‫‪2019‬‬

‫‪42‬‬

‫סיכום קורס חשבונאות‬

‫פיננסית‬
‫מרצה‪ :‬רו"ח איתן דרור‬

‫אלעד הלפרין‬

‫‪ 14‬יוני ‪2019‬‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪4..................................................................................................................‬‬
‫כללי החשבונאות ‪4..................................... ................................ ................................‬‬
‫הפרדה ‪4........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ערכים כספיים ‪5.................................. ................................ ................................‬‬
‫מהותיות ‪5......................................... ................................ ................................‬‬
‫אובייקטיביות ↔רלוונטיות ‪5................... ................................ ................................‬‬
‫תקופתיות ‪5....................................... ................................ ................................‬‬
‫הקבלה ‪5........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫בסיס צבירה ולא בסיס מזומן ‪5............... ................................ ................................‬‬
‫שמרנות ‪5.......................................... ................................ ................................‬‬
‫עסק חי ‪6........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ניהול חשבונות ובניית דו"חות כספיים ‪7....................................................................‬‬
‫הדו"ח על המצב הכספי (מאזן) ‪7................... ................................ ................................‬‬
‫נכסים ‪7............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫התחייבויות ‪7..................................... ................................ ................................‬‬
‫דו"ח רווח והפסד ‪7..................................... ................................ ................................‬‬
‫מלאי ‪9..................................................................................................................‬‬
‫שיטות לחישוב מלאי – ‪ FIFO‬ו‪9........... ................................ ................................ LIFO-‬‬
‫הצגת מלאי כאשר מחיר השוק נמוך יותר ממחיר העלות ‪10.........................................‬‬
‫ביטוח ‪10.................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מלאי תעשייתי ‪11...................................... ................................ ................................‬‬
‫מעגל ההכנסות מהלקוחות ‪12.................................................................................‬‬
‫הכנסות מלקוחות ‪12.................................. ................................ ................................‬‬
‫מכירת מוצרים ‪12............................... ................................ ................................‬‬
‫מתן שירותים ‪12................................. ................................ ................................‬‬
‫השכרת נכסים ‪12............................... ................................ ................................‬‬
‫חובות לקוחות במאזן ‪12............................. ................................ ................................‬‬
‫רכוש קבוע ‪14........................................................................................................‬‬
‫עלות של נכס קבוע ‪14................................ ................................ ................................‬‬
‫דוגמא ‪14.......................................... ................................ ................................‬‬
‫הוצאות פחת ‪14........................................ ................................ ................................‬‬
‫שיטת קו ישר ‪15................................. ................................ ................................‬‬
‫אקמה"פ – אחוז קבוע מהיתרה הפוחתת ‪15............................ ................................‬‬
‫תפוקה ‪15......................................... ................................ ................................‬‬
‫הצגת רכוש קבוע בדו"חות הכספיים ‪15.......................................... ................................‬‬
‫רווח הון ‪15........................................ ................................ ................................‬‬
‫סעיף הרכוש הקבוע במאזן ‪15............... ................................ ................................‬‬
‫השפעת הרכוש הקבוע על דו "ח רווח והפסד ‪15........................ ................................‬‬
‫ירידת ערך על קרקע ונכסים ‪15.............. ................................ ................................‬‬
‫הלוואות והשקעות ‪16.............................................................................................‬‬
‫ריבית ‪16.................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ריבית אפקטיבית ‪16............................ ................................ ................................‬‬
‫הלוואת גישור ‪16................................ ................................ ................................‬‬
‫ריבית מצטברת (ריבית דריבית ) ‪16........................................ ................................‬‬
‫היוון ‪16............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ריביות להלוואות בחח"ד (חשבון חוזה דביטורי ) לעסקים ‪16.........................................‬‬
‫ריבית תעריפית וריבית מתואמת ‪17........................................ ................................‬‬
‫סוגי הלוואות ‪18......................................... ................................ ................................‬‬
‫הרחבה על הלוואת שפיצר ‪18............... ................................ ................................‬‬
‫לוח סילוקין להלוואת שפיצר ‪19.............. ................................ ................................‬‬
‫לוח סילוקין להלוואת קקור"י ‪19.............. ................................ ................................‬‬
‫‪ 2‬הגדרות להלוואה ‪19................................ ................................ ................................‬‬
‫השפעת ההלוואה על הדו"חות הכספיים ‪19..................................... ................................‬‬
‫הלוואת שפיצר ‪19............................... ................................ ................................‬‬
‫הלוואת קקור "י ‪20............................... ................................ ................................‬‬
‫פירעון מוקדם של הלוואה ‪20........................ ................................ ................................‬‬
‫משכנתא ‪20.............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫אגרות חוב ‪21........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫קביעת ערך אג"ח ‪21........................... ................................ ................................‬‬
‫מניות ‪22...............................................................................................................‬‬
‫ההון העצמי ‪22.......................................... ................................ ................................‬‬
‫דיבידנדים ‪22............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫הנפקת מניות ‪22........................................ ................................ ................................‬‬
‫בורסה ‪22................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מכפיל רווח ומכפיל הון ‪23............................ ................................ ................................‬‬
‫מכפיל רווח ‪23.................................... ................................ ................................‬‬
‫מכפיל הון ‪23..................................... ................................ ................................‬‬
‫הדו"ח על השינויים בהון העצמי ‪23................ ................................ ................................‬‬
‫מבנה הדו"ח ‪23.................................. ................................ ................................‬‬
‫אופציות ‪23............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יציבות פיננסית ‪24..................................... ................................ ................................‬‬
 ‫מבוא‬
‫הגדרת חשבונאות – לאסוף‪ ,‬לתעד‪ ,‬למיין ולסווג את כלל האירועים הפיננסיים בחיי העסק וזאת‬
‫לצרכי ניהול שוטף ולצרכי הפקת דו"חות כספיים המשמשים לקבלת החלטות‪ .‬אלא שהחשבונאות‬
‫הפיננסית‪ ,‬שהינה שפת העסקים הבינלאומית‪ ,‬מורכבת היא עד למאוד ולעיתים מסובכת כמו גם‬
‫מתוסבכת וכך ברור לכולנו להיכן נפלנו‪ ...‬‬
‫אם נסתכל על תא משפחתי‪ ,‬ונבחן את המרכיבים הכספיים שלו‪ ,‬נוכל לחלק אותם בצורה הבאה‪:‬‬
‫הוצאות‬ ‫הכנסות‬ ‫נכסים‬ ‫התחייבויות‬
‫אוכל‬ ‫עבודה‬ ‫דירה‬ ‫הלוואות‬
‫‪1‬‬
‫ביגוד‬ ‫ביטוח לאומי‬ ‫רכב‬ ‫הון עצמי‬
‫ארנונה‬ ‫השקעות‬
‫חוגים‬ ‫חשבון עו"ש‬
‫השניים הראשונים מייצגים מאזן (סוג אחד של דו"ח פיננסי) והשניים האחרונים הם דו"ח רווח והפסד‬
‫(סוג שני של דו"ח פיננסי)‪.‬‬

‫מערכת הדו"חות הכספיים של כל עסק מורכבת מ‪ 4 -‬סוגים‪:‬‬

‫מאזן‬ ‫‪)1‬‬
‫דו"ח רווח והפסד‬ ‫‪)2‬‬
‫הדו"ח על השינויים בהון‬ ‫‪)3‬‬
‫דו"ח התזמ"ז (תזרימי מזומנים)‬ ‫‪)4‬‬

‫בנוסף לאלה‪ ,‬הדו" חות הכספיים של העסק כוללים עמודים רבים של פירוטים וביאורים‪.‬‬
‫כל חברה בע"מ נדרשת להפיק דו"חות כספיים‪ ,‬על פי פורמט אחיד כמתחייב בחוק‪.‬‬
‫בעלי המניות‪ ,‬בעלי הפירמה‪ ,‬מנהלי הפירמה‪ ,‬לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬אמצעי תקשורת‪ ,‬רשויות המס‪,‬‬
‫בנקים‪ ,‬נותני אשראי‪ ,‬העובדים וכל משקיע פוטנציאלי הוא בעל עניין בדו"חות הכספיים של החברה‪.‬‬
‫היחיד שמורשה על פי חוק לתת חוות דעת מקצועית על הדו"חות הכספיים הוא רואה חשבון‪ ,‬שנדרש‬
‫לשמור על כללי האתיקה ולהוות גורם אובייקטיבי‪.‬‬
‫חוות הדעת של הרו"ח יכולה להיות חלקה (הדו"חות תקינים)‪ ,‬מסויגת (מחלוקת אל מול החברה לגבי‬
‫טיב הדו"חות וללא הסכמה עם החברה) או הימנעותית (במידה והרו"ח לא קיבל גישה מלאה לכל מה‬
‫שהיה צריך ולכן לא יכול היה לבצע את עבודתו)‪ .‬שני הסוגים האחרונים רעים מאוד לחברה‪.‬‬
‫החברה מחויבת על פי חוק לשכור רו"ח ולשלם לו שכר טרחה ‪ .2‬רואה החשבון לא יכול להיות שכיר‬
‫של החברה כדי שגם למראית עין לא יהיה ניגוד עניינים‪.‬‬

‫כללי החשבונאות‬
‫הפרדה‬
‫‪3‬‬
‫הפרדה בין העסק לבין הבעלים‪/‬בעלי המניות ‪ .‬במקרה כזה גם כשהעסק נכשל הנושים לא יכולים‬
‫לגבות מהרכוש האישי של הבעלים כדי להחזיר את החוב אלא רק מנכסי החברה‪.‬‬

‫‪ 1‬קצת קשה לקבל את זה שהון עצמי נמצא תחת התחייבויות ולא נכסים‪ ,‬אבל המרצה הבטיח להבהיר למה זה‬
‫ככה‬
‫‪ 2‬שכר הטרחה המשולם לרו"ח אמנם נתפס על פניו כניגוד עניינים (כי הוא ממלא דו"ח על מי שמשלם לו כסף‬
‫ואז יהיה לו אינטרס לייפות את המציאות) אולם זה לא המצב כי רו"ח שעושה עבודה טובה לא צריך לחשוש‬
‫מפיטורין‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שאפשר לדווח על סיבת הפיטורין‪ .‬במקרה כזה אם חברה פיטרה אותו כי לא מצא חן‬
‫בעיניה הדו"ח שהוא הגיש‪ ,‬ידּוו ָח שהיו חילוקי דעות מקצועיים ויהיה לחברה מאוד קשה לשכור שירותים של‬
‫רו"ח חדש' ובנוסף דבר כזה יהווה פגיעה בשמה הטוב‪ .‬כמובן שמסיבות לגיטימיות אין בעיה לפטר (לא‬
‫מסתדרים ברמה האישית‪ ,‬תחלופה לאחר מספר שנים וכד')‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כך עובדת חברה בע"מ (הערבות המוגבלת היא ההון האישי שהבעלים מתחייב להשקיע בחברה עם הקמתה)‬
‫לעומת עצמאי שיכולים לגבות מרכושו הפרטי לכיסוי חובות העסק‪ .‬חשוב לציין שגם עסק של איש אחד יכול‬
‫להיות חברה בע"מ‪.‬‬
 ‫ערכים כספיים‬
‫שווי חברה הוא כשווי הנכסים הכולל שלה‪ .‬דו"חות כספיים יוגשו בערכים כספיים‪ .‬הערכים הכספיים‬
‫משתנים בין סוגי הנכסים‪ 1,000 .‬שקל ‪ 4 +‬מגרשי קרקע ‪ +‬מלאי של ‪ 200‬ארגזים לא שווה ‪1,240‬‬
‫נכסים אלא את הערך הכספי הכולל של כל סוגי הנכסים‪.‬‬

‫מהותיות‬
‫עיסוק במהות ולאו דווקא בפרטים‪ .‬ערך של נכס לא צריך להימדד ברמת האגורות‪ ,‬אלא ברמה גבוהה‬
‫יותר (כתלות בשווי הנכס – נכס של ‪ 1‬מש"ח‪ ,‬זה לא קריטי אם הוא שווה ‪ 1.012‬מש"ח)‪ .‬במרבית‬
‫המקרים אין משמעות למספר אחוזים אי דיוק בשביל לקבל החלטות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בניגוד למקצועות אחרים כמו שיגור חללית – כל סטייה קטנה בחישובים עלולה להביא‬
‫להתרסקותה‪.‬‬

‫אובייקטיביות ↔רלוונטיות‬
‫כשמעריכים שווי של נכס (מגרש למשל) אפשר להסתכל על השווי שבו נקנה המגרש (מכיוון שזה‬
‫המדד אמין והאובייקטיבי כי קיים חוזה קנייה ואין וויכוח על העסקה) או על כמה שהמגרש שווה היום‬
‫( אמנם זה הרלוונטי אבל מספר שמאי מקרקעין יכולים לתת מספר הערכות מחיר ולכן זה מדד פחות‬
‫אובייקטיבי)‪ .‬עד ‪ 2008‬היו מציגים רק עלות היסטורית והחל מ‪ 2008 -‬ניתן לבחור אם להציג עלות‬
‫היסטורית או שווי הוגן (שווי עדכני)‪.‬‬

‫תקופתיות‬
‫דו"חות כספיים צריכים להימדד ביחס לדו"חות על תקופה דומה‪ .‬לא נכון למדוד דו"ח על פני חודש‬
‫ביחס לדו"ח על פני שנה‪.‬‬

‫הקבלה‬
‫מציגים בדו" ח רווח והפסד את ההכנסות וההוצאות שעזרו לייצר את ההכנסות‪ .‬מקבילים את‬
‫ההכנסות וההוצאות הרלוונטיות ולא הוצאות שאינן רלוונטיות להכנסות‪ .‬הצגת הוצאות היא רק אל‬
‫מול ההכנסות שהיא מייצרת‪ .‬אם יש הוצאה שטרם יצרה הכנסה היא תהיה מוגדרת כנכס‪/‬מלאי והיא‬
‫תוצג כהוצאה רק כשתהיה הכנסה שהופקה כתוצאה ממנה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם קניתי פיצוחים בינואר‬
‫‪ 2019‬ומכרתי אותם רק בפברואר ‪ ,2019‬הקנייה תוצג בדו"ח של ינואר כמלאי ובדו"ח של פברואר‬
‫תוצג ההכנסה מהפיצוחים וההוצאה ששילמתי עליהם‪.‬‬

‫בסיס צבירה ולא בסיס מזומן‬

‫מציגים הוצאות והכנסות על פי השיוך התקופתי ולא בהתאם לעיתוי ההוצאה או ההכנסה בפועל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬השכרת מכונה לסחיטת מיץ ב‪ 30-‬אש"ח לתקופה של ‪ 3‬שנים‪ .‬ההכנסות הן ‪ 13‬אש"ח‬
‫בשנה הראשונה‪ 8 ,‬אש"ח בשנה השנייה ו‪ 15-‬אש"ח בשנה השלישית‪ .‬אם מציגים בשנה הראשונה‬
‫הוצאה של ‪ 30‬אש"ח ובשאר השנים ‪ – 0‬זה בסיס מזומן‪ .‬למעשה‪ ,‬צריך להציג הוצאות של ‪ 10‬אש"ח‬
‫לשנה‪ ,‬כפי שסוכם עם בעל המכונה – זו הצגה על בסיס צבירה‪ .‬צורת הצגה כזו גם מתאימה לכלל‬
‫ההקבלה – ההכנסה בשנה הראשונה מוצגת אל מול ההוצאה שאפשרה לייצר את ההכנסה הזאת –‬
‫השכרת המכונה בשנה הראשונה‪.‬‬

‫שמרנות‬
‫זהו קוואזי‪-‬כלל של חשבונאות‪ .‬חברה צריכה להיזהר עם ההוצאות ביחס להכנסות הצפויות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הפסד עתידי צפוי מוצג באופן מיידי‪ ,‬בניגוד להכנסה עתידית שמוצגת רק כשהיא מתממשת‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫פרויקט של שנתיים להקמת בניין שצפוי לעלות ‪ 90‬מש"ח ולייצר הכנסה של ‪ 100‬מש"ח – כלומר‬
‫רווח של ‪ 10‬מש"ח בסוף השנה השנייה‪ .‬רק בסוף השנה השנייה יוצג רווח של ‪ 10‬מש"ח כי רק אז‬
‫הוא יתממש‪ .‬אם לאחר השנה הראשונה מחירי הדיור ירדו ולכן ההכנסות צפויות להיות רק ‪ 80‬מש"ח‬
‫ייווצר הפסד עתידי בסוף השנה השנייה של ‪ 10‬מש"ח‪ .‬עם זאת‪ ,‬מציגים את ההפסד הצפוי כבר בסוף‬
‫השנה הראשונה ולא ממתינים לסוף השנה השנייה שבה יתממש ההפסד‪.‬‬
 ‫עסק חי‬
‫קיימת מוסכמה חשבונאית לפיה הדו"חות הכספיים משקפים עסק חי וקיים‪,‬שצפוי לו עתיד‪ .‬שאם לא‬
‫כן‪ ,‬הוא אינו עוד עסק חי ויש לכך השלכות חמורות‪ .‬חברה שאינה עסק חי נדרשת לפרסם הצהרה על‬
‫כך‪ ,‬לפרסם את ההפסדים הצפויים כתוצאה מסגירת החברה ועוד‪.‬‬
 ‫ניהול חשבונות ובניית דו"חות כספיים‬
‫חברות פרטיות (שאינן נסחרות בבורסה) מחויבות לייצר דו"חות כספיים כל שנה והם סודיים‪ .‬חברות‬
‫ציבוריות (שנסחרות בבורסה) מחויבות לייצר דו"חות כספיים בכל רבעון והם מפורסמים לציבור‬
‫הרחב‪.‬‬

‫הדו"ח על המצב הכספי (מאזן)‬

‫דו"ח זה מופק בסוף השנה ומורכב מ‪ 2 -‬חלקים‪ :‬נכסים והתחייבויות‪.‬‬

‫נכסים‬
‫‪4‬‬
‫מורכב ממספר חלקים המסודרים לפי רמת הנזילות שלהם‪:‬‬

‫מזומנים – כסף נזיל שניתן להשתמש בו לכל צורך‬ ‫‪)1‬‬

‫לקוחות – החובות של הלקוחות לחברה‬ ‫‪)2‬‬
‫מלאי – מוצרי החברה שטרם נמכרו‬ ‫‪)3‬‬
‫‪5‬‬
‫רכוש קבוע – נדל"ן‪ ,‬מכונות וציוד‪ ,‬צי כלי רכב‪ ,‬ריהוט וציוד משרדי וכד' ‪ .‬אלה לא מיועדים‬ ‫‪)4‬‬
‫‪6‬‬
‫למכירה ולכן הנזילות שלהם היא הקטנה ביותר‬

‫התחייבויות‬
‫מורכב ממספר חלקים לפי תקופת ההתחייבות שלהם ‪:7‬‬

‫ספקי סחורה – התחייבות של החברה כלפי הספקים שמוכרים לחברה מוצרים שמאפשרים‬ ‫‪)1‬‬
‫את העסק שלה‬
‫ספקי שירותים – שירותי ניקיון‪ ,‬עורך דין‪ ,‬עירייה (ארנונה) וכד'‬ ‫‪)2‬‬
‫עובדים – משכורות לעובדי החברה שטרם שולמו (ב‪ , 31.12 -‬אז מופק הדו"ח‪ ,‬בד"כ לא‬ ‫‪)3‬‬
‫שולמו משכורות העובדים לחודש דצמבר כי זה יקרה רק בתחילת ינואר ולכן זה מופיע‬
‫בהתחייבויות)‬
‫מס הכנסה חברה – התחייבויות למס הכנסה‬ ‫‪)4‬‬
‫התחייבויות לזמן ארוך – כל התחייבות שיש לחברה לתקופה של למעלה משנה‬ ‫‪)5‬‬
‫הון מניות – השקעת הבעלים בחברה (מוצג בד"כ בתור מניות)‬ ‫‪)6‬‬
‫עודפים – רווחים שהצטברו מיום הקמת החברה ועד ליום הפקת הדו"ח וטרם חולקו לבעלי‬ ‫‪)7‬‬
‫המניות (דיבידנדים)‪.‬‬

‫דו"ח רווח והפסד‬

‫דו" ח שמציג הכנסות והוצאות של החברה במשך השנה‪ .‬הדו"ח מורכב מהחלקים הבאים‪:‬‬

‫הכנסות ממכירות – כמה כסף נכנס מהסחורה שנמכרה‬ ‫‪)1‬‬

‫עלות המכירות – כמה עלה לקנות את הסחורה שמכרנו‪ .‬סחורה שקנינו ולא מכרנו לא תיוצג‬ ‫‪)2‬‬
‫הוצאות מכירה ושיווק – כמה הוצאנו על קידום מכירות (מוכרים‪ ,‬אנשי שיווק‪ ,‬פרסומות וכד')‬ ‫‪)3‬‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות – לשכות הנהלה‪ ,‬משאבי אנוש‪ ,‬מחלקה משפטית‪ ,‬נסיעות לחו"ל‪,‬‬ ‫‪)4‬‬
‫מתנות לחגים וכד'‬
‫הוצאות מימון – כל ההוצאות שכרוכות בהלוואות (ריבית‪ ,‬הצמדה למדד‪ ,‬שינוי בשער‬ ‫‪)5‬‬
‫המט"ח בהלוואות מטבע זר וכד')‬

‫‪ 4‬נזילות היא היכולת להפוך נכס למזומן‪ .‬נכס נחשב נזיל כאשר ניתן להפוך אותו למזומן תוך שנה אחת‬
‫‪ 5‬כמובן שבסעיף זה מציגים רק מה שהחברה רכשה‪ .‬אם יש רכב הנהלה שמוחכר בליסינג‪ ,‬הוא לא רכוש קבוע‬
‫אלא התחייבות‬
‫‪ 6‬אמנם עדיין לא למדנו את זה אבל תחת הנכסים הלא נזילים אפשר להוסיף גם השקעות (במכשירים‬
‫פיננסיים) ורכוש נוסף כמו פטנטים‪ ,‬שטח וכד'‬
‫‪7‬‬
‫‪ 4‬השורות הראשונות הן התחייבויות לתקופה של עד שנה‪ .‬על פי הצורך‪ ,‬שמים שורות נוספות של התחייבות‬
‫– למשל‪ ,‬הלוואה מהבנק לטווח קצר של פחות משנה‪ .‬מה שמוצג פה הם השורות העיקריות והנפוצות‬
 ‫‪ )6‬הוצאות מס – הסכום שמועבר למס הכנסה‬
‫‪ )7‬רווח נקי – כמה נשאר בסוף מההפרש בין ההכנסות לכל ההוצאות‬
‫‪ )8‬עודפים לתחילת שנה – כמה עודפים נשארו לחברה מהשנה הקודמת‬
‫‪ )9‬דיבידנד – כמה כסף יחולק לבעלי המניות בעקבות הרווחים של החברה‬
‫‪ )01‬סך עודפים – מה שנשאר בסוף אחרי הכל (כולל חלוקת דיבידנדים)‬

‫עוד מספר הגדרות‪:‬‬

‫נזילות החברה – ההפרש בין ההכנסות השוטפות והעלויות השוטפות‬ ‫‪)1‬‬

‫רווח גולמי – הרווח בין מה שקנינו למה שמכרנו (בחברה מסחרית) – הרווח בין ההכנסות‬ ‫‪)2‬‬
‫מהמכירות לעלות המכירות‬
‫רווח תפעולי – הרווח הגולמי פחות הוצאות מכירה ושיווק והוצאות הנהלה וכלליות‬ ‫‪)3‬‬
‫רווח לפני מס – רווח תפעולי פחות הוצאות מימון‬ ‫‪)4‬‬
‫רווח נקי – רווח לפני מס פחות הוצאות מס‪ .‬מהרווח הנקי החברה מחליטה כמה דיבידנדים‬ ‫‪)5‬‬
‫לחלק ומה שנשאר אחרי זה הוא סך העודפים שהחברה הרוויחה באותה שנה‬
 ‫מלאי‬
‫מלאי הוא הערך הכספי של הסחורות והמוצרים שנמצאים בסוף תקופה בבעלות החברה ומוצג על פי‬
‫מחיר עלות או מחיר שוק (המחיר שניתן לקבל תמורת המלאי בשוק) – הנמוך מבין השניים‪ .‬בד"כ‬
‫מחיר העלות הוא הנמוך יותר‪.‬‬
‫אז איך מחשבים מלאי במקרה פשוט? נסתכל על מקרה שבו רכשנו ‪ 2‬צוללות‪ .‬אחת ב‪ 400-‬ואחת ב‪-‬‬
‫‪ .700‬במהלך השנה מכרנו אחת מהן ב‪ .1000-‬נציג בטבלה את הרווח של החברה וערך המלאי לפי‬
‫‪ 2‬תרחישי המכירה (איזו צוללת מכרנו)‬
‫תרחיש ‪2‬‬ ‫תרחיש ‪1‬‬
‫‪1000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪700‬‬ ‫‪400‬‬ ‫עלות המכירות‬
‫‪300‬‬ ‫‪600‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫‪400‬‬ ‫‪700‬‬ ‫מלאי‬
‫במקרה הזה קל לזהות מה נמכר ולכן מה הרווח והמלאי‪ .‬המצב נהיה מורכב יותר כשעוסקים‬
‫בכמויות גדולות‪ ,‬כפי שנראה עכשיו‪.‬‬

‫שיטות לחישוב מלאי – ‪ FIFO‬ו‪LIFO-‬‬

‫חברה מציגה את הנתונים השנתיים שלה בטבלה הבאה‪.‬‬
‫מחיר מכירה‬ ‫מחיר קנייה‬ ‫כמות‬
‫‪200‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מלאי פתיחה (מ"פ)‬
‫‪400‬‬ ‫‪20‬‬ ‫קניה מס' ‪( 1‬ק ‪)1‬‬
‫‪800‬‬ ‫(‪)40‬‬ ‫מכירה מס' ‪( 1‬מ ‪)1‬‬
‫‪600‬‬ ‫‪60‬‬ ‫קניה מס' ‪( 2‬ק ‪)2‬‬
‫‪1000‬‬ ‫(‪)40‬‬ ‫מכירה מס' ‪( 2‬מ ‪)2‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪80‬‬ ‫קניה מס' ‪( 3‬ק ‪)3‬‬
‫‪1400‬‬ ‫(‪)20‬‬ ‫מכירה מס' ‪( 3‬מ ‪)3‬‬
‫‪140‬‬ ‫מלאי סגירה (מ"ס)‬
‫במהלך השנה קנינו ומכרנו מספר פעמים‪ .‬איך נוכל לחשב את ערך המלאי בסוף השנה? לפי איזה‬
‫ערך קנייה?‬
‫ישנן ‪ 2‬שיטות לחישוב‪:‬‬

‫‪ – )First In First Out( FIFO )1‬כשעוסקים במוצרים מתכלים מחשבים מלאי בד"כ לפי ‪.FIFO‬‬
‫המלאי שנשאר הוא האחרון שנקנה כי הראשונים שנרכשו הם הראשונים שנמכרו‪ .‬בדוגמא‬
‫שלנו ה‪ 100-‬שנמכרו הם ה‪ 80-‬המקוריים וה‪ 20 -‬מהקנייה הראשונה‪ .‬לכן‪ ,‬המלאי מורכב מ‪-‬‬
‫‪ 60‬מהקנייה השנייה ו‪ 80 -‬מהקנייה השלישית‪ .‬לפיכך‪ ,‬ערך המלאי יהיה‬
‫‪60 ∙ 600 + 80 ∙ 800 = 100,000‬‬
‫‪ – )Last In First Out( LIFO )2‬כשעוסקים במוצרים שאינם מתכלים מחשבים מלאי בד"כ לפי‬
‫‪ .LIFO‬המלאי שנשאר הוא הראשון שנקנה כי האחרונים שנרכשו הם הראשונים שנמכרו‪.‬‬
‫בדוגמא שלנו ה‪ 100-‬שנמכרו הם ה‪ 80-‬האחרונים שנקנו ו‪ 20 -‬מהקנייה השנייה‪ .‬לכן‪ ,‬המלאי‬
‫מורכב מה‪ 80-‬המקוריים‪ 20 ,‬מהקנייה הראשונה ו‪ 40 -‬מהקנייה השנייה‪ .‬לכן‪ ,‬ערך המלאי‬
‫‪8‬‬
‫יהיה ‪.80 ∙ 200 + 20 ∙ 400 + 40 ∙ 600 = 48,000‬‬

‫שתי השיטות שלמדנו מחושבות באופן תקופתי ורק בהן נשתמש‪ .‬בישראל‪ ,‬משנת ‪ 2008‬רק ‪FIFO‬‬
‫משמשת לחישוב מלאי‪.‬‬
‫קיבלנו בשתי השיטות תוצאות שונות‪ .‬נראה איך זה בא לידי ביטוי בדו"ח רווח והפסד‪.‬‬

‫‪ 8‬אפשר לחשב ‪ LIFO‬גם בצורה תמידית ולא תקופתית – את המכירה מייחסים לכמות שהייתה באותו זמן‪.‬‬
‫בצורה כזו נקבל שהמכירה הראשונה מתייחסת ל‪ 20-‬שנרכשו בקנייה הראשונה ועוד ‪ 20‬ממלאי הפתיחה‪.‬‬
‫המכירה השנייה מתייחסת ל‪ 40-‬מתוך הקניה השנייה‪ .‬המכירה השלישית מתייחסת ל‪ 20-‬מהקנייה השלישית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ערך המלאי יהיה ‪60 ∙ 200 + 20 ∙ 600 + 60 ∙ 800 = 72,000‬‬
 ‫דו"ח רווח והפסד‬
‫‪LIFO‬‬ ‫‪FIFO‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪76,000‬‬ ‫‪24,000‬‬ ‫עלות המכירות (מורכב משלושת השורות שלמטה)‬
‫‪16,000‬‬ ‫מלאי פתיחה (‪)+‬‬
‫‪108,000‬‬ ‫קניות במהלך השנה (‪)+‬‬
‫(‪)48,000‬‬ ‫(‪)100,000‬‬ ‫מלאי סגירה (‪)-‬‬
‫‪24,000‬‬ ‫‪76,000‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫מלאי הפתיחה יהיה זהה בשתי השיטות רק בשנה הראשונה של החברה (מכיוון שהמלאי הוא ‪.)0‬‬
‫לאחר שנת הפתיחה‪ ,‬בכל שנה יהיה מלאי פתיחה שונה בכל שיטה‪.‬‬
‫רשות המיסים מעדיפה את ה‪ FIFO-‬כי בה הרווח הגולמי גבוה יותר ולכן משלמים יותר מס‪...‬‬
‫אבל למה קיים ההבדל ברווח בין ‪ 2‬השיטות?‬
‫בתנאי עליית מחירים‪ ,‬הרווח ב‪ FIFO -‬גבוה יותר כי מכרנו סחורה ישנה שעלתה פחות‪ .‬בתנאי ירידת‬
‫מחירים הרווח ב‪ FIFO -‬יהיה נמוך יותר כי אנחנו מוכרים סחורה ישנה שהיא יקרה יותר‪.‬‬

‫הצגת מלאי כאשר מחיר השוק נמוך יותר ממחיר העלות‬

‫בדוגמא שהסתכלנו עליה‪ ,‬עסקנו בעליית מחירים ובמחיר עלות שהוא נמוך יותר ממחיר השוק‪ .‬מה‬
‫יקרה אם פתאום תהיה התרסקות של מחיר המוצר וצפוי שבשנה הבאה מחיר המוצר יקרוס ל‪200 -‬‬
‫ליחידה?‬
‫למעשה‪ ,‬ערך המלאי שלנו יקרוס‪ .‬ערך המלאי שלנו לפי מחיר הערך הוא ‪( 100,000‬עובדים מעכשיו‬
‫רק ב‪ .)FIFO-‬אבל ערך המלאי לפי מחיר השוק הוא רק ‪ 140( 28,000‬יחידות מלאי כפול ‪200‬‬
‫ליחידה) ואת ערך המלאי מציגים לפי הערך הנמוך מבין העלות והשוק‪ .‬מכיוון שיש לנו את כלל‬
‫השמרנות‪ ,‬נצטרך להציג את ההפסד הצפוי כבר בדו"חות של השנה הנוכחית ‪ .9‬הרווחים הגולמיים לא‬
‫יהיו ‪ 76,000‬אלא ‪ 4,000‬בלבד בגלל ירידת ערך מלאי (הפסד) של ‪.72,000‬‬

‫ביטוח‬
‫ביטוח נותן לנו משענת כלכלית למקרה אסון שאנחנו לא יודעים אם יקרה (ביטוח רכב) או מתי הוא‬
‫יקרה (ביטוח חיים)‪.‬‬
‫בהקשרים שלנו‪ ,‬נעשה ביטוח על המלאי למקרה שהוא יינזק‪ .‬אחת משיטות הביטוח שבה עושים‬
‫שימוש היא ארג"ם – אחוז רווח גולמי ממוצע‪.‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬במקרה של נזק למלאי (שריפה) הביטוח יפצה אותנו לפי אחוז הרווח הגולמי (האחוז‬
‫שמהווה הרווח הגולמי מסך ההכנסות) הממוצע של השנים האחרונות שיאפשר להעריך את כמות‬
‫המלאי ביום השריפה‪ .‬איך עושים זאת? מסתכלים על דו"חות הרווח וההפסד‪.‬‬
‫בדו"ח הרווח וההפסד של יום השריפה‪ ,‬נתון לנו את ההכנסות מהמכירות‪ ,‬מלאי הפתיחה וכמה קניות‬
‫היו השנה‪ .‬הנעלמים שאנחנו צריכים למצוא הם מלאי הסגירה שאותו אנחנו צריכים (נסמן ב‪ ,)X -‬סך‬
‫עלות המכירות (נסמן ב‪ )Y -‬והרווח הגולמי (נסמן ב‪.)Z -‬‬
‫מכיוון שיש לנו נתון של ארג"ם‪ ,‬נקבל שהרווח הגולמי המוערך הוא מכפלה של הארג"ם בהכנסות של‬
‫אותה שנה‪ .‬מהרווח הגולמי המוערך נקבל את עלות המכירות המוערך כי זה שווה להכנסות פחות‬
‫הרווח הגולמי‪ .‬ומתוך ידיעת עלות המכירות המוערכת‪ ,‬את מלאי הפתיחה וכמה קנינו באותה שנה‪,‬‬
‫נקבל את ערך המלאי המוערך‪ .‬נבין זאת יותר טוב עם מספרים‪.‬‬
‫נניח שנתון לנו ארג"ם ממוצע של ‪ ,22.5%‬הכנסות ממכירות של ‪ ,21,935‬מלאי פתיחה של ‪13,000‬‬
‫וקניות של ‪ .19,000‬נחשב את הרווח הגולמי המוערך ‪ .𝑍 = 21,935 ∙ 22.5% = 4,935‬עכשיו נוכל‬
‫לחשב את סך עלות המכירות המוערך ‪ .𝑌 = 21,935 − 4935 = 17,000‬ועכשיו נוכל לחשב את‬
‫המלאי המוערך ‪ 17,000 = 13,000 + 19,000 − 𝑋 ⟹ 𝑋 = 15,000‬ולפי זה הביטוח ישלם לנו‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫מציגים למרות שעדיין יש רווח כי יש הפסד ביחס לרווח שהצגנו בדו"ח השנתי (בניגוד לתרגיל הראשון עם‬
‫הקבלנים שבו הקבלן שנשאר ברווח לא דיווח על כלום כי הוא גם לא דיווח על רווחים עד סיום הפרויקט‪ .‬פה‪,‬‬
‫מדווחים כבר על רווחים בגלל מלאי ולכן צריך לדווח על הקטנת הרווחים=הפסד)‬
 ‫מלאי תעשייתי‬
‫עד עכשיו דיברנו על מלאי בחברה מסחרית שקונה ומוכרת‪ .‬בחברה תעשייתית יש עלות לא רק של‬
‫קניית המוצרים שמכרנו אלא גם עלות של ייצור המוצרים שאנחנו מוכרים‪ .‬עלות זו מורכבת מחומרי‬
‫גלם‪ ,‬שכר עבודה לפועלים‪ ,‬ועלויות נוספות (מים‪ ,‬ביטוח‪ ,‬נקיון וכד')‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המלאי התעשייתי כולל ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬

‫‪ )1‬חומרי גלם וחלפים‬

‫‪ )2‬מלאי תוצרת בתהליך – חומר גלם שנמצא בתהליך עיבוד שטרם הסתיים‬
‫‪ )3‬מלאי תוצרת גמורה – מוצרים מוגמרים שלא נמכרו עדיין עד סוף השנה‬

‫להסתכלות זו יש גם השפעה על דו"ח רווח והפסד של חברה תעשייתית‪.‬‬

‫עלות המכירות שלמדנו תיראה כך‪:‬‬

‫‪ )1‬תצרוכת חומרי גלם – עלות חומרי הגלם שמשכנו מהמחסן לטובת ייצור‬
‫‪ )2‬שכר עבודה ונלוות (ביטוח‪ ,‬קרן השתלמות וכד')‬
‫‪ )3‬עלויות עקיפות – מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬ארנונה וכד'‬
 ‫מעגל ההכנסות מהלקוחות‬
‫הכנסות מלקוחות‬
‫‪10‬‬
‫זרימה של מזומנים ו‪/‬או חובות אשראי מעותדים ‪ ,‬שמקורה בדרך כלל במכירת מוצרים‪ ,‬מתן‬
‫שירותים והשכרת נכסים‪ .‬הכנסות אלו מכונות גם "מחזור"‪.‬‬

‫מכירת מוצרים‬
‫במכירת מוצרים יש ‪ 3‬נקודות זמן שצריך להתייחס אליהן‪:‬‬

‫‪ )1‬קנייה של המוצר‪ .‬תקופה זאת נקראת תקופת החזקת המלאי‬

‫‪ )2‬מסירת המוצר ללקוח‪ .‬אם הוא לא משלם על המקום‪ ,‬נוצרת תקופת אשראי‬
‫‪ )3‬גביית החוב של הלקוח‬

‫מתי מציגים את הרווח? במועד המסירה ללקוח אמנם בוצעה העסקה אבל הכסף עדיין לא התקבל‪.‬‬
‫במועד הגבייה העסקה התבצע ולכאורה זאת הנקודה הנכונה ביותר אבל ייתכן שהדו"ח השנתי נדרש‬
‫להיות מופק בין מועד המסירה למועד הגבייה ואז עולה הדילמה מתי להציג את הרווח ‪ .11‬בשביל‬
‫לפתור את ההתלבטות נגדיר את הכלל הבא‪:‬‬
‫הכרה ברווח ממכירת מוצרים מתבצעת בנקודת הזמן המוקדמת ביותר שבה‪:‬‬

‫‪ )1‬מרבית הסיכונים וטובות ההנאה עברו מהמוכר לקונה (המוצר נמצא אצל הלקוח)‬
‫‪ )2‬סיכויי הגבייה טובים למדי‬

‫לכן‪ ,‬אנחנו נציג את הרווח אחרי ביצוע המסירה (התנאי הראשון מתקיים)‪ .‬כלל השמרנות בא לידי‬
‫ביטוי מכיוון שקיים תנאי של סיכויי גבייה טובים‪ .‬אם יש חשש כבד לסיכויי הגבייה‪ ,‬נציג את הרווח רק‬
‫אחרי הגבייה‪.‬‬
‫מה לגבי מקרה שבו גובים את הכסף מהלקוח ורק אחר כך מספקים לו את המוצר? הצגת הרווח‬
‫תקרה רק במסירה כי רק אז העברנו את טובת ההנאה והסיכון ללקוח‪ .‬כמובן שסיכויי הגבייה טובים‬
‫כי הכסף כבר נגבה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מועד קבלת הכסף לא מאוד עקרוני‪ .‬הצגת רווחים תקרה לאחר מסירת המוצר ללקוח‪.‬‬

‫מתן שירותים‬
‫רווח ממתן שירותים מוכר ונזקף לדו" ח רווח והפסד רק עם גמר מתן השירות‪ .‬למשל‪ ,‬אם צבענו בניין‪,‬‬
‫וקיבלנו תשלום לפי מדרגות (סיום צביעת קומה) נרשום את הרווח בסיום צביעת הבניין ולא בכל פעם‬
‫שקיבלנו תשלום‪ .‬גם פה רואים שמועד התשלום לא מרכזי אלא "מסירת המוצר" (השלמת השירות)‪.‬‬
‫יש גם מצב של שירותים מתמשכים כמו שירותי עריכת דין לחברה (לא אירוע חד פעמי)‪ .‬במצב זה‬
‫הרווחים יוצגו לפי החלוקה שהוסכמה מול החברה (משכורת חודשית‪ ,‬דו חודשית וכד')‪.‬‬

‫השכרת נכסים‬
‫רווח מהשכרת נכסים מוכר ונזקף לדו"ח רווח והפסד על בסיס קצב השימוש בנכס‪ .‬למשל‪ ,‬אם אנחנו‬
‫משכירים בניין משרדים לשנה (אפריל ‪ 19‬עד מרץ ‪ ,)20‬למרות שקיבלנו תשלום מראש נציג בדו"ח‬
‫שנת ‪ 2019‬רק ‪ 9‬חודשים של השכרת נכס כי הוא השתמש בו רק ‪ 9‬חודשים באותה שנה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2020‬נרשום את שלושת החודשים הנוספים של ההשכרה לפי השימוש‪.‬‬
‫גם פה קיבלנו שמועד התשלום לא חשוב אלא "מסירת המוצר" (תקופת ההשכרה)‪.‬‬

‫חובות לקוחות במאזן‬

‫חובות הלקוחות מורכבים מ‪ 3 -‬מרכיבים‪:‬‬

‫‪10‬‬
‫מלשון עתיד‬
‫‪11‬‬
‫כי מצד אחד חברה צריכה להציג שהיא רווחית אבל כלל השמרנות גורס שלא נציג רווחים לפני שהם קיימים‬
 ‫‪ )1‬חובות פתוחים – כמה כסף הלקוחות חייבים לנו בסוף השנה בגלל התחייבויות (שוטף פלוס‬
‫שלושים‪ ,‬למשל)‬
‫‪ )2‬המחאות לגבייה – המחאות שמועד הגבייה שהלקוחות מתחייבים אליו הוא בשנת העסקים‬
‫הבאה‪ .‬חזק יותר מחובות פתוחים‬
‫‪ )3‬הפרשה לחומ"ס (חובות מסופקים) – מכיוון שיש חשש שלא נצליח לגבות חלק מהחובות‪,‬‬
‫אנחנו שומרים בצד חלק מהרווחים כדי להתמודד עם החשש הזה (בגלל כלל השמרנות)‪ .‬זה‬
‫מקטין את הרווחים מחובות לקוחות – מציגים רק את החובות שבסבירות גבוהה נצליח‬
‫לגבות‪ .‬בגלל כלל השמרנות אנחנו גם רושמים הפסדים עתידיים כי לא נצליח לגבות בשנה‬
‫הבאה‬

‫הפרשות לחומ"ס יוצגו בהוצאות הנהלה וכללית (מחלקה משפטית) או הוצאות מכירה ושיווק‬
‫(סוכני מכירות) – כתלות במי אחראי להביא את הכסף מהלקוחות בחברה‪.‬‬
‫איך אומדים כמה צריך להפריש לחומ"ס? השיטות הן‪:‬‬

‫‪ )1‬זיהוי ספציפי – הכי מדויק‪ .‬מעבר על כל הלקוחות והבנה על מי אפשר לסמוך שישלם את‬
‫החוב שלו ועל מי יש חשש לגביית החוב‪ .‬אבל שיטה זו לא ישימה לחברה עם מספר לקוחות‬
‫רב‪.‬‬
‫‪ )2‬אחוז מחוב הלקוחות – הסקת מסקנות מסטטיסטיקת גביית החובות בעבר והתאמת‬
‫ההפרשה לכך‪.‬‬
‫‪ )3‬גיול – התחשבות בגיל החוב‪ ,‬מתי הוא נוצר‪ .‬ככל שהחוב ישן יותר‪ ,‬סיכויי הגבייה שלו נמוכים‬
‫יותר‪ .‬גם פה‪ ,‬אפשר להסיק מסטטיסטיקת עבר ולהבין איזה אחוז מהחוב ייגבה לפי הגיל‬
‫שלו‪.‬‬

‫מיתון ופריחה כלכלית משפיעים גם הם על האומדן‪ .‬במיתון כנראה נצליח לגבות פחות ובפריחה‬
‫כלכלית כנראה נצליח לגבות יותר באופן כללי‪.‬‬
 ‫רכוש קבוע‬
‫נכסים בבעלות העסק שמוחזקים לטווח ארוך‪ ,‬אין כוונה לממשם אלא להיעזר בהם לצורכי הפקת‬
‫רווחים‪.‬‬
‫הנכסים הקבועים מוצגים בדרך כלל על בסיס עלות או שווי הוגן‪.‬‬
‫תחת הגדרת רכוש קבוע נכללים‪:‬‬

‫קרקעות ובניינים (לטובת הקמת המפעלים ומטה החברה)‬ ‫‪)1‬‬

‫מכונות וציוד‬ ‫‪)2‬‬
‫כלי רכב (מכוניות‪ ,‬משאיות‪ ,‬רכבי תפעול וכד')‬ ‫‪)3‬‬
‫מחשבים‬ ‫‪)4‬‬
‫ריהוט וציוד משרדי‬ ‫‪)5‬‬

‫מכונות וציוד‪ ,‬כלי רכב‪ ,‬מחשבים וריהוט וציוד משרדי – מחשבים בד"כ לפי עלות‪ .‬קרקעות ובניינים‬
‫מחשבים בד"כ לפי שווי הוגן‪ ,‬אך ניתן גם באמצעות עלות‪.‬‬
‫משנת ‪ 2008‬חברות יכולות לבחור באיזו שיטה לחשב את שווי הנכסים הקבועים שלהן‪ ,‬אך מרגע‬
‫שבחרו בשיטה אחת הן לא יכולות לשנות אותה‪.‬‬
‫לרכוש קבוע יש גם תת סעיף שנקרא "רכוש אחר" שמהווה את הרכוש הקבוע הבלתי מוחשי של‬
‫החברה (בניגוד לרכוש הקבוע שהוא נכסים מוחשיים)‪ :‬ידע‪ ,‬פטנטים‪ ,‬זכויות יוצרים‪ ,‬זכיונות‪ ,‬מותגים‬
‫ומוניטין ‪.12‬‬

‫עלות של נכס קבוע‬

‫סך הסכומים שהוצאו עד הרגע שבו הנכס זמין לפעולה‪ ,‬פועל ומסייע לייצר רווחים‪ ,‬לרבות‪:‬‬

‫מחיר הרכישה‬ ‫‪)1‬‬

‫מכס (אם הנכס יובא מחו"ל)‬ ‫‪)2‬‬
‫הובלה וביטוח‬ ‫‪)3‬‬
‫הכשרה‪ ,‬התקנה‪ ,‬הרצה‬ ‫‪)4‬‬
‫ריבית שנצברה על הלוואה ששימשה לרכישת הנכס עד לרגע הפעלתו‬ ‫‪)5‬‬

‫דוגמא‬
‫מכונה נרכשה מארה"ב ב‪ ,₪ 900,000-‬שולם עליה מכס של ‪ ,₪ 200,000‬היו הוצאות הובלה וביטול‬
‫של ‪ ,₪ 10,000‬הכשרת המפעילים והתקנת והרצת המכונה עלתה ‪ ₪ 50,000‬ולרכישת המכונה‬
‫נלקחה הלוואה מ‪ 1.2.2000-‬של ‪ ₪ 1,000,000‬בריבית של ‪ 24%‬שתוחזר ב‪ .1.3.2002-‬המכונה‬
‫התחילה לפעול ב‪ .1.4.2000-‬מה העלות של המכונה?‬
‫העלות מחושבת עד שהמכונה מתחילה לפעול‪ .‬כלומר‪ ,‬ההוצאות הרלוונטיות הן רק עד ל‪.1.4.00 -‬‬
‫נחבר את מחיר הרכישה‪ ,‬המכס‪ ,‬ההובלה והביטוח וההכשרה‪ ,‬התקנה והרצה ונקבל ‪.₪ 1,160,000‬‬
‫נחשב את הריבית היחסית‪ .‬ריבית עד לרגע ההפעלה – ‪ 24%‬מ‪ ₪ 1,000,000-‬למשך חודשיים‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .1,000,000 ∙ 100 ∙ 12 = 40,000‬הריבית הרלוונטית לעלות היא ‪.₪ 40,000‬‬
‫נקבל שסך העלות של המכונה הוא ‪.₪ 1,200,000‬‬

‫הוצאות פחת‬
‫פיזור פריסה של עלות הנכס על פני תקופת השימוש ו‪/‬או ההנאה ממנו‪.‬‬
‫הוצאות הפחת על בסיס כלל ההקבלה מבטאות את עלות השימוש התקופתי בנכס למול ההכנסות‬
‫הנובעות ממנו‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫המוניטין מגלם את היכולת של החברה לייצר רווחים מעל הנורמה‪ .‬כגון‪ ,‬הנהלה מעולה‪ ,‬יכולת שיווקית‬
‫מדהימה‪ ,‬וכן הלאה‬
 ‫קיים פחת בנכס מכיוון שיש ירידת ערך‪ ,‬בלאי‪ ,‬שחיקה וכד'‪ .‬הפחת המקובל הוא ‪ 2-6%‬לקרקעות‬
‫ובניינים‪ 10% ,‬למכונות וציוד‪ 15-20% ,‬לרכבים‪ 33.33% ,‬למחשבים‪ 6-10% ,‬לריהוט וציוד משרדי‪.‬‬
‫נסתכל על מספר שיטות לחישוב הוצאות הפחת‪.‬‬

‫שיטת קו ישר‬
‫מניחה פחת קבוע שיורד בכל שנה מערך הנכס‪.‬‬
‫מתאים למצב שבו הרווחים מהנכס קבועים בכל שנה‪.‬‬
‫זאת השיטה שבה נשתמש במהלך הקורס והיא השיטה המקובלת בחשבונאות‪.‬‬

‫אקמה"פ – אחוז קבוע מהיתרה הפוחתת‬

‫מניחה אחוז פחת קבוע שיורד בכל שנה מערך הנכס של אותה שנה‪.‬‬
‫מתאים למצב שבו הרווחים מהנכס הולכים ופוחתים בכל שנה (עייפות הציוד‪ ,‬למשל)‪.‬‬

‫תפוקה‬
‫מניחה אחוז פחת לפי קצב התפוקה שהנכס מניב בכל שנה‪ .‬למשל‪ ,‬אם נרכשה מכונה שיכולה לייצר‬
‫סה"כ ‪ 30‬טון ואז היא שובקת חיים‪ .‬אם בשנה הראשונה היא ייצרה ‪ ,15‬שיעור הפחת יהיה ‪ .50%‬אם‬
‫בשנה השנייה היא תייצר ‪ 10‬טון‪ ,‬שיעור הפחת יהיה ‪ .33%‬ובשנה האחרונה היא תייצר ‪ 5‬טון ולכן‬
‫שיעור הפחת יהיה ‪ .17%‬זאת השיטה הכי מדויקת מבחינה מדעית – יש הקבלה מלאה בין התפוקה‬
‫לפחת‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬זאת שיטה לא כל כך ישימה וקשה לחזות מראש ולכן לא משתמשים בה‪.‬‬

‫הצגת רכוש קבוע בדו"חות הכספיים‬

‫רווח הון‬
‫התמורה שאנחנו מקבלים ממכירת הנכס לעומת הערך שלו בניכוי הפחת‪.‬‬

‫סעיף הרכוש הקבוע במאזן‬

‫מחושב לפי העלות של הנכס והפחת שנצטבר (פחשנ"צ) לאורך השנים‪ .‬בדוגמא שיש בתרגיל הבית‬
‫נוכל לרשום‪:‬‬
‫‪31.12.03‬‬ ‫‪31.12.02‬‬ ‫‪31.12.01‬‬ ‫‪31.12.00‬‬
‫‪13‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫עלות‬
‫‪-‬‬ ‫(‪)330‬‬ ‫(‪)210‬‬ ‫(‪)90‬‬ ‫פחשנ"צ‬

‫השפעת הרכוש הקבוע על דו"ח רווח והפסד‬

‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪14‬‬
‫(‪)60‬‬ ‫(‪)120‬‬ ‫(‪)120‬‬ ‫(‪)90‬‬ ‫הוצאות פחת‬
‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רווח הון‬
‫הוצאות הפחת מוצגות בד"כ תחת "עלות המכירות" כי הנכס משמש ליצירת רווחים בחברה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ההוצאות יכולות להיות גם תחת מכירה ושיווק או הובלה וכלליות – הכל לפי המשתמש בנכס‪.‬‬
‫רווח הון מוצג בד"כ תחת "הכנסות אחרות" כי הוא לא חלק מהפעילות השוטפת של החברה‪.‬‬

‫ירידת ערך על קרקע ונכסים‬

‫כשמסתכלים על הפחת בסעיף קרקע ונכסים‪ ,‬הפחת לא תופס על כל העלות אלא רק על ערך המבנה‬
‫(על הקרקע אין פחת)‪ .‬החלוקה המקובלת היא שהקרקע מהווה שליש מערך הרכישה והמבנה מהווה‬
‫את כל השאר (לא ממש מדויק אבל זה מה שמקובל לפי גישת העלות‪ .‬אם רוצים לדייק‪ ,‬צריך להביא‬
‫שמאי מקרקעין שיקבע את ערך הקרקע שקנינו עם הנכס)‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫המאזן מוצג רק בסוף השנה ונכון לאותו יום‪ .‬מכיוון שבסוף שנת ‪ 2003‬אנחנו כבר אחרי מכירת המכונה‪ ,‬אין‬
‫עלות ואין פחשנ"צ‬
‫‪14‬‬
‫כתוצאה מהחלק היחסי של הפחת לכל שנה‬
 ‫הלוואות והשקעות‬
‫ריבית‬
‫ריבית היא הסכום שמשלם הלווה למלווה בעבור השימוש ו‪/‬או ההנאה מהכסף‪ .‬סכום הריבית שווה‬
‫להפרש שבין סכום ההחזר לסכום ההלוואה‪ .‬שיעור הריבית שווה תמיד ליחס שבין סכום הריבית‬
‫לסכום ההלוואה‪.‬‬

‫ריבית אפקטיבית‬
‫הריבית האמיתית שמשלמים‪ .‬למשל‪ ,‬אם לוקחים הלוואה של ‪ 2,000‬בריבית של ‪ 20%‬ומשלמים את‬
‫הריבית מראש (‪ ,)400‬יוצא שמקבלים באמת הלוואה של ‪ 1,600‬ששילמנו עליה ‪ 400‬שקל ריבית‪.‬‬
‫למרות שהריבית המוצהרת הייתה ‪ ,20%‬הריבית האפקטיבית הייתה ‪.25%‬‬
‫בד"כ לא עובדים בצורה הזאת והריבית האפקטיבית היא גם זו המוצהרת‪.‬‬

‫הלוואת גישור‬
‫הלוואה שנועדה לגשר על פערי זמן בין הצורך בכסף לבין היכולת להשיג אותו‪ .‬הלוואה כזו מוחזרת‬
‫בבת אחת בסוף התקופה – קרן ‪ +‬ריבית‪.‬‬
‫איך מחשבים את החזר הריבית על הלוואה? נגדיר את ערך ההחזר בתור )‪ .FV (Future Value‬אם‬
‫הריבית היא ‪ R‬לשנה‪ ,‬וסכום ההלוואה שלקחנו הוא )‪ PV (Present Value‬ומשך ההלוואה בשנים הוא‬
‫‪ N‬אז נקבל 𝑁 ∙ 𝑅 ‪.𝐹𝑉 = 𝑃𝑉 1 +‬‬
‫אם לקחנו הלוואה של ‪ 2,000‬בריבית של ‪ 20%‬לשנתיים נקבל ‪.𝐹𝑉 = 2,000 1 + 0.2 ∙ 2 = 2,800‬‬
‫זו הלוואת גישור בריבית פשוטה‪ .‬ריבית זו משמשת בד"כ בחישוב בבנקים בהלוואה בתוך הרבעון‪.‬‬
‫בין רבעונים משתמשים בריבית מצטברת‪.‬‬

‫ריבית מצטברת (ריבית דריבית)‬

‫יש לווים שדורשים שהריבית השנתית תהיה תלויה בסכום ההלוואה בכל שנה‪ .‬כלומר‪ ,‬בהלוואה‬
‫שרשמנו‪ ,‬הריבית בשנה הראשונה תהיה ‪ 400‬שקל (‪ 20%‬על ‪ )2,000‬ובשנה השנייה תהיה ‪480‬‬
‫(‪ 20%‬על ‪ 2,400‬שהוא סכום ההלוואה שלנו בשנה השנייה) ‪ .‬הנוסחה שלה היא‬
‫𝑁 𝑅 ‪.15𝐹𝑉 = 𝑃𝑉 1 +‬‬

‫היוון‬
‫סכום הלוואה שניתן לקבל היום על סמך כסף עתידי שאמור להיכנס‪ .‬למשל‪ ,‬קבלת הלוואה על סמך‬
‫קרן השתלמות או קופת גמל‪.‬‬
‫𝑉𝐹‬
‫= 𝑉𝑃 כאשר ‪ FV‬הוא הסכום‬ ‫𝑁 𝑅‪1+‬‬
‫סכום ההלוואה שנוכל לקבל הוא בהתאם לנוסחה שכבר פיתחנו‬
‫העתידי שצפוי מהחיסכון‪ R ,‬היא הריבית בבנק‪ N ,‬הוא מס' השנים שיעברו עד שהחיסכון יגיע לסכום‬
‫‪ FV‬ו‪ PV-‬הוא סכום ההלוואה שנקבל בסוף מהבנק‪.‬‬
‫היוון הוא למעשה עוד סוג של הלוואת גישור‪.‬‬

‫ריביות להלוואות בחח"ד (חשבון חוזה דביטורי) לעסקים‬

‫כל הריביות מבוססות על ריבית בנק ישראל (רב"י)‪ .‬ריבית זו מהווה בד"כ את הריבית על פיקדונות‬
‫בבנק‪.‬‬
‫כאשר הבנק נותן הלוואה הוא מוסיף באופן שרירותי אחוז נוסף (בד"כ באיזור ‪ )1.5%‬שיחד עם רב"י‬
‫נקרא ריבית פריים‪ .‬בד"כ‪ ,‬הריבית המאושרת תהיה לא רק עם תוספת הפריים אלא גם עם תוספת‬
‫סיכון‪ .‬ריבית הפריים בתוספת הסיכון נותנת ריבית מאושרת‪ .‬בחלק מהמקרים יכולה להיות גם‬

‫‪15‬‬
‫כי בשנה הראשונה 𝑅 ‪ .𝐹𝑉 = 𝑃𝑉 1 +‬בשנה בשנייה מתייחסים ל‪ PV-‬חדש שהוא ה‪ FV-‬של השנה‬
‫הקודמת‪ .‬נקבל ‪ 𝐹𝑉 = 𝑃𝑉 1 + 𝑅 1 + 𝑅 = 𝑃𝑉 1 + 𝑅 2‬וכן הלאה עבור כל שנה‬
‫𝑉𝑃 של שנייה‬
 ‫תוספת חריגה (עבור משיכת‪-‬יתר‪ ,‬למשל) ואז הריבית המתואמת יחד עם התוספת החריגה נקרא‬
‫ריבית חריגה‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫ריבית חריגה‬ ‫ריבית מתואמת תוספת‬ ‫תוספת‬ ‫ריבית‬ ‫תוספת‬ ‫רב"י‬
‫למשיכת‪-‬יתר‬ ‫חריגה‬ ‫להלוואה‬ ‫סיכון‬ ‫פריים‬ ‫שרירותית‬
‫‪16%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪6.25%‬‬ ‫‪1.75%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪0.25%‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬נניח שלקחנו הלוואה של ‪ 2‬מש"ח‪ ,‬וזו המסגרת שמוגדרת מול הבנק (חריגה ממנה‬
‫תהווה משיכת‪-‬יתר)‪ .‬לאחר ‪ 20‬ימים משכנו עוד ‪ 3‬מש"ח‪ ,‬לאחר ‪ 20‬ימים נוספים הפקדנו ‪ 8‬מש"ח‬
‫ולאחר ‪ 10‬ימים משכנו עוד ‪ 6‬מש"ח ובסיום הרבעון (אחרי עוד ‪ 40‬ימים) הגענו למצב שיש לנו חוב‬
‫של ‪ 3‬מש"ח‪ .‬כמה אנחנו חייבים לבנק על ריבית?‬
‫הפקדת ‪ 8‬מש"ח משיכת ‪ 6‬מש"ח‬ ‫משיכת ‪ 3‬מש"ח‬ ‫הלוואת ‪ 2‬מש"ח‬ ‫פעולה‬
‫‪3,000,000‬‬ ‫(‪)3,000,000‬‬ ‫‪5,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫סך הלוואה‬
‫‪ 40‬ימים‬ ‫‪ 10‬ימים‬ ‫‪ 20‬ימים‬ ‫‪ 20‬ימים‬ ‫תקופה‬
‫‪ 8%‬על ‪ 2‬מש"ח‬ ‫‪( 0‬כי אנחנו‬ ‫‪ 8%‬על ‪ 2‬מש"ח‬ ‫‪8%‬‬ ‫ריבית‬
‫‪ 16%‬על ‪ 1‬מש"ח‬ ‫‪ 16%‬על ‪ 3‬מש"ח בפלוס)‬
‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬
‫∙ ‪0.08 ∙ 2,000,000‬‬ ‫∙ ‪0.08 ∙ 2,000,000‬‬ ‫סה"כ ∙ ‪0.08 ∙ 2,000,000‬‬
‫‪365‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪365‬‬
‫‪+ 0.16 ∙ 1,000,000‬‬ ‫‪+ 0.16 ∙ 3,000,000‬‬ ‫‪= 8,767.1‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬
‫∙‬ ‫‪= 35, 068.5‬‬ ‫∙‬ ‫‪= 35, 068.5‬‬
‫‪365‬‬ ‫‪365‬‬
‫קיבלנו סה"כ ‪ .78,904.1‬אז בסוף הרבעון סכום ההלוואה הוא ‪ ,₪ 3,078904.1‬וזה ישמש לחישוב‬
‫הריבית ברבעון הבא‪.‬‬

‫ריבית תעריפית וריבית מתואמת‬

‫נניח שהבנק נתן לנו תנאים להלוואה של ריבית מאושרת ‪ 8%‬וריבית חריגה ‪ .16%‬זו הריבית‬
‫התעריפית‪ .‬למעשה‪ ,‬המשמעות של הריבית הזו הוא ריבית של ‪ 2%‬לרבעון בריבית המאושרת ו‪4% -‬‬
‫ריבית לרבעון בריבית החריגה‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬מכיוון שבין רבעונים יש ריבית דריבית‪ ,‬הריבית האמיתית (המתואמת) היא גבוהה יותר‪ .‬איך‬
‫מחשבים את הריבית המתואמת? נסתכל על נוסחאות הריבית שלמדנו‪ .‬נחשב את סכום ההחזר לפי‬
‫הריבית הרבעונית וכך נקבל את הריבית המתואמת‪ .‬נגדיר את ‪ r‬בתור הריבית הרבעונית‪ n ,‬בתור‬
‫𝑛 𝑟 ‪𝐹𝑉 = 𝑃𝑉 1 +‬‬ ‫=‬ ‫מס' הרבעונים ו‪ R -‬בתור הריבית המתואמת‪ .‬נקבל ⟹ 𝑅 ‪𝑃𝑉 1 +‬‬
‫זהלהיות‬
‫מה‬
‫שצריך‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫𝑟‪1+‬‬ ‫𝑟‪= 1+𝑅 ⟹ 𝑅 = 1+‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.𝑅 = 1 + 0.02‬‬ ‫לכן‪ ,‬בדוגמא שלנו נקבל שהריבית המתואמת המאושרת היא ‪− 1 = 0.0824‬‬
‫כלומר‪ ,‬הריבית לשנה היא בעצם ‪.8.24%‬‬
‫הריבית המתואמת החריגה באותה צורה תהיה ‪.16.98%‬‬
‫כדי לקבל את הכיוון ההפוך ( הריבית הרבעונית המתואמת מתוך ידיעת הריבית האמיתית) נעשה‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫‪𝑅 = 1+𝑟 𝑛 −1 ⟹ 1+𝑟 𝑛 = 1+𝑅 ⟹1+𝑟 = 1+𝑅 ⟹ 𝑟 = 1+𝑅−1‬‬
‫אם בנק נותן ריבית שנתית של ‪ 6%‬לשנה‪ ,‬ואנחנו רוצים לדעת מה הריבית החודשית המתואמת‬
‫‪12‬‬
‫נקבל ‪ .𝑟 = 1 + 0.06 − 1 = 0.0048‬כלומר‪ ,‬ריבית חודשית מתואמת של ‪ 0.48%‬במקום‬
‫‪16‬‬
‫תעריפית של ‪.0.5%‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫𝑛‬
‫נוסחת המרה ‪( A‬ריבית מתואמת שנתית) – ‪𝑅 = 1 + 𝑟 − 1‬‬
‫𝑛‬
‫=𝑟‬ ‫נוסחת המרה ‪( B‬ריבית מתואמת תת‪-‬שנתית) – ‪1 + 𝑅 − 1‬‬

‫‪ 16‬לכאורה‪ ,‬בדוגמאות שנתנו ההבדל בין ריבית תעריפית ומתואמת היו די קטנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה לא תמיד המצב‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80-‬הייתה אינפלציה מאוד גדולה ורב"י עמד על ‪ 360%‬שנתי‪ .‬אם קובעים שריבית זו היא תעריפית‪,‬‬
‫יוצא שהריבית המתואמת היא ‪ ! 2,230%‬כך רואים שיכול להיות הבדל מאוד משמעותי ביניהם‪ .‬לכן‪ ,‬היום‬
‫מחויבים לדווח בכל הלוואה מה הריבית המתואמת ומה הריבית התעריפית‬
 ‫סוגי הלוואות‬
‫מלבד הלוואת גישור שבה עסקנו עד כה (שמחזירים את הקרן והריבית הכוללת בסוף התקופה) יש‬
‫עוד ‪ 3‬סוגים של הלוואות‪.‬‬

‫‪ )1‬הלוואת שפיצר ‪ -‬הלוואה שבה את סכום ההלוואה הכולל (קרן‪+‬ריבית) מחזירים בסכום קבוע‬
‫כל חודש (עד כדי שינויים במדד)‪ .‬זו ההלוואה המקובלת ביותר במשכנתאות‪.‬‬
‫‪ )2‬הלוואת קקור"י – הלוואה שבה סכום ההחזר יורד מדי חודש‪ .‬הסכום מורכב מקרן קבועה‬
‫וריבית יורדת‪ .‬נקראת גם הלוואת קרן קבועה‪.‬‬
‫‪ )3‬הלוואת גרייס‪/‬בלון – הלוואה שבה כל חודש מוחזר רק הריבית ובסוף התקופה מוחזרת‬
‫הקרן‪ .‬הלוואה שמקובלת כאשר נדרשת הלוואה ללא יכולת החזר בתחילת הדרך (למשל‪,‬‬
‫סטודנטים שיחזירו את ההלוואה אחרי שיהיה להם תואר ועבודה ותהיה להם יכולת החזר)‬
‫או כאשר צפויה קבלת סכום גבוה במועד ידוע (קופת גמל או חיסכון סגור‪ ,‬למשל)‪.‬‬

‫הרחבה על הלוואת שפיצר‬

‫איך נעשה חישוב ההחזר התקופתי?‬
‫נסתכל על הלוואת שפיצר לחמש שנים בסכום ‪ PV‬של ‪ 400‬ובריבית ‪ R‬של ‪ .40%‬אם נסתכל על סכום‬
‫ההחזר הזהה בכל שנה (‪ ,)PMT‬היא למעשה זהה ל‪ 5-‬הלוואות גישור (אחת לכל שנה)‪ .‬אם כן‪ ,‬נוכל‬
‫𝑇𝑀𝑃‬ ‫𝑇𝑀𝑃‬ ‫𝑇𝑀𝑃‬ ‫𝑇𝑀𝑃‬ ‫𝑇𝑀𝑃‬
‫= ‪400‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫לרשום (בגלל כלל ההיוון) ⟹‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪1.4 2‬‬ ‫‪1.4 3‬‬ ‫‪1.4 4‬‬ ‫‪1.4 5‬‬

‫⟹‬

‫ואם ההלוואה היא לתקופת זמן ארוכה יותר? נשים לב שמקדם שפיצר שחישבנו הוא למעשה סדרה‬
‫‪𝑄 𝑛 −1‬‬
‫‪ 𝑆𝑛 = 𝑎1‬כאשר ‪ a1‬הוא האיבר הראשון בסדרה‪ n ,‬הוא מספר‬ ‫‪𝑄−1‬‬
‫הנדסית‪ .‬ולכן נשתמש בנוסחה‬
‫האיברים בסדרה ו‪ Q -‬הוא היחס הקבוע בין האיברים בסדרה‪ .‬נקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫∙ 𝑇𝑀𝑃 = 𝑉𝑃‬
‫𝑅‪1+‬‬

‫⟹‬

‫זוהי הנוסחה עבור הלוואת שפיצר‪.‬‬

‫מהו מקדם שפיצר? מקדם שפיצר מוגדר כסכום ההלוואה השפיצרית עבור קומבינציה של שיעור‬
‫ריבית ומספר תשלומים‪ ,‬כאשר ההחזר התקופתי הקבוע הוא שקל אחד ‪.17‬‬

‫נשים לב שלמעשה‪ ,‬עסקת תשלומים זהה להלוואת שפיצר‪ .‬לכן‪ ,‬כדי לקבוע אם עסקת תשלומים‬
‫משתלמת צריך לבדוק ‪ 3‬נתונים‪:‬‬

‫‪ )1‬מהו המחיר במזומן‬

‫‪ )2‬מהו שיעור הריבית הגלום בעסקה‬
‫‪ )3‬מהו שיעור הריבית הזמינה לנו בערוצי הלוואה אחרים‬

‫את המחיר של העסקה והריבית של התשלומים נשווה ליכולת להשקיע את הכסף שנשאר זמין (כי‬
‫הוצאנו רק חלק קטן מהסכום מייד)‪ ,‬באפיקי השקעה אחרים ונחליט אם כדאי לנו או שנשלם הכל‬
‫בתשלום אחד‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫למעשה‪ ,‬זאת המשוואה שקיבלנו כאשר מגדירים ‪PMT=1‬‬
 ‫לוח סילוקין להלוואת שפיצר‬
‫נסתכל על לוח הסילוקין של ההלוואה שלקחנו‪.‬‬
‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫ריבית (‪)40%‬‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫(יתרת סגירה)‬ ‫(יתרת פתיחה)‬
‫‪363‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪311‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪363‬‬ ‫‪01‬‬
‫‪238‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪136‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪18‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪04‬‬
‫נסתכל על הרכב הפירעון שלנו בכל שנה‬
‫קרן‬ ‫ריבית‬ ‫החזר כולל‬ ‫שנה‬
‫‪37‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪01‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪102‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪136‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪04‬‬

‫לוח סילוקין להלוואת קקור"י‬

‫נסתכל על מקרה שבו יש הלוואה ל‪ 5 -‬שנים‪ ,‬יתרת פתיחה של ‪ 100‬וריבית של ‪.20%‬‬
‫נבנה את לוח הסילוקין‪:‬‬
‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫ריבית (‪)20%‬‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫(יתרת סגירה)‬ ‫(יתרת פתיחה)‬
‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪01‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪04‬‬
‫כדי לבנות את הטבלה רשמנו את יתרת הפתיחה‪ ,‬את החזר הריבית קיבלנו מתוך חישוב ‪20%‬‬
‫מיתרת הפתיחה‪ .‬הקרן קבועה בהלוואה זו וצריכה להיות ‪ 20‬לשנה כדי להחזיר הכל תוך ‪ 5‬שנים לכן‬
‫הפירעון הוא ‪ 20‬ועוד סכום הריבית‪ .‬כל קיבלנו את הפירעון ויתרת הסגירה‪.‬‬

‫‪ 2‬הגדרות להלוואה‬
‫‪ )1‬הערך הנוכחי המהוון של הפירעונות העתידיים‬
‫‪ )2‬הלוואה שווה תמיד לסך פירעונות הקרן שנותרו‬

‫השפעת ההלוואה על הדו"חות הכספיים‬

‫הלוואת שפיצר‬
‫נסתכל על אופן הצגת ההלוואה שלקחנו בדו"חות הכספיים‪.‬‬
‫נתחיל מההשפעה על המאזן‪.‬‬
‫בכל שנה‪ ,‬מסתכלים על סכום ההחזר שנשאר בסוף השנה‪ .‬מחלקים אותו לחלק שיוחזר בשנה הבאה‬
‫(חלויות שוטפות) ולחלק שיוחזר אחרי שנה הבאה (הלוואות לזמן ארוך)‪.‬‬
‫‪31.12.04 31.12.03 31.12.02 31.12.01 31.12.00‬‬ ‫שורה במאזן‬
‫‪0‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪52‬‬ ‫חלויות שוטפות‬
‫(התחייבויות שוטפות)‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪311‬‬ ‫הלוואות לזמן ארוך‬
‫(התחייבות בלתי שוטפות)‬

‫‪18‬‬
‫זה לא באמת ‪ ,40%‬אבל הלוואת שפיצר תמיד מסתיימת ב‪ 0-‬בסוף התקופה‪ .‬לא יצא לנו מדויק כי עיגלנו‬
‫הרבה מספרים – ההחזר‪ ,‬מקדם שפיצר‪ 40% ,‬ריבית וכו'‪ .‬לכן‪ ,‬רשמנו את הסכום שיאפס את ההלוואה ולא‬
‫דייקנו כי ההחזר של ‪ 0‬בסוף התקופה הוא הכי חשוב‬
 ‫‪19‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪363‬‬ ‫סה"כ‬
‫נסתכל עכשיו על השפעת ההלוואה על דו"ח רווח והפסד‪.‬‬
‫ההשפעה היחידה שיש היא בהוצאות המימון ששם אנחנו רושמים את הריבית ששולמה בכל שנה‪.‬‬
‫‪04‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪00‬‬ ‫שורה בדו"ח רו"ה‬
‫(‪)61‬‬ ‫(‪)95‬‬ ‫(‪)124‬‬ ‫(‪)145‬‬ ‫(‪)160‬‬ ‫הוצאות מימון‬

‫הלוואת קקור"י‬
‫נסתכל על המאזן‪ .‬על פי אותו עקרון שרשמנו בהצגת הלוואת שפיצר נקבל‬
‫‪31.12.04‬‬ ‫‪31.12.03 31.12.02 31.12.01 31.12.00‬‬ ‫שורה במאזן‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חלויות שוטפות‬
‫(התחייבויות שוטפות)‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫הלוואות לזמן ארוך‬
‫(התחייבות בלתי שוטפות)‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫סה"כ‬
‫עכשיו נסתכל על דו"ח רווח והפסד כפי שעשינו עבור הלוואת שפיצר‪.‬‬
‫‪04‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪00‬‬ ‫שורה בדו"ח רו"ה‬
‫(‪)4‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫(‪)12‬‬ ‫(‪)16‬‬ ‫(‪)20‬‬ ‫הוצאות מימון‬

‫פירעון מוקדם של הלוואה‬

‫מתי כדאי לבצע פירעון מוקדם להלוואה?‬
‫יש ‪ 2‬מקרים‪:‬‬

‫‪ )1‬קמצ'טקה – במידה ואין אופציית השקעה טובה יותר מהריבית שאנחנו משלמים על‬
‫ההלוואה‪ ,‬כדאי לנו להשקיע כסף כדי לסגור את ההלוואה מוקדם יותר (אם הכסף שלי לא‬
‫יכול להרוויח יותר ממה שאני מפסיד בריבית ההלוואה)‬
‫‪ )2‬מחזור – החלפת הלוואה בהלוואה עם תנאים יותר טובים – קורה בדרך כלל כשהריבית‬
‫במשק יורדת‬

‫משכנתא‬
‫משכנתא היא סוג של הלוואת שפיצר עבור רכש נדל"ן‪ ,‬שבה הריבית בד"כ נמוכה משמעותית‬
‫מהלוואות רגילות כי יש ביטחון לבנק בדמות הנכס עצמו (למקרה שההלוואה לא תיפרע‪.)...‬‬
‫הסכום שניתן לקבל בדר"כ לטובת משכנתא הוא עד ‪ 60%‬מערך הנכס (‪ 40%‬נדרשים להגיע מהון‬
‫עצמי) כפי שנקבע ע"י שמאי (לא בהכרח תואם לסכום ששילמנו עבור הדירה)‪.‬‬
‫יש ‪ 4‬סוגי משכנתאות שאפשר לקחת‪:‬‬

‫קבוע וצמודה – ריבית קבועה לכל תקופת ההלוואה וצמודה למדד‬ ‫‪)1‬‬
‫קבועה ולא צמודה – ריבית קבועה לכל תקופת ההלוואה ושאינה צמודה למדד‪ .‬עלול ליצור‬ ‫‪)2‬‬
‫משבר בנקאי במקרה של אינפלציה (כי ההחזר קבוע אבל הערך שלו יורד משמעותית)‬
‫לא קבועה וצמודה – ריבית המשתנה לפי ריבית הפריים (או בתחנות שנקבעו מראש)‬ ‫‪)3‬‬
‫שצמודה למדד‬
‫לא קבועה ולא צמודה – ריבית המשתנה לפי ריבית הפריים ואינה צמודה למדד‪ .‬השינוי‬ ‫‪)4‬‬
‫בהחזר נובע רק משינוי בריבית הפריים‬

‫בדרך כלל לוקחים תמהיל בין הסוגים השונים‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫כי סוף ‪ 2004‬החזרנו את כל ההלוואה אז זה לא מופיע בדו"חות הכספיים‬
 ‫אגרות חוב‬
‫חברה‪ /‬מדינה יכולה לקחת הלוואות מבנקים ואף מהציבור הרחב‪ .‬היא עושה זאת באמצעות הנפקת‬
‫אג"ח‪ .‬אגרות חוב הן בד"כ חסד – כלומר‪ ,‬החזר ריבית בלבד לאורך תקופת ההלוואה והחזר הקרן‬
‫רק בסיום התקופה‪.‬‬
‫חברה תנפיק אג" ח בהתאם לסכום ההלוואה אותו היא מבקשת וכל אחד יכול לקנות תעודה בשווי‬
‫מסוים ולקבל עליה ריבית וקרן בסוף התקופה‪ .‬למשל‪ ,‬אם חברה הנפיקה אג"ח בשווי ‪ 1,000‬ל‪3-‬‬
‫שנים‪ ,‬והציבור יכול לרכוש תעודות בשווי ‪ 1‬כל אחת עם ‪ 20%‬ריבית‪ ,‬אחרי ‪ 3‬שנים כל תעודה תקנה‬
‫לבעליה ‪( 1.2‬בנוסף ל‪ 0.2-‬ריבית שהוא קיבל כל שנה)‪.‬‬
‫אם החברה לא יכולה להחזיר את סכום ההלוואה לציבור – אין בטחונות והכסף הלך לאיבוד‪.‬‬

‫קביעת ערך אג"ח‬

‫נסתכל על הדוגמה שרשמנו‪ .‬חישוב ערך האג"ח נעשה באמצעות‬
‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪1200‬‬
‫= 𝑉𝑃‪ .‬מה יקרה אם נחכה שנה וחצי ורק אז נשקיע? נקבל‬ ‫‪1.2‬‬
‫‪+ 1.22 +‬‬ ‫‪1.23‬‬
‫‪= 1000‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪1200‬‬
‫‪ .𝑃𝑉 = 1.20.5 + 1.21.5 = 1095‬כלומר‪ ,‬רכישת האג" ח הפכה לכדאית יותר אחרי שחיכינו את השנה‬
‫הראשונה (שבה הרווח נמוך) ונהיה מוכנים לשלם אפילו יותר מ‪.1000 -‬‬
‫כדאיות ההשקעה באגרות חוב תלויה ב‪:‬‬

‫‪ )1‬הריבית המוצעת (חשוב לדעת כי ככל שהריבית גבוהה יותר‪ ,‬קיים סיכון גדול יותר על יכולת‬
‫ההחזר של החברה‪/‬מדינה)‬
‫‪ )2‬הזמן שנותר עד להחזרת הפרעון (מכיוון שמדובר על הלוואת חסד‪ ,‬עדיף כמה שיותר קרוב‬
‫למועד הפרעון)‬

‫מחיר האג" ח נמוך יותר כאשר הריבית המוצעת במשק גבוהה יותר (כי לא כדאי להשקיע בהן) ומחירן‬
‫עולה ככל שהריבית המוצעת בהן גבוהה מהריבית במשק‪.‬‬
 ‫מניות‬
‫מניות אינן בהכרח בורסה‪ .‬מניות הן אחוז שליטה בחברה פרטית‪ .‬אפשר לבצע הנפקה לבורסה ואז‬
‫למכור מניות תמורת השקעה בחברה‪.‬‬
‫חשוב להבחין בין מניה לבין הערך שלה‪ .‬ערך מניה הוא שווי כספי בלבד יחסי לכמות המניות שיש‬
‫(לא תמיד הערך הכספי ששולם על המניה מייצג את הערך הכספי שלה)‪ .‬אבל החזקת מניות גם‬
‫מקנה זכות גדולה יותר בדיבידנדים‪ ,‬זכות גדולה יותר בנכסי החברה במקרה של פשיטת רגל וזכות‬
‫הצבעה גדולה יותר בהחלטות על החברה‪.‬‬

‫ההון העצמי‬
‫ההון העצמי בנוי מהמרכיבים הבאים‪:‬‬

‫‪ )1‬הון מניות – השקעת הבעלים של החברה בחברה שמתבטאים באחוזי שליטה בחברה‬
‫‪ )2‬קרנות הון – השקעת הבעלים בחברה שמטרתה יצירת רווחים נוספים לחברה‪ ,‬ולא מהווה‬
‫חלק מאחוזי השליטה‬
‫‪ )3‬עודפים – הרווח שנוצר מקרנות ההון‬

‫סכום המרכיבים האלה מהווה את ההון העצמי של החברה‪.‬‬

‫בעלי המניות של החברה יכולים לדרוש קבלת רווחים רק מהמרכיב של העודפים‪ .‬ההשקעה המקורית‬
‫במניות וקרנות הון מוגנת לטובת תשלום לבעלי החוב של החברה במקרה הצורך‪.‬‬

‫דיבידנדים‬
‫דיבידנדים הם כסף שמחולק לבעלי המניות על סמך ביצועי החברה והרווחים שלה‪.‬‬
‫חלוקת דיבידנדים מותרת כל עוד זה לא מוביל את החברה לחדלות פירעון‪.‬‬
‫חלוקת הדיבידנדים לא תיעשה על כל הרווחים של החברה כי חלקם יכולים להיות מושקעים בנכסים‬
‫שאינם נזילים ובכל מקרה חייבים להשאיר כסף נזיל לטובת המשך פעילות החברה‪.‬‬
‫קיים מס של ‪ 30%‬לכל מי שמקבל למעלה מ‪ 10%-‬מהדיבידנדים‪.‬‬
‫חלוקת דיבידנדים נעשית על פי החלטת החברה – כל שנה‪ ,‬אחת לשלוש שנים וכו'‪.‬‬

‫הנפקת מניות‬
‫במידה והחברה רוצה להנפיק מניות נוספות כדי לגייס משקיעים‪ ,‬היא צריכה לעשות זאת בהתאם‬
‫חוק הניירות וחוק הרשות לניירות ערך‪ .‬בהתאם‪ ,‬החברה נדרשת לפרסם תשקיף (היסטוריית‬
‫החברה‪ ,‬תכנונים קיימים‪ ,‬רווחים צפויים)‪ .‬בתשקיף גם יפורסם כמה מניות יימכרו ובאיזה מחיר‪,‬‬
‫והתשקיף הוא מסמך מחייב לחברה‪.‬‬
‫מרגע ההכרזה ועד ליום ההנפקה החברה מקבלת הזמנות‪ ,‬ומחלקת את המניות בהתאם להזמנות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם יש יותר הזמנות ממניות – כל הזמנה תקבל את חלקה באופן יחסי (אם יש ‪ 1,000‬מניות‬
‫והזמינו ‪ ,5,000‬מי שהזמין ‪ 5‬מניות יקבל מניה אחת)‪ .‬במקרה ההפוך שבו יש פחות הזמנות יש‬
‫חתמים שמבטחים את התהליך ומתחייבים לרכוש את המניות העודפות מההנפקה‪.‬‬

‫בורסה‬
‫לפני תהליך ההנפקה החברה רושמת את כל מניותיה למסחר בבורסה‪ .‬כאשר הצפי למניות חיובי‬
‫המחיר יעלה‪ ,‬הביקוש יגדל אבל מחזיקי המניות הקיימים לא ירצו למכור‪ .‬המחיר ימשיך לעלות כי‬
‫הביקוש גדול מההיצע עד שהמחזיקים יסכימו למכור במחירים גבוהים‪ .‬מצד שני‪ ,‬כאשר הצפי שלילי‬
‫המחיר ירד‪ ,‬הביקוש יקטן ויהיה קשה למחזיקים להיפטר מהמניות‪.‬‬
‫בכל יום הבורסה מפרסמת את מחירי המניות וכך אפשר לראות אילו חברות צומחות ומאילו כדאי‬
‫להתרחק‪.‬‬
‫בהיבט זה‪ ,‬חשוב להיזהר מגורמים שקונים מניות בשפל‪ ,‬מפיצים שמועות כדי לייצר מצג שווא של‬
‫ערך‪ ,‬נוצרת בועה של מחירים גבוהים שקורסת כשהרמאים פודים את הרווח שלהם ושאר המשקיעים‬
‫מפסידים הכל‪.‬‬
 ‫מכפיל רווח ומכפיל הון‬
‫מכפיל רווח‬
‫מכפיל רווח הוא שווי השוק חלקי הרווח הנקי‪ .‬אם יש לנו ‪ 1,500‬מניות‪ ,‬במחיר של ‪ 18‬שקל למניה‬
‫אחרי הנפקה‪ ,‬אז שווי השוק הוא ‪ .27,000‬אם הרווח הנקי של החברה הוא ‪ ,2,000‬נקבל מכפיל רווח‬
‫של ‪.13.5‬‬
‫משמעות מכפיל הרווח היא תוך כמה שנים נחזיר לעצמנו השקעה בכפוף לתנאי שהרווח תמיד יישאר‬
‫כמו בשנה הראשונה‪ .‬מדד זה הוא לא חקוק בסלע אבל הוא נותן הערכה של כדאיות ההשקעה‪ .‬ככל‬
‫שמכפיל הרווח נמוך יותר‪ ,‬כדאיות ההשקעה עולה‪.‬‬

‫מכפיל הון‬
‫מכפיל הון הוא שווי השוק חלקי ההון העצמי‪.‬‬
‫מכפיל ההון נועד לזהות בעיות‪ .‬אם המחירים מתרחקים זה מזה (מכפיל הון גבוה)‪ ,‬יש חשד להרצת‬
‫מניות‪ .‬סיבות נוספות לערך גבוה‪:‬‬

‫‪ )1‬הדו" חות הכספיים של שנה מסוימת מתפרסמים רק במרץ של השנה שלאחריה‪ ,‬אבל השוק‬
‫מגיב מיד ולכן יכול להיות שערך השוק יעלה משמעותית על הון עצמי שלא הגיב עדיין‬
‫בפרופורציה‪.‬‬
‫‪ )2‬בשווי הון מקפידים על שמרנות ולעומת זאת בשווי שוק מתנהגים בד"כ באופטימיות – מה‬
‫שיכול להוביל להפרשים גדולים ביניהם‪.‬‬
‫‪ )3‬מוניטין של הפירמה בא לידי ביטוי בשווי השוק‪ ,‬אבל לא בהון העצמי‪.‬‬

‫באופן כללי מכפיל הון הוא מדד לסיכון וככל שהוא גבוה יותר‪ ,‬הסיכון עולה‪.‬‬

‫הדו"ח על השינויים בהון העצמי‬

‫דו" ח זה נועד להסביר למה רווחי החברה לא תואמים לשווי הנכסים שלה – בגלל התחייבויות וכד'‪.‬‬

‫מבנה הדו"ח‬
‫סה"כ‬ ‫רווחים‬ ‫קרנות ההון‬ ‫הון מניות‬
‫‪13,000‬‬ ‫‪9000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫יתרה‬
‫‪1.1.2000‬‬
‫‪6000‬‬ ‫‪5500‬‬ ‫‪500‬‬ ‫הנפקה‬
‫‪2000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫רווח נקי‬
‫(‪)3000‬‬ ‫(‪)3000‬‬ ‫חלוקת דיבידנד‬
‫‪18,000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪8500‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫יתרה‬
‫‪31.12.2000‬‬
‫השורה התחתונה מציגה לבעלי המניות כמה רווחים הצליחה החברה להשיג בזכות ההשקעה שלהם‬
‫(הון מניות‪+‬קרנות הון)‪ ,‬לאחר חלוקת הדיבידנדים‪.‬‬

‫אופציות‬
‫אופציה – תעודה שמקנה את הזכות לרכוש נכס מסוים בתאריך עתידי מסוים ובמחיר מסוים‪.‬‬
‫יתרון בשימוש באופציה הוא כדי לאפשר גיוס עובדים והבטחת שכר עתידי באמצעות אופציה כדי‬
‫להקל על הוצאות החברה בזמן הנוכחי‪ .‬בנוסף‪ ,‬זה מייצר מוטיבציה לעובד כי ככל שהוא יעבוד קשה‬
‫יותר‪ ,‬החברה תהיה רווחית יותר‪ ,‬והאופציה שלו תהיה שווה יותר‪.‬‬
‫אופציות ניתנות לא רק לעובדים אלא אפשר גם לקנות אופציות שנסחרות בשוק‪.‬‬
‫איך עובד שוק האופציות?‬
‫מימוש אופציה כרוך בכסף‪ .‬יש גם מחיר ידוע למניה בבורסה שאת האופציה שלה אפשר לקנות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מחיר קניית האופציה ייקבע לפי פרמטרים אלו‪ .‬עלייה במחיר המניה בבורסה תעלה את מחיר‬
‫האופציה המון באופן יחסי‪ ,‬וירידה במחיר תוריד את מחיר האופציה המון באופן יחסי ואף עשויה‬
‫להפוך אותו לשלילית אם מחיר המניה ירד מתחת למחיר המימוש‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם מחיר מימוש האופציה הוא ‪ ,20‬ומחיר המניה בבורסה היום הוא ‪ ,22‬מחיר האופציה יהיה‬
‫עד ‪( 2‬אחרת לא שווה לקנות אופציה‪ ,‬אלא את המניה עצמה)‪ .‬אם למחרת מחיר המניה בבורסה‬
‫יהיה ‪( 44‬גידול ב‪ ,)100%-‬מחיר האופציה יהיה עד ‪( 24‬גידול ב‪ .)1200%-‬אם לעומת זאת המחיר‬
‫ירד מ‪ 22-‬ל‪( 21-‬ירידה של ‪ ,)~5%‬מחיר האופציה יהיה עד ‪( 1‬ירידה של ‪.)50%‬‬

‫יציבות פיננסית‬
‫מצב הנזילות של החברה מחושב באמצעות היחס בין הנכסים השוטפים וההתחייבויות השוטפות‪.‬‬
‫לחברה בריאה צריכים להיות עודפי נזילות‪ .‬כאשר יחס הנזילות מתקרב ל‪ ,1:1 -‬מצב הנזילות רע‬
‫והנושים עלולים לבקש מבית המשפט להכריז עליה כפושטת רגל לפני שהיא תהפוך לחדלת פירעון‬
‫(יחס נזילות קטן מ‪.)1 -‬‬
‫היחס בין ההון העצמי (השקעת בעלי מניות‪+‬רווח) להון הזר (חובות למי שאיננו בעלי החברה –‬
‫הלוואות מהבנק וכד') הוא מדד לעוצמה הפיננסית של החברה‪ .‬יחס טוב הוא יחס של ‪ 3:1‬הון עצמי‬
‫מול הון זר (יותר הון זר)‪ .‬ככל שהיחס גדל לטובת ההון העצמי‪ ,‬העוצמה הפיננסית שלה גדלה‪.‬‬