונים היא‬
‫‪B 2‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪ . d ‬הדרכה‪ :‬השתמשו בקירוב הבינום )או‬ ‫בקירוב‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2meV‬‬

‫בפיתוח בטור טיילור עד הסדר הראשון( ‪ , 1     1  n‬כאשר ‪‬‬

‫‪n‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫הוא פרמטר קטן ביחס לאחד‪ ,‬היינו ‪.   1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪p‬‬
‫שדה מגנטי אחיד שגדלו ‪ B  0.15T‬מכוון לאורך ציר ה‪ . x -‬פוזיטרון‬ ‫‪6.8‬‬

‫‪R‬‬ ‫)חלקיק שמסתו כשל האלקטרון אך בעל מטען הפוך‪ .‬הפוזיטרון הוא‬
‫‪z‬‬ ‫‪x‬‬
‫האנטי חלקיק של האלקטרון( שמהירותו ‪   5 10 6 m / s‬נכנס לשדה‬
‫המגנטי בכיוון היוצר זווית בת ‪ 85 ‬עימו‪ .‬תנועת הפוזיטרון היא כמובן‬
‫ספירלית )עקום לולייני( ‪ .‬חשבו את‪:‬‬
‫א‪ .‬מרחק הפסיעה ‪ p‬שעבורו הספיראלה התקדמה במשך מחזור אחד )ראו איור משמאל(‪.‬‬

‫ב‪ .‬את רדיוס המסלול‪. r ,‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 62 -‬‬

‫‪m m sin ‬‬ ‫‪2m‬‬

‫‪.R ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . p   cos‬ב‪ 1.89 104 m .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ 1.04  104 m .‬‬
‫‪Bq‬‬ ‫‪Bq‬‬ ‫‪Bq‬‬

‫‪‬‬
‫חלקיק שמסתו ‪ m‬הנושא מטען ‪ q  0‬נע במהירות ̂‪    j‬כשהוא נכנס לשדה מגנטי אחיד‪,‬‬ ‫‪6.9‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‪ B  Bk‬המשתרע בין ‪ y  0‬ל‪ . y  h -‬החלקיק נכנס לשדה המגנטי בראשית הצירים‪ .  0,0,0  ,‬השדה‬

‫‪y‬‬ ‫מאונך למישור האיור במגמה החוצה כמתואר‬

‫באיור שלהלן‪.‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות המהירות ‪ ‬שעבורה‬
‫החלקיק רק יגיע ל‪? y  h -‬‬
‫‪yh‬‬
‫ב‪ .‬מה יהיה מסלול החלקיק )באיזו נקודות יעזוב‬
‫את האזור המגנטי( ומה תהיה מהירותו‬
‫‪z‬‬ ‫‪x‬‬
‫הסופית אם המהירות ‪ ‬קטנה מהערך‬
‫הקריטי אותן חישבתם בסעיף קודם ? כמה‬
‫‪m q‬‬ ‫זמן יידרש לחלקיק על מנת לצאת מהאזור‬
‫המגנטי ?‬
‫ג‪ .‬מה יהיה מסלול החלקיק )באיזו נקודה יעזוב את האזור המגנטי( אם מהירותו ‪ ‬תהיה גדולה‬
‫מהמהירות הקריטית אותה חשבתם בסעיף א' ? כמה זמן יידרש לחלקיק על מנת לצאת מהאזור‬
‫המגנטי ?‬
‫‪Bqh‬‬
‫‪ .  ‬ב‪ .‬החלקיק ינוע בחצי מעגל‪ .‬הוא יעזוב את האזור המגנטי בנקודה‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m ‬‬ ‫‪ 2m‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . t1 ‬ג‪ .‬החלקיק ינוע לאורך קשת של מעגל ויעזוב את‬ ‫‪, 1   ĵ ,  2 R,0,0   ‬‬ ‫‪,0,0 ‬‬
‫‪Bq‬‬ ‫‪ Bq‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ ‪ ‬‬
‫‪, 2 ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪‬‬
‫‪hi  R 2  h 2 ˆj‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.R ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪Bq‬‬
‫‪‬‬
‫‪ R  R 2  h 2 , h, 0‬כאשר‬ ‫‪‬‬ ‫האזור המגנטי בנקודה‬

‫‪m‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪. t2 ‬‬ ‫‪arcsin  ‬‬
‫‪Bq‬‬ ‫‪R‬‬
‫באזור מסוים במרחב שורר שדה מגנטי לא אחיד‪ .‬לשדה המגנטי רכיב בכיוון ציר ה‪ z -‬ורכיב הפונה‬ ‫‪6.10‬‬
‫רדיאלית החוצה או פנימה מציר ה ‪ . z -‬רכיב ה ‪ z -‬נתון על ידי ‪ , Bz  z    z‬כאשר ‪ ‬הוא קבוע‬

‫מספרי חיובי‪ .‬הרכיב הרדיאלי ‪ Br‬תלוי בקואורדינאטה ‪ r‬בלבד )המרחק הרדיאלי מציר ה‪.( z -‬‬
‫מאחר ולשדה המגנטי אין מקורות )לא נמצא מטען מגנטי( הרי שהשטף שלו דרך משטח סגור חייב‬
‫‪ ‬‬
‫להיות אפס‪ ,‬היינו ‪ .  B  dA  0‬זהו חוק גאוס למגנטיות‪ .‬השתמשו בחוק גאוס למגנטיות וחשבו את‬

‫‪‬‬
‫‪. Br  ‬‬ ‫הרכיב הרדיאלי של השדה המגנטי‪ .‬הדרכה‪ :‬השתמשו במטח גאוסי גלילי‪ .‬תשובה‪r :‬‬
‫‪2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 63 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪‬‬ ‫חלקיק שמסתו ‪ m‬ומטענו ‪ q  0‬מתחיל את‬ ‫‪6.11‬‬
‫‪B‬‬
‫תנועתו ממנוחה באזור בו שוררים שדה חשמלי אחיד‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ E‬ושדה מגנטי אחיד ‪ B‬המאונכים זה לזה‪ .‬השדה‬
‫החשמלי מכוון לאורך ציר ה ‪ y -‬בעוד שהשדה‬
‫המגנטי מאונך למישור הדף במגמה החוצה‪ ,‬כמתואר‬
‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫באיור שלהלן‪ .‬ניתן להראות כי מסלול החלקיק‬
‫בתנאים אלה הוא עקום מחזורי הנקרא ציקלואידה שרדיוס ‪ ,‬העקמומיות שלה בנקודות המסלול‬
‫הגבוהות ביותר כפול משיעור ה ‪ y -‬של נקודות אלה‪.‬‬

‫‪2qEy‬‬
‫‪. ‬‬ ‫א‪ .‬הוכיחו כי מהירות החלקיק בכל נקודות מסלולו שווה ל‪-‬‬
‫‪m‬‬

‫ב‪ .‬הפעילו את החוק השני של ניוטון בנקודה העליונה של המסלול והשתמשו בעובדה כי‬

‫‪2E‬‬
‫‪. ‬‬ ‫‪ R  2 y‬בנקודה זו והראו כי גודל המהירות שם הוא‬
‫‪B‬‬

‫הדרכה‪ :‬השתמשו בשימור אנרגיה ובעובדה כי השדה המגנטי אינו מבצע עבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשאלה זו נוכיח מתמטית כי חלקיק טעון )מטען ‪ q‬ומסה ‪ ( m‬הנכנס לשדה מגנטי אחיד ‪B‬‬ ‫‪6.12‬‬

‫‪‬‬
‫כשמהירותו ניצבת לשדה‪ ,‬ינוע במעגל‪ .‬רשאית הבה נניח כי השדה המגנטי נתון על ידי ) ‪B  (0,0, B0‬‬
‫‪‬‬
‫היינו הוא מכוון לאורך ציר ה‪ z -‬וכי המהירות ההתחלתית והמיקום ההתחלתי הים ‪, 0  0 ,0,0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪. r0   0,0,0 ‬‬

‫השתמשו בנוסחה )‪ (1.6‬והראו כי הכוח המגנטי הפועל על החלקיק כאשר מהירותו‬ ‫א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪    x , y , z ‬הוא‪. FB  qB0  y ,  x ,0  :‬‬

‫השתמשו בחוק השני של ניוטון והראו כי משוואות התנועה עבור רכיבי המהירות הן‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪qB‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪  ‬היא תדירות הציקלוטרון‪.‬‬ ‫‪ , x   y , y   x , z  0‬כאשר‬
‫‪m‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫קיבלתם מערכת של משוואות )דיפרנציאליות( מצומדות מסדר ראשון‪ ,‬אותם תפתרו להלן‪ .‬את‬ ‫ג‪.‬‬
‫המשוואה עבור רכיב ה ‪ z -‬תוכלו נוכל לפתור בקלות על ידי אינטגרציה ישירה‪ .‬מהאינטגרציה‬
‫הראשונה תקבלו‪ , z  c1 :‬כאשר ‪ c1‬הוא קבוע מספרי‪ .‬היות ורכיב ה ‪ z -‬של המהירות‬

‫ההתחלתית הינו אפס הרי ש‪ . z  0 -‬אינטגרציה נוספת ושימוש בתנאי ההתחלה ‪ z0  0‬תיתן‬
‫‪ , z  0‬כלומר התנועה היא במישור ‪ x  y‬בלבד‪ .‬המשוואות עבור רכיבי ה‪ x -‬ו‪ y -‬שזורות זו בזו‬
‫)מצומדות(‪ .‬גזרו לפי הזמן את אחת המשוואות )נניח את רכיב ה ‪ ( x -‬השתמשו במשוואת רכיב ה‪-‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 64 -‬‬

‫‪d 2 x‬‬
‫‪ .‬משוואה מסוג זה פגשתם בלימודי המכאניקה בתנועה‬ ‫‪2‬‬
‫‪ y‬והראו כי מתקבל ‪  2 x‬‬
‫‪dt‬‬
‫הרמונית פשוטה‪ .‬ברור כי הפונקציות הפותרות משוואה זו הן הפונקציות הטריגונומטריות סינוס‬
‫וקוסינוס‪ .‬הניחו כי הפתרון נתון על ידי ‪  x  A1 cos  t   A2 sin  t ‬כאשר ‪ A1, A2‬הם קבועים‬

‫הנקבעים על ידי תנאי ההתחלה‪ .‬הראו כי מתוך תנאי ההתחלה על המהירות מתקבל ‪. A2  0‬‬

‫שימו לב כי הקבוע ‪ A1‬טרם נקבע!‬

‫השתמשו בתוצאה שקיבלתם בסעיף קודם למציאת ‪ x  t ‬על ידי אינטגרציה ישירה )אל תוסיפו‬ ‫ד‪.‬‬

‫קבוע אינטגרציה נוסף כי קיים כבר קבוע לא ידוע(‪ .‬השתמשו בתנאי ההתחלה ‪ x0  0‬והראו כי‬
‫‪0‬‬
‫‪. x t  ‬‬ ‫‪ . A1  0‬כלומר קיבלתם‪sin  t  ,  x  0 cos  t  :‬‬
‫‪‬‬

‫‪d y‬‬
‫‪ ,‬פתרו אותה על ידי אינטגרציה ישירה )יש‬ ‫ה‪ .‬כעת הציבו את המהירות ‪ x‬במשוואה ‪  x‬‬
‫‪dt‬‬
‫להוסיף קבוע אינטגרציה( והשתמשו בתנאי ההתחלה ‪ .  y  0   0‬תקבלו ‪.  y  0 sin t ‬‬
‫והראו כי מתקבל‬ ‫לקבלת המיקום בצעו אינטגרציה נוספת )יש להוסיף קבוע אינטגרציה(‬
‫‪0‬‬
‫‪.y‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1  cos  t  ‬‬

‫‪0 m‬‬
‫הראו כי משוואת המסלול של החלקיק הנה המעגל ‪ , x 2   y  R   R 2‬כאשר ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ Bq‬‬

‫כאשר מוליך נושא זרם מושם בשדה מגנטי‪ ,‬מתפתח‬ ‫‪6.13‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪y‬‬
‫הפרש פוטנציאלים בכיוון הניצב הדדית לזרם ולשדה‬
‫‪w‬‬ ‫‪‬‬ ‫המגנטי‪ .‬תופעה זו נתגלתה על ידי הפיסיקאי‬
‫‪B‬‬
‫‪b‬‬ ‫האמריקני אדוין הול )‪ (Edwin Hall‬בשנת ‪.1897‬‬
‫‪‬‬ ‫נביט במוליך שטוח שרחבו ‪ ‬ועוביו ‪ w‬הנושא זרם‬
‫‪I‬‬ ‫‪FB‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ I‬בכיוון ציר ה ‪ x -‬המוצב בשדה מגנטי אחיד ‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ d‬‬‫‪‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪q‬‬ ‫המכוון בכיוון צי ה‪. y -‬‬
‫‪x‬‬
‫‪a‬‬ ‫בהנחה כי נשאי המטען החשמלי הם מטענים‬ ‫א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫חיוביים‪ ,‬חשבו את הכוח המגנטי ‪ FB‬הפועל על‬
‫‪‬‬
‫מטען ‪ q‬שמהירותו ‪. d‬‬

‫הכוח המגנטי אותו חישבתם בסעיף קודם פועל כלפי מעלה וגורם להצטברות של מטען חיובי‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדופן העליונה של המוליך ושל מטען שלילי )או מחסור במטען חיובי( בדופן התחתונה‪ .‬מטען זה‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 65 -‬‬

‫‪‬‬
‫גורם לבנייה של שדה חשמלי ‪) E H‬שדה הול( המכוון מטה‪ .‬לפיכך פועל על נשאי המטען גם כוח‬
‫חשמלי המכוון מטה‪ .‬כשהמערכת מגיעה לשיווי משקל תיפסק הסעת המטענים )בכיוון הרוחבי(‬
‫והכוח השקול שיפעל על מטען ‪ q‬יתאפס‪ .‬עבור מצב זה של שיווי משקל חשבו את שדה הול‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪. EH‬‬

‫הצטברות המטען שתוארה בסעיף קודם מביאה כאמור ליצירה של שדה חשמלי המכוון מטה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ולכן גם להפרש פוטנציאלים בין דפנות המוליך‪ .‬חשבו את הפרש הפוטנציאלים ‪ . Vab‬איזו‬
‫דופן ‪ a‬או ‪ b‬נמצאת בפוטנציאל גבוהה יותר ?‬

‫כיצד ניתן לנצל את אפקט הול על מנת להראות כי המטען החופשי במוליך הוא שלילי‬ ‫ד‪.‬‬
‫)אלקטרונים( ? שימו לב מטען שלילי ינוע בכוון הפוך לזה שנע מטען חיובי‪.‬‬

‫נניח כי מספר נשאי המטען )אלקטרונים( ליחידת נפח הוא ‪ n  m 3 ‬ולכולם אותה מהירות‬ ‫ה‪.‬‬

‫זרימה‪ d ,‬המכונה מהירות הסחיפה‪ .‬הביעו את כמות המטען ‪  Q‬החולפת בפרק זמן ‪ t‬דרך‬

‫שטח חתך של המוליך באמצעות ‪ ,  , d , n‬ו‪ e -‬ומצאו את הביטוי עבור הזרם החשמלי ‪. I‬‬

‫בהנחה שהפרש הפוטנציאלים ‪ Vab‬ידוע )ניתן למדוד אותו בניסוי( הראו כי ניתן להביע את‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪IB‬‬
‫‪.n ‬‬ ‫צפיפות נשאי המטען על ידי‬
‫‪Vab ew‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ . FB  qd B .‬ב‪ . EH  d B .‬ג‪ b . Vab  d B .‬בפוטנציאל גבוהה יותר עבור‬
‫מטענים חיוביים‪ .‬ד‪ .‬קוטביות הפרש הפוטנציאלים הפוכה עבור מטען שלילי כך שניתן לוודא‬
‫‪Q‬‬
‫‪. Q  newd t , I ‬‬ ‫בניסוי מי הוא המטען הנע במוליך‪ .‬ה‪.‬‬
‫‪t‬‬

‫עורק‬ ‫מנתח לב מנתר את קצב זרימת הדם בעורקים על ידי מד הזרימה‬ ‫‪6.14‬‬
‫המתואר באיור הבא‪ .‬אלקטרודות ‪ A‬ו ‪ B -‬יוצרות מגע עם‬
‫משטחו החיצוני של כלי הדם שקוטרו ‪ . d  3mm‬האלקטרודות‬
‫‪S‬‬ ‫מחוברות לוולטמטר רגיש המודד את הפרש הפוטנציאלים‬
‫‪N‬‬
‫‪ V  160 V‬המתפתח בין האלקטרודות‪ .‬כלי הדם מושפע‬
‫‪V‬‬
‫אלקטרודות‬ ‫משדה מגנטי אחיד ‪ B  0.04T‬הניצב הדדית הן לכיוון זרימת‬
‫הדם והן לאלקטרודות‪.‬‬
‫זרימת דם‬
‫א‪ .‬חשבו את מהירות זרימת הדם‪.‬‬

‫ב‪ .‬האם סימן המתח ‪ V‬תלוי בסימנם של היונים החופשיים בדם ?)שני סוגי היונים נעים עם כיוון‬
‫זרימת הדם בעורק‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 66 -‬‬

‫‪V‬‬
‫‪ . d ‬ב‪ .‬לא‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ 1.33m / s .‬‬
‫‪Bd‬‬

‫הכוח הפועל על תיל נושא זרם בשדה מגנטי‬

‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ 6.15‬איור שמשמאל מתאר מאזניים מגנטיים המשמשים לשקילת גופים‪ .‬את ‪ ‬‬
‫המסה ‪ m‬אותה רוצים לשקול תולים מאמצע מוט מתכת אופקי קל משקל‬
‫הנמצא בשדה מגנטי אחיד ‪ B  1.5T‬המאונך למישור הציור במגמה פנימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫את כא"מ מקור המתח ניתן לווסת על מנת לשנות את הזרם במערכת‪ .‬אורך‬
‫המוט האופקי הוא ‪   60cm‬והוא מחובר באמצעות חוטים מוליכים קלים‬
‫ביותר שחוזקם לקריעה קטן משמעותית ממשקל המסה ‪ , m‬כך שבפועל‬
‫המשקל אינו נתמך על ידם‪ .‬נגד שהתנגדותו ‪ R  5‬מחובר בטור עם המוט‪ .‬‬
‫‪m‬‬
‫א‪ .‬כיצד יש לחבר את הדקי מקור המתח בין הנקודות ‪ a‬ו‪  ? b -‬‬
‫‪ ‬‬ ‫ב‪ .‬אם הכא"מ המקסימאלי שהמקור מסוגל לספק הוא ‪   175V‬מהי המסה המקסימאלית אותה‬
‫יכול למדוד מכשיר זה ? ‪ ‬‬
‫‪iB‬‬
‫‪.m ‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ .‬הדק ‪ a‬חיובי‪ .‬ב‪ 3.15 kg .‬‬
‫‪g‬‬

‫מוט אחיד ודק שמסתו זניחה ואורכו ‪ ‬מחובר בקצהו התחתון לרצפה בנקודה ‪ p‬באמצעות ציר חלק‪.‬‬ ‫‪6.16‬‬
‫בקצהו העליון מחובר המוט לקיר באמצעות קפיץ שקבוע האלסטיות שלו הוא ‪ . k‬המוט מוצב באזור‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫באיור‬ ‫כמוראה‬ ‫‪,‬‬ ‫הציור‬ ‫למישור‬ ‫בניצב‬ ‫המכוון‬ ‫‪B‬‬ ‫בו שורר שדה מגנטי אחיד‬
‫‪k‬‬
‫שמשמאל‪ .‬במוט זורם זרם חשמלי ‪ I‬במגמה המתוארת באיור‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את מומנט הפיתול שמפעיל השדה המגנטי על המוט‪ .‬האם ניתן‬
‫‪I‬‬
‫לקחת את הכוח המגנטי כפועל במרכז הכובד של המוט בחישוב מומנט‬
‫‪‬‬
‫הפיתול ?‬

‫ב‪ .‬ידוע כי כשהמוט בשיווי משקל הוא יוצר זווית בת ‪ ‬עם הרצפה‪ .‬חשבו את התארכותו של הקפיץ‬
‫כשהוא במצב שיווי משקל‪.‬‬

‫‪IB‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.x‬‬ ‫תשובות‪ .   IB 2 :‬ב‪.‬‬
‫‪2k sin ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שני קצותיו של חוט המכופף בצורת ‪ , U‬בעל מסה ‪ m‬ואורך ‪, L‬‬ ‫‪6.17‬‬
‫מוכנסים לתוך שני אמבטי כספית כמוראה בציור‪ .‬החוט נמצא בתוך שדה‬
‫‪i‬‬ ‫מגנטי אחיד‪ .‬כאשר שולחים פולס חשמלי דרך החוט ‪ ,‬החוט קופץ כלפי‬
‫‪L‬‬

‫מעלה‪ .‬אם החוט מגיע לגובה ‪ h‬מעל מצבו המקורי מצאו את כמות‬
‫המטען החשמלי בפולס בהנחה שהזמן של הפולס קצר בהרבה מהזמן‬
‫שהחוט נמצא באוויר‪ .‬העריכו את גודלו של ‪ q‬אם ידוע ש‪:‬‬
‫‪. B  0.12T , m  13 gr , L  20cm, h  3.1m‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 67 -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫וכי ‪.  i dt  q‬‬ ‫הדרכה‪ :‬השתמש בעובדה שמתקף שווה לשינוי בתנע ‪  p‬‬
‫‪Fdt‬‬

‫‪m‬‬
‫‪.Q ‬‬ ‫תשובה ‪2 gh  4.26C :‬‬
‫‪B‬‬

‫מוט נחושת שמסתו ‪ m‬מונח על שני פסים ישרים‬ ‫‪6.18‬‬

‫אופקיים ומקבילים הנמצאים מרחק ‪ L‬זה מזה‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מקדם החיכוך הסטטי בין המוט לפסים הוא ‪. s‬‬
‫וזרם ‪ I‬זורם דרך המוט מפס אחד לשני‪ .‬מצאו‬
‫את גודלו של השדה המגנטי המינימאלי שיגרום למוט לזוז )השדה לא חייב להיות אנכי(‪.‬‬
‫‪ s mg‬‬
‫‪Bmin ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪I L 1   s2 ‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪‬‬
‫‪J‬‬
‫בכורים גרעיניים מסוימים משתמשים בנתרן נוזלי )מוליך חום‬ ‫‪6.19‬‬
‫מעולה( על מנת לקרר את ליבת הכור‪ .‬את הנתרן הנוזלי‬
‫‪h‬‬ ‫‪‬‬ ‫מזרימים בצינורות על ידי משאבות המנצלות את הכוח המגנטי‬
‫‪B‬‬
‫הפועל על מטען חשמלי בתנועה‪ .‬עקרון הפעולה של משאבה כזו‬
‫‪w‬‬ ‫מתואר כדלקמן‪ .‬המתכת הנוזלית זורמת בצינור בעל שטח חתך‬
‫‪‬‬
‫מלבני שרחבו ‪ w‬וגבהו ‪ , h‬המבודד חשמלית מסביבתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפעילים שדה מגנטי אחיד ‪ B‬במאונך לצינור המוגבל לאזור באורך ‪ . ‬זרם חשמלי הניצב סימולטנית‬
‫לצינור ולכיוון השדה המגנטי יוצר צפיפות זרם אחידה‪. J ,‬‬
‫א‪ .‬הסבירו מדוע התקן זה יוצר כוח על המתכת הנוזלית המכוון לאורך הצינור‪.‬‬

‫ב‪ .‬הראו כי הלחץ )כוח מחולק בשטח חתך( המתפתח במקטע הנמצא בשדה המגנטי הוא ‪. JB‬‬

‫בכריכה שצורתה משולש שווה צלעות זורם זרם ‪ . I‬אורך צלע הכריכה הוא ‪ a‬וידוע כי היא נמצאת‬ ‫‪6.20‬‬
‫‪‬‬
‫בשדה מגנטי אחיד ‪ B ,‬הנמצא במישור הדף ומכוון אנכית מעלה )ראו איור(‬
‫א‪ .‬חשבו את הכוח )גודל וכיוון(‪ ,‬אשר מופעל על כל צלע של הכריכה‬
‫ב‪ .‬חשבו את הכוח השקול הפועל על הכריכה ‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪‬‬ ‫ג‪ .‬חזור על סעיפים א' ו – ב אלא שהפעם כיוון השדה המגנטי‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬ ‫)האחיד( מאונך למישור הדף ויוצא ממנו‬
‫ד‪ .‬האם הכוח הפועל על כל צלע תלוי בכיוונו של השדה המגנטי ?‬
‫‪a‬‬ ‫האם הכוח השקול הפועל על הכריכה תלוי בכיוונו של השדה‬
‫המגנטי ?‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫תשובות‪:‬א‪. F1   IBakˆ, F2  F3  IBakˆ .‬ב‪. F  0 .‬‬
‫‪2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 68 -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ IBa‬‬ ‫‪ IBa‬‬

‫‪ . F  0 , F1  IBa ˆj , F2 ‬ד‪ .‬הכוח על כל צלע תלוי בכיוון‬
‫‪2‬‬
‫‪3 iˆ  ˆj , F2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫ג‪ 3 iˆ  ˆj .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫השדה המגנטי‪ .‬הכוח השקול הפועל על כל לולאה סגורה נושאת זרם בשדה מגנטי אחיד הוא אפס‪.‬‬
‫תיל ישר שאורכו ‪ 2   R‬קופל לצורה המורכת משני מקטעי תיל ישרים שאורכם ‪ ‬כל אחד‬ ‫‪6.21‬‬
‫המחוברים ביניהם על ידי קשת חצי מעגלית שרדיוסה ‪ . R‬הלולאה נושאת זרם נתון ‪ i‬ומוצבת בשדה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫מגנטי אחיד ‪ B‬המאונך למישור הדף ויוצא ממנו כמוראה‬
‫‪B‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪i‬‬ ‫באיור‪ .‬נתונים‪. B , , R , i :‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את הכוח המגנטי הפועל על כל אחד מהקטעים‬

‫הישרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הכוח המגנטי הפועל על הקשת המעגלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה צריך להיות אורכו של תיל ישר שיוצב באותו שדה מגנטי על מנת שיפעל עליו אותו הכוח הפועל‬
‫על התיל המתואר בשאלה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . F1  F2  IB  ˆj .‬ב‪ . F3  2 IBR  ˆj .‬ג‪. 2  2R .‬‬ ‫‪ ‬‬
‫האיור שמשמאל מתאר תיל בעל צורה שרירותית הנושא‬ ‫‪6.22‬‬
‫‪b‬‬ ‫המאונך למישור האיור‪ .‬הוכיחו כי הכוח הפועל על התיל‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪B‬‬ ‫היינו הראו כי ‪ , FB  i L  B‬כאשר ‪ L‬הוא ווקטור‬
‫שאורכו שווה לקטע ‪ ab‬וכיוונו מ ‪. a  b -‬‬
‫הראו כי הכוח הפועל על לולאת תיל סגורה בעלת צורה‬ ‫‪6.23‬‬
‫‪a‬‬ ‫שרירותית‪ ,‬הנושאת זרם ‪ i‬בשדה מגנטי אחיד‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫הוא אפס‪ .‬היינו הראו כי‪. FB   i d   B  0 :‬‬

‫בשאלה ‪ 6.23‬הראינו כי הכוח השקול הפועל על לולאת זרם בשדה מגנטי אחיד הוא אפס‪ .‬הבה נראה‬ ‫‪6.24‬‬
‫מה יקרה כאשר השדה אינו אחיד‪ .‬נתונה לולאה המוצבת במישור ‪ x  y‬הנושאת זרם קבוע ‪, I‬‬
‫‪y‬‬ ‫במגמה המתוארת באיור‪ .‬לשדה המגנטי אין רכיב ‪ x‬אלא רכיבי ‪y‬‬
‫‪ Bz‬‬ ‫‪By‬‬
‫ו‪ z -‬בלבד והוא נתון על ידי‪ B0 . B  0 ˆj  0 kˆ :‬הוא קבוע‬
‫) ‪(0, L‬‬ ‫) ‪( L, L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪I‬‬ ‫מספרי‪.‬‬
‫חשבו את הכוח המגנטי הפועל על כל צלע של הריבוע ‪ .‬ניתן‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫להזניח כוחות שהתילים מפעילם ביניהם‪.‬‬
‫)‪(0, 0‬‬ ‫)‪( L, 0‬‬
‫חשבו את הכוח השקול הפועל על המסגרת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬השדה המגנטי וכוחות מגנטיים‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 69 -‬‬

‫‪1‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .‬צלע אנכית שמאלית‪ . F  I B0 L iˆ :‬צלע אופקית עליונה‪ . F   IB0 L ˆj :‬צלע אנכית‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫ימנית‪ . F   IB0 Liˆ :‬צלע אופקית תחתונה ‪ . F  0‬ב‪. F   IB0 L ˆj .‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪2‬‬
‫התייחסו ללולאת זרם מעגלית ברדיוס ‪ R‬הנושאת זרם ‪ i‬הזורם נגד מגמת‬ ‫‪6.25‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d‬‬ ‫השעון‪ .‬הלולאה נמצאת בשדה מגנטי אחיד ˆ‪. B  Bi‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬הראו כי אלמנט הזרם ‪ d ‬נתון בביטוי‪d   Rd  sin  iˆ  cos  ˆj :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫וחשבו את אלמנט הכוח הדיפרנציאלי ‪. dFB  id   B‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ .‬הראו על ידי אינטגרציה של ‪ dFB‬לאורך הלולאה כי הכוח השקול אכן מתאפס כפי שצפוי‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את מומנט הפיתול הדיפרנציאלי‪ , d  r  dFB ,‬כאשר ‪. r  R cos  iˆ  sin  ˆj‬‬

‫ד‪ .‬חשבו על ידי אינטגרציה לאורך הלולאה את המומנט השקול הפועל עליה‪ .‬האם התוצאה אפס ?‬
‫‪  ‬‬
‫ה‪ .‬הראו כי ניתן לכתוב את המומנט על ידי המכפלה הווקטורית ‪ ,     B‬כאשר‬
‫‪‬‬
‫‪  .   iA  i  R 2 ‬נקרא המומנט המגנטי של לולאת הזרם‪ .‬גדלו שווה לזרם מוכפל בשטח‬
‫הלולאה וכיוונו מתקבל על ידי כלל יד ימין שיתואר להלן‪ :‬כשאצבעות כף ידכם הימנית מתעקלות‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫במגמת הזרם‪ ,‬האגודל מצביע על הכיוון של ‪ . ‬הווקטור ‪ ‬מאונך למישור הלולאה‪ .‬נדגיש כי‬
‫הנוסחה שפיתחנו בתרגיל זה עבור המומנט הפועל על לולאת זרם היא כללית וישימה עבור כל‬
‫לולאת זרם מישורית בעלת צורה שרירותית‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . dFB  iBR cos  d kˆ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ . d  iBR 2 sin  cos  iˆ  cos 2  ˆj .‬ד‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .   i  R 2  B ˆj‬ה‪.   i  R 2  kˆ, B  Biˆ,    B .‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 70 -‬‬

‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‬

‫תקציר תיאוריה‬
‫‪ ‬חוק ביו‪-‬סבר קובע כי השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנוצר על ידי מקטע‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ds‬‬ ‫‪‬‬
‫זרם דיפרנציאלי‪ d   ds ,‬נתון על ידי‬
‫‪i‬‬
‫‪ ‬‬ ‫ˆ‪ 0 i ds  r  0 i ds  r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪dB ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(1.6‬‬
‫‪4 r 3‬‬ ‫‪4 r 2‬‬
‫‪i‬‬
‫כאשר ‪ 0  4 107 T  m / A‬נקרא הקבוע המגנטי )נקרא גם‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dB‬‬ ‫חדירות מגנטית של הריק או ‪ Permeability‬באנגלית(‪ ds ,‬הוא‬
‫‪‬‬
‫אלמנט אורך דיפרנציאלי )אורך קשת( שמגמתו כמגמת הזרם‪ ,‬ו‪ r -‬הוא ווקטור המקום המקשר בין‬
‫‪‬‬
‫אלמנט הזרם לנקודת התצפית‪ r̂ . p ,‬הוא ווקטור יחידה בכיוון של ‪. r‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הווקטור ‪ dB‬מאונך למישור המוגדר על ידי ‪ ds‬ו ‪ r̂ -‬ואת כיוונו ניתן לקבל מכלל ידי ימין מספר ‪1‬‬
‫אותו הזכרנו בתקציר הפרק הקודם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גודל הווקטור ‪ dB‬המופיע בנוסחה )‪ (1.6‬נתון בביטוי‬ ‫‪‬‬
‫‪  i ds sin ‬‬
‫‪dB  0‬‬ ‫)‪(2.6‬‬
‫‪4 r 2‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ ‬היא הזווית הקטנה בין ‪ ds‬ו ̂‪. r‬‬
‫על מנת למצוא את השדה המגנטי הכללי יש לבצע אינטגרציה של משוואה )‪ (1.6‬על כל התיל‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪0 ds  r‬‬
‫‪B‬‬
‫‪4 r 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(3.6‬‬

‫הכוח המגנטי ליחידת אורך הפועל בין זוג תילים מקבילים וארוכים הנמצאים במרחק ‪ r‬זה מזה‬ ‫‪‬‬
‫הנושאים זרמים ‪ I1‬ו‪ I 2 -‬הוא‬

‫‪FB 0 I1I 2‬‬

‫‪‬‬ ‫)‪(4.6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 r‬‬
‫‪ ‬הכוח הוא כוח משיכה עבור זרמים באותה המגמה וכוח דחייה עבור זרמים במגמה מנוגדת‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬חוק אמפר קובע כי האינטגרל הקווי של המכפלה הסקלרית ‪) B  ds‬הרכיב של ‪ B‬בכיוון של ‪ ds‬או‬
‫להפך( לאורך מסילה סגורה )לולאת אמפר( שווה ל ‪ , 0iin‬כאשר ‪ iin‬הוא הזרם הכלוא במשטח‬
‫שהמסילה הסגורה היא הגבול שלו‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ds  0iin‬‬
‫‪B‬‬ ‫)‪(5.6‬‬

‫בשימוש בחוק אמפר יש להקפיד על כלל הסימנים הבא )כלל יד ימין מספר ‪:(2‬‬ ‫‪‬‬
‫נבחר מגמה שלאורכה נקיף את לולאת אמפר‪ .‬כשאצבעות כף ידכם הימנית‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 71 -‬‬

‫מקיפות אל הלולאה במגמה שבחרתם‪ ,‬יצביע האגודל על כיוונו של זרם חיובי‪ .‬זרם בכיוון הפוך ייחשב‬
‫שלילי‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מסכמת את השדות המגנטיים הנוצרים על ידי התפלגויות זרם נפוצות‪ .‬בכל אחד‬ ‫‪‬‬
‫מהתפלגויות הזרם המוליך נושא זרם ‪. I‬‬

‫גודל השדה המגנטי‬ ‫הנקודה בשדה המגנטי‬ ‫התפלגות הזרם‬

‫‪0 I‬‬
‫‪B‬‬ ‫במרחק ‪ r‬מהתיל )מרחק נקודה מישר(‬ ‫תיל ישר וארוך‬
‫‪2 r‬‬

‫‪0 IR 2‬‬
‫‪B‬‬ ‫על ציר הלולאה ובגובה ‪ z‬ממרכזה‬
‫‪2  z2  R2 ‬‬
‫‪3/2‬‬

‫לולאה מעגלית ברדיוס ‪R‬‬

‫‪0 I‬‬
‫‪B‬‬ ‫במרכז הלולאה‬
‫‪2R‬‬
‫‪0 I‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪r‬‬ ‫בתוך המוליך‪r  R ,‬‬
‫‪2 R 2‬‬
‫מוליך גלילי מלא ברדיוס ‪R‬‬
‫‪I‬‬
‫‪B 0‬‬ ‫מחוץ למוליך‪r  R ,‬‬
‫‪2 r‬‬
‫‪B  0nI‬‬ ‫בתוך הסילונית ובסמוך לצירה‬ ‫סלילונית אידיאלית )סולנואיד(‬
‫‪B0‬‬ ‫מחוץ לסילונית‬ ‫בעלת ‪ n‬כריכות ליחידת אורך‬

‫‪0 NI‬‬ ‫בתוך הטורואיד בתחום המוקף על ידי‬

‫‪B‬‬
‫‪2 r‬‬ ‫הליפוף ובמרחק ‪ r‬מציר הסימטריה‬ ‫טורואיד בעל ‪ N‬כריכות צפופות‬
‫‪B0‬‬ ‫מחוץ לתחום המוגבל על ידי הליפוף‬
‫יריעת זרם אינסופית דקה‬
‫‪1‬‬ ‫השדה המגנטי משני צידי היריעה‬ ‫הנושאת זרם בצפיפות אורכית‬
‫‪B  0 js‬‬
‫‪2‬‬ ‫מקביל ליריעה ומאונך לכיוון הזרימה‬ ‫אחידה ‪ js‬בכיוון הניצב לכיוון‬
‫הזרימה‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 72 -‬‬

‫תרגילים לחישובי שדה מגנטי‬

‫חישובי שדה מגנטי באמצעות חוק אמפר וחישובי כוחות‬

‫חשבו באמצעות חוק אמפר את השדה המגנטי שיוצר תיל אינסופי באורכו הנושא זרם ‪. I‬‬ ‫‪7.1‬‬
‫‪ I‬‬
‫תשובה‪ B  0 ˆ :‬בכיוון המשיק למעגלים שהתיל במרכזם‪ ,‬נגד מגמת השעון עבור זרם‬
‫‪2 R‬‬
‫יוצא‪.‬‬
‫‪I‬‬ ‫תיל ארוך מאוד שרדיוסו ‪ R‬נושא זרם ‪ I‬המפולג בצורה אחידה על פני שטח החתך שלו‪.‬‬ ‫‪7.2‬‬
‫‪R‬‬ ‫חשבו את השדה המגנטי בתוך התיל ומחוצה לו‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪R‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . B  0  r  R   0 2 r ˆ .‬ב‪. B  r  R   0 ˆ .‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪2 r‬‬ ‫‪2 R‬‬
‫סולנואיד )סלילונית בעברית( הוא ליפוף לולייני הדוק של תיל מסביב לליבה גלילית‪ .‬נתון‬ ‫‪7.3‬‬
‫סולנואיד אידיאלי )אורך הסליל ארוך בהרבה בהשוואה לרדיוסו( שרדיוסו ‪ R‬הנושא‬
‫זרם ‪ I‬וצפיפות כריכותיו היא ‪ n‬ליחידת אורך‪ .‬השתמשו בחוק אמפר‪ ,‬בשיקולי‬
‫סימטריה ובהנחה כי השדה מחוץ לסולנואיד הינו אפס וחשבו את השדה המגנטי שיוצר‬
‫התקן זה‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫תשובה‪ , B  0ni :‬במקביל לציר הסימטריה במגמה מעלה‪.‬‬
‫טורואיד הוא ליפוף של תיל מוליך מסביב לליבה טבעתית העשויה חומר מבודד‪,‬‬ ‫‪7.4‬‬
‫‪r‬‬ ‫כמוראה באיור שמשמאל‪ .‬השתמשו בחוק אמפר ובשיקולי סימטריה וחשבו את‬
‫השדה המגנטי שיוצר טורואיד אידיאלי הנושא ‪ N‬ליפופים צפופים‪ ,‬במרחק ‪r‬‬
‫‪I‬‬
‫ממרכזו‪ .‬איזה שדה מגנטי יוצר הטורואיד בתוך החלל ומחוץ לטורואיד ?‬
‫‪0 NI‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪ . B ‬השדה בתוך החלל ומחוץ לטורואיד הוא אפס‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪2 r‬‬
‫שני תילים ישרים וארוכים מאוד נושאים זרמים המאונכים למישור האיור‪ ,‬כמוראה באיור שמשמאל‪ .‬תיל‬ ‫‪7.5‬‬

‫‪ 2b,0‬‬ ‫‪ b,0‬‬ ‫‪ 1‬הנושא זרם ‪ I1‬במגמה פנימה מוצב בנקודה ‪ x  b‬ותיל ‪ 2‬הנושא‬
‫‪x‬‬ ‫זרם ‪ I 2‬במגמה לא ידועה מוצב בנקודה ‪ . x  2b‬ידוע כי גודל השדה‬
‫‪I2‬‬ ‫‪I1‬‬
‫‪0 I1‬‬
‫‪ . B ‬חשבו את שני הערכים האפשריים של‬ ‫המגנטי בראשית הוא‬
‫‪a‬‬
‫‪) I 2‬מובע באמצעות ‪.( I1‬‬

‫תשובה‪ I 2  2 I1 :‬במגמה החוצה ממישור הדף או ‪ I 2  6I1‬במגמה פנימה לתוך מישור הדף‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫‪I1‬‬ ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 73 -‬‬
‫‪5cm‬‬

‫‪p‬‬ ‫שני תילים ארוכים מקבילים זה לזה נושאים זרמים ‪ I1  3 A‬ו‪ , I 2  3 A -‬במגמה‬ ‫‪7.6‬‬
‫‪13cm‬‬ ‫פנימה במאונך למישור האיור‪ .‬חשבו את השדה המגנטי השקול )גודל וכיוון( בנקודה‬
‫‪‬‬
‫‪12cm‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪) p‬ראו איור(‪ .‬תשובה‪. B  13T  ˆj :‬‬

‫שני תילים ארוכים שמסת כל אחד מהם ליחידת אורך היא ‪ ‬תלויים‬ ‫‪7.7‬‬
‫‪I2‬‬
‫‪z‬‬ ‫מנקודה משותפת באמצעות חוטים שאורכם ‪ . ‬כששני התילים נושאים‬
‫זרם ‪ , I‬הם נדחים זה מזה ופורשים בזווית ‪. 2‬‬
‫א‪ .‬מה תוכלו לומר על כיווני הזרמים בתילים ?‬
‫‪2‬‬ ‫ב‪ .‬חשבו את הזרם הזורם בכל תיל‪.‬‬
‫‪4 mg tan  sin ‬‬
‫‪.I ‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ .‬זרמים במגמה מנוגדת‪ .‬ב‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪y‬‬ ‫ארבעה תילים מקבילים הנושאים זרמים שווים‪ I ,‬מוצבים בקדקודיו‬ ‫‪7.8‬‬
‫של ריבוע שאורך צלעו ‪ . a‬מגמות הזרמים השונים מתוארות באיור‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪x‬‬ ‫שלהלן‪ .‬חשבו את השדה המגנטי במרכז הריבוע‪.‬‬
‫‪ 2 I‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ ‬‬
‫תשובה‪. B  0  ˆj :‬‬
‫‪I‬‬
‫‪z‬‬ ‫שני תילים ארוכים ומקבילים נושאים זרמים זהים ‪ , I‬במאונך למישור‬ ‫‪7.9‬‬
‫הציור ובמגמה פנימה‪ ,‬כמתואר באיור שלהלן‪ .‬התילים ממוקמים בנקודות‬
‫‪ . y   b‬חשבו את המקום על ציר ה ‪ z -‬עבורו השדה המגנטי הוא‬
‫מקסימאלי‪ .‬מה ערך השדה בנקודה זו ?‬
‫‪y‬‬
‫‪0 I‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪. B a ‬‬ ‫תשובה‪. z  a :‬‬
‫‪2 a‬‬
‫‪ 7.10‬תיל אינסופי באורכו הנושא זרם ‪ I1‬מונח לאורך ציר ה ‪ . y -‬במרחק ‪a‬‬
‫מימין לו מוצבת מסגרת מלבנית שממדיה הם ‪ b  c‬הנושאת זרם ‪ I 2‬במגמה המתוארת בציור‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הכוח הפועל על כל צלע של המסגרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הכוח השקול הפועל על המסגרת‪.‬‬
‫‪I1‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪I2‬‬ ‫ˆ ‪0 I1I 2  b ‬‬
‫‪ . F  ‬צלעות אנכיות‪:‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .‬צלעות אופקיות‪ln 1   j :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ a‬‬
‫ˆ ‪0 I1I 2 c‬‬ ‫ˆ ‪II c‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪F1  ‬‬ ‫‪i ; F2  0 1 2‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪2 a‬‬ ‫‪2 a  b‬‬
‫‪ 7.11‬נניח כעת כי במקום המסגרת של שאלה קודמת מוצבת לולאה מעגלית הנושאת זרם ‪ I 2‬שרדיוסה ‪R‬‬
‫באופן כזה שהתיל הישר עובר דרך מרכזה ומאונך למישורה‪ .‬חשבו את הכוח הפועל על הלולאה המעגלית‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אפס‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 74 -‬‬

‫‪ 7.12‬תיל אינסופי באורכו הנושא זרם חשמלי ‪ I1‬מוקף בחלקו על ידי לולאת תיל סגורה‬

‫הנושאת זרם חשמלי ‪ , I 2‬כמתואר באיור‪ .‬הלולאה מורכבת משני תילים ישרים בעלי‬
‫‪R‬‬
‫אורך ‪ L‬כל אחד‪ ,‬המקבילים לתיל האינסופי‪ ,‬ומשני חצאי מעגל שרדיוסם ‪R‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪I1‬‬
‫המונחים במישור הניצב למישור הדף )המישור המאונך למישור המכיל את התיל‬
‫‪I2‬‬ ‫האינסופי ואת שני הקטעים הישרים המרכיבים את הלולאה(‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את גודלו של השדה המגנטי שיוצר התיל האינסופי במיקומם של התילים‬
‫החצי מעגליים‪ .‬מהו כיוונו של שדה מגנטי זה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את גודלו של הכוח שמפעיל התיל האינסופי על כל אחד מהתילים החצי‬
‫מעגליים ‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את גודלו של הכוח השקול שמפעיל התיל האינסופי על הלולאה הסגור‪.‬‬
‫‪ II‬‬ ‫‪I‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . B  0 1 .‬ב‪ .‬אפס‪ .‬ג‪. F  0 1 2 iˆ .‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2 R‬‬
‫האיור הבא מתאר סכימה של רובה אלקטרומגנטי המוצע לצורך ירי של קליעים במהירות‬ ‫‪7.13‬‬
‫העשוי‬ ‫של עד ‪ . 10km / s‬הקליע ‪p‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪2r‬‬ ‫מחומר מוליך מונח בין שתי מסילות‬

‫מוליכות ארוכות תוך יצירת מגע חשמלי‬
‫‪G‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪v‬‬
‫עימן‪ .‬גנראטור ‪ G‬מספק זרם חשמלי ‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫הזורם דרך הפסים ודרך הקליע במגמה‬
‫המתוארת בציור‪ .‬אם ‪ w‬הוא המרחק בין‬
‫הפסים ורדיוס כל מסילה )בעלת חתך מעגלי( הוא ‪ r‬הראו כי הכוח המופעל על הקליע‬
‫‪1   i2   w  r ‬‬
‫‪ . F   0  ln ‬הדרכה‪ :‬קחו את השדה של התילים כשדה של‬ ‫נתון בקירוב‪ :‬‬
‫‪2    r ‬‬

‫‪1 0 i‬‬
‫‪) B ‬זהו חצי מהערך של השדה הנובע מתיל‬ ‫תילים חצי אינסופיים לאמור‪:‬‬
‫‪2 2 r‬‬
‫אינסופי(‪.‬‬
‫‪z‬‬
‫יריעת זרם דקה ואינסופית מונחת במישור ‪ x  z‬ונושאת זרם בצפיפות‬ ‫‪7.14‬‬
‫‪j‬‬
‫‪s‬‬ ‫אורכית ‪) js  A / m‬זרם ליחידת אורך בכיוון ‪ .( z‬השתמשו בשיקולי סימטריה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובחוק אמפר והראו כי השדה המגנטי מקביל ליריעה ושווה בגודלו ל‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ . B ‬מימין ליריעה השדה פונה מעלה‪ .‬משמאל ליריעה השדה פונה‬ ‫‪0 js‬‬
‫‪2‬‬
‫מטה‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 75 -‬‬

‫התייחסו לזרם חשמלי העובר דרך גז מיונן )פלזמה( או מתכת נוזלית המוגבלים לזרום‬ ‫‪7.15‬‬
‫לאורך צירו של איזור גלילי‪ .‬הזרם יוצר כידוע שדה מגנטי אשר מפעיל מצידו כוח על הנוזל‬
‫או הגז המוליכים‪ .‬כתוצאה מכך מופעל כוח לעבר ציר הגליל הגורם להיצרות של שטח‬
‫חתך הזרימה וכתוצאה מכך ליצירה של צפיפות זרם גבוהה‪ .‬אפקט זה ידוע בשם אפקט‬
‫"פינץ" )‪ .(pinch effect‬על מנת להדגים אפקט זה הביטו בצינור גלילי דק דופן שרדיוסיו‬
‫הפנימי והחיצוני הם ‪ R‬ו ‪ R   -‬הנושא זרם ‪ . I‬תוכלו להניח כי ‪.   0‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בדופן הפנימית של הצינור‪ ,‬היינו כאשר ‪. r  R ‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בדופן החיצונית של הצינור‪ ,‬היינו כאשר ‪. r  R ‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הלחץ על דופן הגליל‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬התייחסו לרצועת זרם דקה וחשבו את הכוח הפועל עליה‪ .‬הלחץ שווה לכוח חלקי‬
‫שטח הרצועה‪ .‬הניחו כי הרצועה כל כך דקה כך שהיא אינה משפיעה על השדה המגנטי‪.‬‬
‫‪0 I 2‬‬ ‫‪ 0 I‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . B  0 .‬ב‪ˆ .‬‬
‫‪ 2 R ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫גליל מלא ישר וארוך )אינסופי( המונח לאורך ציר ה ‪ z -‬נושא זרם חשמלי כללי ‪I‬‬ ‫‪7.16‬‬
‫בצפיפות לא אחידה המשתנה עם המרחק מציר האורך של הגליל לפי ‪:‬‬
‫ˆ ‪b r  a / ‬‬
‫‪ e‬‬ ‫‪k 0ra‬‬
‫‪, j r    r‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ra‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ a, b,‬הם קבועים מספריים‪ a .‬הוא רדיוס הגליל‪.‬‬

‫א‪ .‬הביעו את ‪ I‬באמצעות ‪. a, b, ‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בכל אזורי המרחב‪.‬‬

‫‪. B (0  r  a ) ‬‬
‫‪‬‬
‫‪0 I er /   1‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪ . I  2 b 1  ea /   .‬ב‪ , B(r  a)   I .‬‬
‫‪0‬‬

‫‪2 r  ea /   1‬‬ ‫‪2 r‬‬

‫כבל קואקסיאלי מורכב ממוליך פנימי גלילי בעל רדיוס ‪ R1‬הנתון בתוך מוליך‬ ‫‪7.17‬‬
‫‪R2‬‬
‫חיצוני בצורת צינור שרדיוסיו הפנימי והחיצוני הם ‪ R2‬ו‪ . R3 -‬הזרם ‪ I‬זורם‬
‫‪R1‬‬
‫במוליך הפנימי בכיוון אחד וחוזר במוליך הצינורי בכיוון ההפוך‪ .‬חשבו את השדה‬
‫‪R3‬‬
‫המגנטי בכל אזורי המרחב‪ .‬הניחו כי צפיפות הזרם אחידה בכל מקום‪.‬‬
‫תשובות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ ‪0i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪B (0  r  R1 ) ‬‬ ‫‪r , B( R1  r  R2 )  0 ˆ,‬‬
‫‪2 R1‬‬‫‪2‬‬
‫‪2 r‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ I R32  r 2 ˆ ‬‬
‫‪B ( R2  r  R3 )  0‬‬ ‫‪ , B(r  R3 )  0‬‬
‫‪2 r R32  R22‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 76 -‬‬

‫צינור ארוך דק דפנות שרדיוסו החיצוני הוא ‪ R‬זורם זרם ‪i0‬‬ ‫‪7.18‬‬
‫‪p‬‬
‫‪A‬‬ ‫המפולג בצורה אחידה‪ .‬כיוון הזרם בצינור הוא אל תוך הדף‪.‬‬
‫במרחק ‪ 3R‬ממרכז הצינור מוצב תיל הנושא זרם חשמלי ‪i‬‬
‫במקביל לציר הצינור ובאותו הכיוון )ראה איור משמאל(‪.‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫א‪ .‬חשב את השדה המגנטי במרכז הצינור‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנמצאת במרחק ‪ 2R‬ממרכז הצינור‬
‫ג‪ .‬מה צריך להיות היחס בין הזרמים ‪ i‬ו‪ i0 -‬על מנת שעצמת השדה המגנטי השקול‬
‫בנקודה ‪ p‬תהיה שווה לזו שבמרכז הצינור אך הפוכה לו במגמה ?‬

‫‪3‬‬ ‫‪ i i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪i‬‬

‫תשובות א‪. BA  0 .‬ב‪. B p  0  0  i  .‬ג‪. i  i0 .‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪2 R  2 ‬‬ ‫‪6 R‬‬
‫‪I‬‬
‫במוליך גלילי אינסופי באורכו בעל רדיוס ‪ R0‬זורם זרם ‪ , I‬בצפיפות זרם לא אחידה‬ ‫‪7.19‬‬

‫‪R0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r ‬‬

‫המשתנה עם המרחק מציר הגליל בהתאם לפונקציה‪. j  r   j0 1   kˆ :‬‬
‫‪ R0 ‬‬
‫‪ j0‬הינו קבוע מספרי ו ‪ r -‬הוא המרחק מציר הגליל‪.‬‬

‫א‪ .‬הביעו את ‪ j0‬באמצעות ‪ I‬ו‪. R0 -‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בתוך המוליך הגלילי ) ‪.( r  R0‬‬
‫‪I‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השדה המגנטי מחוץ למוליך הגלילי ) ‪.( r  R0‬‬

‫ˆ ‪0 i‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ ‪3 I  r r 2 ‬‬ ‫‪3I‬‬

‫‪B  r  R0  ‬‬ ‫‪ . B  0  r  R0   0 2  ‬ג‪ ..‬‬ ‫‪ . j0 ‬ב‪  .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫‪2 r‬‬ ‫‪ R0  2 3R0 ‬‬ ‫‪ R0 2‬‬

‫גליל מלא ישר וארוך )אינסופי באורכו ( מונח לאורך ציר ה ‪ z -‬ונושא זרם חשמלי כללי ‪I 0‬‬ ‫‪7.20‬‬

‫‪a‬‬ ‫המכוון מעלה כמתואר באיור שמשמאל‪ .‬צפיפות הזרם אינה אחידה אלא משתנה עם המרחק‬
‫מציר האורך של הגליל‪ , r ,‬לפי ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪j r‬‬ ‫‪ 2 I   r 2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 1 ‬‬ ‫‪ kˆ 0  r  a‬‬
‫‪, j  r     a 2   a  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ra‬‬
‫כאשר ‪ a‬הוא רדיוס בגליל‪ .‬נתונים‪a, I 0 :‬‬

‫א‪ .‬הראו כי הזרם הכללי הזורם בכל שטח החתך של הגליל הוא ‪. I 0‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את ווקטור השדה המגנטי‪) B ,‬גודל וכיוון( בתחום ‪0  r  a‬‬
‫‪‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ווקטור השדה המגנטי‪) B ,‬גודל וכיוון( בתחום ‪. r  a‬‬
‫‪ I‬‬ ‫‪ 2 I  r r 3 ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . B  0 2 0   2  ˆ .‬ג‪. B  0 0 ˆ .‬‬
‫‪2 r‬‬ ‫‪ a  2 4a ‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 77 -‬‬
‫‪I‬‬

‫‪I‬‬ ‫ראינו כי סולנואיד ארוך יוצר שדה מגנטי אחיד המכוון לאורך ציר‬ ‫‪7.21‬‬
‫הסימטריה של איזור גלילי‪ .‬אולם‪ ,‬על מנת ליצור שדה מגנטי אחיד המכוון‬
‫במקביל לקוטר האזור הגלילי יש להשתמש בסלילי "אוכף" ‪(saddle‬‬

‫מבט כללי על ליפוף אחד‬ ‫)‪ ,coils‬המתוארים באיור שמשמאל‪ .‬לולאות התיל מלפפות סביב למשטח‬
‫של סלילי אוכף‪.‬‬ ‫גליל פחוס מעט‪ .‬ניתן להניח כי מקטעי התיל הישרים ארוכים מאוד‪ .‬מבט‬

‫מהצד מראה כיצד הזרמים מפולגים‪ .‬התפלגות הזרם הכללית היא‬

‫‪‬‬ ‫סופרפוזיציה של שני זרמים המוגבלים לשני אזורים גלילים החופפים‬
‫‪a‬‬
‫חלקית‪ .‬בעוד גליל אחד נושא זרם בגמה החוצה מן הדף נושא הגליל‬
‫השני זרם במגמה פנימה באותה צפיפות זרם ‪ . j‬באזור החפיפה של שני‬

‫מבט צידי על הסלילים הנושאים‬ ‫האזורים הגלילים הזרם הכללי הוא כמובן אפס‪ .‬שני צירי האורך של‬
‫זרמים אל תוך הדף והחוצה‬ ‫‪‬‬
‫האזורים הגלילים ממוקמים זה ביחס לזה על ידי הווקטור הקבוע ‪a‬‬
‫ממנו‪.‬‬
‫)ראו איור שמאלי תחתון(‪ .‬הוכיחו כי השדה המגנטי באזור חפיפת‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬
‫הזרמים הוא אחיד ושווה ל ‪. B  0 ja  kˆ  0 ja  ˆj -‬‬

‫הדרכה‪ :‬השימוש ברישום ווקטורי יפשט את החישוב‪ .‬השתמשו בקשר‪ , kˆ  rˆ  ˆ :‬כאשר‬

‫ˆ‪ kˆ  zˆ, rˆ,‬הם וקטורי יחידה במערכת קואורדינאטות גלילית‪ .‬הערה‪ :‬ניתן בהחלט לפתור גם‬
‫ללא רישום וקטורי‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫קבל של טבלות מקבילות הנושא מטען בצפיפות שטחית ‪ ‬מונע‬ ‫‪7.22‬‬
‫‪‬‬
‫‪+ + + + + + +‬‬ ‫אופקית ימינה במהירות ‪ , ‬כמוראה באיור משמאל‪ .‬לוחות הקבל‬
‫‪‬‬
‫‪+ + + + + + +‬‬
‫‪‬‬
‫‪+ + + + + + +‬‬
‫‪- -- -‬‬ ‫אופקיים‪.‬‬
‫‪- - - - - - - -- --- -‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪---------‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי באזור שבין הלוחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה המגנטי באזור שמחוץ ללוחות‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הכוח המגנטי )גודל וכיוון( ליחידת שטח על הלוח‬
‫העליון של הקבל‪.‬‬
‫ד‪ .‬באיזו מהירות ‪ ‬יש להניע את הקבל על מנת שהכוח החשמלי הפועל על הלוח‬
‫העליון ישתווה לכוח המגנטי הפועל עליו ?‬
‫הדרכה‪ :‬השתמשו בתוצאה של תרגיל ‪.7.14‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪FB 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. ‬‬
‫‪ 0 0‬‬
‫‪ .‬ד‪ 3 10 m / s .‬‬
‫‪8‬‬

‫‪A 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . B  0 iˆ .‬ב‪ . B  0 .‬ג‪ 0 2 2 kˆ .‬‬

‫כלומר יש להניע את הקבל במהירות האור וזה לא אפשרי‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 78 -‬‬

‫‪y‬‬
‫‪Q‬‬ ‫במוליך גלילי ארוך שרדיוסו ‪ a‬נקדחו שני חללים גלילים‬ ‫‪7.23‬‬
‫לאורך ציר הסימטריה כולו‪ ,‬שקוטרם‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪ , a‬כמתואר באיור שמשמאל‪ .‬המוליך נושא זרם ‪ I‬בניצב‬
‫‪P x‬‬ ‫למישור האיור ובמגמה החוצה‪.‬‬

‫‪a‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ P‬הנמצאת על ציר ה ‪-‬‬

‫‪ x‬במרחק ‪ r‬ממרכז הגליל‪.‬‬
‫חשבו את השדה הגנטי בנקודה ‪ Q‬הנמצאת על ציר ה ‪y -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ובמרחק ‪ r‬ממרכז הגליל‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬התייחסו לחללים הגלילים כאל מוליכים הנושאים זרם באותה צפיפות אולם במגמה‬
‫הפוכה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 I  2r 2  a 2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ ‪ 0 I  2r 2  a 2 ‬‬
‫‪. BQ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ r  4r 2  a 2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ˆ‬
‫‪ . BP ‬ב‪ j i .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ r  4r 2  a 2 ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ j .‬‬

‫‪a‬‬ ‫במוליך גלילי ארוך מאוד שרדיוסו ‪ R‬קדחו חלל גלילי ברדיוס ‪. a‬‬ ‫‪7.24‬‬
‫‪R‬‬ ‫צירי שני הגלילים מקבילים זה לזה והם מרוחקים האחד ממשנהו מרחק ‪. b‬‬
‫מזרימים זרם ‪ I‬בצפיפות אחידה במוליך החלול בניצב למישור הציור‬
‫‪b‬‬ ‫ובמגמה החוצה‪.‬‬
‫‪0 I b‬‬
‫‪.B ‬‬ ‫הראו כי השדה המגנטי במרכז החלל נתון על ידי‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2  R 2  a 2 ‬‬

‫הראו כי השדה המגנטי בתוך החלל הגלילי )לא בהכרח במרכז( הריהו אחיד ונתון בביטוי‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 I iˆ  b‬‬
‫‪ , B ‬כאשר ‪ b‬הוא וקטור המחבר בין מרכז הגליל הגדול למרכז החלל‬
‫‪2  R 2  a 2 ‬‬

‫הגלילי ו‪ iˆ -‬הוא וקטור יחידה בכיוון ציר ה ‪) x -‬במאונך למישור האיור במגמה החוצה(‪.‬‬
‫דונו במקרים בהם ‪ a  0‬ו‪. b  0 -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪z‬‬
‫חישובי שדה מגנטי באמצעות חוק ביו‪-‬סבר‬
‫‪p‬‬ ‫תיל ישר באורך ‪ ‬הנושא זרם ‪ I‬במגמה המתוארת‬ ‫‪7.25‬‬
‫‪z‬‬ ‫באיור מונח לאורך ציר ה ‪ . y -‬עובי התיל זניח‪.‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪y‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנמצאת על‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪I‬‬
‫ציר ה ‪ z -‬ובגובה ‪ z‬מעליו‪ .‬מרחקי האנך מן‬
‫הנקודה ‪ p‬לתיל‪ ,‬אל קצות התיל הם ‪. 1 ,  2‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי במצב בו הנקודה ‪ p‬מעל אמצע המוט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי במצב בו הנקודה ‪ p‬מעל אחד מקצות המוט‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫למה תצטמצם תוצאתכם לסעיף ב' עבור ‪?   z‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 79 -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪0 I ‬‬ ‫‪ I ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.B ‬‬ ‫‪ . B  0  2 1 2 ‬ב‪iˆ .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ iˆ .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4 z  z  1‬‬ ‫‪z   2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4 z z 2 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0 I‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 I ‬‬
‫‪.B‬‬ ‫‪ . B ‬ד‪ .‬שדה של תיל אינסופי באורכו‪:‬‬ ‫ג‪iˆ .‬‬
‫‪2 z‬‬ ‫‪4 z z 2   2‬‬
‫‪I‬‬
‫הראו כי גודלו של השדה המגנטי במרכזה של לולאה מלבנית )נק' ‪( p‬‬ ‫‪7.26‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪2 I    w ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1/2‬‬

‫‪.B  0‬‬ ‫שאורכה ‪ ‬ורוחבה ‪ w‬הנושאת זרם ‪ I‬שווה ל‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪w‬‬
‫למה תצמצם תוצאתכם בגבול ‪ ?   w‬תשובה‪ :‬לשדה באמצע בין שני‬
‫‪/4‬‬ ‫‪i‬‬ ‫תילים מקבילים אינסופים באורכם שהמרחק בינם ‪. w‬‬
‫‪/4‬‬
‫חשבו את עצמת השדה המגנטי הנוצר בלולאה ריבועית שאורך צלעה‬ ‫‪7.27‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ ‬הנושאת זרם ‪ I‬בנקודה שמרחקה משתי צלעות סמוכות הוא ‪ / 4‬‬
‫‪2  0i‬‬
‫‪.B‬‬
‫‪3 ‬‬
‫‪‬‬‫תשובה‪2 2  10 :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i‬‬

‫תיל מוליך דק מקופל לצורת מצולע משוכלל בעל ‪ n‬צלעות החסום ע"י מעגל שרדיוסו ‪. R‬‬ ‫‪7.28‬‬
‫ידוע כי התיל נושא זרם ‪. I‬‬
‫‪0 I n‬‬
‫‪. B‬‬ ‫א‪ .‬הראו כי גודל השדה המגנטי במרכז המצולע נתון ע"י )‪tan( / n‬‬
‫‪2 R‬‬
‫גודלו של השדה המגנטי במרכז המצולע הוא כגודלו של‬ ‫הראו כי בגבול ‪n  ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫השדה המגנטי במרכזה של הלולאה מעגלית‪.‬‬
‫הדרכה‪ tan    :‬עבור ‪.   0‬‬
‫לולאת הזרם המתוארת באיור שלהלן מורכבת משני תילים‬ ‫‪7.29‬‬
‫אנכיים ארוכים מאוד המחוברים זה לזה באמצעות תיל אופקי‬
‫באורך ‪ . 2a‬הלולאה מוצבת בגובה ‪ d‬מעל ציר ה ‪ . x -‬חשבו את‬
‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬
‫עצמת השדה המגנטי בראשית הצירים‪. o ,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪I‬‬
‫תשובה‪. B  0  a 2  d 2  d  kˆ :‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2 ad ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x  a o‬‬ ‫‪x  a‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫‪z‬‬

‫‪w‬‬ ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 80 -‬‬

‫‪I‬‬
‫פס מתכת ישר וארוך מאוד שרוחבו ‪ w‬מונח במישור‬ ‫‪7.30‬‬
‫‪ x  y‬ונושא זרם חשמלי כללי ‪ I‬המפולג בצורה‬
‫‪p‬‬
‫אחידה בכיוון רוחבו‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה‬
‫‪d‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ p‬הנמצאת במישור הפס ובמרחק ‪ x‬ממנו‪.‬‬
‫‪0 I  w ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪.B ‬‬ ‫תשובה‪ln 1   :‬‬
‫‪2 w  d ‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי בגובה ‪ y‬מעל למרכזה של לולאת תיל‬ ‫‪7.31‬‬

‫‪y‬‬ ‫ריבועית שאורך צלעה ‪ , a‬הנושאת זרם ‪. I‬‬

‫‪p‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 I a 2‬‬
‫‪.B ‬‬ ‫תשובה‪ˆj :‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a2 ‬‬ ‫‪a2‬‬
‫‪2  y 2   y 2 ‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4 ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪p‬‬ ‫יריעת מתכת ארוכה מאוד שרחבה ‪ w‬ועוביו זניח‪ ,‬נושא זרם‬ ‫‪7.32‬‬
‫חשמלי כללי ‪ I‬בצפיפות אחידה ‪ js‬בכיוון רוחבה‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנמצאת בגובה ‪ h‬מעל‬
‫‪I‬‬
‫מרכז היריעה‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪ .‬קחו את הגבול ‪ w  ‬והראו כי השדה המגנטי של יריעת‬
‫‪x‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬
‫זרם אינסופית דקה הוא ‪ , B  0 j0‬כאשר‬
‫‪ j0 ‬היא‬
‫‪w‬‬ ‫‪2‬‬
‫צפיפות הזרם האורכית בכיוון הניצב לכיוון הזרימה‪ .‬השוו תוצאתכם עם תרגיל ‪ 7.14‬בו‬
‫חושב השדה הנ"ל באמצעות חוק אמפר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי כאשר הנקודה ‪ p‬רחוקה מאוד‪ ,‬היינו כאשר ‪ h  w‬תתנהג היריעה )שרחבה‬
‫‪ ( w‬כתיל אינסופי‪ .‬הדרכה‪ :‬השתמשו בקירוב ‪ tan   ‬עבור ‪.   1‬‬
‫‪  I‬‬ ‫‪ w‬‬
‫‪z‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ . B  0 arctan    ˆj .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪ 2h ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪p  0, 0, z ‬‬
‫לולאת תיל מעגלית דקה שרדיוסה ‪ R‬נושאת זרם ‪ i‬במגמה‬ ‫‪7.33‬‬
‫המתוארת באיור‪.‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪R‬‬ ‫חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנמצאת בגובה ‪ z‬מעל‬ ‫א‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫מרכז הלולאה‪.‬‬

‫חשבו את השדה המגנטי במרכז הלולאה‪. O ,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪x‬‬ ‫הראו כי בנקודות רחוקות מאוד ממרכז הטבעת נתון השדה‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 0iR 2‬‬
‫‪ . B ‬התלות של ‪ z‬מזכירה את השדה שיוצר דיפול חשמלי‬ ‫‪3‬‬
‫המגנטי על ידי ˆ‪k‬‬
‫‪2z3‬‬
‫בנקודות הנמצאות על ציר הדיפול במרחק רב ממרכזו‪ .‬מסיבה זו מתייחסים לולאת‬
‫הזרם המעגלית כדיפול מגנטי‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 81 -‬‬

‫‪ 0 i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0iR 2‬‬

‫‪ . B ‬ג‪ .‬הוכחה‪.‬‬ ‫ˆ‬
‫‪ . B ‬ב‪k .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪kˆ .‬‬
‫‪2R  z ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2R‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 3/2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪2‬‬
‫יוצרים לולאת תיל המורכבת משני מקטעים חצי מעגליים‬ ‫‪7.34‬‬
‫‪R‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ברדיוס ‪ R‬ומשני מקטעים ישרים באורך ‪ ‬שהמשכם במרכז‬
‫‪‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪‬‬ ‫המעגל‪ ,‬נקודה ‪ . O‬מגמות הזרמים וערכם מצוינים באיור‬

‫‪1‬‬ ‫שמשמאל‪ .‬חשבו את השדה המגנטי שיוצרת הלולאה בנקודה ‪. O‬‬

‫‪i‬‬
‫‪2‬‬ ‫תשובה‪. BO  0 :‬‬
‫תיל מוליך מכופף בצורה המתוארת באיור‪ .‬המקטעים‬ ‫‪7.35‬‬
‫‪a‬‬ ‫העקומים הם קשתות של מעגלים שרדיוסם ‪ a‬ו‪ b -‬בהתאמה‪.‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫המקטעים הישרים מונחים לאורך רדיוסים היוצרים זווית‬

‫‪‬‬ ‫ביניהם‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ O‬בהנחה כי בתיל זורם‬
‫זרם ‪ i‬במגמה המתוארת באיור‪.‬‬
‫‪  i1 1‬‬
‫תשובה‪) B  0    kˆ :‬בניצב למישור האיור‪ ,‬החוצה(‪.‬‬
‫‪4  b a ‬‬

‫‪i‬‬
‫‪R‬‬ ‫זוג תילים "חצי אינסופיים"‪ ,‬המשיקים למעגל שרדיוסו ‪R‬‬ ‫‪7.36‬‬
‫‪‬‬
‫מחוברים ביניהם על ידי קשת מעגלית הנשענת על זווית מרכזית ‪. ‬‬
‫התילים מצטלבים מבלי ליצור מגע חשמלי ביניהם‪ .‬התיל המורכב‬
‫נושא זרם ‪ i‬במגמה המתוארת באיור‪.‬‬
‫מה צריכה להיות הזווית ‪ ‬על מנת שהשדה המגנטי במרכז המעגל יתאפס?‬
‫תשובה‪.   2rad :‬‬
‫מכופפים תיל ארוך מאוד לצורה המתוארת באיור שמשמאל‪,‬‬ ‫‪7.37‬‬

‫̂‪j‬‬ ‫מבלי ליצור מגע חשמלי בנקודה ‪ . p‬רדיוס המקטע המעגלי הוא ‪. R‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי ‪ B‬במרכז המעגל‪ , O ,‬עבור זרם ‪i‬‬
‫ˆ‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫̂‪k‬‬ ‫‪O‬‬ ‫הזורם בתיל‬
‫ב‪ .‬מסובבים את החלק המעגלי רבע סיבוב במגמת השעון מבלי‬
‫‪i‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪i‬‬ ‫לעוות את צורתו‪ ,‬כך שכעת מישורו מאונך למישור האיור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי ‪ B‬במרכז המעגל‪. O ,‬‬
‫‪  i‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪  i‬‬ ‫‪1‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ . B  0  1   kˆ .‬ב‪. B  0  iˆ  kˆ  .‬‬
‫‪2R ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2R   ‬‬
‫קטע התיל המופיע באיור שמשמאל מורכב משני קטעים ישרים המחוברים בניהם‬ ‫‪7.38‬‬
‫על ידי קשת של רבע מעגל שרדיוסו ‪ . R  3cm‬המשך הקטעים הישרים הוא מרכז‬
‫רבע המעגל‪ .‬התיל נושא זרם חשמלי ‪ I  3 A‬במגמה המתוארת באיור‪ .‬חשבו את‬
‫‪R‬‬
‫השדה המגנטי הנוצר במרכז רבע המעגל‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 82 -‬‬

‫‪z O‬‬ ‫תשובה‪ B  26 T :‬במגמה לתוך הדף‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫נתונה סלילונית שאורכה ‪ ‬ורדיוסה ‪ R‬הנושאת זרם ‪ . i‬צפיפות‬ ‫‪7.39‬‬
‫‪z‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הכריכות )מספר כריכות ליחידת אורך( היא ‪. n‬‬

‫‪dz‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנמצאת על ציר‬

‫‪h‬‬ ‫‪z‬‬ ‫הסלילונית בגובה ‪ h‬ממרכזה‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪ .‬הראו כי עבור ‪)   R,h‬סלילונית אידיאלית( מקבל השדה את‬
‫‪R‬‬ ‫‪‬‬
‫הצורה הפשוטה ˆ‪ . B  0ni k‬השוו עם תוצאת תרגיל ‪.7.3‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬ ‫ג‪ .‬חשבו את השדה המגנטי במרכז הסלילונית ובקצותיה )על‬
‫‪2‬‬
‫הציר כמובן(‪.‬‬

‫‪ 0 ni ‬‬ ‫‪/ 2h‬‬ ‫‪/ 2h‬‬

‫‪‬‬
‫‪ . B ‬ב‪ .‬הוכחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ kˆ .‬‬
‫‪2  R 2    / 2  h 2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪R   / 2  h ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 ni ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 ni ‬‬
‫‪. Bcenter ‬‬ ‫‪kˆ, Bedge ‬‬ ‫ג‪kˆ .‬‬
‫‪4R  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2 R2  2‬‬
‫שני סלילים מעגליים שטוחים בעלי רדיוס ‪ R‬ו‪ N -‬כריכות כל‬ ‫‪7.40‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫אחד‪ ,‬מוצבים כך שמישורם ניצב לציר משותף העובר דרך מרכזם‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫מרכזי הסלילים נמצאים במרחק ‪ R‬זה מזה‪ .‬שני הסלילים‬
‫נושאים זרם ‪ I‬במגמה המתוארת באיור‪ .‬סלילים הערוכים‬
‫‪R‬‬
‫בתצורה כזו נקראים "סלילי הלמהולץ"‪.‬‬
‫הראו כי השדה המגנטי על ציר הסלילים במרחק ‪ x‬מהמרכז של אחד מהם הוא‬ ‫א‪.‬‬

‫‪  NIR 2 ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪‬‬
‫‪B 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪ i‬‬
‫‪2   R 2  x 2 3/2  2 R 2  x 2  2 Rx 3/2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dB d 2 B‬‬
‫הם אפס בנקודה הנמצאת באמצע בין הסלילים‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫‪,‬‬ ‫הראו כי‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪dx dx 2‬‬
‫היא כי הסדר הראשון והשני בפיתוח טיילור של השדה הם אפס ומכאן שהשדה המגנטי‬
‫באזור הסמוך לאמצע בין הסלילים הריהו בקירוב מצוין אחיד‪ .‬נציין כי הסדר הראשון‬
‫שאינו מתאפס הוא הסדר הרביעי‪.‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪ 8 NI‬‬
‫הראו כי השדה בנקודת האמצע בין הסלילים הוא ˆ‪. B  0 i‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪5 5R‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫טבעת שרדיוסה ‪ R‬העשויה מחומר מבודד טעונה במטען כללי ‪Q‬‬ ‫‪7.41‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪+‬‬
‫המפולג לאורכה בצורה אחידה‪ .‬הטבעת סובבת במהירות זוויתית‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫קבועה ‪ ‬מסביב לציר הניצב למישורה ועובר במרכזה‪.‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי שיוצרת הטבעת הסובבת בנקודה ‪p‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הנמצאת על הציר בגובה ‪ z‬מעל מישורה‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 83 -‬‬
‫‪z‬‬
‫ב‪ .‬מה יקרה אם הטבעת תסתובב בכיוון הפוך ?‬
‫‪‬‬ ‫‪0 R 2Q‬‬
‫‪ . B ‬ב‪ .‬השדה המגנטי יהפוך כיוון‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪kˆ .‬‬
‫‪4  R  z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 3/2‬‬

‫‪R‬‬ ‫קליפה כדורית דקה שרדיוסה ‪ R‬עשויה מחומר מבודד טעונה במטען חשמלי ‪, Q‬‬ ‫‪7.42‬‬
‫המפוזר של משטחה בצפיפות אחידה‪ .  ,‬הקליפה סובבת במהירות זוויתית קבועה‪,‬‬
‫‪ , ‬סביב ציר ה ‪ . z -‬חשבו את השדה המגנטי שיוצרת הקליפה הסובבת במרכזה‪.‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪ Q‬‬
‫‪‬‬ ‫תשובה‪. B  0 R kˆ  0 2 kˆ :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6 R‬‬
‫הדרכה‪ :‬השתמשו בתוצאה של תרגיל ‪.7.40‬‬
‫כדור מלא שרדיוסו ‪ R‬העשוי מחומר מבודד טעון במטען חשמלי ‪ Q‬המפולג בנפחו‬ ‫‪7.43‬‬
‫בצפיפות אחידה ‪ . ‬הכדור סובב במהירות זוויתית קבועה ‪ , ‬סביב ציר ה ‪. z -‬‬
‫חשבו את השדה המגנטי שיוצר הכדור במרכזו‪.‬‬
‫‪ 1‬‬
‫תשובה‪. B  0  R 2 kˆ :‬הדרכה‪ :‬השתמשו בתוצאה של תרגיל ‪ 7.41‬או ‪.7.42‬‬
‫‪3‬‬
‫הכוח הפועל על דיפול מגנטי )ראו תרגיל ‪ 6.25‬בעמוד ‪ (69‬המוצב בשדה מגנטי לא אחיד‬ ‫‪7.44‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ dB‬‬
‫‪ , Fx  ‬כאשר ‪ ‬הוא המומנט המגנטי‪ .‬התייחסו לשתי לולאות זרם‬ ‫נתון בנוסחה‬
‫‪dx‬‬
‫מעגליות שטוחות בעלות ציר משותף‪ .‬ללולאות רדיוס ‪ R‬והן נושאות זרם ‪ I‬באותה המגמה‪.‬‬
‫מרכזי הלולאות נמצאים במרחק משתנה ‪ x‬זה מזה‪ ,‬הגדול משמעותית יחסית לרדיוסן )‬
‫הראו כי גודל הכוח המגנטי הפועל על כל אחת מהלולאות נתון בביטוי‪:‬‬ ‫‪.( x  R‬‬
‫‪30 I 2 R 4‬‬
‫‪ . Fx ‬העריכו מספרית כוח זה עבור ‪. I  10 A, R  0.5 cm, x  5cm.‬‬
‫‪2 x4‬‬
‫תשובה‪. F  5.9 108 N :‬‬

‫‪y‬‬ ‫תיל נושא זרם ‪ I‬כופף לצורת הספיראלה‬ ‫‪7.45‬‬

‫האקספוננציאלית )ראו קו כחול באיור שמשמאל(‬
‫‪I‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ r ), r  e‬הוא המרחק מהראשית אל העקום עבור‬
‫‪‬‬
‫כל ‪ ( ‬כאשר הזווית הקוטבית ‪ ‬משתרעת בתחום‬
‫‪r‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪d‬‬ ‫הסגור ‪ .  0, 2 ‬על מנת להשלים את הספיראלה‬
‫̂‪r‬‬
‫ללולאה סגורה חוברו קצותיה על ידי תיל ישר המונח‬
‫‪‬‬
‫‪I‬‬
‫לאורך ציר ה‪) x -‬ראו קו אדום(‪.‬‬
‫א‪ .‬הראו כי הזווית ‪ ‬הנוצרת בין קו רדיאלי וקו‬
‫‪r  e‬‬
‫משיקי לעקום מהצורה ‪ r  f  ‬נתונה בביטוי‬

‫‪r d‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪. tan  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dr‬‬ ‫‪dr / d‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬מקורות השדה המגנטי‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 84 -‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪  ‬ומכאן שהזווית בין ‪ ds‬ל ‪ r̂ -‬היא‬ ‫ב‪ .‬הראו כי במקרה של תרגיל זה‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי ניתן לכתוב את אלמנט אורך הקשת ‪) ds‬אלמנט הזרם( בצורה‬
‫‪dr‬‬
‫‪. ds ‬‬ ‫‪ 2 dr‬‬
‫‪sin  / 4 ‬‬
‫ד‪ .‬השתמשו בחוק ביו‪-‬סבר וחשבו את השד המגנטי‬
‫‪z‬‬
‫הנוצר בראשית‪.‬‬
‫‪ I‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪‬‬
‫תשובה‪. B  0 1  e2 kˆ :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫לולאת תיל בצורת חצי מעגל שרדיוסו ‪ R‬מונחת‬ ‫‪7.46‬‬
‫‪I‬‬ ‫במישור ‪ x z‬כך משמרכזה בראשית‪ .‬אל הלולאה‬
‫‪y‬‬ ‫‪p‬‬
‫מתחברים תילים ישרים כמתואר באיור שמשמאל‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪y‬‬ ‫חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ p‬הנמצאת על ציר ה‬
‫‪x‬‬
‫‪ y -‬במרחק ‪ y‬מהראשית‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 IR 2‬‬ ‫‪0 IR 3‬‬
‫‪.B ‬‬ ‫‪ˆj ‬‬ ‫תשובה‪kˆ :‬‬
‫‪4 y  R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 3/2‬‬
‫‪2 y  y  R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 3/2‬‬

‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‬

‫תקציר תיאוריה‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫השטף המגנטי ‪  B‬דרך משטח מסוים מוגדר על ידי האינטגרל‬ ‫‪‬‬
‫‪dA‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪,  B  B  dA‬‬ ‫)‪(1.8‬‬

‫‪‬‬
‫כאשר ‪ dA‬הוא ווקטור שטח דיפרנציאלי המאונך לוקלית למשטח דרכו הוא‬
‫מחושב‪) .‬ראו איור משמאל(‪.‬‬
‫השטף המגנטי הוא סקלר )שימו לב למכפלה הסקלרית בהגדרה(‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לווקטור ‪ dA‬מימדים של שטח )ראו הגדרת השטף החשמלי בפרק ‪ .(1‬להבדיל מחוק גאוס‬ ‫‪‬‬
‫הדן בשטף השדה החשמלי דרך משטח סגור המגדיר באופן חד ערכי את הכיוון של ווקטור‬
‫השטח באמצעות המוסכמה כי זה האחרון ייפנה תמיד במגמה החוצה‪ ,‬השטף המגנטי‬
‫‪‬‬
‫מחושב דרך משטח פתוח‪ .‬במקרה כזה הכיוון של ‪ dA‬אינו חד משמעי ונדרש הסכם סימנים‬
‫נוסף באמצעותו נגדיר את הכיוון של ווקטור השטח‪ .‬הסכם הסימנים יובא מייד לאחר חוק‬
‫פראדיי‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 85 -‬‬

‫חוק פראדיי קובע כי כוח‪-‬אלקטרו‪-‬מניע )כא"מ( יושרה במעגל בכל אימת שיתרחש שינוי‬ ‫‪‬‬
‫בשטף המגנטי‪ (1.8) ,‬המשולב דרך השטח המוגדר על ידי המעגל‪ .‬שינוי בשטף המגנטי יכול‬
‫להתרחש כתוצאה משינוי בשדה המגנטי )בגדלו‪ ,‬בכיוונו‪ ,‬או בשניהם(‪ ,‬או כתוצאה מתנועת‬
‫המעגל או חלקים שלו‪ .‬כמותית מוגדר הכא"מ בחוק פראדיי על ידי הערך השלילי של נגזרת‬
‫השטף לפי הזמן‪  .‬‬

‫‪dB‬‬
‫‪  N‬‬ ‫)‪(2.8‬‬
‫‪dt‬‬
‫כאשר ‪ N‬הוא מספר הליפופים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dA‬‬ ‫‪ ‬כלל יד ימין מספר ‪ 3‬להגדרת הכיוון של הווקטור ‪ : dA‬נבחר כיוון שרירותי‬ ‫‪‬‬
‫עבור הכא"מ או הזרם החשמלי ונפנה את ‪ 4‬אצבעות יד ימין במגמת הזרם‬
‫‪‬‬
‫שנבחרה‪ ,‬כמוראה באיור שמשמאל‪ .‬הכיוון אליו מצביע אגודל יד ימין הוא‬
‫‪‬‬
‫הכיוון של הווקטור ‪ dA‬אשר ישמש אותנו בחישוב השטף המגנטי המוגדר‬
‫‪I‬‬
‫במשוואה )‪  .(1.8‬‬
‫נגזור את השטף המגנטי לפי הזמן לקבלת הכא"מ‪ .‬במידה והתקבלה תוצאה‬ ‫‪‬‬
‫שלילית פירושו של דבר שהכא"מ בכיוון הפוך ממה שבחרנו‪  .‬‬
‫נגדיש כי ניתן להשתמש בחוק פראדיי ובכלל יד ימין גם אם אין מעגל חשמלי ממשי בו זורם‬ ‫‪‬‬
‫זרם חשמלי‪ .‬פשוט נשלים את המעגל החשמלי בדמיוננו ונחשב את הכא"מ שיושרה שם‪  .‬‬

‫חוק לנץ קובע כי הכא"מ המושרה או הזרם המושרה יזרום במגמה כזו שהוא "מתנגד"‬ ‫‪‬‬
‫לשינוי בשטף‪ .‬אם השטף גדל )כתוצאה מגידול בשדה המגנטי או‬
‫‪‬‬ ‫גידול בשטח לדוגמא( יושרה זרם במגמה כזו שהשדה המגנטי הנוצר‬
‫‪‬‬ ‫‪Bind‬‬
‫‪B‬‬ ‫כתוצאה מהזרם המושרה‪ ,‬יהיה הפוך לשדה המגנטי המקורי‬
‫‪‬‬ ‫)החיצוני(‪ .‬ולהפך‪ ,‬אם השטף המגנטי קטן השדה המגנטי המושרה‬
‫‪d B‬‬
‫‪0‬‬ ‫יהיה בכיוון השדה המקורי‪ .‬על מנת לקבוע את כיוון הכא"מ או הזרם‬
‫‪dt‬‬
‫‪I‬‬ ‫נשתמש בכלל יד ימין דומה לזה הקודם )כלל יד ימין מספר ‪ (3‬אלה‬
‫שכעת האגודל מצביע על כיוון השדה המגנטי המושרה וכיוון סגירת‬
‫כף היד מצביע על מגמת הזרם‪ .‬נדגים את השימוש בחוק לנץ ובכלל‬
‫‪‬‬ ‫יד ימין באמצעות הדיאגראמות הבאות המופיעות משמאל‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪d B‬‬
‫‪‬‬ ‫(‬ ‫האיור העליון מתייחס למצב בו השטף המגנטי קטן ) ‪ 0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪d B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪dt‬‬ ‫המערכת תגיב ביצירת שדה מגנטי מושרה‪) Bind ,‬מסומן באדום(‬
‫‪I‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Bind‬‬ ‫שיהיה מכוון עם השדה המקורי )מסומן בכחול( על מנת לחזקו‪ .‬מכלל‬
‫יד ימין שאך הוזכר נובע שעל הזרם בלולאה לזרום נגד מגמת השעון‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תקציר תיאוריה‪.‬‬ ‫‪- 86 -‬‬

‫‪d B‬‬
‫( המערכת תגיב‬ ‫האיור התחתון מתייחס למצב ההפוך בו השטף המגנטי גדל ) ‪ 0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪‬‬
‫ביצירת שדה מגנטי מושרה‪) Bind ,‬מסומן באדום( שיהיה מכוון נגד השדה המקורי )מסומן‬
‫בכחול( על מנת להחלישו‪ .‬מכלל יד ימין נובע שעל הזרם בלולאה לזרום עם מגמת השעון‪.‬‬

‫מקור הסימן השליל המופיע בחוק פראדיי )משוואה )‪ (2.8‬הוא בחוק לנץ והוא נועד להבטיח‬ ‫‪‬‬
‫את שימור האנרגיה‪  .‬‬
‫‪‬‬
‫עבור מוליך באורך ‪ ‬הנע במהירות ‪ ‬בשדה מגנטי אחיד ‪ , B‬כשמהירותו ‪ ‬ואורכו ניצבים‬ ‫‪‬‬
‫לשדה יתפתח בין קצותיו כא"מ תנועתי מושרה ‪ ‬‬

‫‪   B‬‬ ‫)‪(3.8‬‬

‫‪‬‬
‫כללית יותר‪ ,‬עבור מוט מוליך באורך ‪ ‬הנע בשדה מגנטי ‪ B‬יתפתח בין קצותיו ‪ a‬ו‪b -‬‬ ‫‪‬‬
‫כא"מ תנועתי מושרה ‪ ‬‬

‫‪b‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪b‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪     B   ds     B   d ‬‬ ‫)‪(4.8‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫אם המוליך הנע בשדה המגנטי הוא חלק מלולאה סגורה‪ ,‬תיכתב משוואה )‪ (4.8‬באופן‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪     B  ds‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(5.8‬‬

‫כשכא"מ מושרה כתוצאה משטף מגנטי המשתנה בזמן‪ ,‬דרך לולאה סגורה שאינה נעה‪ ,‬נוצר‬ ‫‪‬‬
‫שדה חשמלי מושרה כך שמתקיים‬

‫‪ ‬‬ ‫‪d‬‬

‫‪  ds   dt B‬‬
‫‪E‬‬ ‫)‪(6.8‬‬

‫שדה חשמלי זה איננו משמר ולא ניתן להגדיר עבורו פונקצית פוטנציאל‪   .‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 87 -‬‬

‫תרגילים להשראה אלקטרומגנטית‬

‫סליל מעגלי בעל ‪ 25‬כריכות שרדיוסו ‪ R  1m‬מוצב כך שצירו מקביל לכיוון השדה המגנטי הארצי‪.‬‬ ‫‪8.1‬‬
‫עצמת השדה המגנטי הארצי היא ‪ . B  50T‬הפוכים את הסליל ב‪ 180 -‬תוך ‪ . 0.2s‬חשבו את הכא"מ‬
‫הממוצע המתפתח בסליל‪.‬‬
‫תשובה‪.   9.82mV :‬‬
‫לולאה מלבנית שטוחה ששטחה ‪ A‬מוצבת באזור של שדה מגנטי כך שמישורה מאונך לשדה‪ .‬השדה‬ ‫‪8.2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫‪ , B  Bmax e‬כאשר ‪ Bmax‬ו‪  -‬הם קבועים מספריים‪ .‬הראו כי‬ ‫‪‬‬
‫המגנטי משתנה בזמן בהתאם לפונקציה‬
‫‪t‬‬
‫‪ABmax‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪‬‬
‫הכא"מ המושרה בלולאה הוא‬
‫‪‬‬
‫טבעת אלומיניום ברדיוס ‪ r1‬שהתנגדותה ‪ R‬מוצבת מסביב לקצהו העליון של‬ ‫‪8.3‬‬
‫‪r1‬‬
‫סולנואיד ארוך בעל ליבת אוויר‪ .‬לסולנואיד רדיוס ‪ r2  r1‬ו‪ n -‬ליפופים ליחידת‬
‫‪r2‬‬
‫אורך והוא נושא זרם במגמה המתוארת באיור שמשמאל‪ .‬הניחו כי עצמת השדה‬
‫המגנטי שיוצר הסולנואיד בקצהו העליון היא מחצית מזו שבמרכזו וכי השדה‬
‫המגנטי מחוצה לו הוא אפס‪ .‬מגדילים את הזרם בסולנואיד בקצב של ‪. I / t‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הזרם המושרה בטבעת האלומיניום‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את עצמת השדה המגנטי המושרה במרכז הטבעת‬
‫ג‪ .‬מה כיוון השדה המגנטי המושרה במרכז הטבעת ?‬
‫‪0 2n r2 2 I‬‬ ‫‪0n r2 2 I‬‬
‫‪ . B ‬מעלה‪.‬‬ ‫‪ . I ind ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪4 Rr1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2R‬‬ ‫‪t‬‬
‫לולאת תיל מלבנית שממדיה ‪   w‬מונחת במרחק ‪ h‬מתיל ישר וארוך מאוד‬ ‫‪8.4‬‬
‫הנושא זרם ‪. I‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את שטף השדה המגנטי דרך המשטח המוגבל על ידי הלולאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה בלולאה )גודל וכיוון( עבור זרם המשתנה בזמן לפי‬
‫‪h‬‬ ‫‪ , I  t   a  bt‬כאשר ‪. b  0‬‬
‫‪w‬‬
‫‪ 0 b  h  w ‬‬ ‫‪0 I   h  w ‬‬
‫‪  ‬נגד מגמת השעון‪.‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪.  B ‬ב‪ .‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪ .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ w ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ h ‬‬
‫באיור שמשמאל מתואר מעגל המורכב מתילים ישרים שהתנגדותם‬ ‫‪8.5‬‬
‫‪A‬‬
‫ליחידת אורך היא ‪ , r‬המוצב באזור של שדה מגנטי המאונך למישור‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫הציור ומשתנה לפי הזמן בהתאם לפונקציה ‪ B0  0 . B  t   B0 t‬הוא‬
‫‪‬‬
‫קבוע מספרי ו‪ t -‬הוא הזמן‪ .‬ממדי התילים נתונים באיור‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה בכל עניבה של המעגל המתואר באיור‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 88 -‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את הזרם בתיל ‪. AB‬‬

‫‪B0 a‬‬
‫‪ I AB ‬מ‪ B -‬ל‪. A -‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ ,  1  2a 2 B0 ,  2  a 2 B0 , .‬נגד מגמת השעון‪ .‬ב‪.‬‬
‫‪23r‬‬
‫‪d‬‬ ‫מכשיר המבוסס על השראה אלקטרומגנטית משמש למדידה של‬ ‫‪8.6‬‬
‫‪‬‬ ‫מהירויות קליעים‪ .‬יורים קליע שמגנט קטן נעוץ בתוכו לעבר שני‬
‫‪‬‬
‫סלילים המרוחקים מרחק ‪ d‬זה מזה‪ ,‬כמתואר באיור שלהלן‪ .‬בעת‬
‫מעבר הקליע דרך כל סליל מושרה פולס קצר של כא"מ מושרה בכל‬
‫סליל‪ .‬ניתן למדוד את משך הזמן בין הפולסים בצורה מדייקת‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫באמצעות אוסצילוסקופ‪.‬‬
‫א‪ .‬שרטטו גרף איכותי של הכא"מ‪  ,‬המושרה סלילים כפונקציה של הזמן‪ .‬קחו כא"מ חיובי ככזה‬
‫שיוצר זרם נגד מגמת השעון כפי שנצפה ממיקומו ההתחלתי של הקליע‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את מהירות הקליע עבור ‪ d  1.5m‬ו‪) t  2.4ms -‬זמן בין שני הפולסים(‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .‬גרף‪ .‬ב‪.   625 m / s .‬‬
‫יוצרים סליל בעל שטח חתך ריבועי על ידי כריכתם יחד של ‪ 50‬לולאות תיל‪ .‬הכריכה המתקבלת מוצבת‬ ‫‪8.7‬‬
‫בשדה מגנטי כך שהאנך למישורה יוצר זווית בת ‪ 30‬עם השדה‪ .‬עם גידולו של השדה המגנטי בקצב‬
‫אחיד מערך התחלתי של ‪ 200T‬לערך סופי של ‪ 600T‬במשך זמן של ‪ , 0.4s‬מושרה בסליל כא"מ בן‬
‫‪ . 80mV‬חשבו את אורכו של התיל היוצר את הסליל‪.‬‬
‫תשובה‪.   272m :‬‬
‫ניתן למדוד את האמפליטודה‪ , I max ,‬של תיל הנושא זרם חילופין‬ ‫‪8.8‬‬
‫באמצעות התקן הנקרא סליל "רוגובסקי" )‪ ,(Rogowsky coil‬וזאת מבלי‬
‫לקטוע את התיל על מנת לחברו למכשיר מדידה‪ .‬סליל רוגובסקי המתואר‬
‫‪‬‬
‫באיור שמשמאל‪ ,‬הוא סליל טורואידלי המוצב כך שהתיל שאת‬
‫אמפליטודת הזרם שלו אנו מעוניינים למדוד‪ ,‬נמצא במרכזו‪ .‬ידוע כי‬
‫לסליל ‪ n‬כריכות ליחידת אורך‪ ,‬שטח חתך ‪ A‬והוא נושא זרם חילופין‬
‫‪ . I  t   I max sin  t ‬אם התדירות ‪ ‬ידועה‪ ,‬ואת אמפליטודת הכא"מ המושרה ניתן‬ ‫מהצורה‬

‫‪ max‬‬
‫‪ . I max ‬הניחו כי השדה המגנטי אינו‬ ‫למדוד‪ ,‬הראו כי אמפליטודת הזרם המבוקש נתונה על ידי‬
‫‪0 nA‬‬
‫משתנה על פני שטח החתך של הסליל הטורואידלי‪.‬‬
‫טורואיד בעל שטח חתך מלבני שמימדיו ‪ , b  a‬רדיוסו ‪ R‬ומספר‬ ‫‪8.9‬‬
‫לפי‬ ‫הזמן‬ ‫עם‬ ‫המשתנה‬ ‫חשמלי‬ ‫זרם‬ ‫נושא‬ ‫‪N1‬‬ ‫כריכותיו‬

‫‪ . I  t   I max sin  t ‬סליל זה נקרא סליל ראשני )‪ .(Primary‬סליל‬

‫‪b‬‬ ‫נוסף שמספר כריכותיו ‪ N 2‬משולב בתוך הסליל הראשון כמתואר באיור‬
‫‪R‬‬
‫‪a‬‬ ‫שמשמאל‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה בסליל המשני )‪.(Secondary‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 89 -‬‬

‫‪0 N1 N 2b  R  a‬‬
‫‪. ‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫תשובה‪I max cos  t  :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪ 8.10‬תיל מוליך ומבודד)היינו‪ ,‬התיל מצופה בחומר מבודד( קופל לצורת הסמל‬
‫אינסוף‪ .‬רדיוסי המעגלים הימני והשמאלי הם ‪ R1‬ו‪ R2 -‬בהתאמה‪ .‬לתיל‬
‫‪R2‬‬ ‫‪R1‬‬
‫התנגדות ליחידת אורך ‪ r   / m ‬והוא מוצב בשדה מגנטי אחיד המאונך‬

‫למישור האיור ומשתנה בזמן לפי הפונקציה‪ B0 . B  t   B0 1   t  ,‬ו‪-‬‬

‫‪ ‬הם קבועים מספריים חיוביים‪ .‬חשבו את הזרם המושרה בתיל )גודל וכיוון(‪.‬‬
‫‪R1  R2‬‬
‫‪ , i ‬נגד מגמת השעון במעגל הימני‪.‬‬ ‫תשובה‪ B0 :‬‬
‫‪2r‬‬
‫‪ 8.11‬ניתן ליצור שדות מגנטיים חזקים ביותר באמצעות תופעה הנקראת דחיסת שטף ‪(Magnetic Flux‬‬
‫‪ .(Compression‬מציבים גליל מתכת ברדיוס ‪ R‬בתוך סולנואיד נושא זרם‪ ,‬כך שלשניהם ציר משותף‪.‬‬
‫רדיוס הסולנואיד גדול מרדיוס הגליל‪ .‬את החלל שבין הגליל והסולנואיד ממלאים בחומר נפץ‪ .‬עם פיצוץ‬
‫חומר הנפץ נדחס הגליל לרדיוס ‪ . r  R‬אם הדחיסה מתרחשת מהר ביותר‪ ,‬מושרה בגליל זרם גדול‪,‬‬
‫היוצר מצידו שדה מגנטי מושרה גדול‪ ,‬השומר על השטף המגנטי דרך משטח הגליל ללא שינוי‪ .‬התקנים‬
‫מסוג זה המתוארים בתרגיל זה משמשים בלוחמה אלקטרונית לשיבוש המערכות האלקטרוניות של‬
‫האויב באמצעות יצירה של פולס אלקטרומגנטי רב עצמה‪ .‬עבור שדה מגנטי התחלתי ‪ B0‬בתוך‬
‫הסולנואיד חשבו את השדה המגנטי הנוצר עם קריסת רדיוס הגליל‪ .‬קבלו הערכה מספרית לשדה‬
‫המתקבל עבור ‪ B0  2.5T‬ו‪. R / r  12 -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬
‫תשובה‪. B  B0    360T :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 8.12‬טבעת מעגלית מוליכה שרדיוסה ‪ a  0.042m‬מונחת במישור ‪x  y‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪t ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪. B  B0 1  3    2  ‬‬ ‫באזור בו שורר שדה מגנטי אחיד ˆ‪ k‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ t0 ‬‬ ‫‪ t0 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ t‬הוא הזמן‪ , t0  0.01s ,‬ו‪ . B0  0.08T -‬בנקודות ‪ x‬ו‪) y -‬ראו איור‬

‫‪z‬‬ ‫משמאל( ישנו חתך קטן בטבעת המחובר באמצעות תילים אידיאלים לנגד‬
‫חיצוני שהתנגדותו ‪ . R  12‬לא קיים שדה מגנטי באזור של הנגד‬
‫החיצוני‪.‬‬
‫א‪ .‬קבלו ביטוי עבור השטף המגנטי דרך הלולאה כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה בלולאה בזמן ‪ . t  5 103 s‬מה כיוונו ?‬
‫ג‪ .‬כתוצאה מהתנגדותה הפנימית של הלולאה הזרם בזמן אותו חישבתם בסעיף קודם הוא ‪. 3mA‬‬
‫חשבו את התנגדותה הפנימית של הלולאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬באיזה זמן הופך הזרם הזורם בטבעת את כיוונו ?‬
‫תשובות‪:‬א‪ .  B   a 2 B  t  .‬ב‪ .   0.0665V .‬ג‪ . r  10.16 .‬ג‪. t  0.01s .‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 90 -‬‬
‫‪A‬‬

‫‪ 8.13‬לולאה הריבועית שהתנגדותה ‪ 10‬ואורך צלעה ‪ 3m‬מוצבת‬

‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫בשדה מגנטי אחיד שעצמתו ‪ , 0.1T‬המאונך למישור הציור‬
‫במגמה פנימה‪ .‬מושכים החוצה את הקודקודים ‪ C‬ו‪ D -‬עד אשר‬
‫‪ . AB  3m‬אם התהליך אורך ‪ 0.1s‬מהו הזרם המושרה הממוצע‬
‫‪B‬‬
‫המתפתח בלולאה ? מה כיוונו ?תשובה‪ I  0.12 A :‬במגמת‬
‫השעון‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ 8.14‬מוט מוליך באורך ‪ ‬מסתובב במהירות זוויתית קבועה ‪ ‬מסביב‬
‫לציר סיבוב אופקי חלק העובר בנקודה ‪ . O‬המוט נמצא בשדה מגנטי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫אחיד ‪ B‬המאונך למישור האיור‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה‬
‫המתפתח בין קצות המוט‪.‬‬
‫א‪ .‬על ידי שימוש בנוסחא לכא"מ תנועתי מושרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬על שימוש בחוק פראדי‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪. ‬‬ ‫תשובה‪B  :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3m‬‬ ‫‪ 8.15‬למסוק היסעור המתואר בתמונה להבים באורך של‬
‫‪rev‬‬
‫‪ . 2‬בהנחה‬ ‫המתחברים לדיסקה מרכזית הסובבת בתדירות של‬
‫‪s‬‬
‫כי הרכיב האנכי של השדה המגנטי הארצי הוא ‪ , B  50T‬חשבו‬
‫את הכא"מ המושרה בין קצות הלהבים והדסקה‪ .‬תשובה‪:‬‬
‫‪.   2.83mV‬‬

‫‪y‬‬ ‫מסגרת מלבנית בעלת ‪ N‬כריכות שממדיה ‪   w‬והתנגדותה‬ ‫‪8.16‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫החשמלית ‪ , R‬מוכנסת במהירות קבועה ‪ ‬לתוך אזור של שדה‬
‫‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪w‬‬ ‫מגנטי אחיד ‪ B‬הניצב למישור הציור במגמה פנימה‪ .‬אורך‬
‫‪‬‬
‫האזור המגנטי ‪ . L‬חשבו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪w‬‬
‫‪‬‬ ‫א‪ .‬את השטף המגנטי כפונקציה של המרחק ‪ x‬בין הצלע‬
‫הימנית של המסגרת ותחילת האזור המגנטי‪ .‬הבחינו בין‬
‫‪x‬‬ ‫תחומים שונים‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫ב‪ .‬את הזרם המושרה במסגרת כפונקציה של ‪x‬‬
‫ג‪ .‬את הכוח המגנטי הפועל על הצלעות האנכיות של המסגרת‬
‫ד‪ .‬את הכוח החיצוני הנדרש על מנת לקיים את תנועת המסגרת במהירות קבועה‪.‬‬
‫ה‪ .‬ציירו במערכת צירים בעלת אורדינאטה משותפת את השטף הזרם אות הכוח החיצוני‬
‫כפונקציה של המרחק ‪. x‬‬
‫‪ ‬‬
‫ו‪ .‬אשרו את חוק שימור האנרגיה האלקטרו‪-‬מכני ‪. Fext   I 2 R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 91 -‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ .  B  0  x     Bwx,  B    x    L   Bw,  B  x    L   Bw    L  x  .‬ב‪.‬‬

‫‪NBw‬‬ ‫‪NBw‬‬
‫‪ . I  0  x     ‬זרם שלילי זורם נגד‬ ‫‪, I    x    L   0, I  x    L   ‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫מגמת השעון‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪N 2 B 2 w2 ˆ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ ‪N 2 B 2 w2‬‬
‫‪. FB  0  x    ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪i , FB    x    L   0, FB  x    L  ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ ‬‬
‫ג‪i .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ד‪ . Fext   FB .‬ה‪ .‬גרף‪ .‬ו‪ .‬הוכחה‪.‬‬

‫‪ 8.17‬שני פסים מוליכים שהתנגדותם החשמלית זניחה מקבילים זה לזה ומחוברים באמצעות נגד שהתנגדותו‬
‫‪ , R  10‬כמתואר באיור משמאל‪.‬‬
‫‪R  10‬‬ ‫המרחק בין הפסים ‪ . 20cm‬על גבי הפסים‬
‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ובניצב להם מונחים שני מוטות‬
‫שהתנגדותם החשמלית ‪ 20‬ו ‪, 0 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪8m / s‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪4m / s‬‬ ‫המסוגלים להחליק עליהם‪ .‬מרחיקים את‬
‫‪ 8 m / s‬ו‪-‬‬ ‫המוטות מהנגד במהירויות‬
‫‪ , 4m / s‬בהתאמה‪ .‬המעגל המתואר מוצב‬
‫באזור בו שורר שדה מגנטי אחיד שעצמתו ‪ 0.02T‬המאונך למישור הדף ובמגמה פנימה‪ .‬חשבו את הזרם‬
‫‪‬‬ ‫הזורם בנגד ‪. R‬‬
‫‪B‬‬
‫תשובה‪. I  1163 A :‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ 8.18‬שדה מגנטי אחיד המוגבל לאזור מעגלי שרדיוסו ‪ R  2.5cm‬משתנה בזמן‬
‫‪R‬‬ ‫כמתואר בביטוי ‪ . B   2t 3  4t 2  0.8  T ‬השדה המגנטי מאונך למישור‬
‫הדף ובמגמה פנימה כמתואר באיור משמאל‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הכוח )גודל וכיוון( אשר יפעל על אלקטרון שיוצב במנוחה בנקודה ‪ Q‬שמרחקה ‪r  2 R‬‬
‫ממרכז האזור המעגלי‪ ,‬בזמן ‪. t  2 s‬‬
‫ב‪ .‬באיזה זמן יתאפס הכוח הפועל על האלקטרון ?‬
‫תשובה‪ F  8 1021 N :‬בכיוון המשיק למעגל שמרכזו באזור המגנטי‪ ,‬נגד מגמת השעון‪ .‬ב‪. t  1.33s .‬‬
‫‪ 8.19‬תיל מוליך קופל בצורה של חצי מעגל בעל רדיוס ‪ a‬כמוראה‬
‫‪a‬‬ ‫‪‬‬
‫בתרשים‪ .‬מסובבים את התיל בתדירות ‪ f‬בשדה מגנטי אחיד ‪B‬‬
‫המאונך למישור הדף במגמה פנימה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫א‪ .‬מהי תדירות הכא"מ המושרה?‬
‫‪B‬‬
‫ב‪ .‬מהי אמפליטודת הכא"מ המושרה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ f .‬ב‪.   B 2 a 2 f .‬‬
‫‪R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 92 -‬‬

‫‪s‬‬
‫מסובבים מוליך שצורתו חצי מעגל שרדיוסו ‪ R‬סביב ציר‬ ‫‪8.20‬‬
‫‪R‬‬
‫‪s‬‬ ‫'‪s‬‬ ‫אופקי ' ‪ ss‬במהירות זוויתית קבועה ‪, ‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫שדה מגנטי אחיד ‪ B‬המכוון בניצב למישור הדף במגמה‬
‫החוצה שורר בחצי המישור שמתחת לציר ' ‪ , ss‬כמוראה‬
‫באיור שלהלן‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הכא"מ המקסימאלי המתפתח במוליך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכא"מ הממוצע המתפתח במוליך בכל סיבוב שלם של‬
‫‪B‬‬
‫‪ f‬על פני מחזור מוגדר על ידי‪:‬‬ ‫המוליך‪.‬ממוצע של פונקציה‬
‫‪‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. f ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ f  t  dt‬‬
‫‪0‬‬

‫ג‪ .‬כיצד היו תשובותיכם לסעיפים א‪ ,‬ו‪ -‬ב' משתנות אילו השדה היה‬
‫‪‬‬
‫משתרע בגובה ‪ R‬מעל המוליך ?‬
‫ד‪ .‬ציירו גרפים המתארים את הכא"מ בשני המצבים‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫תשובות‪:‬א‪ .  max  BA .‬ב‪ .   0 .‬ג‪ .‬כא"מ מקסימאלי וממוצע‬
‫ללא שינוי‪.‬‬
‫מוט מוליך שמסתו ‪ m‬מחליק ללא חיכוך על שני פסים מוליכים‬ ‫‪8.21‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫שהמרחק ביניהם ‪ . ‬המוט והפסים מחוסרי התנגדות והם מצויים‬
‫‪‬‬
‫באזור של שדה מגנטי אחיד ‪ B‬המאונך למישור הדף במגמה פנימה‬
‫כמתואר באיור‪ .‬הפסים מחוברים זה לזה באמצעות נגד שהתנגדותו‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ . R‬המוט מקבל מהירות התחלתית ‪ 0‬ונעזב‪.‬‬
‫א‪ .‬הראו כי מהירות המוט כפונקציה של הזמן נתונה על ידי‬
‫‪mR‬‬
‫‪  ‬הוא קבוע בעל יחידות של זמן‪.‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪ ,   t   0et /‬כאשר‬
‫‪B‬‬
‫ב‪ .‬הראו כי ל‪  -‬יחידות של זמן‪ .‬מה משמעות קבוע זה?‬
‫ג‪ .‬הראו כי ניתן להגיע לתוצאת סעיף א' על ידי שימוש בשיקולי אנרגיה‪ ,‬זאת אומרת מתוך‬
‫‪d‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪Ek  I 2 R‬‬
‫‪dt‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את המרחק אותו יעבור המוט בטרם הגיעו לעצירה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כיצד ניתן להכפיל את המרחק אותו חישבתם בסעיף קודם ?‬
‫תשובות‪ .‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪ . x  0 .‬ה‪ .‬על ידי הכפלה של ‪ 0‬או ‪ , m‬או על ידי‬

‫הקטנה של ‪ B‬או ‪ ‬פי ‪2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 93 -‬‬

‫‪w‬‬

‫מסגרת ריבועית שמסתה ‪ , m‬ממדיה ‪ w ‬והתנגדותה החשמלית ‪ , R‬נופלת‬ ‫‪8.22‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫בשדה מגנטי אחיד ‪ B‬המאונך למישור הדף במגמה החוצה‪ .‬ידוע כי אורך‬
‫המסגרת ‪ ‬מספיק ארוך כך שהיא מגיעה למהירותה הגבולית בטרם צלעה‬
‫העליונה נכנסת לשדה המגנטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪mgR‬‬
‫‪. T ‬‬ ‫הראו כי מהירותה הגבולית של המסגרת היא‬ ‫א‪.‬‬
‫‪B 2 w2‬‬
‫מדוע המהירות הגבולית פרופורציונית להתנגדות החשמלית ? מדוע היא‬ ‫ב‪.‬‬
‫פרופורציונית הפוך לשדה המגנטי בריבוע ?‬

‫‪. ‬‬
‫‪mR‬‬
‫‪B‬‬‫‪2 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי מהירות המסגרת כפונקציה של הזמן נתונה בביטוי ‪ ,   T 1  e t /‬כאשר‬

‫תשובות‪ :‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬המסגרת תגיע למהירות הגבולית כאשר הכוח המגנטי ישתווה למשקל‪ .‬הכוח‬
‫המגנטי פרופורציוני לזרם והזרם מצידו פרופורציוני לכא"מ המושרה ופרופורציוני הפוך להתנגדות‪.‬‬
‫מכאן שאם ‪ R‬גדל הזרם קטן ועל הכא"מ לגדול על מנת לאפשר את הזרם שעבורו המסגרת בשיווי‬
‫משקל‪ .‬כא"מ גדול יותר פירושו מהירות גדולה יותר‪ .‬ג‪ .‬הכוח המגנטי פרופורציוני למכפלה בין הזרם‬
‫והשדה המגנטי‪ .‬הזרם מצידו פרופורציוני למהירות ולשדה המגנטי‪ .‬מכאן שאם השדה המגנטי קטן על‬

‫‪0.5m‬‬ ‫‪0.5m‬‬ ‫המהירות לגדול פי ‪ . B 2‬מסקנה‪ .   B 2 :‬ג‪ .‬הוכחה‪.‬‬

‫שני סלילים ארוכים מאוד )סולנואידים( )מימדיהם מצוינים‬ ‫‪8.23‬‬

‫‪r1  0.1m‬‬ ‫‪r2  0.15m‬‬
‫באיור( עוברים בניצב למעגל החשמלי המתואר באיור שלהלן‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪0.5m‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עצמת השדה המגנטי בכל סליל זהה והיא גדלה בקצב‬
‫‪Bin‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Bout 5‬‬
‫‪ .   100T / s‬מהו הזרם החשמלי הזורם בכל נגד ?‬

‫‪‬‬ ‫מוט מוליך שמסתו ‪ , m‬אורכו ‪ ‬והתנגדותו החשמלית ‪ R‬מחליק‬ ‫‪8.24‬‬

‫‪B‬‬
‫אופקית ללא חיכוך על גבי פסים מוליכים‪ ,‬כמוראה באיור שלהלן‪.‬‬
‫מקור של כא"מ ‪ ‬מחובר בין הפסים‪ .‬במרחב שורר שדה מגנט‬
‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫אחיד ‪ B‬המאונך למישור האיור במגמה פנימה‪ .‬בהנחה שהמוט‬
‫התחיל את תנועתו ממנוחה הראו כי מהירותו כפונקציה השל הזמן‬

‫‪ ‬‬
‫‪B  B0 cos  t ‬‬
‫‪. ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Bd‬‬
‫‪1  e‬‬ ‫‪ B 2d 2t / mR‬‬
‫נתונה בביטוי ‪‬‬
‫ניתן לנצל השראה אלקטרומגנטית על מנת ליצור זרמי מערבולת במוליכים ובכך‬ ‫‪8.25‬‬
‫להעלות את הטמפרטורה שלהם‪ .‬אחד השימושים של התופעה הוא בהלחמה של‬
‫מתכות בתנאי ואקום על מנת להימנע מחמצון וזיהום המתכת‪ .‬על מנת לחקור את‬
‫‪d‬‬
‫‪R‬‬ ‫התופעה של חימום באמצעות השראה אלקטרומגנטית נתייחס לדסקה מוליכה‬
‫שרדיוסה ‪ , R‬עובייה ‪ d‬והתנגדותה הסגולית ‪ . ‬מציבים את הדסקה באזור של‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 94 -‬‬

‫‪‬‬
‫שדה מגנטי סינוסואידלי מהצורה ‪ , B  B0 cos t ‬המאונך למישורה‪ B0 .‬היא אמפליטודת השדה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הניחו כי זרמי המערבולת המתפתחים בדסקה זורמים במעגלים שמרכזם מתלכד עם מרכז הדסקה‪.‬‬
‫א‪ .‬חלקו את הדסקה לטבעות זרם דקות בעלות רדיוס ‪ r‬ועובי ‪ dr‬וחשבו את הזרם הזורם‬
‫בטבעת ייצוגית כזו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הספק החום המתפתח בדסקה כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הספק החום הממוצע המתפתח בדסקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פי כמה ישתנה הספק החום אם אמפליטודת השדה המגנטי תוכפל ?‬
‫ה‪ .‬פי כמה ישתנה הספק החום אם תדירות השדה המגנטי תוכפל ?‬
‫ו‪ .‬פי כמה ישתנה הספק החום אם רדיוס הדסקה יוכפל ?‬
‫‪ B0 2 2bR 4‬‬ ‫‪ B0 2 2 d sin 2  t  R 4‬‬ ‫‪B  d sin  t ‬‬
‫‪p ‬‬ ‫‪ . p ‬ג‪.‬‬ ‫‪ . dI  0‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ .‬א‪r .‬‬
‫‪16 ‬‬ ‫‪8R‬‬ ‫‪2‬‬
‫ד‪ .‬פי ‪ .4‬ה‪ .‬פי ‪ .4‬ו‪ .‬פי ‪.16‬‬

‫לולאה מעגלית שרדיוסה ‪ b‬והתנגדותה החשמלית ‪ R‬מוצבת בשדה מגנטי חיצוני‪ .‬ברגע‬ ‫‪8.26‬‬
‫מסוים השדה המגנטי החיצוני מתחיל לדעוך לאפס‪.‬‬
‫הסבירו מדוע הזרם בלולאה אינו מתאפס בדיוק ברגע בו סיים השדה החיצוני לדעוך ?‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את השטף המגנטי העובר דרך משטח הלולאה לאחר דעיכת השדה החיצוני בהנחה )הלא‬ ‫ב‪.‬‬
‫נכונה( כי השדה המגנטי שיוצרת לולאה מעגלית בכל הנקודות הנמצאות במישורה שווה לשדה‬
‫במרכזה‪.‬‬
‫השתמשו בחוק ההשראה של פראדי ובחוק אוהם והראו כי הזרם החשמלי הרגעי המושרה בלולאה‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪di‬‬ ‫‪2R‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקיים את המשוואה הדיפרנציאלית ‪i‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪0 b‬‬
‫פתרו את המשוואה שהתקבלה בסעיף קודם עבור הזרם הרגעי המושרה בלולאה אם ידוע כי ברגע‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪) t  0‬רגע סיום דעיכת השדה החיצוני( הזרם היה ‪. i0‬‬
‫כמה זמן חולף מרגע סיום דעיכת השדה החיצוני ועד לרגע בו הזרם יורד למאית מערכו ההתחלתי ?‬ ‫ה‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .‬השדה המגנטי החיצוני משתנה )דועך( ולכן יושרה זרם בלולאה‪ .‬זרם מושרה זה‬
‫משתנה בזמן ויוצר שדה מגנטי מושרה‪ .‬השדה המגנטי המושרה יוצר מצידו שטף מגנטי המשתנה‬
‫בזמן‪ ,‬קרי כא"מ מושרה ולכן זרם‪ .‬זרם זה הוא הזרם בזורם בלולאה לאחר סיום דעיכת השדה‬
‫‪0 b‬‬ ‫‪0 bi‬‬
‫‪  ‬הוא קבוע בעל יחידות‬ ‫‪ .  B ‬ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪ i  t   i0 et / .‬כאשר‬ ‫החיצוני‪ .‬ב‪.‬‬
‫‪2R‬‬ ‫‪2‬‬
‫של זמן‪ .‬ה‪. t  4.6 .‬‬

‫‪ 11‬תופעה ידועה באלקטרומגנטיות היא שזרמים בתדרים גבוהים נוטים לזרום בסמוך לשפת המוליך )‪ .(Skin effect‬הניחו כי‬
‫התדירות היא קטנה דיה שניתן להתעלם מאפקט זה‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 95 -‬‬

‫‪z‬‬ ‫לולאה מלבנית ששטחה ‪ A‬והתנגדותה החשמלית ‪ R‬סובבת‬ ‫‪8.27‬‬

‫במהירות זוויתית קבועה ‪ ‬ביחס לציר העובר דרך מרכזה ומקביל‬
‫‪y‬‬
‫לצלעה‪ ,‬כמתואר באיור שמשמאל‪ .‬הלולאה נמצאת בשדה מגנטי‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫אחיד ‪ , B‬כך שברגע ‪ t  0‬האנך למישורה מקביל לשדה המגנטי‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫הוא‬ ‫בלולאה‬ ‫המושרה‬ ‫החשמלי‬ ‫הזרם‬ ‫כי‬ ‫הראו‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪BA‬‬
‫‪.i ‬‬ ‫‪sin  t ‬‬
‫‪R‬‬
‫חשבו את הקצב בו מתבזבזת אנרגיה חשמלית כתוצאה מהתנגדות הלולאה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪BA2‬‬
‫‪. ‬‬ ‫הראו כי המומנט המגנטי של לולאת הזרם נתון בביטוי ‪sin  t ‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫הראו כי גודל המומנט החיצוני אותו יש להפעיל על מנת לסובב את הלולאה במהירות קבועה הוא‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ A2 B 2‬‬
‫‪. ‬‬ ‫‪sin 2  t ‬‬
‫‪R‬‬
‫חשבו את קצב העבודה החיצונית שיש להשקיע על מנת לסובב את הלולאה במהירות זוויתית‬ ‫ה‪.‬‬
‫קבועה‪ .‬השוו אם תוצאתכם עם סעיף ב'‪ .‬מה המסקנה ?‬
‫‪B 2 A2 2‬‬ ‫‪B 2 A2 2‬‬
‫‪.p‬‬ ‫‪ . p ‬ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪ .‬הוכחה‪ .‬ה‪sin 2  t  .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪sin 2  t  .‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫דסקת פראדיי או גנראטור הומו – פולארי כפי שהיא מכונה היא‬ ‫‪8.28‬‬
‫‪z‬‬
‫מחולל חשמלי )גנראטור( המורכב מדסקה מוליכה ברדיוס ‪R‬‬
‫הסובבת במהירות זוויתית קבועה ‪ ‬מסביב לציר ה ‪, x -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כמוראה באיור שלהלן‪ .‬לדיסקה שני מגעים‪ ,‬האחד קבוע על ציר‬
‫‪B RB‬‬
‫הדסקה )מגע ‪ ( b‬והשני על היקפה )מגע ' ‪ ,( b‬המכונים מברשות‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדסקה נמצאת בשדה מגנטי אחיד ‪ B‬המאונך למישורה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪y‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה המתפתח בין מרכז הדסקה‬
‫'‪b‬‬ ‫ונקודה על היקפה‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪I‬‬ ‫ב‪ .‬מה יקרה אם במקום לסובב את הדסקה נשים הפרש‬
‫‪x‬‬
‫פוטנציאלים בין המגעים ‪ b‬ו‪? b ' -‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪ .  ‬ב‪ .‬הדסקה תהפוך את כיוון פעולתה‪ ,‬היינו תהפוך‬ ‫תשובות‪ :‬א‪BR  .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪I‬‬ ‫למנוע חשמלי הסובב במהירות ‪. ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫מוט מוליך באורך ‪ ‬נע במהירות ‪ ‬בניצב לתיל ארוך הנושא זרם קבוע ‪. I‬‬ ‫‪8.29‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫חשבו את הכא"מ המושרה ברגע בו קצה המוט נמצא במרחק ‪ d‬מהתיל‪.‬‬
‫‪0 I ‬‬
‫‪. ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪2 d‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 96 -‬‬

‫‪‬‬
‫מוט מוליך באורך ‪ ‬נע במהירות ‪ ‬במקביל לתיל ארוך הנושא זרם קבוע ‪. I‬‬ ‫‪8.30‬‬
‫‪‬‬ ‫קצהו השמאלי של המוט נמצא במרחק ‪ d‬מהתיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪I‬‬ ‫חשבו את הכא"מ המושרה בין קצות המוט באמצעות הנוסחא לכא"מ‬ ‫א‪.‬‬
‫תנועתי‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשבו ת הכא"מ באמצעות חוק פראדיי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ 0 I   ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובה‪ln  1   :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ d‬‬
‫‪I‬‬ ‫מסגרת מלבנית שממדיה ‪   w‬והתנגדותה החשמלית ‪ R‬מונעת‬ ‫‪8.31‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫במהירות ‪ ‬בסמוך לתיל ארוך מאוד הנושא זרם קבוע ‪ , I‬כמוראה באיור‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫שמשמאל‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הזרם המושרה במסגרת כשהיא מונעת בניצב לתיל‪ ,‬ברגע בו‬
‫‪d‬‬ ‫‪w‬‬
‫הקצה השמאלי שלה נמצא במרחק ‪ d‬מהתיל‪ .‬חשבו את הכא"מ בשני‬
‫אופנים‪ .1:‬באמצעות הנוסחא לכא"מ תנועתי‪ .2 .‬באמצעות חוק פראדיי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ב‪ .‬אשרו את שימור האנרגיה האלקטרו‪-‬מכאני‪. i 2 R  F  v ,‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הזרם המושרה במסגרת כשהיא מונעת במקביל לתיל‪ .‬הצלע השמאלית של המסגרת‬
‫נמצאת במרחק ‪ d‬מהתיל‪ .‬חשבו את הכא"מ בשני אופנים‪ .1:‬באמצעות הנוסחא לכא"מ תנועתי‪.2 .‬‬
‫באמצעות חוק פראדיי‪.‬‬
‫‪ 0 I  w‬‬
‫‪ i ‬במגמת השעון‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪. i  0 .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫)‪2 Rd ( d  w‬‬
‫לולאה מעגלית שרדיוסה ‪ r‬והתנגדותה החשמלית ‪ R‬מוצבת בשדה מגנטי לא קבוע המשתנה עם‬ ‫‪8.32‬‬
‫‪‬‬ ‫הזמן לפי הקשר‪ . B(t )  a  bt 2 :‬השדה המגנטי מכסה את כל שטח הטבעת‬
‫‪B‬‬
‫והוא מכוון בניצב למישורה אל תוך הדף‪.‬‬
‫חשבו את השטף המגנטי דרך הלולאה ברגע ‪. t  0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את הכא"מ המושרה בלולאה וכיוון(‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫מהו הזרם המושרה בלולאה ?‬ ‫ג‪.‬‬
‫באיזה קצב נמסרת אנרגיה חשמלית להתנגדות האוהמית ?‬ ‫ד‪.‬‬
‫כמה אנרגיה נהפכה לחום בפרק זמן ‪ ‬נתון ?‬ ‫ה‪.‬‬
‫מהי כמות המטען שחלפה דרך שטח חתך כלשהוא של הלולאה בפרק זמן ‪? ‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ 2 r 4b‬‬ ‫‪ r 2b‬‬
‫‪ . p ‬ה‪.‬‬ ‫‪ I ‬נגד מגמת השעון‪ .‬ד‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .  B  0    r 2 a .‬ב‪ .    r 2b .‬ג‪.‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪ r 2b‬‬ ‫‪ 2 r 4b‬‬
‫‪. Q ‬‬ ‫‪ . E ‬ו‪ .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 97 -‬‬

‫‪a‬‬

‫מציבים לולאה מלבנית שממדיה ‪ , a  b‬המכילה קבל ‪ C‬ונגד ‪ R‬באזור‬ ‫‪8.33‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪Cb‬‬ ‫של שדה מגנטי אחיד המאונך למישורה‪ .‬השדה המגנטי דועך בקצב קבוע‬
‫‪dB‬‬
‫‪ ,‬כאשר ‪ ‬הוא קבוע מספרי חיובי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dB‬‬
‫‪ ‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את המטען ‪ Q  t ‬על לוחות הקבל כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫‪dt‬‬
‫ב‪ .‬איזה לוח לש הקבל נמצא בפוטנציאל הגבוהה ?‬
‫תשובות‪:‬א‪ . Q  t   C ab 1  e  t /  ,   RC .‬ב‪ .‬הלוח התחתון בפוטנציאל הגבוהה‪.‬‬

‫‪m‬‬ ‫מוט שמסתו ‪ m‬מונח על שני פסים מוליכים חלקים‬ ‫‪8.34‬‬

‫שהמרחק ביניהם הוא ‪ . ‬המוט קשור באמצעות חוט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B‬‬ ‫קל דרך גלגלת לגוף שמסתו ‪ . M‬במרחב שורר שדה‬
‫‪R‬‬
‫מגנטי אנכי אחיד‪ ,‬כמתואר באיור‪ .‬התנגדות הפסים‬
‫היא ‪ . R‬ידוע כי המערכת מתחילה את תנועתה‬
‫‪M‬‬ ‫ממנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו ביטוי למהירות המוט כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הראו כי ניתן לפתור את הבעיה משיקולים של אנרגיה‪ ,‬היינו קצב פחיתת האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫שווה לקצב שינוי האנרגיה הקינטית של המערכת בתוספת קצב התפתחות החום‪ ,‬לאמור‪:‬‬

‫‪  M g y     m  M  2   I 2 R‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d 1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt  2‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את המתיחות בחוט ברגע ‪. t  0‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את המתיחות בחוט לאחר שהמערכת הגיעה למהירותה הגבולית‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ B  t‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪mM‬‬ ‫‪M gR ‬‬ ‫‪R m M  ‬‬
‫‪ . T ‬ד‪. T  Mg .‬‬ ‫‪ .   t   2 2 1  e‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪g .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪mM‬‬ ‫‪B  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הציור הבא מתאר מוליך בצורת האות האנגלית ‪ .e‬רדיוס החלק מעגלי‬ ‫‪8.35‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪P‬‬
‫הוא ‪ . r‬המוליך מוצב באזור של שדה סטטי ‪ B‬הניצב למישור האיור ופונה‬
‫‪Q‬‬ ‫פנימה‪ .‬מוליך ‪ OP‬מחובר לציר בנקודה ‪ O‬תוך יצירת מגע חשמלי עם‬
‫‪O‬‬
‫‪r‬‬ ‫המוליך בנקודות שעל היקפו )נקודה ‪ .( P‬בהנחה שהמוליך ‪ OP‬סובב‬
‫במהירות זוויתית קבועה ‪ ‬וכי ברגע ‪ t  0‬הנקודות ‪ P‬ו‪ Q -‬מתלכדות‪:‬‬
‫א‪ .‬את הכא"מ המושרה בלולאה ‪. PQO‬‬

‫ב‪ .‬אם למוליך התנגדות ליחידת אורך של ‪    / m‬חשבו את הזרם המושרה בלולאה ברגע‬
‫כפונקציה של הזמן ‪. t‬‬
‫‪1‬‬
‫הדרכה‪ :‬שטח של גזרה נתון על ידי ‪. A  r 2‬‬
‫‪2‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 98 -‬‬

‫‪r B‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.i ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .   r 2 B .‬ב‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2  2   t ‬‬ ‫‪2‬‬
‫מוט באורך ‪ ‬מוחזק במנוחה ובמקביל לתיל ארוך מאוד הנושא זרם ‪. I‬‬ ‫‪8.36‬‬
‫‪‬‬ ‫משחררים את המוט מגובה התחלתי ‪ d‬והוא נופל לעבר התיל‪ .‬הניחו כי‬
‫המוט מקביל לתיל בכל משך תנועתו וכי תאוצת הכובד היא ‪ .  g‬מצאו ביטוי‬

‫‪I‬‬ ‫לכא"מ המתפתח במוט כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫‪ 0i g t‬‬
‫‪. ‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪2  d  gt 2 / 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫מוט מוליך שמסתו ‪ m‬אורכו ‪ ‬והתנגדותו ‪ R‬מונח‬ ‫‪8.37‬‬
‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪‬‬ ‫על מסילה מוליכה וחלקה‪ .‬המסילה יוצרת זווית ‪ ‬עם‬
‫‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫האופק‪ .‬במרחב שורר שדה מגנטי אחיד ‪ B‬המכון אנכית‬
‫מטה‪ .‬משחררים את המוט ממנוחה‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את מהירות המוט כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את מהירותו הגבולית של המוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי המהירות תצטמצם לתוצאת תרגיל ‪ 8.21‬בגבול המתאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהו הזרם המושרה הזורם במוט כשהוא נע במהירותו הגבולית ?‬
‫ה‪ .‬באיזה קצב מומרת אנרגיה חשמלית לחום לאחר שהמהירות הגבולית הושגה ?‬
‫ו‪ .‬באיזה קצב מבצע כוח הכובד עבודה על המוט‪ .‬השוו עם סעיף קודם‪ .‬מה המסקנה ?‬

‫‪mgRsin  ‬‬ ‫‪ b  cos ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪mg tan ‬‬ ‫‪mgRsin ‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪.I ‬‬ ‫‪ . T  2 2‬ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪.‬‬ ‫‪ .   2 2‬ב‪.‬‬ ‫‪1  e mgR‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .‬‬
‫‪B 2 2‬‬ ‫‪b  cos 2 ‬‬ ‫‪b  cos 2  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m 2 g 2 tan 2  R‬‬
‫‪ . Pthermal ‬ו‪. Pmg  Pthermal .‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪B 2 2‬‬
‫תיל אינסופי הנושא זרם ‪ I  t ‬מונח על מסגרת ריבועית שאורך‬ ‫‪8.38‬‬
‫‪I‬‬ ‫צלעה ‪ b‬מבלי ליצור עימה מגע חשמלי‪ .‬התיל מונח בגובה ‪ a  b‬מעל‬
‫לצלע התחתונה של המסגרת‪ ,‬כמתואר באיור שמשמאל‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬ ‫חשבו את השטף המגנטי דרך המסגרת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪dI‬‬
‫)גודל וכיוון(‪.‬‬ ‫חשבו את הכא"מ המושרה במסגרת עבור ‪ k‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ 0b k  a ‬‬ ‫‪ 0 Ib  a ‬‬
‫‪ .  ‬עבור ‪ k  0‬נגד מגמת השעון‪ .‬עבור‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪ .  B ‬ב‪ .‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫תשובות‪:‬א‪ .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ba‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ba‬‬
‫‪ k  0‬להפך‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 99 -‬‬

‫‪‬‬ ‫נתונות שתי לולאות מעגליות‪ .‬רדיוס הלולאה הגדולה ‪ R‬ורדיוס הלולאה‬ ‫‪8.39‬‬
‫‪‬‬
‫הקטנה ‪ . r‬הלולאה הקטנה נמצאת בגובה ‪ z‬מעל הלולאה הגדולה כך שצירי‬
‫‪r‬‬
‫הלולאות מתלכדים‪ ,‬כמתואר באיור שלהלן‪ .‬תוכלו להניח כי ‪, z  R‬‬
‫ומכאן שהשדה המגנטי שיוצרת הלולאה הגדולה קבוע על פני מישורה של‬

‫‪z‬‬ ‫הלולאה הקטנה ‪ .‬מניעים את הלולאה העלינה מעלה במהירות ‪   t ‬חשבו‪:‬‬

‫א‪ .‬את השטף המגנטי דרך הלולאה הקטנה כפונקציה של ‪. z‬‬

‫את הכא"מ המושרה הנוצר בלולאה הקטנה כפונקציה של ‪ z‬ו‪.  -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪R‬‬ ‫מצאו את כיוונו של הזרם המושרה הנוצר בלולאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪30 IR 2 r 2‬‬ ‫‪0 IR 2 r 2‬‬

‫‪ .  ‬ג‪ .‬נגד כיוון השעון‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪2z 4‬‬ ‫‪2z3‬‬
‫במבט מלמעלה‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫מסגרת מלבנית שממדיה ‪ a  b‬נמצאת במישורו של תיל אנכי ארוך‬ ‫‪8.40‬‬
‫‪‬‬
‫מאוד הנושא זרם ‪ . I‬המסגרת מונעת במהירות קבועה ‪ ‬בכיוון המאונך‬
‫‪a‬‬ ‫לתיל‪ ,‬במרחק ‪ a‬מהתיל‪ ,‬מצאו את‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ .‬שטף השדה המגנטי דרך המסגרת כפונקציה של זמן‪  .‬‬
‫‪x‬‬ ‫הכא"מ המושרה במסגרת כפונקציה של זמן ‪  .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪xa‬‬ ‫הכוח חיצוני המושך את המסגרת אם התנגדותה החשמלית של‬ ‫ג‪.‬‬
‫מסגרת היא ‪  .  R‬‬

‫הביעו את תשובותיכם באמצעות ‪. a,b, I , R, t‬‬

‫‪0 Iba‬‬ ‫‪ Ib ‬‬ ‫‪a ‬‬

‫‪ .  ‬במגמת השעון‪.‬‬ ‫‪ .  B  0 ln  1 ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .‬‬
‫) ‪2 (a  t )(2a  t‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 2 I 2b 2 a 2 ‬‬
‫‪F ‬‬ ‫ג‪iˆ .‬‬
‫‪4 2  a   t   2a   t  R‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫מוט מתכת באורך ‪ L‬מחליק ללא חיכוך במהירות ‪ ‬לאורכה של מסילה מוליכה בצורת ‪ . ‬התנגדות‬ ‫‪8.41‬‬
‫המוט היא ‪ R‬ואילו התנגדות המסילה ניתנת ‪.‬‬
‫במקביל לצלע העליונה של המסילה ובמרחק ‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫ממנה נמצא תיל ארוך מאוד הנושא זרם ‪. I‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪L‬‬ ‫א‪ .‬מהו הכא"מ המושרה במוט המתכת ?‬
‫ב‪ .‬מהו הזרם העובר במוט?‬
‫ג‪ .‬באיזה הספק נוצרת האנרגיה החשמלית במוט?‬
‫שימו לב‪ :‬השדה המגנטי בתוך המסגרת אינו אחיד‪.‬‬
‫‪0 IV  L  a ‬‬ ‫‪ 0 IV  L  a ‬‬
‫‪ i  ‬במגמת השעון‪.‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪   ‬ב‪ .‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ .‬‬
‫‪2 R  a ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ a ‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 100 -‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ 2 I 2V 2   L  a  ‬‬
‫‪. P  0 2 ln ‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫‪4 R   a  ‬‬

‫תיל מוליך אשר התנגדותו הסגולית ‪ ‬ושטח החתך שלו ‪ , a‬מכופף‬ ‫‪8.42‬‬
‫‪Q‬‬
‫לצורת חצי מעגל שרדיוסו ‪ . R‬בנוסף ‪ 2‬מוליכים ישרים )מאותו חומר(‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחוברים למרכז חצי המעגל‪ ,‬כמתואר באיור שלהלן‪ .‬המוליך ‪OP‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪P‬‬ ‫קבוע למקומו ואילו המוליך ‪ QO‬מחובר אל מרכז המעגל בציר כך‬
‫‪R‬‬
‫שקצהו ‪ Q‬יכול להחליק חופשית על פני הקשת המעגלית‪ ,‬תוך יצירת‬
‫מגע חשמלי עימו‪ .‬בזמן ‪ t  0‬מונח המוליך ‪ OQ‬על ‪(   0 ) OP‬‬
‫‪‬‬
‫ומתחיל לנוע בתאוצה זוויתית קבועה ‪ . ‬במרחב שורר שדה מגנטי אחיד ‪ , B‬המאונך למישור האיור‬
‫במגמה החוצה ‪ .‬נתונים‪. B, R,  , a :‬‬
‫א‪ .‬חשבו את ההתנגדות של המוליך המורכב מהקטע ‪ OPQO‬כפונקציה של הזווית ‪  . ‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השטף של השדה המגנטי דרך המשטח התחום על ידי הקטעים ‪ OPQO‬כפונקציה של‬
‫הזוית ‪  . ‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה בלולאה ‪ OPQ‬כפונקציה של הזמן ‪  .‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את הזרם המושרה בלולאה ‪ OPQ‬כפונקציה של הזמן ‪  .‬‬

‫‪Br a t‬‬ ‫‪Br 2  t 2‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪.i‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ . R ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪  2  .‬‬
‫‪ 4  t ‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪a‬‬

‫מסגרת ריבועית שאורך צלעה ‪ d‬והתנגדותה החשמלית ‪ , R‬נמצאת בשדה מגנטי לא אחיד המכוון בניצב‬ ‫‪8.43‬‬
‫‪y‬‬ ‫למישור האיור‪ ,‬כמוראה באיור שמשמאל‪ .‬המסגרת מוצבת כך ששתי‬
‫צלעות שלה מונחות לאורך הצירים‪ .‬השדה המגנטי משתנה כפונקציה של‬
‫הזמן ושל המקום לפי הקשר ‪ , B(t , y)   t 2 y‬כאשר ‪   0‬הוא קבוע‬
‫מספרי נתון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪R‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את שטף השדה המגנטי דרך המסגרת כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫חשבו את הכא"מ המושרה במסגרת כפונקציה של הזמן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫חשבו את הספק החום המתפתח בנגד כפונקציה של הזמן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשבו את כמות האנרגיה שנפלטה מהנגד מזמן ‪ t  0‬עד לזמן ‪. ‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ 2 d 6 t2‬‬ ‫‪ t2 d3‬‬

‫‪.P i R ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .  B ‬ב‪    d t .‬נגד מגמת השעון‪ .‬ג‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2 d 6 3‬‬
‫‪.Q ‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪3R‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 101 -‬‬

‫שני פסים מוליכים ישרים מחוברים זה לזה ויוצרים בניהם זווית‬ ‫‪8.44‬‬
‫‪ , ‬כמוראה באיור‪ .‬מוט מוליך מחליק על פני הפסים במהירות‬
‫‪‬‬
‫קבועה ‪ , ‬תוך יצירת מגע איתם‪ ,‬כך שבכל רגע ורגע הפסים והמוט‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬ ‫יוצרים משולש שווה שוקיים‪ .‬המסגרת נמצאת באזור בו שורר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫שדה מגנטי אחיד ‪ B‬ניצב למישור במגמה החוצה‪ .‬ב‪ t  0 -‬המוט‬
‫‪A‬‬ ‫‪‬‬
‫מתחיל לנוע מנקודה ‪ A‬ימינה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את הכא"מ המושרה כפונקציה של זמן‪.‬‬
‫אם ידוע כי‪   110 , B  352mT ,   5.21m / sec :‬מצאו‬ ‫ב‪.‬‬
‫מתי הכא"מ המושרה בין קצות המוט שווה ל‪. 56.8V -‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪   2 B 2t tan  / 2 .‬ב‪t  2.08sec .‬‬
‫‪‬‬
‫מסגרת מוליכה בצורת משולש שווה צלעות נכנסת לאזור בו קיים שדה מגנטי אחיד ‪ B‬המאונך למישור‬ ‫‪8.45‬‬
‫האיור במגמה פנימה‪ .‬מישור המסגרת ניצב לשדה המגנטי‪ .‬נתון כי אורך צלע המסגרת הוא ‪ , a‬התנגדותה‬
‫‪ . d ‬אם ידוע כי המסגרת נעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫החשמלית ‪ R‬וכי רוחבו של האזור המגנטי הוא ‪ d‬כך ש ‪3 / 2 a‬‬

‫במהירות קבועה ‪ v‬חשבו את‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫א‪ .‬את השטף המגנטי דרך המסגרת כפונקציה של הזמן‬
‫)הבחינו בין זמנים שונים(‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ .‬את הזרם המושרה במסגרת כפונקציה של הזמן‬
‫‪B‬‬
‫‪a‬‬ ‫)הבחינו בין זמנים שונים(‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫ג‪ .‬תארו בגרף את השטף המגנטי ואת הזרם כפונקציה‬
‫של הזמן‪ .‬קחו זרם במגמת השעון כחיובי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הראו כי הכא"מ המושרה במסגרת כמוהו ככא"מ‬
‫שהיה מושרה אם במקום המסגרת המשולשת היה נכנס לשדה המגנטי מוליך ישר שאורכו ) ‪ (t‬הוא‬
‫הקטע ‪ AB‬שבציור‪ .‬הוכיחו זאת בשתי דרכים‪ .1 :‬מתוך חוק פראדיי‪ .2 .‬מתוך הנוסחא לכא"מ‬
‫‪  ‬‬
‫תנועתי‪.      B  ds ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ .‬חשבו את הכוח המגנטי השקול הפועל על המסגרת‪.‬‬
‫ו‪ .‬חשב את הכוח המגנטי השקול הפועל על המסגרת מתוך חוק שימור האנרגיה‪ ,‬דהיינו מתוך הקשר‬
‫‪  2‬‬
‫שחייב להתקיים ‪ . Fext   i R‬הסבירו את מאזן האנרגיה במערכת‪.‬‬

‫‪B 2t 2‬‬
‫‪, B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3a /  2   t  d /  ‬‬‫‪‬‬ ‫‪Ba 2 3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪,  B 0  t  3a / (2 ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫תשובות‪:‬א‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪3a   Ba 2 3 B  t  d ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪. B   d /    t   d ‬‬ ‫‪ /   ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 102 -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪3a  2 B 2t‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3a /  2   t  d /   0 ,   0  t ‬‬
‫‪2‬‬‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪R‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3a  ‬‬ ‫‪2 B  t  d ‬‬
‫‪.   d /    t   d ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪/   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2  ‬‬ ‫‪3R‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ ‪4 B 2 3t 2‬‬
‫‪ FB  ‬בכניסת‬ ‫ג‪ .‬גרף מצורף משמאל‪ .‬ד‪ .‬הוכחה‪ .‬ה‪i .‬‬
‫‪3R‬‬
‫המסגרת וביציאתה מהאזור המגנטי‪ .‬ו‪ .‬הוכחה‪ .‬הכוח החיצוני‬
‫מבצע עבודה חיובית אשר מומרת לחום בנגד‪.‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 103 -‬‬

‫נספח ‪ :1‬דפי נוסחאות לקורס פיסיקה ‪2‬‬

‫‪dq‬‬ ‫זרם חשמלי‬ ‫‪K=1/4πε 0 =9 109 N  m/C2‬‬ ‫קבוע חשמלי‬
‫‪I‬‬ ‫רגעי‬
‫‪dt‬‬ ‫‪ 0  8.85 1012 C 2 / N  m 2‬‬ ‫חדירות הריק‬
‫‪V  IR‬‬ ‫חוק אוהם‬ ‫‪‬‬ ‫‪qq‬‬
‫‪F21  K 1 2 2 rˆ21‬‬ ‫חוק קולון‬
‫‪r21‬‬
‫התנגדות התיל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוח הפועל על‬
‫‪‬‬ ‫‪F  qE‬‬
‫‪R‬‬ ‫מטען נקודתי‬
‫‪A‬‬
‫‪R   Ri‬‬ ‫חיבור נגדים‬ ‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫ˆ‪E  K 2 r‬‬
‫בטור‬ ‫שדה של מטען‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬ ‫נקודתי‬
‫‪1 / R   1 / Ri‬‬ ‫חיבור נגדים‬ ‫‪‬‬ ‫‪dq‬‬
‫‪i‬‬
‫במקביל‬ ‫‪E‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪r2‬‬
‫ˆ‪r‬‬ ‫חישוב שדה‬
‫‪all ch arg e‬‬ ‫חשמלי‬
‫)) ‪R(T )  R(T0 )(1   (T  T0‬‬ ‫תלות התנגדות‬ ‫‪dq‬‬ ‫‪dq‬‬ ‫‪dq‬‬
‫המוליך‬ ‫‪‬‬ ‫‪, ‬‬ ‫‪, ‬‬ ‫צפיפות מטען‬
‫בטמפרטורה‬ ‫‪dl‬‬ ‫‪dA‬‬ ‫‪dV‬‬
‫‪ ‬‬ ‫צפיפות הזרם‬ ‫‪‬‬
‫‪I   j  dA ,‬‬ ‫‪j  dI / dA‬‬ ‫‪ e   E  nˆ dA‬‬
‫‪A‬‬ ‫שטף שדה‬
‫חשמלי‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חוק אוהם‬ ‫‪‬‬ ‫חוק גאוס‬
‫‪j  E  E / ‬‬
‫דיפרנציאלי‬ ‫‪‬‬‫‪S‬‬
‫‪E  nˆ dA  Qencl  0‬‬
‫‪W  VIt‬‬ ‫עבודת הזרם‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪B‬‬
‫החשמלי‬ ‫‪W A B  q( B   A )  q  E  dl‬‬ ‫עבודת השדה‬
‫)הספק קבוע(‬ ‫‪A‬‬ ‫החשמלי‬

‫‪P  VI  I 2 R  V 2 R  dW dt‬‬ ‫הספק הזרם‬ ‫‪B‬‬

‫‪ ‬‬
‫החשמלי‬ ‫‪V   B   A    E  dl‬‬ ‫הפרש‬
‫‪A‬‬ ‫פוטנציאלים‬
‫‪ I  0 ,  ε   IR‬‬ ‫חוקי קירכהוף‬ ‫‪U U A‬‬
‫‪V B‬‬
‫‪W‬‬
‫‪  A B‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪VAB   IR   ‬‬ ‫המתח בין שתי‬ ‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ ‬‬ ‫פוטנציאל‬
‫נקודות ‪ A‬ו‪B-‬‬ ‫‪(r )    E  dl‬‬ ‫חשמלי‬
‫‪‬‬
‫)נקודת ייחוס‬
‫באינסוף(‬
‫‪dq q‬‬ ‫טעינת הקבל‬ ‫‪  Kq / r‬‬ ‫פוטנציאל של‬
‫‪q  C (1  e  t / RC )   R‬‬ ‫‪ ,‬‬ ‫מטען נקודתי‬
‫‪dt C‬‬
‫‪dq‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪r‬‬
‫חישוב‬
‫‪all charge‬‬ ‫פוטנציאל‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪T m‬‬ ‫‪Ex  ‬‬ ‫‪, Ey  ‬‬ ‫‪, Ez  ‬‬ ‫שדה חשמלי‬
‫‪ 0  4  10 7‬‬ ‫קבוע מגנטי‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫ופוטנציאל‬
‫‪A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E r    r , E  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ B  dl‬‬ ‫‪ 0  i‬‬ ‫חוק אמפר‬ ‫‪E   Ei ,     i‬‬ ‫עקרון‬
‫‪l‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫סופרפוזיציה‬
‫לשדה‬
‫ולפוטנציאל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 I dl  r‬‬ ‫חוק ביו‪-‬סבר‬ ‫‪C  Q /   Q / V‬‬ ‫קיבול‬
‫‪B   dB ‬‬
‫‪4  r 3‬‬ ‫‪C   0 r A / d‬‬ ‫קיבול קבל‬
‫לוחות‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 104 -‬‬

‫‪μ i (sin  ) dl‬‬

‫‪B   dB  0 ‬‬ ‫‪1/ C  1/ Ci‬‬ ‫חיבור קבלים‬
‫בטור‬
‫‪4π‬‬ ‫‪r2‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F  q[v  B] ,‬‬ ‫כוח על מטען‬ ‫‪C   Ci‬‬ ‫חיבור קבלים‬
‫בשדה מגנטי‬ ‫במקביל‬
‫‪F  qvB sin ‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪ (1/ 2)CV  Q /(2C )  (1/ 2)QV‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אנרגית קבל‬
‫טעון‬
‫‪F  iB sin ‬‬ ‫כוח על תיל‬ ‫‪U  (1/ 2)Q‬‬ ‫אנרגית מוליך‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נושא זרם‬ ‫טעון‬
‫]‪dF  i[dl  B‬‬ ‫בשדה מגנטי‬
‫‪τ  iAB sin   B sin ‬‬ ‫מומנט סיבובי‬ ‫‪U  (1/ 2)   dV‬‬ ‫אנרגית מבודד‬
‫על מסגרת‬ ‫טעון‬
‫‪  iA‬‬ ‫מומנט מגנטי‬ ‫‪U  ( 0 r / 2)  E 2 dV‬‬ ‫אנרגית השדה‬
‫החשמלי‬
‫‪V‬‬
‫‪ ‬‬
‫) ‪B   0i /(2r‬‬ ‫שדה מגנטי של תיל‬ ‫‪ B   B  dA‬‬ ‫שטף השדה‬
‫אינסופי‬ ‫המגנטי‬

‫‪F  0 i1i2‬‬ ‫הכוח ליחידת אורך בין‬ ‫‪d‬‬ ‫כא"מ מושרה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני תיילים ארוכים‬ ‫‪  N‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪2 d‬‬ ‫מקבילים‬ ‫‪dt‬‬
‫‪‬‬ ‫השראות‬ ‫‪di‬‬ ‫כא"מ מושרה‬
‫‪LN‬‬ ‫‪  L‬‬ ‫עצמית‬
‫‪i‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪1‬‬ ‫אנרגיה השדה המגנטי‬ ‫‪1 2‬‬ ‫האנרגיה‬
‫‪U‬‬ ‫‪ B dV‬‬ ‫‪U‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Li‬‬ ‫האגורה במשרן‬
‫‪2 0‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪2‬‬

‫נוסחאות נוספות לפיסיקה ‪2‬א‬

‫אלקטרוסטטיקה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪divA  A x x  A y y  A z z    A‬‬ ‫דיברגנץ של שדה ‪A‬‬
‫ומגנטוסטטיקה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪divE   /  0‬‬ ‫‪  A‬‬ ‫‪A y   A x A z   A y A x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫רוטור של שדה ‪A‬‬
‫‪rotA   z ‬‬ ‫‪ î  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ĵ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ k̂    A‬‬
‫‪ y‬‬ ‫‪z   z‬‬ ‫‪x   x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪divB  0‬‬ ‫‪ ˆ  ˆ ‬‬ ‫גרדיאנט של‬
‫‪grad   ˆi‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פוטנציאל ‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפלסיאן של‬
‫‪rotB   0 j‬‬ ‫‪ 2  2  2‬‬
‫‪ 2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פוטנציאל ‪‬‬
‫‪x 2 y 2 z 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪rotE  0‬‬ ‫ˆ‪xiˆ  yjˆ  zk‬‬ ‫ווקטור יחידה ̂‪r‬‬
‫‪r̂ ‬‬ ‫במערכת כדורית‬
‫‪x 2  y2  z 2‬‬
‫̂‪xî  yj‬‬ ‫ווקטור יחידה ̂‪r‬‬
‫‪r̂ ‬‬ ‫במערכת גלילית‬
‫‪x 2  y2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ווקטור העתקה חשמלית‬
‫‪D   0 E  P   r 0 E‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ווקטור הקיטוב )חומרים לינאריים(‬
‫‪P  ( r  1)0 E  0 E‬‬
‫‪  P , free  D ‬‬ ‫צפיפות המטען הקשור ‪ ‬והחופשי ‪free‬‬
‫)במעבר מתווך דיאלקטרי לשדה אפס(‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫השראה מגנטית‬
‫‪B  0 H  0 M  r 0 H‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגנוט‬
‫‪M  (  r  1) H  (  r  1) B /  r  0‬‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 105 -‬‬

‫‪   ‬‬ ‫מגנוט‬

‫‪M ‬‬
‫‪V‬‬

‫אלמנט נפח ‪dV‬‬ ‫נפח ‪V‬‬ ‫אלמנט שטח ‪dA‬‬ ‫שטח ‪A‬‬
‫‪V  4R 3 / 3‬‬ ‫‪A  4R 2‬‬ ‫כדור‬
‫‪r‬‬ ‫נפח הכדור‬
‫‪dr‬‬

‫‪dV  4r 2 dr‬‬

‫‪r‬‬
‫‪V  r 2 ‬‬ ‫‪dA  2πr d‬‬ ‫‪2r‬‬
‫‪r‬‬ ‫גליל‬
‫‪r‬‬
‫נפח הגליל‬
‫‪dr‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪d‬‬ ‫שפה‬
‫בכיוון רדיאלי‪:‬‬ ‫בכיוון הציר‪:‬‬ ‫‪d‬‬
‫חיצונית‪:‬‬
‫‪dV  2r dr‬‬ ‫‪A  2R‬‬
‫‪dV  r 2 d‬‬
‫בסיס‪A  R 2 :‬‬
‫מעגל‬
‫‪  2r‬‬ ‫‪dA  2πr dr‬‬ ‫‪A  R‬‬ ‫‪2‬‬

‫היקף המעגל‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬

‫‪dr‬‬

‫מכניקה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ dr‬‬ ‫‪ dv‬‬ ‫מהירות ותאוצה‬
‫‪‬‬
‫‪W   F  dl‬‬ ‫עבודה‬ ‫‪v‬‬ ‫‪, a‬‬ ‫) ‪ = r‬מיקום(‬
‫‪1‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪P  dW / dt  F  v‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫הספק‬ ‫‪r  r0   v dt‬‬ ‫מיקום‬
‫‪t0‬‬

‫‪EK  m / 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫אנרגיה קינטית‬ ‫‪v  v0   a dt‬‬ ‫מהירות‬
‫‪t0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E p  mgh‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית‬
‫כובדית‬ ‫‪F  ma‬‬
‫החוק השני של ניוטון‬

‫‪ES  kx 2 / 2‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית‬

‫אלסטית )קפיץ(‬
‫‪f k  k N‬‬ ‫כוח חיכוך קינטי‬

‫‪E  E K  E p  ES‬‬ ‫אנרגיה מכנית‬

‫כוללת‬
‫‪f s  f s max   s N‬‬ ‫כוח חיכוך סטטי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫התחלתית‪ - E‬סופית‪E = E‬‬ ‫שינוי באנרגיה‬
‫‪ =  kx‬קפיץ ‪F‬‬
‫חוק הוק‬
‫)כוח קפיץ(‬
‫עבודה כוללת‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוח הכובד‬
‫חיצוניים ‪W = Wfk + W F‬‬ ‫‪W  mg‬‬
‫‪W  E‬‬ ‫משוואת עבודה‪-‬‬ ‫‪  R‬‬ ‫מהירות קווית וזוויתית‬
‫אנרגיה‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬השראה אלקטרומגנטית‪-‬תרגילים‪.‬‬ ‫‪- 106 -‬‬

‫‪  2 f  2 / T‬‬ ‫מהירות זוויתית‬

‫תנועה הרמונית פשוטה‬ ‫)תנועה מעגלית קצובה(‬
‫) ‪x(t )  A cos( t  ‬‬ ‫משוואת‬ ‫‪T  2 R /   1/ f‬‬ ‫זמן מחזור‬
‫התנועה‬
‫) ‪ (t )   A sin( t  ‬‬ ‫משוואת‬
‫‪aR   2 / R   2 R  4 2 f 2 R‬‬ ‫תאוצה מרכזית‬
‫המהירות‬ ‫)צנטריפטלית(‬
‫משוואת‬
‫) ‪a(t )   2 Acos(ωt+‬‬ ‫התאוצה‬
‫מהירות‬
‫‪   A2  x 2‬‬ ‫קווית‬
‫מהירות‬
‫‪  k m ,  g l‬‬ ‫זוויתית‬

‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‪.‬‬
 .‫תרגילים‬-‫ השראה אלקטרומגנטית‬:8 ‫פרק‬ - 107 -

‫ נוסחאות מתמטיות‬:2 ‫נספח‬

‫אינטגרלים‬ ‫נגזרות‬
dx
 dx  x dx
1
d df
 a f dx  a  f dx a f   a
dx dx
d df dg
  f  g  dx   f dx   g dx dx
 f  x   g  x   
dx dx
x m 1 d m
 x dx 
m
 m  1 x  mx m 1
m 1 dx
dx d 1
 x  ln x dx
ln x 
x
1 axb d f  x f x df
 e dx  a e
ax b
e e  
dx dx
d
 sin  x  dx   cos x dx
sin  x   cos  x 
d
 cos  x  dx  sin  x  dx
cos  x    sin  x 
d 1
 tan  x  dx   ln  cos x  dx
tan  x  
cos2 x
‫ כאשר‬, 1     1  n :‫קירוב הבינום‬
n
x 1
 sin  x  dx  2  4 sin  2 x 
2

.‫ מספר רציונלי‬n -‫ ו‬  1

x 1
 cos  x  dx  2  4 sin  2 x 
2

1
 x e dx  a 2  ax  1 e
 ax  ax

dx x
 x 2  a 2 3/2  a 2 x 2  a 2
 
dx 1 x
x a
2 2
 arctan  
a a
dx 1  xa
 a 2  x 2  2 ln  x  a 
x
 x 2  a 2 dx  x  a
2 2


dx
x a
2 2 
 ln x  x 2  a 2 

.‫הקובץ הינו לשימוש פנימי בלבד ואין לעשות בו כל שימוש למטרות רווח כספי או אחר‬