‫דין וחשבון על הוצאות השכר‬ ‫דוח‬

‫במערכת החינונ הממשלתית לשנת ‪2020‬‬ ‫‪#20‬‬

‫‪I‬‬ ‫‬ ‫אוקטובר ‪ | 2021‬תשרי תשפ”ב‬

 ‫מערכת החינוך הממשלתית‬

‫מספר עובדים‬ ‫מספר משרות‬ ‫שכר ממוצע לעובד‬ ‫שכר חציוני למשרה שכר ממוצע למשרה‬
‫‪138,597‬‬ ‫‪115,285‬‬ ‫‪12,200‬‬ ‫‪13,880‬‬ ‫‪12,485‬‬

‫‪1‬‬
 ‫כתיבה ועריכה‬
‫כלכלן תכנון ואסטרטגיה‬ ‫יאיר קמ ה‬
‫עריכה‬
‫מנהל תחום תכנון ואסטרטגיה‬ ‫עידן כה ן‬
‫אישור‬
‫מחמוד רחמא ן סגן בכיר לממונה על השכר‬
‫מתודולוגיה‪ ,‬איסוף וניתוח נתונים‬
‫עפרה גולדפר ב מנהלת תחום אנליטיקה‬
‫אנליסט‬ ‫ניצן סטפמ ן‬
‫ענבר בזזינסק י סטודנטית‬
‫בהכנת הפרסום השתתפו צוות חינוך‪ :‬משה בכר – סגן בכיר לממונה על השכר • אסף שירמן – מנהל תחום • שירה גרוס – כלכלנית • אסף גלפרין – סטודנט‪.‬‬

‫בשיתוף‪:‬‬
‫אגף הדוברות ‪ -‬משרד האוצר‬
‫חטיבת ‪ BI‬באגף מערכות המידע‪ ,‬משרד האוצר‬

‫עיצוב גרפי והפקה‪ :‬לשכת הפרסום הממשלתית‬

‫* פרק זה כולל מידע על עובדי ההוראה המועסקים ישירות על ידי המדינה בלבד – בגנים‪ ,‬בבתי ספר יסודיים‪ ,‬רוב עובדי ההוראה בחטיבות הביניים‬
‫ומיעוטם בחטיבות העליונות‪ .‬לרשימת הגדרות ראו נספח א׳‪ .‬הפרק מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות‪ ,‬הנתונים מתייחסים לכל המגדרים‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪2‬‬

 ‫לכבוד‬
‫חברי הכנסת‬
‫שלום רב‪,‬‬

‫הנדון‪ :‬דין וחשבון על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת ‪2020‬‬
‫שעות הלימוד של התלמידים במדינות ה‪ .OECD-‬עובדה זו מגדילה את הביקוש למורים‬ ‫מערכת החינוך בישראל הינה אחד ממנועי הצמיחה במשק הן בהיבטים החברתיים‬
‫ואת היקף גיוסי המורים מדי שנה בשנה‪ .‬היקף זה מקשה על משרד החינוך במציאת‬ ‫והן בהיבטים הכלכליים‪ .‬מערכת החינוך הממשלתית מעסיקה כיום כ‪ 139-‬אלף מורות‬
‫מורים מתאימים בעלי הכישורים הנדרשים‪ .‬במקביל סקירה בינלאומית מצביעה על‬ ‫ומורים אשר דואגים לחינוכם של כמיליון וחצי תלמידים מגילאי הגן המוקדמים ועד‬
‫כך שבישראל הליך הפיטורים בעקבות אי התאמה הינו מהמורכבים והארוכים בעולם‪.‬‬ ‫לסוף חטיבת הביניים‪.‬‬
‫מנהלת או מנהל הנתקלים במורה אשר אינו מתאים לתפקידו ניצבים בפני קשיים‬ ‫מתוך הבנה עמוקה לגבי חשיבות המערכת‪ ,‬זוהי הפעם הראשונה בה אנחנו מציגים‬
‫רבים להעבירו מן התפקיד ולפיכך לעיתים מוותרים על התהליך מראש‪ ,‬דבר הפוגע‬ ‫את הנתונים בנוגע למערכת החינוך הממשלתית בדו"ח נפרד וייחודי‪.‬‬
‫באיכות החינוך‪.‬‬ ‫בימים כתיקונם‪ ,‬מערכת החינוך אחראית על הקניית ערכים וכישורים לילדנו‪ .‬התקופה‬
‫דו"ח זה‪ ,‬בהמשך לדוחות הקודמים‪ ,‬מחדד את הצורך בהקצאת המשאבים לטובת‬ ‫האחרונה האירה את חשיבות המערכת גם בעתות חירום‪ .‬לפני כשנה וחצי פרצה‬
‫המורים הצעירים‪ .‬מערכת החינוך הישראלית מתאפיינת בפער גבוה בין מורים צעירים‬ ‫לחיינו מגיפה בריאותית וכלכלית‪ .‬לפתע וללא תקופת התארגנות‪ ,‬מאות אלפי עובדי‬
‫לוותיקים‪ ,‬הן ברמות השכר והן בהיקפי המשרה‪ .‬בשנים האחרונות ניתן לראות שיפור‬ ‫הוראה נדרשו להתאים את עצמם לעידן חדש בו הלמידה מתקיימת באופן מקוון‪ .‬עם‬
‫בצמצום פער השכר ומתפקידנו לוודא שמגמה זו מועצמת בכדי לאפשר את גיוסם‬ ‫התקדמות המגיפה‪ ,‬ניכרו הנחישות והיצירתיות אשר הפגינו עובדי ההוראה לטובת‬
‫של מורים איכותיים‪.‬‬ ‫הבטחת שגרה בתנאי אי‪-‬וודאות‪ .‬תקופה זו‪ ,‬חידדה את הצורך בהאצלת סמכויות‬
‫מערכת החינוך אמונה על עתידה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל‪ .‬מסירותם של‬ ‫ומתן אוטונומיה למנהלות ומנהלי בתי הספר‪ ,‬כאשר ניכר היה‪ ,‬שלא ניתן לנהל את‬
‫עובדי ההוראה ראויה לכל שבח‪ .‬מחובתנו לוודא כי השינויים הנדרשים בכל הנוגע לכוח‬ ‫כלל המערכת באופן ריכוזי‪ ,‬אלא ע"י צוותי ההוראה המכירים לעומק את צרכי בתי‬
‫אדם יצאו לפועל לטובת שיפור ההישגים ולמען הדור הבא‪.‬‬ ‫הספר והקהילה המקומית‪.‬‬
‫בדו"ח זה אנו מדגישים גם היבטים הדורשים שיפור בנוגע ללמידה מרחוק‪ .‬סקרים‬
‫מראים אפקטיביות נמוכה יותר של הלמידה מרחוק בקרב תלמידי הגנים והכיתות‬
‫ברצוני להודות לצוותי חינוך ואסטרטגיה אשר עמלו רבות על דו"ח זה בשיתוף גורמים‬ ‫הנמוכות‪ .‬ישיבה ממושכת מול מסך במשך שעות ארוכות אינה מותאמת לילדים בגילאים‬
‫באגף ובממשלה‪.‬‬ ‫הללו‪ .‬עמדתנו היא שיש לאפשר שינויים בלוח החופשה של התלמידים בגילאים אלו‪,‬‬
‫בהתאם למגמות המגיפה בכדי למקסם את מספר ימי הלימודים הפרונטלים אשר‬
‫חיוניים להתפתחותם הרגשית ולמזעור הפגיעה העתידית בהישגיהם‪.‬‬
‫קובי בר נתן‬ ‫בדו"ח זה התמקדנו בין היתר גם בנושאים הנוגעים לאתגרים בגיוס ופיטורי מורים‪ .‬לפי‬
‫הממונה על השכר‬ ‫נתוני ה‪ OECD-‬תלמידי היסודי בישראל לומדים כ‪ 150-‬שעות בשנה יותר מממוצע‬

‫‪3‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫תוכן העניינים‬
‫א‪ .‬עיקרי הפרסום������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪6‬‬
‫ב‪ .‬הקדמה – מערכת החינוך הממשלתית��������������������������������������������������������������������������������‪7‬‬
‫ג‪ .‬תקופת הקורונה����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪8‬‬
‫ד‪ .‬תלמידים ומשרות���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪10‬‬
‫ה‪ .‬שכר לפי דירוג���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪11‬‬
‫ו‪ .‬עובדי הוראה בעלי תפקיד�������������������������������������������������������������������������������������������������������‪12‬‬
‫ז‪ .‬עשירונים – אי‪-‬שוויון������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪13‬‬
‫ח‪ .‬מגמות בהשכלה�����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪15‬‬
‫ט‪ .‬מספר עובדים לוותק���������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪16‬‬
‫י‪ .‬שכר וחלקיות משרה לוותק����������������������������������������������������������������������������������������������������‪17‬‬
‫יא‪ .‬עובד הוראה מתחיל���������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪18‬‬
‫יב‪ .‬היקף העסקה לפי דירוג��������������������������������������������������������������������������������������������������������‪20‬‬
‫יג‪ .‬עובדי הוראה מתמידים����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪21‬‬
‫יד‪ .‬פערים מגדריים – מגמות������������������������������������������������������������������������������������������������������‪22‬‬
‫טו‪ .‬התפלגות מגדרית לפי דירוג�����������������������������������������������������������������������������������������������‪23‬‬
‫טז‪ .‬שעות עבודת עובד ההוראה ����������������������������������������������������������������������������������������������‪24‬‬
‫יז‪ .‬שעות וימי לימודים לתלמידים���������������������������������������������������������������������������������������������‪25‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪4‬‬

 ‫יח‪ .‬שעות הוראה למורה��������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪26‬‬
‫יט‪ .‬עובדי הוראה בגנים����������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪27‬‬
‫כ‪ .‬ותק הוראה של מנהלים����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪28‬‬
‫כא‪ .‬מסלולי סיום העסקה של עובד הוראה��������������������������������������������������������������������������‪29‬‬
‫נספח א'‪ .‬הגדרות������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪34‬‬
‫נספח ב'‪ .‬טבלת נתונים ‪ -‬עובדי הוראה בחינוך הממשלתי���������������������������������������������‪35‬‬

‫‪5‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫עיקרי הפרסום‬ ‫א‪.‬‬
‫במערכת החינוך הממשלתית לא ניתן לסיים העסקת מורה קבוע מבית ספר‬ ‫מערכת החינוך הממשלתית הינה נרחבת וכוללת כ‪ 19%-‬מהעובדים במגזר‬
‫מסוים‪ ,‬בשל אי‪-‬התאמה‪ ,‬ללא שלילת הרישיון לעסוק בהוראה‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫הציבורי‪ .‬מערכת חינוך זו אינה כוללת את את מרבית החטיבות העליונות‪ ,‬וכן‬
‫שלילת הרישיון כרוכה בפרוצדורה ארוכה ומורכבת מצד המנהל ומערכת‬ ‫איננה כוללת מורים בשלטון המקומי‪ ,‬במוסדות חינוך בבעלות אחרת או‬
‫החינוך‪ .‬בשנת ‪ 2020‬הליך זה התבצע בשלושה מקרים בלבד‪ .‬מסלולי סיום‬ ‫במגזר החרדי‪.‬‬
‫העסקה במערכת החינוך בישראל נבדלים במספר מאפיינים מרכזיים‬
‫ממקביליהם בעולם‪:‬‬ ‫שכר עובדי ההוראה הממוצע למשרה מלאה של כ‪ 156-‬שעות בחודש הוא‬
‫‪ ₪ 13,880‬והוא עלה בכ‪ 1.4%-‬בשנה החולפת‪ .‬שכר עובדי ההוראה הממוצע‬
‫ ‪ -‬חובת קיום ועדה פריטטית – ועדה שבה מחצית הנציגים מייצגים את ארגון‬ ‫לעובד הוא ‪.₪ 12,200‬‬
‫העובדים ומחצית את משרד החינוך‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2020‬לאורך תקופת הקורונה‪ ,‬הופסקו הלימודים הפרונטאליים‬
‫ ‪ -‬היעדרן של חלופות לסיום העסקה – כגון שינוי בהגדרת תפקיד והיקף‬ ‫במערכת החינוך הממשלתית למשך לפחות ‪ 30‬ימים בגנים‪ 24 ,‬ימים ביסודי‬
‫שעות‪ ,‬העברה כפויה לבית ספר אחר‪ ,‬הקפאת עליית השכר האוטומטית‪.‬‬ ‫ו‪ 35-‬ימים בחטיבת הביניים וזאת החל ממרץ ‪ 2020‬ועד תום שנת הלימודים‬
‫ביוני ‪ .2020‬בשנת ‪ 2021‬הופסקו הלימודים למשך לפחות ‪ 43‬ימים בגנים‪55 ,‬‬
‫ ‪ -‬מסלולי סיום העסקה נפרדים לעובד ותיק ולעובד חדש‪.‬‬ ‫ימים ביסודי ו‪ 101-‬ימים בחטיבות הביניים‪.‬‬
‫ ‪ -‬מעורבות הדרג הבכיר ביותר – בעולם נהוג כי הדרג הבכיר ביותר הוא מנהל‬ ‫ניכר שיפור בהתמודדות מערכת החינוך עם מתווה ההוראה מרחוק בין ‪2020‬‬
‫המחוז או מחלקת החינוך ברשות המקומית בעוד בישראל נדרש אישורו‬ ‫ל‪ 2021-‬אך העמידה ביעדים של מערכת החינוך בגילאי יסודי עומדת על‬
‫של מנכ"ל משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪ 18%‬על פי סקרי הורים ו‪ 39%-‬על פי סקרי מורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התאמת ההוראה‬
‫‪1‬‬
‫מרחוק לגילאים הצעירים דורשת בחינה והתאמה נוספים‪.‬‬
‫עובדי הוראה ותיקים מרוויחים משמעותית יותר מעובדי הוראה צעירים – עובדי‬
‫הוראה ותיקים מרוויחים פי ‪ 3.7‬מעובדי הוראה מתחילים‪.‬‬ ‫השכלת עובדי ההוראה עלתה משמעותית לאורך השנים – עליה של ‪13%‬‬
‫בשיעור בעלי תואר בכלל ו‪ 220%-‬בשיעור בעלי תואר שני‪ .‬בין הגורמים אשר‬
‫פערי השכר המגדריים במערכת החינוך הממשלתית הם נמוכים ביחס לכלל‬ ‫תורמים לגידול‪ :‬התגמול השכרי הניתן להשכלה בהסכם אופק חדש‪ ,‬הגברת‬
‫המשק‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מצטמצמים בהדרגה ובהתמדה ועומדים‪ ,‬נכון ל‪,2020-‬‬ ‫הנגישות הציבורית להשכלה ורצון המורים להתפתח‪.‬‬
‫על ‪.5%‬‬

‫‪ 1‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ‪ -‬הוראה ולמידה מרחוק‪ :‬לקחים מתקופת הסגר בעקבות מגפת הקורונה‪ -‬סקרי הורים ומורים ‪ 2020 -‬ו‪.2021-‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪6‬‬

 ‫הקדמה – מערכת‬ ‫ב‪.‬‬
‫התפלגות משרות של עובדי הוראה לפי שלב חינוך‬ ‫החינוך הממשלתית‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬
‫משרד החינוך הינו המעסיק הגדול ביותר במגזר‬
‫הציבורי‬
‫אחר*‬ ‫‪4.8%‬‬
‫נכון לשנת ‪ 2020‬הוא המעסיק של כ‪ 139-‬אלף עובדים‪ ,‬והוצאות השכר‬
‫השנתיות שלו עבור שעות הוראה (כולל סך הוצאות המעסיק כגון הפרשות‬
‫חט״ב‬ ‫‪24.4%‬‬ ‫קדם יסודי‬ ‫‪16.9%‬‬ ‫לפנסיה) הסתכמו ב‪ 2019-‬ב‪ 23.17-‬מיליארד ‪ .2₪‬למערכת החינוך תפקיד‬
‫מרכזי במשק ‪ -‬גידול וטיפוח דור העתיד‪ .‬מערכת החינוך היא שחקן מפתח‬
‫בכלכלת ישראל ‪ -‬לצד הפן הערכי בטיפוח אזרחי העתיד‪ ,‬המערכת‬
‫מכשירה את ההון האנושי העתידי של המשק הישראלי‪ .‬בתרשים ניתן‬
‫לראות את התפלגות המשרות של עובדי ההוראה בחלוקה לפי סוג‬
‫המוסד החינוכי‪.‬‬

‫יסודי‬ ‫‪53.9%‬‬

‫‪ 2‬נתון זה אינו כולל את מטה משרד החינוך‪ ,‬עובדים בתפקידי פיקוח‪ ,‬עובדי הוראה בחינוך העל‬
‫* אחר ‪ -‬חטיבות עליונות‪ ,‬מוסדות רוחביים כגון מרכזי פסג"ה‪ ,‬אולפנים וסמינרים‪.‬‬ ‫יסודי‪ ,‬בחינוך המוכר שאינו רשמי ובמוסדות הפטור‪ .‬הנתון מתייחס לתלמידים בחינוך רשמי‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ונלקח ממערכת שקיפות בחינוך – מנהל כלכלה ותקציבים – משרד החינוך‬

‫‪7‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫ימי לימוד מקוונים‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף (החל מחודש מרץ)‪2020 -‬‬
‫תקופת הקורונה‬ ‫ג‪.‬‬
‫לאורך תקופת הקורונה בוצעו ‪ 70-130‬ימי למידה‬
‫גנים‬ ‫מקוונים בשכבות הגיל השונות‪ .‬עם פרוץ הקורונה‬
‫א‪-‬ג‬
‫‪3‬‬
‫המערכת עברה למתכונת של למידה מקוונת‬
‫באופן אחיד ללא תלות בשכבת הגיל‬
‫ד‪-‬ו‬
‫בתקופת הקורונה חלו מגבלות חמורות על מקומות העבודה ועל מערכות‬
‫חטיבה‬ ‫החינוך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המגזר הפרטי ומערכות נוספות במגזר הציבורי‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬
‫התאימו את דפוסי העבודה ואת היקף הפעילות שלהם לתקופת הקורונה‪.‬‬
‫כחלק מההתאמות שנעשו בגופים השונים‪ ,‬במערכת החינוך כל שכבות‬
‫הגיל עברו‪ ,‬לראשונה בתולדות מערכת החינוך בישראל‪ ,‬ללמידה מקוונת‪.‬‬
‫ימי לימוד מקוונים‬ ‫זאת‪ ,‬כולל גני הילדים במהלך חלק ניכר מתקופת הקורונה‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תשפ"א ‪2020-2021 -‬‬ ‫מערכת החינוך שאפה להתאים את מודל הלמידה מרחוק לגיל התלמידים‪.‬‬
‫אך מצד שני‪ ,‬לא בוצעו שינויים בהיקפי המשרה של עובדי ההוראה בהתאם‬
‫לצרכים השונים בשכבות הגיל השונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬שכר עובדי ההוראה‪ ,‬היקפי‬
‫גנים‬ ‫המשרות ולוח החופשות נותרו ללא שינוי‪ .‬בשנת תש"ף מספר ימי הלימוד‬
‫מהבית נע בין ‪ 24‬בגנים ל‪ 35-‬בחטיבת הביניים‪ 4.‬בשנת תשפ"א מספר ימי‬
‫א‪-‬ד‬
‫הלימוד מהבית נע בין ‪ 43‬בגנים ל‪ 101-‬בחטיבת הביניים‪.‬‬
‫ה‪-‬ו‬

‫חטיבה‬

‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪ 3‬המונח לימודים או ימי למידה מקוונים מתייחס אל ימי הלימוד בהם‪ ,‬בכלל המדינה‪ ,‬בתי הספר‬
‫פעלו מרחוק‪ .‬כלומר‪ ,‬ימים בהם הופסקו הלימודים הפרונטאליים במוקדי תחלואה גבוהה בלבד‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר ‪ .‬ההבדל בקיבוץ הכיתות נובע מאופן פעולה שונה בין שנות הלימוד‪.‬‬ ‫אינם נחשבים כאן כימי לימוד מקוונים‪.‬‬
‫ספירת ימי הלימוד המקוונים בתשפ"א אינה כוללת סגירת מוסדות בעקבות הכרזה על יישוב אדום‪.‬‬ ‫‪ 4‬מגפת הקורונה החלה להשפיע על המשק באופן משמעותי במרץ ‪ 2020‬אז גם מערכת החינוך‬
‫עברה ללמידה מקוונת‪ .‬כמות הימים הנמוכה בתש"ף ביחס לתשפ"א נובעת מכך שבתש"ף‬
‫מוצגת תקופה של כ‪ 3-‬חודשי לימודים בלבד‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪8‬‬

 ‫אופי הלמידה המקוונת ועמידה ביעדים‬ ‫הלמידה המקוונת פחות אפקטיבית בקרב שכבות הגיל‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬מדגם הורים ומורים ‪2020 -‬‬ ‫הנמוכות‪ .‬עמידה ביעדים ומתן מענה לצרכי התלמידים‬
‫‪12%‬‬
‫באמצעים מקוונים מהווים אתגר גדול יותר בשכבות‬
‫עמידה ביעד הספקי הלמידה‬
‫‪25%‬‬ ‫הגיל הנמוכות‪ ,‬על אף שיפור שחל בהוראה המקוונת‪.‬‬
‫המורה הצליח ללמד את‬ ‫‪33%‬‬ ‫לכן‪ ,‬על מערכת החינוך לבצע התאמות להתמודדות עם‬
‫החומר‬ ‫‪46%‬‬
‫תרחישים המצריכים למידה מקוונת‬
‫מענה לצרכים‪ ,‬יכולות ורצונות‬ ‫‪23%‬‬
‫ייחודיים של התלמיד‬ ‫‪41%‬‬ ‫תוצאות סקר שנערך על ידי ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) בין הורי‬
‫‪48%‬‬ ‫‪5‬‬
‫התלמידים בתקופת הקורונה מלמדות על התוצאות של מערך הלמידה המקוונת‪.‬‬
‫מענה לצרכים רגשיים‬
‫‪63%‬‬ ‫כפי שניתן לראות בתרשימים‪ ,‬חל שיפור משמעותי‪ ,‬בחוויית ההורים‪ ,‬בשימוש בלמידה‬
‫‪0%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪60% 70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪90% 100%‬‬ ‫מקוונת‪ .‬כך לדוגמא ביכולתו הכללית של המורה ללמד את החומר חל שיפור של‬
‫ז׳‪-‬יב׳‬ ‫א׳‪-‬ו׳‬ ‫הורים‪:‬‬ ‫‪ 24‬נקודות האחוז בבתי הספר היסודיים ושל ‪ 9‬נקודות האחוז בחטיבות העליונות‪.‬‬
‫ז׳‪-‬יב׳‬ ‫א׳‪-‬ו׳‬ ‫מורים‪:‬‬ ‫אופי הלמידה המקוונת ועמידה ביעדים‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬נראה כי אופן הלימוד המקוון לא נותן מענה לצרכים הייחודיים של כל‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬מדגם הורים ומורים ‪2021 -‬‬
‫תלמיד‪ ,‬וגם לאחר שיפור והסתגלות – עדיין רק כ‪ 18%-‬מההורים לילדים בבתי ספר‬
‫יסודיים העידו בסקר על עמידה ביעד הספקי הלמידה‪.‬‬
‫‪18%‬‬ ‫עמדת אגף השכר והסכמי עבודה היא שיש לבחון פתרון חלופי להוראה מקוונת עבור‬
‫עמידה ביעד הספקי הלמידה‬
‫‪27%‬‬ ‫שכבות הגיל הנמוכות‪ .‬פתרון זה כולל את שינוי ימי ההוראה והחופשה בהתאם לאירוע‬
‫‪57%‬‬
‫החירום‪ 6.‬כאשר מערכת החינוך סגורה‪ ,‬עובד ההוראה יזכה ליום חופש בתשלום‬
‫המורה הצליח ללמד את‬ ‫ובמקביל לא יידרש להעביר תוכן מקוון‪ .‬זאת‪ ,‬במקום יום חופש עתידי (מתוך לוח‬
‫החומר‬ ‫‪55%‬‬
‫השנה הלימודי) אשר בו יועברו שיעורים כרגיל‪ .‬כך‪ ,‬התלמידים בשכבות הגיל הנמוכות‬
‫‪41%‬‬
‫מענה לצרכים‪ ,‬יכולות ורצונות‬ ‫יזכו למענה מותאם‪.‬‬
‫ייחודיים של התלמיד‬ ‫‪53%‬‬
‫‪60%‬‬
‫מענה לצרכים רגשיים‬
‫‪63%‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪90% 100%‬‬
‫‪ 5‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ‪ -‬הוראה ולמידה מרחוק‪ :‬לקחים מתקופת הסגר בעקבות מגפת‬
‫הקורונה‪ -‬סקר הורים – אוקטובר ‪.2020‬‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר | הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ‪ -‬הוראה‬ ‫‪ 6‬המודל משמש כיום את מערכת החינוך בהתמודדות גם עם אירועי חירום נוספים – לדוגמא‪ ,‬במהלך מבצע‬
‫ולמידה מרחוק‪ :‬לקחים מתקופת הסגר בעקבות מגפת הקורונה‪ -‬סקרי הורים ומורים – ‪2021-2020‬‬ ‫"שומר חומות" נעשה שימוש במערך הלמידה המקוונת באזורים בסיכון‪.‬‬

‫‪9‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫מספר עובדי הוראה ומשרות‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תשע"ב‪-‬תש"ף‪2012-2020 ,‬‬
‫תלמידים ומשרות‬ ‫ד‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 2012‬מספר המשרות ועובדי ההוראה‬
‫במערכת גדל בקצב מהיר יותר מאשר מספר‬
‫‪160,000‬‬ ‫‪16‬‬ ‫התלמידים‬
‫‪150,000‬‬
‫בין שנת ‪ 2012‬לשנת ‪ 2020‬גדל מספר המשרות במערכת ב‪ 27%-‬ומספר‬
‫‪140,000‬‬ ‫‪138,597‬‬
‫‪15‬‬ ‫העובדים גדל ב‪ .28%-‬לעומת זאת‪ ,‬מספר התלמידים גדל ב‪ 7.21%-‬הגידול‬
‫‪130,000‬‬ ‫במספר עובדי ההוראה נבע ממספר גורמים‪ ,‬הבולטים שבהם הם רפורמות‬
‫שכללו את הקטנת הכיתות בישראל‪ ,‬והגידול הטבעי הגבוה במדינה‪.‬‬
‫עובדי הוראה‬

‫‪120,000‬‬

‫תלמידים‬
‫‪115,285‬‬
‫‪14‬‬ ‫ראוי לציין בהקשר זה כי חל גידול במספר תלמידי החינוך המיוחד שלומדים‬
‫‪110,000‬‬ ‫בכיתות קטנות יותר‪ .‬יחס התלמידים לעובדי הוראה נמצא‪ ,‬כפי שמוצג‬
‫‪100,000‬‬ ‫בתרשים‪ ,‬בירידה מתונה שמשמעה הצטרפות עובדי הוראה בקצב מהיר‬
‫‪13‬‬ ‫יותר מקצב הגידול במספר התלמידים‪ .‬כיום יחס זה במערכת עומד על‬
‫‪90,000‬‬ ‫כ‪ 12-‬תלמידים לעובד הוראה בממוצע‪ .‬הנתון הממוצע‪ ,‬מטבע הדברים‪,‬‬
‫‪80,000‬‬ ‫איננו משקף את השונות הקיימת במערכת‪ .‬שונות זו מורכבת מעודפים‬
‫‪12.0‬‬ ‫וחוסרים בעובדי הוראה באזורים או במקצועות שונים‪.‬‬
‫‪70,000‬‬ ‫‪12‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אמנם יחס מספר עובדי ההוראה לתלמידים עומד על אחד ל‪12-‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫אך אין זהו היחס הממוצע בין עובד ההוראה לתלמידיו ברגע נתון בכיתה‪.‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪11‬‬ ‫זאת משום שמספר שעות הלימוד היומיות שלהן זכאים התלמידים גבוה‬
‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫ממספר שעות ההוראה הפרונטאליות היומיות של המורה‪ .‬לכן‪ ,‬נדרשים‬
‫מספר מורים בכדי להשלים את שעות הלימוד של הכיתה כך שעל כל‬
‫יחס תלמידים לעובדי הוראה‬ ‫מספר משרות‬ ‫מספר עובדים‬ ‫יום לימודים של כיתה נדרש יותר מאשר שעות עבודה יומיות של מורה‬
‫יחיד‪ .‬סיבה אחת לכך היא שחלק משעות העבודה של המורים מיועדות‬
‫להכנה וללימוד פרטני‪.‬‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר | עיבוד אגף השכר והסכמי עבודה ל"במבט רחב ‪ -‬מספרים על‬
‫החינוך"‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מאי ‪2020‬‬
‫ נתוני תלמידים בחינוך רשמי‪ ,‬במבט רחב – מספרים על החינוך‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬תש"ף‬
‫‪7‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪10‬‬

 ‫שכר לעובד ולמשרה לפי דירוג‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬
‫שכר לפי דירוג‬ ‫ה‪.‬‬
‫השכר הממוצע למשרת עובד הוראה עומד על‬
‫כ‪ 13.9-‬אלף ש"ח בחודש‪ .8‬השכר לעובד הינו‬
‫‪ 12.2‬אלף ש"ח בחודש‬
‫‪30,000‬‬
‫שכר ממוצע למשרה‬ ‫השכר לעובדי הוראה עולה עם רמת ההשכלה‪ .‬זאת מכיוון שמערכת‬
‫‪25,061‬‬
‫‪25,024‬‬

‫שכר ממוצע לעובד‬ ‫החינוך וההסכמים הקיבוציים מעודדים את עובדי ההוראה לרכוש השכלה‬
‫‪22,957‬‬
‫‪22,927‬‬

‫‪25,000‬‬
‫היקף משרה ממוצע‬ ‫והכשרה נוספת לאורך הקריירה‪ .‬כדי לבחון את האפקט של התמריצים‬
‫אחוז מסך העובדים‬ ‫לרכישת השכלה לאורך הקריירה‪ ,‬נבחנו מגמות בהשכלת עובדי הוראה‬
‫‪19,734‬‬
‫‪19,695‬‬

‫‪20,000‬‬ ‫לאורך השנים‪ .‬ממצאים אלו מוצגים בהמשך פרסום זה‪.‬‬

‫מתמחים להוראה הינם עובדי הוראה בשנת עבודתם הראשונה‪ ,‬התמחותם‬
‫‪15,544‬‬

‫מהווה תנאי לקבלת רישיון‪ .9‬העמקה בנושא המורה המתחיל ניתן למצוא‬
‫‪14,262‬‬

‫‪13,880‬‬

‫‪12,998‬‬
‫‪15,000‬‬ ‫החל בפרק יא'‪ .‬שכרם הממוצע נמוך ביחס לעובד הוראה בעל רישיון כמו‬

‫‪12,342‬‬
‫‪12,200‬‬

‫גם חלקיות משרתם הממוצעת‪ .10‬חלקיות משרה זו באה לידי ביטוי גם‬

‫‪10,766‬‬

‫‪10,683‬‬
‫בפער המשתקף בתרשים בין השכר הממוצע לעובד והשכר הממוצע‬

‫‪8,833‬‬
‫‪8,550‬‬

‫‪10,000‬‬

‫‪7,919‬‬
‫למשרה‪ .11‬עם ההתקדמות של העובדים בוותק‪ ,‬עולים היקף המשרה‬
‫הממוצע והשכר למשרה מלאה‪.‬‬

‫‪5,439‬‬
‫‪5,000‬‬

‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪69%‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1.9%‬‬ ‫‪0.4%‬‬ ‫‪1.6%‬‬ ‫‪35.2%‬‬ ‫‪6.2%‬‬ ‫‪55.9%‬‬ ‫‪2.6%‬‬ ‫‪3.6%‬‬
‫מנהלים‬ ‫ממוצע עובדי הוראה סגני מנהל מנהלי חט"ב‬ ‫אחר*‬ ‫עובדי הוראה עובדי הוראה עובדי הוראה‬ ‫‪ 8‬למשרה מלאה כולל כל חודשי השנה‪ .‬השנה‪ ,‬השכר הממוצע במשק אינו מוצג בשל המורכבות‬
‫בבית ספר‬ ‫משוקלל ‪ -‬תואר שני‬ ‫שאינם ‪ -‬תואר ראשון‬ ‫מתמחים‬ ‫הנובעת מהשפעת הקורונה‪.‬‬
‫שש שנתי‬ ‫אקדמאים‬ ‫‪ 9‬דירוג המתמחים להוראה אינו כולל מתמחים בעלי השכלה אקדמית‪ .‬אלו‪ ,‬זכאים להיקלט‬
‫לדירוגים האחרים שהינם בעלי שכר גבוה יותר במקביל להתמחות‪.‬‬
‫‪ 10‬לפירוט בנושא חלקיות המשרה של מתמחים להוראה ראו יא‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫‪ 11‬חוזר מנכ"ל משרד החינוך – התמחות וכניסה להוראה – ‪ .01.12.14‬במקרה של אי עמידה‬
‫* "אחר" בתרשים כולל עובדים שאינם ברפורמת ״אופק חדש״‪.‬‬ ‫בתנאים לקבלת רישיון בשנת ההתמחות‪ ,‬ניתן לעיתים להאריך את תקופת ההתמחות‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫עובדי הוראה בעלי‬ ‫ו‪.‬‬
‫שכר וותק ממוצעים לממלאי תפקיד יחיד‬ ‫תפקיד‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2020-2019‬‬
‫כ‪ 82-‬אלף תפקידים מאוישים במערכת החינוך‬
‫הממשלתית‪ .‬עובדים בעלי תפקיד מקבלים גמול‬
‫‪20,000‬‬ ‫‪25‬‬
‫כספי המשתנה מתפקיד לתפקיד‬
‫‪18,000‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עובדי הוראה רבים מקבלים עליהם תפקידים נוספים בבית הספר או בגן‬
‫‪16,000‬‬ ‫‪20‬‬
‫מלבד ההוראה עצמה‪ .‬הם מחנכים כיתה‪ ,‬מרכזים מקצוע או שכבה‪ ,‬או‬
‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ממלאים תפקיד אחר‪ ,‬תפקידים אלה מגדילים את האחריות המוטלת על‬
‫‪14,000‬‬
‫‪17‬‬ ‫עובדי ההוראה וגם מקנים להם תוספת שכר‪ .‬בתרשים ניתן לראות את‬
‫‪12,000‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫השכר הממוצע שמקבל עובד הוראה בכל תפקיד – ואת הוותק הממוצע‬
‫שלו‪ .‬מספר העובדים בתפקיד כתוב מתחת לתרשים‪ .‬חשוב לחדד כי‬
‫‪10,000‬‬
‫התרשים מציג רק עובדים שממלאים תפקיד יחיד‪ ,‬לדוגמה ‪ -‬מחנך שעובד‬
‫‪8,000‬‬ ‫‪10‬‬ ‫גם בתור רכז מקצוע לא נכלל בתרשים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬עובד הוראה רשאי למלא עד שני תפקידים כאלה‪ ,‬ובאופן כללי‬
‫‪6,000‬‬ ‫אינו רשאי למלא יותר משניים‪.‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪2,000‬‬
‫‪13,158‬‬ ‫‪13,506‬‬ ‫‪15,195‬‬ ‫‪15,255‬‬ ‫‪15,398‬‬ ‫‪17,050‬‬ ‫‪17,298‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪13,257‬‬ ‫‪36,856‬‬ ‫‪4,287‬‬ ‫‪3,093‬‬ ‫‪582‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪3,632‬‬
‫מנהל גן‬ ‫מחנך‬ ‫רכז מקצוע‬ ‫יועץ חינוכי‬ ‫רכז שכבה‬ ‫סגן מנהל שני‬ ‫מדריך‬
‫מספר עובדים‬ ‫ותק ממוצע‬ ‫שכר ממוצע‬

‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪12‬‬

 ‫עשירונים – אי‪-‬שוויון‬ ‫ז‪.‬‬
‫פערי השכר בין עובדי ההוראה נובעים מההשפעה הגדולה של רכיב הוותק על השכר‬
‫גם בקרב בעלי משרות ניהוליות‪ ,‬מנהלים וסגנים‪ ,‬ישנם פערים לפי הוותק‪ ,‬אך אלו נמוכים יותר‪ .‬בתרשים שלהלן ניתן לראות את עשירוני השכר השונים לפי דירוגים‪ .‬הפער בין‬
‫השכר החציוני לשכר הממוצע מלמד על הפערים הקיימים בכל אחד מהדירוגים‪.‬‬

‫עשירוני שכר ‪ -‬עובדי מערכת החינוך‬

‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬

‫מנהלים‬ ‫‪18,167‬‬ ‫‪34,196‬‬

‫‪2,634‬‬ ‫ממוצע עשירון תחתון‬
‫מנהלי חט"ב בבית‬ ‫טווח שכר‬
‫ספר שש שנתי‬ ‫‪16,976‬‬ ‫‪30,311‬‬
‫שכר חציוני למשרה‬
‫‪500‬‬
‫פער בין חציוני לממוצע‬
‫סגני מנהל‬ ‫‪15,254‬‬ ‫‪25,669‬‬ ‫שכר ממוצע למשרה‬
‫‪2,241‬‬
‫ממוצע עשירון עליון‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬
‫תואר שני‬ ‫‪9,348‬‬ ‫‪22,672‬‬
‫‪48,827‬‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬
‫תואר ראשון‬ ‫‪8,012‬‬ ‫‪19,186‬‬
‫‪77,444‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪₪5,000‬‬ ‫‪₪10,000‬‬ ‫‪₪15,000‬‬ ‫‪₪20,000‬‬ ‫‪₪25,000‬‬ ‫‪₪30,000‬‬ ‫‪₪35,000‬‬

‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬

‫‪13‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

‫שונות ברמות השכר‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬הינה כלי אפקטיבי לעידוד התפתחות לאורך הקריירה‪ ,‬אולם לשם כך יש להעניק‬
‫משקל גבוה יותר בקידום בשכר למצוינות ואיכות על חשבון מרכיב הוותק‬
‫בתרשים בעמוד זה מוצג היחס בין השכר הממוצע בעשירון העליון לשכר הממוצע בעשירון התחתון‪ .‬לשם הדוגמה‪ ,‬השכר הממוצע של העשירון העליון באוכלוסיית המנהלים‬
‫גדול פי ‪ 1.9‬מהשכר הממוצע של העשירון התחתון באוכלוסייה זו‪.‬‬
‫אי שוויון ‪ -‬עובדי מערכת החינוך‬
‫יחס בין השכר למשרה מלאה בעשירון העליון לתחתון‪ ,‬מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.4‬‬

‫‪1.5‬‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.9‬‬
‫‪1‬‬

‫‪0.5‬‬

‫‪0‬‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬ ‫עובדי הוראה ‪-‬‬ ‫סגני מנהל‬ ‫מנהלי חט"ב בבית ספר‬ ‫מנהלים‬
‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני‬ ‫שש שנתי‬

‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪14‬‬

 ‫מגמות בהשכלה‬ ‫ח‪.‬‬
‫רמת ההשכלה הממוצעת של עובדי ההוראה נמצאת במגמת עליה‬
‫עליה זו מעידה על עמידה באחד מיעדי רפורמת "אופק חדש"‪ :‬קידום האקדמיזציה במערכת החינוך‪ .‬שיעור עובדי ההוראה בעלי תואר שני בשנת תש"ף היה גבוה פי ‪ 2.2‬משיעורם‬
‫לפני עשור‪ .‬מספר עובדי ההוראה שאינם אקדמאים ירד ב‪.36%-‬‬

‫התפלגות עובדי הוראה לרמות השכלה ‪ -‬מגמות‬ ‫מגמות בהשכלת עובדי הוראה ‪ -‬מספר עובדים לפי רמות השכלה‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תשע"א‪-‬תש"ף‪2010-2020 ,‬‬ ‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תשע"א‪-‬תש"ף‪2009-2020 ,‬‬

‫תואר שני‬
‫‪17%‬‬ ‫‪37%‬‬
‫‪90,000‬‬
‫‪189%‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪70,000‬‬

‫תואר ראשון‬ ‫‪60,000‬‬

‫‪69%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪630%‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫אינם אקדמאים‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪-36%‬‬
‫‪14%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫אופק חדש ‪2008 -‬‬

‫תואר ראשון‬
‫תואר שני‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬ ‫אינם אקדמאים‬

‫‪15‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫מספר‬ ‫ט‪.‬‬
‫מספר עובדים כתלות בוותק הוראה‬ ‫עובדים לוותק‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬
‫מספר עובדי ההוראה מצטמצם ככל‬
‫שעולה הוותק‬
‫‪10,000‬‬
‫לממצאים אלו מספר סיבות‪:‬‬
‫‪9,000‬‬
‫הראשונה היא הגדלת היקפי הגיוס‪ .‬היקפי הגיוס גדלו‬
‫‪8,000‬‬ ‫בשל גידול טבעי גבוה של מספר התלמידים בישראל‬
‫ובשל רפורמות שהקטינו את גודל הכיתות‪.‬‬
‫‪7,000‬‬
‫הסיבה השנייה לצמצום מספר עובדי ההוראה עם‬
‫‪6,000‬‬ ‫עליית הוותק היא פרישה וסיום העסקה בקרב עובדי‬
‫עובדים‬

‫הוראה‪ ,‬שמתרכזים בעיקר בשנים הראשונות של‬

‫‪5,000‬‬ ‫כניסתם לתפקיד‪.‬‬
‫‪4,000‬‬

‫‪3,000‬‬

‫‪2,000‬‬

‫‪1,000‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪39‬‬
‫שנות התמחות‬ ‫ותק‬

‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪16‬‬

 ‫שכר וחלקיות משרה‬ ‫י‪.‬‬
‫שכר חודשי ממוצע כתלות בוותק הוראה‬ ‫לוותק‬
‫מערכת החינוך הממשלתית ‪ -‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬
‫שכר עובדי ההוראה גדל בצורה ניכרת בהתאם‬
‫לוותק – הן בשל הגידול בשכר לשעה והן בשל‬
‫‪₪20,000‬‬
‫הגידול בחלקיות המשרה‬

‫‪96%‬‬
‫‪96%‬‬
‫עובד הוראה בסוף הקריירה ירוויח פי ‪ 3.7‬מעובד הוראה מתחיל‪ .‬במידה‬

‫‪95%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪₪17,500‬‬

‫‪97%‬‬
‫ושניהם יעבדו במשרה מלאה הפער יצטמצם כך שעובד הוראה בסוף‬

‫‪96%‬‬
‫‪95%‬‬
‫הקריירה ירוויח פי ‪ 2.4‬מעובד הוראה מתחיל‪ .‬היקף המשרה הממוצע‬

‫‪94%‬‬
‫‪₪15,000‬‬
‫לעובד הוראה גדל במהירות בשנים הראשונות של הקריירה‪ ,‬וגדל לאט‬
‫‪94%‬‬
‫‪94%‬‬

‫‪₪12,500‬‬ ‫יותר ובהדרגה בשנים מאוחרות יותר בקריירה‪.‬‬

‫‪93%‬‬
‫‪92%‬‬

‫התגמול לפי ותק איננו תורם לשיפור ההוראה ‪ -‬ניתן ללמוד מהתרשים‬
‫‪91%‬‬
‫‪89%‬‬

‫‪₪10,000‬‬ ‫שהוותק ממשיך לתרום לעליית השכר גם לאחר עשר ואף עשרים שנה‬
‫‪88%‬‬
‫‪86%‬‬

‫בתחום ההוראה‪ .‬סביב ותק של ‪ 35‬שנה ניתן לראות ירידה בהשפעת‬

‫‪86%‬‬

‫‪₪7,500‬‬ ‫הוותק על שכר עובדי ההוראה‪ .‬נתונים אלו משקפים בעיה בהשפעתו‬
‫‪83%‬‬

‫שכר ממוצע למשרה‬

‫הגדולה של הוותק על רמת ההשתכרות בתחום ההוראה ‪ -‬בעוד אין‬
‫‪79%‬‬

‫שכר ממוצע לעובד‬

‫‪₪5,000‬‬
‫‪62%‬‬

‫היקף משרה ממוצע לעובד‬ ‫ספק כי בשנים הראשונות עובד ההוראה משתפר בתפקידו משמעותית‪,‬‬
‫מחקרים מצאו שהניסיון הנצבר בעשור השלישי להוראה אינו מביא לשיפור‬
‫‪₪2,500‬‬
‫ניכר באיכות ההוראה‪ ,‬ולכן אין הצדקה לקצב הקבוע של העלייה בשכר‬
‫‪₪0‬‬
‫‪12‬‬
‫בהתאם לוותק‪.‬‬
‫‪1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39‬‬
‫שנות‬
‫התמחות‬

‫‪12 Douglas O. Staiger and Jonah E. Rockoff "Searching for Effective Teachers with Imperfect‬‬
‫—‪Information" Journal of Economic Perspectives—Volume 24, Number 3—Summer 2010‬‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬ ‫‪Pages 97–118‬‬

‫‪17‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫עובד הוראה מתחיל‬ ‫יא‪.‬‬
‫שכר עובד הוראה בשנתו הראשונה למשרה מלאה שווה ל‪ ₪ 8,474 -‬ולעובד ‪ .13₪ 5,287‬רמות השכר לעובד הוראה מתחיל‪,‬‬
‫כפי שמשתקף מהנתונים המוצגים בדו"ח זה‪ ,‬נמוכות ביחס לממוצע וזאת בעיקר בשל חלקיות המשרה הנמוכה בתחילת דרכו‬
‫של עובד הוראה והיותו בסטטוס של מתמחה להוראה‪ .‬עם העלייה בוותק עולה גם חלקיות המשרה‪ .‬לחלקיות המשרה הנמוכה‬
‫בתחילת הקריירה גורמים רבים – ביניהם קצב גידול התקינה‪ ,14‬שנת ההתמחות‪ ,‬לימודים אקדמאיים וסיבות נוספות‬
‫היקף העסקה לפי ותק‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬
‫‪100%‬‬ ‫חלקיות המשרה‪:‬‬
‫‪7%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪39%‬‬
‫‪90%‬‬ ‫‪0%-25%‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪25%-50%‬‬
‫‪80%‬‬ ‫‪50%-75%‬‬
‫‪32%‬‬ ‫‪75%-95%‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪95%-100%‬‬
‫‪29%‬‬ ‫‪32%‬‬
‫‪60%‬‬ ‫‪30.7%‬‬ ‫‪31%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪36%‬‬ ‫‪20%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪14%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪22%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪12%‬‬
‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬
‫‪0%‬‬
‫שנה‬ ‫שנתיים‬ ‫שלוש שנים‬ ‫ארבע שנים‬ ‫חמש שנים‬
‫ותק‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬
‫‪ 13‬שכרם של מתמחים בהוראה (שלא השלימו השכלתם) נמוך יותר והם מרכיבים כ‪ 34%-‬מעובדי ההוראה בשנת הוותק הראשונה‪.‬‬
‫‪ 14‬קצב גידול התקינה הינו קצב הגידול בשעות ההוראה והמשרות המוקצות לאיוש‪ .‬הנ"ל קשור‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לגידול בכמות התלמידים והכיתות בבית הספר‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪18‬‬

 ‫השלים תואר‪ ,‬הוא יהיה זכאי ל‪ 90%-‬שכר מורה אקדמאי‪ .‬במקרים חריגים‬
‫בהם העובד לא השלים ‪ 80%‬מחובותיו האקדמיות לפני שנת ההתמחות‪,‬‬
‫יהיה זכאי לשכר מורה בלתי‪-‬מוסמך‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלקיות המשרה של עובדים‬
‫אלו נמוכה מאחר שלעיתים רבות‪ ,‬במהלך שנות הסטאז' העובד לומד‬
‫את המקצוע‪ ,‬ולעיתים עוסק בהשלמת חובותיו האקדמיות‪.16‬‬
‫לימודים – עובדי הוראה רבים מסיימים חלק מחובות הלימודים שלהם‬ ‫‪ .3‬‬
‫במהלך שנתם הראשונה כמורים‪ .‬כ‪ 43%-‬מעובדי ההוראה בשנת הותק‬
‫הראשונה שלהם אינם בעלי תואר – אולם רק כ‪ 7%-‬מעובדי ההוראה‬
‫בשנתם השלישית הינם ללא תואר‪ .‬בחלק מהמקרים שנת ההתמחות‬
‫מהווה חלק מהלימודים‪.‬‬
‫אחר – לעתים יש רצון מצד מנהל בית הספר או עובד ההוראה להעסיק‬ ‫‪ .4‬‬
‫את עובד ההוראה המתחיל בחלקיות משרה נמוכה מסיבות שאינן קשורות‬ ‫עובד מן המניין‪ .‬ככל והמתמחה סיים ‪ 80%‬מחובותיו האקדמיות אך טרם‬
‫לגורמים שצויינו לעיל‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬
‫בשנה הראשונה לעבודתו‪ ,‬עובד הוראה מועסק כמתמחה‪ .‬מתמחים להוראה שאינם‬
‫עומדים בתום שנתם הראשונה בתנאי הסף הנדרשים במסגרת ההתמחות‪ ,‬יכולים‪,‬‬
‫תחת תנאים מסוימים‪ ,‬לעבור שנה נוספת של התמחות‪ .15‬ניתן לראות כי בעוד בשנתם‬
‫הראשונה רק ‪ 32%‬מעובדי ההוראה מועסקים בהיקף משרה גבוה של ‪ 75%‬ומעלה‪,‬‬
‫בשנתם החמישית היקף המועסקים מעל שיעור משרה זה עומד על ‪.70%‬‬
‫לשכר והיקפי המשרה הנמוכים של עובדי הוראה בשנת ההתמחות ישנם מספר גורמים‪:‬‬
‫קצב גידול התקינה ‪ -‬בבתי הספר לעיתים קרובות לא קיימים תקנים‬ ‫‪ .1‬‬
‫חדשים למשרה מלאה‪ .‬בתי הספר גדלים בהתאם לקצב גידול הכיתות‪,‬‬
‫וקצב זה אינו בהכרח מאפשר העסקה במשרות מלאות כבר מהשנה‬
‫הראשונה של עובד ההוראה החדש‪.‬‬
‫שנת ההתמחות (סטאז') – בשנה זו העובדים אינם זכאים לשכר כשל‬ ‫‪ .2‬‬
‫‪ 15‬חוזר מנכ"ל משרד החינוך – התמחות וכניסה להוראה – ‪01.12.14‬‬
‫‪ 16‬הסכם "אופק חדש"‪ ,25.12.2008 ,‬סעיפים ‪148-146‬‬
 ‫היקף העסקה לפי דירוג‬ ‫יב‪.‬‬
‫חלקיות ההעסקה הממוצעת של עובד הוראה היא ‪ .87%‬היקף המשרה גבוה יותר‪ ,‬בממוצע‪ ,‬ככל שעובד ההוראה ותיק‬
‫ומשכיל יותר‬
‫יש לציין כי לא חל שינוי בהיקף ההעסקה של עובדי ההוראה בתקופת הקורונה – בניגוד לעובדי ציבור אחרים אשר היקף המשרה שלהם עבר התאמות למשבר הקורונה כחלק‬
‫‪17‬‬
‫מהסכם התו הסגול‪.‬‬
‫היקף העסקה לפי דירוג*‬
‫מערכת החינוך הממשלתית ‪ -‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬

‫סגני מנהל‬ ‫‪100%‬‬

‫מנהלים‬ ‫‪100%‬‬

‫מנהלי חט"ב בבית ספר‬ ‫‪100%‬‬

‫שש שנתי‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬ ‫‪92%‬‬
‫תואר שני‬
‫חלקיות המשרה‪:‬‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬ ‫‪88%‬‬
‫תואר ראשון‬ ‫גדול מ‪95%-‬‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬ ‫‪75%-95%‬‬
‫‪83%‬‬
‫שאינם אקדמאים‬ ‫‪50%-75%‬‬
‫עובדי הוראה ‪-‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪25%-50%‬‬
‫מתמחים‬
‫קטן מ‪25%-‬‬
‫אחר‬ ‫‪66%‬‬ ‫היקף משרה ממוצע‬

‫‪0%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪100%‬‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬ ‫‪ 17‬מידע נוסף על הסכם התו הסגול ניתן למצוא באתר אגף שכר והסכמי עבודה‪.‬‬
‫* הגרף לא מציג קבוצות עובדים שקטנות מ‪ 50-‬עובדים‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪20‬‬

 ‫עובדי הוראה‬ ‫יג‪.‬‬
‫שכר עובדי הוראה מתמידים‬ ‫מתמידים‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תשע"ג‪-‬תש"ף ‪2013-2020 -‬‬
‫השכר הממוצע של עובד הוראה שהחל לעבוד‬
‫‪₪ 15,000‬‬ ‫‪130%‬‬
‫בשנת תשע"ג והתמיד בתפקידו ‪ 8‬שנים עלה‬
‫‪₪ 14,000‬‬
‫‪14,038‬‬ ‫בכ‪36%-‬‬
‫‪₪ 13,000‬‬
‫בתרשים זה‪ ,‬עובדים מתמידים הם עובדי הוראה שהחלו את דרכם כמורים‬
‫‪136%‬‬ ‫במסגרת הסכם “אופק חדש״ בשנת תשע״ג (‪ ,)2012-2013‬עבדו במערכת‬
‫‪₪ 12,000‬‬
‫‪11,795‬‬ ‫גם בשנת תש"ף (‪ ,)2019-2020‬ועבדו בה יותר משני שליש מהחודשים‬
‫שבין השנים הללו‪ .‬בניתוח נכללו כלל עובדי ההוראה הנ”ל‪ ,‬ללא תלות‬
‫‪₪ 11,000‬‬ ‫בתפקיד או בדירוג של העובד‪ ,‬זאת על מנת להציג את התפתחות שכר‬
‫‪140%‬‬ ‫העובדים לאורך הקריירה‪ .‬חשוב לציין כי לאורך השנים המוצגות בתרשים‬
‫‪10,806‬‬ ‫‪9,956‬‬
‫‪₪ 10,000‬‬ ‫חלק מעובדי ההוראה רכשו השכלה נוספת או עברו למקצועות ניהוליים‪.‬‬
‫ניתן לראות כי השכר הממוצע של עובדים אלו צמח בכ‪ 4.5%-‬בכל שנה‪.‬‬
‫‪₪ 9,000‬‬
‫‪8,663‬‬
‫‪₪ 8,000‬‬

‫‪₪ 7,000‬‬
‫‪6,927‬‬ ‫ממוצע רבעון עליון‬
‫שכר ממוצע‬
‫‪₪ 6,000‬‬
‫ממוצע רבעון תחתון‬

‫‪₪ 5,000‬‬
‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬

‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬

‫‪21‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫יחס שכר עובדות הוראה לעובדי הוראה לאורך זמן‬ ‫פערים מגדריים –‬ ‫יד‪.‬‬
‫‪95%‬‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬
‫מגמות‬
‫‪94%‬‬ ‫ניתן לראות מגמה איטית והדרגתית של צמצום‬
‫‪93%‬‬ ‫בפערי השכר המגדריים עם השנים‬
‫‪92%‬‬ ‫במערכת החינוך‪ ,‬בה ישנו רוב נשי‪ ,‬שכר הגברים גבוה יותר בממוצע‪ ,‬אך‬
‫‪18‬‬
‫הפער קטן יותר מאשר בשאר המשק‪.‬‬
‫‪91%‬‬
‫יחס שכר לעובד‬ ‫ברוב המגזר הציבורי‪ ,‬פער השכר נובע מחלקיות משרה נמוכה של נשים‪.‬‬
‫‪90%‬‬
‫יחס שכר למשרה‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בקרב עובדי ההוראה‪ ,‬חלקיות המשרה של נשים גבוהה יותר‬
‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫משל גברים ולכן הפער המגדרי מצטמצם בעת השוואת השכר לעובדת‪.‬‬

‫שיעור נשים מסך עובדי ההוראה‬

‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬
‫‪90%‬‬

‫‪89%‬‬

‫‪88%‬‬

‫‪87%‬‬

‫‪86%‬‬

‫‪85%‬‬
‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫‪ 18‬פערי השכר המגדריים במשק עומדים על ‪ .31.6%‬מקור‪ :‬לקט נתונים ליום האישה בינ"ל ‪,2020‬‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫הלמ"ס‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪22‬‬

 ‫התפלגות‬ ‫טו‪.‬‬
‫התפלגות מגדרית לפי דירוג‬ ‫מגדרית לפי דירוג‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬
‫שיעור הגברים העובדים בתפקידי ניהול‬
‫נשים‬ ‫גברים‬
‫הוא פי ‪ 2‬משיעורם באוכלוסיית עובדי‬
‫מנהלות‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫ההוראה‬
‫מנהלות חט"ב בבית‬ ‫גברים מהווים פחות מ‪ 15%-‬מעובדי ההוראה‪ ,‬אך יותר‬
‫‪58%‬‬ ‫‪42%‬‬
‫ספר שש שנתי‬ ‫מ‪ 30%-‬מהמנהלים‪ .‬זהו גורם מרכזי לפער השכר המגדרי‪.‬‬
‫אף שבמערכת כמעט ‪ 90%‬מהעוסקים בהוראה שהינם בעלי‬
‫סגניות מנהל‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫תואר ראשון ומעלה הם נשים‪ ,‬פחות מ‪ 70%-‬מהמנהלים‬
‫במערכת הם נשים‪ .‬לשם השוואה – נשים היוו שליש‬
‫עובדות הוראה ‪-‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫(כ‪ )30.8%-‬מכלל המנהלות בכלל המשק בשנת ‪ 2019‬בעוד‬
‫תואר שני‬
‫הן ‪ 47.8%‬מכוח העבודה‪ .‬במידה והיחס המשקי היה נשמר‬
‫עובדות הוראה ‪-‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫לעובדי ההוראה היינו מצפים לראות כ‪ 55%-‬מנהלות בלבד‪.19‬‬
‫תואר ראשון‬

‫עובדות הוראה‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪16%‬‬

‫שאינן אקדמאיות‬

‫עובדות הוראה‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪11%‬‬

‫מתמחות‬

‫אחר‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪22%‬‬

‫‪0%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪100%‬‬

‫‪ 19‬נתוני השתתפות בכוח העבודה לקוחים מסקר כוח אדם של הלמ"ס‪ .‬נתוני‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫המנהלות בכלל המשק לקוחים מהלמ"ס ‪ -‬לקט נתונים ליום האישה בינ"ל‬
‫‪.2020‬‬

‫‪23‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫שעות עבודת עובד‬ ‫טז‪.‬‬
‫שעות עבודה שבועיות ‪ -‬עובדי הוראה‬ ‫ההוראה‬
‫שעות עבודה תקניות למשרה ושעות עבודה בפועל לעובד*‪ ,‬מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬
‫‪40‬‬ ‫מקצוע ההוראה נתפס כמאתגר וייחודי‪ .‬לצד זאת‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪36‬‬ ‫וכחלק ממבנה מערכת החינוך‪ ,‬שנת הלימודים‬
‫‪35‬‬ ‫‪34.3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫רצופה בימי חופש רבים‪ ,‬ושבוע העבודה התקני‬
‫‪30‬‬
‫‪30.4‬‬ ‫של המורים קצר בכ‪ 6-‬שעות משבוע העבודה‬
‫‪5‬‬
‫במשק – ‪ 36‬שעות‬
‫‪25‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬
‫גננות‬ ‫מורה ביסודי‬ ‫מורה בחטיבת הביניים‬ ‫עובד הוראה ‪ -‬שעות‬
‫שעות עבודה תקניות‬ ‫עבודה ממוצעות בפועל‬
‫שעות הוראה פרונטאליות‬ ‫שעות הוראה פרטניות‬ ‫הכנת שיעורים‪ ,‬בדיקת מטלות ופגישות‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬
‫נתונים על שעות התקן‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מנהלת אופק חדש‬
‫* שעות עבודה תקניות ‪ -‬שעות מוגדרות בהסכמים למשרה מלאה לפי שלב חינוך‪.‬‬
‫שעות עבודה בפועל ‪ -‬ממוצע שעות עבודה בפועל לעובד‪ ,‬לכלל עובדי ההוראה‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪24‬‬

 ‫אחוזון ‪75‬‬
‫אחוזון ‪25‬‬
‫ישרא ל‬
‫ממוצע ה‪ EU-‬‬
‫ימי לימוד סטטוטוריים ‪ -‬השוואה בין‪-‬לאומית‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬
‫שעות וימי‬ ‫יז‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫לימודים לתלמידים‬
‫‪174‬‬
‫יסודי‬ ‫‪180‬‬ ‫התלמידים בישראל לומדים ימים רבים‬
‫‪189‬‬
‫יותר מהתלמידים בכל מדינה באיחוד‬
‫‪210‬‬ ‫האירופי‬
‫חטיבת‬ ‫‪171‬‬
‫ביניים‬ ‫‪180‬‬ ‫זאת מאחר ובישראל לומדים גם בימי שישי – כ‪ 37-‬ימי שישי‬
‫‪188‬‬ ‫בשנה‪ .‬תלמידי ישראל‪ ,‬ביסודי ובחטיבת הביניים‪ ,‬גם לומדים‬
‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪250‬‬ ‫שעות רבות יותר מהממוצע ב‪ .20 OECD-‬למרות כל אלו‪ ,‬כפי‬
‫שנראה בעמוד הבא‪ ,‬המורה בישראל עובד בממוצע פחות שעות‬
‫אחוזון ‪75‬‬ ‫ישרא ל‬
‫שעות לימוד סטטוטוריות ‪ -‬השוואה בין‪-‬לאומית‬
‫‪21‬‬
‫מעמיתו במדינות ה‪.OECD-‬‬
‫אחוזון ‪25‬‬ ‫ממוצע ה‪ ECD-‬‬
‫‪O‬‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף‪2019-2020 ,‬‬

‫‪958‬‬
‫‪688‬‬
‫יסודי‬ ‫‪804‬‬
‫‪917‬‬

‫‪984‬‬
‫‪830‬‬
‫חטיבת‬
‫ביניים‬ ‫‪922‬‬
‫‪989‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪1,200‬‬

‫‪ 20‬התרשים מציג שעות המחושבות על בסיס של ‪ 60‬דקות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבוד אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר | נתונים‪ :‬שעות לימוד ‪OECD education at a glance 2020 -‬‬ ‫‪ 21‬יש לשים לב כי הגרף מציג שעות עבודה סטטוטוריות – שעות אשר עובד ההוראה‬
‫)‪Table D1.1. Instruction time in compulsory primary education (2019‬‬ ‫מחויב למלא מתוקף חוק‪ ,‬תקנה או הסכם‪.‬‬
‫ימים ‪The Organisation of School Time in Europe Primary and General Secondary Education 2020/21 -‬‬

‫‪25‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫שעות הוראה‬ ‫יח‪.‬‬
‫שעות עבודת מורים בישראל וב‪OECD-‬‬ ‫למורה‬
‫שעות עבודה סטטוטוריות* של עובדי הוראה‪ ,‬מערכת החינוך בישראל וה‪2019 ,OECD-‬‬
‫‪1,600‬‬ ‫‪1,555‬‬ ‫‪1,563‬‬ ‫‪1,562‬‬
‫עובדי הוראה בישראל מחויבים לבצע פחות‬
‫‪1,549‬‬
‫שעות עבודה ביחס למקביליהם ב‪OECD-‬‬
‫‪1,400‬‬
‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬שעות העבודה הנדרשות על פי ההסכמים הקיבוציים‬
‫‪1,198‬‬ ‫‪1,225‬‬ ‫והנהלים של עובדי ההוראה בישראל נמוכות משעות העבודה הנדרשות‬
‫‪1,200‬‬ ‫‪1,177‬‬
‫של מקביליהם במדינות ה‪ 22.OECD -‬כפי שעולה מהתרשים‪ ,‬עובדי הוראה‬
‫‪1,055‬‬
‫בישראל נדרשים לעבוד בממוצע בין ‪ 21%‬ל‪ 32%-‬פחות ממקביליהם‬
‫‪1,000‬‬ ‫במדינות ה‪ 23.OECD-‬זאת בניגוד לשאר המשק הישראלי‪ ,‬אשר עובד‬
‫בממוצע יותר שעות מהנהוג במדינות ה‪ .OECD-‬כפי שראינו בעמוד הקודם‪,‬‬
‫‪800‬‬ ‫התלמידים בישראל לומדים שעות רבות ביחס למקביליהם ב‪.OECD-‬‬
‫עובדה זו‪ ,‬בשילוב הכמות הנמוכה יחסית של שעות העבודה של עובד‬
‫‪600‬‬ ‫הוראה בישראל‪ ,‬יוצרת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬צורך במספר גבוה של עובדי הוראה‪.‬‬
‫צורך זה מחייב גיוס נרחב של עובדי הוראה וכתוצאה מכך מביא למספר‬
‫‪400‬‬ ‫קטן יותר של מועמדים לכל תפקיד הוראה במוסדות החינוך‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫‪0‬‬
‫תיכון‬ ‫חטיבת ביניים‬ ‫יסודי‬ ‫גני ילדים‬
‫ממוצע ה‪OECD-‬‬ ‫ישראל‬
‫מקור‪Education at a Glance 2020: OECD Indicators - © OECD 2020 :‬‬
‫עיבוד‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫נתונים‪Education at a Glance 2020: OECD Indicators - © OECD 2020 :‬‬ ‫‪ 22‬יש לשים לב כי הגרף מציג שעות עבודה סטטוטוריות – שעות אשר עובד ההוראה מחויב למלא‬
‫)‪Chapter D, Table D4.2. Organisation of teachers' working time (2019‬‬ ‫מתוקף חוק‪ ,‬תקנה או הסכם‪.‬‬
‫*נשים לב כי הגרף מציג שעות עבודה סטטוטוריות – שעות אשר עובד ההוראה מחויב למלא מתוקף חוק‪ ,‬תקנה או הסכם‪.‬‬ ‫‪Table D4.2 Organisation of teachers working time, Education at a glance 2020 23‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪26‬‬

 ‫עובדי הוראה בגנים‬ ‫יט‪.‬‬
‫שכרם הממוצע של עובדי הוראה בגנים (גננות) עומד על ‪ 12,884‬ש"ח ושכרם החציוני עומד על ‪ 12,074‬ש"ח‬
‫גננות מלמדות בשלב חינוך קדם יסודי‪ .‬ניתוח זה מוצג לראשונה בדוח הממונה על השכר והוא כולל בתוכו נתונים עבור גננות המועסקות בשירות המדינה‪ .24‬בגנים עובדות‬
‫כ‪ 19,814 -‬גננות ומעל לשני שליש מהן מועסקות במשרה מלאה‪.‬‬
‫שיעור הגברים בקרב הגננות מהווה ‪ 2%‬בלבד‪ 95% ,‬מהגננות הינן בעלות תואר ראשון‪ .‬גילן של הגננות מתפלג כך ש‪ 67%-‬מהן בין גיל ‪ 30‬ל‪ ,49-‬כ‪ 23%-‬מהן מעל גיל ‪ 50‬והיתר‬
‫מתחת לגיל ‪.25 30‬‬
‫עשירוני שכר ‪ -‬גננות‬ ‫התפלגות היקף העסקה ‪ -‬גננות‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬ ‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תש"ף ‪2019-2020 -‬‬

‫‪3.1% 0.2%‬‬
‫‪7,853‬‬ ‫‪12,074‬‬ ‫‪12,884‬‬ ‫‪19,611‬‬ ‫‪8.1%‬‬ ‫‪71.4%‬‬
‫‪17.2%‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪₪5,000‬‬ ‫‪₪10,000‬‬ ‫‪₪15,000‬‬ ‫‪₪20,000‬‬ ‫‪₪25,000‬‬

‫ממוצע עשירון תחתון‬

‫טווח שכר‬
‫שכר חציוני למשרה‬
‫פער בין חציוני לממוצע‬
‫גדול מ‪95%-‬‬ ‫‪75%-95%‬‬ ‫‪50%-75%‬‬ ‫‪25%-50%‬‬ ‫קטן מ‪25%-‬‬
‫שכר ממוצע למשרה‬ ‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה‪ ,‬משרד האוצר‬
‫‪ 24‬הנתונים המוצגים כאן לא כוללים בתוכם את נתוני החודשים יולי ואוגוסט‪ .‬הנתונים לא כוללים סייעות וחברות צוות גן אשר אינן מועסקות ישירות על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫ממוצע עשירון עליון‬ ‫‪ 25‬טאליס בגני הילדים ‪ – 2018‬ראמ"ה – אוקטובר ‪2019‬‬

‫‪27‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫ותק הוראה של מנהלים‬ ‫כ‪.‬‬
‫בין השנים תשע״ו לתש"ף (‪ )2015-2020‬קודמו כ‪ 2,400-‬עובדי הוראה בסך הכול לתפקיד ניהול בית ספר‬
‫ותק ההוראה הנפוץ ביותר של מנהל בכניסתו לתפקיד עומד על ‪ 19‬שנה‪ .‬עוד ניתן לראות כי מעטים הם המנהלים שנכנסים לתפקיד בפחות משבע שנות ותק או ביותר מ‪ 30-‬שנות‬
‫ותק‪ .‬יש לציין כי כיום לא מונהג מודל רוטציות המגביל את תקופת הכהונה של מנהל בית ספר‪ ,‬על אף שישנה תחלופה מסוימת בקרב מנהלים וכלים לסיים העסקה של מנהל‪.‬‬
‫ותק בהוראה של מנהלים בעת כניסתם לתפקיד‬
‫שכיח‬
‫מערכת החינוך הממשלתית‪ ,‬תשע"ו עד תש"ף ‪2015-2020 -‬‬

‫‪140‬‬

‫‪120‬‬

‫‪100‬‬
‫מספר מנהלים‬

‫‪80‬‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40‬‬
‫ותק‬
‫מקור‪ :‬אגף שכר והסכמי עבודה ‪ -‬משרד האוצר‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪28‬‬

 ‫מסלולי סיום העסקה של עובד הוראה‬ ‫כא‪.‬‬
‫סיום העסקת מורה זו חלופה אחרונה להתמודדות עם תפקוד מקצועי לוקה בחסר העומדת בפני מנהל בית הספר‪ .‬לצד כלים רכים לסיום‬
‫העסקת מורה בהסכמתו‪ ,‬ישנם כלים רשמיים הכופים את עזיבת המורה‪ .‬במערכת החינוך הממשלתית לא ניתן לסיים העסקת מורה קבוע‬
‫בבית ספר מסוים‪ ,‬בשל אי‪-‬התאמה‪ ,‬ללא שלילת הרישיון לעסוק בהוראה‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר שלילת הרישיון כרוכה בפרוצדורה ארוכה ומורכבת‬
‫מצד המנהל ומערכת החינוך‪ .‬העסקתם של שלושה מורים בלבד הופסקה במהלך ‪ 2020‬דרך הליך זה‬

‫כא‪ .1.‬הקדמה‬
‫סיום העסקה על רקע פדגוגי הוא הקרוב ביותר לסיום העסקה על רקע אי התאמה‬ ‫סיום העסקה של מורה‪ ,‬בישראל כמו גם בעולם‪ ,‬הינה החלופה האחרונה העומדת‬
‫ומשמעו שלילת הרישיון לעסוק בהוראה בשל תפקוד לקוי‪ ,‬בסופו העובד לא יוכל‬ ‫בפני מנהל בית ספר בהיתקלו במורה בעל תפקוד מקצועי לקוי‪ .‬לכן‪ ,‬הדיון סביב סיום‬
‫לחזור ללמד במערכת החינוך כולה‪ .‬מאחר שכך מדובר בתהליך ארוך ומורכב כפי‬ ‫העסקת המורה עוסק בהתמודדות המערכת עם מקרי קצה בלבד‪ .‬בפני מנהל בית‬
‫שיוצג בהמשך‪.‬‬ ‫ספר שמעוניין לסיים העסקה של מורה עומדות החלופות המוצגות בתרשים שמופיע‬
‫במהלך שימוש בכל אחד מהכלים הניהוליים‪ ,‬ניתן להפעיל את הכלים בהסכמה‬ ‫בעמוד הבא‪ .‬הכלים העומדים לרשות המערכת לסיום העסקה בהסכמה אינם מעוגנים‬
‫ובתום לב‪.‬‬ ‫בנהלים רשמיים ואין אפשרות מצד ההנהלה לחייב את העובדים לממשם‪.‬‬
‫בנוסף לאלו‪ ,‬יש למנהל בית הספר כלים ניהוליים להתמודד עם סיום העסקת מורה‪.‬‬
‫במידה ומדובר במורה בתקופת ניסיון‪ ,‬ניתן לסיים את העסקתו באופן מהיר ופשוט‬
‫למדי‪ .‬אך כשמדובר במורה קבוע‪ ,‬הכלים העומדים בפני מנהל הינם מורכבים במיוחד‬
‫ולא מאפשרים הדרגתיות‪.‬‬
‫סיום העסקה על רקע משמעתי ‪ -‬על רקע הפרת משמעת חמורה ודורש הוכחה בבית‬
‫דין משמעתי‪.‬‬
‫סיום העסקה על רקע מנהלי ‪ -‬מכורח נסיבות כגון צמצום בית הספר או ביטול הוראת‬
‫מקצוע מסוים‪ .‬נסיבות אלו אינן נפוצות בשל הילודה הגבוהה בישראל‪ .‬בשלוש השנים‬
‫‪26‬‬
‫הקודמות ל‪ 2020 -‬לא הסתיימה העסקת אף עובד בפרוצדורה זו‪.‬‬

‫‪ 26‬מקור‪ :‬משרד החינוך‪ .‬נתונים אלו פורסמו לציבור בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש פורום קהלת‪.‬‬

‫‪29‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫מנהל‪/‬ת‬
‫שמעוניין‪/‬ת להפסיק העסקת מורה‬

‫כלים ניהוליים‬ ‫כלים בהסכמה‬

‫מורה קבוע‬ ‫מורה בנסיון‬ ‫כלים רכים‬ ‫דרכים עוקפות‬

‫סיום העסקה‬ ‫סיום העסקה‬ ‫סיום העסקה‬ ‫סיום העסקה‬ ‫איתור בית‬ ‫שיחה עם‬ ‫פרישה‬ ‫שנת שבתון חל״ת‬
‫‪ -‬פדגוגי***‬ ‫‪ -‬מינהלי‬ ‫‪ -‬משמעתי**‬ ‫‪ -‬אי התאמה‬ ‫ספר חלופי‬ ‫המורה‬ ‫בהסכמה מוקדמת‬ ‫‪ -‬חשיבה‬
‫לא‬ ‫מרצון*‬ ‫והתרעננות‬
‫למוראפשרי‬
‫ע‬ ‫בו‬ ‫ק‬ ‫ה‬

‫תפקוד‬ ‫הפרה‬ ‫חוסר‬

‫מקצועי‬ ‫משמעתית‬ ‫התאמה‬
‫לקוי‬ ‫צמצומים‬ ‫חמורה‬ ‫לבית הספר‬
‫כיום לא ניתן לסיים העסקה של מורה קבוע מבית ספר על רקע אי התאמה לבית הספר‪.‬‬
‫הכלי הניהולי המרכזי שיש למנהל‪/‬ת הוא סיום העסקה על רקע פדגוגי‪.‬‬
‫מורה בנסיון ‪ -‬מורה בתקופת נסיון‪ ,‬טרם קבלת קביעות | מורה קבוע ‪ -‬מורה בעל קביעות‬
‫*פרישה מוקדמת מרצון עלולה לגרור תשלום כספי למורה הפורש ולהעמיס כלכלית על המערכת | **סופו של ההליך הוא שלילת רשיון | ***סופו של ההליך הוא שלילת רשיון‪.‬‬
‫מורה ותיק )‪ 16‬שנים ומעלה(‪ ,‬רשאי לבקש באמצע ההליך העברה לבית ספר אחר‪ ,‬אך ההחלטה בעניין ניתנת למשרד החינוך‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪30‬‬

 ‫מסלול סיום העסקת המורים מורכב וסבוך ואורך כ‪ 243-‬ימים לעובד חדש וכ‪ 308-‬ימים לעובד ותיק לפחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המסלול דורש מספר‬
‫צעדים שהינם חריגים בהשוואה בינלאומית וביניהם‪ :‬חתימה ואישור של מנכ"ל משרד החינוך על כל סיום העסקה פרטני‪ ,27‬וועדה פריטטית‬
‫עם ארגון העובדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההליך מבדיל בין עובדים קבועים לפי רמות הוותק שלהם‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כא‪ .2.‬מסלול סיום העסקת מורה‬
‫חודש‬ ‫שבועיים‬ ‫מורה חדש‬ ‫קבוע – שלילת רישיון‬
‫פגישה עם מנהל‬
‫ביקור מפקח‬ ‫ביקור מנהל בשיעור‬ ‫מכתב רשמי‬ ‫והודעה על תחילת‬ ‫בישראל‪ ,‬מסלול נפרד לסיום העסקה על‬
‫בשי‬ ‫תהליך פיטורין‬
‫עור‬ ‫רקע פדגוגי למורה חדש (עד ‪ 15‬שנה) ומורה‬
‫חודש‬ ‫חודש‬
‫מורה ותיק‬ ‫ותיק (‪ 16‬שנים ומעלה)‪ .‬שני מסלולי סיום‬
‫שבועיים‬ ‫ההעסקה מחייבים מספר ביקורים בשיעורים‬
‫מצד המנהל ולפחות שני מפקחים‪ ,‬דיון‬
‫שבועיים‬ ‫חודש‬
‫במועצת המפקחים‪ ,‬כינוס ועדה פריטטית‬
‫ביקור מפקח משנה‬ ‫ביקור מפקח משנה‬ ‫מכתב ליקויים‬ ‫ביקורים בשיעורים‪ :‬מנהל‪,‬‬ ‫– ועדה שמורכבת מחציתה מנציגי ארגון‬
‫עם התראה על פיטורין‬ ‫מפקח ומפקח שלישי‬ ‫העובדים ומחציתה מנציגי משרד החינוך‪.‬‬
‫‪ 3‬שבועות‬
‫ביקור‬
‫מפקח ישיר‬
‫‪ 2‬ביקורים של מפקח משנה‬
‫‪ 7‬שבועות‬
‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ולבסוף את אישורו הישיר של מנכ"ל משרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בשל מורכבות הפרוצדורה ותוצאותיה‬
‫הבלתי‪-‬הפיכות – מורה שסיים העסקתו‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫באופן זה לא יוכל לחזור ללמד בבתי ספר‬
‫אחרים ‪ -‬במהלך השנים תשע"ז‪-‬תשע"ט‬
‫החלטת‬ ‫זימון לשימוע‬ ‫כינוס ועדת פריטטית‬ ‫דיון במועצת המפקחים‬ ‫הופסקה העסקתם של ‪ 19‬מורים מטעמים‬
‫מנכ״ל משרד החינוך‪:‬‬
‫האם לשלול את רשיון‬
‫המורה ונציג ארגון העובדים‬ ‫הודעה לנציג ארגון העובדים‬ ‫פדגוגיים‪ ,‬ובשנת תש"ף שלושה בלבד‪.28‬‬
‫ההוראה‬

‫מורה חדש ‪ 4 -‬ביקורי מפקחים‪ 8-12 ,‬חודשים‪.‬‬ ‫מעבר לשנה העוקבת בין שלב ‪ 7‬ל‪) 8-‬למורה ותיק בלבד(‬
‫מורה ותיק ‪ 5 -‬ביקורי מפקחים‪ 10-24 ,‬חודשים‪.‬‬ ‫רשאי לבקש העברה לבית ספר אחר )מורה ותיק בלבד(‬
‫לשלבים אלו אין משך זמן מוגדר‬
‫‪ 27‬ישנם כ‪ 114,000-‬מורים מתוך כלל עובדי ההוראה‪.‬‬
‫‪ 28‬מקור‪ :‬משרד החינוך‪ .‬נתונים אלו פורסמו לציבור‬
‫בעקבות בקשת חופש מידע של פורום קהלת‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫מסלול סיום ההעסקה על רקע תפקוד מקצועי לקוי ארוך יותר בישראל מאשר במדינות נבחרות בעולם‪ .‬סיבה אחת לכך היא שבישראל הליך‬
‫זה משמעו שלילת רישיון ההוראה‪ ,‬בניגוד למדינות אחרות בעולם‬

‫ימים לסיום העסקה על רקע של תפקוד מקצועי לקוי*‬ ‫כא‪ .3.‬זמן לסיום העסקת מורים – השוואה‬
‫השוואה בין‪-‬לאומית‪ ,‬עובדים במערכת החינוך הציבורית בהסכים קיבוציים‪2020 ,‬‬
‫בין‪-‬לאומית‬
‫סקירה שביצע אגף השכר בעזרת חברת מידאטה‪ 29‬שופכת‬
‫אור על תהליך סיום ההעסקה במספר מדינות מפותחות‬
‫– בריטניה‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬יוטה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬שוודיה‬
‫קפריסין‬
‫וקפריסין‪ .30‬בחלק זה אנחנו מתמקדים בסיום העסקה‬
‫ישראל ‪ -‬מורה ותיק**‬
‫של מורה קבוע בנסיבות של אי‪-‬התאמה למערכת החינוך‬
‫והתנהגות פסולה לא חמורה‪.31‬‬
‫ישראל ‪ -‬מורה חדש**‬ ‫כפי שניתן ללמוד מהתרשים – בישראל הליך סיום ההעסקה‬
‫הפורמאלי מצריך זמן רב יותר מרוב המדינות הנבחרות‬
‫ניו‪-‬זילנד‬ ‫– אפילו בהשוואה למורה קבוע חדש‪ ,‬אשר מסלול סיום‬
‫ההעסקה שלו קצר יותר‪ .‬חשוב להבהיר כי במדינות הנבחרות‬
‫קליפורניה‬
‫ניתן להעביר את המורה לבית ספר אחר מבלי לשלול את‬
‫רישיון ההוראה שלו‪ .‬בחלקן‪ ,‬דרך סיום העסקה ללא שלילת‬
‫בריטניה‬
‫רישיון ובחלקן דרך העברה כפויה לבית ספר אחר‪ .‬בקפריסין‪,‬‬
‫יוטה‬ ‫סיום העסקה של מורה הוא הצעד האחרון והסופי מבין עשר‬
‫חלופות פיטורין שונות שניתן ליישם‪.‬‬
‫צרפת‬

‫שוודיה‬

‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪ 29‬נהלי סיום העסקה של עובדי הוראה השוואה בינלאומית‪ ,‬מידאטה‪ ,‬מאי ‪.2021‬‬
‫‪ 30‬מדינות אלה נבחרו כדי להרכיב מדגם מגוון מבחינת מרקם יחסי העבודה‬
‫ומאפייני מערכת החינוך‪.‬‬
‫עיבוד‪ :‬אגף שכר‬ ‫‪ 31‬התנהגות פסולה חמורה כוללת בתוכה אלימות מילולית או פיזית‪ ,‬ועבירות‬
‫מקור‪ :‬חוזרי מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬נהלי סיום העסקה של עובדי הוראה ‪ -‬השוואה בינלאומית‪ ,‬חברת מידאטה‬ ‫על החוק‪ .‬ברוב המדינות קיימים כלים ייחודים להתמודדות עם התנהגות‬
‫* הזמן בתרשים מתייחס לתקופת הזמן המינימלית שנקבעה בחוק ‪ -‬מספר הימים לסיום העסקה בפועל יכול להיות גבוה מהמוצג‪.‬‬ ‫כזו‪ .‬הכלים המקבילים בישראל הינם השעיית עובד ההוראה וסיום העסקה‬
‫** זמן מוערך מינימאלי בהתבסס על חוזר מנכ"ל משרד החינוך‪.‬‬ ‫על רקע משמעתי‪ ,‬תוך מוכנות להוכחת נחיצות התהליך בבית הדין‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪32‬‬

 ‫בישראל‪ ,‬כמו בעולם‪ ,‬מספר המורים המפוטרים נמוך והליך סיום ההעסקה סדור ומורכב‪ .‬ישראל חריגה בקיומה של ועדה פריטטית כשלב‬
‫הכרחי בתהליך‪ ,‬קיומם של שני מסלולים נפרדים למורים לפי ותק העובד‪ ,‬מיעוט חלופות לסיום העסקה ועירוב של גורמים רבים ופרוצדורות‪.‬‬
‫בנוסף ישראל ריכוזית יותר מהמדינות הנבחרות בנוגע לבכירות הדרג הנדרש בתהליך – מנכ"ל משרד החינוך‬

‫מסלולי סיום העסקת מורים‬ ‫כא‪ .4.‬סיום העסקת מורים במערכות‬

‫סיום ההעסקה של עובד קבוע בהסכם קיבוצי בשל תפקוד מקצועי לקוי‬ ‫החינוך במדינות נבחרות בעולם‬
‫בישראל‬ ‫בעולם‬ ‫כפי שניתן ללמוד מהטבלה הליך סיום העסקה‬
‫בישראל כמו בעולם סדור ומספר המפוטרים‬
‫הדרג הבכיר ביותר* בתהליך‬ ‫נמוך‪ .‬לצד דמיון זה ישנם מספר הבדלים בולטים‬
‫מנכ״ל משרד החינוך‬ ‫מנהל מחלקה ברשות המקומית‬ ‫סיום ההעסקה‬ ‫בין ישראל לעולם‪ .‬ישנן חלופות נוספות לסיום‬
‫נדרשת ועדה פריטטית‬
‫העסקה אשר אינן קיימות בישראל‪ :‬נזיפה‪ ,‬שינוי‬
‫מעורבות ארגון העובדים**‬ ‫בשעות ובהגדרת התפקיד‪ ,‬והקפאת העלאת‬
‫בתהליך‬ ‫השכר האוטומטית‪ .‬ישנם הבדלים חשובים גם‬
‫חצי מאנשי הוועדה ‪ -‬מוועד העובדים‬ ‫נציג אחד של ועד העובדים‬
‫בפרוצדורה לסיום העסקת המורה ‪ -‬בישראל‬
‫מורה קבוע חדש‬ ‫מסלולי תהליך סיום העסקת‬
‫מסלול סיום ההעסקה מחייב ועדה פריטטית‪,‬‬
‫מסלול אחד לכולם‬
‫מורה קבוע ותיק‬ ‫עובד קבוע‬ ‫בעוד שבשאר המדינות שנבחנו‪ ,‬למעט שוודיה‬
‫וצרפת‪ ,‬ישנה רק ועדת שימוע הכוללת נציג‬
‫של ארגון העובדים כך שלארגון העובדים אין‬
‫שיבוץ‬ ‫שינוי בשעות ‪ /‬הקפאת‬ ‫תחליפים לסיום ההעסקה‬ ‫וטו בהכרעה‪ .‬גם במורכבות התהליך ובגורמים‬
‫השעייה‬ ‫נזיפה בהגדרת תפקיד שכר שנתית השעייה בבית ספר אחר‬ ‫המעורבים בו ישראל נבדלת מהעולם‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בישראל תהליך סיום ההעסקה מחייב מעורבות‬
‫אורך התהליך ומורכבותו‬ ‫של מספר מפקחים שונים‪ .‬דרישה כזו לא‬
‫קיימת בשאר המדינות הנבחרות‪.‬‬
‫הליך סדור‪ ,‬המוגדר ומעוגן בחוקים ובהסכמים קיבוציים‬ ‫הליך סיום ההעסקה‬
‫נמוך‬ ‫מספר מפוטרים‬

‫ * בניו זילנד ‪ -‬מנהל בית הספר‪ .‬בצרפת וקפריסין ‪ -‬נציב מטעם משרד החינוך‪.‬‬
‫* * בצרפת ישנה ועדה פריטטית שנועדה לחקור ולהמליץ‪ ,‬ובשוודיה ישנה חובה בעת פיטורים לשאת ולתת עם איגוד המורים‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬

 ‫הגדרות‬ ‫נספח א'‪.‬‬
‫שכר ממוצע ברוטו לחודש – שכר העובד כולל שכר משולב‪ ,‬תוספות שכר‪ ,‬עבודה נוספת‪ ,‬החזר הוצאות‪ ,‬תשלומים אחרים‬
‫והפרשים ברוטו‪.‬‬
‫שכר ממוצע ברוטו למשרה – ממוצע שנתי של סך השכר ברוטו לחודש של כל העובדים‪ ,‬חלקי סך המשרות של העובדים שעבדו‬
‫באותה השנה (ולא החלו או סיימו את עבודתם באמצע החודש או נעדרו בשל חל"ת או חופשת לידה)‪ .‬בחישוב זה נכללים גם‬
‫עובדים שאינם מועסקים במשרה מלאה‪.‬‬
‫שכר ממוצע לעובד – ממוצע שנתי של סך השכר ברוטו לחודש של כל העובדים הקבועים שעבדו חודש מלא‪ ,‬חלקי מספר‬
‫העובדים לפי חודש‪ .‬השכר הממוצע לעובד נוטה להיות נמוך מהשכר הממוצע למשרה בשל קיומם של עובדים רבים המועסקים‬
‫במשרה חלקית‪ .‬העובדים נספרים לפי חודשי העבודה שלהם כך שעובד שעבד במשך ‪ 6‬חודשים יספר כחצי עובד‪ .‬זאת‪ ,‬בכדי‬
‫להתחשב בתחלופת עובדים‪.‬‬
‫הוצאות שכר ‪ -‬כלל העלויות המוטלות על המעסיק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שכר‪ ,‬הפרשות המעסיק לביטוח לאומי‪ ,‬לקרן השתלמות ולפנסיה‪.‬‬
‫חלקיות משרה ‪ -‬הדוח כולל עובדים בעלי חלקיות משרה שונה מאפס בכל חודש ובעלי חלקיות חודש מלאה (לא החלו או סיימו את‬
‫עבודתם באמצע החודש או נעדרו בשל חל"ת או חופשת לידה)‪ .‬הדוח איננו כולל עובדים ארעיים ושעתיים‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪.‬‬
‫מספר עובדים שנתי – מספר העובדים שהועסקו במהלך שנת הלימודים‪ ,‬ללא התחשבות במספר החודשים בהם עבדו‪ .‬החישוב‬
‫איננו כולל עובדים שעבדו פחות מחודש אחד (החלו ולא סיימו את עבודתם באמצע החודש או נעדרו בשל חל"ת או חופשת‬
‫לידה)‪ .‬נכללים בחישוב זה גם עובדים שאינם מועסקים במשרה מלאה‪.‬‬
‫דירוג – קריטריון לעניין חישוב שכר המשייך את העובד לקבוצה מסוימת‪ .‬קבוצה זו של עובדים מאופיינת בהשכלה ו‪/‬או תפקיד דומה‪.‬‬
‫עובד הוראה – עובד במערכת החינוך בתפקיד הוראה או בתפקיד ניהול מוסד חינוכי (לדוגמא – מנהל בית ספר)‪ ,‬בגנים‪ ,‬בבתי‬
‫הספר היסודיים‪ ,‬בחטיבות הביניים ובחלק מהתיכונים‪ ,‬המועסק ישירות על ידי משרד החינוך‪ ,‬אשר איננו עובד מטה משרד החינוך‪.‬‬
‫עובדי הוראה אלו אינם כוללים את עובדי ההוראה שאינם מקבלים את משכורתם ישירות ממשרד החינוך לרבות עובדי הוראה‬
‫בזרם החינוך החרדי‪ ,‬במוסדות חינוך פרטיים כולל בעלויות כגון אורט ועמל‪ ,‬במוסדות חינוך המתוקצבים על ידי שלטון מקומי‬
‫כגון תיכונים ועוד‪.‬‬
‫שלב חינוך – סוג המוסד בו התלמיד לומד ועובד ההוראה מלמד לפי שכבות הגיל‪ .‬למשל‪ ,‬גן (קדם יסודי)‪ ,‬יסודי וחטיבת ביניים‪.‬‬
‫מתמחה – מועמד לתפקיד מורה שטרם קיבל רישיון הוראה ומועסק במסגרת שנת הערכה הקרויה שנת התמחות‪ .‬ככל שיעמוד‬
‫המועמד בתנאים הנדרשים במהלך שנה זו – יקבל רישיון הוראה‪.‬‬

‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬ ‫‪34‬‬

 ‫טבלת נתונים ‪ -‬עובדי הוראה בחינוך הממשלתי‬ ‫נספח ב'‪.‬‬
‫נתוני שכר לפי עשירונים‪ ,‬ממוצעי ‪2019-2020‬‬
‫שנת לימודים ‪2019-2020 -‬‬ ‫שנת לימודים ‪2018-2019 -‬‬
‫‪138,597‬‬ ‫‪135,744‬‬ ‫מספר עובדים‬
‫‪115,285‬‬ ‫‪112,248‬‬ ‫מספר משרות‬
‫‪13,880‬‬ ‫‪13,688‬‬ ‫שכר ממוצע למשרה‬

‫שנת לימודים ‪2019-2020 -‬‬ ‫שנת לימודים ‪2018-2019 -‬‬

‫עלות העסקה ממוצעת‬ ‫שכר ברוטו*‬ ‫עלות העסקה ממוצעת‬ ‫שכר ברוטו*‬ ‫עשירון‬
‫‪10,229‬‬ ‫‪7,868‬‬ ‫‪9,961‬‬ ‫‪7,662‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪11,826‬‬ ‫‪9,097‬‬ ‫‪11,575‬‬ ‫‪8,904‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪13,063‬‬ ‫‪10,048‬‬ ‫‪12,815‬‬ ‫‪9,858‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪14,285‬‬ ‫‪10,989‬‬ ‫‪14,015‬‬ ‫‪10,781‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪15,560‬‬ ‫‪11,969‬‬ ‫‪15,283‬‬ ‫‪11,757‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עובדי הוראה במשרד החינוך‬
‫‪16,988‬‬ ‫‪13,068‬‬ ‫‪16,734‬‬ ‫‪12,873‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪18,776‬‬ ‫‪14,443‬‬ ‫‪18,550‬‬ ‫‪14,269‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪21,092‬‬ ‫‪16,225‬‬ ‫‪20,840‬‬ ‫‪16,031‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪23,834‬‬ ‫‪18,334‬‬ ‫‪23,556‬‬ ‫‪18,120‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪29,629‬‬ ‫‪22,791‬‬ ‫‪29,433‬‬ ‫‪22,641‬‬ ‫‪10‬‬

‫* הממוצעים המחושבים בעמוד זה‪ ,‬בניגוד לשאר הפרק‪ ,‬מחושבים תוך מתן משקל גבוה לעובדים בחלקיות משרה נמוכה‪.‬‬

‫‪35‬‬ ‫תיתלשממה ךוניחה תכרעמ‬