שמי _____ ,ברצוני לערער על החלטתו של מפקד בהד 1אל"מ גיא לוי ,להרחיק אותי מקורס הקצינים .אני צוערת בפלוגת ____ גדוד ___ ,ואני התגליתי בתאריך 31.8כחולת קורונה הראשונה בפלוגה .עקב כך נעשה תחקיר וחקירה אפידמיולוגית ,והתחקיר הציג מידע שקרי ולא מדויק לגביי: .1בתחקיר כתוב שבתאריך 27.8אבא שלי שהה ליד חולה מאומת .ב 30.8עשה בדיקה ולמחרת קיבל תשובה חיובית .למען האמת ,אבא שלי לא יודע ממי הוא נדבק ולכן האמירה שהוא שהה ליד חולה מאומת היא לא נכונה ,מפני שהוא לא נכנס לבידוד לפני הופעת התסמינים .בנוסף ,ברגע שאבא שלי עשה בדיקת קורונה ב 30.8אמא שלי התקשרה להודיע לי ,ואני דיווחתי מיידית למפקצית .למחרת בבוקר אמא שלי הודיעה לי שהוא חיובי ,ושוב דיווחתי מיידית למפקצית. .2טוענים בתחקיר שהסתרתי תסמינים ברביעי ,26.8והם התגלו בדיעבד רק ביום ראשון .30.8 ביום רביעי בבוקר הודעתי למפקצית שלי שיש לי שיעולים וכאבי גרון ,והיא שלחה אותי לחוג"ד באותו יום .לא הסתרתי תסמינים ,ודיווחתי בזמן ,בניגוד לכתוב בתחקיר. .3בתאריך 26.8החוג"ד נתן לי סטרפסילס , ,ונקבע לי תור לרופא למחרת .למחרת היה לי סיור בירושלים ,ולכן שאלתי את החופ"לת (שאחראית על קביעת התורים) אם אני אספיק להגיע לתור למרות הסיור .היא ענתה שלא ,ולכן ביטלה לי אותו .בתחקיר מצוין שביטלתי את התור על דעת עצמי ,מפני שהרגשתי טוב .אין זאת האמת. * בנוסף ,הרופא קיבל תשובה שאני חיובית בתאריך ,31.8בזמן שהייתי בבידוד בבה"ד .הוא לא שמר על חיסיון רפואי והודיע לכל הפלוגות לפני שהודיע לי .אני ידעתי שאני מאומתת מחבריי לגדוד, ולא מהרופא או מהסגל .לאחר מכן ,הרופא הזין באיחור את הנתונים במערכת ,והם כמובן שונים מהאמת שקרתה. למרות שיש עובדות שקריות לגביי בתחקיר ,יש נקודה אחת שאיתה אני מוכרחה להסכים .בתאריך 30.8היה לי אובדן חוש טעם לסירוגין למשך שלוש שעות .עד ארוחת הצהריים לא הייתי בטוחה אם אני מרגישה טעם ,ובארוחת הצהריים הבנתי סופית שאבד לי חוש הטעם .דיווחתי על כך לחובשת הפלוגתית שלוש שעות לאחר מכן .מכיוון שחוש הטעם בא והלך לסירוגין ,התייחסתי לזה כתסמין צינון ,מפני שהייתי מצוננת באותו יום .אין ספק שמקרה זה הוא חמור ביותר .דיווחתי ,אך לא דיווחתי בזמן .אני מבינה את גודל חומרת האירוע ,אני לוקחת על כך אחריות אישית .פעלתי מתמימות ,והייתי צריכה לפעול בצורה אחראית יותר .ביום רביעי דיווחתי מיידית על תסמינים ,אני הייתי מפקדת בתקשוב במשך שנה ואני מבינה ויודעת מה זה אחריות .האירוע הזה מוגדר מבחינתי כתקלה חד פעמית .ביום רביעי 26.8התנהגתי בצורה רצינית ואחראית למצב ,ודיווחתי .לכן ,אני מאוכזבת מעצמי שהגעתי לסיטואציה שבה לא גיליתי מספיק אחריות אישית ,מפני שאני מכירה את עצמי, והתנהגות זאת לא אופיינית לי .אני אסכם ואגיד שזאת הפעם השנייה שלי בבה"ד .1פעם שעברה הודחתי בשבוע סף עקב בעיות בריאותיות ,ועשיתי הכול על מנת לחזור לכאן בפעם השנייה .אני חריגת פזם ,ולכן לא היה פשוט לצאת להקצאה זו .נלחמתי ונאבקתי בשביל להגשים את החלום הזה .יש בי המון מוטיבציה ,אני מרגישה שיש לי עוד המון לתרום ולתת ,ומפני שזאת הפעם השנייה שלי בבה"ד אני למדתי להעריך על שנייה ושנייה שאני נמצאת בו .לכן ,על אף תקלה שנגמרה בגללי, ובנוסף לכך שאני מבינה את גודל האירוע ,חומרת האירוע וחוסר האחריות שקרה באירוע ,אני מבקשת שתתחשב בי ותקבל את הערעור שלי .במידה והוא יתקבל ,אני אחזור לבה"ד ואמשיך להיות מצטיינת ,אשאף להיות צוערת למופת ככל האפשר .אני מרגישה שיש לי עוד המון מה לתרום ,ולא יצאתי לבה"ד בפעם השנייה כדי להרים ידיים ולוותר .זה החלום הכי גדול שלי ,אני מבקשת ממך שתאפשר לי להגשים אותו. תודה מראש,