‫בס"ד‬

‫תיקון האחווה בספירת העומר‬

‫שיעורים המבוססים על שיעורים של הרב אשכנזי (מניטו)‬

‫כתבה ד"ר גבריאלה בן שמואל‬

‫מעניין לראות שעל פי המסורת‪ ,‬מכירת יוסף על ידי אחיו נעשתה בתקופת ספירת העומר‪ .‬נראה‬
‫שתקופה זו מאופיינת בתיקון האחווה על גלגוליו השונים‪ .‬ננסה לעקוב אחר כמה מסיפורים המרכזיים‬
‫שביניהם‪.‬‬

‫הסיפור מתחיל ביריבות המתגלה בין שני הבנים הראשונים בהיסטוריה‪ :‬קין – הבן‪ ,‬איש האדמה‪,‬‬
‫החומריות והקנין‪ ,‬תופס את עצמו כעיקר המציאות ואת העולם כקניינו; והבל – האח‪ ,‬רועה הצאן ואיש‬
‫הרוח‪ ,‬הערכים והחינוך‪ ,‬התופס את האחר כעיקר ואת עצמו כתוספת‪ .‬את העימות ביניהם רואים בשני‬
‫הפסוקים הראשונים המתארים את לידתם וצמיחתם‪:‬‬

‫ָאדם‪ ,‬י ַָדע אֶ ת חַ ּוָה אִ ׁשְ ּתֹו; וַּתַ הַ ר‪ ,‬וַּתֵ לֶ ד אֶ ת ַקי ִן‪ ,‬וַּתאמֶ ר ָקנִיתִ י אִ יׁש אֶ ת ה'‪ ‬וַתסֶ ף לָ לֶ ֶדת‪,‬‬
‫‪ ‬וְהָ ָ‬
‫‪1‬‬
‫אֶ ת ָאחִ יו אֶ ת הָ ֶבל; וַי ְהִ י הֶ בֶ ל‪ ,‬רעֵ ה צאן‪ ,‬ו ְַקי ִן הָ י ָה עבֵד אֲ ָדמָ ה‪.‬‬

‫כידוע‪ ,‬העימות בין הבן לאח מסתיים ברציחת הבל (וכל התולדות שאמורים היו לצאת ממנו) על ידי‬
‫אחיו הבכור‪ .‬ה' קובע במצחו של קין אות‪ ,‬ושולח אותו לגלות‪ ,‬שכן העונש על שנאת חינם בתורה הוא‬
‫תמיד גלות‪.‬‬

‫בשלב הבא‪,‬‬

‫‪2‬‬
‫ןַּי ֵַדע ַקי ִן אֶ ת‪-‬אִ ׁשְ ּתֹו‪ ,‬וַּתַ הַ ר וַּתֵ לֶ ד אֶ ת חֲ נֹוְך; וַי ְהִ י ּבנֶה עִ יר‪ ,‬וַּיִקְ ָרא ׁשֵ ם הָ עִ יר ּכְׁשֵ ם ּבְנֹו חֲ נֹוְך‪.‬‬

‫הבן שנולד לקין הוא למעשה גלגול של הבל‪" ,‬המחנך"‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשמו – שכן שם‬
‫בתורה הוא מהות‪ .‬אולם קין‪ ,‬שמתחיל יזמות אנושית חיובית‪ ,‬נכשל גם בשלב הבא‪" :‬ויקרא שם העיר‬
‫כשם בנו חנוך" – קין בונה את העיר הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬המטרופוליס הראשונה‪ ,‬אך "קורא" לה‬
‫"כשם בנו חנוך"‪ :‬הוא לוקח את מהות האדם‪ ,‬המדבר‪ ,‬ומוריד אותה אל העיר‪ ,‬כלומר‪ ,‬לרמת הדומם‪.‬‬
‫במושגים מודרניים היינו אומרים שהוא הופך את "החברה"‪" ,‬הכלל"‪" ,‬הקומונה" לעיקר‪ ,‬ואת מהותו של‬
‫האדם‪ ,‬את צלם אלוקים שבו מוחק בכך שהוא משעבד אותו לאותו אידיאל קולקטיבי שאינו מאפשר‬
‫לפרטים שבו לשמור על צביונם הייחודי‪ .‬הידרדרות מוסרית‪-‬רוחנית זו באה לידי ביטוי בשמותיהם של‬
‫בני שושלת קין הבאים‪ :‬עירד (בן העיר שירד); מחויאל (מחיית צלם האל שבאדם); מתושאל (מיתה‬

‫‪1‬בראשית ד‪ ,‬א‪-‬ב‪ .‬לפירוט נושא זה בהרחבה‪ ,‬ראו סוד העברי‪ ,‬א'‪ ,‬שער שני‪ ,‬השושלות‪ ,‬עמ' ‪101-129‬‬
‫‪ 2‬בראשית ד‪ ,‬יז‪.‬‬
‫שבחיים‪ ,‬אלו הרשעים)‪ .‬סופה של שושלת קין‪ ,‬שתובל קין – בן הדור השביעי מקין – רוצח את סב סבו‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫שהחלה ברצח אח מסתיימת למעשה באיבוד עצמי לדעת‪.‬‬

‫גם שת‪ ,‬בנם השלישי של אדם וחוה‪ ,‬ושושלתו‪ ,‬שלוקחים על עצמם להמשיך את ייעוד החינוך שהיה‬
‫הבל צריך לממש‪ ,‬מידרדרים אלי אבדן המבול‪ .‬למרות שהידרדרות זו מתרחשת מסיבות אחרות מאלו‬
‫של שושלת קין – חוסר אהבת המחנכים לחניכיהם – התוצאה זהה‪ :‬הן שושלת קין והן שושלת שת‬
‫מגיעות לסופן‪ ,‬והקב"ה מחליט להשמיד את כל האנושות הקלוקלת ולהתחיל מחדש עם נח ובני‬
‫משפחתו‪.‬‬

‫בתום אלפיים שנות התוהו הראשונות של ההיסטוריה מתחיל באנושות סיפור של ניסיון אחר ניסיון‬
‫להביא לגאולת האנושות‪ :‬החל מלידתו של אברהם בשנת ‪ 1948‬לבריאת העולם‪ ,‬לוקחת על עצמה‬
‫משפחת האבות העבריים – אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב – לתקן את הקלקולים שחוותה האנושות כולה‪ .‬הם‬
‫הולכים מתרבות לתרבות (מהכשדית למצרית‪ ,‬מהפלשתית לכנענית ולארמית) ומנסים לחנך את‬
‫האנושות לחוק האלוהי המוסרי העליון‪ .‬תיקון האחווה‪ ,‬אותה אחווה שנכשלה בין שני הבנים הראשונים‬
‫של ההיסטוריה‪ ,‬מתנהל במשפחה העברית בשני מישורים מקבילים‪ :‬בין איש לאיש (כדוגמת אברהם‬
‫ולוט‪ ,‬או אברהם ואבימלך) ובין איש ואשה (כדברי אברהם לשרה ואחר כך יצחק לרבקה‪" :‬אמרי נא‬
‫אחותי את‪ )".‬אולם שיא תיקון זה מתגלה כאשר שנים עשר בני יעקב ובתו נולדים אצל לבן ומכילים‬
‫בתוכם את זהות ישראל בשלמותה‪ .‬בשלב זה חוזר יעקב לארץ ישראל על מנת להמשיך את תיקון‬
‫האחווה בארץ המיועדת לישראל‪.‬‬

‫בשלב הראשון‪ ,‬מגיע יעקב מכל המקומות בארץ ישראל דווקא לעיר שכם‪:‬‬

‫וַּיָבא י ַעֲ קב ׁשָ לֵ ם עִ יר ׁשְ כֶם‪ ,‬אֲ ׁשֶ ר ּבְאֶ ֶרץ ְּכנַעַ ן‪ּ ,‬בְבאֹו‪ ,‬מִ ּפַ ַּדן אֲ ָרם; וַּיִחַ ן אֶ ת ּפְ נֵי הָ עִ יר‪ .‬וַּי ִֶקן אֶ ת‬
‫חֶ לְ ַקת הַ ּׂשָ ֶדה אֲ ׁשֶ ר נָטָ ה ׁשָ ם ָאהֳ לֹו‪ ,‬מִ ּיַד ְּבנֵי‪-‬חֲ מֹור‪ ,‬אֲ ִבי ׁשְ כֶם ּבְמֵ ָאה קְ ׂשִ יטָ ה וַּיַּצֶב‪ׁ-‬שָ ם‬
‫‪4‬‬
‫מִ זְּבֵ חַ ; וַּיִקְ ָרא לֹו אֵ ל‪ ,‬אֱ לֹוהֵ י י ִׂשְ ָראֵ ל‪.‬‬

‫אין זה מקרה‪ :‬הקלקול שהחל בעקבות בניית עירו של קין וקריאתה "כשם בנו חנוך"‪ ,‬מיועד לתיקון‬
‫בעיר הנקראת שכם‪ ,‬שבה מבקש נסיך העיר הכנעני להתחתן עם בתו של יעקב העברי‪ .‬יתכן שאם‬
‫חיבור זה היה מתרחש בקדושה‪ ,‬היה תיקון האחווה בין עם ישראל לאומות העולם מגיע לסיומו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בגלל קלקול נוסף המתרחש בשלב זה בעקבות לקיחתה של דינה בכוח על ידי שכם בן חמור החוי‪,‬‬
‫התיקון לא מתבצע‪ .‬שמעון ולוי‪ ,‬אחי דינה‪ ,‬לוקחים על עצמם להשלים את הנקמה בבני העיר‪ ,‬לא לפני‬
‫שאלו מלים את עצמם‪ .‬בהמשך יתחתן שמעון עם דינה אחותו‪ ,‬ואילו בתה של דינה עם שכם בן חמור‪,‬‬
‫אסנת‪ ,‬תגיע למצרים ושם תינשא ליוסף‪.‬‬

‫‪3‬ראו פירוט נוסף בסוד העברי‪ ,‬א'‪ ,‬עמ' ‪149-163‬‬

‫‪ 4‬בראשית‪ ,‬לג‪ ,‬יח‪-‬כ‪.‬‬
 ‫לגבי סיפור זה יש לציין את הנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬העיר נקראת "שכם"‪ ,‬אותיות "כשם"‪ ,‬ומיועדת להוות תיקון לאחווה שהתקלקלה בסיפור קין‬
‫והבל‪.‬‬
‫‪ .2‬התיקון לא נעשה בצורה נכונה בגלל אלימות שכם בן חמור‪ ,‬אבל ביתם של דינה ושכם חוזרת‬
‫למשפחה העברית בנישואיה עם יוסף והולדת שני בניהם‪ ,‬אפרים ומנשה‪.‬‬
‫‪ .3‬שמעון ולוי פועלים להשלים את התיקון‪ ,‬אולם עושים זאת גם הם בצורה לא נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬אנשי העיר שכם שמלים את עצמם מונים‪ ,‬על פי המדרש‪ 24,000 ,‬גברים‪ .‬מספר זה אינו‬
‫אקראי‪.‬‬
‫‪ .5‬יעקב אמנם כועס על שני בניו‪ ,‬אך מבין את הצורך שלהם בתיקון שלא התבצע‪.‬‬
‫‪ .6‬על פי הקבלה (שער הגלגולים של האר"י)‪ ,‬שכם הוא גלגולו של הבל ואילו שמעון הוא גלגולו‬
‫של קין‪ .‬דינה היא גלגולה של התאומה של הבל שעליה‪ ,‬לפי אחד המדרשים‪ ,‬רבו השניים‪.‬‬

‫בשלב הבא‪ ,‬מתבצע תיקון האחווה בשני מישורים מקבילים‪ :‬יעקב שולח את יוסף – האח המחנך – אל‬
‫אחיו ללמדם את האחווה‪:‬‬

‫‪ ‬וַיאמֶ ר לֹו‪ ,‬לֶ ְך‪-‬נָא ְראֵ ה אֶ ת ׁשְ לֹום ַאחֶ יָך וְאֶ ת ׁשְ לֹום הַ ּצאן‪ ,‬וַהֲ ׁשִ ֵבנִי ָּדבָר; וַּיִׁשְ לָ חֵ הּו מֵ עֵ מֶ ק‬
‫‪5‬‬
‫חֶ בְרֹון‪ ,‬וַּיָבא ׁשְ כֶמָ ה‪.‬‬

‫זוהי שליחות של שלום‪ ,‬ורק כשהיא תסתיים‪ ,‬יוכל יוסף להשיב 'דבר' אל אביו‪ .‬בינתיים האחים‬
‫מחליטים שהאסטרטגיה המשיחית של יוסף מסוכנת מדי לישראל ומחליטים קודם להרגו ואחר כך‬
‫להמתיק את הדין ולמכרו‪ .‬הם מוכרים את יוסף המורד למצרים וכתוצאה מכך יהודה יורד מדרגתו‬
‫כמנהיג האחים‪ .‬שני קלקולים אלו של אחווה ואהבה מתרחשים שניהם בשיאה של ספירת העומר‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬בתקופה שבין פסח לשבועות‪ .‬חשוב לראות שגם כאן‪ ,‬שמעון ולוי משחקים תפקיד מרכזי‬
‫בשנאה בין האחים‪ ,‬שכן על פי המדרש‪ ,‬שמעון הוא זה המציע באזני לוי להרוג את יוסף המתקרב‬
‫לאחיו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בהמשך הסיפור יתקיימו כאן שני תיקונים וזיווגים מקבילים‪ :‬יוסף עם אשת פוטיפר‬
‫מצד הטומאה ואסנת מצד הקדושה; ויהודה עם בת שוע מצד הטומאה‪ ,‬ותמר בת שם מצד הקדושה‪.‬‬
‫הבנים הנולדים להם מזיווגים אלו‪ ,‬ימשיכו את תיקון האחווה במסגרת משפחת האבות‪.‬‬

‫יוסף הוא הבן הנוסף (כמצוין בשמו) המקביל למעשה להבל‪" ,‬התוספת" של אחיו‪ .‬ואילו יהודה ממשיך‬
‫את גלגולו של קין בקדושה‪ .‬העימות ביניהם‪ ,‬למרות שהוא קשה‪ ,‬מסתיים בתיקון האחווה המתבצע‬
‫דווקא במצרים‪ ,‬לב הטומאה‪ .‬רק לאחר שיהודה שומע מיוסף את מילת המפתח ‪-‬‬

‫‪6‬‬
‫וְאַ ּתֶ ם‪ ,‬עֲ לּו לְ ׁשָ לֹום אֶ ל‪-‬אֲ בִ יכֶם‬

‫יהודה מבין שנעשה כאן תיקון אמיתי ברמת האחווה ופונה ליוסף בשלום‪ .‬כששני האחים – המייצגים כל‬
‫אחד נטייה משיחית אחרת (זו של יוסף הקוראת לצאת אל תוככי התרבויות השונות ולחנכן לאחווה‬
‫ולמוסריות מתוכן‪ ,‬וזו של יהודה הטוענת שעם ישראל צריך להיות בארץ ישראל ולחנך את העולם‬

‫‪ 5‬בראשית לז‪ ,‬יד‪ .‬מעניין שגם כאן תיקון האחווה היה אמור להיות באיזור שכם‪.‬‬
‫‪ 6‬בראשית מד‪ ,‬יז‬
‫למוסריות מציון‪ ,‬כי מחיר הירידה אל בין האומות יקר מדי לעם ישראל) – מצליחים להגיע לשלום‬
‫ביניהם‪ ,‬מוכנים בני יעקב לעבור לשלב השבטים ולשלב העם כדי לגבש את העם שיהיה "ממלכת כהנים‬
‫וגוי קדוש" לאנושות כולה‪ ,‬ולקבל את התורה‪.‬‬

‫הגלגול הבא של הסיפור הוא בעימות שבין זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון (הגלגול של קין ושמעון בן‬
‫יעקב) הלוקח את כזבי בת צור‪ ,‬בת מלך מדין‪ ,‬קבל עם ועדה‪ ,‬ומתעמת עם משה (גלגולו של הבל) יחד‬
‫עם אנשי שבטו‪ .‬על חילול ה' זה בפרהסיה מגיב ה' בהביאו מגיפה על ‪ 24,000‬אנשי שבט שמעון‬
‫המצטרפים אליו למרד‪ .‬למעשה מופיעות כאן אותן דמויות שהיו בסיפור של שכם‪ ,‬דינה ושמעון‪ ,‬אך כאן‬
‫אנשי שמעון הם כבר חלק מעם ישראל (כאילו שהמילה של אנשי שכם בסוף הסיפור הקודם מאפשרת‬
‫להם להיות כבר חלק מעם ישראל בגלגול הבא)‪ .‬ואילו אנשי לוי כבר עשו תיקון גדול בענייני האחווה כמו‬
‫גם בקידוש ה'‪ ,‬שכן הם לא מצטרפים יותר לא לחטא העגל ולא למרד של קורח ועדתו או לזה של שמעון‬
‫ושבטו אל מול משה‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬אהרון הכהן הופך לסמל האחווה והשלום‪ ,‬ופנחס פועל במסירות נפש‬
‫ובקידוש ה' בהרגו את זמרי וכזבי‪ ,‬ובעצרו את המגיפה‪ .‬למרות שזה לא נאמר בפירוש‪ ,‬אירוע זה‬
‫מתרחש בחודש אייר‪ ,‬באמצע ספירת העומר‪.‬‬

‫הגלגול הבא של הסיפור מתרחש בתקופת רבי עקיבא‪ ,‬לאחר חורבן בית שני ובזמן מרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫אנו נמצאים כאן בסופן של "אלפיים שנות תורה" ובתחילתן של "אלפיים שנות משיח"‪ .‬רבי עקיבא‬
‫(גלגול נוסף של קין) מתעמת עם טורנוסרופוס‪ ,‬הנציב הרומאי ואשתו‪ ,‬המבקשת להכשיל את רבי‬
‫עקיבא על ידי כך שתפתהו ותגרום לו לעבודה זרה (כמו כזבי בת צור את זמרי בן סלוא נשיא שבט‬
‫שמעון)‪ .‬הפעם‪ ,‬לא רק שרבי עקיבא אינו מתפתה לה‪ ,‬אלא שבסופו של הסיפור‪ ,‬אשת טורנוסרופוס‬
‫מתגרשת מבעלה‪ ,‬מתגיירת ונישאת לרבי עקיבא בקדושה‪ .‬יש כאן כבר התקדמות עצומה של קדושה‬
‫יחסית לסיפורים הקודמים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הסיפור המשולש שבינתיים פשט ולבש צורה חדשה‪ ,‬ממשיך‬
‫להסתובב סביב אותם נושאים‪ ,‬שכן גם בשלב זה אנו מוצאים ‪ 24,000‬מתלמידי רבי עקיבא שמתים‬
‫במגפה מכיון "שלא נהגו כבוד אחד בשני"‪ .‬גם בסיבוב הזה נראה שעדין לא נפתרה משוואת האחווה‬
‫עד סופה‪ .‬גם כאן מתרחש אירוע טראומתי זה במהלך ספירת העומר‪.‬‬

‫לפי האר"י הקדוש‪ ,‬הוא עצמו מהווה גלגול נוסף של קין‪ ,‬שמעון בן יעקב ורבי עקיבא‪ .‬היכולת שלו‬
‫לגלות את הסודות העצומים של הקבלה הם המפתח לתורת האחווה‪ ,‬היא תורתו של משיח‪ ,‬שתוביל‬
‫את עם ישראל לגאולה‪.‬‬

‫היום אנחנו נמצאים בעיצומו של שלב המעבר של עם ישראל החוזר לארצו אחרי אלפיים שנות גלות‪,‬‬
‫ואין פלא שכל האירועים המכוננים של עם ישראל כיום מתרחשים במהלך ימי ספירת העומר‪ :‬יום‬
‫השואה – כז' ניסן; יום הזכרון לחללי ישראל – ד' אייר; יום העצמאות – ה אייר; ויום ירושלים – כח'‬
‫אייר‪ .‬עם ישראל צריך להגיע לתיקון הסופי בין משיח בן יוסף ‪ -‬שמגולם על ידי הציונות החילונית בימינו‬
‫‪ -‬לבין משיח בן יהודה ‪ -‬שמגולם על ידי החרדים‪ .‬משיח בן דוד‪ ,‬המשיח האולטימטיבי‪ ,‬הוא החיבור בין‬
‫שתי הוויות אלו‪ :‬הלאומי והדתי‪ ,‬כדי ליצור את איש האחווה והשיח עם כל צורות הישות בעולם‪.7‬‬

‫‪ 7‬ראו פירוט במספד למשיח? הפרק של הרב אשכנזי על המספד של הרב קוק על הרצל‬