‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫^ןךץןןף‬ ‫ע״י חים תש״ע‬

‫ל ש ב ו ע ו ת‬

‫שלשה ביאורים‪ ,‬אהובים וברורים״ מלוקטים מספיים שונים׳‬

‫חדשים וגם ישנים‪.‬‬
‫ושמס‬ ‫^‬

‫בית לוי׳ מטה לוי׳ מעשה ארג‪.‬‬ ‫\‪£‬‬

‫וזה ליכיחס ותהו‪cd‬‬ ‫׳*^\‬

‫‪ :‬ל המלות הקשות‬ ‫והיה לבאר‬ ‫לןי‪,‬‬ ‫בית‬ ‫מצד אהד ׳הנה הביאור‬
‫לוי‪ ,‬לבאר הסשך וקישור כל‬ ‫מטה‬ ‫ומאין מקורם‪ .‬וממולו יהנה הביאור‬
‫בי‬ ‫מעשה ארג‪,‬‬ ‫סיוט בביאור מססיק‪ .‬ובקצה היריעה יבוא הביאור‬
‫נאספים נירםות שונות או ביאורים מתחלפים‪ ,‬והשם הכולל מהביאורים‬

‫אהרן‪.‬‬ ‫קרבן‬

‫מלקונוי צ י י והדינים השייכים לכל חלק‬ ‫הנקשות‬ ‫ה ר א ש ו נ י ם כל‬ ‫נוספו על‬ ‫ואלה‬

‫לחפש‬ ‫המתפלל‬ ‫יצטרך‬ ‫ל מ ע ן לא‬ ‫במקומם‬ ‫הוצגו‬ ‫וקיש‬ ‫החפילות‬ ‫וכל‬ ‫וסלק‪,‬‬

‫ואנה‪.‬‬ ‫אנה‬ ‫;‬ ‫‪. /‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫• ‪S‬‬
‫י י ‪ .‬י‪:‬‬
‫‪.‬־•יו‬

‫‪V ,‬‬
‫צןמו&לייבשלמות הסדור ומדויק היטיב‬ ‫י״‬
‫שהינה‬ ‫כמו‬

‫ברעדעלהיים •‬
 ‫תפלת מנחה לערב יום טוב‪.‬‬
‫אקזךי יוקבי ביתן‪ :‬עוד יהללוך סלה‪:‬‬
‫אשרי העם עבכה לו אשרי העם ׳שיי אלהיו‪:‬‬ ‫‪,‬״‬
‫‪• v:‬לו‬ ‫‪T:V‬‬ ‫‪TT‬׳‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫;••‬ ‫‪-‬‬ ‫קמה‬

‫י ש מ ן ‪ ! ] @ Q‬לעולם‬ ‫‪ V‬נאברכה‬ ‫מף אליל‬ ‫‪,,‬‬

‫ועד‪? :‬כל־ח״ם אבבכך 'ואהללה שמף לעולם וןןד‪ :‬גדול‬

‫ז‬

‫ל; ומהלל מאד ולגדלחו אין חקר‪ :‬דור לדור ‪.‬ישבח מעשיף‬
‫ועץ‪-‬רתיף יגידו‪ :‬הדר כבוד הודף וךבךינפלאתיף אשיחה‪:‬‬
‫‪.‬ועזוז בוךאתיף יאמרו וגךלוחף אספרנה‪':‬זכך ךב־טו?ף‬
‫‪:‬ביעו ןצךכןחף ןלננו־‪ :‬הנון ורחום ‪ ^.‬אלך אפים וגדול־‬
‫חקןד‪ :‬טובן; לכל ורחמיו על־כל־מעי^יו‪ :‬ייוךוף‪;.‬י' כל־‬
‫מעשיף וחסידיך‪.‬יברכיקה‪ :‬כבוד מלכוחף ייאמרו י^ביר־הף‬
‫לדברו•‪ :‬להודיע ל ב נ י ' ^ ‪ ^ ^ ' • 1‬וכבוד חרר מלכותו‪:‬‬
‫מלמר‪1‬ף מלכות יכל עלמים' וממישלחף בכל־דור ודר ‪:‬‬
‫םיו^ךיל; לכל‪-‬הנפלים ןזופןף לכל־ה?פופים‪[:‬ןניכי כל אלן!!‬
‫‪.‬ישברו• ןאחה נותיךלהם אח־אכלםיבעחו‪ :‬פותח את־^דף‬
‫ומשביע לכל־חי ךצון‪ :‬צדיק לי בנכל־ךךכיו ןחסיד ‪1‬ןכל־‬
‫מע^יו‪ :‬רןרוב ל; לכל־קוךאיו לכל אשר‪.‬יקראהו• ‪3‬אכ?ח ‪:‬‬
‫לציוךילאיו _יעשה ואת־שןעתם יישמע ויושיעם ‪* :‬ש‪1‬מר ל;‬
‫את־כל־אוהביו‪/‬ואח כל־הרשעים' ‪:‬ישמיד‪:‬חהלת לי לדבר‬
‫פי ויברך'כל־בשר ‪#‬ם כןךישו לעולם ועד‪ :‬ואנחנו נבלך‬
‫יהמעחהועד־עולםהללרה ‪ :‬הש״ן &ומל ס״ק ואח״כ מהפלל‪-‬ןת־‪1‬להבלסש‪.‬‬

‫בי שם יי אקךא המ גודל לאלודנו‬

‫‪.‬אתי שפחי ‪ nnpn‬ופי עיר הרי^^ף‬
‫‪:‬‬

‫ברוך אחה י; אלהינו‪.‬ואלהי אבותינו אלהי א^רהם‬

‫‪:‬‬

‫‪#‬להי ל‪¥‬חק ואלהי‪:‬עקב האל הגדול'ועבור והנורא אל‬

‫עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל וזוכר חקרי אבות‬
‫ומביא גואל'לבני בניהם למען שמו גיאסבה ‪:‬‬
‫מלך‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יי‬
 ‫חפלה מנהר‪,‬‬
‫מלך עוזך ומושיע ומגן‪ .‬ברוך אחה ;י מגן אביהם‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫אחה נבור לעולם אדני מחיה מחים אהה רב להושיע ‪.‬‬

‫מכלכל חיים בוקסר מחלה מחים ברחמים רבים סומך י‬
‫נופלים ורופא חולים ומחיר אסורים ומקים אמונחו ליישני‬
‫;נפר מי כמוף בעל ןבוריות ומי ך‪?1‬זה ) ך מלך ממית‬
‫ומחיה ומצמיח לישועה‪.‬‬
‫ונאמן אחד‪ .‬להזיות מתים‪ .‬בי־וך אחה ל; מחלה המתים ‪:‬‬
‫במזרח הם׳־ץ אומרים קדושה נקדם‪.‬‬

‫אחה קדוש ושמף קדוש וקדושים ?כל־יום להללוף סלה‪.‬‬ ‫ז‬

‫ברוך אחה ל; האל הקדוש‪:‬‬

‫אחה חונן' לאדם דעח ומלמד לאנוש בינה חננו מאחף‬ ‫ז‬

‫תגה בינה וו‪7‬פ‪2£‬ל ‪ .‬ברוך אחה ל; חונן הדעת נ‬

‫השיבנו• אבינו לה־וךתף וקךבנו מלכנו לעבודתך והחזיךנו‬
‫בתשובה ׳שלמה לפניך‪ .‬ברוך אחה יי הרוצה בתשובה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I IV T :‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו• מלכנו כי פישענו כי‬

‫•‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫‪:j‬‬ ‫‪:IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•T‬‬

‫מוהל וסולח אחה ‪ .‬ברוך אחה יי חנון המרבה לסלוח‪:‬‬

‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• V: I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪T:‬‬ ‫־־ ‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬־‪1‬‬

‫ראה מןנלנו• וריבה;ריבנו• וגאלנו• מהךה למען שמך כי‬

‫גואל להק אחה‪ .‬ברוך אחהןי גואל י^יאל‪:‬‬
‫רפאנו• ל; ונרפא הושבנו ונושאה כי תהלחנו• אחה‪.‬‬
‫והעלה ךפואה ׳׳?למה לכל מכותינו כי אל מלך רופא‬
‫נאמן ורחמן אחה‪ .‬בתך'אחה ;י רופא חולי _עפו'ישראל‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫ז‬

‫ברך ?גלינו• ל; הלחינו את־השנה הזאת ואח־כל־מיני‬

‫תבואתה לטובה'ותן ברכה על פני האדמה ןש‪#‬ןנו‬
‫מטובך וברך '?נחנו• כשנים ר‪.‬טובות י‪ .‬ברוך אחה ןי‬
‫מברך השנים‪:‬‬
‫תקע‬
 ‫חפלה מנחה‬
‫חרןע בשפר גדול לחרוחנו ושא נס לקבץ גליוהינו וכןבצנו‬
‫‪:‬‬

‫‪:‬חד מארבע כנפוה'האךץ‪.‬בא;י מקבץ נדחי עמיוןשךאל‪:‬‬

‫השיבה שבטינו־ כבךאישנה ריצינו כבחךזלה והסר ממנו‬
‫;גון ואנחה ומלוך ^לינו אחה'‪ ;:‬לבדך ‪5‬קסד* וברחמים‬
‫ןצדקנו• במשפט‪ .‬ברוך אחה ן; מלך אוהב צדקה ומישפט‪:‬‬
‫ולמלשינים אל חוד חסוה וכל עושי רש;<ה כרגע יאבדו‬
‫ןכלם מהרה‪.‬יכיחו• והזדים מהךה חעפןר והשבר והמגר‬
‫וה?ניע במקרה ממינו‪ .‬בא״ןיישיובר ארבים ומננניע זדים‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני ע?ך ביה ןשראל‬

‫ועל ?ליטת סופריהם געל גרי'הצדק' וקליני יממה רחמ״ך‬
‫ן; אלהעו• ןחן שכר טיוב לכל הבוטחים ?׳שקלך ‪3‬אמח‬
‫לשים קמןנו עמקם לעולם ולא נבוש כי בך בטחנו‪ .‬ברוך‬
‫אחה י; מש;‪3‬ןומבטח לצדיקים‪:‬‬
‫ולירושלםעדף ברחמים ה^וב והמכון ?הוכה כאשר‬
‫ךבךח ובנה אוחה' בקרוב ב;מינו• ‪ p n‬עולם וכסא דוד‬
‫מהרה להוכה חכי;‪ .‬ברוך אחה יי בונה ירושלים‪:‬‬
‫‪ T‬דו­‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫אה צמח דוד עבדך מהרה הצמיח וקךנו הרום בייש^עהף‬

‫כי ליישו^חך קרנו כל היום‪ .‬ברוך אחה‪;.‬י מצמיח כןרן ןישוןגה‪:‬‬
‫ישמע קולנו יי אלהינו חוס וךהם עלינו גקבל גיךחמים‬
‫וברצון אה חפלחנו• כי אל שומע חפלוח')החנונים אהד‪,‬‬
‫ומלפניך מלכנו״תקם אל השיבנו‪ .‬כי אחה שומע הפלח‬
‫‪ .‬עמך ‪.‬ישראל ברחמים‪ .‬ברוך אחה « שומע חפלה‪:‬‬
‫"רצה \ י אלהינו ?_ע?ך‪.‬ישךאל ובחפלחס‪' .‬והשב אה־‬ ‫ז‬

‫העבודה לדביר ביתך'וא־שי'ישךאל והפלחם גיאהבהוזין‪3‬ל‬

‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫?ךצון וחקי לרצון חמיד‪.‬עב־וךת ישראל עמיך•‬ ‫‪:‬‬

‫וחדןדנה עינינו ?׳שוקך'לציון ?ךסמים ‪ .‬ברוך אהה י;‬

‫‪:‬‬

‫ן המחזיר ׳שכינהו לציון‪:‬‬

‫מודים‬ ‫יי‬ ‫\‬
 ‫־ידי־ וימן‪.‬‬ ‫ל‬ ‫™־־‬ ‫‪a‬‬ ‫ה‬ ‫ה פ‬

‫מודים אנחנו לך <‪£‬ארזה מוךים אנדזנו לך ׳‪3‬אקוז הוא יי‬

‫הואייאלחינוואל‪-‬היאכוח;‪ ,‬אלסיני ‪? Tfeo‬ההיני אלידבל‬
‫בשר ייצרנו יוצר בראשית ברכות‬ ‫"י " "י‬ ‫‪:‬‬
‫״‬ ‫״׳‬ ‫‪V : T :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪bvJiw>v W i ' ^ m‬‬ ‫י ‪ -‬י ‪9‬מ‬ ‫ו‬ ‫נ‬
‫לעי ל‬
‫מ‬
‫צ י‬ ‫ם‬
‫ז‬

‫^החיןתנ׳וקנמתנו כן הדועו ותקלמני‬ ‫ןשענו•‪ .‬אחה הוא לדור ודור‬

‫ותאסוף גליותיגו לחצרות ' קךשף‬
‫ז‬ ‫'חק^ף ‪.‬‬ ‫ט^« ^‬ ‫ו נ ס פ ר‬ ‫״‬

‫לשמור חקיף ולעשות רצנךולעבד־ןל‬ ‫־'‬ ‫‪T‬‬

‫י‬ ‫יי‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬

‫'*?יי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬

‫‪:‬ן•‬ ‫‪m‬‬
‫‪p .‬‬ ‫על חיינו• המסורים בידןז ־•‬
‫בלבב שלם על שאנחגי מודים מד‪.‬‬ ‫‪'••.•T:‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫י־״‪,‬״־׳‬ ‫‪/‬‬ ‫ע‬
‫‪-‬‬

‫‪T‬‬
‫י‬ ‫געל נקמותינו• הפקותח לך‬
‫ברוך אל ההיךאות‪:‬‬
‫ו_על נםיף ‪#‬בכלי‪1‬ם עפנו• מגל נפלא־וחףוטובוחיףשבכל־‬
‫עח עךב ובקרןצהךם• הטוב ‪5‬ילא־‪5‬לו_רחפקז ןהמךחם‬ ‫ד‬

‫״‬ ‫כי לא־חמו• חסדיך מעולם קוינו לך‪:‬‬

‫ועל כלם ןחבךך ויחתמם ׳שמך מלכנו חמיד לעולםו^ך‪.‬‬
‫וכל החיים יורוך סלה ויקללו אח־שמך ?אמה דזאל‬
‫‪:‬שמגתנו• ועזרתנו• סלה‪ .‬בא״ן ה מ ו ב ר ך ולך נאה להודות‪:‬‬
‫שלום ךבעלץשךאל ע?ןך חשים לעולם כי אתה חוא‬
‫מלך אדוןילכל השלום וטוב בעיניך לבךך אירעמךן שי״אל‬
‫בכל־עת ו?כל 'ש;גה בשלומך‪:‬‬
‫ברוך אחה‪.‬י; קמברך את־עמו‪:‬שראל בשלום‪:‬‬
‫אליהי נצירלשיינ• מרע ו^פתי מדבר מרמה ולמקללי נפ^י הדום ונק^ו‬
‫כ^פר רכל תהיה^הח לבי בת‪1‬ךהףו‪3‬מ?ווזיףרןךד‪1‬ה נפשי וכלהחו^כיס‬
‫ע?י רעהמרךה הפך_עצתם ןסלקל מחשבתם‪ .‬עשהלכמןן שמןז_עשה ל?ועו‬
‫‪8‬‬

‫ןמינף‪. .‬עשת למ_ק נ־רשקף‪. .‬עשה לקגן היורחף‪ .‬לקלןןהלצין ןךידף תשי^ח‬ ‫(‬

‫ימינףמננני; יהין לרצון אמןי פי והגיון לבי י^פניף יי צירי וג‪$‬לי עיו^ה‬
‫^ליום במריומיו הוא‪.‬יעשר• עןלום עלינו ועל כל לשךאל ואמרו א ע ‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪L‬‬
 ‫עירוב תבשילין‬
‫מל מרב יום טוב גיוס ל׳ אז צריכים לעשומ ע״ת קולס י״צו! וכן מטעיו‪ :‬לוקסין‬
‫פמ ‪3‬לס וכזימ סבשל לו נשר לו ג־צה צלו׳ ויונימין י\ה‪ 0‬על הפה‪ ,‬וגעל הגיס לו‬
‫מי שעשה ה ע י ר ו ב נשבילו ימן ה ע י ר ו ב לחברו שאינו סומן טל שולחנו שיזכהבעיריב‬
‫;ה ג״כ לשייר יכרלליס הלריס בע־ר הזאה ששכחו ונא עהו עירוב‪ ,‬וצריך הזוכה‬
‫להגביה ה עי רו נ טפס ממקום שהוא מונס עליו וציין בעל הביח לנוטלו מיל‬
‫הזוכה ומברן‪.‬‬

‫י ברוך •אהה יי אלהינו מלך העולם אישר קדשנו במצוותיו‬

‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬‬ ‫־ י‪IT :‬‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪Iviv‬‬ ‫‪: T :‬־‪.‬־ ••ו‬ ‫~‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫רצונו עד מצנח ערוב‪:‬‬

‫בהרין ערובא יהא שרא לנא למיפא ולמלא ולאטמנא‬
‫ז ז‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T T‬‬ ‫‪. . . . .‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫ד•‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫־ ‪— :‬‬

‫ולאדלקא שרגא ולמעבד כל־צרכנא מיומא טבא לישבחא‬

‫‪ :‬־ ‪ :‬ד‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ז ז‬ ‫ז‪:‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬ז ז‬ ‫ז זי‬ ‫‪:- :‬‬

‫לנו ור כל־הדרים בעיר הזאת‪:‬‬

‫‪• T‬‬ ‫־ ז •‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫זן‬

‫קבלת ש ב ת ‪.‬‬
‫השץ ממשיל שיל‬ ‫ברוב קהלומ כשסל יו״כו בשבת אין אומדים לכו נמנה אלא‬
‫ליום השבח‪.‬‬

‫מזמור שיר ליום השבת‪ :‬טוב להודות‬

‫לןדוה ולזמר ל‪/‬צ?‪1‬ןד‪.‬עליון‪ :‬להגיד י בבקר‬
‫ססיןד ואמונתך בלילות‪..:‬על; עשור‪-‬ו‪.‬עלי־‬
‫ז‬

‫נבל עלי הגיון בבנויר‪ :‬כי ^מלזתני'ייהוד‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫בפןגלד ?מעשיי יריף ארנן‪ ':‬םה־גךלו‬

‫מ ע ‪ ¥‬ף יהוה" מ&־^מקו מחיטבתיף‪ :‬אי‪#‬‬
‫בער" לא ידעייובסיל'לאץבין את־־זאת‪:‬‬
‫בפרח רשעים ו בימרע^ב {יציצו כל־פ‪:‬עלי‬
‫&ון להשמדם‪..‬עדי;;גד‪':‬ואתה מרום לעלם‬
‫יהוה‪ :‬ביי הנה איבייןז יהוהבייהנה אי?יר‬
‫•‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫•־‬ ‫•‬ ‫*‪IT<I‬‬

‫יאבדו‬
 ‫קבלח ישבח‬
‫‪.‬‬ ‫יאבדו יתפרדו בל־פעלי און‪ :‬ותרם כךאים‬
‫קרני בלתי'בשמן רענן‪ :‬ותבט!עיני בשורי‬
‫בקמים עלי'מרעים' תשמענה אזני‪ :‬יצדיק‬ ‫ז‬

‫בתמר יפרח י בארז בלבנון ישגה'‪ ' :‬שתולים‬

‫ז‬

‫בבית יהוה בחצרות אלהינו'‪:‬פייחו‪. :‬עור ־ ‪j‬‬

‫‪1‬‬
‫ינובון ב&יבה ךשנים ורעננים‪.‬יהיו‪ :‬ל מ י ד י‬
‫בי־ישר' יהוד‪ .‬צורי ולא־יעלתה בוי‪» :‬ל ‪%‬‬
‫»‬ ‫די ד‬ ‫\‬ ‫‪r‬‬
‫~‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ז ׳ •‬ ‫י‬

‫‪j‬‬ ‫יהוה מלןז גאות לבש לבש \הוה עז‬

‫ן‬ ‫התאזך אף־־תכון תבל בל״תמוט‪^ :‬כון‬
‫בסאןז מאז מעולם אתה‪ :‬נשאו נהרות ו‬
‫ןהוה נשאו״נהרות*קולם דשאוינהךות ‪: m?i‬‬
‫מקלות וי נום רבים אדירים' מש'‪1‬ירי;;םאדיד •‬
‫במרום יהוך‪. :,‬יךתיןז ו נא^נו י נןא‪"1‬לביוזןז‬
‫נאוה־מדש יהוד‪ ,‬לארך ימים‪:‬‬
‫‪ ! T‬״‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Vl A‬‬ ‫‪:T1‬־ ‪T‬‬

‫קדיש יתום‪.‬‬
 ‫הנהגת ערב שבועות‬
‫וי בסיון הוא סג השבועות • נוהגין לשטוס עשבים בבהכ״נ זכל למ״תשהי׳‬
‫בהר י ר ו ק ‪ .‬כמ״ש אל ירעו אל מול ההל ההוא‪ .‬כססל ביום א׳ צריך לשטוס‬
‫בכניסה סבה ‪ .‬והמנהג ששוטסין ניו״ט גם נוהגין לספמיל ענפי אילנות לפי‬
‫שנו נדיכין על פיממ האילן כדי שימפללו עליהן ומרבים במיני פרסים המדיפים‬
‫לשמסמ יו״ע ‪ .‬כמבו הספלים בערב סג השבועות שהוא כניסת יום הק׳ זמן‬
‫מ״מ הק' ישמס ויגיל מאל ואחר הטבילה במקיה סהרה‪) .‬ובפרנו מי שאינו‬
‫טהור ממקרה לא טהור סיובא רמא עליו להסיר טומאמו‪ .‬ואם לא הוא מפגל‬
‫בקדשי שמים ומאנל טובה הרנה( וילך לנהכינ בזריזות להמפלל מנסה וערנית‬
‫בכוונה עצומה‪ .‬וביסוד בערבית בברכת אהבת מולם נתינופ מורה ומצות סוקיס‬
‫כו׳ ונשמס בדברי כף ראוי לומר בהודאה עצומה במסשבתו להטרא ית״ש כי‬
‫זה סיום עשה‪.‬ה׳ לבסול בעם קדוש משבעים אומות הקדמוניות וקדשם בסולמ‬
‫אמת נלווקים ישרים נגילה ונשמסה נו באלהותו ובתורתו ובמצוסיו‪ .‬והספרים‬
‫מערערים על המדקדקים לאסל מפלת ערבית עד צאת הכוכבים‪ .‬רק יזהר'‬
‫מלקדש עד צה״כ ‪ .‬אכן יזי‪-‬ל לקרוא ק״ש אפר ערבית אסר צה״כ ‪.‬‬

‫מעריב ליל ראשון של שבועות‬

‫לומדים כקהל ןהברך‪.‬‬ ‫בבעה שההזן אומד ברכו‪.‬‬
‫יתברך ףי&מיח רח^אר רחרוםם‬ ‫־‪0‬׳ ברכו אח־יי המברך‪:‬‬
‫רתנשיא ?‪ tot‬יעל מלך כמןכי‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪: T‬‬

‫המלכים הקדויע ברוך הוא ‪#‬הוא‬ ‫קליי׳‪ .‬ברוך ; הקבו־ך לעולם מך‬
‫ךא^ויון ותא אסרן ומ‪3‬ל?דיו אין‬
‫־ ברוך אחה ן; אאדבו• סלך‬
‫אלחים סליו• לרכב בערםית ביה‬
‫‪T2‬‬ ‫‪ IT‬ד‬ ‫‪ T‬״‬ ‫ן‬ ‫העולם א‪#‬ר'בךבת מעריב גזו *‬ ‫‪:‬‬

‫‪.‬ערבים בחכמה פוחח ^ןגרים ‪ totf‬ה‪1‬לזו לפנץ וישמו מרוםם‬

‫ובחבונה פישןה עחים ומחליף על^ל־ברכה ותד^ת‬
‫ומסדר אח־ ברוך‪#‬ם כם־ד מלכות'ולעו לם תןד‬
‫ד‬
‫אח הזמנים‬
‫ןהי ‪#‬ם ך ממ־ך‪.‬סעתה ומד עולם•־‬
‫הכצנבים במישמרתיהם ברקיע כרצונו בורא יום ולילה‬
‫‪5‬‬

‫‪TT1:T‬‬ ‫••‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪ T T‬ין‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‪T‬־ ‪:‬‬

‫גולל אור מפני־ח׳שך‪.‬וףטך מפני־אור ‪ .‬ונעביר י‪1‬ם‬

‫ומביא ל ל ה ומןדיל בין יום ובץ לילה * ץבא‪1‬ח ש מ ו ‪.‬‬
‫אל סי ללןןם חמיד לקלוך ןילינו לע‪1‬לס ת ן ד ‪:‬‬
‫ררד‬ ‫‪T‬‬
‫•‪'1‬‬ ‫י )‪ IM.DI.‬י‬
‫ז‬ ‫‪T‬‬
 ‫מעריב ליל ראשון‬
‫ספיוע הזה הושד ע״ש א״ב אצא שהקדים בלאס כל אוש חיבה אסס מפסוקי‬
‫הלברוס והססיל מן וילד משה אצ העם וגוי )שמות י״נו כ״ה( ובתשלום הא״נ‬
‫‪ .‬סתום שם המסגר ]יוסף הקנון ניר שמואל[‪:‬‬

‫וירד אביר ‪.‬יעקב נורא‪.‬עלילה‪ .‬וידבר ׳‬

‫בטויי עעןךת הדברות בהמולה \ אנכי‪ .‬גלה‬
‫והאיר לעמו תחלה‪ .‬דויד בועביר יום ומביא‬
‫לילה‪ :‬ברוך אתה י; המעריב ערבים‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫אהבה עילם ביר‪ ,‬ישראל עטף אהבת • חורה וםצוה‬

‫חמים ום׳טפטים אותנו• לפדי! •'על־כן יי אלהינו ביטכבנו‬
‫ובקומנו נשיח בהפןיף‪ .‬ונשמח בךבךי הורתך ובמצוחיף‬
‫לעולם ועד‪ .‬כיי הם חיינו• וארך ימינו• ובהם י נהגה'יומם‬
‫ולילה‪ .‬ו^לזבהף אל־חסיר ממנו• לעולמים ‪ ':‬״‬
‫ל** יהיהילזד‪ .‬הבל תבנית אליל נכלם‪ .‬ל^‬
‫‪T‬‬ ‫• *‬ ‫י‬ ‫‪V I‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪ V‬י•‬ ‫‪ I‬י‬ ‫;׳‪,‬׳‬ ‫•‬

‫תשא‪ ,‬ותמיר ל!ךשת שם נעלם‪ .‬זכור י‬

‫זריזות מ ש‪$‬טי'נעםוסלסולם‪.‬חנון‪.‬יזבר לנו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫אהבח‬
‫יעקב נורא עלילהשניהם מוארים לאל יסבלך כלכתיב וגואלך אביר‬ ‫אביר‬
‫יעקב )ישעיה מט כו( וכתיב לכו וראך מפעלות אלהים נירא עלילה‬
‫)מהלים סו ס( ‪ :‬בינווי ‪ .‬דביל ל׳ לנע א *שפתים )ויקלא ס ד( \ בהמולה ‪.‬‬
‫בקול המולה כלכתיב קול גלול ולא יסף )לברים ה כב( ואמרו עליו בשמוס‬
‫רבה)סוף פ״ כיס( ר״י אמר קול אסל נסלק לז קולוס והס נסלקים לע׳ לשונוס‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫אנכי‪ .‬ליבול אנכי ה׳ אלהין ואמרו בפסיקתא ירד דבלוס מגל ״• מאמרות‬
‫ולבור אנכי כגל מאמר יהי אור חסו לפון אנכי גלה והאיר לעמו מסלה וכסיב‬
‫לשם ויהי ערג ויהי בוקר יום א• וזהו לול מעביר יום כף ‪:‬‬
‫אליל נכלם ‪ .‬עבולס טכביס המכלמ׳ מבקשים כענץ בושו וגס נכלמו‬ ‫לא‬
‫כול׳ יסלו הלכי בכלימה סלסי צירים )ישעיה מס יו(‪ :‬שם נעלם‪ .‬שמו של‬
‫הקביה ואמרו רז״ל שעי לעלם הסיב והנשבע לשקר עמיר קלושס ישם‪ :‬זטר‬
‫זריזות‪ .‬כ״כ בכייולסיסיס ישנים וכן עיקר כי באוסז׳קאימנא ואין מלס זכור‬
‫מן המנין כי הוא ססלמ הדבור השלישי שהוא זכור אס יום השבס ועל שביסמ‬
‫שבח יסל זכור זריזוס וטעמו לזכור ולהיוס זריז נעשפסי שבס שנקרא נועם‬
‫ועינג כלכסיב וקדאס לסגת עונג וכבלסו)ישעיה נס יג( וסלסול היא לשון כיבול‬
‫כלכסינ סלסלה וסדוממך )משני ד ס( סכין וכוי‪ .‬הוסל מגל הכתב שם‬
‫בישעיה בשכר שמירת שבס והאכלתיך נסלס יעקב אביך‪:‬‬
‫טוביה‬
‫ג‬ ‫של ׳שבועות‬
‫‪#‬הבת עולם‪ :‬בחף אתה יי אוהב‪.‬עמו‬
‫יגדל אומר אל מלך נאמן‬ ‫ישראל ‪I‬‬
‫י•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫‪.‬ישראל יהוה אלהינו יהוה א ח ך •‬

‫‪1‬‬

‫^בלסס ברוך שם ‪9‬מד מלכותו לעולם ;ער‪:‬‬

‫ןאר^ח את לתה‪.‬אלדזיןז בכל־לבבןז'ובכל־נפ^ו ו־^כל־‬
‫?!ארך‪ :‬ןהיו הדברים האלה אשר אנכי מצוןז היום'על־‬
‫לב^ן ‪" :‬ןשנ^םילב^ 'וךבךח בם' ? ש מ ן י י מ י ^‬
‫ו?לןתןז בךךך ]•^?!ןז וןנקו^ וקשרחס^אות על״‬
‫ידןד והיו• לט‪0‬פת" ביז עיניוז‪ :‬וכתבתם על־־מזזות‬
‫*‬ ‫‪.‬־ך‬

‫י‪,‬ל;‪ °‬והיה אם־ישמע מ‪#‬מעי אל״מצזוזי אשר אמני קצו־ה‬ ‫ג‬

‫אסכם היום לאהבה 'אית־להוה אלהיכם^ל;גבת ןכל־‬

‫לב?כם ובכל־נ^כם ‪ :‬ונתתי ממך־אךצכם' מןתו יורה‬
‫^ר^‪':‬ונתתי ^שבבשךןז‬ ‫ומלכןו׳ש ואס??]‬
‫ל^ק?וחף ןאכלח ושב^ת״^הישמרו לקםי^ךיפקה' לבמם‬
‫‪7‬‬

‫ןסרוחס ‪.‬ועבךן־זם אל‪1‬דם אוזרים 'והשחחויחם להם*‪:‬‬

‫והרה אףץהוה ‪ cga‬ןןמך את־הישמי^יולא־^ה מטר‬ ‫־‬

‫והאדמה לא תחן את־־יבולה ואבךחם מהךה מעל האיץ‬

‫הטבה א־שר יק‪1‬ה'נחן" לכס ‪ ':‬וישמחם אודלברי"אלה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫על־למבם ‪.‬מנל־נ^ם וקשךחם אתם לאות על־יךןם‬

‫^ י כ ם ‪ :‬ןלמךחס אתם את־בנימ לדבר‬
‫‪:‬‬
‫?בייזןז'יי?ל?^ ‪3‬לרו^י?^??‪1‬ן ילקימי‬ ‫בם‬
‫וקתףקם על־מזוזות ביתןז'ובש^רקז‪:‬‬
‫למען ירבו ןמיכם וימי בניכ^על האדמה א‪#‬ר נן‪2‬בע‬
‫‪:‬‬

‫י‬ ‫להוה לאבתיכם לתת להם' כימי' השמים ‪-‬על״ה^ח‬

‫‪:‬‬

‫!יאמר ןהוה אל־משה לאמר ] דבראל־ץנני‪.‬י^יאל‬

‫י ואמרח‬
 ‫מעריב ליל ראשון‬
‫ןאכךח אלך״ס ו;עשו להם ציצח_על־כ?‪:‬פי בגדיהם לךרתס‬ ‫‪:‬‬

‫ונחנועל־ציצת הכנף פתיל חכלח ‪':‬והיה לכם לציצת‬

‫*‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫ו י ‪ .‬־ • • ז ד ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪KTT^:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪/ ,‬‬

‫וראיתם אתו וזכרתם אח־כל־מצות יהרה ועשיתם אתם‬

‫‪AT.‬‬ ‫־!‪• «:‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪a:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫•‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬

‫ולא תתורו• אחרי‪.‬לב^ס ‪.‬יאחרי‪.‬ןגלניכם אש!—אתם‬

‫זנים אחריהם‪ :‬למען י חז?רו 'ועשיתם '>?ת־־כל־־מצוחי‬
‫ודדיתם י פןדישים לאלהיכס ‪#‬ל דייה אלהיקם אשך‬ ‫‪:‬‬

‫הוצאתי אחכם מארץ מצרים "להיות לכם' לאלהיכ אני‬

‫*‪A‬‬ ‫״•‬ ‫‪VVT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‪:1‬‬ ‫* ‪ :‬־ •‬ ‫‪I‬‬ ‫‪• JV‬‬ ‫‪V : V‬‬ ‫| "> •‬

‫י ש ל צ ל ף א ל ה י כ ס ל א י ל י ז ‪ ,‬א כ ן י ח ן ל ־ ו מ מ ע ג • ש ל א • ג ‪ -‬ל ‪ : :‬כ>‪».‬‬ ‫אלהיכם‪:‬‬ ‫‪tTST‬‬

‫י א‪$‬ח !אמונה כל זאת ןכןים ^לינו כי הוא אלהיני ואין‬

‫זולתו ואנחנו ‪.‬ישראל עמו הפורנו מיד מלכים מלכנו‬
‫׳•ן‬ ‫י— ‪j‬‬ ‫‪* T :‬‬ ‫• "י‬ ‫״•ן‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬
‫״‬ ‫‪ T‬יי‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫הגואלנו• מרף כל־־ך^ךיצים האל ה?‪$‬רע לנו מצרינו•‬

‫והמשלם ^מו־ל קכל־ארבי נפשנו־ הע־שה גדלות עד אין‬
‫חגןר לנחלאות עד אין מו־ןןי ״' השם מענו• בתים ולא נתן‬
‫למוט מלגו•• המךריכנו‪/‬על במת איבינו רךם‪.‬קרננר• צל‬
‫כל‪.‬ש‪$‬ינו• • ה?‪£#‬ה לנו נסים ונלןמה בפךעה אותת ומופתיס‬
‫באדמת בני חם המכה בעבךחו כל־בםרי מצר‪:‬ם ויוצא‬
‫אח־עמו לש;אל מחוכם י לחרות עולם‪ :‬המעביר בניו בין‬
‫גזרי י‪.‬ם־סוףאח־ר^‪7‬ום"ואר־^‪^1‬דום בתהומות טבע ‪:‬‬
‫ןראו בניו ^בוךתוש^חו להודו לשמו ומלכותו ?יצק קבלו‪.‬‬
‫עליךזם מ‪#‬די י?ני י^יאל לף ;גנו שירה'‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫טוביה למרום עלה‪ .‬והוריד דת כלולה‪.‬‬ ‫ז‬

‫בחג השבעות‪ :‬ילד צור בעצמו ‪ .‬ונהןיעז‬

‫לעמו‪ .‬ברעמים ודעות‪ :‬י כל עצי היער‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫אחזום‬
‫א ( ‪ :‬ילל צול בעצמו‪ .‬שנאמל‬ ‫ינ‬
‫זה משה כלאיתא במס׳ )סוטה לף‬ ‫טוביה‬
‫וירד ה׳ על הל סיני‪ :‬ברעמים וזועות‪ .‬עש״ה ויהי קולות ובלקיס וגן״‬
‫)שמות יט יז( ואמרו עליו במכילתא קולות קול קולות מינים משונים זה מזה ‪,‬‬
‫וברקים ברק ברקים משונים זה מזה לאמרו עול ויתיצבו בתחתית ההר מלמד‬
‫כל‬
‫שהיו מסיראין מפני סזיקץ ומפני הזועות ומפני הרעמים ומפני הברקים ן‬
 ‫ג‬ ‫שר שבועות‬
‫אחזום חילוסער‪..‬והרים וגבעות• למד לעם‪.‬‬
‫קדשים‪ .‬סדר תקופת וחדשים • וסיבון‬
‫ה^עות‪ :‬מכל אום ח‪3‬בם‪'.‬ולהר סיני קרבם‪.‬‬
‫אל למושעות‪ :‬נ ^ א ס ‪ 5‬מ ‪ 5‬י ג ^ ר ם ‪ ^ .‬כ ן‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫ברום אורים‪.‬ומתחת זרועות‪:‬סוךךים ?עת‬

‫<טמעם‪ .‬צבי תפארת עם‪ .‬ירגזון יריעות ‪:‬‬
‫ז‬

‫‪.‬עלובים חפו ראיטם‪ .‬ולהרגה צור הקדישם‪.‬‬

‫בפרו_ע פךעות‪ :‬פרידתי הוד שלמה‪'.‬וךק‪3‬עת‬
‫גבה אדמה‪# .‬תיהן נוגעות‪ :‬צדיק הר בפה‪.‬‬
‫עלי נאוהרפד‪ -‬כגיגית ובידיעות‪:‬נ^זמעם‬ ‫‪:‬‬

‫בחירים‪ /‬הקים י ומקזפטים י ש ך ם ‪ .‬לאןן‬

‫ה‪#‬מעת‪':‬ירם ?ססרו' ‪#‬מךם‪ /‬מכף יכל‬
‫צוךךם‪ .‬ומגזרות רעות‪ :‬שלח אותות ומופתיים‪.‬‬
‫ןהגחילם דתות סתתים'‪5 .‬חכמה ומדעות ‪:‬‬
‫תפארתם‬
‫כל עצי וכר ‪ .‬כלכת ב קול הי שונל אלזים וגוי ובמתן חולה משמעי כדכתיב‬
‫‪ 3cpp‬ה׳ עוז לעמו יםןתהליס כנו( וכן פילש״י זיל וכל זה מבואר בפלקי)‬
‫לר״א פרק מ״א‪ :‬והריס וגבעות‪ .‬כלכתיב כלים נזלו מפני ה׳ )שופעים ה׳(‬
‫לימל לעם קלושים סלר תקופות וכו׳ ‪ .‬כלכתיב הסלש הזה לכם וכלא" עליו‬
‫בפסיקתא והוא בילקונו פ׳ ב א ‪ .‬נשאם בכנפי נשרים‪ .‬עשהיכ ואשא אתכם מל‬
‫כנפי נשרים )שמות ינו ל ( וכמו שפירש״י ז״ל ; סוררים ‪ .‬שלא קבלו התורה‬
‫והוא פשיה אך סוררים שכנו צסיסה צמא בלא תורה‪ :‬ירגזון יריעות‪ .‬כלכתיב‬
‫עלובים‪ .‬ספו ראשם כעלובים ‪.‬‬ ‫ירגזון יניעות אלץ מלין )חבקוק ג ז( ‪:‬‬
‫להריגה כ ו י ‪ :‬בפרוע פרעות ‪ .‬לה״כ )שופעים ה ‪ (3‬והוא ל׳ פרפין או ל״‬
‫גילוי או ל' ביטול ‪ :‬פרישת הול שלמה ‪ .‬כיניי לשמים ‪ :‬ורקעות מ י ‪ .‬כינוי‬
‫לאלץ‪ :‬שתיהן נוגעות ‪) .‬כמו שפירש״י על וירל ה״ על הר סיני שהרכין‬
‫שמים ושמי שמים והציען על גני הר סיני )ועיין בפרקי דר״א פ׳ מ״א( ‪:‬‬
‫צליק‪ .‬הקב״ה‪ :‬הר כפה ‪ .‬כמו שארז״נ )שבת ל• פש( ויתיצבו בתחתית ההל‬
‫מלמל שכפה עליכם הקב״ס ההר כגיגית וכוי ‪ x‬נאוה ויפה ‪ .‬חואל לכנסת‬
‫ישראל‬
 ‫מעריב ליל ראשון‬
‫‪,‬‬ ‫״׳ר^ואןתם מ ד ל למעלה‪ .‬לר^ם לשם‬
‫ולתהלה‪? .‬ברבת כוס ישועות י ‪ :‬י‬
‫י ישועות רבות הךאם פוךה וגואל‪ .‬ועטו־ם‬
‫ןהןום בדת יקותיאל‪ .‬סוסהים ךנן והודיה‬
‫לאל‪ .‬פארו ושבת משהי ובני ישראל‪:‬‬
‫ז ז‬

‫'?גילהיבךנה בשיבוחה רבהוא?ות??ם ‪:‬‬

‫מי־כמכה באלם‪.‬יהוה מי‪ .‬כמכה ‪^.‬דך בפן!־^נ‪1‬רא‬
‫‪:‬‬‫קהלת ^‪ nfe‬פלא‪ :‬מלכיר!ף ראו ב ר ף בוקע;ם לפני ‪px/p‬‬
‫‪t‬‬ ‫'בבד‪ .‬הוךיף ?ךבורחמישי'ה^מ;עם‪.‬לא‬
‫ן‬ ‫תרצה קתצי חבזר להבךית בזעם‪ .‬לא ד‪1‬ג‪$‬גןש‬
‫‪I‬‬ ‫טובת חןוסרת טעם‪ .‬גצה צור ישעןד המליבהו‬
‫י'‬ ‫ברוב עם‪ :‬זה צור‪.‬ישענו פצו פה ואמרו ‪.‬‬
‫‪J‬‬ ‫י; ןמלך לעולם ועד‪:‬‬
‫]‬ ‫ו‪$‬מר כי־פדה ן; אך־נעקב וגאלו ‪ •TO‬חזק ממנו ‪:‬‬ ‫־‬

‫לא תגנוב במסתרים‪ .‬לישב במארב הצרים‪1 .‬‬

‫לא ר‪/‬עגה ריע חיןם היות‪.‬עד ‪#‬ר דים‪ .‬י ל א ו‬ ‫(‬

‫תחמה‪ '.‬שסעתדע'וחפציםיהןךים‪ .‬מקד‬

‫ן^ךאל וגואלו‪.‬קיפ לרורדוךים‪ .‬ברוך אד;ח‬
‫יי גאל י^ראל‪) :‬נ״ה מלך צור ישראל וגואלו( *‬
‫•‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫״‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T:‬‬

‫השכיבנו‬
‫‪p‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ל׳ נאה ויפה ‪t‬‬ ‫והניס‪.‬‬ ‫הרוסים ‪ .‬ע״ש סלומ מל הלוסומ ‪:‬‬ ‫ישראל‪:‬‬
‫יקוהיאל‪ .‬בתולת משה ‪ :‬סופפים ‪ .‬לשין שים וליבול‪:‬‬
‫«‬ ‫הוליך‪ .‬אביך ואמך ‪ :‬קיוצי סומל ‪ .‬בני אלם עשה״כ מסומל קרצתי ג ס‬ ‫כבד‬
‫ן״ו‬ ‫אני )איוב לג י ( ‪ t‬כובס סן כר חואל לאשש מנאפת‪:‬‬
‫‪5‬‬‫יעק‬ ‫י‬
‫ר ג כ ו ג‬
‫ליר‬
‫מ‬ ‫ס‬
‫ל‬ ‫‪5‬‬
‫ל א מגנוב במסמליס ‪ .‬כל לסין ג נ י "‬
‫י ז ?‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫נ י פ‬

‫ח״א וכסו וסגנונ אמ לגבי וכסיסא ן ר ע סועס כן כתב נכ״י והיא ע י ק ל ‪:‬‬
‫‪%‬‬ ‫שפעת ליע‪ .‬מה שהשפיע ס׳ לרעך ‪:‬‬
‫ד‬ ‫של שבועות‬
‫השכיבנו» אלוזינו לשלום להעמידנו מלכנו• לחיים ופרוש‬
‫?גלינו סבת שלומה יהפןננו בעצה טובהימלפרף והוישיןןנו‬
‫למעךשמף ןהגן^דנו והסר מכלינו• אויב דבר וחרב ורעב‬
‫ויגון ןהסר שטן מלפנעו• ומאחרנו ובצל כנפןף' תסתירנו‬
‫כי אל שומרנו ומצילנו אחה כי אל מלך 'חנון ורחום‬
‫אחה וישמור צאתנו• ובואנו לחץס ולשלום מעתה ועד‬
‫עולם‪ .‬ופרוש ;גלינו סכת <טלומף ‪:‬‬
‫וכל העם רואים׳ ושומעים את הקולות ‪.‬‬
‫אגודים נחר לקבל סמורות וקלות‪ .‬לבטח‬
‫הושיבם עושה גדולות‪ .‬כן‪.‬יפרוש שלומו‪.‬על‬
‫כל מקהלות‪ :‬ברוך‪..‬אתה‪;.‬י הפורש סכת‬
‫שלום^עלינו ו_עלכל;עמו^ראל ועל יררטלם‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫{‬

‫וידברמיטהאת־מעדי יי״אל־בניישראל ‪:‬‬

‫השץ מועל חצי ק ד ש ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫אדני שפתי הפתח ופי מיד חלז‪-‬תף‬

‫ברוך אתה ‪ j‬אלךזעו ואלדד ימתינו• ‪#‬להי א‪5‬רד‪.‬ס‬

‫אל‪1‬זי לצחק ואלחי‪.‬לעקב האל הגדול' הגבוד והנורא אל‬
‫עליון גומל ו־וסךים טובים ןקנה הכל חוכ;ר חסדי אבות‬
‫‪:‬‬

‫ומביא גואל'למי ?ניךזם למען ‪ w‬באסבה‪.‬‬

‫מלך עוזך ומיוזע ומגן ברוך אחה יי מגן א^רהם •‬
‫אחה גבור לעולם אדני מחיה מחים אחהךב להושמ‪.‬‬‫‪:‬‬

‫מ‪2‬לכל חיים בחסד מחיה מחים ברחמים רבים סומך‬

‫נופלים‬
‫וכל העם מאים ושומעים אה הקולומ ‪ .‬כלאיסא בפלקי לר״א פי מ״א שהיו‬
‫"רואיש אה הקול יוצא מפי סנטלס בנלקיס ולעמים ו ג ר ‪ :‬אגולים יסל‬
‫כו״‪ .‬כלכסיב כל העם ישליו שהשוו כולם בלנ אשל»‬ ‫_‬
 ‫מעריב ליל ראישון‬
‫נופלים ורופא חולים ומחיר אסוךים ומקלם א‪.‬מינהולי'שני‬
‫;ןפר מייכמוןז בעל ; מ מ ת ומי דו^ה לך מלך מסיח‬
‫ומחיה ומצמיח לישועה'מאמן אחה להזיות מתים‪ .‬ברוך‬
‫אחה ן; מחיך• המתים‪:‬‬
‫אחד‪4^,‬ט‪1^.‬מף^ש וקדושים ?כל יום ןהללוף ‪9‬לה‪:‬‬
‫ברוך אחה' ן; 'האל הקדויש‪:‬‬
‫אחה ?חךחנו מכל העמים ‪ .‬אהבת אותנו• ורצןח בנו‪.‬‬
‫ורוממתנו• מכל הלשונוח ‪ .‬וקךשחנו ?מצולזיף ״ וקרבתנו‬
‫‪:‬‬ ‫מלכנו לעבוךחף ‪ ,‬ןשמף הגמל והקדוש ?גלינו• קראח‬
‫בשוצאי ש נ ת אומליס זה‬

‫‪ j‬ותודיענו ל; אלהינו אח מ<&!פטי צךרןף ותלמדנו לעשוח‬

‫חקי‪.‬רצונך וחתן לנו יי אלךזינו• משפטים ישרים ותורוח‬
‫אמח' הקים ומצות טויבים וח^חילנו ץמן‪-‬י ששון ומועדי־‬
‫קדש וחגי ?דכה‪ .‬וחורישנו קךשת שבח וקבוד מועד‬
‫וחגיגה המל! וחגנדל י^להינויבין קדש לחול בין אוד‬
‫^ ^ ע מ י ם ב י ן יום הטביעי לששת יקי‬
‫המעשה בין'קדשה שבח לקדשה יום טובהברלח ואח״‬
‫יוסי השביעי מששת‪ p:‬המעשה קדשח ״ ה?רלחוקד^ח‬
‫אח עמף לשרא‪ '$‬בפןך‪/‬טחף";‬
‫‪ .‬וחחךלנו י; אל‪1‬זלני ?אהבה מועדים לשמחה חגי‪0‬‬
‫ן־ןמניס לששון‪".‬את־יום חג השבעוח הןה‪ .‬ןמן מיזן‬
‫חוךתינו‪ .‬מקרא־ק^ש זכך ליציאת מץמם‪.‬‬
‫אלתנו ואלהי אבותינו‪: .‬עלה יבא ונניע לגלאי׳ ‪#7!r‬‬
‫וישמע ולפקד רמפך זכרננו• ופקדנני מהמן אבותינו‪ .‬חכר‪-‬ףן‬
‫משיח בן דודי עבדן?; חכמן‪/‬ימשללם עיר ‪£‬דשף‪ .‬חכי‪-‬ון‬
‫כליעמןז ב י ישראל לפניף‪ .‬ל‪$‬לטה לטובה לח! ילקקד‬
‫ח‬

‫ולרחמים‬ ‫׳ ״*‬
‫‪T‬‬
‫ה‬ ‫‪' .‬של לבועות‬
‫ולרחמים לחילם ולשלום גניוםחג השבעוחהזה‪ .‬זכרני‬
‫ל;אלהינו בו לטובתופקדנו בו ל^ךכה והושיענו בו לחיים‪.‬‬
‫ובדבר לישובה ורחמים' חוס והננו‪ .‬ורחם עלינו‪.‬וה‪1‬ש‪:‬ץנו•‬
‫ז‬

‫כי אליך עינינו‪ .‬כי אל מלד הנו; ורחום אחה‪:‬‬

‫‪T n‬‬ ‫‪: I‬־‬ ‫‪717‬‬ ‫״‬ ‫•• • • ן‬ ‫•• ‪I 17‬‬

‫ןהשיאנו‪.‬י; אלרדנו אח ברכח מועחך להיןם ולשלום‬

‫לשמחה ורשיון כאשר רצית ואמרח לברכנו‪:‬‬
‫‪:‬זר־יו‬ ‫ל‬ ‫‪ :‬ז ־ ן ‪:‬‬ ‫ז ־ ו ז‬ ‫~‪7 ~:‬‬ ‫<‬ ‫‪ :‬־‪1‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪ :‬־‬

‫לןךשנף במצותיך וחן חלקנו בתורתך שבןןנו• מטובך‬

‫ןש^הנו בישמנתך וטהר לבנו ל;‪3‬בדך באמה והנחילנו ל;‬
‫אלהינו• ?ש?לחה ובששון מועדי קךישך‪ :‬וישמחו ?ך‬
‫ל^ראל מקדשי'^מך‪ .‬ברוך אתה ל; מקדש ישראל והזמניים;‬
‫רצה יי אלהינו בעמוד ישראל ובחפלתם‪ .‬והשב אח‬
‫״‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫העבודה לדביר ביתך ואשי ישךאל וחפלחם ?אסבר•‬

‫קקבל בךצון וחקי לרצון חמיד‪.‬עבוךח‪.‬ישךאל עםף • י‬
‫ןרזרןזינה ‪.‬עינינו• בשובך לציון ברחמים‪ .‬ברוך אחה‪.‬י;‬
‫המחזיר 'שכינהו לציון‬
‫מודים אנחנו• לך שאתה הוא ל; אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫לעולם ועד צור חיינו מגז ישענו•‪ .‬אתה הוא לדור ודור‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪ I-T‬־ ‪:‬־־>‬ ‫י‬ ‫־‪!-‬‬ ‫־‪71‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫נודה לך ונספר חהלחך‪ .‬על חלינו המסורים ביחז ועל‬

‫נ־^מוחינו הפקודוח ‪.‬לך ועל בסיף שביכל־יום עמנו ועל‬
‫נפלאותיך וטוביוחיך'שבכל־עח ערב ובקר וצהרים‪ .‬הטוב‬
‫י‬

‫כי לא־־כלו דסמיןז והמרחם כי לא־תמו• ססדיך מעולם‬

‫קרנו ל ך ‪:‬‬
‫ועל כ?ים לחברך ויתרומם שמך מלכנו חמיד לעולם ועד‪:‬‬
‫וכל החלים יורוך ‪0‬לה ויהללו את ‪#‬מך ‪1‬יאפןת האל לשבתנו‬
‫ועזךחנו• סלה‪ .‬ברוד אחה ל; הטיוב שמך ולך נאהלהודוח‪:‬‬
‫שלום רב על ישראל עמך חשים לעולים כי אחה הוא‬
‫מלך‬
 ‫מעריב ליל ראישון‬
‫מלך אדון לכל השלום וטוב בעידף לברד אח עמזד‬
‫ןשראל בכל עח ובכל שי^ה בשלומף ‪ .‬ברוד אחה‪/‬יי‬
‫המברך אח־עמו‪.‬ישראל בשלום‪:‬‬
‫אלהי נצור לשוני מי־ע ושפתי מדבר מרמה ולמיןללי נפשי הדו‪0‬‬
‫ונפשי כע^ר לבל תהיה סתח לבי בתוךתף ובמצוקיף קחחף נפשי יכל‬
‫ההושבים עלי ך;נה מהיה הפר עצתם ו_קלקל מהשבקם ‪. .‬עשה למק‬ ‫ז‬

‫שמף‪_.‬עשה ?מען ימעףעשה למען כן־שחןז עשה למען וקיוךחף לכמגן‬

‫‪:‬‬ ‫־‬

‫ידולצץ יךידיף הושמןה ןמינף וענני‪; :‬היו לרצון אמיי סי והגיון לבי‬
‫לפגיף‪.‬יי צוךי וגאלי‪ :‬עשה שלום במרומיו היא ‪.‬יעשה שלום ^ליגו יעל‬
‫כל ןשךאל ואמרו אמן‪ :‬ןחי רצון לפניך יי אלהינו ואליהו אבותינו שלבנון‬
‫בית המהןרש במהךה ב;מינו ותן חקןנו בתיוךתף •‬
‫ושם נעבדך ביראה כיפי עולם וכשנים קדמונית ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫וכשנים קדמוניות‬ ‫כימי עולם‬ ‫וירושלים‬ ‫מנחת יהודה‬ ‫ליי‬ ‫וערבה‬

‫דירה לאמר‪.‬‬ ‫ועתה יגדל־נא כה אדני כאשר‬

‫‪ -‬־ן‪• T :‬‬ ‫־‪:‬־ ‪V‬‬ ‫| ־ ‪.‬־־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪:‬־‬ ‫‪T :‬‬

‫זכר רסמיף יי‪.‬וםסדיןו כי מעולם העדי‬

‫‪.‬יסגךל ויחקדיש שמה רבא בןגלמא ךי־^רא כרעוחה‬
‫ן‪:‬מליך מלכוחחגיחייכיו; ו?ייומיכ‪1‬ן ו^חיי ךכל ביח י^יאל‬
‫נעגלא ובזמן יןךיב ואנזרו' אמן‪ .‬יהא שמה ךבא מכרך‬
‫לעלם ולעלמי עלמיא‪.'.‬יחבדך וישחבח"ויחפאר ךחתמש‬ ‫ז‬

‫ויחנשא ךחמךר ךחעלה רחהללישימה ךקיוךשא בךיך הוא‬

‫לןןלא מן כל'בךכחא' ושיךחא 'ח^?חהא* ל^חמחא‬
‫דאמיךן ?^למא וא?ןרו• אמ|״ י‬
‫ק׳ ל בל ברחמים וברצ'ון את וקפלתנו‬ ‫(‬

‫חחקבל ןןלורזהדן ובעוסהין ךקל ‪:‬קראללןדם ‪.‬א_בור‪1.‬ן‬

‫ך בשמיא ןאמרו אמן‪:‬‬
‫*ק׳ ״ יהי שם יי מברף כמ^ה ועד עולם ל‬
‫יהא‬
 ‫ו‬ ‫של שבועות‬
‫להא שלמא רבא מךיקמ^א וחילם ^לעו ןעל־־־כל־‬
‫י^ראלןאכלרואמן‪:‬‬
‫ק׳ ‪.‬עורי כמנם ‪.‬יי עשה שמים;ארץ ‪j‬‬
‫עשהשלום במרומיו הוא‪.‬לעשה שלום עלינו רעל בל ישראל ואמרו אמן‬

‫סדר קדוש‪.‬‬
‫מקדשין בביה הכנסה‪ ,‬ובבית על הפלסן‪,‬‬
‫סברי מינן ורבנן ורבותי‪.‬‬

‫ברוך אתה ל; אלהינו מלך העולם בורא ? ד הגפן‪:‬‬

‫ברוך אחה י‪ :‬אלהינו י מלך העולם אשר בחר־בנו‬ ‫‪:‬‬

‫מכל־־^ם ןרוממנו מכל־לשון וקדשנו• במצותיו‪ .‬וחהן‬

‫לנו• ן; אאדנו באהבה מהעדים לשמחה' חגים וזמנים‬
‫לש^ון אח יום חג והשבעות הזה זמן מחן חוךחנו מקרא‬
‫קודש זכר ליציאה מצר‪.‬ים ‪ .‬כי בנו בקרח ואוחנו קדשת‬
‫מכל העמים ומועדי לןךשף בשמחה ובששון הנחלחנו‪.‬‬
‫ברוך אחה י; מקדש ישראל והזמנים‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫במוצאי ע ב ת מוסיפין נר והבדלה ‪.‬‬

‫ברוך אחה יי אלהינו• מלך העולם בורא מאורי האש‪:‬‬

‫^רוד אחה‪;.‬י אלהינו מלך העולם המבדיל בין קבש‬ ‫‪:‬‬

‫לחול בין אור לחשך בין יעןךאל לעמים‪ .‬בין יום היקביעי‬
‫לשישח למי המעקה ״ בין סךשח שבח לקךשח יום טוב‬
‫הבדלח ‪ .‬ואת יום השביעי מששח למי המ_עשה קדשח‬
‫הבדלח וקדישח אח‪.‬עמף ישראל בקךשתף‪ .‬ברוך אחה‬
‫ל;* המבדיל ביין קדיש לקדש ‪':‬‬
‫!‪W‬־‬ ‫ברוך אחה;י אלהינו מלך העולם‬
‫והגינו לזמן הזה ‪.‬‬
 ‫‪1‬‬
‫מעריב ליל ראשון שד שבועות‬
‫עלינו• לשבח לאה! הכל לתת ט־לה ליוצר ביאישית‬
‫שלא ‪? dyjj‬גדל האיצוה ללא שמנו• כמשפחות האדמה‬
‫חלקנו כהם ןגךלנו ?כל המונם‪ .‬ואנחנו כיעיס‬ ‫שלא‬
‫ומשחחוים ומודים' לג^ני מלך מלכי המלכים הקד‪#1‬‬
‫ברוד הוא שהוא נוטה שמים ויוםך ארץ ומושב לדךר ‪I‬‬
‫<נ״א וכסא כמח* בשמים ממעל ושכינת עזו בגמד מרומים‬ ‫ז‬

‫הוא אלהינו אין עוד )•״י אחר(‪ '.‬אקח' כלכנואפס זולתי ;‬

‫ככתוב בתורתו וידעת היום ‪.‬והשבת אל־לבקף'כי ןהוה !‬
‫־‬

‫הוא האדנים בשמים ממעל ועל־הארץ מחחת אין עוד‪: :‬‬

‫על כן נקוה לןז אלדןינו• לךאוח מךךה בתפארת ןןןןן‬
‫להעביר גלולים מן האיץ והאלילים יכרות יכךתון‪ .‬לתקן‬
‫עולם במלכות שדי וכל־^ניבשרןסךאו בשמןז״ להפנות‬
‫אליך כל־רישעי ארץ • ‪:‬כירו• וידעו• כל־יוישבי' תבלי כי לף‬
‫חכךע כל ברך תשבע כל־לשק‪ :‬לפרף י; אלהינו• ׳‪:‬כרעד‬
‫ויפ‪1‬לו‪ .‬וללבוד שמף יקר ‪.‬יחנו‪' .‬רקבלו• יכלם את־־על‬ ‫‪:‬‬

‫מלכותן!‪ .‬לח?לוןד‪2.‬נליקם מהרה לעולם‪.‬ועד״ כי המלכות‬

‫שלן? היא ולעולמ^עד תמלוך בכבוד‪ :‬י ככתוב בתוךתף‬
‫יד־^ת ‪: I‬מלך לעלם ועד‪' .‬ונאמר והיה‪;.‬י למלך '‪.‬על־כל־‬
‫‪,‬‬

‫הארץ ביום ההוא יהיה « אחד וי^מו אחד‪ :‬ובת־ור־תף ‪.‬‬

‫כתוב לאמר שמע י^ראל יי אלהינו• יי אחד ‪z--i:‬‬
‫•סיס‬

‫‪T‬‬ ‫‪ T:‬ד‬ ‫••ן‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫‪•• T I‬‬ ‫*‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬

‫— ^ & ‪— ^ & ^ w $‬‬

 ‫א‬ ‫תפלת שחרית‬
‫* קולם שיכנס לגהכ״נ ישהה מעע בעזלת ב״הכנ ויאמל זה‪.‬‬ ‫ן‬

‫ואני ‪5‬ךב חסךןד אבא ביתןז‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬

‫אשתחוה אל־היכל ‪6‬י‪ 0‬ביראתה‬ ‫‪1‬‬

‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫‪1v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪':‬‬

‫אז ילך כנסת ולא בפתע פתאום ויאמל‬ ‫‪j‬‬

‫בבית אלרוים נהלך ברגש‪:‬‬

‫כשיכנס לב״הכנס יאמל‬

‫מה־טבו• אדןליף ‪;.‬עקב פיעןכנתיף לשךאל‪ :‬ואני בךמ‬

‫‪ I‬חסךף אבא בית ף אשחחוך• א ל ־ ד ר כ ל י ^ ף בןךאחף‪:‬‬
‫"יי אהלתיימעון ביתף'ומק‪1‬ם מי^כן כבודף‪ ':‬ואני א^יוםוה‬
‫ואכיעה אברכה לפני־יי ע^י‪ :‬ואני תפלתי לףויי עת‬
‫•יי‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪>•-;!-‬‬ ‫‪ i t‬י‬ ‫‪T‬‬
‫׳‬ ‫•י"‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬
‫יי' •'‬
‫‪1‬‬
‫ך‬ ‫‪T‬‬
‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫יי יי*‬

‫רצוןאלהים בךבדחק!דף‪$.‬ני באמת ‪.‬ישןגף‪:‬‬

‫יל‬ ‫ש^ה בן גבירול‪ ,‬ב׳ תנועות ויתד ובי תנועות‪.‬‬ ‫־ בקשה לל‬
‫‪#£?^ ^0‬ף• צוךי ו‪9‬׳&בי• אערוך לפמף‪# .‬הךי זגסשךבי‪:‬‬
‫ל?‪;.‬י גך^תף• אעמיד ]אבייל ״ כי־עינ;ף הך^ה• כל־עןח^ביות ל?י‪:‬‬
‫©התה ‪^$‬י־ יו‪2‬ל• הלב והרשיון לעשות‪ ,‬ו^ה־מחי• רוחי?חוף לןל־?י‪:‬‬
‫ר‪$‬ה לף תיעב• זמרת אנוש* על־ק איוךף ?עיור תהיה• נ^סת אליו? ‪3‬י‪:‬‬

‫אני ר^ךאתיף כי־חענני אל הט״אזנןז'לי <?מע אמךחי‪:‬‬

‫אני ב‪<:‬ךק אחזה פניף אשב^ה בהקיץ חמונחף‪ :‬ואג;‬
‫^ליף בטרזחי;‪ j‬אמךחי אלהי' אחה‪ :‬שמע ק‪1‬ד חסנוני‬
‫בשועי אליף בנשאי י ידי אל‪-‬דבירקדשןד‪ ':‬יי אלהי שועחי‬ ‫ז‬

‫‪ A T‬־ ‪• * w‬‬ ‫‪v : JT:‬‬ ‫‪J1v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:JT‬‬ ‫•‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫* > ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪IAT-‬‬ ‫‪ • y‬י • י־‬

‫אליףןחךפאני‪ :‬אליף^אקיא ואל־אדני אחחנן‪ :‬האירה‬

‫פניהעל־ע?יף הוש‪%:‬בחסדף‪ :‬כי־לך^הוחלחי אחה‬
‫ז‬

‫תענה אדני אלהע שמעה חפלחי ו יי וישועתי ו האזינה אל־‬

‫י־‬ ‫‪r‬‬
‫‪ 7 :‬־‪:‬־י ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪£r ...‬‬ ‫‪.T.v‬‬

‫דמעתי אל־חחרש‪ :‬שמע־יי והנני יי היה ן עיזר לי‪:‬‬

‫שיר‬
‫א‪1‬‬
 ‫תפלת שחרית‬
‫שיר המעלות לתך שמחתי באומרים לי בית ל; נלך‪:‬‬
‫ג‬

‫ששי אניניייעל־אמרחף כמוצא שלל רב‪ :‬הקשיבה'לקול י ‪I‬‬

‫)]'‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V.,"IT‬‬ ‫‪;TT‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:-‬‬

‫שועי מלכי ואלהי כי אליףאחפלל‪ :‬ל; בקר ח‪#‬מע קולי •־‬

‫^ צ ‪ . 9‬ה ‪ :‬אני ^קראתיף' כי־הענני אל‬ ‫בקר‬
‫הט־אזנ^ לי שמע אמךחי‪ :‬ךגלמנמדה במישור במקהלים‬
‫\‬ ‫י '"‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬
‫*‬ ‫אביך' ;‪::‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪I‬‬ ‫ש י ר מורכב מיתר וב׳ תנוע־ת ויתד ובי תנועות ן ד ל ת ובן בסוגר •‬

‫‪$‬‬ ‫אדון עולם אשר מלןז‪ .‬בטרם כל־יציר נברא‪:‬‬

‫לעת נ‪.‬עשה' ?תפצו בל‪ '.‬אזי מלןז שמו נקרא‪:‬‬
‫י לבדו ימלוןז נורא‪:‬‬ ‫ואחרי כ?לות'הכל‪.‬‬
‫והוא היה' והוא הוד‪ .,‬והוא יהיה' בתפארה‪:‬‬
‫והוא אחד'ואין שני‪ .‬להמשיל' לו להחבירה‪ :‬י‬
‫בלי ראשית בלי תכליתי‪ .‬ולו העז והמארה‪:‬‬
‫ויהוא אלי וחי'ו‪$‬לי‪'.‬ןצור חבלי בעתי צךה‪:‬‬
‫והוא נפי ומנום י לי‪ .‬מנת כוסי ביום אקרא‪V ',‬‬
‫מ ת א?קיד החי‪ .‬י בעת'אישן ואעירה‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫יי לי ולאי'אירא•‬ ‫ועפ־־רוחי גרתי‪.‬‬

‫ש י ר מן ב׳ תנועות ויתד וכי תנועות ויתד וב׳ תנועות כדלת וכן‬ ‫•‬
‫בסוגר‪ ,‬ובתוכו ר צ ו ף י״ג העקרים על ס ד ר י״ג כתובים הנרשמים‪.‬‬

‫ב?לצאואץעתאל־מציאיתו‪:‬‬ ‫ל^דל אלהים חי ןלשתבח‬

‫נעלם וגם אין סוף לאחדות‪:1‬‬ ‫אחיד ואין יחיד '?לחורו‬
‫ז‬

‫לא בערוך אליו' קדשתו‪:‬‬ ‫אץ לו ךמוח הגוף ואיינו גוף‬

‫רא^יו איןיא^ לראשיתו‪:‬‬
‫יח‬
‫\‬ ‫יודה * גדלחו ומלכותו‪:‬‬
‫אנשי םגלחו ןחפאריזו‪:‬‬
‫נביא ומביט אח־חמונתו‪:‬‬
‫חורת‬
‫ר‬
‫‪:‬‬ ‫קךמון לבל־דבר ^ ר נברא‬
‫הנו אדו[ עולם'"לכל־ניוצר‬
‫שפעינבואחו נחנו אל־־‬
‫לא לןסיבל^ךאללמ^העוד‬
‫ב‬ ‫תפלת שחרית‬
‫על־־‪:‬ד ?ביאו }אמן בית‪:1‬‬ ‫חורת אמת נתן לעמו אל‬
‫דחו לעולמים'לזולת‪:1‬‬ ‫לא יךחליף האל ןלא ;נזיר‬
‫מביט לסוף דבי ?_קךמחו‪:‬‬ ‫צ ויפה ף ו‪.‬דע קןחרינו‬
‫נותן לרשע רע )יךשעחו‪:‬‬ ‫גומל לאיש חסד' ?מי^גלו‬
‫לפדוח' מחכי קץ' ישו עתו‪:‬‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ישלח י לקץ ;מין מישייחנו‬
‫ברוך‪.‬עךיי‪/‬עד שם חהלחו‪:‬‬ ‫מתים ‪:‬חיה אל ברב־הסדו‬
‫בכל הברכות והתפלות צריך שיכוין פי• המלות מה שמוציא בשפתיו‪ ,‬ובהזכירו‬
‫שם הוי״ה ב״ה ימין פי׳ קריאתו באדנות שהוא אדון הכל וגס יכוין בכתיבתו שהוא‬
‫היה הוה ויהיה • ובהזכירו שם אלהים יכוץ שהוא התקיף ובעל היכולת ובעל‬
‫הכוחות כולם •‬

‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר‬

‫קדשנו במציותייו וצובר'יעל נטילת ידים‪:‬‬
‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר יצר‬
‫את־האךם בחכמה' ובריא בו נקביים'נקבים‬
‫חלולים"חלולים י גלוי וידוע לפניי כפא כבודך‬
‫שאם יפתח אחד מהם או ייסתם אחד מיהם‬
‫אי אפשר להתקדם י ולעמול לפגיף‪ :‬ברוך‬
‫אתה י י רופא כל־בשר ומפליא ‪2‬עשות‪:‬‬
‫ז‬
‫ד‬

‫בתך אתה ;י אלהינו מלך העולם א‪#‬ר‬

‫קןישנו ןמצותיו ןיצונו לעשוק בדם־י תורה‪:‬‬
‫והערב־נא יי אלהינו את דברי תוךתך ?פינו‬
‫ובפי עמךבית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו‬
‫׳צאצאי _עמך בית ישראל כלבו‬ ‫)יצאצאיצאצאיני(‬

‫יודעי שמך ולומדי תוךתןל ל^מי! בתך אתה י;‬

‫המלמד‬
 ‫הפלח שחרית‬
‫המלמד תורה לעמו‪.‬ישראל‪ :‬ברוןז אתה יי‬
‫אלהינו מלןז העולם אשר בחר־בנו מכל״‬
‫העמים ונתן לנו את תורתו באץ נותן התוךה‪:‬‬
‫* ‪ n : :‬פ נ י \ ^‪ *- Wl‬אופניו‬
‫‪7‬‬
‫יאר‬
‫אליף רשסלןל שלום‪ :‬אלו ךבךים ^אין ליזם שעור הפאר־!‬
‫ד‬‫והבכורים והראיון וגמילות חםדים‪.‬ותלמוד חוךה‪ :‬א ל‬
‫‪:‬‬

‫דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הןה ודגןךן _ק?מת‬

‫לעולם הבא‪ :‬ואלו הן כבוד אב ואס וגמילות חסךיס‬
‫ס‬‫יהישכמח בית המדרש שחרית ןעךביח ןהמסת אוךחי‬
‫ובקור חיילים וה?נסת כלה והלרת המת ועיון חפלה והכאת‬
‫שלום בין אדם לחברו ותלמוד חורה כנגד כלם‪:‬‬
‫א? הי נשמה שנתת ‪1‬־י ?!הורה היא א^ה‬
‫בריאתה אתה יצרתה אתה ?פלזתהבי ואתד‪,‬‬
‫משמרה בקרביי ןאתה עתיי' ל‪9‬לה 'ממ^י‬ ‫ז‬

‫ולהחזיךה בי לעתיד לבאי‪ :‬בל־זמןישהנשימד‪,‬‬

‫בקרבי מודה אני לפניןז יי אלהייואלהי אבוד‪/‬י‬
‫ריבון'כל־המעשים אדון' בל־הגשמות ברוד־‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫"אתה יי המחזיר נשמות לפגרים מתים‪:‬‬

‫• י •‬ ‫״ ‪• T :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫׳ ‪ :‬־ ד ־ ־ ‪ :‬־ •‬ ‫~ ‪T‬‬

‫ברוך אחה ן; אליהינו מלך העולם‪#*$‬ר נתן לשכויבינד;‬

‫להבחין בין יום ובין״לללה‪:‬‬
‫ברןך אחה יי אלהינו• מלך העולם שלא עשני בכיי‪:‬‬
‫ז‬

‫בח־‪.‬ך אחה ‪ £‬אלהיינו מלך העולם שלא ע^נ‪/‬ןגבד‪:‬‬

‫ז‬

‫ברוך אחה יי אלדזינו• מלך העולם ^זלא^ני אשה‪:‬‬

‫הנסיםאומ״ממ‪ .‬ברוך אחה ן; אלהינו• מלך העולם שע^ני כךצונ‪:1‬‬
‫ברוך‬
‫ג‬ ‫חפלח שחרית‬
‫ברוך אחה ל; אלהעו מלך העולם פורןח ‪.‬עררים‪:‬‬
‫ברוך אחה יי אלדדנו מלך העולם מלביש עךמיס‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫ברוך אחה י; אלהינו• מלך העולם מחיר אסורים‪:‬‬

‫ברוך אחה י; אלךןינו מלך העולם זוקף ?'פופים‪:‬‬
‫ברוך אחה י; אלדןינו מלך העולם תקע הארץ על־המלם‪:‬‬
‫ברוך אחה י; אלהינו מלך העולם שןגשהילי כל־צרכי‪:‬‬
‫ברוך אחה‪.‬יי אלהינו מ^ך העולם אשר הכין מצעדי״לבר‪:‬‬
‫ברוך אחה'‪;.‬י אלהינוימלך העולם אוזר לשךאל בגבוךה‪:‬‬
‫ברוך אחה יי אלהינו מ‪$‬ך העולם עוטר לשךאל בחיפאךה‪:‬‬
‫ברוך אהה י; אלהינו מלך העולם הנוחן'^עף*כ?‪:‬‬
‫זז‬

‫ברוך אחה ין אלהינו מלך העו^ם המעביר שניה מעיני‬

‫ותנומה מעפעיפי‪ :‬ויהי י רצון מלפנןףיל; אלדזינו ואלהי‬
‫אבותינו שחךגילנו בתורתך רךבקנובמצוחיף ואל תביאנו‬
‫לא ? ידי ח^א ולא ילידי‪.‬עבךר^עון' ולא לידיי נסיין ולא‬ ‫‪1‬‬

‫לידי מיון ואל ח^לט בנו לצר הרע ויהךחלקנו מאדם'ךע‬

‫ומחבר ךע' ןך^קנו• מ ד הטוב ובמעשים טובים ופרף את‬
‫‪.‬יצרנו להשיזעי^לךיוחננר היום ובכל־יום לחן' ולחסד‬
‫ולךרןמים בעיניך ו?עיני'כל־רואינו ותגמלנו חסדים טובים‬
‫ברוך אחה'ל;'גומלי חסדים טובים לעמו ישראל‪:‬‬

‫יהי רצון מלפניןז יי אלדד ואלהי אבותי‬

‫שתצילני היום ובכל־יוםימעזי פנים ומעזות‬
‫פנים מאדם ךע ומחבר רע ומשכן רע ומפגע‬
‫רע ומשיטן המשחית מךיןר ‪#‬ה ומבעל ךין‬
‫(‬

‫כן‪#‬ה בין‪#‬הוא בךברית ובין עזאינו ב ך נ ף ת ‪:‬‬

‫אל'ה<‪ 1‬ואלמי ‪#‬ב‪1‬וןיני ז?רנו מירון טוב ל^יף ו^נןרנו ‪53‬קףךת‪:‬ש^ד‪,‬‬
‫^קר־הם‬ ‫ויקךמוגים‬ ‫קךם יןןך <‪$‬ני יי ולקינו ^ה‪5‬ת‬
‫ד‬ ‫ןךךמים מ^עי ^עי‬
‫יצחק‬ ‫י‬ ‫י‬
 ‫חפנה שחרית‬
‫י^דוק ^‪1‬י?‪$‬ל‪<.‬גבךיף ןאת ה?רית ואת ‪ ngnn‬ואת ר^זב^ה‬
‫? ' על ‪-!3‬י‬
‫ג ו‬
‫‪$ y j $‬ת‬ ‫לאברהם אבינו ?יהד ך‪-‬מוך;ר‪ .‬ןאה העקדה‬
‫ךזמן‪3‬ח ייתיב ?הוךהף׳‬
‫ז‪:.‬‬ ‫‪» :‬‬ ‫בראשית •‬
‫ויהי אחר הךברים האלה והאלקים נסה אי"א?רהש‬
‫ויאמר אליו אבךהם ויאמר העי‪1 :‬יא?זך כןה־נא אחי‪-‬בנף‬
‫אח־לחידןד א־שראה^ח אח־‪.‬י^חקללךלףאל־אךןהם‪1‬יח‬
‫והעלהו שם לעל״ה^על אחד ההרים ‪??$‬ך א‪£‬י אליף‪:‬‬
‫ויישכם אברהם בבקר ויחביש אח־חמר‪ 1‬רקח אחי^נ‪-‬‬
‫‪..‬׳‪Jr-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י• <‬ ‫יי־‪.‬‬ ‫י• י‬ ‫‪:.-‬־ד־י‬ ‫— ‪•• :‬‬

‫אל־־נ^ךיו שבר־לכס פה עם־ההמר _ואני ןקמנרנל^ח‬

‫ץ‬

‫עד־כה ונשחהוה'ונשובה אליכם‪ :‬ר]קח אגני־הם את‪-‬ע^ף‬

‫העלה‪.‬וישים ^עלץצחק בנוי _ו!קח ? ‪ f r‬ארדהא;ש' ואת‪-‬‬
‫המאכלת'רלמ שניחם יהרו‪' :‬ויאמר ‪:‬צחק איל־אבךהש‬
‫־‪ ra$‬ריאמר' אבי" וייאמר י קנני ^ נ י !יאמר ך‪.‬נה הא^ן‬
‫והעצים'ואיה השה לעלה‪ :‬ויאמר אג‪:‬רהם אלהים ‪:‬ראה‪-‬‬
‫לדהשה^עלה בני וילכו שניהם גלזןי״ירבאן אל־ה?קו&‬
‫שם אמ־הם אח־המזבח‬ ‫אשר י אמיריו האלהים‬
‫^ערך'אר־העצים^‪ 1‬עקד אח־‪:‬צהק בנ‪ 1‬רשם אתו' על‪-‬‬ ‫|‪:‬‬
‫ז‬

‫המזבח ממעל לעצים‪!':‬י^לח אברהם את־ידוו;קח את״‪-‬‬

‫המאכלח"ליקזח־ט 'אח־בני‪ :‬רקךא אליו מלאך ליץה'מך‬
‫השמים וייאמר אבךהם ו אברהם ויאמר הנני‪! :‬יא^ר אל‪-‬‬
‫תשלח ; ד ף אל־הנעד ואל^עש'לו‪.‬מאומה כיי ו עתר־‪,‬‬ ‫<‪:‬‬
‫י•‬ ‫״‬ ‫ז י —‬ ‫«•‬

‫ויעלהו‬
‫ד‬ ‫תפלח שחרית‬
‫ויעלהו לעלה חחח בנו‪ :‬ויקרא אברהם שם־המקום‬
‫ההוא ‪:‬הוהולךאה א^ר יאמר היום ‪ r a‬־ ‪:‬הוה״יראה‪:‬‬
‫רקךא מלאך יה}ה אל־אבךהם שניח מךהשמים‪! :‬יאמר‬
‫בי נשבעתיט*םץה‪1‬ה ‪3‬י^ען‪.‬אשר ^ י ח אח־הדבך הזה‬
‫ולא ח^כח את־ב^ אח־‪:‬ח‪:‬דף‪ :‬כי־ברך אבך‪5‬ף ןהךבה‬
‫־‬

‫אךבה אחחרעף ?כולבי'השמים וכחול אשךיעל^פת‬

‫הים' ררש^זרעף אח ישער איביו‪':‬וההברכו קזרעף'כל‬
‫גויי הארץ עקב אשר שמעח בקלי‪ :‬וישב אברהם אל­‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫־‪T<T‬‬ ‫‪|• I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T*:\T-T‬‬ ‫‪:‬־׳ •‪J:‬‬ ‫״''‪l‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•־‪VAT T ../‬‬

‫נעריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע וישב אברהם‬

‫‪* . T T : -‬‬ ‫—׳‪J‬׳\‬ ‫‪1ST‬־‬ ‫;‪J-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫—•ן‪:‬‬ ‫‪*•J\T-‬‬ ‫‪T:‬״‪T‬‬

‫בבאר שבע‪:‬‬
‫'‬ ‫‪-IT‬‬ ‫״‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫ךביוניו ‪#‬ל עולם יך\ ךצ־וין מלהניף יי אלדד ואלרוי ^ביותי ^•הןכיור לנו‬ ‫‪:‬‬

‫את ברית אבותינו כמו ^ י ב ש אברהם אבינו אה רחמיו מבז יחידו‬

‫ורצה לישהיוט איותו ?די לעשות ךצ'ו;ף בליב ישלם כן‪:‬מישו רהמיף‬
‫‪/$‬נלינו דגלו בסמיף‪.‬עי סדיוהיף ותכניס אתנו ל?‪:‬ים מש־וךה‬ ‫‪1‬‬
‫כע‪9‬ף‬ ‫את‬
‫ךינף והסנהג‪.‬עמנו ל; אלהינו ?מדת החקר ובמךת הראמים ובטיבף‬
‫ן_קי‪.‬ם לנו לי‬ ‫‪£‬עיךף ‪9‬אף‪1‬ף ומ‪5‬ך׳לר‪1‬ף•‬ ‫הגדול י^יוב קרון א*?ף &_ע?ף‬
‫בחיךהף על ‪.‬ירי מ‪#‬ה ;}בדף באמור‬ ‫^ל׳‪5‬טהתנו‬ ‫אלךןינו את הדקר‬
‫ןזכךתי את גיריתי‪^.‬קב ןאף את בריתי‪.‬י‪$‬יהק ואף את ?ליתי אבךהם‬
‫אןכור ןהאךץ אזכור‪:‬‬
‫י‬ ‫לעולם ‪.‬יהא אדם ‪.‬ירא שנדם בסתר ומורה‬
‫על־האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר‪:‬‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪• :‬י‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫‪V V:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪:VS T‬‬ ‫־‬

‫ךבון כל־העולמים לא‪.‬על־צךקותינואנחנו‬

‫מפילים תחנונינו" לפניך כי_על רחמייןד הרבים‪.‬‬
‫מה אנחנו'מה חיינו ימה'חסרנו מה־צךקותינו‬
‫מה־ י<טועתנו מה־־ביחנו מה־־גבוךתנו מה־‬ ‫‪:‬‬

‫נאמרילפניןוייאלהינוואלהי אבותינוהלא כל­‬

‫•‬ ‫ו‬ ‫‪:‬־־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״ן‬ ‫‪v: T:‬‬ ‫‪ IV T :‬י‬

‫הגבורים‬
 ‫הפלח שהריר‪.‬‬
‫הגבוךים כאלן לפניך ןא^שי השם כלא‬
‫וחכמים ככלימךע ונבונים בבליהשבל כי ר ‪3‬‬
‫מעשיהם תהו וימי חייהם הבל לפניך‪ .‬ומווןך‪-‬‬
‫האדם'מךהבהמה אין'כי הכלי הבל‪:‬‬
‫‪V IT‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪|• IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‪I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬

‫אבל אנחנו‪.‬עמך בני בריתך‪ .‬בני אבךדיס ־‬

‫אהבך שנשבעת לו יבחר' המריח‪ '.‬זרע‬
‫יחידו ע נ ^ ‪ .‬ע ל ‪ 3‬ב ־ ד ם ^ ־ ע ל ^ ע ^ מ ן ‪7‬‬
‫ת‬

‫בכורך ^מאהבתך שאהבת אתו ומשימחיזן? ‪.‬‬

‫ששמחרדבו קראת אודשמו ישראל ויתרון * י‬
‫'לפיכף אנחנו תבים להודות ל־ ו ל ש ב ^ [‬
‫ולפארך ולברך ולקדש ולתת־שבח י והודיה •‬
‫ל^מך‪ .:‬איברינו מה־טוב* חלקנו"ומה־נעיש י‬
‫גורלנו ומודעה יךשתנו אברינו שאנחנו‬
‫מחכימים ומעריב'ים‪./‬ערב ובקר ואומריש י‬
‫פעמים בכל־יום‬
‫י שמע ישראל יי אלהינו יי אחד‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪:‬־מ ‪v‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪a-‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:c‬‬ ‫‪v.‬‬
‫בלמשברוך ישם כבוד מלכוחו לעולם ועד‪:‬‬
‫רש׳־ל היה נוהג לומר כל הפרשה הראשונה של ק׳׳פ‪ ,‬משום שלפעמים כשאומליס‬
‫קרובות מתעכבין בקריאת שמע עד אחר זמנה ונזה הוא יוצא ידי חונת ק״ש‪.‬‬

‫אתה הוא_עד שלא נברא העולם אתה הו^‬

‫משנבךא העולם אתה הוא בעולם הזוז וא^ן‪-‬‬
‫הוא לעולם הבא‪.‬קדש את ש?ך_על ‪£‬קךי‪#‬י‬
‫שמך‬
 ‫ה‬ ‫חפג ח שחרית‬
‫שמףגקחט את^מףבעלמןדובי^ועתףתךים‬
‫ןמביה כךננו ב׳א׳׳י מקךעיאת^^ףי^בים‪:‬‬
‫אחה הוא ‪ j‬אלהינו• בשמים ובארץ ובשמי השמים‬
‫העליונים‪ .‬אמת"אחה הוא ךאשון'ואחה 'הוא אחרון‬
‫ומבל^דיף אייןיאלהים‪ ,‬קבץ קרף מארבע ??פות הארץ‬
‫‪:‬כיריו וידעו• כל־באי עולם כי אחררהוא האלהים לבדן?‬
‫לכל ממלכות האךץ‪ .‬אחה ‪£‬נשית את־השמלם ןאח־‬
‫הארץ את־רןם ואח כל־אשר בם! ומי'בכל־מעשה ידיף‬
‫בעליונים או בחו־ןחונים'שיאמר לף מהרחע^ה• אבינו•‬
‫^'בשמ;ם עשה עמנו חסדי^עבור שמף הגדול שנקרא‬ ‫‪:‬‬

‫‪,.‬עלינו ןקיכדלנו ן; אאדינו מיה־^כחוב ב^ח ההיא'אביא‬

‫אחגנס ומנח קבצי'אחכם כי־אחן אח?ם לשם ולחהלה‬
‫בכלי עמי הארץ' בשובי'את־שבותיכים' לעיניכם אמר יי‪:‬‬
‫שמוש ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫!;ךבך יהוה אל‪-‬משה לאמר‪ :‬ו^שית כיור נחשת וכגן‬

‫;‪ r\pn‬לךסצה‪/‬נחחה אתו' ביךאהל מועד ובין'המזבח‬ ‫‪7‬‬

‫ונתח שמה מים‪ :‬ורחצו אהרן'ובניו ממנו• ארדידיהס‬

‫‪vV‬‬ ‫‪V‬‬ ‫' ‪ :‬א‬ ‫־!‪V . T T I <-:‬‬ ‫‪:|T:‬־‪y‬‬ ‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪T V T JT I T :‬‬ ‫‪-‬‬

‫ורחצו• ידיהם ורגליהם ולא ימחו והיחה להם חק־עולס‬

‫‪m‬‬ ‫‪.jr‬‬ ‫י‬ ‫‪» T‬‬ ‫‪/v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:IT :‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/I'.T‬‬ ‫ץ‬ ‫ג‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־ ‪vv ••:‬‬ ‫‪>v ••:‬‬ ‫‪ : IT:‬־ ‪•j‬‬

‫לו ולזרעו לדךחם‪ :‬ולבש הכהן מדו בד וממסי־בד‬

‫ילבש על־‪1‬ך|אוהךים'אח־הךשן אשר חיא^ל האש את־‬
‫העלה על־המזבח ושמו אצל המזבח‪ :‬ופשט את־בגדיו‬
‫ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה‬
‫‪.‬‬ ‫ן ‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪17‬‬ ‫—‪•.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•<‬ ‫‪:‬‬ ‫ג־ *‪A‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪XT:‬‬ ‫‪T:‬־‪V‬‬

‫אל־מקום טהור‪:‬‬
‫־״וידבר יהוד‪ .‬אל־משה לאמר‪ :‬צו את־בני‬ ‫‪5‬‬
‫״יי״י‬
‫ישראל‬
‫<‬ ‫הפלח שהריח‬
‫ישראל ואמרת אלהם אודקךבני לדןפןי־‬
‫לאשי ריחניחהיתשמח להקריב לי במ‪1‬עךו?‬
‫ואמרת להם^ה ה*דשה אשר תקריבו' לןהודזי‬
‫כב&ים בני־שנה' תמימם שנים ליום עול^ז;‬
‫תמיד‪ :‬את־־הבבש' אחד תעשה בבקר ו ^ \‬
‫הכבש הש]י ת‪:‬עשהביןהערבים‪,.:‬נעשיךי |‬
‫ת‬

‫ת‬ ‫האיפה סלת למ;חה ‪$‬לולה כשמן כ ת י‬

‫ךבי^ת ההין‪ :‬עלת תמיד העשיה כהר סיני‬
‫לריח ניווח" אשד‪ ,‬י ליהוה‪ :‬ונסכו ךבי‪.‬עת הילןין‬
‫‪:‬‬ ‫לכבש האחד בקךש״הסך' נסך שכר ליהוד;‬
‫ואת הכבש ה ‪ ' #‬ת ע ש ה ביןהעךמם כמנחית‬
‫הבהר וכנסכיו תע^האשהריחניחחיליהוד־‪.,‬‬
‫‪,‬‬ ‫ו י ק ר א א׳ ׳׳׳א‪.‬‬

‫ושחט אחו <נל ירך המזבח צפנה לנןני יהוה‬

‫וזרקו בני אהרן הנהנים את־דמו על־המזבח סביב‪:‬‬
‫אחה הוא ן; אלהינו ^הקטירו אבותינו לפנ\ף אח־לןטליז‬
‫הסמים בזמן שביחיהמקדשר^ם‪ .‬כ^שרצויחאוחם‪.‬עלגלי‬
‫משה נביאך ככתוב !יתוךתף‪:‬‬
‫\ ™ ויאמר יהוה אל־מ<§ה פןררלןז סמים נטףוו^חלדן‬
‫‪:‬‬

‫יחלבנה סמים ולבצה זכה בד ‪1‬יבד ;ודה‪^ :‬שיחיאת^ן‬

‫קטלת רקה מע^ה רוקח ממלח טהלר רןד^ש‪ :‬ושחקק‬
‫ממנה הךקי‪/‬ונחחה ממנה לנןני העךח באלזל מו^ד״יא^‬
‫אוער לןז שמה קדש קדשים'חתה' לכם‪ :‬ונאמר והקטיר‪-‬‬
‫ת‬‫עליו אהרן קטךת'סמים בבקר בבקר ?היטיבו את״הנךר‬
‫יקטירנה'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫‪F T‬‬
‫ו‬ ‫הפלח שהריח‬

‫‪:‬לןטירנה‪ :‬ובהעלות א ה ק א ר ־ ה נ ר ת ביןה;עךב‪:‬ם‪:‬רןט‪:‬רנה‬

‫חמיו־''לפני יהוד‪ .‬ל ד ר ת י כ ם ‪:‬‬ ‫קטרת‬
‫ף!‪:‬ו לבנן פטום רגןטלת ‪3‬יצד• 'ץ&לש סאיות ו ^ ס ודמיונה ‪$‬נים‬
‫היו ןה״ ?!ליש ‪£‬אות וישכים ןהין^זר‪ .‬כמנין ןמיות הה^וה • ומליקה‬
‫‪:‬‬

‫מנים ‪:‬הרים ‪$#‬הם מכנים כהן נלול מלא ח?ניו ?יום הכפולים ו^חןיךם‬
‫למכת‪#‬ת בערב יום סכפורים כדי ל_קים מצות ךהןר• מן הךלןה‪ :‬ואהד‬
‫;גשי ס^ין היוקה• ]אלו הן • ד‪#‬לי• )הצפלן• והחלאה• והלבונה•‬
‫וכרכום‪.‬‬ ‫מ‪ 1‬וקצמ;ה ‪#‬ב')ת גרד‬ ‫מ‪#‬קל ‪#‬ק‪1‬ים ש?עים ‪$‬נה•‬
‫^ ר ‪#‬עוה ;ןשר מגה‪ :‬הק׳׳ןןא ‪;#‬ים ;!^ר• יקלוןה‬ ‫מ‪_#‬קל‬
‫^ל‪#‬ה• וקבמין ס^ןגה• בלית ‪3‬ךשינה ת^נה קבין‪ .‬יין‪.‬ק?ךיםין?>ןץ‬
‫תלתא וקבץ ו־ןלתא־ ואם אין א‪.‬דן‪.‬קסליקין• ‪$‬ביא היןר חור? עריק•‬
‫מלח ?;רומית רובע)הקב( • ‪_£‬עלהע‪#‬ן כל‪#‬הוא‪ :‬לבי גחןתיכליא‪1‬מר אף‬
‫כפת היךךן ‪3‬ל ‪#‬הוא• ואם נתן }יה ל י ש ‪9‬סלה ואם ח^ר אחת מכל‬
‫ד‪#‬יי אינו אלא‬ ‫סמגיה חיכ מיתה‪ :‬לנין שקעיון !ין גקליאל אוסר•‬
‫שךף ל‪.‬נ‪1‬טף כמןצי יד׳גק^ף‪ :‬ביוךית ‪3‬ל‪#‬ינה ^ פ י ן ויה את ה‪$‬יפלן ?ךי‬
‫‪#‬תהא ;אה• יין קסךיסין ^&'ולין ביו ^ת ד^פ^־ן )ידי ^ו^הא ;!דה‪.‬‬
‫־^ין מב;יסין סי לגצים ^ןןרה ‪92‬גי‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫וך־לא מי לגלים ‪:‬סין לה•‬
‫זקכביוד‪:‬‬
‫רןרא לבי נתן א־ו^ןר ?^הוא שוחק• אוהד זהרק ל׳יטב היטב דלק•‬
‫מ?‪$‬ני שהקול ;‪$‬ה לבלמים •י ‪9‬סמה לחצאץ )י‪#‬ךה• ל^ליש ילי?‪:‬ע‬
‫לא שמענו‪ :‬אמר לבי;הודה זר‪ ,‬ה?לל• ‪) •fc‬יסךתה ף&ךה • לחצאין‬
‫איו ‪#‬ח‪3‬ר אחת ?!בל ה^ניה סיב מיחד‪ :.‬רן^יא כר _ק§ךא אחת ל‪##‬ים‬
‫איו לשמנים ‪#‬נה ה;תה ?אה ‪# by‬יל‪:‬ם לחצאין‪ :‬ועיוד הגי כר לו^ךא‬
‫אלו ד\ה‪.‬נותן בה קוךטיוב ‪#‬ל ךכש• אץאךם;כ'ול ‪£2‬נמ'וד ?*?‪.‬ניליהח‪:‬‬
‫ןלקןה אין ‪_$‬עלבין בה יבש• ?ן§גי ^ד«ת'וךה א?ןי־ה גיי ן ל ^איור ן‪5‬ל‬
‫ד י ‪ #‬ליא תקטירי ס^בו א‪#‬ה ליי‪:‬‬
‫אבין לוה ?ןסדר קןךר הקעורה מ‪#‬מא ת‪$‬ךא• ו‪#‬ל‪1‬יא ךאןא ^אול•‬
‫קעךכה גדולה קיוךסת לקעח;ה ‪#‬נך‪# .‬ל קטךת• ו^י־^ה ‪#‬מה ‪by‬‬
‫קטלת קודמת לסדור ‪#‬גי גןרי עצים״ וסדור ‪;#‬י ;די־י עצים קולם‬
‫גלות•‬ ‫‪.‬ללעון מו!יח לפנימי• ולשון ‪ n?jp‬כ‪;5-‬י‪9‬י ק־וךם לל^כת‬
‫ןס^ת ח&ש גרות קידמת ללס ה‪$‬מיד• ולס הרן?דד ק־וךם ^הק?כח‬
‫שתי‬
 ‫תפלת שחרית‬
‫‪#‬תי גיייות• וה^כת ‪#‬סי;רות ק'וךמתלקט‪1‬ת • וקטךת ק־וךמת לאברים‪.‬‬
‫והכיתין קיךמין‬ ‫וחרורי קיוך^ת לחכיתץ•‬ ‫ואברים קיוךמין למנחה•‬
‫להסכין ונ^פין קיוךמין למוחין•‪.‬ומוםפין קיוךמין לבןיכין• ובןיכין קיוךמין‬
‫לת^יר <&ל )יין העך^ים• ‪3#‬א‪3‬י־וערף ;גליה העילה ןןזןןשיר ;!ליל׳ הלכי‬
‫סעולמים • עליה ה‪#‬לם בל הפןךבננ־ות ‪3‬לם‪:‬‬
‫ז‬

‫ג״* י; ?באיות ;ננ^נו מ׳קו‪-‬ב לנו אלסי ןעקיב קלה‪; :‬י כבאיות א‪#‬רי אךס‬
‫‪:‬‬

‫ב־וקח בך‪ :‬ן; הו‪;#‬עה הקלף‪:.‬עגנו ליום הןךאנו‪ :‬ארך‪ ,‬קרר לי מעי־‬
‫ת^ירני ךגי ‪5‬לט הסיוככגי קלה‪ :‬י עף;ה לי; ^םחןהוךה וירושלים כימי‬
‫ז‬

‫עולם ו^גים לןךמיוגייות‪:‬‬

‫מפלת רבי נסוניא בן הקנה‪.‬‬
‫אבג״יתץ‬ ‫אנא בכה גח‪?*?. 2‬ף ^ ^ ך •‬
‫ה‬ ‫ר י‬ ‫‪ 1‬י ר‬ ‫יח‬

‫קרע״שטן‬ ‫קבל רנת ע§ף שנבנו טהרנו נורא‪.‬‬

‫נגד״יכע‬ ‫נא גבור דורשי‪:‬חוךף כבבת שמךם‪.‬‬
‫בטר״צחג‬ ‫ברכם טהךם ךחמם צדקחף חמיד גמלם‪.‬‬
‫חקב״טנע‬ ‫י‬ ‫הסין קדוש ברב טובף' נהל‪.‬עךתף‪.‬‬
‫יגק״פןק‬ ‫יחיד גאה לעמף פנה זוכךי קר?קף•‬
‫שקלציוז‬ ‫שדעתנו' קביל ושמע צעקתנו יודע העלמת‪.‬‬
‫י‬

‫ברוך שם כבור מלכותו לעולם ועד‬

‫בשבת מוסיפץ‬
‫בנ״סמדברעי‪ .‬וביום השבח שנךכבשים בני־שנה חמימס וימני‬
‫עשרנים סלח מנחה ?לולה בשמן ונסכו‪ :‬י עלת שבת‬
‫בשבחו על־־־עלת החמיר ונסכה‪ :‬י‬

‫איזהו מקומן הוא במקו׳ למוד‪ ,‬וק בריית׳ דר׳ ישמעאל לכן צריך ללמדו שיבץ השי*‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫זבחים פ״ה‪.‬‬
‫א איזהו• מקומן שלזבחים ‪.‬קדשי ‪.‬קדשים שחיטתן בצפון‬
‫פר ושעיר‪.‬שליום הכפוךים שחיטחן בצפון וקבול דמ‬
‫ב?לי*ישרת בצפון ןךמן טעון'הדה‪/‬על־בין הבדים וענל‬
‫הפרכת‬

‫ו‬
 ‫ז‬ ‫תפלת שחרית‬
‫‪*vvf‬‬ ‫הפרצח ועל־מזבח הזהב מחנה אחח נןהן מעכ?ח‬
‫הדם יתד‪ ,‬שופך על ‪.‬יסוד מערבי שלמזבח החיצון אם־־לא‬
‫נחן לא עכב‪ :‬ב פךים הנשרפים ושעירים'הנשרפים ׳שחיטתן‬
‫בצפון וקבול דמן בלליישךח בצפון ודמן טעון הדה ע<*־‬
‫הפךצנח ועל־מזבח הןהבימחנה‪.‬אחה מה^מע^בח ^ירי‬
‫הדם'תה שופך על ןסור מערבי ולמזבח ה ח י צ ‪ 1‬ן א ם ‪ ' 9‬א‬
‫נתן לא־עכב אלו ואלו נ^ךפץ בביח' הד^ן‪ :‬ג חמאת‬
‫הצבור ותחיד אלו הן חטיאח הצבור שעירי ראשי חדירים‬
‫ושלמועידות שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שךח בצפון‬
‫ודמן טעון אךבע מחנות _על אךבע קרנ‪1‬ת‪ :‬כיצדזגלה‬
‫בכבש ופנה לסובב ובא־לו לקרן דרומית מזרחית‪ .‬מזרחית‬
‫צפונית‪ .‬צפונית מערבית‪ .‬מערבית דרומית‪ .‬שירי הדס‬
‫תה שצ‪2‬ך'_על' לסוד ךרומי‪' .‬ונאכליןיל^נים מך״הקלעיס‬
‫לזכךי כהנה בכל־־מאכל ליוםיולללהעד־חצוח‪ :‬י העולה‬
‫קדש קדשים' שחיטתה בצפון וקבול דמה בכלי שךת‬
‫בצפון {דמה טעון שחי מחנות שהן ארבע וטעונה הפשט‬
‫ונחוח וכליל לאשים‪ :‬ה זבחי שלמי צבור ואשמות‪ ".‬אלו‬
‫הן' אשמות אשם גזלות אשם מעילות אשם שפחה הרופה‬
‫אשם נזיר אשם מצורע יאשם חלוי‪ .‬שחיטתן בצפון'וקבול‬
‫דמן בכלי שךח בצפון ודמן טעון שחי מחנות שה; ארבע‪.‬‬
‫ו^אכליין ל<‪$‬נים מן הקלעים לזכרי ?הנה בכל־מ^כליליום‬
‫ולילה עד חצות‪ :‬יהחוךה ואייל נזירכןדשיים קלים שחיטתן‬
‫בכל־מקוס' בעזרה ודמן טיעון ^חי מחנות שהן'אי‪3‬ע‪.‬‬
‫ויגאכלין בכליהעירי^כל אדם בכל מאכל ליום וללה ‪.‬עד‬
‫וחצוח‪ :‬המורם מך‪,‬ם כיוצא בך‪.‬ם אלא שהמורם'‪5‬אכל‬
‫ז‬

‫לכהנים לנשירןם ולבניהם ולעבייהים‪ :‬ז שלמים ‪.‬קדשים‬

‫קלים ^תטחן' בבל־מק‪1‬ם בעןידן ודמן טעוךשחי מחנות‬
‫שת‬
 ‫חפלה שהריח‬
‫!‬ ‫שהן אךבע עאכלין ?כל־העיר לכל־אךם נןכל־מאכל‬
‫לשני;מים ולילה אחד‪ :‬המורם מהם כיוצא בקס אלא‬
‫שהמורם נאכל לכוזנים ל^שיך‪,‬ם ולבניקם ילע‪3‬דמס‪:‬‬ ‫ז‬

‫ח הבכור והמעשר והפסח קדשים ‪.‬קלים שחיטחן בכלי‬

‫מקום בעזרה'ודמן טעון־מויןנה אחת‪ .‬ובלבד שיחן כנגד‬
‫הןםוד‪ :‬שנהיבאכילחן ה?כור גאכל לכהנים והמעשר‬
‫ן‬ ‫לכל־אךם ן־נאכלין ב־כל־העיר ^כל־מאכל לשני'ימים‬ ‫‪7‬‬

‫•‬ ‫ולילה אחד‪''.‬הפסח איני ‪$‬אכל א‪£‬א בלי״לה ואינו נאכל‬ ‫ז‬

‫*אלא עד־חצוח''ואינו נאכל"" אלא למנויי ואינו נאכל‬

‫־‪.'.‬־‪.‬־ז׳‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪T V : V‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪f-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬

‫אלא צלי‪:‬‬
‫‪:‬‬‫•י רבי‪:‬ישמעאל אומר בשלש ע^ךה מדוח החוךה נךר־שח‬
‫מקל וחמר ומגזרה שוה*‪ .‬מבניין אב מןחוב אחד‪ .‬ומבחין‬
‫ן‬ ‫אב משני כחובים‪ .‬מ?לל ופךט ומפרט י?לל‪2 .‬לל‬ ‫ז‬

‫‪j‬‬ ‫לפיט וכלל'אי אחה ך!'אלא ‪5‬עין הפרט‪ .‬מ?לל ‪'#‬הוא‬

‫ך‬ ‫ציריך לפרט‪ .‬ומפךט שה'וא צךיך לכלל‪ .‬כל־'דבר^ה;ה‬ ‫ז‬

‫ן‬ ‫ב?לל ויצא מן־הכלל ללמד ל*א ללמד‪.‬על־‪.‬עצמו יצא אלא‬

‫ז‬

‫!‬ ‫???ל ‪£1‬א‬ ‫ללמד'_על־ה?לל'כלר ‪ ? • £‬ל ‪ ? 7‬י‬

‫א‬

‫י‬
‫‪j‬‬ ‫לפ‪1‬עון טוען אהד ^הוא כענינו;צא להק^ולא'להסמיר‪.‬‬ ‫ז‬

‫‪I‬‬ ‫כל־ךבר שהיה ב?לל רציא'לטעון טוןגן אחר שלא כענ;נו‬

‫‪I‬‬ ‫;צא ?*הקל ולהמיר‪ .‬י כל־דבר שהיה בכללי ו;צא לדון‬
‫‪j‬‬ ‫בדברי החךשיאי אחה;כול להטזיר‪ 1‬ל?ללו^עד ^ימלרנו‬
‫ד‬ ‫ז‬

‫הכחוב'לכנללו ?פרו‪-‬ש^ דברי הלמד מעמנו‪ .‬ודבר הלמד‬

‫מסופו‪ .‬וכן שניילחובים המכחישים זה'אח־זה‪.‬עדש;בוא‬
‫הכחוב השלישי ויכי־גע ביניהם‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/‬יהי ךצ‪1‬ן לפנייף' ן; אלהינו• ואלוזי אבוחינו ‪!#‬בנה‬
‫ביח *המקדש' במהךה בימינו וחן רזילקנו'גיחוךחף‪:‬‬
‫‪#‬‬ ‫ושם נעבדף ביראה כימי עולם וכחנים קדמוניות‪ :‬״‬
‫* ברוד‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬
‫*‬‫‪T‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ח‬ ‫חפלח שחרית‬
‫בודקים הטלית ומתעטפים מעומד‪ ,‬ויביך‪:‬‬

‫ברוך אתה יי אלהינו מלןז העולם איטר‬

‫החטנו במצותיו וצונו להתעטתבציצת‪:‬‬
‫•‬ ‫־־ •‬ ‫‪ : • :‬־־^ ־ • ‪I‬‬ ‫‪ • :‬דו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬

‫ויכסה ראשו בטלית ויאמר ד׳ פסוקים אלו‪:‬‬

‫מרקילןר הסדף אלהים ובני אדם בצל יינפיף ןרןסיון‪:‬‬

‫ירוי{' מדשן ביחף'ונחל‪.‬עד־ניף חשקם‪:‬‬
‫כיי ע‪$‬ף מקור דדים ?אויךף נךארראור‪:‬‬
‫משוך'חסדף לימניף וצדפןחףילישךי־לב‪:‬‬

‫>‪0K»f$e‬‬

‫יש לנגן בקול נעים‪ ,‬וצריך לאמרו בעמידה‪ ,‬וידקדק בקריאתו‬ ‫ברוך שאמר‬
‫כמו גבי ק״ש‪ .‬ואסור להפסיק מתסילת ב״ש עד לאחר י״ה‪ ,‬ואפילו לצורך מצוה אבל‬
‫לקדושה ולברכו דהיינו לומר ברוך הי המבו‪ p‬לעולם ועד‪ ,‬ולתיבות מודים אנחנו לך‪,‬‬
‫ולקדיש דהיינו לומר יהא שמיה רבא עד ^ ‪ , p 3‬וגם לענות אק אסר דאמיק בעלמא‬
‫ולענות אמן אסר האל הקדוש ואחר שומע תפלה‪ ,‬מפסיק‪ ,‬אבל לשאר אק לא יפסיק‪.‬‬
‫אם בא לבית הכנסת ימצא הצבור בסוף פסוקי חמר' אומר ברוך שאמר עד מהולל‬
‫בתשבחות ואס״כ תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה‪ ,‬ואס״כ הללו את ה׳ ק‬
‫השמים עד עם קרובו הללויה‪ .‬ואס״כ הללי אל בקדשו עד כל הנסמ' תהלל יה‬
‫הללויה‪ ,‬ואס׳׳כ ישתבס‪ ,‬ואם יש לו שהות יותר יאמר הודו לה׳ עד והוא רחום וידלג עד‬
‫והוא רחום שקודם אשרי יושבי כדי שיתפלל עם הצבור‪ .‬ואם אץ שהות כלל לא יאמר‬
‫רק ברוך שאמר ותהלה לדוד וישתבח‪ ,‬ואם כבר התחילו יוצר אור ואץ שהות לימר אפילו‬
‫בדלוג יתחיל ברכת יוצר אור ויקרא ק״ש עם ברטתי׳ ויתפלל י״מ עם הצבור ואסר י״ה‬
‫יתםיל הודו לה* וטי עד ישתבח ולא יאמר ישתבח‪ ,‬ויש אנשים כשבאים לבית הכנסת‬
‫והצבור מתחילץ יוצר אור המה ג״כ מתחילים ישתבח עמהס וזה איסור גמור כי ישמבת‬
‫נתקן להיות סוף פסוקי דזמרה וברוך שאמר הוא ההתחלה וא׳׳כ אס לא אמר קצת פסוקי‬
‫דזמרה האיך יאמר ישתבח׳ לכן סזב ונכון להתפיל יוצר אור‪.‬‬
‫אם בא לבה״כ ובתוך שיבדוק הציצית מתפילין הצבור יוצר אור נווב שיתפלל עם הצבור‬
‫ולא יבדוק הציצית ויסמוך על הרוב וחזקתו בדוק‪ .‬ויאחז הבי ציצית שלפניו בידו סימנית‬
‫בשעת אמירת ב״ש וכשיסיים בתשבחות ינשקם ויניחם בנח? מידו‪.‬‬

‫כתוב בשל״ה‪ ,‬קודם בסך שאמר צריך לאמר בפה מלא‪:‬‬

‫הריני מומן את סי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד‬
‫ט מ י ר ונעלם בשם כל י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫קב״ה ושכינתיה על י ד י ההוא‬

‫ברוןז׳טאמר ודרה העולם‪ .‬בתןיהוא‪ .‬ברוך‬

‫עושה‬
 ‫חפלח שחרית‬
‫עושה בראשית‪ .‬בחך אומר ןעו^וז‪ .‬בריף‬
‫גוזר ומקי‪.‬ם‪ .‬ברוך מרחם_על האיץ‪ .‬ב ח ך‬
‫ז‬

‫מרחם_על הבריות‪' .‬ברוןז משלם שכר ט‪1‬כ‬

‫ליךאיו‪ .‬ברוך חי לעדוקים לנצח‪ .‬בחף פודה‬
‫ז‬

‫ומציל בתך ש מ ג בחך אתה יי אלהינו מלף•‬

‫העולם‪ '.‬האל האב הךסמן הסך׳לל בפי‪.‬עמו‬
‫משבח ומפאר בלשון חסידיוןעבךיוי ובשירי‬
‫ךודעברףנהללףיי אלהינובשבח‪7‬ת ובזמירות‬
‫נגך״לןז ומטבחןו ונפאךןז ןנןפיר״ש^ןד ןנמליכף‬
‫מלכנו אלהינו יחיד חי העולמים‪ .‬מלןד משבח‬
‫ומפאר^עדי;עד שמו הגדול‪ .‬בתך אתה״י־י‬
‫מלך מהלל בתשבחות‪":‬‬

‫הודו לייקראו בש‪6‬ו הודיעו בעמיםעלילתיו‪:‬‬

‫ד״ה א׳ י״ו‪.‬‬

‫שירו לו זמרר־לו שיחו בכל־־נ?לאתיו‪:‬‬

‫התהללו בשםכךטו ישמח'לב מ‪3‬קשי‪:;;/‬‬
‫דרשו י;ועזו בנןשו פניו תמיד‪ :‬זפרונקלאתיו‬
‫אשר ע׳|המ‪5‬תיו ומשפט^פיהו^ךע ישראל‬ ‫ז‬

‫לעבדיו בני;עקב בחיריו‪ :‬ך\א יי אלוהינו ?כל‪-‬‬

‫הארץ משפטיו‪':‬זבת לעולם}יךיתו דבר צוד‪,‬‬
‫י־יאלף ךור‪ :‬אשר כרת את־אברהם ו^ברעוץ‬
‫ז‬

‫ליצחק‪:‬לעמידה ליעקב לדוק 'משךאלבךית‬

‫עולם‬
‫ט‬ ‫תפלח שחרית‬
‫עולם‪ :‬לאמרלך אתןארץ^עןחבלנחלתכם‪:‬‬
‫בהיותקם מתי 'מספר כמ״עט''וגרים בה‪:‬‬
‫ויההקיבו מגוי אל־‪1‬ויומממ'לכה אל־עם אחר‪.‬‬
‫ז‬

‫ל*רתקלאיש לעשקם רובחעליהם מלבים‪:‬‬

‫אל־תגעו'במשיחי ובנביאי אל־תךעו‪ :‬שית‬
‫ליי כל־הארץ בשרו י מיום־אל־יום ישועתו‪:‬‬
‫פפחבגרם את־פבורו בכל־העמים נפלאתיו‪:‬‬
‫בי גדול י^ומךלל מ^ר ‪1‬נוךא הוא^יל־בל־‬
‫ז‬

‫אלהים‪" :‬כיי כל־אלהי העמים י אלילים!ויי‬

‫שמ‪:‬ם עשה‪ :‬הוד והדר לפניו עז ודוךוה‬
‫;‬ ‫ז‬

‫במקמו‪ :‬הבו ליי מהפחות‪'.‬עמים הבו' 'ל‪$‬י‬

‫כבור' ועז‪ ':‬הבוי״ליי כבור שמו שאו'מנחה‬
‫ובאו לפניו השתחוו ליי בהדרת־קדש‪ :‬חילו‬
‫מלפניו כל־הארץ אף־תבון תבל בל־תמוט‪:‬‬
‫י^מחו דד׳טמע ותגל הארץ ויאמרו בגוים ‪£‬‬
‫מלך‪• :‬לרעם הים ומל או'^עלץהשדה וכלי־‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫אשר־בו‪ 7‬אז ירננגעצ‪/‬הי‪.‬ערמלפני *' ‪ .‬כי^בא‬

‫ל^פטיאתקהארץ‪ :‬הוךי״ליי כי פ!וב כי לעולם‬
‫חסדו‪ :‬ואמרוייהושרעט אלהי ל ^ נ ו ורחצנו‬
‫והצילנו י מך־הגדם להורות לשם 'קך‪£‬ך‬
‫ז‬

‫להשתבח בתהלתך‪ :‬ברוך יי אלהץשך&ל‬

‫מן־העולם געד־העלס ויאמרו כל‪-‬העם אמן‬
‫והלל‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬‫ב‬
 ‫הפלה שחריה‬
‫ךוממו ‪ J‬אלודנו והשתחוו‬
‫>‪:‬‬ ‫והלל ללי‪:‬‬
‫להולם ‪.‬רגליו קךוש הוא‪ :‬ךוממויי אלהינו‬
‫^ ד ^ א ל ה ע ו ‪ ' :‬והוא‬
‫ךחוםיו' יכפר עו] ולא‪:‬שהית והךבה להיטיב‬
‫ז‬

‫אפו ולא ‪3£‬יר בל־חמתו‪ ':‬אתה יי יא־תכלא‬

‫רחמיך ממני חםרןל ואמתך תמיד יצךוני‪:‬‬
‫זכרי רחמיך יי וחסדיך כי מעולםהמה‪ :‬תינו ?‪ft‬‬
‫לאלהים ‪.‬עלץשראל גאותו ועז‪-‬ו בשחקים‪:‬‬
‫נורא אלוהים מממרשיךייאל יעןראלהואנותז‬
‫עז ותעצמות לעם ברוך אלהים‪ :‬אל־נקמות‬ ‫ז‬

‫יי איל נקמות"הופיע‪ :‬הנשא שצ‪2‬ט האר*!‬

‫השב גמול‪.‬על־גאים‪ :‬לי; הישרעה‪.‬על‪:‬עמןד‬
‫ברכתך סלה‪ :‬יי צבאות עמנומשגב־לנואלהי‬
‫;‪.‬עקב סלה‪ :‬יתייבאות אשרי אדם בטחיבך‪:‬‬
‫יי הושיעה המלןז יעננו ביונדכךאנו‪ :‬הושיעה‬
‫אודעמך וברך אררנחלתך 'ורעם ונשאס‬
‫‪£‬ד־העולם‪ :‬נ‪9‬שנו חןתה ללל‪.'.‬עזרנו'ומגננו‬
‫ז‬

‫הוא‪ :‬כי־בו לשמח לבנו כי לשם קך^ו‬

‫בטחנו‪ :‬להי־חםךן?;ל עלינו כאשר יחלנולך‪:‬‬
‫ז‬

‫ה‬ ‫הראנו לי‪ ,‬ססד^ןי^עך ת^־לנו‪'':‬קומ‬

‫עזרתה לנוופךנו למעןחסדך‪ :‬אנכי יי אלד־׳יך‬
‫המעלך מארץ מצרים ךךהב־פיך ואמלאהו‪:‬‬
‫אשרי‬
 ‫ו‬ ‫תפלת שחרית‬
‫אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי אלהיו‪•:‬‬
‫‪v‬‬ ‫־־‪'TT1:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬־‬ ‫‪TJT v‬‬

‫ואני ו בחםרןד בטחתי יגל לבי בישועתןד‬

‫'•‪'/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫• •‬ ‫‪T‬״>‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‪J‬‬ ‫־‪:: .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ן ‪ :‬־ ״>‬

‫אשירה ליי כי נמל עלי‪:‬‬

‫‪IT^T‬‬ ‫• ( <‬ ‫‪ATI‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪T‬‬ ‫־‪y‬‬ ‫‪T‬‬
‫וי״נו‬ ‫בשבתות‬ ‫לדלו‪:‬‬ ‫ב צ ר פ ת נהגו‬ ‫שאמל‪:‬‬ ‫הילסי‬ ‫לאגן‬ ‫המנהיג‬ ‫כספל‬ ‫לאיתי‬
‫ל ת ו ד ה וכן בדין שהיו א ו מ ל י ן א ו ת ו בזמן הבית ע ל ה ק ר ב ת התודה שהיו מ ב י א י ן‬ ‫םזםור‬
‫אבל‬ ‫בהם‪,‬‬ ‫קליבין‬ ‫אין‬ ‫ונדבות‬ ‫דנדרים‬ ‫ב ש ב ת וי״כ׳‬ ‫ואינה קליבה‬ ‫הצליכין ל ה ו ד ו ת‬ ‫ד׳‬
‫אבודלהס יישב מנהג ה פ ל ד ‪,‬‬ ‫והדל‬ ‫עכ״ל‪,‬‬ ‫יתכן‪,‬‬ ‫אומלין איתו ולא‬ ‫ושפלד‬ ‫בפלובנצא‬
‫אכן‬ ‫ל א מ ל ו ל א ב ש ב ת וי׳׳נו ו ע ל ב י״כ ג ס ל א ב ע ״ פ וסי׳המ ש ל פ ק ס ‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫מנהגנו‬ ‫אכן‬
‫וגי׳‪,‬‬ ‫ל ת ו ר ה ומתקילין ה ר י ע ו ל י י‬ ‫מדלגין ר ק שתי התיבות מ ז מ ו ר‬ ‫בק״ק‬
‫מ ו ס י פ י ם מ ז מ ו ל י ם א ל ו ובפולין וק״ק אשכנז ג ם בהושענא ל ב א ‪.‬‬ ‫ובי״ט‬ ‫בשבת‬

‫ימלמנצחמזמורלדוד‪ :‬הישכדםמספריםכבוד־אל ומעשה‬

‫'ידיו מגיד הרקיע‪ :‬יום ליום 'יביע אמר ולילה ללילה‬
‫‪:T.:‬־‬ ‫‪;V7V A‬־ ‪. T : :‬‬ ‫־<‬ ‫<‬
‫י‪:‬‬
‫‪TIT‬‬ ‫‪J• ~TT'1‬‬ ‫‪J‬‬

‫חוה־ךעה‪ :‬אין אמר ואין ךבךים בלי נשמע קולם‪ :‬בכל־‬

‫הארץ ו יצא "קום ובקצה חבל מליהם לשמש שם ו אהל‬
‫‪>T ,‬‬ ‫‪,‬־׳‪.‬״‪•,‬‬ ‫‪AV‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫"‪J‬‬ ‫״‬ ‫י ‪l :‬״‪J‬‬ ‫־‪TI‬‬ ‫ד‪>1‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VTT‬‬

‫בהם‪ :‬וה«א כחתן יצא מהפחו ;שיש כגבור לרוץ אי־ח‪:‬‬

‫מקצה‪ '.‬השמים ו מוצאו ותקופתו על־־קצותם ואין נסחר‬
‫מחמתו‪ :‬חורה יהוה חמימה מישיבה נפש עךוח \הוה‬
‫נאמנה מחכימה פחי‪ ':‬פקודי יה‪1‬ה ישרים משםחי־לב‬
‫מצות‪:‬הוהברה מאירה עינים‪ :‬יראה יהוד! ו טהורה עמדה‬
‫ל‪£‬ד משפטי־‪:‬הוה אמה צדקו‪:‬חדו‪ :‬הנחמדים מזהב ומפז‬
‫רב ומחוקיםימךב^יונפח צופים‪ :‬גכדעבךף נזהר בהם‬
‫בשמרם ;נקב רב‪ :‬שיגייאות מי־ענין מנסחךוח‪.‬נקני‪ :‬גם‬
‫מןךיםוחשךעבךף אל־‪:‬משלו־בי אז איחם ונקיתי מפשע‬
‫רב‪ :‬יהיו לרצון ו אמרי־־פי והיגיון לבי ^פניף יה‪1‬ה צורי וגאלי‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J• • IJ‬‬ ‫‪: 7 :‬‬ ‫•‬ ‫‪••: • I‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪JJY‬‬ ‫‪,‬־‪*IT:‬‬

‫לד לדוד בשנותו את־טעמו לפני אבימלך^וע^היג^ח‬

‫ןןבךכה את־יהוה בכל‪^:‬ח תמיד'חהלתו ביפי‪:‬‬
‫בןה‪1‬ה חחהלל נפשי לשמןןו‪.‬ענרם' וישמחו‪:‬‬
‫*‪2‬‬
‫גךלו• ליה|ה אחי ומ־וממה שמוי יחדי‪ :‬י‬
‫דר־שחי אח־יהוה וענני ומכל־ימגורוחי הצילני‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪IT‬ן‬ ‫••‬ ‫‪Jf•T‬‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫‪•J7‬‬
‫הביטו‬
 ‫תפלת שחרית‬
‫־• הביטו אןיו ונהרו'ופניהם אל־יחפרו‪:‬‬
‫זה" עני קרא ויהוה שמע ומכל־צרותיו הושיעו‪:‬‬
‫חנה מלאך להוה םביב ליךאיו ויחלצם‪:‬‬
‫טעמו• וראו כי־טוב יהוה אשרי'הגבר יחסה־בו‪:‬‬
‫‪.‬יראו• את־ץהוה קרשיו כי־אין מרזסור ליראיו‪:‬‬
‫כפירים רשף"ורעבו ודרשי יהוד! לא־יחסרו כל־טוב‪:‬‬
‫לכו בנים שמעו־לי ןךאח ןהוה ‪.‬אל^ךכם‪:‬‬
‫מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראוח טוב‪:‬‬
‫נצר לשונןל מרע ושפתיף מרבך מרמה‪:‬‬
‫סור^מרע_ועשררטוב‪/‬בקש שלום ורדפהו‪:‬‬
‫עיני ;חוה אל־צתקים י ואזכיר אל־שמנתם‬
‫‪:‬‬

‫פני^הוה בע^י רע להכריח מארץ זכרם‪:‬‬

‫צעקו• ויהוה שמע ומכל־צרוחם'הצילם‪:‬‬
‫‪IT‬‬ ‫־ י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪A"T‬־‬ ‫‪JT‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫»‬ ‫‪C‬‬
‫‪: T‬‬

‫קרוב^הוהלנשבךי־לב ואת־ךכאי‪-‬ךוח יושיע‪:‬‬ ‫<ן‬

‫רבות רעוח־ צדיק ומכלם'‪:‬צילנו• יהוה‪:‬‬

‫עמר כל־עצמתיו אהח מהנה לא״נשברה‪:‬‬
‫‪TIT :‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫״ ״ ‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪J‬‬

‫חמוחח רשע ךןןה ושנאי צדיק ‪.‬יאשמו‪.:‬‬

‫פדה יהוה נפש עבדיו י ולא יאשמו כל־החםים בו‪:‬‬
‫ו‬ ‫•‪J‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;׳‪.‬׳‪•:‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫‪ATT‬‬ ‫;‬ ‫‪VJV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JV‬‬

‫צ חפלה למשה איש־האלהים אמי מעון אחה היית "לגו‪.‬‬

‫‪nJf‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪%‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫י ־‪. T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T JT‬‬
‫‪|:‬‬

‫בדר ודר‪ :‬בטרם! הרים ילדו וחחולל ארץ וחבל ומעולמ‬

‫"‪A‬‬ ‫‪VV‬־‪1'KT‬‬ ‫י‬ ‫‪'•'JV‬‬ ‫׳‪r‬‬ ‫\‪:T‬‬ ‫‪J-T‬‬ ‫‪v<v:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‪j‬‬ ‫‪:J‬‬

‫עד־עולם אחודאל‪ :‬חישב אנוש ‪.‬עד־ךכא וחיאמר ׳שוכד‬

‫בני־אדס‪ :‬כי א^ף ישנים בעיניה כיום אחמול כי יעבו‪-‬׳‬
‫‪S‬‬ ‫‪-VV‬‬ ‫'<‬ ‫־‪,ITT‬‬ ‫‪•T‬־־‪SH‬‬ ‫‪K*:‬‬ ‫••‪I‬‬

‫ואשמורה בלילה‪ :‬זרמהם שנה יהיו• בבקר כחציריחל*•‬

‫‪:r‬־‪• |i‬‬ ‫‪•TIV‬‬ ‫־ ‪ V J‬׳‬ ‫" ‪• J T‬ן‪A:‬‬ ‫‪r :‬‬ ‫‪f‬‬‫‪.\T -‬׳‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪rr‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,:‬־‬

‫בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש‪ :‬כי־כלינו באפןד ובדומתמ‬

‫־ ! ‪ :‬־‪71‬־‪:1T‬‬ ‫‪:‬־‪IAV‬‬ ‫‪V T ,‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T:‬״|‬ ‫־‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V VT‬‬ ‫ו ‪lATT :‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪=t,1J-T‬‬

‫נבהלנו‪ :‬שחעונתינו למ;דף עלמנו למאור פנןף‪? :‬י‬ ‫‪:‬‬

‫שנותינו יג^‬
‫שנינו *ננימחועה‪:‬‬
‫'כלינו^ קלי‪.‬‬
‫ישחה‬ ‫פנויבעבךחף'‬
‫נקראת כמלאפוס והא׳ י‬
‫ני»ל‪.0‬‬ ‫כל־ימינו‬
‫*( הרי‬
 ‫יא‬ ‫חפלה שחרית‬
‫שנותינו בהם שמנים שנה ואם בגבורת ו שמונים שנד‬
‫ורהבם עמל ואון כי גז חיש' ונעפה‪ :‬מי־יוידע עיז אפזז‬
‫־־•אי‬ ‫\׳ ‪-‬‬
‫‪r‬‬ ‫•ו‬ ‫־ ז \ ף ז‬ ‫*‬ ‫‪J T‬‬ ‫י‬ ‫‪IVATT‬‬ ‫‪JT*T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:I‬‬

‫ו^יךאחןל עם־חף‪ :‬למנוח ^מינו כן הודע ונבא לבב‬

‫הכמה‪ :‬שובה^יתה עד־מחי והנחם‪.‬על־עבדיף‪ :‬שמגנו‬
‫בבקר הקדף וברננה ונשמחה בכל־;מינו'‪9^ :‬חניכימ‪1‬ת‬
‫עניחנו שנוח ראינוירעה‪ :‬יראה' אל־עבדיןזפעלןד והדרןד‬
‫‪V‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫\ ‪TI‬‬‫‪4‬‬ ‫‪-.;IA.‬‬ ‫‪T:IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VT-‬‬ ‫•—‪1.T‬‬

‫על־בניהם‪ :‬ויהי נעם ו אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו‬

‫‪•T».‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪*T‬״ ‪\-:‬‬
‫‪R‬‬
‫״‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪F‬‬ ‫׳‪:7v‬‬ ‫י‪>-‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪••:‬‬

‫כוננה עלינו ומעשה;דינו• ןיוננהו‪:‬‬ ‫ז‬

‫צא ישב בסתר ‪.‬עליון בצלי שדי טזלונן‪ :‬אמר ליהוה‬

‫מחסי ומצודתי אלהי אבטררבו‪ :‬כי הוא ^ י ל ף מפח;קוש‬
‫מדבר הוות‪ :‬באבדתו יו יםך לך וחחח כנפיו החסה צנח‬
‫‪VT‬‬ ‫‪A V v: v‬‬ ‫‪TJT,.:‬‬ ‫ל‬ ‫‪ :‬־ ך‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪I-.VT‬‬ ‫‪T : V :‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫י •‪•:/.‬‬

‫וסחרה אמתו‪ :‬לא־תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם‪:‬‬

‫‪IT,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫׳‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪O‬‬ ‫‪T‬‬

‫מדבר באפל יהלך מקטב יישור צהרים‪ :‬יפל מצרף ו אלף‬

‫‪I vv‬‬ ‫׳ ׳ ‪1 1‬‬ ‫•>‬ ‫‪ITTIIT‬י‬ ‫ז ;‬ ‫•‪v Iv‬‬ ‫•‪J A,•':‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ J T‬־•־‬ ‫\ ‪V V‬‬

‫ורבבה קןימעף אליף לא ‪:‬גש^ךק בעיניף תביט וישימה‬

‫רשעים הראה‪ :‬כי־אחה יהוד‪ ,‬מחסי עליון שמח מעונף‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫דו‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T : J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"״ נ *‪: v A‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. J T -‬‬ ‫•ו‬ ‫‪£‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪f r i :‬‬

‫לא־חאנהאליף רעה ונגע לא־יקרב באהלף‪ :‬כי מלאכיו‬

‫‪T‬‬ ‫<~ ‪T '.‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪y‬‬ ‫•|‪I‬‬ ‫‪l|VT:::‬־׳‬ ‫‪7 1 T . T I J V ••, J V \ :‬‬ ‫‪I‬‬

‫ןצוה־לף לשמךף !ןכל־ךךכיף‪ :‬על־כפ‪:‬ם לשאונף פך‬

‫‪ tjiri‬באבן רנ;לף‪.' :‬על־ישח^ ופתן חדרך חרמם פ‪5‬יר‬
‫ותנין‪ :‬כי ביי חשק ‪.‬ואפלטהו' אש^בהו• כיץדע ׳ ‪: w‬‬
‫יקראני ו ואענהו עמו 'אנכני בצריח אחלצהו• ואכבדהו‪:‬‬
‫־ ־ ־ ־ ‪•• :‬ן‬ ‫‪1:-:‬־‪:‬־•‬ ‫‪A T‬‬ ‫יי‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪.IT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫׳‪jr‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪••T:V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬

‫אךך^מים אשביעהו ואראהו בישועתי‪:‬‬

‫א ר ך ימיםוכוי‪.‬‬

‫קלההללרהיוהללויאת־שם ‪:‬הוף קללו עבדי להוה‪:‬‬

‫מעמדים בבית יהוד‪ ,‬בחצרוח ביח^אלהינו! הללו־;ה מ ­‬
‫טובי יהוה זמרו' לשמו כי בעיים‪" :‬כי־יעקב בהר לו יה‬
‫־‪:‬‬ ‫‪"AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪fjr‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪J:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫‪-1.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪;1‬‬

‫!אדנינו‬
‫בךסימ‬
‫ובארץ‬
‫למטר‬
‫»'‬
‫מקצה ןהוך‪,‬‬
‫הארץ‬
‫בשמלם‬ ‫כי־־גךול‬
‫להןה^גשה‬
‫•י‬
‫אני^ךעחי‬
‫נביאים‬ ‫וכל־חהמוח‪:‬כי'מעלה‬
‫א‪/‬ט^ןפץ‬
‫• ‪ .‬י‬
‫לסגלחו‪:‬‬
‫כל‬ ‫י^ןךאל‬
‫מכל־אלהיים‪:‬‬
‫׳‬‫ב!מים‬ ‫‪I‬‬ ‫י ‪'**TTV .'*.‬‬ ‫יי‬ ‫ו‬ ‫|‬ ‫—‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫• ‪T‬‬
 ‫הפלח שחרית‬
‫למטר ^שה מוצא רוח מאוצרותיו‪ :‬שהכה בכורי'מצרלס‬
‫מאדם עד־בהמה‪ :‬שלח ו אותת ומאתים בתוככי מצריס‬
‫בפרעה ובכל־עבדיו‪ :‬שהכה גדם רבים והי־ג מלכיס‬
‫עצומים‪ :‬לסיחוןומלך האמךי ולעוג מלך הבשן י ולכל‬
‫ממלכוח כנען‪ :‬ונח• ארצם נחלה נהלה לישראל עמו״‬
‫•‬ ‫‪,^-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫••‪:.j‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T-:I-‬‬ ‫~\‪hJ—.‬‬

‫;הדה שמןד לעולם יהוד‪ ,‬ז^ךןז לדר ודר‪ :‬כי־ידין להוה‬

‫עמו ועל־עבךיו לחנחם‪:‬עצבי הגולם כסף וזהב מעשה לךי‬ ‫‪:‬‬

‫אדם‪ :‬פרדלר‪,‬ם ולא ןךבךי‪.‬עימם להםיילא^ךאוג אזניייש‬

‫להם ולא ‪.‬יאזינו אף אין יש־ךוח בפיהם‪ :‬כמוהם‪/‬יהיו‪.‬‬
‫ע^יהם כל אישר בטח בהם‪ :‬בית ישראל ברכו את״יהוה‬
‫‪r‬־‪A‬׳‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:IT‬־‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪•v.‬‬ ‫" ‪j‬‬ ‫‪1v T‬‬ ‫‪j-‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫^‬ ‫‪^v‬‬ ‫ן׳ •‬

‫בית אהרן ברכו את־יהוה‪ :‬בית הלוי ברכו את־יהוה יראי‬

‫יהוה ברכו את־יהוה‪ :‬בתך יהוד‪ ,‬ו מציון <טכן ירוישלם‬
‫*‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫"'‪T‬‬ ‫‪<1:‬‬ ‫‪1XT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I< T‬־‪TT:‬‬ ‫‪IT‬‬

‫הללויה‪:‬‬
‫כי לעולם חסךו‬ ‫‪IT‬‬ ‫־־»‪:‬־־‬

‫הודו‪ ,‬זיז הוא הלל הגדול‪ ,‬וההלל בל ר״ח וי״מ הוא הלל המצרי‪ .‬ברכוה דן‪ 0‬ד׳ וכ׳׳ו ופסחים קי״ס‪.‬‬
‫כי לעולם חסךו‬ ‫מלו הודו ליהוד• כי־טוב‬
‫כי לעולם חסדו‬ ‫‪A‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״־׳ץ׳'‬

‫כי לעולם רןסךו‬ ‫הורו לאלהי האלהים‬

‫כי לעולם חסדו‬ ‫הודו לאדני האדנים‬
‫כי לעולם חםךו‬ ‫ליע^ה' נפלאות גדלות לבדו‬
‫כי לעולם ססךו‬ ‫לעשה השמים בתבונה‬
‫כי לעולם חסךו‬ ‫לרוקע האך‪ 1‬עי־המלם‬
‫כי לעולם חסדו‬ ‫לע^ה אורים ג‪:‬דלים‬
‫כי לעלם חקןךו‬ ‫אתיה־שמש לממשלת ביום‬
‫אח־הןרח לכוכבים' לממשלוח בללה כי לעו^ם חסדו‬
‫כי לעולם חסדו‬ ‫למכה מצךלם בבכוךיהם'‬ ‫‪J‬‬

‫כי לעו^ם חסדו‬ ‫ויוצא לשךאל מחוכם י*‬

‫‪1:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫ביד חזקה ובזרוע נטרה‬
‫‪:‬‬ ‫‪\-‬‬

‫והעביר‬
‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י ;‪J‬‬ ‫‪I TT‬‬ ‫‪:v. J T :‬‬

‫לג־זר יס־סוף לגזרים‬

‫‪T:‬־‪A‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫••‪j‬‬ ‫‪:‬‬
‫יב‬ ‫חפלח שחרית‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫והעביר ישראל בחוכו‬
‫כי לעולם •חסךו‪:‬‬ ‫ונעך ©־‪ rijj‬וחילו ב‪:‬ם־סוף‬
‫כי לעולם חסך‪:‬‬ ‫למוליך ^עמו '־^"?‪1‬‬
‫כי לעולם חסךו‪:‬‬ ‫למכה מלכים גדלים‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫ויהרנ מלכים אדירים‬
‫כי לעולם הסךו‪:‬‬ ‫לםיחון מלך האמרי‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫ולעוג מלך הבישן‬
‫‪1:‬‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪.‬־‪IVJ‬‬ ‫״‬

‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫ונהן ארצם לנחלה‬

‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫נחלה ללשךאל עבדו‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫‪^ ^ P i t f‬י״^י־‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫ו^רכןנוי^רינר‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫נתן לחם לכל־בשר‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫כי?‪£‬ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ז ו ר ר‬

‫לג רננו צדיקים ביהוה ללישרים נאוהיחהליז‪ .‬י‬

‫הודו• ליהוה בכנור בנבל ‪£‬שור זמרו־לו‪:‬‬
‫שירו לו שיר חדש'"היטיבו נגן בחרונה‪ :‬כיץשך דבר‪-‬‬
‫יהוד‪ ,‬וכל־מעשהו באמונה‪ :‬אהב צדקה ומשפט 'חסד‬
‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪Tv\-‬‬ ‫‪ATT:‬‬

‫לתר‪ ,‬מלאה הארץ‪ :‬בךבך^יהוה שכרם נעשו וברוח פיו כל־‬

‫צבאם‪':‬יכנס כנד מיי הים נתן בא‪1‬צרוח חהומוח‪ :‬ייךאו‬
‫מיהוה כל־־הארץ מםנוייגורו כל־יישבי חבל‪ :‬כי הוא אמר‬
‫‪T‬‬ ‫‪«,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‪j‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪':J-T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫'<‬ ‫‪,‬‬ ‫‪f‬‬

‫ויהי הוא צוה_ויעמד‪ :‬להור‪ ,‬הפיר עצת גרם הניא מהישבוח‬

‫עמים‪.:‬עצח^יה‪1‬ה לעולם תעמד מחשבות לבו לדד‪.‬ודד‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫אשרי'הגד 'אשר־־להוה אלהיו העסובחר לנחלה'לו‪:‬‬

‫משמים הביט יהוד‪ ,‬ראה אח־מי־בני האדם‪ :‬ממטיר‬
‫‪I‬‬ ‫‪ V‬־ ‪l‬‬ ‫*‬ ‫‪IT T I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J*.‬‬ ‫־‬ ‫‪ T‬־‪'1‬‬ ‫‪%‬‬

‫שבחו השגיח אל כל־־ישבי הארץ‪ :‬היצר יחד לבם המבין‬

‫אל־־כל־מעשיהם‪ :‬אין ה‪#‬לך נוישע ברב־חלל גבורלא־‬
‫ינצל ברב־־כח‪ :‬שקר הסוס־לח‪/‬טיעה וברב חילו לא ימלט‪:‬‬
‫‪- :‬‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫••‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫הנה‬
 ‫חפלה שהריח‬
‫הגה ‪ pj.‬מ‪/‬וה ^ל־יראיו למיחלים לח?ך‪ :1‬להציל ממוךז‬
‫נפשם ולחי וחם' ברעב‪ :‬נפשנו הכהה ליהוה'עזרנו ומגפנו‪-‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪"J‬‬ ‫‪:‬׳‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫־•‬ ‫־ ;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪~-‬‬ ‫‪:‬‬

‫הוא‪ :‬כי־בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו‪ :‬יהי­‬

‫‪*:‬‬ ‫‪. ITT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ץ•‪>:‬‬ ‫‪R‬‬ ‫*‪J‬‬ ‫־‪,"A‬‬ ‫* ‪:.‬‬ ‫‪V.‬‬ ‫־‬

‫חסדןד יהוד‪ ,‬עלינו כאשר יהלנו לך‪:‬‬

‫‪T1I‬‬ ‫•־<;‬ ‫‪T‬‬ ‫״״‪J T : Jl‬‬ ‫‪A‬‬

‫צ י מזמור שיר ל;וס השבח‪ :‬טוב להוךוח ליהוה ולזמר‪-‬‬

‫לשמןד' עליון‪ :‬להגיר בבקר חקןדף ‪.‬ןאמונחף בליל"וח‪:‬‬
‫ז‬

‫עלי עש'ור‪.‬ו‪.‬עלי־‪/%‬על^ר<ון ב?ג‪1‬ר‪ :‬כי שימחחני יהוד!‬

‫^ ל ף !ימעשי;דיף א ת ן ^ ך ל ו מע^‪:‬ןז יו!‪1‬ה מאד‬ ‫‪:‬‬

‫‪£‬מקו מרזשבתיף‪ :‬איש בער לא ‪.‬ידע ו?סיל לאץבין‬

‫אח־זיאח‪ :‬בפרח רשעים ו ?‪:‬מו‪:‬ע^רציצו'כל־פ^ליאון‬
‫יהניז''‪:‬ואחה'מרום לעלם ‪:‬ה]ה‬ ‫כ‬
‫אייביף'"‪ riVij‬כי־הנה^איביף יאבדו יחפךדו כל־פעלי און ‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫ז‬

‫וחרם כךאיםקךני בלחי בשמן ר_ענן‪ :‬וחבט עיני בשולי‬

‫בקמים עלי מרןגים חשמענה אזני‪ :‬צדיק כחמר יפךח‬ ‫ז‬

‫כארז בלבנון'‪:‬שגה‪ :‬שחולים בביח ?הול׳ ‪3‬ימךי אלדינו‬

‫ת‬

‫יפריחו‪ :‬יעוד ינובון ב^יבה דשנים ורעננים יהיו‪' :‬להגיד‬

‫‪.‬י;‪•-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪'1:1.:‬‬ ‫‪,AT:‬‬ ‫‪1:‬־‬ ‫‪••'.v‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ ,J‬י‬ ‫*‪f‬‬ ‫‪•;-‬ן‬

‫כי‪-‬ישר יהוד‪ ,‬צורי ולא־ע לחה בו‪ :‬מי»י‬

‫‪I.-‬‬ ‫‪'I‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪•|AT:‬‬ ‫‪J T T‬‬

‫צ ו יהוד‪ ,‬מלך גאוח לבש לבש יהוד• עיז החאזר אף־חכוז‬

‫' ‪\ j‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪ :‬־ ‪A T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:v.‬‬ ‫‪T‬״‪J‬‬ ‫‪ r‬״ ‪j‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪JTT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫;‬

‫חבל בל־חמוט‪ :‬נכון כ^ןד מאז מעולם אחה‪ :‬נשאו‬

‫נהמה ו‪:‬הוד‪ ,‬נשאו נהר‪1‬ח קולם ‪:‬שאו ;הרוח דכים‪:‬‬
‫מקלוח ומ‪:‬ם רבים'אדירים משבךי־;ם אדיר'במרום יהוד‪:,‬‬
‫;ןדחיף ו נאמנו מאד לביחןד נאוה־קדש יהוד! לאךך;מיס‪:‬‬
‫יהי כבוד י ; לעולם ישמח י] ?מעשיו‪ :‬ןהי שם‬ ‫ד‬

‫^ ־ ע ו ל ם ‪*' :‬ממזךחי^טמש‬
‫עיי‬ ‫‪n‬‬
‫י‬ ‫‪H‬‬ ‫‪I‬‬
‫נאוה ק ד ט הנ׳ בקמץ והא בידפ והק׳ דגוש בכ״י מדויק דדי ו ק עיסר וכ״כ מ ״ א ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫יג‬ ‫חפלח שחרית‬
‫עד־מבואו מהלל שם יי‪ :‬רם על־בל־גוים ו יי‬
‫‪T.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫‪IT:‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י‬

‫^על השמלס ?בודו‪ :‬יי שמןזקעולם‪;.‬י זברןז‬ ‫ז‬

‫לדר־וךר‪ :‬בשמים הכין כםאו ומלכותו בכל‬

‫משלה‪ :‬ל^מחו השמ‪:‬ם והגל ה^ךץראמךו‬
‫בגרם יי מלך‪ :‬יי מלך יי מלוז יי ו ימלןי'לעלם‬
‫‪ njn‬יי מלךעולם מןד אבדו גויס מארצו‪ :‬ןי‬
‫חפיר עצת' גדם״הניא מחבבות‪.‬עמים‪':‬רבות‬
‫מחשבות בלב־אישרעצתי^היאתקום‪, :‬עצת‬
‫יי י לעולם תעמד מחשבות לבו לדר והד‪ :‬כי‬ ‫ז‬

‫הוא אמר ויהי הוא ציוה ויעמד‪':‬כר־יבחר יי‬

‫בציון אוד‪ ,‬למושב לו‪ :‬כי־יעמב בחר לו יה‬
‫<"•‪,‬‬ ‫‪ T‬־ ‪ / J‬י•‬ ‫־יי •‬ ‫־'‬ ‫י ן‪.‬‬ ‫״•‬ ‫<•‬ ‫; י ׳ ‪ ,1‬זיזי‬

‫‪.‬ישראל לסגלוזו‪ :‬כי ו לא;יטוש ;י‪:‬עמו ונחלתו‬

‫‪:‬ז‬

‫לאנעזוב‪':‬ןהואךחו^יכ‪3‬עו^ול^ נשחית‬
‫והריבה להשיב אפו וליא יעיר כל חמתו‪ ':‬יי‬
‫‪:‬‬

‫הושיעה ה?!לןז^_עננו כיום־־נןךאנו‪:‬‬ ‫ז‬

‫אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה‪:‬‬

‫אישרי העם שככה מ אשרי העם שיי אלהיו‪:‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪J T W : / ' i‬‬ ‫‪ ^ T T‬׳‬ ‫־‬ ‫‪\.‬‬ ‫״‪J‬‬

‫קמה חהלה לדוד‬

‫אךוממף אלוהי המלך ואבךכה שטף לעולם ;;‪nj‬‬
‫בכל־יום אברכד ואהללהיישמף לעולם ועד‪:‬‬
‫‪rrr‬‬

‫‪IVT‬‬ ‫‪sr‬‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫׳‪1 .‬‬

‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫־‪:1—:1‬־‪,vr‬‬ ‫‪:‬־‪:IT‬־‪XIAV‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪:‬‬
‫גדול ןהוהומהלל מאדול!״‪.‬י? י אין ק‪.‬קי‬ ‫ח‬

‫דור לדור ןשבח מעשיף 'וגבורתיף‪:‬גירו‪:‬‬

‫הדר כבוד'הוקז ודברי נפלאתיף אשיהה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I JV‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫;••‪v.‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪IAV‬‬ ‫‪t:‬‬ ‫‪"J‬‬

‫ועזוז‬
 ‫תפלת שחרית‬
‫‪.‬‬ ‫וגיולחך קלי‪.‬‬ ‫ובעזוז נוךאתיף יאמרו ונךלות^ אספרנה‪:‬‬
‫זכר ךב־־טובןזלביעו וצךכןת^יידעו‬
‫יתירו׳‪.‬‬ ‫חנה ורחום יהוד‪ ,‬ארך אפים וגדול־חסד‪:‬‬
‫‪VIT‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪ -‬־ •‬ ‫‪1.7,7‬‬ ‫־ד‪,‬א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫|‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-‬‬

‫טוב־להוה לכל ורחמיו‪.‬על־כל־ממשיי‪:‬‬

‫י ורוזד יהוה כל־מעשיןז וחסידיך י יברכוכה‪:‬‬
‫כבוד מלכותןד יאמרו וו^בורתןד ידברו‪:‬‬
‫להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו‪:‬‬
‫מלכותזד מלכות כל־עלמים וממשלחזז בכל־דור ודד‪.-‬‬
‫ס ומך;חוה לכל־־הנ^לים וזוקף לכל־הכפופים‪:‬‬
‫;ניני הל אליף ישבף ואחה נוחךלהם את־אכלם בעי‪1‬ו•‬ ‫ז‬

‫‪1‬‬
‫פ ותרן את;לרף ומשביע לכל־הי ךצ‪1‬ן‪ :‬י‬
‫צדיק יה‪1‬ה'בכל־ךךכיו וחסיד בכל־ניעשיו‪:‬‬
‫ק ר ו ב י ה לכל־קךאיו לכל אשר יקראהו ?אמח‪:‬‬
‫ך צון־יךאיו_יעשה ואח־שו^םישמע ויושיעם‪':‬‬
‫‪r‬‬

‫שומר;הוה את־־כל־אהביו ואת־כל־הךש^ים ישמיד‪:‬‬

‫^ ם ק ף ט ו לעולםועד‪:‬‬
‫קס״יי׳ס ואנחנוונברך;ה מעתה ועד־עולם הללרה‪ :‬יי‬
‫קטן הללויה הללי ננישי את‪:‬יהוה‪ :‬אהללה לתה ברזיי‬
‫אזמרה לאלהי ?עודי‪ :‬אל־תבטחו בנדיבים ב^ךאדע (‬
‫‪1‬‬

‫שאין לו חשוןןה‪ :‬חצא ךוחו';־שב לאךמחו ביום ו‪7‬ףי‬

‫וא‬

‫ר‬‫^‪1‬ס^‪£‬ל^הו‬ ‫אוןנךו• עשחנחיו‪:‬‬

‫אלהיו‪' :‬עיטר‪ ,‬ו שמים וארץ אח־הים ואת־כל־אשר‪-‬ו^'‬
‫‪5‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪,T.‬־;‪TV‬‬

‫השמך אמת לעולם‪ :‬עעד‪ ,‬כדטפט ‪?-‬״עריקים ‪ #‬לרזש‬

‫נ‬ ‫‪1‬‬

‫לרעביםייהוד‪ ,‬מחיר אסורים‪ :‬יהוה^פקח עורים יהוה?*ץ«‬

‫!••‪*Id‬‬ ‫‪t‬‬
‫״‬‫‪:v‬‬
‫י•‬ ‫"~‬ ‫‪> T‬‬
‫י•‬ ‫יי‬ ‫יי־‬ ‫‪r‬‬
‫־‬ ‫(•' ‪.‬־י‬ ‫‪a‬‬ ‫־ז!‪•:‬‬

‫כפופים להור‪ ,‬אהב צךיקים‪ :‬להוהו^מך את־־גךים יחומ‬

‫ואלמנה‬
‫*( סוו‪:‬ח את ידך ד מ פ א י כמנץ הויה אדני וס׳׳ת ח‪.‬הך והוא שם של פלנקה‪.‬‬
 ‫יד‬ ‫תפלת שחרית‬
‫ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות‪ :‬ימלןי יתהו לעולם‬
‫י‬ ‫‪:‬‬
‫י>'‬ ‫־‪:‬י"•‬ ‫‪:‬־'״ו‬ ‫‪.*J-.T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪A‬‬ ‫*‬ ‫‪. JTT: .‬‬ ‫‪•.l -‬‬
‫‪R‬‬

‫אלודןד ציון לדר ודר הלירה‪:‬‬

‫סמן הללויהיו כי־טוב זמרה אלהינו כי־נעים נאוה חהלה‪:‬‬
‫בנה ירושלם יהוה נדחי"ישראל יכנס‪ :‬הרופא לשבורי לב‬
‫"י׳‬ ‫״‬ ‫‪j‬‬ ‫;‬
‫" ‪ , f‬־ ‪, .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬
‫‪:‬־־־י‪,‬‬ ‫‪:‬־י "י־‬ ‫י‬ ‫־־•י‬ ‫״‬ ‫‪AT‬‬ ‫־•‬ ‫^־‬ ‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫ומהביש לעצבותם‪ :‬מונה מספר לכוכבים לכלם שמות‬

‫יקרא‪ :‬גדולי אדונינו וךב־כח'לתבונת^אין מספך‪ :‬כןעודד‬
‫ענוים יהוה משפיל רשעים עדי־ארץ‪ :‬ענו ליהוד• בתודה‬
‫‪VT-:‬‬ ‫‪'AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT,‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪VIT‬‬ ‫••‪j‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪ .‬י ‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪*T‬־‪:‬־‪J‬‬

‫‪ • T O‬לאלהינו• בכנור‪ :‬המכסה שמלם ו מגבים המכין‬

‫לארץ מטר המצמיח הרים' חציר‪ :‬נותן לבהמה לחמה‬
‫־ ‪AT :‬‬ ‫‪ :‬־• ‪J T‬‬ ‫•‬ ‫‪IJ-‬‬ ‫‪• T‬ן‬ ‫‪J• T‬‬ ‫־‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r,T‬־‪A‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪\jr T‬‬

‫לבני ערב אשך יקראו‪ :‬לא בגבורה הסוס יחפ״ן לא־‬

‫בשוקי האיש ירצה‪ :‬רוצה^הוה את־לךאיו את־המיןחלים‬
‫לחסדו‪ :‬שבחי ^לךושלם את־ןהוה הללי אלהלך ציון‪:‬‬
‫כי־רזזק בךיחי שןןרלך ברך בנלך בקרבך‪ :‬השם גבולך‬
‫של ום הלב חטים לשבמ^ך‪ :‬ה־שלחיאמךתו אר־״ן עד״‬ ‫ל‬

‫מהךה ;רוץ ךבךו‪ :‬הנהן שלג כצמר כפור כאפר לפזר‪:‬‬

‫משליך קרחו כפחים לפני קרתו ^מי יעמד‪ :‬יישלח־דברו‬
‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫'‪ J‬־ ‪1 ^ : 1‬‬ ‫‪T<|T‬‬ ‫‪J~:‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪\:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪:1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫ולמסם ‪:‬שב רוחו לןלו־מלם‪ :‬מגיד ךבךו ליעקב חקיו‬

‫ומשפטיו לישראל‪ :‬לא עשה כן ו לכל־גוי ומישפטיםיבל־‬
‫־׳״‬ ‫\‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪<T‬‬

‫*(דברייל•‬ ‫לרעום הללויה‪:‬‬

‫קמח הללויה ו הללו את־־יהוה מך־השמי‪.‬ם הללוהו•‬
‫במרומים‪ :‬יהללוהו ״ כל־־מ^אכיו הללוהו*כל־־צבאו‪:‬‬
‫הללוהו שמש וירח הללוהו כל־כופני אור‪ :‬הללוהו• ^מי‬
‫השמלם והמים אישך ו מעל השמים‪ :‬ןהללו את־ישם להוד‪,‬‬
‫כי הוא צוה ןנבךאו‪! :‬יעמידם לןנדילעולם חק־נהן'ולא‬
‫י ;עבור‪ :‬הללו 'את;להוה מן־האךץ הנינים וכל־חהמוח‪:‬‬
‫אש וברד שלג וקיטור רוח כהגךה עשה דברו‪' :‬ההךים‬
‫וכל־בהמהירמש‬
‫וצפור‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יכל־גבעותעץ פרי״וכל־ארזים‪ :‬החיה‬
‫‪ :‬״ ‪AT‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־‪ 1‬־ ‪/ T‬‬
‫‪T‬‬
‫'‪I‬‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫־‪T .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫‪AT .‬‬ ‫<• ‪T‬‬
 ‫חפלה שהריח‬
‫וצפור כנף‪ :‬מלכי־אךן וכל־לאפים שךים וכל־׳‪. 3£‬‬
‫ט‬
‫ז‬ ‫••‬ ‫‪J‬‬ ‫‪2‬‬ ‫י ן ‪.‬‬ ‫•‬ ‫י׳‬ ‫• ‪•.‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫\‪. ,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪/ ITT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• :‬‬

‫אך־ץ‪ :‬בחורים וגם־פתדלות זקנים עס־נעךים• לק‪2‬לר ו ‪n#‬״ \‬

‫שם להוהיכי־נשגב ־שמו לבדו הודי' ‪.‬על־אלץ וישמלס‪I :‬‬ ‫‪1‬‬

‫וירםקרן ו ' ^ " ה ח ל ה לכל־חסיךיו למי ;שךאל״יעמ ‪:‬‬

‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫*י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫<‪I V ' VV<T‬‬

‫קרבו הללרה‪(* :‬צבאייל•‬

‫ל מ ט הללרה ו שירו• ליהוה שיר חדש חהלחו בקהל‪.‬‬
‫חסידים‪ ':‬ישמדדישראל בע^יו ?ני ציון יגילו• ?מלכם‪:‬‬
‫יהללו שמו *‪:‬מחול בחף וכנור י_ז^רדלו‪ :‬נ י י ־ מ צ ה ^ ת‬ ‫‪:‬‬

‫בעמו לפאר‪.‬ענדם ביישובה‪: :‬עלזו םסידים בכבוד גלננו‬

‫על־משכבותים‪ :‬רוממות אל בגרונם ןרוךב פיפיות בנ;ד‪:0‬‬
‫'‬ ‫‪,TT‬‬
‫"לעשות'נקמה בגויים הוכחות בלאמיכ‬
‫י‬

‫מקים ונכבדיהם ?כבלי ברזל‪ :‬לע‬

‫כחוב הידר'הוא לכל־חסידיויהלליח‪:‬‬
‫ל נ הללרה ן'קללו־אל'?קךשו הללוהו בךקיעעזו‪ :‬הללוהד‬ ‫(‬

‫בגבורתיו הללוהו כרב גדלו‪ :‬הללוהו• בתקע '<טו§ו‪-‬‬

‫׳‬

‫יהללוהו• בה|« ומחול האלוהי ?מניס‬

‫יע״גב‪ :‬הללוהו'בצלצלי־שמע' יהללוהו• בצלצלי תרועה‪:‬‬
‫*‬ ‫ז ד‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ת<‪7‬־‬ ‫‪••::,,•1:‬‬ ‫‪v‬־‪:1‬־‬ ‫‪IT-"•.:‬‬

‫כל הנשמה חהלל יה הללויה‪ :‬כדזח״י׳׳ה‪:‬‬

‫ן‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:|-‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J " - :‬‬ ‫‪V‬־ ; ‪T T‬‬ ‫‪j‬‬

‫‪1‬‬ ‫בחך יי לעולם אמןוואמן‪ :‬בתך ייומצ?ון‬

‫למשלםהללויה‪ :‬ברוךוי ;;אלהים אלהי‪:‬שך?‪£‬ל !‬ ‫ז‬

‫עשה נפלאות לבדו‪ :‬וברוך שם בבורו לעיולי•‬

‫;‬

‫‪,‬‬ ‫ויעמוד עד משתסויס‪.‬‬ ‫צליך ל ע מ ו ד ק ו ד ם שיתחיל ו י ב ר ך ‪,‬‬

‫' דברך דויד אח־ןי לעיני בל־הקהל !ייאמר דויד ברוך ־‬ ‫‪0 7‬‬

‫אחה'לי אלהי ישריאליא^ימ• מעולם ועד־עולם‪ :‬לן?*י‪«,‬‬ ‫י‬

‫הגדלה והגבוךר^התפארת והנצח וההוד כי־כל בשמי‪2‬‬

‫ובארץ‬ ‫י "‬ ‫‪T‬‬
 ‫שי‬ ‫תפלת שחרית‬
‫ובארץ לןז יי הממלכה ןהמחנשא לכל ו לראש‪ :‬לתלשר‬
‫והכבוד מלפ^יף 'ואחה* מושל בכל וביךף כה וגבורה‬
‫ומדף לגדל ולהזלן לכל‪ :‬ועתה אליודני^ןוךםעחנו; לך‬ ‫ז‬

‫ומהללים לשם חפאךחף‪':‬נסמיהט ‪ .‬אהה הוא ןילבדףאה‬ ‫ד‬

‫^שיח אח־השמים שמי השמים וכל־צבאם האךץ וכל־‬

‫אשר ;ניליה הנמים וכל־אשך בהס^אחה מח‪:‬ה את־כלם‬
‫וצבא הישכדם לןד משחתים‪ :‬אחה"הוא ן^האלןקים אשך‬
‫בהךח גיאבךם והוצאחו־ימאוך כ^דים ושמח שמו אבךהם‪:‬‬
‫ומצאת *את־לבבו‪.‬נאמן לפניף וכרות עמו הברית לחח‬
‫את־אךץ הכנ עני ההחי האמרי והפךד והיבוסי והגךג^י‬
‫לתח' לזמנו' וחקס את־דבריף כיי צדיק אחה‪ :‬וחרא'את־‬
‫‪£‬יני איביתינו במצרים ואחחעקתם שמעת עללם־סוף‪:‬‬
‫והחן'אתת ומאתים בפקעה'ובכל־עבךיו ובכליםאךצ^י‬
‫כי ידעח כי הזידו‪^/‬עלייהם וחע^־ל^ שסי כהיוים הןה‪:‬‬
‫ותם 'בקעת לנ?נידהם !יעברו' בחוך־תם מבשה ואח־‬
‫רדפיהם השלכח בימצולת'כמדיאבן במים עדם‪:‬‬
‫ויושיע יה‪1‬ה ביום ההוא את־לשךאל מלך מצרץם ררא‬
‫ישךאל' את־מצךלם מת ‪.‬על־שפח תם‪ :‬וירא ישראל‬
‫איח־תך 'הגדלה אשר ^שה להוה במצךלם ףןךאו• *העם‬
‫אח־יתוה ו י' אפוני י בייתה ובמשה עבדו‪':‬‬
‫־ ‪:‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:rr‬־ •‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬
‫תורה‪.‬‬ ‫ה י ם צ ל י ך ל א מ ר ה מ ע ו מ ד ב ש מ מ ה ובכוונה ובכגון הכיעמיס כ מ ו ב ס ע ר‬ ‫ש י ר ת‬

‫אז‪:‬שיר־מעןה וקני י^ךאל את־השיךה הזיאח ליה^ה ויאמרו‬

‫סוס‬ ‫אשירה ליהוד• כי־גאה גאה‬ ‫לאבד‬
‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫'‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫•>־י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬

‫עזי וזמרת יה ויהי־לי‬ ‫ורכבו רמה בים‪:‬‬

‫‪V.‬‬ ‫־‪•:1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:•:‬‬ ‫‪T‬׳>‬ ‫‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫"‪IT‬‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪> :‬‬ ‫‪1:‬‬

‫אלל״י‬ ‫‪ .‬זהאליואנות‬ ‫לישובה‬

‫יי י לתה איש מלחמהייהוד•‬ ‫אבי^אךממנהו‪ :‬י‬
‫י'מרכבת פרעה וחילו ירה בים ' ^ ו מ ב ח ר‬ ‫שמו‪:‬‬
‫‪J‬‬ ‫* ‪:‬‬ ‫~ ‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JTT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬״‬ ‫־‪:‬‬ ‫‪J :‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫• <‬

‫שלשיו‬
 ‫‪#‬‬ ‫הפלה שקריה‬
‫שלשיר טמנו• ביכדס^ף‪ :‬חהצשה י<נ?דמו‪;-‬ךף במצולוז ‪2‬מר‪-‬‬
‫למי^‬ ‫אבן" " י " י ^ ‪ n W r t T‬בכס‬
‫? ר ^ ?‪ Fl‬קכ׳לע ‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬
‫יהוד‪ ,‬חמגץ ארב‪:‬‬
‫ו‬

‫ו^ךוח [‬ ‫השלה קר;ף יא?למו כיןיי‪-‬ט‪:‬‬ ‫לןמיף י י‬

‫נ‪¥‬די ?מר־גד ז‬ ‫אפיף נערכומלם‪:‬‬ ‫״‬

‫א‪,‬סך ‪:‬‬ ‫ר^או חהמח ‪3‬לב־;ם‪^ ^ :‬‬ ‫י‬ ‫נןלים י " י‬

‫‪,‬‬ ‫‪ W‬י^מלאמו‬ ‫או״ב אידף א ' ^ ' ״ י‬
‫‪I‬‬ ‫‪Wi‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אייק ח י ? הוייי^י ‪S7r‬‬ ‫נפשי י "‬ ‫י‬

‫|‬ ‫^ צללו כיגוןךח ?מלס‬ ‫בךוחן? כסמו;ם‬

‫\‬ ‫"מי‬ ‫מי״כמכה באלם' יהוה‬ ‫אדירים‪:‬‬ ‫‪JT‬‬

‫*‪j‬‬ ‫י‬ ‫‪T :‬‬ ‫י‬ ‫‪••|T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪< t‬‬ ‫•ן‬ ‫‪ -‬י •ן‬

‫‪:‬‬
‫;‬
‫ה‬‫נורא הקלה ^‬ ‫כמהה נאדר בקדש‬
‫נחיח‬ ‫פלא‪ :‬י י " "נטיח למץף ה?ל?ימי איך• י‬
‫נהל? ?;<!!! אל־נרח‬ ‫ביחסךןל יעם־זו• גאלה‬
‫חיל‬ ‫‪v‬‬ ‫'?‪<?,‬ע ־ע? ‪TPtT‬‬ ‫ים‬
‫‪.‬קדשף‪:‬‬ ‫ו‬

‫אז ??סלו• אלונןי‬ ‫אחזיישבי פלשה‪:‬‬ ‫־‬

‫נב‪.$‬‬ ‫\'‬ ‫י " י אילי מואב ןיאהזמוךעד‬ ‫אדום‬

‫הפל‪.‬עליהם אימתך•‬ ‫כל ;־שנד כנען‪:‬‬
‫‪£‬ד‪-‬‬ ‫בגדל זךועןד;דמו• כאבן'‬ ‫יפחד'י " י‬ ‫״‬

‫‪.‬ןנקלעבר עםיזד‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫;עבר עמף להוה ^‬

‫מ^‪1‬ן‬ ‫"קנית‪ :‬י י "חבאמו ןחטעמו בהר נםל‪^?,‬‬
‫מקדיש אדני כוגכד‬ ‫י‬ ‫? שבחןל פ?נלח' להוה י י‬
‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬

‫י ‪•»i‬‬ ‫יהוה ו ימלך לעלם ועד‪:‬‬ ‫ידיןד‪:‬‬

‫ימלזי לעלם ןעד כי בא ‪,c‬־‪ c‬פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יי עליה‬
‫‪ • J .‬־י ־״״•׳יי את טי‪.‬־ים• ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הי‬
‫ש‬ ‫‪:‬‬

‫מ‬

‫כי ל;י המלוכה ומושל בגרם‪ :‬רגלו• מושיעים ?הר ציו|‬

‫לשפט את־־הר עשו ןודחה ל;י הילוכה‪ :‬לרדה'ל; למלך‬
‫•על־־כל־האך״ן ביום 'ההוא להיה ל; אחד ושמו אדזז‪-‬‬
‫;‬

‫ל^לאל ‪ 2‬אל^י' " אלד‪:‬‬ ‫ובחורחףכחוב ל י‬ ‫א מ‬

‫נשמח‬
‫טז‬ ‫חפלה שחרית‬
‫נשמת בל־חי תברך את־שמך י; אלוהינו‪.‬‬
‫ורוד‪ .‬בל־בשר הפאר ווזרומם זברךימלבנו‬
‫תמיה מךהעולם ועד־העולם"אתה אל‪.‬‬
‫ומבלעדיך אין לנו מלך גואל" ומושיע פודה‬
‫ומציל ומפרנס ומרחם בכל־עת צרה וצונןה‬
‫אין לנו'מלך אלא אתה‪ :‬אלהי הראשונים‬
‫והאחרונים'‪ ,‬אלוה בל־בףות אדון כל־תולדות‬
‫המהלל ברב התשבחות המנהג עולמו ?־ההד‬
‫ובריותיו י ברחמים \ וי; לא־עום ולאץישן‪.‬‬
‫המעורר ישנים והמקיץ נרדמים‪ .‬י ןהמשיח‬
‫אלפים‪ .‬והמתיר אםוךיס והסומך־ י נו?לים‬
‫והזוקף כפופים‪ .‬לך לבדך' אנחנו מודים‪.‬‬
‫אלו פינוי מלא שיריה כיםולשוננ^רגה בהמון‬
‫גליו ושפתותינו שבח כמריחבייךקיע ועינינו‬
‫מאירות'כשמשובירח‪'.‬רדינו פרושות ‪5‬נ^ךי‬
‫שמים‪ .‬ורגלינו' קלות באבלות‪ :‬אין'אנחנו‬
‫מםיפירןםלהודות לך י; אלהינוואלהיאבותייינו‪.‬‬
‫ילבךך אית־שמך‪ .‬לעיל־אחת מאלף אלף‬
‫״ אלפי י‬ ‫י "‬ ‫_ ‪— 1‬‬
‫* ( ב ל ו ב התשבחות‪ ,‬טעמו בליבוי התשבסות‪ ,‬כלומל בכל התשבסות וא‪ q‬שהם‬
‫רבים‪ ,‬וזה שימוש מלת רוב בלשון עברי להורות על ריבוי הכלל‪ ,‬וזה סעם ורוב‬
‫עצמותי הפמיד )איוב ד' י׳׳ל(‪ ,‬כבוד עשרו ורוב גניו)אסתר ה׳ י׳א( ריבוי בניו‪,‬‬
‫ואמנם ח׳׳ל הרגילו להשתמש בו בענין אסר באמרם רובו ככולו‪ ,‬והוצרכתי להעיר‬
‫כאן על הענץ הזה להנית דעת המתקשים בזה‪.‬‬
‫*( המנהג‪ ,‬הס׳ רפה כמו המנוהר)ויקרא י״ד י״א(‪ ,‬וק משפנו הלש‪ p‬להרפות הם׳‬
‫*( ו ה מ ק יץ נ״י והמעיר‪.‬‬ ‫כששי הפעל בפתמ‪.‬‬
 ‫תפלת שחרית‬
‫אלפי אלפים וחני רבבת ?‪.‬עמים סטוכד!‬
‫שיעשית עם־אבותינו ועמנו‪ :‬ממהרים גאלרןנו‬
‫יי *אלהינו ומיביתיעבדים פדיתנו ברעב זנתנו‬
‫ובשבע כלכלתנו‪ .‬מחרב הצלתנו‪ .‬ו מ י ה ר‬
‫מילטתנו ומחלים רעים וזמנים יליתנו‪ :‬עד‪-‬‬
‫הנה ‪£‬זךונו רחמך‪" .‬וילא־עזבונו דזםדיןז‪.‬‬ ‫ז‬

‫‪1‬‬ ‫ואל־תטשט;י אלהינו לינ^ח‪. :‬על־כןיאבריס‬

‫י‬ ‫שפלגת בנו‪ ".‬וףח' ונ^מה שנפחת באפינו‬
‫‪:‬‬ ‫ולשון א‪#‬ר שמת בפינו‪ :‬הן הס'יודו ויברכו‬
‫‪:‬‬
‫ויוכחו 'ויפארו וירוממו גיעריציי רקךישו‬
‫ז‬

‫י‬ ‫רמליבו את־שמ־ מלבנו‪ ':‬כיי בליפה לןד‬

‫יודה‪ .‬ןבל־לשון לןד תשבע‪ .‬וכל^רף לןד‬
‫;‬
‫תכרע‪ .‬י ובל קומה' לפניך תשתחוה‪ .‬וכי^‪.-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬

‫י‬ ‫לבבות י;ראוןד‪ .‬ובל־קרב וכליות י_ומרו לשמך‪.‬‬

‫כדבר שכתוב יכל‪.‬עצמותי ת^ממה ייימי‬

‫מי ה־מה־לך ומי‪:‬שוה־לןז ומי‪1‬ערר״לר״ האל‬

‫הגדול' הגבור והנורא אל עלק קנה ש^ייס‬
‫‪1‬‬
‫וארץ‪? :‬הללןז'ונשבחןזונפארןזונבךןזאת‪-‬‬
‫שם קךשןו‪ -.‬כאמור לחד בדבי נפשי את‪! -‬‬
‫‪I‬‬ ‫י י יי'‬ ‫ייוכל־קרביאת־שםקדשו‪' :‬‬
‫ד‬

‫‪j‬‬ ‫האל‬
‫י‬ ‫הטובומ‪.‬‬ ‫רנבות‬ ‫מ נ ו ת‬ ‫ו מ ו‬ ‫ו ר ג י נ״א‬ ‫*(‬
 ‫יוצר ליום ראשון של שבועות‬

‫ה א ל‬
‫‪T‬‬

‫כס?גצמוח ‪.‬עזף‪ :‬הנחל בכבוד ^מף‪ :‬מבור לנצח‬

‫להנו־ךא כנוךאיחיף‪ :‬המלך ך‪.‬י‪1‬שב ‪2‬ל" כסא ךם ונשא‪:‬‬
‫שוכן עד מרום וקדוש שמו‪ .‬וכתוב‬
‫רננו צדיקים ביי לישרים נאוה תהלה‪:‬‬
‫בפי ישרים תר;הלל‪ .‬ו?ךברי צדיקים חהברך‪.‬‬
‫ובלשון חסידים תתרומם‪ .‬ומןךב קדושים התקדש •‬
‫ובמקהלות ועבות עמף בית ןשךאל ברנה לתפאר ‪rpp‬‬
‫מלכנו' בכל־דור ודור ‪#‬כן חובת כל־הןצורים לפניף י;‬
‫אלדןינוואלד)י אבותינו להודות להלל״לשבח לפאר'לרומם‬
‫להדר לברך לעלה ולקלס על כל־ך^רי שירות ןח^בחות‬
‫דוד ‪1‬יךישי ע?ךף משיחף‪:‬‬
‫‪.‬ישתבח שמף לעד מלכנו האל המלך הגדול ןהקדדש‬
‫בשמים ובארץ כי לף נאה ן; אלדןינו^אלדןי אבוחינו שיר‬
‫ושבחה הלל ןזמךהיע? וממשלה גצה גדלה וגבורה תהלה‬
‫וחפארח קדשה ומלכותי ?ךםח‪.‬ןהוךאוח'מעתה יגער־‬
‫עולם‪ :‬ברוך אחה' ן; אל מלך'גדול בתשבחות' אל‬
‫ההודאות אדק הנחלאות הבוחר ?שירי זמךה מלך אל‬
‫חי העולמים‪ :‬הש‪-‬זיאומל חיק‪.‬‬
‫וז*הה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמי‪:‬‬
‫״‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪• V- |:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪T|:-‬‬ ‫‪:‬‬

‫ןכר ך חמיף יי וחםךיף כי מעולם המה‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪.‬יתגדל ך‪0‬קךש ‪#‬מה רבא ב^למא ך־־בךא כךעותה‬

‫‪7‬‬
‫‪ ( y ! 1 M‬י א ‪ 1‬וימליך '‬
‫‪T‬‬
‫‪4‬‬
 ‫יוצר ליום ראשון‬
‫רמליך מלכותה בחללכון ו^יומיכון ו?חיי ךכל בית לקר־^ל‬
‫בעגלא ובזמן כןך־יב ןאקןד־ו אמן‪ .‬יהא ^מה רבא מבדיך‬
‫‪1‬‬
‫ל^נלם ולעלמי "ןןלמןא‪ .‬יד‪.‬פדך ךשחבח ךקפאר ול‪0‬י־‪1‬מס‬
‫ויתנשא ויתהדר ויתעלה ןיתהלל ^'מה ךקורשא ם־־יך ח ו י‬
‫א‬

‫לןן^א מן כליבךכתא ושיךתא תש?חתא ן^חמתא ךאמיךן‬

‫בעלמא ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪L‬‬ ‫אומרים הקהל י ת נ ד ך‬ ‫ג ב ע ‪ :‬שהחזן אומל ברכו‬

‫לחבר־ וישתבח ןלי!סאר ךתרוסס ‪I‬‬

‫ויתנשא שמו של מלך הלעי ;‬ ‫בךכו אתץ יהמבךןד‪:‬‬ ‫ז‬

‫המלכים הךךוש ברוך היא ^ ה ו א ‪r‬‬ ‫ברוך‪.‬י; המברך לעלם ועד‪:‬‬

‫‪#‬ין ״‬ ‫ראשון ‪.‬והוא אחרין ומב^ליו‬
‫אלהיםיסלו לרכב בעךב‪1‬ת נ^יןק יי'‬
‫ברוך אתה י י אל‪5‬ןינו‬ ‫ד ‪:‬‬

‫העולם' יוצר ישמו תגלזר־ לפניו‪ .‬ושמו מריויפןס‬ ‫מלך‬

‫על כל ברכה ותהלה‪:‬‬
‫אור ובורא חשך עשה‬
‫ברוך שם כמד מלכותו לעילם ועד‪:‬‬
‫יליי ^ ־יי ??״ד מז־^י• יעי ע^לס‪:‬‬
‫שלוםובוראאת־הבל‪:‬‬ ‫ם‬

‫איור ע־ולס באוצר חלים אורות מאפל אמר ויהי‪:‬‬

‫כוונת הפייטן להודיע אין שהתורה ראויה לשנס מל שממנה ׳סול • וממכה‬
‫פ‬‫פנת כל הנבראים ובנה ישיד הפיוט כאלו התורה משכחת עצמה ומניא ר א » »‬
‫ס‬
‫וינמ*\"‬
‫ביתיא ו י י ת י י‬
‫ג' חרוזות מאות מן האלפיא ניתיא‬ ‫מפסוק ה׳ קנני וגוי ובכל בית ג׳‬
‫מפתוק‬
‫ס ‪°‬‬
‫סק‬
‫יד מ‬ ‫אצלי אמון‪ .‬מ פ‬ ‫ומי על ואהיה אצלו‬ ‫נםכתי וגי'‬
‫וגן׳ מעילם נסכתי‬
‫ה׳ קנני וגוי‬
‫הבית בפסיק הי‬
‫־*־יל מ‪*-‬‬
‫השלשה א‬
‫יגסוף השלשי‬
‫מ נ י ן ‪qip^ .‬‬
‫לענין באותו ע‬
‫במשלי ס׳ על יפסוק ל ׳ ‪ .‬מענין י ־‬
‫י‬ ‫כ״ב‬
‫**‬ ‫‪v‬‬
‫ששעון בר יצחק ‪:‬‬
‫ביתות חתיס שם המחבר ששעון‬

‫י י‬ ‫‪$#‬נני< אדם הקנני‪.‬‬ ‫אדון א^נני‪.‬‬

‫קנני‬ ‫בית לו‬ ‫מטת ל ר‬
‫)אמנני(‬
‫הואר להקנ״ה ‪:‬‬ ‫אדו[‬ ‫התורה אומרת‪ .‬הקב״ה שהוא )אלון(‬
‫*‬ ‫י נאומן‪ .‬ועש״ה יאה״ אצלו ‪1‬‬
‫נ‬
‫העולמים)אמנני( גדלני‪) ..‬אצלו שכמי(‬
‫‪J‬‬
‫)משלי ח ל( והוא ט נץ גליל הילד יההמעמ‬
‫שיכן אותי אצלו קידם שנברא הפולם‪.‬‬
‫י' מי!? '‬
‫י‬
‫בו‪ .‬מלשון יהיו מלכים איייניד )‬
‫י ‪ 1 5‬ע‬

‫)אלה( היאכ למשה »י‪3‬יאל עשייה ‪ Z‬יי‬ ‫ואח״כ )אדם הקנני( הקנה אותי למשה‬
‫‪°‬‬ ‫י‬
‫־ אסס‬
‫ק‬
‫רבינו‬
‫ארג‬ ‫מעשת‬
‫_‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫א ך ־ ן הקגני ‪ .‬והראנ״ן פי' כיל מ‪:‬רע״ה מש״ה מה לכיש כי הזכרנו ובן אדם כי‬
‫לעכיהיצ‪",‬‬ ‫״ש‬ ‫מ ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫'‬ ‫ל מ י ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪r‬‬
‫*־‬ ‫‪c‬‬ ‫ז‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬
‫)יןהניס ח ^ ואזר• יץזכש‬
 ‫ב‬ ‫של שבועות‬
‫קנני‪ :‬בנין בערבו‪ .‬בי ‪.‬עץצךכו‪ .‬ב‪#‬ע<טו_ע‬
‫ברכו‪' .‬ראי&ית דרכו‪ :‬גשוד' לרגליו‪ '.‬גךף;י‬
‫בצליו‪ .‬געגועי ?גליו‪ .‬קדם מפעליו‪ :‬ךתותי‬
‫עלם‪ .‬דוךי להועילם‪ '.‬דעת הנעלם‪ .‬מאז‬
‫מעולם‪ :‬הגיגי לארוש‪ .‬המזקק לנורות‪.‬‬
‫הנ?לא לךרויט‪ .‬נס?‪0‬ימרא^‪':‬ואהיה בעךץ‪.‬‬
‫^עישועי‬
‫מטר! לוי‬ ‫בית ל‪1‬י‬
‫רנינו ע־ה ולישראל שנקראו אדס ומי‬ ‫ניי*יו‬ ‫)•ימןאל לל ל*( )נ‪(!•:‬‬ ‫*!‪0‬‬
‫נקננ׳(‪ ) .‬מ י ז‬ ‫אמר‬ ‫פשה זאת ) ‪ 0‬׳ (‬ ‫י«ד‬ ‫י»י‬ ‫לסין סיייי •‬ ‫»ילס‪:‬‬
‫)‪3i‬‬ ‫לבנות' העולם‬ ‫בערכו(‪ .‬כשערך‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬
‫)‪ p‬צרכו( התייעץ נ איך‪ .‬יעשה צרכי‬
‫‪,‬‬
‫ע״שחקתי משפעי והורתי‪) :‬עלס( ל׳ עליה‪.‬‬
‫)בשטשוע ב ל ט (‬ ‫הבנין כי אני הייתי‬ ‫והוא עש״ה וכל חפצים לא ׳כוו בה )משלי‬
‫)לאשימ‬ ‫משעשעת‪ .‬ואני‬ ‫ברכיו‬ ‫בין‬ ‫ה י א‬
‫!‬ ‫כ‬
‫•‬ ‫ל י ש ר א ל‬
‫) > ״"׳‪',‬‬ ‫דייי‬ ‫‪:‬‬
‫(‬ ‫ז י א‬
‫י‬
‫‪v‬‬ ‫‪,v‬״‬ ‫״‪.‬‬ ‫״‬ ‫)הגיגי( ל׳ דבור כמו בהגיגי‬ ‫במד״ר פי״ג‪:‬‬
‫דרכו( כי בראשית היה דרכו צייעז‬ ‫מבער אש )תהלי׳לטד(‪ ) :‬ל א ר י ל ׳‬
‫‪ 7‬ב ו כ‬ ‫ש(‬

‫ולשעשע בי‪) .‬גשתי לרגליו( ‪3‬כצ‬ ‫כמו וארש׳ שפתיו )שם נא ד( )המזוקק(‬
‫מקום שהלך גסתי אליו‪) .‬גרתי בצליו(‬ ‫לשון מזוקק שנעהים )שס יב ז ( ‪) :‬הנפלא‬
‫דירתי היתה בצלו‪),‬געגועי עליו קדם‬ ‫י "?‬ ‫י‬
‫ל‪? 7‬י ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ממ‬
‫לדרוש( כלכהיבכ׳ ׳פלא‬
‫י ‪,‬‬ ‫\\‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫*ת‪-‬ייזיי‪/-‬‬ ‫^‬
‫נ ס כ מ (‬ ‫‪:‬‬
‫והקרש )דברים י ז ה ‪ ) :‬ה ר א ב ״ ‪0‬‬
‫עציו כבן‬ ‫מפעציו( והיו ני געגועין‬ ‫ח ו ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫י ‪,‬‬ ‫כ‬ ‫נ ס‬ ‫כ מ ו‬ ‫ו מ‬ ‫״‬ ‫ן ש‬ ‫ס י כ ה‬
‫‪7‬‬
‫נ‬ ‫י‬ ‫ל‬

‫העולם )לתותי‬ ‫פעול‬ ‫על אביו קודם‬ ‫לשמים‬ ‫הואר‬ ‫)נערץ(‬ ‫יג כא(‬ ‫)יהושע‬
‫עלם( הסקות והמשפנוים העלם במעלה‬ ‫הנקראים‬
‫יתירה על כל המוות שבעולם )דודי להועילם( בכדי להועיל בהם את‬
‫ישראל להצילם מגיהנס ץלהביאס לחיי העולם הבא‪ .‬ושידעו )דעת מ ע ל ם (‬
‫כי התורה מודיעה כל תעלומות מה שהיה )מאז מעולם( משנברא העולם‬
‫)הראב״ן(‪) .‬הגיגי( בדבורי )לאמש( לדבר‪) .‬המזוקק( דבר המזוקק ובמל‬
‫לך )לפמם( הפלשהו‪) :‬מפלא לדרוש( דבר הנפלא והנעלם ממך דרוש מאמריה‬
‫)נסכתי מראש( כי לדברים אלונתגדלתי מתפלה‪) .‬ואהיה בערץ( בשמים הנקראים‬
‫ממי‬
‫מעשה ארג‬
‫כנש״ע מה אנוש כ׳ הזכרנו למה לו חורה הנה הודן על השונים הרי לן שקראוהו אנוש‬
‫והוא לדם ‪ .‬וגם בסיומא כל המדרש חמצא ‪ .‬אמר לו הקב״ה למשה החזר נהם חשובה אמכ‬
‫לפניו רנש״ע מס״רא אני וכוי‪ .‬אמר להם כלום שנאה ים ביניכם משא ומהן יש ביניכם‬
‫ונצחם מיד כל אחד ואחד מהם נח; לו מהנות‪.‬א‪ q‬מלאן המוחנהן לו מחנות כוי‪ .‬בשעה שיש‬
‫נגן> ביניכם אס חקטירו קטורת מיד אני בורח‪ .‬וזה״ש משה לאהרן קח את המההם וגוי‪.‬‬
‫והיינו מש׳יה עלית למרום שנית שבי לקחת מתנות באדם‪ .‬על מש ן א אומר‪ .‬עלים‬
‫ה ה‬

‫ולקחת מתנות מאותם שקראון אדם‪ .‬הרי ל ן שמשה נקרא אדם עכ׳׳ל‪) :‬בכעשוע ברכו(‬
‫ע״ד שאלז״ל ע״פ ואהיה שעשועים יום יום )משלי ח ( ‪ .‬האין היה הקב״ה משתעשע‬
‫במורה‪ .‬היה נוטל מנצפ״ן ומשים על כ״נ אוסיות ודורש‪ .‬וזהו שיסד )שעשוע ברכו( ‪.‬‬
‫ומנין ואהי״ה היא כמנין מנצפ״ן עם כ׳׳ב אותיות ‪ .‬כי כולם הן כ״ז )הראנ״ן( )גרסי(‬
‫בגי' תרי״ג מצות )הלאב״ן(‪) :‬עלם( י״מ ל׳ העלמה ‪ :‬ור״ל העלים דברי מורה שבע״פ‬
‫ולא‬ ‫>׳«‪!.‬‬
 ‫יוצר ליום ראשק‬
‫ושעשועי יךץ‪ .‬וקךמני במךץ‪ .‬מקדמי א י ץ ‪:‬‬
‫זוהר נכללתי • ןכיות נבללתי‪ .‬זאת נתהללר;^‬
‫באין תהומות חוללתי‪ :‬י חקר עונות • חלל‬
‫ומעונות‪ .‬חק בי ענינות‪? .‬אין מבינות‪ :‬פזפורןי‬
‫‪#‬מים‪.‬טפסריאש ומלם‪ .‬טרמני יומלס‪'/‬‬
‫נכבדי‬
‫לוי‬ ‫בית‬ ‫מטת ליי‬

‫עגיי‬ ‫)ושעשועי(‬
‫*‬ ‫׳‬ ‫הנקראים ש«י ע ל ז ‪:‬‬ ‫שמי עלץ )ושעשוע ירץ( והקג״ה רצה‬
‫החעקקוס לשמיס כמו ושעשע יינק )ישע‪.‬״‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫בשעשועי )וקדמני במרץ מקדמי אלץ(‬
‫והקלים אותי במרוצה ומתיקות אלפים‬
‫יא יח( ומי״ ייחין ינקא )ילז( לי לצין ‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫)במלן( ל׳ מלוצז ואפשר לפרש לשי• » מ ו «‬

‫מנה קולם שנברא האלץ )זוהר נכללתי(‬
‫וערב כמו מה נמרלו אמרי יישל )אייב ‪\ 0 0‬‬
‫מ‬
‫נכםרתי בזוהר לכל העוסק בי יזהיר‬
‫ותמימי מה בסימין‪) :‬זיהר נכללס׳( » ש ״‬
‫;דניאל ׳״ב ג (‬ ‫והכה לכתר ‪.‬תורה‪) .‬זכיות נבללתי(‬
‫והמשכילים יוהירי‬
‫המשכילים בהולה יזהירו )הראנ״ן( )נבללסי‪/‬‬
‫כל מצותי מעורבין בזכיות כדי לזכות‬
‫ל׳ בלולה בשמן ־‪) .‬זאת נחהללח׳( עש״ת ‪pfcri‬‬
‫את הבריות‪) .‬זאת נתהללתי( זאת‬
‫המורה‪) :‬חקל( ל׳ חקירה ‪) :‬עינית( ל׳‬
‫נקרא שמי והיא תהלתי)באין תהומות‬
‫מ‬ ‫ע‬

‫ג‬ ‫ועונה ‪) :‬מלל( לשין חללי סל פ ו ל ס‬

‫מוללתי( נבראתי על שלא נבראו‬
‫)ומעיניה( השמים‪) :‬חק בי( כמו חקק ‪* 5‬‬
‫כ׳ נמצא בסירה חשבון יסכים הכל‪) :‬ניעיס* •‬
‫המהומות‪) .‬מקר עונות( סקירה כמה‬
‫ל׳ טפח‪ .‬עש׳׳ה ד מ נ י טפחה שמיס ) י ‪ 0‬ע י ‪£‬‬
‫ד‬
‫מונות ושפות ביום‪ .‬וכמה מלקים בשעה‪.‬‬
‫מח יג( )עפסרי( ענין שרלה‪ .‬כמו ס ק ‪7‬‬
‫כמה רגעים בסלק‪ .‬ושקירות של)מלל(‬
‫עליה טפסר )ירמיה נ״א כ ״ ז ( ‪) :‬טרמכי‪/‬‬
‫לשון קדימה והוא פעל נגזר ממלם מ ל ס \‬
‫‪5‬עולם‪ .‬כמה שנים תופש מללו של עולם‬
‫)יומיס( ‪5‬׳ ימים של הקב״ס עש״ה כ׳ & ‪a i‬‬
‫)ומעונות( השתים‪ .‬כמה עביין של רקיעי׳‬
‫שנים געינין כיי‪ 0‬אתמול כ׳ יעביר ) ‪? * ) p o‬‬
‫‪0‬‬‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫)מק בי ענינות( כל עניניהס מקק‬
‫צ״ד( ועש״ה ואהיה שעשועים י י ‪0‬‬
‫משלי‬ ‫‪J‬״ )באין מציינות( בעול לא היו‬
‫מעיינות‪) .‬נופימישמיס( קודם שנבראו השמים שנעשו בנופמ שלהקב״ס י‬
‫פ פ‬

‫אש ומים( וקולם שנבראו המלאכים הגלולים מאש ומיס‪) .‬עממי יומים־‪/‬‬
‫״י‬ ‫קדמני‬
‫מעשה ארג‬
‫ולא כיזנה להועיל בה לישראל הנקראים דודים‪) :‬המזוקק לפרוש הנפלא לדרוש( ו*‪-‬״‬
‫‪J‬‬
‫המזוקק לדרוש( דברי הורה שהם מזוקקים שנעחיס לדרוש בהם כעס ‪) .‬הנפלא ‪* T T i‬‬
‫‪5‬‬

‫*‪0‬‬ ‫י‬ ‫ודבר שהוא נפלא ממך כמו לידע מה שהיה קידם שנברא הצילם פרוש‬
‫מ נ ו‬ ‫ה‬

‫בספר בן תירא במופלא ממן אל סדרוש‪ .‬וי״מ על אכילס חזיר ולבישת שעטנז ו כ ל ו ‪* * 5‬‬
‫ופרה אדומה‪ .‬שאין לן לידע טעם למה ני(סרה‪ .‬וכן היא בתלמוד‪ .‬נחמיה העמקיני ‪° * ! ,‬‬
‫**י*‬ ‫דוכש כל לסין שבסירה וכוי‪ .‬ואמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כ ן א ק‬
‫‪ 3‬ל‬

‫ל‬ ‫טל הפרישה‪ .‬הרי לן שמדברים הנפלאים יש לו לאדם לפריש מהם )כראב״ן( ) נ כ ^‬
‫‪5‬‬

‫»׳׳ל שארז״ל נלשה כהרים הן כי׳ ועדיין כהר סוכה מונח )הראנ״ן( ׳־ )זאה נ ‪ { * ^ -‬׳‬
‫ס‬
‫‪0‬‬

‫מל‪,‬ל ? !‬
‫אי י י ל‬
‫ימיקר א‬ ‫כי דבל העימד וקייס לעד שיין לימר זה או זאת‪ .‬אבל דבר שאי‪.‬‬
‫ואין בו‬
‫עליו מה זאת‪ .‬וכשכלה ואיננו אין לו עיד זכלין‪ .‬אשר יאמל עליו כי היא זה‬
‫י‬ ‫‪-A‬‬ ‫״'‬
‫א ד יהיא‬ ‫ד נ‬‫ע ל הע‬
‫י?‬ ‫‪ °‬י‬
‫כ י א ״ א ל י מ י ע לש י‬
‫י‬ ‫*‬ ‫שכתב לאי‬
‫מ״ד ‪-Jij5‬‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬

‫וכן שם נאה וחהלה להמולה שתמיד יאמרו עליה זאת‪) .‬הלא״ף( והלאב״ן פ״‬
‫פ״ש בן לקיש אין דבלי סוכה מתקיימים אלא במי שממים עצמו עליה שנאמר ז א ה ש ן ״ י ר‬
‫מ‬

‫‪9‬‬
‫~‬ ‫אדס‬
‫ג‬ ‫של שבועות‬
‫נכבדי מלם‪ :‬יקרותי נבעו‪ .‬יתדוסי נקבעו‪.‬‬
‫ירי־עותי רבעו‪ .‬ב?ךם הרים ה?‪1‬בעו‪ :‬בלימת‬
‫נבללתי ‪ I‬בן פרט נתללתי‪ .‬במךתי נגללתי‪.‬‬
‫לפני גבעות חוללתי‪ :‬לי ‪#‬ת מועצות‪ .‬ל ד ק‬
‫בריצות‪ .‬לא עשה קצות י ‪$‬ךץ וחוצות‪:‬‬
‫מצוחי‬ ‫‪-‬א נ‪.33‬ר‬ ‫נ‬

‫מטת ל ד‬ ‫כיו! ל ד‬
‫יום אל‪ £1‬שניס‪.‬‬ ‫ק ל » י נ ' ימ׳ס שנל‬ ‫)מסל• י ו ( ‪) :‬נכבל•( לשו! י ג י ׳ גינו בעס‬
‫לבוי‬ ‫מיס(‬ ‫)נכבדי‬ ‫ימליץ לא מ ל א ו‬ ‫^ ^ ‪™ ™ ^ J g‬‬ ‫‪9‬‬

‫הדברים‬ ‫נבעו(‬ ‫)•קלופי‬ ‫המיס‬ ‫‪, ,J‬ל‪,‬‬

‫ה‬ ‫) נ ה ל ל ה י (‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪b‬י‬ ‫ה‬ ‫! ‪',‬‬
‫‪ 3‬ל‬ ‫) ע‬ ‫) ל צ ע ו נ י ן‬

‫נ מ ג ל ו ‪) .‬יתדופי נקבעו‬ ‫סבי‬ ‫ה״קלים‬ ‫הילים של‬ ‫ס־ל׳‬ ‫סילים ‪ .‬וטעמו יש בי‬
‫הטבעו(‬ ‫הרים‬ ‫יליעופי לבעו בעלם‬ ‫ליל' ייףפיל • אי‬ ‫ג‬
‫)ננללס׳( ל ו‬
‫שי‬
‫פרטויז‪:‬‬
‫בהן יליעוסי‬ ‫לקבוע‬ ‫נקבעו יפילופי‬ ‫׳>‬ ‫גייצי‬
‫י‬ ‫לליז‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫‪7‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫ל׳ הסגלגלי"‬
‫הסנעו פ ל‬ ‫הריס‬ ‫בערס‬ ‫מלי לוסופ‬ ‫ש י ו‬

‫וסלע‪) .‬כמדשי נגללסי(‬ ‫מכונס )כללופ נכלל פי כן פרע נמללפי( נדרשפי בכלל‬
‫גוללין‬ ‫והיו‬ ‫בזה‬ ‫שפי וגללן זה‬ ‫עולמו נטל שתי פקעיומ של‬ ‫כשברא הקב״ה‬
‫שמלתי גדולה עכשיו‬ ‫אבל אני הפור׳ כמו‬ ‫הקב״ה ד י ‪.‬‬ ‫לעולם אלמלא שאמר‬
‫אמר הקב״ה ד י ‪) .‬ולפני גנעופ סוללפי( ונבראפי קולם‬ ‫כן נגללמי מאז שלא‬
‫עצה לשמות‬ ‫נטל‬ ‫בליצופ( "ממני‬ ‫שת •נועצות ללוז‬ ‫הגבעות‪) .‬לי‬ ‫שנבראו‬
‫עד )לא עשה קצות אלץ( ישלאל וחוצות ושאר ארצומ‬ ‫בריאת עולם‪.‬‬ ‫בשמסת‬
‫מצופי‬

‫מעשה ארג‬
‫נ כ ב ך י כל׳׳ל‬ ‫אלם כי ימית באוהל‪) :‬עינוה( והלאב״ן גירס )עייניס( לשין מעיינים י‬
‫הב׳ בקמץ ודגש אחריו‪ .‬וכמוהי ב׳ חביריי נכבדי ארץ לישעיה כ׳׳ג וכן ‪ ' /‬י העיל‬
‫‪T :‬‬

‫לל״ק במכלול בבנין נפעל‪ .‬גם בעל מכלל יופי על מקומם‪ .‬ושניהם נעלמו מעיני בעל‬
‫»נסמ ש״י )הלז״הה( )נבעו( י״מ מלשון מעין נ ו ג ע ‪) :‬יהדותי נקבעו כו׳ כינה קדימסה‬
‫לאוהל יריעיה שהוא כבנין ארעי ולא קבע‪ .‬ועכ״ז כדי לחזקו לפ* שעה לארבע פנום‬
‫האוהל מצ־בין ימידום‪ .‬וכן היסה ההורה נבראה בשביל ישראל כמו שדרשו רז״ל בראשים‬
‫בשביל ישראל שנקראי ראשיה סביאסו ברא וכי׳‪) .‬מעצ״ד(‪) :‬כלליה נכללסי כיי( י׳׳מ עפ״»‬
‫מה דאיסא ברבים ד׳ רנ״ד א׳‪ .‬ודף לע״ב א׳ חרי״ג אוסיוס יש »ן אנכי עד אשר לרעך‪.‬‬
‫כנגד מרי׳׳ג מציה‪ .‬ושבעה איסייח ימריס כנגד שבעה ׳גד בראשיס ללמדך שכל העולם‬
‫לא נ א אלא בשביל הסירה ‪ .‬ואמרו עול במס׳ פסחים )ד׳ נ״ד( הסירה א׳ משבעה לגרי׳‬ ‫ג ר‬

‫שנבראי קולם שנברא העולם‪ .‬וזהו מטעם הפייטן )כלליס נכללסי( כל המצוס שאני נכלל‬
‫מהם והיינו סרי״ג‪) .‬כן פרט נסללהי( כן פרמי האוסייס הנקבצים בי מאנכי על אשר‬
‫ללמך‪ .‬ואילם )כמלסי( שאני בו עכשיו סר׳׳ן איסיומ )נגללשי( ונסקפלס• מהם כי )לפני‬
‫נבעים סוללהי( קידם שבעש ימי בלאשיס‪) .‬הלז״הה(‪) :‬כן פלט נסללסי( ומצאשיסגילסא‬
‫גמסזיל ישן )נפללםי( ופילש נללשסי בכלל ופלט‪ .‬וכ״ה הגי' נלאב״ן‪) :‬לי שס מועציס(‬
‫י״מ שימייעלי בי ׳שלאל עש״ה לי עצה ומישיה )משלי ס׳ י ״ ל ( ‪) :‬לא עשה( הטעם הסנה‬
‫הקנ״ה שילמדו בי על לא משה ארץ יסיציפ שגאמר צם לא בכיסי »ימם ולילם שוקוס‬
‫‪8‬מ»ם יצל! לא שמסי וזהו שיסל )מנוסי לקבלו כוי ״•הגלפא הנכעס היא )לא עשה כר(‬
‫גלי מלס <לל‪9 .‬הכי לאום ל׳ אנו לליכים כי היא ) א ־ ׳ ם משולש )הלז״הס( ‪:‬‬
‫מנס‬
‫‪r‬‬
‫יוצר של שבועות‬
‫מצותי להבל • מנה וחבל‪.‬מרבקים לא ‪33‬ל*‬
‫וראש_עפרות תבל‪ :‬נוי שלשים ושתים • ‪o p‬‬
‫נתיבותים‪ .‬נהר בי שפתלם‪ .‬במבינו שמים;‬
‫ספונות הלאני‪ .‬םורויכןךאני‪ W.‬ללא‪^1‬‬
‫‪#‬‬

‫‪ np‬אני‪ :‬עצתי תחונ‪ .‬עולם נהוג‪ .‬ענד במחלג‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪ .‬כחקר‬ ‫ה ו ג‬
‫נ״א ה‬

‫י‬ ‫בית לוי‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬

‫)״ _‬ ‫י‬ ‫לשון שמחה ‪ .‬ל״ל לשמוח בלימודי‪:‬‬ ‫י‬ ‫י ^ ו א י להבל( י ש ל א ל מ מ ל א י ם‬

‫מ‬

‫ה‬
‫מ י ^‬ ‫וחבל( שניה׳ סואל לישראל עש׳יה‬ ‫? » ‪ ,‬ל ^ ‪ \ ' 11‬ך * ״ ״ ‪ ,‬״‬ ‫ג‬ ‫י י‬
‫נ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ע‬

‫וגד?*‬ ‫עפר יעקב )במלנל כג י( יהס » ל י‬ ‫) מ נ ס ו מ ג ל ( נ ס ל מ ו של ה ק ב ״ ה ) מ ל ו ב ק י ם‬

‫ל‪|? 1‬‬ ‫‪6 1‬‬ ‫יס׳‪) :‬ממני‪,‬׳׳( עש״ה בצקס עפר‬ ‫צלולות‬ ‫לא גיבל ולאש מפלות מגל(‬
‫עמ ‪|,‬‬ ‫ל‬ ‫ולגבי׳ •מנקז)איוב לח לס( )ללאש‬ ‫סאר׳ן ה מ ל ו ב ק י ם ו ל א ש י ת ה י י ש ו ב ל א‬
‫האי‪,‬‬ ‫סבל( כנוי לראשית הישוב )ניהל(‬ ‫י ןק־ י‬
‫כ‬ ‫ו‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪3‬‬ ‫^ ‪j ,‬‬
‫‪ 3‬ל‬ ‫ת י ‪1 7‬‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ג‬

‫^‬ ‫‪%‬‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫‪i‬‬ ‫י ־ י י א ל ״‪» :^•:1:^1‬‬ ‫»ק־ל‬ ‫‪*M‬‬ ‫*‬
‫וכל נתיביס״ שלים )משלי ג יז( )סעיכו‪2‬‬ ‫נועם‬ ‫ושתים‬ ‫) נ ו י שלשים‬ ‫והעצות ‪:‬‬
‫)‪ JJP‬י‬ ‫'‪°‬‬ ‫ס ע ו נ‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬
‫"‬ ‫'‬ ‫מ ל‬ ‫י ט מ י ז‬ ‫צ ‪ 5‬י ן‬
‫'‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫נ ת י ב ו ת י ם ( ל״ב נ ת י ב ו ת ה ס כ מ ה‬

‫^ ל ^ ז &‬ ‫?‬
‫כי‬ ‫״»‬ ‫ע‬ ‫ה‬
‫י צ י ר ה שבהם נ ב ל א ה ע ו ל ם ‪ .‬ו ל ״ ב מ ל י ת‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫!‪P‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫א‬

‫י יעם‪:‬‬
‫שהתולה נ ד ל ש ת ב ה ם ״ ס י‬
‫כ״ה יד( )לגאוני( כינוי ליצירות העולם ‪7‬‬ ‫) נ י ה כ ב י ש פ ת י ם ( ‪ .‬בל אלה האיל כ י‬
‫י‬ ‫)תחוג( ל׳ למז‪ .‬כמו גמחיג מ ש ס ע ׳ ) ג‬
‫ל כ ן‬ ‫משנה ו ת ל מ ו ד בבתי‬ ‫מקרא‬ ‫ללומדי‬
‫א? ה?א לשין ; ^ו ‪",‬שוי ‪;5‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫;‬ ‫~‬ ‫ז‬
‫‪P‬‬ ‫עדלשות שנקלא מ נ ן‬
‫ר מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י‬

‫במחיג׳ בעצתי כל מה שהיא לאו׳ ל ע ו ל !‬ ‫)בהכינו שמים ספונות הלאני( ס י א ם‬

‫להתנהג ב י ‪) :‬ענד( ל׳ קשל כמי ענד‪ 0‬מ ?‬ ‫ל י הקב״ה ד ב ל י ם הצפונים ו מ מ ו נ י ם כ י‬
‫גרגרמדן ) מ ש ל י " כ״א( יפלש״' קשלש ‪:‬‬ ‫א י ( ןקלא אומי‬ ‫‪) ,‬‬ ‫נ‬ ‫ר ר‬ ‫ס ו ל ו‬ ‫א ‪3‬‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ר‬

‫)במחוג חיג( שניהם הם ל׳ כ ל י ו ל ‪,‬‬ ‫^ \ ^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫}‬ ‫י‬

‫‪J‬‬
‫‪T‬‬ ‫עולמי‬ ‫א נ י ( בשעת יצילת‬ ‫לגאוני ש ם‬
‫א קימ‪«3‬‬ ‫ה י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫יז( •‬ ‫ה ל א ‪5‬‬
‫" )‬ ‫צ‬ ‫א‬
‫סמי '‬
‫‪5‬‬
‫הייתי‬ ‫הקב״ה‬ ‫של‬ ‫שהוא גאונו‬
‫במסוים‬ ‫כהוגן )ענד‬ ‫מ ח ו ג ( עצתי ת ל מ ו ז ה י א ך י ה י ה ע ו ל ם‬ ‫של עולם? )עצתי‬
‫"״י‬ ‫קשר‬
‫מעשה ארג‬
‫)מנה וחבל( י״מ סואר לישראל שהם־מנח חבלו ים׳‪^ :‬יראש עפרוס שבל( ׳•מ שהוא כ ‪.‬‬
‫‪ 5‬י‬

‫לאלה״ל כמו שפילש לש״י )משלי ס׳ ״ ו ( ‪ .‬ול״ל לא היה מגבל ומדבק אש איה״ר ה נ ‪/ - ,‬‬ ‫נ‬

‫מלאש עפלום סגל ל״ל מן החומל ונקודה הלאשונה כ״א בתנאי ה<״ל ‪) :‬שפסים(‬
‫יי‪30Z‬‬ ‫אלז«ל גלגום ד׳ קי״ג ג׳ על פסוק אם סשכגון גין שפסים )סהלים ס״‪°‬‬ ‫ש‬

‫ו קמ‪,1‬‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫מ‬

‫( " ?'‬
‫ע‬ ‫ש‬
‫הסצמילים שיושגין לפני חכמים נ ל ז )‬
‫ס‬ ‫מ א‬ ‫כ מ י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס פ י נ י ס‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬

‫\ ״ה ד׳ כ״ח( פ״ העלוךכיון שנמסר האלם ביד מלאן תימה אין שם חשיגיס כ<‪ %‬״‬ ‫ע‬

‫{סודו מלאני סמן לגאוני( ׳״מ אני הםולה שקלאנ׳ סולו ה״םי סמל להקנ״ס שהיא ג א ‪ .‬״‬
‫‪J t s i‬‬ ‫אלז‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫‪P‬‬
‫•‬ ‫י י בחכמה יסד כל ‪ .‬ועל החכמה נ ס י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪M‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ י ל ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫נכה‬

‫‪,..‬׳״יי ג׳ ימ( אלהים הבין לרכה )איוב כם כג( פרש״י נססכל בה ובלא אם ה ‪' £‬‬
‫ע י‬

‫‪«54‬יוםים כיי וכן ס״י בראשים בלא אלהים נחכמסא בלא ‪ .‬ובב״ל ליש פ' ב ל א * ‪ ,‬״‬
‫״ צ י ^ צ ל ו אמין הסירה אומרם אני הייתי כלי אומנתו של הקנ‪-‬ה בנוהג שבעילם‪< .‬ך\*‬
‫ג״ו ^ נ ה פלמין אינו גונה אוסה מדעם עצמו אלא לפתלאוס ופנקסאיס יש לו ליעת ‪J f i o‬‬
‫ד‬ ‫של שבועות‬
‫בוזקו חוג‪ :‬פצומה להום‪ .‬ו ק ד קר וחם‪ .‬פלס‬
‫לתהום‪. .‬על ןגי תהום‪' :‬צופיה למרחקים•‬
‫צפצופי סשיךזקים \ צעדי לא דוחקים י• י אמצו‬
‫קזחלןיס‪ :‬קבו עם מזוז‪ .‬קךיךתם 'לחזוז •‬ ‫ז‬

‫קוישתם לפזוזיממעל ‪5‬עזוז‪ :‬רוגעים מהום‪.‬‬

‫רגבים‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫כאילו הים‬ ‫לאשין‪ .‬יעמוד ראש האחד במקום עמדו‬
‫בעגולולא יותר רק‬
‫היטיב פחות‬ ‫עשוי הכל‬
‫במסוג לא‬ ‫וראש השני יסנב סביבו ונעשה עוגל‪ .‬קשר‬
‫וגל״א צירקיל‪) :‬פצומה( הואר לארץ ‪.‬‬
‫בעבור השברים אשל לה עש׳׳ה הרעשח בכיין ‪) J‬בסקו סוג( כשרקע סוג הארץ‬
‫ארץ שצמחה רפה שבריה כי מעה )תהלים על המיס סוק גבול בל יעבר )רש׳י(‪:‬‬
‫ס״ד(‪) :‬להוס( ל׳ רפואה מל׳ הימוס היא )פצומה להום( כדי לרפאות הארץ‬
‫צריכה )בב״ר פ׳ מ״ה( שפילשוהו ל׳ רפואה‪:‬‬
‫)פלס( ל׳ קו מאזנים כמו פלס מעגל )משלי מתסלואיה ‪) :‬פקד קור וסוס( היהס‬
‫ד' כ״ו(‪) :‬פלס לחהוס( כוי כדכחיב מי פקודתו על קור ומום ^שהם רפואה‬
‫מדד בשעלו מים )ישעיה מ׳ ינ( וכסיב לארץ‪) :‬גם פלס לתהום( על פני ת&ום‬
‫לעשוח לרוח משקל ומים סנן במדה )איוב במקום שראה תהום גדול ועמוק מאוד‬
‫כ״ח כ׳׳ה(‪ :‬צופיה( לשין הבטה והשקפה ‪.‬‬
‫מלי צופיה הליכוס בימה )משלי ל״א כ״ז( הניס עליו בפלס ומשקל הר גדול כפי‬
‫)צפצופי( הצפצוף נ ע ו ן הוא כמו הדבור הצורך שלא יעלה התהום ויציף העולם‬
‫באדם ‪) :‬משחקים( בסי״ן שמאל ‪ .‬והוא נ׳ )צופיה אני למרחקים( מה שעתידים‬
‫שמחה כמו משחקים לפני ה׳ )ש״ב ו הי(‬
‫והיא עשייה פקידי ה׳ ישלים משמחי לב ח‪°‬ס )צפצופי משחקים( להיות משמשים‬
‫)סהלים ׳״ט ט ׳ ( ‪) :‬באמצו( לשון אומן ומשסקים בדיבורים שלי‪) :‬צעדי לא‬
‫וחוזק‪) :‬מזוז( לשון הזזה והזדעזע ‪ .‬דוחקים באמצו שהקים( בעת סזק אה‬
‫)קדירחם( לשון חושן כמו והשמים החקדרו‬
‫ומחזה השחקים אז לא היו צעדי נדחקים‬ ‫)מ״א ים מה( )לחזוז( להאיר מלשון‬
‫שדי יחזה )במלבר כד טז( )קרישמם( ל׳ ממדרגתם כי השמים גם האלז מעילים‬
‫שלמוד לחים חיו ונקרשו )לפזוז( לחזק מל׳ מל סכמת הבורא ית׳ן )קבועים מזוז(‬
‫ודוד מפזז )ש״ג ו׳ ט״ו( ופ־׳ הרד״ק שכן שמים נקבעו בחזקה שלא יזוזו ממקומם•‬
‫דרן המרקד לחזק עצמו ‪) :‬בעזוז( בעוזו‬
‫הגדול‪) .‬בנהוס( ל' המיה מל׳ וינהום וג‪) '1‬קדילתם לחזוז( להאיל על ה א ל ז שלא‬
‫יהי' חושך לא כמנהג שבעולם שאדם‬ ‫כנהמה‬
‫נוטה יריעה לימים נתרפה אבל הקב״׳ס‬
‫נסה שחקים והס חזקים כמו באותו יום שנטה אותם ‪ .‬ומעשיו של אדם‬
‫נשמרים לאחל זמן‪ .‬אבל הקבי׳& נטה שמים והם מזהירים לעולם ‪) .‬קרישתם‬
‫לפזוז ממעל בעזוז( לחזק את קרישתם ממעל י י ן מים העליונים למים לתחתוניי‬
‫בעוזו הגליל) לא‪3‬״ן( )רוגעים בנהום( כשאמר הקב״ה יקיר המים אל מקום‬
‫ה‬

‫אסל‬
‫מעשה ארג‬
‫מושה החדלים‪ .‬האין עושה הפשפשין כ ן היה הקנ״ה מביט בחולה וגוכא אמ העולם‪.‬‬
‫והםורה בראשים בלא אלהים ואץ לאשים אלא חולה האין מה לאם אמר ה» קנני ראשימ‬
‫לרכו‪) :‬שחוג( כן היא גי׳ המעצ״ר והרזה׳יה ‪ .‬וכ״ה ברוב הלפוסים והמפרש גורס )מהוג(‬
‫בה״א מל׳ וגסירסו יהגה‪) :‬לההום( ואל׳׳ג )לסחוס( ור״ל הניח הכ גבוה וחול״סו מלא‬
‫השחום‬
 ‫יוצר ליום ראשק‬
‫רגבים יניחום‪ .‬ךתק חול לתהום‪ .‬עינות תהוס‪:‬‬
‫שוה ארקו‪ .‬שפר מתקו‪ .‬שב בהנתקו‪ .‬בשימו‬
‫ל;ם חקו‪ :‬תבל בשכללו‪ .‬תושיה שת שיכלו‪.‬‬
‫‪#‬‬‫תבונים קרם סלא‪ .‬ומים לא‪ :‬שתות דזברך‬
‫מלואם‬
‫בית לוי‬ ‫מטה לוי‬
‫כנהמס ים )ישעיה ה ל( ולשין רוגע ה י‬
‫א ס ל והכאה כיבשה היו מגשי* והומים‬
‫‪0‬‬

‫ס‬ ‫ה‬ ‫ויהמו גליו )שם כא טי( ‪) :‬רגבים(‬

‫מלקי ימגרפוס עפר שבנחל המעמי׳ א _‬
‫מ‬
‫אכה‬ ‫המקום ו ל א ידעו‬ ‫ל ע ש ר ציווי‬
‫המים מלי כגני נמל )איוב כא לג( )יניחוה־‪/‬‬ ‫ילכו ע ל שהגיעו ל י ם אוקיינוס ״ ) ל ג נ י ם‬
‫ל׳ היצאה וסמשכה מל׳ כי יגיח ירדן א ל‬ ‫הצלולו׳ של‬ ‫י ג י ס ו ם ( ו ה י ו מושכי׳ א ס‬
‫‪.‬‬ ‫מ‬‫י ו איוב מ׳ כג‪) :‬רחק( פעל נגזל‬ ‫ה‬ ‫פ‬

‫מכל‬ ‫גבוה ה י ם‬ ‫אוקיינוס ‪ .‬א ך היה‬

‫י»לש״י‬ ‫יי(‬ ‫)> )‪ " ',‬יי‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כס‬
‫ורחוקים‬
‫)ארקי( ארצו כמו די‬ ‫שלשלאיס‪:‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫להציף‬ ‫מסוכן‬ ‫סעולם והיה‬
‫* י ( י • ) ‪ °‬ק י ( צ׳‬ ‫מ‬
‫)‬ ‫ואיק‬‫א‬ ‫י ר מ י ה‬ ‫ע נ ד י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫» ה ע ש ה הקב״ה ) ל מ ק ס ו ל ל י ס ( ע ש ה‬
‫סיק כמי חיק של מפילין )הראג׳׳ן(‪) :‬ת‪/<5‬‬ ‫ל ו ר מ ו ק ו מ ושלשלאו׳ ב א ל ו ה ו א א ס ו ל‬
‫ב ה ם ‪ .‬כ מ ש ״ כ כ י ש מ מ י ס ו ל ג ב ו ל ל י ם עילם כמו וישם עליהם הגל )ש׳׳א ג ס ( •‬
‫לס'‬ ‫י '‬
‫ז ק כ ל‬
‫י י‬ ‫׳‬ ‫)בשכללי(‬
‫י‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י ס י י כ‬ ‫ל‬

‫ס ק ע ו ל ם ו ל א יעבלנהו והמו גליו ולא‬

‫ופרש״י בנה אותו ויסד איסו )עזרא ה׳ י א '‬
‫)חישיה( מיאר לסירה ע״ש שמסשס כחו ‪0‬‬ ‫ל‬ ‫סו‬ ‫)ילמיה ס כב( עשה‬ ‫יעבלנהו‬
‫א ד ס ‪) :‬סכינים( ל׳ מיקין כמו ומים ס כ י‬ ‫נ ט ל ל ה י ו מ מ ס ו ס א ל ) ע י נ ו ת מהו‪(0‬‬
‫במדה )איוב כם כה( ימסכגמינן ימיא א ס ק ן ‪.‬‬ ‫ש ל א י ע ב ל ו ע ל שפמו)שוה א ל ק י ( כשהשוה‬
‫)שסוס( ׳סידום כמו כ׳ השסיס יסלקו•‬
‫הקב׳׳ה י מ י ק ן ‪ °‬א ל ז שוה ‪ .‬א ז ) ש פ ל‬
‫*‬ ‫סהלים‬
‫מ ת ק ו ( מ ק ן ל י ם מ י ק ש ל א י צ א מ מ נ ו ו ה ו א ה ס ו ל ‪ ) :‬ש ב בהנתקי("‪ .‬כ ש ג ל <‬
‫למקום הסוג הם ש ב י ס‬ ‫ה י ם נימקיס ו ס ג ו ל י ם לשנרף כ ל העולם כולו כשמגיעים‬
‫\‪L‬‬ ‫ס ו ק ו ( כ י ש ם א מ הסול גבול ל י ם ס ק ע ו ל ם‬ ‫)בשומו ל י ם‬ ‫ו כ ל זה הוא‬
‫<‪tt‬‬ ‫ח ‪:‬‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫ומיסל‬ ‫משכלל‬ ‫כאשל היה‬ ‫)מבל כשכללו(‪.‬‬ ‫)הלאבין( ן‬ ‫ימבלנהו‬
‫ועצתו!‬ ‫חושיה ל ה י ו ת שכלו‬ ‫הנקלאת‬ ‫המונה‬ ‫את‬ ‫שכלו(‪ .‬שם‬ ‫)סושיה ש ת‬
‫במילואימ‬ ‫העולם‬ ‫בליאות‬ ‫ק ל ם מ ל א ( ‪ .‬ע ל שלא ה י ו מ ת ו ק נ י ם‬ ‫)תכינים‬
‫‪°‬‬ ‫ושיכל‬ ‫הייתי‬ ‫התולה‬ ‫אני‬ ‫‪.‬‬ ‫כעולם‬ ‫לא היו‬ ‫עליין‬ ‫ומים‬
‫‪.‬‬ ‫כיסל‬ ‫כשמוכלו‬ ‫לז‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫מבלו( ‪ .‬י ס ו ל ו מ‬ ‫)שתות‬ ‫עולמו‪:‬‬ ‫לבלאות‬ ‫הקב״מ‬
‫מלואם‬
‫מעשה ארג‬
‫הסחים )מעצ״ד(‪) :‬לעדי לא דוחקים( כענץ בלכסן לא יצר לעדן )תשלי ד׳ י‪ (3‬ו ה ר א י *‬
‫מפרש בבריאס השמים אז לא היו לעדי דוחקים כי מצא בי כל סאווהי‪ .‬והמעצ״ ״ י ‪I‬‬
‫‪7‬‬

‫א ץ דברי סיחריס זה אס זה עד שלרין לדחוק ולפרש‪) :‬קריפחס לפזוז( ואד״ג )קדוש‪?«0‬‬

‫‪* % $ 0‬‬ ‫ל»ו« ‪ .‬ומעמו לכן ברא אוסם שיקדישו קדישה לנניו )הראב״ן והמצע״ד( יעש״ה‬
‫מספרים כבוד אל ‪) .‬רוגעים( כ״כ במחזורים והראב״ן גירס )רגועים( למשמע שהם ל ג ו ע » ״‬
‫״ ל • והיא »‪c‬״‬ ‫י י‬ ‫ורגישים מפני הקב״ח אנל רוגעים משמע שהם י י ' ‪°‬‬
‫ע כ‬ ‫(סל‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ג ע‬

‫גבסו רגע הים ישרש״י קמטים קמטים נעשי עד שנקיי למקים אחד המוכן להס‪) :‬יגיחוין?‬
‫‪iP‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬‫כ׳׳כ בקל» ספרים‪ .‬ואד״ג )•גיהום( בהי׳א וטעמי נ״כ ל׳ המשכה מל׳ כאשל‬
‫ו‬ ‫ה‬

‫מלחמה מסירגם ג י ר ו ש י י‬
‫־‬ ‫)יגיחוס(י ל׳ ־‬
‫המסילה )שם כ יג( ופרש״י כאשר יומשן וי״מ ״‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫' ‪ °‬ל ע י י ל ‪ .‬ולניי««‬ ‫וטעמו כי הרגגיס שסביבים היש יגיחו אסם‬

‫ק ו‬ ‫י נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬

‫כיס* פ י כ ו ״‬ ‫עינות צ״ס)משני‬ ‫]יגיהים[ יהיה טעמו יסירו וימשיכו סוסו לאסול‬
‫םסום וסעי״ן סרוקה וכ׳׳ה ברד״ק‪ .‬גם גמסרס מסי‬
‫עליו ליס‪.‬‬
‫סיס‬
‫ה‬ ‫שר שבועות‬
‫מלואם הגברו• ‪,‬עבוךתו עברו‪ .‬ופיו לא‬
‫יעבוח‪':‬י״‪:‬געל נאמני אךץ • בריתוהתרץ‪.‬‬
‫צךלןם חשוף ר!ךץ •י בחוקו מוסך אךץ‪:‬‬
‫מיוסל על הי׳ פשוקים שבמשלי ס׳ פ׳ צי ול״א וכל סלח מתחיל בתיבה מהפסוקים‬
‫הניל‪ .‬ואחלי המינות סתום שם המחבל‪ .‬שמעון בר יצריק ח ז ק ‪.‬‬

‫עוז ארמון‪:‬‬ ‫קי‪-‬ס ?סליק‬ ‫^ ואהיה שמנה‪.‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V : V T‬‬

‫?ח‪1‬ך עדו לדמיון‪:‬‬ ‫קי״ס‬ ‫י״!א‪$‬ילו מיוחדת‪.‬‬

‫קו״ס מלוי מצויות כרמיו?‪:‬‬ ‫י״ואמון ‪.‬עמוםה‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫ואהיה‬
‫מטה‬ ‫בית לוי‬
‫לוי‬
‫)ההלים יא ג( ‪) :‬מלוא ס( ענייני צרכי )מלואם הגברו( ‪ .‬והכליות וכל צרכי‬
‫העולם מל׳ ומלאו אס הארץ )נאמכ אלז( העולם כאשר הוגברו להיות )עגולתו‬
‫מואר לצדיקים עשהיכ עיני‬
‫)סהליס קא ו ( ‪) :‬החרץ( ל׳ בנאמני אכן יוגברו ופיו לא יעבירו( שבכולן נאער‬
‫הרגום של מישור סריציהיה ‪ .‬מישור כי ויהי כן ולא עברו על צוויו ‪) t‬ועל‬
‫ל׳ כאמני אלז ברייתו ה תרץ( ‪ .‬ועל זכות‬‫)חשוך( יט‬
‫מניעה כמו גם מזדים חשון עבדן )שם‬
‫יד‪) :‬קרץ( ל׳ כריחה וחחין כמו קרץ מצפין סצליקים יסל בריאות העולם ועליהם‬
‫)ירמיה מו ב ( ‪:‬‬
‫בחביון עוז עש״ה ושם םניון עוזו )חבקוק הוא עומד במישור‪ .‬ועתה בקשתינו מאתך‬
‫ג ד( ופרש׳״ עוזו שהיה חנו׳ ית״ש‪ .‬בזכות )צלקם( צלקת הצליקים‪.‬‬
‫למפרע בסחר עליון )ארמין( היכל )מיוחדת( )סםוך קלן( תחשיך ותמנע ממנו הליגה‬
‫ל׳ יחידוח )ואה״״ אצלו אמון( ל׳׳ה )משלי שחושבים האומות להרוג אותנו‪ .‬כי‬
‫ס ל( ופירוש גידלני כאומן‪) :‬עמושה( מואר‬
‫)בחוקו מוסדי ארץ( הצדיקים היו סבה‬ ‫לישראל‬
‫שבזכותם חקקת מוסדי הארץ‪:‬‬
‫התורה משבחת ומהללת א״ע ואומרת )ואהיה שכונה בחביון עוז ארמון( במשבא‬
‫של היכל כבודו‪ .‬בשמי השמים המכוסים ומעלמים‪) .‬אצלו מיוחלת בתוך גנזיו‬
‫לעמון(‪ .‬הייתי ביחידות בסגולת גנזיו וטמונה באוצלותיו‪ .‬ואהיה אצלו אמון‬
‫שגללני על שקיבלו אותי )עמוסה( ישלאל העמוסים מני בפן ואשל הס )מלוי‬
‫מצות‬
‫מעשה ארג‬
‫איש דכויסיה )הרזה״ה( ‪) :‬שפר משקו( ׳״מ שכל דג ודג שבים יש לו מעם משיק בפני‬
‫יי״מ מחיקים פילים הארץ ועשבים‪) :‬סבל( עולם כמו וישם עליהם סבל )ש״א‬ ‫עצמו‬
‫‪ 5‬ס(‪ .‬מלא המ״ם נשי׳׳א ולכן היא ל׳ מילוי‪) :‬עבידסו ׳יגברו( י״מ כי הכל בלא‬
‫לכבידי ולעבדו כאשר שם בטבע כל אחד ‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫)מייסדם בסין גנזיו לטמין( ההורה היסה מיוסדס להיום טמון בסין גנזיו מד זמן ע״ל‬
‫שארז״ל במס׳ שבס ד׳ פ״ח ב( אמרו המלאכים לפני הקג״ה המידה גנוזה שגנוזה ל ן‬
‫מששם ימי בראשים ססקע״ד מריס תידם שננלא העילם אסה מנפש ליסנה לבשל ודם‬
‫לנריס‬ ‫יכו׳‪ :‬וממיסה הים ל׳ טעינה ‪ .‬וכסב סראב״ן כ׳ כשהסיניפ נולד מכניסין אוסו‬
‫מילס‪ .‬וכשהוא בן סמש שנים למקלא ק סשע מסנכין אומו במלוס הלי נ ן שהם עמיסיס‬
‫מני‬
 ‫יוצר ליום ראשק‬
‫קלס לניני פצל לח ולמ שימח ‪X‬‬ ‫י ז ז ןןאךןיה ןעוךף‪,‬‬

‫שעשועיה נחליאל מתנה ממךברלזמון‪..‬‬

‫באו לפיני נוהלי ךת אמון‪.‬‬ ‫יום‪,‬‬
‫רדו מלאכי צבאות !המון‪..‬‬ ‫יום!‬
‫משחקת‪ ,‬ידידות' על נשמעת כפעמון‪.,‬‬ ‫ד‬

‫לפניו' צנו סלכים ?יפרש בה תשלנ *נצלמון ‪+‬‬

‫‪ ,‬בכל‬
‫בית לד‬ ‫פטה לזי‬
‫‪r "r‬״^‪r 7nrS3‬״'״־‬
‫?‬ ‫^(‬ ‫‪C‬‬
‫י»יי ‪0‬׳‪«fr‬‬ ‫)יאה״ס‬ ‫ס‬
‫מצומ‬ ‫כימיו‬
‫‪S‬‬ ‫&־‪S0‬‬ ‫]‪«£‬״ ? א‬ ‫? י‬ ‫*מזומנת )לניני( ל מ י יפקנ‬
‫לניני ולנכדי )נראש״ כ״א » ( ‪) :‬פצל ל ס ‪/‬‬ ‫יאני‬ ‫וערמון(‬ ‫עליו )פצל לס ולוז‬
‫כו׳ רומז ליעקב ‪) :‬שעשועים( עש״ת שעשוע*‬ ‫‪.‬‬ ‫להקב״יס‬ ‫)שעשועים(‬ ‫שהייתי‬
‫יום יום משלי ח ‪) :‬נחליאל מהנה מ מ ד ב ‪/‬‬
‫ל‬ ‫‪) ,‬‬
‫מ מ נ ה‬ ‫ל‬ ‫‪.‬״״ו‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ןא‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ ה א‬

‫וממדבר מסנהומממנחנחליאל )ב»מ־‬ ‫*«עש״ה‬ ‫י‬ ‫‪ »J1‬״*•ייי־״ ־״ "‪r‬‬ ‫‪w‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬

‫כא ים •ע )רדו( כמו ירדו ‪) :‬ידידיה( ןםלא?‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬

‫לישראל )ממל‪3‬ר לזמין( י ל‬
‫ש‬ ‫‪,‬‬

‫לחורה ע״ש כי לאהבה ישראל נסנה ל ה «‬ ‫מזומנת לכל‪ .‬כמדבר שהוא הפקל‬
‫‪-‬‬ ‫מעצ״ד‪) :‬בהמון( רומז לישראל ‪ :‬צגי‬ ‫מ ד ‪ 3‬ר‪ .‬אלא‬ ‫אן‬ ‫^‬ ‫^ ‪fa‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ש ‪3‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ק‬

‫עמייהמל׳ י צ י נ ס ^ נ ‪ /‬פ ר ע ‪ /‬ג ר א ש ׳ ' ״ ;‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫‪,‬‬ ‫)‬ ‫‪w‬‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫ם )‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬א ן ) ן ן‬

‫דת אמון( התורה שנקראת אמון‪) .‬יום‬

‫ביום שילדו בי פעמים ‪p‬׳ ריבוא מלאכי צכאות ע *‬ ‫לדו מלאכי צבאות בהמון(‬
‫אסל מ ג ל נעשה וא׳ כנגל כשמע‪.‬‬ ‫המון ישלאל ושמו כתלים על לאש כל א ס ל ‪.‬‬
‫מ‬ ‫שנקלאת ילידות היא משסקת ושמסה ) ע ל נ ש מ ע‬ ‫ידידות(‪ .‬התורה‬ ‫)משסקת‬
‫כפעמון המקשקש ונשימג‬ ‫כפעמון( על שנשמעת כשאמרו ישראל נעשה ונשמע‬
‫בצלמון( כשפירש הקב״ה א ‪0‬‬ ‫בפרש בה תשלג‬ ‫מלכים‬ ‫)לפניו צגו‬ ‫למרסוק‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ושלג וצלמות ‪.‬‬ ‫שהוא אש‬ ‫כגיהנם‬ ‫ינצלו מן‬ ‫שבזכותה‬ ‫לישראל‬ ‫התורה‬
‫ע‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫תורת‬ ‫ומואב אמלו לו‬ ‫בא לו לעמון‬ ‫הקב״ה‪.‬‬ ‫לפני‬ ‫עמדו מלכי אומות‬
‫נקבל אותה שהלי טלנו מניאו!‪,‬‬ ‫אמלו לו לא‬ ‫כתיב בה אמל להם לא תנאף‬
‫י‬ ‫יצאנו‬
‫מעשה ארג‬
‫מני נ ט י ‪ .‬וי״מ )אמון עמוסה( ס״א מסכסוה של משנה ול׳׳ו של גמרא כמכין אמין מ » ו ס י «‬
‫בהן ישראל‪ .‬עוד ע״א סנהדרין יכ׳׳ג סנהדרי קטנה יג׳ לדיני ממינות עילה צ״ז כ מ ‪? .‬‬
‫נ‬

‫ומלוי מצזם כרמון קאי על סנהדרין‪) :‬ועודה( י״מ ג׳ אירושין וייעוד מלשין ו א ‪1‬‬ ‫וי‬ ‫א מ‬

‫אל סמל!‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫"‬
‫ש‬ ‫ימ‬
‫״‬ ‫ג‬
‫*(‬ ‫ה ל‬
‫\ ן ייטדנה )‬
‫י‬ ‫מ י ר ה צ‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש א ר ז‬ ‫י‬ ‫ו ע‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ט מ י ת‬
‫נ‬ ‫נ‬

‫אלא מאירסה בחלון* השי״ן נסי״ן‪) :‬שעשיעים( ׳״מ הואר לישראל שנקראו ‪- V‬‬ ‫מ ו ל ג ‪ 1‬ה‬

‫פטשועים ‪) :‬ידידות( י״מ ישראל שנקראי ידידות נפשי )מנחום ד׳ נב( היו משחקי״‬
‫ומללצליס על נםינס הסירם שהיסה נשמעת בקולום כפעמון‪ .‬וי״מ ) דימם » ל ( מל׳ נ א ו «‬
‫ינבל ריקם על )ש״ג כ״ג א׳( ור״ל )משחקם ׳דידזס( על שחיק ושמחה שהיסה משסה‪,‬״‬
‫״ ״ י האהובה למעלה נשמעם כפעמון‪) :‬לפניו לגו מלכים בפרש( כי׳ עש״ה גפרש ‪£ 0‬‬
‫מלכים בה סשלג בצלמון )סהלים סח גוו( מ׳׳ד שפי׳ יש׳׳י ז״ל כשפירש הקב׳׳ה לפניהם‬
‫סורסו‬
 ‫ר‬ ‫של בבועות‬
‫‪3‬כל עת‪ ,‬חשכו מיישר מואב ועמון‪.‬‬
‫משסקת׳ קלקלון פארן ובוז וארמון‪.‬‬
‫! ת ב ל ׳ חידוני'קבלוני הולכי יללישמון‪.‬‬
‫ארצו‪ ,‬זרח אורי'ונדף ריחי כאפרסמון‪.‬‬
‫ן^עשעי‪ .‬קדשו חולב ונדו‪ .‬תבור ןדורמון‪.‬‬
‫ח׳ את׳ אליי! קךשה'וכבוד כל ישימון‪.‬‬
‫בני‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫לפניו‬ ‫לשעיל אמלו‬ ‫לי‬ ‫יצאנו ‪ .‬בא‬ ‫)יציל ישימון( הואר למדבר עש״ה •מצאהי‬
‫‪*A‬‬ ‫‪-,.‬‬ ‫י‪-‬י*•* ״~‬ ‫בארו מדבר ובהוהו יליל ישימון )דברים‬
‫אמל לא‬ ‫בתולתיך‬ ‫רבש״ע מה כתוב‬ ‫^‬ ‫‪. ,‬‬ ‫״‬
‫י י‬
‫‪1‬‬
‫;‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה י א‬ ‫) כ א פ ל ס מ י ן (‬ ‫(‬ ‫ג‬ ‫ל‬

‫תלצס‪ .‬אמלו צו היאך נקבצ תולמיך‬ ‫)ושעשועי( סואר לישראל עש׳יה ילד שעשועים‬
‫ויצשק בילן אס עשו ועל סלבך תסיה‬ ‫ירמיה לא כ‪) :‬חורב( הר סיני‪ :‬וחרמון הר‬
‫בא לו לישמעאל אמל לפניו לבש״ע מה‬ ‫י‬ ‫הכרמל‪) :‬ונדו( ענין נע וני • וטעמי‬
‫ש נ ד‬

‫נתונ נ״ור־יד אמי להם לא מגנונ ולא‬ ‫‪M‬‬ ‫»סי״»•‪,‬‬ ‫ל‬

‫‪ "JgJ‬״ ״‬ ‫‪.‬‬ ‫>‬ ‫ש‬ ‫י‬

‫תגזול אמלו לו זו היא אומנות שלנו‬ ‫י‬‫לי‬ ‫ע‬ ‫י‬

‫שנאמל ידו בכל ויד כל ב ו ‪ .‬בא לו לישלאצ והס קבלוה ) ה ר א ב ״ ן ( ‪) .‬בכל‬
‫פת סשכו מיושל מואב ועמון( היו מונעים את עצמם מואב ועמון מלקבל‬
‫עליהם אף היושל של שבע מצות שנצעוו בני נש‪) .‬משחקת קלקלון פארן‬
‫ובוז ואדמון( התולה אומלת משתק אני בסלפה ובוז וקלון של ישמעאל היושב‬
‫במלבל פאלן ופשו שנקרא אדמוני‪ .‬ולא מצאתי מי שסעד אותי )בתבל( בכל‬
‫הארץ‪ .‬כישראל אשל )סמדוני קבלונ*( סמדו וקבלו אותי )הולבי ילל ישימון(‬
‫שהלכו במדבר יליל ישימון‪ .‬על )אלצו זלס אורי( כשעה שקבלו ישראל התורה‬
‫היתה זולסת אולס של שבעת ימי בלאשית )ונדף ריסי כאפרסמון( שהוא‬
‫השמן הנתב‪) .‬ושעשועי קלשו סולב( וישלאל יללי שעשועים שלי קדשו את‬
‫הל סולב אף שהיה הל נמוך‪) .‬ונדו תבול וסלמון(‪ .‬בא הל תבול מאספמיא‬
‫והל הכלמל שהוא הל סלמון בא מן הים וכל אסל ‪.‬אמל עלי יתן הקב״ם‬
‫התולה וכשלאו שנקדש ההל ושילל הקב״ה על הל סיני מיל נדו וסזלו‬
‫כל אסל למקומו )את אלוה קלושה וכטל כל ישימון( כל הבמאים ישימו‬
‫קלושה‬
‫מעשה ארג‬
‫מורסו אשר המלכים היינו ‪0‬״ח נשלגים ונסלגנים בה נאלץ צלמוס ו ח ו פ ן ח׳‪1£‬מ בסי״ן‬
‫‪:‬‬

‫שמאל ל׳ מניעה ‪) :‬קלקלון פאק ובוז ואדמון( ׳״מ שהיא משחקה על קלקול של פארן‪ .‬ועל‬
‫בזיונו של עשו‪ .‬והרז״הה מפרש )קלקלון( הוא מואר לאוהל של ׳ריעוס‪ .‬והוא נמצא בסלמול‬
‫)ע״; ד׳ נא ב( כל שהוא לפנים מן הקלקלון)ובוז( הוא ממשפחם נחור כדכמיג אה עין בכורו‬
‫ואם בוז אחיו )בראשיס כב כא( וכעמו כ ן הסורה היסה לשחוק באוהל פארן ובוז ואדמון‬
‫עכ״ל‪) .‬ונדף ריסי כאפרסמון( כמשרז״ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב״ה היה נסמלא‬
‫כל העולם כולו בשמים יכו׳ )שבת פס נ ( •י )ושעשועי( ׳״ע על הסירה שנאמר עליה‬
‫ואהיה שעשיעיס‪:‬‬
 ‫יוצר ליום ראשק‬
‫בני‪ ,‬י מעלה מוראו !עריצון ויעצימון •‬
‫אדם׳ נצח תהלתו !קךישון ררוהטון‪.‬‬
‫המאיר לאדן ולדרים ^ליה ?ךםמים‪ .‬ולטובו מחך‪#‬‬
‫רבו• מעשיף יי•‬ ‫בכל־יום חמיד מעשהץנךאשית*‪:‬‬
‫כ^ם בחכמה ^שיח מלאה האיץ קניניף‪ :‬המלך המרומם‬
‫|ברו'מאז המ^בח והמפאר ‪.‬והמתנשא מימות עולם‪:‬‬ ‫ז‬

‫אלהי עו^ם ?ךםמיף' הרבים רחם‪/‬נלינו אדון ‪#‬נו•‬

‫סשגבנומגן ימןנו• מ׳^גב נערנו‪ :‬אל ברוך ן• רול יןגה‬
‫‪.‬הלין ויפע? זהרי חמה טוב;צר כבוד ל^מו‪ .‬מאורות נתן‬
‫סביבות עזו‪ :‬פנות צבאיו קדושים ח^מי שדי תמיד‬
‫מספךים ?בוד־אל וקךשתו‪' :‬חוזברך ;י אלהינו•‪.‬על־שבח‬
‫‪:‬‬

‫‪ .‬מעשה ;ריף ועל־מאורי־איור ‪#‬ן‪1‬ע‪1‬חיפאךוף סלה‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫'חחברך צורנו• מלכנו ןגיואלנו• בורא קדושים ןשחבח שכלף‬

‫•לעד מלכנו• יוצר ?ןישךתיס \‪#$‬ר ?ןשרתיו כלם עומךיס‬
‫‪.‬ברום עולם ומדמיעים ‪$‬־ךאה‪:‬חד בקול ךברייאלהים ח?יס‬
‫‪,‬ומלך עו^ם; כלם אהובים כלם' בדודים כלם גבוךיס‬ ‫‪:‬‬

‫ן‪3‬לם עשים ?אימה'וביראה רצון קונם ו?לם פותחים את‬

‫פיסם בקדשה ובטהרה' ?שירה יןןטרה ומברכים ומטבחים‬
‫זמןארים וכןעריצים ומקדישים וממליכים‪ :‬י‬
‫'את־שס האל המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא‪:‬‬
‫מלם מקבליםצליסם על מלכות שמים זה מך‪ ..‬ןניתניס‬ ‫‪:‬‬

‫רעות י‬
‫ב י ת לוי‬ ‫מטי• ל ו י‬
‫)גני »עלה(‬ ‫מליו ביאשיס מיל כנ י‬ ‫קדושה וכבול ל א ל ו ה ‪ .‬המלאכים ש פ ם‬
‫הואר למלאכי׳ )מוראו יעריצין( עש״ה הוא‬ ‫^ ב נ י מ ע ל ה מ ו ל א ו יעליצון ן י ע צ י ־ ‪/‬‬
‫מ ו ן‬

‫מיראכם והוא מעריצכם ישעיה לו‬ ‫••י‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ו־ י‬ ‫י מ‬ ‫ד י‬ ‫‪.*v‬‬
‫•‬ ‫‪°‬‬
‫)אלם( כמו בני האלם ‪:‬‬ ‫שכלים נ ב ל ל י ם ‪ .‬ל כ ך הם יכולים להמליץ‬
‫סאל‪,‬‬ ‫מורא‬ ‫מחקה וניוהל‬ ‫ולהעצים‬
‫מ ה מ ק י ף ו י ש ל ה ם ע ס ך השומר ה מ ב ל י ל ו ש כ ל ש ל ה ם‬ ‫אבל בני האלם הלסוקים‬
‫מ ע ן מאול מהשיג הלבלים ע ל אעיסתן‪ .‬ולכך אדם ננצסמהצמויקלישוןוילועמון(‬
‫לועל קלוש ו ל ס ה ו א ‪:‬‬ ‫כי אינם י ו ד ע י ם ל ק‬
‫ז‬ ‫של שבועות‬
‫ךשוחך! לזה‪ .‬להקדיש ליו^ךם ?נחרדךוח בשפה בתרה‬
‫ובנעימה לןךשה כלם כאחד עונים ואומרים בלראה‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫קרוש ו קדוש קךוש ן; *יבאות ?לא 'כל־הארץלבוךו‪:‬‬ ‫ז‬

‫שם המסבר סתום בראשי החרוזות שמעון‪ .‬אלא שהקדים בראש כל חרוז פ ע ה‬
‫אםת או שתים מפסוק ועתה בנים שמעו לי וגוי )משלי ל‪ .‬ס׳ ל י נ ( ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫ועתה בנים׳ ‪#‬ית למלן ?תפארת מפאר‪.‬‬

‫בדקמי עיר מעטף ומעטר ומתאר‪ '.‬בהוד‬
‫ויהדר ו^בחמבאר‪'.‬בעטרת ‪.‬גאות ובתר‬
‫נורא יתפאר‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫שמעו לי סללו‪ .‬עזוז נורא פלאי• גדלו• ‪##‬מו‬

‫ערב לו‪ .‬תכרו נעים להללו‪ /‬להיכלו נדזמד‬
‫לו• וכבודו גהדרלג והודו נאה לו‪ .‬ו^טךתיו‬
‫‪7‬‬

‫מנעימים ל ו ‪:‬‬ ‫ז‬

‫ואשרי‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫ישראל הנקראים )בניס שירו‬ ‫ועתר‪,‬‬ ‫כרקמי שיר‪ .‬שיר מיושר ומקיסל‬
‫נ ק ר ו ז י ם‬

‫למלך( אשר הוא )בתפארת‬ ‫כאלו מרוקם‪) .‬ומחואר( גם הוא לשון‬ ‫‪1‬‬

‫‪-‬‬ ‫מ‬‫‪,-‬‬ ‫י‬‫‪*-‬‬ ‫ר‬ ‫‪.‬י*י*י«‬

‫י ו ד י‬
‫‪:‬‬
‫״י '‬
‫ט‬
‫יימאי‬
‫י ה ו ש ע ט‬
‫מימוי י ס ־‬
‫ה נ נ י ל‬ ‫כ מ‬ ‫ב ו נ‬

‫מעואל בלקמי שיר( בציורי שירים הוא‬ ‫‪ 0‬ה ל י ם‬ ‫ל ‪ 3‬ש ש‬‫‪.‬‬ ‫י ה ד ר‬ ‫ס ו ל‬ ‫ה‬ ‫ע ש‬ ‫ו ה ד ר (‬ ‫) ‪ 3‬ה י ד‬

‫)מעונו‪ q‬ומעונול ומתואל( כי כמללפון‬ ‫ק״ל א‪)[:‬געטרס גאוס( עש״ה ה׳ מלן נאום‬
‫מעעל אה סקביה בתפלתן של ישראל‬ ‫לבש שם צ״ג אי‪) :‬מלולו( לשון לנוי ‪] :‬שפ»י[‬
‫שהיא עולה עמלה על ראשו‪ .‬ומתלבש‬ ‫‪ .‬׳ יי'‬ ‫ג‬ ‫מ י ש‬
‫‪.‬‬ ‫ל ע י ל‬
‫! י‬ ‫ש‬
‫ז ה‬
‫‪°£‬״‬ ‫?‬ ‫נ‬ ‫‪3‬‬
‫‪V‬‬
‫‪,‬ד‬ ‫י‬ ‫)וזכרו( הוא שם אלבום ואלת״ במ״ש וזה‬
‫זכרי ללוללור)שם(‪) :‬ימשרפיו( המלאכים‪ :‬סקב״ם )בהול והדל ושבס מ ט א ד (‬
‫סיעב ‪ .‬שישלאל מש‪3‬סין או‪0‬ו‪ .‬זם‬ ‫)ענליו( ישראל‪) :‬והיכלו כסמל לו( מם׳׳ם‬
‫הוא לו למלטש‪ .‬כמ״ש סול והדפ‬ ‫" י י‬ ‫ובהיכלי כילי ל>י ׳‬ ‫מ‬

‫לבשת )בעעלת גאות וכתל טלא יתפאל( בעעלת גיאות וכתר ימפאפ‬
‫אל ט ר א ‪) .‬שמעו לי מללו( למלל ל ו ‪ .‬ולספר לו )עזוז מלא פלאי גללו ‪.‬‬
‫ששמו( שם הוייס )עלכ לו( ונאה לו כי שם הוי״ה מולה על הוייתן‪) .‬וזכלו(‬
‫שם אדטת ואלהים שניתן לשומ לזטל גשם ז ה ‪ .‬הוא )נעים להללו(‬
‫בשם זה )ומשרתיו( ס»לאטס מנעימים ל ו ‪ .‬ואשלי לישראל עבליו כ ר ‪.‬‬
‫כי‬
‫מעשה ארג‬
‫נחמל ל ו ‪ .‬ונראה לפרש מ״ל שמנואי נסערים כ» היכ״ל ב ג ״ אלנ״י והי& היכל‬ ‫היכלו‬
‫להוי ״ם‬
 ‫יוצר ליום ראשק‬
‫וא‪#‬רי‪. ,‬עבדיו המטמיעים בקול ‪#‬בחו‪.‬‬
‫ביערבים לפניו ומקבלים נכחו‪ .‬קייו^מעיאל‬
‫השיר מישמיעם ככחו י‪ .‬ל‪#‬תק המון מעלה‬
‫ברון בני אזךחו‪:‬‬
‫י דרבי ׳ וחובי תת קףםה למקרה אירים‪.‬‬
‫המשיגב ומכתר בכתדי בתרים‪ .‬פאר מלכים‬
‫תהלה לברורים‪ .‬מפלודו יחילו איתנים‬
‫וצורים‪:‬‬
‫י ת׳ יעמדו‪ .‬נכספים בחברות מעט מקףצו‪.‬‬
‫בפחד גיךאה למעריצו ולהקדישו‪:‬‬
‫אחר‬
‫בית לוי‬ ‫מטת לוי‬
‫‪B‬‬ ‫‪«u‬‬ ‫ט י ( ‪) :‬פמטיאל(‬ ‫נניל )‪0‬י‪.‬ל־ס ניט‬ ‫ו נ י עלנים לפניו ומקונליס נכסו( שנסים‬

‫כלכס‪-‬ב ‪ o i‬זו •צר״׳ לי ההלת׳ יספ‪,,‬‬

‫השל( מלאך הממונה להשמיע שבסיס‬
‫)ישע״ מ״ג כ״א(‪) :‬חת( כמו לחח‪) :‬למקרה‬
‫ותהלות של ישלאל )משמיעס בכסי(‬
‫איילים( לשון המקרה נמים עליותיו)תהלים‬
‫)ל‬ ‫להם למלאכים‬
‫ש ת ק‬ ‫מכליז‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫‪3‬‬

‫ק״ד ג׳( )יולכיה( םיאר לישראל שהס בכי‬

‫י‬ ‫׳‬ ‫‪. y‬‬ ‫י ‪,‬‬ ‫‪h‬‬

‫מלכים‪) :‬לברורים( תיאר לישראלהנבחרים‪.‬‬

‫ממון מעצה( שלא יאמרו ש י ל ה ל‬
‫ע‬

‫)ים־לו( לשון רחש ורעד‪) :‬איסניס( חזקים‬

‫) ב מ ן ( רינה ושירה )בני‬ ‫שיאמרו‬
‫וסקיפים‪) :‬יצורים( כענין לאון יחילו הרים‬
‫אזרסו( בני אברהם מ ק ר א איתן‬
‫)חבקוק ג י( וכענין והצורים נחצו ממט‬ ‫‪ ,,‬״‬ ‫‪,‬‬
‫ן ס ן ‪3‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ן ס ן ג‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫)‬ ‫ס י‬ ‫א‬ ‫ר‬

‫)נחום א ו( )נכספים( ל׳ חמדה <גל' נכספמ‬

‫י״‪.‬‬ ‫•י י‬ ‫י‬ ‫‪1 % 1‬‬
‫וגם כלםי\ נפש• )מילים פ״ד ג( ‪) :‬מע?‬
‫עלי )מה קלושה למקרה איילים( ל‬
‫ה מ‬

‫מקדשו( סואר לנהכ״נ שהוא מקדש מעמ ;‬

‫קלושה להקב״ה המקלה אויר שמים ‪.‬‬
‫)המשגב בכמלי כמלים( ע ״ )פאל(‬
‫שנותנים ישלאל שהם בני )מלכים( וע‪-‬י )תהלה לבלולים( תהלה שנותנים‬
‫ומתקשנו בתפלתם •‬ ‫יםראל הברורים מכל האומות כי כקב״ה מהפאר‬
‫)ישמורו נכתפים בסצלות מענו מקלשו( הסומלים לבוא בסצרות בהכ״נ שהוא‬
‫מקלס מ ע ע ‪ .‬ישמלו )בפסל ויראה להעריצו ולהקדישו( להעריצו ולהקדישו‬
‫בילאה‬
‫מעשה ארג‬
‫להוי״ה )משמיעים גקיל( ׳״מ משמימ ספלסס של ישראל בקול שישחקו המלאכים‬
‫)במו( והראב׳׳ן מפרש ברון בני אברהם כמו שפירשו כז״ל הפסוק ברן יחד כוכבי בומ‬
‫ל‬

‫אלו ישראל שנמשלו לכוכבים‪ .‬ואמ״כ ויריעו כל בני אלהים וכ״ה במדרש )למקרס‬
‫אוירים( המקרה שמים על אויר וסלל העולם‪ :‬שעשאם לשמים כמו קורים ‪ .‬או עשה‬
‫קירות‬
 ‫ח‬ ‫שד שבועות‬
‫קי׳ח אחר ‪#‬תי תיבות מזכירים שם רןךשו •‬
‫להודיע לכל כני הם זרע קדושו‪:‬‬
‫והחיות לישיוררו וכרבים ׳לפארו ושרפים ;הנו• ואראלים‬
‫ןברסי• פני כל רדה ‪.‬ואופן ו?רוב לעמת שיפים י לעמתם‬
‫ברוך ‪ J p i i p‬מיקומו‪:‬‬ ‫?ןיש?חים ןא‪?1‬ןרים‪ .‬י‬
‫‪ .‬לאל ברוך נעימות‪.‬יחנו‪ .‬למלך אל חי וקןםןמימח ייאמרו•‬
‫ותשבחות ‪:‬׳^מיעו‪ .‬כי הוא לבדו פועל לבורות ע^ה‪.‬‬
‫חדשות בעל מלחמות זורע ?ירקות מצמיח ל־שוע־וח בורא‬
‫רפואיות נורא סהלויח ?*דון הננןלאיות המחריש ?טובו‬
‫?כל־ייום חמיד מעשה בראשית‪ :‬כאמור 'לע^ה איורים‬
‫גדלים כי לעולם חסדיו‪ :‬אור חךש על‪-‬צי־ו{ תאיר ונזנחה‬
‫כלנו• מהרה לאורו‪ '.‬ברוך אחה״ל; יוצר המאורות‪:‬‬
‫"לאהבה רבה אסבחגי־ן; אלךדנו רומלה ?‪.‬דולה ויתרה‬
‫חמלת^נלינו אבינו מלכנו''?עבור אבותינו ‪#‬בטחי?ף‬
‫ות^מדמ חקי חיים כן תחננו ותלמדנו•‪ :‬אבינו האב הרסימן‬
‫המרחם 'ירחם עלינו ןתן ?לבנו* להבין ולהשכיל ל^מע‬ ‫‪7‬‬

‫ללמד וללמד לשמר ולעשות רליןים ^ת־כל‪-‬ךברי הלמוד‬

‫ח־וךתןז י באסבה‪ :‬ןהאר עינינו ?ת־וךחף ןךבק ילבנו•‬
‫במצותץז‪/‬רחד לבבגי לאהבה וליראה'^מןז ןלא־־נביוש‬
‫לעולם ; ע ד ‪ :‬כי ?שם פןףקף הגדול והנורא בטחנו נגלה‬
‫ונשמחה‬
‫לוי‬ ‫מטה‬
‫השלמ‪ .‬כי המלאכים מזכילים‬ ‫בילאה ופסל‪ .‬וסביגין ישלאצ יומל ממלאכי‬
‫)אסל שתי תיבות( של שמע‬ ‫את השם אסל שלש תיבות קי קי קי‪ .‬וישלאל‬
‫את שם הוי״ה‪ .‬וכל זס‬ ‫שם קדש‪ . 0‬מזכירים‬ ‫)מזכירים‬ ‫ישלאל‬
‫קדושי(‪:‬‬ ‫)להוליע לכל כי הס זלע‬

‫ארג‬ ‫מעשה‬
‫קורוש השמים מאויר ‪) :‬אחר ששי חיבוס( כדאיחא במש׳ )חולין ד׳ צ׳יא בי( חביבין ישראל‬
‫לפני הקב״ה יוחל ממלאכי השרש‪ :‬שישראל מזכירים את השם אחר ששי שיבוש שנאמר‬
‫שמע ישראל ה׳ ו נ ו ׳ ‪ .‬והמלאכים אינם מזכירים אוחו אלא אחר ג׳ פיבום כדכהיב ק׳ ק׳‬
‫ק׳ ה׳ צנאוס‪:‬‬
 ‫יוצר ליום ראשון‬
‫'ונשמחה בישמגקף‪ :‬וו־״ביאנו לשלום מאךבע כ?פות הארץ‬
‫וחוליכנו ק־וממיוח לארצנו‪ :‬י כי אל פועל ‪<:‬טוע‪1‬חאחה‬
‫ז‬

‫ומוי בחרת מכל־עם ולשון ופןרץחני ל־שמף* הגדול' ס^ח‬

‫באמח^^הודוח לןד ״ רלנסךךי ?אסבה ‪ :‬כתן אחה‪/‬י;‬
‫יסיל אומר אל מלך נאמ}‪1‬‬ ‫הבוחר בעמו ישראל ?א הבה‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫דבלים ף די‪.‬‬

‫ישראל יהוך‪ ,‬אללזיני ותו׳ א ס ד ‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪»0‬‬
‫^ ב ל ס ש ברוך שם ?בור מלכותו לעולם ועד‪:‬‬ ‫י‬
‫ואהבת את ;הוה אלרזי^?כאלב^ י‪?3‬ל־‪^8‬י ? ? ל ־‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬

‫מאדף‪ :‬והיו הדברים האלה ‪$$‬ר אנכני מצוןז היום י על‪-‬‬

‫לבבף ‪' :‬ושננחם לב|יף 'ןדבךת בם ביש?תף\?ביתף‬‫ג‬

‫ו?לכחןז בדרך עשקגןןז ו?קומ'ןז‪ :‬וקשךתם'לא‪1‬ת' על״‬

‫‪:‬‬

‫;דן< 'ןהיו' לט־טפת יבין *‪.‬עי^יןז‪ :‬ו?‪:‬ת?תם על־ץמזוח‬

‫ביתףוב^?ר^*‬
‫י י י ‪ °‬והיה איבדשמיע תשמעו אל־מצותי אשר אנצני מצות‬ ‫ג‬

‫אתכם היום לאהבה את־־יהוה אלדןקם ולן‪3‬ת בכל־־‬

‫יורק‬ ‫לגבכם ו?כל־נ^כם‪:‬‬
‫ומלפןוש ןאס^ת רען? ותי^ו‪:‬צהר^‪:‬ןנחחין^ב בש^ך‬
‫ל‪3‬ךזכ?תןז‪/‬ואכלת ן^בע'‪ 5‬י ^ מ ף ‪? 4 6‬ך‪:‬נ‪$‬ה לבמם‬
‫ז‪:‬‬

‫וסרתם" ‪.‬ועבדתם אלךזיס ‪#‬חרים )ה^תחויתס להם ‪:‬‬

‫וחרה ^אף־יתה ב?ם תגצר'את־השמלס ^ולא־יך^מטד‬
‫והאדמה לא תתן אח־יבולה!אבךתם מהרה מעל האר*ץ‬
‫הטבה אשר ןתזז נתן לכם ‪ :‬ו^מחם את־דברי אלךן‬
‫ז‬
‫;‬

‫על־ל^יכם ןעל־נ^שכם ולןשך^זם אתם לאוה ע^״ידכפ‬

‫והיו לטוטפת' בין עיניכם* וילמךתם אתם אח־מיהם לדבר‪-‬‬
‫בס בשבתן? בבילןןז ו?ל?תןז בןללד ??^??‪ fi‬ו?קומןד';‬
‫וכתבתם ע^־מזוזות ביתןז וב׳שןדיף‪:‬‬
‫למק‬
 ‫ט‬ ‫־של שמעוה‬
‫למען‪.‬ירבו ימי?ס וימי ?ניקם^על האדמה אשר נשבע‬ ‫‪:‬‬

‫יהוד‪ ,‬לאבהיכם לחח להם כימי השמים על־־־הארץ‪':‬‬

‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VITT‬‬ ‫‪ V T‬״‬ ‫־‬ ‫"‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪. T‬א‬
‫‪,‬‬
‫‪J " T‬‬ ‫‪V.V‬‬ ‫״‬ ‫י•)•‪.‬־!‬ ‫‪yT‬‬ ‫‪:‬‬

‫»ן» ריא^רןהוה אל־משה לאמר‪ :‬דבר אל־בני ישראל‬

‫ואמרח אליהם וע^ו להם ציצתיעל־כגפי מדיהם לד־רהם‬
‫ונתנו• _על ציצת הכנף פתיל הכלח‪ :‬והיה לכם לציצת‬
‫•‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪v T‬‬ ‫‪JTT.:‬‬ ‫‪- :‬ו•‪.‬׳‬ ‫׳‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬ד^‪/‬ץ‬ ‫\ ‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪•J‬‬ ‫‪:‬דו‪:‬‬

‫וראיתם אחו וזכרתם את־כל־מצות ‪.‬יהוד‪, ,‬ועשיתם אתם‬

‫ולא תתורו• אחריי;לבבכם ץאחרי‪?.‬ג‪:‬ניכם ‪.‬א^ר־־־אתם‬
‫זנים אחריהם‪ :‬למען'תזכרו'ועשיתם 'את־־כל~םךתי‬
‫וךרןתם י ך!דשים לאלחיכם ‪ :‬אני" ‪" rrjfr‬א^לךסם‬ ‫ו‬

‫הוצאתי אתכם מארץ מצרים 'להיות לכם' לאלהים אני‬

‫י ‪JT‬‬

‫אפכנז אמת רציב ונכון מילין אמה מציב ונכון ולןים וישר ונאמן‬
‫הוה אלהיבם; יש לצר^ אלהיכס צאמח‪ ,‬אכן ימן ליוס מענו שלא יבוצע הזי‪.‬״‬
‫וקים ״'וישר ונאמ ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר‪.‬‬
‫•‪T‬י• י‬ ‫! ז י‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: V‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪T T:‬‬
‫הדבר ומחקן ומקבל וטיוב ויפה הדבר הזה עלינו‪.‬‬ ‫וטוב רפה‬
‫‪Tl-l‬‬
‫•‬ ‫•י‬ ‫־ ‪ T‬יי‬ ‫‪VT:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪| \ :‬ד‬ ‫‪|| T •.. :‬‬

‫הזה ‪;:' .‬ל אבותינו לעולם ועד ‪ .‬אמת אלהי עולם מלכנו צור‬
‫י‬

‫ואלינו על בנינו של ‪.‬יעקב מגן‪.‬ישענו‪ .‬לדור ודור הוא לגםו^מו‬

‫*דורותינו• ו_על יכל לןים וכסאיו נכון ומלכותו ואמונתיו <^עד‬
‫דורות זרעי ‪:‬שראל קימת‪ .‬ודבריו חיים והימים נאמנים‬
‫ונחמדים לעד ולעולמי עולמים על אבותינו‬
‫ועלינו על בנינו ועלי תחתינו ועל כל דוריות‬
‫‪T‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫••‬ ‫; ־‬ ‫‪• T‬״‬ ‫״״‬ ‫גדי•‬

‫זרע ישראל עכלף •‬

‫על הראשונים ועל האחרונים לעולם‪.‬ועד חצן ולא !עבור‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫א?ןת שאתה הוא ל; אלהינו ואלהי אבותינו לעולם'ועד‪:‬‬

‫אתה הוא מלכנו• מלך אבותינו• אתה‪ .‬למען *שמ^מו!‬
‫‪rpp‬‬ ‫לגאלנו כא^ר‪/‬אלח את ^בותעו ‪ :‬א‪$‬ת מעולם‬ ‫‪7‬‬

‫הניתל^לינו ניןרא ןא^בה אין אלהים' זולתןז‪:‬‬

‫‪T‬‬

‫שם המסבל שמעון בר יצחק חזק ו א מ ץ ‪ .‬שמום ‪3‬לאשי השלחים‪ .‬אלא שהקדים‬
‫בלאש כל שלוז לאשי הכתובים מעשלת סדבלים וכל סלח מפייס על לשון‬
‫ה מ ו ב מפסוקי שמעו מוסל ונוי )שבמשלי סי פי( וטונת הפייכון להזכיל‬
‫‪,‬‬

‫פשלמ‬ ‫‪M. i l l‬‬ ‫‪2‬‬

 ‫זולת ליום ראשון‬
‫עשרת הדברות יקצס פירושו וענשו של לא מעשה‪ .‬ושכרו של עשס‪ .‬ונו עשלס‬
‫?‬ ‫בתים; וכל בית יש בי ג׳ סמזים‪:‬‬

‫אנכי‪ ,‬שמעת לנתאימו• ק‪1‬ילו מלכורך־‬

‫ולא תאשמו‪ .‬שמעו מוסר נסכמו‪ :‬לא יודה‪,‬‬
‫‪4‬‬‫מקויכם זר ותרעו‪ .‬ומעבוךתי בל תגרעו‬
‫ואל תפרעו‪ :‬לא תשא ענש לחללי* יסנצל‬
‫ממכאוב ומהלי‪ .‬אשרי אדם שמע'לי‪:‬‬
‫זכור‪ ,‬ושמור את יום‪ .‬ןתסצא כפר ופךיום‪.‬‬
‫לשקד‪.‬על ךלתתי יום יום ^כבד‪ .‬נא הוךיןד‬
‫במבטחי‪ .‬ותארץ ימים ותהיה חי ‪ .‬ל^מר‬
‫ז‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫מזוזות ‪$‬תחי‪ :‬לאו‪/‬רצח׳ ‪3‬ג‪5‬ש ממים‪,‬‬ ‫ז‬

‫ויהי‬
‫ממד• לוי‬ ‫בית לוי‬
‫כשהשעעס דבור אנכי‬ ‫שמעת ‪.‬‬ ‫אנכי‬ ‫כל המוסים‬ ‫י א ש מ ו‬ ‫ל א‬
‫י‬ ‫ד ו ג מ מ‬
‫מאשיי‬ ‫ןלא‬
‫ה• אלהיד• וינתאיימו ( נ ת י י ר א‬
‫‪,‬‬
‫בו )מהלים לל כג( ופרש׳׳' ולאיהחיטו‬
‫‪w‬‬ ‫‪i‬‬ ‫״‬ ‫™‬ ‫‪M‬‬ ‫‪,‬‬ ‫!‬ ‫™>‪f‬דיי•‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬

‫כצ באי עוצם ‪ .‬וכך אמרת )קבלו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫א‬ ‫) מ ש ל‬ ‫כ ל ג צ מ‬ ‫ן ה ‪ 8‬ר < ו‬ ‫כ מ ו‬ ‫ג י נ ן ו ל‬ ‫ל‬

‫מלכותי ‪ .‬ולא תאשמו( ולא סססרעו‬ ‫כה‬

‫לאמל אשמנו כי קבלנו מ ל מ ח ך ‪ ) .‬ל א ‪,‬‬
‫יהיה מקויכם זר( לא יהי׳ הוסלתכם לאל זר )ותרעו( כי מעשו לעצמכם*‬
‫)ומעבודתי אל תגרעו( כמיש ולא תגרעו ממנו )ואל תפרעו(‬ ‫ר ע בזה ‪.‬‬
‫ואל תנעלו מעבודתי‪) .‬לא משא עונש לסללי( לא תשא עליך עונש שצ‬
‫פילול השם ‪ .‬כי הנשבע לשוא הוא מסלל השם )ותנצל ממכאונ ועמלי(‬
‫של כי לא ינקה ה׳ אס אשר ישא אס שמו לשוא )זכור ושמור אמ יום( זכרסו‬
‫בקדוש ושמרהו במלאכה )ותמצא כופר ופליום( וגאולה לגו‪ . 0‬וסזכס לשקול‬
‫על דלתותי( בהמ״ק )יום יום ‪ .‬כבד נא הוריך‪ .‬במבעשי( שהבעסשיך למען‬
‫יאריכון ימיך על האדמה )ותאריך ימים ותהיה שי( ש ם ‪ .‬וסוכל )לשמור(‬
‫שם אס )מזוזות פתשי( ולעבוד ענודסי )לא סרצס בנפש מסיים( כל נפש מכל‬
‫סיים‬
‫מעשר‪ ,‬ארג‬
‫שמעת בסירי״ק השי״ן כי הוא פועל יוצא‪ .‬ומעמו השמעש )ונסאיימו( ל׳ אימה‪ .‬וקאי‬
‫• ‪ : -‬־ ד על כל העולם‪ .‬כלאימא במכילפא כשאמר הקנ״ה אנכי וגי' היה האין חלם כוי‬
‫ע ן גאופין שעה ימכנסו כל אומוס ה»יל‪ 0‬ונאו אצל בלעם וכוי וי״מ על ישראל כמ״‪•0‬‬
‫ל ׳׳מ וירא העם וינועו ויעמדו מרסון‪ .‬שהיו נרסעיס לאסיריהם י״נ מיל‪ .‬ד״‪9‬נ‬ ‫ע‬ ‫ר ן ״‬

‫ן א י י מ ו ( ל״ אום ואומה‪ .‬ור׳׳ל שנעשי לו לאום מ״י קבלפ אלהיהו‪ .‬וזה שסמן אסריו•‬ ‫וגם‬

‫)סבלו מלכוםי( • )נל סגלעו ואל ח‪1‬רעו( כצ׳׳ל‪ .‬ולא כאשר נדפס גמסזור* )וסכמו ואל‬
‫ושגו בזה המדפיסים‪ .‬כי כל חרוז מסיים על לשון הכםוב כמביאל גשקדמע'‬ ‫הפריעו((‬
‫הניונו‪ .‬וכבר בא חינם )וסכמו( בםכוז התולס )שמעו »והל וסכמו(‪) :‬םפרעו( י״מ לשון‬
‫פלעון‬
 ‫י‬ ‫י של 'שבועות י‬
‫‪.‬ויהי חלקך בתים‪ .‬בי מצאי מצא סיים‪:‬‬
‫לא תנ^ף י ך ‪ #‬ף ?ויוני‪' .‬מחדקה\‪#‬בע‬
‫עדני‪'.‬ויפק רצון מיי‪ :‬לא ת^נבי יר‪.‬ע איש‬
‫ז‬

‫?אישו"כייעמלו לריק לדזישו‪ .‬ןחימאי חמס‬

‫נפשו‪:‬לא תענה‪/.‬דקילעות‪ .‬מלשניוידש‬
‫צלמות‪ .‬כל'מתנאיי אהבו מות‪ :‬לא תלזמדי׳‬
‫חפצים הרביתה‪ .‬תעודה "קשר אך׳בתה‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫חכמות‬
‫בית לד‬ ‫מטה לוי‬
‫‪q!!5‬‬ ‫נמו ויצא‬ ‫גיול» ‪.cb‬‬ ‫ני!( ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ו < ה‬ ‫)‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫ו מ ו‬ ‫‪( , . . , Jj,, ,‬‬‫‪B‬‬

‫‪ ( 0 4‬לבלא־שי ד־יס ו מ י ״‬ ‫־לקן‬

‫ממנה‪:‬‬ ‫]מרחיקה[ המרחיק‬ ‫ומכות אש ‪.‬‬ ‫א‬ ‫ה י‬
‫לא יחצו ימיהם )לא מ נ א ^ כי‬
‫]יקישו[ צ׳ מהירוס כמו‬ ‫]עדני[ ל׳ עדן ‪:‬‬ ‫)רש‪ q‬מיוני( לשסי אש ומכוס אש עד‬
‫!״?‪r‬‬ ‫אבדון סאכל ‪ .‬כמ״ס היססה איש אש‬
‫וגר נשץ‬ ‫משנאי[ כמ״ש שש הנה שנס ה׳‬ ‫״ ‪.‬״‪.‬ן‪.‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫«*‪ *A ...... !•..‬״*•״‪•..‬‬
‫י שקר וגד יפיס כזבים עד שקר‪) .‬משלי ‪f‬‬ ‫‪4‬‬ ‫*‬ ‫?‬ ‫ל‬
‫‪"*. V‬״י‪.‬‬
‫ה‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל ס נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪w‬‬

‫איש על הגחלים ורגליו לא סכוינה כ) פז יז יט( כי הם כופרים בה׳ היודע נקהרומ‬

‫הגא אל אשס לעהו ‪) .‬מלסיקה( כל ]סעודה[ סואר לחורה עש׳׳ה צור תעודה‬
‫מ ס י ס‬
‫המלסיק עצמו מן המנאפת )ישגע‬
‫ע מ י ( של גן עלן ‪) .‬ויפק לצין מהי( שנועל שכל כאילו עשה מצוס ‪ .‬כלא‬
‫תגנוב( יגיע של שוס )איש( אשל לאוי )לאישו( ולבעלי כי הוא האיש‬
‫אשל יגע בקניינו‪) .‬כי עמלו( כי העמל של פבילו‪) .‬לליק יסישו( לליק‬
‫יסיש ויסענג בו הגונב‪ .‬כי לא יקום בילו )ופועאי חומס נפשו( והחוטא‬
‫גוזל גס אס אשל לנפשו‪ .‬כי אן‪ 0‬מה שיש לו כבל בהיתר גם הוא יאבד‬
‫ממנו ויכלה‪) .‬לא סענה צדק לעוס( לא סעיד לעווס הצדק‪) .‬מלשני( וגם‬
‫המלשין הוא נכלל לא סענס ‪ .‬לכן )יילש צלמוס ‪ .‬כל משנאי( בין המלשין‬
‫בין עד שקר )אהנו מות‪ .‬לא תחמוד( כי)ססצים הרניסה( כנל הלניםס לן‬
‫ספצים ‪ .‬ולא ספמוד יוסר כי אין לדגל ^ ‪ . q‬כי הפומל לא ישנע‬
‫לעולם רק סמדס המורה שנקרא )סעודה קשר אהנסה( סקשר אהבמס על לבך‬
‫סעיל‬
‫מעשה ארג‬
‫פרעון ור״ל שלא סערעו חונ פורעניות‪j) :‬״‪ c[t‬מיוני( כענין שאמר שלמה על הנוא^ היססה‬
‫איש אש בחיקו ובגדיו לא סשלפנה‪ .‬אם יהלן ליש על הגחלי׳ ורגליו לא סכוינה‪ .‬כן הבא‬
‫א ל א ‪ 8‬ס לעהי וגף )משלי ו כז( כי אש היא עד אנדון מאכל‪ .‬שכן כמן סקב״ה שעו בין‬
‫איש לאשה יו״ד באיש וה״א גיישה‪ .‬וכשהם מנאפים מסלק שכינסו מביניה׳ ונשאר אש ‪.‬‬
‫ויו״ל של כיוני ה ו א כיריד של ויורג״ סורי )ישעיה •ט ט( וביו״ד של בהמוס שדי )מהליס‬
‫גו ם ( ‪) :‬מרחיקה •שנפ עדני רפק רצון מהי( טיל דאימא )בקדושין ד׳ למ ב( שנוסניס לו‬
‫שכר כאלי עושה מצוה ומושין לו ג ס ‪) :‬ויפק רצין מה׳( וי״מ יוציא רצון שלו מן הקב״ה‬
‫»למ שקירא אוהו הקב״ה טוב ‪ .‬שנאמר טוב לפני האלהים •מלט ממנה )ססלס ז׳ כ״ז( ‪:‬‬
‫)לא סגנוג( הנה אעפ״י שהלאו הזה אגונג נפשוס קאי כמו שפירש״י )שמוס כ׳ י״ג( בגונג‬
‫נפשוס‬
 ‫זולח ליום ראשון‬
‫חכמות בנתה ביתה‪ :‬״ק וכל קנעיך ש ג ע ה ‪.‬‬
‫יקר מאד טבעה‪ .‬חצבה‪.‬עמודיה שכעה‪:‬‬
‫חזק ואמץ בנזךה• בזךאתצוךף להתאזרח‪.‬‬
‫והוא‪:‬חיה לף^עץרה‪:‬‬
‫'‪.‬עזרה אב‪1‬חינו• אחה הוא מעולם מגן ומדשיצ למיהס‬
‫אהךיהם בכל־דור‪.‬ודור‪} :‬ירום עולם מיושבף ומי^פטץ‪-‬‬
‫וצךקחף עד אפסי ארץ‪ :‬א‪#‬ךי איש ‪:#‬־^מע למצרתיןז‬
‫ותרחף וךבךף';שים^על לבי‪$ :‬סח אהה י אדק לעמף‬
‫ז ו א‬

‫ומן ך גב‪1‬ר־ לריבךיבס‪ :‬אמה אהה הוא ראשון ואחה הוא‬ ‫ז‬

‫אחרון ומבלןגדיף אין לנו• מלך גואל ומושיע‪ :‬ממצייס‬

‫גאלחנו יי אלהינו ומביה עבךיםפדיחנו‪ :‬כל־?כוךירזם‬ ‫‪:‬‬

‫הרגח ולמךף גאלת ןנם־סוף בפןעחהךים טבעח וירידים‬ ‫‪:‬‬

‫העברח" ויכסו מים צךילזם ‪#‬חד מלזם לא נוהר‪ :‬צל־זאת‬

‫שבחו אהובים ‪.‬וחיממו י אלןנחנו•'ידידים זמירוה שירות‬
‫וה‪?/‬בחוח ?רכוח והודאוח לקלך אל חי גקים‪ :‬רם ונשא‬
‫גדולי‬
‫בית לוי‬ ‫מטה ‪%‬וי‬
‫מעיד •‬
‫בימה(‬
‫)וכל סנייניך( על כל "הקניינים קנה‬
‫הואר"להקג״ה‪:‬‬ ‫י‬ ‫מכמה)שבעה( ממנה‪ .‬כי היא משביע‬
‫)יקר‬ ‫הקניינים ‪.‬‬ ‫מכל‬ ‫אומן יומר‬
‫שבעה(‬ ‫עמודים‬ ‫)סצבס‬ ‫מאוד‬ ‫יקרה‬ ‫היא‬ ‫מאוד עבעה( מעבע של מורס‬
‫בנזרס(‬ ‫י ז‬ ‫א מ‬
‫) יו‬
‫ש ז‬ ‫‪:‬‬
‫י יו (‬
‫א‬ ‫‪7‬‬ ‫מ‬ ‫‪5‬‬ ‫ק‬
‫בסורה כדאימא )במסכמ‬ ‫שבעה ספרים‬
‫ביראס הקב״ס כאזול‬ ‫בנזר של סורה ‪ .‬ומזכה )ביראס צורן להסאזלה( לדבק‬
‫במםני האיש ‪:‬‬

‫מעשה ארג‬
‫נמשומ הכמוב מלבר‪ .‬היינו בפרט אבל בכלל הוא כולל כ< מיני גנינה‪) .‬כי עמלו לריס‬
‫׳מישו( ואפילו מה שיש לו רבר נהיהר גם הוא יאגי » <י יינל יייהיב יבאה אל גיס‬
‫ה‬ ‫מ‬

‫י(זקשד‬ ‫יגנגואל גיס הנשבע בשיר לשקר ונלחו ואש עציו ואה אבניו וזהו)ומוטאי יי»ס‬
‫נ פ ש‬

‫גפס״מ וציר״י ל״ל‪) :‬חכמות בנחה( כצ״ל וללא כמו שגלפסי במחזורים )מכמוש ‪'-‬״•‬
‫נשים בנסה( י הוא צ‪) -‬משלי ט א( כנ״ל בהקלעמ הפיונו‪ .‬אלא שנסםל‪ 3‬להס הנמו‪3‬‬
‫‪rtig‬‬
‫ס‬ ‫כ‬

‫השי״ן גפסיפ‪:‬‬ ‫י ׳ יל(; ובכל כ״י איננו)הכזה״ס&(‪:‬‬ ‫)‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫‪B0‬‬ ‫ה כ פ ו ‪3‬‬ ‫ע ס‬ ‫ז י‬
‫יא‬ ‫של שבועות‬
‫ןדול ונורא מי^פיל גאים ומגביה שפלים מוציא אסירים‬
‫ופוךה ענוים *ועוזר־ דלים זעמה לעמו בעת שמגם אליו‪:‬‬
‫וןזהלוח לאל עליון ברוך הואיומבךך‪ .‬משה ובני י^ךאל‬
‫לף ענו• שיךה בשמחה רבה ואמרו• כלם‪ .‬י‬
‫‪T‬‬ ‫•י‬ ‫‪: f :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫?‪.‬ץ'‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I :‬‬

‫מי־־כמכה באלם יהוה מי כמנה נאדר בקדש נורא‬ ‫‪:‬‬

‫ההלה ;נשה ?לא‪ ':‬שיךה חדשה שיבחו• גאולים לשמןז‬

‫על־שפח הים יחד כלם הודי• להמליכו ואמרו‪ .‬יי! ימלך‬
‫‪I‬‬ ‫• ‪.‬י‬
‫;‬
‫‪jr:‬‬ ‫‪ :‬ד ;‬ ‫‪• : • :‬ו‬ ‫••ד‬ ‫‪1‬־‬ ‫־ ד‬ ‫; ־‬ ‫־*‬‫‪6‬‬

‫לעלם ועד‪:‬‬ ‫ז‬ ‫;‬

‫יצור י^ךאל קומה בעזרת ‪.‬ישראל ופדה כנאמןד ‪.‬יהודה‬

‫וישראל)‪£‬א^נו ;י צבאויח שמוי *קדוש'ןשךאל(‪:‬י'‬ ‫‪:‬‬

‫ברוך אחה' ן; גאל'ישראל‪ ':‬י‬

‫אדני שפסי תפתח ופי יגיד תתליתף‬
‫‪:‬‬

‫‪•• T‬ן|‬ ‫‪• :‬‬ ‫־ •‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪ T‬־י‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־־‬

‫‪#‬לד\נו• ואלהי אמהינו• אלהי א^רהס‬ ‫ברוך אחה‬

‫‪#‬להי ך<הק ואלךזי !עקב האל הגדול הגבור ןהנוךא אל‬
‫עליון גומל ססךם טובים ןקנה הכל וזונ;ר חסדי אב־וה‬
‫ומביא גואל'למי ?‪:‬יול‪.‬ם למען ‪ nop‬באהבה‪.‬‬
‫מלך עוזך ומושע ומגן י 'ברוך אחה ן; מגן אמ־הם‪:‬‬
‫אחה גבור לעולם אדני מחיה מהים אחה רב לה‪1‬־ש‪:‬ע‪.‬‬
‫מכלכל חיים בחסד מחיה מהים בךלזמים רבים סומך‬
‫נופלים ורופא'חולים ומחיר אסורים'ומלן;םא‪.‬מונהולישני‬
‫ןןפר מיי כקוף בעל !‪:‬בורוח ומי דו'‪$‬ה לך מלך מפיח‬
‫ומחיה ומצמיח ןש^עה'ונאמן אחה להחיוח מחים'‪ .‬ברוך‬
‫אחה ל; מחיה הפחים‪ :‬״‬
‫אחז‪/‬קתש וש^ף קדוש ^קהשים ?כל יום ןהללוןז סלה‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫^רוך אחה'‪;.‬י *האל הקד‪1‬׳ש‪:‬‬

‫אחה ?הרחנו• מכל העפים ‪ .‬אהבח אותנו ןךצןח בנו‪.‬‬
‫ך‪1‬מ?‪1‬חנו מכל הןשונוח‪ .‬וקלשחני^^וה^‪ .‬וקרלחנו‬
‫‪T‬‬
‫‪ • • .‬י * י י מלכנו י‬
‫‪,‬‬ ‫ז‬
 ‫שחרית ליום ראשון‬
‫מלכנו• לעבוךתף‪ .‬ןשמף הגדול והקדוש עלינו• קראת ‪:‬‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫וחחךלנו• יי אאדנו באקבה מועדים לשמחה הגיס‬

‫וזמנים לששון‪" .‬את־ייום חג השבעות הזק‪ .‬זמן ממן‬
‫‪:‬‬

‫חוךתינו‪ .‬מקרא־קךש ‪.‬זכר ליציאת מצתם‪.‬‬

‫אלודנו ואלת אבוחןנו‪: .‬עלה רבא לנגיע כיאה ריצת‬
‫ולשמע ולפקד ולזכך זכנרננו ופקדננו ןמךון אבותינו״ וזכר־ון‬
‫משיח בן״דוד עבדף*‪ .‬חלרון״ךושללם עיר־ כךשןז• מלר‪1‬ן‬
‫כליעמןז בית י^ראל לפ^ןף‪ .‬לנןלטה לטובה לחן ולחסד‬
‫ולרחמים לחילם ולשמם ביום חג השבועוח הזה • זכרנו־‬
‫י;אלהינו בו" לטובה‪.‬ופקדנו בו ל^רכה ותשננו בו לח!יס‪.‬‬
‫ובדבר לישובה ורחמים חוס וחננו‪ .‬ורחם‪.‬ןןלעו והושיענו‬
‫כי'אליף עינינו * כי אל קלך חנק ןרחוס אחה י‪:‬‬
‫והשיאנו ן; אלךןעו אח ברכת מועלןןז להילם ול^אס‬
‫ל^מחה ול^‪1‬ן כאשר רצית ןאמךח'לבךכנו‪:‬‬
‫גןזךשנו ?מץוהיןז י ותן חלקנו ?חורחףישב^נו מטו‪-‬בף‬
‫ף^^חגו• בישו;נתף וטהרילבנו לןברף ‪3‬א‪$‬ח להטחילנו' יי‬
‫אלהינו בשמחה ו־מ*שק עלי &ל‪#‬ף ד^? ?ןז ל^ראל‬
‫!חי‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫שקךשי^מף ‪ .‬ברוך אחה י;מ‪.‬קי^ 'ל^ראל ורואים‪:‬‬

‫‪:‬‬
‫‪7‬‬

‫רצה ‪ £‬אלדזינו ?ע?ןז לשךאל ובוזפלחם‪ .‬והשב את‬

‫העב‪1‬דד‪.1‬לדביר ביתף ןאשי ןשךאל ותפלתם באהבה‬
‫‪T‬‬
‫חלןבל ברצון יר‪1‬ךןל לרצון חמיד ‪• TPSL‬ישראל ‪£‬פף‪ .‬י‬
‫‪n‬‬

‫ותסזינה ‪.‬עלנינו ‪3‬־שו?|ד לציק ?כסמים‪ .‬ברוך אחה‪.‬י;‬

‫המחזיר ^כינתו לציון‪':‬‬
‫»ודי‪ 0‬דרבנן‬

‫מודים אנחנו לך ‪#‬אהח חוא יי‪.‬‬ ‫מוךיס אנחנו לך שאחר‪.‬‬

‫אליהיני יאליץ אבותעו אי‪£‬ץ בל בשר‬ ‫תאייאלדןינוואל‪!1‬י אבוחינו‬
‫יועדנו יוצר בראשית ברכות והודאוח‬
‫לעוןם^עד צור חיינו• מג!‬
‫לשמך‬
‫ישענו‬
 ‫של שבועות‬
‫לשטף הנחל וד&ך‪8<1‬ז על שהרו״תף‬ ‫לישבנו‪ .‬אחה הוא לדור ודור‬
‫וקיימתנו כן תחינו ףתקיכןנף ותאסיוף‬
‫נודה לף ונספר ו^הלקןז‪.‬על‬
‫נליותינו‪ -‬ייחצחית קךשןז לשמר חל‪,‬יף‬
‫חי;נו ך^סוךים ?;ךף ועל‬
‫ז‬

‫ןקעשיות ךצנף ו‪$‬בךןז בלבב שלם‬

‫נ^מתינו הפקודות לך ועל על שאנחנו מודים לך ‪ .‬ברוך‬
‫נסיף‪?#‬כל־יום עמנר געל אל ההודית‬
‫נפלאותיף וטובוחיף ש?כל־עח‪3;.‬ךב ובקר וצהרים‪ .‬הטוב‬
‫כי לא־כלו רלזקיזז ןה?ןרחם כיי לא־תמו ןזסדיף מעולם‬
‫קייני ל י ‪:‬‬
‫ועל כלם לחברך ויחתמם שמף מלכנו חמיד לעולם‪.‬ועד‬
‫וכל החלים יוףןז סלה ויהללו אח שקף ?אמה האל‪:‬שוחחנו‬
‫ןעזךקנו• סלה‪ .‬ברוך אחה י; הטיוב שמןז וקף נאה להודות‪:‬‬
‫לפ״ז אייו אבותינו ברבנו בברכה המשלשת בתורה הכתובה על ידי משח‬
‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪f |V‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•|‬ ‫‪ : T‬־‬ ‫••|‬ ‫‪5‬־‬ ‫״‬ ‫־‪.‬זי‬

‫עברןז האשרה מפןי אהרן ובניו כקניס עם כןחשןו כאמור‪ :‬ןבךכף יי‬
‫י‪$#‬רף‪ :‬יאר יי ו<§ניו אלןןו וידעי‪ :‬ישיא ;י ו ק‪5‬ניו אלןף וישם לף שלן־ם‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫שים שלום טובה ו?ךכה חן\לזסד ניםמים ןנלעי יצל‬

‫כל־־לשךאל עמןז בךקנו אבינו ?לנו ?אחד ?אור פניף כי‬
‫?אוריפנןןז נחח לנו יי אלךןינו חורה' חלים ואבובח ‪TPD‬‬
‫וצדקה^בךכה ורחמים וחיים ושלום וטוב בע?ןןז לברך‬
‫אח־_ע?]ד' ‪.‬י^ךאל ?כל־עח ובכל־שעה ?^לומןז‪.‬‬
‫ןרוך אחה יל; המברך אח־עמו‪.‬ישראל בשלום ‪:‬‬
‫אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ]לפןקללי נקשי תדזים‬
‫ן‪8‬ןשי כןנפר לכל תחיה ‪$‬תח לבי בתיורתף ובמצויןיף תרחיף נפ^טי וכל‬
‫נז^טבים עלוךןנח?ןרךח חפר ‪.‬עצתם וקלקל מדןשבמם‪ .‬עשה ןמען‬ ‫י‬

‫*ירקף!‪w‬‬ ‫מ‬
‫‪ £‬מ‬ ‫‪n‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪k v^st‬‬ ‫‪ " k w‬לקק‬ ‫*טף^ח‬
‫!הלצון יךידיף הושחןח ימינך וענבל‪ :‬יהיו לרצזן אמרי פי וחנייון ל?י‬
‫? ‪ ^ T $‬צוךי וגאלי ע‪#‬ח שלום במרומיו הוא‪.‬יעשה ‪#‬לום ןגליני יעל‬ ‫‪:‬‬

‫כל ך&ראל ואמרו אמן!‪ 4‬יחי ךצון לפגיף יי אלחינו ואלחו אבותינו שימח‬
‫‪5‬יח חמקר‪ #‬במחךח בימינו ותן חלגןנו בתיוךתף •‬
 ‫חזרת התפלה לשליח צבור‪.‬‬
‫אדני שפתי תפהח ופי עיר ר‪1‬הלתן=‪:‬‬
‫• ' י י ן '‬ ‫״*‬ ‫״‬ ‫; ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪ T :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•—‬

‫ברוך אחה ‪.‬יי אלדזינו ואלדד אבותינו• אלהי אכרדןס‬

‫אלהי לצחק ואלל^לעקב האל הגדול הגבור ןהנורא אל‬
‫ז‬

‫מלחץ גומל חסךים י טובים וקנה הכל חוכר חסדי אמת‬

‫ומביא גואל י למי מיקם למען ישמו ?איסבה ‪ .‬י‬
‫מלך עוזך ומושיע'ומגן‪:‬‬
‫מסוד חכמים ו?בונים ‪ .‬ומלמד דעת מביניםיאנןיזחה‬
‫פי בשיר וךננים‪ .‬להודוח ולהלל פני שוכן מעונים ‪. 7‬‬
‫‪T‬‬

‫מיוסד ע״פ איב עד ימלוך סי לעולם אלהיך ציון כוי‪.‬‬

‫ארץ מטה ורעשד‪:? 4‬סהר שלישי היזנעשה‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫גךיהחיתם נרע^ה• רוד‪3‬שוךה‪1‬תתרע^ה‪:‬‬

‫הוד אפרנו נטה ן_על ג?ננון אותו הטה \ זה‬ ‫‪#‬‬

‫סיני גאות עטה‪ .‬חידתו ב_על אברה ר‪1‬עטה‪:‬‬ ‫ז‬

‫טהר‬
‫בית לוי‬ ‫‪ .‬מטת לוי‬

‫ארי‬
‫)שה״ש(‪] :‬בשילה[ ל׳ הבעה מלשין אש‪1‬״ו‬ ‫בנתינות סתור בחודש הפנימי;התגעשה•‬
‫)במדבר כג פ( ‪] :‬הוד[ ל׳ פאי ‪] :‬אפלט[‬ ‫גליה( דרי האת)חייתם נלעשה( שיראו‬
‫ל' היכל והואר לשמים‪] :‬נבנין[ מואר ל ס ‪,‬‬ ‫)‬
‫ד ו ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫סיני‪ .‬עש״ה הראלהיםהר בשן הר גבנוניס‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‪*.,‬״״‬

‫‪m‬‬

‫)סהלים סס מז(‪] :‬חדה[ הואר לשורה »״‪g‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬

‫‪J‬‬
‫י‬
‫מ י מ ( כשלאתה האלז‬
‫י‬ ‫‪B‬‬

‫ה‬ ‫ג‬ ‫או ס״ש שיש‬ ‫שמדברס במשל וסידה‪.‬‬ ‫)ותתלפשס ‪ .‬סוד אפדנו( פאל השמים‬
‫נגלה ונססר‪] :‬אגרה[ ל׳ פכ!>‪ .‬וסואר לזלוע‬ ‫אומו‬ ‫בבכרן‬ ‫)נעה ועל‬ ‫סיכלו‬ ‫שסם‬
‫נטוסר[‬ ‫של סקנ״ה‪] .‬הועמ^ ל׳ מעיפה‪:‬‬ ‫ם‬ ‫הפס(שםלכין השמים עליונים ומסתוני‬
‫וסציפם על סל ס י נ י ‪) .‬זה סיני( א‪q‬‬
‫עפה( לנש גאות כי שכן עליו כבוד סי‪ .‬לפי‬ ‫)גאות‬ ‫שהוא נמוך מכל הסלים‬
‫שהתולה שהיא )סדתו( של הקב״ס)כעל אנלס הועפה( שסיתס אז כמעופפת על‬
‫אבלתו‬
‫מעשה אינ‬
‫א ן ־ ץ מנוה ורעשה( ל״ה וסגעש וסרעש הארץ )סהל״ י״ס סי( ועש״ה ארז יעשם )ש©‬
‫י פס( ועש״ם א י ן יראה ושקעה )שם( ודרשו רז׳׳ל גבי ע״ס שהסנה הקב״ה מם מעש‪.,‬‬
‫גראפים שאם לא יקבלו ישראל אס הםורה אזי יסזור העולם לסוהו ובהו ואז יראה אולי‬
‫‪ . «,v‬ל ו ה ‪ .‬וכשאמרו ישראל נעשה ונשמע אזי שקעה‪) :‬יהול אפדנו נטה ועל גבמן אוש‪,‬‬ ‫ס נ‬

‫רנור( כמו שאלן״ל כסוג א׳ אומר כי מן השמים לברסי ממכס וכסונ א׳ » * ל יילל »״ ‪tf‬‬
‫‪9‬‬

‫סר סיני מלמל שהציע הקנייה אס שוד השמים על הר סיני וכה‪-‬א ויע שמיס וירי )ססל״‬
‫יס( ולמה נקרא הר סיני גבנון מל׳ או גבן או לק ע״ש שכל שאל הסטם נעשו כגמל•‬
‫מועין‬ ‫יי‬
 ‫יג‬ ‫של עבועוח‬
‫טהר צוף שלישי‪ .‬ישרים המיל לפלשי‪:‬‬
‫יי ?סב שלישים שלשי‪ .‬לעת‪/‬עהבחךש‬
‫השלישי‪ :‬ק גורלי תמוך לגוגני‪ .‬פ ץ באתי‬ ‫‪T‬‬

‫לגני‪ .‬י עזרי ומגני י‪ .‬במגנו לגונני‪:‬‬ ‫ח‬

‫ברוך אחה יי מגן אברהם •‬

‫אחה גבור לעולם אדני" מחיה מחים אחה רב להושיע ‪:‬‬
‫?וכלכל חיים בקסד מחיה מחים ברחמים רבים סומך‬
‫נונןליס ורופא 'חולים ומחיר אסורים ומכןים אמונחו‬
‫לישני‬ ‫בית לוי‬
‫מטת ל ד‬
‫סקב‪-‬ה נמנה עליו‪:‬‬ ‫אברתו חלופי של‬ ‫סואר למשה *‪] :‬צוף[ ג״׳כ מואר למשה ע״ש‬
‫״?״‬
‫ש י א‬ ‫ג‬
‫גופו)?‬ ‫סל צום שלישי( משה שהיה‬
‫‪v‬‬
‫י‬ ‫יי‬ ‫וישרים ‪1‬‬ ‫נמשה והוא לשין שלים וסרסיר‪:‬‬
‫פסו־ והיה צופס בנבואה וסיס סרסור‬ ‫!‬ ‫מ ל‬ ‫]הרגיל[ ל׳ למי\‪.‬‬ ‫היאר לישראל ‪:‬‬
‫)ישרים‬ ‫ושליש בין הקב׳ה וישראל‬ ‫ואנכי הרגלשי לאפרים )הושע יא ג( ובלי‬
‫הרגיל לפלשי(סרגיל'את ישראל הישרים‬ ‫רבותינו כמו מרגלא בפומיה‪ .‬ועניינו כאן‬
‫לבלי״ להם ‪ ) .‬־ ״ נ שלישים שלשי(‬ ‫\‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫‪%‬‬ ‫‪$‬‬
‫משולשת צפם משונש ‪.‬‬ ‫סתורס שהיא‬ ‫ם ו כ ה‬ ‫יפרש״י ל׳ גלוי‪] :‬כחגשלישים[היאר ל‬
‫)בסלש‬ ‫)לעת געה( כאשל הגיע העת‬ ‫]שלשי[ םיאר לישראל‪] :‬נעה[ כמו הגיע‪:‬‬
‫השלישי( אז )גוללי תמך( במתן תורה‬ ‫]לגינני[ ל• הצלה מל׳ גנון והציל‪] :‬מז‪ 1‬לי‬
‫)לגיככי( להגן עלי ממלאכי שבלס ) פ ץ (‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫* ^ * ‪g j‬‬ ‫<‬
‫ה‬ ‫‪D‬‬
‫™‬
‫בקשתימ‬ ‫ועתה‬ ‫ואמל )באתי לגני(‬ ‫יו‬ ‫מ ע ו ג‬ ‫ל‬
‫לעתיל ‪:‬‬ ‫כן )לגונני( ג״כ‬ ‫כשם שהית )עזלי ומגיני במגנו( עלי‬
‫»ן‬
‫סעשה ארג‬
‫מומץ אצלו‪ .‬וכן הוא אומר למה סרצלון הרים גבנונים ונו׳ )מעצ׳יד( רש לפרש ג״כ כפשוטו‬
‫ל׳ גב‪ .‬ור״ל ועל גב הי סיני אותו הטה )חייתו כעל אברה הועטה( יש מפרשים סיודו‬
‫י‬ ‫של• הר סיני היה מה‪:‬שא למעלה בשמים כאילו »‪ q‬על כנפים ונמעטה בערפל‬
‫וסירסו מל׳ סודו של אילן )ב״ק פ״א ע ״ א ( ‪ .‬וע״ד שכתיב בפדר״א פ׳ מ״א ‪ .‬בששה‬
‫נסיין נגלת הקג״ה מל ישראל גהר סיני ונפססו השמים ונכנס ראש ההר בשמים‪ .‬וערפל‬
‫מכסה אס ההר‪ .‬והקב״ה יושב על כסאו ורגליו מומדוס מל הערפל‪ .‬שנאמר דט שמים‬
‫וירל וערפל סיוס רגליו )םהלים י״ס( מכיל וי׳ימ )מיסו על אגרה הומטה( מש״ם ואשא‬
‫אמכם מל כנפי נשרי׳ )שמום י׳׳ט ד( וסדהו הוא תואכ לישראל מ״ש שנקראים יםיל‪-‬י©‬
‫)מדרש רבת פ׳׳ג ד׳ ריג נ ( ‪) :‬טוהר לוף שלישי( י״מ סואר לחורה מש״ה יראת ה׳ טהורה‬
‫)סהלי׳ יט ״( ומסוקים מדבש !־נופת צופים )שם פ׳ י״א( ומשולשת הורה ונביאיך וכסובים‪:‬‬
‫)ישרים( י״מ גס זה םואר לחורה טש״ה פקודי ה׳ ישרים )שם פ׳ ט י ( ‪ :‬ל פ ל ש י נ פ י ץ‬
‫שמאל )כסנ שלישים שלשי( כמ׳׳ש בסנחומא פ' יתלו ל״ לס ס׳ וז״ל נסודש‪ ,‬זש״ה הלא‬
‫כסנסי לן שלישים גמיעצוס ולמס )משלי כג כב( זו סורה שאוסיוסיה משולשי׳ אצ״ף זני״ס‬
‫גימ״ל כו• סורס משולשת תורה כגיאים וכסוגים‪ .‬משנה משולשס םלמול סלכוס ואגדוס ‪.‬‬
‫הסרסור משולש משה אהרן ומרים‪ .‬ישראל משולשים נהנים לויס רשראלים‪ .‬משה אוסיוסיו‬
‫משולשי׳‪ .‬משבט לוי שאותיותיו משולשים מזרמ אי״ו אבוס *לשה‪ .‬גסולפ משולש נ י ק אייפ‬
‫סיון‪ .‬מל הל סין שאותיותיו משולשים‪ .‬רסנו במלבל לשלשם ימים וכר מכ״ל‪) :‬נאמי‬
‫לגני( שנא מל באסי לגני אםוסי כלס )שס״ש ה מ( ואכז״ל גא סי לגנוני‪:‬‬
‫למעוניו‬
 ‫קרובות ליום ראשון‬
‫לישמ ^ ר מי כמוף בעל לבורות ומי ‪ rrcjn‬לך מ ל ך‬
‫ממיח ומחיה ומצמיח‪:‬שמנה‪:.‬ונאמן אחה להחיות מחיס‪.‬‬
‫"ימן ההר למעוניו\מהר;ור‪,‬ךא קננו • נקיש‪.‬‬
‫ש^עהיבענניו‪ .‬נהנו לפענח לו ענעיו‪ :‬י ש ר‬
‫ונאמן כהושת לב‪:‬תי• שש ןךץ ישלול נות‪.‬‬ ‫י‬

‫בית‪ /‬עודו צנ ב<‪5‬רוןרור הבית • ‪.‬עליוניס‬

‫נעלו בעדו ב‪:‬ת‪ :‬פצו מה אנוש להזכר‬
‫במעלה‪ :‬נןאר מבטחה להוריד ממעלה‪:‬־‬
‫^ ןמעד ו^בד‪.‬י?‪^3‬ה וגרען^ה • צוה צור לציר‬
‫עלה ונש‪;.‬עלה‪:‬‬
‫אלהים‬
‫נית לוי‬ ‫מ ט ה לוי‬

‫מן הסר למעוניו מיהר וקרא לעניו‪ .‬למעונין הם הושך מנן וערפל י• ]לעניו{ ‪,‬‬
‫הואר למשה ‪] :‬נהגל[ הוליכו ‪ :‬י‬ ‫סש״י קרא למשס סעניו מן ההר‬
‫שיבוא למעוניו שכם סושך ענן וערפל ]לפענח[ ל׳ גלוי מלשק צפנת פענח )כראשי©‬
‫מא מה( ‪[ :‬ענייניו[ סתרי התורה ‪] :‬של‬
‫)נקדש שגעה בענניו( לאפר שנתקדש‬
‫ונאמן[ הואר למשרע״ח ע״ש שהיה של ומלן‬
‫שגעס ימים ‪3‬ענן )נהגו לפענס לו בישראל‪ .‬ונאמר בכל גיסי נאמן קוא)גמדגכ‬
‫ענייניו( הוליך סקב״ס למשס לגלומ לו יב ז( ]שש ולן[ שניהם ל• שמחה ‪] :‬שלול[‬
‫סמרי ההורס‪) :‬שר ונאמן כמו לשלול ]נוס ביס[ תואר לתורם כדכ‪0‬י‪3‬‬ ‫ענייני‬
‫ונוס בים סמלק שלל )סהלים סס כ ( ‪] :‬צג[‬
‫כהושת לבית( כאשר הושת משה לשר ל׳ ממילה מל׳ והוא צג בין ההדסים )זכלימ‬
‫ונאמן בית )שש ילז שלול טת בית( א מ( ‪[ :‬פרוזדור[ פ " הערוך ל׳ יון ה ו א ‪.‬‬
‫שמש לשלול ולקסת התורה שנקראת והוא בין השער לחצר המלן קודם שיכנס‬
‫לפני המלן ‪] :‬נעלו[ לשון הסגל כמו ונעצ‬
‫נ‪1‬ת בית אך )עודו צג בפרוזדור הבית(‬
‫הדלת )ש״נ יג ים( ‪] :‬מלו[ ל' פםיםפ פפ‬
‫לינר כנ״ל גפיוע הקודם‪] .‬בממלת[ בשמים‬ ‫כשעמד עדיין סוץ לערפל )עליונים‬
‫<עלו( סגרו המלאכים )בעלו בית ‪y] .‬פאר מגטסה[ הואר לתולה מש״ה ‪9‬‬
‫גבוריס עלה סכם ויורד עוז מבעסה )משלי‬
‫פצו( ואמרו)מס אנוש‪ .‬להזכר במעלה(‬
‫כא בג( ‪] :‬צעד[ ל׳ »סיעס כמו שלשה הממ‬
‫עיזכס בשמים )פאר עבטסס להוליד מסיגי צעל )משלי ל כמ( ‪] :‬צול[ מואל‬
‫ממעלה( ולהוליד משמים הסורס שסיא להקב׳׳ה ‪] :‬לציר[ סואל למשלמ״ה מ״ש שהיה‬
‫שליס נאק ‪ .‬ומשיה ציל נא»ק לשולחיו‬ ‫פאר מבסשס לצדיקים ‪) .‬צפד וגבר(‬
‫)שם כה י ג ( ‪] :‬ונש[ ונגש ‪] :‬נקוקים[ ל׳‬
‫ומנקיקי הסלעים )ילעיה ‪ n‬מז( ;‬
‫משה לבינו ע״ה שם מצעדיו"‪.‬בגבורה‬
‫הופיע‬ ‫)ונתעלה( גם‬
‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)»לה( ברשופ הקביס‪.‬‬
‫לציר מלס( לפי שצוס ‪.‬סקב״ס למשלעיס‬ ‫י־‬
‫‪1‬‬
‫)צוס ״צול־‬
‫כי ' ־ ~‬
‫‪X‬‬
‫־־‬ ‫בעיני המלאכים‬
‫השליס‬
‫מעשה אונ‬
‫} מטוריו י״מ הם השמים שהציע מל הל סיני‪) :‬נקדש( י״מ על משה שנסקלש מתמרק מי‬ ‫‪1‬‬

‫אכילה ושהיה מ״י מנני כבוד‪ .‬וי״מ מל הקב׳־ה הנקדש בשבעה יקי״נים ‪) :‬פאל‬ ‫'‬ ‫‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫>‬ ‫‪u‬‬

‫מגטסס‬
‫יד‬ ‫של שבועות‬
‫ק׳ אלהים הזיל משחקים‪ .‬כפזל אמרי לןקים‪.‬‬
‫־ מורחקים זקוקים יקים‪:‬‬ ‫ח‬

‫ברוך אחה ן; מחיה המתים‪:‬‬

‫קדוש הופיע מפארן‪ .‬ך ד באלפי שנאן‪.‬‬ ‫ז‬

‫סין השית שאנן • ךךתד'בו שנן'‪ :‬ך ם ר ד‬

‫במרכבות‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫סשליס ואמל לו פלס )ונש ופלס‬ ‫הופיע מפארן‪ .‬כדכסיב הופיע מהר פאר!‬
‫אלהים הזיל משחקים כפל אמרי סקים(‬ ‫)דבלים לג י( ־ ‪1‬סין[ סיאי ל»י‬
‫\‬ ‫‪r‬‬
‫י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫שימה מלי ואינה אשים‬ ‫‪1‬השיס‪ 1‬ל׳‬ ‫סיני‪:‬‬
‫סקניס ‪ q w‬משמים אמלי שקים כפל‪.‬‬ ‫'‬ ‫^ ל‪,‬‬
‫ל ( נ ן‬
‫ש‬
‫ו ש‬‫)נראשיס ‪» 5‬‬
‫ש ק ע‬ ‫‪:‬‬
‫נ‬
‫(‬ ‫ג‬

‫)ירמיה ל י ( ‪] :‬כינן[ לימד כמו ושננהם‪ :‬וכן ממלפקים נקיקים יקים( הממיס‬
‫]רם[ סואר להקב״ה‪] :‬רד[ כמו ירל‪] .‬ספור העמונים בארץ מרחקים ננקיקי הסלעי'‬
‫גם אוחס יקים בטל המחיה ‪:‬‬ ‫נ ע ש י י ם‬

‫הופיע מפארן‪ .‬הקנ״ס הופיע את המורה מגני ישמעאל שהיו אסרונים‬ ‫‪pTp‬‬
‫שבאומות ששאל אותם הקניה אס ירצו לקבל השורה ‪ .‬ומשם אמא‬
‫לישלאל ואמרו נעשה ונשמפ‪ .‬אז )רד באלפי שנאן( ירד סקב״ה עם הנאים‬
‫והמשובהיס שבמלאכים ‪ .‬מ ד נ ל ) ס י ן ( שהוא מקום סלב )השיה( שם אומו‬
‫כדבל)שאנן( ושקפ מיושבת ‪) .‬ודמו גוישנן( ולימד סמולס על הל סיני •‬
‫לס‬
‫מעמה ארנ‬
‫מגעחה( כמו שדרשו רז״ל בויקרא רבה פ׳ ל״א ‪ 1‬רא נ׳ על הפסיק עיר גבירי© עלה סכם‬
‫ויורד עוז מנמחה )משלי כא כג(‪ .‬עוז זו סורה‪ .‬מבססה שנטסונם בה ומהן שכרה בצדה‪.‬‬
‫מבעחה שכל מי שיגע בה במוס שהוא גוזר ואיריס מקיימים ‪:‬‬ ‫ורבנן אמרו‬
‫באלפי שנאן כ ו י ( ‪ .‬כל סמאער סזה מיוסד על לשון הפסיקתא וסובא‬ ‫)רד‬
‫בילקוע סהלים בלמז תשצ‪-‬ו וז״ל רכב אנסים רבומים אלפי שנאן אדני‬
‫בם סיני בקודש )מםלים ספ יס( אמל רבי אבדימא דמן ספם שניתי גמשנמי‬
‫שילדו עם סקב״ס לסיני כ״ב ‪ qbfe‬של מלאכי השלת כממנס לרה ‪ .‬שצפה‬
‫םקב״ס שאין עומדים במומיסן אלא שבפו של ל ו י ‪ .‬ד״א כ״ב אל‪ q‬מלכבומ ‪.‬‬
‫וטלן ירדו שנונים לכלות שונאיהם של ישראל אם לא יקבלו אש סתורה ‪ .‬אעל‬
‫ר״א מסו אלפי שבאן סנאים וםמשובשים שבסס ‪ .‬אעפ״כ אדני בם מסוים‬
‫ביניסם ‪ .‬שלפון יוצא לקמפון כמס נאים כיוצא ב ו ‪ .‬כמה קוצים כיוצא ב ו ‪.‬‬
‫) פ י סערון קווצותיו סדורות לו תלתלים( ‪ .‬אגל סקב‪-‬ס אינו כן אלא בשפם‬ ‫‪,‬‬

‫שנא לסיני נפל עמו מלאכי השלת סנאים והמשונסים שבהם אפפ״כ דודי צס‬
‫ואדום ‪ .‬אמל ל״י ג״ל סימון מס כתיב ביס ואפס מלנבומ קודש‪ .‬אות הוא‬
‫בתוך רבבות קודש שלו בשעס שנא לסיני וכר ‪ .‬ד״א לכב אלסים לבוסים‬
‫אמל ל״א בן פלס במקום שיש אוכלסין יש דוחק אבל בסיני אעפ״כ סיו מרוומין‬
‫אלפי שנאן כל״א שאנן מואב מנעוריו ‪ .‬איל סקב״ס סאלץ סלפב קבל מ י‬
‫אדוניך‪ .‬אדני בם )אדני כתיב באל״ף דלית( נובלא יש על לבו של כל מלאך‬
‫ומלאך ושמו של הקניה משוסן‪ €‬עם שמו של כל מלאך‪ .‬מיכאל רסאל גבריאל‪.‬‬
‫אדני נם אדנותו ב ם ‪ .‬ואל שאמל בסם בלבד אלא א^־ כשבא לימן מולה‬
‫לישראל‬
 ‫קרובות ליום ראשון‬
‫במרכבות ?‪.‬עשרים וש_נ‪:‬ם אלף‪ .‬להכביר‬
‫מטה ספור בעשרים ושנים אלף‪:‬שנן?פאךן י‬
‫ושעיר‪ .‬ואורחם אל הסעיר‪ :‬ןאתה מרבבות‬
‫תורה‬ ‫ק ר ש ‪ .‬אדני בס סיני ב ק ד ש ‪.‬‬
‫ח>‬

‫חנכי‪ .‬תושיד‪ ,‬אנכי‪ .‬תכלית פ ץ *וניכני‪.‬‬ ‫ז‬

‫ל ק פתח באנכי‪:‬‬
‫‪ l‬ימליך‬ ‫‪l‬‬
‫‪1‬‬
‫ני‪.‬־ז לוי‬ ‫פטה לוי‬
‫בעשלינ! מנים <!ל!>[ נ»״פ ' ל » ס י י י י!לו<‪0‬‬ ‫)רם לל במלנגוח( סקניס ילל נמלכנו׳‬

‫ייסר מים וכדרז׳׳ל ‪] :‬חנפי[ מל׳ חניך לנעל‬ ‫אשל‬ ‫למעה לוי ‪.‬‬ ‫מעה( לשום כמל‬
‫מ‬ ‫ןאנכי[ עלי ו‪»3‬‬ ‫לתולה ‪:‬‬ ‫]חושיה[ חואי‬ ‫ושנים אלן> ‪.‬‬ ‫בעשרים‬ ‫הוא )ספור‪.‬‬
‫לכן )עמוס ‪ r‬ז( ו‪1‬רש״' ל׳ ערני מוס קו‬ ‫ל ס‬ ‫‪{,‬ן‬ ‫ה‬ ‫מ ל‬ ‫ל‪,‬‬ ‫׳‪/‬‬ ‫ן ם ע י ל‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ש‬

‫סצסי‬ ‫רצו לקבלה ‪ .‬אז )ואוסם אל הסעיל(‬

‫הסעירס והפיצם ה׳ באלבע סכומ‬
‫ויגרשם מא״י ‪) :‬ואמה( הקב״ה )מרבבומ קדש( של מלאכי‬ ‫העולם ‪.‬‬
‫השלת והקניה ביניהם על הר סיני הקלוש‪ .‬כמיש )איני נם סיני גקולש‬
‫מורס חנכי( המורה חינך אומי ‪ .‬ללכה בדרך חיים‪) .‬מושי׳ אנכי( המולה היא‬
‫כקו המשקולמ לישר ל נ כ י ‪) .‬מכלית פץ אנכי( סין> לברי משה אל הקג‪-‬ס‬
‫כי כנל פה וכבל לשין אנכי וכן בכל הפרשה לא אמר אני י ק אנכי‪.‬‬
‫העשרת‬ ‫(‬ ‫פ מ ס‬
‫)לכן‬ ‫'»‬ ‫ה‬ ‫א נ כ י‬
‫י ^‬ ‫‪1‬‬
‫סיים מי שם פ ז ל‬
‫א ד ס‬
‫וכן הקנ״ה‬
‫הלנרומ )נאנכי( ‪:‬‬
‫אנכי‬
‫מעשר‪ ,‬ארג‬
‫‪0‬‬ ‫לישראל נלשון הזס נמנה ופמפ מ ד נ י אנכי הי אלהיך‪ .‬אמי נס אלנוסו בס‬
‫ע״כ פסס בלשון הזה פכ‪-‬ל‪ .‬ועפיי הלנריס האלה כל לנרי ספייפן מבוארים‬
‫) ס י ן השית שאנן( לפי פי׳ הפסיקתא הניל פילושו שהי* ממיתי לקבל כל‬
‫האוכלסין ‪) :‬בעשרים ושנים אלף להכמיר( כ״כ בכ״י ישן )סרזס״ס(‪ .‬וכימ‬
‫מפי• סמפלש ‪ .‬גס מלשון הפייפן עצמו מוכש כן שלא להלוס החרוז‪ .‬וכלשון‬
‫םזס בעצמו כתב לקמן בסמוך בסיף פיופ )אז בכתב אשוליס( וכן סוא ל״‬
‫המדרש הנ״לכ״נאלף מרכבות‪) :‬אנכי( פי• סראב״ן אנכי הוא מלגליות‪.‬כי בלשון‬
‫יון מרגליות הוא אנך עכ״ל‪ .‬ופעמו סתורס סיא מרגליות ש ל י ‪) .‬תכלית ™‬
‫אנכי(י״מ סיף לבר סי אל יעקב סיס אנכי ארד עמך מצריעס )בראשים ע ו‬
‫ל(‪ .‬וי״מ סוף דברי סי בברית בין סבתריס סיס וגס אס סגוי אשר יעבידו לן‬
‫אנכי )שם סו י ל ( ‪ .‬ולכן פתס עשרת סדברוס באנכי להודיע שקיים סבפסתו ‪I‬‬
‫ר‬ ‫ולכי ראוי ל פ נ ד ו ‪ .‬ויימ שאנכי הוא לשון של מצרים ‪ .‬כשסמצרי רצה ל ו מ‬
‫אל הוא אומר אנך ולכך המפיל גאנכי‪ .‬בלשון שישראל מבינים ושגור גפיסם‪,‬‬
‫ורזיל‬
 ‫טו‬ ‫של ׳שבועות‬
‫‪:‬סלך‪;.‬י לעולם אלדדך ציון לדר ודר הללרה‪:‬‬
‫ן^תה״קדוש יושב ואהלות ‪:‬שךאל אל נא‪:‬‬
‫י אנייבשם אל שדי‪ .‬פצתיימאז לעולמי‬
‫ד^ו?בשן בארתיו בפרוש לידידי! ‪#5‬קבלו‬
‫על מלכותי עבדי •י צףתי לא‪:‬היה לף אל‬
‫אחר מבלעדי ‪ I‬לא תשא שם לשוא ותנקה‬
‫;ןךי‪ .‬זכור לשמור בי הם שני‪.‬עדי בבד‬
‫א ‪ 1‬נ ‪ #‬י ך ) נ ״ א ת ך י ף ( בי כבודם בבודי‪ .‬לא‬ ‫ז‬

‫תרצת‬
‫‪ .‬מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫אנכי נשם אל שדי פצמי מאז ‪.‬‬ ‫ואיכי פצימי‬
‫י '‬ ‫'‬
‫מל‬
‫פצהי ל'‬
‫ל י נ‬ ‫פ ה‬ ‫ח ח‬ ‫נ ה‬

‫מאז שגיאתי העולם אנכי‬ ‫יז "יי‬ ‫> ]‬‫ו ב נ ש‬

‫‪°‬‬ ‫‪:‬‬
‫' )‬ ‫לה‬ ‫י א‬ ‫ש ו ס ע ‪,‬‬ ‫פ‬

‫ודדיןי‬ ‫די‬ ‫להר שיני‪] .‬לילידי[ הואר לישראל עש׳׳ה‬

‫אמרתי גבס שדי )צעוצמי ‪7‬י ‪ .‬וגגשן‬ ‫‪,‬‬
‫נ ג ( ‪:‬‬ ‫) מ נ ח ו ‪7 0‬‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬
‫‪( p M‬‬ ‫״‬
‫‪1‬‬
‫ש ה ו ‪ 3‬א‬ ‫כ מ ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪0‬‬

‫גארתיו גפימש לידידי( וגהל סיני‬ ‫]עלי[ עלמי ‪] :‬הוריך[ אנין ואמן‪] :‬בעדי[‬
‫נארתי לישראל ידידי את שס המפורש‬ ‫ל'‬
‫)כשקגלו עול מלכותי ענדי( אז כאשר קנלו פנל* עליהם את עול מלכותי‬
‫כשאמרתי אנכי ה״ אלהיך ‪) :‬לא משא אמ שס( ה׳ אלהיך)לשוא( אז )ומנקה‬
‫עדי( אמם עדמי תהיו נקיים‪ .‬ואם לא לא כמיש כי לא ינקה ה״ וגו״‪.‬‬
‫)זכור ושמור( אס יום השנמ )כי הם שני עדי( כי זכור הוא עד על נריאוס‬
‫העולם נששה ימים ועפ ניוס השניעי‪ .‬ושמור הוא עד ‪ .‬על יציאוש מצרים‬
‫ועל השגסמו על כל פרנוי האדם ‪) :‬כבד הוריך ‪ .‬כי כנולם כנודי( כל‬
‫המכבדם‬
‫מעשה ארג‬
‫ורז׳ל משלו הדנר לנן מלך שנשנה לאלץ שאינו מנין לשינם ושהה ימים רנים‬
‫ושכס אמ לשון ארץ מולדמו‪ .‬ולמד אס לשונם ‪ .‬ואסר ימיסרנים כנש המלך אמ‬
‫אויבו והציל אס גנו כשרצה לדנר עמו דנר נלשון של אלז אוינו כי לא הנין‬
‫את לשון ארצו‪ .‬וי״מ סוף דנרי הנניאים אמר הנה אנכי שולס לכס אמ‬
‫אליהו הנניא וגומר )מלאכי ג׳ כג( ולפיכך פמס ג״כ התורה נאומו לשון‬
‫נ א נ כ י ‪ .‬כי הגאולה נזכומ המורה‪ .‬ולפיכך כמנ )שם פי כנ( זכרו מורת משה‬
‫מנדי אשר צוימי אומו נסורנ ‪:‬‬
‫לעולמי ד י ‪ .‬כמ״ש ננ״ר כשרצה הקנ״ה לנרוא אמ העולם נפל שמי פקעיומ‬
‫של שלג לנרד ואש וגללן ישד והיו הולכץ ומומסין ט ״ ‪ .‬עוד שם‬
‫אפי אערשי לעולמי ד י ‪ .‬ואלמלא שאמרמי לשמים ואר׳ן די עד עכשיו היו‬
‫מוססין והולכין עכ״ל‪) :‬וננשן( הוא שם אסד משמות הר ס י נ י ‪ .‬כמו שהובא‬
‫נילקופ סהליס ר מ ״ ז ‪ .‬ששה שעות נקראו לו ‪ .‬הר אלהים‪ .‬הר נ‪0‬ן ‪ .‬הר‬
‫ממד‪ .‬ה ר ס ו ר נ ‪ .‬הר סיני וכר ‪) :‬הוליך( ונכל כ״י הגי' א ו ס ר ן כדי לכלול‬
‫במצוס‬
 ‫קרובות ליום ראשק‬
‫לא תרצח מתאר ‪£‬עשד\די‪ .‬לא י*נאף ‪8‬ןש‬
‫בספק פן קענש בודאי‪ .‬לא חננב ו י ת ב ר ך‬
‫עד בלייךי‪ .‬לא סענה עדות שקר בעדי‪".‬לא‬ ‫ז‬

‫תחמ‪51‬י אם מחמךי‪ .‬אלה הם סורי‪ .‬מורי‬

‫^רידי מועדי פהודי‪' .‬סהדי מעירי‪ .‬פי‬
‫איןבל^רי;‪.‬ואניאלשדי\‬
‫חי והים נורא ומרום וקדוש‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪:‬‬

‫אז‬
‫בית ל ד‬ ‫מטה לוי‬
‫צ׳ ע מ ס ' ישיאר לישראל שנקראים עדי©‬ ‫לפי שהם‬ ‫ממכבלם כאלו כיבל אומי‬
‫‪(9‬׳‬ ‫כדכהינ ואםם עלי נאוס ה׳ )׳שמיי » נ‬ ‫‪*.‬‬ ‫ץ ‪4,1‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫׳‬ ‫־‬
‫‪oW‬‬ ‫^?\^;?‪< 7‬״‬
‫‪w‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬

‫ע מ י‬
‫]משמי[ ״וצר לשורה ומצום‬ ‫‪fc‬‬

‫וממז רב ההלים ינו( והם מומרים‬
‫לחמוד לעשוחס‪] .‬שלילי[ חיאי לישראל »ש״ס‬
‫;‬ ‫ובשרידים אשר ס׳ קורא )יואל ג ה(‬
‫^יי'‬ ‫‪1 5‬‬
‫אשמך‪ .‬כי ) פ ן מענש בולאי( סן םעכש‬
‫)לא מגנוב( כי הסומד ממין אסלים‬
‫השלך על ה׳ יהבך )וסמבלך עד בלי‬
‫)מסמלי ‪ .‬אלה( הדבלומ )הס עדי ‪.‬‬
‫הישר לשאריש ישראל ‪:‬‬
‫)‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אל מעש» ילי( לא מסלוג ב״א שסם ‪0‬‬
‫ממואלים במואל וצלם אלהים ‪) .‬לא‬
‫ן‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫מנאף אף בספק( כשאממך‪,‬ואממ‬
‫בבימ אל משכב מם אשפך בספק על‬
‫שמדע ומכיל בה בפוש ובמופמ שהיא‬
‫על זאמ כאלו עשימ בודאי זבדיעה‪:‬‬
‫וגונגו ‪ .‬מאלה משלסמ בממונו ‪ .‬לק‬
‫ד י ‪ .‬לא מסעוד כי אם( םמורה שהיא‬
‫מורי שרילי( המורים דרך‬

‫מעשה ארג‬

‫במצוה זו כגת גלולי ישראל כמבואר בסמיג )הרזהיה( וכן הוא גי׳ סמעצ״ד ‪t‬‬
‫)מואר( ואד״ג מ ת ו א ר ‪) .‬הם עדי( כי בשעמ מ״פ מסס להם ז׳ ר ק י ע י ס ‪,‬‬
‫וזהו )ראו כי אין גלעדי( ‪ :‬וי״מ )אלה( המקיימים עשרמ הדברומ )הם ע ד י (‬
‫ע״ש אמם עדי נאום ס׳ )ישעיה מג י ( ‪ 1‬ואד״ג )אלה הס ס ו ד י ‪ .‬פ ו ד י‬
‫ש ר י ד י ‪ .‬מועדי פקודי סהדי מעירי כי כר( כ״כ גכ״י ישן ו ע י ק ר ‪ .‬וםטוכמ‬
‫מבוארת‪) .‬אלה( הדגרומ )הם ס ו ד ( הס יסודומ סאמונס‪) .‬מולי( וסם מורי©‬
‫על מציאותי שאני ראשון ‪) .‬שרידי( ועל שרידמי שאני אשמן‪) .‬מועדי פקודי(‬
‫וסם כל העדות והפקודים כי כל סרי״ג מצות נכללים בדברות ‪ .‬והם ) ס ס ד י‬
‫‪0‬‬‫י ל י ( ע ל ) כ י אין בלעלי כ י ( ״• )כמידי שרידי( לפי ספי״ שבמעה לוי ש ? {‬ ‫מ ע‬

‫מורים דרך הישר לישראל צ״ל הרי״ש״של מורי צמים ‪ .‬ולפי מקול ברוע‬
‫ס‬ ‫הספרים הרי״ש פשוסס ספי״ סוא ל׳ מורס דרך ור״ל ע״י המצות אני מ ו ל‬
‫דרך לישראל‪:‬‬
‫ליד‬
‫בכתב‬
 ‫‪.‬׳ טז‬ ‫של שבועות‬
‫בלאשי הסלוזות אלעזל בילבי קליל ‪.‬‬ ‫שמ העסבל סמוס‬

‫אז בכתב אזורית‪ .‬ובלשון ע‪5‬ךית‪.‬‬

‫ובדבור מצרית‪ .‬הנחלת לבת עברית‪ :‬לאלף‬
‫הקדמת בית ביצירת בראשית‪ .‬כי הוכן מאז‬
‫למתן קבלן ראשית‪ :‬עולם הוכן ?אות שני‪.‬‬
‫כי‪.‬יש עולם שני‪ .‬אנכי באות ראשון כי הוא‬
‫אחד ואין שני‪ :‬זע אלף‪.‬וירא מול כפא עשרים‬ ‫ז‬

‫וששה דורות‪ .‬עד שנתן תחלה לדיברות‪:‬‬

‫רון‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫בנמינמ הלושומ ‪ .‬נמנו )בכמב‬ ‫אז‬ ‫‪:‬‬
‫כסיבה מיישרה מכל הכםינומ‬ ‫אשורית‬
‫אמולימ‪ .‬ובלשון עגלימ( ובלה״ק‬ ‫‪ 1‬״יז ^ ?‬
‫לני‬ ‫‪:‬‬
‫‪1‬י ‪1‬‬ ‫‪ 3‬ל ה‬ ‫ע נ ר י מ‬ ‫נלשו‬

‫ץ״־״־יי‪ f*<^« -‬רי ‪ rA-n‬אמ־י מיא יי׳‬ ‫ל‬

‫״‬ ‫י נ‬
‫' •‬ ‫מ צ ר‬
‫ז‬ ‫לשי‬
‫מצריס[ מיבש אנכי הוא‬
‫)ובלבול מצלימ( כי מצת מנכי ה א נ‬ ‫ל י ש ר ‪ 5‬׳ ל‬ ‫ה ו א ר‬ ‫] ל ‪ 3‬ה (‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א ל ן‬ ‫‪m‬‬
‫‪l‬‬

‫מצלימ ‪) .‬הנסצמ( הטסות הסצו עצבת‬ ‫שנקראה נח כמ״ש שמעי נש ולאי)תהלים‬

‫עבלימ( לישלאל סנקלא במ אבלהם‬ ‫ל‬ ‫»ה יא( ‪] :‬עבריה[ ע״ש אברהם שגא‬
‫מ נ נ נ‬

‫העבלי‪):‬לאל‪ 0‬הקלממ בימ( הקלממ הבי‬ ‫״ז‬ ‫א ש י‬

‫הנהר‪]:‬מאז[ קולם הבריאה‪ PP] :‬י‬
‫כי י־*יי^‬
‫המולה‬ ‫האי)ביצילמ בלאשימ( «‬
‫\‪L«L‬‬ ‫קודם ‪>L‬‬ ‫ע י ל ם‬

‫ל ש ו ן‬
‫ש ל‬

‫] ז ע [‬
‫נ י‬
‫י»‪.‬‬
‫נ‬

‫ץ‬
‫ש ה י א‬

‫נ‬ ‫ק‬
‫ה י נ ר ו ש‬

‫ל נ ל‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬
‫ל פ ש ר ת‬

‫ר א ש‬ ‫ש נ ‪ 3‬ר א‬
‫הואל‬
‫ן ג נ ל‬

‫גא' )כי‬ ‫ולא‬ ‫בלאשימ‬ ‫מתסלת גבי‬ ‫הזדעזע ‪ .‬מלשון ולא זע ממנו )אשמר ה ע(‪:‬‬
‫]דרא[ ל׳ עפיעה‪ .‬מלי וידא על כנפי רוש הוכן מאז למתן קני) לאשימ( לפי‬
‫שהכין אמ הא• מאז קולם הבליאס‬ ‫ח ה ל י ם‬

‫להמשיל בה הלבלומ הנקלאומ קנץ לאשימ ‪ .‬והפעם הוא ‪ .‬כי בליאות‬

‫)עולם‪ .‬הוכן באומ שני( לכך פמס בליאומ עולם בגי ‪) .‬כי( הבי מולה‬
‫אשל )יש עולם שני( העולם הבא ‪ .‬ולכן פמס )אנכי באומ לאםין( באלף‬
‫להולוש )כי הוא אשל ואין ש נ י ‪ .‬זע אלף וילא עול כסא עשלים וששה‬
‫דולות( האי היתה נע ונל מול כסה״כ כ״ו לולות‪ .‬מעת הגליאה על נמינמ‬
‫התולה והיתה עתלעמת וקולא תגל ואמלה שהיא ראשינה לאותיות וגה‬
‫היה לאוי להמשיל המולה )על שנמן מסלה ללגלומ( שעתס עשלת הדגלוס‬
‫באי‬
‫מעשה ארג‬
‫אשולית כר( כי מצאנו משלוקמ גענין הכמג שגו נכמגו הלוסוס‬ ‫בכתב‬
‫והתולה‪ .‬ומפישי לכליהם האליכו למעניתם ‪ .‬והכלל העולה‬
‫מלבליהם הוא שהיה כתב אשולית‪ .‬עיין בתשר הל״מ א לשקל שיי עיל ‪ .‬וכ״כ‬
‫בפי המשנה לעס׳ ילים פ״ל ע י ש ‪) :‬ובלבול מצלית( כן אישא במללש והובא‬ ‫‪,‬‬

‫ביצקופ בלמז לפ״ו אמל ל״ נסמ" אנכי לשין מצלי הוא משל למלך כר כבל‬
‫הובא לסעלה במעשה אלג בסיף סיוע )אלץ מפה( ‪) :‬עשלים וששה לירות(‬
‫כי מאדם ועד נס עשלס דולות וענס ו ע ז אבלסם עסלם ‪ .‬אבלסס יצסק ויעקב‬
‫לוי‬
 ‫קרובות ליום ראשון‬
‫רון דת אנכי בכתב נוטריקון נחבאת‪ .‬אנןד‬
‫אנא נפשי כתבית יהבית‪ .‬בארה לעמו ©נים‬
‫בפנים‪ /‬על כל ‪?4‬ןדה ונקךהת^עים ושמנה‬
‫פנים‪ :‬יה ראה ויספרה י‪ .‬הבינה וגם סכןךה‪.‬‬
‫? אוהביה {לשומךיה וישןה ויןזסךה‪ :‬ךשס‬ ‫‪1‬‬

‫למפר^אותותי' מאמריה• יהיבה כתיבה‬

‫נעימים אמריה‪ :‬בקנים הראשונים יזירט‬
‫עלפה‬
‫בית לד‬ ‫מטר‪ ,‬לוי‬
‫‪1‬ל ז‬
‫מ‬ ‫רינה ג‬ ‫)חהלים יח יא(‪] :‬מן[ ל׳‬ ‫אומה ‪ :‬סול‬ ‫כקב״ה‬ ‫באי וגזה פייס‬
‫התורה‪ .‬כמו אש דת למו )דברים לג *> ‪.‬‬ ‫‪fc‬‬‫‪K‬‬ ‫י ג ה‬ ‫‪,‬ו‬ ‫פ‬ ‫נ‬‫‪v‬‬ ‫ו‬‫* ‪1 ,‬‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬
‫]נוטטקון[ הוא מה שטושץ מכל לוח תיבה‬ ‫‪f‬‬ ‫׳ ״ י "‬ ‫פעם למה המייל‬
‫כ י‬ ‫א‬

‫בפני עצמו‪ .‬ןנחנייח[ ל' הסחר כמו נחבאה‬ ‫לנה‬ ‫אמל אני‪ .‬כי )לון ‪ (07‬שמא‬
‫)ראה ייסעלה[‬ ‫לנרוח )נראשיח לא כז( ‪:‬‬
‫ומהצס להמורה שנקראת יש דמ ‪ .‬על‬
‫א (‬
‫נו׳ ל׳ה )איוב כס כז( ‪] :‬ויחמרה! ל' אעלה‬ ‫אשל )אנכי בכמ‪ 3‬כדכוריקרן‬
‫ח‬ ‫נ ק ‪3‬‬

‫י‬ ‫נ מ מ‬
‫כי ‪3‬מלמ אנכי נמ‪3‬או ‪3‬ה ‪3‬ר״מ די מלים‪.‬‬
‫כי)אנכי( ל״ם אנא נפשי כמגימ יה‪3‬ימ להודיע שלוא ימ׳ בעצמי הכומג והמחן‬
‫ונהלאי )גאלה צעינו( י \ פ נ ‪ .‬כי בהיומו מוחן )פנים גפנים( ונמקייס‬
‫עליהם והיו עיניך לואומ אמ מוליך אז אין ספק שנמגאל להם הינויכ‬
‫)ופל כל נקודה ונקודה משעים ושמונה פנים( כי כהיומו הוא הכומג בולאי‬
‫יצאה גדקדוק נקודומיה עם כללות וסלפומ מיפ פנים להימל ומ״פ מניס‬
‫לאישור ‪) :‬יה לאה( נסמכל גמולה וגפצסה ועשה ה כ ל ‪) .‬ויספלה( ס פ‬
‫ל‬

‫אומיומיה כפולומ ופשיטות לאפונה ואמצעית ואסלונימ ״ אממ הוא סוסמד‬

‫של הק‪3‬״ה ‪ .‬וכן ‪3‬שאל סדרים בלא כצ לגל ולגל באותיומ יללי ‪ ) .‬ל ש י י ‪/‬‬
‫)הכינה( בסדר היומל נכון ‪) .‬וגם סקרה( לדעמ כל מצפוניה ואס״כ כמכס‬
‫)לאוהייס ולשומריה‪ .‬וישנה( שהיה אומר כל מ י ל ויגול יינו לביי‬
‫עצמו ב׳ וגי פעמים‪) .‬ויממרה( הממיקה כממיקומ ממלים ‪) :‬רושם למפלע‬
‫מ‬ ‫אותומי מאמריה( בתיבת אנכי למפרע נרכס ונרמז באותיותיה נעימות ע א מ ר י‬
‫)יהיגה כתיגה נעימים אמליה( ורומז בזה שהנתינס‬ ‫כי נקרא למפרע‬
‫והכתיבה שניהם מורים על נעימות האמרים )מעציד( ‪) :‬גשניס הלאשיניס(‬
‫בשני ד‪3‬לומ הראפונומ של אנכי ולא יהיה לך )סיימם עולפה( יצאסס‬
‫נשממם‬
‫םעשה ארג‬
‫לוי קהת עמלם הרי כ״ו דולומ‪) :‬משעים ושמונה פנים( עש״ה מזוקק שבעהיש‬
‫לשהליס יב ז( ושני פעמים שבעה על שבעה כס צ״ס ‪) :‬סיימם ע י ל פ ס (‬
‫‪0‬‬‫כמשלז״ל שבשני דבלות הלאשונות יצאה נשמסם ‪ .‬אמלה מורש לפני ה ק * ״‬
‫‪0‬‬‫למי אמה טמן אימי למתים או לסייס הוליל הקג״ם סל של מסיימ ס ע ס י‬
‫והסיס‬ ‫י‬
 ‫מ‬ ‫של ־שבועות •‬
‫(גלפה‪ :‬פי הסכיתום מ§ה אל פה‪ :‬לשקני‬
‫מנשיקות ולא כל נשיקות‪ /‬סחו אל ירד‬
‫י‬

‫אותם מיין הךקח להלקות‪ :‬קצובותו^עימות‪.‬‬

‫ופתי מוזכימות‪ :‬רשומות וחתומות • ?חוחית‬
‫וסתומות‪ :‬לעם אשר אהב‪3 .‬חבה‪:‬הב‪,‬‬
‫והנחיל נחמדים מזהב‪" .‬לעם לו" מאהב‪ :‬יה‬
‫שוכן עךבות‪ .‬ך ד להכחיל ר ב ב ו ת מ נ ש ר י ם‬ ‫‪:‬‬

‫ושנים אלף מרכבות‪ .‬אשר מא^צ ושלנ‬

‫בוצובות‪ :‬רחום הדר בשחקים‪. .‬יסד עז מפי‬
‫עוללים‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫נסמר )שה״ש ז נו( ‪ :‬ן»ול‪1‬ה‪ 1‬עני; הלשוס נשמסס ‪ .‬והסיבה הימה )כי הסטמם‬
‫י * ? ׳ »לשיז מסה אל מהי( על שהשמיעם השני‬ ‫י‬ ‫‪9‬לנ ג !ססכיסה[ '‬
‫‪11‬‬
‫‪, 9‬‬ ‫ש ג ה‬ ‫ה ר‬ ‫ל‬

‫‪^--‬‬
‫והוקשה‬ ‫‪. -^*v‬‬
‫י י י‬ ‫י לבלוש מפה ‪ :‬״ ‪ . ,‬״ ‪,‬‬
‫סקב״ס לפיהם‬ ‫׳‬ ‫סיזי‬
‫‪Y‬‬
‫)‪ ,‬י ‪ ( . £‬י•‬
‫י נ ו‬

‫‪t‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪w‬‬

‫י‬ ‫ל‬

‫[ ה ן א ‪t ( J‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫א‬

‫מ‬

‫]‬
‫כ ן‬ ‫‪ ,‬ם‬

‫‪f‬‬
‫ל נ‬

‫ל‬ ‫‪o‬‬
‫ש מ ע‬

‫‪p‬‬ ‫‪w‬‬ ‫<‬

‫ה ס כ ש‬

‫עליכם קול הסבלס‪ ,‬ולעלו )ישקני‬ ‫צל משרע״ה‪ .‬וע׳׳ש שהיייד אפ המורה נקרא‬
‫מנשיקומ( »קצמ נשיקומ הלבלום )וצא‬ ‫' י י ‪] :‬מיין הרקח[ הואר למורה ומצוש ‪] .‬יהנ[‬
‫‪ £ £‬צ \ ? ‪ £‬ף '*׳> כל נשיקומ‪ .‬ססו אל ילל( ואעלו אל‬ ‫׳‬
‫ל‬
‫*'?‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מל‬ ‫פיגה‬

‫« \י«^«׳‪/‬‬ ‫ץ*״״‪.‬‬ ‫‪1‬לי( כמו י ר ד ‪ ,‬ןנשסקיש[ שמים ‪ .‬וע״ש‬

‫משלעיס )אומם מיין הלקס להשקוס(‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬
‫י‬ ‫י‬
‫נ‬
‫‪ 3‬ן א‬ ‫ל‬ ‫ל ע ה‬ ‫‪0‬‬ ‫צ ד ז ק‬ ‫‪p‬‬ ‫‪w p w D‬‬ ‫ס מ ‪0‬‬ ‫‪ 8‬מ‬

‫שהוא ישקה אומם כל המצומ)קצוגומ(‬ ‫לכן נקלאו שסקי‪: 0‬‬

‫כל מצוה ומצוה קצובס בפ״ע )ונעימוש(‬ ‫י‬ ‫ג ס י‬

‫שהם ממקמים אל המבע כע״ש ללכיה דלפי טעם ‪)/‬לשומומ( קלי ולא‬
‫נתיב ‪ .‬כמיב ולא ק ל י ‪) .‬וססועומ( מעמי פלה אלומה זשעמנז ודומיהן‬
‫שבם סוקוס־ ססועים ‪) .‬לעם אשל אסב ‪ .‬בסבה יהב( נשן באהבה וסבס‪.‬‬
‫)והנסיל( המולה והמצומ אשל הם )נסמדיס מזהב ‪ .‬לד להנסיל לבגומ(‬
‫מלכנופ‬ ‫<לל להנסיצ המולה ללבביס ישלאל‪) .‬נמשלים כוי( בביב אלף‬
‫מלאכים ‪) .‬אשל( כם )מאש ושלג סצובוס ‪ .‬לסזס הלל בשסקיס( הקב״ה‬
‫אשל הוא דל בשמים שנקלאו שסקים )יסד עוז( יסד אמ המולה )מפי‬
‫עוללים‬
‫מעשה ארג‬
‫והסיה אופס ‪ .‬סס״ד נשם נדבוס סניף אלהים; מולמ ה׳ סמיעה משיבפ‬
‫נפש ‪ .‬ועולפה הוא ענין סלשוס בלב והעלל ההלגשס • כמו בניך עולפו‬
‫)ישעיה נא כ ( ‪) J‬יסב( י״ע ‪.‬ל׳ משא ומעינה ‪ .‬מל׳ השלך על פ׳ יסבך‬
‫;‬

‫)ססלים נה כג( י)מפי‪.‬פיללים ויונקים( כמיש לז״ל כשפעלו ישלאל על סיני‬

‫לקבל המולה אעל להםה*ן‪3‬״מ אם לצונכם לקבל סולמי הביאו לי מלבים‬
‫שאמם‬ ‫)‪M‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪111.‬‬
 ‫קרובות ליום רא‪#‬זן‬
‫עוללים ףוגקים‪ .‬ומכות א‪5‬םי איץ הקים‪.‬‬
‫י *‬ ‫יי'‬ ‫זרד תורות והקים‪':‬‬
‫^ אל נא • לעולם תערין‪ .‬ולעולם > תרןדש ‪ .‬ילעולמי‬
‫עולמים תמלוך וחחנ&א ‪ :‬האל מלך גוךא מרום וקרובן‬
‫בי אתה הוא מלך מלבי המלנים‪ .‬מלכותו נצח • ני־ךא^‬
‫שיחו ״ ס^רו עזו‪ .‬פ&ךוהי ‪$‬יבאיו י יןדשוהו יוממיד*‪.‬‬
‫ק שיר וישבה'תכןף תקלות תפאךתו‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫ס‬ ‫אלא שהקדים לכל סלוז איזה תיבות מפסוקי משלי סי׳‬ ‫א׳ב‬ ‫פפיי‬ ‫מיוסד‬
‫ונות‬ ‫‪t‬‬ ‫וטונמ המסכל לומל כי תולה ממפאלס בקלימתה ובמעלתה‬
‫וזכלפ‬ ‫'‬ ‫מ ש ה‬
‫ל‬ ‫י?‬ ‫ל א ב ו ת‬ ‫א‬
‫^‬ ‫ו‬ ‫ל נ ס‬ ‫א‬
‫יל‬ ‫א ד ם‬
‫^‬ ‫^‬ ‫י מ נ ה‬ ‫ל א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬

‫ל י י י כל העלחן ‪ .‬והיא‬ ‫{‬ ‫מ א‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫א‬

‫לל‬ ‫כ‬ ‫ס מ ה‬
‫* ל‪ 1‬ל‬ ‫ה ‪3‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש ל צ ה‬ ‫ז ה‬
‫ל‬ ‫פ‬ ‫ס י י י כ ו ס‬

‫נתנה דופי בכולן והלופי הזה הושמע מהפנים והם הסלוזות ‪ .‬ע׳ פי צ'יק* ל״‬
‫ל ילועפ אסלי‬ ‫נ מ נ י מ מ ש ‪3‬‬ ‫ם‬
‫ל‬ ‫ו מ‬ ‫י י ס‬ ‫י י ם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ש‬
‫ל‬ ‫מ ה ס י‬
‫* בפיופ‬ ‫א‬ ‫נ מ‬ ‫ז ה‬ ‫י י ו ג מ מ‬

‫ו?‪:‬כן ;י לןנני ךאישית דרכו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫יי קנני ראשית דרכו• אלפים שנה נמתקוןי‬ ‫ז‬

‫בחכו• עד לא מרד עולם ךחבי וארכו‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ ,‬טרם‬ ‫‪,‬‬
‫בית לוי‬ ‫סטה ל ד‬
‫י‬ ‫‪.‬ועש״*‬ ‫‪Irrr.j‬לייישיכה‬ ‫במין שלו‪:‬‬ ‫בחבו‬ ‫עוללים ויונקים( שהבנים הקענים הם‬
‫‪.‬‬ ‫יימחחס כאוהל לשנח )ישעיה »‬ ‫העלבות )ו‪3‬זכומ ‪(3‬‬
‫ם‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪W‬‬

‫יי‬ ‫‪0‬‬
‫בעדם )אפסי אלץ הקים( הקים מסם‬
‫אותם )תולות ומוקים( ‪:‬‬ ‫אפסי וקציני אלץ ‪) .‬זהל( זיהל ולימד‬
‫ד ל ט ( ט )אלפים שנה נ » ס ק « ‪,‬‬ ‫משבסת ואומלת )ה׳ קנני לאשימ‬ ‫התורה‬
‫)על;‪5‬‬ ‫הקב״ה אנפים שנה‬ ‫בסט( הייתי מתוקה בסיך של‬
‫אמון שעשועים יום יום ‪ ,‬ו • ‪^ ,‬‬ ‫מדד העולה לסט וארבי( כמ״ש ואהי׳ אצלו‬
‫של‬
‫׳‬ ‫םעשה א ג‬ ‫י‬

‫סאסם משמליס אותה ‪ .‬אמלו לו א‪ :‬ושינו יהיו עלבים גדנל ‪ .‬אמל לכ‬
‫אלפ ‪ .‬יצסס *‪s‬‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫אבותיכם יש לי עליהם‬
‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪5‬‬ ‫א‬ ‫מ ל ע ו ע ו מ‬

‫שאהב אס עשו ואני שנאתיו‪ .‬והיה צו לשנוא את שונאי‪ .‬שנאמל משנאיך « ;‬

‫' )ישעיה מ ‪( o‬‬ ‫ק ^‬ ‫^ ״‬
‫מ ה‬
‫אשנא )מהלים ? ל‬
‫י ר כ י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫י ע‬ ‫כ א‬ ‫ע‬

‫‪* L‬‬ ‫אמלו לו בנינו יהיו מלבים ב מ ל ‪ .‬אפל להם הס יהיו עלנים מוגים‬
‫״‬

‫‪( p‬‬ ‫‪3‬‬‫אלו אסן לכם ס ו ל מ י ‪ .‬שנאמל מפי עוללים ויונקים יסדת עח )סהלים‬
‫‪c‬‬
‫כקדם האלן‬ ‫ואין עוז אלא תולה ‪) :‬אפשי אלץ הקים( י״ע גזכומם הקים‪ %‬קצזס‬
 ‫יח‬ ‫שד שבועות‬
‫טרם מתה רום‪.‬עד בהןעד ברז‪ .‬וקדם היין‬
‫בםךבבאךתבו־‪ .‬אניילרתי משתעשעת‬
‫על ברכו‪ .‬י ?ןשסקת לפניו להללו'ולברכו‪.‬‬
‫משחקת בתבל'אותי איזם יי* י־יי י מעריו‪.‬‬
‫ם‬

‫להודיע לכל בי אין בערבו‪) :‬ואלזיה אמון‬

‫אי<ל אדון‪ .‬ואהיה שעשועים יום יום‪.‬‬
‫מ&חקת עד זה היום‪>:‬‬
‫י קדם מפעליו מאז‪ .‬בקדם קךמונים קדמתי‬
‫מאז‪. .‬קרם'עמודי רום' ודיתי עמוד מאז‪.‬‬
‫קדם פעל יסור היה יסודי מאז‪ .‬קדם א‪3‬ן‬
‫פנה הייתי י אבן פנה מאז‪ .‬כדם כל נסיכים‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪ •.‬ן׳״•‬ ‫־• ‪T‬‬ ‫‪T• \v v‬‬ ‫ד י •‬ ‫״ ז‬
‫‪ .‬הייוד‬
‫םטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫)‪3‬נולם‬ ‫של הקב״ה הוא אלף שנה ‪.‬‬ ‫ו ס‬
‫ןלים! תואר לשמים ה י מ י ם ‪ 1‬י י ‪ 1‬מ י ‪-‬‬
‫ח ‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬

‫מסס לוס( מלם שממס אס השמים‬ ‫‪,‬‬ ‫א י‬ ‫לכנ י מ י ן ז ‪ J‬״‬

‫)וקדם סכין בם לכב אלפס( ומלם‬ ‫‪ :‬ןאבן פנה[ אנן שת ה ‪) :‬נסו‪:‬י‬
‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫ל‬
‫ע‬

‫נסוכה ונסכמי[ כולם לשק שררו ה הם מלשון שהכין כסה״כ ומלאכי מלכבמו בשמים‬
‫)אני היימי כוי( ולמה נגלאמי מסלה‪.‬‬ ‫נסיכי‬
‫לדי להיוס )משסקת( ומשמסת )לפניו‪ .‬להללו ולבלכו‪ .‬מששקת בסבל אופי‬
‫איום בעלכו( ועלן אותי הש״י איום והמלא לשמש אנשים בעולם ‪) .‬על זה‬
‫היום( של ששה בסיון‪) .‬קדם מפעליו( קילס מעשיו )מאז( מכבל ‪) .‬בקדם‬
‫קדמונים( מלם נבלאו כל הקדמונים בארץ ‪) .‬קדמתי( להם‪) .‬קדם עמודי‬
‫לום( מלס שנבלאו עמתי שמיס )הייתי( אני המולה )עמול מאז( מכבל‪) .‬קלם‬
‫פפל יסול( האלץ ‪) .‬ה׳״ יסולי מאז אבן פנה( אבן שתיה שממנה הושתמ‬
‫העולם‪) :‬כל נסיכים( כל שללה ונסיכה )הייתי נסוכה( ומושלת‪.‬‬
‫מעולם‬
‫מעשה ארג‬
‫קדמונים קדממי‪ .‬כמ״ש לז״ל שבעה דבלים קדמו לעולם ואלו ס ן ‪.‬‬ ‫בקדם‬
‫]וי״ג במקים אבוס ויםלאל ג״ע‬ ‫כה״כ בסמ״ק ‪ .‬אבות וישראל‪.‬‬
‫עיהינם( שמו של משיש ‪ .‬ותשיבה‪ .‬והמולה קודמת לטלם ‪) .‬נסיכים נסוכה(‬
‫יימ ל׳ יועצים ומעמו גמלם שנכלאו המלאכים ונשמות ישלאל הצדיקים שסיר‬
‫יועצים להקביה‪ .‬כמבואל בילקומ בלאשית למז ייג‪] .‬הייתי נסוכה[ הייסי‬
‫יועצו״‬
 ‫קרומה ליום ראשון‬
‫הליתי נסוכה מאז‪) .‬ובהיות עולם מלם ב©י‪0‬‬
‫הייתי בקוכןה מאז‪ >.‬ובהיות עולם תהו"וטיזו‬
‫הליתי'כנר מאז \ ובהיות חשך על פני תה‪01‬‬
‫חליתי י כמנורה מאז‪ .‬קדם כל אלה הוא‬
‫נאני הלינו מאז‪< :‬חדה אמון ‪$‬הךהר למענה‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫ןאמרבלבו אברא עילם בבינה ‪5‬עבור אמנה‪c :‬‬

‫י מעולם נסיכתי מראש‪ .‬גזרה שוה גזר ‪ 3‬י‬
‫מראש‪ .‬למקור ולדרוש‪ .‬הכל מר**ש ~‪ :‬כןי‬
‫יעלה ?רא^נז‪ .‬מי‪.‬יהיה ? ר א ש ‪ .‬מה שד^‪-‬‬
‫מ ר א ש ‪ .‬הוא שלהיה' ?סוף לראש‪ .‬נסי‪2‬י‬
‫אדם נסכו בי" מראש‪ .‬ונסכתי למל?י‬
‫המתרשיא לכל לראש‪:‬‬
‫ודדה אליו?ך?רה‪ .‬ונשתעשע בדבורה‪ .‬ואמר ב‪.‬עכוךה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫אבךא עולםילהגבירה ‪ .‬ולדורות להסבירה‪ :‬י "‬
‫י מקךמי אךץ'‪),‬לא מקרומיי ארץ •> ךבריס‬
‫שבעה‬
‫בית לוי‬ ‫ממד• לוי‬
‫‪»1‬לא»‬ ‫גסיכי קימץ )יהיפע יג כא( י•‬
‫)מעולם נסכמי( מימות עולם אני נסוכה‬
‫•‬ ‫»ז היי׳פמ״ם ‪:‬‬ ‫ומוםלס ‪) .‬מראש( אני מן סלאשינים‬
‫‪?, i‬ד *‬
‫‪3‬‬
‫™‬ ‫יעסקידמים לבליאימ עילם )גזיים ם י‬
‫ס‬

‫גזל בי מלאש( הקב״ה גזל בי נזיל״‬

‫שמשווה לעסי )לסקול ולללוש( אסלימ‬
‫מה שהיה מלאש הוא ט ( ולילע שלא הי׳ א ל *‬
‫‪,‬‬
‫לגל לילע )הכל מלאש‪,‬‬
‫הוא יס׳ והוא יהי״ בסיף ומכלימ הכל ללאש על הכל‪ :‬ולא לכל לאל*‬
‫)מקלעי אלן דבלים שגעה( אשל )קלעו ל א ‪p‬‬ ‫אלא ‪cfi‬‬ ‫קלממי‪.‬‬
‫כסא‬
‫םעשה ארג‬
‫סקביע‬ ‫יל‪°‬‬ ‫י*‬
‫ה ע‬
‫י ל‬ ‫נ ב‬
‫י״^‬‫א‬
‫יועציפ םסלה‪ ,‬כלאימא‬
‫ם‬ ‫ע‬ ‫נ פ י‬

‫‪ip3p‬גמולה ששעה םושיה לברוא אמ העולם‪ .‬השיבה לו כי*‪] .‬מעולם ‪9‬‬

‫מלאש‬
‫שבעה ‪.‬קרמו לאךץ‪? .‬סא'רם ונשיא קדם‬
‫לשמי‪.‬עריץ‪ .‬בפא‪.‬ישךאל קדם לממלכות‬
‫הארץ י‪ .‬י אבות העולם קדמו למוסדי א ר ץ ‪.‬‬
‫שם' משיח קדם לשמות אשר בארץ‪ .‬גן'‪.‬ערן‬
‫קדמה לענוי א ך ץ ‪; .‬ערוף מאתמול ת‪£‬ת‬
‫קדם יןךשעי ארץ‪ .‬ישראל והתשובה קךמו‬
‫ליושבי הארץ‪.‬ואני להם קדמתיימקךמיאוץ‪:‬‬
‫חדר‪ .‬מלך במםבו‪ ? .‬הךהר ?מדת טיבו‪ .‬ואמר בלבו‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫אבךא עולם לישבו • בעבור ‪:‬שובו‪:‬‬

‫"באין תהומות'הוללתי‪ .‬הארץ עד לא‬
‫נתחוללה נתחוללתי‪ .‬ובאין חישן־ על ?ני‬ ‫‪1‬‬

‫תהוםיהאךתי והנהתי‪ .‬ובאין קורא ול»ה‪1‬ם אל‬

‫תהום בפיו נקראתי‪ .‬ובעת נכקעי כרעתו‬
‫נבקעו בדעתי‪ .‬ובתהום רבה משפטי מלאתי‪.‬‬
‫געליהם' חיק סנתיוננבלתי‪. .‬יכתנינים א‪#‬ר‬
‫בתהומות נתהללתי י‪:‬‬
‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫«‬

‫• באי!‬ ‫»‬
‫פטה לד‬ ‫בית לד‬
‫גי עלן ק ד ם ‪.‬‬ ‫כסא ישלאל בסמ״ק‪.‬‬ ‫חוללתי ל׳ בייאה וכן ]יחחיללה ״*׳ילל״׳‬

‫*ז)»ו‬ ‫ל־ימ• את( ״יל! <־י<‬ ‫* <־*־‪V‬‬

‫מופת( הגיהינם שנאי עליי‬ ‫עאממול‬ ‫ת‬ ‫ל׳ אור והגהסי מל׳ ולאיבה ‪30‬י ל ( ן ו‬
‫מ‬ ‫ש ו ‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫ללשפי‬ ‫ע מ ך מאסמול שפסה )קלם ‪.‬‬ ‫חנמי( ל' בחוסי מוג טל פני חהוס )משלי ח‬
‫אלז‪) :‬ובאין‬ ‫ארץ( בשביל רשעי‬ ‫י‬ ‫י ( ‪:‬‬
‫׳‬ ‫י‬ ‫) א י י ג‬ ‫מ י ם‬ ‫מ נ י‬ ‫ע ל‬ ‫י ז נ‬ ‫מ י ק‬ ‫יל‬ ‫{‬ ‫‪n‬‬

‫מהומומ( קולס שהיו המהומות ‪:‬‬ ‫ג כ ג ד י‬

‫)סוללסי( נבראסי )ובאין קילא סהום אל סהוס( במעשה בלאשימ נפרם‬

‫לים אוק״ניס והיו הסהומוס מובללין )בפיו כקראסי‪:‬‬ ‫סוקוו המים‬
‫ובסהום לבה( משפע דור המבול שנבקעו בו כל המסומום )עשפפי‪,‬‬
‫הקב״ס בי ובעצמי ; )ועליהם סונ מגסי ונגבלמי( סקק‪.‬‬ ‫מלאמי( שפנו‬
‫ושער‬ ‫‪f‬‬
 ‫קרובות לדם רא׳‪1£‬ון‬

‫באין מעלנות נכבדי מלם • ובאין טעינות‬

‫מעלני נובעתמים! ובאין נהרות נרךי מושןז‬
‫מלם‪ .‬ובאין באחת בארי נובעת מלם‪ .‬ובאץ‬
‫מקירות מקוךי חלים מלם‪ .‬ובאין מלם הליתי‬
‫כברכת 'מלם‪ .‬ובאין מקוד‪ .‬מלם ‪ .‬מקוד‪,‬‬
‫לעזךאל יל'להזות ממקוה מים‪:‬‬
‫י בטרם הרים ךשכעו‪ .‬זרות עולם בי נטעו‪,‬‬
‫הררי לשךאל בי נתקעו‪ .‬דךךי עד בי נוזלךעו‪.‬‬
‫הררי איל בי נתודעו‪ .‬בפלס וכמאזנלם בי‬
‫נ^קלוןנוךעו‪ .‬ת!עפות גביהם ומחקרי יסודם‬
‫מ‬
‫נית ל ד‬ ‫פ»ר‪ ,‬ו י ד ‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫־‬ ‫מיס לני• המיס כמו ‪ow‬‬ ‫נכבד••‬ ‫גבול יס‬ ‫נעיש• במגינה‬ ‫ימעל נמל?‬
‫‪r » ^ * 3 5‬‬ ‫!‬
‫־־•ה‬ ‫מטל‪ ) :‬ת * ז » ־ ״ «‬ ‫פלא ־־יה ־יי‬
‫‪1‬‬
‫ובדרשות רז״ל‪:‬‬ ‫נכבדי מיס( כשעדיין לא היו במעינו׳‬
‫\‪ [<3‬בשבילי‪.‬‬ ‫הטבעי ל׳ טביעה ושקיעה‪:‬‬ ‫ר ב ד המים נבראסי )ובאין מעינומ(‬
‫‪0‬‬‫וכן כל בי שבחר״ זה פ י ר ו ש‬ ‫‪. ,‬‬‫ם‬ ‫ןי‬‫מ‬ ‫ד ״ י‪/‬‬ ‫נ ן ‪ 3‬ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ ע‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ע‬

‫בשבילי או עיי בעלתי‪1 :‬טעעו‪0 1‬ייד לויי*‬ ‫»״ ״ ‪*1‬‬ ‫‪,‬י‬ ‫י י•‬ ‫‪v‬‬

‫ל׳ נעיעה מש״ה ‪*1‬מ אהלי אעדמ ) מ ‪2‬‬ ‫ובאין מקום מ י ם כוי( כשמל"! לא‬
‫‪ 1‬יל' *‪5‬לאל‪ 1‬סיאי לא״י עש״ה‬ ‫>‬‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫י א מה‬ ‫נ ו ה ר ם‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬
‫‪°‬‬
‫ב‬
‫היה מ ק‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫יה‬

‫ארץ הרים ובקעות‪• .‬משלים הרי© ‪i » j p‬‬ ‫)בערס הרים‬ ‫מי סטאת ודין מהוה‪:‬‬
‫לה )ממלים קכה ג ( ‪| :‬בפלס[ כוי עש״ת‬ ‫לא נקגעו ו נ ^ ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫(‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ק‬

‫שקל בפלס הרים וגבעות נמא״נים )ישעיכ‬ ‫\‪X‬‬ ‫י״!׳•^׳*׳׳׳״‬

‫מ ע ( ‪) .‬סיעפוס! ל׳ היקף מל׳ כתועעופ‬ ‫ההרים באלז )זויומ מולם( י' ל‬
‫ו ס ו מ‬

‫לאס‬ ‫העולם )בי נוגזמו( בשבילי נומפו ״ ־‬

‫)הררי ישלאל( &׳׳י ‪ ) :‬ב י נמקעו(‬
‫בשבילי נםקעו ונקבעו במוך הקרקע )הררי ע ד ( הרים הקיימים*לעד‪ 3 ) .‬י‬
‫) ל ל י אל( הלי סבול‬ ‫ה‬
‫כשידעו( מפורש שעומס במוכה ונודעו כל ההרים‬
‫וכרמל חרמון ושריון )בפלס ובמאוזני• בי נשקלו ונודעו( מס ששקל בפלק‬
‫הריס וגבעוס במאזנים כע״ש )ישעיה מ י״ב( הכל היה בשבילי‪ ) :‬ת ו ע פ ו ת‬
‫גגהם( ‪ qpin‬גדלם )ומשקלי יסודם‪ .‬בי נשממעו( על ידי נודעו כמה ‪t o‬‬
‫וגבהן‬
‫‪:‬‬ ‫ס ע * ה ארנ‬

‫פלאש[ י״ע יומל מעולם מלו ‪ ,‬ויוסל מכל לאש של ושופע נסכס ומשלמי‬
‫) מ פ צ ״ ל ך ן ]נזדעזעו[ מ א י מ א בב״ל לישעי ציני בשעה שבא כקביה לימן תילע‬
‫בסיני‬ ‫*״‬ ‫י‬
‫כ‬ ‫של שבועות‬
‫ב; נשתמעו‪ .‬וכהודעי כסיני כלם נזךןגן ער‪.‬‬
‫ולהר המוריה כלם נכךעו‪, .‬ועל מה אדניה‬
‫‪T‬‬
‫הטבעי •כטבעתי ארץואךניה הטבעו‪:‬‬
‫י י לסנינבעות חוללתי‪' .‬חקי־‪/‬כעות עולם‬
‫נתחוללתי‪ .‬גבעת הלבונה אני חלתי‪ .‬ונבעה‬
‫נשיאה'אני הולדתי‪ '.‬ונבעות בנשאו ב^ךלןה‬
‫נתנשאתי‪ .‬ולכל הר ונבעה ר‪,‬ךמה גבעתי‪.‬‬
‫ומגבעותי לגבעות עולם״ךלנתי ‪ .‬ומגבעות‬
‫‪1‬‬

‫עולם לנבעתיסיני ננבלתמ‬

‫עד‬
‫מטח לד‬ ‫בית לוי‬
‫וגבהן )ונסולעי ‪3‬סיני‪ .‬נזדעזעו(‬ ‫ראם לו )במדבר כג כב(‪| :‬נשתמעו| היא ל׳‬
‫הסלים וכל אסד אומל פלי ישרה‬ ‫י ג נ י ה י ם‬
‫‪°‬‬ ‫ג י י ל י‬
‫‪°‬‬ ‫ה‬
‫‪1‬‬ ‫ננעית‬
‫ו‬ ‫משחמע‪:‬‬ ‫ק ל מ י י‬

‫\י«»״‬ ‫די\»«‪«,‬‬ ‫ההרים חיתיי‬ ‫לדבר‬ ‫וראיה‬ ‫יומר * מהרים‬

‫השץ שכינתו)ולהר המוטה( צהל סיני‬ ‫ם‬ ‫;‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ד ו ג מ מ‬ ‫ג ‪ 7‬ן ל ה‬ ‫י ק י ל ה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ש ה‬ ‫‪. , ,‬‬
‫ס‬ ‫ל‬ ‫כ י‬

‫בלכיהם‬ ‫נרפו לפניו‬ ‫נכלעו(‬ ‫)טלם‬ ‫האילים ‪ .‬׳ וגבעות כבני לאן שהיא רקידה‬
‫אדניה‬ ‫מה‬ ‫)ומל‬ ‫‪3‬סל ה ׳ ‪.‬‬ ‫כי בו‬ ‫לחי‬ ‫‪0‬‬
‫]חלתי[ ל׳ חבלי לידה ל ׳ לא‬
‫מ‬
‫קטנה ‪.‬‬
‫הפבעו־( ועל מס נסייסדס האלז ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מילס‬
‫י> ]‬
‫ל ג נ ע י מ‬ ‫;‬
‫יל 'לי ' )‬
‫ג‬ ‫י‬ ‫ישעיה‬ ‫ש‬ ‫א‬

‫)בפבעמי אלז( ולכך )ואדנים ספבעו(‬ ‫) ל ‪ 3‬י י ס‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫ק ל םן ג ו‬ ‫ו מ ר א ש ה ר ר‬ ‫נ נ ״ פ‬

‫כי אני התולם סותם של כצ המעשי'‪.‬‬ ‫לג סו( ועיין פ " יונתן שם ‪:‬‬
‫כמו המומס מסס השפל שהוא העיקל‪:‬‬ ‫טניי‬
‫)ילפני גבעומ סוללמי( כבלאמי קודם ההרים הגדולים והגבוהים ‪) :‬גבעוס‬
‫הלבונה אני שלמי( אני המולה הלימי דללמי נבעומ הלבונה )וגבעוס משאו‬
‫בצדקה( כשינשאו הסרים והגבעומ בהצמסמ לב מבואה מ״י הצדקה שיעשו‬
‫)נמנסאמי( אני המורה )לגבעומ עולם( להאבימ ושאר גדולי עולם שהעולם‬
‫עומד‬
‫מעשה ארג‬
‫בסיני היו ההרים רצים ומדיינים אלו מס א ל ו ‪ :‬זה אומר פלי סורס נמנה‬
‫וזה אוער פלי מורה נמנה ‪ .‬סבור בא מביס אלים וכרמל מאספמיא ‪ .‬זה‬
‫אומל אני נקלאמי‪ .‬חה אומל אני נקלאמי‪ .‬אמר הקבים למה סרצדון סרים‬
‫גבנונים טלם סלים אלא מלכם גבנונים‪ .‬כמל‪-‬א או גבן או לק מלכם נמשס‬
‫מ״ס על לאשיכם ‪ .‬אבל סיני שלא נעשה מ י ם מליו ההל סמל אלסים‬
‫לשבסו מכיל‪] :‬גבמומ הלבונה[ י״מ הל אמד יש בא״י שנקלא ק• »•& הלבונה‬
‫שגדל עליו‪ ] :‬פ ט ל [ סואל לבהמ״ק כמו'שהנובול הוא יסוד וסיום כל ‪e(120‬‬
‫כן בסמ״ק היא יסוד וקיום כל ה א ת ‪] .‬ומגבעוסי לגנמוס עולם דלגסי[ <״מ‬
‫שללגםי מהל להל בכל העולם פ ד שעצאסי לסיכי‪ .‬חס הים במסן מולה*‬
‫בסוקו‬
 ‫קרומה ליום ראישק‬
‫עד לא ?נ^ה אלץ לחוצות‪ .‬טבור ד‪*,‬ןך<ן‬
‫ומטר חוצות‪ .‬טבורי היה מ^תית א ר ץ‬
‫וחוצות‪ .‬ומשתית טבורי תשתו אכץ וחוצות‪.‬‬
‫מחיקי אל חיק הארץ ומחיק הארץ אל חיק‬
‫חוצות‪.‬ומ^תיתידדה משתית האךץ וחוצות‬
‫בפי תחךא בץ או־ץ וחוצות‪:‬‬
‫י וראש עפרות תבל‪ .‬יציר אשר י צר רא^‪.‬‬
‫ז‬

‫עפרות תבל‪ .‬מ‪$‬נו הציק מצויך תבל‪:.‬‬

‫ו*טת עליהם תבלי‪ .‬כתרומה י הוךם ר א ש‬
‫עפרותתבל‪ .‬כחלה מעסה הפדישם לתבל‪.‬‬
‫ומזבח‬
‫‪:‬‬ ‫ביו‪ 1‬לוי‬ ‫מטה לד‬
‫<זגי‪5‬‬ ‫ט‪:‬ור האין ליי!‪o~r>r«01‬‬ ‫)על נא מסס אלץ‬ ‫נזמפס!‬ ‫»ומל‬

‫( בגובה הגוף ונאמצע»מ‪ £‬ו‬ ‫"‬ ‫»‬ ‫‪W‬‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫והשלל שבאדם‬ ‫‪p‬‬ ‫!‪(.‬‬
‫׳סול‪ .‬מלי אגן שמיה ש»ממ‪,‬‬ ‫ןמשמיה[ ל׳‬ ‫שהוא מנשל א״י ) ו מ ו ל סוצוס( מגסל‬
‫וממיק המיז )ימזקמל »ג יד( שהוא ל׳ יקו‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫י«^׳>‬ ‫* ‪v‬‬ ‫‪*«.‬‬
‫כסל!‬ ‫כפייש״י‪] .‬כפי ממלא[ ‪0‬מח‪ 1‬השיליון‬ ‫וםיצים(‬ ‫ג‬
‫היה משסים‬
‫ש‬ ‫ש ו נ ו ר‬

‫ה»ם יסול האלץ )ומשמים מגולי פ ן מל׳ שמח יהיה לפיו קגיב מעשה‬
‫כמי קסלא )שמוה כח ל ב ( ‪:‬‬ ‫הושסו אלץ ומוצומ( כמ״ש אם לא‬
‫‪m‬‬ ‫בריסי יומם ולילם סוקומ ש מ י ן א ל ץ ן ך א ש עפלוה » ‪ o 0‬ו א ל לאדם היאשק‬ ‫‪0‬‬

‫* < ^ > ^ ‪~ & V‬‬ ‫ז (‬

‫^‬ ‫ה‬ ‫א ל מ י ק‬
‫״י‬ ‫ש מ מ י ) מ ס‬
‫*‬ ‫ל‬

‫א ג נ א ‪ :‬להבל ל׳ חילז להבל לארז‬ ‫מיסודי יסל‪.‬א״י)ומסיק הארז אל מיק‬

‫)מגושי[ ל ־ " ל ר ו ל מ ל ׳ ו ג ־ כ " " ג נ פ ר ) א <‬
‫‪:‬‬
‫י ל ןן״ל ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪0‬וצות( מנעןןל א״י‬ ‫ס‬ ‫נ מ‬

‫י ל‬ ‫' ' •י ‪.‬‬ ‫(‬ ‫ח‬ ‫ז‬

‫)וממססיסי היסמשסימ ה א ת וסוצוס(‬
‫ה‬
‫וההפרש בקדימם ]מעלס ומלך מדרגסי‬
‫למדרגת איי וס״ל ]כפי ממלא בין אלץ ומוצוס[ מדלגמי היא כפל ממדרגה‬
‫דמס שגי! אלץ וסוצום כפי מהלא שמא כפל וסזק )מעצ״ד( ״ )ולאן•‬
‫עמלות סגל( נגלאסי על שלא בלא אלם הלאשון שהוא )יציל אשל י צ ל |‬
‫ןןיצלו סקג״ם ממבסל סעפל ממקום המזגס אשל סוא )לאש פסלות‬
‫עליהם סבל‪/‬‬ ‫עמגו הציק מצוקי תבל( מאדה״ל יסל אטם העולם )רשם‬
‫מ ט ס ם )כתרומה 'אשל סלם( כן היה סולם הקב״ם מכל הגליות אשל ב<‪#‬‬
‫אס אלה״ל אסל הוא ‪) ,‬לאש מפלוס ס ג ל ‪• .‬כסלה מעיסה ספלישס( ה ע ל י *‬
‫לאלם‬
 ‫כא‬ ‫על עכועוח‬
‫ומזבח ארקה היה רא^לתבל‪ .‬מגו‪#‬י‬
‫ה^לך עוןר לתב^‪ .‬הוא היה ראש‪.‬עפרות‬ ‫ז‬
‫ז‬

‫תבל •‬
‫בסכינו שמום שם אני‪ .‬כאל׳ל‪.‬עת ‪9‬ךם‬
‫מתחם יותר מהם ?תחני‪ .‬בדוק עת טרם‬
‫נ‪$‬ם אצלו נטני‪ .‬בימין טרם טפחם מימינו‬
‫א‪ #‬ךת טפחני‪ .‬ובזרת'טרם י תכנם ‪rq,‬‬
‫תכנני׳‪ .‬ואצבעות טרם קמגם באצבעותיו‬
‫קבעני‪ .‬געת א‪#‬ר' פךעןם באד‪-‬ל י כיריבה‬
‫פךשיני‪ .‬ןליריעותם אמר ךי״ן־לךיעותי' ‪$‬‬
‫אמר דיני‪:‬‬
‫‪...‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬

‫בחוקו‬
‫סטה ל ד‬ ‫בית ל ד‬
‫לאדם ולאשמו כסלה מ ן ספיסה ‪j‬‬ ‫ייייהיי»‬ ‫כאוןזל <‪< M‬ול‪ 0‬מהמם‪.‬‬
‫)למגל( וכדי לפמומ אומו כסבלץ‬ ‫‪:Si‬‬ ‫‪«1‬״‪ ? * , r‬צ‬
‫ממינין במבשינ צהממיקו‪ :‬ככן יצלם‬ ‫ם‬‫‪.‬‬ ‫)גיירו סל‪0‬פפמ‪»[0‬ש״ה ‪ ,‬י ‪. .‬‬
‫‪ 0‬מ‬ ‫ס פ ח ה‬ ‫ג‬ ‫מ‬

‫ממבסל הפפל)מז‪3‬מ אלמה( אפל הוא‬ ‫)ישעיה »‪ 0‬יג>‪! :‬אש דה ספחגין עש״ה‬
‫)היה לאש למ‪3‬ל( שממנו הושמת‬ ‫מימימ אש דה למו )דגלים לנ ג( ןיגזי״[‬
‫‪ ««« * h t W‬יי״יי ‪•MMnnm‬‬ ‫«‪-.v.-‬‬ ‫שם מדה מצי אמה ‪ .‬והיא פש״ה ושמים גזלה‬
‫העולם‪ .‬וכל זאת פשה כדי שיתקיימו‬ ‫‪,‬‬ ‫י ן ו א ל‬ ‫י ח ג ג ד [‬ ‫ן מ כ נ ‪0‬‬ ‫(‬ ‫‪r‬‬ ‫}‬

‫)מגושי הושלך מפל למבל(כמ״שלז״ל‬ ‫״ ‪ I,‬א‬

‫ר א ס‬ ‫הלנה‪ .‬ןויצבעוח( לו׳‬
‫ה‬ ‫ע ש‬

‫שנפל הקב״ס אש ושלג וגינל א‪5‬ן‬ ‫שמין מעשה אצבעוהין )מהלי© ח ד ( ‪:‬‬
‫גלולה ושמהו במים במקום המזבס‬ ‫ןלףיעה[ עש״ה גוטה שמים ליליעה)שם קל(‬
‫י י י י * •>«* ‪ M M‬י י י י י י י «*‪•»V««»VV*M‬‬ ‫ה‬
‫ל‬ ‫ת כ‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ל‬
‫‪T‬‬ ‫‪in‬‬
‫}וליליעוחי לא אייל *‪1‬‬
‫ד‬

‫והוא סגן שתיה וממנו נשתכלל העולם‬ ‫א )^^ ‪.‬‬ ‫יאיחי קז ל ח ג ה » צ ‪.‬‬
‫ט צ י (‬ ‫ר‬ ‫ו ד‬ ‫מ‬
‫‪1‬‬
‫ח ן‬

‫)בהכינו שמים שם אני( נמת הטנו‬ ‫!« ‪1‬‬ ‫‪P‬‬

‫אמ השמים היימי שם אני המולה כי נבלאתי קולם לסם‪) .‬כאוהל עם סלם‬
‫עסםם( קידם הפס שמשכם ופלשם כאוהל הייסי)יוסל מהם מסמי( דוסל‬
‫משכני מכם כי אלוכה מאלץ מדמו• כי אלפים ואלבפ מאוס !בעולם מאליהם‬
‫כמו שיסד הסייען בפלשת שקלים )כדוק פ ת ‪ .‬סלם נעם אצלו נ פ ל ( קולס‬
‫העת שנפה שמיס כיליעה‪ .‬נסה אומי אצלו כמ״ש ואס״ אצלו אמון )משלי ס ל (‬
‫)ובימין מלם שפסס( קודם שתכן השמים בפפס ימין שלו)מימינו אש‬
‫דמ ספשכי( עש<אוסי מומס ימין שלו )ובזלת אסל מכנם בס סמני( וגמדה‬
‫ששמם זלש אשל הכין בקי אם השמים באומה עדה הכין אומי )ולילועותם‪,‬‬
‫אמל ד י ( שגמל בהם הקב״ה ואמל לי)וליליעוהי לא אעל די( כע״ש איוכה‬
‫י מאת‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫ן‪. .‬‬
 ‫קרובות ליום ראשק‬
‫י • בחוקו חוג_על<ןני חודם• למעני מק קזל^ה‬
‫חקים על רום ועל תחת ןעל ןזהום ‪? .‬שומר‬
‫‪*?.‬ם לזקו סקי חג‪.‬על ‪$‬ני ההום ‪ .‬גדןק‪1‬‬
‫אבן ^תיד\על פני ןזהום • םזקו לךתןיעל‬
‫דלתות תהום‪ .‬בחקו אגן פנה של^נציןש‬
‫לעולם תהום‪ .‬בךןקי חוג חקי כביש‪ .‬על תהום‪:‬‬

‫הוא קאי עצ מוק של החס‪:‬‬

‫זו מונה הפייטן שנעה הלקיעיס בשמוסן שמנאן רז״ל במקכת‬ ‫בפסהתא‬
‫סגיגה ‪ *7‬י״ב ב׳ אלא שקלא אמ המכון שבו גלל ושלג וקעור‬ ‫י‬
‫ופללים בשם עלפלשספס לגליו ואת הוילון ואפ הלקיעקלא בשם שמיס ושמי‬
‫״‬ ‫השמים‪ :‬וזהו על ריס תלתפאלה ההילה ‪:‬‬

‫באמצו שחקים ממעל‪ .‬מתאמצת ה‪:‬יר;י‬

‫בדרומי מעל בא?ןצו עךבותלךטבו‪ .‬דן‪:‬יו‪1‬י‬ ‫;‬

‫יכובו‬
‫בית לוי‬ ‫ספה לד‬

‫ומשיה‪.‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪f e J‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬
‫)נלא‪8‬י‪ 0‬א כה>‪:‬‬ ‫הייתי‪ .‬כי נבלאתי מסלן ‪,‬‬ ‫ססום‪,‬‬

‫‪1SSS‬‬ ‫־‬ ‫‪S‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪C‬‬ ‫;‬

‫)»ל־״י ״ק ־לש־ ״ י י " ( ‪ :‬ל ' ״ ״‬
‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬

‫‪0‬‬ ‫כ‬
‫י‬ ‫ס ש‬ ‫ויסל ג׳ סקיקוס כע״ס אם לא בליהי‬
‫יומם ולילה מקום שמים ואלן לא‬
‫סעמי‪ .‬ואלו הם השלשה סקיקופ )על מ ס ( שהם השמים )ועל םסם( הוא‬
‫םאלץ וםצומס והסי והמלבל והגלגלים )ועל תהום( הוא הים אוקיינוס ) א ג ן‬
‫שמיס ששם אוסו ססס ססום המים םממנו משסיהו של עולם )גשועו לי©‬
‫שקו( געס שם לים סוק וגמל שלא ללכס מהגבול והלאה )סקי סג על‬
‫ויסודו‬ ‫סני םהום( כי נבלאםי קולם לזה ‪) :‬בסקו סוג( בכל סקיקום‬
‫וסקי‬
‫ע‬

‫כבוש( ונמצא )על( פ נ י ) ת ה ו ם ( ‪:‬‬ ‫הללו‪ .‬היה‬

‫אפל המה מעעצ‬ ‫שסקים ממעל[ בעם הזק אם השסקים‬ ‫ייאמנו‬
‫ןמםאמצס היימי[ אני התולה ]גמלומי מעל[ בשמים מע*<‬ ‫^^^^‬
‫בעזת‬
 ‫כב‬ ‫על שבועות‬
‫ךכובו‪ .‬באמצו שחלןם לעזו‪ .‬ה‪:‬יתי מעזו‪.‬‬
‫?אמצו מעונה בזרועו‪ '".‬הליתי *כהןמע‪.‬על‬
‫זרועו‪? .‬אמצו זםיל לכןחטו‪ .‬הייתי זבולה‬
‫בשם כןל&ו'‪ .‬באמצו'_עך‪5‬ל תחת מ ל י ו ‪.‬‬
‫מייתי משתעשעת על ארכובות מ ? י ו ‪.‬‬ ‫ז‬

‫באמצו שמים ושמי השמלם‪ .‬והמלם‪1‬א שר‬

‫‪7‬‬

‫מעל השמים‪ .‬י באמצו כל אלה אמצני‬

‫נוטה שמים‪:‬‬
‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬

‫שהספאלה התולה ‪:‬‬ ‫זהו מוק התהום‬

‫בעזוז עינות תהום • געזזה מעיני ממעינות‬

‫הדים ‪ .‬נתעהו' מימי ממימי תהום‪53 .‬זךם‬
‫געזזו_עזים‪.‬עזה ה‪:‬יתי‪.‬על תהום • ‪5‬שומו לים‬
‫חקו‪ .‬ש ם ^ י ה ם ךוקי‪ .‬ומים לא‪.‬לעגת פע‪.‬‬
‫׳‪.;.‬׳ י‪•. p -‬‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬

‫מטה לוי‬ ‫׳ בית לוי‬

‫בעש סיזק אש‬ ‫מהום(‬ ‫]בעזוז פ״נוס‬ ‫סס ס ( ‪] .‬שחקים לעוזי! עש״ה יעיזו בשחקים‬
‫מעיינו׳ הסהוס ]נעזזה‪ .‬מעיני[ כססזקה‬ ‫״ י»‬
‫‪8‬‬ ‫ה‬
‫» ״‬
‫ש‬
‫יי»‪1‬‬ ‫נז‬ ‫מננונה‬
‫)‬ ‫‪:‬‬
‫<«* ל >‬
‫ה‬

‫‪rmra^rniv‬‬ ‫‪««m‬‬ ‫«‪,‬״‬ ‫‪«, .‬‬

‫י‬ ‫י י י י י י‬ ‫ו‪.‬‬ ‫אלהי קדם ומחםת זמעויז עילם)לנכים לגכז(‪:‬‬
‫]מעעינומ סהוס‪ .‬עלם כשזו עזים[‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ן ס‬ ‫י‬ ‫נ ע ז ז י‬ ‫‪ 5‬מ ז ז מ ״‬ ‫ז כ ן‬ ‫ס ז ו ק‬ ‫ל |‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫כ‬

‫לילס נ׳ סזוק ה ש ‪! :‬עזים[ מים עזים ‪ :‬קולם םנתתזקי מים העזים ]עזה הייפי[‬
‫אני המולה הייפי סזקה ) ע ל םסום •‬ ‫ונשתכלל‬
‫בשומו לים לדקר( ‪3‬עס שם ליס סוק‬
‫וגמל שלא ללכס מהגבול והלאה )ומיס לא יעבלו פיו( של הקב״ס ללכס‬
‫מהגבול‬
‫מעשה אדג‬
‫]בסוקו לוימן על דלמימ ם‪:‬יס[ ואמל מל דלסי סהום‪ .‬משוס שהוא למעלה‬
‫מאין שמיס ובאבן שמיה אמד על שני סהוס ולא על ללסוס‪] :‬בעזוז[ י״מ ל'‬
‫ל' קיית‬ ‫ואסיפז ‪ .‬וכן נעזזס‪ .‬נעזזו ‪ .‬ע ז ה ‪ .‬האמולים למפה כולם‬ ‫קיביז‬
‫סיר״ק סממ העי״ן כנזכל לפיל ‪] :‬עעייני מימי[ מואליס‬ ‫ואסיפה הם‬ ‫עיגות‬
‫למולה פש״ה״ הוי כל צמא לכו לעים וללשו לז״ל אין מים אלאימולה‪.‬‬
‫]העצלים[ והלאב״ן משלש שהם נפשות הצליקים שנפל הקב״ס פצה י מסם‬
‫לבליאוס עולמו• וכיה בב״ל ס״ס ללשו שם על ססוק המס היוצליס וגר‬
‫לכליהם‬
 ‫קרוכוח ליום רא׳טק‬
‫כן לא יעכתעל פי‪ .‬ונשתכלל ע‪1‬לם כמא‪8‬ד‬
‫פי שהייתי בפיו‪•:‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ T V‬״ ״‬ ‫•‬
‫ץףןך מוק המסמ סהמסאלה המולה ‪:‬‬

‫בחוקו מוסדי א ר ץ ‪ .‬סד במוסדי מוסדי‬

‫ארץ‪ .‬המה היגדים היצורים א ש ר ב א ר ץ ‪,‬‬
‫ויושבי נטעים נט‪:‬עת שרק ב א ך ן ‪¥ :‬נ'ט‪#‬‬
‫‪#‬מים 'וליסוד א ך ץ ‪ .‬ונךךה‪.‬נעשיתי';ךר‬
‫בארץ‪ '.‬ועם המלך במלאכתו מלןזבי מלןד‬
‫עליכל הארץ‪' .‬המליביני והמלכתיו‪.‬עד'^‬
‫‪:‬‬

‫שמים וארץ‪ ,‬ומיום דכר ויקרא'ארץ‪ .‬קרא‬

‫לי ךאשידורות אדן‪ :‬יי'=ק קךא לאךם ‪-yph‬‬
‫‪.‬מארץ‬ ‫‪,‬‬
‫י‬ ‫ביר‪ .‬לף‬ ‫מטה לוי‬ ‫•‬
‫‪mt‬‬ ‫י<»»לל[ ' יסיי נ• ״ ״ »ל מסה‬
‫ל‬
‫»‪1‬סנמל והלאה ]ונשמכנל[‪ .‬ונמישד‬
‫״סי איז ״ ל א ש י א יפ־לל‬ ‫]‪9‬דלש כר פהייי‪1‬י גפיו ונמתי <ן‬
‫‪0‬‬

‫א‬ ‫»‬ ‫מ‬

‫בהיקו ל׳ ״ז"'!״!» ״ ‪- M M ] :‬‬ ‫פצה ]נ״קי »יסי־ איז[ »י« ״‪H‬‬

‫כ י י ג־סיי• ‪1 .‬הזציי‪0‬ן נ ל ל ‪ /‬ו‬ ‫יסודי האין‪ .‬ה״פי‪ .‬ני נגלאהי‬
‫»״‪,‬‬ ‫• ‪6‬אייו‬ ‫ו‬ ‫‪6‬‬‫״‬ ‫יזיזם וצומחויז‬ ‫צייזי!‪.‬‬

‫היצורים אשל באלז[ הצומס וכיד לסיעת שיליז 'איז‪ 1‬תיאר לגמלי לזיי*‪.‬‬
‫ואגכי נסעסין ‪5^,5‬‬ ‫שאינו מ מ ר ]ויושבי כנופים נמיעם המדנליס עש״ה‬
‫ק‬
‫)ירייה יב כ א ( ‪:‬‬ ‫מולק גאלז[ הבפלי סיים המדבלים‬
‫לז‬ ‫מ א‬
‫]למותג שמיס וליסול אלץ[ הגלגלים‬
‫שהם סומל זך ונקי ]וגללס[ אשל שם סול גגיל לים ]נעשימי גלל באל׳ח‬
‫ימלוכו‪] :‬המליכניז מ‪1‬‬ ‫מ״י הימה זאס ]מלך בי מלך[ כמי׳ש בי מלכים‬
‫מ י י נ ו ]והמלכמיו[ אומו ע ל כל בליוסיי ]קלא לי לאשי דולוס האל*?‬
‫שקלא הקב״ה לצדיקים שמאדם על משה וסלל‪ ,‬שגס של כל או״א ולצ‪£‬‬
‫למס‬
‫מעמוד‪ .‬אוב‬
‫מליהם שם עם המלך במלאכתו ישנו ש ם ‪ .‬עם ממה״מ הקב״ה בעלאכ©‬
‫עולמו ישגו שם נפשות סל צדיקים‪ .‬שנהם נמלך הקג״ה וגיא אס העו<«‬
‫ולפי פי״ סמדלפ הנ״ל ]נעיעס שולק[ הוא גן ע ד ן ‪ .‬ו ע ״ ז הקבלה ]המה היוצל»•‬
‫היצולים אשל גאלז[ המה הספירות הקדושות כידופ ליתימי »ז יאיו כאן יוקומי״׳‬
‫‪#‬‬
‫ציל בשין שמאל‪:‬‬ ‫שורק‬
 ‫כג‬ ‫ישר שבועות‬
‫מארץ‪ .‬קךא לנח איש צ ד ק ב א ך ץ ‪ .‬קרא‬ ‫ז‬

‫לאבךהם״מאצילי ארץ‪ .‬קרא ליצחק הזורע‬

‫בארץ‪ /‬קראי ליעקב הנךזו^ם ב‪#‬מי ;ןךץ‪.‬‬
‫ז‬

‫קרא לשבטים לקדושים א‪#‬ר ב א ד ז ל ו ע ל‬

‫בל אחד ואחד שאלני יוצרהאךץ‪:‬‬
‫עמדאךםראש לנשמות‪ .‬זה ס‪£‬ר‪,‬תולרות‬ ‫ז‬

‫אדם רשומות‪ .‬ואמר אליה הנה זה חכם‬

‫?ןלא חכמות י בצלם וברמות אותו לדמות‪.‬‬
‫כאחר ממנו מעלה באימות‪ .‬ומוךאו_על‬
‫דויות ובהמות•י ''וכלם יצןתי עלי אדמות‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫וכדעתו קרא לסן שמית‪ .‬ואסרי כן קרא‬

‫עזמי הנכבד והנורא בשמות‪:‬‬
‫כאן הושמנו בפנים סלוזפ אות עיין אשפ שזשיבה פולס בגנות אדם הלאפון‬
‫אשל בשבילו לא המלצה ל מ מ ן ל ו ‪:‬‬

‫פרש‬
‫טטה מי‬ ‫בית מי‬
‫מא‪-,‬ץ ממנסר ארן ]מאצילה[ מהגמלים‪ .‬למת להם המולה‪] :‬קלא לאל‪|0‬‬
‫״ ״ןיא » י ה י ״ ^ ל * קיאמץ)״«•״ סלא השביס לאלם הלאשץ ל מ ש ל ו‬
‫״ ' י י " י י ז המולה‪ .‬כי היה לו מעלה )הנוצל‬ ‫" יי‬
‫(‬ ‫א‬ ‫״‬

‫רש־מויה כםוטת מלי אגיל־ ל ן אמ הרשום מאלץ( מעקים‪ ,‬המזבס ולא כשאל מ י‬
‫וכן‬ ‫‪4‬‬ ‫אלם הנוללים ממעה בממס‬ ‫)״יאל * א(‬
‫‪1‬‬ ‫י‬

‫קלא לנש שנאמל עליו איש צדיק ב א ת‬ ‫י‪4‬‬

‫י ם‬

‫וכן ]קלא לאבלסם מאצילי אלץ[ וכן ]קלא ליעקב הנשמם בשעי עלז( אשל‬
‫דעוש ליוקץ ססומס ופקוקה בכסא כבודו ]ועל כולם שאלני יוצל האת[‬
‫ט כלם על שעו נקלאו‬ ‫אם אסלצה לסכמן לסם ]עמד אלם לאש לנשעיס[‬
‫ארסזל הלא הם לשועוס‬ ‫]זה ספל מולדומ אדם לשומומ[ מוללוסיו של‬
‫ס״ז הספל ]ואמל[ הקביה ]אליה[ למילה ]הנה ז ס סכם כו״ וכאפד ממנו‬
‫כע״ש ומולאכם ופמכס יהיה על‪.‬כל סימ סאלץ ]וכלס[‬ ‫מעולה גאימוס[‬
‫אשלל ]יצלמי עלי אלמות[ וגדעשו ]קלא לסם שעוס[‬ ‫וכל היצילוס‪.‬‬
‫לא בהסכמה לק בליעה לשון נופל על לשון ]ואשל כן קלא סעי[ בשס הוייס‬
‫]הנכבד וסנולא גשמות[ עיש היה הוה ויהיפ ]פלש זס ספל סוללות אלם[‬
‫הקלה‬
 ‫קרומח ליוס ראשו;‬
‫פחם זה םפר תולדות אדם‪ .‬ונמצא דור‬
‫‪#‬לישי דחוף מבניי אדם‪? .‬הוחל לקרוא‬
‫בשם מעשה יךי אדם‪ .‬וקם דור ‪.‬עיטלרי‬
‫מקלקל באדם‪ .‬ויראו בני האיחים את גנות‬
‫האדם‪ .‬וירא‪;.‬י בי רבה רעת האדם‪.‬ויאמר‬
‫יי אמסה את האדם‪ .‬לולי נולד איש צדיק‬
‫באדם‬
‫נ־ת ‪' • h‬‬ ‫סטה לוי‬
‫ך < ף ל׳ ד״״־ כמי ו״> ״‪ V > n fr‬לצאפ‬
‫ה‬ ‫‪(,‬״‪..‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪B‬‬ ‫״‬ ‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ז ס‬ ‫‪B‬‬

‫־)^ד״‬ ‫ל‪ * .‬׳ ^ " ‪ U j i‬״ ־ ' "‬

‫־‬
‫״ ־ל ‪,‬־ילד‪,‬״ האד־ ־־ל ס י י‬ ‫&‪4‬‬
‫ט( ‪&1 :‬זס[ ג ח ‪&] :‬יכ| איס י‪-‬ללשון‪.‬‬ ‫כל הדומם ]ונמצא[ כפוג שם‪ .‬אפל‬
‫לז‬ ‫]דור שלישי[ דול אגוש שהוא םליסי‬
‫י‬ ‫י‬ ‫\ ‪. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J°‬‬‫‪7fr‬‬
‫‪' 1‬‬
‫מגנ‬ ‫יננולד‬
‫לאדם‬ ‫נלהיה‬
‫שלישי סל פולס ] מ ו ס ל לקרוא‬ ‫יוקיימס ועלה‬ ‫שלמז הקבלס לים‬
‫וקסז אמיל ]לול פסילי[ ד‬
‫ו ל‬ ‫בפס[ ה ‪ ,‬לשם ע״ז שהם ]מעבה ידי אדס ‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫המבול‬
‫מעשה את‬
‫בכאן חסל ונשמט בפנים אומ ‪ y‬אסת שהשיגה המולה בננות א ל‬
‫ס‬ ‫הנך‪,‬‬
‫הלאשון אשל בשביל זה לא מתגצה לממן ל ו ‪ .‬וכן הושמע אוס ‪a‬‬
‫שהשיגה שולה גננות נס אשל בשבילו לא מתלצה להנמן ל י ‪ .‬וכן הושמע ארלו‬
‫צ שהשיגה מולה מנוס אבלהס‪ ,‬וכן אומ ק שהשיבה מולה בגנוה •צסק ‪.‬‬
‫לכן נשמפ אות ר םהשיבה מולה בגיומ יעקב ‪10‬ר על כן מאנה לעלומ לנולצו‬
‫וסממקסי פילוש מכל המלוזים השמיפים כפי שמצאשי בכיי הלאב״ן דל והעעצ״‬
‫‪7‬‬

‫וכל אמד על מקומו יבוא ‪ .‬אך לא שלמסי יד לדפוס לשון הסלוזים מנשמס־יס‬
‫ונם לא בפנים הפיוס‪ .‬בכדי שלא לספל מנוה האטה ‪ .‬חה ססלוז‬
‫השמוע ממשובמ המולה השיגה המולה בגנומ אדהיל אשל בשביל זה לא סתלכ‪£‬‬
‫להנמן לו‪ ,‬עבל על ג׳ דבלומ‪ ,‬על לא מגניב שחלק מס אשמו מה שגנכס‬
‫מפלי הפץ‪ .‬ונאמל חולק פם גנב שונא נפשו‪ .‬ו‪:‬שאלז״ל בתל גנבא ננוג וסעמא‬
‫הוא טופס פעם גניבה‪ .‬ועל לא‬ ‫ע פ י ם ‪ .‬מי שאכל מן הגניבה אחל הגנב‬
‫מענה כי היא אמלה ‪ .‬אמל אלהים לא מאכלו ממנו ולא מגעו ב ו ‪ .‬הלי לי­‬
‫ש? פילו על מה שלא צוה כי הוא לא צוה בצמי שלא לאכול ‪ .‬ופנל מל צא‬
‫מחמוד שממד ואכל‪ .‬כמ״ש וכי סאוה הוא לעיניה ונסמד ה»ז להשכיל ‪:‬‬
‫זה ספל כוי‪ .‬והמעציד פי׳ הפלישו והבדילו מממן מולה‪] .‬ילמכוה‬ ‫וג*רש‬
‫ס‬‫אומד ס כר[ כלאיתא גמנחימא כי קולם שמלל נס זולעים ס ס *‬
‫ומוצלים קוצים ודלדליס‪ .‬כיון שנולד נמ מזל מולם לישוט ‪ .‬ולא עוד אצא‬
‫שסודם שנולד עושין מלאכה בידיהן לכך כמיב מעצבון ידינו כולד נס המקיי‬
‫להם כלי מחלישה ומגלות וקלדומות וכל כלי מלאכה ‪ .‬מ כ י ל ‪:‬‬
‫הא‬
‫כד‬ ‫שד ׳שבועות‬
‫^אךם‪ .‬זה ינסמנו אומרים מלמעלה פניוזס‬
‫פני אךם‪' .‬ולמטה י אומדים זה ינחמנו בני‬ ‫ז‬

‫‪$‬ךם‪7‬ןאמר אליה הנה זה אדם החת אךם‪.‬‬

‫ומצא חן ושבל טוב בעיני אלהים ואדם‪:‬‬
‫כאן הושמנו בפנים קלוזת אות פ׳׳א אחת שהשינה מילה בגנות כס אשל בשביל‬
‫זה לא ממלצה להנמן ל ו ‪:‬‬

‫ונקרא ‪£‬יט פורח‬ ‫צץ‬

‫על פני מעלה‪ .‬אב ממון נקרא ונתעלה‪.‬‬
‫ובע^ר נ;צךף ןלא נקצא בבעולה‪. .‬עבוךה‬
‫זרה‪.‬על ידוב?ןלה‪ .‬יוקרב ךחוקים'לזכות‬
‫מנטלה‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫צ ץ ל׳ צץ‪ .‬והוא גלדי הפלח כ»י לז המבול ]זה ינחמנו אומלים[ המלאכים‬
‫]מלמעלה[ אשל ]פניהם פני אדם[ כי‬ ‫ט צ ה‬
‫המסה)^ל י >‬
‫‪:‬‬ ‫ז‬

‫היו מוסבים שזה יגן על הלול וינסם‬

‫הסולם ]ולמעה אומרים כוי ובני אדם מלמפה גם הם היו אומלים זה ינחמני‬
‫כי '< במחלה היו קולעים בצפלנים הקרקע לזולעה‪ .‬והוא מקן להם כלי‬
‫מפלישה*־ ]ואמל אליה הנה זה אדם מסמףאלם( ואמל הקב״ה למולה הא‬
‫לך נס תממ אדה״ל לקבל המולה ‪ .‬כי עליו נאמל ]ומצא סן ס י [ ‪] :‬צץ‬
‫ממזלס כוי[ אבלהם שנאמל עליו מי העיל ממזלמ צדק )ישעי מיא ב ׳ ( ‪.‬‬
‫ונקלא עיפ פולח כוי[ כמ״ש קולא ממזלס עיט‬ ‫נוצץ ]וכשחל עלה ‪:‬‬
‫]אב העין נקלא ונמעל [ כמ״ס כי אב המון גויס‬
‫‪,‬‬
‫)שם מ״ו י ״ א ( ‪:‬‬
‫נממיך ]ובמשל כצלף[ ונצלף מכל סיג בעסלה נסיונוס ]ולא נמצא בו עולה‪.‬‬
‫וקלב לחוקים[ גייל אמ העובדי כד״ם ]לזכומ מנועלה[ להשיבם לזכומ מטינופם‬
‫שהימה נטולה ועמיסה על כח‪ . q‬שאינה יכולה צלכם ‪ .‬כמ׳׳ש לנליסם‬
‫ולא‬
‫מ ע ש ח ארנ‬
‫הא ל ן הסלוז יג| כשמוט ממשובמ המילה ‪:‬‬
‫התולה ‪ .‬הלא מליו נממל וישמ מן היין רשכל ‪ .‬ואם היה צדיק‬ ‫היטיבה‬
‫כ׳כ היה לו‪ .‬לילך בנמיב יושל לבל יטה ימין ושמאל ממולסי‪.‬‬
‫למה הוסיף הלוה אמ הצמאה שלא שסה לבד לצמאו *לא כשסכל ‪ .‬מ ל קשה‬
‫בליבוי מי המבול סבל ‪ .‬ודבל ליס לא סבל במעט יין לסאוסו עד סבא לידי‬
‫בזיון שנאמל עליו וימגל במוך אהלו‪] :‬ונקלא עיט[ ״ מ שעיהל אסל הקביס‬
‫כעוף הפולס ונודד ממקומו‪),‬לש״י ישעיה מ״ו יא( ‪:‬‬

‫הא‬
 ‫לךובוח ליום ראשון‬
‫םנטלה‪ .‬הכירני והכרתיו כאסבה כלו^ה‪:‬‬
‫כדי הוא לך לשם ולתדולה‪ .‬לשמור ^ ץ ^ י ך‬
‫יומם ולילה‪ .‬דורות אשר זכו לפניו לא זכו‬
‫למילה‪ "/‬ומעת נתסתמה בו נו‪/‬מנה ר א ש‬
‫לכלתפלה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫אנלהם אשל‬ ‫כאן הושמע נפנים סלוזמ אומ צל*» אפמ שהשינה מולה נגנוס‬
‫ע׳׳כ מאנה להנמן ל ו ‪:‬‬

‫כןךבן שלם יחידו נמצא‪ .‬כמנא בכורים אז‬

‫; ו ^ ה ‪ .‬כשהילטבח ך ץ ב מ ר ו צ ה ‪ .‬ש ל ‪ #‬ה‬
‫‪4‬א‪VV.‬‬ ‫ימים טרף'ונפשו לא ר‪,‬צה‪ .‬ק‪08‬י‬
‫ךת מועצה‪ .‬ולקחי אותו ללזפתעליצה‪ .‬לעזות‬
‫בשדה‬
‫׳‬ ‫בית לוי‬ ‫מטר‪ .‬לוי‬
‫‪i‬״‬ ‫‪f‬‬ ‫שהיי »ילו»»צי‪ .*•jpa 1‬ןמנו»לי‪[.‬‬ ‫נ ן פלפ‬ ‫ילא! •סלט ]הגימי[ נפסי•‬
‫» < ״ י » י » ומל ־־יל)»ש<• » ‪J (,‬‬ ‫סמרס‬ ‫סו* ג ן [ *פה‬ ‫סניס ‪ 1‬מ י‬
‫יי«*‬ ‫ש ל ש ת ימימ‪ .‬כמ״ש געס כשלישי‬ ‫‪-‬‬ ‫«‬ ‫י‪.‬‬ ‫י‬ ‫״־ ‪.‬‬ ‫*״‬
‫אנרהם את » ‪) w‬נלאשימ \ ‪ 5‬ד ‪/‬‬ ‫]ויהיה לך לשם וצמהלה ‪ .‬ימעמ‬
‫נססממה בו[ שומם בליש המילה! ‪ 1‬ט ו « ן מצי כי הוא טרף וילו!אנו)הישע ו <‪Se‬‬
‫ל ]קצה( מלשין ונ»‪0‬גו קצה )במלנכ כפ ‪1(9‬‬ ‫‪1‬נסמנמ ‪.‬לאש לכל מפלה[‬
‫מ‬ ‫ש מ ס‬

‫״לז‬ ‫גליליי! צ«ז ‪j w .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬‫נ‬ ‫ל ס ם‬

‫‪1‬‬
‫א ‪3‬‬ ‫א ל ס‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫איש‬ ‫סוסמין מגן אבלהם‪ .‬נס הוא ק ן‬

‫ס‬

‫םפלפ שסלימ כמ״ש וישנם אבלהם‬

‫‪p‬‬ ‫בנקל ]קלבן שלם[ יצפק בנו ]יפילו נמצא‪ .‬פשה לפנש[ שאינו י ו ד ע ‪.‬‬
‫ימולנןן‬ ‫י)>[‬ ‫פו‬ ‫ם‬
‫'‬ ‫‪,‬‬
‫]לץ נמלוצה[ ׳ועשה א״נ כאילי לא י י ] ל‬
‫מ‬ ‫ש ‪:‬‬ ‫ש‬ ‫‪2‬‬

‫ה מ ו ט ה ‪ .‬ועכ״ז ]ונפשו לא קצה[ לא השליך מטלה ז ו ‪*55 .‬‬ ‫ללכס לסל‬

‫]הועצי‪ .‬נא עמי[ מסכים לעצמי אמה הסולה שנקלאס ]‪7‬ס מועצה ״ ולקשי‬
‫]לשוס בנןלס‬ ‫פ ע ו ויהיה הוא ססנך‬ ‫אוסו לפופס מליצה הפשפני‬
‫לקלאסך‬
‫‪ ,‬מ ע ש ה ארג‬
‫הא לך המלח ה צ השעוע מסשונס ססולס ‪:‬‬
‫ס‬ ‫ר ^ מ י ב ה 'המולה בדבל מענה הנודע ומפורסם איך עלה על לנו של א‪3‬לס‬
‫וא‪7$‬‬ ‫בהכלס בולאו להיומ מפולפל במדע עלהאעין ‪.‬‬ ‫שהי״ יפיל‬
‫ילוקנ פלע ו ג ד ׳‬ ‫במה אדע כי אישנה ‪ .‬ממשב ל ו ז ה לפון שהלי הוסנ‪,‬לו‬
‫הא‬
‫כה‬ ‫‪.‬‬ ‫שמעוה‬ ‫‪1‬‬
‫של‬

‫בשדה לקראיזןד יצא‪ .‬ולטענו אראלים‬ ‫ז‬

‫ממחיצה‪'.‬מר צעקו חוצה‪ :‬״‬

‫כאן נשמע אום קו״ף אסש שהשיבה מולה בגנוס יצסק אשל ע״כעאנה להכםן לוי‪:‬‬

‫ךחק איש שדה וקרב אישתם‪ .‬ישב‬

‫אוזלים ןאהלי רום‪ .nrra.‬ו ג ם ‪ W‬כ ב ה‬ ‫ז‬

‫ר‪1‬ארו נחתם‪ .‬עולים במעלותם ןיוךךים‬

‫בירידתם‪.‬תמהיםעל מךאה זה חותם‪ .‬לאמר‬
‫אליה הנחזה חותםעה' מכל חותם‪ .‬חותמות‬
‫שנים עשר מ^מו י מ ך " חותם • ‪5‬טבעת‬ ‫ד‬

‫המלך‬
‫מטח לד‬ ‫בית ל ד‬
‫לקלאםך יצא[ כע״ש ויצא יצשק לשום‬ ‫א י ש שדה‪0 .‬י‪6‬ל למשי‪ .‬ןאיש ‪0‬סן שיאי‬
‫בשדה ופקן מפלס המנסה ]ולמענו‬ ‫‪»Mw»w>l w‬‬ ‫ליעקב‪] .‬יום!‬

‫« ‪w*JT><-1*tfAmu‬‬ ‫י‬ ‫והללס נשםקיסם‪K•vx,1‬‬ ‫»לד‪0‬הפיטןס‬

‫‪ :‬אלאצים ממםיצה מל ]צעקו סונה[‬ ‫»‬ ‫‪£‬‬

‫ם ו ה מ ז ם ש ו ו ם‬ ‫כ מ ה‬ ‫< ‪M J‬‬ ‫ש ס ״ א ד ם‬ ‫מ ו ‪ 3‬מ‬

‫נשנמקל ע״ג סעזבפ היו צועקים‬ ‫שלמו‬

‫ובוכים בקול על המלאכים‪:‬‬
‫מן הבלכה עשו שנקלא ]איש שלה‪ .‬וקולב[ לבלכה יעקב שמןלא ]איש‬ ‫רוחק‬
‫סם יושב אוהלים‪ .‬באהלי לוס[ בשמים }נססם‪ .‬וגם בעלמה סאלו‬
‫נספם[ דמום דיוקנו סקוק על כ״כ‪ .‬והמלאכים שהיו ]עולים געעלוסם‬
‫ויולדי ם בילילסס[ כמ״ש פולים ויולדי• בו ולאו בו ולאו למוס דיוקנו;של‬
‫יעקב ‪0‬ל מסס דומוס לשל מעלה ‪ .‬והיו ]ממהים פל מלאה ‪ w‬םוסם[‬
‫דבלי הקב״ס לסולה ]ואומל אליה כד עכל סוסם[ ולכן לארי שסמלה לגיללו‪,‬‬
‫ועול לו יסלון ]םיהמוס שנים פסל[ שנע״ם ]נססמו מזה סופם[ שסלם‬
‫באים מסוסעו ]בפבעס[ שלי שאני ]העלן עבועים באפל סוסס[ כולם היו‬
‫סגופים‬
‫מעשה אינ‬
‫הא ל ן הסלח י ק השעוס מסשובס הסולס ‪:‬‬
‫ה ‪ /‬ט י ב ד ‪ ,‬הם־לה אמם הוא שהו^לאוי לזבה סולה א ן אם לאה שנושע עסלב‬
‫המאכלס ומוקדס א י ן נהפן צזקטסו לקלוא לשנאן עשו לסבפ בשל‬
‫הסאוה כמ״ש שא <א ל י ן מ ד ולא םסל מצדו ליסן סגלכוס לשנאי פ ש ו ‪.‬‬ ‫נ‬

‫לולי קדמה לבקה במה שצוסס ליפקנ שנקרא איש סם במה שאעלה צו ל ן נא‬
‫א< הצאן‪.‬וקס לי משם ו ג ד ד ל ן דקס ובא במהילוס ולולי זה הלא נאמל דהי‬
‫א ן יצוא יצא וגו דסלד יצסקםללה ולצה לקלל יפקב לולי בס קול יללה‪ .‬אן‬ ‫‪,‬‬

‫אמל גס ב מ ן יהיה‪:‬‬
‫על‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.‬‬
 ‫קרומה ליום ראשון‬
‫המלןי מבועים באחד חותם‪. .‬על לב ‪$25‬ל‬
‫זרוע למענך חתמתי חותם‪:‬‬
‫יעקב אשל‬ ‫שהשיבה מולה בננומ‬ ‫כאן נשמע בפנים סלוזוס אומ לי״ס אמס‬
‫על כן מאנה לעלות לגורלו ‪:‬‬
‫הנה הויכוס מ ה שבץ כביכול למולה היה בשעה בריאות הפורה שקדמה לעולם‬
‫א » ל י לז״ל‪ .‬וזה״ש הפייפן)נשלמו אלפים כ ד ( ‪t‬‬ ‫אלפים שנה ‪ .‬כילוע‬
‫מ מ‬

‫ישלמו כל אלה נעמוד עם עולם‪ .‬כשלשו‬

‫אלפיםעד שלא נברא עולם‪ .‬ואלפ‪:‬ם ואך^ע‬
‫מאות וארבעים ושמנה שנה מ^נכלא עי‪7‬ע‬
‫אמרה תורה‪.‬זה משה אשר נקראהו מ ע ? ‪. 0‬‬
‫נכתב מעולם‪.‬‬ ‫רךבר י\ אל מ‪#‬ה‬
‫הוא‬
‫•‬ ‫בית לוי‬ ‫ספד‪ ,‬לוי‬
‫»יל‪{0‬‬ ‫]‪><\m‬‬ ‫‪.‬׳עיכד כ»ז מל»י‪.‬‬ ‫שהיו מלם‬ ‫בסומם שלי‬ ‫ןעיפ‬ ‫מ ג‬

‫»*•)<«<* יון י ‪ ,‬ן ‪.‬‬ ‫»שמ‪0‬‬ ‫»ןי«‬ ‫ןלוע למענך‬ ‫צדיקים‪] .‬על ל ןעל‬
‫נ‬

‫‪0‬‬
‫מממשי מושם[ ומה סכמוג בתפילין‬
‫ל ה‬ ‫המו‬ ‫למענך‬ ‫הלא‬ ‫וגי‬ ‫סלי שעל זרוע וכנגד הלב ומי כממך ישראל‬
‫עשיסי ז א ת ‪:‬‬
‫כל אלה( נשלמו כל אלו המקילות למי סנסן ]בעמוד עם ע ו ל ס ז‬ ‫שלמו‬
‫^‬ ‫כשעמדו ישלאל הנקראים מס מולם ]כשלמי כד אלפ•©‬
‫מסנגלא פולס[ מל זמן נסינמ המולה ]אמלמ מולה[ להקלה ]זה משם‬
‫נמלא עטו מעולם[ לי קודם שנולד היה כסוב בו והאיש מסה הים ‪^yp‬‬
‫וגף ]וידבל ה׳ אל משה אשר נכמב מעולם[ ומעולם היה נכסב בי ‪y t t n‬‬
‫י • ‪ .‬׳‪.‬‬ ‫‪0‬״•‬
‫מעשה א מ‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‬י‬

‫ע ל לב ומל זלומ ‪ .‬כמו שאמלו לבומינו זבלונם לנלכה תפילין דמלי מלמא *‪5‬‬
‫כמוב בהו וכו»‪] .‬הא לך המלח כך• השמוע מסשובס ה‪0‬ול‪£0‬‬
‫ת ש ו ב ת המולה השננדם גמלו לסם לע על שאמלו הפל נא הכסונס בנך סי‪0‬‬
‫ו ג ו ׳ ‪ .‬ועל שלומות שסלם שנאוהו וע־י מכלוהו‪ .‬ונדי הימה סיבה־ שנמשו ‪30‬‬
‫זמן הושסלס מצלמ בני‪ .‬ימשני אבלו לוס״ק סלה ממנו שנאעל דמאן ל ם ם כ ^‬
‫‪ ^ ,‬ס לו להצדיק ה ד י ן ‪ 09 :‬עולם מואל ל״שלאל ע״סשבשבילם נ ב ל א ם ^‬
‫י»״ט בראשית מרשו חיל בשביל ישראל שנקראו ראמים )נלא אלםיס ‪« 0 t‬‬
‫<״» ל » י כל אלה בעמוד עם עולם( שלמו כל מעשה בראשים בעמידא י מ ‪^ 9‬‬ ‫מ‬

‫ולכוונה זי בלא ע ו ל מ ו ‪ .‬והוא י ‪tftpD‬‬ ‫שהם עם עולם לפני הל סיני‪.‬‬

‫הממסה‪:‬‬ ‫המפשבה‬
‫היפג‬ ‫״ •‬
 ‫מ‬ ‫של ׳שבועות‬
‫הוא ףךשי מוךשת עולם ‪ .‬והוא לכןתי מתנת‬
‫עולם \ ובל באי עולם יאמינו בי לעולם‪:‬‬
‫ןהיה״אלאמוך!‪ /‬מהןהר לקענה‪ /‬ומבין‬
‫גסניןו* אנךאעולם בבינה‪ .‬נעבור אמנה‪:‬‬
‫תולדות רום ותחת נהזרעז עם‪ .‬ונשבעה‬
‫ד‬

‫קולות כנךאו בנעם‪\# .‬ם^שמעט שמעם‬

‫;‬

‫ולשתי'קזמיעות נחלק'קול רעם ‪ '.‬לגולם קול‬

‫זעם‪ .‬ולישראל קול נעם‪ .‬ואמרו הכל מה זה‬
‫קולסרעם‪ .‬הולך ומוזנלגליננמלי רעם‪.‬‬
‫ואמר לךם יש לי מעם ניני ינק עם ״ נךכב‬
‫ז‬

‫רבותים נתכונו מול עם‪ .‬ושנ;גה ךקיעים׳‬ ‫ז‬

‫נטו בזו עם‪'.‬בזרת אשר תכנם"בה ק^עמ‪.‬‬ ‫ז‬

‫דטם ‪.‬מועם מיקומם וממפהנם‪ .‬והל נוהמים‬

‫בישם‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לף‬
‫ה אל משה ל כ ן ‪] .‬הוא יילשי מילםם‬ ‫‪,‬‬
‫ר ק פידס ‪1 .‬ימי«( א י ן ‪] :‬פגיאו! כמ״ש‬
‫עולסזשפהאנקלאמ סולמ משה‪.‬והוא‬ ‫‪m‬‬
‫®‬ ‫קי\‬
‫וס‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬
‫יי ‪°'.‬‬
‫א‬
‫!‬ ‫‪o‬‬
‫י!‬ ‫‪w‬‬

‫‪ , ^ tXJ,‬י « « ויי‪-‬יויי* י ו ז מ י ‪.‬‬ ‫״ל**‬ ‫ד ב י י‬

‫י יס> ‪] :‬מעם[ לסי?‬
‫ימנני מולשה צקהצמ יעקב‪:‬‬ ‫‪y‬‬‫‪w‬‬ ‫״ ‪£,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪v‬‬ ‫)‬ ‫;‪:‬‬ ‫ז‬‫י־מצן ‪V> r i w‬‬
‫ג‬ ‫‪W‬‬

‫בהזלעזעם[‬ ‫וששש‬ ‫לום‬ ‫תולדות‬ ‫•מלאלשנקגאועםןויצלמי לי)ישעיה מאכג(‪.:‬‬

‫שוללומ שמים יאלץ מלם‬ ‫מפיקים‬
‫נזדעזעו נסעה ממן מולה ]ונשבעה יךנופ מלאו מועם[ כשלאו אם‬
‫השבעה קולות מדי ‪.‬ממום ומעצה ומעה ועל ההל ]ואמרו הכל מה זה‬
‫קוצמולעם כ ד [ שנסקנצו כל האומות אצל קמואל והוא בלעם ושאלו לומה‬
‫קול לעם ולעש שמא ימזול הקב״ה אמ העולם למוהו ]ואומל להם[ עיי‬
‫בלעם ]יש לי טעם ביני ובין ‪.‬עם[ ים לי מנין לדבל עם ישלאל עמי‬
‫]ולכב לבוםים נמכוונו מול עם[ וכי י אלף מלב‪3‬ום מלאכים י מ ו על הל‬
‫סיני ונתכווצו נגד ישלאל א ם לא יקבלו אמ המולה כ ף ‪] .‬בזלת אשל‬
‫‪1‬‬

‫מ מ ם ( בזרה׳ אשל מ ק את השמים כע״ש' ושמים בזלמ סלן ]נס קלעם[‬

‫באומו זלמ קלע אם השמים־ ושמי השמים והלאה להם שהוא יסידי ‪:‬‬
‫]וינוס[ ^ויע שמים ]ויסיעם ממקומם ועמסעם[ וסציעם על ההל‪] i .‬והיו‬
‫‪:‬‬

‫נוספים‬
 ‫קרובות ליום ראשון‬
‫בשם מז עם‪ .‬ואמרו מלאכי השרת מה זה‬ ‫ד‬

‫הטעם‪ .‬נורא אלהים ממקדשו המנ^ם‪ .‬א ל‬

‫‪.‬יעןךאל הוא נותן עז ובעצמות לעם‪ .‬ו ב ק‬
‫אמר לעגו ר ד העד בעם‪':‬ויצמחו כל העם‪.‬‬
‫בש'מת‪7‬אמרי נעם‪ .‬ונחמנה *ייר ר‪1‬עם‪.‬‬ ‫ז‬

‫וירד משה מן ההר אל העם‪:‬‬

‫‪ 0‬ז נ ת ספייסן לזמר עשלס הדגמה ובכל לבור ו מ ו י מביא דבלים מול»©‬
‫על אמיסס הדבור והעשסלג מענו הן ע״ע והן על״ס וסרת אסד‬
‫בא״ב ואסל בהשריק ‪x‬‬

‫ובכן וירך משה מן ההר אל רןגס‪:‬‬

‫מיוסד ע׳יפ א״ב‬

‫אתו מצות וךזקים באר ד״יטב הריקים‪.‬‬

‫גמולי חלב מנקים‪ .‬דךימו וזככןה מפיקים‪.‬‬
‫ה‪#‬פע מקור מים דךם מוינקים• ימנפת‬
‫צופים ומדבש‪:‬מתוקים‪.‬זוד לעינים מבוזיקיס‬
‫‪ ,‬חבש‬ ‫‪.‬‬
‫בית ל ד‬ ‫מגוי‪ .‬ל י י‬
‫פ ל י ק י ם ' ' ‪ " J‬״ י * ? י*׳! )משל‪.‬‬
‫‪11 60‬‬
‫גוטפיס[ השמים ]גו‪6‬ס • יליעס[‬
‫‪toetsn‬‬ ‫*( ‪ | o v » ] :‬נ׳ ‪e*p‬‬ ‫מזיעס ורפלם שלהם נ י מ י ד צ כל‬
‫דבול ודבור שיצא מעי הקב״ה היה‬
‫נסעלא כל העולם בסמים ]וילל מ פ ז ) ^ ם י* י א ( ‪ / :‬״ ה ^ ‪1 0‬‬
‫•‬ ‫»ל‪.‬‬ ‫מ ן ההל אל הפם[ והביא ]אפו מצומ‬
‫לשין ]געול*‬ ‫ב ש מ נ י ם‬ ‫‪5‬‬
‫' י‬ ‫‪5‬‬
‫*י‬‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫וסקים באל היעינ ס ק י ? [‬
‫כ ‪ 0‬י ג י ם‬ ‫‪0‬‬

‫\ךף^‬ ‫סלב מניקים[ הסולה מכיקה סלגה לישלאל שסם גמולי ססל ‪x‬‬
‫חלב מפיקים[ כי מיציאים מדלי הפילה סכמה ]השפע מקול מים סיים ע ז נ ס י ס !‬
‫שפע מקול סי״ס הם מקלס״ ומזנקים ]זיהל[ השולה ]לעינים מבהיקיס‬
‫מזהיליס‬
‫מעשה א ת‬
‫היטב עי״ שבעים הוי בעספל אשולים‪ c o .‬ח״ ה״י הימב *דל שאלז״ל‬
‫נ מ ש ל שבס ר פ״א כל לבול היה פססלק לנויע״ם לשיניה • ] ג מ ו ל י‬
‫י כ ע‬ ‫םלב מגיקים[ י״ע ססולה נעשלס לאשה עינקס‪ .‬ואפל ל ל ן צסוס כ» ‪0‬‬
‫ן‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫מעקם ליונקים כי אם לאנשים גמולי משלב ט מוציאים מדדים סכמס ‪,‬‬
‫• אמר‬

‫•‪r‬‬
‫מ‬ ‫של ׳שבועות‬
‫חבש‪.‬לעצמות משיקים ‪ .‬טובים לשרים‬
‫וצדיקים \ יקרים מפנינים ומכל דשיוקים‪.‬‬
‫כתב אצבע'שוכןשחקים‪ .‬לנר<רימו מחטא‬
‫סנפןם‪ '.‬מצדיקים לכל בם עוסקים‪ .‬נךבךימו‬
‫בםפר נחקקים‪ .‬םופרימו בצדק מחקקים‪.‬‬
‫עץ י חלים" היא למחזיקים \ י פאר מלת חן‬
‫‪.‬וענקים‪ .‬צדקות סלאים ללאדקים‪ .‬קדומים‬
‫טרם יסוד"אפיקים»־< ‪ < :‬ק י ( ‪ .‬רום ועמק אל‬
‫ם‬

‫בם הקים* שמעם לשושנת העמקים‪.‬‬

‫תו^אותםלחיך מבתקים ג‬
‫ממתקים‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫]סו‪3‬ש לעצמות‬ ‫ימסילים למינים ‪:‬‬ ‫]מוגש[‬ ‫מלשון גוהק הוא )ויקרא יג לס( ;‬
‫משיקים[ כמ״ש לפאות שהי לשלד‬ ‫״ " י‬ ‫י‬
‫ל א‬
‫לשת רפואה יממבישמ יילשי;‬‫‪r‬‬

‫*‪k1*r»m«l t‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪m‬‬ ‫*‬ ‫‪m‬‬ ‫)‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫«‬ ‫י‬
‫ושיקוי למצמושיך )משלי ג ס( ]טונים[‬ ‫י‪,‬‬ ‫מל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪p r n s‬‬ ‫ל ש י ן‬
‫‪1‬‬
‫‪ .‬ץ > ‪[ .‬‬
‫מו‬ ‫ר‬ ‫לגי‬ ‫‪p‬‬ ‫‪w‬‬ ‫&‬
‫]ישלים‬ ‫וסם‬ ‫ולעולם‬ ‫לצליקים‬ ‫סם‬ ‫)משלי כז ימ( ‪] :‬נחקקים[ ל׳‬ ‫נולי סאנה‬
‫וצדיקים[ כמ״ש ומי גוי גדול אשל לו‬ ‫‪-‬כהתה מלשון המוקקים מקיר ) י ש י׳ *( •‬
‫ע י ה‬

‫סקים ומשפטים צדיקים ) מ ל י ם ד ס(‬ ‫ג‬

‫]סיפליייי[ לשת סופר כמו ושריה ס ו פ י ) "‬
‫ש‬

‫״•‪.-‬ג‬ ‫‪vJli‬‬ ‫עש״ה הי‬ ‫לוימ ק וענקים[‬ ‫«‪vJ‬פאר‬ ‫*««‪r«».‬‬

‫]ומכל סשוקים[ ומכל שאל דבלים‬ ‫ל נ ר נ ר י ח ד‬‫^‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫ן מ ג‬ ‫ל ל א ש ן‬ ‫ם‬ ‫ה‬
‫״‬
‫ן‬ ‫ח‬ ‫ל ן י ס‬

‫ממשקים ונספצים כמ״ש וכצ ספצין‬ ‫)משלי א ע( ‪ .‬וענקים מניינו עדי הצואר ‪:‬‬
‫]כסב‬ ‫)משלי ג׳ ט״י( *‬ ‫לא ישוו בס‬ ‫]ארקים[ ל' איז •‬ ‫]קדומים[ לשון קודם ‪.‬‬

‫באצבע •של הקב״ם‬ ‫כסובים‬ ‫אצבמ[‬ ‫ני״[‬ ‫‪:‬‬

‫י‬ ‫י י מ י ה‬
‫<‬ ‫"י*‬ ‫‪5‬‬
‫״י‬ ‫‪5‬‬

‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪l‬‬

‫‪l‬‬ ‫‪x. v1‬‬ ‫~\‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ם לרום‬
‫]לנוצלימו[‬ ‫שהוא ]שוכן שמקים ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫\‪nKba]j‬‬ ‫^‬
‫כ מ ו‬ ‫ו&לז‬‫ן ־ ז מ מ ס ‪1‬‬ ‫(‬ ‫נ‬

‫לשומל אוסם ]מסט מנקים[ מנקים‬ ‫השמיעם‪] :‬ממחקים[ ל׳ ממומה‪:‬‬

‫אומו מן סמטא ‪] :‬נדבלימו בספל‬ ‫אל‬
‫נסקקיס[ כמ״ש אז נ מ ל ו ילאי ו ג י ״ ]סופלימו[ הכומבים ועושים הספלים‬
‫]בצדק מפוקקים[ נכתבים הם בצדק וזכות‪] :‬קדומים[ הם אלפים שנה ‪:‬‬
‫]עלם[ נבלא ]יסוד אלקיס[ יסול האלץ ]לום ועומק[ שמים ואלז ]אל‬
‫בם הקים[ הקים הקב״מ נ ז ט מ המולה והמצוס כמ״ש אם לא בטסי יועם‬
‫העמקים[ השמיעם‬ ‫ולילה סקוס שמים וארץ לא שממי‪] :‬שמעם לשושנמ‬
‫שנקראים שישנת העמקים )שהיש ב א ( ‪] :‬מוצאומס[ המדים‬ ‫לישראל‬
‫המוצאים מהשורה ]לסין מעסקים[ הם מסוקים לסין ‪1‬‬
‫מעמוה ארג‬
‫עליו לז״ל)עירובין ד‬ ‫אמל שלמה דליה ילדון בכל מם )משלי ה יט( ואמלו‬
‫נל‬
 ‫קרובות ליום רא׳שון‬
‫ממת?ךס ךבדי אלהים ״ לאומד אק כפוף כאיהיס ‪.‬‬
‫"ולדבראללדם‪:‬‬
‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ז‬ ‫מיוסד ע פ ת ש ר ק‬

‫תתוקולעוז אל אלים י שלהבו לפידי‬

‫׳גחלים‪.‬רצוברקיםקלים‪ .‬קולות ל׳ךעיטי‬
‫גלגלים‪ .‬צרח שופר מדגלים‪ .‬פצמה רקועת‬
‫לעולים' עמים אחזום י נהלים'‪ .‬פער צירים‬
‫וחבלים‪ .‬נהי כיולדה חלים‪ .‬מרצדים דדו‬
‫לנבלים‪ .‬לבנון ושריון כענקים‪ .‬כרמל ון?ןזן‬
‫במו אילים‪ .‬יחד תבור וכל תלולים'‪ .‬טרחו‬
‫‪ .‬בגבה‬
‫בית לוי‬ ‫םטה לוי‬
‫]שולהבו[‬ ‫אלים ה ו א ר למקב״ה ‪:‬‬ ‫אל‬ ‫ת ח ן קול עוז אל אלים( כשנסן‬
‫ג»לי»|»‪a*p‬‬ ‫פ ע ל מ ן שלהבה ; }לנזידי‬
‫ו כ ל ה ע ם ר ו א י ם א ה הקולית ו א פ ה ל » * ך » ©‬
‫אס‬ ‫הקב״ה ססוא אל אלים‬
‫) ש מ י ם כ •פ( ‪) :‬צרח[ ל ׳ צ ע ק ה ‪ ] .‬מ מ פ נ י ל ״ ס [‬ ‫קולו קול עוז במסן סורה‪ .‬אז‬
‫»‪«g‬‬ ‫ם ו א ר ל ש מ י ם ‪] :‬עוצמה[ לשון ן מ י ג מ‬ ‫]םולהט[ נשסלסבו ]לפילי גסליס ‪.‬‬
‫ה נ ע ש ה א ר ז פצמה )שהלים ס י ל י ( י ] י ^ ‪0 » 1‬‬
‫לצו בלקיס קלים[ והנלקים היו קלים‬
‫שנמלים[ ה ו א י י ל א ר ץ ‪ .‬ע ״ ש ש ה י א ג ל ק ע מ »‪y‬‬
‫המים כמ״ש ל ר ו ק ע ה א ר ץ ע ל ה מ י ס‬
‫והגלגל״׳‬ ‫לרוץ )סולוס סלעיעו גלגלים(‬
‫קלי( ו ע ש ״ ה » י מדד ג ש ע ל ו » י ‪ ) 0‬י ש ע י * !‪#39‬‬ ‫נסנו קול לעם )צלס שופל ממעוליס(‬
‫] ס ע ר [ לשק » ‪ 0‬ס ע ר ה ‪:‬‬ ‫»‪:(3‬‬ ‫וקול השופל הצליש משעי מעצה ‪:‬‬
‫ו מ ג ל י ם [ ל‪-‬ה צ״רים יסבל״ם י א ה ז ק )*‪21*390‬‬
‫)עוצמה לקועס שעולים( כשברי האלץ‬
‫‪wx0x0‬‬ ‫ל״ י ס ו י י א ש ה‬ ‫<‬ ‫ה‬ ‫י נ מ( ו מ ר ש ״ י‬
‫‪:‬‬ ‫הלקועה על סמים שנעללס בשעלו‪ .‬לילל שצירי דלהי נ ע נ ה מ ס פ ר י ך ם למעש©‬
‫]נהי[ לשון קינה ד ל ל ה מלשון א ש א ב כ י‬ ‫)עמים ס ׳ וסללים( העונדי מ״ם‬
‫)ירמיה ע ע ( ‪ .‬והמפרשים ש י ק א ל י‬ ‫אסזום בהלום וצפל כמו סבלי וצילי‬
‫ו ל א »צ‪»6‬י ל ו ה ב ר ‪0] .‬ל״‪ [0‬ל• פ ״ ל < י ו ל ז ע‬
‫לילה של אשה )נסי כיוללה סלים(‬
‫)ירמיה ו כ ד ( ‪] .‬מרצדים[ מ ר ק ד י ם ‪» .‬לש«‬
‫עז( ‪:‬‬ ‫סס‬ ‫ה ר י ם )מהלי©‬ ‫אסזום קינה ויללה ולעל טולדה ‪ :‬ל מ ה סיצלת‬
‫ן מוגבלים[ מ מ ז ל ה ה ר י ס ה מ ג ב י ל י ם ש ע מ ‪F^0‬‬ ‫)מלצלים היו מוגבלים( ההלים שהם‬
‫]סלולים[ ל ש י ן ה ר נ ט ה ו מ ל י ל ) י מ ז ק א ל ‪FT‬‬ ‫גבול לים היו מלקלים )לבנון ושליון(‬
‫כג‬
‫ו‬ ‫כלמל כד‬
‫היו מלסדים )כעגלים ן‬
‫וכל הלולים( וכל הל וסל גנוה )סולפו בגובה( היו עפליסים א״ע לרקד ‪*$0‬ן‬
‫סנולי״‬
‫פעשה ארג‬
‫נד ב ( מה דל זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בי םלב • אף דברי ם ו ל מ‬
‫כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם ע מ ם ‪:‬‬
‫* ל המלאכים‪) :‬לפידי בסלים( י״מ מל המלאכים שהם‬
‫אל אלים י״מ‬
‫גסלים‬
 ‫כח‬ ‫*של שבועות‬
‫‪3‬גבה ונמצאו פסולים‪ .‬חי ךם רואה שןלים‪.‬‬
‫זה סיני ‪3‬ךך לא ה‪5‬לים‪ .‬והטה אליו;גולים‪.‬‬
‫העמירו עננים לערפלים‪ .‬ך ר בו בש&ן‬ ‫‪:‬‬

‫אראלים‪ .‬גיאון קולו'השמ‪:‬עלנתלים‪? .‬סביב‬

‫ההר ננבלים‪ .‬בנעשה ונשמע ךת?ןר‪%‬לים•‬
‫אזןם שם ראש מלים‪' .‬אנכי שמע לכלולים;‬
‫לכחולים הישמעח מלי;ף‪ .‬מפוצץ הךים קולף •‬
‫'אנכי י; אלהיןד ר׳‬ ‫'‬ ‫‪:‬‬

‫אשרכל פעלו תמים‪ .‬בו^ה מעלות במרומים‬ ‫ע‬

‫גודר‬
‫ממד״ לוי‬ ‫בית לד‬
‫סטלים *שגיל גכהוםס י נ ק עליהם‬ ‫כ נ ( ‪] :‬עורדו[ ל' מרדה ומרמה ‪] :‬זבוליס|‬
‫השולה )ונמצאו עםולים( כי הגבהומ‬ ‫ז‬ ‫מ ל ש י‬ ‫ק י ג י נ‬
‫! ?ףי‪ 1‬ל ‪5‬‬
‫שי‬ ‫הע‬ ‫‪: 0‬‬
‫??‬ ‫< ן י & י‬

‫«‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫}‬

‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪1.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״א כג כי[ ופירש׳״ מקיפים‬
‫היא הפך רצו; הקב‪-‬ה לפי שהסב״ה‬
‫י‬ ‫^ ^‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫וסוכנים מצל אל צל כ ^‬
‫)רואה שפלים(‬ ‫שהוא )סי רם( הוא‬ ‫הראש ‪ :‬ןגשנאן[ אראלים עש״ה אלפי שנאן‬
‫לא‬ ‫ונדכה אלהים‬ ‫נשגר‬ ‫כמ״ש לב‬ ‫‪:‬‬ ‫ל ״ נ ה‬
‫ף‬ ‫‪' ,‬‬ ‫צ‬ ‫‪:‬‬
‫)שסלים ס ‪0* °‬‬
‫‪ ^ * f i ^ S 1‬ס ב ז ה ‪ :‬ולכן )זס ס ע י ( לעי שמא‬
‫נמוך ) מ ן ( וכעני‪ .‬לכן)לא הכלים(‬ ‫ל « ל ו המים ל״ה)לברים ל > ‪:‬‬
‫נד‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬

‫אוסו )והפה אליו זנולים( המה אליו‬ ‫)בונה מעלוה במרומים[ עש״ה המקרה‬
‫השמים כע״ש ויעשעים וירד )העעילו(‬ ‫בעים עלייתו )תהלים קד ג ( ‪ .‬ועייהעפישים‬
‫הסביט )עננים וערעציס( וססב״ה‬ ‫ה מ י ם‬
‫‪°‬‬ ‫?‬
‫י ה‬
‫‪.‬‬ ‫״?‬
‫ג מ י ס‬ ‫י‬ ‫ע צ י‬ ‫ש‬ ‫ה ק י‬ ‫ע‬

‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪v !1‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫יי‬ ‫על״מ״ם אשר מעל השמים שהם כמקים‬
‫שהוא)דר בשנאן אראלים נ ד לגלגלים ‪f‬‬ ‫ל»ל*‬
‫לישראל שהיו סונים לדגליהם )גסביב‬
‫ההל נגבליס( כמיש והגבל© אס ההל )אזנם( האזינם והשמיעם )שם לאשי‬
‫עלים( של עשלס הלבלום‪) .‬אנכי( מ ו ל של אנכי)שעע לכלולים( השמיע‬
‫לישלאל סמוכסליס כל אסל בשני כסלים;‬
‫אנכי)‪0‬׳ אלסיך אשל כל פעלו םמיס( לא כפעולוס האדם שהם הוופ‬
‫ונססדוס בססישנם ‪ .‬אגל אני נשם שאני קיים כ ן פעוצסי קיים‬
‫מנגל עם אני מסלש מעשה בלאשיס ואין השלל עשסנה‪ ) .‬ט כ ס מפלוס‬
‫במרומים( לא כג״ו אס טגה בנין במקום גגוה צריך לו עעלום ועלליגום‬
‫לעלום‬
‫‪70‬ף‪1‬ה ארג‬
‫)לכלולים( י*ע*לישלאל‬ ‫גמלים )מסלש( ‪ ) :‬ס ו מ ו ( י״ע ס ו מ ו במסשבסם ‪:‬‬
‫י מכללו גאםבס כלולים‪ .‬מל״ נאהבס כלולוסיך )״למים ג ב ( ‪:‬‬
‫בידי‬
 ‫סדר א ס רא׳שק‬
‫נודר תחתיות רדומים‪ .‬רקת סוגר כעד ת^ים‪.‬‬
‫המזריח מאורות רמים‪ .‬ומנהיגם לילות‬
‫דמים‪ .‬זינןים עושה ורעמים‪ .‬חקר טללים‬
‫וגשמים‪ .‬טיעות מגדל וצמחי תלמים ‪ .‬יוןיר‬
‫ובורא כל הגשמים‪ .‬כל החותם מ ד י שמים‪.‬‬
‫לחמם אכין במטעמים ‪ .‬ממית ומחיה ו»ני‬
‫חי לעולמים‪.‬־ גסי גדולים ‪.‬ועצומים ‪ .‬סלד‪,‬‬
‫לעולמים קימים‪ .‬י עוןךןז י בברית אבות‬
‫תמימים‪ .‬פודןז מםבלות עגמים‪ .‬צללם‬ ‫‪:‬‬

‫בגבבי תחומים‪ .‬קוךעלפגיןד‪.‬ימים‪ .‬רו_עןז‬

‫במן‬
‫לד‬ ‫נ־ת‬ ‫ם‪8‬ה ל ד‬
‫למלות אלים אנל אני אי‪ ,‬נלין לזה ל»ל"‪ rvrrnj :‬הדזיפ[ ע‪"0‬ה יי‪*.‬יז הדוס‬
‫ל< ינלי )•־־•• סי <(>‪»1 :‬י‪» [0‬י»י <יד‬ ‫ל‪, .‬‬‫ונ‬ ‫‪,‬‬ ‫א ‪-‬ם‬
‫ן ה‬ ‫מ ע‬ ‫ד ‪0‬‬ ‫‪ 5‬פ‬ ‫נ <ג ו‬ ‫י‬

‫הים »"‪ t‬נלז ‪5‬יו»ב״ מיידם‪] :‬דלפ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫_‪.,.‬״‬

‫י י * סיני ™ י‪-‬יי־־( ע»יז יסד נילה־ס •‪0‬‬ ‫• י ה)ג־‪5‬ו‬
‫פ‬ ‫מ‬ ‫‪i‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪D‬‬ ‫כ מ‬ ‫‪B‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬

‫יזןסניננא מגיניחיייומי^קילייזיימטס‬ ‫‪ 0170‬לגליו משה *פס מדל סגינוח‬

‫‪S ^ i r w ^ ^ l T J‬‬ ‫?י י‪?':‬י‬ ‫ג‬
‫" י * ״ ״ ״ י נ‬ ‫ד ל ם‬ ‫ם‬

‫לביני בעי בקיעי הםיישה »‪ cb‬ל תלמי‬

‫‪ r‬ע‬ ‫סומים( בעל סמים שהומים ומעשים•‬
‫שלי )הופע יד(‪»»] :‬דס[ פיאר למצרי©‪.‬‬ ‫שלא יציפו הישוב כמ״ש שממי סול‬
‫ע״ם שהיה מבניו מנהיג ומצרים ילד <‪nf‬‬ ‫גבול לים סס עולם ולא יע‪3‬מהו‬
‫לידים ואה ענמיס )נראשימ י נ ( ‪ :‬וצללם!‬ ‫‪JA.‬‬ ‫_‬‫מ‬ ‫ץ‪.--..‬״ ‪ .‬׳ |‬ ‫‪R‬‬

‫לשון צללו כעושרה )שמיה עי(‪ 1 :‬ב כ ב ״ [‬ ‫™‬ ‫*‬ ‫ם‬

‫״‬ ‫״י‬ ‫‪/ i ^ S‬‬
‫עומק כמי נבכי •‪) 0‬איוב לח ע ז ( •‬ ‫ל‬
‫ש ו ן‬ ‫מאולו״‬ ‫)איוב צפ(‪) :‬המזליס‬ ‫‪q W‬‬
‫לבחרך‬ ‫הגלולים‪.‬‬ ‫סמאולוס‬ ‫למים( שני‬
‫)זקים( בלקים )עושה ולעמים( וקולות‬
‫העננים )סושל טללים וגסמים( קשול ולנוי על ונשם ‪) .‬כרעיה מגלל(‬
‫הגשמים סם מגדלים‪ ,‬אם הננויעזס של אילנומ )וצמסי מלמיס( והטללים‬
‫בידי שמים(‬ ‫הם מגדלים סצמסים שכנל נצמסו בפלס‪) .‬כ צ י לומוסם‬
‫בכל לילה הם מפקידים מסומם בידי ‪) .‬ניסי גדולים ועצומים( בכל י ו ם‬
‫דום ‪ .‬כי אין בעל הנס מטל בניסו )סלה לעולמים קיימים( לא כעדם‬
‫מהועים( השקיפם בעמקי‬ ‫ב״ו פנוסן בלכה לפי שעה‪) :‬צללים בנבכי‬
‫^ מ י ״ ‪) .‬לועד( שמס וספק אוסן )נמן> שהיו פועמים כל מיני)מנועמים‬
‫)םקדםי( מ ק ס י וסקדסי מל דלסיטסל פ מ ק ג ל י " " ?*‪ L^3P?1‬ל*‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 7‬‬

‫מאומים‬ ‫י‪ -‬י‬

 ‫כט‬ ‫ישל ' צ ב ו ע ו ת‬

‫‪3‬ןק מטעמים‪ .‬שקךתי לבדךןז לי מאמים‪.‬‬

‫תרתי לסןלןז לי מעמים‪:‬‬
‫חמוךי א ל לא ‪ rrrr‬ל ף ‪.‬‬ ‫‪ w p‬דהבךילף•‬ ‫מעמים‬

‫לא למה' לך‪:‬‬

‫י י‬ ‫‪o‬‬ ‫»•» השרית‬
‫תעות זורחים וצוללים‪ .‬שקוץ תועבות‬
‫וגלולים‪ .‬ריק ותהו' הם האלילים‪. .‬קטב‬
‫שעירי בעלים‪ '.‬צלמי מסבות ופסילים ‪.‬‬
‫פעלת תבנית כלי סמלים‪ .‬עצבי עובדי‬
‫‪:‬‬

‫האמללים‪ .‬סוסים חרשים ולא ממללים ‪.‬‬

‫נשאים על כתף ןנםבלים‪' .‬מאומה להועיל‬
‫לא יבולים‪" .‬לא עוזרים ולא מצילים‪ .‬בנפלם‬
‫נשברים בנבלים‪ .‬יבושו כל בם מתהללים ‪.‬‬
‫טועיסם לח‪#‬ןד מובלים‪ .‬חגיוזם מאוסים‬
‫ונעולים‬ ‫•> י א צ ו ר ח י ם‬ ‫‪,‬‬

‫פטוז לזי‬ ‫נית לוי‬

‫מאומיס( לגחור אומד לי מכל העמיס‬ ‫!לנסרן[ נ ר פ‪0‬־<! ו נ ן נ ח י <־׳ ו נ י )ונכים‬
‫)תלסי( סקלסי יפשבסי מפשנוס‪ .‬ב מ י‬ ‫» י • * <»* ?‬ ‫^‬
‫)לסגלך לי מעמים( שסהי׳ לי סגוצס‬ ‫ן » י ר [ ל׳ חלו‪%‬ומממ‪:‬‬ ‫מ‬

‫ת ע י ת מלשין חעיחי כשה *ובי )חהלים מכל הממים ‪) t‬מממים סםסי לסבדילך(‬
‫קיש קמו( ]צילידס[ לשין צעקה• מששתי להבדילו מן העכו״ם‪).‬סמולי(‬
‫עלפון יליע אך יצריח )ישעיה מב ״ג(• • ״ ‪• L M U , . - ,‬‬
‫ממול הנללמי ונמלי ‪ 3‬ך ולא בעכו״ם‪.‬‬ ‫^‬
‫מ ל נ א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r i j M‬‬ ‫<‬ ‫‪^ ,‬‬
‫ה פ ל ה מ ל‬ ‫ל‬ ‫[‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ז‬

‫י לכן )לא יהים לך( אלהים אסלים י‪:‬‬ ‫< א ף י( א »ל׳ לקיל צללו‬
‫ש פ מ‬ ‫י‬ ‫עזר‬

‫ל א )יהיה לך( אלהיס אסלים • נ י‬ ‫)יזגקיק נ טו(‪ :‬ןקטנ שעירי[ מל׳ קסג‬
‫הוא )הסוס( אשל בס וצולפים‬ ‫ערירי‪ .‬ומלשון ושעירים ירק״ שס )‬
‫י ט נ ר ה‬

‫‪Zxl‬‬ ‫‪ vv‬י‬ ‫‪™v\,«,‬־‪^ u'/‬‬ ‫‪ r‬כא(‪] :‬בעניס! כוכבים וילזלוס‪ .‬יילטיז‬

‫‪ £ ,‬וצוללים( צועקים ומתפללים אליה׳‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬
‫מ נ צ‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫^‬‫פ‬ ‫‪J V,‬‬
‫ו‬ ‫״‬ ‫אח‬
‫מ‬ ‫‪M‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪f‬נמיסם‬ ‫לשון‬
‫םעשד• ארג‬
‫בסי״ן שמאלית לשון אשל ממסי בם ‪ .‬ועש״ה ב מ ץ אפקיד‬ ‫בידי שמים‬
‫לוסי ‪) :‬צורחים וצוללים( והלזה״ס נולס ‪r‬וחדש וציללים‬
‫ול״ל מבנית הזולסים בשמים‪ .‬או סמים כל דנה הצוללים ב מ צ ו ל ה ־ י ם ‪:‬‬
‫קילוס‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬
 ‫סדר ליום ראשון‬
‫לעולים‪ .‬זבחיהם מרק פנולים‪ .‬ונס‪3‬יהס י ץ‬
‫תךעלים‪ .‬הבל?;ם הפילו חללים׳ ךיזידזם‬
‫דזפןות הבלים‪ .‬גרם לתפת גלגלים )־•א! ‪x i r r m‬‬

‫בני לבוראך תינה הלולים'•" אל תהן »רן‬

‫שמו לחלורים‪:‬‬
‫•‬ ‫••‬
‫לחלילים אל חחןאה ׳״ש• וסור מרע כ‪-‬ןחכישל וחא‪#‬ס‬
‫״ לא תשיא את שם ‪ :‬״ ״‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬
‫ע״» א ב‬

‫את שם אדיר באךירים‪ .‬בחך זקרו לד‪1‬ר‬

‫דורים‪ .‬גחלי אע‪ 1‬ממנו בוערים‪ .‬ךתו חרכ‬
‫‪ rhh‬מפירים‪ .‬המרעיש ארץ ומרגיז ה ד ם •‬
‫מןעךב;ם ומךךיב ך ךים‪ .‬זעמו לא‪:‬כילו‬ ‫(‬

‫יצורים \חמתו מגהצת צורים י• טוב לישךיס‬

‫‪0?$‬‬ ‫ונוקם לצרים• 'יחתו ממנו אבירים‪.‬‬
‫מפחדו‬
‫בית לד‬ ‫סטה מי‬
‫לשי; כל והיא עס״ה מגרה כשני נג<‬ ‫ממלקים א״ע‬ ‫)זבסיהם מרק פגולים(‬
‫יוצריס )ישעיה ל יל( ]לחושן מוגל״ס[‬
‫סמנסכין‬ ‫)מסכיהם(‬ ‫נפגיל ישקץ ‪.‬‬
‫עשייה לא ידעי ולא •בינו נמשיכה יתהלכו‬
‫)מהלים פ נ ה(‪ ':‬ןנלגליס[ ל' אסישה לדגלימ^‬ ‫;‬ ‫המזנה הה כ ט ס ) י י ן מלעלים‬
‫]לסלולים[ מלי ולא יחללו אס ש‪0‬‬ ‫הם‬ ‫צגיהנס‬ ‫נדנליס(‬ ‫גויס לחופה‬
‫)ויקרא כב ב( ‪] :‬גרם[ נופם מלי ״כעלו‬ ‫נאספים ‪.‬‬
‫בגמיפש )נרדם ג ג ( ‪] :‬סיפס[ גיהנס‬
‫ואחו‬ ‫לסוא ‪.‬‬ ‫שם(‬ ‫^ י א )מבא אס‬
‫כי ערון מאסמול ספתה )ישעיה ל' <*ג־^‬
‫ועירש״י הפסה נהינס שכל המתפתה ציצ^ן‬ ‫הנאמל‬ ‫הקנ‪-‬ה‬ ‫)אס שם(‬ ‫שס‬ ‫;‬

‫נופל שם‪) :‬פן סכשל ומאשש[ כמ״מ '‪•3‬‬ ‫נפלי אש ממנו‬ ‫מ ל י ו ) א ד י ר באלילים‪.‬‬
‫לא ינקה ס׳ אס אשר ישא ו ג ו מ ל ‪:‬‬
‫;פלי‬ ‫נוערים( כמ״ש ענוגה נגדו בערו‬
‫א ך ו ך באלירים[ עש״ה אדירים מ ש ב ‪, ,‬‬
‫‪($j‬‬ ‫ים אליר במרים ה׳ )שהלים צג‬ ‫אש )ש״ה כב י ג ( ‪) :‬ד‪0‬ו סרב( המולה‬
‫ןל‪0‬ו[ חואר לשירה מש״ה אש למ & \‬ ‫מסירים(‬ ‫)ללה‬ ‫הטרם‬ ‫נסרב‬ ‫היא‬
‫)לגרים ל נ ( ‪] :‬קרים[ עקירימ מיס ‪#‬‬
‫נ‬
‫להמפילי׳ אוסה )המלעיש ארץ ומלגיז‬
‫מ*ם קר״ם ‪ P-B» bvo‬נגערחי אסר»< •‬
‫את לעשה‬ ‫©ליס( נממן סולה מ ר ש‬
‫‪0‬‬

‫‪] : ( j‬יכילו[ ל סבלנים‪ .‬ידל^ון‬ ‫נ‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ש ע‬

‫לא יכילו גויס זעמו )יר<דה י י ( ‪] :‬מנפ<ע‬ ‫]םוססים ה י ג [ ההלים לקדו ] ס ה ל ע‬

‫צוריס[ ל״ה <‪&0‬ורים נפצו עממ )<‪0‬ו‪. 0 • 0‬‬ ‫נקינוס ים‬ ‫בים(‬ ‫)ו‪0‬ופל‬ ‫נךל ל ( ‪.‬‬
‫י*‬ ‫שלים‬
 ‫ל‬ ‫של •שבועות‬
‫מפחדו נסערים ‪ .‬לו משרתים ותארי לא‬
‫קרים‪ .‬מורא שמו לשןא לא רע־ים‪ .‬נגעך‬
‫בו‪.‬ירעדו סך אברים‪ .‬סור משבועת שלןרים‪.‬‬
‫‪.‬ןגחך בה אלות ואו־רים‪ .‬פורעת מעור‬
‫‪T‬‬

‫ומכשרים‪ .‬צופרת בעוף •ב^ה בסדרים ‪.‬‬

‫קירות הופכת עם מקרים‪ .‬רחק ממנה ב‪5‬ל‬
‫דברים‪ .‬שמור ‪#‬מעת א^ר ונדרים‪ .‬תירא‬
‫אלי נותן שבת לשומרים‪:‬‬
‫‪T‬‬

‫לשומךים יום ישבת נפיעו‪ .‬עתידים בקדיש להקדישו‪.‬‬

‫״ י י זבוריאת'יום השבת לקךשו‪':‬‬ ‫‪:‬‬

‫תכלית‬
‫סנ«ד‪.‬לוי‬ ‫בית ל!•‬
‫קומ‪8‬‬ ‫קייכ‪ £‬ומינש‬
‫‪ ( » j5‬ל׳ <!ג»ם מלי לטיהמ <במלבל » סי‪) 0‬ומפליג‬
‫»( ‪»1 :‬יי[ " י »י ‪. . t m‬ז <יי מיס‪) .‬לו מפיפיס( סמלאניפ משלפיש‬
‫־‬ ‫‪t‬‬

‫ל־‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬

‫לי גי^ו לא פייס( ואינם ייאיס‬ ‫א ;»>;‬ ‫~~י‪g»-‬‬

‫איה‬ ‫לוס‬ ‫זס‬ ‫שואלים‬ ‫למומו׳ וסם‬ ‫מלשון יםוב רצםור‬ ‫מהימפ‬ ‫לשון‬ ‫ןצוגולמ[‬
‫<שו»ף‪ r 0‬ג( שהיא לשו; השכמה‪ .‬ועניני מקום כבודו‪ .‬ולכן יהא לך )מולא «‬
‫' י י ‪ * °‬ל ; \ ״ ' לי שמו לשוא לא מלים(‪ .‬ואפילו לא‬
‫י מ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ל מ ה‬ ‫מ י ש א ל‬

‫ץ«—‬ ‫‪.—v.-‬‬ ‫ממהר וגף וננשנעיס לשקל )מלאכי ג ה(‪:‬‬

‫סשנע נשמו לשקל לק ) ע מ ך בו>‬ ‫‪v‬‬
‫!נפישו[ עלשין « ! ‪.‬‬
‫נ פ ש ‪:‬‬ ‫ס‬

‫שהיא שבועס סנם‪ .‬עכ״ז )ילמדו בך‬ ‫הכליה‬

‫אינליס( להשממש ני • וכל ש כ ן ) ס ו ל (‬
‫לסול )משבועוס סקליס ‪ .‬ותדע כי )מלוך נה מסידל ועמך בשנועס סוא‬
‫ושקל )אלוס ואלליס( אשל היא )עולעס מעול ומבשלים ‪ .‬צופלס(‬
‫פולסמ וממהלמ )כעוף‪ .‬ובאה נסללים ‪ ,‬קילוס הופכה עם מקלים( הוסכם‬
‫קילוס הניס עם הסקלה‪ .‬ולכן )לסק ממנה( מלהק משבוע סנם )בכל‬
‫‪,‬‬

‫־דבלים( כמל נלכה שאינה צליכה‪ .‬או מסיקס השם שהיא ג״כ נכלל לא סמא‪,‬‬
‫<שעול שבומם איסל וכללים( שסשנמ והלול לשס שמיס כמ״ם לול כשנפסי‬
‫ואקיימה‪) .‬מילא אל( סהיה ילא מסקב״ה ‪ .‬אשל הוא )כרמן שבה‬
‫לשומליס( נוסן מנוסה בעו״הב לסומני ש ב ס ‪:‬‬
‫י י‬ ‫זכול‬
‫סעשה ארג •‬
‫)קילוס הופכם כוי( כעיש עיפ ונאה אל גיס הגנב ואל גיס הנשבע בשמי‬
‫לשקל ולנה ב&וך גיסו וכלהו ואס עציו ואם א»»ו )וכליה ה ל ( ;‬
‫סלפ‬
 ‫י• סדר ליום רא׳שק‬

‫תכלת כל פעל רום לתחתונים‪ .‬ש ? י ע י‬

‫לימים הנמנים‪ .‬ראשון למקראי זמנים‪ .‬לןדוש‬
‫לאדני האדנים‪ .‬צבי קרש שבת ש א ע י ם ‪:‬‬
‫פדת מדין יציר מלפנים‪ .‬ענתה שירה וכ^רד‪,‬‬ ‫ז‬

‫פנים‪ .‬םימה לאות ולעד בין אב לבנים‪.‬‬

‫נצור יציאותיה כהורו נבונים‪ .‬משא י בלי‬
‫•‬ ‫; ‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫; •‬

‫רהחדא• ־'‬ ‫־‬

‫בית לד‬ ‫מטה לד‬
‫יכל אלסיס‬ ‫מש״ה‬ ‫פיפל[‬ ‫!כל‬ ‫זדור ואס יום הש‪3‬מ לקדשו( כי חכלית‬
‫‪£‬‬ ‫‪,‬״־ז‬ ‫)י״נל״י ־ל ־ י ־ ג ! י ״ י ״ ״ י ״‬
‫כמו צג׳ ש פ א ר ‪ 0‬י ) י ש מ י מ‬ ‫הכליס וסוף כצ הפעוצו׳ שצ שמים‬
‫]צבי[ לשון הדר‬
‫במ‬ ‫ואלן היס ביוס)שגיעי לימים סנמני'(‬
‫ביום השבימי לשש׳ ימי הממסה הנמנים כמ״ש רשטס ביום השביעי מכל‬
‫מלאכסו אשל פשה והוא ]לאשון למקלאי זמנים שהוא מומד לאשון שנקלא לסג‬
‫קלוש םוא )לאלוני האלונים( להקב״ס ]צבי קולש שבס שאננים[ קדושס שנע‬
‫היא צבי וספאלס לשאכנים ושקמים ממלאכה ‪) .‬פלה מדין יציל מלפנים( סש‪03‬‬
‫פדםה אם אדה״ל מלין נזילה שנגזלה מליו כי ביום אכלךממנו מוס סמים ״‬
‫]פנסה שילה וכפרה פנים[ של זעם‪ .‬ולא העניש אס אדס״ל ]סיומא לאום[‬
‫סשבס נססיימה לאוס ]בין אב לננים[ בין ישלאל לאביהם שבשמים‪ .‬מנ״ש‬
‫ביני ובין בני ישלאל אום היא לעולם )שמום לא יז( ‪] .‬נצול יציאומיס[ שמול‬
‫יציאוסי' שםים שהן אלנע ]כהולו נבונים[ כמו שהולו סכמי המשכם‬
‫‪r‬‬ ‫]משא בלי להוציא מבפנים[ שנאמל לא מוציאו משא מבסיכם )ילמי״‬
‫כב‬
‫סעשה ארג‬
‫)פדס מדין יציל מלפנים( שואל לאלס״ל הננלא מלפנים וכדאיסא בפדל״א ם•‬
‫י״מ בעיש גילש ‪ .‬ובא השגמ ונעשה סניגול לאדס״ל ‪ .‬אמל לעניו מש״ע‬
‫בששה ימי המעשה לא נהלג הלב גמולם ‪ .‬ובי אסה מססיל• תו היא קלוןןןןן‬
‫חו היא בלכמו‪ .‬שנאמל ויגלן אלהים אס יום השביעי ויקדש אוסו‪ .‬ומכוש‬
‫יום השבס ניצל אלם מלינה של ניהנם ‪ .‬ולאם אלס כסה של שבס ‪ .‬אמל <י‪$‬‬
‫מ‬‫לםנם בלא הקב״ה אס השבס וקידש אוםו הססיל משולל ומזמר ליום הש‪3‬‬
‫שנאמל מזמול שיל ליום סשבם עכ״ל‪) .‬ענפה שילה( ע״ד דאיסא בשוסל סד‪3‬‬
‫מזמול צ״ב כיון שלאה האדם כסם של שבם ‪ .‬בא אלם לומל הימטן )»לם‬
‫<ץ^י‪ . $‬מלשון עבלי מזמור( לשבה ‪ .‬מזמול שיל ליום השבמ ‪ .‬אמל צך‬
‫השבם לי אמה אומל הימנון‪ .‬אני ואסה נאמל היענון להקב״א ‪ .‬שנאמל םו‪5‬‬
‫לס•‪ .‬עכ״ל‪ .‬דהלאב״ן מפלס)מנסה שילה כר( המולה שנאמל עצי‪0‬‬ ‫ןי‬ ‫הןדזמ‬

‫השילה הזאה‪ .‬היא עגמה לבש״ע כלי היא שבס שםלדס לו בעגולה ולסלע‬
‫פצי הסב״ה ויצא צקי‪) :‬סיועה לאום( י״מ אום היא שהשפלה מועלה בם ;‬
‫פ״ש‬
 ‫לא‬ ‫על שבועות‬‫‪1‬‬

‫להוציא מבפנים‪ .‬למסלליה מיתות דנים ‪.‬‬

‫‪ • T‬י • י‪.‬‬ ‫•‬ ‫• •• ‪X‬‬ ‫••••‬ ‫•‬ ‫‪j‬‬

‫כרת וךגימת אבנים‪ /‬יתעה היא לף במן‬

‫מימים כןךמונים^ פ^עמו לאךד בהמסעונים‪.‬‬
‫חו‪3‬רי אב בה לא נענים‪ .‬זכור כי בהילשבות‬
‫גסר אפונים‪ .‬ונח בה ממלאות חוץ הנים‪.‬‬
‫הנה 'בה לאל קדשותורננים‪ .‬דטן ‪,‬על‬
‫‪#‬לח^©‪.‬עדנים‪.‬גם‪53?.‬דןאמה אקר לך‬
‫נקנים‬
‫סטח לד‬ ‫בית לד‬
‫כס א(‪] :‬סיוש! יום השנפ‪] .‬עעמי! מזיני כב>ן ]לעסלליסמיסוס דנים[ שנאמל‬
‫• ‪ » p‬ז ‪ 1‬יי׳ י " ' יי ^ מסלליה מוס יועם ‪] .‬כלם ולגימס‬
‫פ‬ ‫‪03‬‬ ‫יפגיס‬
‫‪1‬‬ ‫של‬
‫‪ .‬אנניס[ שנאי כל העושה בס ‪.‬מלאכה‬ ‫‪ .‬״י״‬
‫מכלסה ובמקושש נאעל סקילה ז )ידועה היא לן( עצום סשבס )במן‬
‫כר• מעמו לא לל בה עעעונים ‪ (.‬מ*נו לא ילל מן השמים גשגס ‪.‬‬
‫וגם זה אום על יום השבס שהוא קידש במנוסה‪ .‬כי )סובלי אוב בה‬
‫לא נמנים( םהשואל באוב להעלוס המס אין לו יכולס להעלוס ממנוססו‬
‫שום אלם ביום השבס‪ .‬המל[ (אס ]כי בה ישבום‪ .‬כהל[ סמגעיון אשל‬
‫שם משלם השבעים ]צפונים[ שהגלה סנסלב מלך אש<ל שגי דנסם בלסלס‬
‫וסבול • לכן ]ונס בה ממלאכה פין ופנים[ הכוס בשבס ולא סעשה שום‬
‫מלאכה בניס ובשלה‪ .‬לק ]הגה בה לאל קדושה[ סודה לה׳ בקדוש על‬
‫הכוס ]ומנים[ חעילוס ושבשיס ‪ .‬כע״ש סוב להודזם להי‪] .‬לשן‪.‬על‬
‫םללסנין מעמים[ שנא׳ וקלאס לשבס עונג )ישעי״ נס יל(‪] :‬בה יססו עמן‬
‫בכל‬
‫מעשה"ארג •‬
‫עיש שנסקנלה עמילס השבפ בעל אלם ‪:‬׳ )עעעו לא לל בס‪.‬במעונים( יש‬
‫עפלשים שלא ילל עעעו בו בשבס‪ .‬אבל נבאש כמשיב חלום סולעים ויבאש‬
‫)סובלי אוב כי ישנוס(‪) :‬נהל צפונים( סואל לספבעיון ‪ .‬וכל השבוע כולה‬
‫הולן סוץ משבמ ‪ .‬ונב״ל איסא ‪ p‬אמל ליי עולםסלפיס ללי עקיבא מה יום‬
‫עיומים • כלומל למה זה שגס קולס יוסל משאל יעים • אעל ליי ליפ פס‬
‫גבל מגובלץ‪ .‬כלומל למה אסה של משאל אנשים‪ .‬א״ל להכי קבעי עלכא ‪.‬‬
‫הפלן מצה שאהיה של משאל אנשים ‪ .‬א״ל והכי נ״כ קבעי העלן שהוא מלכו‬
‫של עולם‪ .‬שיהא שנס קילש יוסל משאל ימים‪ .‬א״ל ומאן מוכס ‪ .‬כלומל ועי‬
‫יוביס ששבם שאםם סופסים בו שהוא שגם ‪ .‬שמא יום אסל הוא כר‪ .‬א״ל ‪P‬‬
‫יומס‪ .‬שלא ילל ק לי*לאל בשגס‪ .‬א״ל זה הים מולוס לאשונים ‪ .‬ומכם?‬
‫מאן »»ס • הלא״ני בזמן הזה שאדע נו שזהו!יום שביעי ליצילה ‪. .‬א״ל בעלפ‬
‫אוב םוכיס שאינה יכולה להעלום אם מנת נמבס ‪ .‬חה סוכל לנסום שכן הוא ‪.‬‬
‫ובם‬
 ‫סדר ליום ראשון‬
‫נקנים‪ .‬בה;נוחו עמך ככל פנים‪ .‬אל הוח־ז‬
‫•‬ ‫ז‬
‫לך לכבד הודים וזקנים'•‬
‫וזקנים הגעימוף מיטץל • כבדם סןה וירבו;נדף‪•.‬‬
‫" ״׳'כבדאתיאביףןאת^ך‪ :‬י‬ ‫‪:‬‬

‫א ק להוריך בחבור אמונים‪ .‬כע‪0‬ירות׳‬ ‫ע‬

‫אותןז קונים‪ .‬גררוך בקרית איתנים‪ .‬די;‬

‫חלב שדי‪.‬ם לך מדשנים‪ .‬המלבישיך ל ב ו ש‬
‫עדנים‪ .‬ומאכלים 'בפיך נותניםי‪ .‬זועקים‬
‫בערך תחנונים‪ .‬ס;תך לסו" דר‪.‬עליונים ‪,.‬‬
‫טועניך_על שכמם כאומנים‪ .‬עיעיבךשבעי‬
‫אודם‪ .‬כאב אםלקראך הםטזעניע ‪' t & W‬‬
‫שדי אותך מפנים‪ .‬מצות ודתות לך מבוזים;‬
‫נחלת‬
‫ניח לד‬ ‫‪ tmo‬לד‬
‫י ש ץ י<»יי»י • « )י!י!ל־‪ 0‬א »(‪»1:‬י׳«ז‪:‬‬ ‫»ל ‪ »•» [we‬סםס ‪!»• r«jj‬לה‬
‫׳‬ ‫‪r‬‬ ‫‪W‬‬ ‫^‬ ‫!‬
‫נפיל ‪W‬לפיל « ״ ״ * ^‬
‫זיז " ם גמצלים‪ .‬יכן ‪ * ww‬ו‪'*5£‬‬ ‫צמד *ושן •]לכבד הולים[[ לכבל *‬
‫‪1‬‬
‫אמיתי )גיאשיס ל מוג‬ ‫אדון ל׳‬
‫ה א מ ה‬
‫‪ t»fei‬חקפים ]וזקנים הנפימין ייימיו[‬
‫י ]אמונים[ כמו באממס‪] :‬בממימס[ ‪6‬‬ ‫ס‬‫כי זמנים המלמונים למלוך ל‪3‬לי‬
‫ממלה יילטיז י* י ' »ן )גלאשיש ‪/co‬‬
‫צ‬ ‫מש‬
‫‪-‬ך־ן ‪.‬‬ ‫‪v‬״‬ ‫׳*‬ ‫‪r‬‬

‫י?* ״ ‪C?J^J J‬‬

‫י י ו י מ‬

‫]גיייז[ לשת המשכה• ]&יממ‪£ * 1‬‬ ‫‪0‬‬

‫י ^ ‪-‬‬ ‫ל' מ מ י <‪£‬י‬ ‫להאט״•‬ ‫אזרן לפולין‪ .‬הסכם‪ .‬ושמע לאגיו‬

‫ד ח י ) ׳ ש ג ד ה ל© כא>‪] .‬אמים[ ל׳ למל ‪. ^ 9 9‬‬ ‫ואמן שממונו זה מה ]בסביל‬
‫~‪. dv‬‬ ‫)גלאגדיז לה‬ ‫אורי‬ ‫ותקיא סמי ג ן‬ ‫אמונים[ באמונה מ״י סופה וקדושין‬
‫**‪4‬־‬ ‫אמה מ ל * ן‬ ‫ושלש״י ‪ p‬צ״יי‪»] .‬י[‬ ‫[‬ ‫ג ע ת ן ל ן מ‬ ‫]‬ ‫‪0‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫^‬
‫‪.‬‬ ‫ע׳יי ספלים למדי‪] .‬אומן קונ״ם ‪•.‬‬
‫נללון[ המשיבון נקמנופן ]נבלים איסנים[ בבליס מי&ס שהוא ‪rp»73‬‬
‫האבות ]סייחך לפו לל פצ•ונים[ שאם ססצה שילסא דמיה אוחך הקביס םםך^י!‬
‫דל בסמי© ‪ -‬העליונים )שמי אונים[ שבפים עצמם כדי‪ .‬לגדלן ]פןיןמוידוך‬
‫ל פ נ י ‪ . . .‬״‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬־‪..:.‬‬
‫*‬ ‫מעשה ארג‬
‫וגם נהר םממףי׳ן יומם פנ״ל)הלאבץ(‪) :‬צפונים( י׳מ יש שפוא‪5.‬מקן‬
‫ע>י‬

‫יהצפון‪TOJ‬הלי אופן‪) :‬אממ״ם{י״מ שםבולם י * * מ׳ ״ י"* מלגןוןי׳‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3 0‬‬ ‫‪2‬‬

‫אומן‬ ‫‪.‬‬
 ‫לכ‬ ‫*‪mjroe‬‬ ‫‪:‬שד‬

‫נהלת הון וכלת קד מקנים‪ .‬סומכים לך‪.‬ע!ר‬

‫ומתחתנים‪ .‬עשה חפצם ולא תעיז ן נ י ס ‪.‬‬
‫ןן‪.‬יעמיחףלפני דינים ] צפה דת סורר ומורה‬
‫בבנים‪ .‬קהל לתמוך באבנים‪ .‬ראה 'פן‬
‫תעזבם לעת זקונים‪ .‬שדתם כע‪5‬ד לאדונים‪.‬‬
‫תפלר*ם'קח והארך ימים ושנים‪:‬‬
‫וענים חאריך ותזכה ‪3‬ני צח • יציר צלם אם ג א חרצח ־‬
‫ז‬ ‫ת ר צ ח‬ ‫ל א‬
‫״ ‪T :‬‬
‫ע״פ חשר״ק‬

‫תור וסור מאנשי דמים‪ .‬שוקדים ?לבם‬

‫איבה ושוממים‪ .‬רשעת סוד מערימים‪_ .‬קחת‬
‫‪ m‬צ ד ק זוממים‪ .‬צוננים לאוךבים ‪.‬על‬
‫תמימים• פח טוסנים לסנשרים ^גמים‪. .‬על‬
‫דם‬
‫מפה לד‬ ‫בית ל ד‬
‫סכאמל והמסו ב ו א‪3‬יו‬ ‫נסכי דייכיס[‬ ‫)בלאשישנ״ י״ס(‪] .‬יזעלהש[‬ ‫^ נ‪0‬ל כמדי‬
‫ואמו ]לעם זקונים{ מ ל א יוכלו עמי‬ ‫״‬ ‫« ^‬
‫‪**v‬‬
‫‪w‬‬

‫‪1 **IZ* U m‬‬ ‫»וי««י‬ ‫}‪{.‬דודצפ ) ש ה ׳ י ש י צ י ל צלם! סואל לאדם ז‬

‫‪1•TO‬‬ ‫י ד‬
‫‪r‬‬

‫מקבצ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪D‬‬

‫ודי ל׳ םנ*ה ומפילה ‪.‬ומשי ‪,‬ןלישלמי למזיל‬ ‫ש‬

‫לני)קאל‪ 6‬נ ג ( ‪] .‬איניןהזיסמי^ גקשחם ]ושנים מאליך‪ .‬וסזכס[ לקב^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫»יין& ל׳ אינה ושנאה מלשין ייששיס־ ]סני צס ‪ f‬סכי הקב״ה • ובםפא* ו*‪5‬ילי‬
‫ד *״‬
‫א״‬‫^ « ל‪, ,‬‬
‫שלא ‪ -‬״»•מ‬
‫לא ‪ .‬םלצס[ ״ ‪* .‬‬ ‫— אם‬
‫***•‪A‬‬ ‫> צלם‬ ‫ל״ה טל ע מ ן ‪,‬ישלימו ס י )שהלים‬
‫ג י‬ ‫פ‬
‫‪5‬‬
‫ש**‬ ‫מ ל שהואכלצס מנצממויו‪.‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ו‬
‫ק ח ש ‪1‬‬ ‫‪ 3‬ס ו ד ‪:‬‬‫מ״צ מעלימץ מ צ‬
‫ה‬

‫לביישו שלא לאלפו‪ .‬כמו םאלז״ל כל‬ ‫כאשל‬ ‫מלשין‬ ‫לקסם‪] .‬עממי׳[ ל׳ ממשנה‬
‫המביים אם סבילו כאלו שופך ז מ י ן ‪ ,‬׳‬ ‫]ליפניס( ל* * י ו‬ ‫זמם )דניים יש י י ( ‪.‬‬
‫י מ י * * * * *‬ ‫יייא ״ ל ל‬ ‫?&‪jr&s&1‬‬ ‫ש‬ ‫‪$‬‬
‫במממל הסכל‪:‬‬ ‫‪j‬‬
‫‪w 3‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ל‪ , . , ^ .‬ן ל ״ »( ן^מ•! ל»‬ ‫‪p‬‬ ‫?‬

‫ה ז ך המי• ]יסור מאנשיי ז*יסי‪1‬‬ ‫*עמי‪,‬‬

‫מאנשים שופל* דמ*‪3 * 0‬קאאו‬ ‫י‬
‫נפש צדיק זוממים[ םועבים לקמה נפש צדיק ]צופנים[ הם מסידל״ם א״ע‬
‫]ואולבים על[ אנשים ]ממימים‪ :‬פס[ לסס הלוכד ]סומכים למישלים פעמיי[‬
‫לאומן שצעד מליסם מיוםלים בצדק‪] :,‬ס&ס כלי מוס[‪ .‬ונושאים כלי ז י י ן ‪:‬‬
 ‫סדר ליזם ראשון‬
‫דם רע בזדון לןמים‪ .‬שאת כלי מןת ‪1‬ל‪#‬ף‬
‫מץעימים* נלךרוצחים כאין רםמים‪ .‬מאכךים‬
‫מעש הצור תמים‪ .‬לנברא כצלמו' לישרות‬
‫הומים‪ .‬כרגע נשמהמשימים‪ .‬לראת ‪#‬ל‬
‫בלבם לאישמים‪ .‬טורדים נ‪$‬׳טל^ח ב ל ‪£‬‬
‫ימים‪ .‬חדל מלהמיף‪3‬יא כרמים‪ .‬זכור‬
‫בי‪:‬־זעה ךם למרומים‪ .‬לשופך דם האךמ‬
‫באדם ננקמים • סן ‪ 0 $‬כנפש משלימים ‪.‬‬ ‫ז‬

‫דין"הרגילנפשם גורמים‪ .‬גור מפני ךורכ‬

‫וממיסי‪ .‬כרוז *לך מ‪3‬מלי רי^מים‪ .‬אשוריף‬
‫•‬ ‫תצעיד בתמים‪:‬‬
‫בחמים‬
‫ביון לד‬ ‫מםד‪ .‬לוי‬
‫" י »‪ 1‬י)»» <ו»?־>‪DJ6D(, TO .‬‬ ‫ג ‪ 5‬ד ה‬ ‫ל א‬
‫ס‬ ‫‪SK‬‬ ‫‪0‬א»]‪,j[oirareb,‬‬
‫‪0‬‬

‫« )״ ‪ i‬״?' ‪1*7‬‬ ‫י ?ל »״«‬ ‫™ ™‬

‫ל«ד‬ ‫מהזעה‪] .‬משיעים[‬ ‫ל»ן‬ ‫‪[owj‬‬ ‫ג‬ ‫לעמול נגדם להציל אפ עצמם‬
‫וצ‪£‬‬ ‫שעעה‪ ] .‬מ ל ‪ » 0‬י ‪ $‬ג״‪ [6‬ב מ ד ם ע ש י ה‬ ‫ןמאבלים[ לגליוס אםר הם ]מעש‬
‫]גיא!‬ ‫< » י י ג י לה צ ג ( ‪:‬‬ ‫* י • < *‬ ‫הצול סעים[ מעשה הקנים ]לנבלא‬
‫‪ 00‬משמיש ה&רן‪] .‬נוי( מנין יל‪6‬ה מ ל ג ־ צ‬ ‫י ‪.‬‬ ‫;׳״‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״ץ׳*‬
‫בצלעו לפסה הומים[ הומים לפס*‬
‫‪1‬‬
‫‪R‬‬

‫צ מ ג • ג ל פ י ) מ ל י ם ע •ע( ] נ ש ל י ל פ ^ ן‬
‫מ ז י ‪ .‬ל ג י מ ם כמי ‪0‬צ* ג ג ו ל מניני©‬ ‫ולאבל אפ הננלא בצלעו ‪] 1‬כלגע‬
‫י»‪5‬פ»‪5‬‬ ‫ל(‬ ‫סכ‬ ‫גמלי מ י ד ם )םהלים‬ ‫גשמה משיעים[ בלגע אסם עושים אס‬
‫אמול‪.‬‬ ‫* * ™ ? '‪J*?/‬גייו‬
‫‪w‬‬
‫*‬ ‫שממה מבלי יושב בה הנשמה‬ ‫•‬
‫םשעלנ‬ ‫‪1‬‬ ‫]סלל[ לן־ ]מלהסנ?‬
‫גיאגימים‬

‫אשא פנים לומל מל נאבל איש‬

‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫לנפשם בולעים[ כי הוא כעאנד עצמו למנס ]גול ממני סלב זועמים^ תיל*‬
‫מפלס הלין םמסמד כסלב ‪1‬נלפ לן מגמלי לפעים[ של ניםנם‪] .‬אפז^?‬
‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬
‫םצעיל בפעים[ םצעיל לעליך ‪ 09‬סעיפי״‪:‬‬
‫א ל ׳ ׳‬

‫מעשה ‪rw‬‬
‫)ממני םלנ(‬ ‫אומן‪ .‬שםמסגרו יסד לסיוש אומניך מצי כאסג ישא האומן‪.‬‬
‫י״ע‬
‫לג‬ ‫של ־שבועות‬
‫בחמים חלךורזנצל מאף‪ .‬שוטה אפ לא תנאף ‪.‬‬
‫לא תגאף ‪:‬‬ ‫‪v‬‬

‫אל תי^רב במנאפים‪.‬ב‪3‬ןגל;;נךיות גופים‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ע׳‬

‫גרם בתועבות מטנפים‪ .‬חךשי ךע ומבקשי‬

‫כשפים‪ .‬המטמאים ארץ וממניפים‪ .‬וכמנשה‬
‫ידי אמן מםלפים‪.‬זרעם לשם אחר מחליפים‪.‬‬
‫חמתאל וקצפו מאניפים‪.‬טור_ע^ךמשוטת‬
‫לאופים‪ .‬י יפיח אל יריסף לךשפים‪ .‬בל‬
‫נוגעיה באור נשרפים‪ .‬לסלרי מות הם‬
‫ז‬

‫נשאפים‪.‬מעמקי"שאול נחךפים׳‪ .‬נו?לים‬

‫ל‪#‬חת ולאינזקפים‪ /‬שמח בדןלקך בחיים‬
‫מטה לו׳ יפים‬
‫בית לו‬
‫אר* המערנ[ להיוח ]נמנאפים[ סלקך‬ ‫ל׳ ויסעלנו בגיים )םילים קי‬ ‫חתערב‬
‫כי‬ ‫‪3‬חיפ‪3‬ות מטנפים[‬ ‫]בוי‪0‬‬ ‫״ ו‬
‫ל ש‬
‫יז יי>‬
‫נ‬ ‫ל‪5‬‬
‫^‬ ‫>י‬ ‫ל ה‬

‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J S i V‬‬

‫"‬ ‫*״‬ ‫‪1‬‬
‫]עיים[ צ׳‬ ‫גנויגז הלליה )שופטים יד ימ(‬
‫‪ q‬מ גופו‬ ‫מ ס ‪0 :‬‬ ‫העוסק נעליומ‬
‫נלוי כמו ‪ oft‬מקולה העלה )ייקלא כ יה(‬
‫]מסניפיה[ לשון לשע ל״ל מחייבים‪ .‬כמו בהופנס לנוח‪ .‬כי הם ]דורשי לע‬
‫ןלא םלזגיפי לח הללץ )במדנל לה לג(‪:‬‬
‫ומנקשי כשפים[ כייסלדל מלנה נסיס‬
‫]אמן[ מולל להקג״ה‪ .‬והיא ל״ה )שי\ש ‪r‬‬
‫‪ (j‬ממשה ידי למן יפיש״׳ מעשה ידי הקב״ה מלנה כשפים ]המסמאים אלן ומחניפי*[‬
‫‪ 5 p‬מ ל י נכוים‪ .‬כמטשה כזני נס צול‪ .‬ונלציסס‬ ‫‪.q‬‬ ‫אמן כמו לומן‪] .‬מלניפיכ[ ל׳‬
‫אודן פי אנפש ני )ישעה י נ ל ( ‪] .‬כול[ של בעל הנואפת‪ .‬ומליהם נאמל כי‬
‫ל' שמילה כי שמומו של שמל ל ן גול לן‬
‫)שמו‪ 0‬לי יא(‪] .‬ללשפיס[ כנוי לגיהנס‪ .‬כל ההופבומ האל פסו )רקלא יפ כז(‬
‫והס‬ ‫מש״ה ישכיה לש^י לש )שה״ש ח ו(‪] .‬וממשה ילי אמן מסלפם[‬
‫]בלוי[ בגידנם כיג״ש לכל לול לו נציץ מסוסים מפשה •לי הלב״ה לההע־ב‬
‫)ישפיה לא נו(‪] .‬נשרפכ|<׳ משיכה ובליעה מין כשאינו מינו ]זלמס לבם אסל‬
‫מלשון שאפה לוה )יימ־ה ג כ י ( ‪0] .‬ממ‬
‫מסליפיס[ כי לא לו יהי״ הזלע לק‬
‫גהלקן[ משיה ושמש מלשש נעונין )משלי‬
‫נקלא פ״ש נעלה ]שמס[ באסה שנפלם‬ ‫ה‬
‫נשייקן‬
‫מעשה ארג‬
‫י״מ מפני סלב של מ ע ה ‪) .‬מעשה ילי אמן מסלפים( מלה״ל לצייל אקונון של‬
‫מ ל ן ‪ .‬נאו ואמלו לו <הלג המלך‪ .‬ויפנ כשני מל נסאו ‪ .‬אמל של מי אצייל‬
‫של כשני או של הלאשון‪ .‬כך הקב‪-‬ה החסיל לצייר כלמוס הבעל‪ .‬עכשיו‬
‫שנא ‪ qt>v‬סשו ילי הצייל‪ .‬צפי שכני נסעלבו הסימנים ‪ .‬וי״ע מל סניפס‬
‫היינו סאלץ שהיא מעשי ילין‬ ‫האלז שהם מסלפים ומעיוסיס מעשי יליו‬
‫שלא‬ ‫‪M,HI)5‬‬
 ‫סדר ליום רא׳טון‬
‫;פים‪ .‬עם ללווחה לך והכיל צופים‪ .‬פוריך‪,‬‬
‫תפריחי לךענפים‪-‬צמוךים לקלחנך מל־ןפים‪.‬‬
‫קרש הלוליםלאלימצניפים‪.‬תהכלבך ‪ $‬ז‬
‫מוסיפים‪ .‬שתה מבורך מים כסופים‪ .‬ה ע ב‬
‫‪5‬נכת מים נצנצים‪:‬‬
‫* טנופים מיס לא חגנב‪ .‬שמח בהלקןד ובטוב חנוכ ‪.‬‬
‫״ לאית^נב'‪':‬‬ ‫‪:‬‬

‫׳ תרד§ן מחבורת גנבים‪ .‬שוךדים ללא למו‬ ‫רפ‬

‫ת‬‫אורבים‪ .‬רואים כא^נבי לערבים‪ .‬קיר‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫בית ליי‬ ‫םםד‪ .‬ל ד‬

‫ס‪:,‬‬ ‫זחניל כיוז‬ ‫]עם לקיסז לך[ נכסף נשטל ונביאה )צמודיס( לשין לבוק‬
‫ןוזכיי ציפם[ כשלקחס אומה נסופה מלויייפ )ש״נ נ ח ( ‪) :‬מצניפיס( »כ»ירי‪0‬‬
‫‪( p‬‬‫מלבין צנוף יצנפן צנשה )ישעיה כב ‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫‪ .‬״>‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫* '‬ ‫א‬ ‫א ‪ 3‬נ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬

‫ופי׳ ל‪5‬ון היקף ושגוב‪) :‬כסושיס( ס‪»»*0‬י‪2‬‬ ‫ו*‪.‬״״״‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫' ‪P‬‬
‫ד‬ ‫‪7w‬‬

‫ואז אכחך אשל היא כנפו ]פילים י וחמורים מלשין ני נכסי\נכספש ) ‪ 5‬ל א » ‪2‬‬
‫״ ל״יי ל׳(‪ I*™] :‬ל=ון סועבה מלי‬ ‫ם‬
‫ספלים לך פנפיס[ הוליל ל ד‬
‫י‬ ‫מ‬

‫היצא‪0‬‬ ‫ויהיו [צמולים לשולמנך מקיפים[ שמעננו )דבלים ז כו(‪] :‬סנוב[ ל׳‬
‫‪\i,»« . . . . . . .‬ייי ‪ Vn-‬גלול הזל׳ מלשון מח‪:‬ונש שדי )איכה ד ‪/I‬‬ ‫~‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬

‫״ ? ? ! " * " ‪ J‬באשניי לשון ״לין מלשין ‪I‬‬ ‫‪T » DW‬‬ ‫‪W‬‬

‫נשקממי )משלי ז ז ( ‪Jowl :‬‬ ‫עול נזכומ שתוליד נניס ‪ w c p j‬״ « ״ י‬

‫לשון עלב• נענין שאמל אייב לאול • » ‪L‬‬ ‫הנכים ]קידש הלולים ‪.‬לאל מצניפים[‬
‫מכסיליס ומעסלים להקנ״ה נהילולים לוצס יקמיל עני יאג״י־נ יגלילה יהי‬
‫י׳‬‫‪4‬‬
‫ושגפים של קידש ‪] :‬לנה נלנך אז‬
‫מ‬ ‫עוסיפ־ם[ סשמס לבך נהם ‪ .‬שסה מבורך מים כסופים[ מאשתך‬
‫שנכסע‬
‫לה‪ .‬אבל ]סענ[ ולמק אשת למך אשל היא ]גננס מיס[ אלא םם^‬
‫בעיניך ]מנופים‪ :‬ונסונ סנונ[ מעשה ]מנונה נמונ‪:‬‬
‫חרךןס מצמך ]מפבולס גננים מי‪ .‬לואים נאשנני עלנים[ נמלב לוא*‬
‫ש‬

‫ללך ספצונוס הפסוסומ ]קילוס בשושן נוקבים[ נוקני׳ סכוםליס‬ ‫‪r‬‬

‫בסשן‬
‫מעשה ארג‬
‫שלא היציא כראוי והארץ נקלאס מעשי ידיו של הקנ״ם כלכסינ ‪ cp‬ילי י‪$‬ך‪'0‬‬
‫ש‬ ‫הארץ )ישעיה מס יג( ‪) :‬לשס אשל מסליפים( י״מ שהזלע של האנ נא לש‬
‫»וא‪ . 0‬וי״מ ש‪:‬עבירה זו גולרס מנילה אשלס‪ .‬והיא ספנלמ זלמי למולך‬
‫)עעצ״ל(‪) :‬כסופים( י״ע ל״ נשם כי המשגל בושש ושרפה היא לגו • והוא לםוץ‬
 ‫לד‬ ‫שר שבועות‬
‫בחשך נוקבים‪ .‬צוררים ובאים באשנבים ‪.‬‬
‫פעלתיגלע אחדים גונבים לעשירים‪ .‬ערומים‬
‫‪:‬‬

‫מציבים‪ .‬שיבעים לללזם מרעיבים‪ .‬י נפשות‬

‫מפיחים ומדאיבים‪ '.‬מארבים על דרבים‬
‫יושבים‪ .‬למול לבל עוברי נתיבים‪ .‬בלי זין‬
‫‪.‬עליהם מלהיבים ‪ .‬נחר גם לחתם רוכבים ‪.‬‬ ‫י‬

‫מעונו ובגדו שוללים כאויביים‪ .‬חוטפים‬

‫וטורפים בזאבים‪.'.‬זתעמלםילריק חוטבים‪.‬‬
‫ומארה‪ .‬לבתיהםשואבים‪ .‬תןכרכה איסרימו‬
‫לא עוןבים‪ .‬דברי אלות‪..‬על‪.‬יךםר^בים‪3 /‬רם‬
‫למדןלומות מחיבים ‪' .‬בשתם ברחובות‬
‫מסובבים‪ .‬אידם בבוא וראו רבים‪ '/‬אסוף‬‫‪1‬‬

‫יגיעף הטובים‪ .‬אכול ולנפשך יהו ערבים‪.‬‬

‫אל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י‬

‫מטה לר‬ ‫בית יוי‬

‫באשנניס[‬ ‫ו‪3‬אים‬ ‫]צוללים‬ ‫‪3‬סוטד‬ ‫‪u‬״ חיהל נחישן נה״ם )איונ כד(‪] :‬צייליס[‬
‫‪.OD‬‬ ‫מנקע‪ n t o r t -‬ונאים ל י ו‬ ‫<;« • ‪£‬‬ ‫& » ‪j ^ u g £‬‬
‫עלומים‬ ‫]עשירים ‪.‬‬ ‫ואוסם שהיו‬ ‫ו מ י נ ו מ ו‬ ‫מצי ולאנון נמש )לגלים כמ (‬
‫כה‬

‫מציבים[ אומם הגנבים‪ :‬ואותם שהיו‬ ‫ומפס נששא‪] .‬מלהינים[ עושים לומם‬
‫]שנמים ללסם ‪ • .‬מרעינים[ אותם‬ ‫\ י ׳ ‪ D *f ,‬יגיייו‬ ‫נ‬
‫‪5‬לק וממורט‬
‫לה‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫נ‬

‫»‪-‬יר־י‪«,‬ז‬ ‫י ‪ n‬ויד ויי דו‬ ‫‪v.‬יי*‬ ‫‪4‬‬ ‫ג א י ה‬

‫לטי!‬ ‫יי ' ‪1‬‬ ‫סג ס‬ ‫‪:‬‬
‫»(‬ ‫לי‬ ‫)ליוצ‬

‫הגנבים ן ןיסל גם צהלגם‪ .‬מסבים[‬ ‫‪•,^ ,‬‬

‫) ש ה ל י ‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ש ט‬ ‫ם‬ ‫ל ה ‪3‬‬ ‫כ מ ו‬ ‫ן ה מ ח ז ק י ‪0‬‬

‫מסנאים ונא די יושר ]מעונו ונגדו‬ ‫מה(‪] :‬טע־יו[ משי?ו‪] .‬ש־לליס[ גוזלי ‪.‬‬
‫ס‬

‫שממגאים‬ ‫אלא‬ ‫כאוינים[‬ ‫שיללים‬ ‫וומאיה[ ל׳ קללה‪] .‬יי לימן קלליס‪] .‬קיביס[‬
‫להרגו‪] :‬זס עמלם‬ ‫ומפסידים אומו‬ ‫‪:‬‬
‫י <? י » >‬
‫מ‬ ‫י‪5‬‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ג ה‬
‫יי‬ ‫ל א‬ ‫ג‬
‫י• ״״ * ׳ י‬
‫‪r‬‬ ‫‪* 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫״‬ ‫‪«..v‬‬ ‫הייליה )שישעי׳‬
‫לריק שושנים[ עמל שלהנגזלים'‬
‫‪:‬למכ״‬ ‫‪1‬‬ ‫{‬ ‫‪r‬‬ ‫]‬ ‫‪a‬‬ ‫^‬ ‫‪D‬‬ ‫‪b‬‬

‫סושנים אומו לריק‪ .‬ט מנזנזים אוסו‬ ‫משפלוצים‬

‫לאלתר ]ומארה לנמיהם סואנים[‬
‫ושואבים הגזלנים קללה לבסיסם ‪ .‬ה בא זה ואנד אס ז ה ‪ .‬על אשר ]הון‬
‫בלכה אשרימו לא עוזבים[ כמ״ש עישה עושר ולא במשפנו בסצי ימיו יעזבנו‪:‬‬
‫]גויס למהלומות מסיעים[ הם מסי ני• אס גיפס למנוס ]אילם ננוא[ ננוא שנלס‬
‫] י ל א ו ל נ י ם [ אך ]אסוף יגיפך העוני׳ אסצ[ כאשל האסוף יגיע כפיןוסאכצ‬
‫אז‬
 ‫סדר‪ :‬ליום רא׳שק‬
‫אל תפגה בני אל רהבים‪ .‬ואל הלי ע ס‬
‫שטי כזבים‪:‬‬
‫יי‬ ‫מכים פיןגף לא תענה‪ .‬וךןןה אל‪,‬יף לא חאנד‪.,‬‬
‫יי‪ .‬ל א ת ע ‪ 3‬ה ‪:‬‬
‫ע־פ א״ב‬

‫אטום שפתיף מתפלוצים‪ .‬כל החדונ־ר‬

‫ללצים ‪ .‬גילאים זיברים נמרצים ‪ .‬ירדו־‬
‫זורעים עם קוצים‪ .‬השוננים לשונם כחצים‪.‬‬
‫ופימו יפוצץ נצוצים‪ .‬זוממים און ומרמה‬
‫יועצים‪ .‬חנפים ולרכל אצים‪ .‬טפלות‪.‬ערות‬
‫שוא פוצים יהירים ובעין קורצים‪ .‬כצפעו^י‬
‫נושכים ומוסצים‪ .‬לרע רצים ולאיד ר צ י ם ‪.‬‬
‫למדנים‬
‫נ־וז לוי‬ ‫סטה ל ד‬
‫»ל«ן‬ ‫יי־יי״‪.‬‬ ‫»י»‬ ‫‪ti‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מחפמצים‬ ‫אז ולנפשי יסו עלניפ! 'ישליך ונוונ‬
‫‪iU°‬‬ ‫״־••־י ־י‪ ,‬־• ־ » ™‬ ‫ה מ י ס לכזב ־ ]אטיס‬ ‫‪1‬‬
‫^ י ־״[‬ ‫לן‬
‫י‪0‬כחש ‪.‬‬
‫ז‬ ‫יוה״זה‬ ‫ב־ייהה ורעיה כי ייי*ג‬ ‫ספת׳!‬ ‫סגור‬ ‫מהפלוצים[‬ ‫שפתיי‬
‫מ‪1‬‬ ‫ה‬ ‫שגל־י‬ ‫גלוי מל‪:‬ק‬ ‫לשון‬ ‫]ילשי=‪1‬‬ ‫מאיזה‬ ‫ותנצל‬ ‫מלוס שקל‬ ‫מלהפיל‬

‫הצמים ‪:1‬‬ ‫יקיז ילידל‬ ‫]לליי[ מ י מש־׳ס‬ ‫•‬ ‫י ס‬

‫ק‬ ‫ס ז‬ ‫ם‬ ‫י‬
‫דבלים נמלצים[ מגלים י י‬
‫ג‬

‫)נלאשיפ ג י ח ( ‪ ! :‬י ש ל ז ן ל׳ פי‪v‬ל ‪JC,‬‬ ‫ונולמים‬ ‫זולמים עם קוצים[‬ ‫]לללל‬

‫וכפטיש י!וצן <‪$‬ל! ךלמי׳ כג « ( ‪ * J .‬ל י ש ‪1‬‬ ‫שהזולע‬ ‫ל!ולם על‬ ‫קללס‬ ‫בעלוסו‬
‫מלי ׳ >‬
‫ואיי‪.-‬‬ ‫לינל‪4 S‬‬
‫‪S‬‬ ‫פמימש ‪r‬פה‪/‬‬
‫ני‪t f .‬‬
‫ןשוכיפן ‪r‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪w‬‬
‫ודלדל ‪:‬‬
‫קיץ ״ י‬
‫יצמיס י‬
‫ושעולים ‪_ .‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הסמים‬ ‫י‬

‫פצימי פי )‪ raw‬י* לד(‪] .‬המשמים[ ‪2 3‬‬ ‫'? י‬‫ז‬

‫נציצי‪ [0‬י '‬ ‫]ופימו יפ‬ ‫פ‬

‫מ ל ו ל ‪ ! .‬צצים ן נצוצי לש‪ .‬ל״ל שלב ?‪,%‬‬

‫י‬ ‫גיצוצי אש ]יצלכצ אצים[ וללכילומ‬
‫כלש‪] :‬טשלוש[ למן הגיל גלשת סלמ‪^,‬‬ ‫עמהלים ]פפ;וש ע מ ס שוא פציס[‬
‫‪:(P‬‬ ‫כמו טןפילן נהמה לנהמה )חגיגה‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ס‬

‫‪,‬ל‪1‬‬ ‫י‬ ‫]זוממיר! ל׳ מששנה‪] .‬יכיליכ[ גאי©‬ ‫ז ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪"1‬‬
‫‪£ w l‬‬ ‫י ל ( •י‬ ‫כ א‬
‫י י יייי לז ״ ״ <»י*‬ ‫]ימין קיללס[‬ ‫בעלי גאום‬ ‫]יסילים[‬
‫לשו‪ ,‬רמיזה כמו קולן נמיניי )משלי ו יג‪/‬‬ ‫ומלמזים‬
‫!כצפעוני[ הוא מין נסש‪] .‬וציכ| לי שמשה כמו ולעניו מיון ללונס )לויינ מא *ך\ *‬
‫י‬ ‫»ולי‪0‬‬ ‫‪4‬‬

‫ארנ‬ ‫מעשה‬
‫ל‬ ‫‪» T‬ל‪5‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ג ל‬
‫*‬ ‫ם‬ ‫מ‬
‫י'‬ ‫)בפלוצים(‬ ‫)מ‪1‬צ״ל( ‪:‬‬ ‫סלמול כמו‬
‫ציצנוס‬
 ‫לה‬ ‫י של ׳שבועות‬
‫מדגים בין אחים ?!נצים‪ .‬נותני מחלקת וגדר‬
‫פורצים • שנואים'לאל ומוקצים‪/ .‬עתידים‬
‫למדורת אש ועצים‪ .‬פ;גלם על י ראשם‬
‫קויכצים‪ .‬צרעת בעורם״מג^צים‪ .‬קללות‬
‫בבשרם רובצים‪ .‬ראש ולענה בכוםם מצים‪,‬‬
‫‪#‬מור לשונך מנאוצים'‪" .‬תתעב תרמית‬
‫^קר ןשקוצים‪:‬‬
‫שקוצים וזנוח אללהימך^ף‪ .‬י‪3‬מקגד‪.‬ט‪1‬בהיא‪.‬יחןף •‬
‫״־ לא תחמו־ בית'רעך‪:‬‬
‫י־ •־ז״‬ ‫‪:‬‬
‫ע‪-‬ס תשר״ק‬

‫התמורות בתים ואהלים‪ .‬ק ר ן החן ויופי‬

‫סבלים‪ .‬ךשע חומסים וגוזלים‪ .‬קגין אקר‬
‫גןנו‪.‬עמלים‪ .‬צופה_ע‪.‬ין'תאות שללים • פז‬
‫וכסף לבל כצע כלולים‪# .‬ש בגדים ורקב‬
‫כלם• שרה' וכרם לרוח גגחלים \ג‪5‬ש יוכל‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫‪T‬‬
‫'‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫מטה לד‬ ‫בית לוי‬

‫ומלמזיס בעיניהם ‪] :‬וגדר פורצים[‬ ‫ןמלגיס[ כי׳ ל״ה)מכלי יו יט( יפי׳ מחלמןס‬
‫ופורצים גדל העולם שהשלום הוא‬ ‫י ה‬
‫)‬ ‫י נ י י ם‬
‫'‬ ‫'‪'°‬‬
‫א י ש י ם‬
‫'‬ ‫י נ צ י‬ ‫כ י‬ ‫ל ב י‬ ‫מ י צ‬

‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫לינ ומצה‪] :‬עסיליס[‬ ‫״&( והוא עניו‬
‫עמוד העולם וגדל שלו ו‪3‬עץ לה״ל‬ ‫™‪|p‬‬ ‫מפוחדים הס‪] :‬מנפלים[ לשון‬
‫]צלעה כוי‪:‬‬ ‫]מציה[ לגון מציצה‪ .‬כמו שתית מציה‬

‫כף[‬ ‫פז‬ ‫שללים‬ ‫עין שאות‬ ‫צופה‬ ‫ה ‪:‬‬

‫ק ״‬ ‫ב‬ ‫ה‬
‫״ז‬ ‫לנ‬
‫)ישעיה ל א י ז ( ‪] :‬מנאצים[‬
‫ייויייי‬ ‫ין^ויזד‬ ‫ייויז‬ ‫]חלמימ[ מלמה יעליה‪:‬‬
‫קנין‬ ‫וסומל‬ ‫הצופה‬ ‫העין‬ ‫כ ל ן ל י ם [‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬
‫מממיל ‪t53‬חי‬ ‫‪1‬‬ ‫נ מ י‬ ‫^‬ ‫ח‬ ‫ת‬

‫אסלים ]עש בגדים ולקב כלים[ הוא‬ ‫היכלים ההש‬ ‫שם כלל לכל‬
‫כמו פש לבגדים ולקב לכלים ]שדה‬ ‫לשכשינו‪ .‬ובלול* מל׳ כלול בכל היופי מל׳‬
‫ופלס ללוס ננסליס[ שלא מעמת לו‬ ‫;‬
‫(‬ ‫י ד‬
‫«‬ ‫ים‬ ‫? '‬ ‫ו ?‬ ‫מ י ל ל‬ ‫ר‬ ‫י י ‪:‬‬ ‫ה‬

‫‪».‬יי\יי<ו י י‬ ‫**י‪.‬‬ ‫ו»•‪•,‬‬ ‫]עש בגדיה[ משיה והוא כלחנ •בלה הנני‬
‫לנסלה נפש וכל אשל לה נופלים[ כי‬ ‫ש ל‬ ‫]‬ ‫‪w‬‬ ‫•‬
‫נ ן‬ ‫ו מ‬ ‫נ ח (‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪vfc) 3‬‬

‫מנפש ' ועד בשר יכלה‪ .‬כמ״ש לז״כ‬ ‫״‬ ‫עש‬ ‫]ולקב[‬ ‫הנגלים;‬ ‫האוכלים‬ ‫המולעה‬
‫הכוהן‬ ‫״‬ ‫ולקב‬
‫•י‬ ‫‪.‬‬ ‫מעשה את‬
‫לצנוס ופפשוס ו א ו ן ‪ .‬מלשון ספלצתן השיאה אומך )ירמיה מפ סז( שמ״י‬
‫‪9‬כץ בציר״י כי הוא כפל לשון של בגדים‪:.‬‬ ‫עפשוםן‪) :‬ורקב כלים( כצ‪-‬ל‬
 ‫סדר ליום ראשון‬
‫אקר לה גומלים‪ .‬מלחמור אלה‪.‬עלןתעלים•‬
‫לקןד! תהיה בפלילים‪? .‬פות אלמנה חובלים •‬
‫יתומים' 'חומסים ולאי חומלים ‪ .‬טוךחיס‬
‫‪T‬‬

‫להשיג גמלעולים‪ .‬חוטפים עניים‪%‬דייים •‬

‫‪:‬‬

‫‪.‬זעת יגיע אחרים גוזלים • וגשןי ןתלביר*‬

‫מכפילים‪ .‬הלא לקברות הם מובלים‪ .‬ידבר‬
‫הון'מרם לא מובילים‪ .‬גחלים כקש אותם‬
‫אוכלים‪ .‬ביום‪.‬עברה לאמצלים‪ .‬אנשים‬
‫א‪#‬ר עולה פועלים‪ .‬אלה הדברים"בלא‬
‫תחמיר תלולים‪ .‬אם ת^מךם‪/‬ולב לאל‬
‫ת^לים‪ '.‬״י אז תצלד׳ ב‪5‬ל מפעלים‪ .‬אוךןז‬
‫מהיר ?משיכיליםאשרשני עולמות נוחלים‪.‬‬
‫ויאשרוף קטנים וגדולים‪:‬‬
‫?‪:‬חלים וקטנים נעו מקולות‪ .‬ונשמות ‪3£‬ו מקולי קיליי •‬
‫‪1‬‬

‫לכל ה?גם רואים את הקולות‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫יי־‬

‫וכק‬
‫נית לוי‬ ‫פפה ליי‬
‫לייגים‪.‬‬
‫‪1‬יקנ הם איים ו מ י ס ‪] .‬גפליל ‪|0‬‬
‫גא נ נ ( ‪:‬‬
‫סגוסן עינע »נס שאינו שלו מס שמנקש‬
‫מצי ‪! inn‬פלילים ) ם מ ״‬ ‫ם‬ ‫}‪,‬‬ ‫טפ‬ ‫ד ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 0‬ג‬ ‫־‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪,J‬‬ ‫<ו‪5‬ן ץ‬
‫נ‬ ‫אץ‬

‫ס־והים‬ ‫בפלילים[ שיעמידון לשני דיינים ]לבל‬

‫הון גילם לא מובילים[ כמ״ש לא יועיל הון ביום מבלה )משלי י״א ד(‬
‫]אלה הדבלים[ הנאמל צמעלה סמס והשגה נגול וגזיל© ולבימ הם ]נצא‬
‫הסמול הלולים[ תלויה וכלולים בלבול לא מתמול ]אולן י‪1‬היל כמשכילים[‬
‫שנאמל עליהם והמשכילים יזהירו‪] .‬אשל שני פולמוס[ סעוס״ן וכעיה״ג‬
‫]טסלים‪] :‬נמו מקולות[ כמ״ש וירא הפס וינועו ‪] .‬ונשמוס מפו מקולי‬
‫קולות[ כשלז״ל כששמעו ישלאל לבול אנכי סלסה נשעמן‪ .‬אעלה מולם‬
‫לפני הקב״ם‪ .‬כמש׳ל ‪:‬‬
‫בלא‬
‫לו‬ ‫שר שבועות‬
‫ס׳ וןנכן ולף תעלה קךשה כי אחה רךויש לשראל ומ‪1‬ש;ע‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫טינת הסילוק הזה וענייניו ‪ .‬להודיע מעלת התולה ואופן נתינתה‪:‬‬

‫אלה העדות והךזקים‪ .‬א‪#‬ר נתנו לעם‬ ‫‪:‬‬

‫ךזשוקים‪ .‬בקולות אופרות ולפידים וברקים‪.‬‬

‫?רעש וברעד באימה היקים‪ .‬בגשיקה מפי‬
‫<טובן שחקים • מבארים ומחזקים‪? .‬ושומם‬
‫‪3‬כל ?ותק אוכלים ומשקי•‪ '/‬מנפת י צופים‬
‫ומרבע סתוקים‪ .‬בתשעים ושמנה פנים‬
‫?פירוש חקוקים • בארבעים וו‪#‬ןעךן פנים‬
‫טמא גחקקים‪ .‬ארבעים ‪.‬ותש?גה פנים טהור‬
‫סחשקים‪ .‬מנין ודגלו נדרכים ןגחקקים‪?.‬שש‬
‫מאות ושל^‪.‬עעזרה מצות זקוקים‪ .‬מאת‪:‬ם‬
‫וארבעים ושמגה נעשה להקים‪ .‬ושלש מאות‬
‫ושי&ים‬
‫מפה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫א ל ך ) ה ע ש ר ם הדבלוס מזכרים‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫*‬
‫‪1‬‬ ‫חש‬ ‫‪0tVC‬‬ ‫ל‬ ‫ל י ש י‬

‫‪.‬‬ ‫<‬ ‫‪f‬‬

‫"‬
‫״ ‪ , , .‬״ ‪ ,‬י\ יייי• י י * *!•*י• יי‪*4‬יי‬ ‫שליגם להמחני מסהרעש‪ .‬לו להבים אש‪.‬‬
‫ן מבוארים[ כל דטר הים מבאר עצמו‬
‫‪r M‬‬
‫‪.‬‬
‫] ‪ 3‬נ ש י ק ה‬ ‫י מ (‬ ‫כ ו‬ ‫ז ק י ם ) מ ש ל י‬ ‫ה י ן ר ה‬ ‫מ ל ש ו ן‬

‫כמה מצום וכמה דינים מלוים בו ‪:‬‬ ‫»ש״ה‬

‫]משולים בכל מתק אוכלים ומשקי׳[ המורה מסולה לכל אוכלי ומשקים מתוקים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫משולה ליין‪ .‬כמו‪.‬הביאני אל ביס היין‪ .‬משולה ללבש וסלב כמו דבש וסלבמספ‬
‫לשונך‪ .‬למים ‪ .‬כמו הוי כל צמא לכו צמים‪] .‬מנוסת צופים מדבש מסוקים[‬
‫גמיש ומתוקים מדגש ונוס• צופים ‪] .‬נתחמים כ ו י ‪ .‬מנין ודג״לו נדרשים‬
‫עצי אהבה ]שה״ש ב פ[ שניי‬ ‫ורגליו‬‫ינסקקיס[ הם נדרשו במ״פ פנים כימין‬
‫שלו מיס‪ .‬כך פנים יש לכאן ולכאן‪] .‬בשש מאוס כר[ סניינ מצופ בכלל‪.‬‬
‫ומהם ]מאפים כר[ רמ״פ מ״מ כמנין איבריו של אדם ]ישלש מאוס כר‬
‫ושש״ם‬
‫סעשה ארג‬
‫)*פלילים( י״מ מלי מון פלילים)איוב לא יא( ופעעו לעם העמוס על עצמך‬
‫* ן פלילים‪) :‬הלולים( יימ מלשון מלי מלים‪ .‬ל״ל הרבה מינים נכללים‬
‫'לא מסמוד כמיש הלאבין בעאמל השכל שלו ‪ :‬בנמיקם מעי שוכן שסקים‬
‫כמו‬
 ‫םלוק ליום ראשון‬
‫וששים וחמש בלא העשה מתחזקים‪_3 .‬עריל‬
‫'שבעת‪:‬ם םקקים‪.‬ןשומרימו לעד לא מקים •‬
‫ולויתחן לראשם מעניקים‪.‬ולגמרותם עטור‬
‫ענקים‪.‬משמחים לב ועירם מבהיקים‪ .‬מתוק‬ ‫‪:‬‬

‫‪$‬פ'ש ומרפא לעצם מפיקים‪. .‬עץ ודם היא‬

‫למחזיקים‪ :‬ובעלתה'‪.‬על דעתו לתן תורה‬
‫לעמו‪ .‬בא מפיני'בכבוד נאמו‪ .‬ןזרח משעיר‬
‫למג לערןד לא תךצח לפנימו‪ .‬ועל בי כחךבם‬ ‫ז‬

‫הם ודימו‪ .‬לא קבלו על תורה;עלימו‪ .‬ומהר‬

‫פאק הופיע למו‪ .‬לא ת ע ב שנן ןמםנימו‪.‬‬
‫געל בי בעבות ובעלות יחם מפעלימו‪ .‬לא‬
‫ר!בלו עלתורה עלימו‪ :‬ואתה מרבבות קרש‬ ‫ד‬

‫לתן עז לעמו‪" .‬הם ק‪3‬לו יעל תורה עלימו‪.‬‬

‫ז‬

‫ןגע^זה לנשמע הקדימו‪ .‬שרם נ^מע גצ‪#‬ה‬

‫נמו‬
‫בית ל ד‬ ‫י‬ ‫מםה לוי‬
‫מש״ה ישקנימנשיקומ פיהו)שה״ש א נ(]נעליצן‬ ‫וסש״ה מצית ל״מ כמיץ ימית השעה‪:‬‬
‫; י א ‪ .‬ל״י* יעליל לארץ מזוקק‬ ‫וי‬
‫»ל •‬‫‪ ,‬י‬
‫)לא נזקיס( כמ״ש שימל מצוה לא ידע‬
‫ישומלימו לעל‬ ‫שנעשים )מהלים ינ י ז ( ‪:‬‬ ‫‪, .,‬‬ ‫י ‪ ,‬״‬ ‫י‬
‫לאיסיונזקיס( כלכסינ שומר מצו? לא יזע דבל‬ ‫ר‬
‫‪ 0‬ני‬
‫‪ :‬זרמ מ ש ע ;‬ ‫מ י י ? ‪< P J‬י‬
‫‪r i f‬‬

‫ר ! )קהלח ח ה ( ‪] :‬לו־ה[ מ״‪] .‬מעניקים(‬ ‫התירם שיקבלו‬ ‫הביא‬ ‫לאלום‬ ‫למו[‬

‫אומ^ ]מהל סאת[ ישמעאל‪] :‬ולש;י עש׳׳ה לרש מן הם לראשן וענקים לגלגלושין‬
‫)משלי א ס( ‪] :‬עמול[ סנוב כמו עוטרים‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫כ‬

‫» ן ( ‪] :‬מנהייךס[־‬ ‫‪-‬‬
‫כ‬ ‫אל לוד ) ״ א‬
‫ג‬ ‫כ‬ ‫ש‬

‫;‬ ‫»צנידם מלשין בוהן סוא ועש •ס מציס ה׳ ברה מאילם מינים )סהלים יע מ(‬
‫מפיקים‬
‫מעשה ארנ‬
‫נמו שאמרו לז״ל במללש מזית נעשוק ישקני מנשיק׳ פיסו )שס״ש א ‪ 0‬משלי‬
‫הלבלר וכל החולה כולה נהנו בנשיקה ‪ :‬ונעלמה על דעשו לימן שולה לעמו‬
‫‪0‬״ זלס מש*יר כוי( כולו מגואל היעיב בפלל״א פ׳ מ״א‪ .‬וימכילסא פ״ ישלו‪.‬‬
‫פ״ה ‪ .‬וכבל העסקנו במה שקלם לוב דנריו^הנה והנה‪) :‬ולשני כסלים סויעו(‬
‫כדאיסא‬
 ‫א‬ ‫על •שבועות‬
‫נמו‪ .‬וצדכןה בה נחשבה למג ולעני כרגלים‬
‫סימו‪ .‬למלוכה ולכתה ןללויה אימו‪ .‬ובעשרה‬
‫קדושים ר^שם אל לקימו‪ .‬ובעבעים עמות‬
‫יחסם לאמו‪".‬ונשלש‪?.‬נשירה מדות תוצאתם‬
‫בקימוי‪-‬ייוכלל עמס בעמו‪ .‬וכאזור'לחלץ‬
‫הדביקם מאמו‪ .‬ולסיני הטה עמי מרומגוירד‬
‫;‬ ‫•;‪•|T‬‬ ‫•‬
‫הוא‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‪-‬א^ממי‬
‫כמה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫כתלים סוימו אסד כנגד נעשה ואסל‬ ‫ייה׳‬ ‫י יז‬
‫]מפיקים[ מוציאים‪ .‬מלשון ויפק‬
‫צ‬

‫כנגד נשמע ]למלוכה ולכהונה וללויס‬ ‫י י‬

‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫״‬
‫)משל‪ .‬ס לו(‪] :‬וכאדי לםלז!‬
‫נ ג ש‬

‫אוימי[ מ ״ ו ^ ו מ ה משולשת ]יבמשר״‬ ‫‪f‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪X‬‬ ‫^‬

‫קדכם אצ לשמו[ משל‬ ‫קדושים‬ ‫חלצי איש‪] .‬לכואמו[ ל׳ נאם ה׳ )בראשית‬
‫קדושות של י ל ץ ׳שלאל שהן ב ט ל י ם ;‬ ‫]הדומו[ האיץ עש״ה והארץ כדום‬ ‫כ‪:(5‬‬
‫קלה‪ .‬היותה‪ .‬מעכר לישון‪ .‬וממשל‬ ‫י‬ ‫ג ל י‬

‫והם כנגד‬ ‫ו מ ג פ י בהמה ‪:‬‬ ‫שני‪ .‬לקפ‪ .‬שכחה ‪ .‬ופאה ‪ .‬לאשים הגז ‪.‬‬
‫ספילוס הקדושוס שבארץ העליונה ‪ .‬ולכן קדכם לשמו להיותם סלק ה י ‪.‬‬
‫)ובשבעים שמות( ונסיך שבעים שמוס של האומות לא יימס שום אומה ‪.‬‬
‫כ״א )ישהם לאמו( ימס אה ישלאל לו ל ע ם ‪ .‬כמ ש ובך בסל כ• וגו׳ מכל‬
‫סממיס ‪ :‬ובשלש פשלה מדות( שהמול• נדלםת בהן )תיצאומם בקיימו( שיקיימו‬
‫מה שיוצא מ״י הי״ג מדום )וכלל שמו בשמם( יסלאל ישל אל )וכאזור‬
‫לשלץ( כאשל ידבק סאזול לשלצי האיש )הדביקי לנאומו( כן הדניק אוסם‬
‫הקב״ה‬
‫מעשת ארג‬
‫נדאיסא במסי )שבס ד׳ פס א( כי כל אסד מישלאל נתפעל בשני כהרים כנגד‬
‫נעשה ונשמע ‪) 1‬ולכהונה וללויה( י״מ שאלו שניהם נפשט לכתל אסד כי מפה‬
‫‪#‬‬ ‫אסל להם‪) :‬וגעשלה קדושים קלשם אל לשמו( אלו משל קדושיה של א״י‬
‫וכסב הלז״הה לא ידעסי מס ענין קדושס איי לקדוכמ יסלאל והסייסן אמר‬
‫שקידש ישלאל עצמן בפשלה קדושין וילאה לפי פשיפי שכיין אל משרס כדבלו״‬
‫שבהם קדשם לו למס ‪ .‬או שילמוז להא דאיסא בדגלים לבס סיף פ׳ ואמסנן‬
‫במשלה מקומוס קלא הקג״ה לישלאל כלה‪ .‬ואלו הן וכוי ; )יגשבעים שמום‬
‫יססם לאומו( י״מ נשבעים שמוס יימס הקב״ה אס ישלאל לו לעם ט כן איס״‬
‫בבמדבר רבה פ׳ י ״ ד ‪ .‬שנעים שקל בשקל הקודש כנגד שבעים שמוס שיש לו‬
‫להקב״ה שבעים שמר לישראל וכויפכ״ל‪ .‬ואינם מנויי ן ש ם ‪ .‬אגל בבעל כעולי ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫בפי בהמלסך מנה י ס ה ו ן ‪ .‬אלא שמסלו שם שנים מן ההנין‪ .‬כי גפלפן אינן‬
‫כ י ‪ .‬אם סיס‪ .‬גם מנה ]לכיס[‪ .‬וזה וודאי עמוס סופי כי לא מנינו בכל המקל׳‬
‫שיסראו ישלאל לכיס ‪ .‬לק נלאה ברור שזה צ״ל ]רעים[ והשנים הפסלים הס‬
‫ע״ד‪ .‬וז״ל‪,‬‬ ‫]אלהיס ודודים[‪ .‬ולעדסי כן ממנשומא ס״ קדושים י' ס״א‬
‫כל שם סבוב שסי׳ לו להקב״ה בסס קראו אס ישראל‪ .‬קרא שעו אלהיט‪ .‬וקרא‬
‫לישראל‬
 ‫ראשון‬ ‫סלוק ליום‬
‫הוא וכל קרשיו עמגוהגעיש והרעיש להרעיד‬
‫הדומו‪ /‬לאחת בדכרו הדןריד עולמו‪ .‬ועבדים‬
‫אךב;עהמיל מהלך נעו עמו‪!£< /‬ת‪:‬ם זו‬
‫בהשמיעו נאמו'‪{:‬רגזו וחלו בל באי עולם‬
‫‪#‬‬

‫מאימת חי העולם‪ .‬מ־ךתו לדבר לעם עולם‪.‬‬

‫רעשו אמות העולם‪ .‬פחד קראם לרעד‬
‫הזחילם‪ .‬חיל כיולדה מלוילס^עו ןרעח לסר‬
‫צלם‪ .‬ואצל קמואל באו כלם‪ .‬לנחש גקסמי‬
‫ז‬

‫קלקולם‪ .‬ושאלו •לו מה זה באלעולם‪ .‬שמא‬

‫היום למימע חוזר עולם‪ .‬ין למבול‪:‬שב לבוא‬
‫לעולם‪ .‬להשיב אותם ב^זאלם‪ .‬יי עז לעמו‬
‫יתן להנחילם‪ .‬ואשמעם כך נמו כלם‪.‬י ייברך‬
‫ד‬

‫את עפו בשלום^וךתו להאכילם"‪? :‬כלרויר‬

‫ודור‬
‫בית לוי‬ ‫ממד‪ ,‬לוי‬

‫לבלעם ע״ש קימ&צ‬ ‫בנוי‬ ‫]סמואל!‬

‫‪6‬ני‬ ‫)שמים ןו בהשמיע נאומו( כי אפס‬
‫הקב״ה שם כל‬ ‫דור ודור( שהעמיד‬ ‫דבר אלסים ששים זו שמענו )וכל‬
‫סנשמום‬
‫מעשה ארג‬
‫לישראל אלהים שנאמר וכד קרא להק דודים שנאמר אכלו רמים שמו ושכרו‬
‫ד ו ד ם • קרא להם בשורים וכר עכ״ל ‪ .‬וסרב בעל הסורים לא הזכיר במניינס‬
‫‪#‬‬ ‫ג״ אלס ‪ .‬לכן נראה שרכים צ״ל רעים ‪ .‬והוספתי עליהם אלהיס ודודים‬
‫ויהיה המספר מכוון ‪ .‬מ כ י ל ‪) :‬ובשלש משרה מדוס מוצאומם בקיימו( <״ל‬
‫שקדש אש ישראל ני״ג מלוס של )ה״ הי אל רסום וסכין וכוי( לקיים המדום‬
‫©יוצא מסן ע״ל סדבק במדוסיו‪ .‬וכמו שפי׳ סמקובל סנלול ר״מ ‪£‬ילליוא ס»״נ‬
‫ממס בםומר דבירה שלו‪) :‬ועשרים ארבעה מיל מהלך נעו עמו( כדאיס^‬
‫גילקוע יסרו ברמז סי ףרא העם וינועו אין נוע אצא זיעה‪ .‬ויעמדו ערסום‬
‫מוץ‬
 ‫לח‬ ‫׳של ׳שבועות‬
‫ודור ומנהיגיהם • אשר ‪,.‬עמדו לסניהם‪.‬‬
‫והעתידים לעמוד אחךיר«ם‪ /‬יכלם העפדךם‬
‫בסיני עמלזם‪ .‬להוך;עם'כי דוררעי^םעק‬
‫מכלהם \טוב טעם ודעת להשכיליהם‪ '.‬וכל‬

‫כלהם‪ .‬בהגלותו ?סיניעליהם‪ .‬ובפנים הרבה‬

‫נראה להם‪ .‬קדבר אנכי עם כל אחד לאחד‬
‫מהם‪ .‬פנים ?פנים לדדאותיהם‪ .‬פנים ?אימה‬
‫למקךא למוריהם ‪ .‬פנים בינוניות למקנת‬
‫ערכיהם‪ .‬פנים שוחקות לתלמוד הכמיהם‪.‬‬
‫פנים מסבירות לאגדות לעמיהם‪? /‬עתיק‬
‫יומין‬
‫מטה לר‬
‫כנשמומ כמ״ש ולא אחכם * לבדכם וגוי )דור דע( לול המדבר שהיו בעלי‬
‫דעה )נספק מכל‪:‬ם‪ .‬וכל מים לא היה בהם( כי ]אף בעלי מומין‬
‫נמלסאו)!ניס באימה למקרא למוליה׳( ט הם דברי נבואומ וממשה מרכבה ‪.‬‬
‫יוצאים שמות ומעשה בלאשיס לכן צריך ללמוד המקרא‬ ‫התולה‬ ‫ומן‬
‫באימה ונילאה בקבלה ולא מפי מצ״ןו ]פכים ביניניומ למשנת מלכי‪:‬ס( ט‬
‫למשנה שהיא פולטי שולחן הדינים לא צליך לק פנים ניכינימ )פנים םוסקוס‬
‫לסלמול סכמיהם( כי היא מבאלם המשנה באול לסב די בפנים שוסקוס‪.‬‬
‫אבל צליך סכמה י‪,‬גן הוא בלול בכל‪) .‬פנים מסבילומ לאגלוס סעמינם( ט‬
‫אגדוס יש להם נססר כספוסי ׳ זהב במשכיוס כס ן*‪ .‬צריך פנים מםבירופ‬
‫להודיע‬
‫מעשה אדג‬
‫מיז לשנים משל מיל מגיל שהיו ישלאל נרסעים לאשוריכס י״ב מיל וסתטן‬
‫‪m‬‬ ‫לפניהם י •ב מ י ל ‪ .‬ט ד מיל מל כל דבור ודבור‪ .‬נמצאו מהלכץ באוסו יום‬
‫מ י ל ‪ .‬באומו שעה אמר הקג״ה למלאכי השרמ ‪ .‬רדו וסייעו אם אסיכם‪.‬‬
‫שנאמר מלאכי צבאות ידולין ידודין )מהלים סס( ידודון בהליכה ידודון בסזרה‬
‫ולא מ״ה בלנד אלא אף הקב״ה שנאמר שמאלו מסס לראשי וימינו מסבקני‬
‫)שס״שב ו ( * ]יבסנים הלבה ט ׳ פנים בפנים[ כן איסא כעסי סופרים ובילקוע‬
‫ססולס ברמז ר פ ־ ז ‪ .‬גם ס ״ ס ל ‪ .‬פנים בפני ם לגר ס׳ ממכם ‪ .‬סני רסגיע‬
‫פגים ס ר * ‪ .‬בפנים ס ר י ‪ .‬הא ארבעה אפין‪.‬״ פנים של איעם למקלא • סכים׳‬
‫בינינום‬
 ‫סלוק ליום ראשון‬
‫יומין וצח נדמה להם‪ .‬נחמדים בהר חמד‬
‫זנוןז לבניהם" והקים ומצות טובים ועכר‬
‫אועניהם‪ .‬אער יעשה *&תם האדם וחי להם‪.‬‬
‫‪ 5‬י מ י ם הם למוצאיהם'למקןךבולמילזס‬
‫וימי בניהם‪ :‬ודבור אחד)לא ו׳טחי דבתת( מ‪£‬יו‬
‫במללו‪ .‬י שסלם זו ^העמיעו לקהלו‪ ..‬רחקו‬
‫עניים עשר מיל מפחד חילו‪ .‬ופרחה נפעם‬ ‫ז‬

‫?ןמעמעיהוד קולו‪ .‬והעמיד שניילבוד גףלג‬

‫ונעם נדבות הניפו והזילו‪ .‬ןחיו ןעבו ענים‬
‫^עער מיל בתקף חילו‪ .‬ו ך ‪ 5‬ר ו לציר ואמת‬
‫לו‪ .‬ר‪,‬רב אתה ושמע מלולו‪ .‬ודבר עמנו‬
‫פ;עלו‪ $ .‬נמות מאימת קולו‪ .‬רעמע אל‬
‫דברי‬
‫נית לוי‬ ‫פטה לוי‬
‫)ינשס ג י נ י «‬ ‫» »‪:0‬‬ ‫אנ• ל י ס ) » » » ׳ < !‬ ‫להולי! כעיניה! ונשמליהס‪) .‬נעמיק‬
‫־־•פו וזוי‪.‬יו| י » « ‪ . 0‬נינת נ ‪ .‬נ ‪ 0 :‬נלביפ‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫״{‬ ‫ן צ‬ ‫)‬ ‫ה‬ ‫‪,.‬‬ ‫ג י ש‬ ‫‪BV‬‬ ‫‪;,‬‬‫‪p3[5‬‬ ‫‪,,‬״‪(.,‬‬
‫ביי־י נ‪-‬ה ‪«-‬יל • ‪ V %‬נטי׳ן מ ח ו‬ ‫ג ן )נימה להם( סקנ־ה )נסמליס(‬
‫‪ .jwcm‬יון •ד אסי״א גלי‪-‬מ; »לין‬ ‫סטולה שנאמל עליס סנתמלים מזהנ‬
‫דחמיתא ‪ p o m‬דיעיא י׳יימ‪0‬א ניותנ‪>)-‬‬ ‫‪ WW‬לנ )גהל סמל( גהל סיני שנא׳‬

‫™ ‪z r s z i ^ t r‬‬ ‫־ליי־‪/ ,‬־ל *!־ים?״״)״יי‬ ‫מ‬

‫שהיה שליש‬ ‫]לל ר[ סולול למשלט״ה מ״ש‬

‫‪1‬‬ ‫לפניכם‪ :‬ושכל אהנניהם(‬
‫ש כ ל ה‬ ‫מפ‬

‫גאק‬ ‫)ולגור אחל ט ‪ .‬שתים זי( במ״ם אפת‬ ‫‪,‬‬

‫דגר אלהים שמים זו שמענו )ופלשה‬

‫נפשם( שממו מכס כסילות והגלקים‪ .‬ואמרה חורה למי אפה נוחן אותי‬
‫למתים או לסיים )והעמיד ענני כבוד גדלו‪ .‬וגשם כר וסיו( אז בענני כטל‬
‫הממיר‬
‫מעשר‪ ,‬ארב‬
‫גינינומ למשנה‪ .‬פנים שוסקוס למלמול‪ .‬פנים מסבירוס לאגדה מכ״ל‪] :‬יפלמה‬
‫גפשם[ ו ט י ‪] .‬וסממיד ענני כבוד[ ו ט י ‪ .‬כדאיסא במסכס )שגם ד פס ‪{3‬‬
‫כל דבור ו מ ו ל שיצא מפי הקג״ה יצאה נמממן של ישלאל שנאמר נפשי יצאה‬
‫בדברו‪ .‬ומאשר שבדבור ראשון יצאה‪ :‬נשמסן דטד שני האיך קבלוהו‪ .‬הוריד‬
‫על‬
 ‫לט‬ ‫של שבועות‬
‫דברי קהלו‪ .‬וייטב לפניו וגם עךב לו‪ .‬ויקרא‬
‫ז‬

‫ל‪2‬ייר ולמרומו העלו‪ .‬ובינו לבין עם• עליעי‬

‫ז‬

‫עלו‪ .‬והעמידו ונגע אל‪.‬ערפלו‪ .‬ופנים בפנים‬

‫דבר'לוי‪ .‬וקונים מידו לו‪\.‬דרון ידדון רעשו‬
‫למולו‪ .‬וךברו לפני צור ואמרו לו‪ .‬מה אנוע‬ ‫ז‬

‫כי תגדילו ומה תחעבד\ למקומנו לקעלו‪.‬‬

‫קנין עעעועים להנחילו‪ .‬והעיבם אל הניחו‬
‫לו‪.‬מ^זחשקתיולהגדילו‪ .‬קניןשעשועים‬
‫לנחלו" ולהכנס לפניי ולפנים ךעות נר^י‬
‫לו‪ .‬ע ב ר ת מרום לתת לו‪ .‬מנת סלקו וגורלו‪.‬‬
‫ללמד לבני כל אער יךבר״לו‪ ':‬ומהר סיני‬
‫קבלו תורה‪ .‬לאי מפי מלאןז ולא מפי עלים‬
‫אמוךה‪ .‬כי אם מפי מלןז״עוטה אורה‪ .‬טהור‬
‫עיניים ויראתו טהורה'‪ '.‬מפי'גבורתו לבחירו‬
‫הורה‬
‫מטר‪ .‬לוי‬ ‫בית לוי‬
‫‪4‬‬ ‫גשמי נדכוס וססיים‬ ‫המעיל עליכם‬ ‫נ&תן ל^ילמיו‪] .‬וץמים מימ ל [ ל״ה היא‬
‫ל‪j‬‬ ‫נ׳‬
‫*היית ש‪4‬ס יסלסיר ביני \‪3‬ין ישלאל‬ ‫? ‪£ " £ ? £‬‬ ‫‪£\5‬‬ ‫נ‬
‫‪53‬‬
‫)ילולון ילולון( המלאכים ״ )לעשר‬ ‫)ההלים ס ״ ( ‪ .‬ןלא מפי מצאן[ שנאמר מן‬ ‫ז‬

‫למולו( למול משה‪) .‬קנין( הסולה‬ ‫השמים דנלתי עמכם ינאמל וירנל אלה‪-‬ס‬
‫שנאמר עליה )שעשועים( יום יום‬ ‫‪ /‬ז ‪ '°‬י‬
‫א‬
‫‪T‬‬ ‫ס‬ ‫ע י נ‬ ‫‪p‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪ 0‬י ג ר י ש‬ ‫כ ל‬ ‫‪D‬‬

‫‪wi wi‬‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬

‫י‬ ‫‪...‬‬ ‫‪:‬י ‪, .‬‬ ‫לה־ןב״ה עכ״ה מהיל ע נים מלייוש ברע‬
‫)מאז( כשבראסי ההורה )חשקסיו כף‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬‫ע ש‬ ‫‪^ ,j.‬‬
‫ס ה י ר ה‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫(‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ל‬

‫לבשירו( למשה )הורה( הוראת הסורי‬ ‫‪ t>bv‬ה׳ מהינה <ם־‪.‬לם י״ע י(‪] .‬לנסלו[‬
‫עלוכס‬ ‫‪0‬ול(ל‬
‫מעשה ארג‬
‫סל שעסיל להשיוס ‪3‬ו אש המתים והסיס אוסם ‪ .‬שנאמר ׳ גשם נלבוס םנין>‬
‫אלהים וכוי מכ״ל‪] :‬נינו לבין מם שלישי מלו[ י״מ עם שלישי מם המשולש‬
‫בכהונה לויס וישלאליס אי עם מבא משלסס א ב ו פ ‪ .‬ןי״מ ביום השלישי‬
‫העלהו‬
 ‫סלוק יום ראשק‬
‫הורה‪ .‬ךת באר היטב מבארה‪ .‬כדבור‬
‫באמירה‪? .‬צווי באזהרה‪ .‬בתלמוד באגדה‬
‫כמענה כמקרא'‪ .‬בלוקה במצןה בכרית‬
‫למוריה‪.‬״ערוכה בכלי'ושמורה {בל מצוד‪,‬‬
‫עבה כענין סדוךה‪ .‬לתזברןז כהודיה בכל‬
‫יום בתך נותן התורה‪ :‬ולאל׳׳ף עהיא ל^ל‬
‫האוניות ר א ע ‪ .‬פתח ב א ניבי לדברות‬
‫ר א ע ‪ .‬להודיע שהוא אלהי קדם ר ^ ע ‪.‬‬
‫ב ר א ע י ת ר א ע ‪ .‬ובאחרית ת * ע ‪ .‬ראעון‬
‫ואחרון בסוף ובראע‪ .‬צופה מה ל־יה בסוף‬
‫מראע‪'.‬ןלמה כאל׳׳ף פתח ב ר א ע ‪ .‬כנגד‬
‫אלף דורי שצפה מ ר א ע ‪ .‬לסן להם אמונת‬
‫רזיןע לצוות להם דבר מראש‪{ .‬עברי מהם‬
‫השעמאות ןעכעיםןארבעה לפרוע‪ .‬ולסוף‬
‫עשרים‬
‫ניון ל ף‬ ‫ממד‪ ,‬ל ד‬

‫» י ל ‪< wrt‬וש־ה ל ל• מנח »ד‪.‬־י ויוהלי‪6‬‬ ‫)עיונס " ל ( שהיא נש־למן ‪ 8‬מ ן לכל‬

‫ד י ג מ * י ע ^ & [‬ ‫״*ח )״״״(‬

‫‪,‬‬
‫״•ל״*י״«י״‬
‫זי מציה לא ח ענה ן בלחש[ זאס מקש‬ ‫גסייעסא דסמיא לאלכולי‪ .‬והולה‬
‫ההורה‪] .‬במצוד[ כל מ״ע ]וננליה( כמ״ש‬ ‫)לההבלך בהוגי‪(:‬‬ ‫הקב״ה למשה‬
‫זים בטסי‪[ .‬בהגיה[ לועדה‪] .‬נקונס(‬ ‫ן‬ ‫מ > ן‬‫סיבלך ההוגה בה <בכצ יום‬
‫ל ש י ן‬
‫נומן המולה וגאלף כו״ מסס באנכי‬
‫כוי להודימ( בזה למז )שהוא אלהי קדם לאש ‪ .‬בלאשיה ראש( שהוא לאש‬
‫לכל לאס‪ .‬סאין לאשיס כלאשימו ‪) .‬ואסליס לאס( יאסל שיכלה הפילם‬
‫סתמ כ נ ל אלף‬ ‫‪; 3 q b b‬‬ ‫ראש לאומן שיבלא‪ .‬ועול עמם )ולמה‬ ‫יסים‬
‫דור שצפה מראש( כמ״ש לבר צוה לאלף דור )ועבר מלם( הקג״ה )תשע‬
‫מאום ושבעים ואלבעה( ססקע״ל דולות שקודמו)לפריס( ולעביר אוסם‬
‫)ולסוף עשרים וששה דורומ( מאדם ועל אברהם ע ן ר י ם ל ו ל ‪ .‬אבלהם‪ .‬יצסק‪.‬‬
‫וינקב‬
‫מ‬ ‫של שבועוח‬
‫‪?.‬נשרים וששה דורות חשק תבואת ראש‪.‬‬
‫דבר צוד‪ ,‬לאלף דור מראע‪ .‬לנחול ח־ק‬
‫נסוכת ראשי‪ .‬ל‪.0‬עצומוסיהלהקור ולדרוש‪.‬‬
‫להשתחוות ולכרוע ולקור ר**ע‪' .‬לאל דד‬
‫ויקים המהנעאלבל לראע‪ :‬ולעולם ?האות‬
‫אלים‪ .‬כי למתן' דת זכו סגולים‪ ,‬ויכבדו בה‬
‫נתלים‪ .‬נתנו ע ל ח ותהלה לאלי אלים‪.‬‬ ‫ז‬

‫והמון וחדים ובתי אראלים‪ .‬שיר ותשבחות‬

‫מפארים ו?ןד>ללים‪ ".‬ושרפים ממעל להם‬
‫ז‬

‫עומרים ומעלים‪ .‬וליושבעל כסא רם ונשיא‬

‫מאילים‪ '.‬וצלאות גבולי חירים מנעימים‬
‫עייר הלולים‪'.‬ופאר כרובים'ורעע גלגלים‪.‬‬
‫במתן אמון היו גילים‪ .‬ומלאכי א ע ומים‬
‫כלולים‪ .‬לעיםחת עת ב‪:‬ת מ ז ר י ם ומחלים‪.‬‬
‫‪,‬וזה‬ ‫‪,‬‬
‫‪ nets‬לוי‬ ‫נית ליי‬
‫סמי‪•)1‬הישע •נ ‪;1 (*,‬נ«י«[ ויעקג‪ .‬לוי‪ .‬קהיו‪ .‬פ»יס‪ .‬מפס‪.‬‬ ‫ל־‪-‬ן‬
‫ל‪, .‬בסי‪ .‬מל«! <‪1‬שי»י‪ :‬סניל־ס( ‪0‬י^י ‪ ,‬י ״ ו ! ״ ‪ mk>< .‬י * « ן‬
‫;‪,‬״ ‪ ,‬היי נ ׳ ו ‪) .‬ספק יונואות יאפ( יופק‬ ‫‪t‬‬ ‫י״״״‪,.,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ i u p‬״ <‪0‬‬ ‫״ ‪ 6‬ל‬ ‫ג‬

‫לימן התומ ציפלאצ שנקי* יאשימ‬ ‫ל־«*‪0‬ל»ס״‬ ‫]גלגלים[ ‪sw> n5‬‬

‫*•ומס ננלנלו׳ )‪0‬סי‪ 0‬ו ז ( ‪») .‬י»ל'»[ הגואהו )לנמול סוס נסונמ לאשי(‬
‫‪ £‬לנחול סוק המיל* ‪Jto• c m‬‬ ‫‪ - £ T U -‬י‬ ‫»לא‪£‬‬
‫בלאסימ בלא )בסעצומיה( סל סולם‬ ‫‪,‬ל‪ ,‬ן‬
‫ס‬ ‫]ג‬ ‫‪.‬‬ ‫^ ‪.£ ' £‬‬
‫ה ל (‬ ‫מ‬ ‫׳ ‪,‬‬
‫)‬ ‫מ ן ן‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p b‬‬

‫)להשתסווס ולכרוע וליקוד לאש(‬ ‫»ללשת שיסו וגילו ע ד על)ישעיה סה יא(‪:‬‬

‫להודוס על כל העובס שרצה לזכום‬ ‫‪nM‬‬
‫‪•1‬‬ ‫!גללים( מפולגים מלשיו‬
‫ב ל ל ה‬

‫א־ '־יאל)י«ייס(‬ ‫ל‬

‫‪4 °‬־־^‬ ‫י‬
‫‪M‬‬
‫אלים‪ :‬ושרפים‬ ‫)צבאוס‬ ‫סצקלאים‬ ‫הפילה‪] :‬מסלדיס זחליס[ משנסים בלעדמ‬
‫מעעל‬ ‫כדכסיב‬
‫מעשה ארג‬
‫העלהו ועשה סנבלס‪] :‬גלגלים[ הס הסמוכים אל השרפים כמו שמוכס בערמה‬
‫שראה ישזקאל‪:‬‬
 ‫סלוק ליום ראשון‬
‫תה אל זה קוךאים ושואלים‪ .‬לרךוש וברוך‬
‫תפארתי מכללים‪ .‬רוממות למלכם ?ןמגללים‪.‬‬
‫!עזוז' נוךאותיו מבדילים 'לשלוש' קךשה‬
‫לר דוש בקדש ©עלים‪:‬‬ ‫(‬

‫ככתוב _על‪:/‬ר נביאן! וקרא ‪.‬זה ‪$‬ר זה ואמר‪.‬‬

‫קי־ס פןרושו לןד‪1‬ש ל!ד‪1‬ש יי צבאות נ*לא כל־האיין ?כ‪1‬ד‪:1‬‬
‫ס״ אז בקול רעש גדול אדיר ןדוזק משמיעים קול מחנ^איס‬
‫לעמת" קןרפים לעמתם ברוך יאמרו‪:‬‬
‫קיגברו^‪5‬בוד ;י^ק‪1‬מ‪:1‬‬
‫‪:‬‬

‫ממקמף מלכנו תופיע ותכזלוך ;נליבי‪.‬כי ?סכיס אנחנו‬

‫לך מתי" תמלוך בציון בקרוב בימינו• לעולם ; ע ד ח^כון‪.‬‬
‫חתגדל ותתקדש'?תוך' ןרוישלים עיןף לדויד ודור ולנצח‬
‫}צחים‪ *:‬ועעינו תראינה מלכור‪1‬ף י כדבר האמור ?^יךי‬
‫ע^זד על יךי דוד ^קיח צמןף‪.:‬‬ ‫‪:‬‬

‫י קו׳חי?!לך ;ילעולס אקזיך צ ק לדר ודר הללרה‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫רז ל ת ר ודור נגיד גךלף ולנצח נצחים קךשתף נקדש‬

‫וי׳ש^חןז הלחינו• מפינו ל!א;מו׳ש לעולם ועד ?י' אלימלך‬
‫‪ 3Sn‬ןרןדויש אחה‪: :‬ברוך אחה יי הא^יהפןד^ז‬
‫‪:‬‬

‫אתר‪ .‬בחרתנו וט״ ממצא לעיל‪.‬‬

‫בית לוי‬ ‫ממה לוי‬

‫להקרם הנקלא קדוש‪:‬‬ ‫לקדוש(‬

 ‫מא‬ ‫של שבועת‬
‫ןרוך אחה י; הלחינו מלך ד׳עולם ‪!#g‬־ קדשני ?מצותיו‬
‫ז‬
‫‪:‬‬ ‫רצונו ללןירוא {?ח־ההלל‬
‫ק< הללויה! הללו עלדי יי סללו את־שם « ‪:‬‬
‫י‬
‫יהי שם יי מברך מעתהועד־עולם‪ :‬ממזךדד‬ ‫;‬

‫עמשעד־מיואו מהלל עם יי‪ :‬רםעל־ןל־‬

‫נמם! ^על־ה׳^סלם״^ודו‪ :‬מיכ;י אלהינו‬
‫המגביהי לשלת'‪ :‬המשפילי לראות בשמים‬
‫ובארץ‪ :‬מקימי מעפר י ל מאשפת ירים‬
‫אביון‪ :‬להושיבי עם־נדיבים עם נךיבי‬
‫ז‬

‫עטו‪ :‬מושיבי ^עקדת ־ הבית אם‪-‬הבנים‬

‫שמחה הללויה ‪1‬‬
‫‪,‬קיד בצאת ןשראל ממצרים בית!עקב מעם לעז‪ :‬רדתה‬
‫‪.‬יהודה' לפןדשו‪.‬לשראל ממעלותיו הים ראה וינס הירק‬
‫יםב לאתר‪ :‬ךןהךים רקדו קאילים ‪/‬בע‪1‬ת כג־נךציאן‪:‬‬
‫מה־לןז תם כי חנוס ודרךן הסב לאתר‪ :‬ההרים תרקדו‬
‫?אילמים ^בעות כבני־ציאן‪ :‬מלפני אדון חולי ארץ מילפד‬
‫אלוה‪:‬עקב‪ :‬ההפכי הצור אגם־מים חלמיש קמע‪:‬נו־מ‪:‬ם‪:‬‬
‫״ קטו לא לנו• יהוד‪ .‬לא לנו־ כי לש?קז חן כבוד‪.‬על־חסחז‬
‫על־‪#‬מ?!ף‪ .:‬למה יאמרו הגדם אחד־נא‪.‬אלהיהם‪ :‬ואלחינו‬ ‫י‬
‫?שמים כל א^י־־חפץ ןשה‪. :‬עצביהם כסף 'וזהב ‪Jtpjjp‬‬
‫ןךיאדם ‪ ng :‬להם ןלא ןךברו•‪.‬עינים להם ולא ‪.‬ידאו• *‬
‫‪j‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪Dl‬‬
‫ולא ןמישון מלןלזם ללא ‪:‬ה<)כו' לא־יהגו• בגרונם‪:‬‬
‫?מולזם למועדיהם כל'א^ר־בטח בהם‪. :‬ישראל ?טח‬
‫ביהוה עזרם ומגנם הוא‪':‬בית אהרן בטחו ביהוה עןרם‬ ‫י>‬

‫ומגנם‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪(«.‬‬
 ‫סדר הלל‬
‫ומגנם הוא‪ :‬יראי‪:‬הוד! בטחוביהוה עזרם ומגנם הוא‪:‬‬
‫;י זכרנו לבךךןברך את־ביחי״ל^ראל לברך את־בית‬ ‫‪:‬‬

‫אןקיק‪ :‬ל ב י ד ‪ .‬ל א י ; ; הפןטנים עם־ה?־דל^ם‪':‬יסף ל; עללכס‬

‫ואח‬
‫‪ITT‬‬
‫שמים‬
‫‪ T‬־‪•1‬‬
‫עי&ה‬ ‫אתם ליי‬
‫"‪ + ATI‬״‬ ‫־ ‪V‬‬
‫בניכם?ברוכים‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬״ ‪V‬‬
‫עליכם •ועל‬
‫‪V‬‬ ‫‪" :‬‬ ‫‪E‬‬

‫השמים ־שמים ליי והארץ נתן לבני־אדם‪ :‬לא״־המחיס‬

‫־ •־ •‬ ‫‪T T‬‬ ‫'‪:‬־•‬ ‫‪l-T‬‬ ‫‪I VITT:‬‬ ‫&דא‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‪ 1‬י‬ ‫־‬

‫ןהללרה ולא כל־יךךי דומה‪ :‬ואנחנו ?‪.‬ברך;ה מעתה ועד־‬

‫עולם הללותת‪:‬‬ ‫ז‬

‫‪.:‬קמו אהבתי כי־לשמעו ‪.‬י^את־קולי חחנוני‪ :‬כי־הטה‬

‫אזנו לי" וממי אקרא ‪ :‬אפפוניו חהלי־מות וקצרי שאול‬
‫קצאוניצרה רטן א?‪1‬צא•\ו?שם־;י אקרא אנה יי מלטה‬
‫נ<‪$‬שי‪ :‬חנון ל; וצדיק ואלהינו ?רחם‪ /‬שמר פתאלם*;י‬
‫דלתי ולי להושיע‪ :‬שובי נגןשי ל‪"9‬נוחיגי כי ל; גמל ? ל י ל ‪:‬‬
‫כי ךז^צח נפשי ממות את־עיני מךךמ^ה את־רגלי מדדזי‪:‬‬
‫אתהלך ל?ני ל^ בארצות החילם ‪ :‬האמנתי כי אדבר‬
‫אנ‪/‬עניחי מאד‪ :‬אני י אמיתי בחטי כל־האדם כזבי‪:‬‬
‫םדדאעיב ל;;כל־ת^מולהי*^לי"‪' :‬כוכדלשו־עות אשא‬
‫ו?ישם י; אקרא‪ :‬נדייילי; אשלם נגדה־נא לכאעמו*‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫; ל ך ?עיני‪;.‬י המוחה לםסידיו‪ :‬אנה לי כי־אני‪.‬עבדן! אני‬

‫‪:‬‬

‫ע‪3‬דןל*?ךאמתף פתחת למוסרי‪ :‬לף' אזבח זבחיחוךה‬

‫ו?שס 'ל;אקרא‪ 5 :‬ך ר י ל;יאשלם‪^?/‬־נא לכלעמו‪:‬‬
‫?ח^רות! בית ; י בתוככי ןרושלם הללויה ‪:‬‬
‫קיו הללו את־;י כל־גדס'ש?חוחו• כל־האמים‪ :‬כי גבר‬
‫‪T‬‬
‫עלינו ן חסדו ואמח־יי לעולם הללויה‪' :‬‬
‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫•‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪7 7:7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'קיח‬ ‫‪T‬‬

‫ח׳ הודו מ ; כי־טוב כי לעולם חסה‪mn ?:‬‬

‫יי י*&‪£‬ר־נ** ישראל כי לעולם חקרו‪ :‬ק• חייו‬ ‫ז‬

‫ח־ יאמת נא ביתאדךין <יי לעולם חסדו‪ ?:‬יייי‬

‫ח׳ יא^רו ‪£‬א‪:‬ראי י; כי לעולם ססךו‪ :‬ק• ״יי‬
‫מכ‬ ‫של‪.‬׳שבועות‬
‫מךהפצר פןראתי;ה ענני בייחמה‪ ; :‬י לי לא אירא מה­‬ ‫ז‬

‫מעשה לי אדם‪ :‬יי לי ?ע־ןרי !אני אךאה ף ‪ #‬א י ‪ :‬טוב‬

‫לחסות ‪.‬ביי מבטח באדם‪ :‬טוב'לחסות ביי מבמות‬
‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪ATI‬‬ ‫•‬ ‫‪TT T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪ATI‬‬ ‫‪I‬‬

‫מריבים‪ :‬כל־גוים סבבוני ?שם י; כיאמילם‪ :‬סבוני גסד‬ ‫‪:‬‬

‫סבבוני ?'שם ;י כי אמילם‪ :‬סבוני‪ .‬כךברים דעכו ?א‪/‬מ‬ ‫‪:‬‬

‫קוצים בשם ״ כי אמילם‪ :‬דחוז דחיתני לנפול י ‪ :‬עזדני‪:‬‬

‫דדן׳‬ ‫‪! TI‬‬ ‫‪A:‬‬ ‫‪ -‬ן •‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬־•‬ ‫•‬ ‫‪T:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫יא‬

‫ןןוי ןזמךת;ה ולהי‪-‬לי ל י ש ו ב ה ‪ :‬קול ו תה ויישובה ?אחלי‬

‫צדלקיים למין ן; ץ^ה חלל ‪ :‬למין ל; רוממה למין ל; ‪rrc>y‬‬
‫חלל‪ :‬לןידאמות' כי־אתה ואספר י ‪5‬עשי־יה' ‪:‬סי ‪.‬י?דגי‬
‫‪:‬‬

‫יה ולמןת לא ןןןנגי‪ :‬פתחו^י^_ער^צד^אבא בם א‪1‬ךה‬ ‫ז‬

‫‪:‬‬

‫יה‪::‬ןרדהשערמי צדיקים;באויבו ״ ' '‬

‫א‬

‫אודי‬ ‫אוךף ?;עניתני _ותהי־לי לישועה‪:‬‬

‫אכן‬ ‫״‬ ‫אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה ‪:‬‬
‫מאת‬ ‫מאת‪.‬יי הלחה זאת היא נ?'לאת בעינינו‪:‬‬
‫ז־ח‬ ‫זה היום ע^ה יי נגילה ונשמחה' בו‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TAT:‬־‪l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫אנא יי הושיעה נא‬ ‫אנא יי הושיעה נא‬

‫אנא יי הצליחה נא‪:‬‬ ‫אנא יי הצליחה נא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫״‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬

‫ברוך הבא ?שם ל; בר?נו?ם מביתן;‪ :‬כרוך ״ אל י; ריאד‬

‫לנו אסרו־חג בעבותים"‪.‬עד‪.‬קרנות'המזבח ‪ :‬אל • אלי‬
‫אחה ואודך אלהי ארוממד‪ :‬י אלי‪ .‬הודו ליי כי טוב‬
‫פי לעולם חקרו‪ :‬חוח‬
‫לוזללוף יי אלדזינו)על( ?ל ‪9‬ע^יף‪ .‬יהסידיף צדיקים עושי‬
‫ך‪$‬ף‪.‬וכל'_עמף ?יח ןשךאל ?ךנה יודו ויברכו ויש?חו‬
‫ויפארו וירוממו ולעריצו גיקוףשו" לנמליכו את״שקוןז מלכנו‬ ‫‪:‬‬

‫כי‪.‬לף טובי להוד‪1‬ת ולשימף נאה לזמרי כי מעלם נער‬

‫עולם אחה אל‪ .‬ברוך אחה ל; מלך מק)ל ?חשבחוית'‪. :‬‬
‫ועתה‬
 ‫סדר הלל‬
‫ועתה עדל־נא כרו אדני _כ_אשר ךברת לאמי‬
‫ןכ‪ 1‬ךחמיף « וחסךיף כי מעולם המה‪.‬‬
‫ןלוגדל ךןזהןךישי^מה ךבא בןגלמא ד־ןךא כךעוחה‬
‫רמליך מלכותה בחליכק וקיומימן ובנחלל ךכל בית לקראל‬
‫בעןגלא ובזמן‪,‬קריב ואמרו אמן‪ .‬יהא ^מה רבא מברך‬
‫‪:‬‬

‫לעלם ולעלכד;גלמיא‪ .‬יתברך וישתבח ףתפאר ולרזרומם‬

‫ךתנשא ויתהדר 'ולבעלה ולרזהלל שמה ךקוךשא' ?ךיןד‬
‫הוא י לןן)א ימן ‪j‬ל בךכחא וישירתא ת^?חתא ן^רזמתא‬
‫ךאמיךן ?^למא ואמרו אמן‪ :‬י‬
‫ק׳ _קבל ?רחמים וברציץ את וקסלתגו •‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬י‬
‫תתקבל צלוסהיק ובעותהון• ךקל י‪.‬קראל‪.‬קדם אבורק‬
‫ך בשמיא ןאכןרו אמן‪'":‬‬
‫״ ק׳ ״ ירי ‪#‬ם יי ?ןיןץי כמגר!ח ועד עולם‪:‬‬
‫יךןא ^למא רבא מך^מי א ורדים ^לינו• ועל־־כל״־‬
‫ז‬

‫מ^אל לאמת• אמן‪:‬‬

‫ק׳ עורי מעם י; עשה ‪9#‬ים וארץ ••‬ ‫‪:‬‬

‫עשה עלום במריומיו הו&_לעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמז‪:‬‬

‫סדר הוצאת ספר תורה‪.‬‬

‫)אין כמו־ף באא־ץם >*דציואין ככ‪$‬שיף מלסתף ^כו‪-‬ת <יל עלמיס‬
‫‪:‬‬

‫מ ^ ל ח ף ' בכל ר‪1‬ר וחי‪ ; :‬י מלך'יי מלךגי'‪.‬ימיך ?עילם ו^ד‪ :‬יי'ע‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪nbufo‬‬ ‫קעמיו להן יי;ברך את עמ‪1‬‬
‫יי‬ ‫אב הךהמים היטיבה בךצונף את ציון תבנה חומות לרוש‪7‬ם ‪:‬‬
‫כי ?ף לבד בטחנו מלך אל ךם ונשא **רון עולמים‪(:‬‬

‫מותשים אמן מקולש ומוציאים ס״מ ואמרים ‪:‬‬

‫ויןןי ב?סע חאר־ן ויאמר משה קומה ל; רפצי אן‪:‬מף רנ©!‬

‫משנאיף מפרף‪ .:‬כי מציק תצא חורה וךבר‪ £‬מירי^ס ‪1‬‬

‫גדוןז ‪#‬בתן תודה לעמו ל^ךאל בקףןת‪i 1‬‬

‫יחוה‬
‫מג‬ ‫־של שמעות‬
‫מפלפ משעלי ציון לאמל בשעמ סוצאמ ס״מ‪.‬‬ ‫״‬

‫לתה ו לחות אל דחוס לחנון אךךאפלם ןדב חסד‪.‬ןאמח‪:‬‬

‫נצר חסד לאלפים נ<‪£‬א ןןןן ופשע וחטאה ‪ n g B‬ג‪-‬פ‬
‫ךבדנו של עולם מלא משאלות לבי לטובה והפק רצוני יס! ׳?אלהי‬
‫לן^מ־ת‬ ‫ו״יפי(‬ ‫ו»י‬ ‫אפחי‬ ‫)ואס‬ ‫‪_ 7‬ע‪3‬דך )פי בר פלונית( אמתך וזכני‬
‫ךצו;ך ?לבב שלם‪ .‬ומלטני מלצר הרע ‪ .‬ותן חלקנו נ־תיוךתך‪ .‬ו!כנו‬
‫פ;ךי שתשךה שכינוזך ^לינו‪ .‬וה‪©1‬ע;גלינו רומ חלמה ובינה ולוקקה‬
‫בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח יי‪ .‬רוח הבמה ובינה• חח עצו?‬
‫‪T : T‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‬

‫וןםךר• • רוח דעת דךאת ן;‪ .‬וכן;הי רצון מלפניך יי אלהינו• ואלרןו‬
‫^בו^ינו שאןכה לעשיות קעשים טובים בעיניך ‪ .‬וללכת בדרכי ישתם‬
‫?די שןןכה לחיים טובים וארוכים לן‪5‬‬ ‫לפניך ‪ .‬ןקדענו ?מצווהיך‬
‫חע‪1‬לם הבאי‪ .‬ותש^ךנו מפןעשים רעים ומדעות ךעיוח המתרבות לב‪*€‬‬
‫לע‪1‬לם ‪ .‬והמטח ב;י חסר ןםיו^בנהו אק ‪:‬‬
‫וגואלי‪.‬‬ ‫יהיו לרצק אמרי פי ותיק לבי לפניך ה׳ צורי‬
‫‪$‬ני ת‪9‬לתי לך ן; עת ךצ‪1‬ן אלהים ברב מכןדף ענני באמת י^ןןך‪ :‬ג‪»-‬‬

‫אמל לבי שמעון כד מפקין ספל מולס בצבולא למקלי ביה מפמשי הרפי‬
‫לשמיאדלפמין ומעוללין אפ האסבס לעילא ואבעי לי‪ 0‬לגל נש למימרסכין‬

‫בדיך ‪#‬מח ךמךא ןגלמא ניךיך ©הרך ו>*תךך‪ .‬ןהא רעותןד עם ‪p‬־•‬
‫ישראל לןןלם‪ .‬ופךרןן‪.‬ימינך אחד לעמך בבית ?מקךשןד ולאמטויא ‪£‬א‬
‫מטוב נהוךך ולקבל צלותנא ?רםמין• להא ‪.‬הניא ל!מך יתיליןי^ דןיין‬
‫קיןא ‪5‬גו צדילןי^י לקרחס ‪ f 4‬ולקמר־יחי‪.‬‬
‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫]‪jorfc‬‬ ‫?‪.may9‬‬
‫ןית כל די ליודי לעמך לשלאל‪ .‬א^ה היא ‪ ft‬לכ^א ו^פףנס לכ^א ‪.‬‬
‫אנת הוא ‪#‬ליט על פ^א • אנת הוא ך&ליט על ‪9‬ל‪^5‬א ומלכותא ךי לך‬
‫ת א ‪ .‬אנא עמיא ךקוד‪$‬זא בךיך הוא ךסגיןעא קמח י ומומא ךילך‬
‫א^יתמ בכל עךןהןךן‪. *6 .‬על אנ‪ #‬ךחיעא‪ .‬ילא על ‪3‬ד א ^ ן‬
‫?ומיכןא‪ .‬אלא באלהא ד?!‪3‬דא‪ .‬ךהוא אלהא קי&יוט ו&דןתה <ן‪5‬ט'וט‪..‬‬
‫נ־מ אנא ךחיץ‪.‬‬‫ז‬ ‫‪$‬מ‪6‬וך\ נ^וט‪ .‬ו^סנא לכןעד ע‪$‬ן מןעוט‪.‬‬
‫וימיי‬ ‫‪B,W5‬‬ ‫^??חן״‬ ‫‪ ^V,‬ולעמה קיי^א‪-‬ילןךא אנא‬
‫ל?י ?אוקתא ותבלים מ^אלין ךלבי‪ .‬ןלבא דקל עמך ישךאל‪ .‬לאב‬
‫^חףןן?‪#‬ם•‬
‫המוציא‬
 ‫סדר הוצאות ספר התורה‬
‫מקבלו מ י ידיו ומסזילו לימין ועומד לפגי ההיכל‬ ‫טעלו ביד ימין וש״ז‬ ‫המוציא ס״ש‬

‫ואומל בקול לס ישמע ?&ראל ל; אלוזינו יי אחד‪:‬‬

‫אחד אלןןיטניןך^^^יני ‪5‬ןדוש )ונורא(^מ‪:1‬‬
‫ז‬

‫י״ן גדלו ליי אתי‪ .‬ונרוממה עמו יחדו‪:‬‬

‫‪ : -‬־ ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫והקהל עונים‬
‫לך יל חגךלה והעבודה והתפאךת והנצח ןההוד כי כל נשכים ום&ךץ‬
‫?!ך יי הממלכה ודןמרעשא לכל לרא‪• #‬־ תנשמו ; ארזינו יה^חדןוו‬
‫‪£‬זדם רגמו כךויש הוא‪ :‬חסמו ‪ j‬אלהןט והשתחוו לרד לןדשיגכי‬
‫?‪ i^hj‬יי אלרדנו‪:‬‬
‫ומצוה על כל אסל לסבק ולנשק הס״ת כשהיא עובלת לפניו‪ .‬ואס‬
‫יזדמן לו מ ק בפיו ירוק ואנדכ ינשק אגל לא ינשק וללוק אסיכ‪.‬‬
‫ע ל הכל יתןךל רתקל&ז !*&ת‪3‬ח ולתואר רתרו־הם וירעשא‪ :‬שכ*‬ ‫‪:‬‬

‫^זל־־מלך ‪£‬לכי המלכים הקדוש בחך הוא‪ :‬בעולמות ^ברא העולם‬

‫‪1‬עח וחע‪1‬לם הבא‪ :‬כרצונו וכתשין יראיו וכרצון כל־בית ‪:‬שראל•־ צוד‬ ‫‪8‬‬

‫ך&ז־למים אחין ?ל־המ־ייות אמדן כל־הג‪5‬ןש‪1‬ת‪ :‬ה^&ןב במרחבי מרום‬

‫הש‪1‬ק ב׳טמי <&מי כןדם לןד^תו על החיות ונןדטת״ו על כסא הכבוד‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫יתקךט שסך ב נ ו ; אלהינו לעיני כל־חי‪ :‬ונאמר לפניו שירחרמ‬

‫נכתוב'‪ :‬שירו לאלהים !מדו שמו סלו לרוכב בערבות ביה שמו ועלןו‬
‫ןזפניו‪ :‬ונךאוד ןןן ןשןין בשובו אל נוהר כ‪5‬יתוב כי‪.‬ןין מןן לךאו בשוב‬
‫‪:‬‬

‫^^כ^ר^יוכיהיייד^‬ ‫ייציןן‪:‬‬
‫אב הרחמים‬ ‫ג ל ל ן הליכםו אומליכ‬

‫אב יק^מיס הי* יתום עם ןןמוסים רןכור ^רית אח^ים‪,‬ולצילנ^זוחינוי‬

‫מן ח‪#‬עת חרע‪11‬ת ןלגער בלצר הרע מן וןנשואים ןיחוץ* ‪Dp'fe‬לפלמת‬
‫‪5‬‬

‫עילמים וימלא מעגלותינו ?מךה ט‪1‬בה י^‪1‬וןןה וקןמים‪:‬‬

‫בהגיע השיץ על הבימה מניס הס״ת על השולק וסותס ואועל‪:‬‬
‫הכל חבו נדל‬ ‫ו^ז‪1‬ר רגן ןיו^יע לכל החו־סים ב‪ 1‬ונאסר אמן‪:‬‬
‫‪*2‬אלוזינו וחבר כבוד לתוךה כהן קרב‪. .‬יעמוד יפמני בר פלוני הכהן(־‪.‬‬
‫^חןי ‪#‬גתן הודח לעפ* לשראל מ^תיו• ה‪1‬לת יי ^מימד‪ ,‬משןכת‬
‫עחת יי נאמנה מחבימת ‪#‬תי‪ :‬פקוח יי ישתם מ׳ןמחי לב מצנח יי‬
‫‪YS‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪• T I T :‬‬ ‫• | "‬ ‫•|•‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:v‬‬ ‫‪T "1:‬‬

‫נרה מאירת עינןם‪ :‬יי עז לעמיו י‪$‬ן יי לברך את עמו כ^סם‪ :‬ד‪#‬ל‪.‬‬
‫‪$‬מים וך‪ 13‬אמך־ת יי צחפה מגן תא לכל החצדם ם־ •י‬
‫ואתם‬
‫מד‬ ‫של שבועות‬
‫קהל ואתם הךבקים בין אאץהם חיים כל^ם היום‪:‬‬
‫העולה למורה יאסז נשמי ידיו גיליעומ המולס ע״י מפס של ס״ס • וקודם‬
‫הבלכה פומס הספל ומאה הפסוק שצלין להממיל בו וינשק הת״מ ויאמר בלסש‬
‫ע ץ חיים היא למחזיקים נ ד ‪: .‬‬

‫» י יו קיל בךכו את״יי המברך!‬ ‫‪3‬‬ ‫עג‬ ‫אל‬ ‫לציש‬

‫ד י‬
‫פנ‪,‬‬ ‫יהיפ‬

‫וסיזל סמבלך כ״י״ה״ל״ו‪.‬‬ ‫ברוך יי המברך לעולם ועד‪:‬‬ ‫והקהל עונים‬

‫ברוך אתה ‪:‬י אלהינו מלך העולם א‪#‬ר בחר־בנו מכל‬

‫ג‬ ‫‪:‬‬

‫העמים ונתךלנו את־תורתו ברוך אתה ל; נותן התורה‪:‬‬

‫וכשממסיל הקולא לסלומ במורה יסיר ידו השמאלי• מהס״ס וישאל יל ימינו‬
‫לבדה אוסז גס״ס כל זמן הקליאה‪ .‬וגס הוא יקלא נלסש מם הקולא מלס‬
‫במלה ‪ .‬ואסל הקליאה גולל ו מ ג ל ך ‪.‬‬

‫ברוך איזה‪;.‬י אלהינו מלך העולם א^ר נתן לנו ח ו ר ת ו ת‬

‫ןוד עורם נטע ?תוקנו‪ :‬ברוך אחה ן; נותן התורה‪:‬‬
‫גלסינן נפיק דגלכו ‪ .‬ועוזבי ה׳ יכלו‪ ,‬זה המניס ס״מ כשהיא סמוסס ויוצא ו‬
‫‪,‬‬

‫אבל בין גנלא לגנלא מוסל לצאמ ע״י לוסק ואונס‪ ,‬אנל נלאו הכי אין לצאס‪,‬‬

‫כוונה הפייגוןהזה להגיד שבס רבון עלמא נבליאס העולם ‪ .‬וצגאומ ממלה •‬
‫ומשם ילד לצבאומ מעה ‪ .‬בהודיעו סוזק אמונסם נגד המסימים כנראה‬
‫מסשובמס לסם ויכוס האלילים ‪ .‬והמוסון ללב סוב הצפון‪ .‬וקצת איכוסו‬
‫ומהוסו בלמז‪ .‬ועשאו סמסנר בלשון אלמי ללוגסשיבס הפיוס‪ .‬שנא יקנאו בנו‬
‫מלאכי השלמ וראיס ללבל ללוב סשיבוס הפיוס אנו מפסיקין נו גקריאס‬
‫המוכס‪ .‬וקלא דלא פסיק כי רב מעשהו שבא המסבר לכך ‪ .‬אס קבלה היא‬
‫הקבל‪ .‬אמנם אין ראיס ומופמ ע״ז ואין משגיסין בבמ קול אמרמי איני יודע‬
‫וככסמיו‪ .‬ומכומלי שיר זה לכר קצס שהיה מופלג בסכמה ובקבלה ושמעפי‬
‫שזה היה רבי מאיר שליס צבור‪ .‬ו י סוף ב׳ אלפ״א ביסא ססס שמו מאיר‬
‫בר רבי יצשק יגדיל בסורה ובמעשים סיבים אמן סזק ואמץ‪:‬‬

‫הקדמולם היה לברך ברכס המורה ולקרוס פסוק ראשון של בסודש השלישי‬ ‫מנהג‬
‫ואסיכ אקדמוס אגל סאסמנים כמבו לומר אקדמוס קודם שיברך על הפורה ‪:‬‬

‫אלן־מות מלץ ףטףות ‪#‬ותא‪.‬‬

‫אולא‬
‫פירוש‬
‫)מלין( קודם לנוי סלבלים מלשון ומילין לצל עלאסיפלל• )ושליות‬ ‫אקדמות‬
‫שומא( סרגום סואלמי מרימי )שומא( סרגום כאסד י מ ל כסל‬
‫שומא‬
 ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫א ולא שקילנא הלמן וךשותא‪:‬‬
‫ב בבי חיי וחלת ראפתהיןנק^ותא‪/‬‬
‫י בברי ךבריוטרי'‪.‬עדי לק^ישותא‪:‬‬
‫ון בררן;נלמין לה ולא ספק ?רייטותא‪.‬‬
‫י ג ויל אלו רקיעי קני בל חוךשתא‪:‬‬ ‫ז‬

‫ך יו אלו!ממכל מי בניחותא \‬
‫ז‬

‫ר ירי ארעא ספרי וךשמיירשותא‪:‬‬

‫‪ q‬דר מרי ‪#‬מיא ושליטי ב‪.‬ינשתא•‬
‫הקם עלמאיחיךאי וכ‪#3‬ה ‪3‬כ‪3‬שותא ‪:‬‬ ‫ד‬

‫^אתשע‪:‬ותא\‬ ‫ו‬
‫ו' באתא קלילא דלית בה סששותא‪:‬‬
‫ז מין בל עבידתה בהןד יומי ‪#‬תא ]‬
‫י ז הוו־ יקרה' עלי עלי כךסיה ךאשר‪1‬א‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫ז ד‬
‫^טותא‪'/‬‬
‫חדחין‬ ‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫סירןש‬
‫שוהאג )אולא שקילנא( פסלה אסול רשומ )וסרענא( פרגוס ויועציך כגמסלס‬
‫כעאאולא‪) .‬הלמן( בכוסון מלשון סלמנא דמלכא ) ע ב י פלי ומלס( בסלל‬
‫שנים או שלשה כמו בבא קמא מ א מציעא )בנקשופא( בקול מלשון לא ללא‬
‫נקסן‪".‬שכן דרן המפסיל ל מ ר בסני גלולים בגבי סלי ופלס לסיופ‪ .‬ברעל ‪1‬‬
‫)בברי( מלשון לז״ל לעייל בבר לשון לשופ‪) .‬לבלי וערי( כלומר בלשופ‬
‫ובעזר הבורא שהוא בורא וסובל מל זקנה‪) .‬ולא ספק סרישוסא( א ץ ססק‪1‬‬
‫רכולפ לפרש גבורשו‪) .‬סורשסא( יערים מלשון רז‪-‬ל בסורשא קא מאכינ מל‪.‬‬
‫הרגום ביער בסורשא‪ ) :‬ע י כגישוסא( עקופ רל סמימומ שבעיצם‪) .‬סלכ מרי‪,‬‬
‫שמיא( לא יוכלו לכסוב־ הול והלל מרי שמיא וכר ‪) .‬וכבשיה בכבשוסא( מלשון‬
‫בהלי כבשי לרסענא למה לך כלומר העלים מכל שאינם יולעים על מס העולה‬
‫מועל ‪) .‬ונלא לאו שכלליה( בלא עמל וליאום שכלל העולם‪ .‬סרגום וימלו‬
‫השמים ואשהכללו שמיא‪) .‬תלא שששוסא( כלומר בלא פשוש כס )ובאסא‬
‫קלילא( כלומר באום ה״א לכמיג בהבדאם בה״א בראם )זיהוי יקרים »ליס»לומלי‬
‫ביום השביעי כסעלה וישב בזוהר יקרר על כסא אשי; )סלפין מ ו ס לצפלין(‬
‫מלאכים‬
 ‫נג‬ ‫של שבועות‬
‫ח רתק גבוט לצצןרין סניאה טךשותא‪:‬‬
‫?זפיי^יךן ניא יקיריה ש ר פ ץ ‪ 5‬ס ל ‪ 3‬פ י ^ ת א •‬
‫ז‬

‫י ט עם‪.‬עד לתיהב להץשתיסץ באדשתא‪:‬‬

‫י כןןלון דין מן דין ^וי ךלא ‪ 5‬ש ^ ת א \‬
‫י קר מלי כל ארעא לתלותי סל^יוא‪:‬‬
‫כ קל מן קדם שדי כקל מי נפי׳שותא‪.‬‬
‫י כ רובץ קבל גלןלן ?דוממין באלשתא ‪:‬‬
‫ל מחזי בא?פא עין בות גירי השתא •‬
‫י לכל אתרידמשתלחץ זריזין י באשווזא‬
‫מ ברכץ"בריך‪;/‬קרה בכל'‪6‬טן לחישותא •‬
‫^הדלאצריףןחישותא‪:‬‬ ‫י‬
‫} הים כל חיל מרומא מהלםין בחש^תא‪.‬‬
‫י נ הירא מלכותה לדר ןדד לא^רקתא‪:‬‬
‫סדירא‬
‫פירוש‬
‫מלאכים סדשיס צימסים בכל בקל)נביע( מלשון לזיל סלצילא לסופי קלא כיון‬
‫מ ב ע נבע‪ .‬לשין צעיסה בפיק למעניה‪) .‬סגיאס ערשומא( לבה אמונסו דכיזיג‬
‫סלשים לבקליס לבה אמונסיך ומלגום אמוכסן עסלשא )עסי יקילין שלמים(‬
‫ויומל יקליס הם המלאכים היוקדים ושולפים‪) .‬פעם על ימיהג לסין( ואע״פ‬
‫‪4‬‬ ‫כן על שלא ינסן ל‪:‬ם סציוי הם םוסקים ‪) .‬עפם( מלשון מסעם העלך‬
‫)באדישמא( נשסיקה כמו דשמע ואדיש )יקבלון דין מלין( הוא מלגום מן וקרא‬
‫זה אל זה )ללא בששסא( בשוה בלי איסול מלבון כי בושש משה לבא‪) .‬יקל‬
‫מלי כל אלעא( כבודו מלא כל האלז‪) .‬כקל מן קלם שדי( כקול שדי רוצם‬
‫לומל סזק‪) .‬כקל מי נפישושא( כקול מים רבים )כרובין( הן הסיומ )גלגלין(‬
‫הוא סרגום של אופנים‪] .‬באושסא[ בצעקמ לעש גדול‪] .‬כוס גירי קשסא[‬
‫דכפיב כמלאה הבזק‪] .‬באשווסא[ בעהילומ ויעף אלי מרגועו ואפסוי ליפי ‪.‬‬
‫)לםיםוסא( בכל לפון ולחש‪] .‬בסיפוסא[ אין צריך לספ* אסר מקומו שמלא‬
‫הוא‪ .‬מלשון מל דבסישנא באגס ן ‪1‬בסשששא[ בססד וסששס‪.‬‬ ‫ל‬‫כ‬

‫]נהיראמלכוהיה[ זכרון מלכופו מלשון נ פ י מ א ‪) .‬כלל ודר לאפרשסא( לפרשו‬

‫נדור מ ו ר סל שם ימלוך יי לעולם אלסיך ציון לדור ודור ‪] .‬סלירא בהון‬
‫קדדססא[ אלה המלאכים סם םחרים לנהל ליכול‪.‬וסוללים קדושה זו‪ .‬לשעם ‪.‬‬
‫וכל‬
 ‫סדר הקריאה ליוס ראשון‬
‫ס דירא בהון קדשתא וכד חלפא ‪#‬עתא *‬
‫י ס יומא ךלעלםואוףי^א ? עבנעתא‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪.‬ע ר ב ;קר אחסנתה חביביןדבקבעתא‪.‬‬

‫‪..‬עבידין לה חטבה בתה וקזהעת‪:‬‬
‫פ רישן למנתיה לםעבד לה ךעותא‪.‬‬
‫פ ךישתי שבחה יחוון ‪3‬שעותא‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬

‫צ בייוחמיד לרגיג ד‪:‬לאון ^ ל ^ ת א •‬

‫י ןילוההון ?כן ?ןקבל והגיא בעותא‪:‬‬
‫ק טיךא לח‪/‬עלמא‪3‬תגאב^םעתא‪.‬‬
‫י כן בל ירך'טוטפתא יתיבא בקמעתא‪:‬‬
‫ר^ימאיהיא גופא ‪3‬ח?‪$‬תא ו?נחנתא‪.‬‬
‫ר מההון דיקראל"קראי םטמעתא‪:‬‬
‫‪#‬בח רבון עלמא אמיךא ךכותא \‬ ‫ז‬

‫שפר‬
‫פירי^‪1‬‬
‫)וכד סלפא פפפא( וכשעונלס שעת סלל קדושתם אין אומדים עוד קדושה ‪.‬‬
‫)סיומא דלפלס ואוף לא לשמעפא( כלומר אפילו לשניפ הפמיסס אינם סתרים‬
‫להקדיש ואפילו סכי סם אומרים ימלוך יי לעולם אלהיך ציון לדור ו ד ו ר ‪] .‬עדב‬
‫״קר אססנסיס[ ישראל גולל נסלסו הם הרגום גורל עדבא‪] :‬סביבין!‬
‫שבקביעופ מושין לו מסיבה רוצה לומר שבס וי״ס שטרסין ]םעיגה[ לי אהבם‬
‫הרגום אס יי האמרה יה ס״ ססבס‪] .‬במס זשקעסא[ ר״ל בשקיעה השמש‬
‫ובזליססה והמלאכים אינם מקדישין אלא פעם אסה ביום‪] .‬פרישן למנהיה[ הם‬
‫מופרשים ומובדלים למנסו ולגוללו‪] .‬סליפוסיס שבסיה[ פלישוס והעלם שגסיו‬
‫מגידים שעה קלס‪] .‬צבי וסעיל ולגיג[ רוצה וסומל ומסאום סרגום ו ? א ל‬
‫משה צבי משה פרגום לא מסעוד לא פ ר ו ג ‪] .‬דילאון בלעופא[ שיגעו בסורה‬
‫פלגום בעמל אנוש איגימו נליאוס גבריא דעסקי גאןלייסא ליסיהין למין ״‬
‫]וסניא בפוסא[ ומוסלססססילס‪] .‬קעילא[ פעילסישלאל קושרים ]לסיי מלמא[‬
‫‪3‬כפר]בשגועפא‪ .‬קבל יקר פועפפא[ בקניעופ׳ נגד כטל הספילין היא יושב״ בקביעות‬
‫)רבופא לישראל( גדולפ ישראל כפובה בפרשפ פעלין‪) .‬אמירה דכוופא( אעירה‬
‫מהורה‪) .‬לכווסא( כמו זכווסא לליס וזיי״ן ממסלעין בלשון ארמי מלשון עבר*‬
‫דופ ומשכם‪] ,‬שפר פלי לסוויה[<עוב ויסה עלי להגיל שבס הקלוש ברוך הוא לפגי‬
‫המלאכים‬
‫נד‬ ‫של שבועית‬
‫ש פ ר ע ל י ^ א עלה( לחוויה באפי מלבותא‪:‬‬
‫ת אין ומתבלין ‪5‬חיזו אךותא‪.‬‬
‫ת מהין ףטילין לה ‪.5‬ע‪0‬ק אהותא‪:‬‬ ‫ז‬

‫ס נן ומן הוא רחימך <טפירא ?ךיותא‪:‬‬

‫א חם'בגינה םפית מדור אריותא‪:‬‬
‫י קרא ויאה אה אין הערבי למךותא •‬
‫דעותיך געביד ליך ‪5‬בל אהותא‪:‬‬
‫ב חבמתא מתיבתא להון קצת להוךעותא‪.‬‬
‫י ךעתון חבמץלה באשהמוךעותא‪:‬‬
‫ך בוהבון ©ה חשיבא קבל ההיא ^בךותא‪.‬‬
‫ך בותא ךיעבר ליבדמטיא ףטלעתא‪:‬‬
‫במיתי לי ^הוךא להספי לכוןבםתא •‬
‫י קרה בד אלעלי ?תקפא ובניותא‪:‬‬
‫י שלם‪?3‬ןליאלמאי וננותא‬ ‫‪5‬‬

‫^דקתא'לעם חביב ןסגטכותא‪:‬‬

‫חדו‬
‫פירוש‬
‫המלאכים ]כסיזו אלוסא[ כמלאה גגי הים כלומל כהמון מיס לנים מלשון‬
‫אלווסא לימא‪] .‬שמיהין ושיילין ליה[ האומר הקדמוני היו סמיהים על גלוי ישלאל‬
‫‪,‬‬

‫ושואלק ]נעסק[ גאולה ]אסוותא[ הסולה מצשון האוסיוח שאלוני‪] .‬מנן ומאן‬
‫סוא לסימן[ אומלים לישלאל מי ומי הוא אהו‪3‬ן ‪) .‬ספילא כריווסא( ר״ל אם‬
‫היסה יפס שאר סלגומו שפירא נליווא ״ ]אלום בגיניס ספים[ שנשבית אמם‬
‫לוקה מלשון וספי לים כסולא‪] .‬מלול אליוסא[ נמעון אליוש‪] .‬יקלא ראם‬
‫אס[ אומרים לישראל יקרא ויאה אס בואי והסערבי עמנו )למרווסא( בממשלם‬
‫וגדולה* ]קצס להודעוסא[ קצס שנסיו להולמם ‪] .‬וסספי לכון בססא[‪ .‬יכסם‬
‫עליכם סשך‪] .‬כהםא[ נכ״ף מלשון כהה‪] .‬וי״ג בהסא[ נבי״מ םרנום משו‬
‫בושש נהסון בססא‪] .‬לסנאי וננווסא[ לשונאו ולכל איי סגוים סלגום איי‬
‫סגוים נגתת עממיא]צלקסא לעם סני‪ [3‬מה שישלם גמול לשונ&יו הוא צדקה‬
‫לעם סנינ חכוס ר נ ‪] :‬סלו שלימא נעימי[ כ‪5‬ינא הקנ״ס סס״ם סשמסס שלימה‬
‫שאין‬
 ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫דודו ^זלימא במיתי ומנא )יא וטנא( דכיתא‬
‫•‬ ‫‪T T:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪T‬‬
‫ק ך?{א ךירו^לם כד יכנ גלור;א‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫י*‬ ‫‪:‬‬

‫י הרה מטילעלה ביומי ןלילותא‪.‬‬

‫ג גונה לסעבדבה'בוז^‪5‬חן כ^ילתא‪.‬‬
‫ך זהוךענניא למקזפר כילתא‪.‬‬
‫ז ז‬

‫ל פומה דץןביך^א'עבידן מטילתא‪:‬‬

‫בסכהקיייףהב פיזא ו^בע'מ‪.‬עלתא‬
‫תדדנןין צךרן‪ .‬קךם ךב פ;עלחא‪:‬‬ ‫ז‬

‫\ ריויהון דמי לשב^נא דוךותא‪.‬‬

‫ר ר!‪£‬נא ^זיהורהוכוקביזיותא‪:‬‬
‫הךךא ךלא אפ‪#‬ר למפרט בשפור;א‪..‬‬
‫ו לא א‪#‬תמע'וח‪5‬י נביאן חזןתא"‪:‬‬
‫‪7‬‬

‫ב לא עלטאבה עין ‪3‬גו עדן גנתא‪.‬‬

‫מטילי בי חנגא לבידי ד‪3#‬עתא‪:‬‬
‫עלה‬
‫פירוש‬
‫שאין שמפה שילה לאשס אע״פ שיבואו בניס ובנופיה לק כשיבא בעלה ומאימא‬
‫במללם‪] .‬סלו[ לשין סלוס‪] .‬ומנא לטופא[ וכלים סמוליס וזכים‪ .‬מלשון‬
‫מאני לקנגיא‪] .‬מעול עליה[ מעיל עליה כבודו‪) .‬לזיהור מנ\א[ יזהיר ויאיל‬
‫הענן‪] .‬למשפר גילסא[ ליפופ הסופה ]לפומי דעביופא עבילן מעללפא[ לפ»‬
‫ממשה מצדיק וצדיק מימין לו סופה ‪ .‬מלגום סוכה מעללסא‪] .‬מסימין צדיקי[‬
‫״‬ ‫יש גגולין וססומ״ן לצדיקים לעני סקב״ם שהוא ]רב פעלפא[ ליל רב פנלים‬
‫]נסכפקי[ הוא מצע יפה בפרק כל כפני ל אגסו יסיג אפכפקי‪ ) .‬ו מ י פ ו !‬
‫למי לשבעה סדוושא׳( ומלאיהן דומה לשוגע שמפופ ‪ .‬ואלז״ל שגמה מעצמו‬
‫לצדיקים לעמיד לבא נמשלץ לסמס ‪ .‬ללבנם‪ .‬לכוכבים‪ .‬לרקי» לברקים‬
‫למושכים‪ .‬למנומס ומלםון ?לי‪ 0‬מקראי‪] .‬לקי&א בזיםוריס[ דומם לזופל‬
‫םלקיפ‪ .‬ולזיו הכוכבים‪] .‬בשפופא[ הוא הזד ופדר שא* אפמי לממל*שסםי‪• $‬‬
‫]ולא אספמע וסעי נגואן סזוסא[ ולא כלאם אפילו לנביאים בשיימס ‪.‬‬

‫מ ן עלן במסול‪.‬׳ כמו שדמ״ל על שנאמר והמהלכפ•‬ ‫והריקים‬

‫נה‬ ‫של שבועות‬
‫‪.‬ע לה רמזי דין הוא ?ךם ?אמתנותא •‬
‫'ש ב ת א לה בשבין תקוף המנותא*‪:‬‬
‫נ דבר ק עלמי]‪.‬עלמין מדמותא •‬ ‫ז‬

‫‪:‬‬ ‫‪ p‬נת ךילן ךמלקדמץ פרש בארמותא‪:‬‬

‫‪ 15‬לולה ךלויתן ותור טור רמותא‪.‬‬
‫ז‬

‫ו' חד ?חד בי םביןי ;עביד הרבותא‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫ב הךנוהי מנגח ?המות ?לבור‪1‬א ‪.‬‬

‫ז‬

‫י ' קךטע נון לק?לה ?ציצוי בנבוךרןא‪:‬‬

‫‪ i‬מרב לה ברלה ?חך?ה ר?ךבותא‪.‬‬
‫א רסטון לצדיקי יתקןןשרותא‪:‬‬
‫‪T‬‬

‫‪ $‬םסדן עלי הכי רכךבדלגומךתא •‬ ‫‪:‬‬

‫) גידיןיזמיהון אפרסמון נהרתא‪:‬‬

‫ו מהפ‪3‬היןוךוו'?כםירו;ת ץ‬
‫א‬

‫חמר‬
‫פירוש‬
‫ונאמר אז השמם בתולה גממול‪ .‬נמסכת שנס ‪] .‬עליה לעזי דין הוא[ מליו רומזים‬
‫גאצנע ואומרים הנה אלקינו זס ]בלס באמחנותא[ אך באימה ומורא הם מלאים‬
‫]שגמא ליה בשבין[ קוינו לו בשביה ]מקוף המנוסא[ גהוקף סוזק אמונה ]ילבב‬
‫לן עלמין[ ינהגנו עלמות‪ .‬חלגום וינהג את הצאן ודבל יה ענא ]ומלמוס[ מלי‬
‫והלך הסלמה לוצה לומלבהולה‪ .‬וענינו כשמסה כנוהג בתולה]עלמין מלעוסא[‬
‫לועה לעלמוה והוא לשון בסלומ ]מנה ד ל ן דעלקלמץ[ מהנה שלט שפלש‬
‫מקדם ]פליש באלמוסא[ הפליש והלים במלומה‪) :‬וסול עול למוסא( ושור‬
‫בהללי אלף ‪) .‬טול למותא(לוצה ל ו מ ל ס ל גנוה )יקלעע נון לקבלים( ידלג‬
‫העקרפע‬ ‫הדג נגלו‪ .‬מלשון לבותינו ז״ל גפלק בהמה המקשה השופע ד ג‬
‫^ציצוי( הרגום סנפירין ציצין‪) .‬מקרב ליה בריה( מקלבו בולאו‪) .‬גסלבים‬
‫לבדבזהא( גסלבו הגלולה ויסול זה על לבוסינו זיל בפלק המוכר סספימ«‬
‫עמילגבליאל לעשוה קנוגיאעם לויסן‪ ..‬ואלמלא הקביה עהלו אינו יגנל לו‬
‫וכי' ז)שילוהא( אוכל‪ .‬הלגום כי עמי יאכלו האנשים בצהרים ארי עמי יכלון‬
‫גובריא בשירוסא‪] .‬אלץהנוון[ כעולה‪] .‬מססלין עלי סכי[ הם מסובים מל‬
‫•שלסנוסשל )כלכול(‪ .‬ואיבן יקלה‪ .‬הלגום אולם^ומרהא‪} .‬נגילץ קמיסון[‬
‫מושכים לפניכם‪] .‬ומהפנקיןולוי[ וסם מפנקים מ ‪ $‬ם ופופין ופגעים ] ב ט ס‬
‫מים‬
 ‫סדר הקריאה ליום ראשק‬
‫ם מר מרת ךמבראשית נמיר בי _ב‪.‬עור‪1‬א‪:‬‬
‫ז כאין כד ‪#‬מעתון שבה דא שיךחא‪.‬‬
‫ק ביעין כן הקוון ‪3‬מהו ‪0‬בורתא‪:‬‬
‫ן‬ ‫ו וזזבון ד היתבון בע^אךךתא‪.‬‬
‫ן‬ ‫א די רזציתון למלוי ךנפקין ב ה י י ^ א ‪:‬‬
‫מרובים הוא אלהיןבקדמתאוב^יח^א‪.‬‬
‫צ ביזאהךעי בן ומסר'לן אורייתא‪:‬‬
‫ז‬

‫וקולאים בסי יתלו בחדש השלישי ומססלק לה״ נבלי‪,‬‬

‫י בחדש השלילי לצאת בני־ישראל מאכץ מצרים ביום‬

‫תה באו• מדבר סיני‪ :‬ויםןןו• מרפדים רבאו מדבר סיני‬
‫ניחנו• במךבר רחךשם מאריאל ע ך ההר‪ :‬ומשה ‪,‬ע‪$‬ה אל־‬‫‪7‬‬

‫ר»להים ניקרא אליו יהוה מךההך לאמו־ פרז חאמרל^יח‬

‫י‬ ‫ן‪£‬נקב ןחגיר" למי ל^ראיי‪ :‬אתם ןאילזם אישךעשיחי למצי־יס‬
‫ז‬

‫ואשאיאתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכםאלי‪ :‬ועתהאכד‬

‫ז‬

‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬
‫״‬ ‫‪ :‬־ ‪T f‬‬ ‫*" ‪IT‬‬ ‫‪:•:‬׳‪>:‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫־ ‪i j J " :‬‬ ‫־^‬ ‫‪V : V‬‬ ‫‪<TVIT‬‬

‫‪#‬מוע תשנ^עו בקלי ושמרתם את־בךיתי וךריתם לי‬ ‫־‬

‫סגלה מכל־־העםים כי־לן כל״האךץ‪ :‬ואתם תהיו־לי‬

‫ממ^ח כרעים ןגוי קדוש א^ה הדברים א‪/‬שריתךכך‬
‫אל־בר י^ךאל‪ :‬סי ויבא משה רקרא לזקני ד‪$‬ם_^ס‬
‫ל&ניהם את כל־הדבריס האלה אשר צוהו יה‪1‬ה‪ :‬דענו‬
‫'‬ ‫‪/.‬‬ ‫‪•Jiv-Z-‬‬ ‫‪IT :‬‬ ‫ד "‪VT‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ V< "T - T T‬״ ‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫י‬ ‫‪.‬כל‬ ‫• ‪.‬־‬

‫פירוש‬
‫מ י ם ‪ :‬סמר מרמ למגראשי״[ יין שהוא משובס ושמול מבראשית • )»ל‪ (0‬שופ»‬
‫שכר שמומו דאזלי למשסי מרס‪3) .‬יה נמווסא( ביס כספי ה י י ן ‪ .‬תכלילי‬
‫אגמי מ ס‬ ‫ל ו‬
‫ר‬ ‫ב‬
‫ז‬ ‫ה‬
‫* ל‬
‫ו ש י ר‬
‫ו‬ ‫*‬‫ו י מ‬
‫מינים *‪1‬‬
‫ה‬ ‫ע נ י‬ ‫י כ‬ ‫מ נ י ו ה ‪,‬‬ ‫ש ו י ס י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬

‫המשבר ‪3‬שם אכילס‪ .‬וסמל‪.‬מלת דמ‪3‬ראשיס ‪3‬שםשסיים‪ .‬ושגמ עעלפא‪3‬כדכד‬

‫ן‬ ‫וגומרפא‪ .‬כולם לומזיס הם לשענוג מפשיי ולא בא םמס‪3‬ר כאן לק לילןיס‬
‫אצבע ולכתוש ספסיים ולמקו‪3‬לים ושרידים אשר י י קורא כמוהו י יודפיס״מזה‬
‫אפס קצהו עם שגילי אלם אפשר לצמצם וכולו לא • כמו שלרז״ל מל עיי‬
‫׳'‬ ‫לא לאפס אלקים זולפך ‪:‬‬
 ‫נו‬ ‫של שבועות‬
‫בל־־העםיחדו ויאמרו כל אשר־דבר יחיה נעשה וישב‬
‫משה אח־ד^רי ה^ם^ל־יתה‪ :‬ויא?ןר להוה אל־־משה‬
‫דזנח אנכי בא אליףנ^ב הענן בעבור ל^‪1‬מע העם^ךבך‬
‫עמךוגם־בף יאמינו' לעולם וינד מישהיאת־דברי' העם‬
‫אל־יהוה‪ :‬ויאמר להוד• אל־משה לך ‪$‬ןל־ה;גם וקדשתם‬
‫היום ומחר וכבסו'שמלתם‪ :‬והיו נבנים ליום השלישי‬
‫כי ו ביום השלישי ‪:.‬דד להוה לןןיני'כל־תןם על־הר סיני‪:‬‬
‫ןך^בלת אתי־העם סביב לאמר השמךו^כםעמח בהר‬
‫ונגע בהןצת‪-‬כל־הנגע בחרמות יומת‪ :‬לא־תנע בו יד כי־‬
‫©־ןול‪/‬י&קל או־יךה ;יךה אם־^המה אם־איש לא לחיה‬
‫במשןד היבל המה יעלו• בהר‪ :‬שלישי וירדמישהמז־ההר‬
‫אל־העם ויקדש את העם ויכבסו• <טמלתם‪ :‬ויאמר אל­‬
‫‪q‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ד‬ ‫‪• u: IT‬‬ ‫‪:r‬־‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬

‫ה^ם היו נכנים לשלשת ;מים אל־חגעו• אל־א^ה‪ :‬ויהי‬

‫ביום ['ס^ילי^י בתת'הבקר יהי'קלת וברקים מגב ן כ‪3‬ד‬
‫על־־־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד' כל־העם אשר‬
‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IjTT‬‬ ‫‪VT.-‬‬ ‫‪•|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫במחנה‪. :‬ויוצא משה ארדתןם לקראת האלדזלם מך‬

‫המחנה ויתעבו• בתחתית הדך ‪ :‬והר סיני עשן כלו מפני‬
‫‪7‬‬

‫אשר ; ר ד ןגליו ןהוה באש_ו^לעשנ‪ 1‬מנשן ך»כ?שןרחרד‬

‫‪:‬‬

‫כל־ההר מאד‪ :‬רהיל^ השפרתלןד‪/‬וחזקקאד ימשה‬

‫עיבר והאלהים‪;.‬עעו מן‪1‬ל‪ :‬ד דרד יך״וה על־רך ס‪:‬ני‬
‫אל־ךאש ההר ויר^־א^תה למשה ^ל־־ךאש ההר‪.‬חגי‬
‫משה‪ :‬ויאמר יהיוהאל־מ׳שה רד העד בעם פןיהרסו‬
‫ד ‪ I‬דוד‪> :‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪f •T‬‬ ‫״‪v.7‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. 7‬‬ ‫־>‬ ‫י‬ ‫•ן‬

‫אל־ןהוה לראותמפל ממנו רב‪ :‬וגם הכהנים תגשים‬

‫אלךלהוה ןח_קדשו ?ךיפרץ בהם להויה‪ :‬ראמר מישה אל־‬ ‫;‬

‫יו^ה לא־יוכל רןגם לעלת אל־רך סיני כי־אחה קע‪^1‬ה‬

‫בנו לאמר ר^בל את־ההר ןקר^חו‪. :‬ויאמר ‪$‬ליו להוה •‬
‫ז‬

‫ל ך ־ ך ד ןןנלית אתה ואהרן'‪.‬עמך והכוזניפ ותגם אל־‬

‫ייהרסו‬
‫ן‬ ‫סדר הקריאה ליום ראישק‬
‫‪#‬‬ ‫יהרסו לעלה אל־יהוה פךיפרץ־בם‪ :‬וירד משה אל‪-‬‬
‫העם ויאמר אלהם ‪ :‬בקצה קהלוס אומלין כאן ארנין וכו״ככסוב למעה‪.‬‬
‫‪:‬־"‪17‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־^‬ ‫‪TT,7‬‬

‫וידבר‬
‫!‬ ‫מיובד ע״פ א״ב‬
‫ן‬ ‫אךכין ‪ j‬שמיא לסיני ואמר למ^ה קהמנה הא סוק ‪:‬‬
‫ד‬

‫בני'פןטין״ךיךלא' ‪:‬בןתלונף ךויבש;חהו'ן'ס?ך מן י י ‪: #‬‬

‫ז‬

‫גומרין ךאחון הות נורה ךנ?זרוד ךלא ןכיל למבוא ךגלד‬

‫ךסבןד‪ :‬דבק ליח הוא נורא ךמלאכי בך ךע?ך א^א‬ ‫‪:‬‬

‫א^לא אשא‪ :‬הא אנא מלבייש לך פוךפירון ךידי ך>ןין‬

‫קךיב מלאכא הנושנה'בהון‪ :‬וקבעיח רןךני הוךא‬
‫בראשך ךליח גבר ךאסקיב לוחך‪' :‬זערא לא חלזוי בא ן ך‬‫‪:‬‬

‫משהצליח אח;ךע'מהחבחך*עלי‪ :‬חיוקיםאנא ךבךאית‬

‫אקונך‪/‬עד לא שכלליה רומא ומובא‪ :‬טרוני מרומא‬
‫לןמו להון חמהין דין אכקןנאה הבא" מאן הוא‪; :‬ה ידןב‬ ‫ז‬

‫דשו• לבשךא ודמא למקריב הכא ומאן כדו אנפךטץ‬

‫א^רטין( •• כד חמון מלאכיא יעני״לדץ‬ ‫<״א וקי כדו‬ ‫נ‬

‫לחון יין אמצאה אנא מודעי לטף לעגוחנא' ךאיחקרי‬

‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫משה רעלהון ךכני ?!המנה ךבלחי‪ :‬מכו^כדא ורמת‬

‫ארעא‬
‫ארכין כהוב אמד אומר וירד וט׳ וכמוג אמד אומר כי מן השמים וכוי‬ ‫;‬

‫והכתוב השלישי מכרי‪ !,‬ויע השמים מלמד שהרכין הקב״ה השמים‬ ‫‪1‬‬

‫העליונים וסציפן על הר סיני )מהמניה( כאמן ביתו )תא סק( נא ומלם‬

‫)בני סלעין דידי( מלאכים שלי )דכבש יסהון ס‪3‬ך מן ריש( אברהם אבינו‬
‫ש נצו ל מאור כשדים כבש המלאכים בתסלה )גומרין וכר( בסלי אש שהשליכו‬
‫שם נמרוד )ולא יכיל וכוי( לא יכול להתכרך רגליו של הזקן אנרהס אבינו‬
‫)דבק וכר( אצלו מסדגק המלאך שהוא אש אוכלה אש )עורפימן( פי• בלבוש‬
‫ארגמן הלבישו ענן כבד ומכאן דבר יי אל משה )תנגשנה( ילסקו לינונש)קלני(‬
‫וכוי( קירזן עור פנים סל משה ]זעירא[ קטן)איקונך( צורסך כדאמרינן כשביל‬
‫משה נברא העולם שנאמר וירא ראשים לו והיינו שאמר )על לא שכללי©‬
‫רומא( פירוש קולם שבראתי ויסלמי רום שמיס )ומוכא( לשון נמוך והסמ‬
‫‪I‬‬ ‫)סילוני מלומא( סרני מעלה והם היו ]מסמיהין[ על האכסנאי משה שהיס‬
‫ן‬ ‫]אכסנאי[ גשמים )לשו( לשות ]כדו[ כזה האיש משה שהוא מלא רמס ועמה‬
‫הוא של גלול )אינפריסין( פילוש מלכא והוא לשון של הנועל מס בילמדינו‬
‫\‬ ‫לפיכך אני טנול אנפריוס )ספון( ראו )דעני( שהשיב להן המקום )לעיהון‬
‫דמיי‬
 ‫מט‬ ‫'של שבועות‬
‫וידבר אלוהים אח כל־הךבדים האלה לאמר‪ :‬ס אנצי‬
‫‪:‬תה ‪#‬להיף ' אשר הוצאחיןי מארץ מץרים מבןח‬ ‫‪:‬‬

‫עבדים י‪ :‬י לא יתה לף אלהים א_חרים על־־פני לא‬

‫ח^רדלן? פסלו י וכל־המונה אישר בשמים ו ממעל‬
‫ון‪$3‬ןר בארץ מתחח' ‪.‬ואשר במים ו מתחת לארץ לא־־־‬
‫השחתה להם ולא תעבדם כי אנכי ‪:‬תה אלןזיףאדקנא‬
‫־ ‪T l‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪|T‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫‪-:"TIT‬‬ ‫‪J :‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪,jV‬‬

‫פקדעון אבה‪.‬על־בנים ״על־של^ים ‪.‬ועל־ךבןנים לש‪$‬י‬

‫ועשה חסד י לאלפים 'לאהבי ולשמרי מצותי‪ :‬ם לא‬
‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫‪ :‬ן ‪:‬־־‬ ‫־־‪• t ~:1‬‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪< I‬‬

‫השא‬
‫אדעא וא^תכחדל!אים בין חואתא ‪ :‬נעו מלאכין וךחילו‬ ‫‪:‬‬

‫אופנין ןגלגלין כד המון מ‪#‬ד‪ .‬דקךב לערפלא ‪^ :‬ערות‬

‫דישה קמו להון כחדא ךאקונין תעיקב חזא מוזרןף‬
‫‪:‬‬

‫לקבלה‪ :‬עול וקרב לך הכא רע‪:‬הון חיני ץוח מן כר‪:9‬ה‬

‫מלכא ךמא‪ :‬פסל לך חךין לוחין מן' סנפךנון ךחחוח‬
‫כרסיהךמלכאחיא‪ :‬צהילתה לבה ךמ^ה וחדי דתה אל‬
‫רחום איפילגוס דידה‪ :‬קךיבו מלאכיא לוח כרסיה ךקריס‬
‫ואמריןיןיבעו מןךךראי^לוט בן‪ :‬רישאךכפא בחוטךה‬
‫חבר ואינן ןןןדן לה למנן‪/‬טא‪ .‬שדי אמר ילה לא חךחל‬
‫מ־^הךמקךי יהוילך ?םעדך תסב אותתי ןחחוחילך‬ ‫‪:‬‬

‫ך^איאשכחיח בנביאי מהימן כוחך‪ :‬וידבר אלהים וכוי‪.‬‬

‫דגניי( לועה ישראל‪) .‬מהמניה דבימי( נאמן בימי ]מכו[ הושפלו )ורמס(‬
‫הוגבה‪) .‬דקלב לעלפלא( פרקי לגי אליעזר נש לא נאמל אלא ננש אל העלעל‬
‫שמיכאל וגבריאל ססמהו בידיו וכמיסוכי אל הערפל נפל כלמו‪] .‬ליוקנין‬
‫דיעקג[ באדס ללמעלה ]כולסיא[ כסא‪] .‬סנפרינין[ אבן עוג שסושכין עמו‬
‫אבני דימנעה כל כ ן הוא קשה ]דמסומ כולסיה[ נלוסומ שניות מדגל‪ ,‬שאמר‬
‫פסל ל ן ]צהיל! שמס ]וסדי[ גס כן צסון שממה ששעס במה שמדבר פסל ל ן‬
‫וכר ]דהוה אל לסוס אפילגוס דידיה[ בלב ים הסרגום בסלניס דימא לבא מהר״©‬
‫•‬ ‫זיל פילס פלגוש הליז ]כולסיס דקליס[ כסא הקשה מלגום אם בשלי נסומ‬
‫אין גשרי קריס • ואמל זה על סוזק המעה שהיה של סנפלינון )לישא וכוי‬
‫יראה ששגל סם םסלע במעה )וסיסומ( ומרד )מסימן( נאמן‪.‬שנאמר בכל‬
‫נימי נאמן הוא ‪:‬‬
‫*‪T‬‬ ‫)‪(M. 111.‬‬
 ‫סדר קריאת התורה‬
‫תשא את־־שם־־ןהוה אלדדןז לשוא כי לא ינפןה לתה‬
‫פ‬ ‫את אשר־י‪^.‬א את־שמו לשוא‪:‬‬
‫זכויראח־יו^^בח^^^ ששת ;כדם תעבד^הנשיח‬
‫כל־מלאכתף^ הטביעי ׳טבת^ליהוה ' אל)זץ‪1‬לא‬
‫‪:‬‬

‫ובתף ‪2‬םיף !אמתך‬ ‫תע<‪£‬ה כל־מלאכה אתה‬

‫ובהמתך וגלף אשר ?שעריך כי ‪#‬שרר;מיס ‪ r \ W V‬להוה‬
‫‪T‬‬

‫את י השמים י ואת־האךץ את־רדס ואת־כל־^ר־־בס‬

‫וינה ביום ה^בי^י על־כן'ברך להוה את־;ום השבח‬
‫‪.‬ויקדשהו‪ :‬ס כבד אח־אביף ואח־־אמף למען‪.‬לאריכ־ק‬
‫ימיה על האדמה אשר־יה‪1‬ה אלהיןזינתז לך‪ :‬ס לא­‬
‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V::‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪\'I‬‬ ‫"‬ ‫‪>V.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪MT‬‬ ‫‪I‬‬

‫תרצח‪ :‬ס לא תנאף‪ :‬ס לא תעב‪ :‬ס לא־תענה‬

‫ברעך ‪.‬עד "שקר‪ :‬ס לא תוזמד בית מגף ס 'לא־‬
‫תהמר אשח רען! ועבדו ואמת‪ 1‬ושורו וחמרז וכל אי&ר‬
‫קיךןןף )‪ £‬ה‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫וכל־־העס ריאים אח־הקולת ואת־ךהלפיךם ואת קול‬

‫השפר ןאח־ד״הך^ןררא העם ועעו• רעמךו' מרחק‪:‬‬
‫ויאגרו' אל‪-‬מי^ה ‪.‬חיר־אתה ‪.‬עמנו• וב׳שמןגה ' ‪.‬ואל־‬
‫‪7‬‬

‫לדבר עמנו אלהים ^ךנמות‪ :‬ניאמר 'משה אל־ה^ס‬

‫י‬

‫אל־־תיראוכיילבעבורנסות אתכם בא האלהים ובעבור‬

‫חלזיה‪.‬יראתיו ‪.‬על־־פניכס לבלתי חם^רנ^יעמדייה^ם‬
‫מרחק וט‪#‬ה ננש אל־הער^ל ^ ר ־ י ^ ם האלהים ‪ " :‬ס‬
‫דא^רןתה אל־מי^ה כה חיאמר אל־־בר ‪.‬י^ראל אקס‬
‫ךאי‪0‬ם >‪3‬י מךהשמלם ךבךתי עמכם‪' :‬לא חע^י‪-‬ן אתי‬
‫אאד כ‪9‬ח ואלהי ‪.‬זהב לא תע^ו י ל‪5‬ם'‪ :‬מזבח אך?ח‬
‫‪:‬‬ ‫(‬

‫חע^רר^י ןזברזת ^ליר אתתנלתיף 'ואח^ל^יף את­­‬

‫ז‬

‫• צאנןז ואח־בקרן? ?כל־המקום "אשר י'אזכיר את־^מי‬

‫אב‪1‬א אליןז'*וברכחיף‪' :‬ואם־מזביח אבנים תעשה־לי‬
‫לא‬ ‫•‬
‫נ‬ ‫של שבוערת‬
‫לא־תבנה אחהן טיח כי חרבןז הנפת עליה ותחללה‪:‬‬
‫ןלא‪-‬תעלה במעלת ‪.‬על־מזכחי ‪,‬אשר לא־חג^ה‬
‫עךות^‪^/‬יו‪' :‬פ'‬
‫הריסון ואומרים הצי ק ד ש על שניהם‪ ,‬ומגביהים‬ ‫מניסים ס״ת שני אצל‬
‫וגוללים ם״ת שקראו ‪3‬ו‪,‬ופוססים ס״ת ב׳ וקוראים בו למםטירבפ• פ נ ח ס ‪.‬‬

‫ומום הבכורים בהקריבכם מנחה סךישה לןתך‪,‬‬

‫בשבעתיכם מלךא־קלש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה‬
‫ד‬

‫לא תעשו‪ :‬ןהקתנ^ם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בנך‬

‫בקר שנים איל אחיד שבעה כבשים בני שנה‪ :‬ומנחתם‬
‫ץ‬ ‫‪.‬׳;זז‬ ‫‪ :‬״‪I T T J‬‬ ‫‪JX:• T‬‬
‫י‬ ‫‪v.AT v‬׳‪• :‬‬ ‫־‪•j‬‬ ‫‪>,-:‬׳‬ ‫‪\.jrr‬‬

‫סלח ?לולה בשמן שלשה עשרנים לפך האחד ‪#‬ני‬

‫ע^רצים לאלל האחד‪ :‬עשרוןיע^רק ‪*togglT‬האחד‬
‫לשמןח הכבשים‪ :‬שןניר עזים אחד לכפר עליכם‪ :‬מןבד‬
‫עלח החמיר ומנחתו תעשו תמימם יהיו־־לכם ונסכיהם ‪:‬‬
‫‪ •• : •:‬דו‬ ‫‪w T‬‬ ‫•ן‪:‬‬ ‫‪s,1‬‬ ‫‪.r‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪V. T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫־‪•J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫מי שברך‪ .‬ומגביהים וגוללי׳‪.‬כשמגביהים הסיס מביעין נגד הכמב של ס״מ ואומרים‬
‫וזאת התיורה א ש ר שם מ ש ה לפגי בני ישךא‪ 6‬על ‪9‬י יי ביר משח‪:‬‬
‫דרכי נ‪£‬ם וקל‬ ‫דרכיה‬ ‫למחזירןם ב ה ות־ומכןה מ א ש ר י‬ ‫מים ת א‬ ‫עץ‬
‫גתיברז־ה שלו־ם ‪ :‬א‪1‬ןד\מים בימעדז ב ש מ א ל ה עשר וכטד‪ :‬ןי ח פ ץ‬
‫(‬

‫ל‪5‬ענןצדקי לגדיל הורה מאדיר•׳‬

‫‪ !.‬קודם קריאמ הפערס אסר שגמר הגולל יברך המסעיר ברכה ז ו ‪.‬‬

‫ברוך אתה י; אלוהינו מלך העולם ‪$$‬ך בחר ב?ביאים‬ ‫‪:‬‬

‫טובים ורצה' בדכריהם 'הנאמרים בא^ח ברוך אתה‬

‫יהוה הבוחר בחורה ובמשה עבדו וב^ראל עמו ובנביאי‬
‫האמת וצדק‪:‬‬
‫‪r‬־‪* vr.‬‬ ‫‪::IT‬״‪K:‬‬

‫הפטרה ליוס ר א ש ו ן ש ל שבועות במסלפ יסזקאל‪ .‬דהי כ ש ל ש י ם‬

‫שגד‪ ,‬עד ואשמע קול םדבר ומסיים בפסוק ותשאגי רוח עסרשה‬
‫שלאסריה סמן ג׳ בפסוקי״ב‬

‫ויהי! בשלישים ^זנוז לרביעי בחמ‪$‬ה‬

‫השמים‬
 ‫הפטרת יום ראשק‬
‫‪.‬‬ ‫דוממים ואךאה מךאות אלוזים‪ :‬בסמ‪#‬ה‬
‫לחריש היא' ה^גה החמישית לגלות המלןז‬
‫ןויכין‪:‬־היזה היה דברי' יהוד• אל־־יסזקאל'‪5‬ך !‬
‫ברד וזבהן ‪1‬י‪$‬ץ' בקדים‪.‬על־גהךבבר ותהי ן‬
‫עליו שם_יד־יהוה‪' :‬ואךא ןהנה חח סערה‬ ‫ז‬

‫באהמן־הצפו^נן׳ גדולוא^ מוזללןחתוג;ה‬

‫לו סביב ומתוצה מ}ין החש‪.‬מלמתוןד^^‪:1‬‬
‫ומתוצה ךמותאךבע חיות תהמךאיהן רמות‬
‫אדם"להגה‪ :‬ואךב^ה פנים לאחת וארבע‬
‫בגפים קיאחת להם? לרי&יי‪ £‬פי״ו^רה ילף •‬
‫ם‬

‫"גח^זת‬ ‫ךגליסם^ף רגל‪$.‬ל וגיצצים'‬

‫כןלר‪ ':‬וידו אדם' מתחת י ‪3‬ג'פיך;ם_על ארבעת ו‬
‫רועיהם ופגיהם וכגפיהס לארבעתם‪ :‬דזברת‬
‫א^ה אליאחותה בגפיהם י לא יסבו בלכתן‬
‫איש אל ע‪3‬ר פגע ילבו‪ :‬וךמות פנילזם ?גי‬
‫‪$‬ךם ופגי אריה אל הימין לאךבעתם ופגי־‬
‫<טור מהשימאול לארבעתן 'ופגי־־ג‪#‬ר‬
‫לאךבעתן‪':‬ופג?זם ןבגפיהם ?רךותימלמעלה‬
‫לאי^י^מלם חוברות אישי ושתלם מביסות‬
‫אתגדתיהגה‪ :‬ואי׳ט אק‪$‬בר פניו ‪.‬ילננו ?*ל‬
‫יהיה־שמה'הרוח ללשז״ילבו לא‪.‬לסבן‬
‫בלבתן‪ :‬י וךמות ד‪$‬י(ת מךאיהם ‪0,33‬לי־א^ן‬
‫בעח־ח‬ ‫ויריק'‬
‫נא‬ ‫של שבועוח‬
‫בערות כמךאה הלפדים היא מוזהבת בין‬
‫החיות ונגה לאש ומן־הא‪ #‬יוצא ברק‪:‬‬
‫והחיות ךצוא‪/‬שוב במראה הבזק‪ :‬וארא‬
‫ז‬

‫החיות והגה אופן אחך'בארץ אצל ההיות‬

‫לאךבעת פגיו‪ :‬מראה האופגיםומעשיךם‬
‫מגין' תח‪1‬יש ודמות א ח ד ‪.‬לארבעתן‬
‫‪1‬‬

‫ומךאיהם ומעשיהם כאשר ‪.‬יהיה י האופן‬

‫בלכתם‬ ‫בתוך ד׳או§ן"‪ ^ ^ . :‬ך ב ע ת '‬
‫ילכו לא לסבו בלכתן‪) :‬לבירןן לגבר‪ .‬לסם‬
‫ךראה להם וגבתם' תלאת‪/‬עיגים סביב‬
‫לארבןנתן"‪ :‬וב^כת הסי‪1‬ת ילכו האופגים‬
‫אצלם' וכהנשא הסיות מעל האר** ךבשאר‬
‫האופגים‪/‬על א‪#‬ר יהיה־שם הרוס ללכת‬
‫ילכו <טמה הרוח' ללכת ןךאופגים לגשאו‬
‫לעמ‪,‬אם בי חח הודה' באופגים‪ .:‬בלכתם‬
‫ילכו ובע^ךם‪.‬לעמרו^בהג^אם מעל הארץ‬
‫יגשאויהאופגים"לעמתם בי רוח החיה‬
‫באופנים‪ :‬ודמות"ע^־־ךאשי‪ .‬התה רליע‬
‫כ^ין י הכךח' הגורא נטוי על־רא׳טיבום‬
‫מלמעלה‪ :‬ותחתךדלןלע כנפיהם'לשרות‬
‫א^ה אל־אחותה לאיש ‪2#‬לם מכפות לר־׳ןה‬
‫ולאיש <נזתים מכסיות להנה את נוןתלהם‪:‬‬
‫ואשמע‬
 ‫הפטרת יום ראשק‬
‫‪ # $‬מ ע את־קול כנפיהם כקול מלס רבים‬
‫[‬ ‫כקויל־שד כלכתם י קול המ^יה כקול ממך‪,‬‬
‫בעמדם תרפינה כנפיהן‪ :‬רדד'כןול מעל‬
‫לךקיע אשר^ל־־ראשם בעמדם תרפינה‬
‫כנפיהן‪ :‬וממעל לךקיע אשר _על־־רא‪#‬ם‬
‫כמראה ןאבך־ספיר ךמות כ&א ועל דמות‬
‫הכ|א דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪:‬‬
‫ז‬

‫ואךא ! כעין 'ח‪#‬מל כמךאה־אשיבית־^ד;‬

‫םציב ממךאה ‪!3‬תניו ולמעלה וממןאה מתניו‬
‫ולפ‪1‬טה ראיתיכמךאה־אש ונגה לו סביב‪:‬‬ ‫ז‬

‫במראה ד&‪#‬ת'א‪#‬ר;היה בענן ביום הגשם‬

‫־‬ ‫בן מךאה' הננה סציב הואי מריאה דמות‬
‫בבוד־יהוה ‪$‬ךאהו‪$‬פל_על פצי ׳;א^טמע קול‬
‫ו‬ ‫מדברי‪ :‬ותשאני רוח ואיטמעייאךןרי קול‬
‫רעש ‪$‬ךול ברוך כבור־יהוה ממקומו‪:‬‬
‫‪v‬‬

‫סמסמיר »‪3‬לך ‪3‬לטס אסלונוס ‪.‬‬

‫ברוך אחה יי אלהינו קלך העולם צור ‪2‬ל‪-‬הע‪1‬למיס‬

‫צרייק ??ל־הדורוח האל ה ‪ $‬מ ן האומר ןעו^ההקדבד‬
‫ו ? ן י ן ל ם ‪#‬כל־דבךיו א?זח וצךק‪ :‬נאמן אחה הוא ל; אלהינ‪3‬‬
‫‪3‬‬‫ו ז מ נ י ם ךבריף )דם־ אחד מךבריף אח‪1‬ר לא‪^;-‬ו‬
‫ז‬

‫ךיכןם כי א ל מ‪^.‬ך ‪ $‬מ ן ורחמן אחה‪ .‬ברוך אחה י; האל‬

‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫וזנאמן ןכל־ךבריו‪ :‬רחם עלתייון ם היא ביח ח?ני ו נ ע ל י כ ת‬

‫‪i‬‬ ‫ן^שחו^ןגבבןהרה‪3‬ימןנו‪.‬ברוךאחה* משמחצי‪1‬ן'‪3‬בנידן;‬

‫־'*שמחנו יי אלהינו בא^ה^הנביא עבדןז ובמלכות ^נית‬
‫דוד‬
‫נב‬ ‫של שבועות‬
‫דוד כןישיחןז במהרה;בא רגל לבנו־ על־־כסאו לא־ץשבזר‬
‫ולא עחלו עוד‪.‬אחרים את ?בודו‪ .‬כי בשם' קדשף נשבעת‬
‫‪7‬‬

‫לו ׳‪%‬א ל‪?5‬ה'נרו לעולם ועד‪ .‬ברוך אתה"‪;.‬יי מגן דודי‪:‬‬

‫‪.‬על התורה ועל העבודה ועל המביאים ועל יום‬
‫חג השבעות הזה• ‪#‬נתת לנו יי'אלהיניו ל^שוןולשמחה‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫••|‬ ‫״‪•.‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T-ITV‬‬ ‫־־‪V‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪T‬‬

‫לכבוד וקרקאךת‪.‬‬
‫על הכל* ;י' אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫לר‪1‬ברך ‪/‬מנמלי בפי כל־חי תמיד לעולם וער‪ :‬ברוך אתה‬

‫י אשרי‬ ‫יי מקדש ישראל והזמנים‪:‬‬
‫־ י‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-1:‬‬
‫הש״ץ לוקס ס״ס בילו להוליכו מן הבימה ולהצניעו בהיכל ואומל ן‬

‫יהללו את־שם יהוד‪ ,‬בי־נשנב שמו לבדו‪.‬‬

‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ :‬־ ־ ‪ :‬־ ־‬

‫הודו על־ארץ ושמים‪ :‬וירם קרן לעמו חהלה‬ ‫והקהל מונים‬

‫•י‬ ‫‪-‬‬‫‪7‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪VIV:‬‬ ‫‪•ITT -‬‬ ‫‪I VIV‬‬ ‫‪VI‬‬

‫לכל־חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה‪:‬‬

‫לדוד מןמור ליהוה הארץ ומלואה תבל ר‪1?/‬בי בה‪:‬‬
‫כי‪.‬הוא _על־‪:‬מיס‪/‬יסדה ‪.‬ועל־נהרות יכוננה‪ :‬מקלעלה‬
‫בהר להור‪. ,‬ומי־מ־ןוים בקןקוםיקךשו‪ ':‬נקי כפ‪:‬ם'ובר‬
‫ז‬

‫לבב אשר לא־נשא לשוא נפשי* ולא נישבע למרמה‪:‬‬

‫|‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪!"T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪TT‬־‪:‬‬

‫ישא בךכה מאח יהוד‪ ,‬וצדקה מאלדד ‪.‬ישעו‪;. :‬ה דיור‬

‫דךשייו מבקשי פניף‪:.‬עקבי סלה ‪& :‬או• שיורים ךאשי‪3‬ם‬
‫והניאו'פתחי עולם ויביא מלך הכבוד‪ :‬מי זה מלך הכבוד‬
‫לה‪1‬ה עזוז וגבוד להור‪ ,‬גיבור מלחמה ‪ ':‬שאו יקירים‬
‫ראשיכם ושאו פתחי *עולם רבא מלך הכבוד‪ :‬מי הוא‬
‫ך‪ ,‬מלך הכבוד יהוד‪ ,‬ץבאות הואי מלך הכבוד סרה ‪:‬‬
‫כשמחזירים הספר סין ההיכל אומליס‬

‫ועחר‪ ,‬יאבד שובה ןתח רכבות אלפי‪.‬י׳^ךאל ‪ :‬קומה יחד• למנוחחן?‬

‫אתה ואתן עזף ‪ :‬כועןןז‪.‬ילבשו־צדק וחםדיןז ירננו •־ מבור דוד‪.‬עםןף‬ ‫‪%‬‬

‫אל־השב <ןןני משיחןז‪ :‬כיי לקח טיוב נתתי לכם הורתי אל־^נזובו‬
 ‫•י סדר הכנסת ספר החררה‬
‫ע״ן חיים היא ?מחןמןים בחותומכיה מאשר‪ :‬ךךכיח ךרכי־נעם וכל‪-‬‬
‫נתיבותיהשלום ‪ :‬השיבנו יהוה אלין? ונבוכה חדש ימינו כקדם י ח׳׳ק‬

‫תפלת מוסף‬
‫אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהיתף‪:‬‬
‫ברוך אתה ל‪ :‬אלךדנו• ואלדד אבותינו־ אלהי א?רהס‬
‫ארחי ך<הק ואלךזי ‪1‬עקב האל הגדול הגבויר ןהנוךאאל‬
‫עליון גומל וחסךים טובים וקנה הכל חוכר חקרי אבות‬
‫ומביא גואל לבני ?ניהם למען שמו באהבה‪.‬‬
‫קלך עוזך ומוצנע ומגן •י 'ברוך אתה 'ל; מגן א?ךהם‪:‬‬
‫ז‬

‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע‪.‬‬

‫מכלכל חיים ‪5‬חסד מחיה מתים ‪1‬יךלזמים רבים סומך‬
‫ניטלים ןרופא'חולים ומתיר אסוךיםיומקלם א‪.‬מונתולי'שני‬
‫?נפר מי כקוף בעל ;בורות ומי דומה לך מלך ממית‬
‫ומח?הומצמיח לשמגה ו;אמןאחהקהחיוחמתם'‪ .‬ברוך‬
‫אחה יי מחיה המתים‪" " :‬‬
‫‪T‬‬

‫י‬ ‫•י‬ ‫‪-‬‬ ‫ג‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫א ח ^ ק ה ^ ו ^ ^ ף ^ ו ש }קדוחים ?כל יום‪.‬יהללון! פלה‪:‬‬

‫ברוך אחה';י'האל הקדוש‪:‬‬
‫אחה בחרתממכלהעמים ‪ .‬אועח אוחנו וךציח בנו‪.‬‬
‫ורוממחנו־ מכל הןשונוח ‪ .‬ןקך^חנו• ?מ^יותיף‪ .‬ןקרלתני‬
‫מלכנו^עבוךחף [ ן׳שמף הגדול ןהקדו׳ש';נלינו' פןראח ‪:‬‬
‫וחחךלנו־ ל; אלהינו באהבה מ‪1‬עדים לשמחה חגים‬
‫ממנים ל^ון\'את־יום'חג השבעוח הוד‪ .,‬ןמן מיזן‬
‫חוךתינו• מקרא־קדש״זכר ליציאת מצדלם‪.‬‬
‫'ומפני'חטאינו גלינו מאך^נו וניזרחסנו‬
‫מעל אךמתנו ואין אנחנו'ובולים לעלות‬
‫ולראותי‬
 ‫נג‬ ‫של עבועוח‬
‫ולךאות ולהשתוות לפניך ולעשות‬
‫חובווץגו בבית בסיךתךב^תהגדולוהקדוש‬
‫שנקרא "שמך י עליו ספני היד לשלוחה‬
‫כסקךשך ‪ :‬י יהי רצון מלפגלך לי אלהיגו‬
‫ואלהי אבותינו מלך רחמןיש^שוב ותרהם‬
‫‪.‬עלינו ועל מקךשך ברסמיךיהרבים ותבנף‬
‫מהרה ותגדל בבודויאביגו מלכגו גלה ?בור‬
‫מלכותוז^עליגו' סהרה ןהופע י והןשיא ‪.‬עליגו‬
‫לעיניי כל חי וקרב 'פזורינו י מבין הגולם‬
‫ונפוצותינו כגסימירכתי־אךץ וסביאגו לציון‬
‫‪.‬עדך כ!ץה ולירושלים בית מקדשך כשסחת‬
‫עולם ושםגעשהלפגץז אתקו־כגותחובוקיגו‬
‫תמידיים כסדרם 'ומוספים‪:/‬הלכתם‪ :‬ואת‬
‫מוסף יום חג השמעות הזה ‪ & $ 1 .‬ז‬
‫ונקריב לפניןז באהבה כמצות רצונןז‬
‫;‬
‫במי ^ ה ב ^ ע ל י נ ו ' לתורתך על יךיימ^ה‬
‫ע‪3‬ךןז מפי קבודך באמור‪":‬‬
‫ומום הבכורים ?הרךמס מחה חרשה לח־זוה‬
‫ב ב ת י כ ם מפןרא־ר|ךש יהיה לכם 'כל־מלאכת עבדה‬
‫ל א י ח ^ ‪ :‬ןהקרבחם עולה לריח ניחח' ריתה 'ןךים‬
‫בני־בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה‪:‬‬
‫ומ;חחם ונסכיהס כמדבר ‪#‬לשה עשרצים לפר‪.‬‬
‫ושני‬
 ‫מוסף ליום ראשק‬
‫יעןבי‪.‬עידנים לאיל‪ .‬ועפרון לכבש דין כנסם‪ .‬ושעיר*‬
‫לכפר‪ .‬ושני תמירים כהלכתם‪ :‬י י '‬
‫אלוזינו ואלךזי אבותינו מלך רחמן רחםןןלינו טוב ומטיב‬
‫הדרש לנו ישובה אלעו בקמון' רסמיף בגל!לאבות ‪#‬ן‪*5‬‬
‫ךצ‪1‬נף בנה ביתןז ?בתחילה וכונן מפןר^ף ‪.‬על־מכונד‬
‫והראנו בבנעו ו^ו?חנו'בתקונ‪,7/1‬שב 'כ ‪0‬נים לעמידתם‬
‫‪7‬‬
‫‪:‬‬

‫ולדם לשירם לזמרם והשב ‪.‬י^ראל לכיסים ץשס נעלה‬

‫ונךאהיונקתםוה לפרןז ?שלש פעמי י רגלינו ככתוב‬
‫בתורתף שלוש פ;גמים בשנה יראה כל־זכירף את־פני ן;‬
‫אלהיןז במקום א‪#‬ר י ?חר ?חג המצ‪1‬ח י ו?חג 'השבעות‬
‫י‬

‫ו?ה'גה?‪1‬םחןליא^אר^אח־פני^י ר;קם‪:‬איש ?מתנת‬

‫;דו כברכה י; אלרזיף ‪5‬מך נסך^ך‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫!ך‪,‬ש‪:‬אנו‪;/‬י אלהעו ‪#‬ח ברכה מועתןז להיי‪.‬ם ול^לוס‬

‫ליטמחה ו ל ^ ו ן כ א ‪ %‬רצית ןאמךת לברכנו‪:‬‬
‫יןךשנו במץותיף ןתן ויןלרןנו ?תורתף שבןןנו מפזובף‬
‫ושמחנו בישו^תף וטהר'לבני ל ן ? ר ף ?א^ת ןמחילנר‪.‬י;‬
‫אלהינו בשמחה ‪ pfctoi‬מועדי‪.‬קך'שף‪ :‬ר^מחו?ףף?ראל‬
‫‪:‬‬

‫מקךשי ‪#‬מף‪ .‬ברוך אחה ;י מקדש י‪|/‬ראל'והזמנים ‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫רצה לש״ץ פס בריכה סמצא נסו׳ סמסזור‪.‬‬

‫רצה ן; אלוזיגו בע?מז‪ ,‬ןשךאל ובספלחם‪ .‬ןה׳שב את‬

‫העםךה לדביר ביתף ‪.‬ואשי ‪.‬ישראל ורןפלתם' ?אהבה‬
‫סקבל ?ךצ‪1‬ן ור‪.‬הי לרצון חמיד‪.‬עבודת‪.‬ישראל עמף‪ .‬י‬
‫ןחחדנה ‪.‬ע‪0:‬־נו• בישו?ף לציון ?רחמים‪ .‬ברוך אחה‬
‫המחזיר יכינהו לציק‪':‬‬
‫מולים דמנן‬
‫מוךיס אנחנו לך'שאחהן מודים ‪:‬אנחנו לך שאמה הוא יי‬
‫הואייאלהיינוואלהי אבותינו אליךני !אכ‪\1‬אב‪1‬תינוא‪6‬זי ‪3‬לב&ר‬
‫יוצתו‬ ‫לעולם‬
‫נד‬ ‫של שבועות‬
‫לעולם ועד צוד חיעו מג! יוצרנו יוצר בראשית ןרכות והודאות‬
‫יישןןנו‪.‬אתה'הוא לדור ודור לשמןז הגדול‪ .‬ודגןחש על שהחייתנו‬
‫ןקי_מחנו כן תתנו ות_קןטנו ותאסוף‬
‫נודה לף ונספר לזהלחף• על‬
‫ןליותינו• ייחצו־זת קו־שן? קטמו־ חל‪,‬יןז‬
‫חיעויהאסוךים' בילף מל‬
‫ד‬

‫ולעשות ךצצף ולןגבךןו בלבב שלם‬

‫נ^מהינו הפקודות לך מ ל על שאנחנו מודים לןי ‪ .‬ברוך‬ ‫ז‬

‫נסיף ‪??/‬כל־יום עמני•נעל אל ההורא‪1‬ת‬ ‫‪:‬‬

‫^כל־עת‪.‬ן‪3‬ר^בצך וצדדים‪ .‬הטוב‬

‫כי לא־כלו רחמיזז והמרחם כי לא־תמו חסדיף מעולם‬
‫‪: n‬‬ ‫יגו‬
‫קו;‬
‫ועל כלם ין*ברך וירומם שמה מלכנו תמיד לעולם ועד‪.‬‬
‫וכל החיים יוךוןז סלה ויהללו את שמןז?א‪5‬ת האל לשבתנו‬
‫יעזךחנו• סלה‪ .‬ברוך אחה ל; הטוב ׳שמף ולף נאה להודות‪:‬‬
‫לש״ז א״ו אם־תינו ברכנו בברכה המשלשת גיתיורה הכתובה על ידי משח‬
‫זי‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪|V •.. :‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫" ן‬ ‫‪:T‬‬ ‫״ן‬ ‫‪J‬־‬ ‫••‬ ‫‪v:‬‬

‫‪ W‬אי׳דן ו‪-‬בנע כד‪1‬נים עם קד‪1‬שןז כאמור‪ :‬ןברכף י;‬ ‫עבדןז האמורה‬

‫ןףממךף־ יאר ;‪$< 1‬ניו אל;ןז ויחנך ‪ :‬לש־א יין ‪$‬נמ *לןף דשם לף שלום‪:‬‬
‫ז‬

‫שים שלום טובה ו?ךכה חן;חסד ןךסמים ןגלןני הגל‬

‫ןל־^ךאל עמןז בך‪3‬נו‪¥‬בינו כל^ ?אחד ?אור פניף ‪9‬י‬
‫?אור* ?רף נתח לנו י; אלהינו חוךחיחףם ואהבת חסד‬
‫וצדקה ו?ךכה וךחמים וחיים ףטלוס וטוב בעיניןז לבדך‬
‫את־ע?ף ן^ךאל ?כל־עת ובכל־שעה ב^ממןז‪' .‬‬
‫‪T‬‬

‫המברך את־עמו‪.‬ישראל בשלום ‪; , :‬‬ ‫ברוך אחה‬

‫אלוזי;צור לעיוני םדע ושפתי מדבר מרכך* ולמקללי גפשי תד‪1‬ם‬
‫ת ר ‪ 9‬ת ח לבי בחיוךתף )למצלקיף וקרח־ף ;פשי ןכל‬ ‫^‬ ‫_ ‪ b 2 H‬ח‬ ‫ן^מי מג<ך‬
‫מחושבים עליך עהמרךח הפר עצותם ןקלקל מ ר י ב ת ם ‪ .‬ןמ(ח ?‪PP‬‬ ‫י‬ ‫י‬

‫ש מ ף ^ ח למען‪,‬ימעף‪,‬עשה למק גןךשתןז ‪,‬עשה למען היירסר *‪WPr‬‬

‫ידןקצון ןדידיף הושיבה ןמינף וענבל‪: :‬הוו לתמין אמרי <‪5‬י למי^ן ל?י‬
‫?פנןף » צוךי ונאלי‪ :‬עשה שאם במרומיו ודא _יעשח שלום ןגליני יעל‬
‫כל‬
 ‫מוסף ליום ראשון‬
‫^ל ‪.‬ישראל ואסרו• אמן ז יהי רצון לפגיף יי אלוזינו ואלהי אבותינו שיכנח‬
‫בית המקדש במוןח מסיט ותן חלגןנו בתיוךחף ‪:‬‬

‫ושם נעבדך כיראה כימי עולם וכשנים קדמונית ‪.‬‬

‫וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עילפ וכשנים קדמוניות ‪:‬‬

‫סם״ז סוזר החפלה ואומר קדוםמ נעריצך‬

‫נ^ריצף ונקךישף ?סוד *שבלי שירן שךפי קדש המקדישים‬
‫ש?‪1‬ןז' בקךיש‪ .‬ככחוב על‪.‬יד‪.‬נביאף י"ויןיךא ‪/‬ה אל זה נאמר‬
‫קי״ס‪.‬קדוש ו קדוש קדוש ן; ץבאוח ?זלא כל־האךץ'כבודו‪:‬‬
‫ז‬ ‫ד‬

‫<י כבודו מלא עיו^ם םשחןיו שואלים ןח לוה‬

‫ברוך יאמרו‪:‬‬ ‫איה מקוים ?מרז־ ?‪•ppj‬‬

‫חרק ברוך ?בוד ן;מיקומו‪:‬‬

‫ח׳ ממקומו הוא ‪.‬יפן ברחמים דוק_עס החסרים שמו‬
‫עךב ובקר בכל יום תמיד §עמים ?אהבה שמע אומרים‪:‬‬ ‫״‬

‫קיח'שמע^ראל *י אלהינו ן; אחד‪:‬‬

‫אחד הוא אלהינו הוא אבינו'הוא מלכנו• הוא מושלענו‪.‬‬
‫ותא !שפדענו^ברחמ? שניח לעעיכל־חי להיוחלהם‬
‫י ק׳ אני ^אלוזי?ם‬ ‫לאלהים‪:‬‬
‫אדיר אדירנו• יי ‪#‬ד*ינף מה אדיר שמף בכל הארץ ‪ :‬ודלה ן; למרך •‬
‫על פ;ל דאךץ ‪3‬יום נזחוא ןוזוח יי אחד ושמו אחד‪.:‬‬
‫ו?ד?ךי רןל^זןז כחוב לאמו־ ר‬
‫קו ׳ח ‪.‬ינןלןדי; לעולם אל]דך צק לדר ודר הללרה‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫ח״ לדור ודור כניד גךלף ולנצח נצחים קך^חף ניןרי׳ש‬

‫ושבחף אלהינו מפינו לא;מוש לעולם ועד כי אל'ש^ך‬
‫‪^,‬דול ופןדוש אחה‪ .‬ברוךאחה י;האלהקד‪1‬ש‪:‬‬
‫פפ״ז סחר ס&פל״ עד ושני תמירים כהלכתם ואס״כ אומלים אתה מחלת‬
‫אחה‬
‫נה‬ ‫של שבועות‬
‫ודע שעססצת ]אמס •‪:‬נסצמ[ על ]מ״פ ומצות צ״‪ [0‬היא הקדממ כפייטן‬
‫ומכאן ואילך מהסיצ לספור התרי׳ג מצומ )דיני ממונומ כוי(‬
‫מיוסד ע פ א־ב‬

‫ק׳ אתה הגחלי] תורה לעסף‪ .‬וכאב את בן‬

‫אורצם‪:‬סרת‪' :‬בימינך כתבו; ך?רות היים‪.‬‬
‫ום^וכעתיף חנןקו^ תוכחותמוסר‪ :‬גדל‬
‫;ינשיין' ואזהרות ךדבה‪ .‬מצות עשה ומצות‬
‫ראהעשיה‪ :‬דיני ממונות' ודיני נפשות ‪.‬‬
‫ונגינת מום בגותגי"מומים‪ :‬הזהרתי שופטים‬
‫בל שחד רישע למות‪ .‬וצואת'שוטרים'לבל‬
‫‪ :‬־‬ ‫;•‬ ‫‪:‬־־ד־‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫הכר‬
‫המפרש ז״ל כל ימי גדלתי בין הסכמים ולא יכולתי לעמול על כוונת‬ ‫כתב‬
‫המחבר ושמעתי כי סס המסגר היה ר• אליהו כזקן מופלג בסכמה ובזקנס‬
‫ואולי לגודל סכעתו ובקיאותו‬ ‫‪4‬‬ ‫והיה בבית האסורים בעת שסבר זה הסדר‬
‫וזכירתו העלה סדרו געל פה בלא ספרים ראוים למלאכה גדולה כ ז ו ‪ .‬ואם כן‬
‫הוא כנוס דעת יכו בשניי הסדרים‪ .‬ומאסר שבאנו לכלל זה ‪ .‬יש לנו ללמוד‬
‫זכות ולומר שסמך המסבר על לאו ללא תסור‪ .‬ולכן מנת גם מצות דרבנן ‪.‬‬
‫וסלק אומן לשמנה פרקים גלולים וכל פלק לשנים ועשרים קנוניה ‪ .‬ס ‪p‬‬
‫אסל מל סלר אלפ״א ביתא וסרק אסל מל סלר משר״ק וכן ט ל ס ‪ :‬וכבל סובא‬
‫נסלק הראשון במבוא הפיונוים באות א ר׳ אליהו הזקן בעל אסוסו של לנינו‬
‫האי גאון כוי לכן הלין עם לשיל בתשובה שלו שרבינו שמעון סגלול הוא שיסד‬
‫אזהרות ]אתה כנסלת[ והוא היס נר סגולתו של ר׳ אליי הזקן שיסל אזהרות‬
‫]אמת יהגה סכי[ מכ״ל ע״ש ‪ :‬והרב הגאון ר׳ ישעיה ברלין תעה עצ שלא מנס‬
‫סמצוה הראשונה שבדירה פרו ורבו • וכל המתבליס עינוהו בשסלס‪ .‬וסלילה‬
‫לאותו צדיק לש כוס מלספור מס שכתוב בתסלמ המולה ‪ .‬מול כשב ונם ראיתי‬
‫נמסכת )ניב די קמה( בתוספת ד״ס ו א ץ השביעית כר של״ת הגיה מס שיסל‬
‫ר׳ אלי״ הזקן )זמן עשר כס‪ q‬כי ילונו ולא במבסנו בסצי ימיו יעזבנו(! ע״ש‬
‫וכ״כ תוס׳ )מכו׳ ד׳ ג ( ד״ה איכא דאמדי וכוי‪ .‬והנה כפי מה שהועד‬
‫שאזהרות ]אתה בנתלת[ ט׳ תקנו ר׳ אלים הזקן ולא נמצא נפוכו מ״ש ר״מ‬
‫אשר ע״כ כל המצות שצא נמצאו נאזהרוס זו שגגות המעסיק תמוש ה י ו ‪ .‬ולא‬
‫מכבדות מיני הזקן‪ .‬וכן לא מצאתי הכא מ״ש מוספו״)נדה ד׳ לי( ולנינו אליהו‬
‫אלא ע״כ כדאמרן מעשתס בשגגת המעסיק עכ״צ‬ ‫הזקן ]יומא ד ס[‪,‬‬
‫מהלי״ב ‪ .‬ונראה לע״ד שמכל כראייות שהביא < הגאון מונס דצאכהאומלי©‬
‫שהאזהמת ]אתה הנסלס[ מקנו ר׳ אליה ה ז ק ן ‪ .‬ולא למלות נוקי פריקי נשגגית‬
‫המעתיק‪ .‬אך הדין פס רש״ל בתשובה שלו שרביט שעמק הגלוצ יסד סאזהלומ‬
‫ובמו מסי מכות‬
‫‪,‬‬
‫שצ ]אתה סנסלס[‪ .‬ומס שמואל בסוסי במס״ ב״ב‪.‬‬
‫ונסר‬
 ‫מוסף ליום ראישון‬
‫הכי פנים‪ :‬ושבועת העדות וקבועת הפקדון •‬
‫ושבועת סעלם דבר לשלום גזל והשב אבדה‪:‬‬
‫זקוק ביתי דין בדרישה ובסקירה‪ .‬סגדזךרי‬
‫גדולה וםנהדרי קטנה‪ :‬חזוק' בית דן‪5‬ארבע‬
‫מיתות^‪.‬עבירה ועגש שלה‪ :‬מרפה להוליך‬
‫וגבלה למכור לגברי‪ .‬בלחלב לבל דם ‪#‬לא‬
‫לאכול‪ :‬נין לנסך ל‪5#‬ן להדליק‪ .‬לעשירון ו‪#‬תי‬
‫הלוזם ^רשיקלי לכרכןל‪ :‬כוזגים ל^רת ולרום‬
‫לעורר‪ .‬ערומות ומעטרות לעךי ‪ 3‬ע ך ‪: #‬‬
‫ז‬

‫‪ ,‬לחיים‬ ‫‪,‬‬
‫ובסו׳ דנדס שר• אליהו יסד באזהרר ]זמן עשר כסף וסבילה בזמנה[ כוונתם‬
‫היה על האזסרו׳ של ]אמת יהגה סכי[‪ .‬וכנים הס דברי הלז״הה במבוא‬
‫הפיוטים הנדפס בסלק ש‪:‬י ע״ש ‪ 1‬עול כשב הרז״הה בהקדמת ]אמס הנסלס[ וז״ל‬
‫ומס שהכניס הפיינון מצות לרננן בכללם אין עליו תסיסה כ ל ל ‪ .‬כי הלך‬
‫־בשינומ בעצ הלכות גלולות שגם הוא מוכה נר סנונה ומקרא מגילה ודומיהם‬
‫בכלל תרי״ג מצות‪ .‬וכבר נסלקו בזה גלולי ישראל ה״ה הלמנ״ם והלמבין בס״‬
‫המצית בשורש הראשון ע״ש ותראה נפלאות תל^ם לעים‪) .‬וכן מצאתי בהקלמת‬
‫סרמב״ם לספר המצות שהרגה ללבר נגל המסברי האזהרו׳ וכתב שם אבל במובן‬
‫מהדברים נמשכו בו אסר בעל הלכות גלולות(‪ .‬וכן כמנ לי במכתג ילילי מ ׳‬
‫הסכם השלם מוהר״ר יאקב בעל נםצת בנימין נל״‪ ,‬וז״ל עיינתי בהלכות גדולות‬
‫‪,‬‬

‫ומצאתי בכמה מקומות סגנון אי ולשון אסל לפייטן עם בעלההלכות‪ .‬והעתיק‬

‫הנה איזה מקומות‪ .‬בס‪-‬ג במ״ע והסיאת א ס ‪ .‬והלואת א נ י ו ן ‪ .‬והלא ממש ל״‬
‫הפייטן בפסקמא שניה אות הי‪ .‬עולבס״ג וימים שמינה עשר ולילה אסל לגמור‬
‫בהן את ההלל‪ .‬הוא‪ .‬בעצמו ל׳ הפייטן בפשקא אסלונה אות ר ‪ .‬ועול בהיג‬
‫‪-‬מצות כהניסללמל לעשות יציקות ובלילות ופסיתות מליסות תנופות הגשות קמיצות‬
‫הקטרות שפיטות ומציקות קבלות והזאות וקלונ ללשון זה נפסקתא שלישית‬
‫אות גי‪ .‬ועול בה״ג תקיפות שופר בר״ה ועינוי בי‪ .‬״‪ .:‬והוא בפשקא ראשונה‬
‫‪,‬‬

‫אות ק•‪ .‬וכאלה לנות שתפש הפייטן בלשון ‪3‬ה״ג‪ .‬ובשיטתו הלך לבטש‬
‫^לרכו‪ .‬ואמר עול הסכם הנזכר מלגלא בפומי לאנשא שהפייטן שכח למנות‬
‫מצוס ראשונה והיא מצות ס״ו‪ .‬ואנכי סקרמי ומצאתי שלא מנה מצוה אסדוכה‬
‫והיא כתיבת ס״ת‪ .‬וזה פלא שישכס מציה ראשונה ואסרונה לכן נראה שאין‬
‫שכסה לפני רוסב בינתו של המסבר‪ .‬רק שכלל בו מצוס אסלת כללכו־ בכצ‬
‫הסיוט הזה לכלול כמה מצות‪ .‬כאשר יבואר בפיסקא א׳ אות ע ו פ גסבפיסקא‬
‫די אות נ׳ עיין עליהם ‪ .‬לכן י״ל שמצות פ״ו נכלל בלבריו בפיסקא ששי אות‬
‫נ ומצות כמעת ס״ת בפסקא ה׳ אות יו״ד כמפורש עליהם ע״ש‪ .‬עכ״ל ‪,‬‬
‫נו‬ ‫של ׳שבועות‬
‫לרוי_י‪.‬ם והזרע ןהקבה לתת לכהן מאת העם‬
‫ומאתזוביחי הןבח‪ .‬ראשית מ ז מגמר צאן‪:‬‬
‫מעשיר בהמה' וקדוש בכורות‪ .‬ופריון הבן‬
‫ונדר והקדש‪ :‬נטע רבעיודוי מעשר‪9 .‬קרא‬
‫בכורים'ברכות והללות‪:‬שמחת בית השואבה‬
‫לשמוח בחנ‪.‬סכה ולולב!ערבה ובסוף המלם‪:‬‬
‫עריות להסריש נדה לד׳רסיקי סליצה ךבום‬‫ז‬

‫וספר‪$‬ריתות‪ :‬פרישת'סוטה ופרשת יעניה‬

‫ערופה‪.‬תפלין ומזוזות ו‪£‬צות צ ‪ £‬ת ‪ :‬צואת‬
‫כהנים לברןי קהל ועדה‪ ,‬ופקוד לרם לענות‬
‫בקול רם‪ :‬קריאת <מועדים וןמני ךנלים‪.‬‬
‫תך ;עה בראש השנה וענויי נפש ביום‬ ‫ז‬
‫(‬

‫הכפורים‪ :‬תלים לעלות בשלוש פעמי שנה‪.‬‬

‫ומתנות ידים מבריבוסיף'‪ :‬של‪$‬ים ועולות‬
‫זבחים ונסכים ‪ .‬י נךרים ונדבות חטאות‬
‫ואשמות‪ :‬ח׳ תמידין ומוספין בשבתות‬
‫^שלשרת‪?£‬ניו‪:‬‬
‫ע״פ תשר״ק‬

‫תודהומגחה כשבה ושעירה‪ .‬תורים ובני‬

‫יונה‪/‬ועשירית האיפה‪ :‬שמטים ויובלות‬
‫ודיטוב הקופות ‪ .‬וספירת הע‪$‬ר 'שבעה‬
‫שבעות‬
‫פירוש י‬
‫נסיק»‬ ‫וסאמס‬ ‫וכר עשיריפ האיפה על שגועס מלוה והעלם ל ג ר ‪.‬‬ ‫תורה‬
‫‪cfi‬‬
 ‫מוסף ליום‪.‬ראשק‬
‫שבעות‪ :‬רבית האבלונשך הן^ף‪ .‬השמפ*ת‬
‫מלוה ונאלת ממכר‪ :‬י קריאת דרור ושדוד!‬
‫חפשי‪ .‬הפוש הנךצע ביובל והאמה ‪'3‬סמן ‪:‬‬
‫צדקצךק לרדוף אמת ומשפט לעשות‪.‬פעלת‬
‫‪£‬כיר נ ל ףןלין עד בקר‪?':‬ליאת הדין ללמד‬
‫מלשבת הגזית‪ .‬ומיתת חנק לעשיה נ ז ך ו ן ‪:‬‬
‫עשלת פועקה לבל‪.‬יפד הנופל‪ :‬וערי מקלט‬
‫לרוצח בבלי ידעת ‪ :‬סדרי קרב ומשודן‬
‫מלחמה‪' .‬אזהרת שוטרים ושרי צבאות־‪:‬‬
‫נקיות לכ‪:‬ת'קבא לשמוח בבלה‪ '.‬מ א ר ס‬
‫ז‬

‫ובוגה לנוטע ורך הלבב וקדוש מסנה מערות‬

‫דבר‪ :‬מוצא שפתלם בדבר ושבועת האסר ‪.‬‬
‫מ§צת פה בגדר לקפד ולקים‪ :‬לבישת‬
‫שעטגז וכלאי הכרם‪ .‬ךךבעתינהמה‬
‫והרכנת‪.‬האיק‪ :‬כתגות כבוד להלבדש‬
‫לכיהגים‪ .‬ואזהרת‪.‬עבדה לבל לקרב כל ז ר ‪:‬‬
‫לךעוגיס להשמיד ואובות'להכרית‪ .‬ל!דות‬
‫ז‬

‫‪^.‬מימים לקבל קמימה‪ :‬טהרה ונקיות מ?ב**‬

‫י ממזר י‬
‫©ידוש‬
‫‪ptfbv‬‬ ‫ט ימלא־ ממן דבל ‪:‬‬ ‫‪ cfi‬בסימן‪ .‬משא״כ העבד‪ .‬שליאת הדין‪.‬‬
‫ס‬‫הגזית‪ .‬מקום סנהדרי גדולה; נקיות לביש‪ .‬נקי יסים לביסו שנס אתת ו ש »‬
‫ו ג ף ‪ .‬וקיל‪.‬ש מסנה ‪ .‬מפלות דבר שנאמל והיה מסנן קדוש ולא יראה י ד עלות‬
‫• <&נל‬ ‫‪'°‬‬‫ם‬ ‫ע‬
‫‪°‬‬
‫‪0 , 5 0‬‬
‫לגל )לגרים כג מ י ( ‪ .‬להיות תמימים ״‬
‫ס מ י‬

‫התימה‪ .‬לקבלת התורם הסעיעה‪ .‬סהר• ונקיו• וכר בשגיל עסרם ונקייס ל ‪$‬‬
‫ינוא ממזל ועממי וט״ וכמוהו נסי מאמר השכל דינור םג״מי ע״ש‪a i p r .‬‬
‫למדיל‬
 ‫נז‬ ‫של שמעות‬
‫ממזר בקהל‪. .‬עמוני ומואבי פצוע דכה‬
‫וכרות ש?בה‪.‬ססימהו‪9‬ריקהותוכחות שנאה‪.‬‬
‫וקללת חרש ומכשול'עור‪ :‬י זריזות להבדיל‬
‫ביןהטמא לטהוהושקוץ חיה'ובהמה'טמאה‬
‫המבךלה לטמא‪ :‬ואתו ואת בנו ?יום ארד‪.‬‬
‫וגיד תשה וא?ר' מן החי ובשר כחלב ‪:‬‬
‫הלזיאת״אח והלואת אביון‪" .‬הבילת רמים‬
‫וללב והשבת העבוט'‪ ':‬דברייהותת עון‬
‫ז‬

‫וקרבן חטאת‪.‬סמיכה ותנופה כפךהוסליחה‪:‬‬

‫גגבה ואבדה י טריפה ושבורה וחבויה ‪.‬‬
‫תשלומי כ‪5‬ל ותשלומי אךבעה וךומשה ‪.‬‬
‫שומר חגם י והשואל גושא שכר והשוכר ‪:‬‬
‫בעור חמץ ואכילת מצה‪} .‬הרון חק לחוג כל‬
‫שבעת הימים‪ :‬ח׳ אף פרשת שקלים להזכיר‬
‫אותה ככל שנה ושגה‪ .‬ו?רעגותעמלק ופרה‬ ‫ז‬

‫אדמה והחדש הזה לכם'‪':‬‬

‫ז‬

‫‪V T‬‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪V I :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪*.‬‬

‫ןףפ א״כ‬

‫אכדוגת מומים מלהגיש בעל מום‪ .‬מומי‬

‫אדם" ומומי בהמה ‪ :‬ברית מלח שלא‬
‫־־‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ I‬״ ‪X‬‬ ‫‪X X‬‬

‫להשבית‬
‫פירוש‬
‫להבליל וכי׳‪ ..‬צריך לזרז עצמו לידע להגדיל ג ץ סמא לססול ןלשקןסגזמאים •‬
‫הסיאמ ‪ obo‬וסי אידן ע מ ן ‪ .‬דגלי הודאש עין שנאמר וסהוולו ‪.‬אם עונם‬
‫)ויקרא כ• •מ(‪ .‬זכרון סיק‪ .‬זאמ סוקס הפספ‪ qb .‬פלשי שקלים ו‪0‬״‪?» .‬ן‬
‫‪7‬׳ פרשיוס מגואר גפי גשלא למגילה •‬
‫א ב ח נ ת )מומים יכו ( להגסין גקרגנומ ובעקריביהם םכמים שלא יסיו‬
‫‪,‬‬

‫בעלי‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪(M.HIJ‬‬

 ‫מוסף ליום ראשץ‬
‫להשבית‪ .‬להקריב אותה על כל קרבן‪ :‬גם‬
‫בלילה ו‪$‬תיתה קמיצה והקטרה‪ .‬הקרבה‬
‫והגשה קבלה והדה‪ :‬דין'הבכור קטול נץ‬
‫ישרם‪ .‬ומשפט איש כי ימות ובן אין לו ‪:‬‬
‫הנצים יוןד לקוץ כף שולחת יד במבושיו‪.‬‬
‫מגרה מדון‪ .‬כלי נברןזל אשר‪ ,‬ושמלת א^זוז‬
‫על גבר‪ :‬והקרבת גרי צדק לגור יחיד‪ .‬ולקים‬
‫ךוקים כמח?שי מןריןי צועגים ‪ .‬ולחון‬
‫גרי שער ולוזאהילם נבלות‪ :‬זריקת דם והקטר‬
‫חלבים‪ .‬לשרוף יבאש בבקר כיל הנאכלים‬
‫ליוםאחד‪ ':‬חלם וסלה ושמן שרפה לתת‬ ‫י‬

‫לכהן י‪ .‬והאשם המיושב ממי'שאין לו גואל‪:‬‬ ‫ז‬

‫טמאים לג‪5‬ש אדם לעשות פסח שגי‪ .‬ובל‬

‫הוצאת בשר חוצה ושבירת העצם‪ :‬יציקת‬
‫שמן המשחה על ראש כהן גדול‪ .‬למלא ידיו‬
‫לכהן תחת^ביו‪ :‬כל מעשה יום הכפרים‬
‫לעשותן כתקגן‪ .‬לכפר‪.‬על הט^תיגו אךות‬
‫בשגה‪ :‬לקום מ?גי שיבה ולהדר ‪9‬גי זקן‪.‬‬
‫אזהי־ה‬
‫סירלש‬
‫ונו׳‬ ‫מינים ישי ונוי מפ־ס ני ינצו אגפים יסיג‬ ‫נפלי מומים ‪:‬‬
‫)לנריס ניה ייא(‪ :‬מפין צופנים ‪ ,‬מענולפ פ י ן מצייפ יעשיס ואהנמס אפ‬
‫» ל ני גלים סייפס נאלץ מצליס )לגלים י ״ ט ( ‪ .‬וצפון נירי שפל דכ‪0‬י‪3‬‬
‫לנלאשר גשפלין תסמהואנצס וגילי שפל היינו הנליםגאיז שלא קנלו ם‪0‬ול»‬
‫אנל נילי צדק קבלו הפילה ‪ :‬שמן שליפה שמן של מלומה שנפמא קלד ‪p<0‬‬
‫שליפה הואיל ולפריפ טופל פהלי אשול באכילה‪ ,‬וסאפמ הפושנ וני• שנא»‪3‬‬
‫‪,‬‬

‫ואס‬
‫נח‬ ‫של שבועות‬
‫אזהרה שלא סלף־ רכיל ושלא לעמוד_על‬
‫דם ר ע ‪? :‬מיות דיןהחובל'בחבירו לחלבי‬
‫נסמשה !־ברים במק וצער 'ורפוי לשנת‬
‫ולשת‪ .‬ןנוגף אשה הרה'לשלם'דמי ולדות‪:‬‬
‫נקיימה 'ונטירה"להרחיק מלב‪ .‬י ןשויכב עם‬
‫נסד?ת להביא אייל אשם‪:‬שכט לנ‪$‬ש ונתינת‬
‫קעקע‪ .‬קךחת והקפת ראש והשחתת פאת‬
‫זקן‪ :‬עורןז ומפליא כנדר ותמורת בהמה‬
‫בבהמה‪ .‬אתנן זונה ומחיר נ ל נ לתעב מדביר‬
‫קדש‪ :‬פועל הבא נקמת ירע שלא להניף‬
‫לךמש‪ .‬ושביר הבא ב‪5‬לם שלא לתן אל‬
‫נלי‪ :‬צואת בוצר סנךם להשאיר עוללות‪.‬‬
‫וחונט זתים שלא לפאר אסךיו‪. :‬קרב נהלל‬
‫יסרב ונוגע במת או בעצם אדם או נקבר‬
‫יטמא שנעת ימים‪ .‬להזות ‪.‬ע‪$‬יו מי הגדה‬
‫•ניום השלישי וביום השניעי"‪ :‬ךאלת נגעים‬
‫להסליט ולהאיר‪ .‬נהרת לצךנת שאת‬
‫וספחת‪# :‬חין ומטה'ונתקי'ראש תקן ‪.‬‬
‫קרחת וגניחת ןכליכהקילטוד‪ :‬תיתורת‬
‫צמר‬
‫פירוש‬
‫ואס אי! לאיש נואל להפינהאסס אליו האשם העושנ ל ט לנהן)ג»לנל כ׳ פי( י‬
‫קיספ והקפת ראפ נינ גכ״של ייפ ונ;(»ססני ונמו שאזיל במס׳ מנית ‪7q‬‬
‫‪ :‬נ׳ * ייני! ללבופ נל הלאש ס׳ל נלאפ' וני׳ וננ״ אפלפ נל& קלפת וננספ‬
‫הק»ט הלאש ונר ואיגט מון ני אין ענינס לנאן ומל נזנילם הפייטן‬
‫נסין ספסקא ;‬
 ‫מוסף ליום ראשון‬
‫צמר ובשתים בגד השתי והערב• לקרע‬
‫ול^רף ולכבס שגית‪ :‬י‬
‫‪.‬‬ ‫ע״פ היער״ק‬

‫תוצאת משרת אל מחוץ למהגה‪ ,‬לטהר‬

‫המצךע בעץ אךז ואזוב ובשלי תולעת‪:‬‬
‫שחיטת צפור אחת'ושלוח אתת‪ .‬תגלחת‬
‫שער ראשו הקנו וגנות עיניו‪':‬ראש כהונות‬
‫ידיו ורגליו להציק בשמגים‪ .‬ותנוך אזנו‬
‫לחטא בדמים‪ :‬קירות נרדם לטךדם מנגע‪.‬‬
‫ועפר גתיצה להשליך אל חוץ‪ ':‬צואת טמאת‬
‫הזב וגיבלות דוה‪ '.‬זבה גדה ויולדת‪ .‬לטד׳רס‬
‫בקרבן'‪ :‬פתוי לב איש אם ודאה קרי‪; .‬בא‬
‫במים לפנות עךב‪.:‬על ראשיבהנים ‪#‬לא‬ ‫ד‬

‫להעלות פרעי‪ .‬ונל נשבית נפש‪.‬עת יבא‬

‫לאהל‪ :‬סנפיר וקשקשת נגדשות המים‪.‬‬
‫ועוף טמא לשקץ ולאנול י םיגתר‪ .‬נתיצת‬
‫'‪9‬סל ומצבה'‪ .‬ואלהי' מסכה גלולים ופסילים‬
‫נל‪:‬עלו על ל ב ‪ :‬מורא וכבוד אב 'ואם ‪.‬‬
‫הדחקת חמוד נר;יס והאות גשים‪" :‬לעזוב‬
‫'שנחה ולהגיד! פאה‪ .‬י להשאיר לקט ו‪5‬ךט‬
‫לעני ‪.‬‬
‫פירוש‬
‫)משרפ אל מפין ו ג י { שנאמר ויצא ‪0‬נ‪5‬ן אל »»ין למפנה וגד ‪:‬‬ ‫הוצאת‬
‫זננלופ ‪ 817‬מ ננל נ * לשון אגלס אפ צגלופה )משפ ‪• y‬ב(‬
‫שפי•‬
‫נטי‬ ‫של ־שבועות‬
‫־״א• להפקיר לי^אי׳׳ ל?‪5‬ני ןלגר‪ :‬כל חבר ח‪3‬ר‬
‫ןרורש אל המתים‪ .‬מעונן ומנחש ומכשף‬
‫ומעביר" למלך‪ :‬יוצר קזנאם והםתוןעבת‬
‫נ?שו‪ .‬בל תךרוש מהם פן לשחת תורש‪:‬‬
‫ד‬

‫גערלה‪.‬ודאי ורמאי ומתקןעעקק גזל(‬

‫וןזשוכזתד‪ .‬וגל יתא‪3‬לויי_על הים‪ :‬חק‬
‫לזמירת שבת ומורא מקדש‪;! .‬קדוש הארץ‬
‫§ן תמלא זמה‪ :‬ןכות ומישור להתהלך ב״מו ‪.‬‬
‫וגתיביראה לעש ותו מאהבה‪ :‬ןארחות יפות‬ ‫;‬

‫ומעשים"טובים‪ .‬בלי לעשות״עול במרה‬

‫במשקל ובמשורה‪ :‬הינין לצדק ומדות‬
‫להאמין‪ .‬להרחיק א‪3‬ן ואבן י מכים איפה‬
‫ןאיפה מבית‪ ':‬רבת לשון הךע להרחיק מפה •‬
‫ודובר‬
‫פירוש‬
‫שמ״י קלנה‪ .‬ולאי ולמאי וממוקן כתב ‪.‬המפלש דמאי אינו מנגנין המצוות‬
‫שמא מדלננן ולפעיד שמינה גס נ ן שאין בכלל המצווה שמונה מתוקן ומתוקן‬
‫מה מצוה יש בו עכ״ל ויצמל הסכם מוהל״לי הנ״ל שאין מזה מפיסה על‬
‫הפייטן שהלי מנה כמי נל סנוכס וקליאת מגילה והלל שהם מללבנן אלא‬
‫שאזל בשינוה בה״‪ :‬כמו שכתבנו בפתיחת הפיוס הזה גם מה שמנה מתוקן‬
‫נ״ל ע״פ מ״ם במט׳ ט״ז עיב יכול לא יהא סייבין על הפנל שלא סולס ממנו‬
‫כל עיקל נטלה ממכה הלומ׳ גדולי ולא חלומה מפשל הלומי מעשל ולא ממשל‬
‫ראשון ולא מיש ואפי׳ מעשל עני מניין‪ .‬ס״ל לא תוכל לאכול בשעליך וכוי פ״ש‪:‬‬
‫וזה שכתב כפייטן ומתוקן ליל אעיפ שכיה מתוקן אלא שלא ניטל ממנו וסוא‬
‫מ ל ל טבל והאוכל ממנו לוקה •• זכי׳ ומישור וכו׳ כתג המפלש כל זה אינו‬
‫ממנין המצוי לק מדו׳ ססידוה עכ״לואמל מוהלילי ול״נ שיש בזה מצוום יקלומ‬
‫ונכנלו׳ משלשי כאמוני והוא יראת ואהבת המקום וסם שמשה *״ע לאהוב‬
‫אותו ולילוא מפניו ולהתפלל לפניו ולהשנע בשמו שהוא מכלל הילאה כמ״ש‬
‫סלמב״ס בס״ה עשה זי״ן ויש מול בכלל אהבה ללכת בדרכיו ובכלל היראה יש‬
‫ל״ס אסמ והוא שלא לממוק‪.‬שום שם| משמות הקלושים הלי שנכללו בתיבוס‬
‫הללו כמה מצוס ‪:‬‬
‫את‬
 ‫מוסף ליום ראשון‬
‫ודובר שלום איש אל רעהו‪ :‬גרושה וסללה‬
‫זונה להבדיל משאר נהגים ‪ .‬וכהן גדול לתת‬
‫זרעו באשה בתולה‪ :‬נשארו לא‪.‬יטמא נמת‪.‬‬
‫מצוהיטמא'‪ .‬בנפשות י אדם ולא בנישות‬
‫נהמה‪ ^ :‬אז ילידי ביתו הם יאנלו נלחמו‪.‬‬
‫אם ״ לנע בטמאה ויאכל " י ' נפןדש‬
‫יגע‬ ‫א‬ ‫)־‬

‫הוא לכרת‪ :‬״ י‬ ‫ז‬

‫ע״פ א ב‬

‫את שם המיחדשלא לקלל‪ .‬וישלא להזכיר‬

‫נשם אלהים' אחרים‪ :‬נ ת כיהן כיי מ נ ה‬
‫מיו^תהיבשרפה‪ .‬ואם תחלל זרע לא תאינל‬
‫נקלש‪ :‬גריישת טמאים אל מחוץ למחנה‪.‬‬
‫ונוזל הגר וכחש נעמיתו משלם‪.‬קרן וחמוש‬
‫וטעילות‪ ':‬דנרי נזירות לטמאה ולהנלסת‪.‬‬
‫ומלאכול כל ?שרת ן§ן מסרצגים ועד ז נ ‪:‬‬
‫סענרת תער‪.‬על‪ .‬כל נשרי לולם‪' .‬ולהרים‬
‫החמה מ&עשר נסלתם‪ :‬ונסוי הדם' ומגע‬
‫ומשא ואהל והסט'‪ ,‬ואוגןיוטנול יום ומחסר‪:‬‬
‫כפורים‪ :‬עיסת נ ש ר לאכול נתאוה‪ .‬וגניא‬
‫השקר שלא לשמוע לו‪":‬סקירת עדים ומסית‬
‫ומדיה‪ .‬ועיר הנדסת לשרפה נ א ש ‪ :‬טמאת‬
‫‪ :‬ארבע'‬
‫פירוש‬
‫)שם המיוסי שלא ונר( » ‪ 0‬המ<וסי ס״נ סק׳לס ועל סניט״ן נ ל א ו ‪.‬‬ ‫אח‬
‫ושישפ‬
‫ס‬ ‫של שבועות‬
‫ארבע ספקות וסוד השסועה‪ .‬ומעשר ראשון‬
‫וקרבן גשיאימיופיחלק נחלק וממכר אבות‪.‬‬
‫ופרשת המלך ומשיג גבול רעהו‪ :‬כלעד‬
‫זומם לענוש וגךילים לעשות‪ .‬משפט אהובה‬
‫ושנואה ובן סורר ומורה‪ :‬לשלח הקןקד‪-‬ביא‬
‫יפת תאר‪ .‬מצרי ואדומי עד דר שלישי ‪:‬‬
‫מילה וךחיצה דמי טמאה ורמי טהרה‪ .‬ובל‬
‫תקגירענר אילאדוניו‪ .‬וקדש ו״קדשהונונב‬
‫ג?ש מאחיו‪ :‬גגיחה ונגיפה נשיכה ךביצה‬
‫ונעיטת ודין יום או יומים וחפוש^ענדנגעגי‬
‫בעינו אוי נשנו‪ :‬ספוק גפל' למשכב לרפאות‬
‫שנרו‪ .‬ואם לתמלך נחוץ לתת שבתו‪ :‬עברת‬
‫דלקה ושלוח נעירה‪ .‬ןרזרג בעךמה ונמצא‬
‫נמחרגו־ת‪ :‬פיתח ןכוךהיבור בלשות הרבים‬
‫לשלם נזקי נופל‪ .‬טיפתה נתולה לשקול מהר‬
‫ויתונןשה לשלם קנסי‪ .‬צואת נ ל קללת חרש‬
‫שופטוגשייא‪ .‬טלאה וךמע שלא לאחר‪ :‬קול‬
‫להרע'נה&ירות'ולהסיעמחנות‪ .‬ומשים‬
‫עלילת‬
‫פיתש‬
‫ופרשי סמלן יש גפי זו ס׳ מלית יכסי עיפ ואחת מס! שינפוב לוהמנן‬
‫סיפ מיופל מלנל מס שמפוינ נל אפל מישראל וניס לשון ‪3‬פל אלס המצד‬
‫למסריס פאניו פרשי‪.‬שופנרס ואינ נמלך נתיב ונתב לו את מפנס התירס‬
‫שמסויינ לנמונ שני סיפ אספ מס שמתוייב ט א מישראל ופול אפפ טספ׳ סרי‬
‫ננצל נזה־ מצף נתיני קית ונן בעל י ג לא מנס ננלל מ־ע סלו רק שינפונ לו‬
‫המלך שני ס י פ ‪ ,‬נניל לייפנ לעת הפייטן‪:‬‬
‫הולס‬
 ‫מוסף ליום״ראשק‬
‫עלילת לעגשו בממון‪ :‬רחבי׳ בגבולוהי?‬
‫להנחיל אדון לשבטים‪ .‬ושלא תסב נסלה‬
‫ממיטה למטה אחה שבועת שוא וחלול השם‪.‬‬
‫ושכב‪.‬עם בהמה והאשההנרבעת לנהמה‪:.‬‬
‫ח־ תועים בדרןז להשיב לאח ולאויב‪ .‬ואם‬
‫דחוק ממנו תיהי עמו‪.‬עד דרישה ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫ע׳ייפ תשר ק‬

‫תורה לשמור תעודה לנצור‪ .‬תקות מכשף‬

‫לסקלו באנן‪ :‬שמע שוא שלא לשא ונקי‬
‫ויצדיק שלא להרוג‪ :‬ריביךלים שלא להטות'‪,‬‬
‫אחרי רבים בל תהי לרעות‪ :‬קדושים תהין‬
‫כיבגיאלהים‪ .‬לקרוא י‪£‬לום במלחמה ושלא‬
‫לקץ כלעץ מאכל‪ :‬צאן פםהיםישלא לזבידו‬
‫על חמץ‪ .‬גאובשלטנשליבל תאכלו ממנוי‪:‬‬
‫פן׳יטביר איש את בתוילאמ־כצאת העבדים‬
‫בל יוציאגה‪:‬עםגכרי לא‪.‬ימשל למכרה ‪.‬‬
‫אדון אם'לא יעךהפתה האב‪ :‬שמה צלע‬
‫לגיגו בב‪:‬ת‪ .‬יכבד אותר‪? .‬משפט הבגות‪:‬‬
‫גגןשו אם תתאוה לשא אשד‪ ,‬אך!רת‪.‬שאךה‬
‫כסותה ועונשה לא יגרע ממגה‪ :‬משלש' אלה‬
‫אס‬
‫פירוש‬
‫)למעול תעולס לגציר( ספולס ל׳ עלות ממין חורת ס' תמימס‬ ‫חורך‪,‬‬
‫מ‪6‬ינמ נפש עלות ה׳ נאמנה‪ :‬פעה צלע לנינו אס נתן אופה לאפה‬
‫לבנו תיינ לכנל אופס נעשפנו הננום ז נפשו אס חש*וס לישא אפלת שארס‬
‫נסופס‬
 ‫סא‬ ‫של שבועות‬
‫אם ןמנענה‪ .‬תצא חנם בלא מתת בסף‪ :‬לא‬
‫להתחתן בגדי הארצות ללא לחנינם ולא‬
‫י‬
‫‪T‬‬

‫לברות כרית עמם \ ונבלת חוטא נתלה י בל‬

‫תלין‪.‬על ע ץ ‪ :‬כנוס סממנים וסדר פטומים‪.‬‬
‫וש?ןן מקולח וקטרת הסמים‪ :‬יריעות וללאות‬
‫קרסים ''וקרשים ווים ובריחים ועמודים‬
‫ואדנים ויתדות למשיבן‪ :‬טהר מןבח הזהב‬
‫ומזבח הנחשת‪ .‬ומכבר וכרבב' וסירווזיו‬
‫לרשנו‪ :‬חנוך ?ונורה ונרותיה קגיה גביעיה‬
‫כ?תו!־יה ונןרוזיה"• ומלקחיה י ומחתותיה‬
‫לעשות מכביר זהב‪ :‬ץנד לחם הפנים' לערוך‬
‫על השלחן \ וקדוש ידים ורגלי‪.‬ם מן הכיור‪:‬‬
‫והלעייחחצר י ושתי נתפוית בתים לבדים‬
‫וגבוב לחת‪ :‬וזבאת הינדים בטבעות הארון‪.‬‬
‫מסך ומנסה לאד‪.‬ל פרנת'וכפו־ת״ושגי‬ ‫ז‬

‫נדונים‪ :‬ירקה וקדה קגה וקגמון‪ .‬מור גטף‬

‫וישחלת וחלבנה ולבונה' לרקוח נשמים‪ :‬גס‬
‫ביום‬
‫פורוש‬
‫כסותה וכף זהו מצי עונה ומכיש כלא יגרע מנת ישראל ונ״נהלמגיס נלאוין‬
‫‪,‬‬

‫לסיב וזאת אזהר׳ תכלול כצ שישא נת ישראל שלא יענה אותה גלגל מאלו‬
‫סלנריס ע ר ל והינו מנועס פיו ולכו אסור למנוע העונה ואינ נעצוה זאת נכלל‬
‫פיו מכיל עוהריי סניל ואיננו נכין לועתי ני אי] אישור מניעת העונה מפעם‬
‫שיוט בפיו שהרי נ ש מ ר השליס הוקי והוליד זכר ונקנה הנה הוא פעור מפיו‬
‫ומימ סונת פונה עציו נשיש לו אפה )הנין מנורה וטי( לפשות מנינל זהכ‬
‫נלנתיב נפי סצוה ועשית ענירתזהג סשזל וגו׳ ומלקתיה ומחתותי• ונוי מ ר זהב‬
‫פהור יפשה אותה ובמקצת נוספאו׳ מצאתי לעשוי מכנר זהב ושיבוש ‪,‬היא כי‬
‫א ץ ‪ 0‬ע » ר ז‪0‬נ ‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫ניום השבת שלא לבער אש‪ .‬להפיק _עצי ‪!..‬‬
‫‪:‬‬

‫המעךכהבבקרבבקר‪ :‬בנדי הקדש ל?כוד‬

‫ולתפארת‪ .‬אורים רתומים אךבעיה טורים ן‬
‫ח׳' אפור וחשן ומעיל לציץ הזהב ונזר הקדש‪.‬‬
‫נו‪#‬ת ומיננםלםיומצנפתואננט בד ומנבעות‪:‬‬
‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫ע״פ א״ב‬

‫אהל מועד לנטתו בח?ד לחנכו באשים‬

‫ביום הקמתו‪ :‬נסחבתי'ונמךחשת נחלות‬
‫ונרקייקים נסלת בשטן ולבונה י ובאןכךה‪.‬‬
‫שלא להקריב'לשם כל שארילכל דבש"‪3 :‬ם‬
‫נשיא ומשוח עדה יחיד‪ '.‬אם'לחטאו נשוגג‬
‫בקרבן ירצו לטלך‪ :‬י־נר שמיעת קול ‪$‬לה‬
‫או ראה או;דעי‪ '.‬אם לוא לגיד ונשיא‪.‬עונו‪j; :‬‬
‫הורית נין דין ושבועת נטויופרהבא‪.‬על ‪1‬‬
‫כל המצות‪ .‬אשם ודאי לאשם תלוי‪ :‬יוקרב! !‬
‫אסרן ובניו לחצות נבקר ובערב‪ .‬מ י נ כ ת ‪:‬‬
‫תפיני מנחת כהן לנהנת‪ :‬זפק מראה'ונוצה ‪'-.‬‬
‫מליקה 'והמציה‪ '.‬וה?שט' ונתוח ננהפ‪1‬ה ;‪:‬‬
‫ז‬

‫ןשםוע ונל הנדלה בעוף‪ :‬חלב ושתי הכלות י•!‬

‫ףוהרת הכנר והעצה‪ .‬שחיטת צאן נצפון \ ן‬
‫והפרשת‬
‫פירוש‬
‫אוהלי )מועד לנסיסו נפסד( פ״ סמפלש גשניל פיהיס חסל לישראל מאגיגו‬
‫שנשעיס ול״נ פ‪:‬קע לשון גחסלנענור הנדנו• שהחנלנו נלנפינ יכ} י ‪I‬‬
‫אשי נמה יופו אופו הניאו אפ פיומ׳ כי)סמוי לס נא(‪ :‬שלאלסקרינ ל ‪|- 0‬‬
‫מ‬

‫‪I‬‬ ‫ומ׳ ‪<1‬־נ שלא להקפיל לש‪ 0‬ונוי‪:‬‬ ‫י‬

‫סב‬ ‫של שבועות‬
‫ןהפו־שת אמה ואמורים‪ :‬טמאת שרץ נבגד‬
‫או בעור או כשק או ככל'כלי‪.‬עץ‪ .‬ואלד‬
‫ומשקה ובל זרע זרוע מעין וביר תגור וכיירלם‪:‬‬
‫יגע י בכשר קדש לכןד־ש' 'ומזה מדמה יכבס‬
‫כגדיו‪ '.‬שבירה בכלי חרש מריקה לשטיפה‬
‫בכליגחשת‪ :‬כלי הוליך״על גחון וכלי הולך‬
‫על ארבע‪ .‬הגבים טמאים וחגבים טהורים‪.‬‬
‫להלחייץ ק ך ב וכרעלם ולהגיף חך׳ ושוק‬
‫ז‬

‫הימין‪ .‬ופרים הנשרפים ושיעיר המשתלח‪:‬‬

‫מלקות ארבעים כדי רשעת איש‪'.‬לזכות‬
‫את הזכאי' ולחיב את החיב‪ :‬נערה הטארסה‬
‫כי תאגס‪ .‬בועלה' לםקל י והיא תנקה‪ :‬סךר‬
‫עבורים)יא עביי להעגיק לעבד ולאמה‪.‬‬
‫ים(‬

‫ושלא לאמץ לב ושלא לקפוץ' ‪ t‬מעגי ודל‪:‬‬

‫עם זכר שלא לשכב י‪ .‬וכל שאר בשר‬
‫להרחיק מגוף‪5 :‬טר חמורילפדותו כשה‪.‬‬
‫והעברת שופר כראשי השגה‪ .‬וענויי גגןש‬
‫ביום הכורים‪ :‬יצאת עבד עברי בשגה‬
‫השביעית'‪ .‬אם יאהב אדונו להיה לו עבד‬
‫;גלים עד שגת היובל‪ :‬קידוש שגת החמשייס‬
‫ביובל‪ .‬לשוב לאחזה ולמשפחה' ולתת‬
‫יגאלה לארץ שלא יתמכר לצמתת‪ :‬ראשית‬
‫דק‬
 ‫מוסף ליום ראשון‬
‫ת ן תירוש רצהר‪ .‬עשרים וארבע מתנות‬
‫? ת ה ‪ :‬שוחטי ומעלה'בחוץ לחיבו כרת ‪.‬‬
‫חק״עורם שלא לזבוח לשעירים‪ :‬יי תעוב‬
‫בן נכר שלא לאכול בפסח י‪ .‬בחנים במומים‬
‫לפסול ומים בשנים‪ :‬יי‬
‫•‬ ‫• • ך‬ ‫•••‬

‫ע״פ חשר״ק‬

‫תשמח לוי ביום שמחתך ובל תונו איש‬

‫את עמיתו וגר ניחום" ואלמנה‪ :‬שם מלך‬
‫ל_יחד שחרית וערבית‪' .‬בתי חחצרים ובתי‬
‫;גרי חומה ‪' :‬רואה עור ומשנהו ב ד ר ך ‪.‬‬
‫תשיגהו קללה הכתובה בס§ר י‪ :‬קולע ומכה‬
‫רעהו בסתר‪ .‬שופךךםהאדם באדםדמו‬
‫‪.‬ישפך‪":‬צווי על הסריס שרוע וק‪$‬טומעוך‬
‫וכתות ןנתוק וכרות‪ .‬ושלא"לעבוד בבכור‬
‫שור ו‪#‬לא לנוז ככור' צאן‪ "':‬פנוי מעשר‬
‫ראשון מתוך מבית‪ .‬ומעשר שני מן האוצר‪:‬‬
‫על אזניך לתק יתר‪ .‬לדזפור ולכסות צאת‬ ‫ז‬

‫מא?ליך‪ :‬ספיחי שביעית ופרט כרם ומת‪.‬‬

‫לשיכיר ולתושב וו‪0‬רם לתה‪ :‬נצחי תשבות‬
‫כ ח ^ ף כיום טנוחסף י‪ .‬וגר ועכר ואמה‬
‫כמוך‬
‫י‬ ‫פירוש‬
‫ביום טמפפן שנאמל ושמספ לפני סי אלסין אפס וסלוי )לנליס‬ ‫חשמח‬
‫ט•( י ״ א ( ‪ :‬שם מלך וכר לייפל שמו שפלי׳ וערבי• ופקנל עליו מ ו ל‬
‫מלכום שמים ! ציור על סתירות וכוי כלכפינ ועעוך וכפוי! וכוי ונאלצכס לא‬
‫חפשו‬
‫סג‬ ‫שלשבועוח‬
‫כמוף;נוחו‪ :‬מזבח אדמה לבנות באבנים‬
‫שלמות‪ .‬ללחוק עליהם ךת י באר היטב‪:‬‬
‫לתת ללוים״מגת חלקי בארץ‪ .‬כי בלשראל‬
‫לא‪:‬נחלו נחלה‪ :‬כי לרבה הדךןי לשאת‬
‫קעשיר שני‪7‬יפךהו בכסף גיערהו״לעיר‬
‫הקדש‪ :‬לתן הכסף בכל יאות נפשו‪ .‬בבקר‬
‫ובצאן ובללן ובשכר‪':‬טרף עשור תבואה‬
‫בשנה השלישית ] להוציא ולהניח בשעריך‬
‫להשיביעידלים‪ :‬חלות פני"אל בשבעת‬
‫ימי'החג‪ .‬בפרי עץ הדר ובקלוס ערבי‬
‫גחל‪' :‬זמרה והלל לתת בקרס‪ .‬ןרוב הודיות‬
‫בכפות תמרים‪ :‬וימים שמנה עשר ולילה‬
‫אחד לגמור בדם את ההלל ויגולה‬
‫עשךים ויאחר יום ושגי לילות‪ '.‬וגר חנכה‬
‫בעקה בלי תשבית מאהליף‪ .‬כרכה והודאה‬
‫‪.‬על המזון כאכלןז ובשבעןז‪ :‬המליבהו עליןל‬
‫ביום הזברון ‪ I‬אוהב שלום ורודף'שלום והצגע‬
‫לכת עם אלהים‪ .‬הודע ולא הודע ושעירי‬
‫עבוךה זרה ושעירי תלים ושעירי ראשי‬
‫חלשים ושעירי יום הכפורים‪' :‬ךת המלאים‬
‫ופסולי המקדשים‪. .‬ושלא לדורוש בשור‬
‫ובחמור יחת‪ :‬שהיה'דרסה חלדה הגרמה‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T T - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T " :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־־‬

‫ועקוד‬
 ‫מוסף ליום ראשון‬
‫ועקור‪ :‬גם תרומת בצק לתת לכהן‪ .‬הפגול‬
‫והלן והנותר והיוצא והטמא!;הנשחט חוץ‬
‫לזמנו'וחוץ למקומו‪ :‬נזק ןסצי נןק‪ .‬והשדים‬
‫גרה‪*.‬וכשקבלו נןסולי^וזךקייאתירמן ‪.‬‬
‫הנ^נין למעלה ^ ת נ ן למטה‪ .‬והנתנין‬
‫למטה שנתנן למעלה‪ .‬הנרצנין בפנים שנתנן‬ ‫ז‬

‫בחוץ‪ .‬והנאנק בחוץ שןתנן ב^נים‪ .‬והפסח‬

‫והחטאת והאשם ששחטן שלאל^מןיאם‬
‫יעלו לאירח‪ :‬בביאה וגכסף ובשטר לקניות‬
‫בהם את האשה‪ :‬קןךה אדןזהו^ךה מקנה‪.‬‬
‫רשומות קמוצות ?תוהות וסתומות נוטריקון‬
‫כןלות וחמורות‪ :‬אןכרת מקרא מגלה‪1‬ע^ךת‬
‫ויום ‪$‬בוח‪ .‬רא^ההניגה'{שמחה והקהל‬
‫ןתפזרן גחל‪ :‬י‬
‫אז‬
‫©ירוש‬
‫מעשו )ויקרא כא כד( וכפי ר ש ״ ‪ :‬לשומר קמוצי וטי רשמנו׳ כמו שאז״ל דורשי‬
‫לשימוס היו אומרים וכי׳ במתי ברכו׳ ד׳ כ״ל א׳ וב״ב דן> פ״ב א' וסנהדרין‬
‫ק״ל ב׳‪ .‬קמוצו׳ ועםוסי וסמומו׳ נראה שרומז בזה על מוסד» הסנועומ שהם‬
‫‪,‬‬

‫שלשה כ מ ר הסבר בס׳ הכוזרי מאמר בסי׳ פי באמרו צללי הדביר בעברית‬
‫בדרך הפלוקה משיגים קמוץ ופםיםה ושבר וכוי וכ״כ הל״אגע בספרו מאזניס‬
‫ר י״א ד״ה קמץ גדול נס בריש ספרי צסוס עיש ואולם אל מה שקרא הסבל‬
‫שנר והיינו ססירק והצרי ק־א הוא בשם ססומו• להיום הברפ׳ ממוצעת כ ץ‬
‫הקמיצה והפתיסה והנס היא סםומה וכוונ׳ הפייפן שגם הניקוד נמסר ‪ 3‬ק י י‬
‫נ‬

‫נוכריקון‬ ‫הייני המבואר במסכי שנס ‪ q7‬קיד‬ ‫ןעי״ל כי פסים״ וסש־מו׳‬

‫‪#‬‬ ‫גם מנין זה מנואר שם ד‪ q‬ק״ם א ׳ ‪ .‬קלומ וסמור\ם הפנינים שנדרשים נקיוס‬
‫ויום נוגים הוא א״מ של עצר׳ מפני שהוא יום נזנופ כשפל פצר׳ בשבת ‪,‬‬
‫לאיים םנינה שזפה הקהל‪ .‬ענינו מבואר‪ .‬וסיקון גדול הוא מ ז כ י גמסכ׳‬
‫סוכה דן> כ״א בעשנה ועסקנין שם סיקון גדול ‪:‬‬
 ‫סד‬ ‫של שבועות‬
‫ח׳ אז שש מאות ושלש עשרה מצות‪.‬‬
‫פרוש עןשן ומתן‪ .‬שכרן‪ .‬אמרות טהורות‬
‫מזפןקות' שבעתים' ‪ .‬צרופות 'ככסף‬ ‫‪7‬‬

‫ובחובות כזהב‪:‬‬
‫'אהובים *שמחם‪...‬עמוסים ת ך ו ם ‪ .‬בכל‬
‫לב נצחם‪ .‬בחכמה דרשום‪ :‬את אלה תןכר‬
‫לנו י אלוה מעזנו • י {תך^ה י לנו י ווזמלא‬
‫משאלותינו‪':‬‬
‫‪/‬עליונים ששו ותחתונים ע ק ו ‪ .‬גקבלת‬
‫תורה הכתובה מםיני)נ״א בקבלת כלת כתובת תתן(‬
‫ו^*ר כלה סאד נתעלה‪3 .‬קבלת יום ןה‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו ו כ ר ‪ ,‬וגומכין‬ ‫ד ! ך ר ר י ח •‬ ‫‪r n t W‬‬
‫המפלס‪ .‬ק־ת‪ .‬ממצא ‪3‬ל‪ q‬כקילם ‪.‬‬ ‫״‬ ‫־‪ * :‬״‬ ‫י‬ ‫‪T‬״‬‫‪1‬‬

‫סטר‪ .‬לוי‬ ‫בית לוי‬

‫שלבלי מולה‬ ‫)שבעמים(‬ ‫מזוהמות‬ ‫י ;‬ ‫ס‬ ‫ה ‪ 0‬י נ‬
‫ל‬ ‫ה מ ש‬ ‫ה י א‬
‫ו‬ ‫י כ‬
‫א ן נ ס <י״ •‬
‫פ‬ ‫ע פ‬

‫ממור‬ ‫נדרשות מ״מ מיים‬ ‫י י‬ ‫ל‬ ‫ליי!‬

‫נ‬
‫״ )‬ ‫&י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫&‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ג‬

‫! ‪?1‬‬ ‫^‬ ‫?״‬ ‫י ״ מציפ ]אה־גיסמ׳[ ישראל האובים‬ ‫ג‬ ‫ה ה ל‬

‫ומ״נו פנים ס מ א ‪) :‬אהיבים( ישלאל‬ ‫‪. .‬‬ ‫י‬ ‫ן ל ג צ‬ ‫ש מ י י‬ ‫ל‬ ‫ל נ‬ ‫ב כ ל‬

‫‪J‬‬
‫מ ל י ה ש‬ ‫י‬ ‫י‪£‬‬
‫שנאמל אהבמי אמכם אמר ה׳ )מלאכי‬ ‫שצמםים( עש״ה‬ ‫]אערום טהירום מזוקקום‬
‫‪.‬‬ ‫המולה‬ ‫אמ‬ ‫)שעלום(‬ ‫‪: (3‬‬ ‫א‬ ‫מזקק‬ ‫וגי'‬ ‫טם־רוס‬ ‫אמווש‬ ‫ס•‬ ‫אמרים‬

‫)סקלום ‪.‬‬ ‫מני בפן )ישעיה מו ג ( ‪t‬‬ ‫י ש ו‬

‫‪1‬‬
‫ד ש‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ל‬ ‫ל ש י ן‬ ‫ה ס‬ ‫‪,‬‬ ‫ם נ‬ ‫ן‬ ‫מ ל ז ו‬ ‫'‬ ‫ש ש ו‬ ‫ו‬
‫בסכמה ללשים( שהקדימו נעשה לנשמע ‪:‬‬ ‫נשמםו ]סהלים מ׳ ז׳[ ומל' ועלזו נכל לנ‬
‫)עליונים( מלאכי הש;מ אסר שראו‬ ‫‪:‬‬
‫]צ!ניה ילן ‪] :‬כלה! סיאר לכנ־׳י‬ ‫ג‬

‫רצונו בל מקום לימן מורס לבכיו‬ ‫וכשונפןסואכלפ‪-‬לה‪] :‬םםן[ םיאללהקנ״ה•‬

‫שיקבלו בה שלמוס נמנו לו הודאה ‪ :‬וגס ]ששו[ ושמפו ‪ .‬ןוסססוניס[ בני‬
‫אנשים )‪1‬לזו> ושמפו )נקבלס כלה כמובמ סמן( בקבלמ מ״י המורם ‪:‬‬
‫)מואר כלה מאוד כמעלה( ‪5‬ב׳ פערו׳ של נעשה ונשמע ‪:‬‬

‫מעשת אדנ‬
‫)עשרת הלנרוס( לנרום נגי׳ םפי״ג פם המלה רמז צסרי״ג מצום הכצולום נמשרפ‬
‫הלנלום‪ .‬אם מל לרך שאומר נעל סשר כסר טורה שכל אופ מורה לסינה אספ ‪.‬‬
‫אם על קלי נעל מאמר השכל שיש בכל ליניר ת ן מצוס הלומים לו »ל ס ן סרי״ג ‪©6 .‬‬
‫נ מ ת האיסיים שהם סיי״ג רומזים לענין םמצוס ומול •נמה רומזים לז״ י מ י נראשיס‪ .‬וי״א‬
‫שאץ ליער הלבמה רק סדנרים כי ‪ 0‬י ״ י י להלנריס ם ״ ו סלבקמ‪ 1‬היא ו א ץ כאו מקום‬
‫ללבקיםה וכנפ לנוקס היא לסיגמ עשרס « כ ר ‪:‬‬
 ‫מוסף ליום ראשון‬
‫איןכאלהןנו•‪ .‬אין כאדונעו‪ .‬אין למלכנו•‪ .‬אין נימוישי^נו‪:‬‬
‫מי כאלהינו• ״ מי כאדונינו‪ .‬מי למלכנו‪ .‬מי ^מושי^נו ‪:‬‬
‫נודה לאלהינו‪ .‬נודה לאדונינו•' נוךה למלכני•‪ .‬נוךה‬
‫למושי?גנו•‪ :‬ברוך אלהינו•‪ .‬ברוך אדונינו‪ .‬ברוך מלכנו•‪.‬‬
‫ברוך מושיענו‪ :‬אחה'הוא הלהיבו‪ .‬אחה הוא אדונינו‪.‬‬
‫אחה הוא מלכנו ] אהה 'הוא מושיענו•‪ :‬אחה הוא‬
‫שהקטירו• אבותינו לפניף את לןטרת הסמים‪:‬‬

‫פטום ךזפןטדח הצרי והצפךן ןהלזלבנח )הלבונה‪ .‬מ^לןל‬

‫ש^עים שיעיים מגה‪ :‬ימוד י וקצינה שבלת נרי יכרכמ‬
‫משקל ששה;גשר ׳ששה ‪.‬עשר מנה‪ .‬ה‪5‬ף??‪# 1‬נים‪.‬ןנ^ר ‪.‬‬
‫וקלופה שלשה‪ .‬וקנמון חשןןר‪ .,‬בךיח כךשינה תש?‪5‬ח‬
‫קבין ‪ .‬ץן^ריסיןיסאין תלתא גקבין רזלחא • ראם אין לו‬ ‫ז‬

‫ץן‪.‬קפריסין' מנניא עמר חותן עתיק ‪ t‬מלה קרומית »‪yy‬‬

‫)הקב(‪!? .‬עלה ןנשן כל ^הוא‪ :‬רבי בחן איימי אף נ• פח‬
‫הןי־דן כל ^זהוא ואם נתן בה דבש פסלה • אם חסד‬
‫אחת מכל סמניה רדב מיתה‪ :‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫אומר‪ .‬הצרי אינו אלא שךף הנוטף מעצי הקטף‪ :‬בךית‬
‫כךשינה « ן בה את הצפרן‪5 .‬די ׳שחהא' נאה‪ :‬׳יין‬
‫רןפריסץ ששורין ב‪ 1‬את הצפרן‪ .‬לידי'^תהא עך‪ :.‬יחל**‬
‫נך וץלים;בין לה אלא שאין'מלניםין מיי רגלים בעזדה‬
‫•מפני הכבוד‪:‬‬
‫משנה סוף מס׳ ס מ י ל ‪ ,‬וסופרים פי״ח‪:‬‬

‫השיר ׳שהלוים היו אומרים ב^ית ךזמיןדש‪:‬‬

‫ביום הראשון היו• אומרים' לי; הארץ וכלואה חכל‬ ‫י‬

‫ויושבי בה‪ :‬בשני היו אוקךים• גמל יי ו^ל^ל מאד ‪?1‬ע!ד‬

‫אלתינ^ ה^קךשו‪^ :‬של^יהיו ^ושריסי^ליהיס נצכ‬
‫בקרבאלהיס"‪? imp:‬ךרמלקיראיקרים‪^.‬‬ ‫^ךדדאל‬
‫נקמות‬ ‫י‬ ‫;‪' ,‬‬ ‫‪|::‬‬
‫סה‬ ‫של ׳שבועות‬
‫נקמות י; אד נקמות הופיע‪ :‬בדןמישי היו• אומרים׳ הרנינו‬
‫לאלהיכ! עוזנו הריעו לאלהי‪:‬עקב‪ :‬בששי היו אומרים‪.‬‬
‫‪.‬י; מלך גאות לבש לבש‪;.‬י עז התאזר אף־תכון תבל בל‪-‬‬
‫תמוט‪ :‬בשבת היו• אומרים מזמור שיר ליום השבת ‪:‬‬
‫מזמור שיר לעתיד לבא‪ .‬ליום שכלו שבת ומניחה‬
‫אמר רבי אלעזר וכר ‪.‬‬ ‫לחיי העלמים ;‬

‫י ‪,.‬עלינו לשבה לאדון הכל לתת גדלה ליוצר ניראשית‬

‫שלא ?גשנו• כגדי הארצית ולא שמנו• כמשפחות האדמה‬
‫שלא‪.‬שם חלקנו כהם וגךלנו ככל המונם‪ '.‬ואנחנו כרעים‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪1T‬־־‪:-‬‬ ‫‪»r7:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*'T:I‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬

‫ומשתחוים ומודים לנןני מלך מלכי המלכים הקדוש‬

‫ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד אךץ ומושב לפך‪1‬‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫‪ 6-5‬וכסא כבירח בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומיפ‬

‫‪:‬‬

‫הוא אלהינו• אין עוד )נ״א אחר(‪ .‬אמתי מלכנו אפס זולתו‬
‫בכתוב בתורתו וידעת היום והשבת אל־לבבף כי יהוד•‬
‫‪T‬‬ ‫‪I7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪17‬‬ ‫‪<:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫־‬ ‫־‬

‫הוא האלהים בשמ‪:‬ם ממעלועל־האךץ מתחת איןןנוד;‬

‫ובמהרה בתפארת עזף‬ ‫על כן נקוה ?*ןז ל; אלהיט‬
‫להעכיר גלולים מן" הארץ והאלילים כרוח לכלחון‪ /‬לחקן‬
‫עולם במלכות שדי ובלוני בישר יקראו• כ^מף• להפנות‬
‫אליף כל־ךישעי ארץ ״ _יכירו• ולדעו כל־יושבי תבלי כי לף‬
‫חכךעקל ברך תשבע כל־לש^ף ל^ןף ‪ i‬אלייני ל?רעי‬
‫רפולו‪ .‬ול?בוד שמף ;קר ןתנו‪* .‬רקבלי כלס את־על‬ ‫י‬

‫מלכותף‪ .‬ות?)לוך עליקםמהרהלעולם'ועדי״ כי המלכות‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪*?#‬ף היא ולעולמי״עד ת?ו'לוך ?כבוד‪' :‬ככתוב?תוךתןז‬

‫יה‪1‬ה ן יןןלןד לעלם ‪ $‬ד ‪ .‬מאמרי והיה ;י למלך ‪2‬ל־כל־‬
‫‪:‬‬

‫הארץ ביום ההוא לקלה ל; אחד ו^מו אחד‪ :‬ובתורחןי‬

‫יקדיש יסיים‬ ‫‪ <TO‬לאמל שמע ^ ר א ל יי אלףןייןץ‪ .‬יו אךןך‬
‫‪:‬‬

‫‪T :‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫"‬ ‫‪T7‬‬ ‫‪T‬‬

‫ואומרים מזמור בל יום ואחריו מזמור ס״ח‪ ,‬וג‪-‬ום נ' מזמול כ״נן‪ ,‬הנו לבי בני אצים‪.‬‬

‫למכסה נכנסין לביהכינ ואומרים א ש ר י ‪ .‬ו ב ל ע ‪ ,‬חצי ק ד י ש ‪ .‬ומספללין ? ף ע ‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪ m o‬־״א(‬
 ‫‪ :‬מעריב ליל שני של שבועות‬
‫אומרים הקהל ימכלן‪.‬‬ ‫בשעה שסלחן אומר ברכו‪.‬‬
‫יתברך ון‪#‬תבח ר ת ^ ר ךתרוטם‬ ‫<יברכו אתל; המבךך‪:‬‬
‫על מלך מלכי‬ ‫שמ‪1‬‬ ‫ךועשא‬
‫חמלמם הקדז־ע ^רוןי תא שחוא‬ ‫קו״יי‪ .‬ברוך יי ה?ק־ך לעולם מך‬
‫ךאעיק והיא אסרן ומבלעדיו אין‬
‫ברוך אחה ןי אלהןנו• מלך‬
‫אלהים מיו לרכב מנן^םית בין*‬
‫ושימי מרובם‬ ‫עס‪ 1‬תגלזו לפניו‬
‫העולם אשר בדברו מעריב‬
‫ג‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫על כל־ברכה ותחלה‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫ערבים בחכמה פוחח ישירים‬
‫‪T‬‬

‫?‪ npt‬עתים ומסליף ברוך עם כבוד מלכותו לע';לם תך‬ ‫וכתבום‬

‫ומסדר אח־ ןהי עם יי ?ןבו־־־ך מעתה ןעי‬ ‫א ח ' הזמנים‬
‫סככבים ?מ׳ש^רתילזם בךלןיע כרצונו בורא יום ולל?ה‬
‫גולל אור מפני־ח^ך ןחשך מפני־אור ״ ו^עביר״יייום‬
‫ומביא ללה ומבדיל בין י‪1‬ם ובין לילה * *יבאוח שמו‪.‬‬
‫אל חי ‪£‬ןים תמיד לקלוך ןנליגר לעוןם ועדי‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫מיוסד ע״פ א״ב‬

‫ניךד אלהים ‪,‬על הר סיני‪ .‬באר דת מבוני‪,‬‬

‫וידבר י ךולות ונוראות לעיני תול מעריב‬
‫ע?שומפני‪ :‬בהןז אתה יי ה©‪-‬עריכערבים‪:‬‬
‫אסבת עולם בית ‪:‬שריאל ע?ף אהבת‪ .‬חורה ומצות‬
‫הקים ומשפטים אותנו• 'למדת‪'.‬על־כן יי אלהינו בשכבנו‬
‫ובקומנו נשיח בספןיף‪ .‬ןנ^מח ?דקרי' ת‪1‬רתף ובמצותיף‬
‫'לעולם ועד‪ .‬כי הם חלינו ןאךך ימינו• ובקם י‪.‬נהגה י יומס‬
‫מ!לה‪' .‬ואסבתף אל־חסיר ממנו• לעולמים ‪ :‬י י‬
‫אנכי• האל עשה פלא‪ .‬והוצאתיןז מביתןלא‪.‬‬ ‫ז‬

‫יהיה לןז‪ ,‬זדון צמאה לרןעלה• השקיטי‬

‫באהבה‬
‫ף ף ף ]וילגר גדולות ונוראות[ שאמר עשרמ הדברות בלגור אתל מה שאי‬
‫אפשר לבשר ודם לעשות כן ‪:‬‬
‫אגבי )זלון צמאה( ‪ .‬םעבירומ שהאדם פ ו « בזדון הוא כאלם שצ»א ושותה‬
‫בפשק ומאוס כך הוא עושה העבירם בלעת וברצון ‪:‬‬
 ‫סו‬ ‫‪/‬של'שבועות‬
‫באהבה ע?יך למלה‪ :‬ברוך אתה ץ אוךוב‬
‫עמו לשראל‪:‬‬
‫‪* w‬מי אל מלך נאמן‬
‫שמי• ‪.‬ישראל יהוד‪ ,‬אלהינו יהוד׳ ו אחך •‬
‫^‬ ‫|‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״'‪.‬י‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫" ‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫" ^ ‪W‬‬ ‫‪:‬‬

‫^ ב ל ס ש ברוך ׳שם לבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬

‫ןאהבח אח ןחד! אלדזץז ?בל־לבלןז'ו?כל־נ?שןז ו?כל־‬
‫‪£‬אדןז‪ :‬והיו הזךברים האלה ן מ ך אנכי מצוןז היום*^״‬
‫לבבןז ‪' :‬וש^חם'לםניןז' וךבךח בם ?ש‪5‬ח!‪? 7‬בי‪0‬ף‬ ‫‪:‬‬

‫ו ב ל ^ ב ל ד ך ^ ^ ן ז ו^קומןז‪ :‬וקשךחסילאוח עד־‬

‫ידןז והיו לטטפח' במ עיניןז‪ :‬וכחבחם 'על־־מזזוח‬
‫׳\‪j‬‬ ‫־‬ ‫•‪:jr‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫ב‪:‬חף ובש^ריף ‪:‬‬

‫״י* ורוך‪ .‬אם־שמע חיש?ןעו אל־מצד‪;1‬יאשר אנכי מצח־‪,‬‬ ‫י‬

‫^?ם^היום לאהבה ארקה}ה אל‪1‬זי‪3‬ס'ול^‪3‬ד‪? 1‬כל־‬

‫למכם ובכל־נ?ש‪3‬ם ‪ :‬לנחחי מטר־אךצלס^חו יורה‬
‫ומלרןוש מספח רעף ןחיך׳ש^ ויצהרןז‪ :‬מחדד עשב בשךןז‬
‫למזמחףיןאכלח וש^ח‪ :‬השמךו ל?ם ‪3‬ןך‪£:‬ר‪1‬ה' לב?כם‬
‫וסרחם ‪.‬ועבךחם י אמזיס אחרים ןך^חחויחס להם ‪:‬‬
‫)חרה אף־להוה בכס תגצך'ארדהשם‪:‬ם ‪?.‬ל "‪7#‬י קטר‬
‫א‬
‫י‬

‫והאדמה לא החן אח־יבולה ואבדחם מהרה מעל הארץ‬

‫‪I VJ.TT‬‬ ‫‪JV:‬‬ ‫‪'\T‬‬ ‫‪:|-‬־־‪:‬‬ ‫‪AT‬־־^‪n‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫"‪K‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T . T‬‬

‫הפזבה אשר ןהוה נתן ןכם ‪ :‬ושמהם אח־דברי אלה‬

‫על־לבמם ןעל־עשכם מןשךחם אחם לאוח צל־יךכם‬
‫^'לטוטפח‪/‬במ‪3^.‬ס‪ :‬ןל^־חס אתם אח־גןניכס ללבך‬
‫בם ? ש ^ ן ז ?בירןף ו‪3-‬למזןז בךךך^ו^ש^ ובקומף‪:‬‬
‫ז?חבחם ער״^זוזוח ביחןז וב^ריןז‪:‬‬
‫י למען‪.‬יךבו ימיכם רמי ?ני|ס‪£‬ל האדמה א׳^ר נ ^‬
‫יהוד• לאבחיכס לחח להם כימי ה'שמים על־הארץ‪:‬‬
‫ז‬

‫™ ; רא?ןר יהוה אל־משה ‪.‬לאמר‪ :‬דבראל״^י י?ראל‬ ‫;‬

‫ואמרח‬
 ‫מעריב ליל שני‬
‫ואמרח אלהם ועשו־ להם ציצת על־כנפי בגדיהם לךדחם‬
‫‪/."VT‬‬ ‫י ‪ :‬״ ‪.‬־•־י‪•• -‬ן‬ ‫־‪':‬־‪/‬‬ ‫־‪f‬‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫זד‪-‬‬ ‫‪•:‬ך*‬ ‫‪•-:‬־‪.‬־‬ ‫‪ I T :‬־ ‪JT :‬‬

‫ונתנו• על־ציצת הכנף פתיל תכלה‪ :‬והיה לכם לציצת‬

‫וראיתם אתו וזכרתם אח־כל־מצות להוה ‪.‬ועשיתם אתם‬
‫ולא 'תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־־אתם‬
‫‪r:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬־־ •‪.‬‬ ‫ד‬ ‫״ ף ״‬ ‫‪:r:.‬־״‪J‬‬ ‫‪ :‬־־‪v :‬‬ ‫־!‪:‬־״>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫זנים אחריהם‪ :‬למען תזכרו ועשיתם את־־כל־־־מצותי‬

‫‪#$‬ר‬ ‫והליתם קדשים לאלהיכם‪ :‬אני להוה אלוזיכם‬
‫הוצאתי אתכם מארץ מצרים "להיות לכם לאלהים אני‬
‫‪:‬־־־‪V‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‪J :1‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י י ‪JV‬י‪ .‬ו‬ ‫•‪V : '.‬‬ ‫•‬

‫יש לצק‪ 0‬אלהיכס לאמה‪ ,‬אכן ימן טוס מענו שלא יבולע סא‪/‬‬ ‫יהוה אלהיכם;‬
‫* אמת‪.‬לאמונת כל זאת וק^ם ^לינו כי הוא ל; אלהיני יאין‬
‫זולתו ואנלזנו לשראל עמו הפורנו• מלך "מלכים מלכנו‬
‫הגואלנו‪ -‬מכף כל־־ך^ריצים האל הנפרע לנו מצרינו‬
‫והמשלם ^מול לכל״אולבי מןשנו הע^ה ^דלוח עד אץ‬
‫חקר ונפלאות עד‪/‬ין מספר‪ .‬השםנ&שנו בחילם ולא נתן‬
‫למוט'ר‪7‬לנו‪ .‬המךריכנו[נל במת איבינ^יךם‪.‬קרנני על‬
‫כל שנאינו'‪ .‬ה ^ ה לנו נסים ונקמה ‪3‬פךעה אותת ומופתים‬
‫‪5‬אךמח ‪5‬ני חם המ?ה ?עבירתו כל־בכויי מצילם ויוצא‬
‫אח־עמו לשיאל מתוכםילחרוח עולם‪ :‬המעביר בניו בין‬
‫גזריי‪,‬ם־סוף את־רוךפיקם ואי־ש‪1‬נאד!ם בתהומות טבע ‪:‬‬
‫ניאו בניו‪.‬גבוךחו^חו ןהודו לשמו ומלכותו ברצון קבלו‬
‫‪.‬עליהם משהעני ישראל לף ענו שירה‪:‬‬ ‫ז‬
‫‪7‬‬

‫א״ב בראשי הסמזוס‪.‬‬ ‫ע״פ‬ ‫מיוסי‬

‫אי‪$‬ה נכו^רה‪^ .‬עתיה ו ^ ט ך ה ‪ .‬ביום‬

‫מתן תוךה'\ בחוךה מעממים‪.‬בת שליקת‬
‫הותהימים‪ .‬מפום ו^ךה‪ :‬נךךה ברוב נסים‪.‬‬
‫אדון ‪3‬ל המעשים ‪ ntqV‬למךבךה‪ :‬דבר על‬
‫לבה‬
‫'איומה יפראל‪) :‬מלזיה(‪ .‬עקושסה ]המידמים[‪ .‬סאגואז ]»פימ[» מצרים‬
‫)ונלס( נעשימ אפשי‪] :‬גללה[ ‪ .‬הוציאה‪ :‬עדיו‪ .‬אליו‪] :‬הייז[‪.‬‬
‫צ׳‬
 ‫סז‬ ‫ושל"שמעות‬
‫ל‪$‬ה‪ .‬ישב בכסו־בבה‪ .‬עדיו לד׳וזחב^־תהריץ‬
‫ז‬

‫לה שלישי‪ '.‬בחדש השלישי‪ .‬י ליציאת שה‬

‫?זורה‪ :‬וחסרה בצלו חס'ת‪,‬והשיבה כן לעשת‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ן נ ת ^ ה נזוךה‪ :‬זמנהךם ו;איום‪ .‬ונתקדשה‬

‫‪:‬‬

‫לשל‪#‬ת יום‪ .‬כרמים נוטרה‪ :‬חלאים‬

‫נתק^טה‪ .‬וכלאותיה פשטה‪ .‬ממור מקטרה‪:‬‬
‫טיהור באש וזהר‪ .‬ירד לראש ההר‪ .‬ונזדעזעה‬
‫ברה י• ישבה בנקיקים‪ .‬מת־דת הברקים‪.‬‬
‫ומקולההבךה‪':‬כל'לר^עתים'‪ .‬ןנכונוישדץם‪.‬‬
‫ליונה מסתרה‪ :‬למדה ב‪$‬ה לעבדו ‪ I‬בכל‬
‫לבה לכבדו‪ .‬והרת נפתרתמלאה פיה שחוק‪.‬‬
‫ביום נ‪0‬ינת ח^‪ .‬בכל מפארה‪ :‬נחמדים‬
‫ד ש ה ‪ .‬להיות לה מוףגזה‪ .‬לצבי ותפארה‪.‬‬
‫סלסול פניניה‪ .‬חנרהבעז מתניה‪.‬עקביטוב‬ ‫ז‬

‫סחךה‪ ':‬ערכה‪#‬לחנה'‪ .‬ומלכה שם חנה‪.‬‬ ‫ז‬

‫וללחום נםיחרה‪ :‬פתוכי אש'ומ‪:‬ם‪ .‬ירדו מן‬

‫השמים‪ .‬לרכך בסבוךה‪ :‬צוךה תוך עירין •‬
‫נודע‬
‫ל׳ לגן; שנפן לה החולה שנקלאפ )פליפי(‪ .‬פיש פורס נביאים ונפוים‬
‫]שה »ולה[‪• .‬שלאל ‪] :‬ונפיפמה[‪ .‬ונעפיפ •פה פי* המי פנק לה ‪] :‬נלמיס‬
‫טפלה[ ישלאל טפלים מלי פשה לגינו ונן מצינו םהפלנסיס נקלאיס נלמיס‬
‫מנשיב )גהושפ י פ׳ יו( ונפהי לה אפ נלמיס ומפמעינן ואמני לה •ת פינפהא‬
‫]פלאים[‪ .‬סנשיפיס‪] :‬וגלאופיה[ ‪ .‬עדים קרועים ‪] :‬נלה[‪ ,‬ישיאל‬
‫]מקיקיס[‪ .‬סלפיס ‪] :‬כללה[‪ :‬יפה אופה‪] :‬נעדיים[ ז זקפומיס» ]וגמע‬
‫םדיס[‪ .‬מפס ואהלן היו מומים לישלאל ללמול לנשהפולה ]נימה[‪ .‬לישראל‬
‫]נפעדס[‪ .‬דנלי פולה‪] :‬סלסול פניניס[‪ .‬עסקה גהורה היקרה מפנינים‪• :‬‬
‫)‪ ,ojrt‬מטל! )וללפוס(‪ .‬לאכול לפפה של פולה‪< :‬נספלה(‪ .‬הסנה מל‬
‫השלפן‬
 ‫מעריב ליל ישני‬
‫נודע בוערים‪ .‬כי לו הגבורה‪ :‬קביעות‬
‫ואהלות ‪ 'i‬סכסמת בשיר'ותהלות‪ '.‬והסד‬
‫מקשרה‪ :‬רבות עשוי סמונה • ואת עלית ?נל‬
‫ז‬

‫כמה" מ**ת מאשרה‪:‬שושנת‪'.‬עמקים‪.‬קבלה‬

‫מצות וחקים‪ .‬ב ^ ב מהרה‪ :‬חי־ תורה פומנם‪.‬‬
‫ושקלם בראש בנעם‪ .‬כהנה מזהךה‪:‬‬
‫לא תשא פזכוסשם נוךאעלילהלנסד שמו‬
‫יומם ולילה‪} .‬בור׳ כלכול עננ לכפלה ‪.‬‬
‫ליוצרןז קשורר כעוברי מצו^ה‪ :‬כני^ה‬
‫ז‬

‫ברנה בשמחה לבה ואמרו כלם‪.‬‬

‫‪T .‬‬ ‫‪. T .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫נך^מכה באלם‪.‬יהיזז מי כמ^ה נאדר בקדיש נוז־א‬

‫וזולתן]׳*? ‪ : v§b‬מלכוחף ראובניף בירןע;ם‪$‬ני מ׳שף•‪.‬‬
‫בבד‪**!? .‬ד אכיף ואמןז‪ .‬נצח לרבו י מיף‪.‬‬
‫ז‬

‫ל^יך^ח• סדור כצל? י מ ל ^ ף ‪5?. .‬ליון‬

‫ז‬ ‫ןי‬

‫צולף ד׳סלי^הו כנאומןז * ך‪ .‬צור י ^ נ ו ' פןגו‬

‫פהואםרו‪.‬‬
‫ו ע י ־ ‪:‬‬ ‫‪D‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫^‬

‫‪:‬‬ ‫וגאמ מיד חזק ממנו•‬ ‫ונאמר כי־־פדה ; אח־מנקב‬

‫" ל א מאףיי^עמות חוצות ימסלקות •‬
‫צורות‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬

‫סשלמן‪) :‬פמוט כ ו י ( ‪ .‬מלאכים סמעולכים מאש ו ו י ם ‪] :‬צורם[ • צול של‬

‫ישראל‪ ] :‬ע י ד ן [ ‪ .‬מ ל א ט ם ‪ ) :‬מ א ש ( ‪ .‬המורם ‪) :‬מופלה( כמן לס למוסל‬
‫י‬

‫ו » ‪ 0‬ן ‪) :‬מורם ימינם(‪ .‬מנין המצווה כמנין מור״ שהוא מרי״א‪] .‬וששים כלא‪5‬‬
‫מ י נ ם [ ‪ .‬שהוא אנכי ולא יהי לך שמעו מפי ססב״ה ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫קיא ] מ ט ס [ ‪ .‬מקין‪] :‬כלכול ע ו נ נ [ ‪ .‬מזון ש ג ם ‪] :‬לכולה[ • לסיוה כפול‬

‫נלסם משנה ‪] x‬כעוכרי מצילה[‪ .‬כמו ששוררו ישראל כםהץ עוכלים נמצולפ יס‬
‫כ כ ף )סלור גצלמי(‪ .‬םמסולר ונעשה נצלם אלהים ‪] :‬ונגלמיך[‪ .‬שגופו‬
‫י‬

‫כמושמרס‪:‬‬ ‫נמשהמופך‪) :‬מאומן(‪.‬‬

 ‫סח‬ ‫של ישמעוה‬
‫צורות נפשותבשוחותעמוקות‪ .‬לא סגנוב‪.‬‬
‫קבוצות זהב סדוקות• רחום לגאלף ממצוקות‬
‫ברוך אתה לתה מלך צוריקזךאלונואלו‪:‬‬
‫השכיבנו• ‪ %‬אלדתיבר לשלום ןהעמידנו• מלכנו לחיים ו‪$‬רוש‬
‫ןןלינו^סכח^לומף וחוננו• בעצה טובהימלפמף ןהושי;ןנו•‬
‫למען ׳שמך והגן^דנו' ^סר^לינו אויב ת ך וחרב ןרןב‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ויגון ןהסר שטן מלפנינו ומאחרנו ובצל כנפיף'חקחירני‬

‫כי אל"שומרנו• ומצילנו אחה' כי אל מלך חנון ודחוס‬
‫ןןמה ושמור צאחנו ובואנו לחץם ולשלום מעחה ועד‬
‫ע‪1‬ןם‪ .‬ו?חש ?ןלינו סכה ^לומף ‪:‬‬

‫לא מנגה ־ שהרים לענות ‪3‬עדותץד ‪.‬‬

‫הח־וןש‪$‬־ק בכל ארחותיןז‪ .‬לא תחמ‪1‬‬
‫^ ה ; מ ‪ : #‬נ ו ת השלום‬ ‫יופי צחות'‬
‫^ ב ב ו עךבה' ^ ת ך ‪ :‬י‬ ‫ז‬

‫ברוך אחה יהוה הפורש קכח שלום ‪£‬נלינו־ מל כל־עמו‬

‫ישראל ועל ירושלם‪:‬‬
‫‪•IT‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ י‬ ‫‪ r:‬״‬ ‫י‬

‫ושמרו בני־ישראל אודהיעבת לעשות את־ה^בת לדירתם ברית‬ ‫לשנה‪.‬‬

‫ע‪1‬לם ‪ :‬ביני ובין בני ישראל א‪1‬ת הוא לעילם כי־ששת ימים ‪ n m‬יי‬
‫את־השסים וארדך*!ץ ו!‪5‬י‪1‬ם השבלעי שבת ועןש ••‬ ‫ן‬

‫וידבר משהאת־מועדי יהוהאלבנייעזראל‪:‬‬

‫הש״ז אומר חצי קדיש •‬
‫אדני שפתי וק?תח ופי עיד תהלתך‪:‬‬
‫ברוך אחה 'יי אלהינו ואלהי אבותינו י אלהי אברהס‬
‫‪I:‬‬ ‫‪•• v:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪~ :‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬

‫אלהי ‪,‬‬ ‫‪.‬‬

‫לא ]פפמום מצות[ ; מומש שהם פעמים במצוס תלסונומ ‪] :‬ומשליקופ‬
‫נדנליס עמים ‪i‬‬
‫לא )״ופי צסופ( ‪ .‬הכסף וסזמ שסם צגדם והאילים‬
 ‫מעריב ליל שני‬
‫אלהי‪.‬יצחק ואלהי‪.‬יעקב האל הגדול הגבור ןהנוךא א ל‬
‫עליון גומל ססךים טובים"וקנה הכל הו‪3‬ר ח ת ך א ם ת‬
‫‪:‬‬

‫ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה‪.‬‬

‫ברוך אחיהן; מ ג ף א ^ ך ה ם ‪:‬‬ ‫מלך עוזך ומוש‪:‬ע ומגן‪'.‬‬
‫אחה גבור לעולם אדני מחיה מחים אחה ר ב להושיע •‬
‫קכלכל חיים ‪^ n y m‬חיה מחים בךהמים רבים סומך‬
‫נועלים ורופא "ה‪1‬לים ומחיר אסורים ונזקים אמונחוליישני‬
‫‪7‬ןפר מי ן מ ו ף בעל ^בורוחיומי דו?ה לך מלך ממית‬
‫ומחיה ומצמיח ‪:‬שמנה‪.‬‬
‫ןןאמן אחהלהםיוח מחים‪ .‬ברוך א ח ה ; ; ק ר י ־ המחיס‪:‬‬

‫א ח ר ^ ק ד ־ ^ ו ש ^ ק ח ש וקדושים ‪5‬כל יוכ הללוף ‪: r h B‬‬

‫‪:‬‬

‫ברוך אחה ן; "האל הקדוש‪:‬‬

‫‪ » £‬ח י ל « §ני •‬
‫‪:‬‬
‫נ ו‬ ‫א י‬
‫"אי‪=¥‬מ‬ ‫א ח ה מ ך ה נ ו ^ ל העטים ״‬ ‫ז‬

‫ורוממחנו מכל הלשונות‪ .‬וקדשחנו ?כמןותיף‪ .‬וקרכחנו‬

‫־מלכנו ^עבוךתף \ ושמף הגדול והקדוש עלינו ק ר א ת ‪:‬‬
‫ז‬
‫ז‬

‫באהבה שבתות למנוחה ו מועדים‬ ‫ותחךלנו ! ‪ j‬אלוזינו‬

‫לשמחה חגים' וזמנים לששון‪ .‬ארדיום השבת הזה ואת חזם‬
‫חג השבעות הזה׳זמן מתן תוךחינו באהבה מסרא קדיש זכך‬
‫ליציאתי מצרים" ״‪.‬‬
‫־ ‪• IT :‬‬ ‫־‬ ‫י *‬

‫אלךדנו ואלהי אבותינו‪: .‬עלה רבא עגיע ויראה ר י צ ה‬

‫ךשמעףפקד ח כ ך זקדננו ופקדננו ‪ jinpn‬אבותינו‪ .‬הכרון‬
‫משיח ? ן דוד" ;עקרף‪ .‬ךז?ר־ין‪.‬ייי^ללם עיר י ך ש ן ז ‪Jtijn .‬‬
‫כ ל ע ? ף ב י ה ‪ :‬ש י א ל לפדן!‪ .‬ל ן ל ט ה לטובה לחן ולחסד‬
‫ולחיזמים לחלם ולשלום ביום" חגהשבעותהזה‪ .‬זכייני‬
‫;יאלהיני ב‪ 1‬לטובה‪.‬ופקדנו בול‪5‬דקה‪\.‬ה^מגנו בו לי‪7‬יס‪.‬‬
‫ובךברלישו^הךםמים חוס ו ח ע ו ‪. .‬ורחם‪.‬ןןלינווה‪1‬שחןנו‬
‫פייאליףעלנינו‪ .‬כי אל מלך חגוןגיחומ א ת ה ‪:‬‬
‫והשיאנו‬
‫סט‬ ‫של שבועוח‬
‫ולשלום‬ ‫והשיאנו ‪ j‬אלדדנו אח ברכת מועקף לחילם‬
‫לשמחה ולששון כאשר רציה ואמרח ל ב ר כ נ ו ‪:‬‬
‫‪f — . T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‪:1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‪1‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬

‫אליהינו ואלהי אמתיני רצה בסמדזתנו‬

‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לשגס‬

‫?חורחף ש?^נו• מטובף‬ ‫גןךשנו ?מ^וחיןז ןחן חלקנו‬

‫להנח‪:‬לנו'‪.‬ץ‬ ‫ושכחנו בישו^חף וטהר'לבני• ל ? ? ל ף ‪5‬אמח‬
‫אלהינו באהבה ולרצון בשמחה ובששון <טבת ומערי‪,.‬קךשף;‬
‫וישמחו ק ז ‪.‬ישראל מקדשי ש מ ף ‪ .‬ברוד אחה י;‪9‬יקדש‬
‫‪:‬‬

‫לשבת ו ישראל והזמניםי‪:‬‬

‫ןהשב אח‬ ‫רצה ;י אלהיני ?עקף לשךאל ובר&לחם‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫העבודה לדביר ביחף ‪.‬ואשי‪.‬ישראל וחפלחם' באהבה‬

‫‪T‬‬
‫חלןבל ?רצון וחוד לרצון ח מ ד ‪ 2‬ב ו ד ח ‪ .‬י ש ך א ^ & ‪\ %‬‬
‫‪:‬‬

‫וחחזינה ‪,‬עינינו• בישו‪?-‬ף לציק ברחמים‪ .‬ברוך אחה ל;‬

‫המחזיר שכינהו לציון‪':‬‬
‫מודים אנהנו לך שאחה הוא ל; אלהיט• ואלךך א‪.‬בותעו‬
‫לעולם ועד יצוד ח מ ו מגן י ^ נ ו ‪ .‬יאחה הוא לדור ודור‬
‫נוךה לף' ונספר חהלחף‪; .‬נל חיינו המסורים ? ; ד ף ועל‬
‫נשמוחינו הפקודוח לך ועל נ‪9‬ןף ש?‪5‬ל־יום עמנו ועל‬ ‫ז‬

‫נ‪$‬לא‪1‬חיף ןטויםחיף'שבכל־עח‪;.‬ןלרב ובקר וצהרים‪ .‬השוב‬

‫פי לא־קלו רחטיף והמרחם כיי לא‪-‬חמו• חסדן? מעולם‬
‫י י ‪.‬‬ ‫‪:‬‬
‫קייבי ל ו‬
‫ועל ?^ס לרןביך‪ .‬ולרןרומם ׳שקף מלכנו חםיד לעולם ועד‪.‬‬
‫וכל החיים יוךיף ‪ $‬ה ויהללו אח ש ק ף ?אקח האל‪:‬שוןוזנו‬
‫ועזרתנו סןה‪ .‬ברוך אחוז לי חטוב ש ק ף ולף נאהלתח־ח‪:‬‬‫ד‬

‫שלום ר ב על״ישראל‪.‬ע?‪2‬ף חשים לעולם כי אחה הוא‬

‫מ ל ך א ת ן לכל השלום‪.‬וטיבבעיניף ל ב ר ך א ח ‪ -‬ע ? ף ‪ ^ .‬ל‬
‫ן ר ו ך אחה יי הקברך‬ ‫שעה 'בשל‪1‬מף'‪1‬‬ ‫ז‬
‫?ץל‪-‬עת ו?‪2‬ל‬
‫‪ #‬י ך ע פ ו לאוראל ב^ל‪1‬ס‪:‬‬
‫אלהי‬ ‫‪T‬‬
 ‫שני‬ ‫מעריב ליל‬
‫אלמי נצור לשוני בךע ף‪|5‬פתי מדבר מרמח ולנמלי נקשי חדים‬
‫ן‪#59‬י בןגפר לכל תד\ח ‪9‬תח לבי בתוךתף ובסצורןף הרח־ף גפ׳מי ‪ioj‬‬
‫‪3‬ע־&שבים ‪ n r r o n j f t f y‬חסר עצתם!קלקל מחשבתם‪, .‬עשה ן״מןןן‬
‫‪:‬‬

‫שמף‪,‬עשח למגן‪,‬יכמף עשת לקלן ?ןךשת^ עשה לפיק היוךחף ל<^ן‬

‫יחקצון יךידיף הושיבה י ^ ף וןמגי‪ :‬יהוו לד־צוץ אמרי פי יחגיון ל?י‬
‫ן^פניף * צורי ןנאלי‪ :‬למה ‪ a b p‬במר‪1‬מיו הוא‪.‬ןעשח שאם ןגלעו ןעל‬
‫כל ישראל ואמרו אמן‪ :‬יהי ךצ‪1‬ן לפניך יי אאחינו ואלוץ אם־תינו שלבטז‬
‫"״‬ ‫‪? ^ P I‬רזיידקף ־‬ ‫‪0‬‬ ‫ב י ת ^ ד ש במחךח ?‪33‬ףי‬
‫ועתה יגךל־נא ס־ז אדני באשר דברת לאמד‬
‫״‬ ‫«•‪!T‬ן‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-:-‬‬ ‫; ־ ז‬ ‫ן ־‬ ‫•‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-:‬‬

‫ןכ‪ 1‬לססןף לי יססדיף ?י מע‪1‬לם המה‪.‬‬ ‫ז‬

‫לסנדל ך‪0‬לןד'ש ^ מ ה ך ב א מגלמא ךי־לךא ברעותה‬

‫רמליך מלכותה בחייכק וקיומימן ו?חל ךקל ביח י ש י א ל‬
‫\‬ ‫בעגלא ובזמן ‪,.‬קריב ןאמריו א מ ן ‪ .‬יהא שמה ך ב א ק ב ר ך‬
‫‪:‬‬

‫י‬ ‫לעלם ולעלמי;נלכדא‪ .‬יתברך וישחבח ויו־ןפאר ויתרימס‬

‫ויתנשא ךתהךר'ויתעלה י י ז ר ^ ל ' ישמח' ךקוך^א ברייך‬
‫הוא ל ^ א מן כל בךכתא ושירתא ח׳ש?חתא ןנחמתא‬
‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫דאמיךן גיןנלמא וא?דו‬
‫‪:‬‬

‫ק׳ ‪.‬קבל ברחמים ומ״צון את הפלתגי •‬

‫ח‪0‬ל!בל ץלוחתן ובעולזהק• ךכל לשראל^דם אבוהק‬
‫ך בשפדא ןאכורו אמן‪:‬‬
‫י ‪ p‬י יהי שם יי מי‪£‬־ך מגתח ועד עו־לם‪:‬‬
‫ןהא שלמא ! ב א מךשפדא וחלם ןנלןנו ועל־״כל"‬
‫ןאפןרו אמ|•‬ ‫מ‪4‬אל‬
‫ק׳ ‪ $‬ר י נמנם « עשה שנים וארץ‪:‬‬
‫עשה של‪1‬ם ב‪9‬ר'ו;מיו הוא_מ!שח שלוםןלעו ועל כל ישראל ואקרו אמן*‬

‫ממם אועלים דטלו גם מגן אבות ובקצמ <ן*לו‪ 0‬גם נםח פדליקץ‪,‬‬

‫•־ רכלו השכדם והארץ וכל־צבאס‪ :‬כ כ ל אלודם ביום‬

‫השמעי מלאכתו *אשר ןנשה ר ש ב ת בלם רן&בץר מכגיי‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫מלאכתו‬
 ‫ע‬ ‫של שבועות‬
‫קלאננחואשר זןשה‪ :‬ניברךאלהיםאודיוםהשביעירפןדש‬
‫אתו כי ב‪1‬שבת מכל־מלאכחו אשר־ברא אלהים לעשות‪:‬‬
‫ח׳ ברוך אתה ן; אל ודנו ואלהי אבותינו אלתי אגנרהם‬
‫אל‪1‬ז;‪.‬ץחקואל ל\‪:‬עקבהאל הגדול הגבור)הנורא אל‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫עליון קצה שמים וארץ •\‬

‫‪I‬‬ ‫‪VITT‬‬ ‫‪ T‬־‪1‬־‬ ‫י"‬ ‫י‬ ‫‪:*V‬‬

‫?״מגן אבות בדברו קחיה מתים ?כןאמרו האל‬

‫הקדוש שאין כמוהו•'המניח לעמו ביום שבת^קךשו כי בס‬
‫רצה להניח לקם לפניו ‪1‬נעבוד בח־אה ופחד ןנוךה לשמו־‬
‫‪:‬‬

‫?כל־־יויים'חמיד מעק הברכוח איליההודאוח אדון השלום‬

‫מקדש השבת ומברך שביעי ומניח ?קךשהילעם קדשני‬
‫ע?ג זכר לנ?עשז‪7‬בראשיח‪:‬‬
‫ס׳ אלהינו ואלהי אבותינו רצה בכונוחחנו ‪.‬קדשנו‬
‫?כ^ותיף וחן חלקנו בתורתן! 'שבענו מטובןז ושקחנו‬
‫בישמגחף וטהר לבנו• ל^בךף ?אמת נמחילנו י;*אלהינו‬
‫‪:‬‬

‫?אסבה וברצון שבח קךשף‪' .‬ינוחו בה‪.‬ישראל מקושטי‬

‫‪2/‬מף‪ .‬ברוך אחה י; הקדש ד!שבח ‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫סברי מרנן ורבנן ורבותי‪.‬‬

‫ברוך אחה ‪ £‬אלהינו מלך העולם בורא ןךי הגפן‪:‬‬

‫ברוך אחה*^ אלהינו י מלך העולם אישי• בחר־בנו‬
‫מכלאים ורוממנו מכל־לשון וקדשנו ?מצותיו'‪ .‬וחתן‬
‫לנו ן; אלהינו* באהבה שבתות ‪$‬מטחח ו מועדים לשמחה‬
‫חגים וזבנים לששק אח יום השבת הזהואתיום חג השמות‬
‫הןה זמן מחן תודתנו' בארבה מקרא־קוךש זןגר ליציאת‬
‫מצתם‪ .‬כי בנו בחית ואותנו‪.‬קדשח מכל העמים ושבח‬
‫ומוסדי קךשףבאהכר^ וברצון'?שקרויה *‪ pfertq‬מחלתנו•‬ ‫ז‬

‫ברוך אחה ‪ j‬מלןךש השבת וך&יאל והזמנים‪:‬‬

‫?־אדא^הינו מלך העולםשל״םימ• וקימניסיגמןנו קטן הזוז *‬ ‫ד‬
‫‪:‬‬

‫עלינו קדיש יתום יגדל‪.‬‬

 ‫יוצר ליום שני של שבועות‬

‫האל‬
‫‪T‬‬

‫?יעצמוח‪^:‬זף‪ :‬ה ^ ל ב ^ מ ד ^ מ ף ‪ :‬הגמר לנצח והנורא‬

‫בנ‪1‬ךא‪1‬חיף‪ ':‬ספלך היושב _‪ hv‬כפא ךם ונשא ‪ :‬י‬

‫שובן עד מרום וגךו‪ 0‬שמו‪ .‬וכתוב‬

‫רננו צריפים ביי לישרים נאוה תהלה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫נ‬ ‫‪T T‬‬ ‫־ ‪ T‬־ ‪• T :‬‬ ‫•‪P‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־ ד •‬

‫בפי ישרים תתהלל‪ .‬ובדברי צךלקים חחברך‪.‬‬

‫ובלשון חסידים חרזרומס‪ :‬ו‪3-‬לןרב קדושים ההקדש ‪:‬‬
‫ובמקהלות תנבות עקף בית לשראל ?רנה לתפאח‬
‫שקף *מלבנו ?כל־דור ודור ישכן* חובה י כל־הלצוריס‬
‫לפנ;ף ל;'אלהינ^ואלהי אבוחינו^הודוה להלל לש?‪.‬ם‬
‫לפאר'לרומם י להדר לברך'לעלה ולקלס ‪.‬עליכל‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫דברי שירות ותש?תות דוד ?ן־ישי עבדף מישיחף‪:‬‬
‫לשחבח ישקף לעד מלכנו האל המלך הגדול ‪ .‬והקדוש‬
‫‪:‬‬

‫^ אבותינו‬ ‫‪s‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בשמים ובארץ כי לףנאה ‪vw7i‬י;‬

‫‪:‬‬

‫שירו‪-‬שבחההללחקרה עז וקקישלה נצה ‪3‬ךלה'ממדה‬

‫וזמ^ה' *וח^אךח‪.‬קדשה ומלכות ?רכות והודאות מעתה‬
‫ןעד־עולס‪' *:‬ברוך אתה יי• איל מלך גדולי בתישבתות אל‬
‫ההודאות אדו[ הגגןלאותיהבותר'בשירי זקרה* מלך אל‬
‫חי העולמים‬
‫‪:‬‬

‫ןעהח‪.‬יגךל־נא םח ארצי ק*שר יבךת לאמו־‬

‫ןכו־רחמיף ^‪.‬חחס־יןז כי סעו־לם חמה‪:‬‬
‫ירעךל רתקךש ^מה רבא ?;גלמא די־?רא כךעותה‬
‫'ממלך‬
‫עא‬ ‫שלשבועוח‬
‫ולקליך מלכותהבחייכון ץניומיכו־ן יבחל ךכל ביח לשיאל‬
‫‪3‬עגלא ובןמןקךיב ןאקרו' אמן‪ .‬להא שמה רבאימברך‬
‫^ארולחתמס‬ ‫ל?נלם ול;גלמ‪/‬עלמ;א\ לחברך‬
‫ךחנשא ןיוזהדרךוזעלה ןלקהללישמה ךקודשא בךיןד הוא‬
‫לעלא מן כל ברכחא ושירתא חשבחתאונחמתא‬
‫ד‬ ‫‪T : v:‬‬ ‫‪T r‬‬ ‫‪: :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪I‬‬ ‫‪••:‬ךן‬

‫ךאמיךן מגלמא ואמרו• אמן‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫אומרים הקהל יתברך‬ ‫בשעה שהסזן אומר ברכו‬

‫לחברך וישתבח ויתםאר ויתחכם‬

‫בךכו ארךיי המברך‪:‬‬
‫ןיתנ^יא שמ‪ 1‬של מלך מלכי‬
‫המלכים נ‪/‬קחש ברוך הוא שהוא‬ ‫קו״ח‬
‫ראשון והוא אחרן ומ‪3‬לעךיו און‬ ‫ברוך ; י המברך לעלם ועד‪:‬‬
‫אלהים סילו לרכב בערבות ביה‬
‫שמו ועלזו לפניו‪ .‬ושמו מרומם‬
‫ברוך אתה לי אלהיט‬
‫על כל נןדכה ותהלה‪:‬‬ ‫מלןז העולם יוצר‬
‫ברוך שם ?ביוד הלכותיו לעילם עך•‬
‫אור ובורא חשך עשה‬
‫יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם‬
‫שלוםובוראאת־הכל‪:‬‬
‫אור עולם גיאוצר חיים אורות מא‪$‬ל אמר רהי‪:‬‬
‫מיוסד על פי א״כ כפול‬

‫אילת אהבים מר;נתסיני‪ .‬אמון ש ט ו ע י ם‬

‫‪,‬מורשה‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫)אהבים מחני! סיני( המורה‬ ‫אילת‬ ‫אילם‬
‫י ל‪0‬יי ‪~-‬עש*‬
‫ס‬
‫אהנים[‬ ‫ה‬ ‫ס ו &‬
‫אילת‬
‫שנסו הקביה י בסיני ‪ .‬סיא‬ ‫‪:‬‬
‫< ״ ? ׳ "' >‬
‫מ‬
‫אהבים רעלמ‬
‫ה‬ ‫‪p‬‬

‫‪,‬י‬ ‫‪u,‬‬ ‫ה‬

‫״‬ ‫מש‬ ‫ל ם ו ר ה‬
‫י‬ ‫ג ם ז ה ס ו א‬
‫'׳‬ ‫‪15‬עשיע‬
‫‪ 1‬יו‬
‫&מ‬

‫כאילה ז ו שסביבה‬ ‫סביבה מל צומדיה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬ה‬ ‫ש‬ ‫‪) 0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ט ‪ ! 5‬ן ע‬ ‫״‬ ‫ן א ה‬ ‫^‬ ‫‪b‬‬ ‫( צ ל ז‬ ‫{א י! ל‬
‫ה‬

‫)אמון שעשועים( המולה‬ ‫על בעלה‪.‬‬ ‫ל(‬

‫שהיסה‬
‫מעשה ארנ‬
‫)אילת אהבים( מ׳׳ל שארז״ל )ערובין ל' נל ב( למה נמשלו לבלי סוכה לאילם‪ .‬לומל‬
‫ל ן מה אילה זו וכוי א‪ q‬לנרי סירה סביבין מל לומליהן בלשמה ושמם כשמה‬
‫לאשונה כ י ‪ .‬ויעלם סן שמעלה ק לליעליה וטי‪ .‬לליה יליון וגוי שכל שעה סעיסקין בס‬
‫»ולאי‪ 0‬בה םלשיס‪ .‬וזה שאמר הפייק ג' לשמלם מסנם סיני‪ .‬מולשה מסיגי קלושס ס י נ י ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫לומר שהסירה באסה לישראל במשנה‪ .‬ונילושה ובקלושץ‪ .‬ש<‪ 0£‬גא לגלסס ס״וולגמצ‬
‫פקלושין לא יוכל ליקם מהם הסולם נ י יבואו גמםנס‪ .‬וא© ג א ב»ס יבואו בירושה ‪.‬‬
‫»עצ״ל‬
 ‫יוצר ליום ישני‬
‫מורשה מסיגי‪ .‬באור תורה אור קד^תסיני‪.‬‬
‫בהחרהעם סביבות סיני‪:‬‬
‫השמרו עם בלי נגוע בהר‪ .‬וענן ?בד ע ל‬ ‫ז‬
‫ז‬

‫ההר‪ .‬קולות וברקים מן ההר "שיסעו נצבים‬

‫בתחתית‪:‬ההר\וצר אור בעמו לבחר‪.‬קדוש ‪:‬‬
‫י גבר חכם עי^ה לסיני‪ .‬גאה ברב כהו ש ק‬
‫בסיגי"דת משיוזקת יום יום י לסיגי‪ .‬רעת‬
‫מתה האירה הרי סיגי‪ .‬הגביל גוי קדוש‬
‫תלותית סיני‪ .‬הופ‪:‬עבכבודו'וקרשסיגי‪ .‬ויט‬
‫‪,‬׳שמים‬
‫בית ל ד‬ ‫מ&ת ל ד‬
‫״‪j‬‬ ‫״‬ ‫ל(‪ * ] :‬י קלושה סיני[ <*יר « ל « )‬ ‫‪OD‬׳‪ CD‬מגויל&אצלו וסיזום לו לשעשוע‬
‫וצר״נוג )מולשסמסץ( נהייתה ימשס‬
‫החלל״ אל ללמ )׳שפי׳ סו ה(‪] :‬גגי חכ?ז‬ ‫לימלאצ מסיני‪) .‬גאול חולה( בז*‬
‫)משלי‬ ‫נ נ נ ו ז‬ ‫ח כ ם‬
‫י‬ ‫פ נ נ‬
‫"‬ ‫ע‬
‫הואר למשרע״ה‬ ‫םאול של המולה )אול קלוש מ סיני(‬
‫ו ל ר‬ ‫בל ה( ועש״ה עיר גנורים עלה סכם ו י‬ ‫שמ‬ ‫האיל למסמ ישראל ‪ .‬לסיומה מקוד‬
‫‪|5WAl S‬‬ ‫(‬
‫‪% ? 1 * & Z‬‬ ‫להקנ״ה בסיני‪ .‬וזה היה להם|בהפרל‬
‫מם סביממ סיני[ בהמאסף ישלאל סו א ( ‪] :‬שבן[ השרה שכינהו ]לס[ םוא?‬
‫בזהירומ וזריזות סניבוס סל סיני ‪ :‬לם־רה עש״ם אש לס צמו )לברים ל ג ( ‪:‬‬
‫]משמקס יום י‪.‬־ם[ משים ואהיה שעשומיס‬ ‫ה ש ע ר ן‬ ‫<ו )‬
‫ה ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ן‬

‫יום יים משמקמ וגו׳ משלי ם ל ‪] :‬לעת‬ ‫‪f‬‬ ‫‪.‬‬

‫מ ח ו ה [ םואר לסוכה ע״ש שמגלם לעס וגינס ‪,‬‬ ‫ה ה‬
‫ל‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫וענ‬
‫ל‬ ‫ג ה‬
‫‪ D 0‬צ י ננזב‬ ‫‪3‬‬
‫וממיס הוא לשון הגלה כמ״ש ימוה ל ע ^‬ ‫)על ההל(‪ .‬שילל הקג״ה בענן ‪.‬‬
‫]סהליס ימ ג [ ‪] :‬הגביל וכר[ כמ״ש והגבלן!‬ ‫)קולומ ונלקים מן ההל שמעי( ישלאצ‬
‫אס העם סביב ומי ]שמום י ס י ג [ ‪] :‬הופיע[‬ ‫( ןלא‬ ‫סהל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ י ם‬ ‫) צ‬ ‫שסין‬
‫נ‬

‫צ׳ אורה וזריסה כמו הופיע מהר פ א מ‬ ‫‪V‬‬

‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪W‬‬
‫׳־׳־"‬ ‫״;י‬
‫]דברים לג ב[ וס״י הופיע בסדרם איקר ?‬ ‫^ י‬ ‫‪5‬‬
‫אוי‬ ‫כי )יוצל‬ ‫מוקו מהם‪.‬‬
‫]וקדש סיני[ כמ״ש הגבל אם ההר יקלשסו‬ ‫לכן‪.‬הנין עציהם )קלוש(‪:‬‬ ‫מסל(‪.‬‬
‫שיים‬ ‫משלפ״ס שהיה )גבל מכם‪ .‬עלה לסיני(‪.‬‬
‫)בסיני( ‪ t‬והמולה‬ ‫וסקב״ס ש*א )גאה ברב כפו‪ .‬שנן( ו‪:‬שרה שכינמו‬
‫אלפים שנה‪ .‬הוליך‬ ‫הנקלאמ )דמ( אשר הימה )משסקת( לפניו )יום יום(‬
‫לעת ונינה ״ ה<א‬ ‫אוסס )לסיני(‪ .‬ואז )דעמ מסוה( המירה המגלס‬
‫‪4‬‬ ‫קלוש ‪ .‬סחמימ סיכ»‬ ‫]האירה[ אמ ]סר סיני‪ :‬הגביל[ עשה גבול לישראל ]גוי‬
‫הופיע‬
‫ארנ‬ ‫מעשה‬
‫)מעצ״ל( )באור סוכה איכ קלושס סיני( ואד״ג )נאור מורס אור( והכוונה באור ‪30‬‬
‫פילס סי הנקרא א ו ר ‪ .‬שנאמי ס* אורי וישעי )סהלים בז(‪] .‬וענן כבל מ״ קולוס ונרקיס‬
‫כד[ י ׳ » שכל וס לצים‪ .‬כי ]ץצל אול נמסו יבםל[‪ ,‬ל»יומ עס קלוש ‪] .‬ויע שמי©‬
‫וילל‬
 ‫עב‬ ‫ש ל ׳טבועות‬

‫שמלםררדלסיני‪ .‬ועמד‪ .‬שרי נהוךא האירה‬

‫הר סיני'‪ ,‬זעףןהו־ים ובחר בסיני‪ /‬זהר אור‬
‫הןךח ןה סיגי‪.‬חשו גבנונים ללןרם לסינייסמד‬
‫אלהים לשכתו זה סיך‪ .‬טהורה‪.‬יראה ד׳ש^יע‬
‫בסיגי‪.‬טוב במאור טוב גגש לסיג ‪ y‬ר צ ת הרים‬
‫מטר‪ ,‬ל ד‬ ‫בית לוי‬
‫הופיע[ האיר ]בכטדו ‪ .‬וקדש סיני[‬ ‫שמים וילל[ ל״?‬ ‫)שמיפ יע » [ ‪ ] * :‬י י מ‬
‫לכבוד כנ‪-‬י‪1 .‬ויע סמים וירד לסיני[‬ ‫' ?‪ V‬י ? ‪? ,‬‬
‫מ‬ ‫ע ס‬ ‫ל‬
‫]סהליף ים ״ [ ‪:‬‬
‫‪w vij1«1‬‬ ‫‪VJ /J‬‬ ‫« ‪.‬‬ ‫^‬
‫שהמה שמים העליונים והציעם על נבי‬ ‫] י ‪ . ,‬א׳\ ‪•.‬‬ ‫ה ס‬ ‫ש ע‬ ‫' ״‬ ‫?‬ ‫מהייוס‬
‫‪r c‬י ז ש‬ ‫‪n‬‬

‫ההר ‪] .‬ועמיה שרי נהורא[ ובאותו‬ ‫מלשון גנ האיש‬ ‫]גמוניב[ כנוי לגנה ס ‪.‬‬
‫אור ששורה עמו ]האירה[ האיר את‬ ‫[ ‪ °‬י‬
‫ל ס י ר ה‬ ‫ו &‬ ‫ל > י‬
‫‪] :‬ט יי 'י‬
‫מ‬ ‫ה‬
‫שהיא‬
‫]הל ‪ • * , q » : . * p‬ה [ » ך ‪ 0‬־‪,‬אה‬ ‫י*י‬ ‫‪ ; 5‬־ ‪ £‬י‬
‫עצמו ^ ‪ q r‬וטמס ענ שאר הסרים‬ ‫כי לנוי היא ציין לא״נ כפול כמנוארנהקלעם‬
‫הים‬ ‫ובאו מן‬ ‫הנגוהים שמהלו‬ ‫ספייפ‪] :‬מינ] הואר להקנ״ה עש״ה מונ ה'‬
‫ומאספמיא ומאס בהם ]ובסל בסיני[‬ ‫י‬ ‫' ‪ °‬קיי? <י‪' ? 1 1 1‬‬
‫‪ 0‬י א‬
‫י‬
‫ב‬
‫]‬
‫נויג‬ ‫;‬ ‫ס ה צ‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ל‬

‫י‪*.‬״‪* .‬׳»י‪-‬יי‬ ‫‪-‬״* ״ ‪ ,‬״‬ ‫צפירה עש״ה כי לזם מונ נםפי לכם ]מפלי‬
‫; ‪ ,‬שהוא היותר נמוך ‪ .‬כמ״ש אשכון את‬ ‫סכ‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫ל נ[ ו‬
‫ה ו א ע ש‬ ‫ג ן י ‪3‬‬ ‫י ן י‬ ‫‪3‬‬ ‫א ת כ‬ ‫מ ה‬

‫נ י מלוה והייה אור ]שם ו כנ[‪*]:‬צלז יי[ דכא ושפל ר ו ח ‪] .‬סשו נגנונים[ מהרו‬
‫כ‬

‫מש״ה צמה סרצדין סרים גננונים ]סהלים הרים הגבוהים ‪] .‬לקלס[ להסלים‬
‫שהיו סבורים‬ ‫סס יז[ ופיש״י נשם מנסם סיצייו םלקימ ־ אמ עצמן ]לסיני[‬
‫שעליהם ישכון הקביס ‪ .‬וסיא לא עשה‬ ‫מ‬ ‫כ‬

‫כ ן ‪ ,‬לק ]סמל אלהים לשנתו זה סיני‪ :‬סהורס יראה[ סתור׳ שנאמר עלי•‬
‫לכל‪.‬‬ ‫יראת ה׳‪.‬עהולה ]השמיע בסיני‪ :‬טוב[ הקניה שנאינל עליו נווב ה׳‬
‫]במאור עוב[ באור תורה סנקלאמ עוג ]ננש לסיני‪ :‬ילצלו הליס[ ההלים‬
‫לקלו‬
‫מעשה * ת‬
‫ד מ ן אמרו לז״צ נאמר כי ק השמים לנרסי עמכם ונאמר וילל ה׳ עצ הי סיני הא כיצל‬
‫הציע השמים םעל‪-‬ונים מצ גצי ה ז י ‪ .‬ופי זה קא מוכס דפ שמים רכל וגעכיצסא סנ»‬
‫שהלבין שמ־ם הםתםינים על הר סיני‪) :‬ועעיס שיי נהולא( ארז״ל נשעה שילל על סל‬
‫סעי נסיולא כל הפולם אולה‪] :‬זימף נהלים כף[ ט״ל שאלז״ל מ״פ למה סלצמן הלים‬
‫בננונים ההל סמל אלה‪-‬ם לשנסו )סהלים סס יז( יצפה נס קול ואמכה להם ]למבול‬
‫וכלמל שנדו ממקומם להנםן סיכה מליםם[ לעס סיצלון עם סיני כולכם בעלי טומין‬
‫אשם אצל סיני‪ .‬כסיב סכא גבמנים‪ .‬וכםיב הסס או גק או לק ‪ .‬אמי לב אשי ש״מ‬
‫האי מאן ליהיל בפצ מום הוא עכ״צ‪) .‬מגילם לי כ״ע א( וזהו שאמיו אסייו סשו גבנונים‬
‫וכוי‪ .‬שהיו סשים ועמהיים למא וכן איסא בב׳״ל ריש פ׳ צ״ע‪ .‬בשעה שבא הקג״ם ליפן‬
‫‪0‬ולס נסיני היו ההייס יצים ומדיינים אלו מם אלו‪ .‬זה אמי מלי הייה כיסנם‪ .‬וזה אמס‬
‫מלי ‪0‬ייה ניסנה‪ .‬םביי נא מביס אצים וכלמצ מאספמיא זס אומי אני נקיאסי וזס אומכ‬
‫לני נקראם•‪ .‬אמי הקנ״ה צמה םרללון היים ננמנים‪ .‬כולם היים אלא כולכם גבנונים‬
‫גמל״א או גנן או לק‪ .‬כולכם נעשה מנזלם מ״‪ 0‬מל לאשיכם‪ .‬׳אנל סיני שלא נעשה‬
‫מנולס מים עליו סהל סמל אלסים צשנסו מכ״ל‪:‬‬
‫ג א )פמופ » נ ( ‪ ,‬ו«מ הקנ״מ‬ ‫ס ו‬ ‫)&וב( י״מ סיאל לעשלט״ה משי׳פ ופלא אופו לי‬
‫מ ו‬

‫שנקלא מונ והסולם נסיאפ ג״כ מונ‪ ,‬ומשס לנינו שנסלא ג״כ סונ‪ .‬כולם שכנו‬
‫בסיני‬
 ‫יוצר ליום עני‬
‫אל מול סיני‪ .‬יקבלו הלכה למשה מפיני‪:‬כלת‬
‫לבנון הזהיר מעןה‪ .‬כסב'שלישים לכוךם‬
‫מ^ה לעךפל ננש משיה‪ .‬להשמיע לעם ‪1‬יךד‬
‫מ^היימתיוך האש יאמר אלהים*‪ .‬מתוק‬
‫האיור בתורת אלהים‪ .‬נפת צופים* נתן‬
‫אלהים‪ '.‬נחמדים' מזהב ומפז וידבר אלזדם‪:‬‬
‫<‪£‬מחת גוי ךךוש ‪3‬מעשה יךיןד‪'.‬םיר^‬
‫ז‬

‫לעניו םוד ^עשועך‪^ .‬על הר פיני נגליר;‬ ‫ז‬

‫ברבבות אלפיןז‪ .‬ענית ואמרת אנכי יי‬ ‫ז‬

‫אל^יןז‪ :‬פוךרת;ם בעןןז ‪$‬ליו דךכה מלןז *‬

‫פדית‬
‫בית לד‬ ‫מטה לוי‬
‫]כלס לננין[ מואר לישראל טש׳׳ה אסימלג י‪-‬‬
‫נ‬
‫רקדו ]אל מול ס י נ י [ ‪ .‬וכוונהס היה‬
‫]כתל שלישי ( מ א ל‬ ‫כלה [שה׳׳ש ד ז[ ‪:‬‬
‫שהם ]יקבלו הלכה למשה מסיני‪ :‬כלח‬
‫‪0‬‬

‫להנ״ך ‪] ':‬לערפל[ לי‪1‬ל הענן‪ | :‬י ח ! האש‬

‫כ‬ ‫»לב‬ ‫לצהים‬ ‫אמר ללהים[ כמ״ש קול‬ ‫לבנין הזהיר משה[ משה הזהיל על‬
‫מסוך האש כאשר שמעם אחה ]דנלים ף!‬ ‫המצות לישראל שנקלאו כלח לבנון ז‬
‫לג[ ‪] :‬מסיק האל[ מש״ ה ומסוקס מדגש‬
‫]כחב שלישים[ ההורס המכולשת בחורי‬
‫]שהלים יע יא[ ועש״ה והילה אור ]משלי‬
‫נביאים וכהובים ]למדם מ»ה‪ :‬לערפל‬
‫ו כ ג [ ‪) :‬נופה צופים( ל״ה ]שם[‪] :‬נסמייש‬
‫נגם משה[ לאופל הענן אשר מם‬
‫מזהב ומפז[ י ל״ה ] פ ס [ ‪] :‬גוי קדוש[ סואל‬
‫לישראל עש״ה ממלכם כהנים וגוי קדיש‬
‫סאלהים קרב משה כדי לשמוע מפי‬
‫]שמוס ימ ו[ ‪] :‬גמעשה ידין[ רמז לליחזמ‬
‫הקב״‪ .:‬וכדי ]להשמיע העם[ לכך‬
‫עש״ה והלימיה מעפה אלזים המה )‪0‬מו‪0‬‬
‫]וירד משה ‪ :‬מחיך האש אמל אלהים[‬
‫לנ ט ז ( ‪] :‬לענץ[ סיאל למשה מש״ה והאיש‬
‫משלה הדברות‪] .‬מחוק האול בחולה‬
‫משה עניו מאוד ןנמדנר י נ נ [ ‪] :‬שעשוען[‬
‫חילר לחילה מש׳׳ה ולהיה שמשימים ייס ‪o r‬‬
‫אלהים נופח צופים[ מחיקוח של אור‬
‫]משלי » ל[ ‪] :‬נרננום ללפיך‪ 1‬מש״ה ל כ ‪ 3‬׳‬
‫סולח אלהים אשל היא מחוקה מנויפוח‬
‫אלהים רניחים אלפי שנאן ]ש־‪.‬ל־ם סס ימ[ •‬
‫‪0‬‬ ‫שלומהדנש ]נחן אלהים[‪ .‬דבלי חורה‬
‫]ענימ[ לשון הרמש קול מלי וענו ה ל ‪1‬‬
‫]לנרים כז יד[‪] :‬פיללם[ ל׳ סירורץ ושגילה‬
‫אשל הם ]נסמלים מזהב ומפז[ לב ‪.‬‬
‫ילכ‬ ‫והיא ל״ה ]תהל ם מל יג[ י ]יעליי‬
‫מ‬
‫]וידבר אלהיס[ אח כצ הדבלים האלה ‪:‬‬
‫מ‬ ‫לגל ן [ כמ״ש ןלולן על במסי י ‪] 0‬ליוןג‬
‫]סדרת לעניו סוד שעםועך[סדלססוד‬
‫‪(0‬‬
‫התורה למשרע״ה ז ]על סר סיני‬
‫]גליתה ‪ .‬ברבבות אלפיך[ במהשבוחיך שהם לנוחים םל אלפים מלאכים ‪t‬‬
‫]פוללם ים בעזך[ בכפך פוררת הים צייב ]גזרים לכל שגס שביל לעצמו ‪i‬‬
‫]ועליו דרכת לגליך[ ועל נובה הים דרכה רגליך ‪ .‬על שגבהי לעלומ‬
‫למעלה‬
‫עג‬ ‫של שבועות‬
‫פדירצ בלהבות אש א‪#‬ר חצב קולך‪ .‬צהך‪$‬‬
‫אור מקבלי לא להיה לף ‪ .‬צויתלא תשא‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬

‫לשוא כבוד שמי במלולך‪ :‬קדש זכור וקים‬

‫שמור‪ .‬קרזלות‪.‬געק'ב יענו מזמור‪ .‬רוץ למצות‬
‫כבד ואור נתיבותיה תגמור‪ .‬ראה לא תרצח‬
‫צלם יצורף ועצמף תשמור‪ :‬שם רע לא‬
‫מ א ף זנוני זמה‪ 7‬שמור לא ו‪#‬נב @; תושת‬
‫לכלמה‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫אשל הצב‬ ‫למעלה‪] :‬פדית בלהבות אש‬ ‫)נלהנום אם[ ו מ י עש״י‬ ‫‪ [0‬ע״ ש פר ש ״י‪:‬‬
‫מוליך‪ .‬צהלת כוי[ בלהבות אש אשר‬ ‫>‬ ‫< '‬
‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫מ‬
‫י< '‬
‫י‬ ‫ם‬ ‫ס ה ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫< ‪w r , J‬‬ ‫ח ו צ ג‬ ‫ה‬ ‫יל‬

‫\‬ ‫‪n‬‬ ‫«‬ ‫י י ‪ £‬י^י‪-‬י‪-‬מ אוד‬ ‫מגזרה צהרים‪ ,‬וצוהל ‪-L1‬‬

‫פדית וצהרת אול שצ‬ ‫חצב קוציך‪.‬‬ ‫‪ .‬״‬ ‫י‬ ‫י ‪.‬‬
‫י ל נ נ ז כ‬ ‫וזוהל אסי‬ ‫ר‬ ‫ז ע‬ ‫ד ו נ מ ח‬ ‫ם‬ ‫ו ר ע‬ ‫ס‬

‫מקבלי צא יהיה צך ‪ .‬כי צכך פלית‬ ‫ק וצעק ידומיהס ללא שיש הבדל ביניהם‬ ‫ז ע‬

‫אותם כלי לק‪3‬ל ההורי‪] :‬צוית לא‬ ‫בחוזק יחול‪:‬ה‪ .‬הלזה״פ ] נ מ ל ל ך [ ל׳ לגור‬
‫צוימ‬ ‫תשא לשוא כבוד שמי במלוליך[‬ ‫‪:‬‬
‫כמו מי מלל לאביהם )נרלשימ נא‬
‫‪( t‬‬

‫י‬ ‫‪1‬‬
‫‪, f i j‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫)נמיגיחיה( ל׳ שביל ודרך כמו וכל נמינומיה‬
‫עלינו לסזהל בדבול שלא לישבע לשוא‪:‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ץ‬ ‫של‪ ,‬י ‪:‬‬
‫נ‬ ‫מ‬ ‫שלום‬ ‫ז (‬ ‫ג‬ ‫) מ‬

‫]קדש זכור[ קדש את השבת בזכירה על‬ ‫והסלמה• )צלם( למיס‪) :‬צילן( הקב״ה ‪:‬‬
‫היין‪ .‬לומל כי הוא יום מפלה למקלאי‬ ‫)זנוני זמה( מסשנסזנום‪) :‬פן מושה לכלימה‪.‬‬
‫]וקיים‬ ‫מצלים ‪.‬‬ ‫ליציאמ‬ ‫קודש זכל‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫כ‬

‫]קהלת יעקב יפנו מזמול[‬ ‫שמול[ וקיים אזהלמ הלאו דלא מעשה בו מלאכה ‪t‬‬
‫רם מזמול שיר ליום השבת ‪] :‬רוץ למצות כ‪3‬ד[ בזריזות‬ ‫בקיל‬ ‫יאמרו‬ ‫יש אל‬‫ל‬

‫ותגמור‬ ‫תגמור[‬ ‫לנתיביתיה‬ ‫אמך ‪] .‬ואזר‬ ‫למצות כבל את אביך ואת‬ ‫מלון‬
‫שהוא ]צלם צורך[‬ ‫נפש האדם‬ ‫]לא תרצת[‬ ‫שתוכל ן‬ ‫הנתיבות‬ ‫לכבדהו בכל‬
‫נפש ‪:‬‬ ‫בביד נפש תסמ‬ ‫]ועצמך משמור[ שלא ימיתוך‬ ‫דעות הקב״ה כביכול‪.‬‬
‫]שמור לא תגנוב‪ .‬פן מושת‬ ‫מנא^‬ ‫לכך צא‬ ‫סנא‪.q‬‬ ‫]שם ר פ [ הוא לך אם‬
‫לכלימה‬
‫מעשה ארג‬
‫*סיני • א״כ הלגר היה מוב׳ מאוד מצל הנוסן ו ה ר ק והמקבל )פדים בלהבוס אש( י״פ‬
‫מלים לישראל באוהן קולוס שסצנו לסבוס אש המסלקמה בהון הגלל שהלי )דל נכנע‬
‫•יעה ואמר הי הצדק א ן לצין הקב״ה ה״ למען הראוה כסו לפלמה ואפ אוםוםיו‬
‫הכביד לבי שנאמר )בשמים י״א( כי אנ» הכגדהי אם לגו ולולי זאס אזי היי שולם אפ‬
‫ישלאצ מאלצו מ־ל במכס הגלל וי״מ פליס ישראל בנסינם הסורה מסין להביס אש וכו״‬
‫שגאמל קול ה׳ סוצב להבו ס אש )סהלים כמ ז( שלא ניזוקו מאש הגמלה והיא מלס הלץ‬
‫)וקייס שמיל( פ״ל שאלז״צ השמל פן ואל אינו אלא לא סעשה‪] .‬קלש זמל וקיים שמול[‬
‫י״מ »״ל לאיםא נמכילסא זכול אס יום השנם לקלשו בבלכה מכאן אמלו מןלשין ־עכ‬
‫היק גכמסםי אין לי אלא קלושה ליום קלושה ללילה מנין ס״ל ושמלסם אפ השגה עכ״ל‬
‫ועיין נמסכס פסםים ל‪ q‬קיז ונפילוש השולה להלמב״ן ז״צ ]קהלם יעקב יפנו מזמזל[ י״ע‬
‫שהוא מסעם זכול כמו םכסג הסמ״ג עשם כ״פ כן פילוש ‪ * tnp»9‬ו ל אפ יום השב©‬
‫נזכילס לבלים של שבא וקילוש ומ» מכ״ל‪:‬‬

‫‪9‬‬ ‫)‪(M 111‬‬

‫‪T‬‬
 ‫יוצר ליום ישני‬
‫לכלמה‪ .‬תמיד לא תענה ברעך ‪.‬ערות‬
‫‪ .‬תאות ‪.‬רעך לאי תהמר מאדם‬
‫ועד בהמה ‪:‬‬
‫השםחעם בלי נגוע בהר‪ .‬וענן כבד ע ל‬
‫ההר'‪ ,‬קולות' וברקים מן הדד‪ '.‬שמעו נצבים‬
‫בתךןתית הדד‪'.‬יוצר אור בעמו לבחר‪ .‬קדוש‪:‬‬
‫בשבת‬ ‫בחול‬
‫הכל יורוף והכל ןשבחוף והכיל יאמת איןהןח־ש‬ ‫לאלץ‬ ‫המאיר‬
‫כיי‪ :‬הבל‪.‬ירו־ממוף סלה יוצר הכל‪ .‬האל הסיוזרן‬
‫בכל יום דלתות ‪#‬עכי מזךח‪ :‬ומקע ח ‪ #‬רקיע‪.‬‬
‫‪.‬עליה‬ ‫ולדרים‬
‫מ‪1‬ציא חמה ממקומה ו‪-‬לבגה ?!מכון <עכתךן‪.‬‬ ‫ברחמים‪ .‬וקטום‬
‫ו??איר ‪#‬־ולם כלו ולייועקיו‪' .‬שברא במית נ!‪1‬סים‪:‬‬ ‫מחרש ?כל־יוס‬
‫המאיר לארץ ולדרים ן^ליה ברגמים‪ .‬יבג^ויס‬
‫קעשרר‬ ‫חמיד‬
‫מחך‪ #‬בכר יום תמיר קעשה ?ראשית ד»‪£‬לןי‬
‫‪:‬‬

‫המרצס לכה מאו‪.‬ה^בחוהספ'אר;ס^ח^‬ ‫מה‬ ‫בראשית‪:‬‬

‫מימות עולם‪ :‬אלהי עולם ברחמיף הכבים ‪.‬‬ ‫רבו מעשיף ‪;.‬י­‬
‫רחם גגלינו «הן עונו צור משגבנו מנן ל‪#‬ענו‬
‫בחכמה‬ ‫כלם‬
‫משגב מ ה נ י אץ ?^ךכף ואץ וידחף‪ .‬אפס‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬־‪T‬‬

‫י^י׳ ל ו אין ??וכף ?י אל‪1‬זיט«‬

‫ז‬
‫‪:‬‬
‫י?י‬ ‫מל‪$‬ה‬ ‫ןנשית‬
‫בעולם הזה‪ .‬ואון זודתף מלכנו לחיי העולם היא‪:‬‬
‫‪•m f‬‬ ‫‪w‬‬
‫אפס כלת ף גואלנו לימות המ^יח‪ .‬ואין דומח‬
‫לף מודיענו לתחית המתים‪:‬‬
‫ק‪9‬וזמס‬ ‫המלך‬
‫אר ארון על כל הימאים‪ .‬ברוןז וכערך‬ ‫מאז‬ ‫לבה‬
‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬
‫בפי כל נ^מה‪ :‬גדלו וטובו מלא עול^ו‪ .‬ז‪£‬ח‪.‬‬
‫ותבונה‬
‫המשבח והמפאר‬
‫בית ל ר‬ ‫־‬ ‫‪ .‬י‬ ‫*' והמתנשא‬
‫__״‬

‫יתפשולדאותך רעעילוך &ענץ כנוסס מ נ כי ימצא ]ירמיה ב‬‫לכליעל[ פן מםה‬

‫״^ ^ז‬
‫מ[‬
‫גמ‬
‫‪°‬־‬ ‫י‬
‫ז מ‬ ‫י א ש‬
‫לא‬ ‫<״**>'‪« .‬י‪ 1‬ל‬
‫ל‬
‫לטשת[ולכלימה ב ג י ל ‪] .‬עדות מזימה[‬
‫‪ .‬י"‬ ‫‪ n r m‬שיוכלו להזיס א ו מ ן ‪ .‬ויעשו‬
‫לך כאשר זממת לעשות לאםיך‪] :‬תאות רען! לא פסעוד[ •כל שפצו‪] :‬עאלס‬
‫עד במנה ן‬
‫עד‬ ‫של ־שבועות‬
‫בשבת‬ ‫בחול‬
‫ותבונה סבבים אותו‪ :‬המתגאה על היות הק‪.#1‬‬ ‫‪.‬והמתנשא מימות‬
‫ןנהדר בכבוד על המרכבה‪ :‬ןכות ומישיור ל‪9‬ני‬
‫עולם‪:‬אלהי עולם‬
‫כקאיו • חסד ןךססיםלפני ןב‪ :14‬טובים מאו־חוז‬
‫<טברא אלהינו‪ .‬יצרם בדעת בבינה ובהשכל‪:‬‬
‫ברחמיף הרבים‬
‫‪• —r‬‬ ‫‪I «v‬‬ ‫‪:‬־־‪:‬־‬
‫‪<• J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫ן‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬
‫יי‬ ‫‪V.‬‬ ‫‪T T V‬‬

‫כוז וגבורה נתן ברם‪ .‬להיות מושלים מןחב‬ ‫‪pg‬‬ ‫רחם ;גלינו‬
‫חבל‪9 :‬לאים‪.‬דו ומפמןם נגח‪ .‬נאה דום ככל‬ ‫עזנו• צור משגבנו•‬
‫העולם‪ :‬שמחים בצאתם וששים בבאם • ‪ofety‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬־׳‪•-‬ן‬

‫מגן ל^ןןנו מ^ןב‬

‫‪T5‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪:‬‬ ‫•‬

‫באימה ךצ־ון קונם‪$ :‬אר‪,‬וכבוד נותנים לעמי‪.‬‬

‫צהלה ורנה לוכד מלכותו‪ :‬קרא ר^^ט מזרח‬ ‫נערנו‪ :‬אל ברוך‬
‫—‪:‬־‬ ‫‪v v‬‬ ‫־‬ ‫‪TIT‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪r ••:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫ז;זז‬

‫אור‪, .‬ראה‪.‬וךןחקין צידת הי^נה שבח נותנים‬

‫‪:‬‬ ‫‪.‬גדול ‪.‬זמנה חסין‬
‫לן כל צבא כדום• הפאןת ונדלה שךפיס‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יפעל זהרי חמה‬
‫ואופנים וחיות הק‪:#1‬‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪' TIT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪- T‬‬

‫לאל א\ער שכת מכל המעשים ‪3‬יום האביזר‬

‫כבוד‬ ‫טוב יצר‬
‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‬

‫התעלהיו^ב על כסא כבודו•• תפארת עטה‬

‫ל‪#‬מו‪ :‬מאורות‬
‫ליום המנוחה ענג גןרא ליום השבת‪ :‬זה ישבח‬
‫עליום השביעי ‪ ta#‬שבת אל מכל מלאכתו‪:‬‬ ‫נחן סביבות עזו‪:‬‬
‫‪ oh.‬השמעי משמח ואומר ממור שיר ליום‬ ‫צבאיו‬ ‫י‬ ‫פנות‬
‫ה‪#‬בת טיוב להורת ‪£‬י •• לפיכך ןפארו ויבךכד‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬

‫לאל כל‪.‬יצוריו‪ .‬שסח יקר ונךלר‪: .‬תנו לאל מלך‬ ‫רוממי‬ ‫קדושים‬
‫יוצר כל‪ .‬המנחיל מנוחה ?*עמו ף^ראל בקרבתו‬ ‫חמד‬ ‫שדי*‬
‫‪* T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫יתקדש ‪.‬‬
‫על‬ ‫אלהיט•‬
‫מו^ענו•‬ ‫שמף יי‬
‫התבךןי‬ ‫האךץ קידש‪:‬‬
‫שקחת‪:‬‬ ‫?ייום ‪#‬ס ת‬
‫ועל‬
‫ני‪#‬מים ממעל‬ ‫ןת<‪£‬אר‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫וזכרף‬
‫מס‪3‬רים?בוד־אל‬ ‫‪:‬‬

‫^בחםעשה ידןף לעלי סאוךי אור ^ןעשית יפ^רוף סלה‪:‬‬

‫ופןד^זו‪ :‬ח‪0‬בךך‬
‫מלבנו• וגאלנובוךא קדושים ‪:‬שיזבח ‪vpp‬‬
‫צורנועל־‬ ‫הסברך‬
‫'אלהינו‬ ‫מ‬
‫לעד מלכנו• יוצרי משרתים ‪1‬א‪#‬ר ?שרתיו כלם עובדים‬
‫?רום ע‪3‬לם ומ^מי^ים ב‪:‬ראה‪;.‬חד‪/‬בקול דברי אלוזיס‬ ‫‪:‬‬

‫חלם ומלך עולם‪ :‬כלס אהובים ??ם ?רודים ב)ם גבודיס‬

‫ן ^ ס ע?וס באימהיומראה רצון קונם ו‪3‬לם פזיןךדם את‬
‫פיהם‬
 ‫אופן ליום שני‬
‫ובזמרה ומבחנים‬ ‫פיהם בקרישה ובטרדה בשירה‬
‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪TT: T :‬‬ ‫‪T:T‬‬

‫ומשבחים ומפאךים ומעריצים ומקדישים וממליכים ‪:‬‬

‫את־שס האל ה?לך הגדול הגמר וןעורא התש הוא‬
‫‪31‬לם מקבלים עליהם עול מלכות שנדם זך• מזה‪ .‬ונוועים‬
‫דשות זה לזה להקךייש ליוץךם בנחת־ךוח בי&ןפה פ ת י ה‬
‫ובנעימה קדשה י כלם כאחד עונים ןאומרים בבריאה" ‪:‬‬
‫‪ \ v r r v‬קדוש קדוש יי צבאות מלא'כל־הארץ'כבודו ‪:‬‬
‫•‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I 'AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪» T :‬ין‬ ‫‪JT:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬׳‪v‬‬ ‫‪IT‬‬

‫שם המחבר חתום כראשי חרוזות שמעון‬

‫לעתה בנים שית למקז בתפארת מפאר‪.‬‬

‫ברקמי ‪#‬יר מעטף וקןעטר ומתאר י' כהוד‬
‫ובתר‬ ‫והדר ושבח מבאר‪'.‬בעטרת ‪3‬‬
‫אוית‬

‫נורא לתפאר‪ :‬ישמעו ל מיללו‪ .‬עזוז'נורא‬

‫פלאינדלו‪ .‬ששמו ערב לו‪ .‬וזכרו נעיס‬ ‫ז‬

‫להילמ‪ .‬והיכלו'נחמד לו‪ .‬וכבודו י נהדר ל ו ‪.‬‬

‫ויחודו נאה לו‪ .‬ומשרתיו מנעימים לו י‪ :‬ואשרי‬
‫׳עבדיו המשמיעים'בקול ‪#‬בחו‪ .‬כי ערבים‬
‫לפניו ומקבילים נכחו‪ :‬י״ח ‪#‬סעיאל ה ש י‬ ‫ק‬

‫מ‪£#‬י עם'בכחו‪ '.‬לשתק חמון' כןעלה ברץ‬ ‫ז‬

‫בני אזרחו‪ ':‬ךרכי וחובי תת קךשה לםקרהי‬

‫ז‬

‫אורים‪ .‬ד׳משיגב ומכתר בכתרי כוזרים ‪.‬‬

‫§אר מלכים תד‪,‬לה לברורים‪ .‬י מפלזדו;קילו‬
‫איתנים וצורים‪• .‬י‪.‬ישמרו נכספים בסורית‪.‬‬
‫מעט מקחצזו‪ .‬בפחד ףךאה למעריצו‬ ‫‪:‬‬

‫ולהקדישו‬
‫עה‬ ‫של שבועות‬
‫ולהקדישו‪? :‬י* אחר שתי וזבות מזכירים‬
‫‪#‬ם' ך ךשו • להודיע לכל בי הם זרע קדו^ו‪:‬‬ ‫(‬

‫ןהחייוח ‪:‬שוררו וכרבים ןפאךו• ושרפים ;רבו ואראלים‬

‫יברכו פני כל חיהןאופן‪/‬כרוב לעמת שרפים לעמתם‬
‫ברוך ?צוד‪ » .‬מיקומו‪:‬‬ ‫?ש?חים ןאומרים‪':‬‬
‫״לאל ברוך י נעימות ‪.‬יתנו‪ .‬למלךיאל חי ולןים זמירות‬
‫יאמרו ותשבחות י^מיעויכי הוא לבדו פועל לבורות ‪7py‬‬
‫‪.‬חדשותי בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח לישועות בורא‬
‫רפואות נורא תקלות אדון' הנפלאות המחדש בטובו‬
‫בכל־יום תמיד מעשה בראשית‪ :‬כאמורילע׳&ה אורים‬
‫לדילים כי לעולם יחסרו‪ ':‬אור חדש ;גל־־ציון' תאיר ונז?ה‬
‫‪:‬‬

‫?לנו מהרה לאורו‪ .‬ברוך אחה;י יוצר המאורות‪ :‬״‬

‫י אסבר‪ ,‬רבה אהבתנו ל; אלהיני ל!?לה ?‪.‬דולה ויתרה‬
‫‪7‬‬

‫חמלת ;גלינו אבינו• י מלכנו בעבור אבותינו ‪#‬ב‪9‬חו ?ןז‬

‫וחלמדם חקי חיים כן תחננו• ותלמדנו‪' :‬אבינו האב‬
‫"‪I‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫~‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I" T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫הרחמן ה?רהם רחם ;גלינו‪.‬ותן בלבנו להבין ולהשכיל‬

‫לשמ‪ £‬ללמד וללמד ל‪#‬מר ולעדות ולרךם אח־כל־רברי‬
‫תלמוד תוךתף'?אקבה‪ :‬והאר ‪.‬עינינו בתוךחף ןךבק‬
‫‪:‬‬

‫לבנו ?מ^ולןיף לנדודי לבבנו לאך‪.‬בה ידראי׳^?!! ולא"‬

‫‪7‬‬ ‫ז‬

‫בביש *לע‪1‬ל!ש ועד‪ :‬כי ?שם ‪£‬ר?ןף הגדול ןהנוךא בטחנו‬

‫בגילה ונ^מחהיבי־שמגחף‪ :‬ודזביאכו לשלום מאךבע כנפות‬
‫הארץ ןחוליכבו קוממיות ליאךצבו•;'כי אל פועל ןישועוח‬
‫אחה ובנו בחךח מכל־עם ןלשון וקר?חנו• לשמף הגחל‬
‫סלה‪?.‬א?ח‪ .‬להודות לף ולנרזךף ?אכבה‪ *:‬ברוך אחה‬
‫ןי הבוחר' ?עמ‪.1‬ישראל ?אךגה‪ :‬י ׳י״י יי״י אלימלך נאק‬
‫ישראל יהוה אלזזינו יהוה! א ‪ 0‬ד •‬ ‫‪#‬כ«*‬
‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬ ‫‪+‬נלסש‬
‫ואהבת‬ ‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫*‬
 ‫שחרית ליום שני‬
‫ןאה?ת את יהוה אלרזץז ?מ*־לבבןז ולכל־מ^זןז ו?כל‪-‬‬
‫׳‬

‫?אלף • לחיי• הדברים !האלה אשר אנכי מצוןז היזםי‪£‬ל״‬

‫לבבןז ‪ " :‬ושנ?חם''לבניןז"ודברת בם' ‪1‬יש‪?^3‬ביסף‬ ‫‪:‬‬

‫מ ל | י ‪ ^ ^ /‬ץנקומןז‪ :‬ו^רתםילאות' צל‪-‬‬

‫ידן? "והיו• י לטטפת" בין "עיניןל‪ :‬וכתבתם על־־מזזות‬
‫‪:‬‬
‫י ^ ל ‪ ,‬ז י‬ ‫ו‬
‫ומסוי‬

‫‪ V‬והיה אכדשמיע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מציה‬

‫י‬ ‫‪c‬‬

‫אתכם היום לאר‪,‬בה ארדלהוה א‪.‬לה?ם ולימדו בכל‪-‬‬

‫לנמנם ו^כל־נ^כם‪ :‬ןנתחי מפך‪-‬אךצמי^חו יורה‬
‫עשב?שךןז‬ ‫‪ J ? * $‬י^וי ־יתיך^מד^ןז‪:‬‬
‫לללזמתף ואכלת ןשיב^ת‪ :‬השמךו ‪3£‬ס ? ך ^ ה י ל ב מ ס‬
‫וסירחם‪/‬ועבדיןם י אלו־דם אחרים וה^תחויתם לתש" ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫וחרה אף׳ץהוה ב‪3‬ם ןןמך'את־השמ‪:‬ם ולא־‪:‬ה^מטר‬

‫והאדמה לא תתן את־יבולה^אבךתם מהרה מעל הארץ‬
‫מ‬‫הטבה אשר ןהוהנתן לכם'‪^:‬ושמ^ם ארךךברי א^‬
‫ז‬

‫ם‬‫על־^בלכם של־נ^כס ויץשךףזם אתם לאות על־יך‪5‬‬

‫ז‬

‫^ ‪ :‬י כ ם ‪ :‬ןלמךחם אתם את־^ניכס לדבר‬

‫ו־‪3‬ש?נ?|ן ובקומי‪:‬‬ ‫?ל?^‬‫ו‬
‫‪£‬‬ ‫ם‬

‫‪:‬‬
‫והמלחם ער־?זוזוח ‪3‬ה‪ ^1‬י ? ^ ?‬
‫י‬

‫״ למעןיךבו ימיכם ריכך ?ניה״ם^על האדמה אשר נשבע‬

‫יחוד‪ ,‬לאבתיכם לתת להם כימי הישמים^־הארץ‪:‬‬
‫״״* ויאמר יהוה אל־משה לאמר‪ :‬דבר אל־בני ישראל‬
‫ואמרח אלחם תנשו להם ציצת_על־כנפי בגדיהם לךר‪$‬ם‬
‫מתב^על^ח הכנן« ןתיל ?*קלת ‪£ rr™/:‬ים ?*ציצת‬
‫וךאיתם אתו וןכרחם את־כל־מצות יתה ‪.‬ועשדזם אתם‬
‫‪:‬‬

‫ולא 'תתורו אחריי לב‪33‬ם ואחרי‪.‬ןנעי‪3‬ם*‪.‬איש!—אמם‬

‫זצים אחריהם‪ :‬למען י תזכרו• ועשיתם את־־כל־־מצותי‬
‫והייתם‬
‫עו‬ ‫של שבועות‬
‫ורדתם קדישים לאלהיכס‪ :‬אני להוד‪ .‬אלהיגם אישר‬ ‫‪:‬‬

‫ד‪£6‬איד ארעם מארץ כ‪$‬ר‪:‬ם "לדווח ^כם ^אלהים אני‬

‫יהוה אלהיבם‪ :‬יש לצל‪ q‬אלהיכם לאמש‪ ,‬אכן י ק ריוס מענו שלא יבולע‬
‫&שמז אמת רציב ונכון פיליו אמת‪ .‬רציב ןנכיון וקים וי^ר ונא^ןן‬
‫ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר‪.‬‬
‫־‪•:T:‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪: v‬‬
‫‪.‬‬
‫רשר וטןסן‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:‬‬
‫ו‪$‬ם‬ ‫‪T‬‬

‫הדבר ומתקל ומקבל וטיוב ויפה הדבר הזה עלינו‬ ‫ןטוב ויפה‬
‫•‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫הזה ״ צל אבותינו‬
‫־‬ ‫‪1‬־־•־‬ ‫־‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪)VT:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T l x‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪:‬‬

‫לעולם ועד ‪ .‬אמת אלהי עולם מלכנו צור‬

‫״‬ ‫‪:‬‬
‫ואלינו על בנינו• ועל‬ ‫‪V T‬‬ ‫״‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• v.•: V‬‬

‫ועל יכל יעקב מנן ישענו‪ .‬לדיור ודור הוא ק;םושמו‬ ‫דורותינו‬ ‫‪:‬‬

‫דורות זרעי ישראל ק;ם וכסאו נכון 'ומלכות ואמונתו לעד‬

‫נאמ;ים‬ ‫והימים‬ ‫ודבריו חיים‬ ‫קימת‪.‬‬ ‫‪•• T :‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪-IV‬‬

‫•‪TV:.‬‬ ‫‪:‬־ | ‪ T‬־‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־־ | ‪V V‬‬

‫ונחמדים לעד ולעולמי עולמים על אייותיע•‬

‫הןלינועל בנינו ועל דורותינו ועל בל דוריות‬ ‫־‬

‫זרע לשךאלעבדיף‪.‬‬
‫על הראשונים ועל האחרונים לעולם ועד חק ולא _יעבור‪.‬‬
‫א‪$‬ח שאתה הוא י; אלהינו ואלהי אבותינו לעולם מגי ז‬ ‫‪:‬‬

‫אחה הוא מלכנו מלך אבותינו אחה‪ .‬למען שמך מדר‬

‫'לגאלנו כא‪#‬ר גאלת את אבותינו'‪ :‬אמת מעולם שמן?‬
‫הגדול עלינו נלןרא ?אםבה אין אלהים״יזולתף‪:‬‬ ‫ז‬

‫המס בל‬ ‫שם‬ ‫בל״ם‬ ‫סמום‬ ‫הפייטן להזכיר י׳ דבלומ ואסל כל דבול‬ ‫כוונת‬
‫שמעון בר יצסק סזק‬

‫אנכי שמעת ונ‪.‬תאימו‪ .‬קבלו מלכותי ולא‬

‫תאשמו‪ .‬שמעו מוסר וחבמו‪' :‬לא לל׳זז‬
‫כ!קויכם זך ןוזךעו‪ .‬ומעבוךתי בל תנרעו'‪.‬‬
‫ואל תפרעו'‪ :‬לא תשא ענש לחללי‪ .‬לתןצל‬
‫במכאוב ומחלי‪ .‬א‪#‬רי אדם שויכוע לי‪ :‬זכור‬
‫ו^מיור את יום‪ .‬ותכוצא כפר ופדיום‪ .‬ל‪#‬קד‬
‫]עלדלתתי יום יום‪':‬בבד נא דזוךייף במבטדוי‪.‬‬
‫ותאריך‬
 ‫זולת ליוס ישני‬

‫ותאריך ;מים ותהיה חי‪ .‬לשמיר מזוזות‬

‫תךצח כנפש מחיים י‪ .‬ויהי לןלקף‬ ‫<§ר)חי‪:‬‬
‫בחיים‪ .‬כי מצאי מצא חלם‪ :‬לא תניאן?‬
‫כשף בויוני‪ .‬מרחיקה לשבע ‪.‬עדני‪ .‬רפק‬
‫רצון מ י י ‪ :‬ל א תגניב יניע אישי קאיעזו‪ :‬כי‬ ‫‪T‬‬

‫עמלו לךיה יחישו‪:‬ודז‪5‬צאי חמס נפשו‪ :‬לא‬ ‫‪:‬‬

‫מענה צדק לעות • מלשני יירש צלמות‪) .‬יל‬

‫משנאי' יאנ‪-‬בו מןת‪ :‬לא תחמיר־ םפציס‬
‫הךביתה\\תעודה קשראהב^ה‪ .‬חכמות‬
‫בנתה ביתה‪ :‬״׳ וכל קנ‪:‬דף שבעה• ;קר מאת‬
‫ז‬

‫טב עה‪ .‬חצבהעמוךיהשבעה י* םזק ו‪.‬א?!ץ‬ ‫ז‬

‫במרה • בלךאת צוךף להתאןרה‪ .‬להוא יוזיח‬

‫לף לעןרה •‬
‫עזךח אבותינו• אחה הוא מעו^ם מגן ומי׳טיע לבניהם‬
‫אחךיהם ?^ל־דורח־ור‪ n r q :‬עוןים מויטבף' ומישפטיף‬
‫‪ y n V V‬לנמזל;^‬ ‫וצךפןחף ‪.‬עד א‪$‬סי אך־ץ‪' :‬א^רי אייש‬
‫ןחוךסף וךבךף';שים ע ל לבו י‪$ :‬כוח אחה היא איין ?״‪?8?£‬‬
‫ומךינבורליךיב די^ס‪ :‬א?זת אחה היא ראע^ואחה הוא‬
‫ומבלעדיף אץ לנו מלןד גואל ומודיע י‪ :‬ממצרןס‬ ‫‪piss‬‬
‫י אלךץנו• ומבית‪.‬עבדים פדיתנו‪' :‬כל־במריקס‬ ‫גאלחני‬
‫הךגח ו ב ם ך ף נאלח ן!ם־סוף ביןעח וזדים מבעח ר ד י י ש‬
‫‪ hrjo‬לא נ ו ח ר ‪ :‬על־זאח‬ ‫ה ע ב ן ח בכפו כרם צי־ילזם אחד י‬
‫׳טבחו אהובים ורוממו• אל ונסנו'ןףךים ןמירוח ישירות‬
‫ותעבחוח ברכות והודאות למלןד א ל חי ומים‪ :‬ר ם ונ^א‬
‫‪T • :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪iviv:‬‬ ‫•ד‬ ‫‪:‬ד‬ ‫‪:‬־ד‬ ‫‪•:‬‬

‫גדול‬
‫עז‬ ‫של שבועות‬
‫ןד‪1‬ל ןנורא מישפיל גאים ומעיד? ׳שפלים מוציא אסירים‬
‫ופוךה ענדם ^וע‪1‬זרדליםועוך^לעמו ?עת שר^םאליו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫וקהלות לאל עליון ברוך הואו‪-‬כןבוץ‪ .‬מעה ו?ני ןשךאל‬

‫לף ענו שירה בשמחה רבה ואמרו ?לם‪ .‬י‬ ‫<ן‬

‫מי־כמכה באלם ״ ‪jrr‬ה ימי י כמכה }אדר בקךש נורא‬

‫ןזהלת ;נשה פלא‪ :‬ישירה'חדשה שבחו ^אולים לשמף‬
‫•על־שפת הים יחד כלם הודו" והמליכו ואמרו‪ .‬ייו ימלזד‬
‫‪1‬‬

‫‪I‬‬ ‫•‪ JT‬־ ‪V.:‬‬ ‫‪: T :‬‬ ‫‪ :‬־‪1‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫•* ‪T‬‬ ‫־‪1‬־‬ ‫־יי‬ ‫‪:‬‬

‫לעלם‪,‬ועד‪:‬‬
‫*צור ןשךאל קומה בעזרת ןשךאל ופדה כנאמך‪.‬יהודה‬
‫^‪*'to‬קדוש'^*ךאל(‪ :‬י‬
‫ברוך אחה'יי גאל'ישראל‪:‬‬
‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫י‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪T:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתף ••‬

‫ברוך אתה ל; אלהינו• ואלהי אבותינו אלהי א?רהס‬
‫אלהי‪.‬יצחק ואילוזי‪.‬לעקב האל הגדול' הגביור ןהנוךא אל‬
‫עליון גומל ססךים טובים וקנה הכל ןזיוכר חסדי אבות‬
‫ומביא גואל ללני ?ניקם למען ^מו ?אהבה‪ .‬י‬
‫מלך עוזר ומושמ ומגן‪ '.‬ברוך אחה ן;"מגן א?ךהם‪:‬‬
‫אחה גבור לעולם אדני מחןה מתים אחה רב להושע •‬
‫?עלכל חיים ביחסו־ מרןך• מחים בחחמים׳ רבים סומך‬
‫ניטליםןרופא ח‪1‬לים ומחיר אסורים ו^לןים אמונתוליישגי‬
‫ןנפר מי כמוף בעל ^בורוחיומי דו?ןה לך מלך ממית‬
‫ו?‪1‬חיה ומצמיח יישובה‪.‬‬
‫ונאמן אחה לקסיוח מתים‪ .‬ברוך אחה * כןחיה המתים‪:‬‬
‫א^קדוש^שףף^ךוש ו^דו^ים ?כל יום ןהללוף ‪5‬לה‪:‬‬
‫ברוך אתה ן;'האל הקדוש‪:‬‬
‫‪.‬אחה בחרתנו• מכל העמים‪ .‬אהבת אותנו ורצית בנו‪.‬‬
‫•י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫־ ‪IT‬‬‫‪,‬‬
‫{‪{IT‬‬ ‫‪|T‬‬

‫ורוממחנו‬
‫‪f‬‬

‫י‬ ‫שחרית ליום שני‬

‫ורוממתנו• מכל הלשונות‪ .‬וקדשנו ?מץולןיף • ו&מיסןי‬
‫‪^.‬כנו״לעב^תף‪ .‬ןשמף הגדול ו ה ק ר ו ׳ ש ^ ^ א ס ־ ‪:‬‬
‫התחלנו ן; אלהינו• ?אסןך‪ ,‬שבתות למנוחה ו• מועךיס‬
‫לשמחה חגים‪/‬מניםילש^ון את־יום השבת תה ואת י‪01‬‬
‫י‪.‬‬

‫דוג הש?עוח הזה‪?.‬מן מתן חוךחיגו באהבתמקרא לןךש זקף‬

‫ליציאת מצתם ג‬
‫אלודנו ואלון אמוןבי‪! .‬עלה רבא יגיע ידאה ‪mrn‬‬
‫‪:‬‬

‫וישמע רפקד וי^ך זקרננו ופרןדבבו חכרון אבותןנו‪ .‬תהדךן‬

‫משיד! ?ן דוד ‪?£‬דןד*‪ .‬ןזקרון״ןרו^ללם עיר יךשןז‪ .‬חכדרן‬
‫כליעמןז בית ל^ראל לפניף‪' .‬לןלטה לטובה לחן ולחסד‬
‫וילרחמים לחי‪.‬ים ולשלום ?יום חגר^לשחהוה‪ .‬זכירט!‬
‫ן;אלהינו• בו לטובה‪.‬ופפןדנו• בול?רם־זוהושמ‪3‬נו בו לחיים‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ובדבר לשוןה ורחמים חוס ןחננו‪ .‬ורחם‪.‬ןגליני ודז^יענו‬

‫גףאלןף עינינו• \ כי אל מלך חנון ןךחום אחה‪:‬‬
‫'והשיאמ•ין אלךדנו ‪#‬ת בלביז בק‪5‬לןף לליילם יל^לום‬
‫לשמחה ולששון כא־קר רצית ואמרח לברכני‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי ‪.‬אבותינו ךצה במנוחתנו‬ ‫'לשנס‬

‫לןךשנו ?מךתיךי ותן סללןנו ?תוי״תף שבןנו• מטו^ןד‬

‫ושכחנו בישו^חף ןטהרלבנו ל?םךף ?א^תיומתלנוד‬
‫אלהינו!יאהבה וןרצין בשחרור• ולששון שבת ו מ‪1‬עךי כןך^ף‪:‬‬
‫ןישמחו ?ף ישךאל קןפןל‪#‬י'שמף‪ .‬ברוך אחה * ‪v/ypp‬‬
‫ה^וית ולשראלוהזמנים‪:‬‬
‫רצה ‪ j‬אלהעו ?ע?ף ‪.‬ישראל ובתנןלתם‪ .‬ןהשב ‪#‬ת‬
‫העבוךרז להדביר ביתף ‪.‬ואשי ‪.‬ישראל ו ^ ת ם ?אםכה‬
‫תקבל ברצק ווזהי לרצון חמיד^־וךת^אל עמף‪.‬‬
‫וחחזןנה ‪.‬עעיני ^•‪3‬ן‪ 7‬לציו־ן ?קזמים‪ .‬ברוך אחה יי‬
‫^כינח‪1^1‬ן‪':‬‬
‫מודים‬
‫עט‬ ‫ישל שבועות‬
‫דימן‬ ‫מודים‬

‫מודים אנחנו לד שאתה הוא יי‬ ‫מודים אנחנו• לך שאחד‪.‬‬

‫‪TJ‬‬ ‫‪ T‬״ ‪T‬‬ ‫‪IT‬‬
‫הואייאלהיינוואלהי אבותינו•‬
‫|‪:‬‬ ‫!״‬ ‫•‬

‫אלהינו ואלהי >‪$‬ב‪1‬חןנו אלחי כל בשר‬

‫לעורם ועד צור חיעו• מגן‬
‫ייוצרט יוצר ?ראשית ברכיות והודאות‬
‫ישענו‪ .‬אחה הוא לדור ודור לשמזז ת ח ל והקדוש על שהחייתנו‬
‫‪|T‬‬ ‫‪•r:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫נ^דזלף^ר^על‬
‫!"‪IT‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪I:•:‬‬

‫וקימתנו כן תחינו ותקימנו ותאסוף‬

‫‪I V. V t‬‬ ‫"‪1: I‬־״ן ‪ :‬־ ‪| - :‬‬ ‫‪J‬־‪r‬׳‪|T:‬‬
‫תעו'ה?סוךיס'?;^ז ועל‬
‫ימתינו• הנקודות לך ‪1‬על נליותינו י^חית קךשך לשמר חהיף‬
‫נסיף 'ש?כל־יום עמנו ועל ולעשות ךצנף ולןגבךף בלבב שלם‬ ‫‪:‬‬

‫הטוב‬
‫וצהרןם‪ .‬בחף‬‫‪.‬‬ ‫שאנחנוובלןר‬
‫מודים‬ ‫שבכל־עת‪.‬ןנלב‬
‫על‬ ‫נפלאותיך וטומתיף‬
‫לא־חפו חסדיף מע‪1‬לם‬ ‫ההודאות‬‫כיי לא־כלו רחמיף והמרחםאלכי‬
‫קוינו לך‪ :‬י‬ ‫ז‬

‫ועל כ^ם ‪.‬י‪0‬ברןי ויתרומם שמף מלכנו תמיד לעולם הנד‪.‬‬

‫וכל החלם יוךוף @לה ויהללו את שמף לאמת האל;שו^תנו‬
‫ןעזךתנ׳י סלה‪ .‬ברוך אחה‪;:‬הטוב שקף ודף נאהלהודיות‪:‬‬
‫לש״ז אי׳ו אבותינו ^־הנו לבריכה ר^^תכתי^־ח הלתובהעל;די משח‬
‫עבדןן החמודה »‪£‬י >‪p‬־‪ f‬ובנ;ו כד!נים עם קדושןז כאמור‪ :‬ןברכף יי‬
‫ןישמןף‪ ':‬יאר ; ו מיו אליןו ותחנך‪ ,‬י ישא יי ו <‪$‬ניו אלןף רשם לף שאםיז‬

‫שים שלום טובה וברכה חןחתסד ודסמים ןגליבי מ ל‬

‫?ל־^ךאל ע‪$‬ף בךקנו‪ -‬אבינו כלנו ?אחד ?אור פניף ן י‬ ‫ד‬

‫באור״ןנןף נתח קנוי ^אלדזינו תורחחץם ו^הבת חסד‬

‫וצדקה ו?ךכה ת־חמים‪/‬וחךם ושלום וטוב בעירף לברך‬
‫איךע‪9‬ף ן^ךאל ?קןל־עת ובכל־׳שןנה ב^יממף‪' .‬‬
‫‪T‬‬

‫ברוך אתה י המבלך את־עמו ןשךאל בשלום ‪:‬‬

‫אלהי נצור נחשוני כדע ושפתי מדבר מרמה ולמקבלי נפשי תחם‬
‫ןגפשי כןג^ לכל הד‪%‬ה ‪$‬תח לבי בתיוןתף ון‪:‬מ‪$‬נותיף תרחיף גפ׳שי ןבל‬
‫‪ .‬סחושביס עלין;עה?ת־ח הפר עצוט ן_קל‪£‬ל מדזשבתס‪ .‬עשח לק‪5‬ן‬
‫י‬ ‫י‬

‫ש ^ ף ^ ה ל?זען‪,‬יכמף ןןשח למלן קדשתןז ‪,‬עשה ' ‪ p *$‬ל ס ף ל?ןנ!‬

‫‪1‬‬

‫‪w‬‬ ‫‪ firb m‬אמלי ‪??! 9‬יי!‬

‫י‬
‫יחלצץ לךידיף הושץה ימינך וענבל‪:‬‬
‫י‪.‬לפניך‬
 ‫שחרית ליום שני‬
‫ןפניף יי צוף וגאלי‪ :‬עשה שלום במחימיו הוא ‪.‬יעשה שלום ?לינו ועל‬
‫כל ישראל ואמרו אמן‪ :‬יחו ךצון ^פניך יי אלהינו• ואלוץ אבותינו שלכטז‬
‫בית חפןןרש במהרה ממינו ותן חלןנו בתיוךחף •‬

‫חזרת דתפלה לשליח צבור‬

‫אדני שפתי ח^תח ופי עיר תוץיתף ג‬
‫ברקי אתה יי אלהינו• ואלזד אבותינו• ‪#‬להי א?רד»ש‬
‫אלהילץחקואלהי^ל‪2‬קב האל הגדול הגביור ןהנורא א ל‬
‫‪T‬‬

‫*עלקגומל ססךים* טובים וקנה הכל ףוכר חסדי אבות‬

‫ומביא גואל לבני לניהם למען שמ‪? 1‬א הבה‪ .‬י‬
‫‪:‬‬

‫מלך עוזך ומוצנע ומגן י•‬

‫''מסוד חכמים ונבונים ‪ .‬ומלמד דעת מבינים* אפתחה‬ ‫;‬

‫*י י ^ י ן ל ^ ם ‪' .‬להודות'ולהלל ?ני' ‪? P W‬ע‪1‬ניס‪:‬‬

‫‪ rrJT‬מים מוסר תוכחת‪ .‬בתתןז לנושעים‬

‫‪3‬שובה ונחת • ‪4‬עשו‪.‬עמודי רום ותחת‪.‬‬
‫בית ל ו י ^ ‪7‬‬
‫ד כ‬
‫מטה לוי‬
‫א ו ר ח )סיים( כנוי לתולה מש״ה וד^ך‬ ‫פייס המורם שהיא אורש‬ ‫אורח‬
‫חיים הוכחש מוסל )משלי ו כג( נ‬ ‫ומסילה לשיים הכצשיים‬
‫)לנישעיס( היאל לישראל עש‪-‬ה ייושע ס״‬ ‫‪ .‬י ״ ״ ״‬ ‫״ ״‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬י״ס י‬ ‫נס‬

‫ביום ההוא אם ישכלל מ‪ T‬מצרים )שמו©‬ ‫?‬ ‫וגם היא ]מוסל חוכמה[ נמכיס‬
‫ב‬

‫כוו ל(‪) :‬בשובה ומזס(כמ״ש וימן ‪ 00‬ישראל‬ ‫אמ »שלאל ‪] :‬נממן[ אומה ]לנושעי [‬
‫‪,‬‬

‫מ‬‫מ ל ההל)ש‪ 0‬יע כ(‪) :-‬געשו( כוי כ מ ״‬ ‫לישראל המשעים ממצרים‪ .‬ונממ אומה‬
‫ה״ גצאםן משעיר בלעדן משלה אדום ‪p f r‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫]‬
‫ל‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫‪p‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫?‬ ‫ל‬

‫לעשה גס שמיס נטפו וגו• )שופעים ה ד‪. /‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪ ) °‬מ ס ( ש״ים‪ ) :‬י ס ס ‪ 7‬א י ז ‪ " ) .‬ק י ן (‬
‫ס‬ ‫'‬
‫‪,‬‬
‫י‬‫ע‬
‫"״י‬ ‫ש‬
‫‪£‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מ ס ‪0‬‬

‫לישלאל‬ ‫וארץ‬
‫מעשה ארנ‬
‫) א ו ר ח סיים מוסל הוכחה( י״מ אולם ידים געוה״ז וסוכםס מוסל למולם הנא ‪<1 .‬קך‬
‫הפייטן מש״ם אולם נדים מן סנלס )משלי ה ו( שלא ישקול אדם שכר המצו©‬
‫»זהם אולם סייס למושיהם לומל מצוה זו שכלם מלונה אמשגם בי נ ש מעגליסיה ילא פלע‬
‫מ‪0‬ן שכין שהלי הבום הכםוב שכל שילום הקן כשכל כיגזל אב ול‪1‬ם באליפות ימים ולזה‬
‫ארז״ל כ ר זהיל במצוח קלה בגסמולה ו ל ף ]נשובה מסם[ וי״מ »״ש המסיל לישלאל‬
‫י‬

‫שיושעץ בשיבה ונםס מש״ם נשיבה ונסה סושעון )ישעיה ל טי(‪ .‬ושניהם ל׳ ממסה ‪ .‬וי• מ‬
‫]לנושעים בשובם ונסס[ כי לוםוס הלאשונום נסנו בשבם ושכיום גיז״כ‪ .‬ואל ‪ or‬מל!‬
‫הפייטן‬ ‫יי‬
 ‫עט‬ ‫של שבועות‬
‫ןיבהןיך ?בואם מתנות ל_קחת‪ :‬הםעתעם‬
‫כצאן מחות‪.‬ןנד^תם)יעדר ‪3‬שבע למוזות‪.‬‬
‫זכיתם לתורה באהב להאחות‪ .‬חדשי עלישי‬
‫‪5‬צאתם לרוחות‪ :‬מרם נ^ליתה ‪3‬שעיר‬
‫ופארן‪. .‬ידעתם חלןןז ענ^ן ועזברן‪ .‬כלאותןז‬ ‫ז‬

‫ציי מאני ל ^ ח י ל א ח^לתם וראית להתירן‪:‬‬

‫ממדבר‬
‫מטח לוי‬ ‫בית לוי‬
‫ממנות לקשת[‬ ‫ו א ר ץ ‪] .‬דבקיך בבואם‬ ‫)מחניה לקחם(‬ ‫לישלאל עש״ה וני הדבקי‪:‬‬
‫הדבקים ‪3‬ך לקסמ‬ ‫כאשל באו יכראל‬ ‫עליה לממס שנים שבי לקהם מ<^ם‬ ‫ש‬ ‫כמ״‬
‫עם‬ ‫החולה שנקלאמ ממנה ‪] .‬הסעמ‬ ‫ט מ ן‬ ‫( ן‬ ‫‪,‬‬ ‫נ ל‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫כ י ן ״ ש‬ ‫נ ן ׳ (‬ ‫ן ג ה ‪ :‬ח ש‬ ‫'‬ ‫ל מ ז ו ‪0‬‬

‫כצאן לנשות[ הסעמ אמ ישראל ‪3‬מד‪3‬ל‬ ‫ךגהגם כעדר במדבר וינמס לנעה )‪5‬ם עה(‬
‫כרועה המנהיג צאנו‪] .‬ונהגחם כמלל‬ ‫)להאחיס(‬ ‫לב נ ג ( ‪) :‬נאהב( כמו באהבה‪:‬‬
‫מנהיג‬ ‫שמשיח[ כמו מהרועה‬ ‫בשובע‬ ‫״‬
‫י‬
‫״ יןיי ל‬
‫א מ י‬
‫ל׳ אסיה‪ .‬יייא‬
‫ח כ מ ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ נ ש‬

‫״ ״‬ ‫‪L‬‬
‫א ס ‪ .‬והיא פעל נגזר <מ אח ואחיה ‪ .‬ונמצא‬
‫העדר גמקים מרעה כן כהגמ במדבר‬ ‫ס ‪ 3‬ו ר‬ ‫ל ש י ן‬ ‫ה ו א‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫‪,‬ל‪.‬‬ ‫ר ז‬ ‫ג ‪ 3 7‬ר י‬ ‫ל ל ן ‪3‬‬

‫לרבוי שמשה ולא ססמ‬ ‫סוב‬ ‫במרעה‬ ‫ודבוק‪) :‬ערם( לשץ ח־זלה וקידס ואינו ל׳‬
‫דבר ‪] :‬זכיתם[זיכית לישראל ]לחורה‪.‬‬ ‫)״איי(‬ ‫נ ל ש ׳ ׳ י ) ״ א ש י ם י ״> ־‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫» א‬
‫ק ר‬

‫באה‪ ,‬להא‪,‬״‪ [,‬ל ף א נ י ־ » ‪ , c‬א ־ ג ה‬ ‫״־־»־‪< < , ™ ,‬‬ ‫«־ ‪«,‬‬ ‫י‬ ‫^ ‪ ,‬א ‪ , ,‬״‬
‫ו ב א ח ו ה ‪] .‬שילש שלישי בצאמם למוסד[‬ ‫‪c‬‬ ‫״‪'.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪v‬‬
‫הגו ם כ״ ו‬
‫והימה זאש בהודש השלימי לצאמ ב״»‬
‫ופארן[ נגלימה‬ ‫וקודם נהינ־! המירה ]נגלימ בשעיר‬ ‫מצלה ללושה ‪ ] .‬מ י ם [‬
‫‪f‬‬ ‫ושנלן‬ ‫]ענשן‬ ‫וסולע׳ להם שיקי החולה‬ ‫לעשו ולישמעאל‪] .‬ידעתם שקין[‬
‫והמצומ‬ ‫המולה‬ ‫לצו לקבל‬ ‫לשמרן[ וכאשל ראימ שלא‬ ‫מאט‬ ‫כי‬ ‫כראומך‬
‫פשימ מהן ששיגומ ]ולאימ לממילן[ ולאיש שלארץ להתילן‬ ‫]לא ששבתם[ לא‬
‫שילשו‬
‫מעשה ארג‬
‫קפייסן ]בשיבה[ מלשין ששתה שעישץ ביי״ב )ומאז( מלשץ דנם ביום השביעי‪ .‬ולמן‬
‫הפיימן שבזנוס הלוחוס שנהנו נשובה ונחה היו נושעים‪) .‬מעצ׳׳ד נשם לי ‪) .(qpv‬געשו‪.‬‬
‫עמודי לום וסחמ( כמ״ש וסגעש זהלעש היילץ‪ .‬וכסינ ממידי שמים ילושפו )איוב מ יא(‬
‫וכםינ ]שם ס׳ ו [ ועמידיס יסמלצון שהיו ילאים שמא לא יקבלו ישלאל אפ ההילה ויחזיל‬
‫העולם למוהי ובוהו‪ .‬שכן היה הסנאי אם יקנלי הםולה מימנ‪ .‬ואם לא ׳שהפכו לסו*ו‬
‫ו ב מ ו ‪] :‬באהבה[ כמ״ש מים לביס לא יוכלו לכבוש אס האהבה‪ .‬ןלהאחוש[ ד״מ שהוא‬
‫לשון סלמיד קול»ץ זלא מאחץ וה‪:‬ל שב אל מקים אסר‪] .‬נגליש נשעיל ופארן[ כדאיםא‪.‬‬
‫במסכס מ״ז ל‪ q‬ב׳ ב׳ וזלס משמיל למו הופיע מהל מאלן )דבלים ל ; גי( מא» בעי‪.‬‬
‫מ ע י ל ומאי במי ‪1‬עאלן אמי ל״י מלמל שהנחיל • ן ב ״ ה לשילה ל ל אומה ולשין ילא‬
‫כ‬ ‫מ‬

‫קבלוה וכוי ומיץ עול בפלקי דל״א סלק »״א‪) .‬ילאיפ להפיק( עש•© »מל וימתד אלן‬
‫וי״מ כמו שאמלו ז״ל מאי דנסיב ממדבל‪ .‬מסנה וממשנה נקליאל )במדנל נא( ביון‬
‫שמישה אלס אם עצמו כמלבל שהיא מופקל לכל שולה ניהנה לו במשנה וכר נמשכפ‬
‫) י י ״ ל‪ 4‬נ• א(‪) :‬שכנו <<דסה( י " » שששמם שקנ״פ בעקום מלנה ושממש ו ו ג ע ‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬

‫עיםג©‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫ממדבר נתנה מקום ל‪,‬פקר‪ .‬ע ד ד ‪ $‬מ ש‬
‫לעין בל סוקר‪ .‬סוררים שכנו צחיחה‬
‫‪ $‬ו ‪ 8‬נ ל ך ‪ .‬עת יבואו'במ^פט לד^חלך ‪:‬‬ ‫ז‬

‫פיך לא דבר במסתרים‪^' .‬ךק דובר מגיד‬

‫פוטרים« קולות ולפידים וברקים בוערים‪.‬‬
‫ךאוותסהו שלמם ף^רים‪':‬שלישים כתכת‬
‫לעם‬
‫כית לוי‬ ‫סטה לוי‬
‫כמ״ש לאה ויחר גויס )מנקות ג י( ‪) :‬מקר‬ ‫מ מ ‪ 7‬נ כ‬ ‫]‬ ‫שיירשו ישלאל אמ ארצם ‪:‬‬
‫ל׳ לאיה והבמה מלי ומשקמס גדנים )ישמ״ה‬ ‫וייו‪-‬י! י‪-‬יזיי־ן‬ ‫«‪^ «r..‬‬
‫?‪1‬‬
‫‪M‬‬

‫ג עז( ומלש״ ל׳ הבסה ובל׳ הלמוד נסקלג‬ ‫ל‬

‫י‬
‫ספ‬
‫‪W‬‬ ‫י‬ ‫[ ‪,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ח ו ר ה‬ ‫ה‬ ‫נ ה ג ז‬

‫בסקילה אמה‪) :‬סוללים שמי צהיחה( ליי‪{,‬‬ ‫לפין כל לולש ומגקש ‪ .‬ונסנה ]נגל‬
‫מללד‬ ‫וסוללים ל׳ קל‬ ‫)סהלים סח ‪. (r‬‬ ‫תשמש[ בגלוי‪] .‬לעין כל קוקל ומאם‪.‬‬

‫‪K‬‬ ‫כנגיבה סלע טש״ה טל צחיח סלע‬ ‫״‬ ‫במקום העקל יש לשוס לכל‬
‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬

‫‪X‬‬ ‫כל ח(‪) :‬לא דבל במסמכים( כמ״ש‬ ‫זא« עשה למפן האומות עובדי כרם‬
‫בססר לבלפי עם אנושיכם )ישעיה מה י״‪. /‬‬ ‫אשל היו ]סוללים[ ממכ ‪] . f‬שכני‬
‫)צדק דונר מגיד משלים( ל״ה )ישעיה * ‪$ 0‬‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬
‫ע‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫כ נ ‪ 3‬ו ס‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫‪$‬‬

‫ע‬ ‫״‬ ‫בהקבלה ומאנולקבלהתולה‪] .‬להחיק־[‬

‫)דבלים הן‪) :‬שלישים( הואל לסנ״ן‪ .‬עש״מ‪-‬‬ ‫יבואו במשסס‬ ‫]עת‬ ‫כדי שישגנקלו‬
‫)משלי כג כ( ‪:‬‬ ‫לן שלישים‬ ‫הלא כסנפ»‬ ‫להשמקל[ ויסקלו על מעשיכם הלעיס‪.‬‬
‫ל ע ס‬
‫ולא יהיה לכם סתשון שה ולועל אלו‬
‫היינו יודעים גס אנו היינו מקבלים אותה ולכך ] פ י ן לא מ ל געסמלים[‬
‫כי אם בגלוי ובמקום השקל ‪] .‬צדק דובל[ הקג״ה סתת לישלאל בדבל צדק‬
‫להודיעם מפן שכרן שקולם מתן שולה נאמל להם ועתה אם שמוע ששמעו ו ג ף‬
‫והיישם לי םגילה ממל כס כהנים וגוי‪ .‬ואשל כך ]מניד משדס[ הגיד לה‪0‬‬
‫מימלים שוקיס ומומש )לשיי( שהם מישלים אמ האדם לדלך המוב והישר‬
‫]קולות כד ראו וממהו כף[ מלכי האיז ושריה ראו אמ הקולומ וממהו‬
‫מנ״ש יכל הע‪ 0‬רואים אמ הקולות )שעומ כ סו( ורתע המה ראו ק ‪.‬‬
‫‪0‬מבו)שהל*ם»שו( ‪] :‬שלישים[ מורה משולשמ מורה נביאים וכמובים‪] .‬כאב״‬
‫לעם‬
‫מעשה ארג‬
‫נגיהנם ומאיסו עם מזנו לעקל וכרם מן העולם כשיגיאם במשפט ביום היין יי‪1‬קד‬
‫או )שמו צם סם( פכו״ם ששיכנים לנפח במבצר־ צסיסי הקלעים‬ ‫מעשיהם סלעים‬ ‫י‬

‫הגבוהים יעקרו לעסיל <לא*סא נפ״<ן לע״א שפסיל הקב״ם ליקם ‪ p«1‬בםיקי ייאמל לעכו״*‬
‫פי ב מ •‪ TO‬זאש ואין זאמ אל‪ 6‬הולכ שלאמל )בדבלים ד מלן ו*אס ההילה ‪ .‬ומם ל *‬
‫‪ cn xov‬להשיב ולמנום וצאו ח״יניס כר פלאיפא הסס ‪ .‬או צסיםה מקום יובש וצמא ‪1‬״ה‬
‫)בהקלים קם ו ( קיללים שכנו צמיחה יפמר״ העצלים כשאל ללצם ציה וצמא כלועל עפ!לין‬
‫‪ y v a‬ופללן להיום יכקר־ן‪) :‬שלישים כלונמ לסם כוי( ‪ t w f m‬בייסכם שבפ ללש » פ ו ^‬
‫גלילאם על״פ ל מ םסלא יסב אודיפא פליפאפ לעם פציםאפ ‪ » .‬ל יל פלימאם ‪ » .‬י מ‬
‫םליסאה‬
‫פ‬ ‫של שבועות‬
‫לעם ס ק ל ש י ‪ ^ ^ ^ .‬ל י ‪ #‬מ‪3#‬ט‪#‬לי‪#‬י‬
‫יי׳ תמימה וברהימ^יבת נפעיי‪ .‬תמכת‬
‫למידלי כירח ‪#‬לי‪#‬י‪:‬‬
‫<ך מיצרים כל מע?‪:‬לי טובו‪ .‬ה^מיעמפז לעם לךיבו‪.‬‬
‫ס‪-‬לסבות אש ?קול בתיבו‪ .‬מגן הוא לכל החוסים בו ‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫ן ת ך אתד\י מגן אברהם ‪:‬‬

‫אתה גבור לעו^ם אדני'מחיה מתים אתה רב לד־^לע ‪:‬‬
‫מכלכל חיים בחסד'מחיה' מתים ?רחמים רבים סומך‬
‫נואלים ורופאי חולים ו‪$‬תיר אסורים ומקים אמונתו‬
‫לי‪#‬ני;!פר מי כמוף בעל לבורות ומי ךו?זה לך מלך‬
‫ממית ומחיה ומצמיח יי&וער‪ .,‬ונאמן אחה להחיות מתים‬
‫סיוסד ע‪-‬ס תשר• ק‬

‫‪ .‬ק׳ תסבו כבוד ניסלי חעוךה• ‪#‬תפו ‪3‬מתן‬

‫‪ L‬יקי‬
‫ה‬
‫‪c‬‬
‫י‬ ‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫לעם משילשי[ כמצמ לישראל המשולשי*‬ ‫)ל*ס משולשי( הואל לישראל‪) :‬שליש( מיאי‬
‫וישלאליס‪! .‬שלשה טליפז‬ ‫נהנים לוים‬ ‫»י»י נ ז ' י * ?‬
‫נ י י‬ ‫ג‬ ‫ה‬
‫״ ס ‪ .‬נמ‪-‬ש א ^‬ ‫{‪,‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ן‬

‫• ‪! u - w UWWHJ‬‬ ‫׳״‬ ‫ודברים ה ה ‪) :‬שזרמה ־ונרה משיבם נפגך>‬

‫עשית שליש בינל ובינינו לעשלע״ס‬ ‫^ ל‪4‬ם מש״ה פולס ה׳ ם דמם מ ^‬
‫שהיה שלישי מגען אמו אהלן מלים‬ ‫נפש מצופ ס׳ ברה )סהליס י<ז( ‪:‬‬
‫עשז‪ .‬ובא ]משבע שלישי[ משבע לוי‬ ‫יי‬ ‫כ ג‬
‫‪ p‬סמ״יו‬ ‫שס‬
‫)נניי( ל׳ א‬ ‫תסמ‬
‫שהוא שליכד לשבעים ‪ :‬המולה שסיא‬ ‫™‬ ‫^ י״״״ ״ י‬
‫‪01‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬
‫‪:‬‬ ‫מ ש ל י‬
‫י<‬
‫"‪TJL‬‬ ‫״‪.‬״‬ ‫ן‪.‬״‪-,,‬‬ ‫אמי )ש‪ n 0‬יה( וכשב כבוד םכמים מסלי‬

‫]תמימה וברה ממיבמ נ מ י ‪ .‬ממכמ[‬ ‫״‪p‬‬ ‫‪0c‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫ל פ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫) פ ע ו ‪( 7‬‬ ‫‪.‬‬ ‫צ ה (‬ ‫;‬ ‫‪w‬‬ ‫)‬

‫בילפ שלישי[ בסלש‬ ‫אות* ]להנסילי‬ ‫)שוםפו( ל׳ שושמום ‪:‬‬ ‫לשורה ולפעודה‪:‬‬
‫סיון שהוא שלישי לפלשים ‪ :‬ושלישי‬ ‫יקרה‬
‫ליציאת מצרים‪:‬‬
‫מי^^ריס יכל מענלי עונו‪ .‬המולה ממישלמ אמ האלם ללכת בללך כבי־שם‬
‫ובמעגלי צדק ]השמיע מסיו לעם קלובו ‪ .‬להבוס אש בקול‬
‫בשצנו[ בעת ממן שירה שסצב בקילו להבומ אש שבו היה מבהיל לאומו*‬
‫העולם‪] .‬מגן הוא לכל השושים בי[ ועל ישלאל השישים בו היה מגין עליהם‪:‬‬
‫כטל כושלי ר‪.‬ע לה[ ישלאל םנשלו השולה הנקלאמ מעולי נשמכו‪.‬‬ ‫חמם‬
‫מבול‪] .‬מושפו[ כל ישלאל נעשו ש־מפץ ]במשן יקלה ושמורה[‬
‫שנפלצו‬
‫מעשה ארג‬
‫פלישאה‪ :‬ומפירם ?של גםנאומא פ׳ ישלו )דף לה ז ( ה״ל גסולש השליםי זהו שאמלי הגמוג‬
‫משזלשפ‬
‫שים אלף‬ ‫פלמול‬
‫משיל‬
‫םאושופיש משנה‬
‫וכםובים ‪.‬‬
‫פורם‬
‫נביאים‬
‫כב ק( זו‬
‫סוכה‬
‫)משלי‬
‫משולשפ‬
‫סורס ולנגפ‬
‫נמוננציש‬
‫משולש‬
‫שלישים‬
‫מכל הים‬
‫כסנפי ל ן‬
‫גי״ם גימל‬
‫פלא‬
 ‫קרזבות לץם ישני‬
‫ןלןךה וחמודה‪ .‬רצויה דןשוגך‪ ,‬מכר הלי ‪0‬סיה‪.‬‬
‫הרואה בת מלך כבודה‪ :‬ציר נאמן כןרארז‬
‫לעלת‪?.‬ניניףבאךת‪1‬ס מגהלות \ענשץ‬ ‫מורו‬

‫ואזהרות פרטותוכללות‪.‬קכר המצות לשלום‬

‫גמולות‪ :‬י נמת לו כה תאמר‪ .‬מלפחות‬
‫ומלהוסיף מאמר‪ .‬ל^נ‪1‬ים בל^ון רכה לומר‪.‬‬
‫כבד הדקדוק לקמטים לנמר‪: :‬רד ‪ p‬ל׳ד׳ר‬
‫וה‪#‬פו;עם‪ .‬טעמי מתק ואמרי נעם‪ .‬חברו‬
‫והשוו‬
‫‪.‬‬ ‫גיח א י‬ ‫‪»0‬י• ל י י‬
‫‪.‬‬ ‫» ״ ‪ ,‬״‬ ‫» ‪ 0‬״ ה ־ י ק מ היא‬ ‫)•ק״(‬ ‫שנחלצו מלס גלג אסל לקבל החולם‬
‫« ( )׳»״«( »»"״ ״־״‪w‬־‪ » 0‬־ ; ״ י‬ ‫!‬
‫ואמרו נעפם ונשמפ <ךל אתל‪.‬‬
‫"ל‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫[‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ג‬
‫"‬ ‫י‬ ‫*‬
‫״ י ״'‬ ‫כל סיילסיו לא יהיי שרן בשיויי‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬
‫סכמים עוסקים ‪3‬ס‪3‬סכים ‪33‬מי מלרשוש‬
‫ד‬ ‫כנידה( עש׳׳ה נל כנידה גס מלי‬
‫י ז ל‬
‫כמו במ מלך כיושבמ פנימה ‪1 :‬צי‬
‫ליס מה יד(‪) :‬ציי י י ‪ 0‬חיליי למשלמ•!‬
‫ר‬
‫נ א‬

‫לעלוה[ קל־אש •למשלע״ה )סהלים »פ ״ ׳ • ״ ~ ‪ J : L -‬מני»‪0‬‬ ‫נאמן קראתי ־ ־ ־‬

‫עש״ה ציר נאמן לשולחיו)משלי כה ג(ועש״«‬
‫‪fyit):‬‬ ‫בכל בישי נאמן הוא)במדגל ‪(f y‬‬ ‫לעלות ]פניניך באלמו[ באלה לו את‬
‫‪0‬יאר לשורה פש״ה יקרה היא מפנירס ) מ פ ‪4‬‬ ‫הלסת‬ ‫וקלות[‬ ‫המולה ]סתולומ‬
‫‪0‬‬ ‫ל י ) ‪ ( °‬ל' א » י ל‬ ‫נ מ‬
‫יי( )^י״*‬
‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫‪3‬‬
‫הממולומ והקלומ ביליעהן ‪] :‬עונשין‬
‫ר‬ ‫פ‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬

‫גסלמוד כמו גומיה׳ לי‪) .‬מלפםים ומלהוקי״‬

‫מאמר( כמ״ש כה סאמר פגם ימקנ יגו*‬ ‫ואזהלומ פלעומ וכללוה[ עונשין ואזהלר‬
‫‪ r‬לב ם ימםב ו י י *‬
‫ל‬ ‫של העצוש בכלל ו פ ל ס ‪] .‬שכל המצימ[ )שמוה •מ נ( וסיים אל» הדברים אשרםד‪5‬‬
‫בהאי סלמא‪] .‬ושלום גמולות[ לעמיד ונוי לא פלדה ולא יוהר ‪ ) :‬מ פ * מ ס ק ו א מ ‪,‬‬
‫ל‬

‫נומס( מש״ם צוף דנש אמרי ממם ) » & * ‪,‬‬

‫) מ ע צ ״ ד ( ‪] :‬נמת לו[ אמלת לו ]כה‬
‫קאמל[ ל‪3‬ימ יעקב ]מלססומ ומלהוסיף‬
‫מאמל[ שלא להוסיף על המצומ ולא שגרעו ממנו ]לנשים עלפון רכה לומר!‬
‫‪czp‬‬ ‫לועל לנשים בלשון לכה ]כובד הדקדוק לאנשים לגמל[ ולאנשים מלגל‬
‫ללמדם דקדוקי המצומ שהם כבידים לקיימם ללבויים ]ירד מן ההר ומשמיע‬
‫‪#‬‬ ‫ספמי משק[ סעעים משקים ] ו א מ ר י ‪ .‬טעם ‪ :‬סובל והושוו כאשד במלפ‪0‬‬
‫ולזו‬
‫םעשה ארג‬
‫©למיד הלכים ואגדים ‪ ,‬הסלקל משולם משה א ה ק ומרים‪ .‬םפלם מםילשס ע ר ב וגוקי• וצהלים‬
‫קדושה משולשס הדים קדום קיים ישראל משולשים כהנים לוים וישראלים‪ .‬משם אוםיוסיז‬
‫• פ ל ש י ם משנס לוי סאופיופץ משולשים‪ .‬מזלמ אברהם •צםק וימקבאבוס שלשה ‪ .‬בסלש‬
‫אייר ו ס י ו ן ‪ .‬מל פ ל ס י ן שאיסוסיו משולמים‪ .‬ד » י ג » מ י לשלישס י פ י ס‬ ‫•פולש‬
‫ומי פכ״ל ‪:‬‬
‫פלמים‬
 ‫פא‬ ‫של שבועות‬ ‫‪1‬‬

‫ורפויי כאחר במדעם‪ .‬זרזו להקדים מעש‬

‫'למ^מ;עם‪ :‬ובשלישי ליום התקךשם בו‪•.‬‬
‫סקרים‪.‬על ;דס מלך במסבו‪ .‬דרך תלמיד‬
‫להמקין לרבו‪? .‬דלתו הפליא לןרע אוהבו‪.‬‬
‫כנסיעם מים סוף'אגודים ‪ .‬בריב ומצה‬
‫נוסעים ועומדים‪ :‬ח׳ אזי בעת נסעו מרפיךים‪.‬‬
‫אלי סיני' באו באחד' אחוךם‪':‬‬
‫י ק׳ הללויה בי הוא היה ויהיה‪ .‬כנ‪#‬ם‬
‫נדבות אותנו ירויה'‪ .‬חי' לפניו יקיכןנו‬
‫ונהיה‪ '.‬וצדיק י באמונתו יחיה ‪:‬‬
‫ברוד‬
‫י‬ ‫פטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫זורזו כוי[ הושוו בדעתם כאיש אס' בזריזות‬ ‫פז כד(‪) :‬חוגרו ומשיי כאחד( כמ״ש ד » י‬
‫ו״־«\י*י מ׳‬
‫לנשמע‪] .‬ובשלישי‬ ‫יייץ‪-‬יית ‪m‬״‪^r‬‬
‫נעשה \‪,‬״ז*יי‬ ‫נהקליס‬ ‫ם‬
‫שידה כד נ (;‪.‬‬
‫גל העם ‪,‬קול ןאחד ויאמלי‪ ,‬וגו׳ ״‬
‫ה ן ס י ןנ כ ן נ‬ ‫‪ 3‬ן (עש‬ ‫‪1‬״ן‪ 0‬ה י ז ק ד ש‬ ‫‪ 0‬י‬ ‫ל‬

‫ה ק ד י ם על ידם[ וביום השלישי להזמנתם‬ ‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ליום השלישי )שם ינו יא( ונםיב‬
‫)הקדים מל ידם( הקדים הקב׳ה שכינה כבודו על כר סיני‬ ‫המם ומחר )שם פ׳ י(‪:,‬‬
‫כשתן ביום ששונהו אשר הוא כמו ]מלך‬ ‫כמ‪ -‬ויהי ביום השלישי ומי ויהלל כל העם‬ ‫ש‬

‫‪ rv»n«1‬יי•* ‪-.‬י ויי‪-.-‬‬ ‫י "״נ‬ ‫י״ז‬‫‪6 1‬‬

‫אשל גמסנה •‬
‫ג מ מ נ ס‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ 8‬ה י ו‬

‫במסיגו[ ואף כי ] ל ר ך הלמץ להמתין‬ ‫י‬

‫מ א ל ה י ‪0‬‬ ‫״‪£‬י‬ ‫א מ‬ ‫ל‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫א מ‬ ‫מ ט ה‬ ‫א‬

‫המחנה‬
‫הקב״ס‬
‫הפליאלהראום‬ ‫אברהםזאש‬
‫)אוהבו(‬ ‫לזרע(הפליא(‬
‫לעשותגדולתו‬
‫לרבו‪.‬‬ ‫עשן יללל ןמשמע‪i‬‬
‫‪m‬‬
‫סיני יח>‬ ‫עליוכהיב והל‬
‫ה׳)שמיס ימ‬
‫כו‬ ‫אשל ילדעול‬
‫לכם גלולתו וענוותו להמתין לישראל״‬ ‫י‪1‬‬ ‫» ל ‪) :‬אבודים( כאגולה " " י נ י א‬
‫& ו לש‬

‫י«**י‪-‬‬ ‫« י « איידי״ז‬ ‫«‪m‬‬ ‫וייי־י‪*.,‬‬ ‫ל'‬ ‫נאנזים מסבכים‪) :‬בליב ומצה( שניהם‬
‫כאשל‬ ‫סוף אגודים[‬ ‫מים‬ ‫]מסעם‬ ‫‪ 8‬ם‬ ‫ן י מ ן‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ע ש‬ ‫א ח ד ו ‪0‬‬ ‫׳‬ ‫צ‬ ‫) א ס ן ‪ 7‬י ס (‬ ‫‪.‬‬
‫סוף ועדיין לא היו שוניס‬ ‫מים‬ ‫נסעו‬ ‫•שלאל)שם יס ב( וימן ל׳ יפיל כאיש אפל‬
‫בדגלים רה היו כאגןדה אסופים טלם‬ ‫<לג אסל‪:‬‬
‫יהל בעלנוניא ‪ .‬ומיל ]בליב ומצהז‬ ‫»‪>P‬‬ ‫י ש‬
‫! ־‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ג ‪ 5‬י ‪0‬‬
‫מ ש ם )״״י״( \» *‬
‫ח‬

‫‪1‬‬
‫ו‬ ‫״ י‬ ‫אלהים )סהלים‬
‫נאמר ב ע מ ל‬ ‫היו ]ץסעים ועומדים[‬ ‫‪p p‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪C M‬‬ ‫‪w‬‬ ‫\‬ ‫‪s‬‬ ‫נ ‪ 3‬ו ל ה ך‬ ‫‪ ' ,‬ל‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫ש ר ‪ 6‬ל‬ ‫‪.‬‬
‫סין וילונו וגוי)שעות סז ב( וגלפילימ‬ ‫‪ p‬יל אסססא מלויהון מלין לססיוהאימטלי‬
‫)יצדיק באמונהי יהיה( ל״ה נאמל וילב העם וגר )שם ‪ r‬ב( והע‬ ‫ללעיא ‪:‬‬
‫מליבים עם משה היכךשנסעו ועמלו‬ ‫י( יי‬ ‫)י ^‬ ‫נ‬ ‫‪31‬‬

‫א ן ]אזי בעת נסעו מרפידיס‪ .‬אל סיני[‬

‫הושוו מלס מ ע ה אשש‪ .‬ואז ]באו באשד אפודים[ לסיני‪:.‬‬
‫היה ויהיה ראשון ואשמן ‪] :‬בגשם נמוש געל של משיים המתים שהמיה‬
‫אמ ישראל נממן מורה כשנתעלפו כן גם עמה ]אוהבו מדם‪ .‬לפניו יקי׳ע״נד‬
‫ונסיה[ לנצש ‪] t‬וצדיק[ ישראל הנקראי״ צדיקים ]באמונתו ישיש[ מ״י סעאעיגי*‬
‫נסקנ״ם‬ ‫)‪U‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‪1",‬‬
 ‫נ קרובות ליום שני‬
‫ברוך אתה‪;.‬י מחיה המתים‪:‬‬
‫בית‬ ‫בכל‬ ‫שמו מלוב•‬ ‫להודיע; מעשה מ״מ יסומם המשבל‬ ‫הפייסן‬ ‫כוונמ‬
‫יצחק •‬ ‫כר‬ ‫שםעון‬

‫?• שלמים בחנותם נגד ההרה‪# .‬וים ונבונים‬

‫ברוח נשברה \ ^מער& ח‪5‬ןף ערובה‬
‫‪:‬‬

‫ושמוךה‪ .‬עןמעהעמי ובדברה‪' :‬כמןור! ןרזקים‬

‫ךת ודין• מ^ןם למדו י מאמצי הרין‪ .‬מרקן‬
‫ביתך זבו לסעייןיימשמלם השמ עת דין ‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫_עד לא״עלה ?מצוקי ארץ‪ .‬עבר וזרח והופ;ע‬ ‫ד‬

‫באךץ‪_.‬עמים משםנ‪5‬ךצו‪$‬ךץ‪ .‬עמד וימדד‬ ‫ז‬

‫ארץ‬ ‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫בית לד‬ ‫מטה לוי‬
‫‪0‬‬ ‫ונכונים מזומנים עי המוס של והיו נ כ ו נ י‬ ‫לעמיל ואינם‬ ‫‪3‬ה‪3‬ב״ה פיסיה הממים‬
‫)מלוכה ושמונה( ל״ה מלוכה נכל ‪U001‬‬ ‫ץ‬ ‫ס‬
‫'‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬
‫בכרים "‬ ‫ממלים כבודו‬
‫)ש״ נ כג ה( ומלוכה ל״ל סמרה ג )שמע«‬ ‫‪:‬‬
‫לטא‬ ‫לעמיד‬
‫עמי ואדמה( ל״ה)מהלים נ ז ( ‪) :‬מאמצי‬ ‫בסנוםם נגד ההלה( כשמנו‬ ‫שלמים‬
‫הלין( הואל לםלמידיס»מי‪ 0‬ע‪-‬ש שמהלליס‬ ‫ז‬ ‫‪ ,‬א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫<ו‬ ‫י ש ל א‬

‫בכל מאמצי כחם למן הלין לאמיסו‪) :‬מד‪«1‬‬ ‫״״״‪.‬‬ ‫_‬

‫כ‪3SS‬‬ ‫לנ״ע‪) :‬צםמיץ(‬ ‫ליהן( סיאל‬ ‫היו יומל בשלמושם במעשיהם מבזק‬
‫והוא כענין ׳לויון מלשן בימך ונמל עלניך‬ ‫והיו )שוים‪ .‬ונכונים בלום‬ ‫אשל‪.‬‬
‫משקם )מהלים לי ע( י•)לייציק׳ אלן( תואפ‬ ‫ומזומנים באימה ובילאה‬ ‫נשבלה(‬

‫הו?‪5‬‬ ‫והופיע( כמ״ש חלם משעיללמו‬ ‫שעעיומ )ושוקים( שאין להם טעם‪.‬‬
‫) ד מ ( גזלמ מלן בטעם )ודין( שבין מהל פאלן )לגלים לג ב ( ‪) :‬עמל וימות•‬
‫איז‬ ‫אלם לשבילו )משם למלו( םלמיל‬
‫‪,‬‬

‫מכעיס שנקלאו )מאמצי הדין‪ .‬מדשן בימן ז ט להעלין( מעונג של ג״עזכן•‬

‫להמעדן ו בממ )משמים השמעת דין( כשהשמעמ אומם דיני ממולה משמים ‪,‬‬
‫) ע ל לא נגלה למצוקי ארץ( קודם שנגלה לישראל שנקלאו מצוקי אלץ‬
‫‪#‬‬ ‫והופיע בארץ( השזיל הקב״ה למורה על כל אומה ולשון‬ ‫) פ נ ל וזלש‬
‫ש‪3‬‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬
‫וכשלא קבלוהו א ז ) ע מ י ם משם נפלצו פלץ( מהל סיני נ ס‬
‫ג ז ר‬ ‫מ ם‬

‫םאומום עובדי כו״ם לפל‪ p‬בהם פ ל ץ להולידם לגיהנם ‪ .‬וכםיב ) ע מ ל ו י ע ו ד ך‬

‫ארז‬
‫מעשה ארג‬
‫עלםים י״מ םהיו שלמים בלי מום כמו שללשו חן״ל‪ .‬שלי‪1‬א הקניה כל נעלי מומיי‬
‫שלהם שלא היו בהם סועין שנאמר וכל העם רואים )שמוס כ נ ו ו ( ‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫מ ל י ן ויסיצנו נםססים ההל )שם ימ י ( שעמלו פשומים‪) :‬שמעסם ‪ T P‬מלוכה ושמולס(‬

‫‪D‬‬

‫ע״ל שאז״צ אמכ הקנ״ה השומ שלימה היא שנאמל סילם ה׳ סמימה לאד לסנה לישלא‪3‬‬
‫שהם שלימים‪ ,‬ו ל ק )שמעה ממי ואלבלה(‪) ,‬מדשן גיסן זכו להעלץ( י״מ הן הקלבנומ‬
‫שהקרינו‬
 ‫פב‬ ‫׳של שבועוח‬
‫א ל ץ ‪ :‬ומתנבות סר‪ #‬אתה במצעד‪ .‬ולעם‬
‫?דובו מסיני ננעי• מ‪3‬פודס‪3‬ל‪1‬עשו להרעה‬
‫גחפוןמגו הדרי ע ד ‪ :‬נר‪,‬בצו לא‪$‬ים ךנש‬
‫ז‬

‫ב‪#‬ם)‪3‬ס• נאספו לקוסם לשאלו״מה טעם ‪.‬‬

‫נאם השיבם ‪.‬על מהידדעם‪ .‬נתן עז‬
‫ןתעצמות לעם ‪ :‬בנד;ה מרחוק לנוהלי‬
‫ז‬

‫תעודה‪? .‬שלם‪.‬יםךת' ‪.‬על ארץ אנדה‪ .‬בבן‬

‫נעבדף בניל ורעךה ‪ .‬בסוד ישרים ועדה ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬

‫רדחך‬
‫נית לוי‬
‫מטה לד‬
‫אכץ( ל״ה )חגקוק ג׳ ו ( ‪) :‬ומלנבוח קידש‬
‫ארץ( לאה ויחל גרם )ומלבבוש קודש‬ ‫אהה( ל״ה )דגלים לנ נ( ‪) :‬במצעד( עש׳״ה‬
‫אמה במצעד( וגא לישראל ועמו מקצה‬ ‫בצעדן משדה אדום )שופטים ה ד ( ‪) :‬ועמודי‬
‫רבבומ מלאכי קודש בעמ אשר צעד‬ ‫סבל געשו להלעד( כמ״ש והגעש ונזלעש‬
‫‪,‬‬

‫מאלץ )ההלים יח ס( ‪) :‬ויספוצצו הללי על(‬

‫והלך משעיל ושלה אלום )ולעם כר‪.‬‬
‫ל׳׳ס )םנקוק ג ו( ויחפיצצו לשון שבילה‬
‫ועמולי מבל געשו להלעל( עמודי‬ ‫ןלצוץ ‪) .‬מד( עניינו כיו עולם‪) :‬לאומים(‬
‫העולם נמגעשו ולעלו )וימפוצצו הללי‬ ‫האומום כמו ולאום מלאום יאמן )גלאשיש‬
‫עד( ונש בלו הללי עולם‪ .‬שהיו ילאי׳‬ ‫)לגש( ל׳ המון כמו למה לגשו גויס‬ ‫(‪:‬‬
‫כ ה‬

‫)חהלים ג א(‪) :‬לקוסם( הואל לבלעם כמ״ש‬

‫שמא לא יקבלו ישלאל*אמ המולה‬
‫ןאמ בלעם גן בעול החוסם)יהושע יג כ ב( ‪:‬‬
‫ויחזור העולם להזהו ו מ ה ו ‪) :‬נקבצו‬ ‫)נאם( ג״כ סואל לבלעם עש״ה נאם בלעם‬
‫לאומים רגש בשמעם )וכששמעו האועף‬ ‫בנו בעול‪ .‬ונאם הגבל ‪ .‬נאם שומע וגו׳‬
‫הקלמונים אמ הרעש‪) :‬נאספו( נקבצו‬ ‫]במדבל כד סז[ ‪] :‬הלעס[ לשין לעש כמו‬
‫לעם שלים ]איוב למ כה[‪] :‬עוז וסעצומוה‬
‫ובאו)לקוסם( לגלפם הקוסם )לשאלו‬
‫לעס[ ל״ה ]מהליס סח לו[ וכאן הוא למז‬
‫מה נועם( של הלעש)נאם השיגם( השיב‬ ‫לפולה ‪) :‬גנח מלהוק( עש״ה בנמה ללעי‬
‫להם בלעם המשמש בלשון נאם ‪ .‬אם‬ ‫מלםוק )שם קלע ב( ופלש״י בנסה מלחוק‬
‫לא מדעי ל ך ) ע ל מה הלעס( אני אומר‬ ‫למושכני אל לעומן וחגסן ‪ .‬ולמי לסבלני‬
‫אליןמכ״ל‪) :‬לנוהלי סמולה( סואל לישלאל‬
‫לכם )נומן עוז וםעצומומלעם( הקנ״ם‬
‫ע״ש שנדלו המולה שנקלאס המודה כמ״ש‬
‫נוםן כתולה׳ לישראל )בכמה מלמוק(‬ ‫להולהולסעודה )ישעיה ח ג ( ‪) :‬נכלם( כמו‬
‫נממ דעמך והשגסתך יקודם בריאות‬ ‫בשגילם ‪) :‬יסדם על אלן אגודה( מש״ה‬
‫העולם )לנוסלי מעודה( על ישלאל‬ ‫ואגולחו על אלן יסדה )עמוס ט ו ( ‪ .‬ואלן‬
‫לאהוב אומם ולהנשיל להם המורה‬ ‫הוא סואל לישלאל עש״׳ס כי ההיו אסם‬
‫איז ססץ )מלאכי ג ע ( ‪ .‬ואגודמו עלש״י‬
‫םנקלאמ ־ מעולה ‪) .‬בשלם( בשבילם‬ ‫קבוצה גליוםיו‪ ) :‬ב ק ( ל״ל הואיל וכן הוא ‪:‬‬
‫‪\3‬‬ ‫)יסדמ על אלץ אגודה( יסלמ‬ ‫)בגיל ולמדה( מש״ה וגילו גלעלה )סהלים‬
‫מאלץ קבוצת בריומיך)בכן( יען שהכל‬ ‫* י א ( ‪) :‬בסול ישלים ועלה( ל״ה )שם קיא‬
‫ב ש ב י ל נ ו ) ל ך ( לאוי שנעבלך )בגיל‬
‫נעג‬
‫א[‬
‫הישרים ובני מעלה‪) :‬לדםל לתיכ*‬ ‫בעצמ‬ ‫*סוד* ישרים ועדה(‬ ‫‪..‬ולעדה‪.‬‬
‫באליס‬
 ‫קרובות לדם ישני‬
‫ודחף לפיני באלים בגעךים‪ .‬כישף למלןז‬
‫‪$‬אבהדורים‪.‬רועדים נמונים בל יצורים‪.‬‬
‫ראוןז' יחילו הרים'‪; :‬ךאה וחלה'מוזנאה‬
‫הארץ'יזמה פן תהפך לתהו בחרץ‪ .‬י?שדו‬
‫עמודיה באניכי במרץ‪ .‬יורוןז י יכל מלכי ארץ‪:‬‬ ‫ז‬

‫צבאות קרש אחזום בעתה‪ .‬צלע בני^ית‬

‫עליהם‬
‫כיתלוי‬ ‫לוי‬ ‫מטה‬
‫‪:‬‬ ‫א(‪(0<»<) :‬נמל‪6‬ךס‪»».‬קי*ם *•>»‬ ‫לא ‪.‬‬
‫י‬ ‫באליס נוגנליס( ילדפ לס< י‬
‫ג מ‬ ‫נ‬

‫‪%‬‬ ‫ג ‪f‬‬ ‫י‬

‫שלפי אש )לש‪ ,‬ל ״ צ י ן <צא ״ ״ « «‬
‫ענין פאכ ויופי‬ ‫פל ״י ‪) :‬נהלוריס(‬ ‫ש‬ ‫מלאכים שנ לשפי אש באו עמן לסיני‬
‫)למלין( מלי ייגלד »׳ * ש ן לרגלי‬ ‫בפאל ויופי וכאשל ) ל א ו ך ‪ .‬ישילו‬

‫לימסשבהמל׳ יזמו לעשוס )בלא‪1 11‬‬

‫מס‬
‫אמון נלבקו ז‪ 0‬עם ‪) Of‬יראם י י‬
‫| ל ס‬

‫(‪]:‬נמרז[ ל׳גזירהומשפעמל׳ כלה?״_!‪£‬‬ ‫מו‬ ‫משנאההאלץ( האת נמיילאה ושלשה‬

‫' יס ״יי וחי?‬ ‫)ישעיה י » ( ]גיייז!‬
‫סז‬ ‫ל‬
‫משנאי שלה שאם לא יקבלו השולה‬

‫י יייי^ ‪ °‬אל לישלאוי‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ג נ מ‬

‫)שהצים קניי י ( )‬ ‫ץ‪%‬יי *‪*-,‬ז•‬
‫}‬
‫י ? עש׳׳ה והוצאסי אס לנאומי )שמו ו‬
‫ס‬ ‫) פ ן שהפך לתוהו‪ .‬מ ל ז (‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ג‬

‫סמנאי )יוסלו פמולימ באנכי במיז( עול לסיב יצאו כל לנאוה ה׳)שם ינ‬
‫^‬ ‫וכאשר שמעה האלז לגור אנכי שיוצא )נעמה( ל׳ סלדה ולעל‪) :‬צלע( לשן צל‬
‫כ‬

‫*‬ ‫ע‬
‫מפי הגמלה וישראל קבלוה אז‪ .‬נמיסלו‬
‫עמודיה בשוזק‪ .‬שידעה כי לא לתוהו נבלאה ‪ .‬ועל זה )יודוך ה׳ כל מלכי־(‬
‫םאלז‪ .‬ישראל שנקלאו )צבאות קולש אהזוס בעשה ‪ .‬צלע כגיגימ עליס©‬
‫כפפמ( כאשל כספש עליהם צל ההל כגיגים‪ .‬לאערם אם מקבלו השול©‬
‫מומ‬
‫מעשה א ת‬
‫יס‬‫שהקליט *משכן זכו להמעדן‪) :‬נקבצי לאומים( כוי כל זה מגואל במכילמא והובא נ י ל מ‬
‫פ׳ ׳מלו גפ׳ אנכי גלמז לפ״ו‪) :‬ילאה וסלה כוי( כמגואל גמס׳ שגם )דף פס א( <»‪tf‬‬
‫דפסינ משמים השמעס דין אלן ילאה ושקטה )ההלים מו ט( אם »לא» למה שקטה לאש‬
‫‪5‬קמה למה ילאה‪ .‬אלא נסלדלה ילאה ולנסוך שקטה ‪ .‬ולמה ילאה ‪ .‬נללליפ ל״ל מ א י‬
‫•‪ 030‬הקג״ה מס ממשה נלאשיס ואמל להם אס ישלאל מקנלין ססולה אסם מםקיימיי‬
‫ואס לאו אני מםזיל אסכם לסוהו וגוהו וכוי‪:‬‬
‫)יןסךן עמודה גאנכ׳( נמ״ש נמינים אלן וכל יושגים )סהלים » י ( ופלש״* * ‪o r‬‬
‫מ‬

‫מ‬‫מסן םולה כשהיו נמוגים האלן וכל יושגיס מססנאי בהסניס עם מעשה גיאשי‬
‫א לא יקגלו ישלאל אס הסולם ססזלו לס־הו ובוהו‪) .‬אנכי םכנס׳ עעוליס( ויש למלש‬ ‫‪0‬‬

‫*הס םקגלסי לגול אנכי‪ ,‬אז )הכנםי עמודיה הלה( ‪ .‬מפיפי ק ובסיס לעמודי ‪£t,9‬‬
‫לםשאל על מומדה על מולם‪) :‬ימוד ס״ כל מלכי אלן( ד*מ לעי שםיו א״ס לומגיס ‪,‬‬
‫מלוע לאשזדים כטן על לא יסיס לן אלקים אסלים זלא םמשס לן פסל ‪ .‬ולה ‪50‬א‬
‫‪#‬‬

‫ולא םלצס ונו*‪& .‬‬ ‫ןאמלו אימ »צוה אלא ‪3‬ל מול ונצמו‪ .‬וכשבאו למד אם אנין‬
‫‪#‬‬

‫הומסו‬
‫פג‬ ‫על שבועות‬ ‫‪1‬‬

‫‪,‬עליהם כפפו;‪ .‬צרופה קבס כמנוד ואימוזה‪.‬‬

‫צופיה הליכות ביתה‪':‬ד!שו הרים לקבל‬
‫ז‬

‫לבינתו'‪ .‬חפצים להתעלות ביקר תפארתו‪.‬‬

‫חיבב חולב מהרי אדמתו‪ .‬חמדיאלהים‬
‫ל ‪ • ? #‬קרא? לענו מרום גבהים‪ .‬להנחיל‬ ‫ת ו‬

‫אעוךה לעם כמהים‪ .‬ח• מאוד נעליתה‪.‬על‬

‫בל אלהים‪ .‬ומשה עלה אלהאלודם‪:‬‬
‫‪V: T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪:‬קלל־ך ן; קעולם אלדדך ציון לדר ודר הללרה ‪:‬‬

‫ואהה קרוש יושב חהלות י ישראל אל נא‪:‬‬
‫אם‬
‫מטח לוי‬ ‫בית לוי‬
‫ק‪3‬ולמכם ‪.‬‬ ‫מוטב ואם לאו שם מהא‬ ‫על צלע צפון )שמוה נו לה(‪) :‬צרופה(‪:‬םיאי‬
‫י י י י ו י • י י ‪ -‬י י י י י • ‪*h%‬‬ ‫‪mh‬‬ ‫למולה עש״ה כל אמלה אלוה צרופה )משלי‬
‫אחז אותם בעתה ורעדה ואז )צרופה‬ ‫'‬ ‫״‬
‫ן>‪1‬י*ו«‬
‫‪ 3‬ל א‬ ‫ד נ ר‬ ‫כ ס ב‬ ‫י ל א‬ ‫מ ז ו י ן ק מ‬ ‫ן ‪ 5‬ל ש‬ ‫ל ה (‬

‫קבלו במנוד ואימתה( קבלו את התורה‬ ‫ללילך עכ׳׳ל‪) :‬במגיד( שהיו נעים מ י י‬
‫ם‬

‫שנקלאת צרופה ברעלה ואימה )צופיה‬ ‫באימה שנאמל )שמוה כ סז( וילא העם‬
‫הליכות ביתה( התולה מלמלתן דלך‬ ‫וינועו‪) :‬צופ"( י י ל׳״י )יישל' לא (‬
‫כז‬

‫‪/L‬‬ ‫*«ייי‬ ‫ו‪-‬יייי‬ ‫מ״ש פרש״׳; )סשו( ל׳ מהינוס כמו מהל‬

‫כטוב לפלוש מעבילה )סשו הליס(‬ ‫ה ן א‬ ‫(‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫‪D‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪W‬‬ ‫)‬ ‫!‬ ‫(‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 3‬ז‬ ‫ש‬

‫מיהרו הרי הבור וכרמל )לקבל שכינהו(‬ ‫ס‬ ‫^ל סיני‪) :‬חמל אלהיס ל‪5‬במו( ציה)תי‪.‬לי‬
‫השם‬ ‫ישרה‬ ‫עלי‬ ‫אמר‬ ‫כל אהל‬ ‫כי‬ ‫)קלאח לעניו( כמ״ש ויקרא ה׳‬ ‫סס יז( ‪:‬‬

‫שכינתו‪ .‬והיו )ספצים ט י ( ‪ .‬אך)עוגב‬ ‫י מ‬ ‫ח‬

‫י‬ ‫) ש מ‬ ‫מ ש ה‬
‫‪1‬‬ ‫ייע‬
‫‪.‬‬ ‫כ ה י‬
‫^ י"?‬ ‫ל מ ש ה‬

‫ריי^י‪f.m*mh‬‬ ‫יו‪-‬יץיי‪-‬י‬ ‫י׳ייי•‪/‬‬ ‫מ ו י ה‬

‫ל‬ ‫י‬ ‫כ מ‬ ‫ה‬
‫ל יי‬ ‫מ‬
‫הואל‬ ‫)העווה(‬ ‫כ(‪:‬‬
‫סורב( נתחבב כר סורב)מהלי אדמתו(‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬
‫ל ש ן ן‬ ‫^‬ ‫(‬ ‫‪9‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫מ‬ ‫י ת‬ ‫) י ט‬

‫וחשק כמו כמה לן בשלי )מהליס מכל פרלי אלמה‪ .‬ואותו )סמל אלהים‬ ‫א‬ ‫ו ה‬ ‫ה‬

‫לשבתו‪) .‬קראת לפניו מרום גבוהים(‬ ‫סג *(‪:‬‬

‫קראת למשרעיה משמים הגבוהים‬ ‫י'ל‬ ‫& מ‬

‫לישראל‬ ‫)להנחיל מעולה לעם כמהים( להוריש ההורה שנקראת תעודה‬

‫הםאגים וחושקים לישועמו םל הקביה )מאוד נעלימ כוי ומשה כוי( עי״ז‬
‫שעלה משה אל האלה״‪ .‬מאד נהעצימ על כל האלהים‪ .‬בפשומך מה שאין‬
‫יטלמ לזולמך לעשומ כ ן ‪ .‬ומשה שעלה אצלו גם הוא לפי עלכו כמעלה מל‬
‫כל בני אדם )ימלוך ה׳ כ ר ( יה״ר שממלוך עלינו בציון ואז סקלבנו אליך‬
‫ע״י מביאים לדבל פמהם כמאז ומשכון לעולם בקלבנו‪:‬‬
‫אם‬
‫מעשה ארג‬
‫הולוהו ושגמהו כלימלכי אלץ‪) :‬צופיה הליכופ גיסה( המלה נמשלה לאפס סכמה הנוסנא‬
‫לנ מל צלבי ביהס אין יסנהגוןבמישול וגצנימוס‪) :‬מאוד נמלימ כוי( ששבסו מלכי עכו״ם‪.‬‬
‫יסמלו עמסנוםו של סקב״ה שהלי משה ילול אשה ‪8‬ל אל אלהים ‪:‬‬
‫ה‬

‫אם‬
 ‫קרובות ליום ישני‬
‫על שלצה הקניה ‪7‬לז‪:‬ות את ישלאל‬ ‫טונמ הפייטן להלל ולהולדת‬
‫בשביל©‬ ‫אשד‬ ‫ונשמע‬ ‫דגלו נעשה‬ ‫היטיבו אשל‬ ‫ואשל‬ ‫בהולה‬
‫יזכו לגאולה ‪ .‬ולא יגישו ולא יכלעו עדי עד ‪:‬‬

‫אם לא אמריןד הנעימים‪ .‬חסות שמ‪:‬ם ואךץ‬

‫לא מהקימים‪ .‬והנחלתם *'מורשה למעוטי‬
‫עמים י• מאהבתף י אותם ובזכר עביעת‬
‫קרומים • ומאיסהאגה רמו לחיות שלמים‪.‬‬
‫ו ב מ ב ט י ח^ןיןז לב \ךעת מאימים‪ .‬ובסוד‬
‫לראף ישיבו' טעמים! בריתן? לנטור לכת‬
‫בדרןי'תמים" ובעת' ד^מעתם חהיןד‬
‫התמימים‪ .‬עמדו במורא באחד משלמים•‬ ‫ז‬

‫ועלה למו ךז מלאכי סרומים עש‪:‬ה ל‪#‬ה;עה‬

‫ז‬

‫‪ ,‬היות‬
‫בית לוי‬ ‫םטה לוי‬
‫א מ ף י ף הנעימים( מש״ה דלניס דרכי נ ו‬
‫ע ‪0‬‬ ‫]לא אמליך הנעימים[ אם לא‬ ‫אם‬
‫)משלי ג יז( ‪) :‬לא מסקיימיס(‬ ‫שימעססו ישראל נפולה טאמליה‬
‫מש״ה אם לא גריסי וגר )ירמיה לג כ ס ( '‬ ‫‪ w‬מעסקו שימנ ג ס ו ל ס ס מ מ י ל‬
‫)מורשה( עש״ה מורשה קהלם ימקנ ) י נ ל י ס‬ ‫לא‬ ‫יאלץ‬ ‫נעימים ]חקמ! שמים‬
‫‪ 0‬מ‬ ‫לג ‪) :(r‬למעומי ממים( מש״ש כי א‬ ‫מסקיימים‪ .‬והנשלסם כר[ והנסלמאמ‬
‫םמעס מכל הממים )שם ‪ r‬ז ( ‪) :‬מאהגשך‬ ‫המולה לישלאל מעוטי עמים ‪1‬מאה‪ 3‬ן‬
‫מ‬

‫‪L‬‬ ‫אוםם ובזכל שגועס קדומים( כמ״ש‬ ‫•‬ ‫י־!‬

‫מאהגם ה׳ אסכם ועשממ אס השבועה אש?‬ ‫אומס י וגזכל שטעם קלועים! ו » ט‬
‫ע ם‬

‫»‪S‬‬ ‫‪5‬‬‫נשגע לאגוסיכם )שם ‪ r‬ס ( ‪) :‬למו(‬ ‫שנשבע לאטמ‬ ‫זכרו אמ השטפה‬
‫להם‪) :‬להיום( כמו סיוחם‪) :‬וגסול יליאיו‬ ‫]ומאול ממאוה למו‬ ‫שקלעו לעולם‬
‫» ף ס סוד ה' <ל־ליאיו )ההלים כה י ד ( ' *‬ ‫‪0‬‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬‫‪£‬‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫[‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ן מ <‬ ‫ל‬

‫)לנצור( לשין שמורים כמו לנצול אלמזס»ש‪«8‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫י ‪^...1 1‬‬ ‫‪L‬‬

‫משלי ג ס ‪) :‬לכס( כמו ללכס )ונמס(ל?י‬ ‫מאת כל זמן מיומם מושלמים‪:‬‬

‫אמילס *‬ ‫]ובמשפטי כר[ וכשהם משימים לנ‬
‫ודעש למשפטי שוקיך‪] .‬וכסול יריאך ישיבו טעמים[ ונסולומ המולה שהם‬
‫לק ליליאך ולמושגי שמך פכ״ז הם משיגים טעמים כפי כשם ‪ ] .‬ג ר י ם ך‬
‫‪0‬‬‫לנצור[ וכשהם שומלים הברימ ]לכם בלרך ממים[ אז אמה משאוה ל ה‬
‫ט ׳ היום מקדימים[‬ ‫מאוד )מעצ״ל( ‪] t‬וגעמיל השמעתם ט ׳ ונגלה למו‬
‫בזה שהסדיעו נמשש‬ ‫ונגלה להם סול שמלאכי השלם משממשין בו‬
‫לנשמע‬
‫מעשה ארב‬
‫לא כוי( טייל שאלז״ל סנאי המנה סקג״ם עם מעשם בלאשיפ שלא יסקיימו‬ ‫)א‪0‬‬
‫גסנאי שיקבלו ישלאל הסולם וכן אמלו במסכם פסי‪1‬ם)דן> סח ב( אמל ל״א‬
‫אלמלא סולם לא נסקיימו סמים יאיז ‪0‬גא»ל אם לא נליסי יומם ולילה םוקיס שמים וא?ץ‬
‫לא‬
‫פד‬ ‫של שבועות‬
‫חיות מסךימים‪ .‬ונמת מי‪.‬יתן והיה לבבם זה‬
‫לעולמים‪ .‬ליראה אותי לטוב להם בל הימים‪.‬‬
‫לו עמי‪#‬ומע ליובדרכי מסיסים• ו^ךקו‬ ‫ז‬

‫ויתהללו בלי היות אשמים‪' .‬כמעט מבניהם‬

‫אכניע שו‪5‬זמים‪.‬וא^יב ידי על אויבים והןמים‪.‬‬
‫ח׳‪.‬ישראל'נושע ב;י תשועת עולמים• לא‬ ‫ז‬

‫בו^ים ולא גכלסים‪ .‬ואתה אדון הצור תמים‪.‬‬

‫?אור פניף יהלכוןלארןז ימים‪ .‬פתח דבריף‬
‫הבינם‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫]מי ימן כוי‪.‬‬ ‫לנשמע ]ינממ[ ואמלמ‬ ‫‪:‬‬
‫אמירה בתלמוד כמו וממיסי לו)יבמומ קכ*(‬
‫שישמעו‬ ‫סלואי‬ ‫עמי שומע לי[‬ ‫לו‬ ‫ז ה‬
‫‪,‬‬ ‫' ' זי‬
‫ל נ נ ס‬
‫״‬ ‫)״* ‪ 1‬י>‬
‫ה י ה‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ימ‬

‫ידידיי‬ ‫‪«M*.r‬‬ ‫להם«~‬ ‫להם ליראה אומי וגו• לממן יימג‬

‫עמי לי ]ובללכי מסוימים[ ושיהיו‬ ‫(‬ ‫‪.‬‬ ‫ע מ‬ ‫י‪:‬‬
‫) ל ן‬ ‫ולבניהם לעילם )דברים‬
‫כ ו (‬ ‫ס‬

‫מושלמים בללכי ]ויצדקו וימהצצו בצי‬ ‫כוי‪ .‬ל״ה )ההלים פ״א י״ל מ ו ( ‪) :‬ואשיג‬
‫היומ אשמים[ ושיהיו נזהלין מסעוא‬ ‫ידי כף( ל‪-‬ה )שם מסיק מ״י( ועל צריהם‬
‫ל• ־ ‪ ,‬ש‪-‬־יי י א ח ל ־ ^ ל ל נ־‪ 0‬םאין‬ ‫‪V'£‬־־‬ ‫!‬

‫בהם אשם‪] .‬כמעע מפניהם אכניע‬ ‫‪.‬ן» ל (‬

‫כ ו ן‬ ‫ה‬ ‫ל ו ) ד ג ר י ם לג ( ‪ ) :‬א‬
‫פ נ‬ ‫ו כ‬ ‫ב‬ ‫‪7‬‬ ‫מ מ‬

‫שוממים[ והיימי מכניע מפניהם אמ‬ ‫צ״ס )סהלים פע מ ז ( ‪) :‬מסס דגרין( ל״ה‬
‫אויביהם בשעה מועמם ]ואשיב ידי[‬ ‫‪0 8‬‬

‫מכם‪ .‬ואמן אומה ]על אויבים וקמים[ להכומ אומס ועמה אלהינו הלא‬
‫אמלמ עיי נביאך ישעיה ]ישלאל נושע בה׳ משועמ עולמים[ שיהיו נושעים‬
‫במזל ה' משופה הממקייממ לעולם ]לא בושים ולא נכלמים[ שלא יבושו‬
‫כי לא ישמעבלו פול בהם העטים‪ .‬לכן בקשמינו ]אמה אלון צול ממים[‬
‫שמקיים הבעסמך ביעינו ]באול פניך יהלכון[ שילכו יםלאל באול המשועס‬
‫הבאה מלפניך ]לאורך ימים‪ .‬פמס דבליך הבינם בסכומים[ םמבינס בלמ‬
‫סלשה‬
‫מעשה ארג‬
‫לא שמסי)ירמיה לג כה(‪) :‬לב ודעמ( י״מ כמו לב לדעס‪) .‬ונגלה לעו רז מלאכי מרומים(‬
‫כדאיסא גמסכמ שנס ד פיס אמר ר״א בשעה שהקדימו ישראל נמשה לנשמע יצאמה ג״ק‬
‫ואמרה להם מי גילה לבניי רז זה שמלאכי השרס משסמשין גו וכוי ‪ .‬ומצעו במלאכים‬
‫שקדמו ג״כ נמשה לנשמע שנאמר ברכו הי מלאכיו גבורי כס מושי דברו לשמוע בקול‬
‫מ י ו ‪ .‬הרי מבואר שהמלאכים קדמו עשיה להודעה ‪) :‬פסס דברן הבינם( י«מ סן להם‬
‫לנ סכמה להגץ מסם וסמלס ד ב ר ן ‪ .‬היא מעשה בראשים‪ .‬או דבור אנכי המורם מל‬
‫ילליאוס השם כמ״ש ומלאה האיץ דעה אם ה׳‪) :‬נורא( שמלאה נולאוסיו כמשרז״ל גדול‬
‫כס הלועה שמציל הצאן בין הזאבים ‪) :‬ומרום( כמ״ש כי רם ס׳ ושפל ״ראה )סהליס‬
‫קלם ו ( שמאה שפלוסינו‪) :‬וקדוש( שאינו מסלק קדושסו מישראל מולמו'‪ .‬שנאמר כ•‬
‫סלמקסים במים וגו׳ ואהיה להם למקדש מעמ גארצוס אשר באו שם )יסזקאל א סז( ‪:‬‬
‫ויקס‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫ןזבינם כחבומים‪ .‬ויזזכם להיות דדים וכןימים‪.‬‬
‫ובתוכם תקנון ךם‪.‬על רמים \‬
‫הי והים נורא ומרוםוקדוש‪:‬‬
‫‪IT:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TI - :‬‬

‫כוונה הפייטן להודיע איך הדבלומ סצוקי׳ תמשה מול תמשה ויסודו ממדלש המכילתא‬

‫סי״ק״רקם ןןדוח ?‪.‬יעקב׳ ןחוךה שם בישראל‬

‫מקוב‪ .‬מורשה קהלח_י‪.‬עקב ‪' .‬לןד^ז ‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫שם סמסנל שמעון ב״י אבון חזק‪.‬‬

‫ק׳ קוברת מרום לפןחה ?סיום • מצווזיד‪,‬‬

‫ןהוךיותיה מפי איום‪ .‬ממדבר נתונה ליוצ‪4$‬‬
‫פ ד ו ם ‪ :‬מאמר ןצווי וע}& ואזהרה'״ חק‬
‫ומשפט‬
‫בית לוי‬ ‫מטה ל ד‬
‫)שם קיט קל(‪) :‬ונמנם השטן רם <‬
‫ע‬ ‫מדשה שתלמול אותנו לעמיל‪ .‬ולא‬
‫ישיאל ו<א‬ ‫"יד‬ ‫? > ?״״ י‬
‫‪ 5‬ז כ נ מ י‬ ‫‪B‬‬
‫מסי• עוד פלוגמא וספיקות ]ותזכם כר‪.‬‬
‫מיס‬

‫אעזוב אה עמי ישראל )מלכיס א ו י ‪/ ,‬‬ ‫י‪,‬״ ;‬ ‫™‪r,‬‬

‫ני‬
‫ס‬

‫ןיקם עמה ביצקנ וכי( ל״ס )שהליט ‪i‬־״‬

‫‪r‬‬ ‫‪ %‬י‬

‫[‬ ‫י‬ ‫ס‬

‫וכמוכם ישני![‬
‫מ י ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬

‫‪Si‬‬ ‫ה( ‪) :‬מורשה קהלם יעסנ(‬ ‫ואמה לבדך מוכל לקיים נטסון נצחי‬
‫‪1‬‬

‫ס‬
‫)דנריס לג ל(‪:‬‬ ‫כ ז ה ‪ .‬ט אמה ]חי וקיים[ לעולם ‪.‬‬
‫ש ג י מ‬‫שבוית מריס( מש״ה טליה למרים‬ ‫‪r‬‬ ‫]נולא[ על כל אלהים ]ומרום‬
‫‪5‬‬ ‫‪m 7 p l‬‬

‫שני לקמה מהנוס באדם )סהליט‬ ‫\‬ ‫«««‪r,‬‬ ‫•יי*•*‬

‫ה יע( ו!רפ״י אהה נגיד משהבןעמרפ‬ ‫מדגת ביעקב[ העמיד עדוה‬
‫ס‬ ‫רקם‬
‫כליה למרום שנים שגי אח השורה ולקסמ‬ ‫המולה ביעקב להיומ מתקיים‬
‫מסנוש מן המלימיס להסס לגני אדם עכ״כ‬ ‫לעולם ]ומולה שם גישלאל לכקר‪[3‬‬
‫)והוליוסיה( לשון הורי•‪) :‬איים(‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫ל י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ש ‪ 3‬ע‬ ‫מ ן ל ס‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫)‬

‫ק ג ״ ה‬
‫כל משפטי המולה‪ .‬וזכו ]מולמה‬
‫קהלם יעקב[ לבל‪ .‬כמ״ש לא עשה כן לכל ג ו י ‪ .‬לפי שהעכו״ם מלעיגים על‬
‫המלמול ל ק ומשפטים בל ירעיס )מהלים קמ״ו כי( ומי עשה כל זאת ]קלוש[ ‪:‬‬
‫ממס[ התולה םהיתה כשבויה במלום על זמן נתינתה ‪] .‬לוקסס‬ ‫‪#‬םיח‬
‫כהיום[ בששה בסיון ]מצותיה כו׳ ממלגל כוי[ מצוותיה והוריותיס‬
‫כמינה פל הל סיני מפי הקב״הםנקל׳ איום לישלאל היוצאים ממצלים ובעשר‬
‫לשונו• נאמלה התולה‪ .‬א׳ ]מאמר[ ויאמל ה״‪] '3 .‬וצווי[ צו אס בני ישלאל‬
‫ג• ]ועונש[ וענשו אומו‪ .‬די ]ואזהלה[ ואזמלמ אםהם‪ .‬ה׳ ו ׳ ‪] .‬שוק ומשפט[‬
‫אלה‬
‫מעשה ארג‬
‫ןןו^ם מדום ביעקב[ המעידים שהוא אמד כמ״ש ואשם עדי )ישעיה מ יג( והקניה העמי‪,‬‬
‫עליהם שהם מעה שלימה שנאמר שבטי יה מדום לישראל ]פהלים קכנ ד[ וערש״י‬
‫לע» שהעובלי‪ .‬כו״ם היו מלעיזיןמליהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם‪ .‬שסם ממזרים א‪0‬‬
‫מועם סע שולנףן המצרים בנשוסיהם לא כ״ש אמכ סקג״ה אני מעיד עליהם שהם !‪tj‬‬
‫אנוםיםם םמיל שמו מלייהס הלאומי השעמוני)במדנל כו( ‪ .‬הוסיף עליהם אוהיוה השם אמו‬
‫מכאן‬
 ‫פה‬ ‫־של לבועות‬
‫ומשפט ?דית ותורה‪ .‬נעם הגה דברות‬
‫עשרה‪ :‬ערוכים ידוד זה אחר זהי‪ .‬וצמודים‬ ‫‪:‬‬

‫מהזה אל מסןה‪ .‬לוחות כתובים מזה ומזה‪:‬‬

‫ןהמכתב מכתב אלוזים לאששה‪ .‬חקנןם זה‬
‫‪35‬גד‪.‬זה לדרשה‪'.‬בונם והתום חמ‪$‬ה מול‬
‫לזמשה‪ :‬נעם אנכי ה‪#‬מ;ע במאמר ] כנגדו‬
‫לא תךצח הןהיר במשמר‪ .‬זה ^ זה להבין‬
‫ו מ מ ר ‪ :‬כהכשל יצוךם ל‪#‬פף דם‪ .‬כאלו‬
‫ממעטים‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫]בליש[‬ ‫הסוקים והמשפנוים‪ .‬זי‬ ‫אלה‬ ‫להקנ״ה ‪) :‬ערוכים( לסין ס מ ר ‪ .‬כמו וער!‬
‫‪ ,‬ואני זאת בליתי‪ .‬ס׳ ]ותולה[ זאת‬ ‫וצמודים ל ש ״ ז ^‬
‫י‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫‪8‬‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫)‬

‫יט י( וה״י זוג ח מ ‪ ) :‬מחזה התולה‪ .‬ט׳ ]נועם[ דלכיה ללכי נועם‬ ‫ר ץ‬

‫אל מסזה( ל״ה )מלכים א ז ל( וש״י ״וי יו״ל ]הגה[ והגית בו יומם ולילה ‪.‬‬
‫« ״ י ; » » ו כ ל זה הם כנגד ]לגלות עשלה[ אשל‬ ‫‪7J ^? ?Uv‬‬ ‫ש‬ ‫‪B‬‬
‫‪n‬‬
‫ל ק נ ל‬

‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫«•‬ ‫״‬ ‫‪m‬‬ ‫>‬ ‫!‬ ‫*‬ ‫‪n‬‬ ‫»‬ ‫י•״‬ ‫ששה(‬
‫הס ]עלונים יסל זה אסל זה[ סלולי׳‬ ‫) י ש ע י ה‬ ‫ן ה ס & ן ש ש ו‬ ‫ז א ח‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬‫ז‬ ‫כ מ ן‬ ‫ס ן ן ס‬

‫וסמשס בלוח‬ ‫סמשה בלוס אסת •‬ ‫)והמום( ל׳‬ ‫מו ס ( ‪) :‬כלונס( לשין מכוון‪:‬‬
‫אל מסזה[‬ ‫]וצמודים מסזה‬ ‫אסלת ‪.‬‬ ‫רושם כמו והפויפ םיו פרש״י ורשמה רושם‬
‫מראה כתיבת לוס זה כמלאה כסיבת לוס‬ ‫י ס ז ק א ל‬

‫השני‪] .‬לדהות כתובים מזה ומזה כי היו האותיות סלולין ונלאין מעבלזה לעבל‬
‫זה ‪] .‬והמכתב מכתב אלהים לאששה[ כלי שתהיה הכתיבה סזקה ומאושלס ‪.‬‬
‫]סקקס זה כנגד זה ללישה[ כדי לדלוש היסוס שביניכם ]כוונם והפיוס[ כתבם‬
‫והלםם מכוונים ]סמשה מול ממשה[ ממשה דבלות לאשונוס נגד חמשה‬
‫לבלף אסמנות‪ .‬כי כל אסת םבצוס אמת לפי מלליגת קדימתה לומזוס‬
‫)נועם אנכי כ ר ‪ .‬כנגלו לא סלצס כו‪ .‬גהכשל כוי( • לכך היה‬ ‫לשמגלה‪.‬‬
‫מכוון לכתוב לבור אנכי כגל לא סלצס‪ .‬ללמל וללרוש שכל השופך דם במזיז‬
‫מעלה‬
‫מעשה ארג‬
‫מכאן ואםה מכאן נמצא השם הזה י״ה עמס לישראל ‪ :‬וי״מ ]ייקם מלוס ביעקב[ ססלמול‬
‫הוא מדום ליעקב‪ .‬כי על״ום מימי סלמו״ל והוא פ״ על ההורה חה״ש וסירה שם כו׳ ‪:‬‬
‫)ערוכיס יסל כף( כל המאמר הזה בענץ איכוס כסיבם הלגכוס על שני לוסופ אבנים‬
‫המשה על לוס הוא מבואל במכילסא והובא בילקוט מ׳ ישלו בלמז לצ״מ מ״ש‬
‫ובילושלמי לשקלים פלק ששי נסל‪ p‬לז״ל יש מ׳ שאפל ה' מל לום זה והיעל לום זה לי״א כ׳ על‬
‫לוס זה ו י על לוס זה כוי וע״ש ביפה מלאה ‪] :‬כסוגים מזה ועזה( ה״ל שאכז״ל ע״ם יס»״‪1‬‬
‫שנחסום בנס סיו שמלים‪] :‬מסזס אל מחזה[ עפלש״י )מלכים א ז ל [ ‪ .‬אלא םגפאן אנו‬
‫מגלסים צנקל הזי״ין בקגו״ל במבול םסלוז ‪ .‬ואף שבפי הוא סזי‪-‬ין בקמ׳ץ‪] .‬כאילו‬
‫»**מים לעוס[ מנין מיעוע הדמום הניא נעל המכילםא משל למלן שנכנ* במלינה והמעיל‪.‬‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫ממעטים דמות בהזידם‪ .‬כי ‪3‬צלם אלדדם‬
‫עעןה את האךט‪ :‬רמז לא ‪.‬יסיה ב ש ד‬ ‫ד‬

‫דבור כנגדו'לא מנאף הזהיר לצבור‪. .‬על‬

‫אפניו דבר דבור‪ :‬עיר ויוכיח עלי כונןרים‪.‬‬‫‪:‬‬

‫דומים לאשה מנאפת מאחרים‪ .‬תחת איקה‬

‫תקח את זרים‪ :‬צוה לא תשא לשיא ‪ #‬ם‬ ‫‪T‬‬

‫כליות חורך • כנגדו לא וענב הזדדר‬

‫להןעלך ‪ .‬הגנב ךציח ונאף והשבע ל ש ל ך ‪:‬‬
‫חוה זכור את יום השבת• מגדו לא תענה‬
‫תשלך ותוציא רבת ‪:‬‬ ‫הזהיר במשיכת‪.‬‬
‫קךיאחס‬
‫ליי‬ ‫בית‬ ‫לוי‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫‪0‬‬

‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫)‬ ‫)יסזקאלטד(‪):‬בהזידס(לשוןמז*‪:‬‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫אלן‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫‪0‬‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ע ל י ן‬ ‫ם‬ ‫ל‬

‫לבול כמו בדגול שני והמן הלנליס‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪ A . '•7‬״‬ ‫״״־‬
‫םלמופ‬
‫‪W‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪2 2‬‬ ‫החלוז‪) :‬סחס אישה סקס אס זרים(‬ ‫מ‬ ‫א‬

‫?״?‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫צ ל ם‬
‫) ?‬ ‫כי‬

‫מ‬ ‫האשה המנאפס ססם אישה סקס א‬ ‫האדם‪ :‬רמז לא יהיה כר ‪ .‬פל אופניו‬
‫)יםזקאל מז לנ( וח״י כנשהא לישלאל למ•*‬ ‫שהיי מניין‬ ‫דנר דגול( עוד רמז בזה‬
‫לאסשא למדמא מל נעלה ומזניא ע ל ‪,‬‬
‫ו פ‬ ‫‪7‬‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ך‬ ‫י ה י ה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‬ ‫ל‬

‫שבקס יס נמלה ועמס נסר נוכראף• )כלי‪«1‬‬ ‫י י י‬‫״‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫די' ״ י‬ ‫י* ״י־‬ ‫‪,‬‬

‫חוקר( כמו פוקר כלמה וקאי על ה ק ב < ‪f‬‬ ‫י‬ ‫השני‪.‬‬ ‫‪w»D‬‬ ‫לא מנאף‬ ‫מור‬
‫)ססלי^‬ ‫הלבול שבלוח זה מתגלגל ומרמז על )סוה( ל׳ הגדה מלשון •סוה למה‬
‫ייז[‬ ‫דבור שבלוס השני‪ .‬כאופנים שמתגלגל ״‬
‫‪,‬‬

‫לכאן ולכאן‪ .‬שזס ]יגיד ויונית עלי טפרים[ גאסלומם‪ .‬שהם ]דומים לאפס‬
‫‪5‬‬ ‫המנאפת כ ו י ‪ :‬צוה לא משא לשוא שם כליות תוקר[ מה שהיה מ ט י ן ל כ ת ו‬
‫דבור לא משא אם כס הקב״ה הסוקר כליות בלוס האסד‪ .‬ונלוס השל ]כנגדו‬
‫לא מגנוב‪ .‬הזהיר להמיקל[ הפעם ט עיי גניבה בא לידי שבועמ שקר כמ״ש‬
‫סגנונ לצומונאון> והשבע לשקל )ילמי׳ ז ע ( ‪] :‬סוה[ מה שהגיד ו מ י מ ס י י‬
‫לכסיג לבול ]זכול אם י ז ם השנמ[ בלוס האסד ‪ .‬ונלוס השני ] מ ג ד ו [ דגול ]צ*‬
‫מענה הזמיל במשיבה[ הזהיר על לא מענה נגל שביממ ש ג מ ‪ .‬הפעם סוא‬
‫] פ ן משקל[ ולא משבומ ]ומוציא דבש[ על הקביה‪-‬לומל שהוא ג״כ לא סכש‬
‫ט‬
‫מעשה ארג‬
‫לו איקונוס ‪ .‬ועשו לו צלמים ומנעו ממנעוס ‪ .‬לאסל ז ק כפו איקונוס ‪ .‬שנלו צלמוש»ו‬
‫ופסלו ממבמוסיו‪ ,‬ומעטו נדמוסו של מ ל ן ‪ p .‬כל עי שהוא שופן למים מעלם עציו הכסמ‬
‫כאילו ממעט הדמום שנאמל שומן דם האדם וגומי וכםיב כי בצלם אלקים עשה אס סאלם‬
‫*‬ ‫‪p‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫‪8‬נומוס שוא שנאמר הגנוב לצום ונאוף והשבע לשקל )׳לנים ז ט ( ‪] .‬במשיגס[ י״מ *סולה‬
‫שהיא‬
 ‫פו‬ ‫של שבועות‬
‫קךיאו‪/‬ם יוכיח לז ללז לדון‪ .‬כל מחלל יום‬
‫קרש מדון‪ .‬כאילו מעיד עדות שקר }אדון‪.‬‬
‫ב^טמור יציר ‪#‬בת מחלל‪ .‬מעיד י כי לששה‬
‫עולם שכלל‪ .‬ויאתםעדי נאם יי ואני אל*‬
‫ףטם מ?ות כבד לעם נברא ‪.‬אב ואם‬
‫ז‬

‫מכבד במורא‪ .‬מ׳טמו עה ר;נה לא ללא‪:‬‬ ‫ז‬

‫&מר לא תלזמר ‪ W‬לנגדו‪ .‬בית רע‬

‫ואמתו ועבדו‪ '.‬שורו וסמרויוכל כבודו‪ :‬באר‬
‫מאמר י למאמר למולו ‪ .‬יגיד על החומד‬
‫להכשילו‬
‫מטה ל וי‬ ‫בית לוי‬
‫ללון[‬ ‫לז ללז‬ ‫יוכיסו‬ ‫כי ]קריאסם‬ ‫•ט נ(‪) :‬במשיבס( לשון שגיחה‪) :‬למס י י א (‬
‫ב‬

‫המקדאר הללי מי־יחיס לדין‬ ‫קמאי‪-‬‬

‫כי כנ מסננ כוי כחנו‬ ‫זס ענ זס ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫)שם( ל׳ השומה כמו נ י שה ל י ) ג ל א ש י‬
‫מעיל כר[ ונלמל מזה ג״כ לכיסך‬ ‫כה‬
‫]בשמול יציל שבס מסלל[ כשישמור עצמו האדם מלסלל שבס‪ .‬אזי ]מעיל‬
‫לפני המקום ]כי לששה‪ .‬עולם שכלל[ שברא עולמו לששה י מ י ם ‪ .‬ונס בעם‬
‫השביעי‪.‬לשנאי ]ואפס עלי כ ר ‪ :‬לשם[ כמב ]מצום כבל ‪ .‬לעם נכלא[ לישראל‬
‫שנבלאו לכבול הקנ״ה‪ .‬כל מי שהוא ]אב ואם מכבל במולא משמועה לעה‬
‫לא יירא[ כי לא הגא עליו‪ .‬כמ״ש בכבול אב ואס לממן יאליכון ימיך‬
‫ולמען ייפב׳ לך )לגלים ס ס ז ( ‪] :‬אומל לא מםמול כר‪ .‬שורו כר‪ .‬באד מאמל‬
‫כר‪ .‬יגיד על הסומל כוי[ ומה שהיה מטין לכסוב לבול לא ססמול ביס‬
‫רעך ונו״ כגל ל ט ל כ ב ד ‪ .‬בזה יגיד הכמוב על הסומד שיבוא לידי כשלון‪.‬‬
‫ממנו ג ן אומי ק סופו‬ ‫כשיסמול אשמ לעהו וינאף עמה ומהעבר‬
‫כשיגדל לקללו ולגלסו כי הוא סבול שבעל אמו הוא אביו אשל הולידו‪.‬‬
‫בשוק ופוגע באביו המנאן> מקללו ומגלפו כי הוא אינו‬ ‫הולך‬ ‫וכשהוא‬
‫יודע‬
‫מעשה ארג‬
‫שהיא משעם נפש‪] :‬מן משקל והוציא לבס וכר[ זה לשון סמנילסא מגיל הכםוב שכל » י‬
‫שהוא מהלל שנה ממיל לפני הקב״ה שלא בלא מולמו לפשה ימיס ולא נס בשבימי‪ .‬וכל‬
‫מי שמשמל אס השנס ממיל לפני המקום שנלא עולמו לששס ימים ונס נעם השביעי‬
‫שנאמל אסם עלי נאום ה׳ ואני אל )ישעיה מג יב( ‪:‬‬
‫)משמועת לעה לא יילא( ע״ל הנני מקיס מלין רמה מ ג י ן )‪0‬״ג יג יא( ול״ל שאם‬
‫מ‬

‫סקיים מצוס כבוד אב ואם סזכס לגנים שיכבחן ואנצל ממכשול המנאפמ‬
‫ומבנים אשי יקללו!‪ :‬מיץ במטה לוי בד״ה )אומל לא סםמול( וגמכילסא כפיב כבל‬
‫וכנגדו לא ססמוד מגיד סכמוב שכל מי שהוא ממל ‪ p‬ל ל י ל גן מקלל לאביו ומכבי‬
‫הו‬ ‫‪tt‬‬

‫לעי‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫להכשילו‪ :‬סופו להוליד בן שהוא ה‪3‬ןללו‪:‬‬
‫ואלו״ע^רת הדברות הכלולות• נסךתי' ע ל‬
‫הלחות' הבעלות‪ .‬ומ‪$‬ה אל §ההשפ‪1‬עו‬
‫בקולות‪ :‬נבונים שלהבו מלהבי המ שמע ‪,‬‬
‫‪7‬‬

‫והשמיעו אין ל ב ? ת ^ ‪ 9‬ע ‪ .‬ר ! ר ב ^ ה ו ^ ^‬

‫חי הודה לא‪#‬ר א?ןרו‪7‬זכו' קדושים ומ^טם‬
‫‪3‬תא‪#‬רו • '?נם הטיבו את א‪#‬ר דברו‪':‬‬
‫‪T‬‬

‫רקם עדות ביעקב‪ .‬ותורה שם בישראל לנקוב‪ .‬מורשה קהלת יעקב‪.‬קדוש‬

‫אל נא ‪ .‬לעולם תיערץ‪ .‬ולעולם * תקדש ‪ .‬לעולמי‬
‫עולמים תמלוך ןתתנשא ‪ :‬האל מלך נורא מרום ]ילדי‪/‬מ‬
‫כי"אתה הוא מלך מלכי המלבים• מלכותו נצח • נוךאוחיו‬
‫שיחו‪ /‬ספרו עזו‪ .‬ןאךוהו• ^יבאיו‪ .‬קדשוהו• רוממו־הו ‪ .‬י‬
‫רן שיר ושבח'תקף תהלות תפארתו‪:‬‬
‫ולהראות באצבע לרמל הנס‬ ‫זזש״ץ מבקש שנזכה״ לראות פני השכינה טנא!‬
‫אלהינו זס קדוש ‪:‬‬

‫ק ‪-‬ס כאשי נכליףה לאבותינו• ביום הזה י‪.‬כן נזכה‬

‫^כינתף^חזך^ ןנאמר הנה הלחינו זה‪ .‬קדוש ‪:‬‬
‫ובכן‬
‫בית לד‬ ‫מטה לד‬
‫לשין חקיקה וכמו פנאמל‬ ‫)נסיחו(‬ ‫כה(‪:‬‬ ‫•יודע שזה הוא אביו ]נבונים שולהבו[‬
‫סימ על הלוסויו )שמוה לב טז(‪) :‬המנגילו•(‬ ‫ה כ ו ן ו נ מ ס מ מ ו‬ ‫ל‬ ‫נ מ‬ ‫ס‬ ‫»‬ ‫נ ט נ‬ ‫ישראל שכקלאן‬
‫‪.‬‬ ‫ל י ש « ה ^‬ ‫‪:‬‬
‫‪SEWI‬‬ ‫]מלהב המשמיע[ מן שלהבתשיצא מ פ י ־‬
‫הקב״ה כשאמר אנכי עד שכמעע יצאו סכם ונבון הגוי הגדול הזה )לבכים ד ו ( ‪:‬‬
‫)יד( הואר להקב״ה‪) :‬קדושים( הואי לישלאג‬ ‫כשממן של ישראל ]וסשעיען א‬
‫י כ ן ל מ‬ ‫י ן‬

‫א ‪:‬‬
‫(‬ ‫)נסאשיי( לשין אשפי האיש )אהלים א‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫‪5‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫^‬

‫אם יוספים אנסנו לשמוע וגר‪ .‬ואמרו‬

‫]קרב אמה ושמע[ ואס סדבל אלינו )דברים ה כ‪ (3‬והקב״ה שהוא ]סי ‪.‬‬
‫סודם לאשר אמרו[ כמ״ש דאמר ה׳ אלי הפעי כל אשר דברו)שם ה כה(‬
‫]זכו[‪.‬ישלאל שנקראו ]קדושים‪ .‬ומשם נםאשרוכנס העיבו את אשלדברו[ במס‬
‫שצמר הפיגו אם אשר דברו‪) .‬שם יס יז(‪.‬והצילה מילאס פן נ»ומ*‬
‫ובכן‬
‫פז‬ ‫של'שבועות‬
‫נ ל הפיופ הזה הוא ממהלל התולה שהיא עיקר הסכמה‪ .‬וסיא לאשימ ואסלימ‬
‫כל‪ .‬ונמצאת בכל‪ .‬ונעלמת מכל‪ .‬ויסודו על הכסוביס ה' קנני ראשית דלכו‬
‫וגר )משלי ה( וכמו שפרסום ל ד ל ‪ .‬וכוונת הסייען להודיע שבס ותהלת‬
‫התולה בקדימה ומעלה ופעם למה נסאסרה נתינתה על משה ולא נהנה לאלם‬
‫או לשאל לורו׳ על משה וכאלו היא מתפארת בעצמה‪ .‬וכמעע כל לבליו‬
‫נספלשו כבר כי כל לבריו בלשון צמ ולי ססוק וסתם הפייטן שמו שמעון נ ר יצחק‬
‫חזק ואמץ בראשי בתי ססלוז‪.‬־' אשל כל בית מן י״ב חרוזו' והסלים היו ד׳‬
‫בתים מסמימה זאת והס בי״ת יויד סי״מ זי״ן‪ .‬ושבסרוזו׳ אלו מזכיל לוסי שנמצא‬
‫בכל אמד מן הקדומים‪.‬אבל מתוך שנמצאו במסזוריס הקדמונים לאוי להדפיסם ‪:‬‬

‫ו?ק י יןנני ראשית דרכו ״‬

‫עעשו_ע יום יום מראש אמנה‪ .‬קדם‬
‫מפעליו אלפ‪:‬ם שנה‪ .‬אז ראה ויספרה חקרה‬
‫והבינה‪ .‬בימינו חקקה ובחיקו נתנה • י הלא‬
‫חכמה תקרא ותבונה‪ .‬בראש מרומים קולה‬
‫‪T I‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪TIT):‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫נחנה‬
‫מטה ל ד‬ ‫בית ל ד‬
‫ו ב מ נספר מעלת התורה הנתונה‬ ‫יי< >‬
‫מיאש‬ ‫ל ש מ י מ‬
‫סק‬
‫י ש‬
‫יז‬ ‫ה ש ע‬ ‫גני‬
‫שעשוע‬
‫לנו כהיום הזה‪ .‬שנאמלעלים‬ ‫‪1‬‬
‫<‪J‬״״>‬
‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫וכמ״ש‬ ‫»גנמ נלונ הינד וסהסעסקוס גו ‪.‬‬
‫הלא סכמה הקלא וגומל ‪] :‬ה׳ קנני‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫י א ה‬ ‫אצל‪,‬‬
‫) א ז‬ ‫ל (‬ ‫‪0‬‬ ‫) מ ש ל‬ ‫א מ ן ן‬

‫!״קפלה כוי( ל״ה )איוב כח <ז( ‪) :‬הלא ראשים דלכו[ הקביה בלא אותי למיומ‬
‫קנו ל ו ‪ .‬קולם בליאתו של עולם ‪:‬‬ ‫‪,,‬‬
‫םכ‬ ‫מה‬

‫]יום יום מראש אמנה[ המולה םהיםה שעשועיו ובאמנה אתו‬ ‫שעשוע‬
‫]קדם מפעליו אלפים שנה[ אלפים שנה קודם בריאות העולם‬
‫]אז לאס דספלה סקלה והכינה[ נסתכל בה ובעצתה ועשה הכל‪ .‬וספל אומיומי׳‬
‫כפולומ וסשוסומ לאשונס ואמצעימ ואסלוניס כן פלש״י )איוב כ״ס כ״ז( *‬
‫]בימינו סקקה[ קולם בריאוס כעולם הימה ממולה כמובס בימינו של סקב״ם‬
‫שהלי לא היה עדיין שים ובהמה לעשום מהם קלף ]ובסיקו נמנה[ כל‬
‫אומן ססקע״ד דולומ‪ .‬ובסוף נמנה ]הלא סכמה מקלא והבונה[ הלא הסול״‬
‫עכלזמ עליהם דבלים האמולים למפה ]בלאש מלומים קולה נמנה[ כאלו‬
‫•‬ ‫עומלס‬
‫מעשה ארג‬
‫לעי שאינו אביו‪ .‬לכך נסנו משלס הלברוס הי על לום זה וסי על זה וכר ‪ » f ) :‬קדושים(‬
‫י״מ מ*ל שאמלו במכילסא‪ .‬מאוסה שעס ובו ישראל להעמיד מסם נביאים‪:‬‬
‫שעשוע יום יום מראש אמנה( שנאמר ואה* אצלו אמון ואה" שעשועים יום יום )משלי‬
‫ח ל( ואמר ל״‪ 0‬בן לקיש שני אלפים שנה קדמה הסורם לברייסו של עולם ‪.‬‬
‫שנאמר ואהיה שעשועים יום יום ויומו של םקב״ה אלף ש ד ם ‪ .‬ש א» כי אלף שנים נעינין‬
‫נ‬

‫גיוס אסמזל כי יעבור וכדאיסא בב״ר פ״ס ונפגסומא פ׳ ףשב ד יס א ‪) :‬בימינו ח מ ה !‬

‫י״מ שנאמר מימינו אש לס לעו שהיסה אש שמרם מ״ג א‪ 0‬לבנם‪ .‬ובאוסיזס מ ״ ע איסא‬
‫כ״ג אוס״וס שבהם נהגה הפולס כולם ג ן סקוקים נעמ שלהגס על כסל נורא ‪ 90‬סקב״ס‬
‫ע‬
‫^ ו ׳ ; ]וגסיקו נסנה[ כדציסא באבוס דלי נתן »״ל מ״א ל י מ י ©גלילי א ו » ע ש‬
‫מסוס‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫;תנה‪.‬אליכם אקרא נעלי אמונה‪# .‬כןעו‬
‫כי נגידיםיארבו־* להבינה‪ ".‬מ‪£‬תח קפר;י‬
‫מישיךים ונכונה‪ .‬כצדק כל אמד פי גלי‬
‫תואנה‪ .‬כלם נכוחים ליודעי בינה‪ .‬קחו‬
‫מוסרי ואל כפף'ותכונה ‪ :‬י‬
‫מקדמי קדם מראש נסנתי‪ .‬כאין תהום‬
‫ומעין'נתהלל^י‪3.‬םרם הר וגבע נחחוללו^י‪.‬‬
‫בהכינו' <טמ‪:‬ס <טם הייתי‪ .‬באמצו שחקים‬
‫עמו‬
‫בית לוי‬ ‫מטה אי‬
‫עומלמ בלאש הסלים םלמים להשמיע םכמה סקלא כוי בלאש מ׳ ‪ .‬שמעו כן' ‪.‬‬
‫מפםס כוי בצלק כ ו י ‪ .‬קסו מושלי כוי( ל״ה‬
‫)משלי מ מא׳ על י ( ‪) :‬תואנה( מלילי כמו‬ ‫קולה לעלסוק ]אליכם אקלא[ שאסס‬
‫כי הואנה הוא מבקש )שופטים ' י ( והוא‬
‫ז‬ ‫]כפלי אמונה[ שהאמנמס בסקב״ס על‬
‫סנה שאינה אמיתי׳ ‪) :‬נכומים( מנין יו של‬ ‫הים ]שמעו‪ .‬כי נגידם א מ ל [ אלבר‬
‫כמו עשות נכוסה )עמוס ני(•' )ומכונה(‬
‫לכם לבלים משובים ונכנדים‪ .‬ואסן‬
‫למון סוכן למים )שעות ה׳ יס( והיא הואל‬
‫מסמס שפמי[ מה לדנל חשוב הניסן באוצל ללוב חשיבמו ‪.‬‬ ‫לכם ‪].‬להבינה ‪.‬‬
‫ומצאנו סשיבוס זה בדגלי לז״צ ‪ .‬כמו דבל‬ ‫ששפמי פומסים ללבל המה ]משלים‬
‫שבמנין אינו בעל‬ ‫ונכונה‪ .‬בצלק כל אמלי פי[ כל אמרי‬
‫מ פ ד מ י קלם מלאש נסכתי[ עשייה מעולם‬ ‫פ י נאמלים בצלק ]גלי מואנס[ בלי‬
‫נסכתי מלא ש מקימי א י ז ]משלי‬ ‫י‬
‫ס כג[ ונסכםי הוא ענין ממשלה במו נסיכי‬
‫]כלם‬ ‫עלילה‪ .‬אין לפקפק בלבלי‬
‫גכוסים ׳ ליולעי בינה[ למי שיש לו תיםון )יהושע י ג [ ‪) :‬באין םהום כוי[ עש״א‬ ‫‪5‬‬

‫באין סהומופ סוללה׳ ]שם ;פ׳ נ ד [ ‪] :‬בא»ן‬ ‫גינה המה נכונים וישלים ]קחו מוסלי‬
‫ואל כסף ומכונה[ קבלו מוסלי יוםל הל וגבע[ עש״ה בעלם הלים וט׳ ]ש‪p. 0‬׳‬
‫כה[ ונסלזוללםי הוא ענין גליאס כומ וממולל‬
‫אלן ]סהלים צן‪] :‬בהכינו כף[ ל״ה ]שם‬ ‫מכסף ומכל דבל משוב הנמנה במכין‪:‬‬
‫אני פ׳ כ ז [ ‪] :‬באמצו[ לשק אומן זסוזק והוא‬ ‫]סלם מלאש נסכסי[‬ ‫מקדמי‬
‫ל״ה‬ ‫סייסי נסוכה ומושלם קולם‬
‫לשבעה דבלים שנבראו קולם לעולם ‪] .‬באין מהו׳ ומעין נמהללמי[ אני נממלל סי‬
‫‪3‬עול לא היו ססומוס ]באין הל וגבע נססוללמי[ אני נגלאמי בעול לא » ן‬
‫ה‬

‫ס‬ ‫הלים וגבעי ]בהכינו שמים שם הייסי[ בעמ הכינו אם השמים הייסי אני ש‬
‫כי נגלאםי קולם לסם ]באמצו שסקי [ בעמ סיזק אמ השסקים ]עמו נמצאתי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫\‬ ‫•‬ ‫;‪.‬אני‬

‫; מעשר• ארג‬
‫מאוס ושבעים ואלגע לולוס קולם שנבלא העולם סיסה סולפ כפזבה ומונסס נםיקו שצ‬
‫מקב״ם ואימלס שילם פס המלאכים וכוי ‪] :‬כי נגידים אלגל[ י״מ לגלים הלאוים לסשמצ‬
‫לשלים ‪,‬וסשונים ‪:‬‬
‫קדמו לנכיאופ עולם ‪ .‬וסאולס‬ ‫) ס ק ד מ י קלם מפאש נסכפי( ע״י שאפו״לישגעס לגרים‬
‫פח‬ ‫של שבועות‬
‫עמו נמצאתי‪ .‬אני חכמה עךמה שכנתי ‪.‬‬
‫ז‬

‫‪ $‬ש ס ד לסצאנני ואוהבי אהבתי \ מחרוץ‬

‫מ ן ן ז ^ י ^ ה ^ ^ ‪ /‬באח^ךקה ומשפט‬
‫התהלכתי‪ .‬יסורו אלי חפר לביופתי‪ .‬ללחום‬
‫‪2‬לסמי ולשתות יין מסכתי‪ .‬כי עשר מבור‬
‫נ?ןצא א ת י ‪:‬‬
‫עצתו מרחוק אמן לאקןנעןקות שמים וארץ‬ ‫‪:‬‬

‫שם‬
‫פטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫י‪ 1‬ל״ה אני סכמה עמנס שכנתי[ אני סמורס‬ ‫ל״ם‪] .‬שם מ׳ כ״[ י• !איי‬
‫כ‬ ‫ס כ מ ה‬

‫‪1‬‬
‫שוכן אני אצל ערמה שכיון שלמד אלם‬ ‫‪ , * J‬ו " " * ** \'‬
‫ל ״ ה‬ ‫יי׳‬ ‫צאינ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫[ ‪:‬‬ ‫ע‬ ‫‪B‬‬ ‫‪0‬‬

‫א תורה נכנס בו ערמימות שנ כצ לנר‪.‬‬ ‫׳ [ ״‪.‬‬

‫ד ה ‪3‬‬ ‫פריי מסמן ומפז ן‬
‫מ ן‬ ‫ו ש‬ ‫< מ‬ ‫פ‬ ‫שם‬

‫סנינא ומן להבא אונליזין ‪] .‬באולס צלקה[ )רש״י( ‪] :‬משסרי ימצאונני[ הלורשים‬
‫כוי ל״ה ]שם פי כ[‪] :‬יסולו אלי הסל לנ להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה‪.‬‬
‫‪] $ g‬ואוהבי אהבתי[ אוהב אני את האוהבי׳‬
‫בלסמי וגו׳ ]שם פ׳ ח[‪1 .‬כי טושל כון ל״ה אותי ]מסמז ומפז נבסרה תבואתי[ מתן‬
‫שכל של הלומלים אותי הוא כבסר ממיני‬ ‫]ש‪ 0‬א מ׳ יח[‪:‬‬
‫* ״ ‪ W‬הזהב הצלוףמכל סיג ותלאה ]באילת‬ ‫‪-‬‬ ‫עצתו‬
‫? עש״ א!‪ ' ,‬ל א ‪ ,‬י י < ו מ ^ צדקה ומשפפ התהלכתי[ הלכתי באולס‬
‫ס‬ ‫ם‬
‫‪1‬‬
‫מ‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ג ף‬ ‫‪e‬‬ ‫‪w‬‬

‫ם » ם שמים ואלן לא שמסי ]ילמיה לג כהן‪ .‬צלקה ומשפפ והולכתי אסלים ג״כ•‬
‫)עעצ״ל(‪] :‬יסולו אלי ססל לב ופסי‬ ‫לאשים‬
‫ללסום בלסמי[ ללםום בעלסמתה של מולה ]ולשתות יין מסכתי[ כל המצה ללמול‬
‫יבוא וילמול‪ .‬ואם צסון'‪.‬ל‪3‬ו משכל אני אשכילו לעה ]כי עישל וכטל נמצא אתי‪:‬‬
‫עצתי ]מלסוק אמן לאמני[ קולם הכליאה היתם עצתו לאמני‪] .‬סקות‬
‫שמים וארץ שם למעני[ פשה אס הכליאה למעני ]לאשים דרט[‬
‫קולם‬
‫מעשה ארב‬
‫אסם מהם‪] .‬אני סכמה מלמה שכנפי[ י״מ אני שוכן נמלמם • יי״ל א״א לעשופ‬
‫סםבולוס להמלים להנצל מיל היצה״ל המסיס בזולפ סכמס הסולה ‪] :‬משאלי ימצאונני[‬
‫פ ץ יסילם סמשים שעלי בינה אמציאנו )לש״י(‪ .‬וי״מ ]משסלי[ לומלי פולה מפלוס השמל‬
‫ונל שסשסיל סשמש למלג וי״מ המבקשים אוסי בשסל ימצאונני בעלג ‪] :‬ואוהבי אהבהי[‬
‫»•» הלומלים אוסי מאהנה ‪] :‬ללסום בלסמי[ י״מ שלימה ססולס ללסם לפי שכל מאכל אלם‬
‫המסמיייו קץ גו זולס הלחם ‪ .‬וכך השולה לא יקוץ האלם בס למולם כמ״פ לליה‬
‫ילווך בכל מס ‪:‬‬
‫‪ f\W).‬שמים ואלן שם למעני( מ״ל שאלז״ל )פססים סס ב( אילמלא פולס לא ׳נפקיימו‬
‫יאיץ שנאמל אם לא גליסי ו ג ו ׳ ‪ .‬ואמלו עול גלאשימ בלא אלהים ישגיל‬ ‫ש מ י ם‬

‫הפולה שנקלאת לאשימ‪ .‬שנאמל ה׳ קנני לאשיפ ללכו‪ .‬וזהו ]לאשיס ללכו מ ׳ [ י‪] .‬גססל‬
‫קנני‬ ‫• •‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫שם למעני‪ .‬ראעזית דרכו כחסד כןנני ‪.‬‬
‫ומצרף דבש ונפת המףדקני‪ .‬י זהב וסיגים‬
‫לא״יערכוני‪ .‬כיי^ל בי‪0‬י לבוש שני • ל‪1‬נת‬ ‫ז‬

‫חן ורפאות נתנני‪ /‬ידי וכפי לפרוש ל ע נ י ‪.‬‬

‫פי'פתוח בחכמה ובשכל חכמיני‪ .‬ותורת‬
‫חסד‪/‬על לשוני‪ .‬טבוח טבחי!;ערוןז‪#‬לדזני‪.‬‬
‫ארך ימים וכבוד בשמאלי ובימיני י‪ :‬י‬
‫‪T‬‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• ;‬ ‫; ‪T‬‬ ‫•‬ ‫יד‬ ‫ן‬

‫ובעצתי נועץ רוכב כתבים‪.‬סמדי ארץ שים‬

‫ודבק‬
‫בית לוי‬ ‫מטר‪ ,‬ל ו י‬
‫]לאשיף דלפי ליי[ עש״ה ה׳ קנני לאשיש‬ ‫י[‬ ‫ק כ נ‬ ‫סולם בכיאמו של עולם ]נססל‬

‫‪+g£‬‬ ‫‪K‬‬ ‫א‬

‫•‬ ‫‪S‬‬ ‫‪23‬‬ ‫* ״ י ל‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫י מ‬
‫<‬ ‫ל י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫א‬
‫»‬
‫**‪2‬‬ ‫המופנה ]שה״׳ש ד[‪] :‬זהב ופנינים כי׳[‬ ‫כי כס‪3‬‬ ‫]ומצוף לבש ונפמ המםיקכי[‬
‫*‪ft‬‬ ‫]אייג לח‬ ‫י ז כ ו כ י מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י ע ר כ נ מ‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫ציטים‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫‪ 3‬ש‬
‫מל‬ ‫ממוסים‬ ‫עלי‬

‫" יל‬ ‫‪J‬‬

‫‪ ™ ? K‬ש?ידל ״ה‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫™ ^‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫י‬
‫י*‬ ‫מ ס ל י ם‬
‫)‬

‫ט !‬ ‫‪3L‬‬ ‫‪S‬‬ ‫י ״ ל י? ;‬
‫ו מ‬ ‫א ל‬
‫זיי‬ ‫[ ל א‬
‫‪,‬‬ ‫פ ר ט נ ‪,‬‬
‫י‬
‫ח[‪ * ] :‬וכפי לפלוש לעני[ עש‪-‬ה‬ ‫זהב ומרגליות ]כי כל בימי לגוש שני[‬
‫פלשס לעני ויליה שלמה לאגיין ]שם לא‬ ‫כמו שהשני הוא צבע גלמי מכסיף‬
‫מ‬ ‫כ[ ‪] :‬פי פסוח גש כמה כוי[ עש״ם פ י‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ף‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ן‬

‫פססה בסכמה ]שם פ' כי[ ‪] :‬מגוס ע‪1‬סי‬ ‫״ י ״ ‪ ,‬״‬ ‫י י ‪.‬‬

‫‪S‬‬ ‫ועליך שולהנ׳[ עש״ס מבסה מגסה ונר‬ ‫הפסוקים הם מזהירים כמפוס׳ זה?‬
‫מ ב[‪] :‬אולך ימים כיי[ עש״ה אילן ימים‬ ‫במשכיר כסף ]לוימ מן ולפאומ נמנני[‬
‫בימינה בשמאלה מושל וכבול ]שם ג מ ז [ ‪:‬‬ ‫הקב״ה נמנני סבול של סן ולפאות‬

‫‪x‬‬ ‫נ י ״ ׳ ״ * ״ י ^ ״ י‬
‫ע‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫משוך ענ נומדיי • ןז‬
‫נועז לוכב כלובים[ הקב״ה‬ ‫ובעצתי‬
‫ל ' אלץ שם[‬ ‫ע מ‬
‫ל‪] °‬‬ ‫ה ע י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬
‫נס״עז‬ ‫שהוא לוכב כרובים‬
‫הוא‬

‫מעשה ארג‬
‫׳‬‫קמי[ ע״ד מי חקלמני ואשלם )איוב מא ג ( ‪] :‬כי כל גישה למש שני[ י״מ שזה י « ג‬
‫פ‬‫ל מהלי סמצים כלם מילה‪ ,‬ופסש ‪ .‬ומם ‪ .‬ואסול אכלפ דם‪ .‬ודם בסולים ‪ .‬ו ס ו ל ע‬ ‫מ‬

‫שני של בנץ בהע״ק ‪ .‬וגמללש משלי לא סילא לבישה משלג זו ניהנם‪ .‬כי כל ביסס ל^ןןן‬
‫שנים זה דם המילה ‪ .‬אמל סקנ״ם מי מציל אס בני מאש לוסס סוי אומל ‪ v‬סעילס ן‬
‫ןואולם םסד[ שסמלסס של שילה ואמצעי וסיפה סקל כדאיסא במללש ]מפלש[‪] :‬ועלןן‬
‫שולםני[ ע״ל שאלז״ל בשולםנן גדול משלסנם ‪:‬‬
‫נועץ לוכנ כלוגי״( ע״ל שאלז״לבג״ל ליש פלשי בלאש* והיה אצלו אמון הסילס אועלמ‬
‫אני הייסי כלי אומנסו של הקב״ה בנוהג סבעולם מלן ב״ו במש עלמין אינו ט<ם אופ•‬
‫‪n‬־‪\vv‬״‪v‬‬
‫»לעפ פצען אלא מלמה האוק והאוק אעו בונא מלעס עצמו אלא לפסלאזק ופנקקאוס יש לו‬
‫א י י הוא מושה סלר־ס האין הוא עושה לועשעשין‪ .‬כ ן ‪ 9r‬סקב״ם מנימ ‪W W‬‬
‫‪0‬‬ ‫ללעו!‬
‫וגולא‬
 ‫פט‬ ‫של שבועות‬ ‫‪1‬‬

‫ןדבק וץבים‪ .‬׳נזמים נטה וי&ם סחרו ‪,.‬עבים‪.‬‬

‫^מיטיהזריחוצר ;רה וכוכבים י‪ .‬והךשיא‬
‫והזויה אילנות‪1‬ע‪¥‬ב ם‪.‬וך^ריץרגים ועופות‬ ‫י‬

‫וחגבים‪ .‬ותה ובהמה ויל פרים לרבים‪ .‬ויצר‬

‫בכפו ראשי לכל נציבים \ בהבראו כוננו‬
‫‪T‬‬ ‫‪ • :‬ז ‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪ :‬־־‬

‫תפיס‬
‫ממה ליי‬ ‫כית לוי‬
‫האת ״ באלכה‬ ‫מלות‬ ‫את‬ ‫הוא סם‬ ‫םלמ ]איוב לח ה[ וצ״ל ש ם הש״״ן ש»&ל‪:‬‬
‫את‬ ‫ולבר‪,‬‬ ‫רגבים[‬ ‫]ולבה‬ ‫ובלסבה‬ ‫ת‬ ‫ל מ י צ‬
‫»י‬ ‫]ולנס מביס[ עש״ה בצקס‬
‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪i‬‬ ‫‪vi‬‬ ‫‪!J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ולגנים ידובקו ]שם פ׳ לס[‪] :‬שמים נטה[‬
‫״ [ ‪ .‬ססיכר הפסל אסת אצ אסת סכצ‬ ‫ן‪ ,‬״‬ ‫מ‬ ‫שע‬ ‫‪ 0‬מ י ס‬ ‫כ ד ן ק‬ ‫ה ג ו ט ה‬ ‫מ ש ״ ה‬

‫]ישם ססלו עבים[ עש״ה זישס חושן ססלו בעצתו ]שמש הזליס[ כמ״ש ויאמל‬
‫וגו׳ ]מהלים יח י נ [ ‪] .‬ויצל נבנו[ מש״ אלהים יהי אול ]וצל ילס וכוכבים[‬
‫ה‬

‫כמ״ש ילס וכוכבים אשל כוננסס ‪.‬‬ ‫נציב‬

‫^ ‪ If‬י‬ ‫‪°‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נ "(‬ ‫זסשס עצ‬ ‫מ ה ל י‬
‫' "יי‬
‫]וסלשיא כוי[ כמיש תדשא האלץ וגוי‬ ‫י ק י מ י ם‬

‫]והשליץ כוי[ כמ״ש הוצא הארץ נסש סיה וגוי ]וכל סלים ולנים[ כל בעלי‬
‫סיים םנאמל עליהם פלו ולבו ]ויצל בכפו לאם לכל נציבים[ ויצל אם‬
‫האלם שהוא לאש לכל היקום ומבסל יציל כפיו ]בהבלאו כוננו הופ״ ונקבי [‬
‫‪,‬‬

‫ביום שבלאו סננו בו העבול והכלם ויהל הנקבים המוציאים לוס כקול‬
‫זמל וכסוף ז ‪.‬‬
‫נועם‬
‫מעשה ארג‬
‫וגןכא אס המולם ‪ .‬וססולה אמלם גלאשיס בלא אלהים ואץ לאשים אלא סולס האין מס‬
‫לאש אומל ה׳ קנני לאשים ללכו‪ .‬ובסנסומא ליש פ' בלאש״ח ה׳ בחכמה יסל אלץ‪ .‬כשבלא‬
‫םקב״ח א עולמו נסייעץ בהולה ונלא אס המולם שנאמל לי עצה והופים אני גינה לי‬ ‫ס‬

‫גבולה )משלי ז יל( והסוכה במס היסה כסיבה ‪ .‬היפה על גני אש לבנה באש שחולה‬
‫שנאמל קווצותיו סלפלים שחומה כעולנ )שה״ש ה יא(‪ .‬מהו קמלוסיו םלסלים‪ .‬על כל קוץ‬
‫וקוץ סילי סילים של »לכוס‪ .‬כיצל‪ .‬כסיב גס לא סםללו אס שם קדשי‪ .‬אם אסה עושה‬
‫»י״ם ה״א אםה מסלע אם •עולם ‪ .‬כל הנשמה פהלל יה ‪ .‬אם אהה עושה ה״א חי״ש‬
‫אםה מםלינ אס המולם‪ .‬שמע ישלאל וכר אם אום אחס כן כ״ש הסינה כולה לכן נאמל‬
‫ואומל אלוכה מאלץ מדה‬ ‫קזוצוםיו סלסלים לפיכן לול מקלס ואומל לסנה מצומן מ&ןל‬
‫וגו״ והוא היה אוק לכל מעשה בלאשיס שנאמכ ואהיה אצלו אמון א״ה אמון אצא אומן ‪.‬‬
‫ובה נמה שמים ויסד אלץ שנאמל אם לא נליחי עמס ולילה וגומל ונם קסם מי אוקיינוס‬
‫שלא יצא יישעו^ אס העולם שנאמל האוסי לא סיל&ו נאום ה׳ וגומל ‪ .‬ונס כנש אם‬
‫המהום שלא יצף אח העולם שנאמל גחוקו סוג על פני םהום ‪ .‬וגה בלא סמס ולבנם‬
‫שנאמל כס אמל ה׳ נוםן שמש לאול יומם םוקוס ילס וכוכגים לאוי לילה לוגע הים ויהמו‬
‫גליו ה׳ צגאופ שמו וילמים לא לס( הא למדם שהעולם לא נסייקל אלא על המילה‬
‫זהקב״ה נהנה לישלאנ שיסעסקו בה טנשגיל עסקי הסולה העולם עומד שנן אמלה חנה‬
‫כי לה' מצוקי אלן )ש״א נ ס( וכר עכ״ל ועל דבלי המאמל הזה נסייקדו לוב הפיומים‬
‫אשל לפנינו ‪] :‬לאש לכל נצביס[ י״מ ע״ל שאמלז״ל שול מלן בבהמוס אלי בסיום ואדם‬
‫על כולם ‪ .‬ויהיפ א״כ נצנים לשק של מלי נציב פלשסים ‪] :‬נהבלאו כוננו סומים ונקבים[‬
‫עש״ה מלאכס פומין ונקנין נ ן ניום הנלאן כוננו )יחזקאל כ״ס י ( מלש״יאמע״י שנספי‬
‫ג‬

‫לן הכנוד הזה יולע סייפי שססגאס ועשיסי בן מלאכס סופים כוי ונם »יס לן להפבוק‪.‬‬
‫וסוא עיד שפילשו ומפליא למשוס שבסנלאו נפםס הקסום ונססם העסופ ונמלל״א עלגן‬
‫‪#‬‬

‫״'‬ ‫‪II‬‬ ‫‪(M.‬‬ ‫)‪III.‬‬

 ‫קרובות ליום ־שני‬
‫הפים ונקבים‪ .‬ומעט מגלחים חסרו‬
‫באהבים \ וכבוד והדר עטרו כשגובים ‪.‬‬
‫והמשילו כמעשיו העצומים והרבים ‪:‬‬
‫* נעם אבן' ךלןךה שת ?ןםכתו• כצלמו רקמו‬
‫והפאיר'תמונתו‪ .‬ומקצה ‪.‬עדר^ה הקים‬ ‫‪7‬‬

‫קומתו‪ .‬וחלק לו משכל וזבונתגוכמלת לשון‬

‫ך‪$,‬לא ךבךתו‪ .‬ויקרא שמות לכלי בריתו^על‬
‫כל יצורים וזיתה' אימתו• יכעךן‪/‬גן היר*ה‬
‫חניתו‬
‫בית לוי‬ ‫מטה לוי‬
‫אמת היא‪] :‬וממט‬ ‫במזח אגן יקרה סס מסוכתו[ עשה יקי?' • ' קי‬
‫ו ג צ י ב ה‬ ‫מה‬ ‫כ‬ ‫‪0‬‬

‫מלולה״ כוי‪ .‬וכבוד כוי‪ .‬והמשילו( כוי‬ ‫• •‬ ‫*•׳ <‬ ‫‪L‬‬

‫‪h‬‬
‫״‬

‫‪ ? ? \ P‬כמ״ש וסססלהי מעמ ומי סמשילהו ו י ו )‬ ‫י‬ ‫» סי‬ ‫ר‬ ‫‪b‬‬ ‫ע ם‬ ‫מ נ‬ ‫כ מ ו‬ ‫‪b‬‬

‫י ג י‬
‫]פהלים מ[‪:‬‬ ‫שהכניסו לג״ע ותקן לו י״ג סופי' םל‬
‫״‬ ‫אבן יקרה ]כצלמו רקמו[ כמ״ש בצלם נועם אבן יקרה שה מסוכמי[ כ»״ש ג מ‬
‫ז ׳ יקל‬ ‫א‪5‬‬
‫"' ‪,‬‬
‫כ ל‬ ‫ס‬
‫‪°'vl‬‬ ‫ה‬
‫^‬ ‫אצסים עשה את האלם‪] .‬והפאיר‬
‫‪ft‬‬

‫‪K‬‬ ‫‪W‬‬ ‫תמונתו[ פיאר ושיפר םןינסי מל כל כ ״״ש ‪ 4‬לרא ?ל" ם‬

‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫חזק‬ ‫שן‬ ‫מ‬

‫שאר נבראים ]ומקצה אל קצה הקים ולמקצה השמ־ס וג׳ )מפיה(‪] :‬וחלק ‪5‬‬
‫קומתו[ של אלם שהיה גלול בקומה משכל סנינס‪.‬־[ עש׳׳ה ויפח באפיו נשמס סייס‬
‫מקצה• השמים ועל קצה השמי ‪] .‬ויקלא שמוה כו׳‪ 1‬כמ״ש ויקלא האדם שמו‬
‫ת‬ ‫ס‬

‫^‬ ‫‪n‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬

‫^‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬
‫?‬ ‫‪,‬‬
‫כת הלבור יותר על שאר בעצי סיים ‪) .‬שם ע ב(‪] :‬ובעדן גן היסח חנייסו[ כמ״ש‬
‫ויניסהו‬ ‫ולהמםיקני‬
‫מעשה ארנ‬
‫»״‪ 5‬״ סופומ עשה הקב״ה לאים הלאשון זג״ע שנאמל בעדן גן אלקיס הייס כל אגן יקל״‬
‫»סוכסן אולם פעלה ויהלום סלשיש שהם וישפה ספיל נופך ונלקס וזהב מלאכם סוסיך‬
‫ונקבין בן ביום הנלאן כונני)יחזקאל כח יג( הרי אלו עשל חיפום והיו המלאכים משופעים‬
‫גסופים ומלקדים כנקטס שנאמל מצאכוח היפין ונקנין היו גן ביום הנלאן כוננו • ביום‬
‫שנגלא אלם הלאשק וכר עכ״ל‬ ‫‪.‬‬
‫)בצלמו רקמו והעגיל םמונמו( יבפדל״א פי״א במקום טהול היה בטבול האלץ היה ולקמן‬
‫ומקני ויפס באפיו נשמס סיים ועמל על לגלו והיה מסתכל כלפי מעלה וען״ן‬
‫והיה קומם* מסיף העולם ועל סופו שנאמל אחול וקדס צלמני )חיזלים קלע ה( ונוי »כ״צ‪.‬‬
‫)יבמלמ לשון הפליא דגלסו(‬ ‫וכן איסא נייסכמ חגיגה דף יג א וסנהדלין דף לא ב״ ‪:‬‬
‫מלישון הזה לקוח מספל יל‪-‬לה פלק א׳ שהזכיל גס מלח לסון ומלמ המטיל‪ .‬דש מדגישים‬
‫‪ ^ 0‬מלשין כי אין מלה בלשוני)ההלים קלט ד(‪ ,‬ויש מרפים אוהו ואמלו כהוא ל״ מילה‪.‬שנימול‬
‫לשונו בהס לו כס הלטר וכן מסתגל‪ .‬וי״מ )הפליא לנלהו( שהיה מספר בלשון הקידש והוא‬
‫י א ללעס ולקרוא שמוסלנל גליה וגליה מצל פליאיס סכמסו העצומה‪] :‬ויקלא שמוח כוי[‬ ‫) י פ ג‬

‫וזו היימה חנמה יחילה שאלו הייה ‪ r‬לק בהסכמה כשי״ל לשינומ הים' מעשה הדיוט‪ .‬ולא היה‬
‫פכסוב משבחו בזה י אן קרי^סי היסה עצתץס כנלאה קליאם האלם נגזל מאדמה‪ .‬ואין ספק‬
‫שגם קליאסס נגזל מעצמוסה כי לא דבל ליק הוא וכמו שאלז״ל ואני מה שמי וכוי‪.‬‬
‫בולאו‬
 ‫צ‬ ‫ישל עבועוח‬
‫םניתו‪ .‬ולהםתיקני כפיו ח־תה תאותו‪..‬ער‪,‬ב‬
‫ך‪.‬יותו ראש עפרות אךמתו ‪ I‬הקותי ותורוסי‬
‫להגות כאט־תו‪.‬ונ‪.‬עם'מ »י''צךר י‪ .‬להוותו‪:‬‬
‫(‬
‫‪7‬‬

‫ההרוז כזה הוא השובה ההורה למה לא נהלצימ להנהן לאדה״ל ‪ .‬לפי שלא‬
‫עמל במצוה אחת‪ .‬ואיך יעמול בתלי״ג מצות‪ .‬וכן בין סרוז וסלוז כתיב‬
‫סרח אהד שההורה משיבה מל כל צדיק וצדיק עד משלע״ה‪ .‬וכן איתא במדרש‬
‫שהראה הקביה לתורה כל צדיק וצדיק מאל ס פד מםה ונהנה לכל אהד ואסד‬
‫מהם ספרון ולא נתרצית להנהן לשום אהד מהם רק למשרע״ה‪ .‬ואמרו ח״ל‬
‫משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו ‪3‬ת נאה ואוהבה פד מאוד ומרוב אהבתו‬
‫אותה לא רצה להשיאה לשום איש כי לס למי שהיא ספיצה בו וכשבא שום‬
‫בסוד לתובעה כיה מתייפץ עמה והיא היתה נוהנת מוס לכל אנוד עד שבא‬
‫אותו שסתלה בו כך התורה נתנה מום בכולם על שבא משרפ״ה וחשקה בו ‪:‬‬

‫בשוךי מעשהו זר מעע‪1‬הו‪ .‬לא שמר צווי‬

‫ויסירהו‪ .‬בירך לא לן ויגכשת \ ונמשל‬
‫ביכהמות נךמה מקרהגבאכלו מן העץ א‪#‬ר‬
‫צוהגלבלתיאבל ממנו ולטעמהו‪ .‬והרציתי‬
‫אמרי לפני בוךאהו'‪ .‬לא חפצתי בו כי מךי‬
‫ך\א‪ .‬כמ?ר‪,‬ד אחד לא עמד לכןימהו‪.‬ובקצות‬ ‫ד‬

‫^לותלי איך‪:‬עמוד הוא‪ .‬בחסר לב ימות בלי‬

‫ז‬

‫להחיהו‪ .‬לאי נוכל להדבק אני ותא ‪:‬‬

‫רבו^נים והלכו דורות‪ .‬אנידדיתי אצורה‬ ‫‪:‬‬

‫בסרומי דירות‪ :‬בין אךאלי טהראסרותי‬

‫טהורות‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫]ולגמוויקני נפיו היסה סאוחו[ והיפה‬ ‫ויניססי גנ״ע )‪ 3 05‬טי(‪] :‬ל»גז‪ [0‬לשת‬
‫סיווסו של כקצ־ס לימסימני גפיו םל‬ ‫נ ־ ‪:‬‬
‫י ' '״יי"‬
‫‪ ,‬ל‬
‫'‬ ‫<«'‪ °‬וי»<יט[‬
‫ה נ י ה‬ ‫‪ I‬״‬

‫יפן שכיה לישון המצל ממפל ‪ .‬לכך‬ ‫ו[‬‫י‬

‫רצה •לימן ]סקותי ותומכי[ לאדם ]להגות באמרחו‪ .‬ונופם כ ר ‪:‬‬

‫רבו ]שנים והלכו דורו׳[ שנים רבות של עשרה דורות מאדם ועל נס שהם‬
‫אלף ומאה וסמשה וששה שנים ]אני הייתי אצורה במרומי דירות[‬
‫ה ימי‬
 ‫קרובות ליום ישני‬
‫טהורות‪ .‬ועמד ‪ ur$‬צדיק תמים בדורות‪.‬‬
‫כדשר מעגל ומפלות יהדותי‪: .‬את האלר׳ים‬
‫דתהלך'לכפרות‪ .‬מנחם ממעש ומעצב‬
‫מארות‪ .‬ובשטף זעם נחלץ מצרות‪ .‬כצאתו‬
‫לרוחה מתוןז מסנרות י‪ ".‬הקריב קךבןימנחה‬
‫ותמורות‪ .‬מ^ליחיה ובהמה ועופות ?זהר־ות‬
‫ורצה לדבקו בי אמרוסי להורות‪:‬‬
‫י"יום נ^תכרנסרדה תאותו‪ .‬ממטעי כרמו‬
‫התה שתיתו‪ .‬וינתנל באהלו ןגלהנבלותו‪.‬‬
‫ובנו נכנס וראה ערותו‪ .‬י וייקץ כדינו ואררו‬
‫בקללתו‪. .‬עכחעבדים לאחיו חיותו‪ .‬בעייתו‬
‫^הסאס^יו"לקנאתו"‪ .‬ונמתי לצורי‬
‫אךןפוץ קךבתו‪ .‬בי בזכרותו יצא'מד עתו‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ויפר חקי' {יקרב מיי^תו‪ .‬לץ מלן יהמה‬

‫ב^זתותו‪ .‬כליענה בו לא‪.‬ירבה חכמתו‪ :‬י‬
‫י‬ ‫בית לוי‬ ‫ממד‪ ,‬ל ף‬
‫ו כ ( ‪! :‬מעגל ומסילות[ שניהם לשון דלך‬ ‫היימי ממונה באוצר בלירום מרומים‬

‫‪,‬ך‪.‬‬ ‫?‬ ‫ש ה‬ ‫ס‬

‫?‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪ 3‬י ן‬ ‫[‬
‫‪7‬ן‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬
‫‪1 ,‬‬
‫ץ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬

‫]מנחם ממעש ומעוצנ מארוס[ נמ״ש זה*‬ ‫סהולים‪ .‬היו ]אמרוסי נוסולו ‪ .‬ו » ל [‬
‫‪,‬‬

‫ינחמנו ממעשינו ומעצגק ידינו ק האדמם‬ ‫נש איש צליק סמים בלולום ]מישל‬
‫» א ש ר אריה ה׳ )גיאשיס ה' כס(‪] :‬מארוס‪[.‬‬
‫שור‬ ‫מ‬ ‫^‪j‬‬ ‫‪7D‬‬ ‫לך‬ ‫ס ו‬ ‫שהיה‬ ‫מעגל[‬
‫ל'קללה ]ונשמף זעם[םואל למי ה מ ב ו ל ^‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫‪w‬‬
‫‪1‬‬
‫^‬ ‫ן‬
‫ששמפו גזעם ובכעס ]נחלן[ ל׳ הצלה יעש״ס‬ ‫׳״‪.1‬‬ ‫״‬ ‫ן ע‬
‫^‬ ‫‪ r‬״ ‪ «LJ « L‬י‬ ‫י‪.‬‬
‫צדיק מצרה נמלץ )משלי ׳״א ם ( ‪] :‬מסוי‬ ‫מצרומ[ ובעם ששעפו עי המבול והלכו‬
‫מסגרוס[ עש״ס ויסגור ה׳ בעדו )גלאשיס‬ ‫גזעם ניצול עצרוס שכסגל בסיבה ‪.‬‬
‫‪ r‬ס ז ( ‪] :‬מנסה וסשורום[ שניהם למון אסד‬ ‫[‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר ו ם ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫^‬
‫]מכל כר מהולוס[ כמ״ש ויקח מכל הגהמע‬ ‫׳*‬ ‫_ _ !•‬ ‫י‬ ‫י ״ י י‬ ‫‪M‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪J j L‬‬
‫)‪M‬‬ ‫הממי ויעל מולוס‪qw‬עהויהומכל ‪£‬‬
‫ם כ(‪:‬‬ ‫]ולצה[ הקב״ה ]לדבקו בי[ למק׳ אומי‬
‫צית‬ ‫אל נס ]אמלוסי לסורוס[ להולום לו‬
‫להזדווג א ל י ו ‪.‬‬ ‫אעלוסי ולא לציפי‬
‫צא‬ ‫של •שבועות‬
‫צכק לעשרים העיר ממורח‪ .‬ביראו ד;?יר‬
‫ליטלש״איתן האןרח‪ .‬ובחת ויעבר אלילי‬
‫מרח‪ .‬ומביןח^כים אור זרח‪ .‬וכןביתמולךתו‬
‫גלה וברח‪ .‬והצליח בלכתו ןכיזבצלת פרח‪.‬‬
‫אשל נפזע והעוברים' הארח‪ '.‬ובלןצוייארץ‬
‫ריחו הרח‪ '.‬ןתיעי מ־ןזייד׳סליל כארח‪0:' .‬ן‬ ‫‪7‬‬

‫‪ ,‬כפניו‬
‫לד‬ ‫פ‪8‬ה‬ ‫בית י ד‬

‫י אימ צדק ־ ־ י ן גצדקי א ־ בני‬ ‫‪&3£»£$‬‬ ‫־־־‬

‫העוצם ממזלס לעשרים דולות ‪ .‬ט‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ל א ‪ 3‬ר ה ‪0‬‬ ‫מ ו א כ‬ ‫ה א ז מ ז י (‬ ‫) ל ן י ס ן‬ ‫ע ן ל ‪0‬‬

‫מאלס ועל נס עשרה דולו'‪ .‬ומכס ןעל‬ ‫איסן מושביך ‪.‬‬ ‫באמונה מלשק‬ ‫‪0‬הימ מזק‬
‫אברהם עשלה דולף‪] .‬בוראו הכיכ‬ ‫' האיז‬ ‫‪°‬‬ ‫' ״‬ ‫ייקיא‬
‫מ מ ״ נ‬ ‫ה י ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ה א ז י ח‬

‫לשלש איתן האזרס[ אבלהםשנקלא‬ ‫אשל נבאר‬ ‫בנמן‪) :‬אשל נממ(כמ״ש וימע‬
‫‪-i-v‬‬ ‫‪ .‬־*«‬ ‫‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫\‬ ‫שגע ]נלאשים כא לג[ )האלח( הסעיד‬
‫איתן האזרסי הכיר את בוראו לשלש‬ ‫‪. ,‬‬ ‫^ ‪\.‬‬ ‫ל‬ ‫כ ה‬ ‫‪,‬‬ ‫] ‪v‬‬ ‫ל ר ן ח ש‬ ‫‪ f t‬״ ‪w n‬‬
‫‪j‬‬
‫מ ל ש ץ‬

‫שנים ]ומבין סשכים[ ו ג ץ כני דורו‬ ‫)ליסו הלס( כמ״ש ואגללה שמן ]גלאשיס ינ‬
‫שהולכים בסושך להאמין בע״ז ]אולו‬ ‫ב [ ‪) .‬הסליל( מלשין ל י ן לא סלילס ניי ס‬
‫מי‬

‫זלס‪ .‬ומבית מולדתו ‪ o h‬ובלס[ שנגני‬ ‫י״«‬ ‫' & י י ״‬

‫‪8‬‬ ‫י ל א‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ה‬

‫אליו הקביס ואמל לו לך ל ן מאלצך‬

‫וממוצדתיך ]והצלית בלכתו וכסבצלס סרס[ שקיים ל!• הקב״ה מה שהבסיס‬
‫לן ואעסך לגוי גדול שהוליד ישמעאל ויצסק ובני קמורה ]אשל נסע[ עשם‬
‫פונדק לאכסניא ]והעוברים הארס[ והסעיד אם העוברים ומאכיל ומשקה‬
‫ועצוה אותם ]ובקצוי ארץ ריסו הירס[ שמעו וצדקתו נשמע בכל קצוי ארן‬
‫ע״י שהאכיל והשקה אס האורםיס ‪} .‬וסועי דרך הסליל באורס[ הדריך‬
‫התועי דרך בדיך כנושה וסלולה ‪ .‬מסוקלס מאבני נגף האמנה‪ .‬לכן‬
‫יפן‬
‫מעשה ארג‬
‫מ ר א ן הטל לשלש( כלאיחא גנללים )ל׳ לב א( בן שלש שנים הכיל אבלהם אס בולאו‬
‫)וכסס ושבל אלילי סלס( אמלו במדלש סלמ מובל ועישה מ״ז היה והיה שולס אפ‬
‫אגלהם לשוק למכלם‪ .‬וכשגאס אשה לקנוס אמל לה ליקה כמם שנים יש ל ן ‪ .‬והיא מושיבו‬
‫כ ן ו כ ן ‪ .‬והוא אומל לה סעם מ ס ן שאסה לוצה למבול לצעיל ממן בשנים שזה השסל ק‬
‫צילה הוא אסמול משאו אבא‪ .‬וסוא של עץ ואק לו יכולם אפילו להציל אפ עצמו‪ .‬ויקס‬
‫‪5‬ילו גלזן רסםון לזה יל ולזס לאש‪ .‬וכלאום הקמה כן הלן נפסי נפש‪ .‬וגמאו םגיסם‬
‫דלא אביו הצלמים שבולים שאל לו מי משה זאס‪ .‬ויאמל לו אבלסם באסה אשם אםמ‬
‫והגיאס מממ קמס ונססי לפניהם‪ .‬והיה זה אומל אני אוכל פסלה וזה אומל אני אוכל‬
‫ססלה‪ .‬בא הגדול שבהם דקס גלזן ונצם כל םגילע‪ .‬אמל לו אגיו מה אסה מוצא מעין‬
‫‪ ,‬וכי •כולם לעשום כן אמל לו אגלהם ואם כן ולמה אסה מאמץ בהם‪:‬‬
‫) א ש ל נמע והמוגלים האלם כוי‪ .‬סומי דלן נ ר ( אש״ל ל״ס אכילה םסים לויה‪ .‬שהים‬
‫מנחל אסל אולסיס ומאכיל ומשקה ומלוה אוסם‪ .‬וצאסל שאכלו ושסו אמל להם‬ ‫!‬
‫‪5‬לכו וסם אומלים למי‪ .‬וסוא אמל למי שאכלסם ושסיסם משלו הוא הקג״ס‪ .‬ומ״י לגלים‬
‫אנו נכנס ממהס נללכי האמונה‪) :‬סאלס( עשם ס»דל ק אונס ואמסם‪ .‬ול״ל הביא‬
‫אולמים‬
 ‫קרובות ליל ־שני‬
‫מ נ י ו גולם ומלכים הברח‪ .‬ו^מר תורות‬
‫וגמבות טרתוגבר כצאת סשמש מןהמןךח‪:‬‬
‫חבב לגסשבב^מרו אמונה‪ .‬חסיונות‬
‫ע ע ך נצרף לבחנה‪ /‬ומצא שבר 'בטנו‬
‫ז‬

‫לסאה שנה‪ .‬והתחיל במצור; נתנה לשמונה ‪.‬‬

‫ונם״צורבאעת להג;עהע;נה ‪ .‬אמון שעשועים‬
‫להנהן ?מתנה‪ .‬לגם א_ני נרציתי בו‬
‫להתחהנה\לולי נם במה אדע כי איךשנה‪.‬‬
‫ףטאל אות להודיעו נכונה‪ .‬וגרם גרות ארבע‬
‫מאות שנה‪ '.‬בנוסף לענות עדת מימנה‪$ .‬ז‬
‫‪:‬‬

‫חדלתי בארץ לשכניה‪:‬‬

‫"כןםבנ^החתיו והו‪#‬ת לשרים‪ .‬בדך^י‬
‫הורו הלןז במיתרים‪ .‬לעשות צךנןה‬
‫ומזיזים לערים*‪ .‬וכרוךבן ניחח ד‪/‬עלה‬
‫?ברורים‪ .‬ו נרצה ?כליל ושלמי אמירים"‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫הרע‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬

‫בית מי‬ ‫מטה לוי‬
‫לשרים( ע״‪ 0‬שאמר לו אגימלך לך‬ ‫והושת‬ ‫]יםן[ הקב״ה ]לפניו‪ .‬ממים ומלכים[‬
‫ממנו מאת־‬ ‫מממנו כי מצמס‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י [‬
‫מ‬ ‫ס ‪ 3‬ר‬ ‫]‬ ‫מ ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫נןגלסמן‬
‫'‪°‬‬ ‫‪B f e w‬‬
‫עלס‪:‬יהס]וגבל[ אברםם ׳בעושר ו מ ו ל‬
‫ובשם עוב ובמלכי׳ ]כצאם השמש מן העזלס‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫<ןס יצסק ב נ ו ‪ .‬מעמיו ‪ :‬והושם לשלים[ נעשה מר וגזול כאשד השלים‬
‫]הלן גמישלים וכקלגי‬ ‫אביו אבלהס‬ ‫בדלכי‬ ‫] ג ל מ י הומ[‬ ‫‪Y‬‬

‫גיסום םלעלם בגימלים[ גלב שלם ובלול ]ונרצה ככליל ושלמי אמורים[‬
‫סעעילין‬
‫מעשה ארג‬
‫אולמים אלגיםו‪) :‬שמל םולומ וכי ( שנאמל וישודר משמלמי מצופי םקוםי וםומםי)נלאש״ש‬
‫‪,‬‬

‫פו ה( ואלז״ל <>פילו עימב פגשילץ ודקדוקי שאל מצום קיים אאע״ס ובני גיסו‪:‬‬
‫מברורים י״ע לא לוגמא לק מעלם מלין לאלו םוקלג בפועל‪ .‬כ»ו שללשו לז״ל עצ‬
‫והעלהו לעולה םםש ג נ ו ‪ .‬שמל כל ע גוו ו ס האיל שמלק הים אברהם אומל‬ ‫—י‬
‫יה״כ‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬
‫צב‬ ‫של לבועות‬
‫וזרע ומצא מאה שערים‪ .‬ומצליח ו ה ^ י ל‬
‫ומנעים אמרים‪' .‬וחפץ למלילו 'בתורת‬
‫מוסרים‪ .‬וגם אני אהבתיווחמךרצומנעורים‪.‬‬
‫לולי שאתו פני עוכר בעוכלים‪ .‬ויבעשנו‬
‫נעשן ןדזכהה מאורים בעבורי נמנעתי‬
‫ליהודע ב׳טערים ‪:‬‬
‫'הביון עז״שבנרדכמסמד‪ .‬לאלץ לאירלדד‬
‫להתלמד‪ .‬ו עמד אי^ט תם {תאותי חמל‪.‬‬ ‫ז‬

‫י^טב אהלים״עתותי להוזמד'‪' .‬ברכה ;לש‬

‫ז‬

‫ולנביר העמד‪ .‬זלעו להךבות כחול לאןמד‪.‬‬

‫‪ ,‬ורוחו‬ ‫י‬
‫נמה לוי‬ ‫כיח לוי‬
‫סינזילץ שלום געולס וולנ‪ »1‬אמליס[‬ ‫)גי&שיס ' י <"( ! ! ״ י י ( » « ]»*! !<»'"[‬
‫*•״״»*־> ‪. . .‬‬ ‫‪ __-‬״‪_1‬‬ ‫רמצא נשנה ההיא מאה שעיים‬ ‫‪E D‬‬
‫)ומפז( הקבים‬ ‫שתקן הפלה מנתה‪.‬‬ ‫‪,‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬
‫‪N‬‬ ‫י‬
‫ש‬
‫& מ ל י ‪[ 0‬‬ ‫] ו ה נ ע י ‪0‬‬ ‫‪: ( 3‬‬ ‫פ‬ ‫) ש ם‬ ‫מ‬

‫)להגדילו בחולת מוסלים( וליחן אומי‬ ‫‪1‬‬

‫״‬
‫כ ג (‬ ‫כמ״ ויצא יצמק לשוס בשד״‬
‫) ש ם‬ ‫ש‬

‫לו‪) .‬וגם אני( תולה )אהבתיו וסמדסיו‬ ‫וכללשס לז״ל ]לולי[ אם לא כמו לולי כעס‬
‫מנעולים( בעוד היותו נעל ‪) .‬לולי‬ ‫* י ג אגול )לנכים ל״ב כז(‪] :‬שאסו מני‬
‫שאתו פני( אם לא היה נוסא פנים‬ ‫‪°‬‬ ‫<‬ ‫‪,‬‬
‫ג י ‪ ( ,‬ש י‬
‫"׳‬ ‫"יי[‬
‫מ ‪ 0‬י‬ ‫‪c‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ק‬ ‫י צ ס‬ ‫ה נ‬ ‫י‬ ‫כ ‪ ,‬ד ש‬

‫‪.‬‬ ‫כה כמ‪. 1‬‬

‫מוכל בעוכלים •‬ ‫לעשן כרשע שהיה‬ ‫חביןן עוז שכנס׳[ עש״ה ושם‬
‫ע ן ז ו‬ ‫‪) V ) D‬‬

‫ובעשנו( של נשי עשו )נעסןן והכהה‬ ‫')םבקיק ג ג( ]איש סם יושב אוהלים[‬

‫כע״ש ויעקב איש סם יושב אוהלים)בלאשי‪ 0‬מאוליס( והסשין מאוכ עיני יצתק ‪.‬‬
‫)בעבורו( בשביל עשו )נמנעתי( אני‬ ‫י מ י [‬
‫פא בז[‪] .‬לסס»י‪ 1‬ל'‬
‫] ל א‬
‫ל‬
‫פ מ י י י ס‬

‫סתורה )להולע בשערים( כל יצסק ;‬ ‫‪°‬‬ ‫י ו‬

‫חבק עוז שכנתי במסעד( עוד הייתי כסבא אני ההורה שנקראת מוז גשמים‬
‫)לאלץ לא ירלתי להתלמל( על )עמל( יעקב )איש‬ ‫י‬ ‫במקום‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫נ‬

‫ועבר )עתותי‬ ‫סס‪ .‬וסאוסי סמל( כי הוא היה )יושג אוהלים( של שם‬
‫להםמד( והיה מתמיד גתורה בכל העסיס גיוס ובלילה )כרכה ירש( ירש עשי‬
‫גלכו׳ סמבואלר בס״ זימן ל ן ‪) .‬ולגביל העמד( שברן אותו הוי גניכ לאסיד‬
‫ולוס‬
‫םעשה ארג‬
‫יה״ל שיהא זה כאלו בני קלב‪ .‬וכן אמלו אפרו של יצמק צגול‪ .‬וזהו מה שאמל ספיימן‬
‫)נלצה ככליל מ״(‪) :‬ובעשנו נעשן ו כ ו ( ע״ל שללשו לז״ל ע״ע ףהי י זקן יצסק והכהין‬
‫ב‬

‫עיניו מלאום )נלאשיס כ״ז א( מעשן קמולם של נשיו שהיו מקפכץ למכרים כמ״ש וססיץ‬
‫מולם מם ליצסק וללבקס )שם כו לה(‪) :‬זלמו לסלבופ כסול( כי יצסק בלן אוסו ‪1‬אמל לו‬
‫‪ V‬אימן ‪*:‬עלן י י ל נ ן והיים לקהל ממיס ויפן ל ן אס ‪ 1‬מ ס &גלסם לןולזלען‬ ‫י*‬ ‫‪r‬‬ ‫ל ‪8‬‬ ‫&‬ ‫י‬

‫אמן‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫ורוח נדיבה ס^כתהו להצמד‪ .‬כחמו דקל‬
‫וכמצר^עמד'‪ .‬יוצרו אהבו ובעיני נסמד ‪.‬‬
‫ויורני הנה ןח נעים ונחכןד‪ .‬ונאה לו כימיונןז‬
‫ללמד‪. .‬ייזמוןד ^ ב ו ךבךןז ובסוךך^עמד ‪:‬‬
‫זך היה ונבר 'לאיש אמונה ‪ '.‬וראוי‬
‫להשתעשע במתן צפונה‪" .‬אבל לא ^נןט‬
‫ולא הפנה‪ .‬י כביתי אביו לא נח מאלונה ‪.‬‬
‫אחיו מחנחם לדידנו בשטנה‪/.‬עמדי מפניו‬
‫וילןז פתה‪ .‬במקלו עבר רבאחרנה‪3 .‬א‪#‬ה‬
‫שמר‪.‬עשרים שנה ‪ .‬בנדול"בנים'נטרח‬ ‫ז‬

‫באנינה‪ '.‬נמכר פרת לתאלה ולמבנה‪ .‬ובשני‬

‫רעבון ירד גושנה י ‪ .‬י לכן לא נפל^י‬
‫בגורלו למנה ‪' :‬‬ ‫ז‬

‫' ל ן ר ב מ ו ע ד ן ה ג נ ע ן מ ן ‪ ^ .‬בעניי עם ‪*6‬‬

‫בית ל ר ^ ^‬
‫מ‬
‫טטה לד‬
‫זלעי‪ ] .‬ו מ ש‬ ‫לשץ מלס‪ .‬ל״ל לא ימנם‬ ‫)ולוס כדינם סמכםהו להצמל( הקג״ה‬
‫‪ • j a m‬ס מ כ ס מ [ עש״ס ומס מינם םקמכני‬ ‫ח‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫א ן } ן ן‬

‫‪j f e K l‬‬ ‫המק כמשפע לאוהבי הי‪).‬גחומו‪,‬הלן‬

‫ובכשלו עמל( ועמל ביושלו על סו^ יוםל‪5].‬הגיונן[ לשון והגיס ‪5‬ו)יהושע א ס(‬
‫ו ש ר לשון הבמה כמו אשולנו ולא ^קמכ‬ ‫ימיו )יוצלו אהבו ובעיני( ג״כ היה‬
‫י‬ ‫נ מ ל ג‬
‫)נשמד‪ .‬ו י ו מ י ( הקב״ה‪ .‬ואמל לי‬
‫) מ ה זה נעים ונסמל( לקגל אוהך )ונאה לו גהגיונך ללמד‪ .‬יסמון לגו‬
‫ד ג ר י ן ( ראוי לו לממון לגו דגרין )וגסודך יעמד( ולעמוד גסודך‪:‬‬
‫מועד( אס״כ קרג המועל ‪) :‬והגיע זמן( לנסינמ המורם ‪ .‬געמ‬ ‫הרב‬
‫)ושל( והגיע הקג״ה )בענוי( ישראל שנקלאי•‬ ‫צאס ישראל מעצלים ‪.‬‬ ‫י‬
‫עם‬
‫מעשה ארג‬
‫אםד )נלאשים כה ג ל( ושלש״י )א‪ 9‬גלכם אנלהם( שאמל לו ואעשך לגוי גלול והסגלסו‬
‫גזלמד‪ .‬יסיו אוםן נלכוס םאמולום גשב״לי ממן יצא אוסו הגוי ואוסו םזלמ סמנולן ‪:‬‬
‫ובילס‬ ‫‪1‬‬
 ‫צג‬ ‫של ׳שבועות‬
‫אלמן‪ .‬וירןם מושיע מעה ‪.‬נאמן • תלולת‬
‫צאתו מצרי טמן‪ .‬ר ך במצרים כל אליל‬
‫לחמן‪ .‬ולכחד כל גבור שר'ומשמן‪ /‬ותייה‬
‫אור והאיר אשמן‪ .‬אסירי עוני לישע זמן ‪.‬‬
‫ים העבירם ןהסיעם לתחומן‪ '.‬י ןהגיז למו‬
‫ז‬

‫^לויוחמטיךם מן ‪ .‬הכה' צור חובו מימן ‪.‬‬ ‫ז‬

‫ואיד• להנחילם מעשי ידי אמן‪ :‬י‬

‫י ובירח'השלישי לחפש' לצאתם ‪ .‬באו‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫י־־‪".‬־‬

‫לחורב‬ ‫בית לוי‬

‫סטה לד‬ ‫כמ״ש‬ ‫]מצלי טמן[‬ ‫)גמלגל כל יז(‬
‫)עם לא אלמן‪ .‬רקם מושיע('אמ משה‬ ‫וגוי ו י ן אס המצלי‬ ‫ויצא‬ ‫ויגלל משה‬
‫‪.‬‬ ‫ב יא יב(‬ ‫לחול )שמוה‬ ‫ויממנהו‬
‫נאמנסו‬ ‫על‬ ‫והלא"‬ ‫נאמן(‬ ‫)לועס‬
‫]ונזק[ לשון והכלמי הס חמניכס )ויקלאנו ל(‬
‫שמסל נפשו על צאנו ושם נפשו בכפו‪,‬‬ ‫וסוא עש״ה ובכל אלוהי מצלים אעשה שפעים‬
‫)ססלס צאמו( מביס סלעה •‬ ‫על כי‬ ‫)שמוס יניב( ופי סמןשמעמיליןלייבשהנו״ם‬
‫‪,‬‬

‫)מצלי עמן( הלג אס המצרי על שהכה‬
‫אס העבלי וינזמנסו בסול )ויכסל כל‬
‫גנול של ומשמן( וישעד כל גבול ואיש‬
‫בליא ושמן )והגיה( והאיל )אול( של‬
‫האיל הסשך‬ ‫)והאיל אשמן(‬
‫*חום של החמה ומשססוים ל ו ‪ .‬או שהעכו״ם‬
‫משוים בלמום החמה‪] .‬ויכחל[ לשץ כליסה‬
‫כמו והכמדסיו ומ״א ואשיצינון )שמוהכגכג(‪.‬‬
‫)ומשמן( לשון בליא ושמן מן ויהלוג במשמניה‬
‫)םהלים מא קכא(‪ .‬והמ״ם הלאשון בםילי״ק[‬
‫או י י ומשמן נם הוא לשון של ‪] .‬והגיה‬
‫ישלאל‬ ‫פ‬

‫ל ן אול ‪ .‬כמו לב שמם ייטיב נהה)משלי יז‬ ‫ש ו‬

‫והשממה לישראל )אסירי עוני( ישלאל‬ ‫<ב(‪] .‬אשמן[ לשון סלשך מלשון באשמנ״‬
‫שהיו כמו אסורים בגלוי מצרים )לישע‬ ‫כמסים )ישעי׳ נע י(והוא עש״ה ולכל בני‬
‫)והגיז למו‬ ‫לישועה‬ ‫הזמינם‬ ‫זומן(‬ ‫ישלאל הי' אול במושבוס' )שמוס י כג(‪.‬‬
‫)וםסיעם לסחומין[ במ״ש ויסע משה אח‬
‫)ואוה(‬ ‫שליו‬ ‫להם‬ ‫והסריס‬ ‫שליו(‬
‫•שלאל )שם ע' כב( ופלש״י והסיעם בעל‬
‫אמן(‬ ‫מעשה ילי‬ ‫)להנסילם‬ ‫והסאוה‬ ‫כ ל ק ‪] .‬והגיז למו שליו[ כמ״ש ויגז שלוים‬
‫לסנסיל להם הסולה שהיא מעשה ידי‬ ‫» ן הים )במלבל יא לא(‪] .‬והממיק מן[‬
‫‪:‬‬ ‫הקניה‬ ‫כמ״ש הנני ממעיל לכם לחם מן השמים‬
‫השלישי לסוסש לצאתם( ו נ ס מ‬ ‫ובירח‬ ‫)שמום טז ל ( ‪] .‬ממשה ילי אמן[ ל״ס‬
‫)שה״ש ז ג ( ופלש״י מעשה ילי הקג״ה‪.‬‬
‫ממצלים‬ ‫לצאתם‬ ‫השלישי‬
‫)גאו לסורג( באו להר סיני‬ ‫למימי‬ ‫לחופש לשון לספשי ישלסנו)שמום כא כו(‪,‬‬
‫כל‬ ‫לסולב‬
‫מעשה ארג‬
‫)ובירח השלישי( זה סיון לכמיג במולש השלישי לצאס ב״י מאלץ מצלים‪ .‬ואלז״ללמם‬
‫בשלישי לאמל מל גיולס שבוייה ומשוםללם לא סנשא ולא םאלוס מל גי סלשים‬
‫י ן •שלאל ס ? גלים שנאמל כי גלים סייםם גאלן מצכיס ‪ .‬שבוים כלכסיב וםיו שתים‬
‫לשוביהם )׳שמיס יל ב( משוםללים לכס׳ ב ואולן אסכם קוממיוס)וינןלא מ י ג ( ושיאולבליש‬
‫•סכון בםמסא אמל הקב״ה אני נוסן הסולה שהיא אימסין שלי על הסולש השלישי)םסכימ‬
‫ד מסם והשוו מצסם( כי נשעס נסיעםם סיס ליג ומלה ביניהם םעיל‪ .‬אבל בבואם אל סל‬
‫סיני‬
 ‫קרובות ליום שני‬
‫לחובב כל מקהלוהם‪ .‬ונגד ההר היתה‬
‫הניחם‪ .‬הסכימו דעתם''וה^וו עצתם •‬
‫‪:‬‬

‫ימ‪3‬ה עלה והושם כחותם‪ .‬ןנןיטוה לןז אל‬ ‫ז‬

‫‪#‬‬ ‫ת ‪ 3‬ם וקראתם‪ .‬היום ומחר צוד‪? ,‬רישתם‬

‫ויום אחד'הוסיף לטהרתם‪ .‬לסדר ענינם‬
‫ומצותהגבלתם‪ .‬ובנה מזבח ל כ ר ת ‪ 3‬ר י ^ ם ‪.‬‬
‫והקים מצבות ‪ $ 9‬ך שכטי תם‪ .‬ויקדש את‬
‫העם ויכבסו שמלתם‪ :‬י‬
‫א ז י בשלישי בהיות בקרו‪ .‬קלף במסבו‬ ‫ז‬

‫?ן^ני‬ ‫הופיעביקרו'‪.‬ךבותלם אלפי‬

‫פארו'‬
‫בית לוי‬ ‫מטה לוי‬
‫)לםולג להר סיגי‪] .‬מגד ההר היסה סני״סם[‪.‬‬ ‫ובל מסהלוםם ‪ .‬ונגד ההר כר והושם‬
‫נמ״ש רסן שס ישראל נגד הסר )ט‪ 0‬יט ‪•is‬‬ ‫‪,v 1‬‬ ‫מ‬ ‫_״ ״‪.‬‬
‫ר י ז ו י ץ ו ז‬ ‫י י ו ד‬ ‫י י‬

‫]ומצוסהגבלס'[סמוק‪ .‬כמ״ש התל אס סס *‬

‫י‬
‫(‬
‫״‬ ‫מ נ‬
‫<‪1‬‬
‫כ ס ו ח ם‬ ‫ג ש כ י נ ה‬ ‫נלנ‬

‫וקל‪0‬סו)שמוםיע כג(‪].‬וגנהמזבס[כמ״שוי«‬ ‫)ונצנווס כר‪ .‬היום ומסר כר‪ .‬רום ל'‬

‫מזבםםסססהל )שם כד ז ( ‪] .‬והקים מצגו‪£‬‬ ‫סוסים( משה מדעםו)לנוהרמם( כלי‬
‫כר[כמ״שושסיסעשלהמלבהלשניסוגומל)ש (‬
‫‪0‬‬ ‫לא‬ ‫טיהי עהורים לקבל ססורס ‪.‬‬
‫ט‬

‫אןי ]בשלישי בסיום גוקלו[ כמ״ש ויהי ‪B « J‬‬ ‫״‬ ‫\ ‪Ai‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪7‬‬
‫השלישי בסיום סגיקל )שמום יש ס?{‬ ‫< י‬
‫ה י ו‬
‫אמר לו הקב׳ה אלא ה י י‬
‫ן ר‬ ‫ו מ‬ ‫‪0‬‬

‫)הופיע( הזליס‪ .‬ועו״ה מפיע מסל מאל!‬ ‫נכונים ליום השלישי‪ .‬ומשה אמר היי‬
‫)לבוםים אלפי שנאן( ל״ה )חהילים סס׳״ס{‬ ‫נכונים לשלשה ימים‪ .‬משמע ‪qiob‬‬
‫)משמי( לשין ושננםם‪) .‬וה׳לים אולו( עש״פ‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ן ה ס כ‬ ‫‪,‬‬
‫ל ‪ 3‬י ע‬‫^‬ ‫י ן ם‬ ‫ג ן ס ן א‬ ‫מ י ס‬

‫י‪°‬‬ ‫י ז‬
‫סקב״ה )וסדר מניינם( מי ומי ההולכ '‬
‫‪,‬‬

‫)והקים מצבוס( שנים פשר )כנגד י״נ שננוי( יעקב שנקרא איש סם ‪,‬‬
‫)ויקדש אה המם( והזמין אוסם ) ו מ ס ו שמלוסם ‪:‬‬
‫^ ן י בשלישי בהיום בוקרו( אז גיוס השלישי נהיוס הנקר )מלך מגסיבו(‬
‫ע‬‫הקב״ה שהיה מסובב באלפי רבבה כססן המסובב כשושבינים ) ה ו ס י‬
‫ביקרו( האיר יקר שכינסו‪ .‬והקדים סל ידם‪ .‬מס שאין דרך ב״ו למשוש‬
‫כן שיהא הרב עמסין לסלמיד ]רש״י שמוס יט עז[ • ועמו היו )רטסי©‬
‫)עשנגי‬ ‫שנאנים‬ ‫אלפי שנאן( שני רבואוס ושני אלפים מלאכים הנקראים‬
‫פארו‬
‫מעשה ארנ‬
‫וףמ הושוו כולם במצה אסם‪ .‬נלכסיג ויסעו מלפנים ויבואו מלני סיני ויחנו במדנר וי<?‬
‫‪ erf‬ישלאל מל הסל )שמום י״ס נ ( ואסז״ל וימן כאיש אסל גלג אסל‪ .‬אבל שאל ע‬
‫מסדום נהלמומוס ונמסצוקס‪) :‬ויום אסל הוקין>( ולבינו שממון הגדול הפייען סונל כר* יוק•‬
‫שבשבעה‬
 ‫צד‬ ‫של שבועות‬
‫‪£‬ארו‪ .‬ויהי קלת וברקים והןריח אורו‪ .‬סלו‬
‫בביחו וקולו בהדרה‪ .‬ורוח סערה עושה‬
‫ך ב ר ו י ן ע נ ן כ ב ד כ ם ה על הרו! והצורים‬
‫נון‪1‬צו הדים בעקרו‪7‬הוקד רדזזק הול שופרו‪,‬‬
‫חוצבלהבותאיךזים בשברו‪ .‬קול י;";חיל‬
‫מךברי • וכלו אומר כבודי בפאר ךבירו ‪:‬‬
‫ז‬

‫מחפאדת הלירןי ביום חתנתי‪ .‬י הנה בא‬

‫לציי והניע ערד ‪ .‬י להודיע* יפ?י ולהגיד‬
‫ז‬

‫ס?ארר;י‪ .‬יצא טכעי ותתעלה ךזפיזי‪ .‬יידעו‬

‫הכל ימה כולאכתי‪ .‬צו־ק'ומשפט כתוןז‬
‫נתיבתי‬ ‫‪,‬‬
‫פ»ד‪ ,‬לוי‬ ‫נית ליי‬
‫פאיו( שלסקניס וכשיצאו נשמתו ו מ ס ן‬ ‫״־מיי ליי ) ״ ״ * »(• )יילי‬ ‫חים•‬
‫י‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫י‪.‬‬ ‫״‪. v,,,‬״‪.,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1-‬‬ ‫» » וקולו נסדלו( כ»״‪ 0‬קולי‪.‬׳ בנס קולס׳‬
‫סל ישראל נדנור ראסון אז ]ומש‬ ‫ג‬ ‫־‬ ‫״‪,‬‬ ‫] ‪ 1‬־ ‪p‬‬‫^ \ _‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫־‬ ‫ג‬

‫ספלה טושס דנמ[הס»יר סקניס מ מ‬ ‫מ‬ ‫)‬

‫‪0‬ס‬ ‫ה»[ כמ‪-‬ש וינס סמנו אס ס »‬
‫מניע וסשינ בס! כגשמס‪] .‬וסצוריס‬ ‫» ( ‪] .‬וסצזייס <ס‪5‬ו סייס במקמ[ מ‪'0‬ס‬
‫גשצו[ ססלפיס נפצו מסגי קולו של‬ ‫»•<־ »לו מ פ י » ׳ < י<"י* י =(• ]י־ילד‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫יק‪ •:‬״)»‪ » w‬מ ( ו ־ ־ ^ ״ מ‬ ‫‪1‬‬

‫™‬ ‫״ ״ ‪ , .‬י י *‬ ‫‪<£‬־ * יי״‪1‬‬
‫מאוסו קול אסל)הולך והזק קול סוכלו‬ ‫‪1‬שנלזן כמ״ש קול ה׳ שובל אלזים )סהליס‬
‫כמ ם( ]‪ bp‬ה׳ יסיל מלבמ[ צ״ה ]שם פ׳ מוצב לכבוס( שהיה הדמל יוצא גלהבום‬
‫אש מפי הקב״ס ונסקק מל הלומוס‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫יי(‬ ‫‪:‬‬

‫כסבניחם ]לש‪-‬י[‪] .‬וכולו אומל כבול[‬ ‫כל‬

‫) א י י נ‬ ‫כ‬
‫" י ״ ' ‪'Z‬‬
‫י‬ ‫ל ‪ 5‬ז י‬
‫נתיבתי‬
‫וכל אלו הקולוס היו כבולם ואמילסס‬
‫בקדושה ]בפאל דבילו[ בשמים ובהל סיני‪:‬‬
‫ססונסי[ ביום שנסססנסי עם‬ ‫]סייסי[ אני המולה ]ביום‬ ‫םחפארה‬
‫ישלאל‪ .‬הייתי מססאלם‪ .‬ואעלסי ]הנה בא קצי והגיע עסי[‬
‫מס דולים ]להודיע יפיי[ בעולם‪] .‬ולהגיל ססאלמי‪ .‬יצא מבעי[ בעולם‬
‫]וססעלה סופסי[‪ .‬כי עד עמה לא היו יודעים מה מבעי ומה מלאכסי‬
‫]ועסה ידעו הכל מס מלאכסי[ וידעו כי יש ]צדק ומשסע בסון ג ס י ג ס י [ ‪.‬‬
‫וידעו‬
‫מעשה אדג‬
‫סגשגעה ‪5‬ו נסנו משלם הלנלוס כמו שמוכס מפי סיו נכונים לשלשה ימים‪..‬ללנלי האומר‬
‫גששה! ט נסנו מגלה הדגלוס לא הוסיף משה ‪r‬ם מלמסו‪ .‬כ» לסלשח ימים •מים מימשו‬
‫גיוס השלישי‪] .‬ומיין פילש״י וקלא ימ נץ[‪) :‬לנוהלסס( כלי שלא ישמשו כל ג׳ ימים שאז‬
‫אפילו פולממ ש״ז אינו לאו• להזליע ומהול מלממא המולטם‪ .‬וכ״מ לש״י ש‪ 0‬ז‬
‫אלון‬
 ‫קי־ובוח ליום ישני‬

‫נסיבתי‪ .‬עמק דוכמסי וסוד בינתי‪. .‬יבינו‬

‫׳‪$‬די ענשי' ואזוזרתי‪ .‬ערף־ שלחני וסנר‬ ‫‪:‬‬

‫מסנלתי‪ '.‬ת‪5‬ןון אצבעותי ולב פעלתי י‪ ? .‬י‬

‫עד‪.‬עןןןה במרומים שכנתי‪ .‬והיום באדם‬
‫©תנות ל ק י ‪ 0‬י ‪:‬‬ ‫ז‬

‫ציר אמונים נתעלה בבדזיךים ‪ .‬כצנת‬

‫שלג ביום קצירים‪ .‬חבסעלה לעיר ן כ ו ד ם ‪.‬‬
‫ףדד עז מב^חהלהחדם! אמרים נעימים‬
‫לפנינים ינזרים‪ .‬וקיבלם מימין יוצר הרים ‪.‬‬
‫וצבאות קרש עוינים לאומרם‪ .‬טדםנש^ע‬
‫יאנו שומרים‪ .‬ושמעוימפירעשךת הךבדים‪.‬‬
‫‪ ,‬ופחת‬
‫בית ל ד‬ ‫לוי‬ ‫‪nan‬‬
‫ש ‪,‬‬
‫־‬ ‫» י <»ח!‬ ‫'[‬ ‫‪<iD‬׳־‬
‫״ י ( ‪].‬״יו‬
‫‪:‬‬
‫וסול נינמי ע ו י‬ ‫דלפו ]עמוק חנמפי‬

‫צפכ‪£‬‬ ‫עש״ה סנה שכלו אסו ומעולמו‬ ‫למסיל לס״ס ]וסגל מסנלמי[ ושכל‬
‫)ישע״ מ י( ‪:‬‬ ‫מי שעוסק בהולה כדי לפסוס סגר‬
‫צ י ר אמונים כצנמ שלג כי׳[ עש״* כצנת‬ ‫דבלים הסגולים בי שקשים להבין‬

‫]״*״‪j2‬־‪W5‬‬ ‫‪ ? 3‬״ • *‪ -: "d‬נ ״ ? ״ ? י‬ ‫איהפ‬ ‫יס‬

‫גמלים עלה חכם ייולל עוז מנמסה ]סס‬ ‫םמצוס שאין שימול לממן שכק • ]כי‬
‫כב כא[ וכמ״ש ומשה עלה אל האלהים‬ ‫פל עסה במלומים שכנסי[ הייסי‬
‫]שמום יס ג [ ‪1 :‬יר»ץ יוצל הלים[ עש״ס‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ W‬־ ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ם‬ ‫לא »‬
‫כ‬ ‫ס מ‬ ‫‪.,‬י‬
‫כ‬‫מימינו אש לס למו ]לגלים לג נ [ ; ] י ז צ‬ ‫‪r,‬‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪v‬״‬ ‫י‬ ‫׳‪ V‬י‬ ‫ן‪,.‬״‪.‬׳*‬ ‫יי*‬
‫הליס[ מש״ה עצל הלים ונולא לום ]עלמס‬ ‫מסנומ‬ ‫באלם‬ ‫ועונש ]והיום‬
‫^‬‫והעם לוקססי לבני אדם למסנה • ל י ג [ ‪] :‬וצבאוס קולש[ עש״ה והוצאסי‬
‫צנאוסי‬ ‫שסם בעלי שכר ועונש‪:‬‬
‫צ י ר ]אמונים[ משרע״ם שהים שליש נאמן לםקב״ם ]נסעלם מסירים[ ק‪5‬ל‬
‫י‬ ‫מעלה יוסר מכל הנבהלים שקלעו והם אלם נס אברהם יצסק יעק*‬
‫<‪t$‬‬ ‫בלבל שצריכה לעולם‪ .‬והיא ]כצנם שלג[ הקור‬ ‫והמעלה שלו היא‬
‫שלג שאלם מסאום לו ]ביום קצירים[ כן היה הנאה לישלאל בשליסוסי ש‪3‬‬
‫משם םשלסו סקב״ם‪ .‬משה שהיה ]סכם• עלה לעיר נמרים[ לעקוס‬
‫המלאכים שנקראו גבורי מ ‪] .‬ויורד עוז מבססה[‪ .‬ויורד הסורה שס<א‬
‫פח ומבסס לעסומ בצרה‪] :‬להדורים[ לישראל םהם^מלאים זיו והדר ‪3‬אוס‪0‬‬
‫ש פ ם ‪] .‬וסבלם מימין[ סקב״ם שהוא ]יוצר סרים וצבאומ קודש[ וישלאצ‬
‫שהם‬
‫צה‬ ‫של שבועות‬
‫ופחדו ןךעדו מרעמים כבירים‪ .‬ופתחו וענו‬
‫כל היצורים‪ .‬יי עז רעמו להן^ןשפטים‬
‫ןשרים'‪ :‬״׳ ‪.‬וישמחו כל העם‪ .‬ב^מדת‬
‫אמרי נעם‪ .‬ונתמנה ציר רעם‪ .‬בבד משה‬
‫‪$‬ן דוהר אל ה ע ם ‪:‬‬ ‫ז‬

‫כוונת הפייטן לזכור כל עשרת הדברות‪ ,‬וערם כל דבור יודיע קווצות‬

‫מלתלי דיני* בשתי בתים ‪ .‬והקדים בפסוק וירד משה ‪ .‬ומתוק וידבר אלקים‬
‫ובו כלל שנח כוללת עשרת הדברות ‪ .‬וקווצת הדינים הזכירם כל דבור ודבור‬
‫בבתים ונסרוזות באל״ף בי״ת ובסשר״ק בראשי תיבות החרוזות ‪ .‬ובסוף הדברות‬
‫סתום שמו שמעון ב״ר יצסק סז״ק ‪x‬‬
‫ל!״ ובכן וירד משה מן ההר אל הןגכ ‪:‬‬
‫מיוסד ע פ א״ב‬

‫אלוף מהבל בהוד אפודים• מדיו גלילי‬

‫זהב _עמודי ם‪ .‬גרון ענוק לשון י למודים •‬ ‫ז‬
‫ז‬
‫‪:‬‬

‫דברים‬
‫מטה לד‬ ‫בית לוי‬
‫צגאוםי ]ש»י» י י‪ ° » ] 1‬י י [ יי' י»״ש שהם נקראים צבאות קודש ]עונים‬ ‫י‬
‫י‬

‫ואומרים‪ .‬ערם נשמע אנו שומעים[‬ ‫ויסיל » » ״ ‪ f «},‬״‪J‬״•‬

‫^ ‪ ^ p j ^ j‬שהקדימו נעשה לנשמע ]ישמעו מפיו[‬ ‫"*‪T‬‬
‫של הקב״ה ]משרת הדברים[‪:‬‬ ‫וימ שכמו לסבול ]בלאטים מט טו[ ‪:‬‬
‫] א » ל ״ [ מלטיז י י א » י לי « ]ייקלא ‪ t‬א ‪ 7‬ו ן ש ]מםובל[ משה שהיה מלומד‬
‫‪f‬‬ ‫ח‬

‫י ושר ההורה‪ .‬ירד מו ההר‬ ‫‪°‬‬ ‫י‬ ‫ע‬

‫״‪1‬‬‫ס‬ ‫א ל‬ ‫ה‬
‫ומש״ה י‬
‫ה‬ ‫מ ‪ 5‬ז ה‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה י‬

‫מסובצ בתורם ובמצות ובעורס העם‪.‬‬ ‫•‬

‫) י ש‬ ‫ן ז מ‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ן ש מ ו ה ל‪ 7‬נ ן ל‬ ‫‪ r‬ןגן‬ ‫‪B‬‬ ‫‪m‬‬

‫הפייטן !בידיו גלילי זהב[ אלו הלוםוס ‪] :‬בהוד אפודים[ וקרני ההוד היו‬
‫! ג ל ו ן עמק[ עש״ס י״נקי׳ לגלגלוסין ]משלי א מתוקנים ואפורים גו‪] .‬בידיו גלילי‬
‫זהב חמודים[ ובידיו הלוסומ שכתוב‬ ‫י[‬
‫בהם עשרת הדברות החמודים מזהב וכס דומים לגלילים לפי שמגלגלות‬
‫טובות בעולם )עכשיו מתסיל הפייען לספר מעלת התורה ושבחה( ]גרון‬
‫נגנוק לשון למודים[ הסורה שהיא לשון צם הראד ללמד‪ .‬הוא כענק‬
‫של‬
‫מעשה ארנ‬
‫) א ל ו ף מסוגל וכוי( מוסב מל )וילל מטה( ואמל עליו שהוא אלין> ושל מסוגל ועמוס‬
‫באפולי הול‪ .‬וילמוז לקלני הול שזכה גקנלס הסולמ‪ .‬והפייטן הפס לטון הכסוג‬
‫אלופינו מסוגלים )סהלים קמ״ד י״ל( ללמז מת מס שאלזיל בלכום ח יז אלומינו ג ס ו מ‬
‫ומסוגלים במצוס‪ .‬וי״מ )אלוף מסוגל( זה הקניה שנמלא אלוף גמולי‪ .‬והוא היה מסוגל‬
‫*שגסום במסן סולם‪ .‬וי״מ )אלוף( ל׳ קצין מלשון אלופי שמיל הל*לי‪ .‬וי״מ )מסוגל( כי‬
‫האלוף נקיא »סונל מל שהקטנים נשמעים לו וסובלים מולו‪) :‬ביליו גלילי זהב( וי״מ מס‬
‫הגג‬
 ‫סדר ליום שני‬
‫רבדים ךבוךים באופן שקודים‪ .‬ונטולים‬
‫לשלש משקים נחמדים'‪ .‬ובפחות שבכלים‬
‫נשארים ועומדים'‪ .‬זונחים י הגבה‪/‬וממוך‬ ‫‪1‬‬

‫יורדים‪ .‬חיים ורפאות למוצאיחם מעמידים‪.‬‬

‫טיהר בעליל י שבעתלם "מנקדים • יקדים‬
‫מזהב ומפנינים נחמדים‪ .‬כל מפצים לננדם‬
‫ממה לוי^‬ ‫בית לוי‬
‫וגלין ]לכלים‬ ‫לצואה‬ ‫עלי זהב‬ ‫םל‬ ‫ןלנלי׳ לטל׳׳[ ל׳ לני לניל על אופניו‬ ‫[‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫לבולים[ על אופניה מסודל על הקוני‬ ‫]שם ? " ‪ ' P J l‬׳ ‪ . I‬ל ז ל י»יי‪.‬‬
‫על‬ ‫ס‬ ‫שי‬ ‫‪B‬‬ ‫‪: ,7‬‬ ‫י‬

‫י‬ ‫«^«״‪r‬‬ ‫ו^**י‬ ‫ללסיחי ]שם ס ל ל [ ‪] :‬כאופן[ מלשון אופ‬

‫נמהלים‬ ‫ובסיסו ]כאופן שקולים[‬ ‫' ‪;,‬‬ ‫"‬
‫‪ 5 3‬ל‬ ‫'‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫‪},‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫]‬ ‫כ ה [‬
‫‪1‬‬
‫י‬ ‫| ש מ ו מ‬ ‫מרכ‪3‬ומ‬

‫כאופן הממסל לסבב ]המשולים לשלש‬ ‫כוי[ עש״ה ושפל לוח יסמן כבול ]משלי‬
‫משקים נשמדים[ והס מ י ם ‪ .‬ומלב‬ ‫כט » [ ‪] :‬חיים ולמאוס ל י [ עש״ה כי‬ ‫כו‬

‫נשמריג‬ ‫שבכלים‬ ‫]וכפסוס‬ ‫ויין‪.‬‬ ‫יי י?‪£‬‬ ‫חיים מ‪ 0‬למוצאיהם יל ל‬

‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫כ‬

‫מ‬ ‫י־־‪-‬י‬ ‫‪V‬‬‫‪,.JS^^JLMS‬־|־‪0‬‬ ‫‪,4‬‬

‫ס ‪3‬‬ ‫ז‬ ‫כללי‬ ‫או‬ ‫בכלי כס‪1‬‬ ‫ג' משקין‬ ‫לאלץ מזוקק שבעמי׳ ]סהל" י ג ז[ ‪] :‬יקל"‬

‫מ‬‫‪-‬‬ ‫לב ואלו בכלי‬

‫מ‬ ‫יסריסו לזמן‬ ‫ל‬
‫'׳‬
‫נ‬ ‫י‬ ‫י פ י י נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫מזהג יי׳[ ע ש ״ ה 'יוי‬
‫ל‪2‬‬ ‫יעמלו‬ ‫שבכלים‬ ‫שסם הססוחין‬ ‫‪^ •[ V‬י״‬ ‫‪,‬‬
‫ספלי׳ לא ישלו בה ]משלי‬
‫׳*״׳י כזמן‬ ‫‪v‬‬
‫׳״״י ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫י ל‬
‫ש ‪0‬‬ ‫כ ס‬ ‫נ מ ח‬ ‫י לק‬
‫) ן ן ג‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫כ מ ״ ש‬ ‫) ן ן נ‬

‫מתקיימים ל‪{,‬‬ ‫ל״ת‬ ‫אין‬ ‫ל ב ‪ .‬כך‬ ‫]‬ ‫נ‬

‫ג‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬

‫בחגלין ולא בנסי ה מ ס ‪ .‬נ״א בשסליס‬

‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫הגבוה[‬ ‫]ז׳ינסים‬ ‫מללון‬ ‫משקז למקום‬ ‫איזה‬ ‫ונמוכים ‪ .‬גם כשתשפין‬
‫גק<‬ ‫אס‬ ‫עוזבת‬ ‫]ולנמוך יולדים[ כך התורה‬ ‫ועוזבים המקום גבוה‬ ‫זונסים‬
‫תורה צלופיס‬ ‫לנרי‬ ‫שבעמים[‬ ‫בעליל‬ ‫]עוהל‬ ‫בשפלים‪.‬‬ ‫ומסקיימת‬ ‫הלופ‬
‫כנקול‬ ‫]מנוקדים[‬ ‫והם‬ ‫לבום‬ ‫פעמי״‬ ‫השמש‬ ‫לעיני‬ ‫וגלוים‬ ‫סיג‬ ‫מכל‬
‫ביי‬ ‫תולה מבללה‬ ‫כך דבלי‬ ‫ללנל בהבמנתו‪.‬‬ ‫בין דבל‬ ‫מבדיל‬ ‫הזה שהוא‬
‫דגלי‬ ‫יוקדים[‬ ‫‪ .‬וכאש‬ ‫כר‬ ‫לנוהור‪] .‬יקלים‬ ‫עמא‬ ‫בין‬ ‫להסר‬ ‫איסול‬
‫סוכה‬

‫מעשה ארג‬
‫םגל הזה יש בין גל לגל כמה גלים קטנים כן בין לוס ללוח כמה לקלוקים ונקילוס ‪5‬‬
‫ןל‬

‫פזלה‪) :‬סמודיס( ואל״ג )עמוליס( וכן מצא הלזה׳׳ה בכ״י וירמוז לשני לומוס אבנים ש‬
‫ה י ן‬

‫לומים לשני גלילי ממולים‪) :‬שקוליס( וי״מ מצוילים מלי משוקלים כפסודה ופלחיה ‪.‬‬
‫)המשולי' לשליש משלןים( ט״ל שאלז״ל במק׳ סעניס ח ז׳ אלחב״א למה נמשלו‬
‫ס‬‫מולה למים לכס׳ ג הוי כל למא לכי למים לומל ל ן מה מים מניחים מקום גבוה והולכי‬
‫ל‬‫למקום נמון‪ .‬אף יללי סילה אין מסקיימים אלא במי שלעסו שפל‪.‬ואמל ל׳ אושעיא למה נמשו‬
‫לבלי םולה לגי משקים הללו גמיםוניין ובחלב מים םנאמל הוי כל צמא לכן למים‪' :‬ין שנ׳הביאנ*‬
‫&ל נים היין‪.‬לבש וחלב שנא׳ לנש והלב סחס לשינן( לומל לן מה שלש? משקים הללו אין מסק״עיס‬
‫אלא בפחים שבכלים ‪.‬אף לבלי םולהאין מהקיימיםאצא במי שדעסו שפלה וכוי‪ .‬וע״ל יאיסא‬
‫במסי סעניס אמלה לי' בלם־ה לקיסל לל״י בן םנניא סכמה מפואלה בכלי מכועל וין*‬
‫ל י ל ( י״מ ז ן ונקי כנעלל היא כול שצולפים נו כסף( כן הלגלים )שנעסיס‬ ‫)•‬ ‫‪3‬ע‬ ‫טוהכ‬

‫מטקלים( שפעמים לבים מנוקליס ונכסבים בסולה‪ .‬ושנעסים הוא לשון הלנה כמ״שהלאב״ע‬
‫בפסוק‬
‫צו‬ ‫של שבועוח‬
‫‪ 5‬ל נמדדים‪ .‬לקח טוב ומוסר מנידים‪©.‬וזק‬
‫ומרפא‪.‬לעצמות וגידים‪ ,‬נתונים מאש ולאש‬
‫יוקדים‪ .‬סם חייםלבחם מחככךם‪ .‬עוןביחם‬
‫עמבים ןחובקיהם מכבדים‪ .‬פלפולם בשליש‬
‫משרה מוזלמדים •י צורפיהם מושיבים' בין‬
‫נדירים י‪ .‬״׳ קוניהם לחיי עולם עתידים‪ .‬רב‬
‫טוב הצפון לחסידים‪ .‬שומריהם יצלו מכל‬
‫פחדים‪ .‬תומכיהם מאשרים ובוזיהם מלפדים‪:‬‬
‫מר פדים לפידים וברקים נוגהים‪-‬בהחו קור עיז מעןמי גבהים‪:‬‬
‫ס וידבר אלהים ‪:‬‬ ‫;ז‬

‫חחתיוח‬
‫שטת לוי‬ ‫בית לוי‬
‫בגיהנם‬ ‫הלש פיס‬ ‫הולה שולפים אס‬ ‫‪] : [1‬משק ומרפא צמצמום וגידים[ כמ״ש‬

‫אומה‪.‬עיזביהם «‪$m‬‬ ‫מקיימים‬ ‫ל שאינם‬ ‫ע‬ ‫»‬ ‫™‬ ‫‪* %‬‬ ‫‪J‬‬
‫עי שעוזב אס לבלי‪:‬ם הס עוזבים‬ ‫ש‬‫‪] 7 [ 5‬וכאש יוקד׳׳[ כמ״ש הלא לבלי כ א‬
‫אומו ג י כ ‪ .‬כמ״ש לזיל אס מעז גג*‬ ‫]׳למיס כג כ מ [ ‪] :‬סס סיים[ שנא׳ עץ סיים‬
‫יום יומיס אעזבך ‪] .‬ושובקיהס[ מי‬ ‫היא ]משלי ג [ ‪] :‬ומיבק־הם מכבלי׳[ כמ״ש‬
‫הם‬ ‫שמפנק לבלי הולה ומאהב אומם‬ ‫‪ffil‬‬ ‫‪JS7«? i°5S‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪V‬‬ ‫*‬
‫וי\יזי\« יי»\«•‬ ‫וייי״ייי־ח י*י״י‬ ‫י״י•‬ ‫זמן מלשון אמלס ה׳ צלופה ]סהל״ ים ‪• l‬‬
‫‪w‬‬

‫]מכבדם[ אומו ןפצפ צס בשלש‬ ‫ג״כ‬ ‫ס י ‪: 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫] מ ש ל‬ ‫‪b37‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫נגיל‪J‬‬ ‫כ מ ו‬ ‫״״‬ ‫‪B‬‬ ‫״ [‬ ‫^‬ ‫] ג ג‬

‫]לב נווב הצפין[ עש׳יס מה לב טונך אשל משלה ממלמלים[ כי בשלס משלם‬
‫צפנם לילאין ]סהלי׳ לא כ[‪] :‬שומריהם מדות הסולה נדלשס ]צורפיהם[ מי‬
‫יוצלו כף[ כמ״ש ש ו ץ מצוה לא י ף י " שמצרים מ ל י מולה ומבלל ומלבן‬
‫האמס^ם ]מושיבין אומו ]בין נגידים[‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫]‬ ‫^‬ ‫‪£‬‬ ‫&‬ ‫מ‬

‫ושלים‪] .‬קוניהם כר[ הקונים דבלי‬ ‫סססיום‬

‫םולה הם מוכנים לשיי העולם הגא וילשו ]רב סיב הצפין לפסילים‪.‬‬
‫סומכיהם[ ןהמומך לגלי חולה גגלרים וסייגים ]מאשליה[ הס משגסים אומו‪.‬‬
‫]ובוזיהס מלפדים[ והמבזה לברי מולה נילין בגיהינס‪ .‬שמבערים אוסס שם‬
‫בלפיל אש ן‬
‫]לפילים[ הלסילי׳ היו מלפלים‪] .‬ובלקים[ היו ]נוגסים[ בעפ‬ ‫מלפדים‬
‫ממן‬
‫סעשח ארג‬
‫בפסיק שבטס־ם ייזוקקים‪) :‬שבעחים( י״מ שהוא כמאן לאמר שנעה ספל* סולוס )פי׳ שפי‬
‫רסי בנסיע האלח ספל בפני עצינו היא והמצא שספל גמדנל הוא נחשנ לגי ספלים( )שנס‬
‫קנח( וזהו מנוקדים שפעמו מסומנים‪) :‬סס ם״ס( י׳׳מ ע״ל שאלז״ל בפ״ס לקדושין מאן געי‬
‫סמא לסייא‪ .‬א״ל נצול לשונן מלע כף וז״ש הפייטן‪) .‬לנסם מםכנדים(‪:‬‬
 ‫סדר ליום ‪#‬ני‬
‫ע״פ תשר ק‬

‫תחתיות ארץ כד‪3‬ג נמפוים‪ ,‬שחו גכעית‬

‫עורם המצוקים‪ .‬רבו‪.‬רעמים וג‪3‬רו זקים ‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫מולי קולות מקזנים וחזקים‪ .‬צ‪$‬צוף הדבור‬

‫בנצוצי ברקים‪ .‬פטיש‪$‬פוצץ סלעי!;היקים‪,‬‬
‫עורף אחת ושתים מ ת ח ז י ם ‪ .‬סוד‪ .‬יראים‬
‫ומשפטים צדיקים•י נותני הול שופר‬
‫מתחזקים‬
‫בית לוי‬ ‫מטה לוי‬
‫תחתיות כ ו ׳ מ ש ״ ה הרים כלמג •נמק‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״מ ש מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ר ן‬ ‫‪3‬ממן‬ ‫]‬ ‫מ ן ר ס‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫מ‬

‫]םהלים צו ה ‪) :‬שסו גנעומ עולם(‬ ‫‪A‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪4‬‬

‫ל״ם ]חנקוק ג ו [ ‪) :‬רעמים( בל״א דונ״כ י‬

‫חחחיות‬
‫‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫ג‬

‫)זיקים( נל״א נלי״ץ‪) :‬רבו רעמים( עש״^‬ ‫ההרים שהם‬ ‫]אלץ[‬

‫יס[‪):‬קולי‬ ‫ירעם מן שמים ה׳ ]סהלים‬ ‫]כלונג‬ ‫האלץ‬ ‫יסודי‬
‫״״‬
‫בסע‬ ‫‪ 0‬נמעסמ‬
‫\‬ ‫}‬ ‫‪J‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪e r&™™"£ &07‬‬ ‫[‬
‫?י ?‬
‫נ מ ?י ס ז‬
‫תולה ‪] .‬שסו גבעות עולם המצוקים[ כמ״ש הלא כה דברי כאש נאום )ה׳ וכפמלג‬
‫יפוצץ סלע( ]ירמיה כג כט[ ושמיש יוא מסבה‬ ‫נכפעו הגבעות הסזקות הקבועות‬
‫ומפוצץ לשון פזור מנין שנייה לחסיימ^‬ ‫ם‬ ‫מימות עולם‪] .‬מולי קולות מ י‬
‫ש ו נ‬

‫רנוס ‪) :‬טורד אסס ושמים מסחלקיס( עג‪«#1‬‬ ‫‪*,v.-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪M H‬‬ ‫‪ r‬״‬ ‫'‬ ‫"‬
‫‪ V‬״‪,‬‬ ‫סנ י ב ( ‪) :‬סוד יראים כר( עש״ה‬ ‫שומעים לפי כוסס‬ ‫שהתנוקת היו‬
‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫]סהלים כה‬ ‫למליעם‬ ‫ליראיו ומיסו‬ ‫וזקני• לפי כסם וסלשי׳ כ״א לפי כסו‬
‫‪U‬‬ ‫ועש״ח םפוסי זהנ במשכיום כסף ]משלי‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ר ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ף‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫צ פ צ ן‬

‫יא[ ‪) :‬כוהני קול שופר מססזקיס( כמ״‪$‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫י י‬ ‫‪L‬‬

‫‪<J‬־״ ‪W‬‬ ‫‪W‬‬

‫ויהי קול השופר הולך וסזק מאת ] ש מ ו מ י ?‬ ‫'‬ ‫כ נ נ ו נ‬

‫ליו נ‬ ‫;‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ג‬
‫ל‬ ‫א י‬
‫י נ‬
‫‪0‬ל מקום‬
‫‪v‬‬
‫יט‬ ‫ברקים[‪ .‬כמו ]פטיש[ אשל היא‬
‫]מפוצץ סלעי׳ נקיקים[ השובל ומפזל הסלעים לנקיקים‪] :‬עולן אסת ושתיס‬
‫מ מסלקים[ כי אנכי ולא יהי״ לך בדבול אסל נאמלו מה שאי אפשל‬
‫לאלם צלבל כן‪] .‬סול ילאים ומשפטים צדיקים[ לצדיקים היו נשמעים רק‬
‫המשסעים ןלילאי ה׳ ולסושבי שמו היו נשמפים גם הסולוס ]המלאכים[‬
‫שהם היו ]נוסני קול שופל[‪ .‬בכל פעם היו ]מססזקיס[ הסך כס של ב״ו‬
‫מססיל‬
‫מעשה ארג‬
‫י״מ ישראל שעמדו למעה מכר סיני‪) :‬כדונג נמקים( נימק‬ ‫תחתיות‬ ‫<‪pt‬‬
‫לבבם כשעוה הנימס‪ .‬בדבור ראשון של אנכי‪) .‬קולי קילוס‬
‫משונים וחזקים( כדאיתא במכילתא ויהי קולות וגלקים וגו• קול קולים משונוש‬
‫זה עזה ‪) .‬וגלקים( בלק משונים זה מזה )צסצוף הדגול( של הקב״ם • וקרא‬
‫אותו בשם צפצוף ‪ .‬כי אינו שייך לבול בהקב״ס שאין לו סה ולשון וכס הדןור‬
‫רק בללן השאלה ‪) .‬פעיש מפוצץ( היה הלגור כאילו יש בו ממשות והוא פמי^‬
‫סשובל כ ף ‪ .‬ופ״ד דאיהא בפלקי דל״ אלעזר פרק מיא‪ .‬ישראל שמעו קולו ‪0‬צ‬
‫הקב״ס וראו אס הקול יוצא מעי הגבולם בבלקים ולעמים כע״ש וכל העם רואו^‬
‫אס‬
‫צז‬ ‫׳של שבועות‬
‫מהחזקים‪ .‬משה ידבר והכל שוחקים‪ .‬לעמו‬
‫הנחיל מדבש מתוקים‪ '.‬כשר אמונת עירם‬
‫זחשוקים‪, .‬ידיעת היכן וישועת מיקים‪ .‬ט;עמי‬
‫חכמה ודעת םפייקים‪ .‬חנם' נתנם גוזר‬
‫ומקים\זכם במתנה לבו'דבקים‪ .‬וכלו‬
‫מחמדים וחכו'ממתקים ‪ .‬השמיע אנכי‬
‫בראש ?דקים‪ .‬ד־דןד בעשותו במי‪.‬םעמוהים‪.‬‬
‫גיבור נגלה ונלחם' במיצוקים‪' .‬בתתו בסיני‬
‫דתות וחקים ‪ ' .‬אזי כרחמן גנלה מעזחקים ‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫מוחקים‬
‫סטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫ומסיים גההשה ‪] .‬לעמו‬ ‫ממסיל בכס‬ ‫»ע[ )כושל( ל• »ז‪0‬ל‪) :‬אמונה י משים כר(‬
‫הכסיל[ לבלי התורה אשל סס ] מ מ ס‬ ‫‪.‬‬ ‫‪? 1‬ףי * ‪5‬‬
‫מ ה‬ ‫ח כ‬
‫?‬
‫י ע י ח‬
‫*‬ ‫נ פ ע ‪0‬‬
‫ז‬
‫‪6‬‬ ‫י ה י ה‬
‫ד‬
‫‪ 5‬ך ‪ ,‬ה‬

‫‪J‬‬
‫‪R‬‬ ‫ולמס ]ישעיה לג ו[‪) :‬סנם נחנה( כמ׳׳ש ולכו‬
‫‪1‬‬

‫מתוקים(‪ .‬גס ששה סלרי מסנה נ״כ‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫‪J‬‬‫מ‬ ‫ו‬ ‫‪f‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫)‪b‬‬

‫מסמלים כו( הואל לאל יס׳ עש״ה מכו נתנו למשה מסיני ]כונל אמונת[‬
‫סלל זלעים ]מהים סשוקיס[ סלל‬ ‫ממסקים‪.‬וכולו מחמדים ]שה״ש ה <״‪) 1‬‬
‫נ מ י ם‬ ‫‪:‬‬

‫‪ ° ' ( ° ' P‬י> ) ? > י ' ל י ' ? מופל ‪] .‬יליעס סוס!־[ סלל נשים‬
‫מצ‬ ‫י מ‬ ‫ם‬ ‫נמצי‬ ‫‪:‬‬ ‫סי‬ ‫ב‬ ‫‪W A‬‬

‫י‬ ‫״!‬ ‫‪J‬‬

‫•מ״ש שסם היו סזהיס כמציתי ארז או הוא ‪1‬‬
‫]יסופת נזיקים[ סלל נזיקין ]נועמי‬ ‫^ •‪o‬‬ ‫לומז^ם‬ ‫‪1‬‬

‫סכמה[ סלל קדשים ‪] .‬ולמס מסיקים[‬ ‫הבלק‬

‫י ס ד ל סהלוס‪] .‬סכם נסנם[ הקב‪-‬ה‬
‫ושהוא ]גוזר ו מ ק י ם ‪ .‬זכם[ הקב״ש ‪ J‬במתנה‪ .‬לבו דבקים[ לישראל הלבקי׳‬
‫» ו ]וכולו מסמלים[ הקב‪-‬ה הוא טלו מהמדים ]וסכו ממתקים[‪ ,‬ומה כועס‬
‫ןהשעיע אנכי בלאש סלקים[ כי ]דרך בעשותו במים עמוקים[ בממ שנגלה‬
‫וכבסול ]ונלסם במצוקים[‬ ‫&ל הים‪ .‬אז ]גבול עלה[ נגלה כגבולמלסמס‬
‫מלסם במצרים הסזקים כמציקי א ל ץ ‪ .‬ואם׳כ ]בתתו בסיני דסוס וסוקים ‪.‬‬
‫משסקיס[ אז נגלה משמים כזקן מלא רממיס וםכמה וראוי‬ ‫אזי כרסמן נגלה‬
‫לישיבה‬
‫מעשה ארג‬
‫'‪6‬ת הקולות ואת הלפידים ‪ .‬ולכשו רז״ל זה הפסיק על שהיה לכל מ ו ר שבעים‬
‫׳פנים ‪) :‬כושל אמונת כ ר ( ע״ד שדרשו רז״ל )שבת ל‪ q‬לא( פ״פ והיה *(מונס‬
‫•פתן וגו״‪ .‬אמונת ס ז ל זלעים כוי ואפ״ה ילאה ה׳ היא אוצרו עכ״ל‪- .‬והלצון‬
‫עכולם נסנו למשה מסיני וכלאיתא !ויקלא לגס ס׳ כ ״ ו ‪ .‬ויש מלבוסינו סולקים‬
‫׳גמל ואומליס ידיעות סוסן וישועת נזיקימ הם יי סללים ‪) .‬והכמה ודפת‬
‫קאי מל כל הששה ס מ י ם שיש גכס סכמה ודעת מי שלומדים‪ .‬והפייק נקע‬
‫‪7‬גרי שניהם ‪) :‬השמיע אנכי *ראש פלקים( על דלן‪-‬שאמלו לז״ל וסובא‬
‫ברש״י‬ ‫‪M .Hi)1‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫סדר ליום שני‬
‫משחקים הביגןח ‪ . r?p?1‬להטמעת לעס ?מהיף‬
‫י יי' אנכי' יי י אלהקל‪:‬‬
‫׳ ׳‬ ‫״•־‬ ‫*‬ ‫מיוסי ע פ אב‬
‫ודלתים‬
‫‪v‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬

‫ארץ עשיתי ואדם בראתי‪3 .‬ךיח‬ ‫ז‬

‫לים ש^תי‪ .‬גליתי שחר וגשףיובקר ציי‪0‬י•‬

‫ךרןי לחזיז קולות פל^תי‪ .‬האור וחחשןד‬
‫במקומם שב^תי• ןהאךץ ומלואה ל‪5‬בוךי‬
‫;צךתי! זריחת מזרות בעתם הוצאתי ‪ .‬סקות‬
‫שמים ואךץ מ‪#‬טרם שסתי ‪ .‬טו‪5‬לי‪#‬קר‬
‫בית לויבשטף‬ ‫סטה לוי‬
‫ד‬ ‫ליסיבה וכלי שלא יאמרו שסי לשייומ הברקת נגהין( כמ׳׳גז לנוגה ברק ח נ י ה‬
‫)הנקות ג י א ( ‪] .‬כמיהד( ל' משח‬ ‫י‬
‫והאוה כמו כמה לן בשרי)םהל״קג ב(‪:‬‬ ‫ה ן ‪ .‬לכן אמל לבול לאסון אנכי הי‬
‫אנכ•‬ ‫"‬‫ה‬
‫א ך ץ משיה• ואדם י א ‪[ * °‬‬
‫ע ש‬ ‫נ‬ ‫אלהין אשל הוצאתיך מארז מצליס‬
‫)יש «‬ ‫ע‬ ‫י עשימי יילז י א י‪ °‬על*ה י‬
‫א פ י‬ ‫ג‬
‫ואנ• אני הוא אשל נגליתי על ה י ם ‪:‬‬
‫מה ינ( ‪[ :‬נריח ודלסיס לים שממי[ כמ״‪/‬ןן‬
‫וישן בזלסם ים וגר‪ .‬וכסינ שם ואש»‬
‫]הבלקה נגהיך[ משמים‬ ‫משחקים‬
‫שלך‬ ‫שצסס ניגס ואיד‬
‫ם‬

‫נריח ודלהים )איוב לח י ( ‪] :‬גיליתי שסל‬

‫ט׳[ עש״ה עושה שמל עיפה )עמוס ל י (‬
‫ג‬ ‫לעם כמיהך[‬ ‫]והשמעת‬ ‫כגלקים‬
‫]אנכי ה׳ ועש״ה המימין צויס בוקל ׳לעס השסל מקומו‬ ‫והשמעת לישלאל םשוקיך‬
‫)איוב לח ע ( ‪] :‬לרן לחזיז קוליס פלנםי[‬
‫אלהיך ‪:‬‬
‫עש״ה מי פלג לשטף סעלה זללן לסזיז קולון!‬
‫)שם פ׳ כה( ומ‪/‬יז כן יקרא הענן‪] .‬פלגשי[‬ ‫לים‬ ‫וללתים‬ ‫]כוי‪ .‬בליס‬ ‫ארץ‬
‫•י שמתי[ א‪ q‬שהים הוא גבוה ל׳ חלוקה‪] :‬האול והחשן במקומם שכנסי[‬
‫עש״ה איזה הדרן יםכ‪ p‬לול והישן איזלן‬ ‫מכל העולם וגם גליו מעשיי עכ״ז‬
‫עקימ־ ]ז ליחס מזלום כוי[ כמ״ש הסוציא מזלו©‬
‫בל יענול להצ^ כעולם כי גבול בעסו )שם סי לנ( ומזטס פ״ מזלוס ‪:‬‬
‫]משטרם[ ל' שיטל וממשלה כמו אם םשים‬ ‫שמתי ליס וגזלתי עליו בל יעביל‬
‫[‬ ‫)‬ ‫]טופלי שקל‬
‫וללתים‬ ‫גייסל ג ( ‪:‬‬
‫לום מ׳‬
‫שמתי‪ 3‬ש‬
‫משעלו ‪p b‬‬
‫הנכיל‪ .‬כאלו‬
‫לול‬
‫גליתי‬
‫ונסן>[ ‪- -‬‬
‫״‬ ‫שסל‬ ‫]גליתי‬ ‫סגולים‬
‫נש‪ . q‬הוא נקולס ססלת הלילה ונקידת תסלת היום‪ .‬גם גליתי שסר ש‪:‬וא‬
‫םיכ‪ q‬אסר נקילס נש‪ q‬לילה‪ .‬ואז נקרא עמול השסל‪] .‬ובוקר צויתי[‬
‫וצויסי להאיל הביקל לעולם‪ .‬שהוא אסל ש‪:‬גלס עמול סשסל וסאיל‬
‫ש‬‫ע‬ ‫הבאים‬ ‫םמזרס ]לרך לסזיז קולות פלגתי[ חלקתי קולות הלעמי׳‬
‫העננים לכל קול וקול יש לו שביל בפני עצמו‪ .‬ואם שנים הולכים בשביל‬
‫אסל אין הגליות סובלות אס הקול ) ל ש י י ( ‪] :‬האול וססושך במקומם‬
‫שכנס•[ גלילה שיכן האול במקומו שעשיתי לו‪ .‬וביום שוכן הנדשך בעקום‬
‫שעשיתי ל ו ‪] :‬םקו־ ש ז י וארץ משערי שמתי[ שמתי ממשלתם שלסקי שמיס‬ ‫‪,‬‬

‫וארץ‪ .‬לול המבול‪ .‬שהיו ]עופלי שקל ‪ [ q w‬מ י המבול ]פאבלס׳ &ותס‬
‫יורדי‬
‫צח‬ ‫של <טבועוח‬
‫‪ c $ # $‬האבךתי• יוךדיהקןגהלעונם בללר;י‪.‬‬
‫בךךלעמר ועוזריו הביתי‪' .‬לע‪9‬ק ^וה לילה‬
‫ז‬

‫חלקתי‪' .‬מוריה עקדת יחיד ראיתי‪ .‬נדר נדרתי‬

‫בי נשבעתי' שר אל מלאך בןןןרו לדהי‪.‬‬ ‫ז‬

‫‪.‬עמו מדבר לרודפו' הזהרתי‪ .‬פתרוסיםב^שר‬

‫מכות מחצתי‪ .‬צבאותיכם נעצם היום גאלתי‪.‬‬
‫קרעתי‪/‬ים פוף ןאלעים הגברתי‪ .‬ראיתם‬
‫בעיניכם אשר עשיתי‪ .‬שדדתי מ ג ב וחילו‬ ‫ז‬

‫‪9‬חלק‪1‬תי\שבת קךשל?ם תחלתי‪ .‬תךגלהי‬ ‫ז‬

‫ובכנפי‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫]יולדי בקעה[ לול הפלגה ]לשונם‬ ‫דור המבול‪] :‬יורדי בקמה[ דור הפלגה עש״ה‬
‫וימצאו בקעה )בלאכיס יא ב( ‪ :‬ן לכונס‬
‫שוס לילה סלקסי[‬ ‫בללסי ‪ :‬לעמק‬
‫בללה׳[ כמ׳׳ש כי שם בלל ה׳ )שם יי ‪0‬׳(‪:‬‬
‫סלקתי אס הלילה לאבלהם‪ .‬בחצות‬ ‫ןלעמק ‪8‬וה נר[ כמ״ש ויסלק טליהס לילה‬
‫סלאסון נפסס לו נ ס ‪ .‬וסציו השני‬ ‫)שם •ד טו( ‪] :‬בי נכבעמ׳[ ל׳׳ה ן שם כב‬
‫נשמל וגא לו לסצוס לילה של מצרים‬ ‫סז( ‪ r‬לשל אל מלאן[ כמ״ש ‪1‬ישר לול מ ל י ן‬
‫ויוכל לו )הושע יג ה( ‪] :‬עמו מלנל[ עש״ה‬
‫)רס״י( ‪] :‬פקדת יסיל[ מקלס יצםק‪:‬‬
‫השמל לן מדנל עם •עקב ונר )נללשיה לא‬
‫]סל אל מלאך[ יעקב שנמשה של אל‬ ‫כד( ‪J :‬לרדפו[ לומז ללגן עש׳׳ה וילדוף‬
‫המלאך ]בעזרו הייתי‪ .‬עמו מלבל‬ ‫לחליו )שם פ' כג( ‪) :‬פהלוהיס[ מצרים‬
‫לרודפו הזכרתי[ בעת שרדף לבן אסריו‬ ‫שנאמל ומצלים ילל אס לולים ואס טנמים‬
‫ו ג ר ואס פסיוסיס )שם » יג י ד ( ‪] :‬מחצסין‬
‫הזהלתי מלבל עם יעקב מעוב עד‬ ‫ל' הכאה ולצוץ כמו מחצסי ואני אלפא)לברי׳‬
‫ר ע ‪] :‬פסריסים[ מצרים ]געשל מכו׳‬ ‫לב לט( ‪] :‬מזנב[ עמלק מש״ה ויזנב בן כל‬
‫מםצסי[ אוחם‪] :‬שדדמי מזנב[ הסלמסי‬ ‫הנחשלים אחל‪-‬ן )דבלים כה •ס(‪] :‬וחילו‬
‫אס עמלק שהיה םוחך מיצוה ישראל‬ ‫החלשה׳[ עש״ה ויחלוש יהישע אמ ממלק ואס‬
‫עמו )שמוס יז יג( ‪] :‬הלגלסי[ עש״ה ואנכי‬
‫וזורק כלפי מעלה‪] :‬תרגלתי[ נסתי‬ ‫סרגל ס׳‬
‫לכם‬
‫מעשה ארג‬
‫בלש״י ע״ס אנכי ה׳ אלכיך ‪ :‬שנגלה בים כגבול מלםמה וכר עיין במטה ל ו י ‪.‬‬
‫אלז״ל י ו ס י לאתה שפסה על כיס מהנניאים סנאמל זס אלי ]סמוס סו ב[‬
‫ל‪-‬ל שהיו מראין באצבע‪] :‬ובכנפי נסר כ‪ [ :‬פ״ד שאמרו לז״ל ע־פ ואשא‬
‫‪,‬‬

‫אסכם וגוי‪ .‬הנשר הזה אינו נוסא אס גוזליו בין רגליו כשאל מופות שמשסילי׳‬
‫מסיסחם ומחיילאיס יוחל מהעופיס דשכיסיס לעוף עליהם‪ .‬מסגע רע של בני‬
‫ל‪1‬לם‪ .‬אבל הנשר הוא מגביה עסיפחו על כל העיסות ואינו מהיירא לק מבני‬
‫אלם לכן נישא אוסו על כנפיו‪ ,‬ואומר מוטב יכנש הסץ בימשיכנס ב מ י ‪ .‬כך‬
‫פשה הקב״ה לדוגמא בהיקף עננים שהיו מקבלים סצים ואבני בליסטראות של‬
‫המצרים‬
 ‫ס ד ר ליומ <טני‬

‫נשאתי‪ .‬תקף שלש מתנות ?‪DP‬‬ ‫ו?כנפי‬

‫י‬ ‫נתתי‪ ':‬י‬ ‫ז‬

‫‪• T T‬‬

‫;נחתי לף חוכחוח מוסרים‪ .‬העמד לבל חטה אישורים‬

‫״ ' י י לא יהיה לה אלודם אחרים‬ ‫‪:‬‬

‫העתועים המה מוסר חבלים‪ .‬שחר אין קשו‬

‫•ןלא מועילים‪ .‬רוךפים אחריהם לבם התולים‪.‬‬
‫קצף מוסיפים ודומה מגדילים‪ .‬צורת סקןה‬
‫ולבנה נוטלים‪ .‬פ^שי עב ןת‪5‬נית מזלים‪.‬‬ ‫ז‬

‫‪.‬עצבים בתבונם מעשה כשילים‪ .‬םוןךים‬

‫להם ואליהם מתפללים‪ .‬נושנים להם בבור‬
‫\הלולם‪.‬־משתחוים למו ו מ ע ל ת ם ש^ליס‬
‫ם‬ ‫• ל א ו י ב ו ללבם ואינם משבילים‪ .‬כי‪.‬ירארן‬
‫פגרים אמללים‪ .‬יצעקו אליהם ןאינס נצולים‪,‬‬
‫טחו עיניהם ולבותם סכלים‪• .‬חוכים ישועה‬
‫מאטים ואלילים‪ .‬ןנוחים העובים לקוצים‬
‫וגלולים‬
‫* ׳ ת לזי‬ ‫׳ממה לוי‬
‫ןיבלכפ‪.‬‬ ‫)הושע יא ג> ‪:‬‬ ‫סלגלהי לאפלים‬ ‫מוג המלגיל אתכם‬ ‫צכם עשה מנהיג‬

‫יי"‬ ‫"**‪» ™?XlXvJ‬ל‬ ‫י*‬ ‫גנסמ? ]היקף שלש מהנות לכם נחמי[‬
‫‪.‬‬ ‫‪ n T O H‬מוסלים נו[ »ש״ה ייייסל ה׳‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫א י ם‬
‫'‬ ‫נ נ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ג‬

‫הוכחות‬
‫‪ 5‬נ‬

‫אלפמאס ואל שקוץ גפוכססי )יישל‪.‬‬ ‫מוכסוס‬ ‫׳]מוסלים[ ‪.‬‬

‫ג י א ( ‪ ] :‬ל ג ל ס מ ה אשילץ[ מש״ה וסן‪,‬‬ ‫המוסר ‪1‬השמר לגל סעה‬
‫לשולים מני *לחן )מפצים מל ימ( •‬
‫;‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫י ן ן ן ה‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫אשולי^‬
‫כוי‪:‬‬ ‫הדרך סישל‪ .‬־]לא יכיה‬
‫־אמסי‬
‫פעשהאמ‬
‫]מוקף שלשה מס&וס[ י״מ יפסל סולם וכמר נהמה מ ס ר מ ל כ י ש ‪.‬‬ ‫׳המצרים‪:‬‬
‫ר״מ מן וגאל וענגי מ ו ל ‪:‬‬
 ‫‪ .‬צט‬ ‫על שבועות‬
‫ובולים‪ .‬ןחלק‪:‬עקב יוצר הכל אל אלים‪.‬‬
‫סמון מ‪:‬ם נווזן ונשיאים עולים‪ .‬רבה מקים‬
‫ועצתו!שלים‪ .‬גוער בים ויהמו ג ל י ם ‪1 3‬‬
‫‪ 10W‬י^נדי־ר ך׳יו מ ס ל ם ‪ .‬י אויביכם _ייל‪9‬‬
‫חללים חללים‪:‬‬
‫״ חללים אפיל כל שוכחי השם• השמד פן חכשל וחא׳שס‪.‬‬
‫ח׳ לא תשא אתישם‪:‬‬
‫ז‬

‫אמתי ‪#‬מו הספדש נשבעים‪ .‬בו נוסת‬

‫^ךצות ונטעו ךק‪:‬עים‪?' .‬בולות אךץ ורוחות‬
‫כךבעים‪ .‬דבקו בחותמו'היות נקבעים; הץבר‬
‫‪.‬על הים ונעעזה בקיעים‪ .‬ועל המים אל הכבוד‬
‫הרעים‪ .‬זכר קדשו בו ירוצו נושעים‪ .‬חוצב‬
‫להבות ומפוצץ "סלעים'?וחור עינים מךאות‪.‬‬
‫רעים ‪.‬‬ ‫י‬ ‫׳‬
‫מטה לוי‬ ‫נ י ת לוי‬
‫]שמו סמפמ־ש בשמשם[ צא*‬ ‫אמתו‬ ‫״ י׳י‬
‫ל‬ ‫ע‬ ‫פ מ‬
‫י ‪(°‬‬ ‫מ ‪,‬‬
‫ו ע ל * ‪ °‬אל‬
‫ה‬ ‫ה ג ג י י‬ ‫המ‬

‫משא אם שמו האמיקו המפולג!‬ ‫ל י *‬ ‫‪v‬‬ ‫* "* ‪(°‬‬

‫‪30‬‬
‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫י ד‬
‫‪ ,‬׳‬
‫ה י‬
‫ז‬
‫ג‬ ‫ה מ י ם‬ ‫מ צ‬
‫י‬
‫ה‬

‫!*י‪-‬ייייי•‬ ‫יי•*‬ ‫י‪-‬י‬ ‫>‪.‬ייי«•‬ ‫פגו( ‪ ] :‬ז כ י קדשו כ ר [ כמ‪-‬״ש מגדול ט ״ פ ‪0‬‬
‫ס בכצג הפנויים‬ ‫שמוה‪.:‬‬ ‫שנעים‬ ‫)מםל״יםי(‪] :‬מסור‬ ‫ס• ‪1‬ו יייז‬
‫אכ^ל ציגמעי‪ ] .‬ג ו [‬ ‫המוחים אמו»ם•‬ ‫)סבקוק‬ ‫פוי[ כמ״ש וומוכ מינים מ‪3‬צוס ‪1‬כמ‬
‫באומו שם ]נוסלו אלצום ונוטעו‬ ‫א(‬
‫רקיעים( לכן סיזהל שלא סשבנו לשקר ]ולוסומ ממגעים[ וארגע יושם־‬
‫העולם‪] .‬לובקו בשומעו היומ נקבעים[ כולם הוקבעו ולובקו בסוסמי שהי*‬
‫א מ מ ‪ .‬כי ג ו ססס מעשה בלאש״‪ .‬שנאמל בלא אלהיס לעשות ס״ס אםת‬
‫]הוזכל מל הים[ שמו האמיסי הוזכל מל הים ]ונעשה בקיעים[ ויבקעו העי•‬
‫יצוריו‬
‫מעשה ארג‬
‫שעו המעורש נשבעים[ לאו דווקא שבעים נקע דהא ע ״ * הם והאי׳‬ ‫אמתי‬
‫לנקיע שבעים משני הסלח‪ .‬כ ן מפורש געסזול דפוס פלאג ואיבו»יוש«‬
‫למה לא סלז ש ס י © ו * ‪ .‬לכן •ש ליישב כוונת הפיוש‪ .‬אעיסי שמו של‪ .‬ח‬
‫אומיום שנקלא לפעמים בלי אלמם ולוגמים ג‪3‬י‪ .‬אלקים ואעפ•• שנכשכ ג״כ‬
‫*אוסיום הוי״ה שעלי׳ נאמר ] » מ ו מ ‪ a‬סי סו[ זס שעי לעלם חס זכר• לדר דל*‬
‫אוסן‬
 ‫סדר ליום עני‬
‫רעים‪ .‬יצוריו בוחן בכל עתים ורגעים‪ .‬כלות‬
‫לחטאים‬ ‫כחמה בו נוטעים להביא‬
‫ופוגעים‪' .‬מפירי חנן ולשכך נשבעים‪.‬‬
‫נלכדים בעונם ובזדונם' נתבעים‪" '.‬שונאי‬
‫תוכחות ומוסר פוךעים‪ .‬עברות יובלו וברגז‬
‫‪:‬‬

‫עזבעים‪ .‬פוקר ‪.‬עון אבות_על שלשים ורבעים‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫צומת לבקרים כל ךישעים‪ .‬חי קנוא ונוקם‬

‫ןקובע קובעים‪ .‬רואה וצופה טובים ורעים‪.‬‬
‫‪#‬מור ןוזוהר מאךר'?נעים‪ .‬תתירא מלשא‬
‫לשוא‪#‬ם תמים רעים‪:‬‬
‫חמים‬
‫בית לו‬ ‫מטה לוי‬
‫א י ג ( ‪] :‬יציריו נוסן כי׳[ עש״ה וסזתלנו‬ ‫]יצוליו ובוסן ככל עיתים ולנעים[‬
‫לניןרים לרגעים סבסננו ]איונ ז י ז ‪.‬‬
‫ח‬
‫כלי ]כלות בסיעה[ לאשל ]נו נסש‪:‬ניס‬
‫)להניא שנר כר( עש״ה ושנר פישעים‬
‫וחטאים ׳סלו ]ישעיה א כמ[‪) :‬ילפילי( לשין‬ ‫מפילי מיק[ של תירה ומילה ]ילשקל‬
‫בטיל כמו ואם מצוסי הסל ]ניולנל עי לא[•‬ ‫כ ו י ‪ .‬נתנעיס[ ליום ה ל י ן ‪] :‬ומושל‬
‫)פילעיס( ג׳׳כ לשין בטול מלי למה םפליש‬ ‫פולעים[ המנעלים אס המוסל ]עברות‬
‫אס העם ]פמוס ה ל [ ‪) :‬עבליס ל י ( לשון‬
‫כעס יקל‪ q‬ועש״ה ליום עבליס יובל ]איוב‬
‫יובלו[ ליום כעש יקצ^ יובאו ]ובלוגז‬
‫כא ל[‪) :‬צומס נר( לשין כפיפה‪ .‬ומש״ס‬ ‫יהיו ]שבעים‪ .‬צומת לבקרים כל‬
‫לבקרים אלתים כל י פ י איז ]סהליס קא‬ ‫לשעים[לשעי ישראל סמסריבץ מיסה‬
‫ס [ ‪) :‬יקוגע קיבמיס( כמ״ש וקבע אפ‬
‫כורת אותם מעע מעע בכל ביקל‬
‫קונמיהם ]משלי כג כג[‪) :‬לואה וצופה כף(‬
‫מש״ה עיני ה׳ צ־פום למיס ומונים ]שם סו׳‬ ‫ו מ ק ל ‪ .‬הוא ]קנוא ונוקם‪ .‬וקונע[‬
‫ב ( ‪) :‬שמול והזהל מאלל פגעים כיי( לענץ‬ ‫סקנ״ס גוזל אס נפש ]קיבעים[ והנוזלים‬
‫שנאמר זאם האלה היוצאה ו ג ו ׳ ‪ .‬ונאה אל‬ ‫אם אפרים ]שמול והזהל מאלל סנעים[‬
‫ביס הגנב ואל ניס הנשבע בשמי לשקר ולנס‬
‫בסין ביסו‪ .‬וכלסו כר ]זנלי• ה ג [ ‪) :‬סמים‬
‫שלא תססייג לקללו ואמרי׳ ופנעי׳‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫למים‬ ‫זכור‬
‫מעשה ארג‬
‫אותן שני שמות מפורשים ‪3‬ע׳ שמוס‪ .‬סי׳ שנים ושבעים‪ .‬הוא שם האמיתי‬
‫שבו קרע משה אס הים וסוא יוצא מן גי פסוקם של ]ויסמ וינא ויע[ הראשון‬
‫והאסלון נקלאים לפניהם והאמצעי נקלא לאסליו וסקוראו בלא קבלה דעו‬
‫בראשו‪ ..‬וכתב הרזה״ה והנה מלבל שפירושו זה לסיק מאל שיאמר שבעים‬
‫במסים שנים ושבעים גם כאן גם לקמן גאזהלש לאשית ]נקרא שמות שכפים‬
‫וכד[ הנס בעל מצל עצמו שאלו כן לא יהיה עוגל על לא תשא כי אם הנשבע‬
‫נשם המיוסל לוקא וגסליא תניא בס״כ ]פ׳ קלושים[ יכול לא יהיו סייבין אלא‬
‫על‬
‫ק‬ ‫של שמעות‬
‫תמים ךעים ךברבפןדשו‪ .‬והזהיר‪.‬על מורא מקדשו‪:‬‬
‫‪:‬ז‬
‫ח׳ זכור את יום השבת לקד^ו‪:‬‬ ‫ז‬

‫••‪-‬׳•‬ ‫— •י‬ ‫•••‬ ‫‪T‬‬ ‫ע פ תשר״ק‬

‫‪ .‬תשלום כל מעש וגמר קןלאכה‪^ .‬בת‬

‫מנוחה וקרויש ברכה כגל לודטיב ולמעט‬
‫סליכה‪ ".‬רןוי לגג" לכבדו כהלכה‪ .‬י צעד‬
‫תחומיו אלפים ללכה י‪' .‬פס;עה גפה בו בלי‬
‫להלכה‪ .‬עחז הכנתו י ב‪#‬שי לערכה ‪.‬‬
‫סעודות‬
‫מטה ל ד‬ ‫בית לוי‬
‫לקלשי[‬ ‫כשנח‬ ‫]אח יום‬ ‫זכור‬ ‫סמים יעיח‬ ‫עש״ה‬
‫ליזקי״ה‬ ‫י&י‬ ‫פ‬
‫‪(°‬‬ ‫י ע ‪,‬‬

‫כי בעת‬ ‫‪:‬‬

‫י‪1‬‬ ‫ל ו‬ ‫א י ו נ‬
‫ל)‬ ‫ע מ‬

‫‪w.L1‬‬ ‫*‪.r-iiA‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪0‬‬ ‫«‬ ‫א״‪.‬‬ ‫נווי מעשה ‪! :‬רגל להשינ[ טש״ה‬ ‫מעש‬
‫וגמל מלאכה[‬ ‫]כל מעש‬ ‫חשלים‬ ‫‪:‬‬ ‫ג (‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫חשיב משבח לגלד )ישע״‬
‫עצמו‬ ‫עצ‬ ‫הקב״ה‬ ‫כתב‬ ‫עונג‬ ‫לשבם‬ ‫וקרים‬ ‫]קרר עונג כוי[ כמ״ש‬
‫שנאי‬ ‫בלכה[‬ ‫וקלוש‬ ‫מנוחה‬ ‫]שבח‬ ‫‪:‬‬
‫לקדוש ה׳ ממגל וכנדחו מעשים דלכיך ) ש ‪( °‬‬
‫‪ -‬ו י ש ״ ״ י•־״ ‪,‬יקדש ‪ ,‬ע ר ן ‪ » qta .‬ל «‬ ‫‪ ^ 5 3‬׳ ^‬
‫הכנ בני יגיעה וציאום עם כ נ זה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪o f‬‬ ‫‪, ,‬‬
‫ן ה כ י נ ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ש ש‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫״ן‬ ‫י ר‬ ‫^‬
‫שבה כלי להלאוס וללמל לישראל שעמלם‬ ‫אשל י‬
‫ביגיעה ובטולח שישבסו ממלאכה‪ .‬ויניסו ב ו ‪ .‬ויקלסו ויברכו מל היין‪.‬‬
‫ככלות ‪] .‬רגל להשיי[ אם הסזקח בלרן לצאמ סוץ‬ ‫וינלכו על שסי‬
‫לתסוס ונזכרת שהוא שית והשמח רגליך בעביל השבת‪] .‬ולמעט הליכה‪.‬‬
‫בשבח ן ]קלוי עינג[ סקלא אח השנת יום עינג ]לכבדו כהלכה‪ .‬צעל תםומיו‬
‫]אלפים ללכה[ לא ילך יותל מאלפים אמס‪.‬‬ ‫ומצפדי ססומיו‬ ‫פסיעות‬
‫נכפל‬
‫מעשה ארנ‬
‫פל שם המיוםל מנין ללבות כל הכנויין כגון שלי צבאות וכל ללמי להון חלמול‬
‫לומל נשמי בכל שמות שיש לי מכיל וכן אימא בשמ״ג בלאוין סימן לל‪-‬ל‬
‫ואולם הפילוש האמיתי והגמל יתבאר עיס מה לאיסא בבמלבל לבה ס׳ י״ל‬
‫וז״ל שנעים שקל מ ג ל שנעים שמות שיש לו להקגיה וכוי עכ״ל ושבעים שמותיו‬
‫יס״ הלא הם כחיבים בפילוש בעל העולים לפ״ בהעלוסך בססי' אשפה לי שבעים‬
‫ע״ש וכולם סואליס ממזים עלי* ית׳ והשם המיוסד אינו מן המכין כי הוא‬
‫סודם ויסודם כלמוס האסל במשפל*‪ .‬וזהו מטעם הפייטן לא השא אס םמו‬
‫האמתי המפולש בשנפים שמות והיינו כל הכנייים הרומזים אליו ית׳ והם‬
‫שבעים בטלם אסול לישבע‪ .‬בו בשמו האמתי נוסלו אלצות וכר וכלאי׳ במסלת‬
‫מנסות ]לן> כט ‪ [3‬ע י ש ‪] :‬פסיעה גסה בו בלי להלכה[ שללז״ל ]שבס דקייג‬
‫פ״ב[ מפסיק וכבלחו מעשוח ללכיך שלא יהא הליכך של סבת כהלוכך של מול‬
‫ומאי היא ססיעה גסה‪ .‬וסלשיי ססיע? גסה היא יומל מאמה‪ .‬ססיעס ניניניס‬
‫אמה‬
‫ד‬

‫סדר ליום שני‬

‫פעורות שלט מצותו‪.‬ערוכה‪ .‬נכפל }לחמו‬
‫לענגה ורכה‪ .‬ממרה נתן בדת וכהלכה‪..‬‬
‫לאות הועזם עליו לפמכה‪ .‬כי לשעזה‬ ‫ז‬

‫מלאכתו נערכה‪ .‬יציאותיו וףטויותיו כלי‬

‫להפכה‪ .‬טרתמשיאיבו לחשיכה‪ .‬חלול מדד‬
‫לפסילה למיטכה‪ .‬זכירה' ושמירה עךיו‬
‫ז‬

‫תנוכה‪ .‬ומעין העולם הבא מתקו לסנכה‪.‬‬

‫הגוצרו ינצל משלוש סבוכה'‪ .‬דין עגשו‬
‫ז‬

‫ואזהרחו‬
‫בית לוי‬ ‫טפף‪^ ,‬וי‬
‫»‪0‬י<גי«ויי» »»׳ )»״‪» t‬׳ ־(‪ :‬ןגנמל‬ ‫ניוס‬ ‫‪ ,‬ן ויכס[‬ ‫פנונ‬ ‫ל‬ ‫‪w p‬‬ ‫!‪,‬״ל ‪\ ,‬‬
‫״ ל ״״*י י י » ז « ל ‪ - 4 :‬־ ״ ״ ^‬ ‫ל‪,‬פי‪6‬ל‬
‫י‬ ‫־ מ‬
‫׳ ״‪r‬‬ ‫‪D C‬‬

‫שם לו חוק ומשפנו)עםטונה( יע״ש פרש״‪:.‬‬ ‫זם‬

‫הימים ולכן אנו מניחים ג״כ נ י‬
‫כיו״ש גינייבין ישראל אוש*‪.‬‬ ‫]ללוש הישס[‬ ‫משנה בגי סעולומ של שנח‪] .‬ממלה‬
‫ע‬ ‫היא לעולם‪] .‬כי לששה כי[ כיי״ש כ׳ ‪ 0‬ש‬ ‫וה‬ ‫לא‬ ‫ב ס‬ ‫ל‬ ‫ן כ ה‬ ‫כ ד מ‬ ‫ו‬ ‫ש ‪ 3‬ה‬ ‫ר מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ט מ‬ ‫‪f,‬‬ ‫‪w‬‬

‫ימים עשה ה׳ וגו׳ )שם לא יז‪] .‬יציאותיו־‬ ‫״״״‬ ‫‪J‬‬

‫'־‪rj‬‬
‫הושם[ מס ששכח הקניה כיוס ס » כוי‪ .‬טורם משא כר[ כ«‪-‬ש ולא הוציאו ‪S‬‬
‫מ‬

‫]עניו צסמכה ‪ .‬כי לששה[ כי צששמ מנסיכס ביום השנם;)ירמ״ יז כג(‪]:‬לחלכה[‬

‫של הקב״ס בשין שמאליה לשון' מגיעה כמו ולא סשכש‪,-‬‬ ‫]מלאכחו[‬ ‫ימי המעשה‬
‫) ב ר א ש י ם כביב(‪ [ v n \ :‬ל ש ו ן לבול׳ כמו‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫]‬
‫^‬ ‫^‬ ‫‪W‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪D‬‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ס ש ‪ 3‬ע נ י ‪3n‬‬ ‫ן ם‬ ‫ו ‪3‬‬ ‫נ ע ר כ ס‬

‫]יציאתי יר^ייי״יי לי ל ׳ [‬
‫ש ל א‬ ‫הפכ‬ ‫‪5‬‬

‫להפך אס הל׳ לסויוס להוציא מלשומ לשון שמירה כמו מצר םסד)שמיפלל ו( ‪:‬‬
‫סםוכה‬ ‫ללשוס ]טולה משא בו לסשכה[ למנוע‬
‫בו משא ומסן‪] .‬סלול ומזיל[ המסלל שנס במזיל ]לסקילה למשכה[ למשיך‬
‫ולהוציא אוסו לסקילה‪] .‬זכילה ושמילה[ לבול של זטל ושמול מסובלי' יסל‬
‫כגלל זס שמסוגל זה בזה ]עליו םנוכה[ כסנוך האוזן‪ .‬שהוא גדר‪,‬‬
‫מסקו לסנכה[ מניסע‪.‬‬ ‫אמצעי שבאוזן ומסובל בי ]ומעין העולם סבא‬
‫הםבס במסיקס מעללים מא כמס‪:‬ך מצמו לשבס העתיל כי סשגס הוא‬
‫מעין העו‪-‬הנ‪] :‬הנוצלו[ השומל שבח ]ינצל משלש מבוכה! מגי מנוכוס וצלוע‪,‬‬
‫ליו‬
‫מעשה ארג‬
‫אןה‪] :‬סעולות שלש[ כמו םללז״ל מן נ״פ היים שנזכלו בשנס בעי המן ‪ J‬סיר‬
‫כמה סעודוס סייג אלם לאכול בשגס שלש כר ]שבס קח ב[ • ]ילשויוסיר[ ‪•7‬‬
‫מדיום ‪ .‬רשים םיםיד‪ .‬ורשים הרבים‪ .‬כרמליס‪ .‬ומקום פעור‪] :‬טולפ משאי‬
‫בו למשכה[ י״מ למנוע מורס משא אפילו ברשום אסל ‪] x‬עליו מנוכה[ כסב׳‬
‫הלזיה המפלש סי״ ל• סבוך האוזן שהוא הנדר האמצעי‪ .‬ודפ שבכ״י כסוג‬
‫עליו‬
‫קא‬ ‫• שר שבועות‬
‫ואזהרתו יחוכה • גמול פד&כרתו מארגי‬
‫חטובה ‪ .‬י ביני ובין י אם המברכה‪ .‬אות‬
‫^ מ ת י כי לי הממלכה‪:‬‬
‫‪.‬הפמלכה המליכני כנאמף‪ .‬והזכר׳ לאלך *מיף•‬
‫י‬

‫'״•*בבד את אביןזןאת א מ ף ‪" :‬‬

‫‪T‬‬
‫ב‬

‫אמן ומינקת ב ך מתעסקים‪ .‬כ^יןף תחלה‬

‫! א ז ו ר דבקים‪.‬נעלת שוע ןתחן ספילדם ‪.‬‬
‫דוךשים לצורם היות בן חובקים הש‪#‬פו‬
‫‪#‬ניהם עמו יעסוקים‪ .‬ונוצךת ןנולךת לעתי‬
‫חמים‬
‫פטר‪ ,‬ל ד‬ ‫ביח לוי‬
‫«ול‪9‬‬ ‫סמוכה[‬ ‫פנסו ואזזלהו‬ ‫]דין‬ ‫‪ MBD‬כמפה ימיי<! ל»! » » ן »ל»י!ן‬
‫» ״‬ ‫מ‬
‫' יש״י״ *‬
‫‪0‬‬
‫י‬ ‫) ^ כנ‬
‫ש נ א‬ ‫צ ה‬
‫‪ 1 0 :‬ט ך ‪^ ^ ^ -‬‬
‫י ס י‬ ‫‪:‬‬

‫מסלליס מות יומה‪] .‬נעול משכולסו‬ ‫׳ ^‬ ‫ד ג ן י‬‫‪l"' ^-‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪w‬‬ ‫)‬
‫‪8‬‬

‫מאתי ממונה[ סכל כשומל את השבת‬ ‫כי׳ םוא אומר של הקב״ה ‪:‬‬
‫אומי וורנלךז( םואר ל א נ ולאם‪) .‬ג‪8‬לד( ניסנין לו נמלה בלי מצליס‪ .‬ו‪3‬״ג•‬
‫ובין בני ישלאלאות שמסי[ את י‪/‬בת‬
‫לילמ ]כי לי הממלכה[ שמתיל אני‬ ‫^‬ ‫הימרת• שומן)שם לו ימ(׳ )ממן( ל׳‬
‫שכילו שבתו‬ ‫ליוס‬ ‫לעוה״ב‬ ‫למלוך‬ ‫מעיקים מזן אל‬ ‫)מפיקים( לשון מוצאי* כמו‬
‫הממלכה ]המליכני כנאומיך[ כמו‬ ‫'‪1‬‬
‫שאמלת מל הים ה׳ ימלוך‬
‫לעולם ו ע ל ‪] .‬ותזכה לאורך ימיך[ אם סקיים ]כבל כוי[‪:‬‬
‫]אומן ומינקת[ אב ואם ] ב ן‬ ‫אומן מן הלאוי הוא לכבל אותם כי‬
‫מסמסקים[ כלישיולילוך‪] .‬בשלך מסלה כאזול לבוקים[ ובהסלה דבקו‬
‫זה בזה בשבילך‪] .‬געיש שוע ומסן מפיקים[ צעקה מפלס וססנס מוציאים‬
‫הקב״ה מבולך‪] .‬לולשים לצולם [ מגקשים‬ ‫אביך ואמך מפיהם לסני‬
‫ליוצלס שיהיו זוכים להיות גן סובקיס ‪ .‬הםספו שניהם[ אב ואם נשתמעו‬
‫שניהם‬
‫מעשה ארג‬
‫ןןףיו סעיץ בציר״י ‪ 6‬פלוס‪ .‬ולכל גרסאוס ה מ ו ר קשה ״ ]הנ‪-‬צלו ינצל משלוש‬
‫*^יממכה[ כלאיסא במסכת שבם קיים א אמר רגי שמעון גן פזי כל המקיים‬
‫שלש סעודות בשבת ניצול משלש עולעניוס‪ .‬מסבלו של משים‪ .‬ועדינה שלגימם‪.‬‬
‫וממלסמת גונ ומנוג כ ד ‪:‬‬
‫השתפו שכיסש עמו עסוקים{‪ .‬שדד שאלז״ל ג״ מ־םפין באדם הקב״ם ואנ‬
‫ואם הקג״ה נוסן הנשמה ואג ואם נושנים בשר נילים ועצמות‪] :‬גגרימ‬
‫להקים‬
 ‫סדר ליום שני ׳‬
‫ךוכןים‪ .‬זכרך והביאוף בברית להקים‪ .‬הכקוןז‬
‫ברב‪:‬ם רנזדים מניקים'‪ .‬טרף חקיןז זנים‬
‫ומחקים‪ .‬מלעת‪.‬עמלם‪.‬עמף ?!חלקים‪ .‬כ ‪ #‬ר‬
‫ומוםר מחנכים ומחזקים'‪' .‬לשון למודים‬
‫ודברים עתיקים‪ .‬מתמנים לןז^עזרולהשיאןז‬
‫זוקקים‪ '.‬נושאים ‪9‬לל עבורןל ולאל זועקים‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫סמכם במאכל ובמשתה ובתפנוקים‪ .‬ענדם‬

‫ז‬

‫בכסות נקיה בחמוקיים‪ n i p .‬ל ג ע ר ת ם ' לבל‬

‫צפה למוסרם י ולא ת י י ף‬ ‫יהו מצוקים‬
‫לי רקים‬ ‫בית‬ ‫סםד‪ ,‬לוי‬
‫)״ייקים( »ל' ‪alt‬‬ ‫‪:‬‬
‫יי ]ל‪1‬הל־‪»!< 0‬י •נ[‬ ‫]פינו‬ ‫נשל וניד־ס‬ ‫נלקימח‬ ‫שניהם‬

‫‪^ ^ 4‬‬ ‫י‬

‫מ ^ ^‬ ‫?‬
‫? ן ? ך‬
‫ה‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫סי‬ ‫יהם‬
‫יר ז‬
‫ם‬ ‫מהי‬

‫‪J\J»2‬‬ ‫מא מישאל מלשין מזין מחיה הגא‬ ‫ל ע ה י‬

‫י‬ ‫ח‬
‫שיותן כנשמה‪] .‬ינוצלח‬
‫ל‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬

‫ותיקי רי׳ל הקצ־ב לי‪) :‬ידנרים מסיקיס( חייה‬ ‫היקים[ ש‪:‬וצרמ לארבעים יום ונוללת‬

‫מ״^״ד^‬ ‫אי״!‬
‫שבכסנ ישנמ״פ‪) :‬עזר( כנוי לאשה עש״ס‬ ‫להשעה סלכיס‪1 .‬זטך[ והס ן י ן‬
‫נל״י• ל־די״־י״׳־‬ ‫נייי״יו»׳״׳[‬
‫כושל ומוסר מסנכים ומסזקים[ א י ח ו ‪ .‬כפרש״י ]שמים כ ז י ‪) : 1‬ענדם( ל׳ קשירה •‬
‫ומלמדים אוחך ]לשון למודים[ לםון )מצוקים( לשק צר ומציק ]סהלים קיפ[ ‪j‬‬
‫‪0‬‬
‫ילין'‬ ‫הקודם בעודן נער ]ודברי• מתיקים[‬
‫ואס״כ מלמדים אותך דברי הורה ‪] .‬מתקנים לך עזר[ נותנים לך אשה ‪,‬‬
‫וזוקקים אמ עצמם בכל כוחם בנפואין םלך‪].‬נושאיי‬ ‫]ולהשיאך זוקקיס[‬
‫פלל מבורך כר[ כס מחפללים להקב״ה בשבילך שתצליס ב מ כ י ך ‪ .‬לכן אסלי‬
‫טעשו לך כל זאה גס אחה חמסה להם כמו שעפו לך ]סמכם במאכל‬
‫בחשק ‪.‬‬ ‫זאח‬ ‫]בכסות נקיה גמשוקיס[ וחעםה‬ ‫ט• פנלס[ קשלם‬
‫]פנס לגעלמס[ משמע וחסנה ללבליה• ]לבל יכו מצוקים[ שלא * יהיו במצוק‬
‫ובצעל‬
‫מעשה א ר ג‬
‫להקים( י״מ בברית התולה להקים אלול אשר לא יקים אמ דברי ההולם‬
‫הזאת ‪ .‬ונאמר אלה לבלי הבליס‪) .‬כושל ומוסר( כ*כ בכ״י )הרזה״ה( ‪.‬‬
‫) כ ומהו מלכי ארקיס( כלאיתא במסכת קלושין )‪ cp‬ל״א א( מאי לכתיב‬
‫יולוך ה' כל מלכי אלץ כי שמפו אמלי פיך )סהליס קלס ד( בשעה שאמל‬
‫הקב״ה אנכי ולא יהיה לך אמלו עובלי כוכבים ומזלות לכבול עצמו הוא לולש‬
‫כיון שאמר בבד את אביך ואס •אמך סזרו והודו למאממת הלאשונומ ו כ ף ‪:‬‬
‫קלש‬
 ‫סב‬ ‫ש ל ׳שבועות‬

‫לקים‪ .‬מ ם כבודם ומראם בדוקים‪ .‬רבות‬

‫אכןז ;מים ומעון מנקים‪ .‬י ' ‪ n p‬לכבודו‬
‫ולמוךאו גוזר "ומקים ‪ .‬תחת כן הורוהו‬
‫סלכי ארקים‪:‬‬
‫ארקים וגבוהים לסד בפצה‪ .‬רןבל מוראו ואל העיז מצה‪:‬‬
‫י לא תרצח‪:‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫י ק‬ ‫ע ם ת‬

‫תוכחת אהב מוסר יראים‪ .‬שמ!ר ןהזהר‬

‫מפתוי חטאים‪ .‬חןליהם רצים )לרע מובאים •‬
‫‪.‬קשר קוברים להפיל חלכאים‪ .‬צרים ‪5‬ע‪15‬הי‬
‫‪#‬אול לרואים ‪ /‬פוערת לבלי חוה באים •‬
‫‪ .‬עצבה‬ ‫בית לר‬
‫מטה לוי‬ ‫)אמןיס( לבון ללן מלטץ שידא וארקא‪:‬‬
‫ארסים אלץ כנ״ל‪) :‬ינביהיכ( לומז לבמ״‪.‬‬
‫זבצעל במללך בהם‪] .‬נא הללן>[‬
‫)נפצח( לשון ל ב ל מלשון פצחו‬ ‫י‬
‫]קיים‬ ‫והבלים‪.‬‬ ‫]לקים[‬ ‫דבלים‬ ‫הרים לנה ]ישעיה מל כ ג [ ‪:‬‬
‫כבולם ומולאם‪ .‬כמקים[ ככל לזוקי‬ ‫תוכחת כר( משיה מיהל ה׳ גני י ל שמאס‬
‫הקב״ה‪ .‬ויהיה לך ]לבוס אולך ימים‪.‬‬ ‫ואל מקוץ בסונחסו ]משלי ג י א [ ‪:‬‬
‫)מפסוי חטאים כוי( מש״ה בני חם יפסון‬
‫ומכון מנוקים[ וההיה מנוקה מעון‬
‫ממאיס אל סונה וגוי ־כי רגליהם ללמ ימצו‬
‫ג״כ‪ :‬סול לאס גודל מעלה כיכול אב‬ ‫ו«» ]משלי א[ ‪) :‬קבל( מנין אגולס מלל‬
‫ואם כי ]סוס לכבודו ולמולאו גוזל‬ ‫כמו קשל מלין ממוס ]עמס ז ל ‪) :‬חלכאי׳(‬
‫ומקים[ הקב״ה הגוזר ומקים השוה‬ ‫מלי ונפל גמלוידו קלכאיס ]סהליס י י[‬
‫ופלש״י חיל נכנליס‪ .‬ומנחם פסל כמו לל‬
‫כבוד אב ואם לכבודו ולמולאו‪ .‬כמיב‬ ‫ומלן ‪) :‬צכיס( מלשון כי מציל אל מיל‪ .‬או‬
‫כבד אס אביך )סמוס כ יב( וכמיב‬ ‫מלבין כ• צילליס הם‪) .‬בעמקי שאול קלוא״(‬
‫כבד אמ ה׳ מהונך )משלי ג ט ( ‪.‬‬ ‫עש״ה בטמקי שאול קלואיה ]משלי ט ימ[ ‪:‬‬
‫וכתיב אה ה• אלכיך מירא )דבלים י‬ ‫)שומרם לבלי מוק( כינוי לגיסנם מפיה נכן‬
‫הרסינה שאול נפשה ופמרה ע־ס לבלי מוק‬
‫כ( וכתיב איש אמו ואביו מילאו )ויקלא‬ ‫ישעיה‬
‫]תסת כן[ תסת מנותכומו‬ ‫שהשווה‪ :‬כטלו‬
‫יט ג (‬
‫בליות‪.‬‬ ‫לסל‬ ‫ומוראו‬
‫יולוך ה׳ כל מלכי ארץ )סהלים קלם ד(‬‫]מלוהו מלכי ארקיס[ כמ״ש‬ ‫לכן‬
‫]וגבוהים[ אלץ ושמים )יסד בפצס( יסדם הקב״ה בדגול לכן ]קבל‬ ‫ארקים‬
‫מולאו ואל מעיז מצס[ כנגדו וקיים דביל ]לא מלצס ומ״‪:‬‬ ‫י‬
‫של ילאים דווקא מאהב ‪.‬‬ ‫]אהב ומוכר ילאיס[ הוכסס ומוסר‬ ‫הוכחת‬
‫‪1‬‬

‫ס ד ר ליום ׳שני‬
‫עצבת נותנים וכשל ממציאים‪ .‬שבתותיהם‬
‫ארב דם םמלאים‪' .‬נחלת אולית לנהלו‬
‫פתאים‪ .‬םשויתם תהרגם בתסלואים‪ " .‬ל א‬
‫תאבה מנצת״נשנאיםי כי'כחציר !‪*vg‬‬
‫‪#‬‬ ‫ובחטאים‪ .‬יהירים״אשר ברצח חוטאים‬
‫• »‬ ‫‪— ....‬‬ ‫‪......‬‬ ‫‪• • .‬‬ ‫‪. «p . . .‬‬

‫טו־ח גזרתם עלי משיאים‪ .‬מנפים א ר ץ‬ ‫ז‬

‫בדם ?וטמאים ‪ .‬זהר שכינתי מתוקם‬

‫מוציאים‪ '.‬ועל ידי סללים"הנםצאים ‪.‬‬
‫העגלה הערופה בנחל סביאים‪ .‬דם^ופכים‬
‫בישוגג בלא'רואים‪ .‬גולים לערי מסלט‬
‫הנקךאים‪ .‬בהזיךם לסרוג כיללם ? ת א י ם ' ‪.‬‬
‫אול]ה תבער סךם לעין כל רואים‪:‬‬
‫‪ u‬י‬
‫א י ם‬
‫‪t‬‬
‫נית‪,‬לוי‬ ‫מםה לוי‬

‫‪ &'iL"&%£‬מ־ג״ש‬
‫‪p i p vn‬‬ ‫‪ » 1‬י * י י • י ! ‪) :‬עצ»‪ 0‬ייסג־ס(‬

‫)משיבמס( לבון מלידה׳‪) :‬משובם* סהיגס(‬

‫‪ :‬נ <\‬
‫של‬ ‫י‬

‫ממציאים[ והס ממציאים כשלין‬

‫]*« ״י־[ ללי ״א״‬
‫סוס זאיס[ הצרים הללו גאוס לניה־ס‪.‬‬

‫כמ״ש פי משיבש מפ׳ם קהלנם ]ש‪ 0‬א ‪d>i‬‬ ‫הגוסס בהם‪] :‬שססוחיהס מלב דם‬
‫)כי־מיציל נו׳(ל״ה]סהליסלזב[‪!) :‬סיל״(‬ ‫ממלאים[ ימלאו סיהס לאמל‬
‫^‬ ‫‪I‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬ ‫״»״‪?5)^1‬‬
‫כ ‪ { 5‬מ ‪3‬‬

‫‪f‬‬ ‫ל ד ־ ־ ? ]נהלאאייילא •־אלי‬

‫הם מנסיליס לגניהם נסלה שהשיבו ‪ t>b‬היייך ]במלבל לה לנ[ ד )ה»ןלאי^‬
‫בגז* ומלם חהו איולס להם סלצ ילען המזומנים וסמומיים בשורה מלי• מקלאי קלע‬
‫)בצלם גלואיס( עש״ה כי בללם * ‪j,p» ^ r f‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫שלא סתק*נז הג יל‬
‫& •י״‪*":,‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪m ] a n‬‬
‫‪#‬‬ ‫ס ס‬ ‫‪ 3‬נ‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬

‫‪*&J‬‬ ‫ב־חליאיס‬ ‫]יופיי״־[‬

‫יוסלו‬ ‫ל^ הסגה לעצמ נסנאים[ אל מלצס‪.‬‬
‫לשמוע לעצם השנואים געיני המקום ]כי כסציל ימלו[ כי מנשג השד‪0‬‬
‫]ובדשאים[ וכעשג אשל הוא בתסלח גדולו סלם׳ יבוא לכלל עש‪3‬‬ ‫יכלהו‬ ‫י‬

‫]יהירים אשל בלשע סועאים[ הגאים אשל הם סוטאים בזלון ]עולס גזילסס‬
‫מלי^ משיאים[ ה‪ 0‬מפריסים אוסי ועומסין עלי משא להניא סליה©‬
‫האת בלס‬ ‫^‬ ‫מסמאים‬ ‫מ ל ו ס ‪] .‬סנפים אלץ נדם מעמאים[ הנדיבים‬
‫]זוהר שכינסו מסוכם מוציאים[ שבעון שעיכס דמים שכינס‬ ‫אשב שפס‬
‫מסהלקם מישלאל ‪ .‬ואם ]דם שועכי״ בשוגג בלא רואים[ אז דינם ]גול*©‬
‫‪ .‬לערי‬
‫קג‬ ‫ישל שבועוח‬
‫ראיס יוסרו לה׳טמר מאו«‪ .‬שמו־ מצןה ולקבל אל‪.‬חשאף «‬
‫•י • •־‬ ‫״ ; ^ •‬
‫ע פ אב‬
‫אשת ?פילות הומיה וםוךרת ‪ .‬כיו;ה‬
‫‪.‬הרחק כי נפשות עוכרת‪ .‬י ןחלים ?חיק‬
‫מחתה ומבערת‪ .‬ךרכיהי^אול ומותחודרת‪,‬‬
‫הולך אחריה' לטבח מוסרת‪ .‬ובעכס'אל‬
‫•מוסר אויל ^ ר ת ‪ .‬זעם מרבה' ועצב‬
‫הסהרת• סמת ‪3‬בר וש^אה סעוררת‪ .‬טיף‬
‫נפח‬
‫סטה ל ד‬ ‫בית לוי‬
‫לעלי מקלנו‪ .‬הנקראים( המזומנים‬ ‫ייוסד* *קבלו מוסל כמו לא יוסל מגל‬
‫]מפלי פמ י מ [ ‪) :‬מאף( לשון לונז‪:‬‬
‫והמיועליס במורה ‪ .‬אך אס ]בהזירם‬
‫‪ (qbcay‬לשץ סאוה וחשק‪ .‬נומ אל תשאף‬
‫להרוג בצלם במאים[ שזלג במזיל‬ ‫הלילה ןאיונ לו לן וי״מ לשון מ מ ה או‬
‫אפ האלם שנבלא בצנס אלהים אז‬ ‫לשון^ ליס כמו שאמה לוש ]ילמה ‪ 3‬כל[‬
‫)אתה מב<‪1‬ר( מסויג אתה לבעל )הלם(‬ ‫שהיא מנדכס האייל אל ס א ן ‪:‬‬
‫אשךן ]כסילוס[ מ ד למנאפם כי אץ־אדס‬
‫הנקי מקלנך להלוג את ההולג ) ל ע ץ‬
‫מוטא אא*כ נכנס ג ו לוס של שמיס‪.‬‬
‫כל מאים ‪t‬‬ ‫‪!:‬מיא ל״ה אשמ כסלים הומיה )משלי מ יב(‪.‬‬
‫רואים <יוסלו( המאיס שעושים‬ ‫)הומיה וסוללס( ׳ל״ם הומיה היא וסוללס‬
‫נקמה גלוצס יקסו מוסל‬ ‫)‪ repj‬יא[ ופלש״י וסוללס סלה מן סללך ‪:‬‬
‫[גיסה הלמק( עש״ה םלסק ממליה וגוי ]שם‬
‫)להשמל מאן>( ישמלו נפשם להשמר‬ ‫ה ‪) : [0‬מוכלס( לשק השיזסה מלשון מה‬
‫<‪ cfit‬שלא יעשו לציסה ע״י רוגזו‬ ‫מכלסנז ימכלן ס׳ ]יהושמ ז כה[‪) :‬גמלים‬
‫)שמול מצוה‪ .‬ולסבל אל סשאה( וסל‬ ‫•לו״‪ (.‬מש״ה היססם איש אש נסיקו וגד ‪1‬משלי‬
‫מסאוה להבל ואל תעבור על •לא‬ ‫ז כז[ ומססה בל״א זי שאלמ‪), :‬מלן אסלים‬
‫יכר( מש״ס הולן אסל״ה מהאום כשול אל‬
‫תנאף( ‪:‬‬ ‫מ*ס יגוא )שם ‪ r‬כ נ [ ‪) :‬וכפכס כוי[ לים‬
‫שועה‪.,‬‬ ‫•)כסילוק( אשה‬ ‫א‪#‬ח‬ ‫־שם‪) :‬סמפ גבל( מש"ה כי קנאה סמס ג‪3‬ל‬
‫׳קולם‬ ‫מגבהס‬ ‫)הומיה(‬ ‫׳}‪ 00‬ו נ ד [ ‪«) :‬׳‪ (q‬לשון סזלס והושאל במנץ‬
‫הלבול‬
‫מלצון‬ ‫)וסוללת(‬
‫)וסוללה(‬ ‫ועדבלת עתק‪.‬‬
‫•הקב״ה‪) .‬ביתה הרפק( הרסק פתס ביתה )כי נפשות עוכרת( כי היא משסים‬
‫גפשות ומומות אותם לגיסנם‪) ,‬גמלים בסיק עמסה ומבערס( והיא‬
‫והאיש אשר‬ ‫שואבת ומפתה נמלים בסיק של בגי אדם •ומנערת אותם‪.‬‬
‫)הולך אסליה ‪ .‬לעבס( היא ) מ ו ס ל ( א ו ת ו ‪) .‬וכמכס אל מוסל אויל מיסר•(‬
‫‪,‬‬

‫‪< OtytS‬״ה ‪.‬‬ ‫•כנסש •הממהל ללוץ בשליסומ הקב״ה ליסר האויל המסווג‬
‫‪-‬גן זה רץ אסריה » ל שנכשל בה ‪]:‬רשיי[ )*פ© ערבה( הוא מלגה כעס נינה‬
‫לנמלה )ועצב ממפלס( שבעלה •מסעצ‪-‬ב אל לבו שנספבל ‪-‬שמה ׳• ילא ״לי‬
‫לחסרון שלים גיס • אלא }מעת גבר ושנאס מפורכס( ‪ cfi‬למוללם ישנאה‬
‫וסמם‬
 ‫סח־ ליום שני‬
‫נפת בשפתיה מדברת‪ .‬יום אסריתה כלענה‬
‫ממררת ] כי איין האיש בביתו' או^ו־ת‪ .‬לי_ד‬
‫<טערים לפי קרת‪ .‬מודע תל‪,‬רא לבינה‬
‫המאחרת‪ .‬נצח‪.‬עדי עד עליף משמרת ‪.‬‬ ‫ז‬

‫שמח י באיטת נעוריף ד׳מחןולת ‪. .‬עמה‬

‫תתךפק'ולא כאהרת‪ .‬פוצת מעינוהיןז‬
‫חו^העו^ת‪ .‬צמחים יתרבה לשם ולתפארת‪,‬‬
‫כןד־ש‪.‬עצימןד באדישות אךךת‪ .‬ךצה‪.‬קע^ות‬
‫משמרת‬
‫נית ל !‬
‫‪,‬‬
‫טטד‪ ,‬אי‬
‫י ילא ״»‪ q‬על ‪3‬יס •‪] pre‬פ»ת‬ ‫־״יי ״‬ ‫וממה ונפסהנפל‪) :‬גויי> נ‪-‬פ׳ נספפיה‬
‫< •א( ‪) •.‬נלע־ה מ מ י ״ ( ־‪•0‬־ )&חנ•״‬
‫•ז‬ ‫( היא מפ״י! ™‬ ‫מלנ‪05‬‬

‫הסלקלקימ המתוקים ‪ .‬א» )‪.‬יוס מיס גלמנה ]מפלי » י[ י ל » ס מא ‪os‬‬

‫אשליהה( מומקגל דגליה‪ .‬אז)נלע» » " י ) ' *‪ (»•" »*» r‬ליה ‪081‬‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬

‫ממלרה( היא מלה נלפנה ומש ‪) :‬ני ו •ם(‪) :‬ליי ‪»0‬יי» י"( ליה ]ש‪ 0‬מ נ( ‪:‬‬
‫&‪faS‬־‪sg‬‬ ‫?ר״ יי ‪ * .‬ד ל נ י ‪f‬‬ ‫נפפייס‬ ‫(‬ ‫נ‬
‫*‪J‬‬
‫‪ f‬ד[‪) :‬ססרפס( ל׳ חטי כמו ייסרפקמ »ל‬ ‫נוכל לעשומ סאוסינו כי אין בפני‬
‫מזה ]שה״ש מ ה[ זפלש״י מסחבלש‪) :‬פולס‬ ‫גבית׳‪) .‬ליל שעלים( למקים שיכול‬
‫מעעומיך מוצה( עש״ה יפיצו מעינוסיך סוצמ‬ ‫‪0‬‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬
‫< ך י ן (‬ ‫לבא בשערים‬
‫ע‬ ‫ל‬ ‫)‬

‫]משלי ה טז( ויפוצו הוא מני! פזול‪» :‬צמם*>‬ ‫‪X‬‬ ‫‪L‬״‪l..‬‬ ‫נגס‬
‫מל ‪ .‬כ־ד לבנים! )םלבה( שגלל‪) :‬אללס( לשין‬ ‫ה‬ ‫י‬
‫הפעל ויושבים‬ ‫הנהונה על‬
‫סזוק מלי צליל‪) :‬וענלהו( לי קשילה‪V :‬‬ ‫ועלן כל זה שהאשה רעה צא ננענו‬
‫ובשיבה‬ ‫ממנה כל התסנולוס ‪) t‬ואמל הסייען‬
‫לבינה המאושלמ(‬ ‫אל מלן בדלן אשה מנאסה(‪ .‬א ן )הולע חקלא‬
‫למולה המישלמ דלכין מקלנה אצלן‪ .‬כי היא )נצס עדי עד מהא עליך‬
‫משמלה( כמ״ש בהההלכן סנמה אוהן בשכבן משמול מלין וגוי ]משלי ו מ [‬
‫)שמס כר המפונרת( ל ן בפופה וקדושין‪) .‬עמה מתרפק( מהסבר עמם‬
‫הכפזץ‬ ‫מזיען‬ ‫)ולא באסרת‪ .‬סוצפ מעינין פיצה עוברת( המעברה‬
‫ממעינין סוצה ‪) .‬צמסים תלבה( והיא תגדל ל ן בנים עכורים זנקיים כצמסי‬
‫השדה שיהיו ל ן )לסם ולמפארמ( ‪ .‬ואף עם אשמן )קדש ע צ מ ן ‪ .‬גפלישום‬
‫אלרת( בפרישות גלולה וסזקה‪) .‬לצה לעשות משמלמ למשמרת( להוסיף ז׳‬
‫נקיים על תלישות שבעה ימי נלה ]שמע כוי[‪:‬‬
‫מעשה ארג‬
‫מריש עצמן כ ר ( ע״ל שאלז״ל קדש עצמן במותל ל ן ואמל שתקדש תעיל‬
‫על לעת לפרוש ממנה כאנו נסש כ מ ן על עקינו‪ .‬ואדלת הוא ל׳‬ ‫י‬
‫מה אליל ועניינו בגבורת כבישת יצל‪ .‬וי״מ מל׳ אלרת שנער וליל הכל‬
‫ביופי ומתיקן‪) ,.‬משמרת למפמלמ( י״מ לפלוש •מאשתו• שעון לווסתה‪ :‬י‬
‫קד‬ ‫של שבועות‬

‫משכורת למשסו־ת‪ .‬ש‪5‬ע מוסר זןגנלהו‬

‫לגךןלת• תתן לראשףלוית חן‪.‬בעטרת‪:‬‬
‫מנטרת תנחל ובשיבה תנוב‪ .‬אם תשמור ת ן מ ‪ $‬נ ו ב ‪.‬‬

‫י לא תגנוב ‪:‬‬
‫• ‪:‬‬ ‫ע׳פ תשר־ק‬

‫תתעב מתי גנבים וכדעתם‪ .‬שוללים‬

‫ןחומםים כלעתם‪.‬רחק‪.‬מע‪#‬ק ומה קם‪.‬‬
‫קשט מעבךיףוהצדק אותם‪ .‬צפה לחכמים‬
‫ואלףאךחותם‪ .‬פעלתצדקה לחיים תבואתם‪.‬‬

‫דולקים ובלבם ר עתם ‪ .‬נ כ ו נ ו ' ק פ ט י ם‬

‫ז‬
‫ז‬

‫ומהלמות לגויתם‪ .‬מדון משלחים ומצה‬ ‫‪1‬‬

‫אהבחם‬
‫מטה לד‬ ‫בית לוי‬
‫ו ב ש י ב ה סנוב( בימי זקנהך תלבה‬ ‫ג ש י ג ה‬
‫ז‬ ‫ימני‬ ‫פ י י‬ ‫מ ש ״ ה‬ ‫ס נ ו נ (‬
‫ובאיבת‬
‫עול תבונה וכצמסה וגלבוי‬ ‫‪.‬‬ ‫]סהלים צנ מיז‪:‬‬
‫העושל מזקן )אם תשמור כר( ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪b c50‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫ר ס ו ק‬ ‫ל ש ת‬

‫ח ח ע ב עמי גנבים וסיעתם( מסעג‬ ‫מל״ מסי מספל‪) :‬יס‪-‬מסם( ל׳ סנלה כ׳‬
‫ומלמק אנשי גנבים וסטללו‬ ‫םלגום אולסוס ישמעאלים סימם ישמעללין‪:‬‬
‫כי סם )סוללים וסומסים‪ .‬בכל עמס(‬ ‫״‬
‫הנמה )יאל^ לשון צימוד‪.‬‬
‫כ‬
‫)צפה( ל‬ ‫ש מ‬

‫)קשע*‬
‫יי‪.‬׳‬ ‫סנאי •‪t‬‬
‫״י ‪•f‬‬ ‫ייי־מ‬
‫להם‬ ‫עם *י•!‬
‫שיש‬ ‫בכל יי*‬
‫«‪u‬‬ ‫ע‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ש‬ ‫ר‬
‫צ י‬ ‫פ ע י ל מ‬
‫ס ‪ 3‬ז א פ‬
‫‪ 1‬י^• )‬ ‫ל ג לג‬
‫ק‬ ‫ד‬
‫י ו נ‬
‫צ‬ ‫ס‬
‫א‬
‫]{‬
‫‪5‬עו‬
‫ח ג מ ה‬
‫ס‬ ‫יאאל»ך ' ״‬
‫ש‬ ‫ע‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫מ‬

‫)והצדק‬ ‫מאממ פכוצחך‬ ‫מעבלין(‬ ‫לסטאס ]משלי ימ ז [ ; ‪) .‬מקשים המעקלים(‬

‫למעשה‬ ‫אוסם ‪ .‬צפה לסכמים( הנס‬ ‫שניסס ל׳ עווס ‪) :‬פפס‪-‬סיהס מלק ם מ״(‬
‫ולמול‬ ‫הסכמים )ואלה א־לסומם(‬ ‫עש״ס שפסים דולקים לנ למ )משלי כ״י‬
‫‪L‬‬ ‫‪v‬‬ ‫\« ‪•v‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪,I‬‬ ‫כ״ג( ודולקים הוא מלי ללקס אסלי ]בלאש־ס‬
‫לסיים‬ ‫צדקה‬ ‫)פעולת‬ ‫כי‬ ‫ללכם ‪.‬‬ ‫לא[• )נמנו שפמים כר( ‪ D i‬׳׳‪ 0‬נכומ ללצים‬
‫הפילות‬ ‫הצדיקים‬ ‫מעפה‬ ‫תבואתם(‬ ‫שפמים ומהלומוס לגיו כסלים ]משלי יע‬
‫כ ע [ ‪) :‬מלון משלחים( מש״ם בכל מס ממים סנולל ממעשיהם הם סיים ‪) :‬עקשים‬
‫סלסק( תלסק את עצמך מהמעקשים‬ ‫׳‬ ‫י ש ל ח‬

‫אולסוסם ‪) .‬המעקלים נתיבתם( המעיומים ללכם כי )שפסוםיהם לולק*‬

‫הם רולפים‪.‬אסל הגליות להשיתם נסלקות ומדברים אסל בפס ואסל‬
‫בלב )ובלבם רפסם( עמרנה ]רש״י[ ‪) :‬נכונו שפעים( הקב׳׳ה הנין להם‬
‫ססעס )ומהלומות לגויתס( ומכות המשבלוס נטנו לגופם‪) .‬מלון משלסים(‬
‫מגלים מסלקוס בין אנשים‪) .‬ומצה אהגסס( אוהבים להתקלסע ו ל ר י ב ‪:‬‬
 ‫סדר ליום שני‬

‫אהבתם‪ .‬לא ‪.‬ידוךם ןמיה צידתם‪ .‬כי אוץ‬

‫ו עכדו' תחת קזפתם י‪" .‬יום ‪.‬ילכדו בוגדים‬ ‫ד‬

‫בחותם‪ .‬טוךפים בנער ובפןדשים ךי‪#‬ם ‪.‬‬ ‫ד‬

‫חולמים עם גנב שונאי נפשותם‪ .‬וזז דרכם‬

‫ולחבל אחריהם*)אל תא^מלוזי מגלותם‪.‬‬
‫הזהר פן תקיבדיבמצודתם'‪ .‬דין'ארבעה‬
‫וחמ^ה העלמתם‪' .‬ג נבה אין למו נמכרים‬ ‫;‬

‫בגנבתם‪ .‬בניי אל תלך בדרך אתם‪ .‬את‬

‫ז‬ ‫ז‬

‫חןליף ‪$‬נע מכתיבתם‪:‬‬

‫מנחיבחם \זש\ך ןאל ח ר ^ ה ‪ .‬לרעה אל;ןז לא רןאבה ‪:‬‬
‫< לא‬
‫•י‬
‫א ‪ 9‬ר י כזבומען ?חשים‪3 .‬ניב קזפתיןדבל‬ ‫ע‬

‫הו‬
‫בית לוי‬ ‫‪V‬‬
‫מטה לוי‬
‫•שי<ס ]שה ו יד[ ‪) :‬ימצה •להמס( מש״ה‬ ‫)לא יסרכו למיס צילסם( אוסס שצילסם‬
‫אוהב פשע אוהב מצה }ש‪ r 0‬י מ [ ‪) :‬צא‬
‫‪-‬עוא להם •גלמיס לא ילאו סונה ונלכה‬
‫יסלכו ל מיה צידמס( כמ״ש לא יממן למימ‬
‫לידו‪].‬שם יב כז[ ופלש•״ לא יצליח בשל»*‪0‬ן‬ ‫» מ ו ן ביחס ) נ י און וממל הסה שסתם(‬
‫ולפי שלבל בל׳ ציל נופל נו לסין ׳סלידה‬ ‫•יבוא )יום( אשל )ילכדו בוגדים בכוסי(‬
‫שהציל סמצליס צל אס סעופוס מ ד ל ק *אש‬ ‫'־*איד ושבל *(של עושין לאסטם ילכלו‬
‫עכ״ל ‪<) :‬כלו ביגלים*סיסם( עש״ס וגהמן‬
‫י נוגדים ילכדו ]משלי יא ו[ הדס לי שגל ‪:‬‬ ‫׳‪#‬וסן הבוגדים בפס‪) .‬סולפים בנוער(‬
‫)שולפים גנועל זגקלשים יוי־םם( עש״מ‬ ‫* מ ד ף נסמם בימי בעלותם‪)• .‬ובקלשים‬
‫סומש בנופל נפשם וסימס גקדםיס ] ‪r r b‬‬ ‫^מימס( נפשם פסיוני מצא מסם ׳במיסה‬
‫לו זד[ ובקדשים הס המזומנים למשכב הזנו׳;‬
‫׳מנוולת האוםס המזומנים למשכב זכור‬
‫)ס־לקי כוי( כמ״ש סולק מס ‪ « r‬״שמא נמקו‬
‫;]משלי כמ כל(‪) :‬םאשל( לשון לליכס »‪*1‬‬ ‫)םולקיס עם מ ג ( הם ‪)-‬שונאי נפשוסס(‬
‫"־שמון אשילי ]םיזלים׳ח פס[ זנלו;ו ולשון‬ ‫)ואל סאשל‬ ‫‪-‬שונאי נפםנמ נ&מס •‬
‫עקום והוא מש״ס ונלוזים בממנלושס ]משלי‬ ‫•גלוזי מעגלוסם( ואל םצעל בננקמועי‬
‫ג סו[‪) :‬בני &ל שלן בדלן אסם כ ׳ ( צ״ס‬
‫׳דלכס ‪) :‬גניבה אין למו( ואם אין‬
‫} ם א » ו [ ‪) :‬נמכלים בגדבסם[ מו״ש‬ ‫‪0‬‬

‫אם אץ לו ונמככ בגניגכו ןשמוס כב ‪: [3‬‬ ‫להם דעי גניבה לשלם ‪ .‬אז )נמכלים‬
‫בגניגמס( ‪v‬‬
‫‪»] P‬של•‬ ‫ו ט ע ן ל׳ לגול כמו ומה׳ ממנה‬
‫'׳אמרי‬
‫‪D i‬‬

‫א[‪) :‬כששים( צ׳ ויכחשו ל‪1‬ה‪3‬ין‬ ‫״‬ ‫]כזב ומסן כסשיס[ ולמל״‬

‫^לן ‪) :‬אלושיס•[ ל * ן ואלשם שפםיו ‪jjktt>Y‬‬
‫‪N‬‬

‫י ן גל יסו‬
‫ש פ ק‬
‫משים ] נ נ‬
‫ע‬

‫כא‬ ‫אלושים‬
‫קר‪,‬‬ ‫של שבועות‬ ‫‪1‬‬

‫יהו אתשים•‪ .‬גם אוילים אשר מחרישים‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫דומים ונחשבים 'לחכמי' דוירשים‪ .‬חולבי‬

‫רכיל ש ל ^ מ ע נ ^ י ם ‪ .‬ונאםני רוח מכסים‬
‫ומסשים‪1 .‬ה חלקמלשנים המתישים‪ .‬חצי‬
‫נבור שנונים לןשים‪ '.‬טומני פח כשןז‬
‫יול שים‪ .‬יועצי" מרמה וכזב מלחציים ‪.‬‬ ‫(‬

‫ככןךקרות חבב בוטים םנקשים \ ?‪ptf‬‬

‫‪ ,‬חכמים‬
‫מטת לוי‬ ‫נ י ת לוי‬
‫אמשיס[ נלנור שאחיך לא יסיו נדנריס‬ ‫גא ג( ופרש״• ל׳ ז ג ז י ‪) :‬נס ארליס טי(‬
‫״ ״ ״ שלא ״וצ‪-‬א מ ־ י ן ד ״ י ס פי־אוס‬ ‫‪; ^ ™ ^ ,‬‬ ‫^‬ ‫‪0‬‬

‫]גם‬ ‫כי‬ ‫ובכוונה ‪.‬‬ ‫לק בישוב הדעת‬ ‫‪: 0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ח ר ש‬ ‫ל‬ ‫ה כ‬ ‫נ ע ש ו‬ ‫ס‬ ‫ופלש״י שכשפוסח נ ד ״‬
‫אוילים אשר מסלישיס[ אן‪ 0‬שועים שהם‬ ‫)ונאמני לוח מכסים( כמ״ש ונאמן לוח מכסה‬
‫שותקים ודומים כוי‪ :‬מלכי רכיל שלשה‬ ‫ה‬
‫יח‬ ‫ש‪0‬‬
‫)‬ ‫לשי‬
‫(‬ ‫זשיס‬
‫) י‬ ‫ימ‬ ‫‪:‬‬
‫^‬ ‫א‬
‫'\‬ ‫מ ט ל‬
‫י י!‬ ‫ג‬

‫‪-‬וי**•‪-‬‬ ‫יייי‬ ‫י י » י י ‪ -‬י \ י‬ ‫« י י ^ ‪ %‬י < !‬ ‫)מלשנים( ל׳ מלםץ‬ ‫»לי למה אנו מחשים‪:‬‬
‫מפנשיס[ האומרו והמקבצו ומי שנאמר•‬ ‫י‬ ‫ה [‬ ‫ק א‬ ‫] ח ה ל י ‪0‬‬ ‫ל נ ן ה ו‬ ‫‪ 3‬ס ח ר‬ ‫מ ל ש נ י‬ ‫‪5w‬‬

‫)המלגישים( מלי למה לנשו והוא מנץ קמץ‪ :‬מליו ‪] .‬ונאמני רום מכסים[ דברים‬
‫)סלי גבול שנונים( ל״ה ]שם ק‪) :[3‬פח( ששומעים ]ומסשים[ שותקים ואינם‬
‫' ? מג*ים מה ששמעו ממי סבריכם ‪.‬‬ ‫^ ‪J‬‬ ‫‪ S i‬ויי^‬ ‫שי‬ ‫‪p‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬

‫*‬ ‫‪R‬‬ ‫\‬ ‫ןילמיה ה כוו וכפלש״י שם ‪ t‬י ‪1 _ _ .‬‬ ‫כשד יוקשים‬
‫זאת‬ ‫]זה סלק מלשניס המרגישים[‬ ‫מ ‪ 3‬ד ץ‬ ‫י‬ ‫) ‪ ( i j‬מנץ הלבול נלחש‬
‫כ מ ו כ‬

‫הרע‬ ‫לשון‬ ‫הוא מלתם של בעלי‬ ‫מסלחשים ]ש״א יב י מ [ ‪) :‬נמדקלוח סלנ‬

‫כמו ]סצי גבול‬ ‫כי סם‬ ‫המתקבלים ‪.‬‬ ‫כמדקלוס חלנ‬ ‫נומה‬ ‫מש״ם יש‬ ‫נומיס(‬
‫י ז י נ י ״ י שנונים! שהומים את האלם אה שהיוד‬ ‫מ‪0‬ל ״» ^ ף ״ ״‬ ‫י‬ ‫לש‬ ‫ה י א‬
‫ג ‪:‬‬
‫! ‪ .‬בו עומל מלסוק ‪ .‬כן המדבל צשם״ל‬ ‫]‬ ‫ס י‬ ‫דנילצ‬ ‫נ ק ש ן‬ ‫צ ד א‬ ‫ד א‬ ‫מ ל ש י ן‬ ‫‪ 0‬כ ‪0 6‬‬

‫סולג אם סבילו א‪ q‬סהוא לסוק ממנו‬ ‫לשון‬

‫כמה סרסאות‪ .‬והם ]קשים[ מיסולי של גיהנם ‪] :‬עומנים פס[ הם סומכים‬
‫מצולה ורשם לגני אדם ]כשן יוקשיס[ כאשר ישוך היקוש שפושין ללכוד צביים‬
‫גיעל כשרגלו בא לסוכו והוא נושכו ומסזיקו ברגלו ונלכל ‪] .‬יועצי מלמה‬
‫כזב מלסשיס[ כס יועצים עצות לעות לבני אלם‪ .‬ולמלם בנסם ובלסשכללך‬
‫לוב העצות וכ״ש סמלמות שנאמלים בנסת ‪] .‬כמלקלוס סלב בוסים[ ובלבליסם‬
‫וגעצוס פלסם הם מזיקים לבני אדם כאלו לוקכים אותםבסרב‪] .‬מנקשים[‬
‫וכאלו היו מכים אותם בהכאות לכן אל סלן בללכם ‪ .‬לק סדנק כסכמים‪.‬‬
‫כי‬
‫מעשת ארג‬
‫ז ה סלק מלשנים המלגישים( י״ע זה סלקם ופולענוסם )סצי ג מ ל שנונים‬
‫קשים( םהקביס יולם עליהם סצים של אש מלמעלה וגסלי לסמים בגיםנם‬
‫עלעסה ‪) :‬כשן יוקשים( וי״ע כאשל ינוסו בני אלם לבעס בהשקע ואינם‬
‫נזהרים מסס אז הם םומנים לסם פפ כמו שפושים לעופוס‪) .‬כשר( ל'‬
‫השקע‬ ‫)‪M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫•‬ ‫)‪111.‬‬
 ‫סדר ליום שני‬

‫חכמים מךפא מגישים‪ .‬מפךי פיהם‪.‬י^נעו‬

‫אנ^ים‪ .‬נתן דבריו כמתלהמים חיטים ״‬
‫שפת אמת ‪/‬יכק'בישישים‪ .‬ער את;עה‬
‫לשון טפשים‪ .‬פושקי שפה סחתה^ענושים‪.‬‬
‫צרות רודפים וענש מבקשים‪, .‬קמים להעד‬
‫חמס ולא בושים • רוחם יוציאו ?כדלים‬
‫אנושים‪ .‬שקר בהעירם ץממו לפרושים «‬ ‫ז‬

‫ף‪/‬עשה למו ‪5‬ןמותם להאשים‪ :‬י‬

‫להאשים‬
‫ביה לוי‬ ‫מטך‪ ,‬לוי‬
‫)לשון סכידם כר( כמ״ש ולשון סכ<י‪ 0‬מלפ‪0‬‬ ‫מגישים[‬ ‫מלמא‬ ‫סכעים‬ ‫כי ולשו‪:‬‬
‫כמ״י!‬ ‫)מפלי פיהם מ ׳ (‬ ‫]משלי י נ י מ [ ‪:‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪_.!,‬״_‬ ‫׳ די‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬׳־ '‬
‫״ ‪l‬‬
‫י־‬
‫מפלי פי איש ישכמ מונ ]שם פ׳ י ד [ ^‬ ‫*‬ ‫ל‬ ‫מקלעים לםואה לםלי‬
‫י ו מ‬ ‫ל י‬ ‫ם‬

‫סוב אלא סולם שנאמר כי לקס מוג ו נ ד ‪:‬‬
‫)נלגן לגליו כמסלהמי״( כמ״ש ילל* נ ל ט‬
‫כמםלהמים ]שם ים ח[‪) :‬םשים( ל׳ מהילד©‬
‫™‬
‫]מפלי כ ר ‪ . .‬נלגן דבליו כמתלהמים‬
‫סשים[ לבלי מםצונן סטים וממהלים‬
‫והולכים בזליזןס כמכות המש בלוח א ל‬
‫^ אי־י יי • *ו ״* ‪ w‬״>‬
‫‪3‬‬

‫‪M‬‬

‫)»של«‬ ‫אלגיפיז לשון שקל ]משלי»‪ 3‬ימ[‪:‬‬ ‫ל ע ל ‪ .‬כי ]בישישים[ הוא נמצא ונהם‬
‫מש״ם ופוסק שפמיו מםסם לו‬ ‫שפס כף(‬ ‫שקר‪] .‬על‬ ‫שכמה‪ .‬והיא םבעל שפם‬

‫‪1‬שם כמ י א [ ‪ :‬ולוסם פנ‪-‬מ כמס‪) :‬אנוש!‪:,‬‬ ‫מ ע כי היא ]לשון ספשיס[ ומקל ‪1‬‬
‫אי‬

‫ני סזקים כמו ומכשי אנלש׳ וס״י ומ‪?00‬‬ ‫לו ל ג ל ‪] .‬פושקי שפס[ פומסי שפסים‬
‫סקיפא ]ירמיה מו י ם [ ‪) :‬יחממו( הוכסשו ‪:‬‬ ‫ל מ ל המיל כל מסם ]מססה ענושים[‬
‫)לסמול( לשץסמיהס^‬ ‫ענושים הם בפסל ןלעלה ]צלוס לולפים‬
‫ב י ‪ 0‬י‬
‫]קמים‬ ‫ועונש מבקשים[ לנפשוסס‬
‫ולא בושים[ לעמול ולהעיד שקל על סנילו‪] .‬כל לועס‬ ‫להעד פעם ‪.‬‬
‫יוציאו פסילי׳ אנושי[ הכסילים הסזקי כסכלות דלכם להוציא מן השפה ולסוץ‬
‫‪,‬‬

‫כשמעידים עדות שקל‬ ‫כל כעסם ‪] .‬שקל בהפילם יזממו בפילושים[‬

‫ובפלשת לבליסס גללישוס וסקילום סם מוכםשים ע״י עלים אסלים ]מעשם‬
‫למו כזעותם להאשים[ לסייבם כאשל זמם להאשים לו ן‬
‫להאשים‬
‫םעשה איג‬
‫השקע כמו וסמס המלך שככה‪) .‬פישקי כר( ואל״ג פוסקי שפס ‪3‬סמ״ך‬
‫וה״פ שפת אמס שהזכיר הם מפסיקים שפת שקל‪) .‬מםסה עט‪5‬יס( כדי של*‬
‫יהיו נענשים במסתה‪ .‬ויימ הם מפסיקים שפס שקל הענושים במפתה‪ ) :‬צ מ ת‬
‫רולפים( י״מ לאפלים )ועינש מבקשים( לנפשותם ‪) .‬אנושים( יימ ל׳ כאב‬
‫ושולי כמו שסרשיי מל ומכתי אנישה )ילמיה סו י ס ( ‪) ,‬רוסס יוציאו כ ף ( י»‪0‬ך‬
‫בעלום‬
 ‫ק‬ ‫'של בבועות‬
‫להאשים מנעעצמןז לחמוד‪ .‬ונצח לפני חעמי־‪:‬‬

‫י‬ ‫הלומד‪:‬‬ ‫ח׳ילא‬

‫שם המחבר חתוםבראשי חרוזות שמעון‬

‫קכן רעןד ביתו ואהלו• מקנהו ןקנעו וכל‬

‫חילו‪ /‬עבדו וא^תו"שדהו י וגבולו‪ .‬ףטורו‬
‫וחמורו וכל אשר לגנטעו וכרמו גנו ושבילו‪.‬‬
‫‪5‬עירו ועציו פרותיו ויבולו‪ .‬י ךכבו ופרשיו‬
‫;ערוןכךמלו‪:. .‬קר כספו וזהבו ןנעם גדלו‪.‬‬
‫צאנו ואלפיו משקהו ומאכלו‪ .‬הבוךתו ו‪$‬ל‬
‫מחמדי מכללו‪ .‬״ ־ רךוץמח‪£‬ר מה פועי‪5‬ו •‬
‫חומדומתאוהאתשאינו‪#‬לו• ‪1‬ה‪#‬יש לו‬
‫אינו שליו‪ .‬קנין ‪#‬אינו ^לו למה הוא לו‪.‬‬
‫יבץ‬
‫מטה לד*‬ ‫בית‪ .‬לוי‬
‫ביתן ואהלו( עש״ה לא הםמוד גי" ל*ז להאשים מנע עצמי למעול[ מ נ *‬
‫‪*An‬‬ ‫מ‪4‬מד ימיוידוח‬ ‫ז‬
‫לא םםמוד אשם רטן ‪01‬מיפ יי(‬
‫כ‬

‫שלא‬ ‫עצמך בממילוס‬ ‫^‬ ‫י נ‬ ‫י‬ ‫) ן י ג ן‬

‫נהסשים ‪.‬‬ ‫ו ‪ 8‬ב‬ ‫מ ל ‪ 0‬ת‬ ‫‪.‬‬

‫) ו נ ר ט י ל ן (‬‫‪,‬‬ ‫ע ן ל ה‬ ‫) ‪D f‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪i‬‬

‫ש מ לעך[ שכונמ לעך זו ] נ י מ ן י ‪.‬‬ ‫לגמן לכרמל )ישמיה כמ יז(‪) :‬מיזמי״‬

‫ואהלו[ ואשמו‪.‬י ]וקנינו מ•‬ ‫‪1‬‬
‫מכלולו( סיאר ל‪5‬ני* עש״ס מסרס זקנים גני‬
‫״ים !״סלי ״ י [ * ) ק מ ן » י » ( ‪ °‬י גנו ושנילו[ הדלך מניפו לגנו או‬
‫י &‬ ‫ז‬

‫‪r‬‬ ‫«‬ ‫ד‬ ‫‪...—v.r,v«*.S‬ייי*ייי‬ ‫«‬ ‫לאדס מש״ס מסומר קורצהי‪:‬‬

‫מ ל מ ו ‪] .‬וינולו[ הנואמו‪] .‬יעלו[‬ ‫'״ ^‬ ‫‪B‬‬

‫מקום צמיםמ אילני סלק ‪] ,‬וכרמילו[‬

‫פילומ ומבואוס‪] .‬ונועם גדלו[ שסשונ נעיני‬ ‫בקעה מלאה אלנומ עושום‬
‫סבריוס‪].‬ס‪3‬למו[ אשמו נעודנו מסונלמ לו‪ :‬לאפוקי גרושמו‪] .‬וכל מסמלי‬
‫מכללו[ בכיו שכס מכלול ועפלס בני אדם והקיפו ‪] .‬קלוץ מסומל[ אלם‬
‫הנססך ונכלם מסומל סקלקע ]מה מועילו[ להיומ ]סומל ומסאוס[ מם‬
‫]שאינו שלו[ כי הוא ]זס שיש לו אינו שלו כי אינו לבוק בו‪ .‬וגקל יאבד‬
‫ממנו‬
‫מעשה ארג‬
‫בפלוס שקל סזק‪) .‬בפירושים( י״׳מ פ״ד שארד׳ל בנדונים שממסינים להם עד‬
‫כלגל ולי בפירושים ל׳ פרהסיא‪) .‬זה שיש לו אינו שלו( י״מ םהלי הוא היום‬
‫כאן ולמסר נ ק נ ל ‪ .‬איכ אומו)קנין שאינו שלו( לסלוסין פולמוס )למה הוא לו(‪:‬‬
‫עעי• • ••‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪. . .‬‬
 ‫סדר ליום שני;‬

‫לקמח רעוז‬ ‫יבין רקכיל כךעו וקכלו‪.‬‬

‫ז‬
‫ו ‪:‬‬ ‫ג ו ל ל‬ ‫?מתת‬
‫ג ורלו הנחיל אל ליראים‪ .‬בקולח וברקים ולפידים נוראים‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫וכל העם רואים‬

‫זד'‬ ‫‪T:‬‬
‫יו ובכן ולף חעלהקדשה מ א ח ה קדושןשראל ו מ ו ש י ע ‪:‬‬

‫**ק' וכל העם ימאים את הנלאה והנשמע‪.‬‬

‫ושומעים את הנשמע והנךאה• ?שהדבור‬
‫יוצא מפי' הגבורה ‪' .‬ממצב ‪.‬על'הלחות‬
‫?ולפארה‪ .‬קול קולי קולות ורוח סעךה<לפיד‬
‫לפידים‪:‬‬
‫מטר‪ ,‬לוי‬
‫ממנו‪ .‬וא״כ ]קנין סאינו סלו[ מקנינים המלומים שאינם שלו באמש ]למה הוא‬
‫לו[ לסכליס מה הוא לו ‪ .‬לכן מן הלאר לאלס ]יבין ויש טל בלעו ושכלו[‬
‫שלא יסמול קניינים סללו לק ]ישמש ויעוז במתמ גוללו[‪ .‬בילאס ה׳ ובתולתו‬
‫שהיא מסס ג ו ל ל ו ‪:‬‬
‫טבעם להיום נלאים ‪.‬‬ ‫וכ^ )העם לואי ם אס הנראה והנשמע הלפידים אשל‬
‫י‬

‫)ושומעין אם הנשמע ומלאה( והקולוס אשל‬ ‫היו ניכ נשמעים‪.‬‬

‫ענפם להיום נשמעץ‪ .‬היו ג״כ נלאים‪ .‬שהיה הקול עגכלפיל‪ .‬ועוד היה ‪p5‬‬
‫נסוך נס )כשהלבול יוצא מפי הגבולה( שאותו הדגול הנלאה והנשמע עסי‬
‫בא )ונסצב על הלומות נתפאלה( ובא זה לסזק האמונה ‪,‬‬ ‫סגבולם ‪.‬‬
‫כי הן הן לברי סלוסות הן הן עצמן מהות הדברים ששפעו ו ר א ו ‪) .‬קול‬
‫קולי קולות( שהים קול אסל מםסלק לשבעה קולוס ‪ .‬וען שבעה לשנעיס ‪,‬‬
‫ולוס‬
‫מעשה ארג‬
‫הגבורה( מפי הקב״ה ע״ש שנאמר מלע ה׳ גבול מלסמס • וי״ע שסלבול‬ ‫)מפי‬
‫נא בכ״כ גמלם על שבא לו וכמצב על הלוסום‪) .‬בתפארה( ע״ש‬
‫שהיו מכוונים במדהן‪ .‬וסמשס לנלות נכל אסת ואפס‪ .‬ועול שהיו שרם משנ»‬
‫עבריהם כמשלז״ל מ״ם וסמיך שבלוסות בנס היו מייייין אין לך הפאלת‬
‫גדול מזה‪ .‬וי״מ )בתפארה( שהיה הדבור סוצב סמשה דברוס על כל לוס‬
‫משני םצוסוס‪ :‬וכל הפיוס הזה הוסל על לשון המכילתא סובא בילקוע ת׳‬
‫ישרו ברמז ש׳ וז״ל וכל הפס רואים את הקולות‪ .‬רואים אס הנראה ושומעי©‬
‫אש הנשמע לאו ליטל של אש יוצא מפי הגגולה ונסצב על הלוסוס שנאמל‬
‫קול ה׳ תוצב להגום אם )םהליס כס( עב״ל‪ .‬וכן איסא בפדר״א פ׳ מ״א‬
‫מ י אומר אלם מלבר מם סגילו הוא כלאה וקולו אינו נראה״ וישראל םמער‬
‫סולו של םקנ״ם ולאו אס הקול יוצא מפי הגבולה מלקים ורעמים שנאעל‬
‫וכל העם רואים אש םקולות פכ״ל‪) .‬קול קולי קולוס וכו״( גם ‪ ot‬שט‬
‫במכילתא‬
‫קז‬ ‫־של שבועות‬

‫לפידים ולפיד אש בוערה‪ .‬קול י‪ :‬נכח וקול‬

‫יי בסדרה• מפרש את הדבור לבארה‪.‬‬
‫יםובבנהויבוננהוסתריתורה‪ .‬ףךא העם‬
‫תעו לבם ל ^ ב ר ה י ‪.‬ונעמדו מרחוק מילין‬
‫^ ^ י ה ‪ $‬ר ת י ך ד ו ?©;עם‪.‬‬
‫ז‬

‫משמי‬
‫סטה לוי‬
‫) ו מ ס ספלה ולסיל( כף )בומלס( שהקול סיס בכס מססעל בלפילי אש‬
‫בופלים כלי לפסל ולה לעיל מלכי פובלי כוכבים ומזלות מכסאוחס‪ .‬אבל לישלאל‬
‫)קול ה׳ בכס קול ה׳ בסדלס( לסי כסן אשל יוכלון שאס )מפלם אם‬
‫כבול‬ ‫בענני‬ ‫הלבול לגאלה( שהיה הקול משמיע ומסלש י‪) .‬יסובבנהו(‬
‫)יבוננהו ססלי סולה ומלאכי השלמ יללו לסיפם משמי שסלה( כי שני‬
‫מלאכי‬
‫מעשה ארג‬
‫במכילתא ה״ל וכל המס לואיס אס הקולוס‪ .‬קול קולי קולום‪ .‬לפיל לפילי‬
‫לפידים‪ .‬וכמה קולות היו וכמה לפידים היו אלא משמיעין את האלם כסי‬
‫כוסו שנאי קול ה׳ בכפ קול ה בהלל עכ״ל והלצון בו שהקב״ה היה משמיע‬
‫‪,‬‬

‫קול כסו שלו בכמה קולות כסי כסו של אלס לסבול‪ .‬וכן איסא בסנסומא סוף‬
‫פ׳ שמום וז״ל והמן כזלע גל וכוי אמל ל יוסי בל סנינא ומה אם המן שהיה‬
‫‪,‬‬

‫מין אסל נהסך למינין כלבה בשביל צורך כל אסל ואסל הקול שהיה בו כס‬
‫מל אסס כמה וכמה שהיה משםנס לכל אסל ואסל שלא ינזקו מנין שהקול‬
‫כסלק לקולות הלבה שלא ינזקו שנאמל וכל הפם מאים את הקולות בקול אין‬
‫כתיב כאן אלא את הקולות‪ .‬הלי ילפם אל בקולו נסלאות )איוב לז ה ( ‪.‬‬
‫)מפלש את הלבול וכר( גם הלשון הזה שם במכילתא ד״א להודיע שבםו‬
‫של יסראל שכשעמדו כולן לפני הר סיני לקבל את התולה היו שומעים‪.‬אם‬
‫הליגר ומפלשים אוסו שנאמר יסוגבנהו יבוננהו •צרנהו כאישון עינו )יברים‬
‫לב י ( שמטוןשהיס סדיבול יוצא היו מפלשים אוסו פד כאן לשונו‪ .‬ובילקוע‬
‫האזינו למז תסקמ״ג יסובבנהו לפני סל סיני ‪ .‬יבוננהו ביו״ד דבלות מצעד‬
‫שהיה סלבול יוצא מסי סקב״ה והיה סובב כל המסנה והיו ישלאל מסתכלין‬
‫בו ויולעין כמה מלרשום יש בו וכמה הלכות יש בו וכמס קלין וסמורין יש בו‬
‫וכמס נזילות שווס יש בו וכר )עיין בת״י בססוק אנכי( יצלנהו כאישון עיכו‬
‫סולכין י״ב מיל וסוזלין י״ב מיל מל כל דבור תבול ולא היו נלםעין מקול‬
‫ה לעיל עכ״ל‪ .‬ועוד שם ס יסרו בלמז ס׳ וילא העם וינועו אין נופ אלא‬
‫‪,‬‬

‫זיע* ויעמלו מלסוק סס לשנים עשל מיל מגיל שהיו יםלאל נלספין‬
‫לאסוריהם י״ב מיל וסוזרין לפניהם י״ב מיל ט ל מיל על כל דיבור תיבול‪.‬‬
‫נמצאו מהלכים באותו יום ר״מ מיל באוסה שעה אמר סקב״ה למלאט השרס‬
‫לדו וסייעו אס אסיפם םנאמל מלאט צבאות ילולון ילולון )סהלים סס(‪.‬‬
‫ידודון בהליכה ידודון בפזילה ולא מלאכי‪,‬השלת בלבל אלא אף הקב״ם שנאי‬
‫שמאלו ססמ לראשי וימינו ספבקני )שיל ב ו ( מב״א אומל לפי שהיו ישלאל‬
‫משולסגים‬
 ‫סלוק ליום שני‬

‫מקמי קפרה‪ .‬ומלאכי ?באות לדרון בהליקה‬

‫ירו־ון בחזירה‪ .‬ולא הס'בלבד כי אם'עוטה‬
‫אורה‪ .‬קמאלו תחת לראקי וימינו החכלגי‬
‫להעןרה י‪ .‬ונקתלסבו מכס האש והיחס‬
‫ןגכרה‪ .‬וענני כבוד הזילו טללי אורה‪'.‬ארץ‬
‫ךע^ה‪.‬גנם שבדם נ?‪1‬פו לחקרה‪3 .‬שם נדבות‬
‫‪$‬ניף אלד יסל;פהוברה! נסלתןז ונלאד׳ אי‪£‬ה‬
‫ז‬
‫(‬

‫כוננח^הלשמרה‪ /‬וכמוצאי^טלל רב ‪i&v‬‬

‫באמירהטהורה‪ .‬גנעשהונקמע השמיעו‬
‫‪3‬אמי‪5‬ה‪'.‬ולא היה'בהם כחי לקבל'יותר­‬
‫מדבי־וח‬ ‫‪,‬‬
‫ניה‬ ‫א י‬ ‫פ פ ה ל‪1‬י‬
‫מ ש ט י ‪D» |«<1‬״‪ m e m a H‬ש » ‪8‬‬ ‫»לאני ס‪8‬יפ ילדו מן סשמיס ונטפלו‬
‫ל ון‬ ‫‪8‬‬ ‫־יא‬ ‫וש<ו‪0‬‬ ‫מ ינ|‬ ‫‪JV*1‬‬ ‫ט‬‫צ א‬ ‫ל כ ל * נשאמיו ג»‪J ^ R , 0£‬‬
‫מ‬ ‫ו‬ ‫)‬

‫צבאו־ ילידי!( ט ׳ י נ ־ י ״ מ ס ־ פ לייג‬

‫ןונשסלהנו[ לשון שלםבם‪] :‬ולומם[ נשמתם‪.‬‬ ‫מעט‬ ‫ישלאל‬ ‫אס‬ ‫סנסן היו מוליכין‬
‫‪'q*:0‬‬ ‫!םזילו מללי אולם[ כמ״ש נשם מ־מס‬ ‫עעט מסס וסינה‪ .‬והיו מלוין אוסם‬
‫‪p‬‬
‫״ ‪ i‬״ ‪T f‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪^ L‬‬
‫צס ו‪f v « 1‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪l‬‬
‫*‬‫ם‬
‫פ‬‫ל‬ ‫נסליכסן לסריובסזירםן‬
‫י ם‬ ‫ב י מ ם‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ע‬

‫*‪Tp,l*.?V‬‬ ‫& ‪ -‬ל ״ל‬ ‫]כי]‬ ‫ולא הםבלנלז סננים‬

‫נעצמו שהוא ]מומה אולה מהול מינים לשין םמםקשלין סשמיס געגים ע״י המיס‬
‫ילאפו טהורה[ גם הוא בעצמו הלאה » ״ל י• ]אלן רמשם מיז ל״ה ]שם פ׳ ס [ ‪:‬‬
‫כ‬

‫אסבסי שהיה[ ]שמאלו;ססמללאשי‬

‫להעזלה[ ולהצילם כחמש ]שה״שו״[‪! :‬ונתלםן נלאס כר[ ל "‬ ‫דעיט ססנקני‬
‫נחלםן ונלאה אסם סננה ןססלים סח י[‬ ‫]ונשסלהנו מכם האש‬ ‫ממלאכי סנלה‪.‬‬
‫ימ״י‬ ‫ולוסם ענרה[ שפרסה מסם וכםמסם‬
‫מכם שלהנס האש ]וענני כנף הזילו כוללי אורה[ וההיו אומס ]ארץ מ ׳ לפשרם[‬
‫שיםקשרו השמים נענים מ״י המים‪] .‬גשם כמוס סניף אלהים ליפה זבלס[‬
‫אסה אלהים הנפת והפלס על ישלאל שנקלאים יפה ונלם גשמי נלבה ונלכה ‪r‬‬
‫]נשלםך ונלאה( וישלאל שסם נסלסן ומיפה ]אםה כוננס לשמלה[ מפגע ל ע ‪] .‬וכמו‬
‫ללופם‬
‫מעשה ארג‬
‫משולהבים מתמם האס של מעלם אמל םקב״ה לענני מ ו י הזילו על של סייס‬
‫פל נני שנאמר ה• נצאםן משעיר וגוי ואומל נשם נלבוס סניף אלקיס )סםליס‬
‫סם( וכף עכ״ל‪ .‬וסן הן ד נ מ הפייטן‪ ) .‬ו מ ס הקולש הולם ללנליהם וכף‬
‫קח‬ ‫של ׳טבועוח‬
‫מךב‪:‬רות‪.‬ע^ךה‪ .‬ו^מולהעם קרב אן‪-‬ןה‬
‫ו‪©#‬ע אמירה‪ .‬בי אםיספים אנךזני לשכ)ע‬
‫^מותמהרה‪.‬והההקו־^ט הודה 'ללכריהם‬
‫בעיניו'לנ^רה‪ .‬ומשם זבו לסע‪9‬יד נביאים‬
‫קהתאשירה‪ .‬ונם סי'לתןוהיה לבבם זהלל&‬
‫‪,‬‬

‫ליבחיה‪:.‬אלו אפשר לבלעהמות ולהעבירה‪.‬‬

‫אבל אי אפ‪#‬ר ‪3#‬בר ננןךה גזרה‪ .‬נעל תנאי‬
‫בך ;נמת לסבל דתוךד^ אני אמךתי אלהיט‬
‫אתם 'להתפארה‪ .‬חבלתם כןעעךכם' אכן‬
‫?אדם תמותוןכעכרה‪ .‬ומשה ?ןזךזן ומפיס‬
‫לבל שורה ושורה‪'.‬והכתוב משבחו והחכמה‬
‫תעוז לחכם' יותר מבליטים'ע^רה י‪ .‬ואמר‬
‫להם‬
‫פטה לוי‬ ‫בית ל ד‬
‫ללועם[ ואמלו צעשלננ״ס לועה״שלהס‬ ‫וס״י על ״שלאל‪] :‬ונמו[ לשין אירים * ל י י י י‬
‫‪0‬‬

‫! מ ר ב כר‪ . 1‬וסולס ללבליהם! באעמ‬ ‫ם ‪5‬‬

‫״‬ ‫אי ל‬
‫מ ש י ע‬
‫כמו וממיסי לי‪] :‬לממס[‬
‫ס י‬

‫«‬ ‫«‬ ‫‪Uv1‬‬ ‫להשאשיה[ לשון חזוק מלשון אשרי ס»ז‬

‫]׳שמיס א יז[ ופלש״י ל׳ *‪ pr‬או הו‪ {,‬העיבו אשל ל ב ל ו ‪ .‬ועל סנאי כ ן‬
‫מנין שנס וססלם מלי אשט האיש‪] :‬לנסכה[ עמלו לקבל הסולה[ שלא ישלוט בסם‬
‫מלאך המוס‪] .‬אני אמלםי אלהים‬ ‫‪-‬ל‬ ‫גשוי‬

‫אמם[ כמלאכי אלהיס בלי יצל הלע ]להספפלה[ עמכם‪.‬אך ]סבלסם מעשיכם[‬
‫אסרי שסבלםם‬ ‫סלאשון ]סמוסון בעברה[‬ ‫כאלם[‬ ‫בסעא העגל ]אכן‬
‫]והכסוב משבסו[ למשה כמ״ם )והסכמה מעוז‬ ‫)לש״י(‬ ‫מעשיכם כמוהו‬
‫לסכם( סכעמו של משה מעוז אוסו ]יומר מםליםיס עשרה[ יוסר מעשלמ‬
‫הדברוס‬
‫מעשה אר‪:‬‬
‫ומשם ז מ מ י ( כל זה מבואר ע״פ מאמרם ז״ל סובא בילקוט ס׳ יסרו ברמז‬
‫ש״א קלב אסס ושמע • מאוסה שעה זכו ישלאל להעמיל לכם נביאים וכר‬
‫ויאמר ם׳ אלי הטיבו כל אשר לברו‪ .‬אשלי בני אדם שסמקים סולם ללבליהם‬
‫ומי עי יסן והיה לבנצז זס לסם‪ .‬אלו אפשר להעביר מלאן המוס היישי‬
‫מעבירו אצא ‪-‬שכבר גגזדס גזירה‪ .‬רבי יהודה אוער על סנאי כ ן עמדו ישראל‬
‫לפני הר ס י נ י ‪ .‬שלא ישלוט בהם מלאן המומ שנאמל אני אערמי אלקים‬
‫אסם מ נ י עליון כולכם‪ .‬סגלסס מעשיכם ‪ .‬אכן כאדם סמוםון )סהלים סב ז (‬
‫עכ״צ‬
 ‫סלור^ליום שני‬

‫להם אל תיראו מן האש ומן הסערה‪5 .‬י‬

‫לבעבור נסותאתכםבא ולגדל ל‪3‬ם עטך‪1‬ז‪,‬‬
‫‪:‬‬

‫ובעבור תךדד^על'פניכם‪.‬יךאה ?‪:‬הורה‪ .‬סטן‬

‫טובבאדם' שהוא בישן ורוחו נשברה‪ .‬ש'‪5‬ל‬
‫מי שהוא ענו‪.‬עמו ‪#‬כינה שורה‪ .‬אשכון את‬ ‫ז‬

‫דכא ושפל רוח לעזריה] ןאל זה אביטאל עני‬

‫ז‬

‫ונכה רוח להעתרד^ אחלצהו ואכבדהו עמ‪1‬‬

‫אנכי בצךה ‪':‬ו ענו'נכנס ל?נים מ ^ ל ש‬ ‫ז‬
‫ז‬

‫מתיצ‪1‬ת י ח?!זף^ן^גר©ל ‪.• hiannj‬ןןנן לפנים‬

‫וערפל לפני ולפנים וחשך בחוצות‪ .‬וסיר ל‪1‬‬
‫פנים להתרצות‪ .‬וק?נלו על ידו שעז מאות‬ ‫‪:‬‬

‫ושל<ע^ךה מצות קבוצות‪ .‬ונתן נפשו‪.‬על‬

‫התורה ‪$‬דעת והמועצות • ולק נקראת‪.‬על‬
‫שמר‬
‫בית ל ד‬ ‫סטה ל ד‬
‫נמוג ולא ברמ‪ :‬ןלהמחרה[ מלשון‬ ‫לבמר‬ ‫הלנרוהשלא יכלו לעמול בהם‪ .‬ו ע מ ל ו‬
‫י‬ ‫י י ע ס‬
‫]להעמלה[ להיומ‬ ‫בסכמה מ ש ה ‪:‬‬
‫]ועניו[ משלמיה ]נכנס לסנים משלש מסיצומ[ והם ]סשך‪ .‬מכן‬ ‫נעסל ל ו ‪.‬‬
‫ועלסל[ אשל הוא לסני ולפנים‪].‬וסושך[ היס ‪3‬סוצוס‪.‬וענן הי׳ מגסניס * )ולכן‬
‫נקלאס‬
‫מעשה ארג‬
‫פכ״ל ועיין גם בשעומ לבה ליש פ׳ ל״ג‪) .‬אלו אפשל לבלע המוס( י״מ אס‬
‫הים אפשל לבלע היצה״ל לנעלו ולהמנילו מן העולם לא היסה להם בסילס‬
‫לפשום ר פ ‪) .‬ומשה מזרזן וכר( גם זה מלשון סמכילסא ש ם ‪) .‬והסכמה‬
‫שעוז לסכם כ ר ( י״מ מעשה הסכמה מועיל לנפש ולשלמוסה יוסר מעשרם‬
‫שליעין שנמשכין וצייסין ליצה״ל והן כסוס סצוניוס וסאווס גופניומ‪ .‬וי״מ לסכס‬
‫זס יצל סוב שהוא מסכן וסכם‪) .‬כי לנסוס אסכם וכו!( שם במטלסא לנסוק‬
‫אסכם לגלל אסכם בין העכו״ם כנס הזה של סעינה עכ״צ‪) .‬ועניו נ מ ס ו כ ד (‬
‫גם זה שם‪ .‬ומשה נגש אל הערסל‪ .‬לפנים מגי מסיצומ סשך ענן מ ג ל פ ל ‪.‬‬
‫סשך מבפוץ ענן מבפנים וערפל מלפני ולפנים‪ .‬שנאמר ומשם מש אל הפלפל‬
‫אשר שם האלקים‪) .‬ונסן נפשו ו כ ר ( ‪) .‬ולכן נקראם וכר( גס זס למין‬
‫העכילסא‬ ‫‪r‬‬
 ‫קח‬ ‫׳טלנישבועות‬

‫‪#‬מו‪ .‬תלתליה קןצות‪ .‬זכרו תורת משהעבדי‬

‫‪%‬טר עמד בפרצות‪ .‬א‪#‬ר צייתי אותו בחולב‬ ‫ז‬

‫הר הנכחר מהרי ארצות‪ .‬הר ים ומשפטים‬

‫(‬

‫ותורותלחיך נמלצות‪ :‬וכל הדור ההואא׳טר‬

‫'ע?‪1‬עו קולו‪ .‬זמלהיות כמלאכי זבולו‪ '.‬עליו‬
‫ז‬

‫נתרפקו לחיו"בצלו‪ .‬ונתן י בתוכם משכנו‬

‫ואהלו׳ ול׳ךאם והךבם להראותם מופתי‬
‫מפעלו‪.‬ןירוהתכ־ןהוכבודו ונךלי‪ .‬וכעזוב‬
‫רוחם לאוצר מכללו‪' .‬לא <טלטה בבשרם‬
‫ךמה לאכלו‪ .‬אשריהם בעולם'הזה הךריכם‬
‫‪#‬בילו‪ .‬ולעולם י הבא יאספו לי‪! .‬עליהם‬
‫הכתוב אומר מלולו"‪ .‬אשריה^נם שככה לו‪.‬‬
‫וביום זה השמ;ע את הוד הזילו‪ .‬וכל יו^בי תבל‬
‫פיצחו הלולו‪ .‬ומלאכי מעלה הנעימו'מהללו‪.‬‬
‫ובהיכלו כבוד אומר כלו‪^ .‬רפים ואופנים‬
‫‪T‬‬ ‫\‪X‬‬ ‫‪:‬‬

‫חיקי‬
‫י‬ ‫מטה לוי‬ ‫בית לד‬
‫נקלאמ פל שמו סלסליס קווצות(‬ ‫דעסל לו ה׳‪] :‬זככו מיפת משה[ ל״ה‬
‫הסולה שיש בה הילי סילים שצ הלכו׳‬ ‫‪ K‬״״‬ ‫‪0‬‬
‫]מלאכי נ » [ ‪] :‬אשל ממל‬
‫‪t t , M‬‬

‫ו״‪-‬יי‬ ‫*••« * * י •‬ ‫עמל נמלץ ל»ניו ]הסלים קו מ [ רחרנימי‬

‫\ נ ק ל א ס ע״ש משה‪ .‬כמ״ש ]זכלו סולם‬ ‫‪f . ^ t o s‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫^‬ ‫[‬ ‫‪6‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬

‫»של ומליצס‪] :‬גםימקו[ לי מנוכ מלשון משה עבדי‪ .‬אשל ממד בפלצר[ שעמל‬
‫בספלה בעגל ובמלגלים ובמסאוננים ‪:‬‬ ‫משלפקס על דודה ]שס״ש ם ה[‬
‫]והלאם והלב׳ להלאוס מופסי מפעלו[‬
‫‪,‬‬

‫םסזקה[בעמלק וסיסון ו ע ו ג ! ]ובשוב מסס[‬ ‫במן ושליו ובאל‪] .‬וידו‬

‫ונשמסםשל דור המלבל ]לאוצר מסלולו • לא שלעס כוי[ )בהיכלו( היכל מעלה‪.‬‬
‫אשר‬
‫מעשה ארג‬
‫העטלסא הובא בילקוע סוף ספר מלאכי‪) .‬וכל סדור ההוא וכר( בפרקי‬
‫לר״א סרק מ״א ר׳ פנשס אומר כל אוסו הדור ששמעו קולו של הקב״ה בהר‬
‫סיני‬
 ‫סלוק ליום שני‬

‫חיכך ח^מלו‪ .‬כךשהות^ה קךמולסלסלו‪.‬‬

‫וחיות הקז־^ט א^ר ^עליהם ס^לו‪ .‬נ ך ^ ס‬
‫נושאים ונכאים בחילו‪ .‬ונהר דינור העוהד‬
‫למולו‪ .‬נותןעזוגללהל^לג ומאזמהדישע‬
‫ח‪3‬ל גורלו‪ .‬יום^ע^אוהו וירוממוהוסקלו‪..‬‬
‫חילי מעלה אינם עריצים לו‪_ .‬עד‪.‬יפרישו‬
‫העם אשר בחר לו‪ .‬אלו אחר אלו מאךידיע‬
‫^חטהי^טולג ירי מעלה‬
‫עם דרי מטה הוךאים ומשלשים לוזקדיעז ‪: v‬‬
‫ככתוב _על יך^כיא^ מןרא זה ‪$‬רזה לאמר‪.‬‬
‫רןדושו רךוש קד‪1‬ש ץ‪.‬צבא‪1‬חמלא כל־האךץ כ ב ו ד ו ‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫!ןו״ס‬

‫ח׳ אז בקלל ר ע ש גדול אדיר וחזק מיודעים קול מ ת נ ^ א ש‬

‫‪:‬‬

‫ל ע מ ח י ^ ם לעמתם ברוך יאמרו‪:‬‬

‫קרח ברוך כבוד יי מפגקומו‪:‬‬
‫מפקקף מלכנו• ת(פי׳ע ותמלוך <גלןנו כי ?וחכים *‪WJB‬‬

‫ממה לד‬
‫]א של עליהם סובלו[ של כסא הכבול ‪) .‬נלאים נושאים( אס כסהיכ וא*<ו‬
‫כן ‪) .‬ונשאים בסילו( ני הסיום נכיאים בסילו ונכסו של הקב״ם ‪,‬‬
‫ל )מק‪7‬י‪*0‬ס*‬ ‫)ונהל ליכול( של אש ‪) .‬ומאז( פלס שמקדישים למלאכים‬
‫כ ‪5‬‬

‫יםלאל שהם )סבל גוללו(‪) :‬מאדילים צלצולו( מסזיקיםםנסו‪:‬‬

‫מעשה ארג‬
‫שיני זכו להיום כמלאכי השלם לא לאו נדפס קלי בימיהם ולא משל בסס‬
‫כל מיל כנים וגמוסם לא שלפו בסם למה וסולעה אשליהם בעה״ז ואשליסס‬
‫געה״ג ועליהם סכסוב אומר אשלי םעם שלו ככה פכ״ל‪) .‬סילי מעלה איכס‬ ‫‪t‬‬

‫מעריצים לו עד וכר( כמו שאדל )סולין ‪ 7q‬צא ‪jps (3‬בדן יסד כוכבי‬
‫ויריעו כל בני אלקים )איוב לס ז ( ‪ .‬משקלסו אוסו זרעו של יעקנ שנמשלו‬
‫לכוכבים דכהינ ועצדיקי סרנים ככוכבים ) ד נ י א ל ' ‪ • 0‬אסל לו י ר י ע ו כל‬
‫נכי אלקיםז‬
‫קט‬ ‫של שבועות‬
‫לך מתי תמלוך בציוךבקרוב בימינו לעולם ^עד תשכק‪.‬‬
‫תתגדל ותתקדש ?תוך ירושלים עיךף לדור זד‪1‬ר ולנןנח‬
‫‪«3‬ךדם‪ :‬ועינינו תראינה מלבור‪1‬ף כדבר האמור בשירי'‬
‫ע ז ף על ןךי דוד משיח צדלןףז‬
‫קרהןמלך;י לעולם אלרדך צייק לדר ודר הבלדה‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ח׳ להר ודור נגיד גךלף ולנצח נצחים קךשחןז נלןךי‪#‬‬

‫\ע‪3‬סף אלהיט• מ‪3‬ינו לא ;מושי לעולם יעי ?י אל‪?$‬ך‬
‫גדול ןלןדויש אחה‪ :‬ברוך ‪.‬אחה יי האל^הפןדוש‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫פ ״ ו ו ג ו מ ר י ם אס ההלל ומברכים‬ ‫אתה בחרתנו וכוי סמצא לעיל ‪. 7 3 q‬‬

‫רות*(‪.‬‬ ‫ואס״כ אומרים מ ג ל ת‬ ‫אסלה כלאממול‪ .‬קדיש תתקבל‪,‬‬

‫הלב אגן הילסי בהלכות סוכה סימן נ״פ ודל בעצלפ כסנו לומל לופ‬ ‫בחב‬
‫לסי שכמוב בו בססילםקציל שעולים והוא זמן הקציל‪.‬ואני עצאסי פעם‬
‫יפה לעי שאבותינו לא קבלו אם הפולה ולא נכנסו לבליס אלא במילה וסבילה‬
‫ולסיצס המים כלאמל בסי הסולן והיא נתגיילה מכתיב ט אל אשל סלכי‬
‫אלן וטי מתון לבלי סשובת מ ת אנו יולעין את דבלי נעמי שאמלה לס אסור‬
‫לן ססום שבת‪ .‬אל אשד סלט אלד ‪ .‬אסור לן יסול‪ .‬באשל סכיני אלין ‪.‬‬
‫אםול לן ע ט ״ ם ‪ .‬זאלהין א ל פ י ‪ .‬מעקלינן בסלי״ג עצום‪ .‬ועמן עמי ‪.‬‬
‫מאיתא בפלק הסולז וכן ישלאל נתגי״לו בקבלם הסולם על כן יסכן לומר‬
‫ספר לות בעצלת ‪ .‬אג״ן ‪:‬‬

‫מגלת רות‪.‬‬
‫דןשנןטיםניהי ר‪$‬ב בארץ גילך זךש‬ ‫א ידיי ביפי‬
‫ףיית לחם יהיךה ^גור בשדי מו^ב הוא ואשתו ו^נך‬ ‫‪:‬‬

‫בניו‪ :‬ושם ‪ V i a‬אלימלך ו^גס'אישתו נעמ‪^/‬םשנ^במ‬

‫יי‬ ‫•‬ ‫‪»VV,‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪.‬־‪:‬‬ ‫‪*.JTT‬‬ ‫‪I*:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:.‬‬ ‫‪'T:1T‬‬

‫מחלון ןהלירן לפרחים מןית^סם להודה דכאו ‪#‬דךמוא\‪:‬‬

‫דןהיד^ס‪. :‬רמח‪/‬אלימלד ‪,‬אי‪ #‬ג ן מ י ״ ו ת ‪ w‬קיא ^‬
‫ברה‪ :‬רשאוילסם'נשים מ^ב^־ח ס האחתןגךפה ?‪h5q/‬‬
‫השנית ך ו ח ^ ב י שם ?ןןעןר ־שןים‪ :‬ר מ ת ו ! ! ם ־ ^ ס‬
‫‪9‬לזלון וכליו־ן ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה‪':‬ותסס‬
‫‪».T<T-‬‬ ‫‪tf‬‬ ‫**ו•‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫נ ‪:r‬׳>‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪" T‬‬ ‫ז ־•‬ ‫י‪A":‬‬ ‫ר״‬

‫היא ו‪3‬לתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב‬

‫‪T‬‬ ‫‪J " :‬‬ ‫י‬ ‫‪: IT‬‬ ‫•<‬ ‫‪t\T‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪^ :‬‬

‫כי‬
 ‫מגילת רוח‬
‫כי־פקדןהוה ארדעמו לחת להם לחם‪ :‬ותצא מךהמקוס‬
‫אשר דדתדדשמה < ‪ w‬כלתיה ^עמח גי^קנח ‪5‬ררך‬
‫לשוב אל־אדן יהודה‪! :‬תאמר נןמי לשתי כל?ק ל‪3‬נה‬
‫שמה אשף' לביתיאמה^הןהוהעמ‪5‬ם ‪ipn‬־ כא^ך‬
‫‪2‬ע‪1‬חם'עם^^ים ועמך‪ :‬ןחןילהןך• לננס ו»א^?!נוחה‬
‫אשה בי אישה ותשק מזן ]^ת‪1‬אנה" ק‪5.1‬ן‪:1p7nj?1‬‬ ‫ח‬

‫נחאמךנה לה כי־אחך בשוב לעמך‪ ! :‬ת א מ ר ש ? ? ז‬

‫‪ W‬י למה" חלכנה עמי הלוד־לי בנים ?מעי ןרדו־ לכם‬
‫כי זקנחי מתוחילאייש'כי‬ ‫?־אנשים‪ :‬שמה‬‫ז‬

‫אמרתי ^דלייתקוה גם רדיתי ה‪2‬ןלה לאישןגס‪/‬לדחי‬

‫בניס‪ :‬םלהן‪ /‬תישארנה ^ ד אשד ‪.‬יע־לו הלהן ח^גנה‬ ‫‪:‬‬

‫לבלתי היות לאיש אל בנהי כי־מר־לי מאד מ|ס כי־יזצאה‬

‫ז‬
‫י‬

‫ביידדהור^ ותשנה קולן !ת?כינה ^וד וח^ק‪/‬עךןה‬

‫לחמותה ורות דבקודבה‪ :‬ותאמר הגה ׳שבה יבמתך‬
‫«|'‬ ‫‪: • :‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫י"‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪•TJIT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•*ין‪~:‬‬

‫אלזעמה ואל־אלהיה שובי אםיי‪.‬יבמתך‪ :‬ותאמר רוח‬

‫א ל ־ ת ^ ב י לעזבןד לשוב מאחריך כי אל־‪#8‬ר י ח ל ל‬
‫אל הי‪?:‬א‪/‬ןד‬ ‫‪:‬‬
‫אלך ובאשר‬
‫חמותי'אמות ושם אקבר כהמ‪*#‬היה‪1‬ה לץכהי‪6‬יף כי‬
‫‪:‬‬

‫סןות‪:‬פריד ביני ובעך ‪ :‬ותךא פךמרזאמ^ת היא ‪r g j b‬‬

‫^•}‪^ ^^S‬תילזם _עדךב ו^ז‬
‫‪7‬‬
‫אתה ותחדל }^בך‬
‫בית לחם דחי *כבאנה בית לךזםיותהם כל־העיי־ ‪2‬למזן‬
‫ותאמרנה הזאת'‪:‬נ^מי‪ :‬ותיאור אליהן אל־תקראנה ‪7‬‬
‫‪ W‬א י ?ל^ן‬ ‫•‬ ‫ל‬ ‫נ ‪ ' \ $‬קראן^לי מךא'כי־ד^י‬
‫‪1‬‬ ‫י‬

‫הלכתי וריקם השיבני ידזוה למה תקראנה לי נעמי רד*ה‬

‫ענה בי וישרי הךע־לי‪ :‬ותשבנ^מיךוח הפואמה כ^חמ‬
‫עמה השבה בו&די' מואב ןוזמה באו ביה ללזם בתחלת‬
‫קציר שערים‪:‬‬
‫ולנעמי‬ ‫•‬ ‫» י‬
‫ק‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪%‬‬
‫קי‬ ‫מגלח רוח‬
‫ולנעמי מדע לאישה אי־ש גבור חלל ממטפחת אלימלך‬
‫ושמו בעז‪ :‬ותאמר רוח המואביה אל־נעמיאלכה־נא‬
‫‪•>T‬‬ ‫‪T : r‬‬ ‫•‪•f:n‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־ ‪•-:,. 1‬ד‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫ו ־‬ ‫י‬ ‫‪v:‬‬

‫השלה ‪.‬ואןפןטה בשבלים אחר אשר אמצא־חן בעיניו‬

‫ותאמר לה ןכי בתי‪ :‬י ותלך ‪1‬חמא‪1‬ת‪.‬ללןט בשלד‪ .‬אחר?‬
‫^{לקחהשךד• לבעז אשר ממשפחת‬
‫אלימלך ‪ :‬והנה־בעז בא מבית לחם רא^יר לפןוצךים‬
‫יהוה עמכם ראכ‪1‬רו לו‪.‬יבךהןז ןהוה‪ :‬ויא^ר בעז מעדו‬
‫הנצב על־הקוצרים למי'ה‪$‬רה' הזאח;‪?1‬נןהנערךגצב‬ ‫‪:‬‬

‫על־הקוצרים י ויאמר נעיה י מואביה היא* השבה עם־‬

‫מןמי מ^ןדי מואב‪ :‬ותיאסר אללןטה־נא לאסגןתי באמרים‬
‫מאז מ ? ן ר מ^חד^זך״‬ ‫אחיי הן‪-‬ןויצךים !תבוא‬
‫שבתה הבלת מעט‪ :‬וייאמר בעזאל־רות ב־‪.‬לאשמעת‬
‫בתייאל־ת^כי ללקט ?שדה אחריןגםלא־תעבורימזה‬
‫ךכדז‪ :‬תךבקיןעם־י־נערתי ‪ :‬עירך בשדה אשח־ןקצו־ון‬
‫והלכת אחריהן םלוא צרתי את־ר^ערים לבלתי נגעך‬
‫וצמת והלכת אל־־הכלים ןשתית מאשרןשאבוןמןנרים‪:‬‬
‫וחפלעל־פניה ותשתהו ארצה ותאמרי אליו'מדוע‬
‫מצאתי חן בעיניף להכירני ואנכי נ?ריה‪ :‬ול‪ $‬בעז‬
‫^מותךאחרר‬ ‫רא^ר^ה הגד 'הגד לי כל‬
‫מותי אישך" !תעזבי אביך 'ןאמך ןאךן כמילךחך וחלכי‬ ‫(‬

‫אל־עם אשר לא‪-‬ידעתיתמול' ישלישמ‪. :‬יעלם‪.‬יהיה פעלך‬

‫ור‪1‬הי כד?זכרתך שלמה כמגס להוד‪ ,‬אלהי לשךאל איטר״‬
‫באת לחסות תחת־כ^ץ‪ :‬ותיאור אמ^א־חן ‪3‬עלרף‬
‫אדר כיי'נחמיעי וכי דברת ^ל־^ב ש‪$‬חיזף‪ .‬ןאנ^י'לא‬
‫א ת ה ?אחת שפחחןז‪ :‬רא‪9‬ר ‪ rfj‬בעז ל^ח הא‪5‬ל גשי‬
‫יי‬ ‫י‬

‫מלםוא‪5‬לת מךהלךזם‪.‬וטבלת §תך בח‪$‬דן !ת‪#‬ב מצד‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬

‫י דןיןצרים וץבפדלה י יןלי וי&‪3‬ל נתשבע 'נתתך‪ :‬ותפןם‬

‫י י • "ללקט‬
‫י‬ ‫מודע קי‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬
 ‫מגלה רוח‬
‫ללקטויצוב^ אח־נןנריר לאמר גם בין הןןןרים חלסןט‬
‫ולאחפלימזדן‪' :‬ןגם' ^ל‪-‬תשלו לה מךהץבחים ו;‪?3‬ח«‬
‫י‬
‫ז‬

‫ולפןטה‪/‬ול^חג^םלז‪ :‬וחלפןט ב^דה עד־ד‪£.‬רב ות‪1‬־ז‪03‬‬

‫י‬

‫אר^אשד־לפן^״ בזד באיפה שערים‪ :‬וחשאי וחיכוך‬

‫־‬ ‫י‬

‫וזעיר וחרא חמ‪1‬תה אח א^ר־ל ‪5‬ן^״ה והוצא וחי?ךלה‬

‫אשר־ה^;רה משבןנה‪ :‬ותיאור לה סמותה איפה לפןטת‬
‫היום ו ^ ^ י ח ^ ה י מזכירך ברוך וחגר לחמוחיר^‬
‫אשר־^מ^הה ‪.‬עפו וחא^ר שם האיש א‪#‬ר ןגשרחי‬
‫עפו היום בעז‪ :‬וחא?ור בןןמי לו^חה ביףך' הוא ל ^ ד ‪,‬‬
‫אשד לא־;עב ח^דו אח־התים ואת־הפתים נחאמר ‪£‬ה‬
‫מןמי פןחבילנו• האי^מ^‪.‬לנו הוא‪ :‬ותאמרי ךוח‬
‫־‬

‫הפואמה גם!כי־אמך »י‪.‬עם‪^f‬ךם*«ד‪V‬י'חד‪?i‬ןן•‬

‫עדאם־בלו" אח כל־ח^ןציר א^ך־קי‪ :‬וחאקרנ^מיאל‪-‬‬
‫רוח ?לתה טוב"בחי כי חצאי עם־נ^תחז ולא יפגעו־‬
‫בך בשדדד אחר‪ :‬ודךבק במןךות בעז ללקט‪:‬עד־?לוחי‬
‫י‬

‫קציר־^ערים'וקציר החמים ןת^ב אח־סמוחה ‪:‬‬

‫י ו ותאמר לה'נעמי חמוחהבחי הלא א‪&£3‬ךלך מנוח‬
‫א^־־י ןיטב־לך‪ :‬ועיזה הלא מגז מדעתנו א^ר דדת את־‬
‫‪:‬‬

‫‪ wnjri‬הנדד‪.^-‬וא זרה אח־גרן השערים ד‪/‬לללה ‪:‬‬

‫^ ך י ר י ^ י ' הנחאל־‬ ‫ורווחו וסכת‬
‫חוד^י ל א י ש ו ר כלהו לאכל ןלשחוח‪ :‬ומ־״י בשכבו‬
‫רדעח אח־הפקום אשר‪.‬י^כב־^ם יבא‪ 0‬וג)ירן מ ר ג ל י ו‬
‫;‬

‫ו ש כ ב ת י ץ ^ !גידי לך את אשר חעשין'‪ ':‬ות־א^ר אליד‪,‬‬

‫ב ל ״ ^ ^ ת י א ^ י ‪ J‬א ^ ה ‪! :‬תרד הנךן ותעש ככל‬ ‫י‬

‫אשרי־צוחה חמוחה‪''' :‬ויא‪3‬לבעזוי‪#‬תריטב לבו !יבא‬

‫לשכב בקצה'הערמה ותבא ב^ט ותגל מך‪^.‬י{יו‪1‬ח^ב‪:‬‬
‫תדיבחצי' הלילה!יחרד האישי !ילפף והנה א^דן‬
‫‪' . ,‬שכבה‬ ‫יי" י‬
‫׳‬ ‫(אלי?‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫( ושכבת ל‪.‬‬
‫ג‬
‫(וירדת קי‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫*שמלותיך‪.‬‬
 ‫מגלת תת‬
‫&כבת מרגלתיו‪ :‬ראמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתןד‬
‫י‬

‫‪:‬־‪I'VT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ן‬ ‫‪:AT‬‬ ‫•ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫^‪JT‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪:‬‬ ‫‪-.v.-‬‬

‫ופרשת ?עף־על־אמחף כי גאל אתה‪ :‬רא^ר ברוכה‬

‫את ‪ Virrt‬בחי י היטםלז חקרך האחרון מךהיךאשון‬
‫לבלתי־מת אחרי הבחורים אס־דל ואם־עשיר ‪ :‬ועתה‬
‫בחי א^חדאי' כל אשר־חיאםרי ^ ^ ‪ 1‬ל ? ייךעיכל־‬ ‫ד ר‬

‫שער עמי"כי אשת חיל את‪ :‬ועתה ה אקנם כן אם <אל‬

‫אנכי וגס לש גאל קרוב 'ממני‪ :‬ליני • הלילה והיה‬
‫‪ 1‬ז «‬ ‫* ‪ : " ,‬ז‬ ‫*י‪.‬־‬ ‫'•'‪»::‬‬ ‫י‬ ‫יי'׳״‬ ‫ז״יי‬ ‫׳־‬ ‫י ־׳ג‬
‫‪:‬‬
‫־י‪ *•.‬׳'‬
‫‪,‬‬

‫בבגןר אכד^אלך טוב ‪£‬אל ואם־לא ‪:‬רזפץ לגאלר‬

‫^ ר ^ ת ^ כ ב מרגל^חו‬
‫ב‬
‫וגאלתיךאנכל‬
‫עד־הבקר ותפןס בטךום יכיר אלש אוז־ר^הו ויאמר אל־‬ ‫ג‬

‫יודע כי־באה האישה הגרן‪ :‬ויאמר הבי המטפחת' אשר־‬

‫ץ‬ ‫‪r:‬־‬ ‫־־‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫"‪Ivi‬‬ ‫‪vr‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪T;T‬‬ ‫•ו‬ ‫•ז־‬

‫עליך ואחזי־בה ותיאחז בה וימד שש־שערים ויישח‬

‫‪VJT-‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‪T<T‬‬ ‫ץ ‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪•T:tV:‬‬ ‫*‪lyf‬‬

‫עליה ויבא העיר‪ :‬ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־אח‬

‫בתי וחגד־לה אח כל־אשר עשה־לה האיש‪ :‬ותאמר‬
‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‪•J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‪v‬‬ ‫־‪A‬‬

‫שןט־השערים האלה נתן לי כי א מ ר ‪ .‬אל־־תבואי ך;קס‬

‫אל־חמותך‪ :‬ותאמר שבי בתי עך אשר תדעין איך יפל‬ ‫־‬

‫ךבך כי לא לשקט האיש כי־אנדבלה' ת ע ך ' ת ו ם ‪:‬‬

‫"יד ובעזבה השער!ישב שם והנה הגואל עבר אשר‬
‫ךבר־־בעז ראמר סוךה שבה־־פה פלני אלמני ‪.‬ויסר‬
‫דשב‪ :‬ויקחעשרה אנשים 'מזקני העיר ויאמר שבו־־פה‬
‫ולשבת יאמר לגאלחלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך‬
‫מכרה בןןמי השבה מ^ח־ז מ‪1‬אב‪' :‬ואני אמרחי י אגלה‬
‫‪ gjra‬לאמרקנה‪;/‬ך ל^מביםן^ךזקני עמי אם־חו־אל‬
‫הגלילי;ואחגכי אין זילחף ל&י^‬
‫ואנבייאחריף ויאמר אנכי א^אל ‪ :‬ויאנ^ר בעז מום־‬
‫קנ‪^1‬ז השדה מלך נןמי ומאח רוח המואמה אשדד‬
‫המת יקניתי להקים שם־המת על־נחלחו‪ :‬ראמר הגאל‬
‫•י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫‪1:‬־‬

‫ק׳•לא‬ ‫קי‪ .‬ו( קנית‬

‫וארעה יי‪.‬‬
‫מתלותו חסי‬
‫כמע• ‪r‬‬
‫(‬ ‫ב‬
‫ולא‬ ‫ל׳ ק׳‬
‫כנהי‪.‬‬ ‫ולאיי‪.‬ק‪ /‬י(כ(אלי‬ ‫בטרום‬
‫כמ‪-‬בימיי‬ ‫א( אם‬
‫»(‬
 ‫מגלח ר ו ת‬
‫ל א אועגי לגאול־לי פ ך א ש ח י ח א ר ‪ .‬ע ח ל ‪ ^ £‬א ל ־ ק ן א ח ה‬
‫י‬

‫כי לא־אוכל י ל ג א ו ל ‪ :‬ןזאח לפנים ב י ש ר א ל‬ ‫אודגאלתי‬

‫‪$‬ף א י < נ ? ‪$‬‬ ‫לקים כ ל ־ ד ב ר‬ ‫^ ^ ‪. ^ ^ T ^ .‬‬
‫הגאל‬ ‫גיאמר‬ ‫התעודה ? ל ש ר א ל ‪:‬‬ ‫ל ר ^ ה ו וזאת‬ ‫ונתן‬
‫ו?^‪-‬‬ ‫לבעז קנדדלך י { י ש ל ף ‪ .‬נ ע ל ו ‪_ :‬ויא‪£‬ר בעז לזקנים‬
‫העם עךיםיאחם ד‪,‬יום כ י קניתי א ת ־ כ ל ־ א ש ר ל א ל י מ ל ך‬
‫מ ך מ ן מ ; ‪ ' :‬וגם א ת ‪ -‬ר ו ת‬ ‫ו״את כ ל ־ ^ ש ר לכליון ומחלון‬
‫שם״‬ ‫לאשה להקים‬ ‫מלזלון קניתי ל י‬
‫ז‬ ‫המואמה אקת‬
‫המת‪.‬על־נחלתו ן ל א ל כ ר ח ש ם ־ ה מ ח מ ^ ם אדדו ו מ ש ^ ד‬
‫עדים אחים הלום ‪_ :‬ויא^רו^כל־ה^ם א ש ר ־ ב ש ע ר‬ ‫מקומו‬
‫אל־ביח^‬ ‫והזקנים י ע ד י ם 'לתן לתך‪ .‬את־האשה הבאה‬
‫כ ר ח ^ ו וכלאה אשךיבנו שתיקם אררבית‪.‬ישי־אל רןנשדד‬
‫ל ח ם ‪ :‬ויהי 'בי‪0‬ף'כבית‬
‫י‬ ‫ת^באפרתהוקרא־שם?בלת‬
‫‪Q‬־‪ ^ p‬ר ~ ; ל ד ך ‪ .‬ת מ ר ליהודה מ ך ה ן ר ע א ‪ #‬ר '‪.‬יחן להוה‬
‫מ ך ה נ ^ ר ה ה ז א ה ‪ :‬רקח בעז א ר ד ר ו ת ו ת ה י ־ ־ ל ו ל א ^‬ ‫<ן?‬
‫!תיאמרמז‬ ‫ותלד בך‪.‬‬ ‫ל ה הריון‬ ‫רב־א אליה ר ח ן יהוה‬
‫גאל‬ ‫ת ש י ם א ל ־ נ ‪ %‬ב ר ו ך יהוד‪ ,‬א ^ ר ל א י השביה ל ך‬
‫נ‪9‬ש‬ ‫למשיב‬ ‫ןהיה ל ך‬ ‫ר ק ר א ' שמו ?לשראל‪:‬‬ ‫היום‬
‫ו ל כ ל כ ל ארדשיםתך כ י כ ל ח ך א ^ א ר ב ח ך י ל ד ת ו א ש ר ‪-‬‬
‫ותקח'נ?}מי א ח ר ^ ד ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ץ‬ ‫ל ך מ ש מ ן ה בנים‪:‬‬ ‫היא טובה‬
‫ותשחהו בחירןה!תהי־לו ל א ‪ $‬ת ‪ ! :‬ת ק ר א נ ה ל ו השכנויח‬
‫? ד ־ ב ן ל נ ן ן מ י ! מ ן י א נ ה י ׳קמו עובדי ה ו א‬ ‫שם'־'לאמו־‬
‫אתי‬ ‫ח ו ל ל ת פ ד ן פ ר ץ הוליד‬ ‫^\ואלה‬
‫הוליד א ת ־ ר ם ו ר ם הוקלד את־עמינדב ‪:‬‬ ‫חצי־יון‪jinynj‬‬
‫‪:‬‬ ‫את‪-‬נלזשק ונרזשון הוליד א ת ־ ש ל ^ ז‬ ‫ועמינךבהולד‬
‫את־ע‪1‬בי‪' :‬ןע‪31‬ד‬ ‫הולד‬ ‫ושלמון ה ו ל ד איח־בעז ובעז‬
‫*‪ k‬לגאול **ל וי‪ .‬״‬ ‫י‬
‫ה ו ל ד את־־ישי וישי ה ו ל ד א ת ־ ד ו ד ‪:‬‬
‫זיו‬ ‫‪v‬‬ ‫׳‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•״ •‬ ‫‪J‬‬
‫״ **‪• V‬‬ ‫‪T‬‬

‫סכייס םסוקי מפר חת שמונים וחמשה‪ ,‬וסמנו סורה שכה‬

‫גך‪.‬‬ ‫פה סלזגי אלמני‪ ,‬וח*יו והאמורות המואביה‪:‬‬
 ‫קיג‬ ‫סדר הוצאת ספר תורה‪.‬‬
‫)אין כמוך באלליים אדניזאץ כמעשיך‪ :‬מלכותך מלכות כל עילמים י‪.‬‬
‫ימ‪#9‬למף בכל ד‪1‬ר ודר‪ :‬יי מלך ן; מלך ין ןמלך לעילם תך‪ :‬יי ע‪1‬‬
‫לעמו לתן; לברך את עמיו ב^לום‪:‬‬
‫אכ חרדזמיס היטיבה ברצונך את ציון תמה דמ־מות יךושלם ‪:‬‬
‫כי בך לבד בטחנו מלך אל ךם ונשא ‪#‬חן עולמים‪(:‬‬
‫פוסלדס אלון הקודש ומוציק״ם ס*ם ואומרים ‪:‬‬

‫כהי ב?ס'ע האר־ן ראמר משה קומה ן; יפצו• אן־בדןד ינסו‬

‫מש?איף מפרף‪ :‬כי מציון תצא חורה'ודבר מירושתם‬
‫ברוןד ‪#‬נתן תורה ?עמו לקזךאל בקדושתו‪:‬‬
‫‪ -‬תפנ‪ 0‬משעלי צ»ון צאמל בשעת הוצאמ ס י מ ‪.‬‬

‫להוה ו‪:‬הוה אל רחום וחנון אךך אפים ורב חסד ןאהח‪:‬‬

‫נצר חסד לאלפים נשא;גון ופשע וחטאה ונקה'‪ ':‬נ־פ‬
‫ךבונ‪ 1‬של עו^ם מלא משאלות לבי לטובה ןהפק רצוני ןתן שאלחי‬
‫‪ c*»»1‬לעשיות‬ ‫ובני‬ ‫אשמי‬ ‫)ואה‬ ‫?י _ע?רך )פ׳ בר פלונית( אמתך‪,‬סכני‬
‫ךציונך בלבב שלם• וסלטני מלצר הרע ‪ .‬ותן חלקנו בתיוךתך‪ .‬וןכנו‬
‫פדי שוקשךה שכינתך ן^לינו‪ .‬וה‪51‬ע ;גלינו רום חלמה ובינה ןלתק‪:‬ם‬
‫־‬

‫^נו מקרא שכתוב ןנדוה ^ י ו רוח ל;‪ .‬רוח חכמה ובינה• תרו עצה‬
‫וןןםדה• רוח רעת ללךאת י י ‪ .‬וכי יוד דצ‪1‬ן מלפניך ל; אלהינו ואל־חי‬
‫ימתינו שאןכה לעשות קעשים טובים בעיניך ‪ .‬ו^לכת ?דרכי לשרים‬
‫כדי שנןכה לסץם טובים וארוכים לךןיי‬ ‫י‪.‬‬ ‫?מצוריך‬ ‫וקדשנו‬ ‫?ימיך ‪.‬‬
‫ןמ^ם הבא‪ .‬ור‪1‬ש?מךגו מ‪3‬עשים ךעים‪ .‬ומדעות רעיות המתמטיות לבא‬
‫חסד ןמבמהו אמן !‬ ‫וד״םטח ?;י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪d$sh‬‬‫‪t‬‬

‫יודו לרצון אמרי פי זחגיןן לבי לפניך ח׳ צויח וגואלי‪.‬‬

‫‪$‬ני תפ^תי לך ן; עת ‪ jtsrj‬אל־הים ברב חםרך ענני באמת ל^ןך‪ :‬ג״פ‬
‫אמר לבי שמעון כד מפקין ספל סולס בצגולא צעקלי ביס מפמסי סלעי‬
‫לשמיא דלסמין ומעוללין אמ האהבה לעילא ואמני לים לבל נש לעיעל הכי ‪t‬‬

‫‪3‬ךיך ‪#‬מח ךמןא ןןלמא בדיך כתרך ואתרך‪ .‬ןהא ךעותך עם עמך‬
‫ולאמטדא‬ ‫מקףןך‬ ‫ןשךאל לן!לם‪ .‬ופרק לנדנך אחך לעמך בכית‬
‫מטוב נז־זוקד ולקבל צליותנא ?יסמין• להא ךעוא לןךמך ךת'ודיך‪,‬לן ד ק‬
‫??עותא‪ .‬ולהוא >*נא סקיךא ?ג‪ 1‬צךיק;א‪ :‬למרחם עלי ילמגער יתי‬
‫ז‬

‫וית‬ ‫)‪M‬‬ ‫‪'14.‬‬ ‫)‪111‬‬

 ‫סדר הוצאות ספר התורה‬
‫ךת כל די לי‪.‬ודי לעמך לשךאל‪ .‬אנת הוא ון לכלא ומ§ךנם לס• א‪.‬‬
‫ז‬

‫אנה הוא שליט על כלא •'אנ^‪ 1‬תא דשליט על מל?;א ו?ןלכותא ךי‬
‫ת א ‪ ,‬אנא עבךא ךקוד^א כריך תא ךןוגיתא קמח ו‪-‬כהומאךילך‬
‫אותתה'בכל"עדן'ח<ךן‪ .‬לא ‪.‬על אנ‪ #‬ךח?צא‪ .‬ן^א על בר אלחין‬ ‫ז‬

‫ךתא אלהא השיוט ואוריתדז קשוט‪.‬‬ ‫סמיכנא‪" .‬אלא באלהא דשמיא‪.‬‬

‫בה אנא ךדזיץ‪.‬‬ ‫ו^סגא לכמגבד טבון ולןשו־ט‪.‬‬ ‫ועיא^הי קשוט‪.‬‬
‫ולשמה קךי^א מ‪-‬ןרא ‪ £‬א אמר תושבחן‪ .‬להא ןתןוא^קךמך ךתק^ח‬
‫לבי ?אוךיתא ותשלים פד^לין ךלבי‪ .‬ול^א לכל עמך לשראל‪ .‬ל^כ‬
‫ואחיין ^ ; ל ם •‬
‫המוציא ‪p‬״‪ 0‬נונולו ביל ימין ופ״ז מקבלו בל ידיו ומסזילו לימין ועומד לפני ההיכל‬

‫ואומל בקול לס ישמע ישראל * אלהינו יי אחד‪:‬‬

‫אחד אלהינו גדול אדוננו־ סדוש')ונורא(שמו‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• V:‬ין‬ ‫‪T V‬‬

‫י״! נוילו מ י אתי‪ .‬וגרושמה ‪#‬מו‪:‬דודו‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עונים ‪,‬‬ ‫והקהל‬
‫לף לי הנךלה והןבוךה ות‪$<:‬אךת והנצח וההוד כי כל ‪ appz‬ונ^ךץ‬
‫י י ^ י ‪ V :‬א ‪ £‬ן וה^^זוו‪-‬‬
‫ג י‬
‫לף ילל'המרכוז ו י ׳ ? ^ * ל*׳‬
‫‪:‬‬

‫‪£‬הדם רגליו קחש ת א ‪ :‬רוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדשו^כי‬

‫‪i t‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪:‬״‬ ‫•‬ ‫‪; •.‬‬ ‫‪ :‬״ ‪ • -‬י ן‬ ‫‪IT‬‬

‫לןתש יי אלתנו‪:‬‬
‫ומצוה על כל אסל לאבק ולנשק הס״פ כשהיא מובלע לפניו‪ ,‬ואס‬
‫יזדמן לו לוק בפיו ילוק ואפ״כ י ש ק אבל לא ינפק וללוק אס״כ‪.‬‬

‫על הכל יועךל רת‪.‬קךש ןלשת?ח ןלת<‪$‬אר ולתרומם יית^א שנ*‬

‫‪:‬‬

‫של־כןלך מלכי ל^כים הלןזש ןתןד תא• בעו<‪$‬ס‪1‬ת שברא העולם‬

‫\‪{nv‬העולם הבא‪ :‬כרצונו וכךצו־ן ילאיו וכרצון כל־בית ‪:‬שראל•' צוד־‬
‫ןמ&^מים אתן כל‪-‬ןעיףיות אלוה כל־הנ^שות‪ :‬היושב ?מרחבי מהם‬
‫ח^ו־כן בשמי שמי לןדם‪ :‬נןךשתו על החיות וקךשתיו על כ©א ה^ביוד‪,‬‬
‫ובכן לתקךש ‪#‬מך בגו * אליתנו לעיני כל‪-‬חי‪] :‬נאמר לפניו שיר חךש‬
‫ככתוב‪ :‬שירו לאלהים !מרו שמו סילו לרוכב בעךםית ה י י ' ? מ ז ]עלזו‬
‫לפניו‪ :‬ןנךאת ןןלן ^ןלן?שובו אל נות ככתוב‪ :‬כי_ץלן םןלן לךאו ב ש ע‬
‫יי ציון ־• ונאסר ובג^ה כםד יי וראו כל־וישר‪ .‬לחה כי פץ יי דבר‪:‬‬
‫אב הרחמים‬ ‫בדרן הליכאי אומרים‬
‫אב הרחמים ת א יךהם עם עמוסים ויזכור ברית אתנים‪,‬ולציל^שזייזינו‬

‫‪P‬‬
 ‫קיר‬ ‫של שבועות‬
‫מן הבעיות הדעות ת ע ר ביצר הרע מן וזנשואים ויחון אותנו ל פ ל ט ת‬
‫עולמים וי‪2‬לא משאלותינו ? מ ך ה טובה לשובעה ורחמים‪:‬‬

‫בהניע השץ על הבימה מניס סכףמ על סשולסן ופוםס ואומר‪:‬‬

‫ולעח־ר ד ק ןיזשיע לכל החוסים בו ונאמר א מ ן ר ע ל ר ב ו גדל‬
‫‪:‬‬

‫לאלהינו ותנו כבוד לתיוךה כיהן ק ר ב ‪rtojn .‬־ )פלוני ב ר פלוני הכהן(•‬
‫בתןי שנתן וזורה לעמו־ לשךאל ב י י ש ת י • תו־כ־ת יי קמימה ?!שןהת נפ׳מ‬
‫עדות ‪ j‬נאמנה מדובימת סתי• בקוויי יי ? & ף ם משמחי לכ מצות יי‬
‫האל‬ ‫ב ר ה מאירת עינןם‪ :‬יי ע‪ 1‬לעמ‪ 1‬לתן; לבךןד א ת עמ‪ 1‬ב ‪ $‬ל ו ם ‪:‬‬
‫המים‪.‬ףךכו אמרת * צרופה מגן הוא לכל חרוטים ביו ••‬

‫קהל וא‪$‬ס הדבקים בי; אלהי‪3‬ם חיים כל‪3‬סהיום‪:‬‬

‫העולה לחולה יאסז בשמי ידיו גיליעומ ההולה ע״י מפס של ס״ה‪ ,‬וקולם‬
‫םבלכה פוסס הספל ומאה הפסוק שצליך לסחסיל גו וינשק סס״ש ויאמל בלסש‬
‫ע ץ חיים היא למחזיקים ב ה ‪:‬‬

‫^ת״יי ה^ברןד!‬ ‫?יל‬ ‫‪5‬‬

‫והופך פניו לצל שמאל ומילד‬

‫וסיזל המבלך ב״י״ה״ל״ו‪.‬‬ ‫המברך לעולם ועד‪:‬‬

‫והקהל מונים ברוך‬ ‫לי‬

‫ברוך אחה ‪:‬י אלהינו מלך העולם‪ .‬א‪#‬ר בחר־בנו מכל‬

‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫העמיס ונתן־לנו את‪-‬תורחו בתך אתה ; נותן התורה‪:‬‬

‫‪T‬‬

‫וכשממסיל הקולא לקלומ בסולה יסיל ידו השמאלי׳ מסס״ם וישאל יד ימינו‬
‫‪.‬לגדה אותז בס״מ כל זמן הקליאה‪ ,‬וגס הוא יקלא בלסש מם הקולא מלה‬
‫ג מ ל ה ‪ .‬ואסל הקליאס גולל ומגלך‪.‬‬

‫ברוך אתה‪;.‬י אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת‬
‫ןדד עולם נטע החזקנו•‪ :‬ברוך אחה ך נותן התורה‪:‬‬
‫ד‬

‫גלסינן בפ״ק דבלכומ‪ ,‬ועוזבי ם׳ יכלו‪ ,‬זס המניס ס״פ כשסיא פשוסס ויוצא‪,‬‬
‫אבל בין גבלא לגבלא מושל לצאמ ע״י דוסק ואונס אבל בלאו הכי אין לצאס‪.‬‬
‫וקולאים בס״מ ראשון גפי ראה‪ ,‬ובשבמ ממסילים ע ש ר תעשר וממסלק‬
‫לז״ גבלי‪ ,‬ובסול עמסילים לקמן כל הבכור וממסלק לסי גבלי‪ .‬במי‬
‫ע ב ר ך שמבלך השץ אל סקולאים לסולם נוהגים לסזכיל לכבוד היוס‬ ‫;‬

‫ולכבוד הרגל ומסיים ויזכהו לעלות לרגל עם כל ישראל ו ב ר ‪.‬‬

‫עשר וןןעעור אח כל־ותבואח בןןף היצא השדה ישנה‬

‫עןןז‪ :‬ן^כלת ל»גי ןילה^ז אלדזיף" במקום אישר־י‪?.‬חר‬
‫•לשכן י‬ ‫‪J T‬‬
‫״׳‬ ‫*‬ ‫‪IT‬‬
‫‪i‬‬
‫סדר הקריאה ליום שגי‬
‫לשכן שמו שם מעשר ךגנף חיךשןז ללצהךןז וככרות‬
‫?קרןזוצאנף למען תלמדי ליךאה ארדלהוה' ‪.‬אלהקז'כל‪-‬‬
‫תמים'‪ :‬וכי־יךבהמ^ הךןץכי לאתי‪3‬ל^את'ו כי‪-‬‬
‫‪.‬ירחק מ‪'%‬המקום אשך‪.‬יבחרלה^האל^יף לשום שמו‬
‫שם כי יבר^ןתה'אלהיף‪ :‬תתתה בכסף לצךת הכסף‬
‫ביךף והלכת אל־המקום אשר ל?חך לתה‪.‬אלהיף ב ו ‪:‬‬
‫ונחתה' מ ס ף ?כל אשר־וןזאוה נ‪$‬שף בבקר ובצאן וביין‬
‫ובשכר ו מ ל אישר ח^אלןז נ'?שף ו^קלת שם לפני להו־ח‬
‫אלוזיף ושמחח אתהיוביתף ‪ :‬והלר אשר־ב^ריף לא‬
‫חעזבנו כיי אץ לו ח‪$‬ק לנחלה עמך \ י ס י ״ מקצ^‪,‬‬
‫שלש שנים תוציא את־־כל־־מעשר חבואתף בשנה‬
‫ההוא וךגחח ב ^ ע י י ף ‪ :‬י נ '?לי ?י ‪ V $‬חלק‬
‫א‬ ‫ז‬

‫ונחלהעמךוךגר והיתום והאלמנה אישר ב^נריף ואכלו•‬

‫^ א ^ ^ ״ ־ ^ י י ח ז אשר‬
‫העשה‪ :‬ס 'לוי ^ מפןץ שהךשנים תעשה שמטה'‪:‬‬
‫ה‬‫ףה״ךברסשמ^שמוט^ כל־בעל קשה י ת ‪ /‬א ש ך ^‬
‫ז‬

‫בחך״ו ןא־יגש אח־רעהו' ןאח־אחיויכי־^דא 'שמטה‬

‫ליה‪1‬ה‪ :‬אידהנכרי תגש!א‪£‬ר להיה ל^״אח‪-‬אחץד‬
‫‪1‬‬

‫‪? flr$ W W r‬י־?יך ‪.‬ים־־כןז‬ ‫‪ 1‬ל‬ ‫תשמט ‪ £‬ן ז ״‬ ‫א‬

‫ןה‪1‬הבאךץא־שרלהוה אלהיף נתךלןל נחלה לרשתה‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ל ^ ־ ‪nitofijz‬‬
‫*רק אס־שמוע חיש^נ ‪3‬לל‪:‬יה?]" ‪$‬ל?^‬
‫‪,‬‬

‫אח־כל־המצוה הזאת אשר אינני מצוןז היום‪ :‬כי־יהוח‬

‫‪v :‬‬ ‫‪?11‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־'‬ ‫•י ־־« <י‬
‫‪,:‬‬
‫‪J' n‬‬ ‫‪.‬״ ‪/:‬׳‬ ‫־‬ ‫‪JT :‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪ .‬ו ל ו‬ ‫‪v‬‬

‫אלךןיף בי?ןז כאשר ך^ר־לך והעבות גרס ךבים ואחה‬

‫לא ^ תעבט ומשלח ?גרם^ךבים ו?ןז לא‪.‬ינושלו•‪ :‬ס כי‪-‬‬
‫יהיה ^ א‪5‬יון^חדאחיף באחד ש | ‪ 3‬ד ף ‪ ^ .‬ח י ף ^ ^‬‫י‬ ‫י‬

‫והוה אאדף נתן‪,‬לך לא ‪0‬א?ץ ?יז־ף‪?9‬ר הא י‪<4‬ן‬

‫א ע ך ף מאחיף הא?דון < כי־פחה ת‪$‬תח את^ךף א‬ ‫ח‬

‫וה׳עבט*' *‬
‫קטר‬ ‫של שמעות‬
‫)העבט חעבי‪$‬נו די ?חסו^־ו אשר יחסך לו‪ :‬השמר לף‬
‫^ ך ק י ה ך ב ר ע ם ־ ל ^ ‪3‬ליעל לאמר^ןךבה'שנת־השבע‬
‫שנת השמטה ורעה עקד באחיןד האביון ולא תתן ל‪1‬‬
‫חטא‪ :‬נחון חחן לו ולא־‬ ‫ו^קרא ןגליף אללהוה והיה‬
‫‪ J£C‬לבגן? ‪gnrf‬לו כי בן‪:‬לל ‪ 1‬הדבר הזה יבךקף יהוה‬
‫א ל ה י ף ב כ ל ־ ^ ף ו מ ל י משלח ^;דף‪ :‬כי לאלללזדל‬
‫אמון מקרב הארץ על־־כן אנכי י ?עוף לאמר פחח תפתח‬
‫אח״יךף לאחיף לעני ף ולאמלל ?אךצף‪ :‬ס כי־ןמכר‬
‫לף אחץז העברי או העבריהיועבדף 'שש שנים ובשנה‬
‫‪T T‬‬ ‫־‬ ‫‪K‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪vl‬‬ ‫‪:IT :I-‬‬
‫‪C‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪• r‬‬ ‫ז ו ׳‬ ‫>‬ ‫‪• :^ IT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪J .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I:‬‬

‫ה^ביעת תשלחנו ח‪$‬שי מעמך‪ :‬וכי־חשלחנו חפי&י‬

‫מעמך לא תשלחנו ר־יגןם‪ :‬הערק תעניק לוי מצאנף‬
‫ומנךנןדיומלקבף אשר בך?ןז להוד‪ ,‬אלהיף תתךלו‪ :‬הכרח‬
‫כי‪^?.‬״הדח*^דן מצריים'ויפךןד יהוה אלהיףעלךבן‬
‫אנכי מוין? אח הדיבר הזך״ רדום"‪ :‬ותה כי־־ייאמר אליף‬
‫״‬

‫לא אצא' מעמך כי אק‪3‬ף ואח־ביסף כי־טיוב לו עמך‪:‬‬

‫י‬

‫ולקלות אח־־המחמנ ונתחה ?אזנויוםילח והירןילןל ‪£‬בד‬ ‫‪:‬‬

‫עולם ואף לאמל^ חע^ה־כן‪*:‬לאץקי^ה ?עי?ףבש^חף‬

‫אתו חפשי 'מעמך כיי מ‪#‬נד‪ ,‬שכך שכיר עבךןד שש שנים‬
‫‪:‬‬

‫‪A‬‬
‫ובר‪5‬ןז'ד‪,‬ןך» אלךרף ?כל אשר העשה‪ :‬פ ישראל‪.‬‬
‫‪T‬‬

‫בחול •מתחילים כאן‬

‫כל־ה?כור א‪#‬ר ;ולד בברןקז ו?צא?ןז הזכר חקדיש‬

‫ליהוהאלהץזלאחעבלב^שוךף ןלא חג־זבכור צאנף‪:‬‬
‫ליפדיהוה אלזדן! חא‪^2‬גו• ע נ ד ^ מ « במקום אשר־יבחר‬
‫לתה אתה וביחף‪ :‬מ ך ת ה ממום פפןח או עור כל מו־ם‬
‫^ נ ו י ל ץ ^ ז א‪$‬ןיף‪ :‬בשןנרןף ח ^ נ ו ןזטמא‬
‫והטהור' יחדז כצבי וןנאיל י‪ :‬רק אח־דמו לא תאכל‪.‬על־‬
‫הארי*תשפכנו כמים‪ ': '.‬פ ב )ובשבתד‪(.‬‬
‫‪• IT -‬‬ ‫י • ‪ : :‬ד>‬ ‫י‬ ‫‪V/T‬‬ ‫‪T‬‬

‫שמור‬
 ‫סדר הקריאה ליום שני‬
‫שמור את־חךש האביב מנשית §סח *!יהיה אלהיף פי‬
‫?חיש האביב תציאף תץך‪ ,‬אלהץז ממצךלם 'ן^ילח‪:‬־‬
‫וזבחת פסח ליהוה אילוזיה צאן ובקר במקום אשר'ייכחד‬
‫‪JV‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪'.‬‬ ‫‪-‬ץד‬ ‫‪r^TT‬‬ ‫ו‬ ‫‪j‬‬ ‫‪Kv‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־‪v.‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:.J-T:‬‬

‫לתה לשכן ?זמו שם‪:‬לא־ח'אכל^ליוחמץ ׳ש^גח ;מיס‬

‫חאכל־^יו^וח^חםיזגני כי ?חפזוןעאת מאךץ מצדיע‬
‫למען תזכו־ אח־יוםיצאתףמאךץ מ^ךלם כל ימיח?ף ‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫י ‪) 0‬ובשבת ח( ולא־יראה לןז שאר 'בכלץבלןד שב^ת‬

‫ימים ולא־ילין מךהבשר' אישר תזבח בערב ביוםהדאישת‬
‫‪y‬‬ ‫־יי‬ ‫י‪:‬‬ ‫־‪IT.T‬־•‬ ‫•‪:‬־<‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬ ‫• ״‬ ‫‪•T‬־‪•J1‬ו‬

‫לבקר; לא חוכל לזבח את־הפסח באחד 'שןךיף אשד‪-‬‬

‫לתה אלהיף נתן לך‪' :‬כי אם־אלי־המקום אשר־לבחר‬
‫לתה אלן־ןיף לשכן שמו שם תזבח אודקפסח ב^ירב כיבוא‬
‫מועך'‪ '7pm‬ממץרלם‪ :‬ובשלח ואכלת במקום‬ ‫השקש'‬
‫אשר יבחר יהוד‪ .‬אלהיף בו ופנית בבקי־ והלכת ? אהליןד‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫ששת ;מים תיאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה‬

‫א‪$‬דף*לא תעשה ?לאכה‪ :‬סד‪< ".‬ובשבת'ו‪.‬י ש'מ‪5‬ה‬
‫שמנת חקפר־לך מהחל ו־ןךמש מןמה תחל לספר‬
‫שימך‪ x r f ^ g .‬הןשית חג שבעוית לןמה אל^ין?‬
‫מסח ? ‪ ? | f i V‬ג ש י ^ ז כא׳?ר ־^?‪ JP‬־ וי' ‪:‬אייןי? •‬
‫ה‬

‫ושסדןת ל^חקוה אלהיףאחה יבנן? דבמף כע?לץי ראמת‪%‬‬

‫והלוי' אשר י בשןךיף והגר והיתום והאלמנה אשר‬
‫בקךבזזיבמקום אשר יבחר להןה״אל^יף לשויןשמו שם‪:‬‬
‫ה‪5‬ךת כי־ן‪5‬בד' הילת' במץרלם'* לשמךח תנ&ית את‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫)בשבת ‪ 0‬י‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫קחגןים האןןה‪:‬‬ ‫ה‬

‫וחגי הםכת תעשה‪:‬לן! ישג‪$‬ת ;מ־ס^אספף מגלנןי‬

‫אחה י מ ! מ ‪ £‬י ‪$ iliTO‬טהןו‬ ‫ו&לק‪ ^3‬ןשמלזת'‬
‫ותלוי ו ת ך וךרחום והאלמנה אשר בשןגריןד‪ .‬שקןח‬
‫יפדם חחנ ליהוה אלתזז' במקום י אישר־ןבחר לתה כי‬ ‫ז‬

‫יברכך‬
 ‫קטז‬ ‫של שבועות‬
‫לביזכף ל;‪,‬א‪.‬ל‪6‬יף ?כל־תבואתןז ו‪3‬כלנ^שה יךיףוהץח‬
‫אך שמחי‪ '*:‬שלוש פעמים'! בשנה וראה כל־זכייף'את־‬
‫?גי ו יףוה אלו^יף במקום אשר ל?חר '?חג המצות ו?חג‬
‫השבעות ובחגי הסכות ולאי יראה אח־פני להוה ך;ק'ס'‪:‬‬
‫איש כמתנת ידו כברכת" יהוד‪ ,‬אלהיןד אשר נחדלך‪ :‬ס‬
‫‪IT‬‬ ‫;‪W‬־‪l1‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪I.‬‬ ‫‪—:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪r‬‬ ‫<‬

‫מניעים ס״ת שני אצל הלאשון ואומדים הצי קדיש על שניהם‪ ,‬ומגביהים‬
‫וגוללים ס״ת שקלאו בו״ופוססים ש״ת ב׳ וקולצים בו למפטיר בסי סנהס‬

‫וביום הבכורים בדזקךיבכם מנחה םךשה לןהוה‬

‫בשבעתיכם מקרא־קרש יהיה לכם' כל־מלאכת עבדה‬
‫לא תעשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחה ליהוד! פרים בנך‬
‫בקר ישנים איל אחד שבעה כבשים‪.‬בני שנה‪ :‬ומנתחם‬
‫‪7‬‬

‫ץ‬ ‫‪ITT.‬‬ ‫‪•:TT‬‬ ‫‪:‬״ע‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪.‬׳‪TT‬‬ ‫י‬ ‫‪.-:‬‬ ‫י‬ ‫‪;-AT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬

‫סלח בלולה בשמףשלשה עשרניםלפר האחד שני‬

‫עידנים לאלל האהד‪ :‬עשרוןיעשרון ל?בש' האחד‬ ‫ז‬

‫לשבעת הכבשים‪':‬שעיר עזים אחד לכפר עליכם‪ :‬מלבד‬

‫עלת התמד ומנחתו תעשו חמימם להיו־לכם ונםכיהם ‪:‬‬
‫מי שבלן‪ .‬ומגביהים וגולל*‪ .‬כשמגביסיס הס״ח מבינרן נגד הכסב של ש״ס ואועלים‬
‫משה י‪:‬‬ ‫אשר שם משח לכ‪:5‬י ?ני י ש ר א ל על ©י לי ? ! ד‬ ‫‪:‬‬ ‫וזאת התיוךה‬
‫עץ'תלים היא למחזילןים בח ותומכיה סאשר ‪ :‬דרכיה ךךכי נעם יוכל‬ ‫‪:‬‬

‫נתיבותיה שליום ‪ :‬או־־ןי;מים בימינה בשמאלה ןנשר וכבוד‪ :‬יי חפץ‬

‫למען צדקו לנךיל תורה ו;אךיר‪:‬‬
‫אסל שגמל הגולל יבלן סמפכויל בלכס ז ו ‪.‬‬ ‫קודם קליאס הפעלה‬

‫ברוך אתה‪.‬ןי אלהעו מלך העולם אשר בהר בנביאים‬

‫טובים ןךצה'*?דבריהם'הנאמךם באמת ברוך' אתה‬
‫יהוה הבוחר בתודה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי‬
‫הפמרה ליום שגי ש ל שבועות ב ת ד ע ש ר בחבקוק סמן גי‪.‬‬
‫והטעם כמב לש״י ז״ל במגילה ד‪ q‬ליא אי לפי שממל מגתן וןורה‪.‬‬

‫ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל־הארץ ‪:‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪VIT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪VTT‬‬ ‫‪y-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪i'T‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪:‬״‬ ‫‪WT‬‬ ‫׳־‪l‬‬
‫אשכנז ואיטליא ממסיליס; כאן ״‬ ‫בלת קהלוס‬

‫י‪1‬פיה לחבקוק הנביא על לגינות‪:‬‬

 ‫הפטרה ליוס שני‬
‫בק׳׳ק אומד׳ זס אסל פסוק לאפון של הפסולה‬

‫לציב פחגם לאח וךגם‪1 .‬יךבו ר ע ן עדין‪:‬‬

‫ן נ י אנא‪ .‬במנעא‪ .‬ךפ‪9‬לין אךבןגא טוךין‪:‬‬
‫ין רמות״ לגר מות‪; .‬גיד ונפיק )הר ךנוךין‪:‬‬
‫בטור חלגא'‪ .‬נתר ^ךגא‪ .‬ןזיקץ ךינור ובעוךין‪:‬‬
‫ב רא וסבא‪ .‬מה בחשוכא‪" .‬ועמה״שרין נתרץ‪:‬‬
‫ך תקיןצפא‪ .‬בלא ש^פא‪ .‬וגללן לה ךמט^ךין‪:‬‬
‫בעיה מנה‪ rv .‬הךמנה‪ :‬ובחרות עדי גובךץ‪:‬‬
‫יודעי הל?חא״ ו'מ‪0‬ניחא‪ .‬ןחוספחא ס‪$‬יא וספךין‪:‬‬
‫מלך תא‪}£< '.‬לכדא‪ .‬למגן ?ים להק משךזךין‪:‬‬
‫אמירעליתן‪ .‬כחלא' יהון ‪ .‬ולא ןרזקנון ת ך עפךין‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬

‫לחורון' מגן‪ .‬להון בק‪. .*$‬יטופון נעודד חמיין‪:‬‬

‫ךעוחתןהב‪ .‬ואפיהוין צהב‪ .‬לגך‪,‬רון כ;הר צפרץ‪:‬‬
‫לי הב יזקוף‪'.‬ועינך זקוף‪ .‬עזי ^ךך ךבך כ?רין‪:‬‬
‫ויתן‬
‫]פתגם[ אמש ויציג דבלי שגס להקדוש בלוד הוא שסר ]אופ ודוגמא[‬ ‫יציב‬
‫במוך ]ליבו לבבות מילין[ מלאכים ]ססגם[ לשון דגול ]ודגם[ לשון‬
‫דוגמא ]מילין[ מלשון פיל וקדיש מן שמיא נסית ]עני אנא[ מענה של שגע‬
‫המקום אמן ]גמניינא[ ססצוגים ל ד שומת דסייני ]נוולין[ יליל י י סדלים‬
‫שיש להם פילפול הגמלא סלל נזיקין סלל מועל סלל נשים קדר קדשים‬
‫אגל סלל זלעים וסלל נוהמת אין לסם גמלא‪ .‬כי אם מסכת בלכומ בסל בלוב‬
‫]לגו עוסי[ בסוך סמים ]נגיד[ נמשך ]ונפיק[ ויוצא ]נהל דינול[ נהלי אש‬
‫]בסול וכר[ בהלי שלג הדולקים ]נסול שלגא וזיקין וכוי[ בלקים של אפ‬
‫בועלים ודולקים ]בלא וסכא[ בולא ומאה מה בסושך ]סכא[ סלגום וילא יי‬
‫ואשסכי ]ועמיה וכר[ ועמי לל נהולא שנאמל ידע מס בסשוכא ועמיה שלא‬
‫נהולא ]לסיקין[ לסוק לואס בלי מניעם ]וגליין וכר[ ונגלה לו כל סנססלות‬
‫]בעיס וכר[ אני לוצה ממט לשות ]וגתלוסי וסי[ ואסל כך אקס גס כן מאנשים‬
‫לפוש‪ .‬ופילוש ]גובלין[ אנשים שיודעים םלכסא ומסניסין ו ט י ‪] .‬יעגן פ ‪0‬‬
‫וכר[ יציל עמו ישלאל ]אמיל וטי[ אמול עליהם י ל ט ן כ ס ו ל ‪ .‬ללא יכולים‬
‫למנותם כעפל האלץ‪] .‬יסומן כען להון בקען[ יתלבנו הבקעות להם במבואה‬
‫ככבשים‪] .‬יסופון נעוהי סמלין[ יקלסו היקבים י י ן ‪) .‬ולפי ססלגוס( )נלאפימ‬
‫מס י נ ( סיס נלאה לגלוס כען בניס(‪] .‬לעוסהון הב וכד[ הן לצונם ויאילו‬
‫פניהם כאשל מאיל סשםל ן לי ה‪ 3‬תקיף[ שן לי שזיק ] י י ן זקוף מ י וכו״[‬
‫עינ‬

‫חקו‪ 0‬עיניך ולאס שונאיך הכופרים בך ‪] .‬ויהון כסבנא ו כ ר [ ‪ .‬ויהיו כתבן‬

‫בתוך‬
 ‫קיז‬ ‫של ‪/‬טבועות‬
‫ויחץ <ן‪:‬תמא • ?גו למא‪? .‬אמא‪.‬יישחקון ס?!־ין‪:‬‬
‫י הונחן• נ;בר‪.‬קוחן • ?ק לה נמטי ‪: p i s‬‬

‫יהירה ‪#‬מעתי ע?ןעך;רארזץ‪1‬זוה פעלןד בקרב‬

‫שנים חייהו בקרב ‪#‬נים תודיע ‪3‬ך‪3‬ז'רחם‬
‫תז^ור‪ :‬אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר־פארן‬
‫סלה ?‪ rig‬שמלם ד^ותהלתו מלאה הארץ"‪:‬‬
‫ןעה ^אורקה^ה קךנים מיךו לוי לשם חביון‬
‫ז‬

‫?גז‪1‬ז‪ :‬לפניעלך דבריגיצא רשף לךלליו‪ :‬עמדן‬

‫ז‬

‫נימלד אבץ ךאהירר‪/‬ר גויס' ויתפ&ו קךרי־‬

‫‪ %‬ישחו גבעות עולם הליכות עולים לי‪ :‬החת‬
‫און ךאיחיי^הליכושן יךמוןיתעות^ץמךק‪:‬‬
‫הבבלים חרה יהוה אם' בנדךים א|ןז אם־‬
‫בים'‪.‬עברתןל כייתו־בב‪.‬עידסוסץז מרכבהיןז‬
‫ישון^ה‪, :‬עריה תעור‪.‬קשוזף שבעות'מטות‬

‫הליםזרם&ים עברנו^ן תהום קולו ךוםידיהו‬ ‫ז‬

‫מןא‪ :‬שמשירדו עמד זבלה לאור חצייך יסלמ‬ ‫ז‬

‫מצה מיק חניתןז‪ :‬נזעם ות^עדי^יץ‬

‫תח^יג^ם‪; :‬צא‪ 0‬לי‪#‬ע_ע|ף לי‪#‬ע את־‬
‫משיחה מחצת ראש מבןת ך^טע ערות יסוד‬
‫עד‬
‫כמון ססועל ומיס הלגנים וישסקץ כאגן ויססלו ויגושו‪] .‬יהונתן כר[ יהונתן‬
‫הוא איש עניו לכן תשואות סן סן לו‪ :‬אין אומרים סלח יהונתן מאפל שאין‬
‫אומרים השלגום סלחה זו עאי בעי םכא‪:‬‬
 ‫הפטיר‪ ,‬לץם שני‬
‫‪I‬‬ ‫עד־צואר ס ל ת נ ק ^ בכןטיו ראש פחו וסעדו‬
‫"לך‪.‬פיצני‪.‬עליצתם' כמו‪-‬לאבל עני ב‪9‬סד!‪:‬‬
‫ז‬

‫דרםלצ בים סוסיף ח‪5‬ןר מיס רבים‪ :‬ש‪5‬עו‪1‬י ו‬

‫‪,‬‬ ‫ותהגז ‪$‬ט;י לקול ןילילו שפהי יבוא ירקב‬
‫בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ידום ?רה‬
‫‪.‬לעלות לעם יגורנו‪;? :‬י־תאנה לא־^פךח ו‪#‬ץ‬
‫יבולי בג^צים כ'ח& מעש'ה־]‪:‬ת ושדמות §*‪-‬‬
‫^עשה אכל ^זר ממכלה *אן י ואין ב ק ר‬
‫ברפתים י‪ :‬וא;י ביהוד‪ ,‬אעלוזה אגילה באלדד‬
‫ףנ‪1‬עי‪. :‬יהוה אדני חילי פ&ם רגלי כ^לות‬
‫ועל במותי_ידה;‪.‬ני למנצח בגגיגווץ‪ :‬סייי ק׳‬
‫המפנויל יבלך ‪3‬לטת אסלונומ ‪.‬‬

‫ברוך אחה י; אלהינו מלך העולם צור כל־העולמים‬

‫צדיק בכל־הדוירוח האל ה‪$‬אמן האומר ועו^ה המדבר‬
‫ומקלם ש כ ד ב ר י ו א^ח^ךק‪? :‬אמן אחה היא ל; אלהיני‬
‫ונאמנים ד ^ י ף לדם‪-‬אחד מדבריף אחור לא־ישוב‬
‫ריקם בי אל מלך ןאמן וקחמן אתה‪ .‬ברוך אתה ן האל‬
‫מ א ן ן ?^ל־ךבריו‪ :‬רחם על^ציון כי היא בית תעיולעלעת‬
‫טןש תושיע במהרה ב;מינו‪.‬בתך אחה ל; ?שמח ‪ p'V‬ב^ניה‪:‬‬
‫'"ישבחנו ל; אלהינו ‪5‬אלך‪.‬ו הנביא ע?דף ולמלכות ‪r ^ f‬‬
‫דזד מישיחןז ב?!הרה*;בא רגל לבני על־כקאו לא־לשבזר‬
‫ולא לנחלו עוד אחרים אח'?בודו‪ .‬כי ?שסגןך^ף נשב^ן‬
‫לו שלא לבבה'‪.‬נרו לעולם ועד‪ .‬ברוך אתהי^ימגן ד ו ד ‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫‪.‬על התורה ‪5‬על העמדה ועל ה^ביאיס הגל י‪1‬ס‬

‫חג‬
‫היח‬ ‫של שבועות‬
‫חשבת הזה ועל יום חג השלעות דמה‪^ .‬נחת ןנו• ל; אלהינו•‬
‫לקדושה ולמגוחח לששון ץשמחה לכבוד'ול^ךח\'‬
‫על הכל י; אלוהינו‪.‬אנחנו'מודים לך 'וקבככים אותך‬ ‫‪:‬‬

‫ןלעךך שנקף" גיפי כל׳־דןי תמיד לע^לם ועד‪ :‬ברוך אחה‬

‫יי ?זהןךש 'השבת עשראל והזמנים‪:‬‬
‫אם סל יום נווב בטנה אומלים יקום פורקן וכוי‪,‬‬

‫לקום פורקן מן שהיא חנא ןךוסךא גרחמי‬

‫ןחיי אריכי ו?ןזוגי ו־ויחי ופעתא ד‪#‬מיא‬ ‫ז‬

‫וכריות גופא ובהולא מעליא‪ :‬זרעאיחיא‬

‫וקימא‪ .‬זרעא י י לא לפםוק ודי לא לבטול‬
‫מפתגמי אוךיתא‪ :‬למךנן ורבנן סבוךתא‬ ‫ז‬

‫ק ד י ^ א • די בארעא ךישראלודי בבבל‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫לרי‪#‬י כלי ולךיישי גלורצא ו לרישי מתיבתא‬

‫ז‬

‫ולדיני די בבא‪ :‬לכל־תלמידיד»וןול‪5‬מתלמידי‬

‫תלמידיהון ולכל־מן י דעסקין י באוריתא‪.‬‬
‫מלכא ‪.‬ד^ל^א יבךןז ‪.pnrr‬יפיש דןייהון‬
‫גי&א יומיד^ןיתן או־‪$‬ה'ז‪#‬ניהון‪ .‬ויתפרקון‬
‫דישתזבון מן כל־עכןא ומן כל־מךעין בישין‬
‫מרן ךי ב‪#‬מיא יהא בסעךהון כל־זמן!־עדן‬
‫ונאמר אמן‪:‬‬ ‫ז‬

‫ולא » י שגלן ‪:‬‬ ‫סממפלל גיסילומ אין אומל יקום שולקן זה‬ ‫־‬

‫יקום פורקן מןש‪!2‬דא‪.‬לןנא ןחסיאורסמי‬

‫ומזוני ךויחי וס!עתא רןזטיא‬ ‫אריכי‬ ‫וירי‬
‫ובריות‬
 ‫סדר מתנת יד‬
‫ובריות גופא ונהוךא מעליא זיעא תיא‬
‫ונןימא ןדעא ך י לא ‪.‬יפסוק ודי לא לבטול‬
‫מפתגמי' אוליתא‪ :‬לבר־קהרא _קךיעזא קרץ•‬ ‫ז‬

‫רברמא‪.‬עם זעריא טפלא ומטיא• מל^א‬

‫דעלמא יברך ‪:‬חכון!פיש מ ש ן ונסןא‬
‫יומיכון דתן ארכה לשגיםן‪ .‬ויזתפרקון‬
‫ו ^ ת ז מ ן מן כ ^ ק א ומן כל־שרעיןיבי^ץ‪.‬‬
‫מרן ךי בשמיא יהא ^סעףכין• ?ל זמןועין‪.‬‬
‫ונאסר אמן‪:‬‬
‫מי שברך אבויחינו אם־הם‪.‬ץחקבעקב הוא ןברץ אח‬
‫כל־־הקהל הקדוש הזה‪ .‬עם כל־קהלות הקלש‪.‬קם‬
‫ונשיהם ובניו^ם ולנוחיסם וןל־ןן^ר־^קם ״ יטי שמנחדם‬
‫בחי'?‪:‬נסיות' ל‪0‬פלה׳ ומיובאים ?חיוכם לודזפלל" ומי‬
‫שנותנים נר למאור רק לקדוש ולהלךלה ופח לאוךדדם‬
‫״‬‫וצדקה לעניים וכל־מי שעוקקים ‪1‬יצך‪5‬י צבור'?אמוט‪-‬‬
‫הפןדוש ברוך הוא לשלם שכרם רסיר מךןם כל־מסלה‬
‫וירפא לכל־נופם ויקןלח לכל‪:‬עונם וישלח ביכה והץ^חה‬
‫בכל־ע^ה‪.‬לדיך״ם עם כל־ישךאל אחיהיס ונאמר אמן‪:‬‬

‫סדרמחנחיד‪.‬‬
‫אסר שסיים המסעיר ברכס אסרונס )ואסר יקופ סורקן בשגס( םסשוב‬
‫שבקהל סולך אצל כל אסד ואסד וס״ס בידו ומברך לכל זכר ואומרו‬
‫מי שברן אבותינו אברהם יצחק דעקב משה ואהק דוד ושלמה‪ .‬הוא‬
‫יברן את )ר״פ בר״פ(‪ .‬בעבור שיתן מתנת ידו לכבוד הפקופ ובכבוד‬
‫התודה ולכבוד הרגל‪ ,‬בשכר זה הקב״ה ישמרמ ויצילהו פנל צרה וצוקה‬
‫וישלח ברכה והצלחה ככל מעשה י ד ו ויברכהו ר ו מ ו לעמת לרגל עם‬
‫נ ר ישדאל אמן‪.‬‬
‫יזכור‬
‫קיט‬ ‫סדר כחנו‪ .‬יד‬
‫להזכיר נשמות ואומרים ‪.‬‬ ‫נוסגין‬ ‫אשכנז‬ ‫בפולין ובפיהם ובהר‪3‬ה קהצויז‬

‫בעבור נשמש האב‪.‬‬

‫שהלך לעולמו בעבור‬ ‫»לוני(‬ ‫ני‬ ‫מורי)פלוני‬ ‫‪.‬יןכו־ר אליהים נשמת אבא‬
‫שאני נודר צךקה בעדו בשכר זה תהא נפשיו ן?רוךה בץרור הרדים עם‬
‫נשמת אמ־דם יצחק מעקב שרה ךבקח רחל ולאה ועם שאר צדיקים‬
‫וצךקגיות שבגן עךן‪.‬ונאמר אמן‪.‬‬
‫בעגול נשמה האס‪.‬‬

‫שהלכה לעולמה‬ ‫פליניס(‬ ‫)פליניה בה‬ ‫יזכיור אליהים נשמת אמי מורתי‬
‫‪3‬עבור שאני נודר צדקה בעדה בשהר זה תהא נפשה צרורה מ ר ו ר‬
‫החלים עם נשמת אכךדס תיחק דעקב שרה רבקה חתל ולאה ועם שאך‬
‫^ךקים וצךל־ןנייות ש?נן‪.‬עדן ונאמר אק‪.‬‬
‫במבול נשמש אב ואם והזקנים ויושל הקלובים‪.‬‬

‫מכיור אל־הים נשמת אבי ואמי זק‪3‬י וןקטיתי דודי ודיח־סי אחי ןאחמתי‬
‫בין מ§ד אבי בין כעד אמי שהלכו לעולמם ‪3‬עבור ש^י טדר צדקה‬
‫‪3‬עךם בשכר זה תודעה נקשותם צרורות בצרור ר׳ס״ם עם נ^מת‬
‫אבךרם יצחק יעקב שרה ך^קהךחל ולאה ןעם ‪#‬אר לריקים וצדקניות‬
‫ש^נןןךן ונאמר א ק ‪.‬‬
‫ב»גול נשמש המומשיס מל קלושה סש״י‪.‬‬

‫ונעימת כל קר‪1‬כי וקרויביתי הן‬

‫‪:‬‬ ‫)פלוני גל פלונ״ס(‬ ‫מכור אליהיפ נ‪#‬מת‬
‫מ^ד אבי הן מ^ד אמי שד׳וקגתו הן ׳שנהרגו הן ש נ ס ח ט ו ו ש נ ש ר ו‬
‫ושנשבעו ושנתקו על קדוש סשם ©בור שאתן צדקה ‪3‬עד חןכרת‬
‫נשמותידם בדיכוי זה תהיינה נפשותיהם צרוחית בצח־ר החיים עם‬
‫י‬ ‫־•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫זז‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪Dtp‬‬ ‫נ‪#‬כ*חידם ‪#‬ל אברד׳ם יצחק דעקנ‪ :‬שרה ר‪0‬קה ת!ל ו^ה ועם‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬

‫צדיקים וצדקניות שבגן‪.‬עךן וצאסר אמן‪.‬‬

‫בקצש קהלוה אומלים נם אב דדחמים‬
‫אב הרותמים'שזיק מרוימים‪? .‬רזחמיו העצומים‪ .‬הוא יפקוד ברךןמים‬
‫החסידים והישרים והתמימים‪ .‬קחלות הקדש שמסרו «ןשם על קךשת‬
‫רז‪#‬ם ‪ .‬הנאהבים והנעימים מלחם ו?מ‪1‬תם לא נפרדו‪ .‬מןשךיםקלו‬
‫ו&אריו־ת גברו‪ .‬ל|עש‪1‬ת לצז־ן קונם וחפץ צורם‪ :‬מ?רם אל־חינו• לטובה•‬
‫עש <&אר צדזקי עיו^ם‪ .‬ועק‪1‬ם מאו־מעו)נ״״ לעינינו•( נקטת ךם ׳עבייו‬
‫השפוך ‪? :‬כתוב בת‪1‬ךת פושה איש האלר\ם • ‪.‬ךתינו ברם ‪ tea‬בי דם‬
‫עבדיו‬
 ‫סדר הכנסת ספר התורה‬
‫;!בדו‪.‬יקום‪ .‬ונקם ;שיב לצריו וכ©ר אדמתו‪.‬עמו ועל לדי ‪.‬עכדיןל‬
‫‪:‬‬

‫וב?ת^‬ ‫‪:‬‬
‫הנביאים כתוב לאמו־ ונקיתי דמם לא נרןתי‪ .‬די שכן ©רק‬
‫‪.‬יורע כגולס לעיונו‬ ‫‪:‬‬
‫נא^ר‪ .‬למה יאמרו ר<ים איה אלהירם‬ ‫‪urpa‬‬
‫‪5‬קםת ז!ם עבךיןז ה^זפוך ‪ :‬ואומר כי חרש דמים אותם זכר לא ‪r o w‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪8‬גקת;ענוים‪ :‬ואומר ידן נגדם מלא גדות מחץ ראש‪.‬על אלץ כ־ב^‪:,-‬‬
‫אשרי ובו׳‬ ‫‪.‬מסל ‪3‬ךךך ישתה על כי;רים ראש ־•‬

‫הפ״ץ לוקס נן״ס בילו להוליכו מ ן הבימה ולהצניעו בהיכל ו א ו מ ל ‪:‬‬

‫יהללו את־‪#‬ם יהוה בי־נשגב ‪#‬סו ל ג ד ו ‪.‬‬

‫הודו‪.‬על־אךץ ןשמים‪ :‬דרסרןדן לעמו חהלה‬ ‫והקהל פונים‬

‫לכל־ססיךיו ל?ני ח&ראל עם יקרבו הללומלד‪.‬‬

‫בי״נו כפסל במול‪.‬‬ ‫כיל‪.‬‬ ‫בפבם‪.‬‬ ‫כס‪.‬‬

‫לדוד מזמור לןהוה הארץ ומלואה‬ ‫מזב&־ר לדוד הבו ליהוה בני אלים‬
‫הבו• ליה‪1‬ה כבוד ועז‪ :‬הבו ליהוה תבל ךשהי בח‪ :‬בי־הוא‪.‬על־נטים‬
‫כמד שסו השתחוו ליהוד‪ .‬בהדררד יסדה ועל־נהריות יכוננה • מי־יערח‬
‫‪3‬ךר ןוץה ומי־;קום במקום קךש‪1‬‬ ‫קולןהוה על״״ר^דםאיד־‬ ‫<‪$‬יש•‬
‫נקי מלםיכר־לבב אשר לאמשא‬ ‫ל ג מ ד הךןים יהוה על־מים רבים ‪:‬‬
‫קול־־יחד‪ .‬בכה קול יהוה בהדך‪ •:‬לשוא נפשי ולא נשבע למרמה ‪:‬‬
‫קול יהוד! שבר ארזים ד&בר יהוה ישא ברכה מאת יהוח וצדקה‬
‫‪I T T :‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬
‫י‬ ‫••־‬ ‫ן ‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫את אךך ת• בנק‪ :‬וןךקיךם בכי־‬

‫זח ח ד דרשו‬ ‫מאלהי ישעו‪:‬‬
‫‪!7‬גל ל‪3‬נק ושדק ‪ to.‬בך‪-‬ךאסיםז‬
‫מיקשי פנ;ןז‪.‬יעקב סלה י שאו•‬
‫ק‪1‬ל‪7‬ו*ח חויב קזבות אש ‪ :‬קול‬
‫‪#‬ןגדם ראשיכם ולנשאו ‪9‬יזחי •‬
‫יחוה יחיל מדבר יחיל יר&יח מחיר‬
‫עולםד&־א מל*ך הכםד ‪ :‬סי זח‬ ‫‪T‬‬
‫•‪:‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪•T A‬‬ ‫‪T T‬‬
‫*‬ ‫*‬
‫מלך הכבוד יהוח עזוז וגביור יהוח‬ ‫יחו־לס־ ‪$‬לות‬ ‫קויל יהוה‬ ‫גןלש‪:‬‬
‫»‬ ‫•ן‬ ‫‪A‬‬ ‫י*‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪J r r‬‬

‫נלזשף ‪£‬נחת ובד‪7‬כל‪ 1‬כלו א‪3‬ד‬

‫‪?< W‬מןריס‬ ‫גבור ^ ? ? ד ׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫יהוה למבול ישב רשב‬ ‫כביד‬ ‫‪:‬‬

‫ראשיכם ושאי ‪9‬תחי עו?ם דבא‬

‫יהןה מלך לעו־לס יך&ץז עז לעמו מלךהכבוד‪-‬מי הואזהמלךהכ^ד‬
‫‪:‬‬

‫י!קן להוד‪ ,‬לברך אתעמו‪3‬שלום ‪ .‬יהוד‪ .‬צבאות הוא מלך הכבז־ד סלח‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫זי‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫‪lr‬‬ ‫ז‬ ‫‪ i‬ד ^‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬
‫הסמל הון ההיכל אומלים‬ ‫כשמחזילים‬

‫ובנחה יאהר שובה יון ח ך?ב‪1‬ת אל^ישראל ‪ :‬הןסה יתה למנוחתך‬

‫‪5‬‬

‫אתה‬
‫קכ‬ ‫סדר הכנסת ספר החררה‬
‫אתה ‪$‬רון עזף ‪ :‬כועןןז ילבשר־צךק ווחסךין? ירעו‪? :‬עבור דוד _עכךף‬
‫אל־תשב ‪9‬ני משיחך‪ :‬כי ללןו טיוב נתתי לכם תורתי אי^תעזומ‪:‬‬
‫‪ pg‬חיים היא למחךקים בה ‪ TO? ™:‬מאשר‪ :‬דרכיה ךךכי־נעם וכל־‬
‫‪1‬‬

‫נתיבותיה שלום ‪ :‬תשיבנו יחיה אליןל ונשובה חדש ימינו• כקדם ‪:‬‬
‫‪|"T‬‬ ‫־ "‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪l|V‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•|‬ ‫‪:‬־ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|V‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫תפלת מוסף‬
‫ועתה יגדל־נא כת אדני כאשר דברת לאמ‪1‬‬
‫״‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪• V- |:T‬‬ ‫‪T —:‬‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫|‪T‬־‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬

‫זכו־ רדזמןף לי וךוסדיף כי מעולם קצה‪.‬‬

‫‪.‬ימול ויחקרו שמה ךבא מגלמא די־בךא כךעוחה‬
‫ןנסליך מלכותה ?חליכק ונךומיכק ו?ררל ךכ^כיח ל^ראל‬
‫נעגלא ובזמן פףזב ואמרו אמן‪. .‬יהא ^מה ךבא קברך‬
‫ל<גלם ולעלמי ?נלמיא‪' .‬יתברך וישתבח' ךחפאר ויחו־ומס‬
‫ךןןנ&א וירזהדר ויחעלה ולתרגל שמה' ךקודשא בריך‬
‫הוא לןןלא מן כל בךכתא ןשירחא חשבחתאונחמחא‬
‫ז‬

‫ךאמיךן ?ןלמא ןאמרו אמן‪:‬‬

‫אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתף‪:‬‬

‫ברוך אחה ל; אלהינו ואלדד אבותינו אלהי אברהם‬

‫אל‪1‬ד וץחק וא״לדזי‪.‬לעקב האל הגדול הגבור ןהנוךא אל‬
‫עליון גימל סקרים טובים לקנה הכל חו‪3‬ר חסדי אבוח‬
‫;‬

‫ומביא גואל ל?ני ?נילןס למען ‪#‬טז ?אמה‪.‬‬

‫מלך עוזך ומושלע ומגן‪ '.‬ברוך אחה יל; מגן אננךהם ‪:‬‬
‫אתה גבוד לעולם אדני מחיה מתים אחה רב להו־שלע‪.‬‬
‫מ‪2‬לכל חיים בחסד מחןה מחים ברחמים רבים סומך‬
‫נו‪$‬לים ורופא'חולים ומחיר אסורים ומקים אמו^וליישני‬
‫‪£‬נפר מי כמוןז בעל ^בורוח ומי דומה לך מלך ממית‬
‫!?חך! ומצמיח לשוביה *‬
‫ונאמן‬
 ‫‪i‬‬
‫!‬ ‫מוסף ליום שני‬
‫תאמן אתה לקתייח מחים‪ .‬בתך אחה לי מחיה הפחים‪. :‬‬
‫ז‬

‫א ^ קדוש ושסף קדוש קדושים בכל יום ןרלליןז ?ולה י |‬

‫ז‬

‫|‬ ‫י‬ ‫בתך אתה'‪;.‬י'האל הקח־ש‪:‬‬

‫* אחה בחרחנו מכל העפים ‪ .‬אהבח א‪1‬חנו ותניח בנו‪.-‬‬
‫ז‬

‫ורוממחנו מכיל הלשונות‪ .‬ולןךשחנו ?מצוחיף ‪ .‬וכןר?חני‬

‫מלכנ^נבוךחף י‪ .‬וש?זך מייל ןהיי״ & י נ י‪* POT‬״‬
‫^י״י׳ י מיעדים‬ ‫וחחךלנו ; י אלחינו באסבה‬
‫ש ב ת ו ת‬

‫לשמחה הטם'וזמניים ה|ששון‪ .‬אח־יום השבת הזח ואח יום‬

‫חג סשבעוח הזה‪ .‬זמן'מחן חוךקי בארבה מיןיא־יןד־׳מ‬
‫נו‬

‫זק־ ליציאח נמןדים‪.‬‬

‫ומפני חטאינו ‪$‬לינו מארצנו ונרע־־דזקגי‬
‫אךמועו' ואין אנחנו יכולים לעלות‬
‫ולעדות‬ ‫?‪TO‬‬ ‫ולראות וקד׳^סםוות‬
‫חובותינו בבית ?דוייךרןןז בבית הןדול והברוש‬
‫ש‪$‬קךא ‪9#‬ןז' עליו מפני ה ד ד^לודןה‬ ‫ז‬

‫כמקךיקןז‪ :‬יהי רצון מלפנלף ל‪ :‬אלודגו‬

‫ואלחי אבותינו מלך רחמן שיעזוב ויחרדןש‬
‫;גלינו ועל מקדשך ברםמץז דךבים ותבנוזו‬
‫סלדה והגדל כבודו אבינו סל^נו ‪3‬לה ‪5‬כוך‬
‫מילכירצח ^עלינו' סדךה והו־פעיודן^א עלינו‬
‫‪ p i p‬הגויש‬ ‫לעיני ? ל ד ו ‪ £‬י ^ ל‬
‫י נ ו‬ ‫ב‬

‫ונפוצותינו כנס מלרכתי־^ךץ ו ד ^ נ י ? ‪& #‬‬

‫כ<צ‪$‬ך*|‬ ‫י ת‬
‫ע י ר ך בךנה ןלירדמלים ‪3‬‬
‫עולפ‬
 ‫קכא‬ ‫של שבועות‬
‫עולם ושם ‪.‬נעשה לפנןןד את נךכנות חובותינו‬
‫תמירים כסדרם י ומוספים כהלכתם‪ :‬ואת‬
‫‪• T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪•:v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫מוסף יום חג השבועות‬ ‫מוסף וין ה־שבה קזה‬ ‫י‬

‫הזה‪ .‬נ_עשה ונקריב לפניך ‪3‬א הבה כמצ‪.‬ות‬

‫ז‬
‫‪:‬‬

‫ךצוגןז ‪5‬מו ^כתבת ^לינו ^נתוךותןד עלי ידי‬

‫מקד׳‪-‬לגרף מפי נבודף' כאמור‪ :‬י י‬
‫וביום הישבה שני־כבשים בני־שנה תמימם‬ ‫לשבה‬
‫א‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪K T T‬‬ ‫‪ :‬״ו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪•• :‬ו‬ ‫־ ‪ .‬ז‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬

‫ושני עשךנים סלח מנחה בלולה בשמן ונסכו‪:‬‬

‫עלה שבח בשבחו על־עלת החמיר'ונסכה‪:‬‬
‫ש ב ו ז ו ק ר ב ן היום כ א ס ו ר ליסא בכ׳׳י וס״מ ואין ל א » ו וכ״כ יעב״ן(‬ ‫קרבן‬ ‫)זה‬

‫ומום הבכורים בהקריבכם _ מ?חה חרשה ליהוד‪,‬‬

‫בשבעתיכם מכךא‪-‬קדש יהיה לכם כל־־מלאכח עבדיה‬
‫לא חעשו•‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח ריהוה פרים‬
‫בני־־בקר שנים איל אהד שבעה כבשים בני שנה‪ :‬י‬
‫‪T‬‬

‫‪ITT‬‬ ‫"‪v.‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪V‬־‬ ‫‪TT/;J‬‬ ‫•׳•!‬

‫ומנחתם ונסכיך‪,‬ם כמךבר ‪?/‬לשק עוועים לפר‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫ושנייע^רנים לאיל‪ .‬ןעשריון רכ?ש י‪:‬ן ימקמו• ושעיר‬

‫לכפר‪ .‬ושני חמידים כהלכחס‪ :‬״‬
‫‪T T :‬‬ ‫‪ :‬י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫; ־־ ־•‬

‫׳)למה‪:‬שמחו במלכוחף שמרי שבתוקךאי ןן‪$‬ג עם ?)קדשי‬

‫שביעי [ '<ילם לע‪31‬עי ויועגפגו• מטובף ובשביעי רציתי בו‬
‫וקדשתו ח?ןךת;מים אתורןראת זכר למע‪#‬ת בראשית(‪:‬‬
‫אלהינו ואלךזי אבותינו מלך חחמן רחם?נלינו טוב ומטיב‬
‫הדרש לנו שובה אלינו בלזמון יפמיף בגלל אבות שןגשו‬
‫ךצ^נף בנה בי‪0‬ןז כבחחלה וכונן מקדשן? ‪.‬על־מכונו‬
‫ןהראנו^ןבמנר ך‪96‬קנו• ״ ?חקיני ןקושב 'כהנים לעבודחס‬
‫ילדים לשירם לזמרם'ןהישב ‪:‬קר״אל לנויהם ןשם ‪?.‬עלה‬
‫' י‬ ‫‪1‬‬ ‫י יונראה‪'15‬‬ ‫ז‬
 ‫מוסף ליום ש‬
‫‪1‬ני‬

‫ונראה ונשתמרה לפרןז בשלש פעמי רגלינו ככתוב‬

‫בהורחןל שלוש פ‪/‬גמים גשנה‪.‬יראה כל־זכורף ארדפני יי‬
‫אלהיף במקום אשרלםזר בחג המצות י ובחג השבעות‬ ‫‪:‬‬

‫ובהג הבכיותולא יראה אח־פני‪.‬ין ריקם‪ ':‬איש כמתנת‬ ‫‪:‬‬

‫ידו כברכת יי אלהיף אישר נחךלך‪:‬‬

‫והשיאנו•‪;.‬י אלהינו אח ברכת מועדיף לחיים יל^לום‬
‫לשמחה ולששון כא^ןר רצית ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫לשנת אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתנו קדשנו במצית ף וחן‬

‫חלקנו בתורחף שבןןנו• מטובף ושמחנו• ביישמןחןז ושהר‬
‫לבנו מנבךןד בא^ת ןהנהילנו• ן; אלהינו ?אהבה ובךצין ב^מחה‬
‫ובששון ‪#‬בת ו מועדי כךשף • ףןמדזו בף ןשךאל'מקדשי‬
‫שמף ‪ .‬ברוך אהה י; מקדיש השביז ן ‪.‬ישךאל ‪.‬והזמנים ‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫רצה ל; אלרדנו ‪1‬ןע<?ןד לשראל ובו;פלתם ‪ .‬והשב אח‬

‫העבודה* לךביר ביתף לאישי ל^ךאל ו‪0‬פלחם' באהבה‬
‫ז‬

‫תקבל ברצון ותהי לרצון' תמיד עבודתי ן&ךאל 'עמן־‪.‬‬

‫י ותחזינה עירנו ?'שו‪5‬ף לציון ?ךרןמים ברוך אחה‬
‫יי המחזיר שכינתו לציון‪:‬‬
‫מודים לרבנו‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬

‫^‬ ‫*ימיי‪4,‬‬ ‫ר‪7‬ויירז‬ ‫מודים אנחנו לך שאחי׳‬

‫הואייאלהינוואלהי אבותינו אלהינו ואליהי אבותינו אלהי כל בשר‬
‫מודם אנחנו קד שארזה הוא יי‬ ‫•י ן‬ ‫ו‬ ‫‪:‬־־!‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫יוצתו יוצר בראשית ?רכות והוךא‪1‬ת‬ ‫•יו‬ ‫‪:‬־‬ ‫••‬ ‫‪•• V : T :‬ן‬

‫לשמך הגדול ודגךףט על שחדדיחנו‬ ‫לעולם‪.‬ועד צור חמו• מגן‬

‫וקיסתנו כן תחינו ווןקימנו ותאסוף‬ ‫ןשץנו‪ .‬אתה הוא לדור ודור‬
‫גליו־תינו לחצרות קדשו! לשמר הקיף‬
‫נוךהלףו?ספר תהלחף‪.‬על‬
‫ולעשיית ךצנף ומגבךןז ?לבב ^לם‬
‫חיעו האסורים ב;רף לעל‬
‫בתך‬ ‫מדים לך ‪.‬‬ ‫על שאנחנו‬
‫אל ההוראות‬ ‫נשמתינו הפקודות לך מגל‬ ‫‪:‬‬

‫נ?ןיף'^יכל־יום עמנו ועל‬

‫נ^לאיוחיף וטיובותיף ‪?#‬כל‪:‬עת עךב ובקר וצהךלם ‪.‬‬
‫הטיוב‬
‫‪ .‬קכב‬ ‫של שבועות‬
‫הטוב כי לא כלורחמיף והמרחם כי לא־חמוחסךיף‬
‫־ •י' ־ ־‬ ‫מעולם קףינף‬ ‫‪:‬‬

‫נעל כולם‪:‬וזבךך ויתרומם שמף מלכנו חמיד לעולם ועד‪:‬‬

‫לכל התים יוךוף סלה ויהללו את שמף באמת האל‪.‬ישועתנו‬
‫ועזרתנו סלה‪ .‬ברוך אתה^סטובשמף^לףטמהלתתח‪:‬‬
‫לש״ז א״ו אבותינו ירכנו בברכה המשלשת בתורה הכתובה על ידי משה‬
‫;••‬ ‫ד״־‬ ‫־ ;‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫זו‬ ‫\ ־‪,‬ין‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫•*‬

‫עמיןו האמורה מסי אהרן ובניו כהנים ‪.‬עם גקדושןז כאמור יברכף יי‬
‫‪:‬‬

‫ןש?דף‪; :‬אר ןן פניו אליף ךחנף •• ןשא יי §ניו'אליףוןשם לף שלוב‪:‬‬

‫שים שלום טובה ום־כה חן;ח‪9‬ד ‪.‬ורחמים ^גליגי ועל‬
‫כל־ישראל עמןז ברכנו אבינו• כלנו כאחד באור פניןד כי‬
‫•‬ ‫‪I |VT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T V :‬‬ ‫־״‪1.‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫־*‪l|V‬‬ ‫״‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫‪T‬‬

‫באור פרף נתח לנו ‪;.‬י אלהינו תורת חיים ואהבה חסד‬
‫וצדקה ו?ךכה ורחמים 'וחלים ושלום וטוב ?עיניף לברך‬
‫אח־_ע?ף ‪.‬ישךאל'בכל־עח ובכל־יש^ה ביקלומף ״ ברוך‬
‫אחה ן; ה?לבךך אח'‪.‬עמו ‪.‬ישראל בשלום ‪:‬‬
‫אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמלןללי נפשי תחם‬
‫וני?שי מןםר לכל תהיה סתח לבי בתיוךתף ובמ^ותיף תרדוף נקשי וכל‬
‫!‪.‬הרטבים עלי ון‪1‬ה מהרה הפר_עצתם וקלקל כ‪1‬זש?תם ; עשה למען‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬

‫שמף עשה למגן ימינף‪.‬עשה לפה!ן קדישתר עשה למען תיורתף למען‬ ‫‪:‬‬

‫יחלצון ידידןו הושיעה ןמינף וענני‪. :‬יהיו לרצון אמרי פי ומיון לבי‬ ‫ז‬

‫לסניף יי צורי וניואלי‪ :‬עשה שלום במרומיי הוא יעשה שלום עלינו‬
‫ועל כל לשךאל ואמרו אמן‪ :‬ןחי רצון ל^נןף ין אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫שיבנה בית הםקךש במהרה ?יכינו ותן חלכןכר בתיוךתף‬
‫ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמונית ‪.‬‬
‫וכשנים קדמוניות ‪:‬‬ ‫כימי עולם‬ ‫וירושלים‬ ‫מנחת יהודה‬ ‫ליי‬ ‫וערבה‬
 ‫מוסף'ליום ישני‬
‫קדושה לש״ץ במזרס המפלה‪.‬‬

‫נןגיץיז ונכןדישף כסוד )ש‪:‬לי שיח שיפי קדש המקדישים‬

‫׳ש?ןןז בקדיש‪ .‬ככתוב על יד נביא" ״ "ויןי־א זך* אל זה ואמר‬
‫קי״ס קדוש ן קדוש קדוש ?באיות ?לא כל־האךץ כימיו‪:‬‬
‫ז‬

‫מ׳ כבודו מלא עולם משתזיו שואלים זה לזה י‬

‫‪r T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬־ •‬ ‫ד‬ ‫ד‪—:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ד״‬ ‫‪:‬‬

‫ברוך יאמרו‪:‬‬ ‫א‪:‬ה מקיום ?בודו לעמתם‬

‫ברוך כבוד ‪;:‬ממקומו‪:‬‬ ‫תי״ק‬
‫מ׳ ממקומו הוא‪.‬י‪9‬ן ברחמים ויחון‪.‬עם הפדחךם שמו‬
‫עךב ובצןר בכל יו־ם תטיי <‪5‬עמים ?ארבה שמע אומרים‪:‬‬ ‫״‬

‫קי׳ שמע ישראל‪;.‬י אלהינו יי אחד‪:‬‬ ‫ח‬

‫אחד הוא אלוזינו הוא אבינו'הוא מלכנו הוא מודיענו‪.‬‬

‫והוא ‪:‬שמ‪:‬ענו' ברךומיו שנית לעיני כל־חי להיוח״לכם‬
‫י ק׳ א_ני ן; אלהי?ם '‬
‫‪7‬‬
‫לאלהים‪:‬‬
‫א ד ר אדירנו יי אדנינו מה אדיר'שמך בבל הארץ‪ :‬והיה ;י למלך‬
‫על כל הארץ'‪3‬י'ום ההוא‪.‬יהיה יי אחד ושמו אחד‪:‬‬
‫וקךברי קדשףכחובלאמר‪:‬־‬
‫קדח ‪.‬יסלך ;י לעולם אלו־דך ציון לדר ודר הללרה‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫השץ סוזל המפל׳ עד ושני תמירים כתלכתש )ובשבי עד זכר למעשר‪ .‬בראשית(‬
‫ואכדכאומלץ אזהרת‪.‬‬

‫אזהרת רא^ית לע‪!$‬ז נתר; ‪.‬י מצות‪..‬עשה‬

‫ו מ ^ לא תע^ר^ ?מספר במפכןד הם‬
‫‪ vhp‬מאות ושישים וחמ^ט‪ .‬כנגד ימות‬
‫החמה‪ :‬גם מ^רת עשה מאת‪:‬ס 'ןאךבעים‬ ‫‪:‬‬

‫ושמונה‬
‫בית לוי‬ ‫ממה מ י‬
‫ס ואל לשירה‪] :‬דוק[ שמים פש״ה‬ ‫ראשית‬ ‫םליי׳ג מצומ שבמילה‬ ‫לאשימ‬ ‫אזהרת‬
‫סנועה כמק שמים ]ישע‪ -‬מ כב[‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫)‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ה‬

‫)מצומ עשה‬ ‫נ מ מ ( ‪ .‬והם למ״מ‬

‫כלל הם )שלש מאומ(‬ ‫דלך‬ ‫)במספ‪ :‬במפקד(‬ ‫‪ tew‬שש״ס(‪.‬‬ ‫עצומ לא‬
‫כוי‬
‫קבג‬ ‫של שבועות‬
‫ונמוגה‪ .‬כנגד אברים ‪5#‬אךם‪ :‬דוק וךולד‬
‫העךת בנו'‪'.‬על ענשן ולברן הרדים והמות‬ ‫ז‬

‫והטובוהרע‪ :‬הורית לנו עקו־ת הדברות ‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫ןך‪#,‬ךת לנו ‪.‬עשךה בתךים‪ ':‬ובעניי לחות‬ ‫ז‬

‫‪:‬‬

‫חקקתם ‪ .‬ישני עולמות הנחלים‪.‬־ _על ידי‬

‫נאמן ?תתם‪ .‬ובין ‪#‬ני כרוביםהנךותם‪ :‬זרה‬ ‫ז‬

‫מקראי ותרגום תורה 'ונביאים שמונה ‪.‬‬

‫וכתובים משלשים אחד עעזר‪ :‬חקרי' סלכות‬ ‫ז‬

‫וסדרים ש)טה‪ .‬ועליהם תלמוד שלשים‬

‫‪T‬‬

‫וששה‬
‫מטה לוי‬ ‫בית לוי‬
‫]חלד[ ל ק עש׳׳ה נל יושג׳ חלל ]הכליה נו• לוה וסלל העלה בנו( העמלמ‬
‫‪ °‬עלינו פלוס את השמים ואת ה א ת‬ ‫‪:‬‬ ‫"״?‬
‫ז‬ ‫™‪I‬‬
‫נ י‬
‫‪1 1‬‬ ‫ה ע י מ ח‬ ‫ה ע י מ‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫מ‬

‫שאם אנו מקיימים את החולה השמים‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬״ ‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫!‬ ‫] ״ ‪.‬‬
‫ע ע ו‬ ‫‪B‬‬
‫‪J‬‬
‫ס‬ ‫ל‬ ‫ן כ ר‬ ‫‪0‬והמןנ‬ ‫‪0‬‬ ‫ה ק‬

‫יתנו מלם והאלז ססן יבולה ‪ .‬ואם‬ ‫מעמו‬

‫)עשלם‬ ‫לאו ס״ו יד העדים יהיה בלאשונה ועצל את השמים וגו׳ *‬
‫כתלים( שבת‪ .‬ל״ם‪ .‬פסמ‪ .‬שבועות‪ .‬ל״ה‪ .‬יו״כ‪ .‬סוכות‪ .‬ג״ע ‪ .‬ימות‬
‫המשיס ‪ .‬עוה״ב‪ .‬אלו הכתרים קשלת לנו ולא לשום אומה ולשון )זלוז‬
‫מקלא ותלגום( צליך להיום מן הזליזין במצות להשלים פלשיותיו עם הצבור‬
‫שנים מקלא ואסל תלגום ‪) .‬תולה( סמשה ספלי תולה ‪) .‬ונביאים שמונה(‬
‫ישעיה ‪ .‬וסלי‬ ‫יהושע שופעים‪ .‬שמואל ‪ .‬מלכים ‪ .‬ילמיה ‪ .‬יסזסאל ‪.‬‬
‫משל‪) .‬וכתובים אסל עשל( תהלים ‪ .‬משלי‪ .‬איוב‪ .‬דניאל‪ .‬עזלא ‪ .‬דגלי‬
‫הימים‪ .‬וסמם מגילות‪) .‬סקלי הלכות וסללים ששה( ששה סללי משנה‬
‫)ועליהם תלמול( והמסכתות שיש עליהם גמלא‬ ‫מסקלי ה ל ט ת ‪.‬‬ ‫שבהם‬
‫הם שלשים וששה( בלכות ‪ .‬שבת‪ .‬מילובין‪ .‬סססים‪ .‬יומא• סוכה ‪.‬‬
‫ל״ה ‪ .‬תענית ‪ .‬מגילה ‪ .‬מועד קען ‪ .‬סגיגה ‪ .‬יבמות‪ .‬כתובות‪.‬‬ ‫ביצה‪.‬‬
‫נ ד ל י ם ‪ .‬נ ז י ל ‪ .‬סונוה ‪ .‬גינוין ‪ .‬ק ד ו ש י ן ‪ .‬ב״ק ב״ע ב״ג‪ .‬סנהדלין ‪.‬‬
‫שבועות ‪ .‬ע״ז ‪ .‬הוריוה ‪ .‬זבסים‪ .‬מנסות‪ .‬סולין‪ .‬בכולות ‪.‬‬ ‫ממת‪.‬‬
‫ע ל כ י ן ‪ .‬תמולה‪ .‬מעילה‪ .‬כליתום ‪ .‬נלה ‪ .‬ועל זולתם לא מצאנו תלמוד‬
‫סוז‬
‫מעשה ארג‬
‫ואזהרה( בגי׳ סלי״ג‪ .‬ועיין במנוה לד )עשרה קשכיס( ואד״ג כהלים‪ .‬ואלו הן <דלה‪.‬‬
‫ד׳ ציציה‪ .‬ד׳ בתים במילין של לאש‪ .‬ואחל גשל יד נחשב לנהל ל(חר‪ :‬כםג‬
‫המפלש מה שעשו סכידס מספל המסכסוש ל״ו כנגד ל״ו כליחוס שבמולה‪ .‬ומי שלומד‬
‫יזכה לעדן שהיא ל״ו פעמים יזסל גדול מן ]העולם הזה‪ :‬ועליו נאמר לשל* כל מזכי ל״ו‬
‫וכסיב‬
 ‫מוסף ליום שני‬
‫וששה‪ :‬מעמי משלו שלשת אלפים • ויהי‬
‫ישירו סמשה ואלף‪ .‬יחידה נתונה לששים‬
‫ךבוא י• לעם א‪£‬ר בחר משבעים לשונות‪:‬‬
‫?תובה ?אותיות עקרים ושת‪:‬ם • וגם בשם‬
‫המפורש' בשננעים ו‪#‬ני‪.‬ם‪' :‬לבל אחד לאחד‬
‫שלשה ?תרים‪? .‬תובים בא^בע אלהים‬
‫‪.‬מעשה‬
‫בית לוי‬ ‫מטה לוי‬
‫]עממי משלו שלשה אלפים כוי[ כמ״ש וידבר‬ ‫סוץ מן מהיל שנסלל אסל ל‪ 3‬אשי ‪,‬‬
‫ש ל ף אלפים מכל רה׳ בילו חמשה ואלף‬ ‫מ ל‬‫א‬ ‫ש‬‫אלפי (‬
‫ס‬ ‫של‬ ‫)נועמי משלו‬
‫ש מ‬

‫]מ״א ה ע [ ‪] :‬יחילה[ הואל להילה‪:‬‬ ‫^‬ ‫ן‬‫^‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫'‬ ‫‪w‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬

‫אלפים השל‪) .‬ויהי שילו סמשה ואל‪ (q‬ועל כל לנל של סופלים היה אומל‬
‫סמשה ואל^ מעמים ‪) .‬יסילה( המולה )נמונה לששים ל ט א ( כי אלו היו‬
‫פסומ מששים רבוא לא היה הקב״ה משרה שטנסו עליהם )‪3‬שם המפולג!‬
‫בשבעים ושנים( היוצאים מהפסוקים‪ .‬ויכע ר ג א ‪ .‬והשמוס הללו היוכמובין‬
‫על הלוסומ ‪) .‬לכל אסל ואסל ג׳ כמלים( כי בכל שם מע״ב שמות ימ‬
‫בו‬
‫מעשה ארג‬
‫וכהינ הליכוה עולם לו‪ .‬קלי ביה הלכוש עולם ל״ו‪) :‬טעמי משלו כיי( שנאמל וילבל‬
‫שלשס אלפים משל ויהי שילו חמשה ואלף )מ״א ה יג( ואלז״ל נמסכה עילונץ )לי כא ב>‬
‫מלמל שאמר על כל לבל ודבר של סורה ג׳ אלפים משל‪ .‬ועל כל דבל ודגל של סופליס‬
‫חמשה ואלף טעמים‪ .‬ויש מפלשיס שלמה העלן עשה כלי זמל שהיה בו חמשה ואלף נקנים‬
‫ומכולן היה יוצא הקול‪ .‬ושלשש אלפים שיבוש יש בספל קהלש‪) .‬י״מ האושיומ עם כל‬
‫הכפולין ג נ ״ ה׳ אלפים פ מש ה• שנו ננלא העולם‪ .‬והיה שלמה אומל ג׳ אלפים משל‬
‫ואלף והי להשלים מ׳ אלפים שנים‪ .‬שני אלפים קולס העולם‪ .‬שיםא אלפי הוו עלמא‬
‫ואלף שביעי וכלגלסינן במסכה סיכה אמלו מליו מל ל׳ יוחנן בן זכאי שלא הניח מקלא‬
‫משנה הלמוד הלכום ואגלוש ושיחם דקלים ושיחם שלים ומלאכי השלם • וכולן‬
‫נמסלו למשה מסיני ובא שלמה ואסמכינהי אקלאי שאץ לך פסוק בספל משלי וקהלס‬
‫שאין בו משל ואנו אץ בידינו אלא ג׳ דהיינו מאזני לדק אשד‪ .‬אבוש אכלו ביסל ב' ‪.‬‬
‫צליק מצרה נחלן גי כדאיםא בסנהדלין שהלי לא שמצא במשלי ובקהלם ג׳ אלפים פסוקים‬
‫אלא שלא כשב כל משליו שנאמל בסוף קהלש משום ספלים הלנה אין קז ויוסל שסי׳‬
‫קהלם חכם עול לימד דעס לח העם אחן וסיקל םיקן משלים הלבה‪ .‬ל״ל עלד לימד אש העם‬
‫משלים אשל לא נכסנו והיה ג׳ אלפים מעמים והיה ניסן למשה מסיני‪ .‬או ויהי שילו‪.‬‬
‫שיר השירים ‪0‬יש בו ה׳ ספלים כנגל חמשה חומשי סילה‪ .‬ואל‪ q‬לשון לימול כמו ואאלפך‬
‫חכמה‪ .‬י*מ ג׳ פעמים כנדב משלי שלמה נספר מפלי כנגל שלשס אלפים משלים שלו‪.‬‬
‫)לעם אשל בהל משבע* לשוניס( כי השולס נללשם בע׳ פנים‪ .‬ונל שמום להקב״ס‪ .‬וכן‬
‫לשולה וכן ליםלאל ע׳ שמום )הלא הם כהובים בבעל העולים בפלשס בהעליםך נ»' אספס‬
‫לי שבעים איש מ״‪ .(8‬לומל אם יכלאל יקיימו אם השולה שיש לה מ׳ פנים דשמעו לעי‬
‫סנהללין ההב״ה יצילם ממי אממש ויהיו עליונים עליהם‪ .‬םנאמל ולשםך מליון מל כל‬
‫הגרם אשר עשה בגי״ שנעים אומוס( משלם כשלים( כנגלעשלמ הלבלום שהיו כשונים*‬
‫באצבע אלקים ושצבע פיעל עשלה כמבואר נמשל מכוש למצלים וכנגל י׳ מאמלום ועשר‬
‫ספילוס נלימה ונס״א )ג׳ כסלים( ול״ל שמג׳ פסוקים וימע ויבא וימ שעשה ע״ נ שיבוש כל‬
‫שינס של שלש אוסיוס וזו הוא שם של ע״נ וסן הנל רי״ו אוםיוס ‪ .‬לכן נקלא סקב״ה‬
‫אליה‬
 ‫קכד‬ ‫של שבועות‬
‫קעשה אדון‪ :‬סלך הלרה ?רוב נוראות ‪.‬‬
‫אןהךה ?שם קךשו ו?שם לקלאל ןכ‪3‬ה ‪:‬‬ ‫ז‬

‫נקר א שמות שבעים ועמו בחר משבעים •‬ ‫ז‬

‫ו^מו מעלה למעלה משבעים‪ :‬סדרה ?סמנים‬

‫ובמסורות‪ .‬וט־קדוקי סקירות‪? .‬דיני ממונות‬
‫ודיני‬
‫לוי‬ ‫מטה‬
‫כולאות(‬ ‫)נלו‪3‬‬ ‫התולה‬ ‫את‬ ‫הד־ה( הקב״ה הילל‬ ‫)מלך‬ ‫בו ג׳ אותיות‪.‬‬
‫היל הסזקה ולכל המורא כגדול ‪.‬‬ ‫שסיים התולה ולכל‬ ‫)אזהלה בשס קדשו(‪.‬‬
‫)מלאכי‬ ‫הגדול והנורא‬ ‫ה׳‬ ‫לפני בוא יום‬ ‫שנאמר‬ ‫הנביאים ‪.‬‬ ‫וכן שיים‬
‫)ובשם ישראל יכונה( שהראה סבתו עליהם לסיים תורתו בשם ישראל‪.‬‬ ‫גכג(‪:‬‬
‫לה׳‬ ‫ישראל‬ ‫קודש‬ ‫אלא ישלאל ‪ .‬שנאמל‬ ‫בבלאשית ואין לאשית‬ ‫ולהתלךלה‬
‫כתיב נצס ישלאל‬ ‫ואסרון‪ .‬וכן‬ ‫ראשית תבואתו והקב״ה נקרא אל והוא ראשון‬
‫)שמו‬ ‫שמי בשם י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫שמכנה‬ ‫הוא להניזם ש״כ‬ ‫לא אלם‬ ‫לא ישקר כי‬
‫בגימנוריא‬ ‫שהוא‬ ‫)אדוני(‬ ‫והוא‪.‬‬ ‫למעלה משבעים( שמו של הקביה‬ ‫מעולה‬
‫בסול‬ ‫שלל‬ ‫ממלכגה‬ ‫ולמעלה‬ ‫מעי שרים‬ ‫שהוא למעלה‬ ‫שבעים ואסד רמז‬
‫פילת העילות‪) .‬סדרה בסמנים( כגון פתוחות וסתומות‪) .‬ובמסורות( מסורת‬
‫תיבות ואותיות והססר והמלא והקרי והכתיב וכדומה ‪:‬‬ ‫המקרא לדעת מנין כל‬
‫חקירות ושבע בדיקות ‪:‬‬ ‫שבע‬ ‫ממונות ודיני נפשות(‬ ‫)ובדקדוקי סקירות בדיני‬
‫מטיפת‬
‫מעשה ארג‬
‫אליה ‪ .‬ונוהלה מקוה רי״ו ביצים‪ .‬סמך לדגל מקוה ישלאל ה׳‪) .‬מלך הדלה בלוג נילאוח‬
‫אזהלה נשם קדשו( והלאב״ן מפלש הקב״ה הזהיל אם ישלאל נשמו שישמלו אס הסולה‬
‫כדכסינ נהלנה מקומות אני ה׳ וילאס מאלהיך‪) .‬ונשם ישלאל יכונה נקלא שמוה כוי( י״מ‬
‫הוא מכונה נשם ישראל‪ .‬כ׳ ע׳ שמום יש להקנ״ה ועי שמום יש לישראל כנ״ל‪ .‬והלאב״ן‬
‫מפלש הסולה גקלאש בפס ישלאל‪ .‬דכסיב סולה צוה לנו משה מורשה קהלם יעקנ‪.‬‬
‫מה נחלה אדם מוליש לבנו כך ישראל מולישין שולהן זה לזה‪ .‬שזה מוסל לזה וזה לזה ‪.‬‬
‫כלסנן מפה קינל חילה מסיני ומסלה ליהושע ו כ ד ‪ .‬וכן ללשו לנוסינו כי אם נמולת ה׳‬
‫חפצו‪ .‬זכה בה נקראם על שמו שנאמל ונתולהו יהגה יומס ולילה ‪ .‬לא נאמל ונםולש ה׳‬
‫אלא ונהורסו הלי ל ן שנקראה על שמו‪) .‬ושמו ממולה למעלה משנעיס( כחנ הלזה״ה‬
‫מצאתי נספ׳ הסזקיני נפ׳ ואחחנן נפסוק שמע ישראל וז״ל מצאנו באגדה עי״ן של שמע‬
‫סלו״ לפי שהקנ״ה נרא מעשיו נע' ע' כילל ישראל'אחל מפנמים בעכו״ס‪ :‬וכוי אחל‬
‫משנעיס שננהמוס‪ .‬בהמיה אחל משנעים נעופיס‪ .‬כדפוס אחל מעי שנדגים לגיס אחל‬
‫מעי שנשלים‪ .‬שלים אחל מעי שגמלאכים‪ .‬והקנ״ה מלך על כולם ‪ .‬ועל זה יסל הפייט‬
‫באזהלם ראשית ושמי מעולה למעלה משנע״ם עכ״ל ‪) .‬סלרה נסימנים( עשה סימנים נהירה‬
‫שנאמר הציני ל ן ציונים‪ .‬ופי שנע׳ שמיני כסינ את הפרס ואח סעזניס וכן בכולן‬
‫‪,‬‬

‫ובמשנה חורה לא המצא את בין נשר ופלס ועזניס‪ .‬והר׳יר יהולא בן ר׳ שמואל החסיל‬
‫פי׳ טעמו‪ .‬נמלנר היו עופוש מצויין לישראל והיו מכירין בהן לכן כםיב אה‪ .‬כי כל‬
‫מקום שנשיב אם אצל ד נ ר ‪ .‬הוא מורה על לנר הידוע‪ .‬ובמשנה חולה היו סמוכץ לארץ‬
‫וליישוב ולא היו מצויין להן לכן לא כשנ אה‪ .‬שאז לא היו מכילץ להבדיל ביניהם ונה׳׳ג‬
‫)סדרה נסימנים( כלאמרינן נהרנס מקומים וסימנן בפחיטש חילץ‬ ‫לבים‪ .‬והראנ׳׳ן‬
‫עמוני ומואבי‪ .‬ממוני ולא עמוניה‪ .‬ונמסכש כסוטש אמלינן וסימנן אילו מר״לץ לעצמן‬
‫ואלו מקילין לעצמן‪ .‬וכן בכל המלמול‪) .‬ובמסולום( שאנו יודעים םסילוס וים רום בחולה‪.‬‬
‫וי״ע‬
 ‫מוסף ליום ישני‬
‫ודיני ?פשות‪.:‬עטיפת הדן צהלה ותה‪.‬לאה‬
‫וגבואה הגיון ומליצה תפארת ושמחה‪ :‬פרקי‬
‫אגדות וערכי ערנות‪' .‬דקדוקיהן ורקיוקי‬
‫‪7‬‬

‫סוברים‪ :‬צור ‪5‬תבם ?סוד שלישים ונתנם‬

‫?א הבה לזרע'המקדש ‪ :‬קבלה שלישי‬ ‫‪:‬‬

‫בחדש השלישי‪'.‬ונתנה לחד לזרע למזרון‪:‬‬

‫ראשית ןאחרית חקוק בתוכה‪' .‬ןהעיד‬
‫עליהם שמיים וארץ‪ :‬שירה פתח עניו_על‬
‫ד‬

‫זאת‬ ‫‪,‬‬
‫לוי‬ ‫‪ ,‬מטה‬
‫מינוסים בזיוכין שסס‬ ‫להיותם‬ ‫איזה אותיות צריכים‬ ‫ללפת‬ ‫הזין(‬ ‫)ענויפת‬
‫כן זכו לאלו הדברים ‪) :‬צהלה ולנה כו• פרקי אגדות( מללשי‬ ‫ידי‬ ‫תגין ועל‬
‫תוספתא‬ ‫ענימס(‬ ‫)וערכי‬ ‫כחן‬ ‫אלעזר ואנות דרבי‬ ‫דרע‬ ‫ופרקי‬ ‫אגדות‬
‫ודקדוקי‬ ‫)דקדוקיהן‬ ‫כהנים‪.‬‬ ‫וי״א מורת‬ ‫המשנה‬ ‫וסדר‬ ‫וספרי‪.‬‬ ‫ספרא‬
‫שבבית דיי‬ ‫וכן אין מופלא‬ ‫גסכת ‪.‬‬ ‫ובסוכות‬ ‫דגסון‬ ‫כגון* ר‬ ‫סופרים(‬
‫כתוב‬ ‫שאינו‬ ‫צרותיהן‬ ‫פוטרות‬ ‫ונו״ו נסים‬ ‫סכמים‪.‬‬ ‫דקדוקי‬ ‫אלא מל‬ ‫נהרג‬
‫)בסוד שלישים( חורה נביאים‬ ‫מעומק הדעת‪.‬‬ ‫סכמיס‬ ‫ודקדקוהו‬ ‫בתורה •‬
‫מראשיס‬ ‫בסורה‬ ‫וכמוב‬ ‫סקוק‬ ‫ואסרימ סקוק במוכה( הכל‬ ‫כמובים )ראשימ‬
‫העידותי‬ ‫וארץ( כמ״ש‬ ‫)והעיל עליהם שמים‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫עד אסלימ‬ ‫סבליאה‬
‫לבינו פסס על‬ ‫עניו על זאת( משה‬ ‫)שילה פתש‬ ‫בכם וגו•)דבלים ל ינו( ‪.‬‬
‫•‬ ‫כתובים כל העתידות ‪:‬‬ ‫ובו‬ ‫האזינו‪.‬‬ ‫שילת‬ ‫זאת‬

‫ארג‬ ‫מעשה‬
‫ו״״מ שיש דברים שלא נמנו בפרהסיא ללמוד כי אם במסירה‪ .‬כמו שם ארנננ אוסיוע‬
‫חכמים מוסרים לוחו להלמידיהם אסם בשבוע‪ .‬וכן שם של מ״ג אין מוסרץ אוסו אלא‬
‫למי שהיא צנוע לפי שנאמר זה שמי לעלם‪) :‬עטיפה הזי;( י״מ סייף וספר ירדו »?‬
‫השמים שאס לא יקיימו הספל הרי יש הסייף והיינו ז י ץ ‪ .‬עוד כי ק׳׳ ך מאים רגגוח ש‬
‫מלאכי השרה ירדו ביום מסן הורה לבושים כלי זיין וכסוה נקיה נגד סירה שבכסכ‬
‫ושגע״פ )מעצ״ד(‪ .‬וי״׳מ )עטיפה הזין( זיין אוסיום הל שעטנ״ן ג״ץ שראשיהן נ ו ע ץ‬
‫לכאן ולכאן‪ .‬רמזי בהן כמו שראשי אלו אוהיוס נוטין לכאן ולנתן כך מי י שיעביר התירה‬
‫םהא נק&סו בו הן עשיר הן עני על ידי הרב שהיה עטוף בה‪ .‬והמקיים התורה יזכה‬
‫לצהלה ורנה ויבא לילי יראה חטא ולילי נבואה כמו שזכו במתו סירה בנבואה ‪ .‬ולעליי של‬
‫שני כתרים שקשי־ו להם המלאכים שנאמר ויתנצלו אס עלייס ותרגום ית זיניהין שהין‬
‫מעוטפין בעדיי‪ .‬וזו הוא פ״ מטיפת הזין‪ .‬ומצאתי הראב״ן מה מנין צהלה ורנה אצל‬
‫עטיפת ה ז ץ ‪ .‬אלא מטיפת הזין אלו ב׳ כתרים שנחנו מלאכי השלח בראש כל אחל ואסל‬
‫מישראל‪ .‬אסל כנגל נעשה‪ .‬ואסל כנגל נשמע ‪ .‬יצהל־ז ורנה והפ־ירתושמחה היתה להקג״ס‬
‫ולהם‪) .‬נסיד שלישים( ׳״מ שהיא עש״ה הנה רסנה• לך של‪-‬שים )משלי כב כ( ול״ל‬
‫שאין לך לבל שלא שייצא לו רמז וסול באהל «ן השלשה ספרים אם בתורה אם בנביאים‬
‫אם בכסונים‪) .‬לאשים ואסלים( השילה מהסלש בלאש־ס‪ .‬וללז״ל נשביל ישללל שנקלאו‬
‫ראשים‬
 ‫קכה‬ ‫של שבועות‬
‫זאת ואמר שירות החיה‪ .‬ופץ ואמר אץ‬ ‫‪1‬‬

‫כאל וישרון‪ :‬תורה תמימה הנחיל אדון‬

‫ז‬
‫‪:‬‬

‫‪ i‬לשבטים‪ .‬כדי להכניסם כגן ‪.‬ערן לעו״למי‬

‫ן עולמים‪ :‬תורה'תמימה נתתי לכם י‪• .‬עמי‬
‫‪ :‬ןנסלתי הןךאתי אתלם‪ .‬כדי שאתן לכם‬
‫; ישכר טוב בעולם הזך‪ .‬ןךזלק טוב לעולם‬
‫הבא‪ :‬״ ׳ » ‪ r‬דברי אמת וךוקי צדק ושכל‬ ‫י‬

‫טוב לנהלועושיר!ם לעולם ועד‪:‬‬

‫ח׳ אז שש מאות ושלש עשרה מצות‪.‬‬
‫פחש ע;שן ומתן שכרן‪ .‬אמירות טהורות‬ ‫ז‬

‫מז קקות' שבעתים'‪ V‬צרופות 'ככסף‬ ‫ז‬

‫ובחונות כזהב'‪:‬‬
‫י'אהובים ‪#‬מרום‪_ .‬עמוסים ם‪2‬ךום‪ .‬ב^ל‬ ‫‪:‬‬

‫ל ב ניערום‪ .‬בחכמה ךךשום‪ :‬את אלה תיזכר‬

‫לנו י אלוה מעזנו‪ .‬י ותרצה י לנוי י ותמלא‬
‫משאלותינו‪:‬‬ ‫;‬

‫עליונים‬
‫מעשה ארג‬
‫ראשיה הבואסי ברא העולם‪ .‬ומסיימה ההורה לעיני כל ישראל‪ .‬הרי שלאשיח ואחרים‬
‫הקיק שם ישראל‪ .‬והראנ״ן מערש משה ננסב בראש המצוה לכסיב ויאמר הי אל משה‬
‫ססת־ש הזה‪ .‬ו ה א מציה ראשונה והחלש המולה‪ .‬ונסיף נשיג האש הברכה אשל ברן‬
‫משה‪ .‬וי״א ראמר ה׳ אליו זאח הי?רן אשר נשבעה• וזה היה ליביר אהרון שדיבר אליו‬
‫)ואמר שירוש הלבה( י״א מזמורים בשהלים כנגל י״א שבעים שברק‪) .‬םילה שידמה( גשן‬
‫הקב״ח שנקרא הידס לשבעים שנאמר בס כלן יפה רעייםי ומום אץ ב ן ‪ .‬ונשיב סמים‬
‫ימיה עם ה׳ אלקין והסורה נקראה מ( הסייס ומי שלמלה כאלו אכל מען הסייס שבגן‬
‫עלן ויזכה לגן עלן להיס מי לעולם‪) .‬עמלי עושיהם( שנאמר ראש־ש סכמה יראם הי שכג‬
‫עוב לעושיהם »״ לעושה ולועל סירס לשמה ‪) .‬לעילם ומל( ספיימ משש באזהרה וקיים‬
‫)למולם ועל( כמו במלע״ה פסס אז •שיר ו ס י ס ה' ׳מלין לעולם ו מ ד ‪ .‬כי ג ץ פרשיות‬
‫‪ I‬בסורה כנגד ג ן ‪ .‬ועדן ג * קכ״ד וני של בגן הרי קכ״ו כרגל סיום אופיום ס׳ מעשי » ר ם‬
‫נייליים ייסעיים סיגי יכיסי י ז י ל ד הל* קכ״ו‪:‬‬
‫•‪16‬‬ ‫)‪1M. 111.‬‬
 ‫מוסף ליום שני של שבועות‬
‫‪.‬עליונים ששו ותחתונים עלזו • בקבנלת‬
‫‪:‬‬

‫תורה הכתובה מסיני)יא בקבלת כלת כתובת חתן(‬

‫תאר כלה מאד נתעלה‪? .‬קבלת יום זזז‬
‫עשרת הדברים‪:‬‬
‫ת‬ ‫וגומלין המפלה‪ .‬ק ״‬ ‫הקולם‬ ‫אלהינר ואלהי אבותינו וכר‪ ,‬ממצא בל ‪q‬‬
‫עלינו‪ ,‬כלא ממול ‪.‬‬ ‫אין כאלהינו‪,‬‬

‫מעשה ארג‬
‫)ע׳&רת הלנלומ( לנרוח גגי' הרי״ג עם המלה למז להלי״ג מציה הכלולים נעשלמ‬
‫הלגלוח ‪ .‬אס על דרן שאומר יעל סמר כהר הורה שכל אוה מורה לחינה‬
‫אמה‪ .‬אם על סלר געל מאמר השכל שכלל בכל ליגור סן מציה הדומוס לי עי ס־ הרי׳יג‬
‫אם גמנין האומיוס שהם תני״ג רומזים למנץ המצומ ועול שנעה רומזים לז' יעי נראשימ‬
‫וכמו שיש במעלינ לליל שני של שנועיה ומיין שם‪ .‬ויש אומרים שאץ לומר הלנלות לק‬
‫הלגלים כי םי״ו להלנרוה ס״׳ו הלגקומ היא ואין כאן מקום ללנקוסה וכנל לנוקה היא‬
‫לסינמ עשרה שזכר‪:‬‬

‫למנחה נכנסין לגיככ‪-‬נ ומהסללין כדאממול‪ ,‬ו&ם הוא שבת ייוסיפיו ואוי‬
‫תפלתי וגו׳‪ ,‬ומוציאץ ס‪-‬ת וקורבן ג׳ בני אדם בסי ג ש א ‪ ,‬ומססלליו וגומריי‬
‫י‬ ‫כלאממול‪:‬‬ ‫המפלה‬

‫לערבית במוצאי י״נו אומלין והוא רחום וכוי וממפללין ש״ע של מיל‬
‫ואומרץ אתה חומתנו כהוגן הדעת‪ ,‬ואסל המפלה אועלהשץ קדיש תתהכז*‬
‫ומנדילין על הטס אגל לא מל פנל ולא על הבשמים‪ .‬עלינו‪ .‬ק ד י ש יתום‬
‫אבל במוצאי שבם עספללים כבשאלי מ״ש‪.‬‬
‫א‬ ‫שיר היתד ליום ראשון‪.‬‬
‫אשיךה נאמךה לאלים* בעוידי• ה‪$‬לודם הריועה איחי מען־ךי‪:‬‬
‫‪#‬ד היום הזה החזקת בידי‪ .‬חיים וחםד עשית עמדי‪:‬‬
‫ז‬

‫בירך יי וץי־וןל ‪#‬ם כבודו• ‪5‬י על עכדיו ה‪5‬ליא חס־־ו;‬

‫אלהי מרום במה אקדם‪ .‬ובמה אכף לאלהי‪.‬קדם‪:‬‬
‫אלו דדים לנןעךכה• וכל&ך לינון בכל ‪,‬עיוןד׳‪:‬‬
‫ואם כל בהמות ןחיות קדמיים‪ .‬נחחיבעערי?ים_על העצים‪:‬‬
‫ואף זוייות יזזיה ליבולים• ךם <ייז‪:‬ם לים ס‪52‬ים‪:‬‬
‫וכחול סלח דישן ושמן‪ .‬בלול ברבבות נהלי שמן‪:‬‬
‫ולאןבךה לב‪;1‬ה וס?זים• ןל^טוךת ויל ךא׳מי בקמים‪:‬‬
‫)ואלו• נתח_על המנותח‪ .‬ןודו• מאירוח כשני ה<?אורות‪(:‬‬
‫)וכיךרי אל לךזם ה^ים• ‪.‬על ״שלחניותערו‪5‬ים ?‪:5‬ים‪(:‬‬
‫‪:‬‬

‫דין כמטר השמים‪ .‬ושכר לנסך כעינות כדם‪:‬‬

‫ואלו )יל מ י אדם כימים• להם קשוןוים ‪53‬נף ך;;ים‪:‬‬
‫וכל‪..‬עצי עךן וכל‪..‬עצי‪:‬־;גךים‪ .‬כנורות ואבלים לשרים‪:‬‬ ‫י‬

‫ן;ל בני ‪$‬לחים בקול הרחנ^ם• והכהים מס‪9‬לותם‪:‬‬

‫וכל הלבנון והיה כלה‪ .‬אין ךי בער ואין ךי עולה‪:‬‬
‫הן ב^ל אי• ה אץ‪.‬די לעבוד• ןאין די להדם אל הכבוד‪:‬‬
‫כי נכבדת מאד מלכנו‪ .‬וב?ה נכף לאדוננו‪:‬‬
‫^נזנם לא יובלו כבךף• כל חי אף ?י»גי עכךף‪:‬‬
‫ואני נסך‪ .‬וןחךל אישים‪ .‬נמאס ?עיני ו'ש‪5‬ל אנשים‪:‬‬
‫ןאין לעבךף כל לכןךף• לה^יב לף ‪3‬מול על םלךף‪:‬‬
‫כי הרבית טובות אלי‪ .‬כי הגדלת ח‪9‬חל ?גלי‪:‬‬
‫ורב גלומים לף ח יב?י• ‪5‬י ע^ית טיבות אתי‪:‬‬
‫ד‬

‫ולא רדבת לי גמוליף‪ .‬כל טובתי בל ^נליף‪:‬‬

‫על הטובות לא‪_.‬ע‪5‬ךר\ף• ארזת לךביא לא נמלידףג‬
‫אם אמרתי אספרה נא כמו‪ .‬לא ידעחי ספורות למ‪:1‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־ ־ ‪: ' * :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־ ־ ‪ : • • :‬־ י ־־‬ ‫‪T‬‬

‫והביל ^ ך • לף שילם אף » ח לך‪:‬‬ ‫ו;זה אשיב‬

‫נמים וכל א‪#‬ר בם במ־־ןד‪ .‬ןכלםןשגנעון כ^דף‪:‬‬
‫ג^גהנו עסף וציאנף• ןהסצים ‪#‬ש‪1‬ת רצו^ף‪:‬‬
‫ואיך‬ ‫‪s‬‬
‫•‬
 ‫שיר היחוך ליום ראשון‬
‫ןאיך‪_?.‬עבדןאין לאל;דנו‪ .‬ולשךפת אשבית מקדשנו‪.‬‬
‫ןאיןי נזנבוד ואץ זבה ומנהה • בי לא באנו אל הזנוחה‪ :‬י‬
‫ומים אין לקעביר טמאה‪ .‬ואנרזנר‪.‬על אדמה טמאה‪:‬‬
‫שש אניני על אמךיף• ואני באוד ?ךיךיף‪:‬‬
‫כי כתוב לא על זברזיף‪ .‬ועולתיף אוכיהף‪:‬‬
‫על ך י ר זבח ןעולותיכם• לא צךתי יאת יאב'והי‪5‬ם‪:‬‬
‫מה שאלתי ומה ךך^תי‪ .‬ממף כי אם ליראה אותי‪.‬‬
‫לעביוד בשמהה ובלבב טיוב• לעד‪ ,‬שמיוע מזבח טיוב‪:‬‬
‫ולב נשבר ממנחה טהורה‪ .‬זבחי אלהים רוח נשברה‪.‬‬
‫לא שאלו‪::‬‬ ‫ועיווה‬ ‫ובה ימהר‪ ,‬לא הי*צת • הטאת‬
‫מזבח אמך‪ ,‬בשקרון לבי‪ .‬ואש?דה אף חדד בקךבי‪:‬‬
‫רום לב אש?יל ואת רום עיני• ואקרע ל?בי למען אדני‪":‬‬
‫שבךי רוחי הם זבהיף‪_ .‬יעלו• לרצון‪.‬על מזבהף‪:‬‬
‫ואיש^לע בקיול היוךותף• _ואס‪5‬ךה כל ;‪5‬לא'וסיף‪:‬‬
‫אשר ימגה נ^שי ארזביךה‪ .‬אמלל גבורות ואדברה‪:‬‬
‫ומה אעייוןל ולא ידעיןי מרי־ סיכול אי‪5‬ל ך‪3‬י־ מאומה‪:‬‬
‫כי אין חקר לגךלחו‪ .‬וגם אין מספר לתבונתו‪:‬‬
‫ב!כם ל;ב הוא מ* כמוהו• שגיא ב‪1‬ז לא מצאנוהו‪:‬‬
‫עושה גדולות וךב נוראות‪ .‬גדול אחה ועושה נפלאות‪:‬‬
‫‪.‬ער אץ מס‪$‬ר ועד אין הקר• ולא ניודע ?י לאדוקר‪:‬‬
‫איזו עץ אשר תעיךף‪ .‬ואיזה ‪9‬ה אשר‪:‬גי‪.‬ךןז‪:‬‬
‫חי לא ךיאף ןלב לא יךעף‪ .‬ןאיןה ‪#‬כח א‪#‬ר ןציעף‪:‬‬
‫גם משךחיף לא ךאוף‪ .‬וכל ח?מי לב לא מצאוף‪:‬‬
‫אתה לב דף כזיניר שבהף• ואין זילסף יודע כ‪[1‬ף‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫ואין יודע בלעדיף‪ .‬שבחות ךאויות ל?בוךף‪:‬‬

‫‪.‬על כן הבוץ בראוי ? ך‪5?3 .‬י קך^‪-‬ף כמדף ןגךלד‪:‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬

‫ומפי הכל בכל אילותם‪ .‬כפי מדע אשר אתה חננתם‪:‬‬

‫ייות ?ל‪$‬ף היקםלם׳ ויאךרוף קוליות קדם‪:‬‬
‫רריעו לף כל הארץ‪ .‬ירדוף כל מלכי אךץ‪:‬‬
‫אף‬ ‫'‬ ‫‪•TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪Tt‬‬
‫ב‬ ‫שיר היהוד ליום ראשון‬
‫אף ייורוף כל העמים• ך‪3#‬הוף כל האנזים‪:‬‬
‫כל זרע^עקב״עבךיף‪ .‬כי _עליהם'גברו הסליף‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫את ‪#‬ם י י יהיללי בלןים• אל אייסים אמה ומלך עולם‪:‬‬ ‫‪ :‬ז‬

‫אתה יחיד ומיוחד ה׳ אח־ ושמו אחד‪:‬‬ ‫ברוך‬

‫ליום שני‪.‬‬
‫וא_;י עבךף בן אמקף • אךנ־ר אמלל גבורווזיף‪:‬‬
‫דרכי ש^סף קצתם אספךה‪ .‬מעשיף מה נוךא אומךה‪:‬‬
‫אין אליף‪.‬עייוף בססר• אגיךה עצמו מסי־ר‪:‬‬
‫חקר אלוה לא ‪.‬ימצא‪ .‬וחוליה שדי לא הקצה‪:‬‬
‫וליעיןתו ליל** אין מקר• ומס^י ‪ W‬י ירקי ג‬
‫א‬ ‫‪V‬‬

‫וגם אין מספר לגדוךיף‪ .‬בצבאותיף אוח כבוךף‪:‬‬

‫איזו‪.‬עלן אשר תעיךף• וחי לא ח‪$‬ה ?גי קביוךף‪:‬‬
‫נבון והכם הן לא ידע‪ .‬ואיך אערוך על אשר לא אדע‪:‬‬
‫ןאם ייאמר איש עד תכליתו • ‪#‬ער'וד אליו ובמהותו‪:‬‬
‫אבא ואמצא תכלית שבחו‪ .‬לא נאמנה את אל רוחו‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T : V V‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬ ‫‪T : V :‬‬ ‫‪T‬‬

‫יכ<‪$‬ע כי לא ״ידע עךניו• אסרית ג‪$‬יהו‪.‬ראשית רךכו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ועמדי לא כן אנגני‪ .‬ופי לא אתן לסטוא וחכי‪:‬‬

‫אסנ״ךר‪ .‬לאחי קציות ךןכי אל• וללשךאל מה §על אל‪:‬‬
‫ככחוב אמרו לאלהים‪ .‬מה נורא מעשיף אלהים‪:‬‬
‫ן^ןךת_עם יי ‪$‬ךוקי• לי י‪35‬רו ‪#‬מי וחהי‪-‬תי‪:‬‬
‫‪1‬יכ‪0‬י_ךים שמתי‪_.‬עלילותי‪ .‬למען תספר את אותותי‪:‬‬
‫ואני עבךף על ק א_ה‪£‬ר• ב‪#‬שר ארריויש מעל קפר‪:‬‬
‫תהלל נפשי כדן מעשיף‪ .‬וכל קרבי את שם‪ .‬קךשך‪:‬‬
‫ן‬

‫נאץרכלה כלל ענ;;י• וככל לבי אודה את א_דןץ‪:‬‬

‫גם בגרוני רוממותיף‪ .‬ואת פי אמלא תה)‪0‬ף‪:‬‬
‫בי ?י נ‪$‬יד ההלהך• בל היום את תקארתף‪:‬‬
‫)ואמרה נא״עזח נוךאוחיף‪ .‬ואשיחה ךבךי נגןלאותיף‪(:‬‬
‫ןאזליר טובך ך^ךקייהיף• ס^ךיף ונבוריוסיף‪:‬‬
‫דעתי כי גדול אתה‪ .‬על כל אלהים מ'א‪ 1‬גדלת‪:‬‬
‫‪T:‬‬ ‫‪•v:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪r‬־‬

‫כי‬
 ‫שיר היחיד ליום שני‬
‫?י כל אל‪ \1‬העמים הם׳ אלילים אלמים מח אץ ?רם‪:‬‬
‫הן לעובדיהם גמול אין משיבים‪ .‬ולמה לקם המה מטיבים‪:‬‬
‫ובעת צךה אז‪.‬יס‪5‬ללו• ולא ןענום בי לא ייועילו‪:‬‬
‫דורשים בכל לב לרום אין בו‪ .‬יקריב ן; אל‪.‬עם קרובו;‬
‫הייוילר בל הוא אלסינו• הוא ןן׳ןזנו ולו לבד א;לזנו‪:‬‬
‫_עם מרעיתו וצאן;דו‪; .‬ברץ ‪ tatf‬כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫בצר <‪$‬נו מאד ;מצאת• בי חךשיף לא ^!בת‪:‬‬
‫ותמיד בפינו• תהלתף‪ .‬ומהללים לשם ח?אךחף‪:‬‬
‫עד אתה כף ובבמךף• ום^ןסיף א ף ע ; ך ף ‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫אשר ?בוךף מלא כל האךץ‪ .‬והבוךף על כל האיץ‪:‬‬

‫ואבותינו בחרו א‪1‬הןל• לכךף לעביוד )אץ לוך אתך‪:‬‬
‫גם אנלזנו אותף לבךף‪! .‬עבוד ?בן אב ו?כבךף‪:‬‬
‫וד׳גגי על ‪.‬יחוךף• יוןןם ולף‪$‬ה‪.‬עייף‪:‬‬
‫בפי כלנו• ובלבבנו‪ .‬שאחד‪ .‬לבדד אלהינו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪• V :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫־‪T‬‬ ‫־־‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• T‬‬

‫אלהינו על‪.‬יחוךף• ערים אנקני וע?ךף‪:‬‬

‫אין תחלה אל ךאשיחף‪ .‬ואין‪.‬קץ והכלה לאחךיתף‪:‬‬
‫ראעוו־ן ואמתז מכלי‪.‬ראשית• ומבלי אחרית ואץ לב לה‪#‬יח‪:‬‬
‫;‬

‫אין קצה אל גבהותף‪ .‬ואין סוף לעמק מדותיף‪:‬‬

‫אץ לף סיכב לאץ לף ‪$‬אה• על בן אוסף חי לא ךאה‪:‬‬
‫אין צד וצלע‪:‬צליעוף‪ .‬ורוחב וארך)לא ועוסק( לא‪:‬מצעיף‪:‬‬
‫)אין ומאה לסכיב'וה!יף• ואץ היו־ מבדיל ביניוסןןל‪(:‬‬
‫אין חכמה אשר תךעף‪ .‬ואין מדע אישר יגיעף‪:‬‬
‫ולא‪:‬קיג אוסף כל מיע• \אין שקל אישי;כץ ןיךע‪:‬‬
‫ממף מאומה ואיכה אתה‪ .‬ואיך ?לי מאומה כל בךאת‪:‬‬
‫ליום ש ל י ש י ‪,‬‬
‫אמנם ידעתי כי אתה• אלהי‪£‬קב ביל יצךרז‪:‬‬
‫אתה'בורא ולא נבראת‪ .‬אתה יוצר ולא נוצרת‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫אתה ממית ף*ת כיל סכלה• א‪$‬ה מוריד '&איל ואף העלה״‬
‫ונאמן‬
 ‫ג‬ ‫שיר היחוד ליום שלישי‬
‫מאמן להטיות מחים אחה‪ .‬ןעל י ך נביאף כן הודעח‪:‬‬
‫ולא תמות אל הי ולא מו?ה• מעולם ועד שקם •אהה‪:‬‬
‫משביר ומוליד ולא נולדת‪ .‬מוחץ ורופא ולא חלית‪:‬‬
‫מוח ומךוה אין לפניף• חנומה ןשינה אין לעיניך‪:‬‬ ‫ד‬

‫הלא מקדם אל חי אתה‪ .‬מאשר בף לא נשתנית‪:‬‬

‫ועד העיו^ם לא סשה^ה• ^אלהיחר לא הח&ה‪:‬‬
‫הדש ונושן לא נמצאה‪ .‬חדשת כל ולא חדשת‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫״‬ ‫\‬ ‫‪:‬‬ ‫• ־ ־ ; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬

‫לא יחולו יקנה יכרןרות• עליף ‪3‬ם שייה ןשוזרות‪:‬‬

‫ז‬

‫ולא חלו ?ף שמחה וןמ־ב‪ .‬ודמיון נוצר וכל ךבר רן?ב‪:‬‬

‫כי לא לסובב איותף גשם• אף לא תדמה אל ?ל נישים‪:‬‬
‫כל היצורים גבול סבבתם‪ .‬אל ראשיתם ולאחריהם‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪ :‬־ '‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫~ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫כי הברואים בגבול שמהם• ולימי צבאם גבול הקפתם‪:‬‬

‫ולף אין גבול ול;מיף‪ .‬ולשנותיף ולעצמף‪:‬‬
‫על כן אינך ‪#‬ייך ליל• לידף ולהמךף צריכים הכיל‪:‬‬
‫הכל כריכים לצךקותיף• ואינף צריך לבךיותיף‪:‬‬
‫כי מים יל יציר היית• לנךף מאומה לא ;צרכת‪:‬‬
‫לאישיח ואחרית ב;ךןלערוכים‪ .‬אחה בם והם ?דוחף שרוכים‪:‬‬
‫כל א'*ר ד\ה כראשונה• _וא‪#‬ר לר‪.‬יה יאהרו^ה‪:‬‬
‫כל היצורים וכל מעשיהם‪ .‬וכל דבריהם ומחשבותיהם‪:‬‬
‫מראש ועד סוף תדע כי^ם• ‪ 861‬וזשיה כי אתה אצלם‪:‬‬
‫אתה !‪:‬ראתם ולבף‪.‬עךכם‪ .‬לבךף תדע מקומם ודרכם‪:‬‬
‫הן אין ר י ר ממף ‪3‬ע?ים• כי לפניף נבונים כלם‪:‬‬
‫אין חשך ואין מנוס וסתר‪ .‬לנוס שמה ולהסתר‪:‬‬
‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ :‬־•‬ ‫‪lv‬‬ ‫•• ‪I‬‬

‫את אישר תכקש אתה מוצא• כלי נטיות אלןהם כעת ‪#‬תךצה‪:‬‬
‫כי את הכל כאחת תראה‪ .‬לבךף תעשה ואיגןף נלאה‪:‬‬
‫כי על גוי ועל אךם יחד• על כל ןזךבר בךגע אהד‪:‬‬ ‫י‬

‫תישמע ברגע כל הקולות‪ .‬זעק ולחש ןכל החפלות‪:‬‬

‫אף ת‪3‬ין אל ?ל מעשיהם• כר;ע החקור כל להכירם‪:‬‬
‫ולא תאריך‪.‬על מחשבותיף‪ .‬ולא תחמהמה_על‪.‬עצחף‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫אצל‬
 ‫שיר‪ .‬היחוד ליום שלישי‬
‫א^‪.‬ל עצ?ף וזך‪0‬ף• לקץ ולמועד נךיאהף‪:‬‬
‫?‬ ‫‪:‬‬

‫ובלס באמה בחום וביושר‪ .‬מבלי עוךף ומבלי חוסר‪:‬‬

‫ממף דבר לא יא‪:‬ד• ןךבר ממך לא ‪;:‬כד‪:‬‬
‫כל אשר חחפוץ הוכל ‪.‬לעשוח‪ .‬ואץ מי מוחה ב;ךף מעשוח‪:‬‬
‫להולת יי בחפציו קישוךה• וכךציות י; לא אחיה‪:‬‬
‫אין ךבר סחר ממף נכחד‪.. .‬עחידוח ועוברוח לף הם;חד‪:‬‬
‫אשי מעו^ם ?גד העיו^ם• הם בלם כף ןאתה בבלם‪:‬‬
‫חךשוח חגיד‪.‬וסוד ךך?יף‪ .‬אל‪.‬עבךיף ומלאכיף‪:‬‬
‫ןאינף צרי־ להישמיעף• ךבר סיוד וסרןך להיותעך‪:‬‬
‫כי מ?ף כל סוד ‪.‬יגלה‪9? .‬ךם‪.‬על לב כל ןציר!‪2‬לה‪:‬‬
‫בלב כל נבךא לא תמצא• ומבינו עתק לא ‪.‬יצא ג‬
‫באין לו קצה ולא יחצה‪ .‬לב לא ;חור ואין פה פוצה‪:‬‬
‫כאין לו לוחות ואין ביו לוחיות• אין לו שיחות בו מוייהיוה‪:‬‬
‫למרחוק מי‪.‬ישא דעו‪ .‬ללא תחלה ןלא סוף להגיעו‪:‬‬
‫אנידים א_חודים ת\ך וכיוף וראש • הה ולב אכלום ?זךרוש ומהרו ‪:‬‬
‫גב‪:‬ה ועמק נעוצים ?סובב‪ .‬עכם לב ונבון לא ןלבב‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫סובב )נ״א סובל( הכיל ו‪$‬לא את כל• ו;ך‪.‬י'ות הכל אתה בכל‪:‬‬
‫אין עליף ואין חחחיף‪ .‬אין חוץ לך ןאין בינוחף‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫אין םךאה וגב לאחודף• ואין גיף לעוצםיהוףף‪:‬‬

‫ואין בחוך מ?ף נ?ךל‪ .‬ןאין מקום ךק מ?ף נחדל‪:‬‬
‫ואינף נאצל מיל ונבדל• לאין ??קיום ךק ממף ונח־ל‪ :‬י‬
‫מקרה ושנוי אין בף נמצא‪ .‬ולא זמן וערער ולא כל שמצא‪:‬‬
‫כל ומן ובל עת אתה מכינם• אתה עיוךכם יאחה מישנם‪:‬‬
‫בל מדע לא‪:‬שיג אוחף‪ .‬אין ש?ל אישר ןמצא אוחף‪:‬‬
‫כמךתף הככ‪$‬סף־ ?גךלסף הבונתף‪:‬‬
‫חכם אהה מאליף‪ .‬יהי מןקימף ואין ?גיליף‪:‬‬
‫זולת הכמסףאץ חכמה• בלתי כי;סף אין מומה‪:‬‬
‫חלקח בלב חכמים שכל‪ .‬וריחף חמ^אם וךעחם חשכל‪:‬‬
‫מבלעדי כחף אין גבולה• ומבלעדי עז־ אין‪.‬עןךה‪:‬‬
‫אין‬
‫ד‬ ‫שיר היחוד ליום שלישי‬
‫אין נלכד כי אם כבךתו‪ .‬לאין גדול כי אם גדלהו‪:‬‬
‫?ל לקר ןןל טיוב מיךך• לא‪#‬ר תלזפיוץ עשיות ב‪$‬דיף‪ :‬י ‪.‬‬ ‫ד‬

‫אין חקר לגךלחף‪ .‬ואין מספר להבונחף‪:‬‬

‫אין עוד זולת דוייותף• הי לכל תוכל ואין בלהף‪:‬‬
‫ולפני הכל כל היית‪ .‬ובהיות הכל כל מלאה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ " :‬־‬

‫לא לןחצוף ו לא הטוף• לצוי־יף אף לא מעטוף‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫נ_עשוחף כל לא נלדלת‪ .‬מחוך מלא?יזף לא נחדלח‪:‬‬

‫בעשיוהף את השמים• ואת הארץ ואת המלם‪:‬‬
‫לא קךבוף ולא ךםקוף‪ .‬כי כל קידוח לא ןהלקוף‪:‬‬
‫זךם מלם לא ל‪#‬ט‪5‬ף• ורוח כביר לא יהך‪3‬ף‪:‬‬
‫אף כל טנוי§ת לא חט‪83‬ף‪ .‬אש או?לה אש לא תשךפף‪:‬‬
‫ליניוסף אין הפריון• וללחוךף אין ותרוץ‪:‬‬
‫כמו הןית לעולם חךדה‪ .‬הוסר ועודף בף לא ‪:‬דרה‪:‬‬
‫וישמף מעיךף כי היית• ‪.‬והוה ןתקיה יככיל אתה‪:‬‬
‫הוד‪ ,‬לעולם וכן נודעת‪ .‬נעיךף וכן ?ף העירות‪:‬‬
‫'^אהה הוא ןהיוה בכל• שלף הכיל וממך הכיל‪:‬‬
‫שמות ןלןךף_יענו יעידו‪ .‬בחוקף יקךף ?ף‪9:‬הידו‪:‬‬
‫ליום ר ב י ע י ‪.‬‬
‫ארומם אלה* אבי ןאלי• אגוד‪ .‬אלחי צוךי ]ג'וא_ל\‪:‬‬
‫איחד אלהי השמים‪ .‬והארץ בכל יום פעמ‪:‬ם‪:‬‬
‫• ‪.‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VT TI‬‬ ‫‪' T T‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪V:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬

‫אל חי אהד הוא בךאגי• ‪.‬אכיר לשראל אב ילכדנו‪:‬‬

‫אדוננואדון כל הארץ‪ .‬מה אדיר שמף ??ל הארץ‪:‬‬
‫לעיונם י ן י<‪$‬מת אל אמונה‪:‬‬ ‫אין כאל איש איוכ^ה ן_ק‪$‬א‪.‬‬
‫אורי רשעי מעוז תי‪ .‬עליו חלרם כל מארי‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫אלהים אמת הוא מליחים חלים• לא;כילו זעמו גולם )ואלים(‪:‬‬

‫אדיר ואמיץ כד! ורב אונים‪ .‬אלהי האלהים ואדני האדונים‪:‬‬
‫אלה עושי אי‪#‬י ובועלי‪ .‬אלוף געוךי ש‪1‬מרי לעלי‪:‬‬
‫בורא כל רשךאל גואל‪ .‬ברוך אלהים אלהי‪:‬שראל‪:‬‬
‫בורא‬
 ‫שיר דדהוד ליום רביעי‬
‫ב־ורא רוח הךים י‪1‬ןיר• ממף מזקןה לא ‪?:‬ער‪:‬‬
‫גאה משיב ‪$‬מוד על גאים‪ .‬על הךמים ועל הנשאים‪:‬‬
‫?בור בקימיו לערוץ בעכךה• מחדר גאוניו מי לא ץךא‪:‬‬
‫גבוה כל אשר חדזחיו נושא‪ .‬וגדל כה גדואח עושה‪:‬‬
‫גדול הוא ושמו בגבורה• אייך‪^ .‬אג מי לא‪.‬ייךא‪:‬‬
‫אל נערץ ?סוד קדושים ךבה‪:‬‬ ‫דודי דגול הוא מךבבה‬
‫דין יתיב בעתיק י׳ מין• וציאיו על שמאל ועל ;מין‪:‬‬ ‫י‬

‫הדרו והודו על בני עבדיו‪ .‬הדור הדר הוא לכל חסידיו‪:‬‬

‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ י‬ ‫‪T I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־^‪TT‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪r‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‪•-‬ך‬

‫הוא אל אלהי הרוחות ללל ^ ר שומע הסלה מייל‪:‬‬

‫ודאי וחיק יודע ועד‪ .‬י; ‪.‬ימלוך לעולם ועד‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫)וא‪#‬ר הלב !•אוהנו• להלחם מלהמהנו‪(:‬‬

‫זוכר לעולם בךיח ראשונים‪? .‬יום אחמול לו אלף שנים‪:‬‬
‫זה אלל׳ינו ולו‪.‬קיינו• ןזמית;ה הוא מו‪#‬לענו‪:‬‬
‫חלק‪:‬עקב יוצר הכל‪ .‬חנון ן; וחסיד בכל‪:‬‬
‫י חי העולם יי חלקי• לחים הוזים * חזקי‪:‬‬
‫טוב ומ‪ 9‬כילל^י •י^י • פןהזד עימם מךאוח בךןגה‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יב‬

‫יישר יי ל‪#‬ר ךירו• יךךי ידידות מהבנות לבירו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫יועץ וגוזר מי ןפיךנה‪ .‬רךזחוף ך?‪£‬על מי‪:‬שיבנה‪:‬‬

‫);?ה דודי;?יו וטובו• ‪:‬ךאו ויו־!זו ציון ?שוביו‪(:‬‬
‫?גבור‪:‬צא ?איש מלחמוח‪; .‬עיר ק;אה לעשוח נקמוח‪:‬‬
‫)יני^י על בגפי ניגרים• ‪$‬שא‪.‬ע^ךיו‪.‬וי‪#‬ר סדורים‪(:‬‬
‫)כדוב שכול וכנמר שחל‪ .‬כרקב וכעש ורוחו כנחל‪(:‬‬
‫)בחב‪.‬שבול ובגמר שי;קד• ךבריו לעשיות במקל שקד‪(:‬‬
‫כביר כוז לב כמו שחל‪ .‬כלביא וכארי ורוחו כנחל‪:‬‬
‫־‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪ :‬־ '‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪T :‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־‬

‫)באיז בחור בגרלחו• בברוש רענן ענלהנותיו‪(:‬‬

‫)כחפוה בריחו' עוז אהבהו‪ .‬ן ל ישראל גאוחו‪(:‬‬
‫)בתפוח בעצי היער• בן דוךי עם יושבי ׳^ער;(‬
‫)כביר כד! ל‪5‬לךגיזי אל‪ .‬נוקם וכטל הוא לישראל‪(:‬‬
‫‪) .‬ביוסי מנת סלקי ןגייךלי• ‪.$‬ני לדידי נםלה ןדוךי לי‪*(:‬‬
‫כבודי‬
‫ה‬ ‫שיר היחיד ליום רביעי‬
‫)כבודי‪:‬י לא אמירנו‪ .‬האמרנוחו והאמירני‪(:‬‬
‫)בארלך‪ .‬ל‪#‬אג ן מ ן י י ‪;:‬הם• אל‪.‬ירייה ב?;ר ולאיש נךהם‪(:‬‬
‫)כרועה גבור אישר לא יוכל‪ .‬צאנו להציל והיהלמאכל‪(:‬‬
‫• *" ג״״ ‪T‬‬ ‫;‪TT‬‬ ‫‪ J‬״״ ״‬ ‫‪T‬‬ ‫י\‬ ‫~‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪l‬‬

‫)בנכיור אץ לאלל ובאויח• ;ס וביוךח סר ציורה‪(:‬‬

‫)כאריה מישהיח וככפיר לעזביו‪ .‬כרקב גם כעש לאויביו‪(:‬‬
‫{‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ז‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫" ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־ ־ ‪• • :‬‬

‫)כביר כה בשמיר ;שית• ולא _י‪#‬איר בניוקף זיה>‪:‬‬

‫)?שמיר ושית צרים‪_:‬מגן‪ .‬כצפרים עפוח לעירו ען‪(:‬‬
‫‪7‬‬

‫<‪3‬ג‪#‬מי נך?ה לנו;בא״ במלקוש לבטל צךכקים ביו‪(:‬‬

‫)כנשר ירהף על גוזליו‪ .‬ובצל כנפיו יחסו מיהליו‪(:‬‬
‫‪ :‬־‪:‬־־ ‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪7:7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫; ״‬ ‫‪T T‬‬ ‫־־‬ ‫״‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V V :‬‬

‫בצמדים‪.‬על עיריו;גן• וב‪$‬יל בנהיו ךנניות ננגן‪:‬‬

‫)לבדו )‪ 0:‬הוא ונחלאות גדולוח‪ .‬עושה אל נוךא‪.‬עלילוח(‪:‬‬
‫לציי ןעיו^ר דומה רולי• בי יקףמ;י אלדד חסךי‪:‬‬
‫ל^בי עמו‪;:‬שר הדורים‪ .‬וינשאם על כנפי נשרים‪:‬‬
‫לעולם דזלקי הוא וצור לבבי• כלה ‪#‬ארי לף וללבי‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫)לבדויי הוא ונ?לאוח‪ .‬גדולוח עושה ורב נוךאוח‪(:‬‬

‫מקיום אהה לעילמף• ‪.‬ואין ייודע את מקיימף‪:‬‬
‫מוראי אל רועי ויוצרי‪ .‬צור ילדני מחוללי וצורי‪:‬‬
‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫; •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬ד־ ־‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬

‫מרום ומעוז הוא לי ומדזסי• מ;רל עוז שם ;י ^נוסי!‬

‫‪:‬‬

‫מלך‪:‬עקב משגב לנו‪ .‬הוא מחוקקנו ומושיענו‪:‬‬

‫מגדול ישועות משען יליי לי• מבטח אליהים ‪ £‬חילי‪:‬‬
‫מושל עולם מלכוחף‪ .‬בכל דור ודור ממשלתך‪:‬‬
‫מילו‪#‬ף באח לי לצךה• היוישע )י;( כי ידך לא קציה‪:‬‬
‫מקוד חץם מגןוה לשראל‪ .‬לא אעזוב כי מעזי אל‪:‬‬
‫מגן ל‪#‬עי ןסךב גאוה• ל‪#‬מף ףלזקר־ף נפש האוה‪:‬‬
‫מגן תא לכל החוסים בוי‪ .‬א^ךי אדם אישר עוז לו בו‪:‬‬
‫ניר ו;עים נאור וניוךא״ גאךר ןבאזר שמיו בגיוךה‪:‬‬
‫נאמן נצח ישראל וגואלו‪ .‬לא ישקר אשךי כל חוכי א ‪:‬‬
‫נצח ל׳טויוץ יאל ועאמן• מאלהיו להודה לא אלמן‪:‬‬
‫נפלא על כלהנפלאים‪ .‬ומחנשא על כל הנשאים‪:‬‬
‫־ * ‪•T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.. - .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫_ ‪. .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬׳״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫נקדש‬
 ‫שיר היהוד ליום רביעי‬
‫נקדש ןנעךץ אלדד קדושי״ נכין ונשגב‪;.‬י נפי‪:‬‬
‫נוקם ונוטר ובעל תמה‪ .‬לצריו לאויביו איש מלחמה‪:‬‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫נלי יי ?הלו נרו• עלי ראשי ןנר לךגלי ךברו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫סומך ןסועד י; סלעי‪ .‬סובל וסולח ונושא פשעי‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫סכ‪-‬ךי לן מלעיילסתלי״ סולח ןסיובל מעלי ןסבךי‪:‬‬

‫םלענו•)יי( ומצודחנו‪ .‬עזרחנו• ומפלטנו‪:‬‬
‫עזוז לגבור עז‪-‬י ועזרי״ עליון עוז לי אל לל׳י עיי‪:‬‬
‫עיר וקדיש שח ?ביביו סהר‪ .‬אכן אחה אל מסחחר‪:‬‬
‫עד ממהר לשלם גמול לאויביו• שומר ברית ו״סד לאוהביו‪:‬‬
‫פדה אח אברהם ידידו‪ .‬הוא ןנןךה ןשךאל עבדו‪:‬‬
‫פחד לצחק לסן פ־ודו• על צרי בני לעקב עבדו‪:‬‬
‫פועל וחוקר ]דורש ובודק‪ .‬כל לבבוח לו אחן צדק‪:‬‬
‫צרור המור אשבול הכ'ו‪9‬ר• נותן לעמיו צייו כו^ר‪:‬‬
‫צח ואדום דוד ב^באיו אוח‪ .‬על כן נקךא ן; צבאוח‪:‬‬
‫צדיק לי הצור ת;ןים• אבטח‪.‬עדי עד ?צור עולמים‪:‬‬
‫צבא ך‪,‬שמי‪.‬ם משחתים לו‪ .‬שךפים עומךים ממעל לו‪:‬‬
‫קדוש הוא בכ'ל מיני קלשיות• כתות ישלש קדוש מגלשות‪:‬‬ ‫ז‬

‫כןים לעלמין אלהא תא‪ .‬מךא ךארעא ומךא ךישמיא‪:‬‬

‫קוני מלחם מק‪3‬א לשונאיו• ‪.‬קלן ל‪#‬עי וקרוב לקוראיו‪:‬‬
‫דחוה מכל ואח כל רואה‪ .‬כי רם יי ושפל יראה‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫‪T T‬‬ ‫!‬ ‫‪TJ‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫י *‬ ‫‪T‬‬

‫רועי ל; לא אלסר כיל״ ולב כח ורב ך!סד לכל‪:‬‬

‫וין כובש‪:‬‬ ‫רחום » רופא ומהבש‪ .‬לשבורי לב‬
‫יעי בלו הוא מחמדים• משפטיי אמת מתוקים יסמודים‪:‬‬
‫ראשון ואחרון מעולם ועד עולם אחה אל שוכן עד‪:‬‬
‫'ןןליט מלןל ‪#‬מ;א ככלךר^רר• ליה אנא משבח מרומם ומהדר‪:‬‬
‫אלהים‪* .‬שופט צדק ומשפיל גבוהים‪:‬‬ ‫שמש ומגן‬
‫ש?יא כה לא מצאנוהו• לשגיב ככוחו ומי כמהו‪:‬‬
‫שלמה שמו כי שלו שלום‪ .‬כי ידבר אל חסידיו שלום‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־ ••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬

‫שם יי אל‪;.‬ה אשי אהיה• תועפות לאם לו ככפיר וכארלה‪:‬‬

‫שדי‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•‬
‫ו‬ ‫שיר היחוד ליום רביעי‬
‫שדי מאורי מלכי ןאלי‪ .‬קללויה ^מו נפשי הללי‪:‬‬
‫תתמם עם יושבי נטעים• השיעים ^זלישת הרועים)נ״א תנים(‪:‬‬
‫חחחסד תחבר עמם‪ .‬ועם עקשים חחפל להמם‪':‬‬
‫המים ךך‪3‬ף הלןף מכל• תובל לבךף ל_עשות את כל‪:‬‬
‫חוהלחי וסבךי וחקוחי‪ .‬האוח נפשי וחשוהןחי‪:‬‬
‫סל‪-‬לתי ןתפאךר\ ןעז‪-‬י• ממעי אמי גיו־י וג‪1‬זי‪. :‬‬
‫חמים ךעים אל דעוה אחד‪ .‬כל הלבבוח דוךיש יחד‪:‬‬

‫ליום ח מ י ש י ‪.‬‬
‫מי כמיןיז דעה מורה• ניב שפקים אתה בורא‪:‬‬
‫י ד‬ ‫‪ :‬ד י •‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫••‬ ‫ד‬

‫מחשבוחיף ןנמקר ורמו‪ .‬ושנוחיף לא ‪:‬חמו‪:‬‬

‫לא למרוף חכ??תך• ולא הבינוף תבונהןז‪:‬‬
‫לא קבלה מלבוחף‪ .‬ולא מךשח ממשלחף‪:‬‬
‫לע';לם יהי לף לי^רף• \לא לאחרים בבור הוךף‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ולא ההן לאלהים ארזךים‪ .‬חהלתף לפסילים וזרים‪:‬‬

‫ןכביודןגם ‪3‬ל‪;,‬קר מאתך״ וכביוךף לא לזךים אתך‪:‬‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫אחה חעיד ביחודף‪ .‬וחוךרזף_ועבדף‪:‬‬

‫אלהינו על ‪:‬הוךף• אויןה עד אמת ואנלזנר עבךיף‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫לפניך לא אל הכןךימך‪ .‬ובמלא?חף אין זך עמך‪.‬‬

‫לא נועצת ולא למדת• בהך‪#‬ף ?ריאות כי נבינות‪:‬‬
‫ממעמקי מהישבוחיף‪ .‬ומלבף כל ?עלורזיף‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫קצות ךך^יף ללא הבךנו• וממעשיף הן ‪ 0‬י‬
‫נ‬

‫שאחר‪ ,‬אל כל יצרח‪ .‬לבדף מאומה לא נגרעה‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫;‬ ‫‪~~T‬‬ ‫‪ :‬־‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫לעשיות מלאכלזף לא לחצת• ל;ם ‪ $‬ן ך לא נצךכו^‪:‬‬

‫כי הייה לפני הכל‪' .‬ואז באין כל לא נצרכח כל‪:‬‬
‫‪T :‬‬ ‫• ‪ :‬־‬ ‫'ך‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫~‬ ‫י י "‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬

‫‪5‬׳ מאיבחף עיךיף• כל ייאת לכבוךף‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ולא נודע אל זולחף‪ .‬לאין כמוף ואין בלחף‪:‬‬

‫ולא נשמע מן ‪8$‬ז והלאה״ ולא ך!ם ולא נהיה ןלא נראה‪:‬‬
‫וגם אהךיף לא ידדה אל‪ .‬ראשון ואחרון אל ישראל‪:‬‬
‫וברך‬
 ‫שיר היחוד ליום חמישי‬
‫?הוןי אתה;היד ומיוחד• י; ?§חד וישמו אחד‪:‬‬
‫א‪#‬ר מי‪.‬לעשה כמלאלחף‪ .‬כמעשיך וכגבורוחיף‪.‬‬ ‫‪:‬‬

‫אין וציר זולת לציךתף • ואץ כריאה כי אם כךיאתף‪0‬״* מלאכתך(‪:‬‬

‫כל אשר חו־ןפוץ העשה בכל‪ .‬כי אחה^עליה ?ל כל•‬
‫אץ ?מוך ואץ בלהף• כי אץ אלזדם זולרןןל‪:‬‬
‫אחה האל עושה נ‪$‬לא‪ .‬ודבר מ?ף לא ‪.‬יפלא‪:‬‬
‫מי ?מוף נוךא !־‪.‬האת• אלודם לכךףעיושה גדולות‪:‬‬
‫אין אוחוח ?מו אוחוחיף‪ .‬אף אין מוי&ח כמו מו?חיף‪:‬‬
‫אין הבונה כהבונתף• אין גח‪$‬ה כ?ךלתף‪:‬‬
‫כי מאד עמקו• מרז^בוחיף‪ .‬ןג?הו• דרכי אוךחוחיף‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫אץ _נא!ה כמו גאותףי אף אץ^נוה כעמתף‪:‬‬

‫אין קדשה כרןךשהף‪ .‬אין קךבוח )ימו קךבוחף‪:‬‬
‫אין צדןך‪ .‬כמו צןץןתף• אין השועה ?השףעתף‪:‬‬
‫אין זרוע סרועוחיף‪ .‬אין קול ?רעם ^בורוחיף‪:‬‬
‫אין והמיס כרה^נייזיף• אין מינות ימינוו!ף‪:‬‬
‫אין אלהוח כאלהוחף‪ .‬ואין מנןליא ?שם חפאךהף‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫כי שמוהיף אלים מרוצים• בזיךף לחוצים להפליא נהיצים‪:‬‬

‫ואשף והךטום לא ןלחצוף‪ .‬וכל שם ולהט לא עצהוף‪:‬‬
‫לא יגצחוף בל החומים• כל הקוסמים והחרטמים‪:‬‬
‫אחה משיב לאחור‪.‬חכמים‪ .‬לא ייללו לןדערומים וקוסמים‪:‬‬
‫להשיב ל^חור מזמותיף״ להפר עצת סוד גןרתף‪:‬‬
‫מךצונף לא^עבירוף‪ .‬לא יממ יף ולא לאס וף‪:‬‬
‫י‬ ‫ר‬

‫ע^יתך תפר עצת ?נל יועצים• ועזף מ־ליש לב אמיצים‪:‬‬

‫אחה מצוה ופחדף‪.‬משוה‪' .‬ואין ?גליף פקיד מצוה‪:‬‬
‫הךוה‪:‬‬ ‫או^ה מקוה ואי;ף מ_קוה• לף בל מ_קוה‬
‫וכל הןצורים וכל ןןגינס‪ .‬ןכל יקר אי^ןר בף אין דמיונם‪:‬‬
‫לא מלישביותם מה^ביהיף• בי אץ בורא זולתך‪:‬‬
‫ואין דמיון נ‪$‬לא אלהינו‪ .‬ואין חקר נשגב אדוננו‪:‬‬
‫י ‪9‬תור מ?ל ןןתור ועמוס״ מכל עמוס ומקל ?מוס‪:‬‬
‫יק‬
 ‫ז‬ ‫שיר היחוד ליום חמישי‬
‫ךק מכל דק וצפון מכל‪ .‬צפון יכול מכל ;כול‪:‬‬
‫מיל נע<‪$‬ם והזמיר לעולם‪:‬‬ ‫‪^5‬גב מיל ‪3‬שנב ונע^ם•‬

‫גבוה מכל גבוה ועליון‪ .‬מכל עליון ומכל לזךון‪:‬‬

‫המי ועמוק מיל עמוק• לב כל‪.‬דעת עליו חמוק‪:‬‬
‫ז‬

‫שאין שכל ומדע וחכמה‪ .‬יכולים להשוות לו כל מאומה‪:‬‬

‫לא משיאים לו איך ןכמה• לא מיוצאים לו ד י ר רומה‪:‬‬
‫מקרה ועךער ושנוי וטפל‪ .‬וחבר ומסמך אור וגם או־פל‪:‬‬
‫‪ W‬ישבע‪:‬‬ ‫ללא מיוצאים לו טיאר• ]צכע• ללא כל ‪*£‬כע אשר‬
‫לכן נבוכוח כל עשחונוח‪ .‬ונבהלות כל החשבונות‪:‬‬
‫ל?ל שלעי‪$‬ים וכל הךהויים • ;לאים לשים ביו ניעורים‪:‬‬
‫מלשעךהו ומלהגבילהף‪ .‬מלחארהו ומלפךקמהו‪:‬‬
‫ב;ל שכלני חפשנוהו״ כמךעט למצוא מה הוא‪:‬‬
‫לא מצאנוהו ולא ‪:‬ךענוהו‪ .‬אך מ§עשיו הכרנוהו‪:‬‬
‫שהוא לביו יוצר אחדי הי וביל יוכל ןח?ם מיוחד‪:‬‬
‫כי הוא דדה לכל קוךם‪ .‬על כן נקרא אלהי קדם‪:‬‬
‫בעשיותיו בלי כ ל מאוב את כיל• ידענו כי הוא כיל;ביול‪:‬‬
‫באשר מעשיו בחכמה כלם‪ .‬ידענו כי בבינה פעלם‪:‬‬
‫כקל ייום \ ‪5‬הך‪ 1#‬כלם• ;דענו בי הוא אלהי עולם‪:‬‬
‫ו ם‬ ‫ו‬

‫בא^ר היה קודם לכלים‪! .‬דענו כי הוא חי)ןקים( לעולם‪:‬‬

‫בלבנו ללא כםפוךנו‪:‬‬ ‫ואין לךךהר אחר יוצלנו•‬
‫לכל‪5‬ש ןגוךש לא ;שערהו‪ .‬לטפל וחואר לא ?דמהו‪:‬‬
‫ולא ;ח^זכהו לערך ונצי• ולא למין וכל און ול?ל נקצב‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫כ? הןראים והגשכלים‪. .‬והמדעים בעשר ?לולים‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫י ושבע‬ ‫*‬‫‪T‬‬
‫*‬ ‫‪T‬‬

‫*( כל הנראים ס׳ הל׳ הזה בעצמו הוא ל׳ ר' סעדי׳ גאון ז׳׳ל במאמר שני מספרו‬
‫האמינות״ וכלאו המפרשיס כולם לעמוד על סודו‪.‬להעדר ידיעתם בסכמת ההגיץ‪ ,‬לכך‬
‫אבארהו‪ :‬ידוע כי כל הנמצאים לא ימלכוז מהיותם או עצם או מקרה׳ ומבואר בהגיון־‬
‫להרמב״ם שער י׳ ורולו מן לאבן תבון פ״י ובפירושו למלות זרות למורה כי הסוגים‬
‫העליונים לכל הנמצאים הס י' מיניי אשר קראו עשל מאמרות‪ ,‬והסוג העליון והראשון־‬
‫הוא העצם‪ ,‬והתשעה האסרים הם מקדים המשיגים לעצם והם הכמות והאיכות‬
‫והמצטרף והאנה והמצב והמתי הוא הזק והלו הוא הקק והפועל והמתסעלז׳‬
‫דאמב‬
 ‫שיר היחוד ליום חמישי‬
‫ן‪#‬בע כ^ייות ו'ש‪#‬ת נדות• ן^ילש גןריות ]עתיות ומדיות‪:‬‬
‫הן בבורא אין גס אחד‪ .‬כי הוא בראם כלם יחד‪:‬‬
‫ז ־‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫•‪-I‬‬

‫כלם יבלו אף יסלופו• הם יאבדו לאף לסופו‪:‬‬

‫ואחה העמוד וחבלה כלם‪ .‬כי חי ו_ק;ם אהה לעולם‪:‬‬
‫ליום ששי‪.‬‬
‫אד‪1‬ה לבךף ייוצר ביל הוא• ןלא ‪:‬רמה מעשה לעיושהו‪:‬‬
‫כל האךצוח לא לכילוף‪ .‬ואף שמ‪:‬ם לא לכל?ליף‪:‬‬
‫או)נ״א אף( לחילו מלם חלים• מ״ניף אלהים הלים‪:‬‬
‫רעשה ארץ ונסו• מים‪ .‬ונטפו)מים( מן השמים‪:‬‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־*‬ ‫י ‪I‬‬ ‫־ *‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪* - : T‬‬

‫ניומה לבךף הישמלם• רוקע האךץ ע להמלם‪:‬‬

‫;ןןשיח כל חפצף לבךף‪ .‬ולא נ^ך?ח עזר כנגךף‪:‬‬
‫סועד אק מי יסעךף• הכיל ממף־ ומיךר‪:‬‬
‫ככדוף אז כן עחה וךעחןד‪ .‬ולעולם כל ?בוךף אחך‪:‬‬
‫'ןלא מנפת ולא ;‪3‬ערן״ כי במלאבסף לא ;נמלת‪:‬‬
‫כי בךבךף כל לצוךיף‪ .‬ומעשה חפצף במאמךף‪.‬‬
‫ול־א אהרתיו ולא מהךתו• הכל‪.‬עמיתיו;פה בעתיו‪:‬‬
‫מבלי‬ ‫״‬ ‫_____‬
‫ויאמר בן רשל כי במאמר הבמות ימצאו שבעה מינים והס המספר‪ ,‬והגשם‪ ,‬והשנוח‪,‬‬
‫והקו‪ ,‬והמאמרים‪ ,‬והזמן‪ .‬והמקום; ומספר מיני הפועל והמתסעל הם ש ש ה‬
‫כמספר מיני התנועות והנדירות המשיגים לעצם בהשתנותו‪ ,‬שנים מהם במאמר העצם‬
‫והס ההווי׳ והרסםר שהם שנוי ימצאו בעצם מצד עצמו והוא שיפשוכו צורה וילבוש‬
‫צולה אסרת ונשתנה מעצם אל עצם אפר‪ ,‬ושני׳ מהם במאמר הכמות והם הצמיחה‬
‫והיינו השיטי מקנונות לגדלות‪ ,‬וההיתוך והוא שינוי מגדלות לקטנות׳ ואסד במאמר‬
‫האיכות והוא השינוי בתכונותיו ממראה אל מראה או מקור אל חום וכדומה והוא‬
‫מקרא שינוי בסתם‪ ,‬ואמד מהם במאמר האנה והוא ההעתק ממקום אל מקים; ויאמר‬
‫פוד כי לכל גזירה ל׳ל לכל מאמר גוזר וחותך יתכנו ג׳ מיני ביאור‪ ,‬ביאור ב ג ד ר‬
‫והוא אשר יתחבר מסוג והבדל כאמרנו האדם הוא חי מ ד ב ר ׳ וביאור בחיק והוא‬
‫המתחבר מסוג וסגולה או מקרה כאמרנו האדם הוא חי צוחק או חי כותב וכלומס‪,‬‬
‫וביאור אינו ל א ב ג ד ר ולא בחק והוא המתחבר ממין ומקרה כאממו בראובן שהוא‬
‫אדם לבן או סופר מהיר; ושלש עתות הם הסול‪ 3‬וההוה והעתיד‪ ,‬ושלש מ ד ו ת‬
‫הם הס הידועות בשם ג׳ רחקים שהם האורך והרוחב והעומק‪ ,‬והם צורת הקו והשסס‬
‫והגשם; והנה הענינים הנזכרים הם מקיפים כל הנמצאו׳ עם משיגיהם ומשיגי משיגיהס‬
‫וכולם שינויים בגשמים ובמקריהם לכן אין גם אחד מהם בבורא ית׳ כי מא בורא כל‬
‫עצם וכל מקרה והוא מרומם מכל שינוי והשתנות ואין כח ברעיון לתפוס בו כל מאומס‪.‬‬
‫ח‬ ‫שיר היהוד ליום ששי‬
‫לי( פןגלח‪:‬‬ ‫כ‬
‫כל)נ״א‬ ‫מבלי מאומה כל הדשה‪ .‬ואה הבל בלי‬
‫ועל לא יסיוד הכיל ;סךת• בךצון רוסר כיל ?!ליד‪:.‬‬
‫זרועות עולםאת כל נושאות‪ .‬מראש ועד סוף ואינם נלאות‪:‬‬
‫בעינף לא דבר הוקשה• ךציונף כל ךבר רוסף עושה‪:‬‬
‫לפעלהף לא דמית‪ .‬אל כל תואר לא שרת‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫* •‬ ‫‪7‬‬ ‫י•"‬

‫ולא קך?ןה למלא;‪3‬ף מלאקה• הבמהף היא הכיל עןכה‪:‬‬ ‫ז‬

‫לךצו;ף לא קדמו ואחרו‪ .‬ועל הפצף לא נוספו• וחסרו‪.‬‬

‫מכל ה?צף לא שכחת• ודקר אהד לא הסךת‪:‬‬
‫לא החסרת ולא העדפה‪ .‬ודבר רק בם לא פעלת‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪VI‬‬ ‫״־‬

‫ן‪#‬מץ דקי לא נמצא קם‪:‬‬ ‫אתה ק־שבהם ומי ההעיקם•‬

‫החלוח ?ח?מה‪31‬ע‪1‬יחם‪ .‬בתבונה ובדעת כליהם‪:‬‬
‫מלאישית וער אחרית עשים• ‪.‬באמת וביושר וטיוב ךאיים‪:‬‬
‫הקדמה במעשיןדיף‪ .‬־ רוב ךהמיף והסדיף‪:‬‬
‫כי דהמיף ו־סדיף• הלא מעולם על עקךיף‪:‬‬
‫ןעד לא כל חי חוק לכלכל‪ .‬לג‪5‬ני אוכל חתן א‪3‬ל‪:‬‬
‫ומזיץ ומ‪-‬ין העשה בפי כל• ^ךכי הבל כא‪#‬ר ליל‪:‬‬
‫שלשח ימים הראשונים‪ .‬אז הכינותם לאחרונים‪:‬‬
‫‪:‬־‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:7‬‬ ‫י‬ ‫‪•T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬

‫או עטית‪.‬א'ור כשלמה• אדר מאורות ממול שלמה‪:‬‬

‫בטרם כל יצור מאוד גדלה‪ .‬ואחר כל מאוד נחגדלח‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7 7 :‬‬

‫או באין לבוש היוד והיד לובש• עד לא איוךג גאוה לבש‪:‬‬

‫אור כשלמה וכמעיל עו^ה‪ .‬שנדם כןריןגה נו^־ה‪:‬‬
‫;!שית בם לאיורים ךךכים• ורציוא ישוב בנחת מהלכים‪:‬‬
‫הבדלת בין מים למים‪ .‬במתיחת רקיע השמים‪:‬‬
‫ז ז ׳‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬
‫; ״‪l‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫•;•‬ ‫‪• T :‬‬ ‫‪.-J..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. ~. .‬‬
‫מזונות מעונות לשךץ מים• ןעיוף יעו?‪5‬ף על )?ני רקיע( השמים‪:‬‬
‫עשב והציר לבשה אדמה‪ .‬מאכל לחיה ולכל בהמה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪:‬־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬

‫כקין שמן גן נטעת• אל האדם יא^ר עשית‪:‬‬

‫עזי־ כנגדו;נשיח מ ‪ .‬ךי מחסורו א^ר יחסר לו‪:‬‬
‫קל מעשיף קיריו תתה• ןתחת ך;‪£‬ץ הכיל‪#‬רןה‪:‬‬
‫עשית‬
‫לדןעלוח מהם בקר;צאן‪ .‬על מזב חף!עלו לרצון‪:‬‬
 ‫שיר היהוד ליום ששי‬
‫עשית לו יה'ו;ח לשות• להךךת קודש ולת‪5‬ץ<ךת‪:‬‬ ‫ז‬

‫ש?!ת בקרבו ח?מת אלהים‪ .‬כי לצרתו לף ?צלם אלהים‪:‬‬

‫לא קונעת על ‪5‬ני ‪$‬ךמה• ^ךכי אדם וקלם ק־כ^ד‪:,‬‬
‫מעשיף מאד רבו• וגדלו‪< .‬שמף ל; כלם להללו‪:‬‬
‫רבו)‪:‬דלו מאד מעשיך• יודרך ;י כל מעשיך‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫כל פ;גלח לכענ‪.‬ף‪ .‬ולקבוךף כל קדנף‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ליום השבת‪.‬‬
‫או ביום השכיעי נחי‪£‬״ יום הישבת על כן ברכת‪.‬‬
‫ועל כל פועל חהלה ערוכה‪ .‬חסלךף‪1‬יכל‪.‬עחלברכוכה‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ברוך ;י יוצר כלם• אלהים חיים ומלך עולם‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫כי מעולם עליעבךיף‪ .‬רוב ךבןמיף וחסךף‪:‬‬ ‫ז‬

‫להודיע כי מאד מגלירן‪:‬‬ ‫ולכמדלם ההלות•‬

‫על כל אלהים בעשוח בןזם‪^ .‬פטים וגדלים ובאלהיהס‪:‬‬
‫בבקעך‪.‬ים סוף עמך ראו• היד דלדולה וייךאו‪:‬‬
‫נהגת ע?ןף לעשות לך‪ .‬שם חפאךח להךאוח גדלך‪:‬‬
‫יד‪3‬ךת עןזם מן השמים• ונם תנבים נטפו מלם‬
‫ידעת לכתם במדבר‪ .‬בארץ ציה איש לא עבר‪:‬‬
‫תתה לעמך ך‪$‬ן שמים• וכעפר ‪#‬אר ימצור מים‪:‬‬
‫תגרש גולם רבים עמים‪ .‬יילעו אךצם‪.‬ועמל לאמים‪:‬‬
‫מנמר ל‪1#‬מרו הקים ותורות• אמרות ;י אחריות טהיורות‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫ויחעךנו במרעה שמן‪ .‬ומחלמיש צוד פלגי שמן‪:‬‬

‫בנוחם בנו עיר הןך^ך• ןילאי־ו בית מקדשך‪:‬‬
‫ותאמר פ\ז אשב לאךך‪; .‬מים צדה בךך אברך‪:‬‬
‫בי שם ל! כהו ןקחי ‪$‬ךק• אף כהניך ילבישו ‪$‬־ק‪:‬‬
‫ובית הלוי';עימות מסרו‪ .‬לף יתרועעו אף ;שירו‪:‬‬
‫בית לשראל ייךאי‪.‬ל• לככרו ליורו שמך י;‪:‬‬
‫הטיבות מאד לראשונים‪ .‬כן תטיב גם לאחרונים‪:‬‬
‫‪ T‬־‪:‬־‬ ‫־‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪|..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•ך‪.‬‬ ‫‪ .‬ך ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪...‬‬

‫יי השיש נא עליט״ כאשר ששת על אבייתינו‪:‬‬ ‫י‬

‫אותנו‬
‫ט‬ ‫שיר היחוד ליום השבת‬
‫אותנו• להךבוח ולהטיב‪ .‬ונוךה לף לעולם כי תטיב‪:‬‬
‫?י ו^לגה עירך ?והרה• כי ^ליה ‪#‬מןל נכןךא‪:‬‬
‫וקרן דוד תצמיח בה‪ .‬ותשכון לעולם יי בקךבה‪:‬‬
‫זבחי צדק שמה נזבהה• וכימי קדם העיב מנחה‪:‬‬
‫ובוץ עמף באור פניף‪ .‬כי ספצים לעשות ךצונף‪:‬‬
‫ובךצינף תעשה הפצנו• • ה?ט נא _עמך בלגו‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫בחךחנו ד‪,‬יוח לף לעם סגלה‪ .‬ועליע^ף בךכהף סלה‪:‬‬

‫ותמיד נם‪5‬ר ההלסר• ונהלל לשם תפאךקף‪:‬‬
‫ומבךקהף ע?‪2‬ף לברך‪ .‬כי אח כל אשר חבךך קברך‪:‬‬
‫י^גי כעיוךי אהללה ביךאי• ‪.‬יאבךככה כל ןמי ן^באי‪:‬‬
‫לוד שם מברך לעלם‪ .‬מן העולם ועד העולם‪:‬‬
‫ככתוב ברוך לי אלהי לשךאל מן העולם ועד העולם‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ויאמרו כל העם אמן והללילי;‪; :‬גנה דניאל ןאמר להוא‬

‫שמה די אלהא מבךך מן?ןלמא ועד עלמא'ךי הבנמחא‬
‫ז‬

‫וגבוךתא די לה היא‪ :‬ונאמר ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל‬

‫בני"דושבנ;ה שרמה חותה שכניה ©תדדה קומו' ברכו‬
‫אח יי אלהיכם מןייהעולם‪/‬עדיהעולס' ויברכו•‪.‬שם כבדף‬
‫ומרומם על יכל בךכר^וחהלה‪ :‬מאמרי ברוך ;י אלהי‬
‫ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללרה‪:‬‬
‫ונאמר דברך דויד אח ל; לעיני כל הקהל ויאמר תיד‪.‬‬
‫ברוך איחה יי אלדד ישראל אבינו• מעו^ם ועד עולם‪:‬‬
‫‪7‬‬

‫ש י ר הכבוד‪.‬‬
‫נשפותסין ארון הקודש לאגעים זמירות יש לומר ‪7‬׳ פשוקים אלו‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד‪:‬‬
‫מי זה מלך הכבוד ה׳ עזוז וגבור ה׳ גבוך מלחמה‪:‬‬
‫שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הבבוד‪:‬‬
‫מי הוא זה מלך הכבוד הי צבאות הוא מלך הכבוד סלה‪:‬‬
‫א^עים !מיריות לישירים אאךיונ• כי אליך נכישי העיונ‪:‬‬
‫נ?שי חמדה בצל;ךיף‪ .‬לדעת כל רז סודך‪.‬‬
‫מידי‬ ‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
 ‫שיר היחוד ליום השבח‬
‫מרי דברי בבבייךף״ היומה לבי אל ךןיךיף‪:‬‬
‫על כן אדבר בף נכבתה‪ .‬ןשמף אכבד ?שיךי ידידות‪:‬‬
‫•‬ ‫ע״ס א״נ‪.‬‬
‫אדמף א‪:‬נף ןלא ירערךף‪:‬‬ ‫אס*ךה כבורר ללא ןאיהיף•‬
‫ביר נביאיף בםוד עבדיף‪ .‬דמית קדר ?בור הודף‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫נדלהף ינבוךוןף• כיי לתוקף כ־עלתף‪:‬‬

‫ךפויאויחף ולא ?פי י‪#‬ף‪ .‬רשווף לפי קעשיף‪:‬‬
‫המשילוף י־רוב קלונות• הנף אהד ?בל דמיוניות‪:‬‬
‫ויחזו בף זקנה וב חרות‪ .‬ושער ריאשף ?שיבה ושחרות‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ןקנך• בייום ךין ובחרות ביום ק;ב • כאיש מלוקמיות ידיו לו ךב‪:‬‬
‫חבש כובע ף&מנה בראשו‪ .‬הושי;<ה לו ןמינו וזרוע‪,.‬קךישו‪:‬‬
‫טללי איוחת ראש!־ נמלא• וקוצוהיו ךסיסילילה‪:‬‬
‫‪.‬יחפא־ בי כי חפץ בי‪ .‬והוא ןלזיה לי לע‪9‬ךת צבי‪:‬‬
‫כסם ^היור ‪$‬ז ךמות ראשיו‪ .‬יחק על מצח כבוד ‪#‬ם קדשו‪:‬‬
‫להן ולכבוד ‪?¥‬י ח‪$‬אךה‪ .‬אמתו לו עטרה‪.‬עכךה‪:‬‬
‫מחלפות ראשו כיימי קחרות•' קוציותיו ףןלתלים לחוחית‪:‬‬
‫נוה הצדק צבי תפארתו‪ .‬יעלה נא _על ראש שמחתו‪:‬‬
‫מלתו הוד בידיו ‪rrm‬׳‪ .‬וצניף יןלןרה צבי תפ^רת‪:‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪.‬עמוסים נשאם‪.‬עטךח ענדם‪ .‬מא^ר ;קרו• בעיניו כבדם‪:‬‬

‫האריו עלי ופארי עליו• וקרוב אלי בקראי אל;ו‪:‬‬
‫צח ואדום ללבושו אדום‪ .‬פורה בדרכו בביאו מאדום‪:‬‬
‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫* ן *‬ ‫‪T‬‬
‫״ •‬ ‫" ־ ‪T :‬‬

‫קשר הפלין ד‪-‬ךאה לעניו• המונח ;י לנגד עיניו‪:‬‬

‫‪ riyin‬בעמו ענוים יפאר‪ .‬יושב חהלוח בם להתפאר‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫י י י ‪ 1‬י ‪ 2‬דיךשף דרוש‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬

‫י־איש ךקךף א<מת קיוןךא מראיע•‬
‫שית המון שירי נא ?גליף‪ .‬ותהי הקרב אליף‪:‬‬
‫ססלתי חחי לר'א'שףעמךת• והפלתי היון קטורת•‬
‫‪:‬‬

‫תי_קר שירת ךיש בעיניף‪? .‬שיר יושר על קךבניף‪:‬‬

‫בךכתי העלה לראש משביר• מחולל ומוליד צדק בביר‪:‬‬
‫ובבךכחי תנענע לי ראש‪ .‬ואותה‪.‬קח לף ??שמים ראש‪:‬‬
‫‪ £‬ר ב נא שיחי ‪.‬עליף• כי נ‪^-‬י תערונ אליף‪:‬‬ ‫ד‬
 ‫פדר נשיאת כפים‪.‬‬
‫כשהחזן אומל ומפני חטאנו תאמר זה‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שכל טפה וטפח קרי שיצא‬
‫ממני לבטלה ומכל ישראל בכלל ובפרט שלא במקום מצוה)ןיב( באונס ובין ?‬
‫ברצון והנשמות העשוקות בקליפות הנפוצים מארבע כנפות הארץ והנשמות‬
‫דאזלין ערטלאין הנפזרים בין הגוים וע״י זה חרב עירנו ושמם בית מקדשנו‬
‫וגלה יקרנו ונטל כבוד מבית חיינו תפליטם הקליפות כל הניצצות הקדושותו‬
‫שבעולם ויחזרו לקבצם בקדושה שנית וקרב פזורנו מבין הנוים ונפוצותינו‬
‫כנם מירכתי ארץ ויקוים בנו מקרא שבתוב ושב ה׳ אלהיך את שבותך ורחמך‬
‫ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה׳ אלהיך שמה אם יהיה נדחך בקצה‬
‫השמים משם יקבצך ה׳ אלהיך ומשם יקחך ויקוים בנו באהבתו ובחמלתו הוא‬
‫גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם בכח השם הקדוש הזה ב י ׳׳ט ובשם‬
‫הקרוש הזה ח ב״ ו היוצא מפסוק ״חיל ״בלע "ויקיאנו שתחוירם למקום‬
‫קדושה ויגאלנו גאולת עולם לחבר האוהל להיות אחד‪:‬‬
‫אין נשיאת כפיס בפחית מעשלה והכסנים מן המנץ‪ .‬אפי׳ מתפללין בבית שאין שם‬
‫ס״ת נושאין כפיהם‪ .‬נתפשט המנהג באלו המדינות שאין הנמים נישאים כפיהם אלא‬
‫בימים טובים שהם ימי שמחה וכרוב לב הוא ינקי כי צליך שיהיה המברך בשמחה‪ .‬ומניעם‬
‫זה האבל אינו נושא את כפיו‪ .‬וצליך האבל לצאת מב״הכ כשהכהניס לוחצין ידיהם לעלות‬
‫לדוכן‪ .‬שלא יהא בב״הכ כשהש״ץ קולא כהניס שלא יעכיר בג׳ עשה‪ .‬כהן שעומד בתפלה‬
‫והחזן מניע לרצה פושק ועולה‪ .‬ואס יש שם כהניס אחליס אינו פוסק‪ .‬לא יעלו הנהנים‬
‫לדוכן במנעלים‪ .‬ואע״פ שנטל ידיו שחרית חוזר ונועל ידיו‪ .‬והלוי ייצק מיס על ידיו‪.‬‬
‫אם אין לוי בב״הכ ישפכו הבכורים המיס על ידיהם‪ .‬ואס אין בכור בב״הכ ולא לוי ישפוך‬
‫'הכהן עצמו על ידיו ולא ישראל‪ .‬כשמתחיל הש׳׳ץ רצה יעקמ הנהנים שני׳׳הכ רגליהם‬
‫לעלות לדוכן‪ .‬וכשעומדין על הדוכן יאמרו זה‪.‬‬
‫יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שהחיה הברכה רואת‬
‫להמס‬ ‫לנהנים‬ ‫‪1‬‬

‫‪ I‬שצוית הבחנים לברכנו‬ ‫שצויתנו לברך את עמך ישראל‬

‫ברכה שלמה ולא יהיה בה מכשול ועון מעתה ועד עזלם‪. :‬‬
‫ומאליכץ בתפלה זו עד שיכלה מפי הציבור אמן שלאחר הטוב שמך וכו׳ כדי שיענו‬
‫הציביר אמן על תרווייהו‪ .‬ועומדים הכהניס עם פניהם כלפי היכל עד שיתחיל הש״ץ‬
‫כהני ם בקול רם ואז מהזילין פניהם כלפי העם ולא יחזירו פניהם בין בתחלה בין‬
‫אלא דרך ימץ ומברכין‬
‫נ• רוך או‪$‬ה י; אלךדט מלך העיולם א‪'.‬שר קךשנו ב ל ^ ח י י ‪#‬ל אתרן יציני‬
‫לברך א ת עמו י^ךאל באהבה‪:‬‬
‫ומגביהין ידיהם כנגד כתפיהם ומושמץ ידיהם והולקין אצבעותיהן‪ .‬ומכוונין לעשות‬
‫ה׳ אוירים בין שני אצבעות לשני אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל‬
‫לקיים מציץ ק החרכים‪ .‬אין לכהנים לנגן אלא ניגון אהד מתחלה ועד ^‪ .q‬כדי שלא‬
‫יבואו לידי נוימ‪ 9‬דעת‪ .‬בשעה שהכהניס מברכין את העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם‬
‫אלא יהא פניהם כלפי מטה כמו שעומדין בתפלה‪ .‬אלו מקומות שהכהנים הופכין פניהם‬
‫לדרוס ולצפון• יברכך‪ .‬וישמרך‪ .‬אליך‪ .‬ל[־‪ .‬שלום‪ .‬וצריך הכהן לכות‬
‫במלת׳ יברכך שהאל ית״ש ישפיע חנמה על ישראל‪ .‬ובמלת וישמרך יכוין שהאל‬
‫יידש יתן בנים לישראל‪ .‬ובמלת יאר יטין שהאל ית״ש ‪ q w‬חיים לישראל‪ .‬ובמלמ‬
‫ויחנך‬
 ‫סדר נשיאת כפים‬
‫ויחנך יכוץ שהאל יתיש יברך את ישראל בנשיאת ק ‪ .‬ובמלות ישא'ה׳ פ נ י ו אלי*‬
‫יכוין שהאל ית״ש יברך את ישראל בעושר וממשלה‪ .‬ובמלות וישם לך שלו ס יכול‬
‫שהאל ית״ש יברך את ישראל בנבלכת שלום כמשמעו‪.‬‬
‫ע״כ מצאתי כוונות האלו כתובים בשם ספל יצילה‪ .‬ונלאה שעל כן נהגו קדמונינו‬
‫להאליך קצת בניגונים לטין כל אלה והם כוונית הפשוטות שכל כהן יכול לטין‬
‫בזה‪ .‬ומי שבא בסוד ה׳ ימצא טונות גדולית על פי הסדל בכתבי האל״י דל‪.‬‬
‫וכל אדם יכוין לגלכת נהנים ויהא פניו כלפי הנהנים ולא יסתכל בהם‪ .‬והאנשים‬
‫הנוהגים לאמר פסוקים מעץ כל מלה ומלה של בלכה יהיו נזהליס לאמלם בשעה שהש״ץ‬
‫מנגן דוקא אבל לא כשהנהנים מנגנים‪ .‬והש׳ץ מקרא את הכה נ ים מלה במלה עד‬
‫דסיימו פסוק ראשון‪ .‬ואז הקהל עוטן אק‪ .‬ונן אחר פסוק שני ואחר פסוק שלישי‪:‬‬
‫רצה לש״ץ‪.‬‬

‫רצה ל; אאדנו בעהףלשראל ובתפלחס‪ .‬והשב אוד־‬

‫העבודה'לדביר ביתןד' ואשי ‪:‬שךאל והפלתם ?אהבה‬
‫תקבל ברצון ותהי'לרצון תמיד ‪.‬עבודה לשךאל'‪.‬עמןד‪.‬‬
‫ו ת ע ר ב עליך עתיךתגי בעולה וכל ךבן אנא‪.‬רהום כךדומיך הרבים ה ‪ #‬ב‬
‫(‬ ‫ז‬

‫ןוזך׳זינה‪.‬עינינו כישוכך לציון‬ ‫העב־וךה לירוחם•‬ ‫‪#‬כינר‪.‬ך לציון ו כ ך ר‬

‫ן^זם_;עבךך ב‪:‬ךאה בימי עיו^ם ובשנים ‪.‬קךמוניות‪:‬‬ ‫בךחמים•‬

‫» ‪ j‬בתך אחה לי ^'אותף לבךף ביראה נעבוד‪:‬‬

‫מיודים אנלעו ל ך ׳&אדןה הוא ; י‬ ‫מודים אנחנו לך שאתה‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו אלה׳ כל‬
‫הוא יןאלוהינוואלהיאב‪1‬תינו‬
‫‪:‬‬
‫‪*?3‬ר י ו צ ת ו ייוצי כ ר א ש י ת ב ר מ ת‬
‫ןהיוךאיות לישמךד^דול ו ה ק ר ו א ‪ .‬ע ל‬
‫לעולם'ועד צור חיינו מגן‬
‫־^ההליחנוןקימתנו בן וזהינו ו‪0‬לןי?נו‬ ‫יישבנו‪ .‬אחה הוא לדויד^וד‬
‫נודה לף ונספר חהלקףי‪.‬על והאסיף גלייסיני להצרת ^קדשך‬

‫כ י כ ב ישלם ע ל ^ א נ ח נ י מ י ו ך י ם ל ך •‬
‫ה;ינו!המסורים י ב;דף ועל‬
‫ב ר ו ך א ל הה־וךאיות‪:‬‬ ‫נשמוהינו• הפקודות לך ועל‬
‫נסיך שבכלי יום עמנו ן_על נ^לאותיף וטובותיך שבכל ־‬
‫‪,‬‬

‫עת ערב ובקר וצהרים‪ .‬הטוב כי לא־כלו רחמיןד והמרחם‬

‫כי לא־המו הסדיף מעולם קרנו לך‪:‬‬
‫נעל כלםייתבךך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם‪.‬ועד‪:‬‬
‫בדה וי״כ וכתוב לחיים טובים י ל בנ‪ :‬ב ר י ת ף ‪:‬‬

‫וכל‬ ‫_!‬
‫ותערב עליך כצ״ל‪ ,‬כמ׳׳שצ החכם ראב״ע בצחות ד‪ q‬כ״ע בי‪ ,‬וכ״כ וי״יצ‪.‬‬
 ‫יא‬ ‫סדר נשיאת כפים‬
‫וכל הרדים יוךוף סלה ויהללו את שמך ?אכןח האל‬
‫ןש‪/‬עחנו• ועזרתנו• ןןלה‪ .‬ברוך אתה ‪ £‬הטוב ?‪98‬ף !ולף‬
‫י * ־‬ ‫נאה‪.‬ליהודיות‪ :‬י י ׳‬
‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫אלוץנו ואלהי אבותינו• ברכנו בני רכה המ^ל^ת בחורה האהובה על‬
‫ידי 'מ׳שה עכךף האמורה מפי ^ך‪7‬ר| ובניו י^ז כהנים עם לןחישיף‬
‫כאמור‪:‬‬
‫הכמיס מנלכין ברוך אחה ן; אלהינו מלך העולם אשר קךשנו•‬
‫בפןךשחו ש ל אקר{ ןצונו לברך אח'עמו‪.‬ישראלי באוהבה‪:‬‬
‫הש׳ץ מקרא‪.‬‬

‫; ? ! ? ף ‪.‬יברכך ן; מציון עשה שמים וארץ‪:‬‬

‫יי'אדוננו• מה אךיר שמך ?כל האךץ‪:‬‬ ‫ע‬
‫‪.‬עשמרף ישמרני אל כי חסיחי בך‪:‬‬
‫כש־כמיס מענק ויעמרך אומרץ זה‪.‬‬
‫ךןליום חלמתי ואיני ייודע מה‬ ‫ךביוניו ‪#‬ל עולם אני ‪#‬לף והליומיותי‬
‫הוא יהי ךציון םלכןניף לי ‪#‬להי ואלדזי אכ־ותי שלחיו כל םלומיוחי^עלי געל‬
‫כל‪.‬ישראל ?טיובה בץ ^חלמהי‪.‬על עצמי ובין ‪#‬חלמתי על אהךים ובין‬ ‫‪1‬‬

‫‪#‬הלמו אהלים ^לי אם טייכים הם חץ״קם ןאמצם ויהקיטו כי ו^ד‪5‬‬

‫^‪,-v&ysn‬‬ ‫כסלומיות ייוסף הצדיק• ואם צריכים ךפואה ךפאם)כחןקמ־‪.‬ו מלןל להודה‪o‬־‬
‫ן ‪ .‬י י ^ ^ ן‬ ‫? י י • ‪-‬מל‬ ‫ר‬
‫^‬ ‫מימי*‬ ‫מהלי־י נ‪5‬מך;ם מייאה מ^רעתח ‪]POT‬‬
‫מ‪#‬ה ךבינו וכמי לךיחו־על ידי אלישע( וכשם שהנמכת את קללת בל‪,‬עם^י׳‪,‬׳ע״׳‬
‫^^;‪;;f‬‬ ‫• י י^יר‬‫?ה‪p‬‬ ‫?‬ ‫?ה‬
‫יל‬ ‫‪9‬ן‬
‫לריע‬
‫י‬ ‫אמן‪:‬‬ ‫ןחשמרני ירמני והל־צני‪:‬‬
‫אלהיס לחבנד ךבךכנו•;אר פניו אתנו סלה‪:‬‬ ‫‪:‬אי‬
‫יי יי אל רחום ‪.‬וחנון ארך אפים ורב הסך ואמח‪:‬‬ ‫י‬
‫פנה אלי וחנגי* כי;היד תגני'אני‪:‬‬ ‫פניו‬
‫אליף ן; נ?שי אשא‪:‬‬ ‫אליף‬
‫הגה כעיני עבדים אל ‪ T‬אדוניך»ם ?עיני ש‪$‬חה‬
‫‪:‬‬ ‫וןמ‬
‫אל ‪:‬ד ג?ךחה כן עינינו• אל ן; ולקינו עד שןחננו‪:‬‬
‫‪-‬כינו של עולם ובו׳‬
 ‫סדר נשיאה כפים‬
‫‪:‬שא ‪.‬ישא ברכה מאה ן; וצדקה מאלהי ‪.‬ישעו‪) .‬ומצא­‬
‫תן ושכל טוב ?עיני אלהים ןאךם‪ (:‬י‬
‫י; הננו' לף קוינו ודהיזרועם לבקרים אף־יש^עחנו‬ ‫יי‬

‫בעת צךה‪:‬‬
‫אל־חסהר פניף ממני ביום צר לי הפזה־אלי אזנף‬ ‫פניו‬
‫ביום אקרא״מהר ‪.‬ענני‪:‬‬
‫א<יף אליף נשאתי אילעיני הישבי בשכדם‪:‬‬
‫ו;שם ושמו• את־שמי על־בני ישךאל ואני אברכם‪:‬‬
‫לף ן; וזגךלה והגבורה'והחפאךת והנצת וההוד‬ ‫לול‬
‫כי־כל בשמים ובארץ לוד יי הממלכה והמהנשא‬
‫‪:‬‬ ‫‪• - :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪I I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VIT T‬‬ ‫־־ר‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ .‬־‬ ‫‪.‬‬

‫לכל ו לראש‪:‬‬
‫שלום ו שלום לרחוק ולקרוב אמר יי ורפאתיו‪:‬‬ ‫שלום‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‪I T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫בשערי ציון כתונ שלא יאמר אצל שלום הרבץ יק יאמר זה‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתעשה למען קדושת חסדיך‬
‫ונורל רחמיך הפשוטים ולמען טהרת שמך ת ת ל תבור והנורא בן‬
‫עשרים ושתים אותיות היוצא מפסוקים ש ל ברכת כהנים‬
‫)ויהרהר השמות האלה במחשבתו ואל יוציאם מפיו(‬

‫אנקתם פםתם פםפסים ד י ו נ ס י ם‬

‫האמורה מפי א ה ר ן ובניו עם קדושיך שתהיה קרוב לי כקראי לך‬
‫ותשמע תפלתי ואיקתי תמלד כשם ששמעת אנסת יעקב תמימך תקרא‬
‫איש הם• ותחן לי ולכל נפשות ביתי מזונתינו ופרנסהנו ברוח ולא‬
‫בצמצום בהתר ולא באסור בנחת ולא בצער מתחת ירך הרחבה כשם‬
‫שנתת פסח לחם לאכול ובנד ללבוש ליעקב אבינו הנקרא איש תם‬
‫ותתננו לאהבה ולחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואינו״ ויהיו דברי נשמעץ‬
‫לעבודתך• כשם שנתת את יוסף צריקך בשעה שהלבישו אביו כתונת‬
‫פסים להן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואיו• ותעשה עמי‬
‫נפלאות ונסים ולטובה אות• ותצליחני בדרכי וחן בלבי בינה להכין‬
‫ולהשכיל ולקיים את בל דברי תלמוד תורתך וסורותיך• ותצילני‬
‫משניאות ותטהר רעיוני ולבי לעבודתך• ותאריך ימי )וימי איעוחי‬
‫ובני ובנותי( )וימי אבי ואמי(‬
‫אמן סלה‪:‬‬ ‫בטוב ובנעימות ברוב עוו ושלום•‬
‫אדיר‬
‫יב‬ ‫סדר נשיאה כפים‬
‫אמן‪:‬‬ ‫ויטין לשיים עס ה כה ני ס כדי שיענו הקהל‬
‫‪ .‬אךיי• במדיום שוכן בנבוךה• אתה שלום )שמך שלום• ןהיךציון‬
‫^ ש י ם עלינו ועל עמך בית ישךאל חיים יכךלה למישמךת שלום‪:‬‬
‫והנהנים מסזירץ פניהם כלפי ההיכל ואומרץ‪:‬‬
‫לבון העולם עשינו מה שנזךת עלינו אף אתה עשה עמנו כאישר‬
‫ך־ויעלזהנו• הזקיפה ממעון קךשף מן השמלםוברך את‪.‬עמךאת לשראל‬
‫ז‬

‫לאת וז^ךמה אשך נתתה )נו כאשר נ^בעת לאבתינו ארץ זבת הי^ב ורקיש‬

‫הכהניס יזהרו בנעילת מנעליהם שלא יגעו בם בידים ואס נגעו יסזלו ליניול ידיהם‪:‬‬
‫שים ^לום טיובה ובך^ה חן וחקר ןרךזמים עלינו ועל כל ישלאל עמר‬
‫בךכנו• ^?יגי• כלני כאהד כאור ^ י ך ‪3‬־י יאור פ;יך נה^ לנו ;י אלהיני‬
‫תורתי חיים ואהבת לזכר וצדקה וברכה ןדהמים וחיים ויגלום ‪.‬וטיוב‬
‫בעיניך ^בךןי את עמך‪.‬ישראל ככל עת וככל'^עה כשלומף‪:‬‬

‫בליה וי״כ כמ?ר חיים כךכה ושלום ופךנסה טיויבה נזכר ונכתב‬
‫לפניך אנלזנו וכל עמך כית י^ךאל להלים טיוכים ולשלום•‬