‫הכנסת שינויים במערכת החינוך‪10318-‬‬

‫ממן ‪11‬‬
‫מגישה‪ :‬אביה מיכל‬
‫ת‪.‬ז‪300922556 .‬‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫גישת כלכלת שוק מונעת מתוך אמונה כי המטרה המסורתית הראשונית שהייתה למעשה לספק באופן פשוט‬
‫את הידיעה של קרוא וכתוב התחלפה במטרה אחרת‪ ,‬להכין את התלמידים לשוק עבודה משגשג ומצליח‬
‫המונע ע"י שינויים ותחרויות‪ .‬למעשה הגישה האמינה כי בתי ספר המייצאים כלכלה חזקה בעצם שינו את‬
‫תכניות הארגון והלימוד ובכך השיגו כלכלה חזקה‪.‬‬
‫גישת כלכלת השוק מבוססת על ‪ 4‬הנחות יסוד‪:‬‬
‫ידע ויכולות נמוכות של התלמידים מסכנים את היכולת הכלכלית הגלובלית של ארה"ב‪ -‬בעצם‬ ‫‪.1‬‬
‫הטענה היא שתכנית הלימודים צריכה להיות כזו שתכין את התלמידים של היום לכלכלה של מחר‪,‬‬
‫למעשה הם טוענים שכלכלה חזקה נובעת מתכנית לימודים חזקה שאפתנית ותחרותית ואם למעשה‬
‫לא יצליחו להכין את התלמידים וההכנות שלהם לא יהיו מספיק טובות גם הכלכלה בעתיד לא תהיה‬
‫מספיק טובה‪.‬‬
‫החסכים של התלמידים נובעים מבעיות בבית הספר‪ -‬קובן טוען כי מופנית אצבע מאשימה כלפי‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬והטענה היא שמערכת החינוך אחראית על החסכים של התלמידים ואחראית‬
‫לעיצובם‪ ,‬משם באה ההנחה שלישית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬האחריות על בתי הספר חייבת לעבור אל המדינה‪ -‬מתוך המחשבה (הנכונה או לא) שמערכת‬ ‫‪.3‬‬
‫החינוך אחראית לעיצובם של התלמידים בא הרעיון שצריך להעביר את אחריות החינוך למדינה והיא‬
‫זו שצריכה לדאוג לילדים‪ ,‬ומתוך כך גם באה ההנחה הרביעית‪.‬‬
‫סטנדרטים אחידים של בחינות יתרמו למוטיבציה והישגים של תלמידים‪ -‬בעצם ליצור אחדות בין‬ ‫‪.4‬‬
‫התלמידים‪ ,‬לייצר איזה קו שוויוני בסטנדרטים ולעלות את המוטיבציה וההישגים של התלמידים‪.‬‬

‫רפורמת ‪ NCLB‬קמה למעשה במטרה לצמצם פערים בין מעמדות וכמובן להגדיל את ההשקעה הלאומית‬
‫בחינוך‪ .‬השאיפה הייתה להרחיב את המימון של מערכת החינוך ולהביא להישגים גבוהים יותר במקצועות‬
‫הליבה שהם מתמטיקה וקריאה‪ ,‬חשוב להדגיש כי כחלק מהקידום ההישגים נבחנות ע"י הצלחה כמותית‬
‫במבחנים‪ .‬החשיבה הייתה שע"י הישגים גבוהים יותר במערכת החינוך יהיו הישגים גבוהים יותר בכלכלה‬
‫(שאז הייתה בסימן ירידה)‪ .‬כחלק מיישום של הרפורמה מערכת החינוך שהייתה מבוזרת הופכת ליותר‬
‫מרכוזית וזאת על מנת למקסם את משאבי החינוך כך שיתאימו אל שוק העבודה‪.‬‬

‫התוצאות של רפורמת ‪ NCLB‬היו צפויות ובלתי צפויות‪ ,‬למעשה הרמה הכללית אכן עלתה והישגי התלמידים‬
‫עלו אך בעצם הפערים נותרו כשהיו‪ .‬תוצאה נוספת הייתה כי המורים הקדשיו את זמנם ללמד להצלחה‬
‫במבחנים וזנחו נושאים אחרים‪.‬‬

‫את הנחות היסוד של גישת כלכלת השוק ניתן למצוא בהרבה רפורמות שייושמו גם בארץ‪ ,‬אחת מהן היא‬
‫רפורמת האינטגרציה‪ .‬רפורמת האינטגרציה הוקמה במטרה להגדיל את שנות הלימוד וכמו כן לשנות את‬
‫המבנה הארגוני של מערכת החינוך ע"י הוספת שנת לימוד חינם וחובה של שמונה שנות לימוד יסודי ומעבר‬
‫במבנה דו שלבי למבנה תלת שלבי ובעצם כך ליצור יסודי‪ ,‬חטיבת ביניים וחטיבה עליונה‪.‬‬
‫המטרה הייתה להביא למספר רב יותר של תלמידים תוך שיפור גם ברמת ההישגים ולהביא לשילוב בין עדתי‬
‫זו למעשה האינטגרציה‪ ,‬אף על פי שהיו התנגדויות בעיקר מצד הסתדרות המורים (מלמטה) אנו יכולים לראות‬
‫שההחלטה התקבלה בסופו של דבר ע"י רוב חברי כנסת (מלמעלה)‪.‬‬
‫למעשה מעבר לפן הפוליטי או אולי דווקא כחלק ממנו חשוב לשים לב שהגורמים שהשפיעו השפעה ישירה על‬
‫קבלת הרפורמה היו למעשה תוצאה הן של המצב החברתי שהיה בעשורים הראשונים הן הפערים‬
‫ההשכלתיים שהיו גם בשנים אלו והן המצב הביטחוני ששרר בארץ‪ ,‬כל אלה היוו בסיס לקבלת הרפורמה‬
‫ולהתאמתה של מערכת החינוך למדינה‪ ,‬ונכון לציין גם את כוחות החינוך של האקדמיה העולמית שהייתה לה‬
‫השפעה רבה על רפורמת האינטגרציה שבמרכזה רעיון השוויון החינוכי‪.‬‬
‫יישום רפורמת האינטגרציה הייתה איטית ורצופת קשיים אשר נגרמו גם עקב התנגדות של "קבוצות‬
‫האינטרס" שהפריעו להרצת הרפורמה ויישומה וכמו כן אנו יכולים לראות כיצד תקציב המדינה לרפורמה היה‬
‫משמעותי ביותר כיוון שבהיעדר תקציב לא היה ניתן ליישם ולהפעיל את הרפורמה‪ .‬אך למרות הקשיים בסופו‬
‫של דבר עלתה הרפורמה והחל ביצוע של הרפורמה במערכת החינוך‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬רפורמת האינטגרציה התקדמה אומנם בקצב איטי בגלל גורמים של תקציב‪ ,‬בעיות‬
‫פוליטיות\ביטחוניות‪ ,‬התנגדויות הורים\מורים‪ ,‬למרות ההתקדמות האיטית הרפורמה לבסוף יושמה אך לגבי‬
‫הצלחתה הדעות אכן חלוקות‪ .‬יש הטעונים כי הרפורמה הצליחה ויש כאלה הטוענים שלא‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫המאמר של גרינפלד‪-‬‬
‫המאמר עוסק במספר מדינות אשר מערכות החינוך שלהם הצליחו ליצור מענה הולם לאתגר השונות ולהתאים‬
‫את עצמם לשינויים הקיימים תוך יצירת קידום ופיתוח של מערכת החינוך לכלל האוכלוסייה‪ .‬להלן ‪ 3‬מדינות‬
‫שבחרתי להציג‪:‬‬
‫פינלנד‬
‫אף על פי שפינלנד לא מדינה הטרוגנית מבחינה אתנית היא הצליחה ליצור מודל לצמצום פערים חברתיים‬
‫ולימודיים ואפילו בין המינים בהצטיינות והגיעה למקום ראשון בתחומים רבים פעם אחר פעם‪.‬‬
‫פינלנד יצרה מודל רחב היקף הנוגע בגורמים רבים שיוצרים מעגל חזק ויציב שתומך בכל תלמיד ותלמיד‪.‬‬
‫הרפורמה של מערכת החינוך בפינלנד הוא בראש ובראשונה ליצור מערכת חינוך שתספק מענה לדרישה‬
‫ההולכת וגוברת להזדמנויות שוות לחינוך לכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫כדי ליישם את הרפורמה הוקמו בתי ספר חדשים כאשר כל בתי הספר על כלל סוגם נכנסו תחת מערכת‬
‫ממלכתית אחת‪ .‬לרפורמה יש ‪ 3‬אספקטים עיקריים והם‪ :‬גישה חדשה לחלוטין של הוראה ולמידה‪ ,‬הכנסת‬
‫צוות ייעוץ והכוונה מקצועית שתפקידה למנוע כמה שיותר נשירה מהמסגרת והשלישי הוא הכשרת מורים‬
‫למען צמצום בתי ספר מיוחדים והכפלת תלמידים משולבים‪.‬‬
‫אחד העקרות המנחים הנותן מענה לאתגר השונות הוא חינוך שוויוני לכל ותפיסת השונות בין התלמידים‬
‫לפי החוקה של פינלנד מעבר לכך שלכל תושב במדינה יש זכות בסיסית לחינוך‪ ,‬מערכת החינוך מתחייבת‬
‫שלכל תלמיד תהיה האפשרות לקבל חינוך המתאים ליכולות ולצרכים המיוחדים שלו ללא קשר למצבו הכלכלי‪,‬‬
‫גילו‪ ,‬מינו וכדומה‪ .‬למעשה שוויון הזדמנויות לחינוך ממוקם בראש סדר העדיפויות של מדיניות החינוך‪ .‬חשוב‬
‫מאוד להדגיש כי המטרה היא שוויון במתן הזדמנות שווה לחינוך ולא יצירת שוויון בציונים‪ .‬כחלק מהרפורמה‬
‫היא להכיר בקיום השונות וע"י הכרת השונות מתן מענה הולם לכל צורך או קושי‪.‬‬
‫לצורך כך מערכת החינוך של פינלנד יזמה את תכנית המוכנות לחינוך אשר מטרתה לסייע לכל תלמיד ותלמיד‬
‫ובכך למנוע הן הדרה חברתית והן נשירה מהלימודים‪ .‬בתכנית כוללת הנחיות והוראות ברורות להדרכה‬
‫והכוונה של תלמידים הנמצאים בסיכון‪ ,‬התכנית זכתה להצלחה והביאה לידי שינוי חיובי של תכנית השילוב‬
‫של האוכלוסייה החלשה יותר כביכול שאלו המהגרים‪ ,‬בעלי הלקויות ובעלי המוגבלויות ובכל הגדילה את‬
‫הסיכוי של כל תלמיד ותלמיד ללמוד ולהתפתח בתחומים אינדיבידואלים ותוך כדי גם לצמצם את הפער‬
‫המגדרי‪.‬‬
‫עקרון נוסף המנחה את הרפורמה של פינלנד הוא הכשרת מורים‪ ,‬מערכת החינוך של פינלנד מגייסת להוראה‬
‫רק סטודנטים מצטיינים בעלי תואר שני‪ .‬המטרה לשנות את אופן הכשרת המורים נבעה למעשה מן האתגר‬
‫שעלה לתת מענה לכל תלמיד לכן רק מורים טובים ומוכשרים היטב יכולים לספק מענה למגוון רחב של‬
‫תלמידים מרקע שונה במסגרת חדשה‪.‬‬
‫עקרון נוסף המנחה את הרפורמה הוא חשיבות האיתור המוקדם של תלמידים בעלי קשיים‪ ,‬כחלק מהמדיניות‬
‫לתת מענה והזדמנות שווה לכל תלמיד יש חשיבות רבה הן לאיתור המוגבלות והקושי והן לגיל המוקדם של‬
‫האיתור‪ .‬הצורך באיתור מוקדם נעשה ע"י שילוב של הצוות המטפל וההורים תוך בנייה של תמונה רחבה על‬
‫מצב התלמיד וזאת על מנת שיקבל את המענה הטוב ביותר עבורו‪ ,‬ע"י שיתוף פעולה נרחב ניתן לתת לילד‬
‫את המענה האולטימטיבי ולאפשר לו להשתלב במערכת החינוכית‪.‬‬
‫מענה נוסף וחשוב שהרפורמה מפעילה הוא שילוב ילדי מהגרים ומיעוטים אתניים‪ ,‬כי אף על פי שפינלנד‬
‫נחשבת מדינה הומוגנית יש בה הגירה גדולה בשנים האחרונות‪ .‬לפי הרפורמה וכמו שהזכרנו מערכת החינוך‬
‫דואגת לתת להם הזדמנות שווה לחינוך תוך מתן כלים (כגון הוראה מתקנת בשפה שלהם) להשתלבות‬
‫מהירה ויעילה הן בחברה והן במערכת החינוך וכל זאת ע"י הכרה וקבלה גם של התרבות שלהם‬
‫אם נסכם את פינלנד במשפט אחד נוכל לומר שהמענה הטוב ביותר שהם נותנים הוא לשים כל פרט ופרט‬
‫במרכז‪.‬‬

‫בריטניה‪:‬‬
‫בריטניה היא מדינה שמניחה את הדגש על שילוב ומתן הזדמנויות שווה לתלמידים בעלי צריכים מיוחדים‬
‫הכוללים בתוכם את הילדים בעלי לקויות למידה על כל מגוונם וילדי הגירה‪ .‬בריטניה מתמודדת עם הגירה‬
‫גבוהה ולכן עומדת בפני אתגר של שילוב אוכלוסיות אתניות שונות‪ .‬אך עם זאת היא מהווה מודל בתחום‬
‫השילוב של ילדים בעלי צריכים מיוחדים‪ .‬בבריטניה אחוז התלמידים שמקבלים תכניות העשרה ומשאבי חינוך‬
‫נוספים הוא גבוה במיוחד וכמו כן גם אחוז התלמידים המשולבים שם גבוה‪ .‬אחת הדרכים הנפוצות ללמידה‬
‫בבריטניה היא ע"י הקבצות המותאמות לרמה של התלמיד וכמו כן שמירה על כיתות קטנות‪.‬‬
‫רפורמת החינוך בבריטניה חוקקה חוק להכלת השונות במסגרת חינוך כוללני שתפקידו לתת מענה למגוון‬
‫תרבותי חברתי וכלכלי‪ .‬החוק אוסר על אפליה בחינוך ותומך בקידום חינוך כוללני שזה למעשה מחויבות לספק‬
‫חינוך לכלל הילדים ע"י מתן יחס שוויוני לכולם‪ ,‬ארגון וחידוש כללים ונהלים של בתי הספר ותכנית לימוד‬
‫המתבססת על שינוי תפיסתי שכאן נמצאת נק' המפתח שיצרה שינוי חיובי בשילוב ושוויון במערכת החינוך‪.‬‬
‫למעשה תכנית הלימודים בחוקה בבריטניה מדגישה את חשיבותו של השינוי התפיסתי בכך שהיא אינה רואה‬
‫בשוני או בהבדלים קושי אלה הכרה בשונות כחיובית המצריכה משאבים בשיפור הישגים וקידום ערכים‪.‬‬
‫למעשה השינוי התפיסתי בחינוך הוא הבסיס להכלת השונות הן ברמת המיקרו במערכת החינוך והן ברמת‬
‫המאקרו בחברה כולה‪.‬‬
‫ההגירה הגבוהה בבריטניה הביאה אותה להקים רפורמות המערכת החינוך שיתנו מענה יעיל וחיוני למהגרים‪,‬‬
‫כחלק מהרפורמה שלהם מערכת החינוך דואגת לקדם את המדינה כרבת תרבויות המכירה בפערים הנגרמים‬
‫ממצב סוציואקונומי נמוך‪ ,‬השכלה נמוכה וכדומה ולכן כמענה מערכת החינוך דואגת למענה ייעודי לכל אחת מן‬
‫הקבוצות המתאימים לצרכים שלהם ותוך יצירת מערכת ערכים שמטרתה לצמצם פערים חינוכיים חברתיים‬
‫וכלכליים אך גם תוך שמירה על הזכויות והוקרת השונות התרבותית‪ ,‬שילוב של כל אלה מביא להצלחה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫יישום התכנית לחינוך כוללני מונחה ע"י שלושה עקרונות מנחים‪ :‬אחד נעשה למעשה ע"י המורים‪ .‬המורים‬
‫מחויבים להתאים את תכנית הלימודים ואופן הלימודים בצורה כזו שכל תלמיד יוכל להתקדם ולהגיע להישגים‬
‫טובים‪ .‬השני הוא מתן מענה למגוון צרכים של התלמיד הכולל סביבה מטפחת‪ ,‬מעודדת מוטיבציה וריכוז‪,‬‬
‫מספקת שוויון הזדמנויות‪ ,‬הוראה יצירתית וקביעת יעדים ברורים המתאימה לכל תלמיד‪ .‬העיקרון השלישי הוא‬
‫התמודדות עם מכשולים ולכן תפקיד המורים כאן הוא חשוב‪ ,‬עליהם לנקוט אמצעים המנגישים את הלמידה‬
‫לכלל התלמידים בעלי צרכים מיוחדים באופן כזה שיאפשר להם למידה יעילה יותר ובטוחה יותר עבורם‪.‬‬
‫המורים מחויבים לעשות התאמה באופן הלימוד שלהם על מנת לתת מענה לצרכים של התלמידים‪.‬‬
 ‫קנדה‬
‫קנדה היא מדינה נוספת המהווה דוגמה למדינה הטרוגנית (בפן התרבותי) המצליחה לשמור בכל זאת על‬
‫הישגים גבוהים בתחום החינוך‪ .‬לקנדה יש הצלחות מרשימות באתגר השונות והיא הצליחה לספק לתלמידיה‬
‫גישה שוויונית יחסית לחינוך ברמה גבוהה‪.‬‬
‫מערכת החינוך בקנדה מנוהלת בפרובינציות ולא ברמה הארצית‪ ,‬למעשה לא קיים אצלם משרד חינוך פדרלי‪.‬‬
‫כאשר הדגשים המשותפים הם השקעה בבניית תכנית לימודים‪ ,‬בחירת מורים איכותיים וחלוקת המימון באופן‬
‫שוויוני יוצרת קנדה מדינה אחראית באופן קולקטיבי לרווחה החינוכית של תושביה‪.‬‬
‫קנדה היא מדינה המקבלת אליה מספר עצום של מהגרים‪ ,‬אם כי חשוב לציין שמהגרים אלו באים כבר‬
‫מלכתחילה עם הישגים מרשימים‪ ,‬זאת מפני שהמהגרים נבחרים לפי בסיס השכלתם ולפי יכולתם לתרום‬
‫לחברה ולכלכלה‪.‬‬
‫אחת הדרכים לשמר הישגים גבוהים ולצמצם פערים היא אחת השיטות הנפוצות והיא לשמור על כיתות קטנות‬
‫וע"י כך התלמידים זוכים לתשומת לב רבה יותר‪ .‬דרך נוספת היא להשתמש בשונות כמקור כוח ולכן מקדמת‬
‫הישגים ומצמצמת פערים‪ .‬קנדה הוציאה מסמך חינוכי כוללני המושתת על עקרונות הקבלה וההכלה של מגוון‬
‫התלמידים תוך כבוד לשונות‪ .‬חזון המדיניות הייתה לתת הן תחושת שייכות והן תמיכה והשראה להצלחה‬
‫בתרבות‪ .‬על מנת להשיג ולממש את החזון התוכנית הציבה לעצמה שלושה יעדים עיקריים וחיוניים למימוש‬
‫התכנית והם‪ :‬שיתוף פעולה בין משרד החינוך של כל פרובינציות לבין הנהלת בית הספר בנושא צמצום‬
‫פערים‪ ,‬בניית תכניות פעולה שמטרתן יצירת סביבת למידה חיובית ושקיפות מלאה אשר חיונית לאמון הציבור‬
‫במערכת החינוך‪.‬‬
‫לסיכום חשוב לזכור כי למרות שהאוכלוסייה בקנדה הן התושבים והן המהגרים נמצאים מלכתחילה בהישגים‬
‫גבוהים עדיין המערכת הקנדית מצליחה לספק מענה לרווחה‪ ,‬להצלחה ולאקלים החינוכי של כלל תושביה‪.‬‬

‫האם ניתן ליישם פתרונות אלו בישראל?‬

‫במשפט אחד אכתוב כי "אין דבר העומד בפני הרצון"‪.‬‬
‫ואם אוסיף עוד משפט אז "אם תרצו אין זו אגדה"‪.‬‬
‫אם ניקח את רפורמת האינטגרציה אשר במהות שלה היא מעוררת תרבות חיובית‪ ,‬הישגית ובעלת ערכים‬
‫נשגבים‪ .‬הרפורמה טוענת לשינוי מקיף וחיובי בחברה הישראלית לא רק בהישגיות לימודית כי עם בשילוב‬
‫חברתי השואף לחברה מגובשת ומתוקנת (במיוחד לאור אותה תקופה‪).‬‬
‫הסיבה שרפורמת האינטגרציה לא הצליחה או הצליחה באופן חלקי‪ ,‬ועוד רפורמות אחרות לא יצליחו או שאינן‬
‫מצליחות זה מכמה סיבות‪ .‬אם נבחן את המשותף למדינות שהוזכרו קודם נראה כי כולן שמו את הילד במרכז‪,‬‬
‫מקום ראשון היה טובת הילד ללא הבדל בין גזע דת ומין ועוד הבדלים ושנויות אחרות‪ .‬תחום נוסף הנמצא‬
‫במשותף הוא תקציב‪ ,‬התקציב שהציבו לרפורמות גם אם אינו גדול הוא מנוצל היטב כאשר גם בתקציב נמצא‬
‫במקום הראשון טובת הילד‪.‬‬
‫במדינת ישראל לצערי קשה מאוד ליישם את הרפורמות בארץ משתי סיבות עיקריות האחת יש פילוג עצום‬
‫במדינה כאשר האחד לא מקבל את השני וסיבה שניה היא כמובן תקציב כאשר גם כשיש תקציב הוא לא‬
‫מנוצל כמו שצריך‪.‬‬
‫לכן לדעתי הצנועה יש צורך קודם כל בשינוי תפיסתי חברתי וסביבתי‪ ,‬למעשה ניתן לומר שכבר מחלחל שינוי‬
‫חיובי בחברה הישראלית‪ .‬בעיני השינוי החברתי תפסתי בא באינטראקציה ישירה עם מערכת החינוך וכאן‬
‫נכנס עקרון חיוני והוא שיתוף פעולה בין כלל המערכות שיפעלו למען חברה טובה יותר מכילה יותר ומקדמת‬
‫יותר‪.‬‬
‫אם כל אלו יפעלו יחדיו נוכל ליישם כל רפורמה טובה בארץ ולהגיע גם למקום הראשון בתחומים רבים‪.‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫המאמר של גרונדי מציג התנהלות של רפורמה רחבת היקף במחוז שבניהולה (באוסטרליה)‪ .‬הרפורמה נועדה‬
‫ליישם שינוי מהותי בהישגי התלמידים ע"י עמידה בסטנדרטים קבועים מראש בתחומי ידע שונים‪.‬‬
‫גרונדי במאמרה מציגה את הקשיים והביקורות על יישום רפורמה רחבת היקף וארוכת טווח‪.‬‬
‫אף על פי שתפקידה של גרונדי היה לתמוך ולעודד את הרפורמה היא טוענת כי הרפורמה נשאה כבר בעצמה‬
‫את זרעי הכישלון והיא מציגה ‪ 4‬קשיים עיקריים בהפעלת רפורמה רחבת היקף‪:‬‬
‫מסגרת הזמן של הרפורמה‪ :‬מסגרת הזמן הייתה אמורה להיות מיושמת תוך ‪ 5‬שנים‪ .‬שינויים כאלו‬ ‫‪.1‬‬
‫מתרחשים על פרקי זמן ארוכים‪ ,‬הקושי להפיק פירות ולראות תוצאות לאחר השקעה ומאמץ יוצר‬
‫תסכול‪ ,‬כך גם לעיתים המורים פורשים עוד לפני יישום מלא של הרפורמה‪ ,‬תוצאות רחוקות אינם‬
‫מעניקות שום תמריץ למורים נושא שגם הוא בפני עצמו מקשה על היישום‪.‬‬
‫מנהיגי הרפורמה‪ :‬אחת הבעיות הנוספות היא השינויים הנגרמים כתוצאה מבחירות חדשות‪ ,‬חילופי‬ ‫‪.2‬‬
‫שרים וכדומה אשר פעמים רבות מבטלים את הרפורמות או משנים אותן כך יוצא שלא נוכל ליישם את‬
‫הרפורמה ולראות את התוצאות שלה‪.‬‬
‫משרד האוצר‪ :‬קשור באופן ישיר ליישום הרפורמה‪ ,‬שהרי הוא המספק את התקציב‪ .‬על כל רפורמה‬ ‫‪.3‬‬
‫המוצעת מתנהל משא ומתן בנוגע לתקציב‪ ,‬כאשר הרפורמה לא מתוקצבת כמו שצריך יש פגיעה‬
‫ישירה ויצירת קשיים ביישום נכון של הרפורמה‪.‬‬
‫הערכה ומדידה‪ :‬על מנת לאמוד האם הרפורמה מצליחה ליצור את שינויים הרצויים יש צורך לבצעה‬ ‫‪.4‬‬
‫הערכה ולבדוק את קצב ההתקדמות שלה ובכך לבצע שינויים בהתאם ולנהל את התקצוב במידת‬
‫הצורך‪.‬‬
‫אתייחס כעת לרפורמת האינטגרציה‪:‬‬
‫אם נבחן את רפורמת האינטגרציה שהיא רפורמה רחבת היקף שיושמה כאן בארץ נוכל לראות כיצד ארבעת‬
‫הקשיים שציינה גרונדי במאמרה חלים גם על רפורמת האינטגרציה‪.‬‬
‫ההחלטה על רפורמת האינטגרציה התקבלה למעשה מלמעלה‪ ,‬ע"י משרד החינוך והונחה ליישום בשטח ע"י‬
‫המורים (מלמעלה למטה)‪ .‬חרף התנגדויות רבות מצד מורים הרפורמה עלתה מבלי לתת למורים שום‬
‫תמריצים או תגמולים שיעודדו אותם לביצוע הרפורמה‪ ,‬אין פלא אפוא כי התנגדותם הנמרצת יצרה קשיים‬
‫רבים ביישום הרפורמה ובהשגת מטרותיה‪.‬‬
‫רפורמת האינטגרציה ידעה כמה שרים שהתחלפו במהלכה‪ .‬היה לנו את שר החינוך ארן שכיהן זמן ארוך והיה‬
‫הרוח החיה בהנעת הרפורמה ולאחריו התחלפו שרי החינוך כאשר כל אחד מהם האמין בדרכים שונות ליישום‬
‫הרפורמה‪ ,‬מה שכמובן יצר עוד קשיים ליישומה‪.‬‬
‫אם נבחן את משרד האוצר הרי שגם הוא הערים קשיים ונתן תקציב נמוך בתחילה וכתוצאה מכך רק מספר‬
‫נמוך של תלמידים היה יכול להשתתף ברפורמה‪ ,‬כשאר עלה התקציב עלו מספר התלמידים וכאשר שוב ירד‬
‫התקציב ירדו גם מספר התלמידים‪ .‬למשרד האוצר הייתה השפעה ישירה על הפעלת רפורמת האינטגרציה‬
‫בארץ‪.‬‬
‫רפורמת האינטגרציה לוותה במחקר אקדמי‪ .‬בוצע מחקר חטיבת הביניים להערכתה ולתוצאותיה של‬
‫הרפורמה‪ ,‬כמו כן נערכו שני מחקרים משיקים נוספים ובנוסף קם צוות אקדמי מקצועי חינוכי שהתמקד בחקר‬
‫הרפורמה‪.‬‬