‫שילובם של מחשבים‬

‫ניידים במערכת החינוך‬

‫סקירת מידע‬

‫דזירה פז ועמי סלנט‪ ,‬צוות סקירות המידע ‪ ,‬מכון מופ"ת ‪ ,‬אוקטובר ‪2010‬‬

‫‪1‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬ ‫הפרק‬
‫‪3‬‬ ‫מבוא‬

‫‪5‬‬ ‫שילובם של מחשבים ניידים בבתי ספר בישראל‬

‫‪28‬‬ ‫שילובם של מחשבים ניידים בבתי ספ ר בעולם‬

‫‪108‬‬ ‫מורים ומחשבים ניידים‬

‫‪116‬‬ ‫תלמידים ומחשבים ניידים‬

‫‪125‬‬ ‫גורמי הצלחה וכישלון של תכניות לשילוב מחשבים ניידים בבתי ספר‬

‫‪159‬‬ ‫היבטי מימון בתכניות תקשוב של מחשבים ניידים‬

‫‪173‬‬ ‫רשמי מורים והורים ביחס לשילובם של מחשבים ניידים בבתי ספר‬
‫( הבזקים ועדויות )‬

‫המחשבים הניידים בבתי הספר ‪ :‬נתח שוק‬

‫‪183‬‬

‫סיכום נקודות עקרוניות ‪ :‬שילובם של מחשבים ניידים בבתי ספר‬

‫‪189‬‬

‫‪197‬‬ ‫נספחים‬

‫‪198‬‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬קטעי וידאו בנושא‬

‫‪211‬‬ ‫נספח מס' ‪ :2‬תמונות משילוב של מחשבים ניידים בבתי ספר בעולם‬

‫‪218‬‬ ‫נספח מס' ‪ : 3‬ספרות מקצועית בנושא‬

‫‪2‬‬
 ‫מבוא‬

‫בעידן הדיגיטלי שכבר מיקם את מאפייניו ברחבי העולם וגם בישראל אנו נוכחים לראות ריבוי‬
‫בתכניות יזומות המשלבות מחשבים ניידים בבתי הספר‪ .‬חלק מהן מגובה ביוזמות פרטיות של‬
‫חברות מסחריות כחלק מן האג' נדה החברתית שלהן וחלק אחר מגובה ביוזמות לאומיות מצד‬
‫ממשלות ‪ ,‬ערים‪ ,‬רשויות ומחוזות חינוך ; כולם יחד משתפים פעולה ונרתמים להתאמה ולהסתגלות‬
‫התקשובית הנדרשת בימינו ‪.‬‬

‫במציאות המתפתחת לנגד עינינו ‪ ,‬מתגלעים כמה אספקטים מהותיים‪ ,‬המבטאים שינוי אשר‬
‫דורש התייחסות של ‪ 360‬מעלות בהיערכות הפדגוגית; למשל‪ ,‬בתי הס פר היום הופכים למרכזי‬
‫יצירה‪ ,‬למידה חדשנות והנאה‪ ,‬שבהם התלמידים מעצבים את עצמם בעזרת מוריהם‪ .‬התלמידים‬
‫מהווים אישיות אוטונומית עם פוטנציאל ללמידה עצמאית‪ ,‬ביקורת עצמית וע ל אחרים‪ ,‬יזמות‬
‫והתמצאות במרחב הדיגיטלי ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬קיים פער בידע ‪ ,‬במיומנויות וב שליטה שבאמתחת‬
‫התלמידים בעולמנו הו וירטואלי לעומת זה של מוריהם; עובדה שלכשעצמה מהווה "זרז" ומקדם‬
‫לחץ בקרב גורמי החינוך ‪ ,‬לקדם כמה שיותר תכניות לשילוב מחשבים ניידים ‪ .‬קידומן מחייב הטמעה‬
‫מתקדמת בהכשרת המורים לשימוש יעיל ומפותח בהן ורעיונאיות חדשנית על ‪-‬מנת לעורר‬
‫חשיבה והתלהבו ת של תלמידים בכלים המוצעים דרכן ‪ .‬המציאות הנוכחית החלה לאפשר הצצה‬
‫ל הצטברותם של עדויות ורשמים ביחס לתכניות שילוב שונות בארץ ובעולם ‪ ,‬תוך ניסיון לרכז מסקנות‬
‫ולהפיק לקחים; שכן מימד הזמן והפיתוח המואץ אינו מתחשב בלו" ז של ניסויים ‪ ,‬הערכות‬
‫ומחקרים למיניהם מאחר והשינוי הטכנולוגי הבא ‪ -‬כבר נוקש על מפתננו ‪.‬‬

‫מורים רבים מדווחים על התלהבות היצירה מצידם ומצד תלמידיהם אך בד בבד מגיעות גם‬
‫תחושות של עומס יתר בעבודה ודילמות באופן ההבנייה והשילוב‪ ,‬שכן נדרש מהם להיות‬
‫יצירתיים ולהטמיע את הכלים הטכנולוגיים החדשים במערכי השיעור‪ .‬אלמנט נוסף שמטריד‬
‫בימינו את המורים‪ ,‬נוגע להסחות הדעה ולהפרעות משמעת בכיתות כתוצאה מריבוי משימות‬
‫במחשבים הניידים בזמן השיעור‪ .‬חלק מהמורים אף מרגיש מאוים מהיכולות הטכניות המתקדמות‬
‫של תלמידיהם ומהתקשורת החברתית במהלך השיעור ‪ .‬כיום‪ ,‬כבר הולכת ומשתרשת התובנה‬
‫שנדרש ת פדגוגיה מתוקשבת אחרת לכיתות המשולבות במחשבים ניידים והמחוברים‬
‫לאינטרנט ובמקביל פתרון יצירתי וסמכותי ביחס להסחות הדעת בשיעורים ‪ .‬בין היתר נבחנים‬
‫בסקירה זו היבטים של פיתוח מקצועי למורים‪ ,‬פיתוח כלי הורא ה חדשניים ‪ ,‬תמיכה מתאימה במורים‬

‫‪3‬‬
‫ו מימון בבתי הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוארות תכניות לשילוב מחשבים ניידים בישראל ובעולם כש מרביתן‬
‫כבר צוברות ממצאים מהערכות וניסויים ומגורמים רלבנטיים המעורבים בהן ‪ .‬בין היתר ‪ ,‬הובאו‬
‫"ברוח הנושא" קטעי וידאו עם ראיונות וסקירות קצרות בנושא ‪ ,‬לצד ממצאי מחקרים ‪ ,‬המלצות ‪,‬‬
‫רשמים‪ ,‬היבטים‪ ,‬דילמות ‪ ,‬לקחים ובי קורות‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫שילובם של מחשבים‬
‫ניידים בבתי ספר‬
‫בישראל‬

‫‪5‬‬
 ‫גני תקווה‬ ‫פרויקט מ‪ .‬ש‪.‬י‬

‫רקע כללי‬

‫פרויקט מ‪ .‬ש‪.‬י (מחשב נייד לכל תלמיד) ביישוב גני תקווה‪ ,‬משלב את המחשב הנייד כחלק‬
‫משגרת הוראה ולמידה בבית הספר ‪ .‬פרויקט זה הוא תוצר חזונו של ראש המועצה‪ ,‬מר אבישי‬
‫לוין ‪ ,‬השואף להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר ביישוב למאה ה ‪ .21-‬תלמידי כיתות ו'‬
‫ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נייד ולומדים תוך כדי שיעור‬
‫בסביבות המתוקשבות‪ .‬לפרויקט זה ישנם שותפים נוספים כגון ‪ :‬הרשות המקומית‪ ,‬הורי התלמידים ‪,‬‬
‫מט"ח ( הובלת הפרוייקט בראשות ד"ר דפנה רביב) ‪ ,‬מנהלות בתי הספר‪ ,‬צוותי המורים והתלמידים‬
‫בבתי הספר ומשרד החינוך ‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫היעד המרכזי של הפרויקט מבקש ל זמן לתלמידים תהליכי למידה רלוונטיים‪ ,‬עדכניים ‪ ,‬מאתגרים‬
‫וקרובים לעולם שלהם‪ .‬תהליכי למידה כאמור יעוררו את המוכנות ואת המוטיבציה של‬
‫התלמידים‪.‬‬

‫במסגרת פרויקט מ‪ .‬ש‪ .‬י צוידו כ ‪ 600 -‬תלמידים בכיתות ה'‪ ,‬ו'‪,‬ז'‪ ,‬ח ' במחשבים ניידים ‪ .‬כיתות‬
‫הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט‪ .‬המורים והתלמידים מחוברים‬
‫לסביבת למידה מתוקשבת ( באמצעות מערכת ‪ HighLearn‬של חברת בריטניקה) הכוללת אתר‬
‫מלווה לכל המקצועות הנלמדים במסגרת הבית ספרית‪ .‬לכל בית ספר הוקם "קמפוס וירטואלי"‬
‫המכיל סביבות הוראה ולמידה וסביבות ניהול‪ .‬כל סביבת למידה כוללת את המרכיבים הבאים ‪:‬‬
‫לוח הודעות ‪ ,‬תיקיות המכילות את חומרי הלמידה הנלמדים בכיתה ‪ ,‬מרכז תקשורת (סקרים ‪,‬‬
‫קבוצות דיון) ‪ ,‬אלפון תלמידים ומערכת מטלות ‪ .‬הלמידה בקמפוס מאפשרת לתלמידים למצוא ‪,‬‬
‫תחת "קורת גג אחת" ‪ ,‬בכל זמן ומכל מקום את מכלול הצרכים הלימודיים ‪ :‬מידע‪ ,‬פעילויות ‪ ,‬משאבי‬
‫ידע עדכניים ומגוונים ותקשורת; למורים ללמד בדרכי הוראה עדכניות ורלוונטיות לתלמידים ‪ ,‬לארגן‬
‫את רצפי ההוראה והתכנים כחבילות תוכן הניתנות לשיפור ולהפעלה חוזרת; ולצוותי המורים לעבוד‬
‫בשיתוף פעולה ‪ ,‬ללמוד זה מזה‪ ,‬לגבש הסכמות בנוגע לפדגוגיה הרצויה ולהקים מאגרי משאבים‬

‫‪6‬‬
‫משותפים ‪ .‬איגום המשאבים מאפשר להנהלות בתי הספר להוביל את המדיניות היישובית ארגונית‬
‫לנהל את ידע ואת הלמידה הארגונית ולהרחיב את אפשרויות התקשורת בין כל חברי הקהילה ‪.‬‬
‫בשלב זה רשומים לקמפוס כ ‪ 1300-‬מורים ותלמידים ונפתחו כ ‪ 170-‬סביבות למידה למקצועות‬
‫הלימוד ‪.‬‬

‫מורים‬

‫ביעדים תהליכי למידה שיעוררו את המוכנות ואת המוטיבציה של צוותי ההוראה כדי שירתמו‬
‫את טכנולוגיות התקשוב באופן ערכי ואיכותי למטרות ההוראה והלמידה ‪ .‬המורים בבתי הספר‬
‫צוידו אף הם במחשבים ניידים‪ .‬סביבת הלמידה המתוקשבת מהווה חלק משגרת ההוראה והלמידה‬
‫בבית הספר ‪.‬‬

‫בבלוג של אסתי דורון‪ ,‬היא משתפת את הגולשים ב הצצה מקרית בכיתות‪ ,‬שתורמת לה ולנו מספר‬
‫תובנות ‪ " :‬מפליא הדבר‪ ,‬אך המחזה הזה של תלמידם שעובדים בניידים (כמו בספרים) כבר לא‬
‫מרגש אותי‪ .‬אם בעבר הייתי נפעמת בכל פעם שבקרתי בכיתות וחזיתי בכך‪ ,‬הרי שכיום בבתי‬
‫הספר שבהם התלמידם לומדים עם ניידים כאורח חיים אין דבר טבעי יותר ונכון יותר ‪ .‬הם‬
‫נבחנים בעזרתם‪ ,‬הם מתרגלים בעזרתם והם חוקרים בעזרתם ‪ .‬אני צריכה לצבוט את עצמי‬
‫ולהזכיר לעצמי שוב ושוב שזוהי איננה תמונת המצב הרווחת בבתי הספר בארץ‪ ,‬ובוודאי שלא‬
‫בכל בתי הספר שבהם עובדים עם ניידים‪ .‬ועדיין יש "חידושים" ב שימושים שעושים תלמידים‬
‫ומורים עם ניידים"‪.‬‬

‫בבתי הספר רבים היום‪ ,‬לומדים התלמידי ם עם מחשבים ניידים כאורח חיים ו אין דבר טבעי יותר ונכון‬
‫יותר‪ .‬בעזרת המחשבים הניידים הם נבחנים‪ ,‬מתרגלים וחוקרים‪.‬‬

‫מידי יום נחשפים "חידושים" בשימושים שעושים התלמידים והמורים עם המחשבים הניידים‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫היתרון ב תהליך התקשוב מהווה מנוף לשינוי פדגוגי‪ ,‬ארגוני ומערכתי בישוב ‪ .‬הלמידה היא‬
‫קונסטרוקטיביסטית ובמהלכה עולות שאלות כגון‪ :‬מה המשמעות של "שגרת הוראה מתוקשבת"‬
‫מהיבט הלומד‪ ,‬המורה והמנהל; מהם השלבים הנדרשים לביסוס תרבות הורא ה והלמידה המקוונת ;‬
‫‪7‬‬
‫מהם השימושים היומיומיים שעושים המורים והתלמידים במחשבים הניידים והנייחים ; מהם‬
‫המודלים השונים לשלוב התקשוב במסגרת בית הספר כארגון; כיצד משתנה האווירה הלימודית‬
‫בבית הספר ; כיצד משפיע תהליך התקשוב על הישגי התלמידים ועוד ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫הפ רויקט מלווה במחקר הערכה על ידי צוות מחקר מבר אילן‪ .‬מן הממצאים מהנעשה עד כה בבתי הספר‬
‫ניתן ללמוד ש‪:‬‬

‫התלמידים מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימוד באמצעות המחשבים הניידים;‬ ‫‪‬‬
‫המורים מרגישים שהתמקצעו בתחום התקשוב ושהוראתם השתפרה;‬ ‫‪‬‬
‫המנהלות מרגישות שהיישוב עלה על הד רך הנכונה בשילוב התקשוב בהוראה ‪-‬למידה כשגרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פרויקט מ‪.‬ש‪.‬י (מחשב נייד לכל תלמיד) ביישוב גני תקווה‪ ,‬משלב את המחשב הנייד כחלק משגרת‬
‫הוראה ולמידה בבית הספר‪.‬‬

‫במסגרת פרויקט מ‪ .‬ש‪.‬י צוידו כ ‪ 600 -‬תלמידים בכיתות ה '‪ ,‬ו'‪,‬ז'‪ ,‬ח' במחשבים ניידים‪ .‬המורים בבתי‬
‫הספר צוידו אף הם‪ .‬כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט‪ .‬המורים‬
‫והתלמידים מחוברים לסביבת למידה מתוקשבת‪.‬‬

‫לכל בית ספר הוקם " קמפוס וירטואלי" המכיל סביבות הוראה ולמידה וסביבות ניהול‪ .‬כל סביבת למידה‬
‫כוללת את המרכיבים הבאים‪ :‬לוח הודעות‪ ,‬תיקיות המכילות את חומרי הלמידה הנלמדים בכיתה‪ ,‬מרכז‬
‫תקשורת (סקרים‪ ,‬קבוצות דיון)‪,‬אלפון תלמידים ומערכת מטלות ‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫הפרויקט מלווה במחקר הערכה על ידי צוות מחקר מבר אילן‪ .‬מן הממצאים מהנעשה עד כה בבתי הספר‬
‫ניתן ללמוד ש‪:‬‬

‫התלמידים מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימוד באמצעות המחשבים הניידים;‬ ‫‪‬‬
‫המורים מרגישים שהתמקצעו בתחום התקשוב ושהוראתם השתפרה;‬ ‫‪‬‬
‫המנהלות מרגישות שהיישוב עלה על הדרך הנכונה בשילוב התקשוב בהוראה ‪-‬למידה כשגרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פרויקט המחשוב של גני תקווה ‪ ,‬הליך פדגוגי טכנולוגי פורץ דרך בקנה מידה עולמי‪ ,‬בשיתוף‬
‫המרכז טכנולוגי החינוכי ‪ ,‬המנהלים והמורים שמטרתו להביא לשינוי התפיסה הפדגוגית‬
‫באמצעות ‪:‬‬

‫אמצעים טכנולוגיים מתקדמים תוך שינוי בתפיסת ההוראה ;‬ ‫‪‬‬

‫יחסי מורה תלמיד וארגון זמן וסביבת הלמידה‬ ‫‪‬‬

‫הבניית הידע של צוותי ההוראה ותוכני הלמידה ;‬ ‫‪‬‬

‫התאמת ההוראה ותוכני הלמידה ;‬ ‫‪‬‬

‫התאמת ההוראה וסביבת הלמידה לשינ ויים שחלו וחלים בחברה ובטכנולוגיה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יצירת תלמיד סקרן ובעל יכולת להגיע למרכזי מידע וידע ‪ ,‬תוך עידודו לאיש חוקר ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השקעת מאמץ והשתלמויות של המנהלים ומורים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השתלמויות וקמפוס וירטואלי שהוקם מופעל ע "י הורים‪ ,‬מורים ותלמידים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫הצצה מקרית לכיתות ‪ 21 .‬מ אי‪. 2010 ,‬‬

‫‪Available at: http://estydster.blogspot.com/2010/05/blog-post.html‬‬

‫‪9‬‬
 ‫יבנה‪ ,‬ראש העין‬ ‫תכנית מחשב כתו"ם‬

‫רקע כללי‬

‫בישראל פוע לת משנת ‪ 2004‬תכנית לשילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה – תכנית כתו"ם‬
‫התכנית היא יוזמה של פרופ ' חיים הררי ומנוהלת על ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון וייצמן‬
‫בשיתוף עם משרד החינוך‪ ,‬המינהל למדע וטכנולוגיה ‪ ,‬הרשויות המקומיות בהן מופעלת התוכנית ;‬
‫בכ ‪-‬‬ ‫הורי התלמידי ם בכיתות כתו"ם והמורים‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הקיפה התכנית כ ‪ 900-‬תלמידים שלווו‬
‫‪ 140‬מורים ב ‪ 28-‬כיתות באחד עשר בתי ספר בשבע ערים ברחבי הארץ ‪ :‬יבנה‪ ,‬ראש העין‪ ,‬כפר‬
‫סבא‪ ,‬ומגדל העמק ‪ -‬ומצטרפים חדשים שנכנסו בשנת הלימודים תשס"ט מערים כמו אשדוד ‪,‬‬
‫כרמיאל ורעננה‪ .‬בחזונו של פרופ' הררי מחשב נייד בילקוטו של כל תלמיד ומורה‪" .‬כל חייל נושא‬
‫בתרמילו את שרביט המרשל‪ ,‬כל תלמיד נושא בילקוטו את מחשב המחר‪".‬‬

‫תלמידים‬

‫התכנית מיועדת לחטיבות הביניים ‪ ,‬נמשכת שלוש שנים ומלווה את התלמיד‪ /‬ה מתחילת לימודיו‬
‫בחטיבה‪ ,‬בכיתה ז' ועד לסיום החטיבה ‪ ,‬בכיתה ט ' ‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫התכנית משלבת מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה בכיתה ובבית תוך כדי יצירת סביבת‬
‫לימוד מתקדמת התורמת לשיפור האווירה הלימודית הכיתתית והבית ספרית ;‬

‫בסביבה לימודית זו המחשב הנייד זמין לכול תלמיד‪ /‬ה לצורך לימוד ושימוש ולכול מורה‬ ‫‪‬‬
‫כאמצעי עזר מתקדם להוראה ‪ ,‬הכוונה‪ ,‬הדרכה ‪ ,‬יעוץ והנחייה ;‬
‫תכנית מחשב כתו" ם מסייעת בעיצוב סביבה לימודית גמישה‪ ,‬המעוררת הנעה פנימית‬ ‫‪‬‬
‫של לומד‪/‬ת עצמאי‪ /‬ת ויוצרת הזדמנויות לתלמידים במגוון התנסויות ‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫תכנית מחשב כתו"ם מלווה מחקר הערכה ומשוב‪ .‬על פי הנתונים שנאספו‪ ,‬כחלק מהדיווח והמשוב‬
‫של התכנית‪ ,‬ניתן להצביע בברור כי ‪:‬‬
‫קיימת מידה רבה של שביעות רצון ‪ ,‬הנאה רבה ומוטיבציה גבוהה מצד התלמידים ומצד‬ ‫‪‬‬
‫המורים ‪.‬‬
‫מורים ותלמידים מדווחים על תקשורת טובה יותר ביניהם באופן שוטף בתדירות‬ ‫‪‬‬
‫גבוהה ‪ ,‬שעלתה בברור‪ ,‬בין התלמידים לבין המורים ובינם לבין עצמם‪.‬‬
‫הפעילות הכיתתית עשירה יותר ‪ ,‬ואנו עדים לפעילויות מתוקשבות במגוון נושאים ובכל‬ ‫‪‬‬
‫תחומי הדעת ‪ ,‬להקמת פורומים‪ ,‬לשאלות ותשובות והתייעצויות מקוונות שהסביבה‬
‫הטכנולוגית המתקדמת מאפשרת ‪.‬‬
‫מתקיימת פעילות רחבה של למידה ועבודה שיתופית המקנה ללומדים ערך מוסף גבוה‬ ‫‪‬‬
‫ומשמעותי‪.‬‬
‫מתרחב‪ ,‬באופן ברור‪ ,‬היקף השימוש בחומרי למידה מתוקשבים שחלקם מפותחים‬ ‫‪‬‬
‫במסגרת בתי הספר וחלקם משותפים בין בתי הספר בתכנית‪ .‬חומרים אלה בשילוב‬
‫פעילויות מגוונות המתקיימות בסביבה מתקדמת וחדשנית מאפשרים תהליכי הבניית‬
‫ידע אצל התלמיד‪ /‬ה‪ ,‬כולל שיפור בכל הקשור לכישורי חשיבה ברמה הגבוהה ‪.‬‬
‫מנהלי בתי הספר שבתכנית מדגישים שתכנית מחשב כתו" ם גרמה להרחבת שילוב‬ ‫‪‬‬
‫המחשבים בהוראה בבית הספר‪ ,‬העמקה בהיבט הפדגוגי מידעני‪ ,‬תרומה משמעותית‬
‫בהיבט האישי חברתי ובתרבות הארגונית הבית ספרית ‪.‬‬
‫כתו" ם מהווה גורם ממנף בית ספרי‪ ,‬הן מבחינת האקלים הבית ספרי והן בהשפעה‬ ‫‪‬‬
‫חיובית ומשמעותית לגיוון והעמקה בתהליכי הוראה ולמידה מתקדמים‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫תכנית מחשב כתו"ם‪ .‬מכון דוידסון לחינוך מדעי‪ .‬מכון ויצמן למדע ‪.‬‬

‫‪Available at: http://davidson.weizmann.ac.il/projects.php?cat=260&incat=84‬‬

‫‪http://davidson.weizmann.ac.il/projects.php?cat=1001&incat=84‬‬

‫‪11‬‬
 :‫ראה גם‬

.Ynet ‫ אתר‬. 2006 ,‫ אוגוסט‬29 .‫ מחשב נייד לכל ילד‬: ‫ גם בישראל‬.‫גל מור‬
Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3296948,00.html

12
 ‫כתו"ם ביבנה‬

‫תלמידים‬

‫את שנת הלימודים תשס"ה סיימו תלמידי כיתה ז ' ‪ 5-‬בבית הספר " תיכון תורני מדעי" ביבנה עם‬
‫ממוצע הציונים הגבוה ביותר בשכבה ‪ .‬לפי דברי מנהל בית הספר ‪ ,‬מוטי אהרון ‪ ,‬ההצלחה נובעת‬
‫ניידים ‪.‬‬ ‫מחשבים‬ ‫באמצעות‬ ‫לומדים‬ ‫ז' ‪5-‬‬ ‫שתלמידי‬ ‫מהעובדה‬
‫במסגרת פרויקט "כתו"ם" ( כיתה תלמיד ומורה ) נהנים זו השנה השנייה תלמידי הכיתה ‪ ,‬שעלו בינתיים‬
‫לכיתה ח ' ‪ , 5-‬וממשיכים ללמוד על פי תכנית לימודים המוזנת ישירות למחשב שקיבלו במסגרת‬
‫כי‬ ‫מסביר‬ ‫אהרון‬ ‫דוידסון ‪.‬‬ ‫ולמכון‬ ‫החינוך‬ ‫למשרד‬ ‫יבנה‪,‬‬ ‫לעיריית‬ ‫המשותף‬ ‫הפרויקט‬
‫ח' ‪ 5-‬נחשבת לכיתה רגילה בבית הספר‪ ,‬באשר אין בה תלמידים מיוחדים המסווגים על ‪-‬פי מבדקי‬
‫חכמה או מצב כלכלי‪ ,‬זו כיתה הטרוגנית לכל דבר‪ .‬ההבדל נעוץ בכך שצירפו את הכיתה הזו לפרויקט‬
‫וזה הפך אותה לסוג של " אליטה" בקרב הכיתות המקבילות‪ :‬אם בתחילת הפרויקט תלמידי השכבה‬
‫קינאו בבני גילם שמגיעים מדי בוקר עם מחשב נייד לכיתה‪ ,‬כעת הם לוטשים עיניים לעבר הציונים‬
‫הגבוהים שהשיגו‪.‬‬
‫התלמידים מעידים שהם נהנים וכי הם משקיעים מידי יום כ ‪ 3-‬שעות בממוצע בהכנת שיעורים מול‬
‫המחשב‪ .‬ואל תחשבו שבמסגרת העבודה על המחשב הנייד נעלמים תירוצים ותיקים‪..‬אם מישהו לא‬
‫הכין שיעורים ניתן לשמוע תירוצים מעודכנים כגון‪ " :‬היה לי וירוס במחשב"‪ ,‬או "לא היתה לי תקשורת" ‪.‬‬

‫בעת השימוש במחשבים ניידים רמת החשיפה למידע ולמאמרים גבוהה מאוד ולכן התלמידים מגיעים‬
‫לתוצאות טובות יותר‪ .‬נוצר סחף ברצון ובשאיפה ללמוד ולהיחשף למידע רחב יותר‪.‬‬
‫התלמידים מעידים שהם נהנים וכי הם משקיעים מידי יום כ ‪ 3-‬שעות בממוצע בהכנת שיעורים מול המחשב‪.‬‬
‫לעיתים נחשפות פה ושם בעיות הקשורות להסחת דעת כאשר המורים תופסים מידי פעם תלמידים‬
‫שבמקום להתרכז בשיעור במחשב‪ ,‬הוא נתפס מתכתב עם חבריו באמצעות תוכנות להעברת מסרים‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫מורים‬

‫הודות לכך ש הלימודים נעשים באמצעות מחשב‪ ,‬למורה יש יכולת לתת לתלמידים יותר שיעורי בית‬
‫משום שהתלמידים חשופים למידע רב יותר באינטרנט ‪ .‬מורים נוספים העידו כי התלמידים הגיעו‬
‫במהלך הכנת שיעורי הבית למאמרים ברמה גבוהה ביותר שאליהם נחשפים רק בלימודים‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬כלומר רמת החשיפה למידע ולמאמרים גבוהה מאוד ולכן התלמידים מגיעים‬
‫לתוצאות טובות יותר‪ .‬נוצר סחף ברצון ובשאיפה ללמוד ולהיחשף למידע רחב יותר‪ .‬גם במקצוע‬
‫המתמטיקה נעשה שימוש במחשב בבית הספר‪ ,‬למשל בכיתות ח' ‪ -‬מצגות מחליפות את הלוח ‪,‬‬
‫וגראפים בתוכנת אקסל משמשים תחליף לדפי עבודה ובכך לימודי המתמטיקה הופכים להיות‬
‫מובנים ומהירים יותר ‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫בית הספר מציג את נתוני ההישגים הלימודיים של אותם ‪ 23‬תלמידי הכיתה ‪:‬‬

‫במחצית השנייה של תשס"ה חלה בכיתה זו עלייה של ‪ 18%‬בציונים לעומת עלייה‬ ‫‪‬‬
‫ממוצעת של כ ‪ 7% -‬בכיתות מקבילות ;‬

‫במתמטיקה חלה עלייה של ‪ 12%‬בציוני התלמידים מכיתה ז' ‪ 5-‬לעומת כיתות ז' אחרות‬ ‫‪‬‬
‫בבית הספר‪.‬‬

‫השוואת ממוצע הציונים בין בוגרי ז ' ‪ 5-‬בסוף שנת הלימודים תשס"ה ובין בוגרי ז ' ‪ ,3-‬שבה‬ ‫‪‬‬
‫לומדים עדיין עם מחברות וספרים ‪ ,‬חושפת כי התלמידים מז ' ‪ 5-‬הגיעו להישגים מרשימים‬
‫במדעים ‪:‬‬

‫ממוצע הציונים בכיתה זו עמד בסוף שנה"ל תשס"ה על ‪ 78‬בעוד ממוצע הציונים במקצוע‬ ‫‪‬‬
‫המדעים בכיתה המקבילה ‪ ,‬ז' ‪ ,3-‬עמד על ‪ 55‬בלבד ;‬

‫באנגלית ממוצע הציונים של תלמידי ז' ‪ 5-‬עמד על ‪ 80‬ובכיתה המקבילה על ‪. 70‬‬ ‫‪‬‬

‫אהרון מפרט כי אחד הגורמים המרכזיים לציונים הגבוהים בכיתה זו מתמקד ב מוטיבציה‬
‫הגבוהה של התלמידים ‪ .‬לנוכח ההצלחות האלו ממשיכים בבית הספר להרחיב את הפרויקט‬

‫ולשלב בו כיתות נוספות‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בפרויקט כתו"ם‪ ,‬ביבנה‪ ,‬המחשבים הניידים העלו את המוטיבציה בביה"ס‪.‬‬

‫במקביל להצלחות ולהישגים ‪ ,‬אין ספק שלעיתים נחשפות פה ושם בעיות הקשורות להסחת דעת‬
‫כאשר המורים תופסים מידי פעם תלמידים שבמקום להתרכז בשיעור במחשב הוא נתפס מתכתב‬
‫עם חבריו באמצעות תוכנות להעברת מסרים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בעיות משמעת קשות נעלמו כליל‬
‫מקבוצות התלמידים שלומדים עם מחשבים ניידים ואין דיווחים על מקרי ונדליזם ‪ ,‬שלא כמו בכיתות‬
‫רגילות בהן לא לומדים עם מחשבים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי גם בהפסקות ‪ ,‬עסוקים התלמידים מ חשבים שלהם‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫יובל אזולאי ‪ .‬מחשבים ניידים העלו המוטיבציה בביה"ס ביבנה‪ .‬הארץ ‪ 9 .‬אוקטובר ‪. 2005 ,‬‬

‫‪Av ilable at:‬‬

‫=‪http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=633077&contrassID=2&subContrassID‬‬
‫‪21&sbSubContrassID=0‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫המחקר בוחן את הפיתוח המקצועי של מורים בתיכון שהשתתפו בתכנית המחשבים הניידים‬
‫"כתום" (מחשב לכל אחד לתלמיד ולמורה ) שהחל בשנת ‪ .2004‬מודל הכשרה ותמיכה בעל‬
‫שלושה מעגלים שפותח במיוחד עבור הפיתוח המקצועי של מורים‪:‬‬

‫‪ ‬המעגל הראשון ‪ -‬נוגע לכל המורים בתכנית;‬

‫‪ ‬המעגל השני – נוגע לכל המורים בבתי ספר ספציפיים;‬

‫‪ ‬המעגל השלישי נוגע לכל המורים במסגרות לימודיות ספציפיות‪.‬‬

‫המחקר מגלה ומתאר את הגישות של מורים למדעים לגבי שילובם של מחשבים ניידים ולליווי‬
‫המודל לפיתוח מקצועי‪ .‬ראיונות מובנים למחצה נוהלו עם ‪ 8‬מורים למדעים מבתי הספר‬
‫שהשתתפו בתכנית ‪ .‬הראיונות נותחו בהתאם למסגרת היחסים הפנימית שעליה דווח במסגרתם ‪.‬‬
‫שני גורמים השפיעו על הפיתוח המקצועי של המורים למדעים ‪:‬‬

‫‪ .1‬הצגת המחשבים הניידים למורים ולתלמידים ;‬

‫‪ .2‬מערכת התמיכה וההכשרה‪.‬‬

‫ניתוח הראיונות מראה כי ‪:‬‬

‫‪ ‬ההכשרה המשמעתית (‪ )disciplinary‬היא רלבנטית ביותר למורים וכי הם מתעניינים מאוד‬

‫בשיוך לקהילה המקצועית של מורים למדעים‪.‬‬

‫‪ ‬הם גם מעדיפים לקיים פגישות פנים ‪-‬אל ‪-‬פנים בבתי הספר שלהם‪.‬‬

‫‪ ‬בין הקשיים השונים שהמורים מנו ‪ ,‬אובחנה סביבת למידה חדשה‪ ,‬הכוללת יכולת שליטה‬
‫ופיקוח על המחשבים של התלמידים ‪ ,‬שילוב המחשבים בעבודת המעבדה ובעיות טכניות‪.‬‬

‫‪ ‬המחשבים הניידים תרמו משמעותית לפיתוח המקצועי והאישי של המורים וגם למיקוד‬
‫מחודש שנע ממורה ממורכז ללימוד מרוכז של התלמיד ‪.‬‬

‫‪ ‬תכנית ‪ One to One‬אף שינתה את התרבות הדיגיטלית של בתי הספר ‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪ ‬הממצאים חשובים ביותר במיוחד לצורך עיצובן של תפיסות ומודלים לפיתוח מקצועי בעת‬
‫הצגת החדשנות הטכנולוגית בתוך מערכת החינוך‪.‬‬

‫מחקר שבחן את הפיתוח המקצועי של מורים בתיכון‪ ,‬בו השתתפו בתכנית המחשבים הניידים "כתום"‬
‫שהחל בשנת ‪ .2004‬המחקר מגלה ומתאר את הגישות של מורים למדעים לגבי שילובם של מחשבים‬
‫ניידים ולליווי המודל לפיתוח מקצועי‪ .‬שני גורמים השפיעו על הפיתוח המקצועי של המורים למדעים‪:‬‬

‫הצגת המחשבים הניידים למורים ולתלמידים;‬ ‫‪.1‬‬

‫מערכת התמיכה וההכשרה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫המחשבים הניידים תרמו משמעותית לפיתוח המקצועי והאישי של המורים וגם למיקוד מחודש שנע‬
‫ממורה ממורכז ללימוד מרוכז של התלמיד‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Klieger, Aviva; Ben-Hur, Yehuda; Bar-Yossef, Nurit. Integrating Laptop Computers into‬‬
‫‪Classroom: Attitudes, Needs, and Professional Development of Science Teache rs -A‬‬
‫‪Case Study. Journal of Science Education and Technology, v19 n2 p187-198 Apr 2010.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫כתו"ם בראש העין‬

‫רקע כללי‬

‫חטיבת הביניים גוונים בראש העין בניהולה של שפרה סטרובסקי ‪ ,‬הצטרפה לתוכנית כתו" ם משנת‬
‫‪ 2004‬שבה משתתפות ‪ 2‬כיתות קטנות כתומות ב"גוונים" ‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫מדברי מחנכות כתה קטנה כתומה ‪ -‬אורנה הינדי ומריאלה אלקין‪ " :‬הכתה החלה את העבודה‬
‫בסביבת כתו"ם וכבר אפשר היה לציין לטובה את השינוי שחל בכיתה בעקבות הכנסת המחשב ‪.‬‬
‫קבלת התואר "כתומים" הוסיפה גאוות יחידה לכיתה ומאז מרגישים באוויר את התחושה‬
‫הטובה של התלמידים בסביבת המחשב ‪.‬‬
‫התלמידים (מרביתם) חשים שיש בידם כלי שהם טובים בו ויכולים ללמד אחרים אודות שימושים‬
‫שונים במחשב‪ .‬הרגשה זו מחזקת אותם ומעלה את הדימוי העצמי ‪.‬‬
‫כמו כן חולקו תפקידים חדשים בכיתה הכוללים אחראי הפעלת הברקו וחיבורים טכניים‪ ,‬הכנסת‬
‫הודעות לפורום ועוד ‪ ,‬תפקידים אלו הוסיפו גם הן להבלטת הכישורים של התלמידים‪ ,‬ולרצון‬
‫שלהם להיות מעורבים בנעשה בכיתה ובשיעור ‪.‬‬
‫בתחום הלימודי המחשב פתח בפנינו אפשרויות חדשות לחקירה וחיפוש זמין של חומרים ובכך‬
‫העשיר את עולמם של התלמידים ו שלי כמורה בכיתת כתו"ם ‪.‬‬
‫עבור תלמידים שהתקשו בכתיבה במחברת המחשב משמש כלי נהדר המקל ומסייע ‪.‬‬
‫המחשב מסייע גם בנושא הארגון של חומרים ‪ ,‬תחום מאוד חשוב עבור תלמידים לקויי למידה‬
‫המתקשים לרוב לארגן את החומרים שלהם באופן עצמאי ‪.‬‬

‫מורים‬

‫הכנסת תכנית כתו"ם פתחה את תרבות התקשוב הבית ספרית ‪ .‬מורים מדווחים על שימוש רב‬
‫יותר באמצעים טכנולוגיים כגון ‪:‬יותר שימוש במיילים ‪ ,‬בפורומים ובאתר בית הספר ‪ .‬מורים‬
‫שקודם לא נגעו במחשב עושים עכשיו פעילויות מתוקשבות ויותר מורים הולכים להשתלמויות‬
‫לתקשוב‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫תכנית כתו"ם הייתה בתחילת דרכה תכנית פתוחה והיא התעצבה במהלך השנים ‪.‬אחד המרכיבים‬
‫החשובים הוא מערך התמיכה המקצועי הוא התעצב במהלך השנים ‪:‬ממפגשי מליאה והדרכה‬
‫בית ספרית למודל המורכב משלושה מעגלי תמיכה ‪:‬השתלמות כללית לכל מורי כתו"ם ‪,‬‬
‫השתלמות דיסציפלינארית והשתלמות והנחיה בית ספריים ‪.‬עם השימוש הגובר של המורים‬
‫במחשב הנייד עלו צרכים ממוקדים יותר של המורים ובהתאם לכך התפתח המודל של פיתוח‬
‫מקצועי ‪.‬‬
‫מניתוח ראיונות המורים עולה שמעגל התמיכה הדיסציפלינארי הוא הרלוונטי ביותר עבורם והם‬
‫מעדיפים שמפגשי פנים אל פנים יתקיימו בבית הספר ‪.‬הם מעוניינים מאוד להיות חלק מקהילה‬
‫מקצועית במדעים אך הפערים בידע של המורים בתחום מיומנויות התקשוב מאוד מקשה על‬
‫הפעילות בקהילה המקצועית ‪.‬כתוצאה מכך המרכיב הדיפרנציאלי הלך והתרחב במהלך השלוש‬
‫שנים ‪.‬‬

‫שני גורמים השפיעו על ההתפתחות המקצועית של מורי המדעים בתכנית כתו"ם‪:‬‬

‫‪ .1‬העובדה שהם ותלמידיהם קבלו מחשב נייד;‬

‫‪. 2‬מערך התמיכה המקצועית שכללה השתלמות והנחיה ‪.‬‬

‫להלן גם רשמיה האישיים של המורה סיגל המחנכת בכיתת כתו"ם‪ .‬אחת משלוש כאלה בבית הספר ‪,‬‬
‫המונה ‪ 13‬כיתות‪ ,‬ובו מעל ל ‪ 400-‬תלמידים‪ .‬הצבע הכתום בולט במסדרון ובכיתה עצמה‪ .‬גם‬
‫הלוקרים כתומים וגם הווילונות‪ .‬הייחוד של ילדי כתו"ם ‪ :‬את רוב הלימודים עושים בעזרת‬
‫מחשבים ניידים‪ .‬רק אנגלית ‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬ערבית ‪ ,‬וספורט כמובן ‪ ,‬ללא מחשב‪ .‬למעשה ‪ ,‬תלמידי‬
‫כתו"ם‪ ,‬כמו סיגל‪ ,‬נודדים עם הנייד בתיק לאורך כל היום ‪.‬‬
‫כתו" ם הוא פרויקט בן למ עלה מעשור‪ ,‬שיזמה המנהלת ליה גולן וסגנה בעבר‪ ,‬עופר בן שבת‪ .‬מגוון‬
‫תלמידים נרשמים לפרויקט הנחשב‪ ,‬ביניהם גם לקויי למידה‪ ,‬וכאלה עם בעיות משמעת‪ .‬לבסוף‬
‫נעשה מיון ביניהם‪ .‬סיגל‪" :‬אני מאמינה בזה מאוד‪ .‬התזה שלי בתואר שני היתה על מחשבים ניידים‬
‫בחינוך ‪ ,‬גיליתי המון מחקר בנושא ‪ .‬בגרמניה זה נכנס גם לשימוש בצבא"‪ .‬האם יש עוינות וקנאה‬
‫מצד תלמידים בכיתות אחרות? "לא‪ .‬יש אצלנו כיתת ירוק של מנהיגות צעירה‪ ,‬וכיתת ספורט עם‬
‫ארון מלא מדליות"‪ .‬בשעה ‪ 08:30‬הכיתה יושבת מול המסכים‪ .‬סיגל מחברת אותם לאתר של‬
‫מינהל חברה ונוער‪ .‬התלמידים עונים על שאלון בנושא אלכוהול וסמים‪ .‬מהצד השני עונים להם‬
‫‪19‬‬
‫און ‪-‬ליין‪ ,‬וב שיעור הבא יסיימו ויתחילו פעילויות של כישורי חיים‪ " .‬העיקרון במחשב הנייד היא‬
‫זמינות הידע ‪ ,‬שיתחברו גם כשהם בבית וגם בחוץ ‪ .‬היה לי בעבר תלמיד חירש ‪ ,‬שיצא לעשות‬
‫ניתוח ונעדר כמעט חודשיים‪ .‬כשחז ר‪ ,‬אמר לי שלא הרגיש בהבדל‪ ,‬כי ע דכנו אותו ברשת ובמסנג'ר‬
‫מה קורה בכתה"‪.‬‬

‫הייחוד של ילדי כתו"ם בא לידי ביטוי בקיום רוב הלימודים באמצעות מחשבים ניידים;‬
‫מגוון תלמידים נרשמים לפרויקט כתו"ם‪ ,‬ביניהם גם לקויי למידה‪ ,‬וכאלה עם בעיות משמעת;‬
‫העיקרון במחשב הנייד היא זמינות הידע‪ ,‬שיתחברו גם כשהם בבית וגם בחוץ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫דוד שליט‪ .‬עם מחשב נייד ביד ועיני מכ"ם‪ .‬שיעור חופשי בהוצאת הסתדרות המורים‪ .‬גיליון‬
‫תשס"ח‪ ,‬מס' ‪ 21 . 80‬מאי ‪. 2008 ,‬‬
‫‪Available at: http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=10539&CategoryID=1323&Page=1‬‬

‫ראה גם ‪:‬‬

‫אביבה קליגר‪ ,‬יהודה בן ‪-‬חור‪ ,‬נורית בר ‪-‬יוסף ‪ .‬שילוב מחשבים ניידים בכיתה ‪ :‬עמדות ‪ ,‬צרכים‬
‫ופיתוח מקצועי של מורים למדעים ‪ .‬ספר כנס צ 'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה ‪. 2008 ,‬‬

‫‪Available at : http://telem- pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/3_1.pdf‬‬

‫ירדן גינצבורג‪ .‬על כיתות בחינוך מיוחד בחט"ב גוונים‪ ,‬ראש העין‪ .‬תקשוב תוך כדי תנועה‪.2008 ,‬‬
‫‪Available at: http://yardenginzburg.blogspot.com/2008/03/blog-post_20.html‬‬

‫‪Available at: http://www.atarnet.net/nodeweb.asp?t=24696‬‬

‫‪Avaialble at: http://sharvit.cet.ac.il/SharvitEditor/Page/ShowPage.asp?nPageID=858830‬‬

‫‪20‬‬
 ‫המגזר הבדואי בדרום‬ ‫פרויקט "ניידע"‬

‫רקע כללי‬

‫מרכז מיח"ם‪ ,‬המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה האקדמית לחינוך ע" ש קיי‪ ,‬הוקם בשנת‬
‫‪ 1999‬על ידי ד"ר רפי דודזון ‪ .‬הרעיון שמאחורי המרכז היה להכשיר מורים למאה ה ‪ 21-‬על ידי‬
‫שילוב טכנולוגיות של מידע ותקשורת בחינוך‪ ,‬בהוראה ובלמידה ‪.‬‬

‫אחד הפרויקטים הייחודיים של המרכז הוא פרויקט "ניידע"‪ ,‬פרויקט המבוסס על שילוב מחשבים‬
‫ניידים בכיתות בבתי הספר ‪ .‬הפרויקט שהוא הראשון מסוגו בדרום החל לפני כשלוש שנים‬
‫כפיילוט בבית הספר אלעטאונה בחורה‪ .‬כיום פועל הפרויקט בשבעה בתי ספר נוספים במגזר‬
‫הבדואי ‪ .‬מטרת הפרויקט היא לשים את הפריפריה במרכז העשייה החינוכית בארץ ‪ ,‬ולצמצם את‬
‫הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה‪.‬‬

‫הרעיון שמאחורי הפרויקט הוא להפוך את הכיתות בבתי הספר לכיתות שמשלבות את‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬וליצור למידה שיתופית בה ללומד יש שליטה על התהליך ‪ .‬במגזר הבדואי מדובר‬
‫במהפכה של ממש והם מעבירים סדנאות להורים ולתלמידים ‪.‬‬

‫מורים‬

‫המרכז מוביל להכשרת מורים להוראה באמצעות הטכנולוגיות החדשניות שנכנסו לאחרונה לבתי‬
‫הספר במסגרת פרויקט כיתות חכמות וכיתות מקוונות של משרד החינוך ‪ ,‬בהן המורים לומדים‬
‫לעבוד בכיתות עם לוחות אינטראקטיביים ‪ ,‬מחשבים ניידים ומערכות ללמידה מרחוק‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫שיפור ניכר בהישגי התלמידים בעלי קשיי למידה ‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫תכנית הערכה שליוותה את הפרויקט הראתה כי ‪:‬‬

‫עבודת הצוות בבתי הספר השתפרה משמעותית בזכות הפרויקט ;‬ ‫‪‬‬

‫המורים החלו להכין חומרי למידה ולבנות תכניות עבודה בצוותא ;‬ ‫‪‬‬

‫המורים דיווחו על שיפור ניכר בהישגי ילדים עם קשיי למידה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בפרוי קט ניידע שואפים להפוך את הכיתות בבתי הספר לכיתות שמשלבות את הטכנולוגיה‪ ,‬וליצור‬
‫למידה שיתופית בה ללומד יש שליטה על התהליך‪ .‬תכנית הערכה שליוותה את הפרויקט הראתה כי‪:‬‬
‫‪ ‬עבודת הצוות בבתי הספר השתפרה משמעותית בזכות הפרויקט;‬

‫המורים החלו להכין חומרי למידה ולבנות תכניות עבודה בצוותא;‬ ‫‪‬‬

‫המורים דיווחו על שיפור ניכר בהישגי ילדים עם קשיי למידה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫ליאור לרנר‪ .‬במכללת קיי מוחקים את הפער הדיגיטילי‪ 24 .‬מרץ ‪. 2010‬‬

‫‪Available at: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3867083,00.html‬‬

‫‪22‬‬
 ‫תל ‪-‬אביב‬ ‫פרויקט "עת הדעת"‬

‫רקע כללי‬

‫חברת "עת הדעת" שוקדת כבר כחמש שנים ‪ ,‬תחת מעטה סודיות ‪ ,‬על פיתוח חזון דיגיטלי־פדגוגי‬
‫שאמור להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל העתיד‪ .‬את החברה הקים בעל הון ישראלי‬
‫שהוטרד ממצב החינוך בארץ עד כדי כך שהיה מוכן להשקיע מכספו הפרטי כדי לחו לל שינוי‬
‫משמעותי ‪ ,‬אם לא מהפכה של ממש ‪ :‬על פי חזונו ילדים ומורים יגיעו לכיתות עם מחשבים אישיים‬
‫( שהוא רוכש) וילמדו בעזרת תוכנות דידקטיות ( שהחברה שלו מפתחת) בשלושה תחומים‪:‬‬
‫עברית‪ ,‬אנגלית ומתמטיקה ‪ .‬בעל ההון אינו מעוניין להיחשף בינתיים ‪ ,‬אבל החזון שלו אינו דמיוני‬
‫כפי שאפשר ללמוד מהניסוי המבוקר ( פיילוט) של התכנית שהתבצע בשנתיים האחרונות בשני‬
‫בתי ספר יסודיים בתל אביב ‪" :‬מודיעים" ו"ישגב"‪.‬‬

‫בשלב זה כאמור ‪ ,‬פותחו תכנים המתאימים לכיתה ד'‪ ,‬כיתה ה ' וכיתה ו ' במתמטיקה‪ ,‬עברית‬
‫ואנגלית ‪ .‬יחד עם זאת בשל העובדה שעת ‪-‬הדעת פיתחה פלטפורמה פתוחה המאפשרת הרצת‬
‫תכני לימוד דיגיטאליים ניתן יהיה לחבר לסביבה הלימודית תכנים דיגיטאליים נוספים‪ .‬למשל ‪,‬‬
‫בעיר ירושלים חברה עת הדעת לפורטל החינוכי " גלים" מבית סנונית ויחד הם עמלים על יצירת‬
‫פתרון שיתאים לבית ‪ -‬הספר היסודי כולו (א ' עד ו' )‪.‬‬

‫החזון השלם והמלא הו א ליצור סביבת למידה מתוקשבת לכל הגילאים ובכל המקצועות‬
‫העיוניים העיקריים‪ .‬בהמשך ישנה חשיבה על פיתוח המערכת כדי שתותאם להוראת התנ"ך‬
‫ויתר מקצועות היהדות ‪ ,‬שכן זוהי מצווה פדגוגית גדולה ללמד תנ" ך בסביבת הוראה ולמידה‬
‫מתקדמת‪ .‬בשלב זה החברה מחפשת מימון שיאפשר פיתוח שכזה‪ .‬לאחרונה פנה אליהם דורון קורן‬
‫– המורה לתנ"ך ומבקר הספרות ‪ -‬וביקש להצטרף לפיתוח שכזה‬

‫על פי עת הדעת (דברי המנהל הפדגוגי של "עת הדעת" ‪ ,‬דובי וייס) ‪ ,‬צריך קודם כל לספק לבתי‬
‫הספר תשתית הולמת‪:‬‬
‫מחשבים ניידים לכל המורים והתלמידים‪ ,‬לא במעבדת מחשבים אלא בכיתה – סביבת‬ ‫‪‬‬
‫העבודה השגרתית של התלמידים‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫המחשבים אינם מטרה ‪ .‬הם אמצעי יעיל שיש לעשות בו שימוש רק כשיש לו ערך מוסף;‬ ‫‪‬‬
‫ההוראה והלמידה אינן צ ריכות להיעשות רק באמצעות מחשבים ;‬
‫מחשב לכל תלמיד ומורה הוא תנאי בסיסי ‪ ,‬כמו שמחברת ועיפרון היו פעם ;‬ ‫‪‬‬
‫למורים המשתתפים בתכנית יש ב נוסף על המחשב האישי גם מקרן וזוג רמקולים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ובבית הספר חייב להיות תומך טכני שהוא חלק מהצוות ונמצא בו במהלך כל שעות‬
‫הלימודים‪.‬‬
‫רכיב נוסף – וייתכן שכאן טמונה התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות‬ ‫‪‬‬
‫לימודים דיגיטליות הוליסטיות‪ .‬במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות‪ ,‬אך‬
‫הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה‪ .‬בעת הדעת מפתחים תכניות‬
‫לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי ‪ .‬המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של‬
‫מערכי שיעור מוכנים‪.‬‬

‫בפרויקט "עת הדעת" המחשבים הניידים הם חלק מהשגרה והווי השוטף בבתי הספר – סביבת‬ ‫‪‬‬
‫העבודה השגרתית של התלמידים‪ .‬למורים המשתתפים בתכנית יש ב נוסף על המחשב האישי‬
‫גם מקרן וזוג רמקולים‪ ,‬ובבית הספר חייב להיות תומך טכני שהוא חלק מהצוות ונמצא בו‬
‫במהלך כל שעות הלימודים‪ .‬מושם דגש על פיתוח תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף‬
‫הוראתי‪ .‬המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים‪.‬‬

‫העבודה במחשבים מתבצעת בעזרת תוכנה מיוחדת שפותחה בעת הדעת ‪.‬‬
‫התוכנה שהיא מעין "חלונות" לשימוש בכיתה ‪ ,‬מאפשרת למורה ‪:‬‬
‫לתכנן ולהעביר את השיעור מתוך שליטה מלאה על כל המהלכים בכיתה ;‬ ‫‪‬‬
‫להסתייע בו לצורך העברת השיעור ;‬ ‫‪‬‬
‫לתכנן ולנהל את השיעור ;‬ ‫‪‬‬
‫לעקוב אחרי עבודת התלמידים‪ ,‬לראות מה הם עושים ומי מתקשה ;‬ ‫‪‬‬
‫לקבל איתות כאשר תלמיד הפסיק לעבוד למשך זמן מסוים ;‬ ‫‪‬‬
‫לעצור את העבודה במחשבים כדי שהתלמידים יתבוננו בלוח או יקשיבו לה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לקבל את שיגור עבודות התלמידים למחשבה כאשר הם מסיימים את המשימה שקיבלו ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ואז היא יכולה להקרין את התשובות הרצויות על הלוח‪.‬‬
‫בסיום העבודה מתקיים דיון בכיתה על החומר שנלמד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪24‬‬
‫העבודה במחשב אינה מבטלת את הלמידה בקבוצה ואת הקשר בין התלמידים לבין‬ ‫‪‬‬
‫עצמם ובינם לבין המורה‪.‬‬
‫התוכנה וסגנון העבודה מאפשרים למורה לעבור בין מצבי הוראה ולמידה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכיתה הופכת לקהילה לומדת שיש בה שיח משוב והחלפת תוצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תלמידים‬

‫תלמידים דיווחו כי הצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית‪ ,‬על כאלה שלא יכלו לשבת‬
‫בכיתה והיום הם יושבים בשקט במהלך השיעור הכפול ואינם רוצים לצאת להפסקה‪ ,‬על תלמידים‬
‫שהידע הבסיסי היה חסר להם ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים וגם על‬
‫התלמידים החזקים שמקבלים העשרה‪.‬‬
‫התוצאות התבררו גם מתוך המבחנים שערך מכון סאלד‪ ,‬המלווה את ה תכנית ‪ ,‬לתלמידי כיתה ה' ‪.‬‬
‫ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה ‪ .‬והעיקר‪ ,‬הילדים עצמם מרגישים שהם יודעים הרבה יותר‪.‬‬
‫דגש משמ עותי בתכנית הינו על החקר של תלמידים‪ .‬משימות שניתנות ל תלמידים ‪ ,‬לדוגמא ‪:‬‬
‫" הכנת מסטיק של העתיד"‪ .‬התלמידים חיפשו מידע‪ ,‬חשבו על תרכובות אפשריות והציעו‬
‫אפשרויות יצירתיות ומעניינות‪ .‬התלמידים נמצאים בהתלהבות מתמדת ‪.‬‬

‫תלמידים דיווחו כי הצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית‪ .‬דווח גם על תלמידים שחסר להם ידע‬
‫בסיסי ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים; תלמידים חזקים שמקבלים העשרה ובאופן כללי‬
‫ציוניהם של התלמידים השתפרו בצורה מרשימה‪.‬‬

‫מורים‬

‫התכנית השפיעה על מעמדן של המורות ועל המוטיבציה שלהן ללמד‪ .‬מהלך השיעורים היה‬
‫ייחודי שכן קיים הבדל גדול בין שיעורים רגילים לשיעורים של עת הדעת ‪ .‬השיעורים האלה נמשכים‬
‫תשעים דקות‪ .‬במהלכן שורר שקט בכיתה‪ ,‬אף תלמיד אינו רוצה לצאת החוצה‪ ,‬אין אלימות ויש‬
‫שיתוף פעולה מלא מצד התלמידים‪ .‬בשיעורי עת הדעת ‪ ,‬יותר מ־ ‪ 80%‬מהזמן מנוצל ללמידה ‪.‬‬
‫ברור לכן שהמורות מרוצות‪ ,‬מרגישות " שוות" יותר ומוכנות לעבוד קשה על הכנת השיעורים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מורות לאנגלית העידו במסגרת כתבה ששודרה בערוץ על התכנית ‪ ,‬כי העבודה עם המחשבים‬
‫ה"ניידים" שהובאו לכיתה בעגלות‪ ,‬הביאה לשיפור ניכר בהישגי התלמידים‪ .‬ניכר היה‬
‫בתלמידים כי הם נהנים לעבוד ‪ .‬הקריין סיפר כי אפילו כאשר יצאה המורה מהכיתה ‪ ,‬המשיכו‬
‫התלמידים לעבוד‪.‬‬

‫התכנית השפיעה על מעמדן של המורות ועל המוטיבציה שלהן ללמד‪ .‬בשיעורי "עת הדעת"‪ ,‬יותר‬
‫מ־‪ 80%‬מהזמן מנוצל ללמידה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המורות מרוצות‪ ,‬מרגישות "שוות" יותר ומוכנות לעבוד‬
‫קשה על הכנת השיעורים‪.‬‬

‫מורות‬

‫מורות העידו כי עבודה עם המחשבים הניידים‪ ,‬הביאה לשיפור ניכר בהישגי התלמידים ושהם נהנים‬
‫לעבוד עימם‪ .‬אפילו כאשר הן יוצאות מהכיתה נשמר בה השקט המופתי תוך שהתלמידים ממשיכים‬
‫בעבודתם‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫התלמידים קיבלו העשרה ובאופן כללי ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה ‪.‬‬

‫הורים‬

‫ההורים מרוצים ומרגישים שיש יותר רוגע בינם לבין הילדים ‪ .‬אזור בית הספר מתאפיין בקשיים‬
‫כלכליים ואחרים ‪ ,‬וההורים מודעים למתנה הנפלאה שקיבלו‪ ,‬מתנה בעלת משמעו ת רבה לעתיד‬
‫ילדיהם ‪.‬‬

‫ההורים מדווחים כי הם רואים בתכנית מתנה נבעלת משמעות לעתיד ילדיהם וכי הם מרוצים מהתכנית‬
‫ומרגישים שיש יותר רוגע בינם לבין הילדים‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫נאוה דקל ‪ .‬הון וחזון‪ .‬הד החינוך אל המאה ה ‪ ,21-‬כתב עת חינוכי בהוצאת הסתדרות המורים‬
‫בישראל‪ .‬גיליון אוגוסט ‪ .2009‬נושא ‪ " :‬התערבות ומעורבות – הורים הכוח החדש"‪.‬‬
‫‪Available at: http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=14079&CategoryID=1540&Page=1‬‬

‫ראה גם ‪:‬‬

‫לאה מזור‪ .‬ראיון עם דובי וייס‪ ,‬פדגוג ראשי של 'עת הדעת'‪ 21 .‬אפריל‪.2010 ,‬‬
‫‪Available at: http://mikrarevivim.blogspot.com/2010/04/blog-post_21.html‬‬

‫רותי בן ישי‪ .‬עת הדעת מציגה עבודה עם מחשבים ניידים‪ 5 .‬דצמבר‪ .2009 ,‬אדיורשת‪ ,‬הרשת‬
‫החברתית לאנשי חינוך בישראל ‪.‬‬
‫‪Available at: http://edureshet.ning.com/profiles/blogs/t-hdt-mzygh-bodh-m-mhsbym‬‬

‫שי גל‪ .‬צפייה בכיתה העתידית ‪ .‬אתר ‪ 4 .MAKO‬דצמבר‪. 2009 ,‬‬

‫‪Available at: http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-‬‬

‫‪33e5fdcae0b5521004.htm‬‬

‫‪27‬‬
‫שילובם של מחשבים‬
‫ניידים בבתי ספר‬
‫בעולם‬

‫‪28‬‬
 ‫דרום קרולינה‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫כבר בשנות התשעים‪ ,‬האזור הבית ספרי של מחוז בופורט ( ‪ )Beaufort‬שבדרום קרולינה החל‬
‫בתקופה חדשה ומלהיבה בכל הקשור לשימוש במחשבים בהוראה‪ .‬היזמה החדשנית הזו שניצבה‬
‫בחזית הטכנולוגיה ‪ ,‬סיפקה מחשבים ניידים אישיים לתלמידים בכיתות ו ' בכ ‪ 300-‬מתוך המחוזות‬
‫הקיימים‪ .‬שלא כמו מחשבים בהטמעה מסורתית בהוראה‪ ,‬מחשבים ניידים וחדשים אלה יועדו‬
‫להיות בבעלותם האישית בפועל של כל תלמיד כיתה ו' ‪ .‬כל אחד מן המחשבים הניי דים כלל‬
‫חומרה ואבזור מספיק ותוכנות נדרשות כדי לתמוך בעיבוד תמלילים ‪ ,‬גיליונות אלקטרוניים ‪,‬‬
‫אפליקציות גרפיות‪ ,‬יצירת מאגרי נתונים ותקשורת אלקטרונית‪ .‬כעת היה לתלמידים מחשב אישי‬
‫נייד לשימושם הן בבית הספר והן בבית ‪ .‬יחד עם המודם של המחשב הנייד ‪ ,‬היתה לתלמידים‬
‫הגישה לעולם של מידע דרך האינטרנט ‪.‬‬

‫בעצם הענקת המחשבים הניידים לתלמידים‪ ,‬מחוז בופורט קיווה להשלים מספר דברים‪:‬‬

‫‪ ‬הצגת המחשבים הניידים כחלק מחוויית הלימוד של תלמידי כיתות ו' תרחיב ותגביר את‬
‫הזדמנויות הלמידה של התלמידים ;‬

‫‪ ‬שיפור ההי שגים‪ ,‬היצירתיות והמוטיבציה של התלמידים ;‬

‫‪ ‬המשכיות ורציפות במיזוג טכנולוגית המחשוב בהוראה בכיתות ובלימוד בבית ;‬

‫‪ ‬הכנה טובה יותר של התלמידים לקראת חיי קריירה מוצלחים בעולם עשיר טכנולוגית ‪.‬‬

‫בשל ייחודיותו של הפרויקט הזה‪ ,‬אזורי בתי הספר ביססו הערכה פורמלית על ‪-‬מנת‬
‫לפקח על הצלחת הפרויקט ‪ -‬לפי הגשמת יעדי ו ‪.‬‬

‫בדרום קרולינה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬התעקשו לקבוע את התפיסות כיצד המורים והתלמידים השתמשו במחשבים‬
‫הניידים‪ ,‬איזו השפעה היתה למחשב הנייד ביחס להישגים האקדמיים שהשיגו התלמידים‪ ,‬מהי ההשפעה‬
‫של המחשב הנייד בפרויקט על הממדים האנושיים של הכיתה‪ ,‬כולל תקשורת התלמידים והתנהגותם‪,‬‬
‫הדאגה מעצם השימוש במחשב הנייד ואילו מטרות הושגו באופן המיטבי ביותר באמצעות המחשבים‬
‫הניידים בכיתה‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫תלמידים‬

‫טרם תחילתו של הפרויקט ‪ ,‬יותר מ ‪ ) 37%( 1/3-‬מן התלמידים האמין כי השימוש במחשבים‬
‫הניידים יצמצם ויגביל את התקשורת עם חבריהם ותלמידים אחרים‪ .‬רק כ ‪ 13% -‬חשו שהמחשבים‬
‫הניידים יגבירו את התקשורת והקשר בינם לבין חבריהם ‪.‬‬

‫בתום השנה הראשונה לפרויקט ‪ 85% ,‬מהתלמידים חשו שהמחשבים הניידים הגבירו את‬
‫התקשורת החברתית עם חבריהם או שלפחות‪ ,‬לא פגעו במקשר החברתי ובתקשורת שהיתה‬
‫קיימת עד לאותה נקודה‪ .‬המענה של ההורי ם היה דומה מאו ד לזה של התלמידים ‪.‬‬

‫ארבעה תחומים מרכזיים דווחו על ידי תלמידים ככאלו שהושפעו לטובה בגין השימוש‬
‫במחשבים ניידים‪ ,‬ביניהם ‪ :‬כתיב ‪ ,‬כתיבה ‪ ,‬קריאה ומתמטיקה ‪.‬‬

‫לאחר המחזור הראשון ‪ ,‬דיווחו התלמידים ‪ ,‬ההורים והמורים שהמחשבים הניידים קשורים ישירות‬
‫לעלייה ולשיפור בהישגים במיומנויות מסוימות ובידע של תלמידי כיתות ו ' ‪:‬‬

‫מרבית התלמידים חשו שהשימוש במחשבים הניידים היווה גורם התורם לשיפור‬ ‫‪‬‬
‫מיומנויות הכתיב ( ‪ ,)66%‬הכתיבה ( ‪;)60%‬‬

‫מחצית ( ‪ )48%‬מן התלמידים ייחסו את השיפור שחל אצלם במתמטיקה ובקריאה‬ ‫‪‬‬
‫לשימוש בהם עושים במחשביהם הניידים ;‬

‫בתום הש נה הראשונה לפרויקט‪ 85% ,‬מהתלמידים חשו שהמחשבים הניידים הגבירו את התקשורת‬
‫החברתית עם חבריהם או שלפחות‪ ,‬לא פגעו במקשר החברתי ובתקשורת שהיתה קיימת עד לאותה‬
‫נקודה‪.‬‬

‫ממצאי הנתונים שנאספו בהערכות הראו כי פרויקט המחשבים הניידים היה מוצלח ביותר בכל‬
‫הנוגע לעידודם ש ל תלמידים לעשות שימוש במחשבים לעשיית שיעורי בית‪.‬‬

‫בטרם החל הפרויקט ‪ ,‬פחות מרבע ( ‪ ) 15%‬מתלמידי כיתות ו ' דיווחו כי הם השתמשו באופן תכוף‬
‫במחשבים בבית הספר‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫לאחר השנה הראשונה של פרויקט המחשבים הניידים ‪ )75% ( 3/4 ,‬מהתלמידים דיווחו כי עשו‬
‫שימוש רב ביותר במחשבים בבית הספר‪.‬‬

‫להלן אחוז התלמידים שדיווחו על שימוש במחשבים ניידים ‪:‬‬

‫לאחר הפרויקט של המחשבים‬ ‫לפני הפרויקט‬

‫הניידים‬ ‫של המחשבים‬
‫הניידים‬

‫‪75%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫שימוש‬ ‫עשו‬

‫נרחב‬
‫במחשבים‬
‫בבית הספר‬

‫‪97%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫שימוש‬ ‫עשו‬

‫במחשב בבית‬
‫עשיית‬ ‫לצורך‬
‫שיעורי הבית‬

‫לפני הפרויקט‪ ,‬דיווחו כ ‪ ) 65%( 2/3-‬מן התלמידים כי הם השתמשו במחשבים הניידים בעיקר‬
‫לצורך משחקים‪.‬‬

‫בתום השנה הראשונה לפרויקט כבר קרוב ל יותר מ‪ )80% ( 3/4‬מהתלמידים דיווחו שהם‬
‫משתמשים במחשבים הניידים בעיקר לצורך ביצוע שיעורי הבית ‪ .‬ההורים אישרו את הממצא‬
‫הזה‪.‬‬

‫פרויקט המחשבים הניידים היה מוצלח ביותר בכל הנוגע לעידודם של תלמידים לעשות שימוש‬
‫במחשבים לעשיית שיעורי בית‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫מורים‬

‫מתחילת הפרויקט‪ ,‬היתה למורים גישה חיובית ביחס להשפעה החיובית של המחשבים הניידים‬
‫על ההידברות של התלמידים באמצעותם ‪.‬‬

‫לאחר תום השנה הראשונה לפרויקט‪ ,‬רובם של המורים ‪ ,‬ההורים והתלמי דים לא חשו באיזו‬
‫השפעה שהיא של המחשבים הניידים ( טובה יותר או רעה יותר ) על התנהגותם של תלמידים‪.‬‬

‫רובם של המורים ( ‪ )89%‬מאמינים שהמחשבים הניידים תרמו לשיפור מיומנויות‬ ‫‪‬‬

‫הכתיבה בקרב התלמידים ;‬

‫רוב המורים ( ‪ )53%‬סברו שהמחשבים הניידים היוו גורם מכריע בשיפור מיומנויות‬ ‫‪‬‬
‫הקריאה של התלמידים ;‬

‫כחלק מהערכת הפרויקט נשאלו המורים לגבי השימוש שלהם במחשבים הניידים‪ ,‬להלן‬
‫הממצאים‪:‬‬

‫לפני הפרויקט ‪ ,‬כ ‪ 65% -‬העידו שעשו שימוש "כלשהו" במחשבים בהוראה ‪ 18% ,‬ענו‬ ‫‪‬‬
‫שהם לא עשו כל שימוש במחשבים הניידים ו ‪ 18% -‬נוספים העידו שעשו שימוש רב‬
‫במחשבים;‬

‫לאחר תום השנה הראשונה לפרויקט‪ ,‬לא היה מורה אחד שלא עשה שימוש כלשהו‬ ‫‪‬‬
‫במחשבים ;‬

‫‪ 28%‬דיווחו שהם עושים שימוש במחשבים לצורך הוראה ו ‪ 72% -‬מהם דיווחו שהם עושים‬ ‫‪‬‬
‫בהם שימוש רב כחלק מרכזי מההוראה בכיתה ‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫גם המורים וגם התלמידים עשו שימוש מוגבר במחשבים ניידים כתוצאה מן הפרויקט‬ ‫‪‬‬
‫הזה;‬

‫התלמידים למדו לעשות שימוש במחשבים הניידים בכל הנוגע ללימוד ושינון יותר מאשר‬ ‫‪‬‬
‫לשחק במשחקים או ליצור אותם ;‬

‫‪32‬‬
‫אחוז ניכר של תלמידים ‪ ,‬הורים ומורים העניקו למחשבים הניידים קרדיט בשל עליה‬ ‫‪‬‬
‫בהישגים‪ ,‬שיפור המיומנויות הלימודיות והרחבת הידע לתלמידי כיתות ו' בפרויקט ‪,‬‬
‫במיוחד בתחומים כמו‪ :‬כתיב‪ ,‬כתיבה‪ ,‬קריאה ומתמטיקה ;‬

‫המורים גילו את השימושים המגוונים והמרובים שיש למחשבים ניידים ‪ .‬המחשבים הניידים‬ ‫‪‬‬

‫לא משמשים יותר כמעין בונוס לעשיית שיעורי הבית שגרתיים‪ .‬המחשבים הניידים הפכו‬
‫לבעלי ערך עבור המורים בכל הקשו ר להכנת מערכי שיעור וחומרי הפעלה בכיתות ‪,‬‬
‫תגבור שיעורים וחקר אישי ;‬
‫המחשבים הניידים כבר לא מונעים תקשורת ואינטראקציה בקרב התלמידים ; למעשה ‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫פרויקט המחשבים הניידים יצר נתיבים חדשים ונושאים לתקשורת בקרב תלמידים ‪ ,‬הורי‬
‫ומורים ;‬

‫הורים‬

‫לפני הפרויקט רק כ ‪ 17%-‬מההורים דיווחו כי ילדיהם משתמשים במחשבים בבית הספר לביצוע‬
‫שיעורי הבית ורק כ ‪ 20% -‬העידו כי ילדיהם משתמשים תכופות במחשבים הניידים לביצעו שיעורי‬
‫הבית בביתם‪ .‬בפועל‪ 63% ,‬מן ההורים העידו כי ילדיהם משתמשים במחשבים הניידים בעיקר‬
‫כדי לשחק במשחקים ‪.‬‬

‫בתום השנה הראשונה לפרויקט‪ ,‬הדגישו ההורים כי ניכרה עליה משמעותית בשימוש במחשבים‬
‫לביצוע שיעורי הבית ; יותר מ ‪ )83% ( 3/4‬מן ההורים חשו כי ילדיהם השתמשו במחשבים הניידים‬
‫"הרבה" בבית הספר לשעורי הבית ו ‪ 67% -‬העידו כי ילדיהם עושים כעת שיעורי בית בביתם‬
‫בתכיפות באמצעות המחשבים הניידים ואפילו מטלות שונות עבור בית הספר ‪.‬‬

‫רובם של ההורים ( ‪ )54%‬הסכימו לכלל ממצאי ההערכה שדווחו על ידי תלמידים ומורים ביחס‬
‫לשילוב המחשבים הניידים בכיתה ‪.‬‬

‫‪ 75%‬מן ההורים דיווחו שילדיהם השתמשו כעת במחשבים הניידים בעיקר לביצוע שיעורי הבית במקום‬
‫למשחקים‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫הה ערכה של הפרויקט בשנה הראשונה התמקדה בגישות ובתפיסות של התלמידים‪ ,‬ההורים‬
‫והמורים המעורבים בפרויקט המחשבים הניידים‪ .‬ההערכה בוצעה משתי סיבות; הראשונה – בחלק‬
‫הראשון של הבחינות ונתוני הנוכחות שנלקחו בחשבון – לא נמצאו בזמנו נתונים בעלי משמעות ‪.‬‬
‫השנייה – תפיסה ועקרונות הן חשובות ‪ .‬הן נוגעות לאופן שבו תלמידים‪ ,‬הורים ומורים תופסים‬
‫את הפרויקט ‪ ,‬כיצד זה נראה בעיניהם במהלך השנה החדשה לקיומו ‪ .‬תפיסה כאמור היא זו‬
‫המשפיעה בצורה הדרמטית ביותר על הצלחת הפרויקט‪ .‬יתירה מזו ‪ ,‬התשומות והרשמים משלוש‬
‫קבוצות אלה עשויים להיות מועילים ביותר בסינון ובשיפור הפרויקט במהלך השנים הבאות ‪ .‬במטרה‬
‫לאמוד את השפעת המחשבים הניידים במהלך השנה הראשונה ‪ ,‬אספו את התפיסות הרווחות‬
‫בקרב התלמידים ‪ ,‬ההורים והמורים שמשתתפים בפרויקט תוך שימוש בגישות שכיחות‬
‫שנוקטים בהן לפני ואחרי ביצועם של סקרים‪.‬‬

‫ארבעה תחומים מרכז יים דווחו על ידי תלמידים ככאלו שהושפעו לטובה בגין השימוש במחשבים ניידים‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬כתיב‪ ,‬כתיבה‪ ,‬קריאה ומתמטיקה‪ .‬לאחר המחזור הראשון‪ ,‬דיווחו התלמידים‪ ,‬ההורים והמורים‬
‫שהמחשבים הניידים קשורים ישירות לעלייה ולשיפור בהישגים במיומנויות מסוימות ובידע של תלמידי‬
‫כיתות ו'‪.‬‬

‫מורים ‪ ,‬הורים ותלמידים המעורבים בפרויקט המחשבים הניידים בבית הספר – כל אחד ואחת‬
‫מהם מילא שאלון בטרם החל הפרויקט בשנתו הראשונה וגם לאחר ‪ 6‬חודשים מתום השנה‬
‫הראשונה של הפרויקט ובקירוב לתום השנה האקדמית ‪.‬‬

‫ההערכה הטרומית וההערכה לאחר השנה הראשונה נועדו לקבוע את התפיסות כיצד המורים‬
‫והתלמידים השתמשו במחשבים הניידים ‪ ,‬איזו השפעה היתה למחשב הנייד ביחס להישגים‬
‫האקדמיים שהשיגו התלמידים‪ ,‬מהי ההשפעה של המחשב הנייד בפרויקט על הממדים‬
‫האנושיים של הכיתה‪ ,‬כולל תקשורת התלמידים והתנהגותם‪ ,‬הדאגה מעצם השימוש במחשב‬
‫הנייד ואיל ו מטרות הושגו באופן המיטבי ביותר באמצעות המחשבים הניידים בכיתה ‪.‬‬

‫להלן דוגמא מתוצאות הערכת הפרויקט לאחר שנה אחת ‪ :‬הערכה הטרומית בוצעה בקרב ‪265‬‬
‫תלמידים ‪ 280 ,‬הורים ו ‪ 17-‬מורים ‪ .‬כמות המשתתפים בהערכה לאחר תום השנה הראשונה‬
‫לפרויקט היתה נמוכה קמעה וכללה‪ 215 :‬תלמידים‪ 145 ,‬הורים ו ‪ 18-‬מורים ‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫ממצאי ההערכה העוסקים בהשפעת המחשבים הניידים על רמת הידע ומיומנויותיהם של מובאים‬
‫להלן בטבלה המצ"ב‪:‬‬

‫אחוז התלמידים שהגיע להישגים‬ ‫הנושא‬

‫לימודיים עקב השימוש במחשבים‬
‫ניידים‬

‫‪66%‬‬ ‫כתיב‬

‫‪60%‬‬ ‫כתיבה‬

‫‪48%‬‬ ‫מתמטיקה‬

‫‪48%‬‬ ‫קריאה‬

‫תשובותיהם של ה מורים וההורים גיבו את תפיסותיהם של התלמידים ;‬ ‫‪‬‬

‫רבים מקרב התלמידים‪ ,‬ההורים והמורים שהשתתפו בפרויקט אמרו כי השימוש במחשבים‬ ‫‪‬‬
‫הניידים תרם לשיפור גם במקצועות לימוד אחרים‪ ,‬אם כי לא באופן הניכר כפי ששופר‬
‫בכתיב ‪ ,‬כתיבה ‪ ,‬קריאה‪ ,‬מתמטיקה וקריאה‪.‬‬

‫‪ 28%‬מן המורים דיווחו שהם עושים שימוש במחשבים לצורך הוראה ו ‪ 72%-‬מהם דיווחו שהם עושים‬
‫בהם שימוש רב כחלק מרכזי מההוראה בכיתה‪ .‬גם המורים וגם התלמידים עשו שימוש מוגבר‬
‫במחשבים ניידים‪ .‬אחוז ניכר של תלמידים‪ ,‬הורים ומורים העניקו למחשבים הניידים קרדיט בשל עליה‬
‫בהישגים‪ ,‬שיפור המיומנויות הלימודיות והרחבת הידע לתלמידי כיתות ו ' בפרויקט‪ ,‬במיוחד בתחומים‬
‫כמו‪ :‬כתיב‪ ,‬כתיבה‪ ,‬קריאה ומתמטיקה;‬

‫אין ספק כי המחשבים ניידים מהווים כלים יעילים במצבור כלי ההוראה של מורים‪.‬‬

‫‪35‬‬
 : ‫מקור הנתונים‬
Ken Stevenson. Laptop Compute rs and Their Impact on Sixth-Grade Learning. The
Technology Source Archives at the University of North Carolina. March, 1999.

Available at:
http://technologysource.org/article/laptop_computers_and_their_impact_on_sixthgrade_lear
ning/

36
 ‫מומחי החינוך הטכנולוגי‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫האחראי על הטכנולוגיה החינוכית במדינה יצא בקריאה רשמית לבתי הספר להחליף את ספרי‬
‫הקריאה במכשירי למידה ניידים ‪ ,‬כשגם ראש הוועדה הפדראלית לתקשורת אמר שהם עומדים‬
‫לה צביע בקרוב בסוגיה הדנה האם להחמיר את הגבלות השימוש במימון הפדראלי ‪ e-Rate‬כדי‬
‫לסייע בהנגשתם של תלמידים נוספים לכלי הטכנולוגיה הנדרשים‪ .‬פאנל שיח מיוחד שישב ב ‪21-‬‬
‫לספטמבר ‪ 2010‬עסק במשמעויות הלמידה בעידן הדיגיטלי‪ .‬ההשקעות בגישה רחבה ובמכשירי‬
‫למידה ניידת חיונ יות לצורך הסיוע לתלמידים ‪ ,‬שילמדו את המיומנויות הנדרשות להם כדי‬
‫להתחרות בעולם גלובלי ‪.‬‬

‫מומחי החינוך הטכנולוגי טענו שאולי המדינה נמצאת במשבר חינוכי ושלא השקיעו מספיק בכיתות‬
‫המיועדות למאה ה ‪ 21-‬אבל בהחלט יש להם טכנולוגיות השייכות למאה ה ‪ .21-‬עוד הוסיפו כי הגם‬
‫שיאה בו זאת או לא‪ ,‬השינויים הללו החלו להשפיע על בתי הספר ועל הכיתות וכי כל זאת אמנם‬
‫מתרקם בעת משבר‪ ,‬אך טומן בחובו הזדמנות גדולה כלפי העתיד ‪.‬‬

‫החינוך בארה" ב ניצב בפני ‪ 3‬מחויבויות ‪:‬‬

‫כל ילד צריך להיות מעור ה באוריינות דיגיטלית טרם סיום לימודיו בתיכון ;‬ ‫‪‬‬

‫כל ההורים חייבי ם להיות מודעים ומעודכנים בנוגע לחיי המדיה הדיגיטלית של ילדיהם ;‬ ‫‪‬‬

‫כל כיתה צריכה להפוך לסביבת לימודים של המאה ה ‪. 21-‬‬ ‫‪‬‬

‫הטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי ומגוון בחיי היום יום של תלמידי ארה" ב‪ ,‬הם עושים שימוש‬
‫במכשירי מדיה דיגיטליים מרובים על ‪-‬מנת לצרוך ‪ 11‬שעות תוכן ביום ‪ .‬בני העשרה שולחים בממוצע‬
‫הודעת טקסט אחת בכל ‪ 10‬דקות בעת ערנות ‪ .‬המומחים משתהים ומסבירים שזו ממש תופעה‬
‫מרשימה ובולטת עד כמה הטכנולוגיה היא חלק מהותי מחייהם של ילדים היום‪.‬‬

‫ובעוד שהורים ומורים חייבים למצוא אסטרטגיות פרקטיות להקלת הסיכונים בטכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬כ ולל אמצעי הגנה וירטואליים על תלמידים כמו שמירה על הפרטיות ובטיחות‪ ,‬הרי‬
‫‪37‬‬
‫שההזדמנויות הטמונות בטכנולוג יות התקשורת החדשות לילדינו עולות על הסיכונים הידועים ‪.‬‬
‫הסיכונים הם אמנם מציאותיים ‪ ,‬אך עולם ההזדמנויות גדול יותר ‪.‬‬

‫לדעת מומחי חינוך טכנולוגי בארה"ב ‪ -‬כל כיתה צריכה להפוך לסביבת לימודים המותאמת למאה‬

‫ה ‪.21-‬‬

‫ההזדמנויות הטמונות בטכנולוגיות התקשורת החדשות לילדינו עולות על הסיכונים הידועים ‪.‬‬

‫טכנולוגיה היא חלק מהותי מחייהם של ילדים היום והכלים הדיגיטליים מרחיבים את הזדמנויות‬
‫הלמידה‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Laura Devaney. Panelists: Digital tools expand learning opportunities. Sept. 21, 2010.‬‬
‫‪Available‬‬ ‫‪at:‬‬ ‫‪http://www.eschoolnews.com/2010/09/21/panelists-digital-tools-expand-‬‬
‫‪learning-opportunities/‬‬

‫‪38‬‬
‫מחקרים חדשים‬ ‫ארה" ב‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫בהתאם למחקר חדש שנעשה על ידי הפרויקט הלאומי לכתיבה והוועד המנהל של הקולג '‪ ,‬נמצא כי‬
‫המורים הם גורם המפתח המכריע בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה תוך הוראת הכתיבה ‪.‬‬
‫המחקר עוקב אחר ‪ 9‬מורים במתכונות שונות של כיתות מגוונות ‪ ,‬שעושים שימוש בכלים‬
‫דיגיטליים לכתיבה וללימוד‪ .‬המחקר מצא כי ‪:‬‬

‫כאשר מורים מלמדים תלמידים להשתמש בכלי ווב ‪ 2.0‬כמו בלוגים ‪ ,‬פודקאסטים ‪ ,‬ווי ‪-‬קי ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ותוכנות גרפיקה ומולטימדיה‪ ,‬רמת הכתיבה ‪ ,‬הקריאה והמיומנויות שלהם עולה באופן‬
‫ניכר ;‬

‫המורים הם אלו שמובילים את הטכנולוגיה ‪ ,‬תוך חיפוש מתמיד אחר כלים דיגיטליים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לימוד השימוש בהם ‪ ,‬בחינתם ולבסוף הם אלו המיישמים אותם באופן מוצלח בכיתה ‪.‬‬

‫מחקר חדש קובע כי המורים הם גורם המפתח המכריע בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה תוך הוראת‬
‫הכתיבה‪ .‬על כן‪ ,‬יש למקמם במרכז הכיתה הטכנולוגית‪.‬‬

‫המחקר מציג כמה המלצות כבדות משקל‪ ,‬כאלו שלוחצות על מיזוג ההוראה הדיגיטלית באמצעות‬
‫כל מקצועות הלימוד‪ ,‬זאת תוך ‪:‬‬

‫‪ ‬מתן גישה אישית לכל תלמיד למחשבים ;‬

‫‪ ‬פיתוח מקצועי למורים כחובה נדרשת ‪ -‬בכל הקשור לשימוש יעיל בכלים דיגיטליים ;‬

‫‪ ‬ווידוא שכל מחוז ברחבי המדינה יחזיק במדיניות טכנולוגית מקיפה ‪.‬‬

‫‪Journal of‬‬ ‫בדומה למחקר הזה‪ ,‬אף פו רסם מאמר בכתב העת של המגזין לחקר המדיה החדשה‬
‫‪ Magazine and New Media Research‬התומך בשילוב המדיה החברתית בתכנית הלימודים על ‪-‬מנת‬
‫שההוראה תהיה יעילה יותר ‪ .‬חינוכאים הציעו למשל שמורים יכולים לעודד תלמידים לערוך‬
‫דיונים בנוגע לשכיחות קיומן של קבוצות שנ אה במדיה החברתית ואפילו להשוות ולעמת את‬
‫מטרותיהן עם קבוצות גזעניות בפייסבוק ‪.‬‬

‫‪39‬‬
 .‫מנת שההוראה תהיה יעילה יותר‬- ‫תמיכה בשילוב המדיה החברתית בתכנית הלימודים על‬

: ‫מקור הנתונים‬

Hannah Lepow. Putting Teachers at the Center of the Tech Classroom. July 20, 2010.
Available at:
http://blogs.edweek.org/teachers/teaching_now/2010/07/study_shows_tech_tools_boost_writ
ing_skills.html

See also:
Mia Moody. Teaching Twitter and Beyond: Tips for Incorporating Social Media in
Traditional Courses. Journal of Magazine & New Media Research 1
Vol. 11, No. 2, Spring 2010.
Available at: http://aejmcmagazine.asu.edu/Journal/Spring2010/Moody.pdf

40
 ‫ניסוי בקליפורניה‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫המוציא לאור בתחום החינוך‪ ,‬האגטון מיפלין הארקורט‪ ,‬השיק מערכת ממסר חדשה לתכנית‬
‫לימודים באלגברה‪ ,‬המיועדת לאייפד של חברת אפל‪ .‬המערכת מכונה "‪ “Fuse‬שמשמעותה מעין‬
‫נתיך או מרעום והיא מצויה כ רגע בשלב הפיילוט שלה לתקופה של שנה אחת בחטיבות הביניים‬
‫ב ‪ 4-‬מחוזות בית ספריים בקליפורניה‪ .‬בהאגטון הסבירו שהמערכת החדשה הינה האפליקציה‬
‫הראשונה והמלאה של תכנית לימודים באלגברה לשנה שלמה‪ ,‬המיועדת לאייפד‪.‬‬

‫בתי הספר בקליפורניה ערכו ניסוי לשימוש באייפדים בתכנית הלימודים במתמטיקה‬

‫בנוסף לתוכן של הוצאת ‪ ,Holt McDougal‬הכלים האינטראקטיביים של האפליקציה מאפשרים ‪:‬‬

‫להעביר משובים לגבי שאלות תרגול ;‬ ‫‪‬‬

‫רישום הערות עצמיות של תלמידים ושמירתן למועד מאוחר יותר ;‬ ‫‪‬‬

‫גישה של תלמידים לשיעורים מבוססי וידאו ;‬ ‫‪‬‬

‫מתן הוראה מונחית ;‬ ‫‪‬‬

‫כלי התחקות הממוקדים בהבנת התלמיד ;‬ ‫‪‬‬

‫אמצעי דיווח של מורים בזמן אמת ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בין האישים שחיוו דעה על המערכת החדשה היה גם בארי אוקאלאגן מנכ" ל ‪ HMH‬שטען כי‬
‫המערכת מסמנת את תחילתה של תקופה חדשה בפיתוח תכניות לימוד ‪ ,‬שהמטרה בהן אינה‬
‫מתרכזת רק בתוכן ברמה עולמית אלא שהיא מעבירה אותה במגוון דרכים על ‪-‬מנת שהתלמידים‬
‫והמורים יכולים להפוך את חוויותיהם הלימודיו ת לחוויות ייחודיות ואישיות ‪ .‬הוא מאמין כי‬
‫שהפיילוט הנ" ל יספק לאומה הצצה לתוך החינוך העתידי ‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫המערכת מסמנת את תחילתה של תקופה חדשה בפיתוח תכניות לימוד‪ ,‬בהעברתן במגוון דרכים כדי‬
‫שהתלמידים והמורים יהפכו את חוויותיהם הלימודיות לחוויות ייחודיות ואישיות‪.‬‬

‫במסגרת השקת האפליקציה החדשה‪ ,‬הודיעה חברת ‪ HMH‬על פיילוטים נוספים לתכניות שעוצבו‬
‫במיוחד כדי לבחון את החומרה בפלטפורמה המוצעת של האייפד במספר בתי ספר ‪ ,‬כולל בבתי ספר‬
‫מרכזיים כגון ‪:‬‬

‫‪Kings Canyon Middle School, Sequoia Middle School in Fresno Unified School District,‬‬
‫‪Washington Middle School, Hudson K-8 in Long Beach Unified School District, Amelia‬‬
‫‪Earhart Middle School in Riverside Unified School District, Presidio Middle School in San‬‬
‫‪Francisco Unified School District.‬‬

‫מורים‬

‫מזכירת משרד החינוך בקליפורניה‪ ,‬בוני רייס‪ ,‬תמכה בדבריו של אוקאלאגן ואמרה כי הטכנולוגיה‬
‫מסייעת לשינוי מרקם החינוך ומציידת את המורים באמצעים וכלים חדשים כדי להגיע אל‬
‫התלמידים ולהתנסות יחדיו בחוויות הלימודיות‪ .‬הפרויקט לפיילוט הזה מייצג צעד חשוב ביותר‬
‫לקר את אימוצה של סביבת לימודים חובקת ואינטראקטיבית יותר שתסייע למורים המצוינים‬
‫שלהם ולמנהיגים בבתי הספר לעמוד על הצרכים המשתנים של התלמידים בקליפורניה‬
‫בכלכלת המאה ה ‪.21-‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫לצורך בחינת הפיילוט נשכרה גם חברה לביצוע מחקר אמפירי בחינוך ‪ ,‬שתנהל מחקר שי שווה‬
‫את ביצועם של תלמידים תוך שימוש באייפד הכולל את הגירסה עם תכנית הלימודים באלגברה‬
‫לבין אלו שעושים שימוש בתכנית הלימודים באלגברה באמצעות ספרי לימוד ‪ .‬בחברת ‪HMH‬‬
‫נאמר כי התוצאות ממחקר זה יפורסמו כבר בסתיו ‪ .2011‬במהלך הפיילוטים בשנת הלימודים ‪,‬‬
‫יחולקו בסך הכל ‪ 400‬אייפדים ‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫הפרויקט לפיילוט הזה מייצג צעד חשוב ביותר לקראת אימוצה של סביבת לימודים חובקת‬
‫ואינטראקטיבית יותר שתסייע למורים המצוינים שלהם ולמנהיגים בבתי הספר לעמוד על הצרכים‬
.21- ‫המשתנים של התלמידים בקליפורניה בכלכלת המאה ה‬

: ‫מקור הנתונים‬

Nagel David. California Schools Pilot iPad Algebra Curriculum. The Journal –
Transforming Education through Technology. September 8, 2010. Available
at: http://thejournal.com/articles/2010/09/08/california-schools-pilot-ipad-algebra-
curriculum.aspx

43
‫אלבמה‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫בשנת ‪ 2008‬חולקו בברמינגהם‪ ,‬אלבמה‪ ,‬מחשבי ‪ XO‬לילדים מהאזורים החלשים בעיר וזאת‬
‫ה‪-‬‬ ‫באמצעות התכנית הממשלתית שעוצבה לגישור הפערים הדיגיטליים שלהם‪ .‬בסבסוד תכנית‬
‫‪ , The One Laptop Per Child (OLPC) project‬הוצבו מכשירים מרושתים בידיהם של ‪15,000‬‬
‫תלמידי ם בשלבי הכיתות א ' ‪-‬ו ' ובכך היא הפכה לתכנית הגדולה ביותר בארה" ב לחלוקת מחשבים‬
‫‪ .1:1‬אולם על ‪-‬מנת לגשר על הפערים הדיגיטליים‪ ,‬נדרשת יותר מאשר השקעה רק בציוד‬
‫מתאים ; נדרשת התארגנות אדמיניסטרטיבית‪ ,‬חברות או זכויות המוקנות למורים‪ ,‬השתתפות‬
‫פעילה של תלמידים והורים וגם התמסרות למיכון "הכיתה המסורתית"‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2008‬החלו להכין את המורים ליוזמת המחשבים ‪1:1‬‬

‫שילה קוטן‪ ,‬פרופ' חברה במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת אלבמה בברמינגהם‪ ,‬חוותה את‬
‫ניסיונה ממקור ראשון עם כל האתגרים שביישום תכנית ‪ .1:1‬לנוכח זאת‪ ,‬עשתה פרופ' קוטן שימוש‬
‫ברקע הזה שלה על ‪-‬מנת לוודא שתכנית ברמינגהם תעמוד בציפיות‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫פרופ' קוטן סיפרה כי כאשר היתה באוניברסיטת מרילנד‪ ,‬היא קיבלה מענק לחקור תלמידים‬
‫בחטיבות הביניים שמשתמשים בטכנולוגיה וכשהיא שמעה שהעיר ברמינגהם רוכשת ‪15,000‬‬
‫מחשבים ניידים ‪ ,XO‬היא ראתה בכך הזדמנות לעקוב אחר התלמידים לפני ואחרי שנת‬
‫הלימודים – בדרך זו זה יהפוך למעין ניסוי טבעי ‪.‬‬

‫על ‪-‬מנת לגשר על הפערים הדיגיטליים‪ ,‬נדרשת יותר מאשר השקעה רק בציוד מתאים; נדרשת‬
‫התארגנות אדמיניסטרטיבית‪ ,‬חברות או זכויות המוקנות למורים‪ ,‬השתתפות פעילה של תלמידים‬
‫והורים וגם התמסרות למיכון "הכיתה המסורתית"‪.‬‬

‫פרופ' קוטן הקימה צוות מקצועי וכתבה על עוד בסיס לאומי מדעי מוצלח ‪ .‬המימון בגובה של מיליון‬
‫דולר נוצל לפיתוח המיזוג המחשבי של ברמינגהם (‪ )UAB‬דרך תכנית הלימודים ( ‪.)ICAC‬‬

‫‪44‬‬
‫כדי לסייע בגישור הפערים ‪ ,‬פרופ' קוטן והצוות שלה ‪ ,‬בליווי מדעני מחשב וביולוגים הקימו סדרה של‬
‫צוותי עבודה המתמקדים הן בתלמידים והן במורים מבתי הספר בברמינגהם ומעבירים להם‬
‫סדנאות הכשרה ולימוד‪ .‬לדברי פרופ' קוטן ‪ ,‬קבוצות העבודה של המורים מכסות נושאי לימוד כגון ‪:‬‬
‫כיצד להשתמש ולשלב מחשבים ניידים ‪ XO‬בתוך תכנית הלימודים של בתי הספר היסודי ‪ .‬מורים‬
‫המשתתפים בקבוצות העבודה מקבלים קצבה של ‪ $100‬ליום‪ .‬קבוצות העבודה של התלמידים‬
‫כוללות נושאי לימוד כגון‪ :‬תכנות מחשבים תוך שימוש בשפה לתיכנות שרבוטים וקונספטים נוספים ‪.‬‬

‫כדי לענות על הבעיה‪ ,‬הקימו סדרה של צוותי עבודה המתמקדים הן בתלמידים והן במורים מבתי הספר‬
‫בברמינגהם ומעבירים להם סדנאות הכשרה ולימוד‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫הצעד הראשון במחקר של פרופ' קוטן היה כרוך במעקב אחר ‪ 1,700‬תלמידים ומורים לפני חלוקת‬
‫המחשבים הניידים ‪ XO‬ובתום שנת הלימודים‪ .‬אם מוסיפים לעובדה כי במחוז הבית הספרי הנדון‬
‫קיים אחוז ג בוה של תלמידים ממיעוט מסוים המלווה ברמות עוני שונות – אזיי המכשולים‬
‫נערמים במהירות רבה יותר ‪ .‬רבים מהתלמידים האלה מעולם לא היו בעלי מחשב בכלל וכעת‬
‫משהטכנולוגיה המתקדמת הזו מוענקת להם – ללא מקורות מתאימים ‪ ,‬תמיכה ותכנון – זה‬
‫פשוט בלתי יעיל ‪.‬‬

‫מורים‬

‫במקביל להכ נה לקראת המחקר‪ ,‬אספה פרופ' קוטן שמועות ודיווחים של מורים שהעידו כי הם‬
‫חשים שאינם מוכנים לשימוש במחשבים הניידים ‪ ,‬ששונים לדידם ממחשבים ניידים טיפוסיים ‪.‬‬
‫הטענה השכיחה שנשמעה מצד המורים היתה כי לא הוקנתה להם הכשרה מספיקה בנקודה הזו‬
‫ולכן הם חשו אי וודאות גוברת לקראת חלוקת המחשבים הניידים ‪ XO‬ויישום השימוש בהם ‪.‬‬
‫פרופ' קוטן היתה מודעת כבר מני סיון קודם על מכשולים נוספים שעמדו בפניהם שיכולים לסכל את‬
‫כל התכנית ויישומה;‬

‫‪45‬‬
‫הטענה השכיחה שנשמעה מצד המורים היתה כי לא הוקנתה להם הכשרה מספיקה בנקודה הזו ולכן הם‬
‫חשו אי וודאות גוברת לקראת חלוקת המחשבים הניידים ‪ XO‬ויישום השימוש בהם‪ .‬גם רבים‬
‫מהתלמידים לא היו בעלי מחשב וכעת משהוענקו להם ללא מקורות מתאימים‪ ,‬תמיכה ותכנון – זה לא‬
‫יעיל‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫‪Bridget McCrea. Prepping Teachers for a 1:1 Laptop Initiative. July 21, 2010.‬‬
‫‪Available at:‬‬

‫‪http://thejournal.com/articles/2010/07/21/prepping- teachers- for- a- 1- to- 1- laptop-‬‬

‫‪initiative.aspx‬‬

‫‪46‬‬
‫מחקר רב ‪-‬שנתי‬ ‫ארה"ב‬
‫אלבמה‬

‫רקע כללי‬

‫האופנה האחרונה בעולם החינוך היא שילוב מחשבים ניידים בכיתות לצורך למידה פעילה‬
‫בנוסף לחיבור לאינטרנט ‪.‬בארה"ב ‪,‬באירופה ‪,‬באוסטרליה ובבריטניה יש כבר מאות בתי ספר‬
‫שציידו באופן ניסיוני חלק מהכיתות במחשבים ניידים ) מחשב נייד לכל תלמיד ( כולל חיבור לרשת‬
‫האינטרנט ובמקרים מסוימים גם ללוח" חכם " ממוחשב של המורה ‪.‬‬

‫מחקר רב‪ -‬שנתי שנערך בארה"ב בדק באופן מעמיק את ההתמודדות של תלמידים בסיכון בכיתות ו '‬
‫אשר צוידו במחשבים אישיים ניידים ובאינטרנט אלחוטי בסביבות ביה"ס בו למדו ‪.‬‬

‫לא בכל מקרה‪ ,‬יש הצדקה לשילוב המחשבים הניידים בכיתות הלימוד ‪ .‬לגבי תלמידים רגילים עדיין‬
‫מוקדם לשפוט את ערכם הפדגוגי ‪.‬אולם ‪,‬במקרה של תלמידים בסיכון ‪ ,‬הוכח במחקר כי יש‬
‫הצדקה רבה לשילוב מחשבים ניידים ‪.‬תלמידים מאוכלוסיות מצוקה או שכונות של מעוטי יכולת‬
‫בהן אין תרבות למידה מבוססת ותומכת קשיים בלמידה וקשיי הסתגלות ‪,‬עלולים להביא ל כישלון‬
‫בבית הספר ואף ל התנתקות מן הפעילויות הבי ת ‪-‬ספריות ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫מחקר רב‪ -‬שנתי שנערך בארה"ב )ועשה שימוש משולב במחקר כמותי ובמחקר איכותני( בדק‬
‫באופן מעמיק את ההתמודדות של תלמידים בסיכון בכיתות ו 'אשר צוידו במחשבים אישיים‬
‫ניידים ובאינטרנט אלחוטי בסביבות ביה"ס בו למדו ‪ .‬המחקר מצא כי ‪:‬‬
‫‪ ‬המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון ומסייעים‬
‫בפיתוח יכולת חקר אישית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת‬
‫הביקורת שלמדו ללא מחשבים ניידים ;‬
‫‪ ‬עם זאת ‪,‬העמקת הלמידה היחידנית של התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא הגיעה‬
‫למיצוי בסביבת הלמידה בגלל המבנה ההומוגני של ביה"ס ובגלל הלחצים להתקדמות‬

‫‪47‬‬
 ‫בתכנית הלימודים והתכנים המוכתב ת על ידי הסטנדרטים של משרד החינוך במדינת‬
‫וושינגטון שם נערך הניסוי והופעל הפרויקט ;‬
‫‪ ‬ההתנגשות בין דרישות ההערכה הנורמטיבית מבוססת הסטנדרטים ובין הלמידה‬
‫היחידנית של תלמידים בביה" ס עומדת לרועץ לתלמידים בסיכון גם כאשר הם מגלים‬
‫עניין וסקרנות בלמידה ‪.‬‬

‫המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון ומסייעים בפיתוח יכולת חקר‬
‫אישית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת שלמדו ללא מחשבים‬
‫ניידים;‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫מלמד עוזי‪ ,‬סלנט עמי‪ .‬תקשוב מערכות חינוך בעולם – סקירת מידע‪ .‬מכון מופ"ת‪ ,‬אפריל‪. 2010 ,‬‬

‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3194‬‬

‫‪Available at:‬‬
‫‪http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1421&referer=%2fSectionArchivePage.aspx‬‬
‫‪%3fid%3d15‬‬

‫‪48‬‬
‫מיין‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫אחת מתכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה" ב הייתה תכנית התקשוב של‬
‫מדינת מיין ‪. MAINE - learning technology initiative 2002- 2004‬‬

‫התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע;‬

‫‪-‬‬

‫תכנית התקשוב שלה פ עלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט‪ ,‬הנחשב‬
‫כממציא שפת המחשב "לוגו"‪ .‬הפרויקט החל עוד בשנת ‪ ,2002‬כיוזמה של מושל מדינת מיין‬
‫דאז אנגוס קינג‪ ,‬אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים‬
‫כדי לבצע את הפרויקט ‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫התכנית‪ ,‬שכוונ ה בעיקר לתלמידי כיתות ז ' –ח' בבתי הספר במיין‪ ,‬כללה יעדים ברורים מאד ‪:‬‬

‫התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר‬ ‫‪‬‬
‫ואיסוף מידע;‬

‫במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו ‪ 37,000‬תלמידי כיתות ז ' ‪-‬ח‬ ‫‪‬‬
‫מחשבים ניידים של אפל ‪ ,‬במחיר נמוך במיוחד ;‬

‫מדיווחים נמצא ש השימוש במחשבים הניידים שיפר את רמת העניין של התלמידים ‪,‬‬
‫הביא לשיפור משמעותי באקלים הכיתה וצמצם כמעט לחלוטין בעיות משמעת בבתי‬
‫הספר ‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫עוד נמצא כי ‪:‬‬

‫כאשר התלמידים הופעלו בגישה החקרנית והשתמשו במחשבים הניידים‪ ,‬הם היו‬ ‫‪‬‬
‫מעורבים יותר בלמידה שיתופית ובלמידה מבוססת פרויקטים ;‬

‫הם הוכיחו יותר כישורי חשיבה ביקורתיים ויכולת כתיבה משופרת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נמצאו ממצאים המצביעים חד ‪-‬משמעית על מוטיבציה גבוהה יותר של התלמידים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מורים‬

‫בתכנית זו גם המורים קיבלו מ חשבים ניידים ; ניתן לייחס למורים פאסיביות וגישה שמרנית‬
‫והיו גם מקרי התנגדות לפרויקט ‪ ,‬אך במבט לאחור ‪ ,‬נראה כי ההתנגדות של המורים‬
‫להמשך הפרויקט נבעה מעומס העבודה הניכר שהוטל עליהם בעקבות הפרויקט‬
‫הממוח שב‪.‬‬

‫ההצעות האחרונות שהועלו לאחרונה במדינת מיין לתגמל את המורים בבונוסים כספיים‬
‫מיוחדים ‪ -‬יש בהן אולי כדי לקדם את הפרויקט ‪ ,‬אך עדיין נדרשת הכשרה אחרת של‬
‫המורים לקראת למידה גמישה וחקרנית יותר בכיתות‪.‬‬

‫הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני‪ .‬לצורך כך הוחלט כבר בשלבים‬
‫הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫מחקרי הערכה שונים מצאו כי השימוש שעשו המורים במחשבים הניידים בכיתות לא היה‬
‫יצירתי במיוחד ו לא הוביל לשינוי בשיטות ההוראה;‬

‫‪50‬‬
 ‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫על אף חילוקי הדעות עם מורים ומחנכים לגבי ערכו של פרויקט המחשבים הניידים בחטיבות‬
‫הביניים של מדינת מיין החליט מושל מדינת מיין בארה" ב להמשיך בהתקשרות עם חברת‬
‫אפל לעוד ‪ 4‬שנים כשבמסגרת הפרויקט יצוידו עוד ‪ 32,000‬תלמידי בתי הספר במדינת‬
‫מיין בארה"ב במחשבים ניידים ולצדם עוד ‪ 4000‬מורים שיצוידו במחשבים ניידים אישיים‪.‬‬

‫אף שהתלמידים הראו עניין בלמידה חקרנית בעזרת מחשבים ניידים‪ ,‬אי אפשר עדיין‬
‫להעריך את התכנית ולקבוע אם הצליחה או נכשלה‪ ,‬וזאת בעיקר משום שעדיין לא נפרצה‬
‫העמדה השמרנית והמסויגת של המורים ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Muir, M., Knezek, G., Christensen, R., (2004). The Maine Learning Technology‬‬
‫‪Initiative: An exploratory study of the impact of ubiquitous technology on student‬‬
‫‪achievement, Farmington: Maine Center for Meaningful Engaged Learning.‬‬

‫‪Available at:‬‬
‫‪http:// www.mcmel.org/MLLS/MLLS0401.pdf‬‬

‫‪http://www.eastpennsd.org/Committees/_techcomm/techcommpics/laptopinitiative.pdf‬‬

‫סוקר בפורטל מס"ע‪:‬‬

‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3024‬‬

‫‪51‬‬
 ‫מחקרים‬ ‫ארה"ב‪ ,‬קנדה‬

‫רקע כללי‬

‫מחשבים ניידים לכל תלמידי ביה"ס היא מציאות שתהיה קיימת בכל בתי הספר בשנים הקרובות ‪.‬‬

‫בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות ‪ ,‬הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים‬
‫במחשבים ניידים‪ .‬מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה"ב שם יוזמים בתי הספר בעצמם‬
‫מהלכים לעידוד התלמידים להצטייד במחשבים ניידים ולעתים אפילו מחייבים את התלמידים‬
‫וההורים להצטייד במחשבים ניידים‪.‬‬

‫המהלך הזה בארה"ב ובקנדה קיבל תנופה לאחר היוזמה של מושל קליפורניה לאפשר לבתי‬
‫ספר להחליף את ספרי הלימודי במאגרי מידע ובמקורות מידע דיגיטאליים‪ .‬ההערכה היא שתוך‬
‫‪ 5‬שנים מרבית תלמידי בתי הספר התיכוניים בארה"ב יגיעו לביה"ס עם מחשבים ניידים‪.‬‬

‫נוכח מגמה מתחזקת זו ‪ ,‬צריכים בתי הספר להקדיש יותר מחשבה להתפתחות המקצועית של‬
‫המורים בתחומי שיטות ההוראה המתוקשבות ‪ ,‬אך נראה כי עיקר תשומת הלב הוא נושא החומרה‬
‫והצטיידות המחשבים‪.‬‬

‫כיום בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות‪ ,‬הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים‬
‫במחשבים ניידים‪ .‬מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה"ב‪ ,‬שם היוזמה לעידוד התלמידים להצטייד‬
‫במחשבים ניידים פעילה ביותר ולעתים אף מחייבת את התלמידים וההורים להצטייד במחשבים ניידים‪.‬‬

‫בנעילת כנס ‪ ,)Computing Conference National Educational( NECC‬אשר‬

‫מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם‪,‬‬
‫הובאו ממצאים והוסקו מסקנות משמעותיות ‪ .‬בכנס הספציפי ש נערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים‬
‫ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים ( או כפי שהוא מכונה ‪1:1‬‬
‫‪ ,)computing‬ביניהן מחקרים כמותיים ‪ ,‬השוואתיים‪ ,‬מודלים שונים וצפי לעתיד ‪.‬‬

‫‪52‬‬
‫ממצאי מחקר שנערך הראה‪ :‬כי על אף שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (מבחינת‬
‫הנחיות‪ ,‬כללים‪ ,‬מינון וכד ')‪ ,‬הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו‪ ,‬ובפרט בהישגי‬
‫התלמידים ‪.‬‬

‫אחת מההרצאות שנערכו בכנס ‪ ,‬היתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג '‪ ,‬אשר הציגו‬
‫מצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים‪ ,‬הדומה במהותה לתכנית מש "י בגני‬
‫תקווה ‪.‬‬

‫בתחילת שנת ‪ 2006‬הופעלה בחמש חטיבות ביניים במערב מדינת מסצ 'וסטס תכנית מחשבים‬
‫ניידים ורשתות אלחוטיות בכיתות ‪.‬‬
‫בתחילה חולקו ‪ 633‬מחשבים ניידים (‪ )Apple iBook‬ל ‪ 633‬תלמידי כיתות ז' בחמשת בתי‬
‫הספר המשתתפים בתכנית ‪ .‬המחשבים שחולקו יועדו‪ ,‬בדומה לתכנית מש"י בגני תקווה בישראל‪,‬‬
‫הן לשימוש בכיתה והן לשימוש בשעות הפנאי‪ .‬במהלך השנתיים הבאות חול קו מחשבים ניידים‬
‫לתלמידי שכבות נוספות ‪ ,‬כך שבשנת הלימודים ‪ 2007-08‬נמצאו סך הכל קרוב לאלפיים מחשבים‬
‫ניידים ‪ ,‬בשימוש התלמידים והמורים בבתי הספר המשתתפים בתכנית‪.‬‬

‫מטרת התכנית היתה לשמש כמקרה מבחן לבחינת יעילותה של תכנית ‪ 1:1‬בחטיבות ביניים‪,‬‬
‫בהיבטים הבאים ‪:‬‬
‫‪ .1‬הגברת הישגי תלמידים‬
‫‪ .2‬שיפור מעורבות תלמידים‬
‫‪ .3‬שיפור יכולת ניהול הכיתה‬
‫‪ .4‬שיפור יכולות התלמידים לנהל מחקר עצמאי ולשתף פעולה עם עמיתיהם‬
‫‪ .5‬יצירת שינויים פרדיגמאטיים באסטרטגיות הוראה ובהעברת חומר הלימוד‬

‫תלמידים‬

‫מסקרים שנערכו מתצפיות בכיתות‪ ,‬עולה כי ‪:‬‬

‫לא רק שמע ורבות התלמידים גדלה באופן דרמטי בתגובה להזדמנויות שמעניקה‬ ‫‪‬‬
‫התכנית‪ ,‬אלא שכישורי המחקר ושיתוף הפעולה שלהם הוגברו בזכותה ;‬

‫‪53‬‬
 ‫מורים‬

‫גם בתחום ההוראה נמצאו עדויות רבות לכך שהתכנית השפיעה כמעט על כל ההיבטים‬
‫המקצועיים של תפיסות ההוראה ומימושן‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬הערכה‬

‫המחקר נ ערך כמחקר השוואתי לאורך זמן‪ ,‬אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת‬
‫התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים‪ .‬הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים ‪ ,‬שבהם לא‬
‫הופעלה התכנית באותה תקופה ‪.‬‬
‫שיטת המחקר כללה איסוף נתונים כמותיים ואיכותיים – שאלונים וראיונות (למורים ולתלמידים )‪,‬‬
‫השוואת ציונים‪ ,‬בחינת ציורי תלמידים ‪ ,‬ותצפית בכיתות‪ .‬בנוסף ‪ ,‬נערך באביב ‪ 2008‬תרגיל כתיבה‬
‫בקרב תלמידי כיתות ז' שנבחרו באופן רנדומלי מבין בתי הספר השונים שמופעלת בהם התכנית‪.‬‬

‫תוצאות המחקר מראות ‪ ,‬שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (מבחינת‬
‫הנחיות‪ ,‬כללים‪ ,‬מינון וכ"ד) ‪ ,‬הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו‪ ,‬ובפרט‬
‫בהישגי התלמידים ‪:‬‬

‫תוצאות חיוביות נצפו גם בשאר ההיבטים אותם ביקשו החוקרים לבחון בקרב התלמידים והמורים ‪.‬‬

‫דמיאן וקיי מסכמים‪ ,‬כי מחקרם מצא השפעות חינוכיות חיוביות רבות הנובעות מהשתתפות‬
‫בתכנית ‪ 1:1‬ובפרט בתכנית ברקשייר ‪ .‬לדבריהם‪ " ,‬הפוטנציאל של מחשוב ‪ 1:1‬למורה ותלמיד‬
‫נושא הבטחות גדולות לשינוי פני ההוראה והלמידה"‪.‬‬

‫המחקר מצא השפעות חינוכיות חיוביות רבות הנובעות מהשתתפות בתכנית ‪ 1:1‬ובפרט בתכנית‬
‫ברקשייר‪ :‬מעורבות התלמידים גדלה באופן דרמטי בתגובה להזדמנויות שמעניקה התכנית והיא‬
‫הש פיעה כמעט על כל ההיבטים המקצועיים של תפיסות ההוראה ומימושן‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫בחינת מידת השיפור בהישגים בוצעה בין היתר באמצעות השוואת ציוני ‪ ( MCAS‬בחינות ההערכה‬
‫של מדינת מסצ 'וסטס)‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ניתן היה לראות כי ‪:‬‬

‫ציוני מתמטיקה לתלמידי בתי הספר המשתתפים במחקר קפצו בשנים ‪ 2007-08‬ביחס‬ ‫‪‬‬
‫לשנים קודמות ‪ ,‬וכמעט וסגרו את הפער לעומת הממוצע הלאומי ‪:‬‬

‫בעוד שבשנים ‪ 2004‬עד ‪ 2006‬רק ‪ 55%‬עד ‪ 60%‬עברו בהצלחה את המבחנים (לעומת‬ ‫‪‬‬
‫‪ 71% - 70%‬ממוצע למדינה) ;‬

‫בשנת ‪ 70% 2008‬עברו בהצלחה את המבחנים (לעומת ‪ 76%‬ממוצע למדינה) ;‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא נוספת לשיפור בהישגים ניתן לראות בתוצאות תרגיל הכתיבה שנערך באביב‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2008‬בקרב תלמידי התכנית – חלק מהתלמידים התבקשו לענות לתרגיל הכתיבה‬
‫באמצעות המחשב‪ ,‬והשאר באמצעות דף ועט‪ .‬הממ צאים הראו כי תשובותיהם של‬
‫התלמידים שענו באמצעות המחשב היו ארוכות יותר ‪ ,‬וציוניהם גבוהים יותר ‪ ,‬לעומת‬
‫התלמידים שענו באמצעות דף ועט ‪.‬‬

‫ציוני מתמטיקה לתלמידי בתי הספר המשתתפים במחקר קפצו בשנים ‪ 2007-08‬ביחס לשנים קודמות‪,‬‬
‫וכמעט וסגרו את הפער לעומת הממוצע הלאומי‪.‬‬

‫דוגמא נוספת לשיפור בהישגים ניתן לראות בתוצאות תרגיל הכתיבה שנערך באביב ‪ 2008‬בקרב‬
‫תלמידי התכנית‪ .‬תשובותיהם של התלמידים שענו באמצעות המחשב היו ארוכות יותר‪ ,‬וציוניהם גבוהים‬
‫יותר‪ ,‬לעומת התלמידים שענו באמצעות דף ועט‪.‬‬

‫‪55‬‬
 : ‫מקור הנתונים‬

‫ גני‬,‫ תכנית מש"י‬. ‫ ממצאי מחקר‬- ‫ תכנית ברקשייר לשילוב מחשבים ניידים בחינוך‬.‫ורדה גיל‬
. 2009 ,‫ יולי‬6 . ‫תקווה‬
Available at: http://ganeitikva.blogspot.com/2009/07/necc.html

See also:
http://center.uoregon.edu/ISTE/uploads/NECC2009/KEY_43601433/Bebell_NECC09BWLI
finalpaper6_RP.18.09.pdf

56
‫יוזמה מורית‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב ‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬היוזמה היא של ביה" ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים ( כגון קרן אתנה‬
‫בישראל)‪ .‬מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם‬
‫להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר‪ .‬אבל לא תמיד המורים יודעים‬
‫על עמ יתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים ‪.‬‬

‫קהילות ידע שיתופיות באינטרנט של מורים משתמשי מחשבים ניידים בבתי ספר‬

‫מורים‬

‫בארה" ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים‬
‫במחשבים ניידים בבתי הספר‪ .‬הקהילה המקוונת הוקמה ביוזמת המורים תוך התבססות על‬
‫מערכת התקשוב החופשית של נינג כאשר היא פועלת כרשת חברתית שיתופית לאותם בתי‬
‫ספר ובעיקר לאותם מורים המתמודדים עם שילוב המחשב הנייד‪ .‬מאחר ומדובר בקהילה‬
‫מקוונת חדשה יחסית ‪ ,‬אין עדיין משאבים רבים בה ‪ ,‬אבל אין ספק שהיא תלך ותתפתח ‪.‬‬

‫כש יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב‪ ,‬הם‬
‫נדרשים לעזרה ולהדרכה של עמיתים להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבית הספר‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬אף יזמו כמה מורים קהילת מורים עמיתים שעושים שימוש במחשוב הנייד בבית הספר והיא‬
‫פועלת כרשת חברתית שיתופית‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Available at: http://www.youtube.com/watch?v=7Zl3IYcyPFI‬‬

‫‪Available at: http://1to1laptopschools.ning.com/profiles/blogs/new-things- i-have-tried-4‬‬

‫‪57‬‬
 :‫קהילת ידע שיתופית מקוונת וותיקה נוספת ביוזמת המורים עצמם‬

Available at: http://nc1to1.ning.com/

: ‫סוקר בפורטל מס"ע‬

‫גורמים המשפיעים על העברה או שיתוף בפרקטיקה חדשה בבתי ספר‬

Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1931

Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3186&referer=useJsHistoryBack

58
‫מחקרים‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫מחקר זה חקר את השימוש של מחשבים ניידים אחד לאחד ‪ 1:1‬על בסיס פעילויות רבות‬
‫וההשלכות שהיו למחשבים האלה על הלמידה בקרב תלמידים ועל התרבות הבית ספרית ‪.‬‬

‫נתונים נאספו מסקרים וראיונות של מורים ‪ ,‬תלמידים והורים בבתי הספר העל ‪-‬יסודיים במהלך‬
‫שנת לימודים שלמה‪ .‬המח קר הזה עונה על השאלות המרכזיות הבאות ‪:‬‬

‫כיצד עשו התלמידים שימוש במחשבים הניידים?‬ ‫‪‬‬

‫מהן ההשלכות של התכנית למחשבים ניידים על הלמידה של תלמידים ועל התרבות הבית‬ ‫‪‬‬
‫ספרית ?‬

‫מה היו התפיסות והחששות לגבי המחשבים הניידים בתכנית זו?‬ ‫‪‬‬

‫מחקר שנעשה ביחס לתכנית ‪ 1:1‬הראה שבעצם השימוש שעשו התלמידים במחשוב הנייד‬
‫למשימות הלימוד‪ ,‬תקשורת‪ ,‬כושר הביטוי והחקר – הם הרוויחו יעילות טכנולוגית ענפה; אך בה‬
‫בעת נחשפו בעיות משמעת‪ ,‬חששות לגבי אוריינות דיגיטלית וחשש מפני תלות מופרזת‬
‫בטכנולוגיית המידע‪.‬‬

‫הבנה מרכזית של סוגיות אלו חשובה מאוד במיוחד על רקע העובדה שיותר ויותר בתי ספר‬
‫מצטרפים לתכנית המחשבים הניידים הזו וכספים נוספים מושקעים בה‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫התוצאות שנגלו במחקר היו כי ‪:‬‬

‫התלמידים עשו שימוש במחשבים הניידים למשימות שונות הקשורות ללימוד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תקשורת‪ ,‬כושר הביטוי וחקר ;‬

‫התלמידים הרוויחו באופן משמעותי יעילות טכנולוגית ענפה ;‬ ‫‪‬‬

‫‪59‬‬
 ‫המחשבים הניידים בתכנית סיפקו הזדמנויות אדירות ומקורות הן עבור ההוראה והן‬ ‫‪‬‬
‫עבור הלמידה ‪ ,‬אולם הם גם העלו סוגיות נוספות כדוגמת ‪ :‬בעיות משמעת בקרב‬
‫תלמידים חששות לגבי אוריינות דיגיטלית וחששות מפני תלות מופרזת בטכנולוגית‬
‫המידע‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Lei, Jing; Zhao, Yong. One-to-One Computing: What Does It Bring to Schools? Journal‬‬
‫‪of Educational Computing Research, v39 n2 p97-122 2008.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://baywood.metapress.com/link.asp?target=contribution&id=C14827150109446Q‬‬

‫‪http://slashdot.org/askslashdot/00/04/12/0739229.shtml‬‬

‫‪60‬‬
‫שימור הישגים‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫"זה טוב לראות שבתי הספר שלנו כיום עומדי ם היום בראש מערכת החינוך והתכנית של‬
‫המחשבים הניידים של בתי הספר במחוז פרמינגטון (ניו מקסיקו) מסייעת לבתי הספר לקדם‬
‫את היעד הזה‪ .‬כמה שמסומנת להיות היוזמה הגדולה ביותר במדינה‪ ,‬כ ‪ 5,100-‬תלמידים מכיתות‬
‫ו' ועד י" ב הינם בעליהם של מחשבים ניידים ‪ .‬למרות שהיו כמה " עי קולים" לאורך הדרך – בה ניסו‬
‫לחשוב כיצד לשמור את ילדינו בטוחים ברשת ותקלות או תאונות שבהן ניזוקו כמה מחשבים –‬
‫התועלת שמביאים עימם המחשבים הניידים עולה על כל אלה פי כמה וכמה" ‪.‬‬

‫רוברט אמרסון‪ ,‬המפקח האחראי על הטכנולוגיה וההערכה במערכת החינוך‪ ,‬אומר שלמרות שהם‬
‫ח סרים עדיין בנתונים חד משמעיים וסופיים כדי להראות האם ציוני הבחינות עלו מאז‬
‫שהמחשבים הניידים חולקו לתלמידים‪ ,‬אין ספק שהתלמידים שינו את האופן והדרך‬
‫שבאמצעותם הם חושבים על בית הספר‪ .‬אמרסון טוען כי כעת יותר מורים מרשים לתלמידיהם‬
‫להשתמש במיומנויות היצירתיות שאי מצו לעצמם בזמן העבודה על פרויקטים דרך המחשבים‬
‫הניידים ובתמורה – מקבלים התלמידים הרבה יותר מן המשימות שניתנו להם‪.‬‬

‫רוב התלמידים משתמשים במחשבים הניידים מהסיבות הנכונות והם מרוויחים כלים חינוכיים חשובים‬
‫מהתכנית הזו‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל אופן החשיבה שלהם השתנה בדרך ש בה הם תופסים כיום את בית הספר‪.‬‬

‫באמצעות המחשבים הניידים‪ ,‬משמרים התלמידים את עצמם בראש דירוג כיתתם‬

‫תלמידים‬

‫התלמידים עושים יותר שיעורי בית ובזכות הכלים שהוענקו להם ‪ ,‬העבודה יוצאת ברמה ובאיכות‬
‫הרבה יותר גבוהה מאשר מה שבדרך כלל הם היו עושים ‪.‬‬

‫‪61‬‬
‫מאחר וכעת העבודה היא באיכות גבוהה יותר ‪ ,‬יותר תלמידים גאים כיום בעבודתם ורוצים‬
‫להשוויץ בה‪ ,‬בפרויקטים שלהם לעמיתיהם ולמורים – עובדה המסייעת להם ליצור את חדוות‬
‫ההתלהבות שלהם מבית הספר ‪.‬‬

‫אמרסון טוען שבתי הספר מגלים כעת שדווקא צוותי המורים שמסוגלים להודות בפני תלמידיהם‬
‫שאין בי דם את כל התשובות – בפועל מאתגרים את התלמידים שלהם כדי שאלה יחפשו את‬
‫התשובות האלה ולכן התלמידים האלה נחשבים למצליחים יותר בכיתתם ובבית הספר בכלל ‪.‬‬

‫יותר תלמידים גאים כיום בעבודתם ורוצים להשוויץ בה‪ ,‬בפרויקטים שלהם לעמיתיהם ולמורים – עובדה‬
‫המסייעת להם ליצור את חדוות ההתלהבות שלהם מבית הספר‪ .‬התלמידים כיום בעצם משתתפים‬
‫בחינוך של עצמם‪.‬‬

‫התלמידים כיום בעצם משתתפים בחינוך של עצמם ובדרך שהם לעולם לא עשו קודם לכן ‪.‬‬

‫אמרסון תיאר שלמרות העיכובים ‪:‬‬

‫רוב התלמידים משתמשים במחשבים הניידים מהסיבות הנכונות והם מרוויחים כלים‬ ‫‪‬‬
‫חינוכיים חשובים מהתכנית הזו ;‬

‫מעודדים כיום יותר ויותר מורים לנטוש את תחושות האגו שלהם ולבטוח בכך‬ ‫‪‬‬
‫שתלמידיהם יכולים להפוך להיות יצירתיים כשהם תרי ם אחר פתרונות לשיעורי הבית‬
‫שלהם;‬

‫כל מה שהם יכולים לעשות כדי לסייע לתלמידים ‪ ,‬מתקדם נכונה בנתיב החינוכי שלהם וזה‬ ‫‪‬‬
‫מהווה ית רון‪ ,‬באשר הם מצדיעים לבתי הספר המחוזיים בפרמינגטון על נטילת סיכון‬
‫ורכישת ציוד יקר על מנת ליי על ולהיטיב את חייהם של התלמידים ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪EDITORIAL: Laptop initiative keeps students at top of the class . September, 12, 2010.‬‬
‫‪Available at: http://www.techzone360.com/news/2010/09/12/5002051.htm‬‬

‫‪62‬‬
‫יוזמה מורית‬ ‫ארה" ב‬

‫רקע כללי‬

‫אחד החידושים הגדולים ביותר של ‪ OLPC‬נוגע לרעיון שמחשב הניתן לילד בודד ( המכונה מחשב‬
‫אחד על אחד ‪ ) 1:1‬מהווה את הדרך הטובה ביותר כדי להגביר את יכולתו של התלמיד ללמוד באופן‬
‫האפקטיבי ביותר‪ .‬במאמר שפורסם ב ‪ ScieneDaily -‬ישנה עדות חזקה המראה שמחשוב ‪1:1‬‬
‫מאפשרת לתלמידים בתכניות אלה לעלות בביצועיהם על עמיתיהם בכיתות מסורתיות ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫‪Journal of‬‬ ‫בהתאם לממצאיהם של מחקרים שפורסמו במגזין לטכנולוגיה ‪ ,‬למידה והערכה‬
‫‪ Technology, Learning and Assessment‬תלמידים שהשתתפו בתכנית מחשוב ‪ 1:1‬מדווחים‬
‫על הישגים גבוהים יותר ואופי הירתמות גובר והולך ‪ .‬הממצאים החדשים האלה מביאים יחדיו‬
‫חלק מהעדויות הטובות והמעודכנות ביותר ביחס ליישום ולהשלכותיו של מחשוב ‪. 1:1‬‬

‫כל המחקרים שבחנו את השלכותיו של מחשוב ‪ 1:1‬ביחס להישגי התלמידים‪ ,‬מצאו כי אלו עלו‬
‫בביצועיהם על עמיתיהם בכיתה בבחינות סטנדרטיות במקצועות השפה האנגלית ואמנויות ‪-‬‬
‫בפער סטטיסטי משמעותי ‪ .‬כותבי המחקרים גם מדווחים על עדויות למוטיבציה מוגברת של‬
‫תלמידים ולהתחייבותם האישית ללימודים כמו גם על שינויים בגישות ההוראה של מוריהם ‪.‬‬

‫תלמידים שהשתתפו בתכנית מחשוב ‪ 1:1‬מדווחים על הישגים גבוהים יותר מאלה של עמיתיהם שאינם‬
‫בתכנית‪ ,‬כמו כן‪ ,‬אופי הירתמותם גובר והולך והמוטיבציה האישית שלהם מוגברת‪.‬‬

‫אלו חדשות נפלאות עבור ‪ ,OLPC‬שכן עד כה‪ ,‬ה עדויות לגבי האפקטיביות של מחשוב ‪ 1:1‬היו‬
‫נסיבתיות לחלוטין ואף אנקדוטיות ‪ .‬אלה סוג של מחקרים שה ‪ OLPC -‬לא רק שחייב לעקוב אחריהם‬
‫בעקביות אלא שהוא אף צריך לדאוג ולממן אותם באופן פעיל ואף להירתם להיחקר בשדה החוויות‬
‫והסקרים בתחום ‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫למרות שהדבר מעולם לא נעשה ‪ ,‬לעולם לא מאוחר עבור ה ‪ OLPC-‬לגבות מחקרים כאלה ולספק‬
‫נתונים תומכים נוספים ‪.‬‬

‫פרויקט ‪ One Laptop Per Child‬עובד יחד עם המורים‪.‬‬

‫מורים‬

‫המורים חשובים ומשמעותיים בהצלחת מחשוב ‪ - 1:1‬מבלי להתחשב במעורבות ה ‪,OPLC-‬‬

‫תוצאותיהם של מחקרים אלה ברורים למדיי‪ .‬המאמרים ה מדווחים על המחקרים טוענים בבירור כי ‪:‬‬

‫אחד מן הממצאים החשובים ביותר היה התפקיד הקריטי שמילאו המורים בהצלחתה של כל‬
‫תכנית מחשוב ‪ .1:1‬גורמים נוספים שהיו משמעותיים להצלחתם של תלמידים במסגרת מחשוב ‪1:1‬‬
‫כללו ‪:‬‬

‫פיתוחן העקבי והתומך של מדיניות מנהלתית ;‬ ‫‪‬‬

‫יצירת הזדמנויות לפיתוח מקצועי של מורים‪ ,‬במיוחד בשיתוף וניוד חוויות מגישות‬ ‫‪‬‬
‫ההוראה הטובות ביותר;‬

‫המפתח להצלחת היוזמות לתכניות מחשוב ‪ ,1:1‬נעוצות במעורבותם של מורים‬ ‫‪‬‬

‫ובהתחייבות אישית וחזקה של בית הספר ‪ .‬במילים אחרות ‪ ,‬חלוקת מחשבים ניידים אישיים‬
‫לתלמידים וההנחה שילמדו באופן עצמאי‪ ,‬לא בדיוק נמצאה כמאפיין עבודה אפקטיבי ;‬
‫מעורבותם של המורים ‪ ,‬הכשרתם ופיתוחם המקצועי מגלם את המפתח האמיתי‬
‫להצלחה‪ .‬במובנים האלה ולמרבה הצער ‪ ,‬ביצועיה של תכנית ה ‪ OLPC-‬לפי קנה מידה‬
‫גלובלי ‪ -‬עדיין נמוכים ;‬

‫הכשרת המורים ‪ ,‬פיתוחם המקצועי ופיתוח תכנית הלימודים נותרים לטיפולם של קבוצות‬ ‫‪‬‬
‫מקומיות וזה קורה במיוחד במדינות שבהן ישנה הכרה בתפקיד ם של המורים ‪ .‬אין זו‬
‫הפתעה לגלות כי במדינות האלה ישנו כר פורה לפיתוח וקידום יוזמות ה ‪ ,OLPC-‬כאן הן‬
‫האפקטיביות ביותר ‪ .‬כאשר חסרה מעורבות מקומית שכזו המאפשרת הכשרות מורים‬
‫ופיתוח תכניות לימודים – תכניות מחשוב אלה אינן מראות או מדווחות על הצלחה‬
‫כלשהי;‬
‫‪64‬‬
‫המפתח להצלחת היוזמות לתכניות מחשוב ‪ ,1:1‬נעוצות במעורבותם של מורים ובהתחייבות אישית‬
‫וחזקה של בית הספר‪ .‬מעורבותם של המורים‪ ,‬הכשרתם ופיתוחם המקצועי מגלם את המפתח האמיתי‬
‫להצלחה‪.‬‬

‫כשיש קידום ודחיפה גלובלית לעבר ניוד חוויות ‪ ,‬ידע וניסיון ‪ ,‬קידום שיתוף הפעולה של‬ ‫‪‬‬
‫המורים והכשרתם ‪ -‬מהווה את הגורם הקובע להצלחה הכוללת במאמצי ה ‪;OLPC-‬‬

‫זה חוסר מזל ואטימות לב להיות עדים לאי ההכרה ב ‪ OLPC‬מבחינת הרלבנטיות של מורים‬ ‫‪‬‬
‫ודרישת מעורבותם בתהליך הלמידה‪ .‬מחשב נייד לעולם לא יוכל להחליף מורה בפועל‪ .‬זה‬
‫יוכל רק להיות כלי יעיל לתלמידים כדי שישפר את הלמידה והמורה נדרש כדי לצלוח‬
‫הרבה מעבר למיהות ההוראה‪ .‬עדויות מדעיות מגבות את המסקנות האלה באופן תקיף ‪,‬‬
‫נקווה שה ‪ OLPC-‬ינהג לפיכך ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪One Laptop Per Child Works - With Teachers. March, 2010. OLPC News. March, 2010.‬‬

‫‪Available at: http://www.olpcnews.com/use_cases/education/olpc_works_teachers.html‬‬

‫כשיש קידום ודחיפה גלובלית לעבר ניוד חוויות‪ ,‬ידע וניסיון‪ ,‬קידום שיתוף הפעולה של המורים‬

‫והכשרתם – מהווה את הגורם הקובע להצלחה הכוללת במאמצי ה ‪.OLPC -‬‬

‫מחשב נייד לעולם לא יוכל להחליף מורה בפועל‪ ,‬אבל הוא יוכל להיות כלי יעיל לתלמידים כדי שהלה‬

‫ישפר את הלמידה‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫התאמת המחשב להוראה ולמידה‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫בשעה שאלפי מורים בעולם עוברים בהדרגה לשימוש במחשבים ניידים להוראה פעילה ולניהול‬
‫מידע פדגוגי ‪ ,‬הרי הגיע מחשב ה ‪ IPAD-‬של חברת אפל לשור הצרכני בעולם ‪ .‬נשאלת השאלה‬
‫האם הוא בכלל מותאם להוראה וללמידה? תשובות ראשונות מגיעות מאותם מורים ומרצים‬
‫שמיהרו לרכוש את " הצעצוע החדש" ולהתנסות בו‪.‬‬

‫מורים‬

‫ההתרשמות הראשונה שלהם מצביעה כי מדובר במחשב שהוא בראש ובראשונה שימו שי לקריאת‬
‫ספרים אלקטרוניים ולקריאת טקסטים דיגיטאליים‪ .‬כך סבור‪ ,‬למשל‪ , Will Richardson ,‬המורה‬
‫האמריקאי ומוביל התקשוב החינוכי שם ‪.‬‬

‫עוד עולה מניסיונו עם ה ‪ IPAD –-‬כי היישומים של כתבי עת ומגזינים דיגיטאליים יהיה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬הפופולאריים ביותר לקריאה ‪-‬ב ‪. IPAD‬‬

‫המורה ‪ Maggie Hos-McGrane‬המלמדת בבתי ספר יסודיים הביאה את מחשב ה ‪IPAD-‬‬

‫לכיתתה‪ .‬התלמידים‪ ,‬כמובן‪ ,‬התרשמו והתלהבו‪ ,‬אך היא מציינת כי אפשרויות הכתיבה והעריכה‬
‫במכשיר ה ‪ IPAD -‬עדיין מוגבלות מבחינתה ‪.‬‬

‫מורים ומרצים במקומות אחרים בארה" ב מציינים כי אפשרויות העריכה וניהול הקבצים במחשב‬
‫ה ‪ IPAD-‬עדיין מוגבלים מאד בגרסה זו ולא ניתן כמעט לניהול את קבצי המידע ‪ .‬גם אם עניין זה‬
‫ישתפר בגרסאות הבאות ‪ ,‬כבר ברור היום כי מחשב ה ‪ IPAD -‬הוא‪ ,‬בראש ובראשונה ‪ ,‬מחשב‬
‫ל צריכת מידע בידורי וקריאת ספרים דיגיטאליים ופחות לניהול מידע אישי ‪ .‬לכן‪ ,‬הוא עשוי להיות‬
‫פופולארי בקרב תלמידים ובני נוער ופחות בקרב מורים הזקוקים לכלים יעילים לניהול מידע‬
‫וארגון קבצי המידע ‪.‬‬

‫‪66‬‬
‫ קודם כל מחשב לצריכת מידע בידורי וקריאת ספרים דיגיטאליים ופחות לניהול‬,‫ הוא‬IPAD - ‫מחשב ה‬
‫ הוא עשוי להיות פופולארי בקרב תלמידים ובני נוער ופחות בקרב מורים הזקוקים לכלים‬,‫ לכן‬.‫מידע אישי‬
.‫יעילים לניהול מידע וארגון קבצי המידע‬

: ‫מקור הנתונים‬
as a Participation Sport Reading

Available at: http://weblogg-ed.com/2010/reading-as-a-participation-sport/

iPad: First impressions

Available at: http://spinstrangenesscharm.wordpress.com/2010/06/05/ipad-first-impressions/

First thoughts about using the iPad with my students

Available at: http://transformingtechnology.blogspot.com/2010/06/first-thoughts-about-ipad.html

Kathleen Fitzpatrick. Impressions After Two Months of Using an iPad

Available at: http://chronicle.com/blogPost/Impressions-After-Two-Months/24552/

67
 ‫מחקרים בקליפורניה ובטקסס‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫נעשו מספר מחקרים העוסקים בשאלה‪ :‬מהי מידת השפעתם של מחשבים ניידים על הציונים‬
‫בבחינות בתוך או מחוץ לכיתות? המצב הוא שאין עדיין תשובה חד ‪-‬משמעית‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫ישנם ממצאים ממחקרים שונים שנאספו לאחרונה ‪:‬‬

‫גיליון ‪ The Journal of Technology, Learning and Assessment ,‬שבו הוא מציין כמה יתרונות‬ ‫‪‬‬
‫וחסרונות בשימוש במחשוב ניידים ‪. 1:1‬‬

‫ב מערכת שהיא רבת הערכות ‪ ,‬המבוססת על מחקר של תכנית פיילוט לטכנולוגיה בטקסס‬ ‫‪‬‬
‫( ‪ , )TIM‬מצאו מספר חוקרים שזמינותו ונגישותו של המחשב הנייד בי ן כתלי בית הספר –‬
‫לא שיפר את ציוני הבחינות ; אולם ‪:‬‬

‫‪ o‬כאשר נלקחו המחשבים הניידים הביתה‪ ,‬ציוני הבחינות של תלמידים שופרו ;‬

‫‪ o‬הלימוד הביתי – שמדד את היקף השימוש במחשב הנייד שעשו התלמידים מחוץ‬
‫לבית הספר לצורך עשיית שיעורי בית בכל אחד מ ‪ 4-‬מקצועות הליבה וגם עבור‬
‫משחקי למידה –היה המנבא היישומי החזק ביותר כדי לאמוד הישגיות בקריאה‬
‫למשל ‪.‬‬

‫כאשר נלקחו המחשבים הניידים הביתה‪ ,‬ציוני הבחינות של תלמידים שופרו‪.‬‬

‫מחשבים ניידים הוכיחו עצמם כטובים לציונים בבחינות‪.‬‬

‫‪68‬‬
‫מחקר של תלמידי קליפורניה הפיק תוצאות לא עקביות דומות ‪ ,‬אולם הוא שופך אור חדש‬ ‫‪‬‬
‫על כמה אפשרויות ‪ .‬עושים שימוש במחשבים ניידים כדי לסייע לתלמידים בנוגע ל"צניחה‬
‫הפתאומית " שמתרחשת בשלבי כיתה ד ' אשר מופיעה בזן שתלמידים עושים את המעבר‬

‫מ"למידה לקרוא לקריאה ללמוד "‪ .‬במחקר נראה כי לא היה תלמיד כיתה ד' שחווה את‬ ‫‪‬‬
‫הצניחה הפתאו מית הזו אבל כל תלמידי כיתות ד '‪ ,‬ברמה זו או אחרת ‪ ,‬כשהגיעו לכיתה ה'‬
‫בשילוב מחשוב נייד – הציגו ירידה מצומצמת בהרבה בלימודיהם בכל מה שקשור להבנת‬
‫הקריאה מאשר אלו שלא עשו שימוש במחשוב הנייד ;‬

‫הדברים ומים שנלמדים הכי טוב בקרב תלמידים המשתמשים במחשוב נייד אינו בא לידי ביטוי‬
‫בבחינות טנדרטיות כלל וכלל ‪.‬‬

‫מכל מקום ‪ ,‬ציוני הבחינות של התלמידים השתפרו והממצאים אישרו ש המחשוב הנייד היה‬ ‫‪‬‬
‫אחראי ישיר לשיפור הזה שהתייחס למענה ולניתוח הספרותי שלהם וגם לאסטרטגיות‬
‫הכתיבה שלהם‪.‬‬

‫הצניחה הקבועה בקרב תלמידים בשלב כיתות מד' מצטמצמת כשהם משלבים מחשבים ניידים עם‬

‫הגיעם לכיתה ה '‪ .‬מחקר מקליפורניה מציג ירידה מצומצמת בהרבה בכל מה שקשור להבנת הקריאה‬

‫מאשר בקרב תלמידים שלא עשו שימוש במחשוב הנייד;‬

‫מחבר הדיווח הזה העלה במקביל נקודה חשובה ביותר ‪:‬‬

‫הדברים והתחומים שנלמדים הכי טוב בקרב תלמידים המשתמשים במחשוב נייד אינו בא לידי‬
‫ביטוי בבחינות הסטנדרטיות כלל וכלל ‪.‬‬

‫כלומר ‪ ,‬המחשבים הניידים יכולים להתאים רק למספר היבטים בחינוך ‪ ,‬אולם היבטים אלה אינם‬
‫מוכרים דיים או שאינם נאמדים באופן רשמי עדיין‪ .‬מה שיש לעשות הוא קודם כל לחשוב היכן‬
‫יוכלו המח שבים הניידים לתרום הכי הרבה באמצעות השימוש בהם ואח"כ יש למדוד את ההשפעה‬
‫שלהם בדרכים נוחות כדי שיעמדו בביטוי הנקודה החדשה הזו‪.‬‬

‫‪69‬‬
 : ‫מקור הנתונים‬

Bart Salisbury. In-Class Laptops Prove Beneficial to Test Scores. Maximum PC. January
25, 2010.

Available at:
http://www.maximumpc.com/article/news/inclass_laptops_prove_beneficial_test_scores

70
 ‫קלגרי‪ ,‬מחווז אלברטה‬ ‫קנדה‬

‫רקע כללי‬

‫לחוקרים באוניברסיטת קאלגרי יש כמה מילים מעודדות להורים המודאגים מהעובדה שילדיהם‬
‫דבוקים למסכי המחשב וזאת על ‪ -‬בסיס ממצאי מחקר ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫מישל ג ' ייקובסון ושרון פריסן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטה סיימו לאחרונה מחקר בבית הספר‬
‫למדעים של קאלגרי‪ ,‬שב ו קיבלו תלמידים מחשבים ניידים ולאחר מכן נערך אחריהם מעקב‬
‫במשך ‪ 3‬שנים ‪.‬‬

‫ממצאי המחקר הצביעו על כל שטכנולוגיית המחשב יכולה לשפר באופן דרמטי את הדרך שבה‬
‫תלמידים לומדים ‪ -‬א ב ל ‪ -‬בתנאי שזה מלווה ומשולב במורים ‪.‬‬

‫מחקר חדש מאוניברסיטת קאלגרי מעיד שטכנולוגית המחשבים יכולה לתרום ללימוד של תלמידים ‪-‬‬
‫א ב ל ‪ -‬בתנאי שזה מלווה ומשולב במורים‪.‬‬

‫התלמידים המצוידים במחשבים הניידים אינם הולכים רק להוציא מידע מהכיתה אלא שהם הולכים‬
‫לתור אחריו בפועל‪ .‬בני ה ‪ 8-‬וה ‪ 9-‬יכולים להיות מעורבים בלימודים כאשר הכוונה הינה שהם‬
‫יחלקו במידע עם תלמידים אחרים ברחבי קנדה ואפילו עם תלמידים ממדינות אחרות בעולם‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫תלמידים‬

‫בכיתות ט ' מדעים בבית הספר קאלגרי‪ ,‬התלמידים משתמשים במחשבים הניידים שלהם כדי‬
‫לנסות שיטה מדעית תוך עבודה על סימולאטור של מעגל חשמלי‪ .‬הבטיחות הינה אחד‬
‫מהיתרונות שלומדים באמצעות המ חשבים הניידים בניסוי זה‪.‬‬

‫אחד התלמידים סיפר שאם הם היו באמת עושים מעגל חשמלי והיו משנים את אופן ההתנגדות נניח‬
‫לרמה של אפס‪ ,‬אז כולם היו " מתפוצצים"‪ .‬אולם כשאתה עושה את הניסוי על גבי מחשב נייד – זה‬
‫הופך להדמיה של הניסוי‪ .‬ניתן עדיין לשחק עם זה‪ ,‬אבל בפועל שום דבר מזה לא ממש יתרחש ‪.‬‬

‫התלמידים משתמשים במחשבים הניידים שלהם כדי לנסות שיטה מדעית תוך עבודה על סימולאטור של‬
‫מעגל חשמלי‪ .‬בדרך ניסויית זו על המחשב זה הופך להדמיה והיא פחות מסוכנת מלעשות זאת בפועל‬
‫במציאות‪.‬‬

‫התלמידים המצוידים במחשבים הניידים אינם הולכים רק להוציא מידע מהכיתה אלא שהם הולכים לתור‬
‫אחריו בפועל‪ .‬בני ה ‪ 8-‬וה ‪ 9-‬מעורבים בלימודים וחולקים במידע עם תלמידים אחרים ברחבי קנדה ואף‬
‫עם תלמידים ממדינות אחרות בעולם‪.‬‬

‫מורים‬

‫המורה ג 'ון הויט האלט אמר שהיכולת לבצע סיעור מוחין ולהעלות רעיונות ולחלוק במידע באופן‬
‫וירטואלי – זהו בונוס ענק עבור ו ועבור תלמידיו ‪.‬‬
‫המורה הרחיב וסיפר שהם עושים גם שימוש בוויקי ובלוגים כדי שהתלמידים יוכלו לקטלג את כל‬
‫משימות החקר ‪ ,‬תחומי העניין שלהם וחלק מן המסקנות שהתלמידים מגיעים אליהן במעבדות ‪.‬‬
‫המשוב העקבי שניסויים ומשימות כאלו מספקים מטעמם של מורים אחרים ‪ ,‬תלמידים והורים‬
‫מגלם יתרון אדיר ללמידה עצמה ‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מדהימה דווקא בנקודה שהיא מפשטת משימות ומקלה על ביצוען ; מכל מקום ‪ ,‬אין זה‬
‫מהוה תחליף לתכנון ‪ ,‬ארגון ולמחשבה שמושקעים בתכנון מערך השיעורים‪.‬‬

‫‪72‬‬
‫המשוב העקבי שניסויים ומשימות כאלו מספקים מטעמם של מורים אחרים‪ ,‬תלמידים והורים מגלם יתרון‬
‫אדיר ללמידה עצמה‪.‬‬

‫המורה הויט האלט הציע תכנית שיעורים יציבה שתסייע לשמור בקפידה על הילדים בכיתה בעלי‬
‫גישה לאינטרנט‪ .‬אם התלמידים מתעניינים וממוקדים במשימות העבודה שלהם‪ ,‬לא תהיינה‬
‫בעיות משמעת נלוות שאנשים מסוימים מצפים שתהיינה בכיתה שבה יש ‪ 25‬מחשבים ניידים‬
‫אישיים ‪.‬‬
‫ג' ייקובסון אמרה שהיא והשותף המחקרי שלה הציעו שהורים ידרשו מהילדים שלא לשמור את‬
‫המחשבים הניידים במרחב הפרטי שלהם כאשר הם מגיעים הביתה‪ .‬שכן‪ ,‬אם המחשב הנייד‬
‫מוחבא בחדרם‪..‬להורים עשויות להיווצר חששות בנוגע לאופן השימוש שילדיהם עושים בטכנולוגיה‬
‫שבידם‪ .‬במהלך המחקר‪ ,‬חוקרים ומורים עשו שימוש נרחב בטכנולוגיות שונות כולל אנימציות פלאש ‪,‬‬
‫‪ GarageBand, iMovie‬וגם צילום דיגיטלי ‪.‬‬

‫מקור נתונים ‪:‬‬

‫‪Cbc news. Researchers like laptops in Calgary classroom. August 26, 2010.‬‬
‫‪Available at: http://www.cbc.ca/canada/calgary/story/2010/08/26/calgary-research- laptop-‬‬
‫‪computer-students-classroom- learning.html‬‬

‫‪See also: http://www.cbc.ca/canada/calgary/story/2010/08/26/calgary-research- laptop-‬‬

‫‪computer-students-classroom- learning.html#ixzz0zQ6AzFjg‬‬

‫‪73‬‬
‫מחשב נייד לכל תלמיד‬ ‫‪OLPC‬‬ ‫פרויקט בינלאומי‬

‫רקע כללי‬

‫פרויקט זה שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה ‪ ,‬זכה להדים גדולים בכלי התקשורת בכל העולם‪ ,‬אך‬
‫פריצת הדרך במדינות העולם מתחוללת עתה כאשר המחשב הנייד שנכנס בצורה‬
‫מסיבית למערכות החינוך בעולם הוא דווקא המחשב הנייד החינוכי שפיתחה חברת אינטל‬
‫והידוע בשם ‪.Classmate‬‬

‫פרויקט הבינלאומי " מחשב נייד לכל תלמיד"‪ ,‬שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה ‪,‬זכה להדים גדולים‬
‫בכלי התקשורת בכל העולם ‪ .‬אך בפועל דשדש הפרויקט ולא הצליח להתרומם ‪ ,‬בין היתר בשל אי‬
‫תמיכה והעברת הדרכה מספקת למורים‪ .‬הייתה זו חברת אינטל ש"הרימה את הכפפה"‬
‫ומצליחה מאד בתקופה האחרונה לשלב את המחשב הנייד החינוכי למדינות המפותחות כגון‬
‫בריטניה‪.‬‬

‫אינטל ‪ ,‬חברה רב ‪-‬לאומית הפרוסה בכל רחבי העולם‪ ,‬החלה לשווק את ה ‪ Classmate‬ברחבי‬
‫העולם ‪ ,‬במצב של יתרון משמעותי על ‪ ( OLPC,‬הפרוייקט של פרופסור נגורפונטה ) שהוא ארגון‬
‫שלא למטרות רווח ‪.‬‬

‫פרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל תלמיד"‪ ,‬שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה ‪,‬זכה להדים גדולים בכלי‬
‫התקשורת בכל העולם‪ ,‬אך בפועל דשדש הפרויקט ולא הצליח להתרומם‪ ,‬בין היתר בשל אי תמיכה‬
‫והעברת הדרכה מספקת למורים‪.‬‬

‫במרכז ‪-‬אמריקה ובדרום ‪-‬אמריקה הכניסה אינטל את ‪ Classmate‬למדינות רבות ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מקסיקו ‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אורוג וואי‪ ,‬ברזיל ‪ ,‬צ'ילה ‪ ,‬קולומביה‪ ,‬קוסטה ריקה‪ ,‬ונצואלה‪ ,‬אקוודור‬
‫ופרו ‪.‬‬
‫גם באסיה חדרה אינטל למדינות רבות ‪ :‬אזרבייג' ן‪ ,‬סין ‪ ,‬הודו‪ ,‬סרי לנקה‪ ,‬אינדונזיה ‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫תאילנד‪ ,‬מלזיה‪ ,‬וייטנאם‪ ,‬פקיסטן והפיליפינים ‪.‬‬

‫במזרח התיכון ובאפריקה – לבנון‪ ,‬ירדן‪ ,‬פלסטין‪ ,‬מצרים ‪ ,‬לוב‪ ,‬מרוקו‪ ,‬גאנה ‪ ,‬קניה‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫ניגריה ודרום אפריקה ‪.‬‬

‫באירופה – רוסיה‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬סרביה ‪ ,‬רומניה ‪ ,‬תורכיה‪ ,‬יוון ופורטוגל‪ ,‬שחתמה לאחרונה‬ ‫‪‬‬

‫על הסכם עם אינטל להזמנת ‪ Classmates 500,000‬לתלמידי בית ‪-‬הספר היסודי ‪.‬‬
‫‪74‬‬
 ‫פריסת ההזמנות של מחשבים ניידים במסגרת הפרויקט‬

Year Confirmed number Date confirmed Purchaser

(approximate)
‫שנה‬ ‫תאריך אישור ההזמנה‬ ‫המדינה הרוכשת‬
‫כמות משוערת‬

100,000 October 2007 Uruguay

15,000 November 14, 2007 Birmingham, Alabama, United States

2007 260,000 December 1, 2007 Peru

50,000 December 1, 2007 Mexico (Mexican businessman Carlos Slim)

167,000 January 5, 2008 G1G1 2007 program

65,000 May 29, 2008 Colombia (Caldas)

+200,000 June 2008 Uruguay

2008 +30,000 October 2008 Peru

10,000 November 10, 2008 Ghana

12,500 January 9, 2009 G1G1 2008 program

5,000 April 24, 2009 Sierra Leone

100,000 May 14, 2009 Rwanda

2009

Uruguay (total: 362,000 children, 18,000

+160,000 October 13, 2009
teachers)

+260,000 March 17, 2010 Peru

2010
+60,000 April 13, 2010 Argentina

Total

http://en.wikipedia.org/wiki/One_Laptop_per_Child : ‫מקור הטבלה‬

75
 ‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫מסתמן כי הפרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל תלמיד"‪ ,‬בפועל דשדש מאחר ו חודשים לא‬
‫מעטים לאחר פיתוח ה" מחשב הנייד במאה דולר " ‪ ( XO -‬שעלותו האמיתית קרובה יותר למאתיים‬
‫דולר) ‪ ,‬לא נרשמו למחשב הזמנות ‪.‬‬

‫כעת נראה שהפרויקט יצא מהקיפאון שנכפה עליו ‪ :‬כאש ר אורוגוו א י חתמה על הסכם עם‬
‫נגרופונטה לאספקת ‪ 100,000‬מחשבי ‪ XO‬לתלמידיה‪ ,‬ובכך הפכה למדינה הראשונה‬
‫שהצטרפה לפרויקט‪.‬‬

‫אורוגוואי חתמה על הסכם עם נגרופונטה לאספקת ‪ 100,000‬מחשבי ‪ XO‬לתלמידיה‪ ,‬ו בכך הפכה‬
‫למדינה הראשונה שהצטרפה לפרויקט‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫מטרתו של פרויקט "מחשב נייד לכל תלמיד" היתה לצמצם את הפער הדיגיטאלי בין התלמידים‬
‫במדינות המתפתחות לתלמידים במדינות המפותחות ‪ .‬העיתון הדיגיטאלי ‪ eSchool News‬דיווח ‪,‬‬
‫כי המרוץ לאספקת מחשב נייד זול לילדי המדינות המתפתחות מתחמם מאוד כעת ‪ .‬על פי הכתבה‪,‬‬
‫ממשלת אורוגוו אי אף מסרה כי בכוו נתה לרכוש עד שנת ‪ 2009‬עוד ‪ 200,000‬מחשבים ניידים‬
‫מהפרויקט‪ ,‬כך שכל תלמיד במדינה יקבל אחד מהם ‪ .‬על פי הכתבה לא עברו אלא שעות בודדות‬
‫מחתימת ההסכם בין פרויקט מחשב נייד לכל תלמיד וממשלת אורוגוו אי ‪ ,‬וחברת אינטל הודיעה כי‬
‫חתמה על הסכם עם שתי מדינות אפריקניות לאספקת מחשבים ניידים זולים ‪ ,‬הקרויים ‪,classmate‬‬
‫לתלמידיהן‪ .‬חברת אינטל הודיעה‪ ,‬כי תספק ‪ 150,000‬מחשבים לממשלת ליבריה‪ .‬מחשבי ה ‪-‬‬
‫‪ classmate‬של אינטל זולים כמעט כמו מחשבי ה ‪ XO-‬של נגרופונטה ‪ ,‬ומחירם הוא כ ‪ 200-‬דולר‬
‫בלבד‪.‬‬

‫מטרתו של פרויקט "מחשב נייד לכל תלמיד" היתה לצמצם את הפער הדיגיטאלי בין התלמידים‬
‫במדינות המתפתחות לתלמידים במדינות המפותחות‬

‫‪76‬‬
‫בכתבה נמסר‪ ,‬כי מדינה אפריקנית נוספת ‪ ,‬ניגריה ‪ ,‬חתמה על הסכם עם אינטל לאספק ה משוערת‬
‫של כ ‪ 150,000-‬מחשבים ניידים זולים לתלמידיה ‪.‬‬

‫מחשב ה ‪ XO-‬של נגרופונטה מבוסס על מערכת הפעלה פתוחה‪ ,‬שפותחה כדי להזיל את‬ ‫‪‬‬
‫העלויות הגבוהות של מערכת הפעלה אחרות ;‬
‫המערכת ידידותית ומאפשרת שימוש אינטואיטיבי של התלמידים במחשב ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫על פי הכתבה‪ ,‬עובדת כעת חברת מיקרוסופט על פיתוח תוכנת חלונות שתתאים למחשב החדש‪,‬‬
‫אבל עדיין מתקשה בזאת ‪ .‬הסיבה לקשיים ‪ -‬התכונות הייחודיות של מחשב ה ‪ ,XO-‬ובמיוחד‬
‫העובדה שהוא חסכוני באנרגיה וזקוק למערכת הפעלה "קלת משקל"‪ .‬עוד נאמר כי למרות‬
‫התחרות על שוק המחשבים הניידים הזולים לתלמידי המדינות המתפתחות ‪ ,‬תומכת אינטל בפרויקט‬
‫" מחשב נייד לכל תלמיד" של נגרופונטה ‪ :‬בחודש אוגוסט האחרון הודיעה החברה‪ ,‬כי היא מצטרפת‬
‫מקצועי ‪.‬‬ ‫וידע‬ ‫כספים‬ ‫לה‬ ‫תורמת‬ ‫ואף‬ ‫ליוזמה‬

‫מחשב ה ‪ XO-‬של נגרופונטה מבוסס על מערכת הפעלה פתוחה‪ ,‬שפותחה כדי להזיל את העלויות‬
‫הגבוהות של מערכת הפעלה אחרות; המערכת ידידותית ומאפשרת שימוש אינטואיטיבי של התלמידים‬
‫במחשב‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫תקשוב בחינוך בעולם ‪ :‬עסקת "מחשב נייד לכל תלמיד" מתחממת‪ .‬קו לחינוך‪ .‬נובמבר ‪-‬דצמבר‪,‬‬
‫‪.2007‬‬

‫‪Available at: http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=468&ArticleID=2871‬‬

‫‪77‬‬
 ‫השפעה על תצורה‬ ‫‪ OLPC‬ו ‪TABLET -‬‬ ‫פרויקט בינלאומי‬
‫עתידית‬

‫רקע כללי‬

‫לפיתוח הטכנולוגי של מחשבים ניידים מסוג ‪ TABLET‬יש השפעה על תצורת המחשבים העתידיים‬
‫שיהיו בבתי הספר‪ .‬גם למחשבי ‪ IPAD‬הניידים החדשניים של אפל תהיה השפעה עצומה‪ .‬תוך‬
‫שנתיים שלוש נראה בבתי הספר בעולם ואולי גם בארץ מחשביים ניידים שהם בעיקרם מחשבי‬
‫‪ . TABLET‬גם ה ‪ ,OLPC-‬ארגון ללא מטרות רווח אשר שם לו למטרה לייצר מחשב נייד ‪$100‬‬
‫)‪ (tablet‬שעלותם תהיה ‪99‬‬ ‫עבור ילדים במדינות מתפתחות עובר לשימוש בלוחות‬
‫דולר ‪ .‬הלוחות מבוססים על טכנולוגיה של חברת ‪.chipmaker Marvell Technology Group‬‬

‫תלמידים‬

‫המשמעות לגבי העתיד היא שהתלמידים יצטיידו במחשבים ניידים קלים יותר וקומפקטיים‬
‫יותר שלא יקשו עוד מבחינת המשקל בתיק ‪ .‬עם זאת‪ ,‬החשש הוא ש המחשבים הניידים מסוג‬
‫‪ TABLET‬יהיו עדינים יותר ופחות עמידים לנפילות‪.‬‬

‫בעתיד הקרוב‪ ,‬יצטיידו התלמידים במחשבים ניידים קלים יותר וקומפקטיים יותר שלא יקשו עוד‬
‫מבחינת המשקל בתיק‪ .‬עם זאת‪ ,‬החשש הוא המחשבים הניידים מסוג ‪ TABLET‬יהיו עדינים יותר‬
‫ופחות עמידים לנפילות‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫משה חיימוביץ‪ .‬ה ‪ OLPC -‬עובר לשימוש בלוחות ( ‪ )tablet‬שעלותם תהיה ‪ 99‬דולר ‪ 28 .‬מאי ‪,‬‬
‫‪ .2010‬אתר צפונט ‪.‬‬
‫‪Available at: http://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tzafon/tzafonethome/new-web/h-‬‬
‫‪olpcwbrlsymwsblwhwtslwtmthyh99dwlr‬‬

‫‪78‬‬
 : ‫ראה גם‬

Available at: http://inhabitat.com/2009/12/23/fuseprojects- new-tablet-device- for-children/

Will iPad re place the spiral notebook in the classroom?

What makes a tablet a tablet?

Available at: http://www.earlyapps.com/13/will- ipad-replace-the-spiral-notebook- in-the-

classroom/

79
‫החלטה ותקצוב ממשלתי‬ ‫בריטניה‬

‫רקע כללי‬

‫ההחלטה של ממשלת בריטניה משנת ‪ 2008‬לחדש את הצטיידות המחשבים הניידים במסגרת‬

‫תכנית ‪ ,Home Access scheme‬תאפשר למיליון תלמידים להצטייד במחשבים ניידים ‪.‬‬
‫המהלך האחרון של כניסת חברת אינטל לבריטניה עם המחשב הנייד לתלמידים מסוג ‪Classmate‬‬
‫מהדור השני תחיש את הפרויקט השאפתני של הבריטים ‪ .‬המחשבים הניידים יוצעו לבתי הספר‬
‫במחיר מיוחד של ‪ £260‬למחשב‪ .‬הבריטים נוטים לעודד את הכלכלה המקומית באמצעות‬
‫תקצוב פרויקטים טכנולוגיים כגון מחשב נייד לכל ילד‪.‬‬

‫הבריטים נוטים לעודד את הכלכלה המקומית באמצעות תקצוב פרויקטים טכנולוגיים כגון מחשב נייד‬
‫לכל ילד‪.‬‬

‫‪80‬‬
‫אומדן שימוש במחשבים בזמן בחינות‬ ‫נורבגיה‬

‫רקע כללי‬

‫נורבגיה החליטה לבחון תלמידים באמצעות המחשב הנייד שלהם‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫בגיל ‪ 16‬מקבלים תלמידי בתי הספר היסודיים מחשבים ניידים מהממשלה וזאת כדי לסייע להם‬
‫עם שיעורי הבית‪ .‬המחשבים הניידים שהונפקו לתלמידים משמשים לשי עורי בית יומיומיים והם‬
‫מגיעים עם תוכנה סטנדרטית‪ ,‬כזו כמו וורד כמעבד תמלילים ‪ ,‬גיליונות אלקטרוניים והתקני‬
‫חישוב‪ ,‬כמו גם אפליקציות לנושאים ספציפיות בקורסים מיוחדים ;‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬כ ‪ 6,000-‬תלמידים בנורבגיה נבחנים דרך המחשב הנייד שלהם בניסוי שעשוי‬
‫להתפשט לכל רחבי המדינה ‪ .‬כל תלמיד בגילאי ‪ 16-19‬במחוז נורד ‪-‬טרונטלאג בנורבגיה כבר ניסה‬
‫את הלימוד באמצעות מחשב נייד המבוסס במערכת‪ .‬במהלך הבחינות מופעלת תוכנה שתוכננה‬
‫במיוחד כדי לחסום ולהקליט כל ניסיון לרמות במהלכן‪ .‬כך למשל מספרת ביורג הלאנד שהיא מנהלת‬
‫הפרויקט לאוריינות דיגיטלית במועצת נורד ‪-‬ארונטלאג – לתלמידים העוסקים בתקשורת ומדיה‬
‫תהיה כבר התקנה של ‪ Adobe‬פוטושופ במחשבים הניידים שלהם‪.‬‬

‫כ ‪ 6,000-‬תלמידים בנורבגיה נבחנים דרך המחשב הנייד שלהם בניסוי שעשוי להתפשט לכל רחבי‬
‫המדינה‬

‫למרות העובדה שנורבגיה עשתה כבר בעבר שימוש במחשבים בזמן בחינות ‪ ,‬הלאנד טוענת‬
‫שההחלטה להתקדם למחשבים ניידים נובעת מהרצון לוודא כי באולמות הבחינות ‪ ,‬יוכלו‬
‫התלמידים להשתמש בציוד שהם כבר מכירים ‪.‬‬

‫במחשבים עושים שימוש במהלך הבחינות הסופיות ולפני שהם הולכים לקולג ' או לאוניברסיטה ‪,‬‬
‫אולם גם במהלכן של בחינות כאשר המורה רוצה שתתקיים בחינה בכיתה ‪.‬‬

‫המחשבים הניידים שהונפקו לתלמידים משמשים לשיעורי בית יומיומיים והם מגיעים עם תוכנה‬
‫סטנדרטית‪ ,‬כזו כמו וורד כמעבד תמלילים‪ ,‬גיליונות אלקטרוניים והתקני חישוב‪ ,‬כמו גם אפליקציות‬
‫לנושאים ספציפיות בקורסים מיוחדים;‬
‫‪81‬‬
 ‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫המפתח לשלי טה על פרויקט המחשבים הניידים בעת בחינות היה כרוך במערכת פיקוח‪ ,‬הקרויה‬
‫‪ MAS‬הבריטית ‪ ,UK firm 3ami‬המוודאת שתלמידים לא ירמו בעת קיומה של הבחינה ‪.‬‬
‫כשה בחינה מתחילה‪ ,‬התלמידים גולשים במחשבים הניידים לאתר אינטרנט כדי להוריד משם את‬
‫טופס הבחינה ‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬אמרה הלאנד כי בבתי ספר מסוימים התשובות הושלמו במחשבים‬
‫הניידים מתוך הטופס מבוסס השאלות‪ .‬זוהי עוד סיבה מדוע הם צריכים לפקח על המחשבים‬
‫הניידים בזמן קיומן של הבחינות‪ ,‬מאחר ולתלמידים בזמן כזה לא אמורה להיות גישה‬
‫לאינטרנט בכלל והם לא אמורים לתקשר עם תלמידים אחרים בה בעת‪.‬‬

‫המפתח לשליטה על פרויקט המחשבים הניידים בעת בחינות היה כרוך במערכת פיקוח‪ ,‬הקרויה ‪MAS‬‬
‫הבריטית ‪ ,UK firm 3ami‬המוודאת שתלמידים לא ירמו בעת קיומה של הבחינה‪.‬‬

‫התכנית עובדת כמפתח להתחברות והמשימות מתקבלות באמצעות לכידות מסך (שמירת העתק‬
‫של תצוגת המסך כקובץ תמונה)‪ ,‬בדרך זו ניתן לקבל בקלות תרשים המציג במה עשו התלמידים‬
‫שימוש ‪ .‬דובר חברת המחשבים הניידים ‪ ,XO‬טרחה רונינג ‪ ,‬הסביר כי מה שהם מחפשים עשוי להיות‬
‫תלוי במיהות הבחינה הנערכת ‪ .‬למרות שתלמידים יכולים לפנות למומחים בלשון כדי שאלה יבדקו‬
‫את הכתיב שלהם כדי לסייע בהגהת התשו בות שלהם‪ ,‬השימוש של דבר מה שהוא מתקדם יותר‬
‫מזה – פשוט נאסר לשימוש‪ .‬אחד מן התלמידים השתמש בתכנת תרגום וכתב באמצעותה‪" :‬אם‬
‫אתם יכולים לראות אותי‪ ,‬עצרו אותי כעת" והלאנד סיפרה שאכן הם ראו אותו וגם עצרו מבעדו‬
‫בשימוש הזה‪ .‬בדיוק כמו עם טפסי הבחינה שנתפסו – כל אלו שרימו פשוט קיבלו נכשל בבחינה‪.‬‬

‫הצלחת הניסוי של המחשבים הניידים בזמני הבחינות‪ ,‬הובילה את מנהיגי נורבגיה להרהר באם‬
‫להשתמש בהם בכל רחבי המדינה החל מתחילת שנת הלימודים הקרובה‪.‬‬

‫בסוף ‪ ,‬מערכת התוכנה שאמורה לחסום את התקשורת לאינטרנט ולתלמידים אחרים במהלך‬
‫הבחינות ‪ ,‬נותרה במחשבים הניידים והיא מופעלת בזמני הבחינה בלבד ‪ .‬המערכת הזו יש לה‬
‫תפקיד כפול ‪ :‬מצד אחד ניתן לחשוף רמאות בבחינה ומצד שני כל תלמיד יכול להוכיח‬
‫באמצעותה שהעבודה‪ /‬הבחינה שהפיק היא אכן שלו‪.‬‬

‫‪82‬‬
‫בכל מקרה ‪ ,‬ניתנה הזדמנות לבתי הספר להשיב האם הם מעוניינים לבחינות באמצעות‬
‫המחשבים הניידים ‪.‬‬

‫המעבר לשימוש במחשבים הניידים יסייע להאיץ את איסוף התוצאות שכן במקום לאסוף את טפסי‬
‫הבחינה‪ ,‬ניתן לשלוח אותם באמצעות האי ‪-‬מייל ישירות לבודקים‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Norway tests laptop exam scheme. BBC News, May 1, 2009.‬‬

‫‪Available at: http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/8027300.stm‬‬

‫‪83‬‬
 ‫מחקר לגבי סביבת הטכנולוגיה החדשה‬ ‫נורבגיה‬

‫רקע כללי‬

‫מתרחשות שתי תצורות להשגת גישה אל מחשבים בכיתה‪ :‬השלכות שונות על תלמידים‪ ,‬רפלקציה‬
‫ביקורתית והעצמתם‪.‬‬

‫נעשה מחקר הנוגע לס ביבת הטכנולוגיה החדשה ולמאבק על השימוש בגישות הוראה משמעותיות‬
‫בבתי ספר נורבגיים‪ .‬נערכה השוואה של המחשבות הביקורתיות של תלמידים במסגרת שתי‬
‫סביבות למידה טכנולוגיות ב ‪ 6-‬בתי ספר תיכונים‪ .‬שלושה מהם מציעים מחשבים עם תקשורת‬
‫לאינטרנט בחדרי מחשוב מיוחדים מחוץ למתחם הכיתות השגרתי‪ ,‬בעוד ששלושה בתי ספר‬
‫אחרים מציעים מחשבים ניידים לכל תלמידים בכיתה בליווי תקשור אלחוטית לאינטרנט ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫המחקר מסתמך על עיצוב דמה ‪-‬ניסיוני ‪ .‬הנתונים הגיעו מ ‪ 719-‬תלמידים שענו על שאלון לסקר‬
‫ותשובותיהם נחקרו תוך שימוש ב תסוגה רבת משתנים ( ‪.)multivariate regression‬‬

‫המחקר נוגע לסביבת הטכנולוגיה החדשה ולמאבק על השימוש בגישות הוראה משמעותיות בבתי ספר‬
‫נורבגיים‪ .‬נערכה השוואה של המחשבות הביקורתיות של תלמידים במסגרת שתי סביבות למידה‬
‫טכנולוגיות ב ‪ 6-‬בתי ספר תיכונים‪.‬‬

‫ממצאי המחקר הינם כי ‪:‬‬

‫רפלקציה ביקורתית מתגברת בכיתות עם מחשבים ניידים‪ ,‬בודקת מוטיבציה של‬ ‫‪‬‬
‫תלמידים‪ ,‬חוללות אישית ‪ ,‬מגדר ורקע תרבותי ; על הבסיס הזה ‪-‬‬
‫למחשבים עשוי להיות פוטנציא ל משמעותי להגברת הרפלקציה ולהזנת הדו ‪ -‬שיח‬ ‫‪‬‬
‫הכיתתי‪ ,‬פיתוח הידע והעצמת התלמיד ;‬
‫למוטיבציה ולחוללות אישית יש השפעה חזקה‪ ,‬ב עוד שלהון תרבותי יש השפעה מינורית‬ ‫‪‬‬
‫על חשיבה ביקורתית ‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫נראה כי לציוניהם של התלמידים אין כוח חיזוי בכל הקשור לרפלקציה ביקורתית ‪ .‬על התוצאות הנ"ל‬
‫נערכים דיונים ביחס לתיאוריות של למידה‪ ,‬העצמה ודמוקרטיה‪ .‬כמו כן נידונו משמעויות שונות של‬
‫הוראה ‪.‬‬

‫למחשבים עשוי להיו ת פוטנציאל משמעותי להגברת הרפלקציה ולהזנת הדו ‪-‬שיח הכיתתי‪ ,‬פיתוח הידע‬
‫והעצמת התלמיד; למוטיבציה ולחוללות אישית יש השפעה חזקה‪,‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬

‫‪Solhaug, T. Two Configurations for Accessing Classroom Computers: Differential‬‬

‫‪Impact on Students' Critical Reflections and Their Empowe rment. October, 2009.‬‬
‫‪Journal of Computer Assisted Learning, v25 n5 p411-422.‬‬

‫‪85‬‬
‫צמצום פער הידע בעולם‬ ‫פורטוגל‬

‫רקע כללי‬

‫בפורטוגל יהיו ל ‪ 500,000-‬תלמידים מחשבים ניידים בבית ‪-‬הספר )‪ Classmate‬של אינטל) ‪.‬‬
‫מספר זה הוא כמעט ‪ 40%‬מסך כל התלמידים במדינה זאת! כל אלה יהיו מחוברים לרשת‬
‫האינטרנט וזה לזה במהלך יום הלימודים שלהם‪ .‬כל אלה יממשו את החזון של ניקולס נגרופונטה‬
‫(ועכשיו גם של אינטל (‪,‬וכנראה ‪ ,‬יוכיחו כי " הפתרון לכל בעיה בעולם שלנו ‪ ,‬המענה לכל סוגיה‬
‫בכוכב ‪-‬הלכת הזה‪ ,‬כולל את החינוך‪ ...‬ובתחום החינוך ההצלחה תלויה במחשב הנייד"‪.‬‬

‫בפורטוגל יהיו ל ‪ 500,000-‬תלמידים מחשבים ניידים בבית ‪-‬הספר )‪ Classmate‬של אינטל)‪ .‬מספר זה‬
‫הוא כמעט ‪ 40%‬מסך כל התלמידים במדינה זאת!‬

‫מדינות נוספות רוכשות מאות אלפי מחשבי ‪ Classmate‬בתכניות לאומיות ארוכות טווח על מנת‬
‫לשנות את פני ההוראה והלמידה‪.‬‬

‫פרופסור סימור פפרט ‪ ,‬שותפו של נגרופונטה ב ‪-Media Lab‬ואבי תורת ה ‪Constructionism,‬‬

‫מטיף כבר יותר מ ‪ 25-‬שנה לשינוי מהותי של סביבת הלמידה ושל אופני הלמידה ‪.‬פפרט‪ ,‬כמו‬
‫נגרופונטה ‪ ,‬טוען שהמחשב הוא מכשיר לימודי רב עוצמה‪ ,‬אולי החשוב ביותר מאז המצאת‬
‫השפה‪ .‬לכן‪ ,‬גם על ‪-‬פי פפרט‪ ,‬רק המחשב האישי הנייד יאפשר למדינות העולם השלישי לצמצם‬
‫את פער הידע בעולם ואף לסגור אותו ‪ .‬אבל מה שקורה עתה כי דוו קא מדינות המערב הן אלו‬
‫הממהרות "לעלות על העגלה" של המחשבים הניידים לתלמידי בתי ספר הן מסיבות יוקרתיות‬

‫‪86‬‬
‫והן מסיבות פדגוגיות‪ .‬משרדי חינוך בעולם לא נרתעים מהמשבר הכלכלי‪ .‬הם שכנעו את הממשלות כי‬
‫ההצטיידות במחשבים ניידים יש בה כדי להניע את גלגלי הכלכלה‪.‬‬

‫פרופ' סימור פפרט מטיף כבר יותר מ ‪ 25-‬שנה לשינוי מהותי של סביבת הלמידה ושל אופני הלמידה‪.‬‬
‫פפרט‪ ,‬כמו נגרופונטה‪ ,‬טוען שהמחשב הוא מכשיר לימודי רב עוצמה‪ ,‬אולי החשוב ביותר מאז המצאת‬
‫השפה‪ .‬לכן‪ ,‬רק המחשב האישי הנייד יאפשר למדינות העולם השלישי לצמצם את פער הידע בעולם ואף‬
‫לסגור אותו‪.‬‬

‫‪87‬‬
 ‫חכירת מחשבים לשימוש המורים‬ ‫ניו ‪-‬זילנד‬

‫רקע כללי‬

‫תכנית המחשבים הניידים למורים בניו ‪-‬זילנד היא חלק ממערכת מאורגנת שבה המורים חוכרים‬
‫את המחשבים הניידים לשימושם בכל שנת לימודים ‪ .‬להלן מובאים‬

‫נתונים מספריים (נכון לשנת ‪ )2009‬מפרויקט ‪ TELA‬בניו ‪-‬זילנד‬

‫תכנית המחשבים הניידים למורים בניו ‪-‬זילנד היא חלק ממערכת מאורגנת שבה המורים חוכרים את‬
‫המחשבים הניידים לשימושם בכל שנת לימודים‪.‬‬

‫מורים‬

‫לפרויקט זה ערכו הערכה ובשא לונים לדוגמא ענו המורים ביחס לאופן התיאור שלהם לגבי התכנית‬
‫של המחשבים הניידים ‪:‬‬

‫האם לתכנית ‪ TELA‬היתה השפעה חיובית על בית הספר שלכם?‬

‫‪ 73%‬הסכימו נחרצות ‪ 23% ,‬הסכימו‪ 2% ,‬ניטרלים ‪ .‬סה"כ העונים‪ 1,137 :‬מורים ‪.‬‬

‫האם תכנית ‪ TELA‬תוכל להביא ערך נוסף ועתידי לבית הספר שלכם?‬

‫‪ 46%‬הסכימו נחרצות ‪ 33% ,‬הסכימו‪ 18% ,‬ניטרלים‪ 1% ,‬לא הסכימו ‪ .‬סה"כ העונים‪ 1,137 :‬מורים ‪.‬‬
‫‪88‬‬
 :‫מקור הנתונים‬

Available at:
http://www.minedu.govt.nz/~/media/MinEdu/Files/EducationSectors/PrimarySecondary/Initi
atives/ICTInSchools/TELA2009SurveySummary.pdf
: ‫זילנד‬- ‫המידע הרשמי עבור מורים לגבי הפרויקט של מחשבים ניידים בניו‬ Available
at:
http://www.minedu.govt.nz/NZEducation/EducationPolicies/Schools/Initiatives/ICTInSchoo
ls/ICTInitiativesAndProgrammes/LaptopsForTeachers.aspx

89
‫חלוצת המדינות במתן מחשבים ניידים לתלמידים‬ ‫אורוגוואי‬

‫רקע כללי‬

‫אורוגו ו אי היתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד ב שלבי החינוך‬
‫היסודי‪ .‬יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ ‪5%-‬‬
‫מהתקציב הכולל לחינוך באורוגו ואי ‪ .‬אורוגוואי חברה בארגון ‪One Laptop Per Child organization‬‬

‫וה ממשלה עשתה זאת בסיועו ‪ .‬הארגון הוקם על ידי פרופ ' ניקולס נגרופונטה ‪ ,‬ששאף בתחילה לספק‬
‫מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ ‪ .$100 -‬לבסוף‪ ,‬עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי‬
‫שתוכנן ‪ ,‬בהתחשב בכל צרכי ההכשרה ‪ ,‬תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – ‪ $260‬למחשב‬
‫שגם זו עלות יחסית נמוכה‪.‬‬

‫אורוגוואי היתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫לרובם של הילדים שקיבלו מחשב נייד באדיבותה של הממשלה באורוגוואי לא היה כלל מחשב‬
‫ביתי מעולם – כ ‪ 70% -‬למעשה – כלומר מדובר על הרוב המכריע של המשפחות האלה שכעת‬
‫הינן בעלות גישה לאינטרנט לראשונה‪ .‬אין הדבר כל כך פשוט‪ ,‬כל נושא הנתינה של ה מחשבים‬
‫ה ניידים או תכנית חינוך ‪ .‬זוהי תכנית המחפשת לצמצם את הפערים בין העולם הדיגיטלי ועולם‬
‫הידע‪ ,‬כך אמר מיגל ברצ'נר ‪ ,‬מנהל המעבדה הטכנולוגית באורוגוו אי והאחראי לתכנית קייבל (" חיבור‬
‫חינוך")‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫לרובם של הילדים שקיבלו מחשב נייד באדיבותה של הממשלה באורוגוואי לא היה כלל מחשב ביתי‬
‫מעולם – כ ‪ 70%-‬למעשה – כלומר מדובר על הרוב המכריע של המשפחות האלה שכעת הינן בעלות‬
‫גישה לאינטרנט לראשונה‪.‬‬

‫במהלך השנתיים האחרונות היו מעורבים בתכנית זו כ ‪ 362,000-‬תלמידים ו ‪ 18,000-‬מורים‪ .‬אין‬

‫ספק בכך שהתכנית הרחיבה את חוויית הלמידה של הילדים בדרך שקודם לכן היתה בלתי‬
‫אפשרית עבורם‪.‬‬

‫מורים‬

‫בפועל היתה זו מהפכה‪ ,‬שסייעה במידה עצומה‪ ,‬כך לדברי מורים באורוגוואי‪ .‬היה זה קשה‬
‫להאמין ולמרות זאת מובן ‪ ,‬שחלק מן האנשים לא התלהבו מלכתחילה להתחיל בתכנית הזו ‪ ,‬אך‬
‫נוצרו " עקומות למידה"‪ ,‬שלא לדבר על הלם תרבותי כתוצאה מהתכנית הזו‪.‬‬

‫נציגי התכנית מציגים את התלהבותם לסייע למדינות אחרות המעוניינות ללמוד מתוך ניסיונם בתחום‪.‬‬
‫בתכנית הביעו עניין כבר מדינות כגון‪ :‬רואנדה‪ ,‬האיטי‪ ,‬אל ‪-‬סלבדור‪ ,‬פרגוואי‪ ,‬פרובינציות מסוימות‬
‫בארגנטינה וקולומביה‪.‬‬

‫מספרים על מורה וותיקה שלימדה במשך ‪ 30‬ש נים וכאשר חילקו להם את המחשבים הניידים היא‬
‫ביקשה לפרוש שכן לא רצתה להיות מעורבת בתכנית ‪ .‬מאוחר יותר היא שינתה את דעתה וכיום‬
‫המחשבים פשוט שינו את כל הדרך שבה היא נהגה ללמד בכיתה ‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫לאורוגוואי יש תכנית להרחבת התכנית של המחשבים הניידים במטרה לענות על הצרכים של‬
‫שלב הגיל הרך ובתי ספר על ‪-‬יסודיים בשנים הקרובות ;‬
‫במקביל‪ ,‬נציגי התכנית מציגים את התלהבותם לסייע למדינות אחרות המעוניינות ללמוד מתוך‬
‫ניסיונם בתחום‪ .‬בתכנית הביעו עניין כבר מדינות כגון ‪ :‬רואנדה ‪ ,‬האיטי ‪ ,‬אל ‪-‬סלבדור ‪ ,‬פרגוואי ‪,‬‬
‫‪91‬‬
‫פרובינציות מסוימו ת בארגנטינה וקולומביה‪ .‬אורוגוואי כבר הציעה להן סיוע במכרזים‪ ,‬תכנון ‪,‬‬
‫הערכה‪ ,‬בחירת תוכנות לשימוש‪ ,‬שיווק התכנית‪ ,‬הכשרה‪ ,‬כל מה שקשור ל "‪ "Know How‬של‬
‫התכנית וההיערכות לקראתה ‪.‬‬

‫למחשבים הניידים בתכנית יש מערכת קוד פתוח ‪ ,‬לינוקס עם ממשק משתמש הקרוי "סוכר" ‪.Sugar‬‬
‫בש ל העובדה שלא השתמשו במערכות המאופיינות יותר במגמה הרווחת ( מיינסטרים) ‪ ,‬ספגה‬
‫צריכים ללמוד את‬ ‫התכנית ביקורות ספורות ‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬באורוגוואי סבורים שהתלמידים‬
‫מיומנויות המחשב ללא התחשבות אילו תוכנות זמינות‪ .‬אפילו לימדו ילדים עיוורים על מערכת‬
‫ההפעלה חלונות של מיק רוסופט ‪.‬‬
‫העלות השנתית של תחזוקת התכנית הזו ‪ ,‬כולל תחזוקה והפעלה של פורטל מידע המיועד‬
‫לתלמידים ולמורים עומדת על ‪ $ 21‬לתלמיד ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Verónica Psetizki. Laptop for every pupil in Uruguay. BBC News, October 16, 2000.‬‬

‫‪Available at: http://news.bbc.co.uk/2/hi/8309583.stm‬‬

‫סוקר בפורטל מס"ע‪:‬‬

‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3357&referer=/Default.aspx%3f‬‬

‫‪92‬‬
 ‫מחשב כאמצעי דידקטי‬ ‫ארגנטינה‬

‫רקע כללי‬

‫המטרה של הפרויקט הזה שואפת למזג את המקורות המגווני ם שמציעה חברת המידע באינטרנט‬
‫ככלי חינוכי בשגרתן של כיתות המסורתיות‪ .‬מחשב נייד ברשת תקשורת יכול להיות אמצעי‬
‫דידקטי אדיר ‪ ,‬שיאפשר למורה לתמוך במערכי שיעור בכיתה‪ ,‬תוך ליווי כל מיני אלמנטים‬
‫וירטואליים שילמדו ויתמרצו את התלמידים ‪ .‬האלמנטים האלה יכולים להדגים פריט מרכזי בפיתוח‬
‫מחדש ומהיר‪ .‬בהתבסס על כיתה רבת ‪-‬שיח‪ ,‬יוכל המחשב לשמש פעולה הדומה לזו שבאופן מסורתי‬
‫הודגם על לוח הכיתה ‪ ,‬אלא שהפעם יהיה זה במרחב שבו גרפיקה‪ ,‬תמונות רשתות תקשורת וכד '‬
‫משמשות להקלה ולפישוט הדמיון וההבנה‪.‬‬

‫מחשב נייד ברשת תקשורת יכול להיות אמצעי דידקטי אדיר שיאפשר למורה לתמוך במערכי שיעור‬
‫בכיתה בליווי כל מיני אלמנטים וירטואליים שילמדו ויתמרצו את התלמידים‪.‬‬

‫כרציונל‪ ,‬מוצע שנביא את הטכנולוגיה אל התלמידים ולא להביא את התלמידים לטכנולוגיה ‪,‬‬
‫לעשות את המחשוב והאינטרנט לכלי שיתופי שייעשה בו שימוש בכיתה‪ .‬בדרך זו‪ ,‬מקורות‬
‫ההוראה כמו טקסט‪ ,‬תמונות‪ ,‬אנימציות‪ ,‬קטעי וידאו ותוכנה יכולים להוות חלק מהכיתה ולא‬
‫להוות את המטרה העיקרית שלה‪ .‬כך זה ימנע בזבוז של זמן ושל ריכוז המופעים ב אותו מעבר‬
‫לחדר המחשוב‪ ,‬באשר הוא מתפנה‪ .‬מצד שני‪ ,‬משך הזמן של פריטים וירטואליים לעיתים אינו שווה‬
‫את המעבר עצמו פיזית ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬נניח שניתן היה לחשוף אותם ביחד בתחילתה או בסופה של יחידה‬
‫– גם לא היה מספק את התוצאה המיוחלת‪ .‬בדיוק כפי שלוח הכיתה היה ונותר האמצעי השמיש‬
‫ביותר בכיתה ‪ ,‬זה ניתן להיכלל אחרת ‪ ,‬כמו למשל באמצעות מפות‪ ,‬תמונות‪ ,‬קטעי וידאו ‪ ,‬סרטים ‪,‬‬
‫ניסויים וכד'‪ .‬נכון לרגע זה‪ ,‬התלמידים מכירים הרבה יותר טוב ממורים את כלי התקשוב הקיימים‬
‫בעידננו‪ ,‬לכן מקורות ההוראה המסורתיים נחשבים מיושנים שלא בעיתם ולעיתים קרובות הם‬
‫נחשבים כבר כ" מרוקני מוטיבציה"‪.‬‬

‫‪93‬‬
‫הוספת מקור קטן ככל שיהיה וגם רב ‪-‬תכליתי כמו מחשב נייד ‪ -‬מציב שינוי קטן אבל נושא עימו‬
‫אפשרויות בלתי מוגבלות ‪.‬‬

‫בין יעדי הפרויקט‪ ,‬גילוי האינטרנט באמצעות כלים ייחודיים אשר ישמשו לחקר עצמי‪ ,‬הן לצרכים‬
‫חינוכיים והן במסגרת התעניינות אישית‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫להכליל מקורות בכיתה‪ ,‬שבד" כ התלמידים ומורים עושים בהם שימוש נפרד‪ .‬כדי שהתלמידים יוכלו‬
‫להיות מחוברים למחשוב באופן אינטנסיבי יותר בחינוך שלהם‪ .‬לגלות את האינטרנט באמצעות‬
‫כלים ייחודיים אשר ישמשו לחקר עצמי ‪ ,‬הן לצרכים חינוכיים והן במסגרת התעניינות אישית ‪.‬‬

‫מורים‬

‫הפרויקט הזה אינו מוצע כפעילות המוגדרת כחיצונית לתכנית הלימודים שתדרוש לו"ז מסוים ‪.‬‬
‫ההצעה לפרויקט זה מיועדת למימוש במהלך כל השנה ולכל התכנים שהיא מכסה ‪ .‬גישה מיידית‬
‫וגם רב ‪-‬צדדיות ל מקורות כדי לספק את תכנון המרחב והספונטניות המתבקשת‪ .‬במונחים של‬
‫תכנון‪ ,‬יצטרך המורה לאתר טרם תחילת השיעור‪ ,‬מקורות‪ /‬טכנולוגית מידע שיהיו נגישים באופן‬
‫נרחב באינטרנט ‪ ,‬כגון ‪ :‬טקסט ‪ ,‬תמונות‪ ,‬אנימציות‪ ,‬קטעי וידאו‪ ,‬תוכנה וכד' ‪ .‬כל אלו יהיו תלויים‬
‫בנושאי ההתפתחות של מאפייני המקורות לשימוש ; למשל ‪ :‬וידאו יכולים להיות סרטים‬
‫דוקומנטריים‪ ,‬סרטים‪ ,‬ניסויים מוסרטים וכד'‪ ,‬התכנה צריכה להיות על ניסויים וירטואליים‬
‫אינטראקטיביים ‪ ,‬אנציקלופדיות וכד' ‪ .‬במונחים של ספונטניות ‪ ,‬הנגישות של מקורות המחשוב‬
‫ברישות על בסיס קבוע‪ ,‬תשמש לפיתוח רעיונות העולים מקרב קבוצה ושלעיתים קרובות אינם‬
‫צפויים‪ ,‬כמו גם העמ קה והכוונה מחדש של הצעת המורה הנמצא בתפקיד‪ ,‬ביחס לתחומי העניין של‬
‫אותה קבוצה ‪.‬‬

‫‪94‬‬
‫גישה מיידית וגם רב ‪-‬צדדיות למקורות כדי לספק את תכנון המרחב והספונטניות המתבקשת‪ .‬במונחים‬
‫של תכנון‪ ,‬יצטרך המורה לאתר טרם תחילת השיעור‪ ,‬מקורות‪/‬טכנולוגית מידע שיהיו נגישים באופן נרחב‬
‫באינטרנט‪ ,‬כגון‪ :‬טקסט‪ ,‬תמונות‪ ,‬אנימציות‪ ,‬קטעי וידאו‪ ,‬תוכנה וכד '‪ .‬תלויים בנושאי ההתפתחות של‬
‫מאפייני המקורות לשימוש; למשל‪ :‬וידאו יכולים להיות סרטים דוקומנטריים‪ ,‬סרטים‪ ,‬ניסויים מוסרטים‬
‫וכד'‪ ,‬התכנה צריכה להיות על ניסויים וירטואליים אינטראקטיביים‪ ,‬אנציקלופדיות וכד '‪.‬‬

‫עיקרי הפרויקט‬

‫תחומים מעורבים‬
‫יתקיים בהתחלה בשנה השנייה של לימודי הפיזיקה במגמת מדעים ‪.‬‬

‫חומרים מהותיים‬
‫פס רחב למעבדת מחשבים ;‬ ‫‪‬‬
‫מערכת תקשורת אלחוטית המכסה את כל בית הספר ( ‪; )Access Point‬‬ ‫‪‬‬
‫מחשבים ניידים עם יכולת אלחוטית ;‬ ‫‪‬‬

‫משאבי אנוש‬
‫משאבי אנוש נוספים ‪ ,‬טכנאי לביצוע התקנות נוספות ושאפשרי יהיה להיות עימו בקשר במקרה של‬
‫נזק או בעיה שסוכנות הפרויקט אינה יכולה לפתור ‪.‬‬

‫לו" ז ופירוט הזמן המוקצה לפיתוח הפרויקט‬

‫הניסיון תוכנן להתרחש בשנת הלימודים ‪ 2007‬ו הודיעו כי אין להפריע למהלכו ‪.‬‬
‫לא ניתן להתכחש לכך שבתוך שנים ספורות ‪ ,‬יותר ויותר מורים יישאו בתיקם מחשבים ניידים ‪,‬‬
‫בדיוק באותה דרך שכיום עדיין נושאים ספרי לימוד‪ .‬מה שהוצע כאן כפרויקט‪ ,‬יהיה נדוש וכבדרך‬
‫של שגרה בעתיד הקרוב ‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫הזמן הדרוש לשינוי כזה‪ ,‬תלוי בקלות ובנגישות שתהיה לנו‪ ,‬התלמידים המורים‪ ,‬באמצעות טכנולוגית‬
‫המידע והתקשורת‪.‬‬

‫מוצע שנביא את הטכנולוגיה אל התלמידים ולא להביא את התלמידים לטכנולוגיה‪ ,‬לעשות את המחשוב‬
‫והאינטרנט לכלי שיתופי שייעשה בו שימוש בכיתה‪ .‬מקורות ההוראה כמו טקסט‪ ,‬תמונות‪ ,‬אנימציות‪,‬‬
‫קטעי וידיאו ותוכנה יכולים להוות חלק מהכיתה ולא להוות את המטרה העיקרית שלה‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Alfredo Julian Leocata. El pizarrón del futuro. August 4, 2008.‬‬

‫‪Available at: http://www.educ.ar/educar/site/educar/el-pizarron-del- futuro.html‬‬

‫‪96‬‬
 ‫פרויקט ‪ OLPC‬מול פרויקט אינטל‬ ‫פרו‬

‫רקע כללי‬

‫בספטמבר ‪ 2008‬השיקה ‪ OLPC‬בפרו (דרום אמריקה ) את סדרת מחשבי ‪ XO‬הראשונים ‪,‬‬

‫בעלי מערכת הפעלה ‪ Windows XP‬של מיקרוסופט ‪ .‬הייתה זאת פריצת דרך גם לחברת ‪OLPC,‬‬
‫משום שעד אז המחשב שלהם פעל רק במערכת לינוקס ‪,‬וגם ל מיקרוסופט ‪,‬אשר ממצבת עצמה‬
‫כשח קן מרכזי בשוק החינוך העולמי המתהווה ‪.‬‬

‫התחרות בין חברת אינטל ובין ‪ OLPC‬גברה לאחרונה במיוחד מאז שפותחה הגרסה השנייה‬
‫והמתקדמת של אינטל למחשב הנייד החינוכי הכולל מצלמת רשתׁ ‪ WEB CAM‬משוכללת‬
‫לכל מחשב ומערכת אבטחת מידע המגנה על המחשב הניי ד‪ .‬בנוסף לכך ניתן לרכוש את‬
‫המחשב החינוכי הנייד של אינטל בגרסת ‪ tablet mode,‬כלומר‪ ,‬יכולת להניע את המסך ב ‪180-‬‬
‫מעלות לכל הכיוונים ‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫כמה מחשבי ‪ XO‬יסופקו בכל שנה? מספר המחשבים שיסופקו לילדים בכל שנה‪ ,‬אינו ידוע ‪.‬‬
‫ההערכה לשנת ‪ 2009‬היתה ‪ 5 :‬עד ‪ 10‬מיליוני מחשבים‪ .‬היעד ‪ :‬ייצור של יותר מ ‪ 100-‬מיליון‬
‫מחשבים בשנה‪ .‬אנחנו נמצאים‪ ,‬כנראה‪ ,‬בראשיתו של תהליך ‪ ,‬שעשוי לשנות את פני החינוך‬
‫בעולם ‪.‬שוו בנפשכם‪ 600 :‬מיליון ילדים לומדים ברשת האינטרנט כל יום – כמעט ‪ 10‬אחוזים‬
‫מאוכלוסיית העולם ‪.‬‬

‫בספטמבר ‪ 2008‬השיקה ‪ OLPC‬בפרו (דרום אמריקה) את סדרת מחשבי ‪ XO‬הראשונים‪ ,‬בעלי מערכת‬
‫הפעלה ‪ Windows XP‬של מיקרוסופט‪.‬‬

‫התחרות בין חברת אינטל ובין ‪ OLPC‬גברה לאחרונה במיוחד מאז שפותחה הגרסה השנייה‬
‫והמתקדמת של אינטל למחשב הנייד החינוכי‬

‫‪97‬‬
 ‫ מרביתם‬,‫הספר‬- ‫ ילדים הולכים כל יום עם מחשב נייד לבית‬1,500 ‫ומה בישראל ? בישראל‬
. ‫ מיעוטם ביוזמת השלטון המרכזי‬,‫ רובם ביזמות מקומיות‬,‫ מקצתם בפריפריה‬, ‫ביישובים מבוססים‬
. ‫ מאוכלוסיית התלמידים במדינת ישראל‬0.1% ‫ ילדים הם רק‬1,500

: ‫מקור הנתונים‬
. ‫פורט"ל מסע‬

Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2266

: ‫על בסיס המקורות הבאים‬

‫ של המחשב הנייד של אינטל‬2 ‫מערכות גרסה‬- ‫רכיבים ותת‬

Available at: http://en.wikipedia.org/wiki/Classmate_PC

‫ של חברת אינטל‬classmate ‫הדור השני של המחשב הנייד החינוכי‬

Available at: http://www.intel.com/intel/worldahead/pdf/CMPCbrochure.pdf

.‫ מט"ח‬. 2009 ,‫ ינואר‬.)One Laptop Per Child ( OLPC- ‫ חזון ה‬. ‫ לפטופ לכל תלמיד‬. ‫גיא לוי‬

Available at: http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2009/January/laptop.htm

. "‫"קו לחינוך‬

Available at: http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=468&ArticleID=2871&Page=1

Intel's Classmate comes to the UK

Available at: http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/7826810.stm

Video highlights: XO versus Classmate

Available at: http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/7119160.stm

98
 ‫מחקר וסקר‬ ‫דרום אפריקה‬

‫רקע כללי‬

‫היזמה לשילוב מחשבים ניידים בעבודת המורים בדרום אפריקה יצאה באופן רשמי לדרכה‬
‫לאחר עיכוב של כ ‪ 5-‬שנים ‪ .‬יזמה זו אורגנה והוקמה במיוחד (‪ )TLI‬כחלק מן האסטרטגיה של‬
‫משרד החינוך לשיפור המידע וטכנולוגיית התקשורת במערכת החינוך הציבורי‪.‬‬

‫מורים‬

‫מורים מוסמכים י היו בעלי זכות בחירה לגבי ה חבילות המוצעות במסגרת המחשבים הניידים‪ .‬אלו‬
‫תהיינה בעלויות חודשיות ש בטווחים בגובה שבין ‪ 250‬ראנד ועד ‪ 390‬ראנד‪ ,‬שהוצעו על ידי ספקי‬
‫תקשורת שנשכרו על ידי משרד החינוך‪ .‬המורים יוכלו להתחיל ולעשות שימוש בחבילות האינטרנט‬
‫המוצעות החל מה ‪ 19-‬ביולי ‪ .2010‬חבילות אלה תכלולנה חומרי ניהול בית ספריים וחומרים‬
‫המתבססים על תכנית הלימודים הלאומית‪ ,‬וגם את מידת הקישוריות באינטרנט‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫סקר שערך משרד החינוך בנדון‪ ,‬הראה כי כי כ ‪ 120,000-‬מורים הביעו התעניינות במחשבים הניידים‬
‫ובחבילות המצורפות ול כן הוחלט במועצה של משרד החינוך להתאמץ ולהכפיל את כמות המורים הזו‬
‫שתוכל לעשות שימוש במחשבים הניידים‪.‬‬

‫ב‪-‬‬ ‫מחקר אחר הראה כי ב ‪ 66% -‬מבתי הספר בדרום אפריקה לא היו כלל מחשבים עד כה ורק‬
‫‪ 14.8%‬מבתי האב בדרום אפריקה ( עירוניים ברובם) היו מחשבים‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Teacher laptop initiative launched at South African schools. International Business‬‬

‫‪Times. July 16, 2010.‬‬

‫‪Available at: http://www.ib times.com/articles/36286/20100716/teacher- laptop- initiative-‬‬

‫‪launched- at- south- african- schools.htm‬‬
‫‪99‬‬
 ‫"קפיצה אל העידן החדש"‬ ‫טרינידד וטובגו‬

‫רקע כללי‬

‫פוליטיקאים נוטים לרוב להבטיח הבטחות רבות במהלך קמפיינים של בחירות ללא התחשבות‬
‫בהשלכות שהדבר יוצר‪ .‬כזה היה המקרה של התכנית למחשבים ניידים בטרינידד וטובגו‪ .‬מכל‬
‫מקום וחרף העובדה שרכישת המחשבים הניידים עברה את העלויות המתוכננות וכי הכשרת‬
‫המורים במדינה נעשתה כלאחר יד ולא במחשבה תחילה‪ ,‬רבים מאמינים כי התכנית הזו תישא‬
‫פרי ותביא לתועלת רבה‪ .‬הסביבה החברתית והכלכלית בטרינידד וטובגו הופכת לתלוית‬
‫טכנולוגיה דיגיטלית והמחשבים הניידים שמיועדים לתלמידים עשויים לעזור להם כמו גם‬
‫להוריהם להכיר את העידן החדש – העידן הדיגיטלי‪.‬‬

‫רבים מאמינים כי תכנית למחשוב ניידים בבתי הספר בטרינידד וטובגו תישא פרי ותביא לתועלת רבה‪.‬‬
‫הסביבה החברתית והכלכלית שבה הופכת לתלוית טכנולוגיה דיגיטלית והמחשבים הניידים שמיועדים‬
‫לתלמידים עשויים לעזור להם כמו גם להוריהם להכיר את העידן החדש – העידן הדיגיטלי‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫יש לציין כי הגישה לכיתה ולמורה בבית הספר מוגבלת על ידי לו"ז ‪ .‬כאשר לתלמידים יש את‬
‫המחשבים הניידים‪ ,‬הגישה המוגבלת הזו משתפרת לאין שיעור והופכת לגישה הפתוחה כמעט‬
‫‪ 24‬שעות‪ .‬תלמידים אלו יוכלו לקבל כעת הוראה המהולה בשילוב אופני לימוד פנים אל פנים‬
‫ולמידה מרחוק‪.‬‬

‫‪100‬‬
 ‫מורים‬

‫אם המורים אינם ששים לסייע לתלמידיהם להשתמש במחשבים הניידים ככלי לימוד‪ ,‬הפרויקט‬
‫כולו יצטייר בצורה שלילית ותהיינה לו השלכות לא טובות ; זאת מאחר ואם כבר בשלב המקדים‬
‫שכרוך מטיבו ומטבעו ב מוטיבציה הראשונית ללמידה אשר מגיעה לכדי תסכול בשל העובדה‬
‫שהמורים חסרי יכולת ו‪ /‬או הכשרה ללמד עליהם או באמצעותם‪ ,‬אזי הפעולות שינסו לעשות‬
‫באמצעות ה מחשבים הניידים‪ ,‬תשקפנה את אותו תסכול ושימוש בלתי נכון‪ .‬מצבים כאלו יסייעו‬
‫בדיעבד לאלו המתנגדים לתכנית במדינה ‪.‬‬

‫מעבר להכשרה התקנית הנדרשת לגבי המחשבים הניידים‪ ,‬על המורים ללמוד תיאוריות של‬
‫למידה שהן תיאוריות מיוצבות וקונסטרוקטיביות ‪ .‬לאחר מכן ‪ ,‬על המורים ללמוד כיצד לבצע‬
‫הערכה של תוכנות חינוכיות ואז עליהם ללמוד כיצד ליצור סביבות למידה אינטראקטיביות תוך‬
‫שימוש שיתופי בתוכנות אפליקציות ‪.‬‬

‫המורים צריכים ללמוד את עיצובן של משימות למידה הולמות‪ ,‬המיועדות ללמידה מבוססת‬
‫מחשב והמתאימות לכל המקצועות הנדרשים ‪ .‬בימינו‪ ,‬דרישה כאמור אינה תובענית כל כך כפי‬
‫שהיא נתפסה בעבר ‪.‬‬

‫אם המורים אינם ששים לסייע לתלמידיהם להשתמש במחשבים הניידים ככלי לימוד‪ ,‬הפרויקט כולו‬
‫יצטייר בצורה שלילית ותהיינה לו השלכות לא טובות; זאת מאחר ואם כבר בשלב המקדים שכרוך מטיבו‬
‫ומטבעו במוטיבציה הראשונית ללמידה אשר מגיעה לכדי תסכול בשל העובדה שהמורים חסרי יכולת‬
‫ו‪/‬או הכשרה ללמד עליהם או באמצעותם‪ ,‬אזי הפעולות שינסו לעשות ב אמצעות המחשבים הניידים‪,‬‬
‫תשקפנה א אותו תסכול ושימוש בלתי נכון‪ .‬מצבים כאלו יסייעו בדיעבד לאלו המתנגדים לתכנית ישמחו‬
‫לאידה‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪David Subran. Laptop leap. Trinindad Express Newspapers. September 20, 2010.‬‬
‫‪Available at: http://www.trinidadexpress.com/letters/Laptop_leap-103408729.html‬‬

‫‪101‬‬
 ‫רצף היסטורי בשילוב מחשבים‬ ‫אוסטרליה‬

‫רקע כללי‬

‫להלן תמצית היסטורית בשילוב מחשבים ניידים בבתי הספר באוסטרליה והשלכותיו ‪:‬‬

‫‪Methodist Ladies' College. A school of the Uniting Church in Australia 1989‬‬

‫בית הספר החליט לצייד את ‪ 2,000‬התלמידות‪ ,‬כיתות ‪ 12 – 5‬במחשבים ניידים ‪.‬‬

‫בשנות ה ‪ '90-‬המאוחרות‪ :‬למעלה מ ‪ 50,000 -‬תלמידים אוסטרליים למדו בשילוב עם מחשבים‬

‫ניידים אישיים‪(Stager, 1998) .‬‬

‫נוצר מודל של "כיתות רוויות מחשבים" )‪)‘saturating’ classrooms‬‬

‫‪Microsoft and Toshiba’s Anytime Anywhere Learning:‬‬

‫‪ 20,000‬מחשבים ניידים ב ‪ 225 -‬בתי ספר‬

‫‪Henrico County, Virginia with Apple and Dell‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 28,000‬מחשבים ניידים לתלמידים ומורים בכיתות ‪12 - 6‬‬

‫‪Apple’s One-to-One + State of Maine:‬‬ ‫‪‬‬

‫יותר מ ‪70,000 -‬מחשבים ניידים בבתי ספר ב ‪2006 -‬‬

‫‪State of Michigan, Freedom to Learn program + HP:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 23,000‬מחשבים ניידים לתלמידים ו ‪ 4,000 -‬מחשבים ניידים למורים‬

‫‪102‬‬
 ‫ועוד‪ ( ....‬ב ‪(South Dakota, Illinois, and Pennsylvania 2007 -‬‬

‫‪(Livingston, 2007‬‬

‫רשמי המורים משילוב המחשוב הנייד‪ :‬מלמדים בגישה יותר קונסטרו קטיביסטית‪ ,‬מרגישים מחוזקים‬
‫יותר בכיתה‪ ,‬פחות מרצים מול הכיתה‪ ,‬ויותר מתווכים‪ ,‬תומכים בסגנונות למידה אישיים‪ ,‬מציגים מידע‬
‫עדכני בדרכים מגוונות‪.‬‬

‫מורים‬

‫כתוצאה משילוב המחשבים הניידים בבתי הספר‪ ,‬המורים ‪:‬‬

‫‪ ‬מלמדים בגישה יותר קונסטרוקטיביסטית‬

‫‪Hill & Reeves, 2004; Dunleavy, Dextert & Heinecket, 2007‬‬

‫מרגישים מחוזקים יותר בכיתה‬ ‫‪‬‬

‫‪Baylor & Ritchie, 2002‬‬

‫פחות מרצים מול הכיתה‪ ,‬ויותר מתווכים‬ ‫‪‬‬

‫‪Russell et al. 2004;Kerr et al. 2003‬‬

‫תומכים בסגנונות למידה אישיים‬ ‫‪‬‬

‫‪Dunleavy, Dextert & Heinecket, 2007‬‬

‫מציגים מידע עדכני בדרכים מגוונות‬ ‫‪‬‬

‫‪Zucker & McGhee , 2005‬‬

‫מרגישים כי תלמידיהם עסוקים יותר ועובדים טוב יותר בקבוצות‬ ‫‪‬‬

‫‪Dunleavy, Dextert & Heinecket, 2007‬‬

‫‪103‬‬
 ‫‪Rockman, Lowther, Ross, & Morrison, 2003‬‬ ‫‪ ‬התלמיד במרכז ‪:‬‬
‫;‪1998‬‬

‫‪Fitch, 2004; Partee, 1996; Stephens, 2005‬‬ ‫‪ ‬למידה פעילה ‪:‬‬

‫‪Russell, Bebell, and Higgins 2004; Driver, 2002‬‬ ‫‪ ‬עלייה בלמידה שיתופית‪:‬‬

‫‪Bruck et al. 1998; Stevenson 1998; Rockman 2000; Schaumburg & Issing 2002‬‬

‫המורים העידו כי כתוצאה משילוב המחשבים הניידים בכיתה‪ ,‬הם חשו העצמה אישית‪ ,‬סיפוק‪ ,‬מוטיבציה‪,‬‬
‫ועלייה באיכות השיעורים‪.‬‬

‫‪ ‬על פי עדויות המורים ‪ ,‬שגרת ההוראה בכיתת ‪ 1:1‬ותקשוב מתמיד מאפשרת ‪:‬‬

‫‪ -‬בחינה אישית של אסטרטגיות ההוראה‬

‫‪ -‬מגוון כלי הוראה אפקטיביים‬

‫‪ -‬מענה לסגנונות למידה שונים‬

‫‪ -‬הקדשת זמן והתייחסות אישית לתלמידים‬

‫‪ ‬היבטים נוספים שעלו מן המחקר ‪ :‬העצמה אישית‪ ,‬סיפוק‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬עלייה באיכות‬
‫השיעור ‪.‬‬

‫‪104‬‬
 ‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫היבטים קוגניטיביים בלמידה‬

‫‪Mackinnon & Vibert, 2002; Siegle & Foster, 2001‬‬ ‫‪ ‬עליה כללית בהישגים ‪:‬‬

‫‪ ‬עליה בהישגים במבחנ י סטנדרטים ‪:‬‬

‫‪Warschauer & Grimes 2005; Warschauer, Grant, Del Real, Rousseau, 2004‬‬

‫‪ ‬עליה באיכות כתיבה‪ ,‬ניתוח נתונים ‪ ,‬וחקר ‪:‬‬

‫‪Russell, & Cook, 2003; Warschauer & Grimes 2005‬‬

‫‪Warschauer & Grimes,‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של לומד עצמאי ‪:‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪Warschauer, Grant, Del Real,‬‬ ‫השלמת משימות מורכבות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Rousseau, 2004‬‬

‫‪ ‬למידה חוקרת תוך אינטראקציות תלמיד ‪-‬תלמיד‪ ,‬מורה ‪-‬תלמיד‪:‬‬

‫‪Barak, Lipson,and Lerman, 2006‬‬

‫הרגלים ומחויבות‬

‫‪Demb, Erickson, and Hawkins-Wilding,‬‬ ‫‪ ‬חיזוק הרגלי למידה ‪:‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪Baldwin, 1999‬‬ ‫‪ ‬בבית ‪ :‬פחות טלוויזיה‪ ,‬יותר שעות בלמידה ‪:‬‬

‫‪105‬‬
 ‫היבטים רגשיים והתנהגותיים‬

‫‪Mouza, 2006‬‬ ‫‪ ‬העצמה ותחושת גאווה ‪:‬‬

‫‪Russell, Bebell, and Higgins, 2004‬‬ ‫‪ ‬עליה במוטיבציה ללמידה‬

‫‪:‬‬

‫‪Mackinnon & Vibert, 2002; Siegle & Foster, 2001; Schaumburg & Issing 2002‬‬

‫;‪Trimmel & Bachmann, 2004; Kysela -Schiemer & Bratengeyer 2002‬‬

‫‪Baldwin, 1999, MEPRI, 2003‬‬ ‫‪ ‬ירידה בבעיות משמעת בכיתה ‪:‬‬

‫‪MEPRI, 2003‬‬ ‫‪ ‬עליה במעורבות בלמידה ‪:‬‬

‫‪Ray, 2003‬‬ ‫‪ ‬עליה בתחושת מסוגלות עצמית ‪:‬‬

‫‪Finn & Inman, 2004; Mitra & Stevensmeier,‬‬ ‫‪ ‬אקלים כיתתי חיובי ‪:‬‬
‫‪2000‬‬

‫גם אם מגיעים לתוצרים דומים ביחס מחשב ‪-‬תלמיד גבוה יותר‪ ,‬הרי שביחס ‪ 1:1‬מגיעים‬
‫להישגים כאלו יותר מהר ובצורה משמעותית יותר‪Rockman et al., 2004 .‬‬

‫מרבית התלמידים מעידים על‪ :‬עלייה משמעותית בתכיפות יישום מיומנויות ארגון המידע ופיתוח‬
‫הידע‪ .‬שיפור במיומנויות חיפוש מידע ופיתוח הידע‪ .‬הקדשת יותר זמן ברשת לצורך לימודים‪.‬‬

‫הורים‬

‫‪ ‬מרבית ההורים נוקטים בעמדות חיוביות כלליות כלפי שילוב מחשבים ניידים ‪1:1‬‬

‫‪ ‬מעידים על אפשרויות טובות יותר לעקוב אחר ההוראה והלמידה‪ ,‬אולם לא בהכרח‬
‫עושים זאת ‪.‬‬

‫‪ ‬מהססים לגבי התרומה של המחשבים הניידים להישגי התלמידים ‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫‪ ‬מרבית ההורים נוקטים בעמדות חיוביות כלליות כלפי שילוב מחשבים ניידים ‪1:1‬‬

‫מרבית ההורים נוקטים בעמדות חיוביות כלליות כלפי שילוב מחשבים ניידים ‪ 1:1‬אך הם עדיין‬

‫מהססים לגבי התרומה של המחשבים הניידים להישגי התלמידים‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫ספקטור ‪-‬לוי ‪ ,‬א ‪ ,‬גזית‪ ,‬מ ‪ ,‬מנשה‪ ,‬ק‪ ,‬רביב ‪ ,‬ד ‪ .‬גי שה מערכתית לשילוב מחשבים ניידים ‪-‬אישיים‬
‫בשגרת הוראה ולמידה‪ .‬כיוונים חדשים בהוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה ‪ .‬הכנס הארצי השנתי‬
‫השישי של מיט" ל‪ .‬אוניברסיטת חיפה ‪ ,6 .‬אוגוסט ‪2008‬‬
‫‪Available at: meital.iucc.ac.il/conf2008/program/ornit.ppt‬‬

‫‪107‬‬
 ‫מורים‬
‫ומחשבים ניידים‬

‫‪108‬‬
‫הערכת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫מזה למעלה מעשור נעשים ניסיונות ‪ ,‬בארץ ובעולם ‪ ,‬לשלב את התקשוב בתהליכי החינוך ‪ .‬חלקם‬
‫משפרים את תהליכי הלמידה ‪ ,‬חלקם מחדשים את דרכי ה הוראה‪ ,‬חלקם מעניינים ומוצלחים ויש גם‬
‫כאלה שלא צלחו ‪ .‬אמנם קיימים פה ושם "איי הצלחה" שבהם תולים תקוות אך היתרונות‬
‫המובאים באמצעות התקשוב עדיין לא באו לידי מימוש מרבי ‪.‬‬

‫פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"‪ ,‬הוא פרי יוזמה של עמותת "אתנה" ‪www.athenafund.org‬‬
‫שותפים לו משרד החינוך והתרבות‪ ,‬הקרן לקידום החינוך של הסתדרות המורים והצטרפו אליו‬
‫קרנות ותורמים אחרים‪ ,‬כמו קרן " מיראז'"‪ ,‬ארגון " אורט" העולמי‪ ,‬פוג'יסטו סימנס‪ ,‬אינטל‪,‬‬
‫מייקרוסופט‪ ,‬סימנטק ואחרים‪.‬‬

‫השותפים לפרויקט הציבו לעצמם מטרה ‪ :‬להעניק לכל מורה במדינת ישראל מחשב נייד והדרכה‬
‫בניצולו לצרכים פדגוגיים‪ ,‬כך שעד שנת ‪ 2012‬לכל מורה במדינת ישראל יהיה מחשב והוא יוכל‬
‫להשתמש בו ביעילות כדי לקדם מטרות חינוכיות ‪.‬‬
‫יוזמי הפרויקט הניחו כי המפתח לשילוב נכון של התקשוב בכתה נמצא בידיו של המורה על ‪-‬מנת ש ‪:‬‬
‫המחשב יהפוך לכלי הוראה יום ‪-‬יומי בידי המורה ;‬ ‫‪‬‬
‫המחשב ישמש וינוצל במסגרת הכשרת המורה כדי להנהיג שיטות הוראה חדשניות ;‬ ‫‪‬‬
‫המחשב יסייע בהידוק התקשורת בינו לבין תלמידיו ועמיתיו ובהענקת כלים מתאימים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יסייעו לו בעבודתו החינוכית וגם ישפרו את מעמדו בכתה ובקהילה ‪.‬‬

‫ר שמים מרכזיים על הפרויקט מהשטח מעידים למשל כי ‪:‬‬

‫בחודש נובמבר ‪ ,2007‬כ ‪ 300 -‬מורים משלושה עשר בתי ספר באזור הדרום קיבלו‬ ‫‪‬‬
‫מחשבים ניידים‪ ,‬עברו השתלמות וקיבלו הדרכה מלווה בבית ספרם ;‬
‫בחודש יוני ‪ , 2008‬שבעה חודשים לאחר תחילת הניסוי ‪ ,‬נערך סקר לבחינת השפעתו של‬ ‫‪‬‬
‫שילוב התקשוב בכתות ‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫מטרת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"‪ :‬להעניק לכל מורה במדינת ישראל מחשב נייד והדרכה בניצולו‬
‫לצרכים פדגוגיים‪ ,‬כך שעד שנת ‪ 2012‬לכל מורה במדינת ישראל יהיה מחשב והוא יוכל להשתמש בו‬
‫ביעילות כדי לקדם מטרות חינוכיות;‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫ממצאי הסקר מעי דים על הצלחה גדולה ומעודדת ‪:‬‬

‫מספר השיעורים בהם שולב המחשב גדל ביותר מפי שלושה (מ ‪ 0.99‬שיעורים בשבוע‬ ‫‪‬‬

‫בממוצע ל ‪ 3.44‬שיעורים בשבוע בממוצע)‪.‬‬

‫אחוז השיעורים בשבוע בהם השתמש המורה במחשב בכיתה‪ ,‬מתוך כלל מספר‬ ‫‪‬‬

‫השיעורים בשבוע אותם לימד המורה בכתה‪ ,‬עלה מ ‪ 5.6%‬ל ‪.18.2%‬‬

‫לפני תחילת הניסוי‪ 57% ,‬מהמורים לא השתמשו כלל במחשב בשיעוריהם ואילו במועד‬ ‫‪‬‬

‫עריכת הסקר ירד מספר זה ל ‪.13.5%‬‬

‫מספר השיעורים בשבוע‪ ,‬בממוצע‪ ,‬שבהם הטיל המורה על תלמידיו משימות הצריכות‬ ‫‪‬‬

‫שימוש במחשב‪ ,‬עלה גם הוא באופן משמעותי מ ‪ 1.07 -‬ל ‪. 2.56‬‬

‫המורים סבורים שהמח שב סייע להם לשפר את תהליכי ההוראה (ציון ממוצע ‪ 2.2‬בסולם‬ ‫‪‬‬

‫‪ ,)3 0‬לנצל ביעילות את זמן הלימוד בכתה ( ציון ממוצע ‪ ,)1.7‬להציג דוגמאות והמחשות‬
‫(ציון ממוצע ‪ )1.8‬ולהתאים את ההוראה לתלמידים בעלי יכולות והתעניינויות שונות ( ציון‬
‫ממוצע ‪.) 1.8‬‬
‫המורים גם סבורים שהשימוש במחש ב מסייע להם ליישם אסטרטגיות הוראה חדשניות ‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫כמו לטפח יכולת למידה עצמית ( ציון ממוצע ‪ 2.0‬בסולם ‪ , )3 0‬לעודד למידה שיתופית ( ציון‬
‫‪ )1.8‬ולפתח אצל התלמידים יכולת חשיבה מסדר גבוה ( ציון ממוצע ‪.) 1.7‬‬
‫המורים דיווחו שהמחשב הנייד וההדרכה שקיבלו הגבירו את השימוש במחשב בשגרת‬ ‫‪‬‬

‫עבודתם‪ ,‬ביחס למידת השימוש במחשב לפני תחילת הפרויקט "מחשב לכל מורה" ‪:‬‬
‫‪ .1‬מידת השימוש במחשב לאיתור מידע בתחום המקצועי עלתה ב ‪;33% -‬‬
‫‪ .2‬מידת השימוש במחשב להחליף דעות ‪ ,‬חומרים וניסיון עם עמיתים עלתה ב ‪;47% -‬‬

‫‪110‬‬
 ‫‪ .3‬מידת השימוש במחשב להכנת חומרים לשיעור עלתה ב ‪; 37% -‬‬
‫‪ .4‬מידת השימוש במחשב לאיתור מידע מנהלי עלתה ב ‪; 28% -‬‬
‫‪ .5‬מידת השימוש במחשב לערוך‪ ,‬לעבד ולנצל מידע ארגוני עלתה ב ‪.44% -‬‬
‫ההשתלבות בפרויקט "מחשב נייד לכל תלמיד" הגדילה ב ‪ 55% -‬את השימוש של‬ ‫‪‬‬

‫המורים במחשב כדי לנהל תקשורת עם תלמידים ;‬

‫גדל ב ‪ 42% -‬השימוש שהמורים עושים במחשב כדי להעריך את הלמידה של‬ ‫‪‬‬

‫תלמידים ‪.‬‬
‫המורים סבורים שהעניין של התלמידים בשיעור גדל בעקבות השימוש במחשב ( ממוצע‬ ‫‪‬‬

‫‪ 2.1‬בסולם ‪.)3 0‬‬

‫‪ .1‬לעומת זאת ‪ ,‬המורים לא ראו הפחתה בבעיות המשמעת בכתה ( ממוצע ‪1.1‬‬
‫בסולם ‪.)3 0‬‬
‫המורים חשו שהשתתפותם בפרויקט "מחשב לכל מורה " הגבירה את שליטת ם במחשב‬ ‫‪‬‬

‫(ציון ממוצע ‪ 1.9‬בסולם ( ‪ )3 0‬ואת ביטחונם בשימושי המחשב בכתה ( ציון ממוצע ‪.)1.9‬‬
‫‪ .1‬מאידך ‪ ,‬ההשתתפות בפרויקט לא שיפרה את מעמדם בכתה ( ציון ממוצע ‪) 1.1‬‬
‫ולא שיפרה את מעמדם בין עמיתים ‪ ,‬משפחה וחברים (ממוצע ‪.)1.2‬‬

‫סקר שנערך אודות הפרויקט הצביע על השפעה גדולה שלו ביחס ל שילוב התקשוב בבית הספר‬
‫ובכיתות‪ .‬המורים דיווחו שהמחשב הנייד וההדרכה שקיבלו‪ ,‬הגבירו את השימוש במחשב בשגרת‬
‫עבודתם‪.‬‬

‫מנהלי בתי ספר‬

‫מנהלי בתי הספר בהם נערך הניסוי "מחשב לכל מורה"‪ ,‬הגיבו ב תגובות חיוביות מאד באשר‬
‫לפרויקט ולהשפעתו על המורים ועל בית הספר ‪:‬‬

‫המנהלים סברו שהמורים גיוונו את דרכי הוראתם בדרכים חדשות ( ציון ממוצע ‪2.2‬‬ ‫‪‬‬

‫בסולם ‪ .)3 0‬לדעתם ‪ ,‬המורים העצימו את התפתחותם המקצועית והאישית ( ציון ממוצע‬
‫‪.)2.6‬‬

‫‪111‬‬
‫מידה הקשר של המנהל עם מורים ובעלי תפקידים נעשה מיידי ורציף יותר ( ציון ממוצע‬ ‫‪‬‬

‫‪.)2.7‬‬
‫לדעת המנהלים ‪ ,‬גם תהלי כי העברת הנתונים והדיווחים בביה"ס השתפרו מאד ( ציון‬
‫ממוצע ‪ .)2.6‬אולם ‪ ,‬המנהלים סברו שהתקשורת שלהם עם הורים לא שופרה ( ציון מוצע‬
‫‪.)1.2‬‬
‫לדעת המנהלים‪ ,‬גבר השימוש באתר בית הספר גם מצד המורים ( ציון ממוצע ‪ )2.2‬וגם‬ ‫‪‬‬

‫מצד התלמידים ( ציון ממוצע ‪.)1.8‬‬

‫גם המנהלים וגם המורים הציעו דרכים לשיפור תהליכי היישום של פרויקט " מחשב נייד לכל מורה"‪.‬‬
‫הרוב המכריע של הצעות השיפור כיוון להשתלמות ולהדרכה‪ .‬אין ספק שבתהליך של שינוי ‪ ,‬רבה‬
‫חשיבותה של הדרכת המורים ולכן אין תימא שמרבית הצעות השיפור מכוונות לעניין זה ‪.‬‬
‫המנהלים והמורים העמידו‪ ,‬במעל ה שנייה של חשיבות‪ ,‬את הצורך בהכנת תשתיות טכניות‬
‫מתאימות בבית הספר ובכיתות ‪ ,‬כמו מחשבים ‪ ,‬מקרני ברקו ‪ ,‬תשתיות תקשורת וכיוצא בזה‬
‫מכשלות טכניות‪ ,‬שעלולות לעכב את התהליך‪ ,‬ולהוסיף על חוסר הביטחון של מורים‪ ,‬העושים‬
‫בהיסוס את צעדיהם הראשונים לקראת שילוב המחשב בכיתות ‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫לסיכום‪ ,‬תוצאות הסקר מצביעות על השפעה גדולה של הפרויקט "מחשב לכל תלמיד" על‬
‫שילוב התקשוב בבית הספר ובכיתות‪ .‬אם נביא בחשבון שתוצאות אלה נמצאו אצל המורים‬
‫והמנהלים לאחר כשבעה חודשים בלבד מתחילת הפרויקט ‪ ,‬אין ספק שהפרויקט מחזיק בחובו‬
‫פוטנציאל גדול לשיפור ההוראה והלמידה בבית הספר ‪ ,‬פוטנציאל שעשוי לגדול אם מובילי‬
‫הפרויקט יאמצו את המלצות המורים והמנהלים לשיפורו‪.‬‬
‫תהליכים חינוכיים ‪ ,‬מעצם טבעם הם תהליכים ארוכי טווח השפעת השינוי תהה בודאי ברורה‬
‫ויציבה יותר במהלך הזמן‪ .‬אמנם‪ ,‬ייתכן שהממצאים של סקר זה מעידים על קפיצה הנובעת מעצם‬
‫החידוש ומעצם ההתערבות בחיי המורים ובית הספר ‪ .‬ייתכן שקצב השינוי והשיפור לא יהיה כה גדול‬
‫בהמשך הדרך‪ .‬אולם‪ ,‬גם אם קצב השינוי יהיה איטי יותר בהמשך‪ ,‬עדיין יש בו תרומה חשובה‬
‫ונכבדה‪.‬‬

‫‪112‬‬
‫גם המנהלים וגם המורים הציעו דרכים לשיפור תהליכי היישום של פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"‪,‬‬
‫כשהרוב המכריע של הצעות השיפור כיוון להשתלמות ולהדרכה‪ ,‬שכן בתהליך של שינוי‪ ,‬רבה חשיבותה‬
‫של הדרכת המורים‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬יש צורך בהכנת תשתיות טכניות מתאימות בבית הספר ובכיתות‪ ,‬כמו מחשבים‪ ,‬מקרני ברקו‪,‬‬
‫תשתיות תקרת וכיו"צ‪.‬‬

‫מקור הנתונים‬

‫מלמד עוזי ‪ ,‬ה ערכת ניסוי חלוץ "מחשב נייד לכל מורה" בישובי הדרום ‪ .‬אתר תנועת "הכל חינוך"‪.‬‬
‫‪Available at: http://www.hakoled.org.il/?p=235‬‬

‫‪See also: http://www.athenafund.org/‬‬

‫ע דכונים ביחס להתרחבות הפרויקט‬ ‫‪-‬המשך ‪-‬‬ ‫ישראל‬

‫באוגוסט ‪ 2010‬קיבלו עוד כ ‪ 5,000-‬מורים מחשבים ניידים‬ ‫‪‬‬

‫כ ‪ 5000-‬מורים ומורות ב ‪ 160-‬יישובים קיבלו מחשבים ניידים בפרויקט "מחשב נייד לכל‬
‫מורה" שמפעילה כאמור קרן אתנה בשיתוף הסתדרות המורים‪ ,‬בנק מסד ומשרד‬

‫החינוך‪ .‬מקבלי המחשבים השתלבו בהשתלמויות של ‪ 120‬שעות‪ ,‬המקנות להם זכאות‬

‫לקידום מקצועי על ‪-‬פי הדרגות שנקבעו ברפורמת "אופק חדש"‪.‬‬

‫באוגוסט ‪ 2010‬קיבלו עוד כ ‪ 5,000-‬מורים מחשבים ניידים‪ ,‬כאשר התובנה הינה שהשליטה‬
‫במחשב חיונית לקידום מעמד המורים‪.‬‬

‫דפנה תמיר ‪ ,‬מנהלת פרויקט " מחשב נייד לכל מורה" בקרן אתנה היתה מנהלת בת ספר‬
‫בעברה והיא טוענת כי השליטה במ חשב חיונית לקידום מעמד המורים‪.‬‬

‫הפרויקט פועל בבתי ספר יסודיים שהמורים בהם חברים בהסתדרות המורים והצטרפו‬
‫לרפורמת "אופק חדש"‪ .‬כניסה לתכנית מחייבת הסכמה של הרשות המקומית לספק את‬
‫התשתיות הנדרשות (אינטרנט בבתי הספר ומקרנים בכיתות)‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫עד כה השתלבו בתכנית מורים בב תי ספר בירושלים ‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ערד ‪ ,‬ירוחם ‪ ,‬אשדוד ‪,‬‬
‫שדרות‪ ,‬דימונה‪ ,‬אשקלון ‪ ,‬באר טוביה (‪ 23‬יישובים )‪ ,‬חוף אשקלון (‪ 20‬יישובים)‪ ,‬חבל איילות‬
‫(‪ 12‬יישובים)‪ ,‬רמלה ‪ ,‬לוד ‪ ,‬אורנית‪ ,‬מועצה אזורית ברנר (‪ 6‬יישובים)‪ ,‬מועצה אזורית מגילות‬
‫ים המלח (‪ 6‬יישובים)‪ ,‬נשר‪ ,‬טירת הכרמל‪ ,‬מעלה יוסף (‪ 22‬יישובים)‪ ,‬מטה אשר (‪32‬‬
‫יישובים)‪ ,‬עפולה‪ ,‬טבריה וקצרין‪.‬‬

‫ממצאי הסקר ביחס לפרויקט מראים כי‪:‬‬

‫המורים חשים שיפור ניכר בתפקודם;‬ ‫‪‬‬

‫‪ 75%‬טענו כי יכולת ההוראה שלהם השתפרה וכי רמת העניין של תלמידיהם בשיעור גברה‬ ‫‪‬‬
‫בעקבות השימוש במחשב הנייד בשיעורים;‬

‫‪ 35%‬מן המורים טענו שחלה ירידה תלולה בבעיות המשמעת של תלמידיהם;‬ ‫‪‬‬

‫הורים מדוושהם מפעילים את המחשב הנייד גם בשיעורי הלמידה הפרטנית במסגרת "אופק‬ ‫‪‬‬
‫חדש"‪ ,‬וכי הוא מאפשר להתאים לכל תלמיד את השיעורים שהוא זקוק להם;‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫איילת פישביין‪ .‬כ ‪ 5,000-‬מורים קיבלו מחשבים ניידים ‪ .‬הד מקומי ‪ .‬הד החינוך אל המאה ה ‪,21-‬‬
‫כתב עת חינוכי בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‪ .‬גיליון אוגוסט ‪.2010‬‬

‫פרויקט "מחשב נייד לכל מורה" להעצמת מורי ישראל ממשיכה להתפשט בארץ‬ ‫‪‬‬

‫‪ 120‬מורים מארבעה בתי ספר יסודיים בטבריה ‪ ,‬קיבלו בספטמבר ‪ 2010‬מחשבים‬

‫ניידים במסגרת פרויקט "מח שב נייד לכל מורה" ‪ -‬פרי יוזמתה של קרן אתנה בשיתוף‬
‫עיריית טבריה‪ ,‬הסתדרות המורים‪ ,‬משרד החינוך ובנק מסד‪ .‬בד בבד עם קבלת‬
‫המחשבים הניידים‪ ,‬דואגים בפרויקט שהמורים יקבלו בהתאם קורסי הדרכה מתקדמים‬
‫בהיקף של ‪ 120‬שעות לכל מורה ‪.‬‬
‫פרויקט "מחשב נייד לכל מורה" חולש כבר על ‪ 21‬ערים ומועצות אזוריות ובספטמבר‬
‫‪ 2010‬הפרויקט הגיע גם לעיר טבריה ‪ ,‬כאשר זה כבר מסמן אותה כרשות הרביעית במחוז‬
‫הצפון ש מצטרפת לפרויקט ‪.‬‬

‫‪114‬‬
‫התורם לפרויקט‪ ,‬איש העסקים מניו יורק נתן חברוני‪ ,‬חילק ‪ 120‬מחשבים למורים מארבעה‬
‫בתי ספר בעיר ובנוסף העניק לפרויקט תרומה בסך ‪ 100‬אלף שקל‪ .‬חברוני ‪ ,‬יליד תל אביב‬
‫המתגורר בארה"ב‪ ,‬ה גיע עם שליחות חינוכית אותה הוא מבקש ליישם במערכת החינוך‬
‫בעיר‪ .‬שאיפתו של חברוני ממוקדת בקידום מעמד המורים ואיכות החינוך של תלמידי‬
‫העיר באמצ עות התרומה של ‪ 120‬המחשבים הניידים ‪.‬‬

‫‪ 120‬מורים מארבעה בתי ספר יסודיים בטבריה‪ ,‬קיבלו בספטמבר ‪ 2010‬מחשבים ניידים‬
‫במסגרת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"‬

‫ראש עיריית טבריה‪ ,‬זוהר עובד בירך על הפרויקט ואמר כי הוא רואה חשיבות רבה‬
‫בהעצמת המורים ובחיזוק תשתיות ההוראה הממוחשבות אשר מקדמות אותם להענקת‬
‫חינוך מודרני בכפר גלובלי מיטבי וזאת באמצעות המורים ‪.‬‬

‫עובד הוסיף כי ההוראה המתוקשבת‪ ,‬מקדמת את מערכת החינוך שלנו ומכינה אותה‬
‫להתמודדות עם מהפיכת המידע שכבר ניצבת בפתח ‪.‬‬

‫ההוראה המתוקשבת‪ ,‬מקדמת את מערכת החינוך שלנו ומכינה אותה להתמודדות עם מהפכת‬
‫המידע שכבר ניצבת בפתח‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫קובי דוד ‪ .‬טבריה ‪ 120 :‬מורים קיבלו מחשבים ניידים ‪ .‬אתר ‪ My Net‬עמק וגליל ‪ 15 ,‬ספטמבר‪,‬‬
‫‪.2010‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.mynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-‬‬
‫‪3953900,00.html‬‬

‫‪115‬‬
 ‫תלמידים‬
‫ומחשבים ניידים‬

‫‪116‬‬
‫רשמי תלמידים במחקר‬ ‫ארה" ב‬

‫רקע כללי‬

‫מחקר של אוניברסיטת ממפיס בארה"ב משנת ‪ ,2006‬מצא כי חיבור מחשבים ניידים לתקשורת‬
‫אלחוטית במתקני ביה"ס‪ ,‬משפר את הלמידה של התלמידים בבתי הספר היסודיים ומשפר את‬
‫איכות הלמידה ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫המחקר שהוצג בכינוס השנתי של ‪ Conference National Educational Computing‬ע"י חוקרי‬

‫המרכז לחקר מדיניות חינוכית באוניברסיטת ממפיס התבסס על מדגם של ‪ 279‬מורים ו ‪4245-‬‬
‫תלמידים בבתי ספר במחוזות החינוך של מישיגן בארה"ב‪ .‬פרויקט הניסוי הטכנולוג י החדשני‬
‫בבתי הספר של מישיגן נועד לקדם למידה מתוקשבת של תלמידים בבתי ספר יסודיים‬
‫באמצעות התקנת שרתי אינטרנט משולבים המחוברים למחשבים הניידים של התלמידים‬
‫בתקשורת אלחוטית‪ .‬הניסוי הטכנולוגי נערך בשנים ‪ 2004-2005‬ב ‪ 100-‬בתי ספר במישיגן‬
‫בהשתתפות ‪ 23,000‬תלמידים ו ‪ 1500-‬מורים‪.‬‬

‫מחקר של אוניברסיטת ממפיס בארה"ב (‪ ,)2006‬מצא כי חיבור מחשבים ניידים לתקשורת אלחוטית‬
‫במתקני ביה" ס משפר את הלמידה של התלמידים בבתי הספר היסודיים ומשפר את איכות הלמידה‪.‬‬

‫ממצאי המחקר מלמדים כי ‪:‬‬

‫תלמידים הנעזרים במחשבים ניידים מבוססים תקשורת אלחוטית גילו מיומנויות גבוהות יותר‬ ‫‪‬‬
‫בהתמודדות עם תכנית הלימודים והפגינו מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שנעזרו‬
‫במחשבים הרגלים בבתי הספר‪.‬‬
‫המורים‪ ,‬שרואיינו ע"י צוות המחקר‪ ,‬דיווחו על שיפור המוטיבציה של התלמידים בבתי הספר‬ ‫‪‬‬
‫היסודיים (כיתות ו') ועל אינטראקציה טובה יותר בין המורים והתלמידים‪.‬‬

‫בפרויקט הניסוי משתתפת חברת ‪ HP‬אשר סיפקה לבתי הספר את המחשבים הניידים מחוברי‬
‫התקשורת האלחוטית וחברת מיקרוסופט אשר התקינה בבתי הספר את שרתי הלמידה המשולבים‬
‫מסוג ‪. Server Class‬‬
‫‪117‬‬
 : ‫מקור הנתונים‬

Available at:
http://www.techweb.com/showArticle.jhtml?articleID=190300631&cid=RSSfeed_TechWeb

: ‫סוקר בפורטל מס"ע‬

Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1098

118
 ‫תובנות תלמידים מפרויקט תקשוב‬ ‫ארה" ב‬

‫רקע כללי‬

‫רוברט אמרסון‪ ,‬המפקח האחראי על הטכנולוגיה וההערכה במערכת החינוך‪ ,‬אומר שלמרות שהם‬
‫חסרים עדיין בנתונים חד משמעיים וסופיים כדי להראות האם ציוני הבחינות עלו מאז‬
‫שהמחשבים הניידים חולקו לתלמידים‪ ,‬אין ספק שהתלמידים שינו את האופן והדרך‬
‫שבאמצעותם הם חושבים על בית הספר‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫אמרסון טוען כי כעת יותר מורים מרשים לתלמידיהם להשתמש במיומנויות היצירתיות שאימצו‬
‫לעצמם בזמן העבודה על פרויקטים דרך המחשבים הניידים ובתמורה – מקבלים התלמידים‬
‫הרבה יותר מן המשימות שניתנו להם ‪.‬‬

‫" התלמידים עושים יותר שיעורי בית ובזכות הכלים שהוענקו להם ‪ ,‬העבודה יוצאת ברמה‬
‫ובאיכות הרבה יותר גבוהה מאשר מה שבדרך כלל הם היו עושים ‪.‬‬

‫מאחר וכעת העבודה היא באיכות גבוהה יותר ‪ ,‬יותר תלמידים גאים כיום בעבודתם ורוצים‬
‫להשוויץ בה‪ ,‬בפרויקטים שלהם לעמיתיהם ולמורים – עובדה המסייעת להם ליצור את חדוות‬
‫ההתלהבות שלהם מבית הספר ‪.‬‬

‫אמרסון טוען שבתי הספר מגלים כעת שדווקא צוותי המורים שמסוגלים להודו ת בפני תלמידיהם‬
‫שאין בידם את כל התשובות – בפועל מאתגרים את התלמידים שלהם כדי שאלה יחפשו את‬
‫התשובות האלה ולכן התלמידים האלה נחשבים למצליחים יותר בכיתתם ובבית הספר בכלל ‪.‬‬

‫התלמידים כיום בעצם משתתפים בחינוך של עצמם ובדרך שהם לעולם לא עשו קודם לכן ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪EDITORIAL: Laptop initiative keeps students at top of the class . September, 12, 2010.‬‬
‫‪Available at: http://www.techzone360.com/news/2010/09/12/5002051.htm‬‬

‫‪119‬‬
‫הערכות תלמידים מפרויקט תקשוב‬ ‫ארה"ב‬

‫בפרויקט לשילוב מחשבים ניידים בדרום קרולינה ‪ ,‬ארה" ב הראו ממצאים שנאספו בהערכות הראו‬
‫כי פרויקט המחשבים הניידים היה מוצלח ביותר בכל הנוגע לעידודם של תלמידים לעשות‬
‫שימוש במחשבים לעשיית שיעורי בית ‪ .‬בטרם החל הפרויקט ‪ ,‬פחות מרבע (‪ ) 15%‬מתלמידי כיתות‬
‫ו' דיווחו כי הם השתמשו באופן תכוף במחשבים בבית הספר‪ .‬לאחר השנה הראשונה של פרויקט‬
‫המחשבי הניידים‪ )75% ( 3/4 ,‬מהתלמידים דיווחו כי עשו שימוש רב ביותר במחשבים בבית‬
‫הספר‪.‬‬

‫פרויקט המחשבים הניידים בדרום קרולינה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬היה מוצלח ביותר בכל הנוגע לעידודם של תלמידים‬
‫לעשות שימוש במחשבים לעשיית שיעורי בית‪.‬‬

‫לאחר השנה הראשונה של פרויקט המחשבי הניידים‪ )75%( 3/4 ,‬מהתלמידים דיווחו כי עשו שימוש רב‬
‫ביותר במחשבים בבית הספר‪.‬‬

‫‪120‬‬
‫תלמידים בסיכון‬ ‫ארה" ב‬

‫כשהמדובר בילדים בסיכון‪ ,‬הם צריכים את המורים ולא את המחשבים הניידים‪ .‬מורים ותיקים‬
‫באייואה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬סירבו להשתתף בוו עידה שעסקה בשילוב ם של מחשבים ניידים בכיתה‪ ,‬זאת כי‬
‫הם חשו שהמדובר בהעמדת פנים‪ .‬תכניות עתידיות בנוגע לחינוך אלטרנטיבי בדובוק ‪ ,‬אייוואה‬
‫כוללות הקצאה של מחשב נייד לכל תלמיד‪ .‬המורים הוותיקים טוענים שאולי כמטרת ‪-‬על זה בסדר ‪,‬‬
‫אך בפועל ילדים אלה הנמצאים בסיכון‪ ,‬זקוקים לסוג של "מילה שונה" המסתיימת ב"רה"‪,‬‬
‫המילה היא מורה – מסור ‪ ,‬העובד במרץ ושבאמת ובתמים אכפת לו מהילדים האלה וכי הוא‬
‫תומך בילדים וחווה עימם את הצלחותיהם ‪.‬‬

‫יש הטוענים כי כאשר מדובר בילדים בסיכון‪ ,‬הם זקוקים למורים ולא למחשבים ניידים‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Dennis Seaton. At-risk students need teachers, not laptops. TH Online.com. Jun 27, 2010.‬‬
‫‪Available at: http://www.thonline.com/article.cfm?id=287460‬‬

‫‪121‬‬
‫סקר חינוך בקרב תלמידים‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫בסקר החינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר‬
‫סמי עופר לתקשורת‪ ,‬שבוצע בינואר ‪ 2010‬עבור כנס הרצליה‪ ,‬נבחנו דעותיהם של תלמידים‬
‫בנושא מקומם של המחשב והאינטרנט בחינוך‪ ,‬וגם את תפיסתם לגבי סביבת הלמידה‬
‫האולטימטיבית שתסייע להם להשתלב בחברה במאה ה ‪; 21-‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫‪ 73%‬סבורים שהסיבה המרכזית לשילוב המועט של טכנולוגיה בבית הספר נעוצה בכך‬ ‫•‬
‫שאין הקצאת שעות מספקת במערכת השעות לשימוש במחשבים ‪.‬‬
‫‪ 51%‬מעידים על אינטרנט איטי‪ ,‬המקשה על שימוש יעיל ונוח במחשבים בבית הספר ‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 47%‬טוענים שהמורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם‬ ‫•‬
‫מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה ‪.‬‬
‫‪ 45%‬מדווחים על מחסור במחשבים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 82%‬רוצים להגיע לביה"ס עם מחשב נייד במקום עם הילקוט המסורתי ‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 52%‬סבורים שביה"ס אינו מעצב אותם כבוגרים של העשור הבא ‪.‬‬ ‫•‬

‫נתונים אלה גם מראים שבאמצעות הטכנולוגיה ובשימוש בכליה השונים ‪ ,‬התלמידים קוראים‬
‫וכותבים היום באופן עצמאי יותר מאשר בעבר ; הם יוצרים קשר הדדי באמצעות הטכנולוגיה‬
‫ומחפשים ללא הרף מידע הרלבנטי להם ‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫ממצאי סקר מינואר ‪ 2010‬מדווחים כי‪:‬‬
‫‪ 45%‬מהתלמידים מדווחים על מחסור במחשבים‪.‬‬
‫‪ 82%‬רוצים להגיע לביה"ס עם מחשב נייד במקום עם הילקוט המסורתי‪.‬‬
‫‪ 47%‬מהתלמידים טוענים שהמורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם‬
‫מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה;‬
‫‪ 52%‬סבורים שביה"ס אינו מעצב אותם כבוגרים של העשור הבא‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Available at http://storage.cet.ac.il/edu2010/EduPoll_2010.pdf‬‬

‫סקרים ובדיקות קודמים‪:‬‬

‫‪Available at ht tp://www.herzliyaconference.org/_Uploads/2908matach.pdf‬‬

‫‪Available at http://storage.cet.ac.il/cetnews/ParentsSurvey.pdf‬‬

‫ראה גם ‪:‬‬

‫אילנה ברודו ‪ .‬בין מחשב למחברת ‪ :‬איך יראה ביה"ס של העתיד? אתר ‪ 3 ,Ynet‬מרץ ‪. 2010 ,‬‬
‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3854190,00.html‬‬

‫‪123‬‬
 ‫התלמידים בפרויקט "עת הדעת"‬ ‫ישראל‬

‫בפרויקט " עת הדעת" בישראל ‪ ,1‬דיווחו תלמידים כי הצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות‬
‫הפרויקט‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו תלמידים שדיווחו כי חסר להם ידע בסיסי ואחרי שנת עבודה הצליחו‬
‫להדביק את הפערים ; תלמידים חזקים שמקבלים העשרה ובאופן כללי ציוניהם של התלמידים‬
‫השתפרו בצורה מרשימה‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫נאוה דקל ‪ .‬הון וחזון‪ .‬הד החינוך אל המאה ה ‪ ,21-‬כתב עת חינוכי בהוצאת הסתדרות המורים‬
‫בישראל‪ .‬גיליון אוגוסט ‪ .2009‬נושא ‪ " :‬התערבות ומעורבות – הורים הכוח החדש"‪.‬‬
‫‪Available at: http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=14079&CategoryID=1540&Page=1‬‬

‫‪1‬‬
‫הפרויקט המלא סוקר בעמ' ‪ 23‬לעיל ומאוזכר ביחס להיבטים נוספים בהמשך‪.‬‬

‫‪124‬‬
‫גורמי הצלחה וכישלון‬
‫של תכניות לשילוב‬
‫מחשבים ניידים‬
‫בבתי ספר‬

‫‪125‬‬
 ‫המלצות מישראל והעולם‬

‫רקע כללי‬

‫הסביבה של שילוב מחשבים ניידים בכיתה ‪,‬מזמנת למורים מצבים חדשים בתחום של ניהול כיתה‪,‬‬
‫הבניית הידע ‪ ,‬מקום התלמיד בסביבה המתוקשבת ‪ .‬בכדי ליצור סביבות למידה יעילות על‬
‫המורים לעבור השתלמויות שיהיו רלוונטיות בתחום התוכן ‪,‬מותאמות לקבוצת הגיל שהם‬
‫מלמדים ויסיעו להם להפעיל שיקולי דעת בהעצמת התהליכים בכיתתם בעזרת המחשבים‬
‫הניידים ‪.‬‬

‫מורים‬

‫בריוס )‪ )Barrios, 2004‬כותב שהמחסום הגדול ביותר להצלחת סביבת ‪ 1-1‬הוא חוסר תמיכה‬
‫מוכוונת במורים בשילוב הטכנולוגיה בתכנית הלימודים‪.‬‬
‫יש לתת למורים המתחילים לעבוד עם מחשבים ניידים תוך מתן דוגמאות משמעותיות‬ ‫‪‬‬
‫של שילוב המחשבים הניידים בתחום התוכן שלהם כדי שיעזרו להם להבנות מחדש את‬
‫השיעורים ולנצל את יכולת הנגישות מכל מקום בו ‪-‬זמנית ) ‪. ( ubiquitous‬‬
‫המורים זקוקים לעזרה גם בניהול הכיתה ובסוגיות של ניהול טכנולוגי ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המחסום הגדול ביותר להצלחת סביבת ‪ – 1:1‬בא לידי ביטוי בחוסר התמיכה המוכוונת במורים בשילוב‬
‫הטכנולוגיה בתכנית הלימודים‪.‬‬

‫בעקרון ‪ ,‬תוכניות להטמעת מחשבים ניידים במחזור החיים של ביה"ס מחייבת ‪:‬‬
‫‪ ‬גיבוש של יותר מעגלי תמיכה והכשרה בהשוואה לתוכניות הטמעה של שילוב מחשבים‬
‫רגילים במציאות ביה"ס‪.‬‬
‫‪ ‬תוכניות מוצלחות הפועלות לשילוב מחשבים ניידים פיתחו מודל ייחודי לפיתוח מקצועי של‬
‫המורים הבנוי על ‪ 3‬מעגלי תמיכה והכשרה ‪.‬המעגל הראשון כולל תוכנית תמיכה והכשרה‬

‫‪126‬‬
‫לכלל המורים ‪,‬המעגל השני כולל תמיכה והכשרה לצוותי המורים בכל בית ספר בנפרד‪,‬‬
‫המעגל השלישי כולל תמיכה והכשרה לצוותי מורים של כל מקצוע לימוד בנפרד‪.‬‬

‫המורים זקוקים לעזרה גם בניהול הכיתה ובסוגיות של ניהול טכנולוגי‪.‬‬

‫ביישום של תוכניות תקשוב המבוססות על מחשבים ניידים מתעוררים קשיים ביישום התכנית‬
‫כמו ‪:‬אינטרנט שלא עובד ‪,‬מחשבים שאינם תקינים ‪,‬אין לעיתים תמיכה טכנית ‪,‬בחלק מהמעבדות אין‬
‫חיבור אלחוטי למחשב ולכן השימוש במחשב נייד מתקיים לעיתים בכיתה רגילה ולא במעבדה ‪,‬אין‬
‫זמן מוקצב במערכת לפיתוח מטלות מתוקשבות הגוזלות זמן רב ואין תגמול למורים‬
‫המשתתפים בתכנית ‪.‬והמורים מתקשים לשלוט על הנעשה במחשבים הניידים של התלמידים‬
‫והם מבקשים כלים שיעזרו להם ‪.‬‬

‫חלק מן הקשיים שמעלים המורים‪ ,‬נו צרו על ידי סביבת הלימודים החדשה‪.‬‬
‫מורים טוענים כי מעגל התמיכה הדיסציפלינארי הוא הרלוונטי ביותר עבורם‪ ,‬במקביל הם מבקשים‬
‫להיות חלק מקהילה מקצועית במדעים‪.‬‬

‫מניתוח ראיונות עם המורים עולה כי ‪:‬‬

‫‪ ‬מעגל התמיכה הדיסציפלינארי הוא הרלוונטי ביותר עבורם ;‬
‫‪ ‬הם מעדיפים שמפגשי פנים אל פנים יתקיימו בבית הספר;‬
‫‪ ‬הם מעוניינים מאוד להיות חלק מקהילה מקצועית במדעים ‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהקשיים שהועלו על ידי המורים נוצרו על ידי סביבת הלמידה החדשה כמו שליטה‬
‫על מחשבי התלמידים ‪ ,‬שילוב המחשב בעבודת המעבדה או תקלות טכניות‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫‪Barrios, T. (2004). Laptops for Learning: Final Report and Recommendations of the‬‬
‫;‪Laptops for Learning ,Task Force‬‬
‫‪Available at: http://etc.usf.edu/L4L/index.html‬‬

‫אביבה קליגר‪ ,‬יהודה בן ‪-‬חור‪ ,‬נורית בר ‪-‬יוסף ‪ .‬שילוב מחשבים ניידים בכיתה ‪ :‬עמדות ‪ ,‬צרכים‬
‫ופיתוח מקצועי של מורים למדעים ‪ ,‬כנס צ 'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה‪. 2008 ,‬‬

‫‪Available at : http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/3_1.pdf‬‬
‫‪127‬‬
‫הוראת תחומי הדעת בבתי הספר באמצעות מחשוב נייד‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫המורה רותי בן ישי מדווחת על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים‬
‫בכיתה‪ .‬כמה תובנות שהיא מעלה בדיווח החשוב ‪ :‬השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא‬
‫שילוב טוב‪.‬‬

‫תלמידים‬

‫הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב‪ .‬מי שאומר כי " אינו אוהב" את העבודה עם‬
‫המחשב‪ ,‬אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו‪ .‬יש די הרבה ילדים כאלו‪ ,‬וצריך לתת להם מענה‪.‬‬
‫השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה ‪ ,‬שיש לה תוצר מאוד ברור ‪ ,‬שניתון להכין אותו במהלך זמן‬
‫השיעור‪ ,‬או לפחות את רובו ‪ .‬חשוב כרגע מאוד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה –‬
‫‪ word‬כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה‪ .‬יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות‬
‫תרשים זרימה בתוכנת ‪.word‬‬

‫דיווחים על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה‪:‬‬

‫השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב‪.‬‬

‫השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה‪ ,‬שיש לה תוצר מאוד ברור‪ ,‬שניתן להכין אותו במהלך זמן השיעור‪ ,‬או‬
‫לפחות את רובו‪.‬‬

‫מהותי ביותר לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה –‪ 'word‬כי רוב הילדים אינם שולטים בכל‬
‫רזי התוכנה‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫רותי בן ישי ‪ .‬הצלחתי! שיעור תנ" ך שאינו "סתם" שיעור על שופט! הוא שיעור שיש בו מטלה‬
‫מאתגרת ‪ .‬הבלוג של רותי בן ישי ‪ 19 .‬מאי‪. 2010 ,‬‬
‫‪128‬‬
 ‫פרויקט "עת הדעת" בהיבט ההוראה של תחומי הדעת‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫כפי שסוקר פרויקט זה קודם לכן לעיל ‪ ,‬בשלב זה ‪ ,‬פותחו תכנים המתאימים לכיתה ד '‪ ,‬כיתה ה'‬
‫וכיתה ו ' במתמטיקה‪ ,‬עברית ואנגלית ‪ .‬יחד עם זאת בשל העובדה שעת ‪-‬הדעת פיתחה פלטפורמה‬
‫פתוחה המאפשרת הרצת תכני לימוד דיגיטאליים ניתן יהיה לחבר לסביבה הלימודית תכנים‬
‫דיגיטאליים נוספים‪ .‬למשל‪ ,‬בעיר ירושלים חברה עת הדעת לפורטל החינוכי "גלים" מבית סנונית‬
‫ויחד הם עמלים על יצירת פתרון שיתאים לבית ‪-‬הספר היסודי כולו (א ' עד ו' )‪.‬‬

‫החזון השלם והמלא הוא ל יצור סביבת למידה מתוקשבת לכל הגילאים ובכל המקצועות‬
‫העיוניים העיקריים‪ .‬בהמשך ישנה חשיבה על פיתוח המערכת כדי שתותאם להוראת התנ"ך‬
‫ויתר מקצועות היהדות ‪ ,‬שכן זוהי מצווה פדגוגית גדולה ללמד תנ" ך בסביבת הוראה ולמידה‬
‫מתקדמת‪ .‬בשלב זה החברה מחפשת מימון שיאפשר פיתוח שכזה‪ .‬לאחרונה פנה אליהם דורון קורן‬
‫– המורה לתנ"ך ומבקר הספרות ‪ -‬וביקש להצטרף לפיתוח שכזה ‪.‬‬

‫בשל העובדה שעת ‪-‬הדעת פיתחה פלטפורמה פתוחה המאפשרת הרצת תכני לימוד דיגיטאליים ניתן‬
‫יהיה לחבר לסביבה הלימודית תכנים דיגיטאליים נוספים‪.‬‬

‫כבר היום ניתן ללמד באמצעות המערכת מדעים ‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬אזרחות‪ ,‬גיאוגרפיה או כל דיסציפלינה‬
‫המבקשת להקנות‪ ,‬ידע‪ ,‬מיומנויות וכישורי חשיבה‪ .‬החוכמה היא לשלב את הסביבה הממוחשבת‬
‫באופן כזה שייווצר ערך מוסף פדגוגי‪ .‬הפוטנציאל הדידקטי של שילוב מחשב ואינטרנט בסביבת‬
‫הלמידה הוא רב וחשוב אך ניתן להחמיצו אם לא עושים זאת נכון ‪.‬‬

‫לסביבה הממוחשבת פוטנציאל טכנו ‪-‬פדגוגי רב הן במקצועות הריאליסטים והן במקצועות‬

‫ההומניסטים ‪ .‬במתמטיקה ובמדעים ניתן למשל ליצור ערך מוסף רב ע"י שימוש ביישומונים‬
‫ועולמונים דינמיים ורב ‪-‬ייצוגיים ‪ .‬בספרות או באנגלית אפשר למשל להשתמש ביכולות‬
‫המופלאות של המחשב כסביבה ליצירת טקסט ‪ ,‬יצירת טקסט המתייחס לטקסט ויצירת קהילה‬

‫‪129‬‬
‫שיתופית המקיימת שיח על כל אלה ‪ .‬ויש כמובן את היכולות הגנריות של הסביבה הממוחשבת‬
‫היוצרות ערך מוסף בכל מקצוע – אדפטיביות ‪ ,‬כושר המחשה‪ ,‬מתן משוב ועוד ‪.‬‬

‫מורים‬

‫עת ‪ -‬הדעת מבקשת להציג פרדיגמה חדשה בחי נוך טכנולוגי המשלבת את המחשב ואת התכנים‬
‫הדיגיטאליים באופן הוליסטי ומשמעותי בסביבת הלמידה הבית ‪-‬ספרית ‪ .‬ע" פ התפיסה של עת ‪-‬‬
‫הדעת התכנים הדיגיטאליים (אשר נזנחו בשנות ה ‪ )90-‬חוזרים לקידמת הבמה אך הפעם לא‬
‫כתכנים‪ ,‬אשר מטרתם לתפקד כמורה פרטי אוטומטי (כמו בלומדה) אלא בדמות פעילויות‬
‫אינטראקטיביות‪ ,‬אשר מסייעות למורה ליצור למידה משמעותית בכיתה תוך היעזרות בתוכנת ניהול‬
‫הוראה ולמידה חדשנית ‪ .‬בסביבת עת ‪-‬הדעת המחשבים משתלבים בכיתה (ולא במעבדת מחשבים) ‪,‬‬
‫מוביל הלמידה הוא המורה (ולא המחשב) והפעילויות הדיגיטאליות מחוללות למידה משמעותית‬
‫(ולא רק תרגול או משחק)‪.‬‬

‫החזון השלם והמלא הוא ליצור סביבת למידה מתוקשבת לכל הגילאים ובכל המקצועות העיוניים‬
‫העיקריים‪ .‬בהמשך י שנה חשיבה על פיתוח המערכת כדי שתותאם להוראת התנ"ך ויתר מקצועות‬
‫היהדות‪ ,‬שכן זוהי מצווה פדגוגית גדולה ללמד תנ"ך בסביבת הוראה ולמידה מתקדמת‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫לאה מזור‪ .‬ראיון עם דובי וייס‪ ,‬פדגוג ראשי של 'עת הדעת'‪ 21 .‬אפריל‪.2010 ,‬‬

‫‪Available at: http://mikrarevivim.blogspot.com/2010/04/blog-post_21.html‬‬

‫‪130‬‬
 ‫יישום מחשבים ניידים בחינוך המיוחד‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫שימוש במחשבים ניידים מסייע להפחתת שגיאות כתיב בקרב תלמידי החינוך המיוחד ‪.‬‬
‫על פי מחקר חדש נמצא גם שיפור במיומנויות הכתיבה הידנית ‪.‬‬

‫השימוש במחשבים במערכת החינוך בארץ נמצא בתהליך התפתחות טבעי בעידן הדיגיטלי של‬
‫ימינו‪ .‬במערכת החינוך המיוחד‪ ,‬אף הופכים המח שבים לעתים לכלי עזר חיוני לשיפור תפקוד‬
‫התלמידים‪ .‬מחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט כתו" ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי‪ ,‬בשיתוף‬
‫משרד החינוך‪ ,‬התמקד בהקשר זה בהשפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של‬
‫תלמידים בכיתות החינוך המיוחד‪.‬‬

‫המחקר מדגיש את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד‪ ,‬עקב היותו‬
‫תדיר ובשליטתו של התלמיד‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫החוקרות ‪ ,‬מעיין פרשטמן ‪ ,‬ד"ר סיגל עדן וד"ר עדינה שמיר ‪ ,‬כולן מאוניברסיטת בר אילן ‪ ,‬בדקו‬

‫‪ 93‬תלמידים בני ‪ 13-16‬עם לקות למידה‪ ,‬הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות‬
‫ביניים ברחבי הארץ ‪ .‬המדגם כלל קבוצת ניסוי של ‪ 54‬נבדקים אשר השתמשו במחשבים ניידים‪,‬‬
‫וקבוצת ביקורת של ‪ 39‬נבדקים ‪ ,‬אשר נמנעו משימוש כזה‪ .‬בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר‬
‫מלים‪ .‬התלמידים נדרשו לכתוב את המלים בכתב ידם על טפסים אחידים ‪ ,‬כאשר מלות ההכתבה‬
‫נ בחרו מתוך חומר הלימוד הנלמד באמצעות המחשבים הניידים בכיתות במהלך שנת המחקר‪.‬‬
‫המלים היו בעלות פוטנציאל לשגיאות כתיב מסוגים שונים ‪ .‬ההכתבות נערכו פעמיים‪ ,‬בשלב מקדמי‬
‫בתחילת המחקר ובסיומו‪.‬‬

‫‪131‬‬
 ‫במחקר נמצא כי ‪:‬‬

‫מספר שגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים במהלך השנה ירד‬ ‫‪‬‬
‫באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו; לעומתם –‬

‫בקרב תלמידים שלא למדו עם מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה‬ ‫‪‬‬
‫לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב‪.‬‬

‫לפיכך ‪ ,‬מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך‬
‫המיוחד‪,‬עקב היו תו תדיר ובשליטתו של התלמיד ‪.‬‬
‫על פי החוקרות ‪ ,‬תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא‬
‫הכתיב והשפעת המחשב עליו ‪ ,‬ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון‪,‬‬
‫ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב ‪.‬‬

‫על ‪-‬פי מחקר חדש נמצא שה שימוש במחשבים ניידים מסייע‪:‬‬

‫להפחתת שגיאות כתיב בקרב תלמידי החינוך המיוחד;‬ ‫‪‬‬
‫ל שיפור במיומנויות הכתיבה הידנית;‬ ‫‪‬‬

‫להפוך לכלי עזר חיוני לשיפור תפקוד התלמידים;‬ ‫‪‬‬

‫המחקר מדגיש את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד‪ ,‬עקב‬
‫היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד‪.‬‬

‫עם זאת ‪ ,‬התרומה הנוספת שמעניק מחקר זה לידע הקיים בתחום היא ההתנסות במחשבים‬
‫ניידים ולא נייחים ‪ ,‬הנגישים לתלמידים כל העת ומאפשרים חזרות מרובות המביאות להאצה‬
‫בשינויים הנצפים לאחר זמן קצר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכתבת המלים בבדיקה נערכה בכתב יד ולא באמצעות‬
‫המחשב‪ .‬חלה אם כן העברה של מיומנות הכתיב ‪ ,‬שנרכשה עקב שימוש במחשב ‪ ,‬חזרה לכתיבה‬
‫באמצעות נייר ועט‪ .‬החוקרות מציינות עוד ‪ ,‬כי המחקר תם לאחר כארבעה חודשים ‪ ,‬פרק זמן קצר‬
‫לבדיקת שינוי מהותי בשגיאות הכתיב‪ .‬להערכתן‪ ,‬מגמת צמצום שגיאות הכתיב עשויה הייתה אף‬
‫לעלות עוד יותר בבדיקה לאורך זמן‪.‬‬

‫‪132‬‬
 ‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫נגה ‪-‬שביט ‪-‬רז‪ .‬שינויים בהרגלי הכתיבה‪ .‬שיעור חופשי ‪ ,‬יוני ‪ ,2010‬גיליון ‪. 91‬‬

‫‪Available at:‬‬

‫‪http://gateway1.d-catalog.com/_data/ebooks/6c2a0ebb5d/Binder3.pdf‬‬

‫עדן‪ ,‬ס ‪ ,‬פרשטמן‪ ,‬מ‪ ,‬שמיר ‪,‬ע ‪ .‬השפעת שימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של תלמידים‬
‫בכיתות חינוך מיוחד ‪ .‬ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה ‪ 2010 :‬האדם הלומד בעידן‬
‫הטכנולוגי ‪ ,‬י 'עשת‪-‬אלקלעי ‪,‬א 'כספי ‪,‬ס 'עדן ‪,‬נ 'גרי ‪,‬י 'יאיר) עורכים ( רעננה ‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪Available at:‬‬

‫‪http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/morning/2_2.pdf‬‬

‫‪Available at: http://edureshet.ning.com/profiles/blogs/hzlhty-syor-tnk-syno-stm-syor‬‬

‫‪133‬‬
 ‫סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה‬ ‫ישראל‬

‫אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר‬
‫והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה ‪.‬‬

‫המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום ‪ ,‬בכל זמן‪ ,‬ולאפשר לנו‬
‫למידה מתמשכת ‪ .‬אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם‬
‫האופטימאלי ? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים ואפילו אם בכיתות הנמוכות של‬
‫ביה" ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה ' ‪-‬ו ' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר‬
‫למבנה הטורים‪ .‬הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה‪ .‬מהן הנחות היסוד העומדות‬
‫מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע ‪ ,‬ופני כל‬
‫התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?‬

‫בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר‪ ,‬יש לקחת בחשבון את סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה‬
‫בכיתה‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫אסתי דורון ‪ .‬התפאורה והניידים‪ .‬הבלוג של אסתי דורון ‪ 11 .‬אפריל‪. 2010 ,‬‬

‫‪Available at:‬‬

‫‪http://estydster.blogspot.com/2010/04/blog-post.html‬‬

‫‪134‬‬
‫מחקר‪ :‬חוזקות‪ ,‬יתרונות‪ ,‬קשיים ואתגרים‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫נערך ניתוח מעמיק של ‪:‬‬

‫סביבות ההוראה והלמידה של המורות בקמפוס‬ ‫‪‬‬

‫ראיונות עם מורות‬ ‫‪‬‬

‫תוצרי תלמידים בעקבות משימות שנת נו‬ ‫‪‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫מורכבות אוכלוסיות המחקר‪:‬‬

‫גלים ומחזורים ‪:‬‬

‫‪ :2007‬כיתות ו ' ‪-‬ז' ‪ -‬המשכיות ‪2009 – 2007‬‬

‫‪ :2008‬מצטרפים ‪ :‬גני תקווה – כיתות ה'‪ ,‬סביון – כיתות ו '‬

‫‪ :2009‬מצטרפים ‪ :‬גני תקווה – כיתות ה'‪ ,‬סביון כיתות ו '‬

‫‪135‬‬
 ‫ממצאי המחקר מעידים כי‪:‬‬

‫איכות ההוראה עלתה;‬ ‫‪‬‬

‫חל שינוי חיובי משמעותי בשיטת ההוראה;‬ ‫‪‬‬

‫אצל רוב המורים נערכה בחינה מחודשת של מטרות ההוראה‪ ,‬נבחנו דרכים אפקטיביות‬ ‫‪‬‬
‫לשילוב "תורם" של המחשב‪ ,‬מערכי שיעור רבים תועדו ואוכסנו בקמפוס;‬

‫הממצאים מראים כי המורות חשות שיש באפשרותן להציע כלים מתקדמים יותר ואפקטיביים‬ ‫‪‬‬
‫יותר לשיפור הלמידה כמו גם מענה להטרוגניות ביכולות האישיות של התלמידים;‬

‫רוב המורות מרגישות שיפור בהתפתחותן המקצועית;‬ ‫‪‬‬

‫המורות מעידות כי הן בטוחות יותר ביכולות הטכנולוגיות שלהן‪ .‬חלקן מביעות תחושת סיפוק‬ ‫‪‬‬
‫ומוטיבציה אישית שעלתה‪ ,‬למרות העבודה האינטנסיבית‪ .‬חלק מביעות תרעומת על עומס יתר‪.‬‬

‫מורים‬

‫חשוב לציין את ‪:‬‬

‫ניהול הכיתה ‪ :‬אחד האתגרים שעלו במחקר הוא הצורך הממשי בניהול קפדני יותר‬ ‫‪‬‬
‫של מהלך השיעור על ‪-‬מנת להשאיר את התלמידים בתוך מסגרת השיעור ולמנוע‬
‫מהם לעבור לעיסוק אחר במחשב ‪ .‬תצפיות בכיתות הראו שזה אפשרי ‪ -‬יש מורות‬
‫שמצאו לכך פתרונות ראויים ‪.‬‬

‫המשך התמיכה הפדגוגית והמקצועית בצוות ההוראה כ תנאי הכרחי להצלחה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪136‬‬
 ‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫מחשבים ניידים – למה?‬

‫הגינות ‪ ,‬צדק חברתי‬ ‫‪‬‬

‫לכל התלמידים אותו מחשב עם אותן יכולות ונגישות למידע ‪.‬‬

‫המחשב הוא פרטי של התלמיד‬ ‫‪‬‬

‫אין תלות ב"כוח המחשוב" בבית או ב"מלחמות על המחשב" בבית ‪.‬‬

‫מרחב למידה פרטי‬ ‫‪‬‬

‫התלמיד אחראי ומעצב את סביבת הלמידה האישית שלו‪ .‬זה יוצר תחושת שייכות‬

‫ו מוטיבציה ללמידה ‪.‬‬

‫שבירת גבולות וזמן‬ ‫‪‬‬

‫המחשב עם התלמיד בכל מקום ובכל עת שהוא ירצה ‪.‬‬

‫יש צורך ממשי בניהול קפדני יותר של הכיתה במהלך השיעור על ‪-‬מנת להשאיר את התלמידים‬ ‫‪‬‬
‫בתוך מסגרת השיעור ולמנוע מהם לעבור לעיסוק אחר במחשב‪.‬‬

‫המשך התמיכה הפדגוגית והמקצועית בצוות ההוראה הוא תנאי הכרחי להצלחה!‬ ‫‪‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫אורנית ספקטור ‪-‬לוי‪ ,‬קרן מנשה‪ ,‬אסתי דורון‪ ,‬דפנה רביב‪ .‬ללמוד עם מחשב נייד אישי ‪ :‬חוזקות‬
‫ויתרונות‪ ,‬קשיים ואתגרים – בעקבות מחקר ארוך טווח‪ .‬בית הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן ‪.‬‬
‫כנס צ' ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה ( קריית האוניברסיטה הפתוחה רעננה)‪ 10 .‬פברואר‪,‬‬
‫‪.2010‬‬

‫‪Available at: http://www.telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/morning/2_3.ppt‬‬

‫‪137‬‬
 :‫ראה גם‬

Ornit Spektor-Levy, Keren Menashe, Esty Doron, Dafna Raviv. Learning with Personal
Laptops in School: Benefits & Gains, Obstacles & Constraints – Following a
Longitudinal Study
Available at: http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/morning/2_3.pdf http://telem-
pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/3_3.pdf

Y. Eshet-Alkalai, A. Caspi, S. Eden, N. Geri, Y. Yair (Eds.). Proceedings of the Chais

confe rence on instructional technologies research 2010: Learning in the technological
era. , Raanana: The Open University of Israel.

138
 ‫סיבות אפשריות לכישלון‬ ‫כלל העולם‬

‫רקע כללי‬

‫‪ Nick Sauers‬במאמרו "למידה מכי שלונות" מתייחס למאמר שקרא ב ‪ EduTech -‬שבוחן את‬
‫הסיבות לכישלון‪ .‬הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכשלונות‪ ,‬אך לדעתו‬
‫חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות‪ ,‬ולא רק מתוך ההצלחות ‪.‬‬

‫לימוד מתוך הכשלונות‬

‫ניק סאורס מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתכניות של ‪: 1:1‬‬

‫א‪ .‬המורים לא קבלו הכשרה מקצועית מספקת טרם כניסתם לתכנית‬

‫ב‪ .‬ההכשרה המקצועית הסתיימה כעבור זמן קצר ולא נמשכה לאורך מספר שנים בתכנית;‬
‫ג‪ .‬התשתיות לא הוכנו כראוי;‬
‫ד‪ .‬לא היתה מדיניות ברורה או תכנית מסודרת על מנת להתמודד עם המרכיבים השונים והמורכבות של‬
‫שילוב ניידים ‪;1:1‬‬
‫ה‪ .‬בית הספר לא חגג את "הני צחונות הקטנים" עם החדשנות;‬
‫ו‪ .‬לא כל השותפים ובעלי העניין היו מעורבים באמת בתכנית;‬
‫ז‪ .‬המשאבים הפיננסיים לא תמכו בתכנית כראוי‪.‬‬

‫ניק מציין שבתי ספר של ‪ 1:1‬שמתקשים להטמיע את החדשנות ימצאו את עצמם מהר מאד במצב‬
‫של ירידה תלולה ‪ .‬זה עדיין לא אומר שהם נכשלים ‪ ,‬אך זה אומר שעליהם לבחון את המצב ולנסות‬
‫לצמצם עד כמה שניתן את עומק הירידה ואת אורכה‪ .‬ניק טוען שטוב יעשו בתי ספר אם יבחנו‬
‫באמת את הסיבות לירידה על מנת למנוע את הכשלון ‪.‬‬

‫אסתי דורון מזדהה עם מסקנותיו של ניק ומסבירה מניסיונה האישי ביחס ל שילוב מחשבים ניידים‬
‫‪: 1:1‬‬

‫‪139‬‬
 ‫מודעות להיבטים הכלכליים הכרוכים במהלך;‬ ‫‪‬‬

‫הי בטי פיתוח מקצועי של מורים אשר חייבים להימשך לאורך זמן;‬ ‫‪‬‬

‫הסתפקות במתן מחשב נייד לילדים והעברת השתלמויות ספורות למורים כדי ל" שדרג" את‬ ‫‪‬‬
‫הוראתם‪ ,‬טועה ומטעה;‬

‫שילוב של מחשבים ‪ 1:1‬הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים‬ ‫‪‬‬
‫שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתכנית‪ ,‬ותוך כדי התכנית;‬

‫מאחר ותכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר‪ ,‬יש צורך בתמיכה טכנית‪ ,‬פדגוגית ותשתיתית לאורך‬ ‫‪‬‬
‫זמן‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫אסתי דורון ‪ .‬סיבות אפשריות לכי שלון של שילוב תכניות‪ .‬הבלוג של אסתי דורון‪ 18 .‬אוגוסט ‪. 2010 ,‬‬

‫‪Available at: http://estydster.blogspot.com/2010/08/nick-sauers-edutech.html‬‬

‫‪140‬‬
 ‫פרספקטיבה נוספת על כישלון‬ ‫כלל העולם‬

‫רקע כללי‬

‫ג'יי הורוייץ מציג כמה פרספקטיבות נוספות ( בהמשך למה שכתבה אסתי דורון לעיל) על כישלונם‬
‫של פרויקטי תקשוב ‪ 1:1‬בבתי הספר‪.‬‬

‫הוא מונה שתי סיבות נוספות לכשלים של תכניות התקשוב ‪:‬‬

‫א ‪ .‬תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח ‪ ,‬כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום‬
‫קצת שונה‪ ,‬וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים‬
‫להבשיל‪.‬‬

‫ב ‪ .‬מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים ‪.‬‬
‫מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים שבאמצעותם תלמידים קולטים וזוכרים את המידע שמנסים‬
‫להקנות להם ‪ .‬אין סיבה לחשוב שתוספת של תקשוב ישפר את המצב‪ .‬למרבה הצער ‪ ,‬הרבה יותר‬
‫הגיוני להניח שאם היום יש קבוצה נבחרת של מורים מצוינים ‪ ,‬אבל עדיין השפעת הרוב הגדול של‬
‫מורים בינוניים היא גדולה יותר ‪.‬‬

‫שתי סיבות נוספות לכשלים של תכניות התקשוב‪:‬‬

‫א‪ .‬תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח‪ ,‬כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת‬
‫שונה‪ ,‬וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל‪.‬‬

‫ב‪ .‬מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬

‫למידה‪ ,‬אינטרנט ‪ ...‬ומה שביניהם‪ " .‬התייחסויות פחות או יותר תדירות לניסיון הלא תמיד‬
‫מוצלח לשלב את האינטרנט בתהליך הלמידה" ‪.‬‬
‫‪Available at: http://interlearn.blogspot.com/2010/08/blog-post_24.html‬‬

‫‪141‬‬
 ‫טיעונים בעד ונגד השימוש במחשוב נייד‬ ‫כלל העולם‬
‫בכיתה‬

‫הטיעונים בעד מחשבים ניידים ‪:‬‬

‫מחשבים ניידים מאפשרים רישום מהיר וקל של תקצור הרצאות ושילוב עם מקורות‬ ‫‪‬‬
‫אונליין הקשורים לחומרי המקצוע הנלמד ;‬

‫מחשבים ניידים יכולים להיות שימושיים לצורך הקלת האינטראקציה שבין התלמיד‬ ‫‪‬‬
‫לבית הספר ו ‪ /‬או הפקולטה ולהגדיל את שיעורי ההשתתפות של התלמיד בכיתה ואת‬
‫המוטיבציה שלו ;‬

‫טיעונים בעד‪ :‬מחשבים ניידים יכולים להיות שימושיים לצורך הקלת האינטראקציה שבין התלמיד לבית‬
‫הספר ו‪ /‬או הפקולטה ולהגדיל את שיעורי ההשתתפות של התלמיד בכיתה ואת המוטיבציה שלו‪.‬‬

‫הטיעונים נגד מחשבים ניידים‪:‬‬

‫במחקר מפוקח ( ‪ ,)Hembrooke & Gay 2003‬התלמידים עם מחשבים ניידים פתוחים‬ ‫‪‬‬
‫זכרו פחות חומרים מהתוכן הנלמד בשיעור ‪ /‬הרצאה מאשר תלמידים שהמחשבים‬
‫הניידים שברשותם היו כבויים ‪.‬‬

‫‪142‬‬
‫באופן מפתיע ‪ ,‬תלמידים שבילו חלק זמן ניכר וגדול יותר בחיפוש אתרי אינטרנט‬ ‫‪‬‬
‫הקשורים למהלך השיעור הנלמד‪ ,‬זוכרים פחות באופן משמעותי מאלו שגלשו בתכיפות‬
‫במטרה לאתר אתרי אינטרנט שלא היו קשורים לחומר הנלמד בכיתה ;‬

‫במחקר אחר ( ‪ ,)Fried 2008‬כל שהתלמידים עשו שימוש נרחב יותר במחשבים הניידים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כך בהתאמה ירד הביצוע הכיתתי שלהם (לדוגמא ‪ :‬הקדישו פחות תשומת לב לשיעור‬
‫הנלמד או ש השיעורים היו פחות מובנים להם) ;‬

‫תוכן וירטואלי מדרבן ומגרה יותר מאשר הסחות דעת כיתתיות ( העברת פתקים בין חברים‬ ‫‪‬‬
‫ופטפוט) ומונע מתלמידים את היכולת ללמוד את חומרי השיעור ;‬

‫תלמידים שתרים אחר מידע באופן תדיר ופעיל הקשור לתו כן השיעורים מציגים יכולת‬ ‫‪‬‬
‫מצומצמת לאזן את תשומת הלב שלהם בין תכני השיעורים לבין החיפוש הממוקד‬
‫שלהם‪.‬‬

‫‪143‬‬
 ‫טיעונים נגד‪ :‬תלמידים שתרים אחר מידע באופן תדיר ופעיל הקשור לתוכן השיעורים מציגים יכולת‬
‫מצומצמת לאזן את תשומת הלב שלהם בין תכני השיעורים לבין החיפוש הממוקד שלהם;‬

‫השימוש המקובל במחשבים הניידים במהלך השיעור בעל פוטנציאל גבוה לגרימה של הסחות דעת;‬

‫ישנן עדויות המציעות ששיטוט וגלישה בפרקי זמן קצרים ארעיים לא יזיקו לתהליך הלמידה‪.‬‬

‫פרופ' מארק וורשאואר מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת קליפורניה באירווין ‪ :‬דיווחים על‬ ‫‪‬‬
‫בעיות ביישום פרויקט המחשב לכל ילד (‪ )OLPC‬בבירמינגהם שבאלבמה ;‬
‫חתן פרס ישראל לחינוך ‪ ,‬פרופ ' גבי סלומון ‪ ,‬אמר בעבר ל"הארץ" ‪ -‬הגישה שלפיה אם‬ ‫‪‬‬
‫רק ניתן לילדים מחשבים הכל יסתדר ‪ -‬פשוט לא עובדת‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Carrie B. Fried. 2008. In-class laptop use and its effects on student‬‬
‫‪learning. Computers & Education. Vol. 50(3): 906-914.‬‬

‫ראו גם ‪:‬‬

‫‪LAPTOP USE IN CLASSROOMS.‬‬

‫‪Available at: http://www.stanford.edu/class/linguist156/laptops.pdf‬‬

‫‪Helene Hembrooke and Geri Gay, 2003. The Laptop and Lecture: The‬‬
‫‪Effects of Multitasking in Learning Environme nts. Journal of Computing‬‬
‫‪in Higher Education. Vol. 15 (1).‬‬

‫עודד ירון‪ .‬כדאי לתת מחשב לכל ילד? אל תהיו בטוחים ‪ .‬אתר הארץ‪ 20 .‬יולי ‪,‬‬
‫‪.2010‬‬
‫‪Available at: http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1180613.html‬‬

‫‪SCALING THE DIGITAL DIVIDE: HOME COMPUTER TECHNOLOGY AND‬‬

‫‪STUDENT ACHIEVEMENT. June 20, 2010.‬‬
‫‪Available at: http://www.nber.org/papers/w16078.pdf?new_window=1‬‬

‫‪144‬‬
 : ‫הפניות נוספות מתוך הדברים‬

Available at: http://papyrusnews.com/

Available at: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141239.html

145
‫הפן ההתפתחותי והפסיכולוגי בשילוב המחשוב‬ ‫כלל העולם‬
‫הנייד‬

‫‪ .1‬הכיתה שבה התלמידים לומדים והאופן שבו הם לומדים‪ ,‬משפיעה על האופן שבו הם‬
‫מתנהגים ‪ .‬אם הכיתה מחוברת למחשבי ם ניידים ‪ 1:1‬אונליין ולא לומדת בצורה מסורתית ‪,‬‬
‫מתאפשר להם להרחיב את הדיון הכיתתי מעבר לשעות הכיתה באינטרנט וגם לשעורי בית‬
‫אונליין באינטרנט ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬יתאפשר שילוב בין השיטות ‪ :‬הוראה פרונטאלית וגם מתן שעורי‬
‫בית אונליין ברשת ‪.‬‬

‫‪ .2‬האמצעים העומדים לרשות התלמידים הלומדים משפיעים עליהם ‪ .‬המחשבים הניידים‬

‫והרשת מקשרת בין התלמידים וגם בין תלמידים מרוחקים מבתי ספר אחרים ‪ .‬בדרך זו‬
‫מרחיבים התלמידים את קהילתם ובו זמנית מתאפשר להם לשוחח עם מדענים באקדמיה ‪,‬‬
‫סופרים ואנשי רוח דרך הרשת בכיתה ‪.‬‬

‫‪ .3‬התוכן הלימודי מועשר‪ .‬המחשבים הניידים בכיתה מקנים מיומנויות מחשב‪ ,‬שהן הכרחיות‬
‫בעידן שלנו‪ .‬תכנות‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬יכולת אנימציה‪ ,‬עריכת סרטים וכד ' – כל אלו מסייעים לקריירה‬
‫טכנית ול איתור קל יחסית של משרות בעתיד ‪ .‬המיומנויות הללו מכינות את הבוגר לעתיד‬
‫התעסוקתי שלו ‪ .‬לתלמידים ישנה גישה א ל מגוון משאבים חדשים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מאגרי נתונים‬
‫לימודיים‪ ,‬אתרי מדע והיסטוריה ‪ ,‬אזרחות ‪ ,‬אתרי ממשלה וחינוך ו כדומה ‪.‬‬

‫‪ .4‬המחשבים הניידים בכיתה מקנים שיטות לימוד חדשות וכלים לימודיים חדשים‪.‬‬
‫התלמידים משתמשים במעבד תמלילים וזה מסייע להם לכתוב טוב יותר‪ .‬המחשב מעלה‬
‫בצורה אינטראקטיבית תמונות ‪ ,‬צילומים וסרטים של אמנים‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה ‪,‬‬
‫מדענים ‪ ,‬יוצרים גדולים וגם תגליות ג דולות בהיסטוריה ‪ .‬מושגים ונוסחאות במתמטיקה‬
‫מוסברים ביתר קלות‪ .‬אקטואליה והתרחשויות סמולטניות של הנעשה בעולם הרחב בעת‬
‫האירועים ‪ .‬המוחשיות של האינטראקטיביות הזו מסייעת ללימודים ‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬אבל מדכאת‬
‫פינה בדמיון מצד שני ‪ .‬משחקים ומודלים כמו קוביות ה משחק וה משחקים שהיו נפוצים בעבר‬
‫נדחקים אחורה בעידן הנוכחי של המציאות הוירטואלית ‪.‬‬

‫‪146‬‬
‫‪ .5‬המחשבים הניידים המשולבים בכיתה מעצם מהותם הם דמוקרטיים‪ .‬הנגישות אל‬
‫האינטרנט פתוחה וקלה והיא פרוסה לפני כולם ללא הבדל דת ‪ ,‬מין‪ ,‬גזע ולאום ‪ .‬המסר‬
‫החינוכי המועבר באמצעות נגישות ופתיחות זו משמעותית לילדים ‪ .‬כולם יכולים להוסיף‬
‫ערכים לויקיפדיה ולתקן את ויקיפדיה ואתרים נוספים ברשת ‪ .‬כל אחד יכול להביע את דעתו‬
‫ולהשתתף בדיון נוקב ולפתח רב ‪-‬שיח ובנוסף ‪ ,‬כולם יכולים גם ללמוד מכך ‪.‬‬

‫‪ .6‬המחשב הנייד בכיתה אינו דורש את פיתוחן של מיומנויות לימוד חדשות‪ .‬הוא מתאים‬
‫עצמו למיו מנויות הלימוד הישנות והטובות של מורה מול כיתה ‪.‬‬

‫הכיתה שבה התלמידים לומדים והאופן שבו הם לומדים‪ ,‬משפיעה על האופן שבו הם מתנהגים;‬

‫האמצעים העומדים לרשות התלמידים הלומדים משפיעים עליהם;‬

‫התוכן הלימודי מועשר;‬

‫המחשבים הניידים בכיתה מקנים שיטות לימוד חדשות וכלים לימודיים חדשים;‬

‫המחשבים הניידים מעצם מהותם הם דמוקרטיים;‬

‫המחשב הנייד המשולב בכיתה אינו דורש את פיתוחן של מיומנויות לימוד חדשות‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫גלי ויינשטין –גרנק‪" .‬חדשנות בחינוך ‪ :‬עת הדעת ומחשבי נטבוק לכל תלמיד בכיתה"‪ 5 .‬דצמבר‪,‬‬
‫‪.2009‬‬

‫‪Available at: http://www.notes.co.il/gali/63030.asp‬‬

‫ראה גם ‪:‬‬

‫‪Marian Campbell & Jerry Woodbridge. Observations, Reflections, & Research of a‬‬
‫‪Laptop Classroom. , July 1, 2004.‬‬

‫‪147‬‬
Andrew A. Zucker Transforming Schools with Technology: How Smart Use of Digital
Tools Helps Achieve Six Key Education Goals (Harvard Education Press, 2008.

Available at: http://www.techlearning.com/article/2506

148
‫לא מגיעים להישגים המצופים‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫מדוע תלמידים המשתתפים בפרויקטים של ‪ 1:1‬אינם מגיעים להישגים המקווים?‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫ג'יי הורוויץ בבלוג שלו "למידה‪ ..‬אינטרנט ומה שביניהם" סוקר מאמר של מארק וסטון ואלן ביין‬
‫המבקשים להסביר את התשובה לשאלה זו‪ .‬ג 'יי הורוויץ מסביר‪" :‬נדמה לי שניתן לתאר את‬
‫ה הסבר שלהם כהסבר "עקיף"‪ .‬וסטון וביין מכנים את הטענה שפרויקטים של ‪ 1:1‬אינם מביאים‬
‫לתוצאות המצופות ה ‪ ,Techno-Critique -‬והם אינם מנסים להראות שהביקורת הזאת איננה‬
‫מוצדקת ( הם אפילו מאשרים שעל פי רוב המחקרים מאשרים את היעדרן של תוצאות)‪.‬‬

‫במקום זה הם טוענים ש ‪:‬‬

‫פרויקטים של ‪ 1:1‬אינם מוצלחים פחות מאשר פרויקטים חינוכיים אחרים‪.‬‬

‫הם מסיקים מסקנה כללית לגבי תכניות לשינוי בחינוך (עמ' ‪:) 8‬‬

‫‪If we inserted into the techno-critique argument any one of the long line of previous‬‬
‫‪efforts at changing, innovating, or reforming education, the results would be the‬‬
‫‪same: little or no sustained and scaled effects on teaching, learning, and‬‬
‫‪achievement.‬‬

‫הם מסבירים בהמשך שהכי שלון של התקשוב איננו שונה מהכי שלון של ניסיונות קודמים לחולל שינוי‬
‫בחינוך‪.‬‬

‫נראה שהתחושה לגבי הציפייה מתאכזבת היא כי " אין כל חדש תחת השמש"‪ .‬התחושה היא‬
‫שבמקום להוביל לשינוי‪ ,‬המאמר מקבע אותנו בשיתוק‪ :‬מצד אחד הוא מעניק לנו תירוץ מצוין – אולי‬
‫פרויקטים של ‪ 1:1‬אינם מצליחים‪ ,‬אבל גם שום דבר אחר איננו מצליח ! ומצד שני התיאור של וסטון‬
‫‪149‬‬
‫וביין בנוגע למה שכן יכול להצליח נראה אוטופי למ די – הם הרי טוענים שהטמעה מוצלחת של‬
‫התקוי תפיסה – לא עוד " כלי טכנולוגי" אלא "כלי קוגניטיבי"‪ .‬כלומר‪ :‬הרושם הכללי הוא שיש כאן‬
‫חזרה על מסקנות ואמירות שנאמרו כבר בעבר"‪.‬‬

‫המחשב לא משפיע על החינוך‪ ,‬כי מורים אינם מ בינים שהוא איננו סתם טכנולוגיה;‬ ‫‪‬‬

‫על ‪-‬מנת שהמחשב ישפיע‪ ,‬התקשוב חייב להיות מרכיב מרכזי‪ ,‬אך לא בלעדי‪ ,‬בהתארגנות‬ ‫‪‬‬
‫אחרת לגמרי של בית הספר ויעדיו‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫הבלוג של ג 'יי הורוויץ ‪ .‬למידה‪ ,‬אינטרנט ‪ ...‬ומה שביניהם‪ .‬התייחסויות פחות או יותר תדירות‬
‫לניסיון הלא תמיד מוצלח לשלב את האינטרנט בתהליך הלמידה ‪.‬‬

‫‪Available at: http://interlearn.blogspot.com/2010/08/blog-post_29.html‬‬

‫ראה גם ‪:‬‬

‫‪The End of Techno-Critique: The Naked Truth about 1:1 Laptop Initiatives and‬‬
‫‪Educational Change. The Journal of Technology, Learning, and Assessment. Volume 9,‬‬
‫‪Number 6 · January 2010.‬‬
‫‪Available at: http://escholarship.bc.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1193&context=jtla‬‬

‫‪150‬‬
 ‫מחשוב נייד בכיתה מסייע או מעכב?‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫מחקרים אחרונים שנערכו כדי לבחון את הערך המוסף של מחשבים ניידים בכיתה – עוד לא‬
‫הראו מסקנות כלשהן בנדון ‪ ,‬אולם אין ספק כי ערכם כאמור נמצא במחלוקת‪ .‬יש כאלו הטוענים‬
‫שאם עושים שימוש הולם במחשבים הניידים‪ ,‬הם יכולים לסייע לתלמידים להיות מאורגנים ‪,‬‬
‫מקושרים ואפילו לשפר ציונים ‪ ,‬אולם מה בנוגע לאלו שדעתם מוסחת בקלות?‬

‫‪ ARS TECHNICA‬שמציע פרספקטיבה מעניינת ותוהה האם‬ ‫בסוגיה הזו דן המקור הבא של‬
‫מחשבים ניידים אכן מסייעים לתלמידים או שהם רק מסיחים את דעתם?‬

‫מחקרים אחרונים שנערכו כדי לבחון את הערך המוסף של מחשבים ניידים בכיתה – עוד לא הראו‬
‫מסקנות כלשהן בנדון‪ ,‬אולם אין ספק כי ערכם כאמור נמצא במחלוקת‪.‬‬

‫"כתלמיד‪ ,‬אני זוכר כי היחס של התלמידים שרשמו הערות לעצמם לבין אלו שגלשו ברשת או צפו‬
‫בקטעי וידאו היה ממש מגוחך‪ .‬על פניו נראה כי רוב המשתמשים במחשבים הניידים בכיתה‬
‫מוסחים תוך כדי שימוש ומסיחים את דעת הסובבים אותם ‪ .‬האם יש לקחת עובדה זו בחשבון ? או‬
‫שנעשה כפי שמוצע ‪ -‬למגר את כל המחשבים הניידים לאחורי הכיתה? "‬

‫יש כאלו הטוענים שאם עושים שימוש הולם במחשבים הניידים‪ ,‬הם יכולים לסייע לתלמידים להיות‬
‫מאורגנים‪ ,‬מקושרים ואפילו לשפר ציונים‪ ,‬אולם מה בנוגע לאלו שדעתם מוסחת בקלות?‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬

‫‪Justin Kerr. Laptops in the Classroom – Help or Hindrance? March 21, 2009.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.maximumpc.com/article/news/laptops_classroom_%E2%80%93_help_or_hindra‬‬
‫‪nce‬‬

‫‪151‬‬
 ‫טיעונים והפרכתם ‪ -‬טוב או רע?‬ ‫ארה"ב‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫המציאות של המחשבים הניידים בכיתה משפיעה על ‪ 3‬קבוצות ‪:‬‬

‫התלמיד שעושה שימוש במחשב הנייד ;‬ ‫‪‬‬

‫עמיתיו של התלמיד בכיתה ;‬ ‫‪‬‬
‫המורה המלמד בכיתה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תלמידים‬

‫הטיעון ‪ :‬מחשבים ניידים מסיחים את דעתם של התלמידים‬

‫הטיעון הזה נגד השימוש של תלמידים במחשבים ניידים הוא ששימוש כזה מסיח את‬
‫התלמידים מההרצאה של המורה בשיעור‪ .‬טיעון זה שגוי משני טעמים ‪:‬‬

‫‪ o‬מחשבים ניידים אינם גורמים להסחת הדעת ומצד שני – אם בכל זאת ‪-‬‬
‫מתקיימת הסחת דעת היא טובה ופורייה לדיון בכיתה ;‬
‫‪ o‬מחשב נייד לא גורם להסחת דעת‪ ,‬הוא פשוט חושף את ההתנהגות המוסחת‬
‫של האדם שעושה בו שימוש‪ .‬הדבר דומה לאמירה‪ :‬מחשב הוא חכם בדיוק כמו‬
‫האדם שעושה בו שימוש‪ .‬המחשב מסיח את הדעת באותה רמה כמו שהאדם‬
‫שעושה בו שימוש ‪ -‬קל להסחה ורוצה להיות מוסח ‪.‬‬

‫אם ניקח את המחשב הנייד מאותו תלמיד‪ ,‬הרי שהוא יחלום בהקיץ‪ ,‬ישרבט לעצמו או ישחק עם העט‬
‫שלו‪ ,‬יש לראות בכך יתרון למורה מאחר והוא יכול לראות בכך סימן ברור שהרצאותיו אינן מרתקות דיין‪.‬‬

‫‪152‬‬
‫אם ניקח את המח שב הנייד מאותו תלמיד‪ ,‬הרי שהוא יחלום בהקיץ ‪ ,‬ישרבט לעצמו או ישחק עם‬
‫העט שלו‪ .‬ללא ספק ‪ ,‬המחשב הנייד נצפה פיזית כמקור המסיח את הדעת יותר מאשר תלמיד שאין‬
‫בידיו מחשב נייד והוא מסיח את עצמו בדרכים שונות מהשיעור ‪ .‬יש לראות בכך יתרון למורה מאחר‬
‫והוא יכול לראות בכך סימן ברור שהרצאותיו אינן מרתקות דיין ‪.‬‬

‫הסחות דעת בעיקרון הן דבר טוב שיקרה בכיתה מאחר והסחות‪ ,‬אלא אם לא בדרכים אחרות‪ ,‬עולות‬
‫ומופיעות גם מחוץ לכיתה‪ .‬חלק מן הלמידה של התלמיד צריכה לכלול את פיתוחה של היכולת‬
‫לנהל מצבים של היסח הדעת על ‪-‬מנת שהתלמיד לא יהפוך ל" שבוי" שלהן בעולם האמיתי מחוץ‬
‫לכיתה‪.‬‬

‫אין זה הכרחי להיכנס לתועלות כתוצאה משילובם של מחשבים ניידים בכיתה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬זה לא‬
‫שווה דבר ‪ -‬שאיסור על שילובם של מחשבים ניידים בכיתה בעצם "מעניש " את אותו תלמיד שבפועל‬
‫מסוגל להתמודד ולנהל את הסחות הדעת שלו ‪ ,‬ואף יכול לתרום ל דו שיח מפרה בכיתה ‪ .‬האם ראוי‬
‫לדכא את התלמידים האלה?‬

‫חלק מן הלמידה של התלמיד צריכה לכלול את פיתוחה של היכולת לנהל מצבים של היסח הדעת על ‪-‬‬
‫מנת שהתלמיד לא יהפוך ל"שבוי" שלהן בעולם האמיתי מחוץ לכיתה‪.‬‬

‫עם ההסתגלות ההמונית לסמארט פון ‪ ,‬לרובם של התלמידים יהיה את כל האפליקציות ואופציות‬
‫האינטרנט בכיסם והיסח הדעת יהיה בעיצומו‪ .‬יהיה זה הזמן המתאים להתחיל להרהר אחר‬
‫טיבה וטבעה של שיטת ההוראה המסורתית ‪.‬‬

‫עמיתיו של התלמיד בכיתה‬ ‫‪‬‬

‫הטיעון ‪ :‬התלמיד בעל המחשב הנייד יסיח את דעתם של עמיתיו לכיתה‬

‫לעיתים קרובות ‪ ,‬טוענים את הטיעון דלעיל כשרוצים לאסור על מחשבים ניידים בכיתה‪ .‬ישנן שתי‬
‫דרכים בהן תלמיד שאין ברשותו מחשב נייד יכול להיות מוסח – מצפייה במשחקים ובקטעי‬
‫הוידיאו שעמיתו לכיתה בעל המחשב הנייד מפעיל במהלך השיעור וגם כתוצאה מכך שעמיתו‬
‫מקליד על המקלדת‪.‬‬

‫‪153‬‬
 ‫תלמיד שאין ברשותו מחשב נייד‪ ,‬יכול להיות מוסח – מצפייה במשחקים ובקטעי הוידיאו שעמיתו‬
‫לכיתה בעל המחשב הנייד מפעיל במהלך השיעור וגם כתוצאה מכך שעמיתו מקליד על המקלדת‪.‬‬

‫אי אפשר להאשים את המחשב הנייד כאשר תלמיד ללא מחשב נייד עושה לעצמו את ההחלטה‬
‫לצפות בוידיאו ביוטיוב במקום להאזין בשיעור למורה‪ .‬חישבו על כך‪ .‬התלמיד מוצא עניין רב יותר‬
‫בצפייה בריקוד למשל מאשר בתוכן המוצג במצגת שמראה המורה ‪ .‬האם יש להאשים את המורה‬
‫על שהוא לא מרתק דיו? אולי הפורמט של ישיבה במהלך ‪ 5‬שעות בהן מוצגת מצגת פאוארפוינט‬
‫אינה הדרך לרתק את התלמידים בכיתה‪ .‬דבר אחד ברור‪ ,‬התלמיד שמחליט לצפות בוידיאו‪ ,‬הוא‬
‫הנושא באחריות להיסח הדעת שלו‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬אין זה סביר לאסור על מחשבים ניידים רק בגלל‬
‫שכמה תלמידים לא יכולים להתגבר על רצונם לצפות במשחק או בוידיאו של עמיתיהם‪ .‬פתרון‬
‫אחר יהיה להתקין מסכים פרטיים או שלמורה תהיה מערכת פיקוח לתוכנות הרצות במחשבים‬
‫הניידים של התלמידים ‪.‬‬

‫הדרך השנייה בה מחשבים ניידים יכולים להסיח את דעתם של תלמידים שאין ברשותם מחשב נייד‬
‫הינה ההקלדה של עמיתם על המקלדת ‪ .‬זהו טיעון תקף‪ ,‬מכל מקום אם תלמיד מתעקש על משחק‬
‫בעט שלו או שרבוט סתמי האם המורה לבסוף לוקח את זה ממנו? לא‪ ,‬התלמיד מתק באופן מנומס‬
‫להפסיק עם ההפרעות הללו‪ .‬באותה הדרך‪ ,‬אם תלמיד מקליד באופן נוקשה ואגרסיבי על‬
‫המקלדת של המחשב הנייד שלו ובכך הוא מסיח את דעת עמיתיו בכיתה‪ ,‬יש לבקש ממנו‬
‫להקליד בדרך שקטה יותר‪ .‬יש לזכור תמיד כי ב"עולם אמיתי" מחוץ לכיתה – ההקלדה קיימת‬
‫ברעש או בשקט‪ ,‬בין אם זה במשרד או ברשות מקומית נראה שבק רוב הנטבוקים יהיו שקטים‬
‫להפליא‪.‬‬

‫מורים‬

‫המורה המלמד בכיתה‬ ‫‪‬‬

‫הטיעון ‪ :‬המורה לא אוהב להישיר מבט ולראות את "גב" המחשבים הניידים‬

‫כל מי שאי פעם העביר הרצאה בשיעור וקהל צופיו היה עסוק במחשבים ניידים ‪ ,‬יכול להבין את‬
‫הטיעון הזה המלווה בתסכול כלשהו‪ .‬לכן ‪ ,‬זה מובן לחלוטין שישנם מורים שיעדיפו כי מחשבים‬
‫ניידים והסחות דעת לא יימצאו בכיתתם ‪.‬‬

‫‪154‬‬
‫יש לציין נתון חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון – מרווח תשומת הלב של מבוגר לנושא מסוים אורך‬
‫כ ‪ 20-‬דקות‪ .‬זה אומר שיש כשעה אחת ו ‪ 10-‬דקות לזמן המבוזבז בכל כיתה מסורתית‬

‫שמתנהלת במשך שעה אחת וחצי ‪ .‬הנקודה היא ‪ ,‬שהמחשבים הניידים אינם "אויבי המורים‬
‫מסיחי הדעת" בכיתה – אלא אורך השיעור קשור להסחה ‪.‬‬

‫ישנן שתי אופציות בהן מורים יכולים להשתמש בכיתה המלאה במחשבים ניידים‪:‬‬

‫ניתן לאסור לחלוטים על הכנסת מחשבים ניידים;‬ ‫‪‬‬

‫אפשר לראות במחשבים הניידים כהזדמנות לרתק תלמידים באמצעות מדיה חדשה‬ ‫‪‬‬
‫ומלהיבה‪.‬‬

‫האופציה השנייה מכילה אופי פדגוגי יותר ועשויה להביא לתוצאות טובות יותר מהראשונה ‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כמה מורים מקלידים את השיעורים שלהם ומציעים אותם לתלמידים בפורמט של‬
‫פודק אסט כדי שתלמידיהם יוכלו לגשת למערך השיעורים באינטרנט מתי שנוח להם? אין זה‬
‫דבר רע‪ ,‬נהפוך הוא ‪ .‬תלמידים נלהבים ייקחו חלק בשיחה האחד עם השני בגלל שהם בכיתה‬
‫קטנה ותלמידים אחרים יעדיפו ללמוד בעצמם לבד ( או מאוחר בלילה עם אחרים )‪ .‬התלמידים‬
‫לא יסיחו את דעתם של עמיתי הם עם צפייה ביוטיוב והמורה יוכל ללמד בדרך יותר‬
‫אינטימית כדי להלהיב את התלמידים‪ ,‬כך כולם מרוויחים ‪.‬‬

‫בדרך בה אוסרים על הפעלת טכנולוגיה בכיתה‪ ,‬אופני הלימוד לעולם לא יתפתחו ותמיד‬
‫יוותרו במצבתם הסטטית‪ ,‬תוך שקוראים מתוך מצגת ‪ .‬זהו פורמט ארוך מידי המתנהל בשעה‬
‫אחת ו ‪ 10-‬דקות‪ .‬המשמעות ארוכת הטווח הינה שהתכנית שבה יאסרו על מחשבים ניידים‬
‫תיחשב למיושנת ובבחינת " עולם הולך ונעלם"‪ ,‬לעומת תכניות שהתגברו על המכשולים שכוללים‬
‫טכנולוגיה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬בניסיונות שנעשים כדי לשכנע את כולם לגבי מדיניות איסור על‬
‫מחשבים ניידים ‪ ,‬נוכחות חובה ומקומות ישיבה קבועים ‪ ,‬בסופה לא מצליחים לרתום אף אחד‬
‫לשום דבר ‪.‬‬
‫בדרך שבה אוסרים על הפעלת טכנולוגיה בכיתה‪ ,‬אופני הלימוד לעולם לא יתפתחו ותמיד יוותרו‬
‫במצבתם הסטטית‪.‬‬

‫‪155‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מה יקרה לתכנית שאינה משתנה? כזו שפתרונות יצירתיים להסחות דעת והפרעות‬
‫משמעת באמצעות טכנולוגיה עוד לא נמצאו? היכן שאבחון פוטנציאל לא יכול להתממש?‬

‫תכנית כזו תיוותר תמיד מאחור ולעולם לא תתקדם עם הזמן במיוחד בשני מובנים ‪:‬‬

‫בתוכן שאותו היא מנסה ללמד ;‬ ‫‪‬‬

‫בדרך שהיא מנסה ללמד את התוכן ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הדרך שבה המידע עובד ניוד ומתחלף – מאופיינת בשינוי דרמטי ומהיר וזה קשור לזמן שהכוחות‬
‫המעורבים בה מתחילים לאמץ את השינוי הנכסף; זאת במקום להתנגד לשינוי‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬

‫‪Danelow. Laptops in Class: Good or Evil? June 1, 2009‬‬

‫‪Available at: http://danelow.wordpress.com/2009/06/01/laptops- in-class-good-or-evil/‬‬

‫‪156‬‬
 ‫האם מחשוב נייד מעורר רתיעה וגרימת נזק?‬ ‫כלל העולם‬

‫רקע כללי‬
‫בשנים האחרונות יצאו בתכניות שונות שסיפקו מחשבים ניידים לכל התלמידים במערכת החינוך ‪,‬‬
‫חלקן היה מאופיין בהצטיידות כל אוכלוסיית התלמידים במדינה ‪ .‬במיוחד כאשר מחירי המחשבים‬
‫הניידים צונחים‪ ,‬תלמידים בתיכונים ובמכללות מאמצים את המחשב הנייד כפלטפורמת הבחירה‬
‫שלהם והאוניברסיטאות מציגות נגישות רחבה לאינטרנט אלחוטי‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫מחקרים אחרונים שנעשו‪ ,‬מדגישים את הערך החינוכי של מחשוב בתוך הכיתה והשימוש בו ‪ ,‬אך‬
‫מכל מקום‪ ,‬טוענים המחקרים שיש קושי לתכניות האלה לשפר את הביצוע וההישגים הכיתתיים ‪,‬‬
‫וביניהם ישנם כאלו המעידים על הסתמנותה של רתיעה או מגמה נגדית ‪.‬‬

‫תוצאות מעורבות בחינוך היסודי ‪ -‬השימוש הבולט ביותר במחשבים ניידים בכיתות נוגע לאימוץ‬
‫של תכניות לאומיות שנועדו ליצור יחס של ‪ 1:1‬במחשבים ניידים לתלמידים בכיתות ‪ .‬תכניות אלו‬
‫נועדו לעשות הכל החל משיפור האוריינות הטכנולוגית ועד להעלאת ציונים במבחנים‬
‫סטנדרטיים ‪ ,‬אולם בדיקה אחרונה שנעשתה בספרות המקצועית בנושא מציעה שהתוצאות‬
‫מעורבות ולא חד ‪-‬משמעיות‪.‬‬

‫נראה כי ‪:‬‬

‫התכניות למחשבים ניידים ‪ 1:1‬מסייעות לשיפור היכולת של תלמידים להשתמש‬ ‫‪‬‬

‫בטכנולוגיה שאליה הם נחשפים ;‬

‫מגוון נוסף של מחקרים מצביעים על מה שעשוי להיחשב כתועלת בלתי צפויה – שיפור‬ ‫‪‬‬
‫מיומנויות הכתיבה‪.‬‬

‫נראה כי קלות השימוש במעבד תמלילים בד בבד עם היכולת לחזור לאחור ולשנות דברים‬
‫( פעולה שאם לא היתה מתאפשרת במחשב היתה משתקפת על פני הנייר ) ‪ ,‬מסייעת לתלמידים‬
‫ללמוד לכתוב באופן עקבי יותר ובטקסט משכנע‪.‬‬

‫‪157‬‬
‫מחקרים אחרונים שנעשו‪ ,‬מדגישים את הערך החינוכי של מחשוב בתוך הכיתה והשימוש בו‪ ,‬אך מכל‬
‫מקום‪,‬טוענים המחקרים שיש קושי לתכניות האלה לשפר את הביצוע וההישגים הכיתתיים‪ ,‬וביניהם ישנם‬
‫כאלו המעידים על הסתמנותה של רתיעה או מגמה נגדית‪.‬‬

‫מ חוץ לתחומים אלה ובכל מקרה‪ ,‬התועלות בזמינותם של מחשבים ניידים ‪ 1:1‬מעורבות ‪ .‬מחקרים‬
‫שונים מצאו שינויים במבדקי הביצוע במקצועות המתמטיקה והמדעים ואלו היו בלתי עקביים ‪.‬‬
‫באופן כללי ‪ ,‬ישנו דיון נוקב בקרב חוקרים על התועלות של מחשבים ניידים ה מופיעות במקרים בהן‬
‫תכניות חינוך גדולות תוכננו מחדש כדי לכלול את יכולותיהן הייחודיות ; המורים במקרים אלה ‪,‬‬
‫הוכשרו על ‪ -‬מנת לשלב טוב יותר את השימוש במחשבים ניידים בחוויה ובניסיון חינוכי נרחב ‪.‬‬
‫שני התהליכים האלה מאופיי נים במשאבים נמרצים ורמות ההצלחה שלהם יכולות להשתנות‬
‫מכיתה לכיתה אפילו באותו בית הספר‪ ,‬מה שמסביר את השונות הגבוהה במסגרת התוצאות‬
‫שהוצגו ‪.‬‬

‫בדיקה אחרונה שנעשתה בספרות המקצועית בנושא מציעה שהתוצאות מעורבות ולא חד ‪-‬משמעיות‪.‬‬
‫נראה כי‪ :‬התכניות למחשבים ניידים ‪ 1:1‬מס ייעות לשיפור היכולת של תלמידים להשתמש בטכנולוגיה‬
‫שאליה הם נחשפים; מגוון נוסף של מחקרים מצביעים על מה שעשוי להיחשב כתועלת בלתי צפויה –‬
‫שיפור מיומנויות הכתיבה‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬

‫‪John Timmer. In-class laptop use sparks backlash, possibly lower grades. March 16,‬‬
‫‪2009.‬‬
‫‪Available at: http://arstechnica.com/science/news/2009/03/in-class- laptop-use- may-be-‬‬
‫‪sparking-a-backlash.ars‬‬

‫ראה גם ‪:‬‬

‫‪James Efaw, Scott Hampton, Silas Martinez, & Scott Smith. Miracle or Menace: Teaching‬‬
‫)‪and Learning with Laptop Computers in the Classroom. EDUCAUSE Quarterly (EQ‬‬
‫‪Volume 27, Number 3, 2004.‬‬

‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.educause.edu/EDUCAUSE+Quarterly/EDUCAUSEQuarterlyMagazineVolum/‬‬
‫‪MiracleorMenaceTeachingandLear/157299‬‬

‫‪158‬‬
‫היבטי מימון בתכניות‬
‫תקשוב של‬
‫מחשבים ניידים‬

‫‪159‬‬
 ‫מודל אחר למימון מחשוב נייד לתלמידים‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬התקיימה וועדת היגוי ברשות גדולה בארץ ‪ ,‬שבחנה כיצד לממן מחשבים‬
‫ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה‪ .‬אסתי דורון השתתפה בוועדה‬
‫זו והיא מתעדת בבלוג שלה כי לרשות היה ברור ‪ ,‬שבתכנית ‪ 1:1‬ההורים צריכים להשתתף גם הם‬
‫במימון ‪ ,‬ושעות רבות של חברי וועדת ההיגוי הוקדשו לצורך בחינת ההיבט הכלכלי ‪ .‬הועלו מספר‬
‫רעיונות אך חלקם לא צלחו את ההיבטים המשפטיים של הרשות ושל משרד החינוך ‪.‬‬

‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי‪ ,‬ולגזור גזירה שווה בין‬
‫השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב‪ .‬מסתבר‪ ,‬שברשות הזו תלמידים מנגנים בכלים מוזיקליים ‪,‬‬
‫והורים שאינם מעוניינים לקנות לילדיהם כלי נגינה כלשהו‪ ,‬יכולים לשכור את הכלי לשנה‪ .‬השכירות‬
‫מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי‬
‫שכירות‪ .‬זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו'‪ ,‬הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות‬
‫שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של לפטופים לבין‬
‫הפדגוגיה החדשנית‪.‬‬

‫היה ברור‪ ,‬שבתכנית ‪ 1:1‬ההורים צריכים להשתתף גם הם במימון‪ ,‬ושעות רבות של חברי וועדת ההיגוי‬
‫הוקדשו לצורך בחינת ההיבט הכלכלי‪.‬‬

‫בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי‪ ,‬ולגזור גזירה שווה בין השכרת‬
‫כלי נגינה לבין השכרת מחשב‪.‬‬

‫‪160‬‬
‫אחת השאלות שדנו בה רבות היתה מדוע לעבור ללמידה עם ניידים אישיים‪ .‬היתרון הבולט הוא‬
‫ניהול המידע האישי במחשב הנייד‪ .‬ניהול מידע כזה שונה מאד מעבודה מול ענן וירטואלי שבו‬
‫מאוחסנים החומרים‪ ,‬אם כי העובדה שלכל תלמיד יש נייד מקלה גם על אחסון החומרים ברשת‪.‬‬

‫אחת השאלות שדנו בה רבות היתה מדוע לעבור ללמידה עם ניידים אישיים‪ .‬היתרון הבולט הוא ניהול‬
‫המידע האישי במחשב הנייד‪.‬‬

‫דורון מקווה שהמודל הכלכלי הזה יאפשר ל למידה באמצעות ניידים אישיים להתפשט ולהתרחב‬
‫לעוד רשויות ולעוד בתי ספר ברחבי הארץ ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫אסתי דורון ‪ .‬מודל אחר למימ ון מחשבים ניידים לתלמידים ‪ 12 .‬בספטמבר ‪. 2010‬‬
‫‪Available at: http://estydster.blogspot.com/2010/09/blog-post.html‬‬

‫‪161‬‬
 ‫מחשב נייד לכל תלמיד – תכנית כתו"ם‬ ‫ישראל‬

‫רקע כללי‬

‫בתכנית " מחשב כתום"‪ ,‬שיזם פרופ' חיים הררי (יושב ‪-‬ראש הוועד המנהל של מכון דוידסון לחינוך‬
‫מדעי ליד מכון ויצמן למדע ) ושהוזכרה קודם לכן בסקירתנו‪ ,‬הוצע כי כל התלמידים בישראל מכיתה‬
‫ד' ומעלה ילמדו בבית ‪-‬הספר בעזרת מחשב נייד אישי שמשרד החינוך ירכוש בעבורם (הורי‬
‫התלמיד ישלמו תמורת המחשב בהדרגה )‪ .‬לטענת המציעים ‪:‬‬

‫לתכנית י ש שני יתרונות כלכליים עיקריים‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫עלות נמוכה יחסית של כמיליארד שקלים בשנה – פחות מ ‪ 5%-‬מתקציב החינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הורי התלמידים לא ייאלצו עוד לרכוש ספרי לימוד‪ ,‬שכן התכנים ייסרקו למחשב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאמור‪ ,‬כדי לכסות חלק מעלויות התכנית‪ ,‬משפחתו של כל תלמיד תידרש להחזיר את תמורתו‬
‫(כ ‪ ,$800-‬על ‪-‬פי הערכה ) בפריסה לשלוש שנים‪ ,‬ולאחר מכן המחשב יעבור לבעלותה ‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫יובל וורגן ואיתי פידלמן ‪ .‬מחשוב בתי הספר – תמונת מצב‪ .‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪6 .‬‬
‫אוקטובר ‪. 2008 ,‬‬

‫‪2‬‬
‫תקציב משרד החינוך לשנת ‪. 2003‬‬

‫‪162‬‬
‫שמירה תקציבית של התקשוב‬ ‫בריטניה‬

‫רקע כללי‬

‫בבריטניה נערכו מספר בדיקות ‪ ,‬הכוללות בין היתר מחקר של איגוד הספקים לחינוך הבריטי‬
‫(‪ )Besa‬ודיווח של גוף הסחר של ספקי החינוך בנושא התקשוב בבתי הספר הבריטיים‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫לפי ה מחקר ה חדש של איגוד הספקים לחינוך הבריטי (‪:)Besa‬‬

‫רובם של בתי הספר בבריטניה מתוכננים לשמור על תקציבי התקשוב בשנה הבאה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לפי דיווח של גו ף הסחר של ספקי החינוך בנושא התקשוב בבתי הספר הבריטיים‪ ,‬נמצא כי ‪:‬‬

‫‪ 58%‬מבתי הספר היסודיים ו ‪ 51% -‬מבתי הספר העל ‪-‬יסודיים צפויים להתמיד‬ ‫‪‬‬
‫בהשקעות המתוכננות בתקשוב לשנים ‪.2011-2012‬‬

‫התקציב המתוכנן לשנים אלה זהה לזה שהוקצה בשנים ‪ 2004-5‬וזאת על אף ההפחתה הצפויה‬
‫בתקציבי התקשוב בבתי הספר‪ .‬למרות שהוצאות התקשוב בבתי הספר מנותבות לטכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬איגוד הספקים אינו צופה כי חלקי התקציבים שהוצאו על מחשבים נייחים וניידים יגדלו‬
‫במידה ניכרת ‪.‬‬

‫לפי מחקר חדש של איגוד הספקים לחינוך הבריטי (‪ ,)Besa‬רובם של בתי הספר בבריטניה מתוכננים‬
‫לשמור על תקציבי התקשוב בשנה הבאה‪.‬‬

‫נמצא כי ‪ 58%‬מבתי הספר היסודיים ו ‪ 51%-‬מבתי הספר העל ‪-‬יסודיים צפויים להתמיד בהשקעות‬
‫המתוכננות בתקשוב לשנים ‪. 2011-2012‬‬
‫‪163‬‬
 ‫ממצאים נוספים מהמחקר מצביעים כי ‪:‬‬

‫‪ 71%‬מבתי הספר היסודיים ו ‪ 70% -‬מבתי הספר העל ‪-‬יסודיים מאמינים שהם‬ ‫‪‬‬
‫מספקים גישה טובה למורים למחשוב ולציוד הנלווה א ליו לצורך השימוש בתכניות‬
‫הלימוד ;‬

‫‪ 88%‬מבתי הספר היסודיים טענו שהם מספקים למורים גישה ברמה טובה‬ ‫‪‬‬
‫לאינטרנט‪ ,‬זאת בהשוואה ל ‪ 75% -‬שהחזיקו בדעה זו בשנת ‪ 2006‬ואף ‪30%‬‬
‫בשנת ‪;2001‬‬

‫איגוד הספקים אמר כי הלוח האינטראקטיבי ואמצעי טכנולוגי אחרים שבהם עושים כיום שימוש‬
‫נרחב בתוככי הכיתות ברחבי בריטניה – נסקרו וחוו באופטימיות דומה ‪.‬‬

‫דעה מקוטבת יותר עלתה כאשר מובילי התקשוב בבתי הספר היסודיים נשאלו בנוגע לתוכן‬
‫דיגיטלי ‪:‬‬

‫‪ 48%‬סברו שבתי הספר שלהם מאובזר היטב מבחינה טכנולוגית ;‬ ‫‪‬‬

‫בבתי הספר העל ‪-‬יסודיים בבריטניה היו פחות בטוחים מבתי הספר היסודיים ביחס להתאמה של התוכן‬
‫הדיגיטלי שלהם‪:‬‬

‫רק ‪ 32%‬ממובילי התקשוב סברו שהם מאובזרים דיים‪ .‬אלה הביעו ציפייה כי המצב‬ ‫‪‬‬
‫ישתפר במהלך שנת ‪; 2011‬‬

‫מכל מקום התנאי של רשתות תקשורת אלחוטיות ברחבי בתי הספר ממשיך להתרחב עם ממוצע‬
‫של ‪ 9‬מיליון סיביות לשנייה (‪ )Mbps‬בבתי ספר יסודיים ‪ ,‬שזה כבר גדל משנת ‪ 2007‬בה נדרש היה ‪3‬‬
‫מיליון סיביות לשנייה‪ ,‬ו ‪ 31 -‬מיליון סיביות לשנייה בבתי הספר העל ‪-‬יסודיים ‪.‬‬

‫המחקר מעיד כי ל ‪ 75% -‬מבתי הספר היסודיים ול ‪ 92% -‬מבתי הספר העל ‪-‬יסודי בבריטניה יש‬
‫רשתות תקשורת אלחוטיות ‪ ,‬אולם לבתי הספר העל ‪-‬יסודי נדרש רוחב פס שהוא יותר מכפול‬
‫ממה שנמצא (‪ 68‬מיליון סיביות לשנייה) על ‪-‬מנת לענות על הצרכים שלהם‪ .‬הממצאים מגיעים‬
‫מסקר שנערך ביולי ‪ 2010‬ב ‪ 1,379-‬בתי ספר בבריטניה ‪ ,‬מתוכם ‪ 812‬בתי ספר יסודיים ו ‪ 567-‬בתי‬
‫ספר על ‪-‬יסודיים‪.‬‬

‫ריי ברקר ‪ ,‬המנהל של איגוד הספקים‪ ,‬אמר כי‪ " :‬למרות שבתי הספר עומדים בפני לחצים כספיים‬
‫רבים‪ ,‬הסקר מעיד שבתי הספר מתנהלים במסגרת הקיצוצים באופן רגיש ואחראי ועם מגמה‬
‫‪164‬‬
‫אופטימית‪ .‬הדבר מיוחס בחלקו לרכישה היעילה של מקורות על ידי רבים מבתי הספר כמו גם‬
‫כתוצאה מצניחה במחירים של חלפים ויחידות פרטניים‪ .‬הוצאות בתי הספר אמנם יקטנו אבל הם‬
‫יוכלו לקבל תמורה גבוהה יותר עבור כספם"‪ .‬ברק הוסיף כי "בתי הספר האלה מצביעים על‬
‫תחושת מחסור בציוד חיוני לתקשוב‪ ,‬כגון ‪ :‬מחשבים ניידים ונגישות לאינטרנט עבור התלמידים‬
‫אולם ניתן לייחס את זה בעיקר לרמת הציפייה הגבוהה שגדלה במהלך השנים האחרונות"‪.‬‬

‫ב‬
‫המחקר מעיד כי ל ‪ 75%-‬מבתי הספר היסודיים ול ‪ 92%-‬מבתי הספר העל ‪-‬יסודי יש רשתות תקשורת‬
‫אלחוטיות‪ ,‬אולם לבתי הספר העל ‪-‬יסודי נדרש רוחב פס שהוא יותר מכפול ממה שנמצא (|‪ 68‬מיליון‬
‫סיביות לשנייה) על ‪-‬מנת לענות על הצרכים שלהם‪.‬‬

‫למרות שבתי הספר עומדים בפני לחצים כספיים רבים‪ ,‬הסקר מעיד שבתי הספר מתנהלים במסגרת‬
‫הקיצוצים באופן רגיש ואחראי ובעל מגמה אופטימית‪.‬‬

‫בתי הספר מצביעים על תחושת מחסור בציוד חיוני לתקשוב‪ ,‬כגון‪ :‬מחשבים ניידים ונגישות לאינטרנט‬
‫עבור התלמידים‪ ,‬אולם ניתן לייחס את זה בעיקר לרמת הציפייה הגבוהה שגדלה במהלך השנים‬
‫האחרונות‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪UK schools to maintain ICT spending. Kable - latest news and analysis of public sector‬‬
‫‪technology. September 22, 2010.‬‬
‫‪Originally published: http://www.kable.co.uk/besa-schools- ict-spending-computers-wireless-‬‬
‫‪21sep10‬‬

‫‪165‬‬
 ‫חלוקת מחשבים ופס רחב בחינם למשפחות עניות‬ ‫בריטניה‬

‫רקע כללי‬

‫ממשלת בריטניה השיקה באופן רשמי בינואר ‪ 2010‬את תכנית הגישה הביתית ‪ ,‬שאמורה לחלק‬
‫מחשבים ניידים וגישה לאינטרנט מהיר לכ ‪ 270-‬אלף משפ חות עניות עם ילדים בגילאי ‪.3-9‬‬

‫תכנית זו נועדה לסייע לסגירת הפער הדיגיטלי ‪ ,‬ולאפשר לילדים ממשפחות עניות לשפר ציונים‬
‫ולהגדיל את אפשרויות התעסוקה‪ .‬עלות התכנית נאמדת ב ‪ 300-‬מיליון ליש "ט ( כ ‪ 480-‬מיליון‬
‫דולר)‪.‬‬

‫בריטניה מחלקת מחשבים ופס רחב בחינם ל ‪ 270-‬אלף משפחות עניות‪.‬‬

‫ראש ממשלת בריטניה ‪ ,‬גורדון בראון דאז ושר החינוך ‪ ,‬אד בולס ‪ ,‬השיקו את ה תכנית בפורום העולמי‬
‫לחינוך וטכנולוגיה שהתקיים בלונדון והסבירו כי רצונם הוא שכל משפחה תהפוך למשפחת‬
‫אינטרנט מהיר‪ ,‬ושבכל בית יהיה קשר עם בית ‪-‬הספר"‪.‬‬
‫בולס אמר כי המחשבים היום אינם מוצר מותרות‪ ,‬אלא חלק חיוני מהחינוך ‪ ,‬כמו ספרים ‪ ,‬עטים‬
‫ומחברות וכדי להוביל בעולם זה כרוך בדרך שנשתמש בטכנולוגיה בחינוך ‪.‬‬
‫במהפכה הדיגיטלית בחינוך‪ ,‬אי ‪-‬אפשר להשאיר מאחור את המשפחות הנזקקות ביותר ‪.‬‬

‫רוב ההורים שהשתתפו בפיילוטים‪ ,‬אמרו כי התכנית שיפרה את מידת המעורבות שלהם בלימודים של‬
‫ילדיהם‪ ,‬וכן סייעה להם עצמם לשפר מיומנויות ולרכוש ביטחון בשימוש בטכנולוגיה;‬

‫‪166‬‬
 ‫הורים‬

‫הגו את התכנית כבר בשנת ‪ 2008‬וביצעו על בסיסה ‪ 2‬פיילוטים בהשתתפות כ ‪ 20-‬אלף משפחות‪:‬‬
‫‪ o‬רוב ההורים שהשתתפו בפיילוטים אמרו כי התכנית שיפרה את מידת המעורבות שלהם‬
‫בלימודים של ילדיהם‪ ,‬וכן סייעה להם עצמם לשפר מיומנויות ולרכוש ביטחון בשימוש‬
‫בטכנולוגיה ;‬
‫‪ o‬חלק מההורים דיווחו כי התכנית סייעה להם למצוא עבודה ;‬

‫תלמידים‬
‫‪ o‬מחקר מצא שמחשב בבית התלמידים יכול לסייע לשיפור משמעותי בציוני הבגרות‪.‬‬

‫תכנית זו נועדה לסייע לסגירת הפער הדיגיטלי‪ ,‬ולאפשר לילדים ממשפחות עניות לשפר ציונים‬
‫ולהגדיל את אפשרויות התעסוקה‪ .‬שאיפתם היא שכל משפחה תהפוך למשפחת אינטרנט מהיר‪,‬‬
‫ושבכל בית יהיה קשר עם בית הספר‪.‬‬

‫התכנית פתוחה בפני משפחות שהכנסתן עד ‪ 15,500‬ליש" ט בשנה‪ ,‬או שרשומות ל תכנית כלשהי‬
‫של השלמת הכנסה או ארוחות חינם בבתי ‪-‬הספר ‪:‬‬
‫‪ o‬אחד מתנאי התכנית הוא שכל ההורים יוכלו לקבל גישה מקוונת לדיווחים על התקדמות‬
‫ילדיהם בבית ‪-‬הספר ‪ .‬המשפחות הזכאיות יוכלו להגיש בקשה למענק לרכישת מחשב‬
‫וחיבור מהיר לאינטרנט מרשימה של ספקים מורשים‪ .‬המחשב יוענק למשפחות בחינם‪,‬‬
‫והחיבור המהיר יינתן בחינם במשך שנה‪.‬‬
‫עוד נאמר כי מיקרוסופט תומכת בתכנית‪ ,‬אך לא חשפו כמה השקיעה החברה ביוזמה ‪.‬‬

‫מקור הנתונים‪:‬‬

‫בריטניה תחלק מחשבים ופס רחב בחינם ל ‪ 270-‬אלף משפחות עניות‪ .‬אתר גלובס ‪ 12 ,‬ינואר‪,‬‬
‫‪.2010‬‬
‫‪Available at: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000530029‬‬

‫‪167‬‬
 ‫היבטי מימון חדשים ופעולות אפשריות לביצוע‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫כאשר חושבים על כיתה מלאה באנשים אשר עושים שימוש במחשבים ניידים‪ ,‬בדרך כלל מתארים‬
‫לעצמנו מעין ישיבה עם אנשי עסקים או בית קפה "טרנדי " – לאו דווקא ילדים עם מחשבים ניידים‬
‫בכיתה שלהם‪ .‬זוהי חלק מהמציאות שלנו כיום‪ ,‬כאשר רק בארה"ב קיימות קרוב ל ‪500,000 -‬‬
‫תכניות כלל ‪-‬ארציות ביחס למחשבים ניידים ‪ ,‬כבר לא מדברים על מחשבים ניידים בכל כיתה כי‬
‫אם על מחשבים ניידים על כל שולחן בכיתה ‪.‬‬

‫המח שבים הניידים המשמשים ללימוד בכיתה‪ ,‬מסייעים להכין את הילדים לקראת העתיד שלהם‪.‬‬

‫מומחים רבים תומכים במגמה הזו‪ ,‬ביניהם ניתן למצוא גם את אנדי קרבין‪ ,‬אחד מתומכי ויועצי‬
‫‪ EdTech‬המובילים ביותר שטוען כי "מחשבים ניידים מביאים עימם ‪ 4‬הזדמנויות גדולות ל ‪:‬‬

‫גישה שוויונית ;‬ ‫‪‬‬

‫ניידות ;‬ ‫‪‬‬

‫יצירתיות אישית ;‬ ‫‪‬‬

‫שיתוף פעולה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעולם מונחה הטכנולוגיה שבימנו ‪ ,‬ממלאים המחשבים צורך חיוני ונדרש והם מגלמים בפועל חלק‬
‫משמעותי בכלים החינוכיים; כדי לענות על היעד של תחרותיות בחברה גלובלית‪ ,‬הילדים כיום‬
‫צריכים לדעת כיצד לגשת ולהשתמש במידע בדרכים אלקטרוניות וחדשניות ובקיצור – המחשבים‬
‫הניידים המשמשים ללימוד בכיתה ‪ ,‬מסייעים להכין את הילדים ל קראת ה עתיד שלהם‪.‬‬

‫היתרונות של מחשבים ניידים ‪ :‬לפי קרבין‪ " ,‬המחשבים הניידים הינם רבי ערך בכל הקשור ללמידה‬
‫שיתופית פעילה ‪ ,‬למרות שתכניות מחשוב ‪ 1:1‬שונות בעיצובן‪ ,‬חלק מבתי הס פר מספקים מחשב‬
‫נייד לכל ילד ברמת כיתה מסוימת ‪ ,‬בעוד שאחרים מניחים את המחשבים הניידים על עגלות‬

‫‪168‬‬
‫ומסתובבים עימם בין הכיתות השונות בבית הספר‪ .‬אולם בכל התכניות האלו ‪ ,‬נעשה שימוש מרכזי‬
‫במחשבים הניידים לפי הפירוט הבא ‪:‬‬

‫עריכת טיוטות ‪ ,‬עריכה‪ ,‬הדפסת עבודות באמצעות מעבד תמלילים ‪ Word‬ותכניותיו ;‬ ‫‪‬‬

‫שימוש בתוכנה לעריכת גרפיקה ‪ ,‬כדוגמת ‪ Inspiration :‬על ‪ -‬מנת לבצע סיעור מוחות ויצירת‬ ‫‪‬‬
‫פרויקטים ;‬

‫ניווט ממוקד בנושאי הלימוד ולפי הקצב האישי של כל ילד ;‬ ‫‪‬‬

‫איסוף עובדות וחקר תוך בחירה מושכלת וזהירה של אתרי חינוך ברשת ;‬ ‫‪‬‬

‫הוראה פרטנית כדי שמורים יוכ לו לפעול כמדריכים ומנחים ללמידה של התלמיד ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היבטי מימון למחשבים הניידים כרוכים בפנייה ליועצים מיוחדים שיכולים לסייע בתכנון ההשקעה‬
‫הפיננסית במחשבים; בשימוש בתכנית הייחודית של יחידת המימון אשר מאפשרת לבתי ספר למחזר‬
‫טונרים‪ ,‬מיכלי דיו וטלפונים ניידים עבור נקודות; בבדיקה לחכירת מחשבים ניידים מחברות מסחריות;‬
‫פנייה לתכנית מיקרוסופט לתרומת מחשבים‪.‬‬

‫מחוזות בתי הספר ניצבים לעיתים תכופות מול סוגיות תקציביות הנובעות מרכישה ‪ ,‬תחזוקה ‪ ,‬עבודת‬
‫רשת והכשרת צוותים ‪ ,‬כל הסוגיות התקציביות הללו אינן מהוות בעיות שלא ניתן להתגבר עלי הן ‪.‬‬
‫אופציות אפשריות לפעולה הינן ‪:‬‬

‫יצירת קשר בכל זמן שהוא עם ארגון ה ‪ AALF-‬שמסייע למחוזות ליישם את תכנית המחשבים‬ ‫‪‬‬
‫הניידים ‪ 1:1‬ויש לו יועצים מיוחדים שיכולים לסייע בתכנון ההשקעה הפיננסית‬
‫במחשבים;‬

‫שימוש בתכנית הייחודית של יחידת המימון אשר מאפשרת לבתי ספר למחזר ט ונרים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מיכלי דיו וטלפונים ניידים עבור נקודות‪ .‬את הנקודות ניתן להמיר לכסף מזומן או לציוד‬
‫טכנולוגי ויחידת המימון מספקת תיבות דואר מוכנות‪ ,‬אוספים של פרזנטציות לקהילה וחומרי‬
‫קידום אחרים‪.‬‬

‫‪169‬‬
‫בדיקת אופציות המימון החינוכיות של מחשבי אפל‪ .‬תכנית החכירה של ‪AppleTech‬‬ ‫‪‬‬
‫מ אפשרת לבתי ספר לחכור ציוד לפרק זמן שהיווה נושא למו"מ‪ .‬אופצית ה ‪AppleEquity -‬‬
‫היא תכנית שכירות לצורך רכישה‪ .‬בתי ספר יכולים לרכוש את הציוד בתום מועד החכירה‬
‫עבור דולר אחד ‪ ! $1‬תכנית המימון הקהילתית מעניקה למחוזות את האפשרות לקבל‬
‫בחזרה חלק מהמימונים באמצעות גביה של דמי שימוש מינימאליים מצד התלמידים ובית‬
‫הספר;‬

‫פנייה לתכנית ‪ Microsoft's Fresh Start‬התורמת מחשבים‪ ,‬מעניקה מסמכי רישיון‬ ‫‪‬‬
‫והתקנת מערכת ווינדוס ‪ 2000‬באמצעות תקליטורים המכשירים את המחשבים האישיים‬
‫שנתרמו ‪.‬‬

‫להורים בתכניות לשילוב מחשבים ניידים‪ ,‬יש תפקיד פעיל לסיוע וקידום מימונם‪.‬‬

‫הורים‬

‫דעת ההורים צריכה להישמע‪ .‬ההורים צריכים לשוחח עם מנהלת בית הספר בנוגע לצרכים‬ ‫‪‬‬
‫של המחוז בכל הקשור לתכנית מחשוב נדרשת ;‬

‫ההורים צריכים לקחת חלק במועצת המנהלים של בית הספר ובישיבות התקציב של‬ ‫‪‬‬
‫מועצת העיר ;‬

‫ההורים צריכים ליזום שיחות עם מחוקקים בנוגע לייזום הצעת מימון מדינתית‪ .‬ברחבי‬ ‫‪‬‬
‫המדינה מספר תכניות מחשוב ‪ 1:1‬מומנו באמצעות יזמות להתחייבות מדינתית ;‬

‫ההורים צריכים לאתר תרומות‪ ,‬בין אם אלו תרומות כספיות או תרומות בטובין או‬ ‫‪‬‬
‫בשירותים‪ .‬על ההורים לבקש לאנשי עסקים להתחייב כספית או לתרום מחשבים ; כמו‬
‫כן‪ ,‬ההורים יבדקו אם ה"גורו" המקומי למחשוב יכול לתרום מזמנו על ‪ -‬מנת להכשיר מורים או‬
‫למצוא טכנאי מחשב שיוכלו להתקין את רשתות התקשורת בבתי הספר ‪.‬‬

‫‪170‬‬
 ‫תוצאות ו‪/‬או הישגים‬

‫המאמץ העילאי הנוסף בהחלט שווה את זה שכן‪:‬‬

‫התלמידים עם המחשבים הניידים שלהם מציגים באופן עקבי מוטי בציה גבוהה יותר ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף ואוטונומיה ;‬

‫בתי הספר יכולים לעשות שימוש באמצעים אחרים מאשר במבחנים סטנדרטים על ‪-‬מנת‬ ‫‪‬‬
‫לאמוד את ההישגים של תלמידיהם ‪ .‬אולם חינוך מבוסס ‪-‬טכנולוגיה אינו נוגע לציוני בחינות ‪,‬‬
‫אלא זה נוגע לאופן שבו הם לומדים להדביק את הקצב וליישר את הקו עם יתר העולם‬
‫הגלובלי ‪.‬‬

‫התלמידים עם המחשבים הניידים שלהם מציגים באופן עקבי מוטיבציה גבוהה יותר‪ ,‬שיתוף ואוטונומיה;‬
‫בתי הספר יכולים לעשות שימוש באמצעים אחרים מאשר במבחנים סטנדרטים על ‪-‬מנת לאמוד את‬
‫ההישגים של תלמידיהם‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Amanda Morin. Laptop Learning: Is Your School Next? Education.com.‬‬

‫‪Available at: http://www.education.com/magazine/article/laptops_in_schools/‬‬

‫‪171‬‬
 ‫קטגוריה מאתגרת באדמיניסטרציה חדשה‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫הטרנספורציה של כיתות בתי הספר דרך הטכנולוגיה העכשווית ‪ ,‬מביאה עימה קטגוריה‬
‫מאתגרת באדמיניסטרציה חדשה בכל הקשור למימון ‪ ,‬תקצוב ואחזקת אמצעי התקשוב ‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ‪ ,‬נעשים מונחי הסוגיה המתפתחת שגורים ביום יום ואלו כוללים למשל ‪ :‬עלויות ביטוח ‪,‬‬
‫גניבות תכופות של מחשבים ניידים שהופכים למציאות בפועל של הנהלות המחוזות ובתי הספר‬
‫שמנהלים פרויקטים למחשב נייד ‪ , 1:1‬תכניות מחשוב המתבססות בעיקר על תקציבים מוגבלים ‪.‬‬

‫בין הצעות הנידונות בהקשר זה ניתן לראות ‪:‬‬

‫אכיפת שימוש במחשוב נייד ובמדיניות תוכנה ;‬ ‫‪‬‬
‫יישום אמצעי הגנה להבטיח את הגנתו של מידע רגיש ;‬ ‫‪‬‬
‫חסכון בזמן בעלויות המוצאות על ביטו חים יקרים ועבודת ניירת ;‬ ‫‪‬‬
‫השגה מחדש של מחשבים שזלגו מחוץ לגבולות המחוזות הבית ספריים ;‬ ‫‪‬‬
‫מניעת גניבות ואובדן של מחשוב נייד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫‪Critical Steps for Securing & Tracking School Laptops. Free Webinar. Tuesday,‬‬
‫‪November 09, 2010 from 2:00 PM - 3:00 PM (ET).‬‬
‫‪Available at: http://absolutenov-blast1.eventbrite.com/‬‬

‫‪172‬‬
‫רשמי מורים והורים‬
‫ביחס לשילובם של‬
‫מחשבים ניידים‬
‫בבתי ספר‬
‫(הבזקים ועדויות)‬

‫‪173‬‬
 ‫עדויות ישירות של מורים‬ ‫ארה"ב‬

‫מורים‬

‫מרגרט סולטן היא מורה ומרצה לאנגלית באו ניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון ארה"ב ‪.‬‬
‫סולטן העלתה פוסט לבלוג שלה שעסק בסוגיית הסחות הדעת באמצעות המחשבים הניידים‬
‫בכיתות‪ .‬היא טענה שא ינה מתכוונת לאסור על השימוש במחשבים ניידים בכיתתה‪ .‬הדיון נסב‬
‫סביב העובדה שהשימוש במחשבים ניידים בכיתה מעודד את התלמידים להטות את תשומת‬
‫ליבם מהנעשה בשיעור ‪ ,‬אם למשימות אחרות כמו מענה לאי ‪-‬מייל או צפייה בקטעי וידאו וסרטים‬
‫ואפילו פורנוגרפיה‪ .‬דבר זה נתפס כבעיה ולא רק עבור התלמיד שמוסח אלא עבור כל תלמיד שיכול‬
‫לראות מן הצד את השימוש שאינו קשור לשיעור‪ .‬ברובם של המקרים‪ ,‬הרווחתי בתור מורה‬
‫מהשימוש במחשבים הניידים במיוחד בדיונים ובשיח במהלך השיעורים שלי ‪ .‬תלמידים שיש‬
‫להם כישורי מידענות מפותחים הציגו חומרים רלבנטיים ושימושיים והעלו שאלות חקר חדשות‬
‫תוך כדי המשימות ‪ .‬רק במספר מקרים ‪ ,‬ביקשתי מתלמידים למצוא קטע וידי או ארכיונאי מתאים‬
‫בתשובה לכיוון שבו התפתח הדיון בכיתה ; את קטע הוידי או העליתי למקרן כדי שכל התלמידים יוכלו‬
‫לצפות בו‪ .‬אני בטוחה שישנם תלמידים בכיתה שלי שעוסקים בריבוי משימות במהלך השיעור או‬
‫דיון ‪ .‬אהיה כנה ואודה שגם אני באופן אישי עסקתי בריבוי משימות במהלך הרצאות‬
‫שהשתתפתי בהן‪ ,‬בדרך כלל התעסקתי עם האי ‪-‬מייל ‪ .‬עשיתי זאת בעיקר על רקע זה שהייתי‬
‫משועממת‪ ,‬אולם עשיתי זאת גם כתוצאה מהרהור אישי או שרבוט תוך כדי דבריו של המרצה‬
‫בכיתה אבל אין זה אומר שלא הייתי מרוכזת בדבריו‪ .‬לכן אין זה מדאיג אותי וגם לא מעליב אותי‬
‫אם תלמיד שלי יעשה דבר דומה‪ .‬אם התלמידים עושים זאת בגלל שהם משועממים‪ ,‬זה קשור‬
‫להרצאה שלי או למצגת שלי (למרות שאין ספק שישנם תלמידים שהם כמו "אבנים" שלא ניתן‬
‫לסחוט מהם‪ .)...‬אם קהל התלמידים שלי הוא עדיין מהרהר או משרבט ותוך כדי הוא רושם לעצמו‬
‫הערות‪ ,‬משמר מידע תוך כדי ריבוי משימותיו‪ ,‬למה שזה יהיה אכפת לי או שזה יפריע לי ?‬

‫השימוש במחשבים ניידים בכיתה‪ ,‬מעודד את התלמידים להטות את תשומת ליבם מהנעשה בשיעור‪ ,‬אם‬
‫למשימות אחרות כמו מענה לאי ‪-‬מייל או צפייה בקטעי וידאו וסרטים ואפילו פורנוגרפיה‪.‬‬

‫אם תלמיד משתמש במחשבו הנייד ואינו מקשיב כלל בשיעור‪ ,‬זו כבר בעיה ‪ .‬אני חושבת‬
‫שהאנשים המאשימים את הטכנולוגיה‪ ,‬שוכחים חלק חשוב בהוויית תהליך ההתבגרות של בני‬

‫‪174‬‬
‫האדם כמו להיות תלמיד הכרוך לעיתים גם בחוסר הקשבה וריכוז בשיעור‪ .‬כשהתלמידים "מצוידים"‬
‫בלא יותר מאשר בעיפרון ובנייר ‪ ,‬הם משרבטים‪ ,‬מעיינים במגזינים ‪ ,‬מנמנמים‪ ,‬כותבים מכתבים‬
‫ופתקים‪ ,‬בוהים וחולמים מבעד למשקפי השמש שלהם ומבלים זמן בהתחקות אחר תלמידים שכן‬
‫מקשיבים למורה ‪.‬‬

‫ברובם של המקרים‪ ,‬הרווחתי בתור מורה מהשימוש במחשבים הניידים במיוחד בדיונים ובשיח במהלך‬
‫השיעורים שלי‪ .‬תלמידים שיש להם כישורי מידענות מפותחים הציגו חומרים רלבנטיים ושימושיים והעלו‬
‫שאלות חקר חדשות תוך כדי המשימות‪.‬‬

‫הדוגמה הכי שערורייתית שבה נתקלתי מעודי היתה של התנתקות ברורה מהשיעור שבו אני לימדתי‬
‫בשנה שעברה; באותו השיעור ‪ ,‬רבע מן התלמידים השתמשו במחשבים ניידים‪ .‬היתה זו תלמידה‬
‫שהביאה לכיתה תשבצים והשלימה אותם אל מול עינ יי תוך נעיצת מבטים משועממים בשיעור ‪ .‬לא‬
‫עשיתי מזה עניין ‪ ,‬מן ההתנהגות שלה ‪ ,‬אז בוודאי שלא אעשה עניין משימוש מוסח במחשבים ניידים ‪.‬‬
‫אני לא אמם של התלמידים ובוודאי ש איני האומנת משלהם‪ .‬אם הם רוצים לבזבז ארבע שנים‬
‫יקרות‪ ,‬איני מתכוונת לגעור בהם או להשפיל אותם באופן אישי בסגנון של הסרט " המרוץ אחר‬
‫הגלימה" ואני יכולה להבין מורים שדווקא כן ינקטו בגישה ההערות כנגדם ‪ ,‬זה פשוט לא הסגנון שלי ‪.‬‬

‫הדבר היחיד שהדהים אותי בנוגע למחשבים הניידים הוא שתלמיד הצופה בתמונות או בסרטים‬
‫יהווה מטרד ממשי לאחרים סביבו‪ .‬אם הייתי חושבת שזה דיל טוב‪ ,‬הייתי נחושה יותר ואוסרת על‬
‫הכנסת מחשבים ניידים לשיעור או נוקטת בצעדי משמעת כנגד התלמיד המפריע ‪.‬‬

‫אני יודעת שהנוהג הקבוע בכיתה שלי אינו טיפוסי לנהוג בדרך כלל בעולם האקדמיה‪ .‬מחשבים‬
‫ניידים המסיחים את הדעת ומפריעים למהלך השיעור שמכיל לדוגמא שלוש מאות או ארבע מאות‬
‫תלמידים באוניברסיטאות גדולות או בחוג לילה במכללה קהילתית‪ ,‬מקום בו התלמידים מנסים‬
‫לרכוש הכשרה מקצועית לאחר שעבדו ב משך כל היום ‪ ,‬הם בהחלט סוגיה שונה מאשר מחשבים‬
‫ניידים בדיון של ‪ 20‬איש במכללה יוקרתית למשל ‪.‬‬

‫הדבר היחיד שהדהים אותי בנוגע למחשבים הניידים הו א שתלמיד הצופה בתמונות או בסרטים יהווה‬
‫מטרד ממשי לאחרים סביבו‪.‬‬

‫אני מניחה שבכמה מקומות השימוש הבלתי רצוי במחשבים הניידים הוא שכיח יותר בהתאם למספר‬
‫האנשים שם‪ .‬לפחות בחלק מן הזמן‪ ,‬אני דואגת מן התובנה כי היחס כנגד מחשבים ניידים‬

‫‪175‬‬
‫במוסדות אחרים ‪ ,‬שמוצג כמה שמסיח את הדעת מה שיעור‪ ,‬נועד בעצם להסיט את הדיון מן‬
‫הבעיה האמיתית שנחשפת אל מול עינינו ‪ :‬החוסר ב היערכות פדגוגית חדשה אל מול ריבוי‬
‫המשימות שהתלמידים מסוגלים להם‪ .‬זאת על רקע ההבנה שהעברת השיעורים וההרצאות הם‬
‫חדגוניים ומשעממים ( ביניהן גם מצגות או שקופיות) לקהל גדול ומנותק‪ .‬אפשר לאסור על כל‬
‫הסחה מתקבלת על הדעת ולנסות לחייב את התלמידים להיצמד בשקט אל מושביהם אך זה‬
‫לבדו לא יעזור לאלץ הקשבה‪ ,‬ריכוז או מחויבות ללמוד אם המורה לא ייקח על עצמו את הנטל‬
‫לרתק‪ ,‬להלהיב ולשלהב את תלמידיו‪ .‬המחשב הנייד יכול להיחשב כמשהו "שטני" שהוא דמוי שד‬
‫מוזר ‪ :‬או במילים אחרות – זה מעין אליבי בגין " חטאים שבוצעו" הרבה לפני ש" הכלי השנוא" הופיע‬
‫לראשונה‪.‬‬

‫היחס כנגד מחשבים ניידים במוסדות אחרים‪ ,‬שמוצג כמה שמסיח את הדעת מהשיעור‪ ,‬נועד בעצם‬
‫להסיט את הדיון מן הבעיה האמיתית שנחשפת אל מול עינינו‪ :‬החוסר בהיערכות פדגוגית חדשה אל מול‬
‫ריבוי המשימות שהתלמידים מסוגלים להם‪.‬‬

‫מורה אחר ענה לפוסט של המורה ‪ :‬תלמידיי בכיתות ט' משתמשים במחשבים הניידים של תכנית‬
‫‪ 1:1‬וכנראה שהם יותר קשובים כעת מאשר קודם לכן‪ .‬אין ספק שהמרצים שמאשימים את‬
‫המחשבים הניידים בכך שהילדים לא מקשיבים בעצם מרמים את עצמם בנוגע לכמות‬
‫התלמידים שפתרו תשבצים במהלך השיעורים לפני שהמחשבים הניידים כלל היו קיימים ‪.‬‬
‫והשאלה היא אם את היית משרבטת בלתי נשלטת האם אז גם היית אוסרת על הכנסת עפרונות‬
‫ועטים לכיתה? יש לי מספר תלמידים שהם " משרבטים וחולמנים קבועים" שכעת מאוד ממוק דים‬
‫במחשבם הנייד‪ .‬מדוע יש לאסור על הכנסת מחשבים ניידים לכיתה כשהבעיה נעוצה בלעורר‬
‫עניין בשיעור המועבר על ידי המורה? נדרשת רק התראה סמכותית אחת בתחילת השנה‪ ,‬ביחס‬
‫לשימוש בלתי הולם במחשבים הניידים ‪ ,‬כדי לרכז ולמקד את כולם במשימה ליתרת הסמסטר ‪.‬‬

‫אפשר לאסור על כל הסחה המתקבלת על הדעת ולנסות לחייב את התלמידים להיצמד בשקט אל‬
‫מושביהם‪ ,‬אך זה לבדו לא יעזור לאלץ הקשבה‪ ,‬ריכוז או לרתום למחויבות ללמוד אם המורה לא ייקח על‬
‫עצמו את הנטל לרתק‪ ,‬להלהיב ולשלהב את תלמידיו‪.‬‬

‫‪176‬‬
 ‫עדויות ישירות של מורים‬ ‫ישראל‬

‫מורים‬

‫בפרויקט " עת הדעת" בישראל‪ ,‬העידו מורות כי העבודה עם המחשבים ה"ניידים"‪ ,‬הביאה לשיפור‬
‫ניכר בהישגי התלמידים וכי הם נהנים לעבוד; אפילו כאשר הן יוצאות מהכיתה נשמר בה השקט המופתי‬
‫תוך שהתלמידים ממשיכים בעבודתם‪.‬‬

‫מורות העידו כי עבודה עם המחשבים הניידים הביאה לשיפור ניכר בהישגי התלמידים‪.‬‬
‫העיקרון במחשב הנייד היא זמינות הידע‪ ,‬שיתחברו גם כשהם בבית וגם בחוץ‪.‬‬

‫בפרויקט כתו"ם בישראל ‪ ,‬המורה סיגל היא מחנכת ב כיתת כתו"ם ( מחשב לכיתה ‪ ,‬לכל תלמיד‬
‫ולמורה) ‪ ,‬אחת משלוש כאלה בבית הספר‪ ,‬המונה ‪ 13‬כיתות ‪ ,‬ובו מעל ל ‪ 400-‬תלמידים ‪ .‬הצבע‬
‫הכתום בולט במסדרון ובכיתה עצמה‪ .‬גם הלוקרים כתומים וגם הווילונות ‪ .‬הייחוד של ילדי כתו"ם‪:‬‬
‫את רוב הלימודים עושים בעזרת מחשבים ניידים‪ .‬רק אנגלית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬ערבית‪ ,‬וספורט כמובן ‪,‬‬
‫ללא מחשב‪ .‬למעשה‪ ,‬תלמידי כתו"ם‪ ,‬כמו סיגל‪ ,‬נודדים עם הנייד בתיק לאורך כל היום ‪.‬‬

‫כתו" ם הוא פרויקט בן למ עלה מעשור‪ ,‬שיזמה המנהלת ליה גולן וסגנה בעבר‪ ,‬עופר בן שבת‪ .‬מגוון‬
‫תלמידים נרשמים לפרויקט הנחשב‪ ,‬ביניהם גם לקויי למידה‪ ,‬וכאלה עם בעיות משמעת‪ .‬לבסוף‬
‫נעשה מיון ביניהם‪ .‬סיגל ‪" :‬אני מאמינה בזה מאוד‪ .‬התזה שלי בתואר שני היתה על מחשבים‬
‫ניידים בחינוך ‪ ,‬גיליתי המון מחקר בנושא ‪ .‬בגרמניה זה נכנס גם לשימוש בצבא"‪ .‬האם יש עוינות‬
‫וקנאה מצד תלמידים בכיתות אחרות? "לא ‪ .‬יש אצלנו כיתת ירוק של מנהיגות צעירה‪ ,‬וכיתת‬
‫ספורט עם ארון מלא מדליות"‪.‬‬

‫בשעה ‪ 08:30‬הכיתה יושבת מול המסכים ‪ .‬סיגל מחברת אותם לאתר של מינהל חברה ונוער ‪.‬‬
‫התלמידים עונים על שאלון בנושא אלכוהול וסמים ‪ .‬מהצד השני עונים להם און ‪-‬ליין ‪ ,‬ובשיעור‬
‫הבא יסיימו ויתחילו פעילויות של כישורי חיים‪ " .‬העיקרון במחשב הנייד היא זמינות הידע‪,‬‬
‫שיתחברו גם כשהם בבית וגם בחוץ" ‪.‬‬

‫‪177‬‬
‫רשמי מורה מפרויקט מ‪ .‬ש ‪ .‬י ‪ -‬ה מורה רותי בן ישי היא מחנכת ‪ ,‬מורה להיסטוריה‪ ,‬שהצטרפה לבי"ס‬
‫במרכז הארץ המשתתף בניסוי‪ " :‬מחשב נייד לכל תלמיד "‪ .‬הניסוי מקיף את תלמידי כיתות ו ‪ -‬ח'‪ .‬בן‬
‫ישי מדווחת על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה‪ .‬כמה‬
‫תובנות שהיא מעלה בדיווח החשוב ‪ :‬השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב ‪.‬‬
‫הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב‪ .‬מי שאומר כי " אינו אוהב" את העבודה עם‬
‫המחשב‪ ,‬אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו‪ .‬יש די הרבה ילדים כאלו‪ ,‬וצריך לתת להם מענה‪.‬‬
‫השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה‪ ,‬שיש לה תוצר מאוד ברור ‪ ,‬שניתן להכין אותה במהלך זמן‬
‫השיעור‪ ,‬או לפחות את רוב ה‪ .‬חשוב כרגע מאו ד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה –‬
‫‪ word‬כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה ‪ .‬יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות תרשים‬
‫זרימה בתוכנת ‪ .word‬בן ישי חשה סיפוק מלראות את התלמידים שמיד מתלהבים‪ ,‬מאותגרים‬
‫ומתחילים לעבוד במרץ‪ .‬במקביל היא מעודדת את המתקשים‪ ,‬מעירה את המנמנמים ו משבחת‬
‫מאוד את המצליחים ‪.‬‬

‫כמה תובנות לגבי ההתמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה;‬

‫השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב יעיל;‬ ‫‪‬‬

‫השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה‪ ,‬שיש לה תוצר מאוד ברור‪ ,‬שניתן להכין אותה במהלך זמן‬ ‫‪‬‬
‫השיעור‪ ,‬או לפחות את רובה‪.‬‬

‫מהמאמר הקצר של רותי בן ישי‪ ,‬מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת‬
‫מחשבים ניידים‪ ,‬ניתן ללמוד רבות על ‪:‬‬

‫הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות‬ ‫‪‬‬
‫עמיתיהם‪.‬‬
‫העדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס‪ " .‬הבדידות המקצועית שאני חווה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים‪ .‬נדמה לי כי חלקה לפחות‪ ,‬נובעת‬
‫מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית‪ .‬הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם‬
‫שנותר להם עד היציאה לפנסיה ‪ ,‬ללא שינוי מיותר‪ ,‬שידרוש מהם עבודה רבה יותר ‪,‬‬

‫‪178‬‬
‫התמוד דות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן‪ .‬הוראה כשהמורה‬
‫במרכז‪ ,‬שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" ‪.‬‬

‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫מינה גזית שליוותה את הפרויקט כחוקרת (מאפייני ההוראה) בשנתיים הראשונות מעירה כמה‬
‫הארות חשובות כתגובה למאמר‪:‬‬

‫העומס על כתפי המורים ( שלוקחים זאת ברצינות ) הוא אדיר ;‬ ‫‪‬‬

‫הסיפוק מגיע מתחושת שינוי והוא מאופיין כמקומי ( איים בלבד) ;‬ ‫‪‬‬

‫ההערכות מבחינת חומרי הוראה ללמידה משמעותית אינה מבוצעת בצורה מערכתית‬ ‫‪‬‬
‫אלא נשארת בגדר אישי בלבד ‪.‬‬

‫בין הדילמות שדווחו על ידי מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה באמצעות מחשבים ניידים‪:‬‬

‫היעדר תמיכה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס;‬ ‫‪‬‬

‫עומס יתר בעבודה;‬ ‫‪‬‬

‫ההיערכות הנוגעות לחומרי הוראה ללמידה משמעותית נשארת בגדר אישי בלבד בעוד‬ ‫‪‬‬
‫שנדרשת היערכות מערכתית‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫רותי בן ישי‪ .‬הצלחתי! שיעור תנ" ך שאינו "סתם" שיעור על שופט! הוא שיעור שיש בו מטלה‬
‫מאתגרת ‪ 19 .‬מאי‪ . 2010 ,‬אדיורשת‪ ,‬הרשת החברתית לאנשי חינוך בישראל ‪.‬‬
‫‪Available at: http://edureshet.ning.com/profiles/blogs/hzlhty-syor-tnk-syno-stm-syor‬‬

‫סוקר בפורטל מס"ע ‪:‬‬

‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3095&referer=useJsHistoryBack‬‬

‫‪http://sites.google.com/site/estydster/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D‬‬
‫‪7%9E.%D7%A9.%D7%99.%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%‬‬
‫‪D7%94‬‬

‫‪http://www.ganeytikva.org.il/‬‬

‫‪179‬‬
 : ‫ראו גם‬

‫ הבלוג האישי באדיורשת‬."‫ התלבטויות באשר לדרכי המקצועית בפרוייקט ה"ניידים‬. ‫רותי בן ישי‬
. 2010 ‫ אפריל‬9 . ‫– הרשת החברתית של אנשי החינוך בישראל‬

Available at: http://edureshet.ning.com/profiles/blogs/htlbtoyot-bsr-ldrky-hmqzoyt

‫ הרשת‬,‫ אדיורשת‬.2009 ,‫ דצמבר‬5 .‫ עת הדעת מציגה עבודה עם מחשבים ניידים‬.‫רותי בן ישי‬

. ‫החברתית לאנשי חינוך בישראל‬
Available at: http://edureshet.ning.com/profiles/blogs/t-hdt-mzygh-bodh-m-mhsbym

The Laptop in the Classroom. May 6th, 2009.

Available at: http://weblogs.swarthmore.edu/burke/2009/05/06/the- laptop- in-the-classroom/

‫ גיליון‬. ‫ שיעור חופשי בהוצאת הסתדרות המורים‬.‫ עם מחשב נייד ביד ועיני מכ"ם‬.‫דוד שליט‬
. 2008 ,‫ מאי‬21 .80 '‫ מס‬,‫תשס"ח‬

Available at: http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=10539&CategoryID=1323&Page=1

180
 ‫עדויות של הורים‬ ‫ישראל‬

‫הורים‬

‫אסתי דורון ‪ ,‬מדריכת מורים ומרצה‪ ,‬טוענת בבלוג שלה כי הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה‬
‫לפני שנים שמעורבות הורים בתכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים‬
‫גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים‪ .‬ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית‬
‫התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה‪ .‬אסתי דורון מדווחת בבלוג‬
‫שלה על התנגדות של הורים בגני ת קווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי‬
‫הספר‪ .‬עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב‬
‫הנייד‪ .‬פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר‬
‫אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ‪ .‬מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים‬
‫יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ ‪.‬‬

‫הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים שמעורבות הורים בתכניות חינוכיות בכלל וברפורמות‬
‫חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים‪.‬‬

‫דורון שיתפה בתחושותיה והסבירה כי היא חשה עצב והחמצה גדולה לנוכח התנגדות ההורים ; שכן‬
‫לדעתה ההורים לא מצליחים לראות את התמונה הכוללת ולאמוד את הרווחים שבלמידה‬
‫באמצעות המח שבים הניידים‪ .‬נראה כי ההורים מעדיפים שבית הספר ימשיך להיות פחות‬
‫רלוונטי לתלמידים ושהכלים הטכנולוגיים ייוותרו מחוץ למסגרת הכיתה ובית הספר ‪.‬‬

‫ההורים לא מצליחים לראות את התמונה הכוללת ולאמוד את הרווחים שבלמידה באמצעות המחשבים‬
‫הניידים‪ .‬נראה כי ההורים מעדיפים שבית הספר ימשיך להיות פחות רלוונטי לתלמידים ושהכלים‬
‫הטכנולוגיים ייוותרו מחוץ למסגרת הכיתה ובית הספר‪.‬‬

‫בפרויקט " עת הדעת" בישראל ‪ ,‬שסוקר קודם לכן ‪ ,‬דיווחו ההורים שהם מרוצים ומרגישים שיש‬
‫יותר רוגע בינם לבין הילדים ‪ .‬אזור בית הספר מתאפיין בקשיים כלכליים ואחרים‪ ,‬וההורים‬
‫מודעים למתנה הנפלאה שקיבלו‪ ,‬מתנה בעלת משמעות רבה לעתיד ילדיהם‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫בפרויקט לשילוב מחשבים ניידים ‪ 1:1‬בעולם‪ ,‬נקטו מרבית ההורים בעמדות חיוביות כלליות‬
‫כלפי שילוב מחשבים ניידים ‪ 1:1‬אך הם עדיין היססו לגבי התרומה של המחשבים הניידים‬
‫להישגי התלמידים ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫אסתי דורון ‪ .‬ימים קשים ועצובים‪ 21 .‬יולי‪.2009 ,‬‬

‫‪Available at: http://estydster.blogspot.com/2009/07/blog- post.html‬‬

‫אסתי דורון ‪ .‬גורמי ם מעכבים ברפורמות חינוכיות מתוקשבות ‪ :‬התנגדויות הורים ‪.‬‬

‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2591&referer=useJsHistoryBack‬‬

‫‪XO Laptops are Banned in OLPC Ethiopia Classrooms‬‬

‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.olpcnews.com/countries/ethiopia/xo_laptop_banned_from_class.html‬‬

‫‪School checklists may soon include laptops, some parents not so wild about the idea.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.thefreelibrary.com/School+checklists+may+soon+include+laptops+Some+parent‬‬
‫‪s+not+so+wild...-a071850434‬‬

‫נאוה דקל ‪ .‬הון וחזון‪ .‬הד החינוך אל המאה ה ‪ ,21-‬כתב עת חינוכי בהוצאת הסתדרות המורים‬
‫בישראל‪ .‬גיליון אוגוסט ‪ .2009‬נושא ‪ " :‬התערבות ומעורבות – הורים הכוח החדש"‪.‬‬
‫‪Available at: http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=14079&CategoryID=1540&Page=1‬‬

‫ספקטור ‪-‬לוי ‪ ,‬א ‪ ,‬גזית‪ ,‬מ ‪ ,‬מנשה‪ ,‬ק‪ ,‬רביב ‪ ,‬ד ‪ .‬גי שה מערכתית לשילוב מחשבים ניידים ‪-‬אישיים‬
‫בשגרת הוראה ולמידה‪ .‬כיוונים חדשים בהוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה ‪ .‬הכנס הארצי השנתי‬
‫השישי של מיט" ל‪ .‬אוניברסיטת חיפה ‪ ,6 .‬אוגוסט ‪2008‬‬
‫‪Available at: meital.iucc.ac.il/conf2008/program/ornit.ppt‬‬

‫‪182‬‬
‫המחשבים הניידים‬
‫בבתי הספר‪:‬‬
‫נתח שוק‬

‫‪183‬‬
 ‫נתח שוק המחשוב הנייד‬ ‫ארה"ב‬

‫רקע כללי‬

‫מערך המחשוב בבתי הספר מפגר משמעותית אחר מערכות חינוך אחרות וסקטורים אחרים ולכן חברות‬
‫מחשבים רבות רואות בסקטור זה כבעל פטנציאל גבוה ביותר לגידול ולפיתוח‪.‬‬

‫נתח השוק של חברת אפל ‪ Apple‬גדל במגוון תחומים באופן איטי‪ ,‬אך יציב למדיי במהלך השנים ‪,‬‬
‫יחד עם זאת ‪ ,‬היא עדיין לא דורגה בראש ‪ .‬אף על פי כן ‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬פלטפורמת ה ‪ Mac-‬סוף סוף‬
‫ה גיעה לדירוג גבוה וזאת בזכות מעורבותה במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה ‪ .‬אפל שלטה‬
‫בטכנולוגיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך בכלל במהלך שנות ה ‪ '80-‬ושנות‬
‫ה ‪ '90-‬המוקדמות אך לבסוף "נכנעה" לחברת דל ‪.Dell‬‬

‫למרות שהמחשב הנייד היה ממש ב" חיתוליו " בשנים ההן‪ ,‬זוהי הפל טפורמה המועדפת ביותר כיום‬
‫על ילדים בבתי הספר ובקולג 'ים‪ .‬הבחירה האישית שרווחה במהלך ‪ 2008‬בקרב סטודנטים‬
‫בקולג 'ים היתה ‪ Mac‬וזאת על בסיס נתונים שהתקבלו דאז והציגו שחברת אפל עברה את חברת דל‬
‫כספקית הראשית של מחשבים ניידים למערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב בשנת ‪.2007‬‬

‫נ תון זה מעניין במיוחד על רקע העובדה שבשנת ‪ 2006‬מכרה חברת דל מחשבים ניידים בכמות‬
‫כמעט כפולה מזו של חברת אפל ‪.‬‬

‫‪184‬‬
 ‫מחקר ו‪/‬או הערכה‬

‫סקר שנעשה בשנת ‪ 2006‬בקרב ‪ 1,200‬סטודנטים ‪ ,‬שלמדו במערכת מלאה של תואר בארבע‬
‫שנים במאה קמפוסים ‪ ,‬מצא כי חברת אפל ניצבה במקום השני המו עדף בקרב ‪19%‬‬
‫מהסטודנטים – המקבילים ל ‪ 1.1 -‬מיליון איש ברחבי המדינה ואשר מתכננים לרכוש מחשב נייד‬
‫בשנה הבאה‪ .‬בקרב סטודנטים אלה שמתכננים לרכוש את המחשב‪ ,‬אובחנו ‪ 41%‬מהם שירכשו‬
‫מתוצרת דל ו ‪ 13%-‬ירכשו מתוצרת אפל; זאת‪ ,‬כאמור גם כאשר מדובר בבחירה בין מותגים נוספים‬
‫א חרים כמו ‪ HP , Gateway‬ו ‪ eMachines-‬שקיבלו כ ‪ 9%-7%-‬וגם ‪ 6%‬בהתאמה‪.‬‬

‫מוצריה של אפל‪ ,‬הכוללים בין היתר את האייפוד והאייפון עם אפקט ה"האלו"‪ ,‬מהווים את החדשנות‬
‫הגדאג'טית עבור תלמידים‪ ,‬סטודנטים ומבוגרים‪.‬‬

‫לפי סקר זה ‪ ,‬התוצאות היו‪:‬‬

‫‪ 68%‬מהסטודנטים מתכוונים לרכוש מחשב נייד כלשהו בשנה הקרובה ;‬

‫‪ 40%‬מהסטודנטים מתכוונים לרכוש מחשב נייד מתוצרת דל ;‬

‫‪ 21%‬מהסטודנטים מתכוונים לרכוש מחשב נייד מתוצרת אפל ‪.‬‬

‫יתרת המותגים כמו ‪ Sony Vaio ,HP‬קיבלו כל אחד רק ‪ 6%‬מנתח השוק ‪.‬‬

‫זוהי תפנית רצינית עבור חברת אפל וניתן לשער כי בשנת ‪ 2007‬היא קלטה ‪ 10%‬מנתח השוק בעוד‬
‫שחברת דל הפסידה ‪ - 10%‬מה שמעמיד את הנתונים על ‪:‬‬

‫חברת אפל עם ‪; 31%‬‬ ‫‪‬‬

‫חברת דל עם ‪. 30%‬‬ ‫‪‬‬

‫ישנן סיבות רבות לתפנית הזו‪ .‬מערכת הויסטה הפכה ליותר ויו ‪,‬ר בעייתית מיום ליום ‪ ,‬כולל אנשים‬
‫שחושבים כך גם בתוך מיקרוסופט עצמה‪ ,‬בעוד שמוצריה של חברת אפל‪ ,‬הכוללים בי ן היתר את‬
‫האייפוד והאייפון עם אפקט ה"הלו"‪ ,‬מהווים את החדשנות הגדאג'טית עבור תלמידים ‪,‬‬
‫סטודנטים ומבוגרים ‪.‬‬

‫‪185‬‬
 ‫כמו כן ‪ ,‬מאז שחברת אפל התקדמה לאינטל ולמוצרים חיקוי של ווינדוס כמו ‪ Parallels‬ו ‪VMW -‬‬
‫שעברו תהליך מתקדם בפיתוח שלהם‪ ,‬נוכחותה של מעין " רוח רפאים" ששידרה אי יכולת להפעיל‬
‫משהו שהוא אינו תוצר או אפליקציה של ווינדוס‪ ,‬פסקה‪.‬‬

‫בעוד שלפני מספר שנים‪ ,‬היו צריכים לנקוט באמצעי קיצוניים כדי להשיג את שנדרש לך כדי להפעיל‬
‫את ‪ ,Mac‬הרי שכעת הדבר עשוי להיות קל הרבה יותר ‪.‬‬

‫חברת אפל היתה מן החברות המובילות ביותר בקרב מערכת ההשכלה הגבוהה במערב אירופה‪,‬‬
‫וכדוגמא לכך‪ :‬במשך מספר שנים היא אחזה בכמעט כ ‪ 55%-‬מנתח השוק בשווייץ‪.‬‬

‫להלן דב ריו של מנ הל הכספים הראשי של חברת אפל‪ ,‬פיטר אופנהיימר ‪ ,‬מאפריל ‪:2010‬‬

‫"כולם מודעים למצבם של התקציבים במחוזות הבית ספריים‪ ,‬כשהם נתונים בימים אלה תחת‬
‫לחץ – כמ עט בכל מדינה ‪ .‬לא נצפה צמצום כלשהו בנתח השוק של חברת אפל במערכות החינוך‬
‫במדינה ולכן נדמה כאילו זו רק בעיה של הידוק תקציבים ‪ .‬ביוני ‪ 2010‬אפל נכנסה לעונת הרכישות‬
‫בחינוך וזהו מועד נוח יותר לרכישות מאשר ספטמבר למשל וה מורגש במיוחד במערכת‬
‫ההשכלה הגבוהה‪ .‬אפל מצה כי השנה היא תהיה תחרותית מאי פעם והיא מתכוננת לכך בכל‬
‫האמצעים"‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2009‬היתה חברת דל אחראית לכ ‪ 1/5-‬מכל המכירות של המחשבים לבתי ספר ברחבי‬ ‫‪‬‬
‫העולם‪.‬‬

‫המכירות למגזר הציבורי‪ ,‬כולל בתי ספר‪ ,‬ממשלות ומוסדות בריאות‪ ,‬הכניסו לדל ‪ 14‬מיליארד‬ ‫‪‬‬
‫דולר בשנה‪ ,‬או כמעט רבע מכלל ההכנסות שלה‪.‬‬

‫שוק צומח כשבבתי ספר במערב שואפים להגיע ליחס של מחשב אחד לכל תלמיד‪ ,‬אך ייתכן כי‬ ‫‪‬‬
‫המגמה עומדת להתחלף‪ ,‬עקב עליית הפופולריות של נטבוקים‪ ,‬כאשר בתי ספר מתחילים‬
‫לצפות שתלמידים יביאו איתם מחשבים משלהם‪.‬‬

‫אין לזלזל גם בכוחו של האמצעי הסלולרי על סוגיו‪ ,‬א שר הפך מזה כבר לאמצעי תוכן לכל דבר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫גם בקרב תלמידים וגם כאן ניכר צפי לגידול ולפיתוח‪.‬‬

‫‪186‬‬
 ‫מורים‬

‫באפל טוענים כי המורים מפיקים ערך מוסף מן המחשבים הניידים‪ ,‬שכן הם יכולים כיום ליצור‬
‫ולנהל תוכן על גבי מכשירים לא יקרים‪ ,‬שבהם יעשו שימוש כל התלמידים בסביבת ‪ 1:1‬זולה‪.‬‬

‫שאלות של רווחיות‬

‫השאלה הינה האם למרות דבריו המניעים של מנהל הכספים הראשי של אפל‪ ,‬נתח השוק שלה‬
‫בחינוך פוחת? למעשה ‪ ,‬יש הטוענים כי לחברת אפל יש פוטנציאל להרוויח בחזרה את נתח השוק‬
‫שלה באמצעות דחיסה של אייפדים ואייפוד טאץ ' כמכשירים זולים ‪ .1:1‬מכל מקום ‪ ,‬מה זה יעשה‬
‫לרווחיות שלה בחינוך ? יתכן שהנפח יכול לפצות על המיזוג הגדול בין ‪ MacBook Pros‬לבין ‪quad-‬‬
‫‪ core iMacs‬שבהם רק קומץ קטן של צרכנים כאלה יעשה בהם שימוש לתוכן ‪ .‬מבלי להתחשב בכך ‪,‬‬
‫חברת אפל צריכה לזכור כי תלמידים המשתמשים באייפד או באייפוד בבית הספר‪ ,‬עשויים‬
‫בהחלט לדרוש אח"כ מוצרים של אפל ‪ .‬מכשירים אלה מספקים באופן ממשי הזדמנות ייחודית‬
‫בכל הקשור לחינוך‪ .‬כעת נותר רק לראות מה יקרה כאשר מתחרי הטאבלט יציגו בפומבי את‬
‫מוצריהם בחודשים הקרובים ‪.‬‬

‫המורים מפיקים ערך מוסף מן המחשבים הניידים‪ ,‬שכן הם יכולים כיום ליצור ולנהל תוכן על גבי‬
‫מכשירים זולים‪ ,‬שבהם ישתמשו התלמידים כולם בסביבת ‪ 1:1‬זולה‪.‬‬

‫המגמה שבפתח?‬

‫נכון לשנת ‪ ,2009‬אחראית חברת דל לכ ‪ 1/5-‬מכל המכירות של המחשבים לבתי ספר ברחבי‬
‫העולם‪ .‬מייקל דל אמר בראיון‪ ,‬כי המכירות למגזר הציבורי‪ ,‬כולל בתי ספר ‪ ,‬ממשלות ומוסדות‬
‫בריאות‪ ,‬מכניסות לדל ‪ 14‬מיליארד דולר בשנה ‪ ,‬או כמעט רבע מכלל ההכנסות שלה‪.‬‬

‫‪187‬‬
‫שוק זה ממשיך בינתיים לצמוח כאשר בתי ספר במערב שואפים להגיע ליחס של מחשב אחד‬
‫לכל תלמיד‪ .‬אולם ייתכן כי המגמה עומדת להתחלף‪ ,‬דווקא בעקבות עליית הפופולריות של‬
‫נטבוקים‪ ,‬כאשר בתי ספר מתחילים לצפות שתלמידים יביאו איתם מחשבים משלהם ‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬אין לזלזל בכוחו של האמצעי הסלולרי על סוגיו שהפך מזה כבר לאמצעי תוכן לכל דבר ‪,‬‬
‫גם בקרב תלמידים וגם כאן ניכר צפי לגידול ולפיתוח ‪.‬‬

‫מקור הנתונים ‪:‬‬

‫דל משיקה נטבוק מיוחד לתלמידים ‪ .‬כלכליסט ‪ 19 .‬מאי ‪. 2009 ,‬‬

‫‪Available at: http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L- 3288043,00.html‬‬

‫‪Christopher Dawson. Is Apple losing market share in education? April 20, 2010.‬‬

‫‪Available at: http://www.zdnet.com/blog/education/is-apple- losing- market-share- in-‬‬

‫‪education/3838‬‬
‫‪Seth Weintraub. Apple is again number 1 in higher education (laptop sales). March 1,‬‬
‫‪2008.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://blogs.computerworld.com/apple_passes_dell_marketshare_higher_education‬‬

‫‪188‬‬
 ‫סיכום נקודות עקרוניות‪:‬‬
‫שילובם של מחשבים ניידים בבתי ספר‬

‫שתי יוזמות יישוביות בישראל לשילוב מחשבים ניידים בלמידה ( פרויקט מ‪ .‬ש ‪.‬י ‪-‬מחשב נייד‬ ‫‪‬‬
‫לכל תלמיד ביישוב גני תקווה ופרוייקט כתו"ם ) מעידים על שינוי חינוכי ממעלה שנייה ‪,‬‬
‫שינוי ממהותי בדפוסי הלמידה וההוראה ‪.‬‬
‫משתי יוזמות אלו ניתן ללמוד מה הם המודלים השונים לשלוב התקשוב במסגרת בית הספר‬ ‫‪‬‬
‫כארגון ; כיצד משתנה האווירה הלימודית בבית הספר ; כיצד משפיע תהליך התקשוב על‬
‫הישגי התלמידים ועוד ‪.‬‬
‫מחקרי המעקב הראו כי תכנית מחשב כתו" ם גרמה להרחבת שילוב המחשבים בהוראה‬ ‫‪‬‬
‫בבית הספר‪ ,‬העמקה בהיבט הפדגוגי מידעני ‪ ,‬תרומה משמעותית בהיבט האישי חברתי‬
‫ובתרבות הארגונית הבית ספרית‪ .‬בעת השימוש במחשבים ניידים רמת החשיפה למידע‬
‫ולמאמרים גבוהה מאוד ולכן התלמידים מגיעים לתוצאות טובות יותר‪ .‬נוצר סחף ברצון‬
‫ובשאיפה ללמוד ולהיחשף למידע רחב יותר ‪.‬‬
‫האופנה האחרונה בעולם החינוך היא שילוב מחשבים ניידים בכיתות לצורך למידה‬ ‫‪‬‬
‫פעילה בנוסף לחיבור לאינטרנט ‪ .‬בארה"ב ‪,‬באירופה ‪,‬באוסטרליה ובבריטניה יש כבר‬
‫מאות בתי ספר שציידו באופן ניסיוני חלק מהכיתות במחשבים ניידים ) מחשב נייד לכל‬
‫תלמיד ( כולל חיבור לרשת האינטרנט ובמקרים מסוימים גם ללוח" חכם "ממוחשב של‬
‫המורה‪.‬‬
‫בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות ‪ ,‬הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים‬ ‫‪‬‬
‫במחשבים ניידים‪ .‬מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה" ב שם יוזמים בתי הספר בעצמם‬
‫מהלכים לעידוד התלמידים להצטייד במחשבים ניידים ולעתים אפילו מחייבים את התלמידים‬
‫וההורים להצטייד במחשבים ניידים ‪.‬‬

‫‪189‬‬
‫רק בארה" ב קיימות אלפי תכניות כלל ‪-‬ארציות ביחס למחשבים ניידים‪ ,‬כבר לא מדברים על‬ ‫‪‬‬
‫מחשבים ניידים בכל כיתה כי אם על מחשבים ניידים על כל שולחן בכיתה ‪.‬‬

‫תכנית החכירה של ‪ AppleTech‬מאפשרת לבתי ספר ברחבי ארה" ב לחכור ציוד לפרק זמן‬ ‫‪‬‬
‫שהיווה נושא למו"מ‪ .‬אופצית ה ‪ AppleEquity -‬היא תכנית שכירות לצורך רכישה ‪.‬‬

‫ביוזמות של שילוב מחשבים ניידים בארה" ב ניתן לראות כי ארבעה תחומים מרכזיים דווחו‬ ‫‪‬‬
‫על ידי תלמידים ככאלו שהושפעו לטובה בגין השימוש במחשבים ניידים ‪ ,‬ביניהם‪ :‬כתיב ‪,‬‬
‫כתיבה‪ ,‬קריאה ומתמטיקה‪ .‬לאחר המחזור הראשון ‪ ,‬דיווחו התלמידים ‪ ,‬ההורים והמורים‬
‫שהמחשבים הניידים קשורים ישירות לעלייה ולשיפור בהישגים במיומנויות מסוימות ובידע‬
‫של תלמידי כיתות ו ' ‪.‬‬
‫ממצאי הנתונים שנאספו בהערכות הראו כי פרויקט המחשבים הניידים היה מוצלח ביותר‬ ‫‪‬‬
‫בכל הנוגע לעידודם של תלמידים לעשות שימוש במחשבים לעשיית שיעורי בית‪ .‬בטרם החל‬
‫הפרויקט ‪ ,‬פחות מרבע (‪ )15%‬מתלמידי כיתות ו ' דיווחו כי הם השתמשו באופן תכוף‬
‫במחשבים בבית הספר ‪ .‬לאחר השנה הראשונה של פרויקט המחשבי הניידים ‪) 75%( 3/4 ,‬‬
‫מהתלמידים דיווחו כי עשו שימוש רב ביותר במחשבים בבית הספר ‪.‬‬
‫כל המחקרים שבחנו את השלכותיו של מחשוב ‪ 1:1‬ביחס להישגי התלמידים‪ ,‬מצאו כי אלו‬ ‫‪‬‬
‫עלו בביצועיהם על עמיתיהם בכיתה בבחינות סטנדרטיות במקצועות השפה האנגלית‬
‫ואמנויות ‪ -‬בפער סטטיסטי משמעותי ‪ .‬כותבי המ חקרים גם מדווחים על עדויות למוטיבציה‬
‫מוגברת של תלמידים ולהתחייבותם האישית ללימודים כמו גם על שינויים בגישות‬
‫ההוראה של מוריהם ‪.‬‬

‫עם זאת ‪ ,‬המורים בחלק מהיוזמות בארה" ב העידו כי הם חשים שאינם מוכנים לשימוש‬ ‫‪‬‬
‫במחשבים הניידים ‪ ,‬ששונים לדידם ממחשבים ניידים טיפוסיים ‪ .‬הטענה השכיחה שנשמעה‬
‫מצד המורים הייתה כי לא הוקנתה להם הכשרה מספיקה בנקודה הזו ולכן הם חשו אי‬
‫וודאות גוברת לקראת חלוקת המחשבים הניידים ויישום השימוש בהם‪.‬‬

‫על מנת לפתור את הבעיה הקימו בארה"ב סדרה של צוותי עבודה המתמקדים הן‬ ‫‪‬‬
‫בתלמידים והן במורים מבתי הספר ומעבירים להם סדנאות הכשרה ולימוד ‪.‬‬
‫יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר‬ ‫‪‬‬
‫בארה"ב‪ .‬לעתים ‪ ,‬היוזמה היא של ביה" ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים‬
‫(כגון קרן אתנה בישראל )‪ .‬מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה‬

‫‪190‬‬
‫ו להדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי‬
‫הספר‪ .‬אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון‬
‫בהוראה בסיוע מחשבים ניידים ‪.‬‬

‫הסביבה של שילוב מחשבים ניידים בכיתה ‪ ,‬מזמנת למורים מצבים חדשים בתחום של ניהול‬ ‫‪‬‬
‫כיתה ‪ ,‬הבניית הידע ‪ ,‬מקום התלמיד בסביבה המתוקשבת ‪ .‬בכדי ליצור סביבות למידה‬
‫יעילות על המורים לעבור השתלמויות שיהיו רלוונטיות בתחום התוכן ‪ ,‬מותאמות לקבוצת‬
‫הגיל שהם מלמדים ויסיעו להם להפעיל שיקולי דעת בהעצמת התהליכים בכיתתם בעזרת‬
‫המחשבים הניידים‪ .‬בריוס )‪ )Barrios, 2004‬כותב שהמחסום הגדול ביותר להצלחת סביבת‬
‫‪1-1‬הוא חוסר תמיכה מוכוונת במורים בשילוב הטכנולוגיה בתכנית הלימודים‪.‬‬

‫יש לתת למורים המתחילים לעבוד עם מחשבים ניידים דוגמאות משמעותיות של שילוב‬ ‫‪‬‬
‫מחשבים ניידים בתחום התוכן שלהם שיעזרו להם להבנות מחדש את השיעורים ולנצל את‬
‫יכולת הנגישות מכל מקום בו‪-‬זמנית )‪. (ubiquitous‬המורים זקוקים לעזרה גם בניהול‬
‫הכיתה ובסוגיות של ניהול טכנולוגי ‪.‬‬

‫המפתח להצלחת היוזמות לתכניות מחשוב ‪ ,1:1‬נעוצות במעורבותם של מורים‬ ‫‪‬‬

‫ובהתחייבות אישית וחזקה של בית הספר ‪ .‬במילים אחרות ‪ ,‬חלוקת מחשבים ניידים אישיים‬
‫לתלמידים וההנחה שילמדו באופן עצמאי‪ ,‬לא בדיוק נמצאה כמאפיין עבודה אפקטיבי ;‬
‫מעורבותם של המורים ‪ ,‬הכשרתם ופיתוחם המקצועי מגלם את המפתח האמיתי‬
‫להצלחה‪.‬‬

‫בעקרון ‪ ,‬תוכניות להטמעת מחשבים ניידים במחזור החיים של ביה"ס מחייבת גיבוש יותר‬ ‫‪‬‬
‫מעגלי תמיכה והכשרה בהשוואה לתוכניות הטמעה של שילוב מחשבים רגילים‬
‫במציאות ביה"ס‪ .‬תוכניות מוצלחות הפועלות לשילוב מחשבי ם ניידים פיתחו מודל ייחודי‬
‫לפיתוח מקצועי של המורים הבנוי על ‪ 3‬מעגלי תמיכה והכשרה ‪.‬המעגל הראשון כולל תוכנית‬
‫תמיכה והכשרה לכלל המורים ‪ ,‬המעגל השני כולל תמיכה והכשרה לצוותי המורים בכל בית‬
‫ספר בנפרד ‪ ,‬המעגל השלישי כולל תמיכה והכשרה לצוותי מורים של כל מקצוע לימו ד‬
‫בנפרד ‪.‬‬
‫בארה" ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים‬ ‫‪‬‬
‫המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר‪.‬‬

‫‪191‬‬
‫בישראל ‪ ,‬פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"‪ ,‬הוא פרי יוזמה של עמותת "אתנה"‬ ‫‪‬‬
‫‪ www.athenafund.org‬שותפים לו משרד החינוך והתרבות ‪ ,‬הקרן לקידום החינוך של‬
‫הסתדרות המורים והצטרפו אליו קרנות ותורמים אחרים‪ ,‬כמו קרן "מיראז'"‪ ,‬ארגון‬
‫ואחרים ‪.‬‬ ‫סימנטק‬ ‫מייקרוסופט‪,‬‬ ‫אינטל‪,‬‬ ‫סימנס‪,‬‬ ‫פוג 'יסטו‬ ‫העולמי‪,‬‬ ‫"אורט"‬

‫השותפים לפרויקט הציבו לעצמם מטרה ‪ :‬להעניק לכל מורה במדינת ישראל מחשב נייד‬ ‫‪‬‬
‫והדרכה בניצולו לצרכים פדגוגיים‪ ,‬כך שעד שנת ‪ 2012‬לכל מורה במדינת ישראל יהיה‬
‫מחשב והוא יוכל להשתמש בו ביעילות כדי לקדם מטרות חינוכיות‪.‬‬

‫פרויקט "מחשב נייד לכל מורה" חולש כבר על ‪ 21‬ערים ומועצות אזוריות ובספטמבר‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2010‬הפרויקט הגיע גם לעיר טבריה ‪ ,‬כאשר זה כבר מסמן אותה כרשות הרביעית במחוז‬
‫הצפון ש מצטרפת לפרויקט ‪.‬‬

‫סקר שנערך אודות הפרויקט של עמותת "אתנה" הצביע על השפעה גדולה שלו ביחס‬ ‫‪‬‬
‫ל שילוב התקשוב בבית הספר ובכיתות ‪ .‬המורים דיווחו שהמחשב הנייד וההדרכה‬
‫שקיבלו‪ ,‬הגבירו את השימוש במחשב בשגרת עבודתם ‪.‬‬

‫ממצאי הסקר בישראל ביחס לפרויקט מראים כי ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫המורים חשים שיפור ניכר בתפקודם;‬ ‫‪‬‬

‫‪ 75%‬טענו כי יכולת ההוראה שלהם השתפרה וכי רמת העניין של תלמידיהם בשיעור גברה‬ ‫‪‬‬
‫בעקבות השימוש במחשב הנייד בשיעורים ;‬

‫‪ 35%‬מן המורים טענו שחלה ירידה תלולה בבעיו ת המשמעת של תלמידיהם ;‬ ‫‪‬‬

‫המורים מדווחים שהם מפעילים את המחשב הנייד גם בשיעורי הלמידה הפרטנית במסגרת‬ ‫‪‬‬
‫"אופק חדש"‪ ,‬וכי הוא מאפשר להתאים לכל תלמיד את השיעורים שהוא זקוק להם ;‬
‫בין הדילמות שדווחו על ידי מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫מחשבים ניידים ‪:‬‬

‫היע דר תמיכה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס;‬ ‫‪‬‬

‫עומס יתר בעבודה ;‬ ‫‪‬‬

‫ההיערכות הנוגעות לחומרי הוראה ללמידה משמעותית נשארת בגדר אישי בלבד בעוד‬ ‫‪‬‬
‫שנדרשת היערכות מערכתית‪.‬‬

‫‪192‬‬
‫בראייה כוללת יש לציין כי תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח‪ ,‬כאשר כל בעל תפקיד‬ ‫‪‬‬
‫חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה‪ ,‬וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך‬
‫שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל ‪ .‬מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות‬
‫לכיתה משולבת מחשבים ניידים ‪ 1:1‬שמעוררות את סקרנותם של התלמידים‪ .‬מעטים‬
‫מדי מסוגלים לתכנן שיעורים מסקרנים שבאמצעותם תלמידי המחש בים הניידים קולטים‬
‫וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם‪.‬‬

‫פרויקט הבינלאומי " מחשב נייד לכל תלמיד"‪ ,‬שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה ‪,‬זכה להדים‬ ‫‪‬‬
‫גדולים בכלי התקשורת בכל העולם ‪ ,‬אך בפועל דשדש הפרויקט ולא הצליח להתרומם ‪ ,‬בין‬
‫היתר בשל אי תמיכה והעברת הדרכה מספקת למורים ‪.‬‬

‫עפ"י תכנית לאומית בפורטוגל יהיו ל ‪ 500,000-‬תלמידים מחשבים ניידים בבית ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫הספר )‪ Classmate‬של אינטל )‪ .‬מספר זה הוא כמעט ‪ 40%‬מסך כל התלמידים במדינה‬
‫זאת! כל אלה יהיו מחוברים לרשת האינטרנט וזה לזה במהלך יום הלימודים שלהם ‪ .‬כל‬
‫אלה יממשו את החזון של ניקולס נגרופונטה (ועכשיו גם של אינטל (‪,‬וכנראה‪ ,‬יוכיחו כי‬
‫" הפתרון לכל בעיה בעולם שלנו‪ ,‬המענה לכל סוגיה בכוכב ‪-‬הלכת הזה‪ ,‬כולל את החינוך‪...‬‬
‫ובתחום החינוך ההצלחה תלויה במחשב הנייד"‪.‬‬

‫אורוגו ואי היי תה המדינה הראשונ ה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד ב שלבי‬ ‫‪‬‬
‫החינוך היסודי‪ .‬יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש‬
‫בפחות מ ‪ 5% -‬מהתקציב הכולל לחינוך באורוגו ואי ‪ .‬אורוגוואי חברה בארגון ‪One Laptop‬‬

‫‪ Per Child organization‬וה ממשלה עשתה זאת בסיועו‪ .‬הארגון הוקם על ידי פרופ ' ניקולס‬
‫נגרופונטה ‪ ,‬ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ ‪ . $100 -‬לבסוף ‪ ,‬עלות‬
‫התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן‪ ,‬בהתחשב בכל צרכי ההכשרה ‪ ,‬תקשורת‬
‫האינטרנט והתחזוקה השוטפת – ‪ $260‬למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה ‪.‬‬

‫התחרות בין חברת אינטל ובין ‪ OLPC‬גברה לאחרונה במיוחד מאז שפותחה הגרסה‬ ‫‪‬‬
‫השנייה והמתקדמת של אינטל למחשב הנייד החינוכי הכולל מצלמת רשתׁ ‪WEB CAM‬‬
‫משוכללת לכל מחשב ומערכת אבטחת מידע המגנה על המחשב הנייד ‪.‬‬

‫לא בכל מקרה‪ ,‬יש הצדקה לשילוב המחשבים הניידים בכיתות הלימוד‪ .‬לגבי תלמידים‬ ‫‪‬‬
‫רגילים עדיין מוקדם לשפוט את ערכם הפדגוגי ‪.‬אולם ‪,‬במקרה של תלמידים בסיכון ‪,‬‬
‫‪193‬‬
‫הוכח במחקר כי יש הצדקה רבה לשילוב מחשבים ניידים ‪ .‬תלמידים מאוכלוסיות מצוקה‬
‫או שכונות של מעוטי יכולת בהן אין תרבות למידה מבוססת ותומכת קשיים בלמידה וקשיי‬
‫הסתגלות ‪,‬עלולים להוליד כישלון בבית הספר ואף להביא לניתוק מהפעילויות הבית ספריות ‪.‬‬
‫המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון ומסייעים בפיתוח‬ ‫‪‬‬
‫יכולת חקר אישית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת‬
‫שלמדו ללא מחשבים ניידים‪.‬‬

‫מחקר שנערך בישראל מדגיש את השפע תו החיובית של השימוש במחשבים ניידים‬ ‫‪‬‬
‫התלמיד‪.‬‬ ‫של‬ ‫ובשליטתו‬ ‫תדיר‬ ‫היותו‬ ‫עקב‬ ‫המיוחד ‪,‬‬ ‫החינוך‬ ‫בכיתות‬
‫על פי החוקרות ‪ ,‬תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת‬
‫בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו ‪ ,‬ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה‬
‫ללימוד כתיב נכון ‪ ,‬ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא‬
‫באמצעות מחשב ‪.‬‬

‫עם זאת ‪ ,‬התרומה הנוספת שמעניק מחקר זה לידע הקיים בתחום היא ההתנסות‬ ‫‪‬‬
‫במחשבים ניידים ולא נייחים ‪ ,‬הנגישים לתלמידים כל העת ומאפשרים חזרות מרובות‬
‫המביאות להאצה בשינויים הנצפים לאחר זמן קצר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכת בת המלים בבדיקה‬
‫נערכה בכתב יד ולא באמצעות המחשב ‪ .‬חלה אם כן העברה של מיומנות הכתיב ‪,‬‬
‫שנרכשה עקב שימוש במחשב‪ ,‬חזרה לכתיבה באמצעות נייר ועט ‪.‬‬

‫בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר‪ ,‬יש לקחת בחשבון את סוגיית ארגון מרחב‬ ‫‪‬‬
‫הלמידה והעבודה בכיתה ‪.‬‬

‫המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום ‪ ,‬בכל זמן ‪ ,‬ולאפשר‬ ‫‪‬‬
‫לנו למידה מתמשכת ‪ .‬אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את‬
‫תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים ואפילו אם‬
‫בכיתות הנמוכות של ביה" ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה' ‪-‬ו ' ביסודי‬
‫המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ‪ .‬הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז‬
‫הכיתה ‪.‬‬

‫‪194‬‬
 ‫‪ ‬מספר סיבות אפשריות לכי שלון או לקשיים רציניים בתכניות של מחשבים ניידים ‪ 1:1‬בעולם‪:‬‬
‫לתכנית‬ ‫כניסתם‬ ‫טרם‬ ‫מספקת‬ ‫מקצועית‬ ‫הכשרה‬ ‫קבלו‬ ‫לא‬ ‫המורים‬ ‫א‪.‬‬
‫ההכשרה המ קצועית הסתיימה כעבור זמן קצר ולא נמשכה לאורך מספר שנים‬ ‫ב‪.‬‬
‫בתכנית ;‬
‫התשתיות לא הוכנו כראוי ;‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא היי תה מדיניות ברורה או תכנית מסודרת על מנת להתמודד עם המרכיבים השונים‬ ‫ד‪.‬‬
‫והמורכבות של שילוב ניידים ‪; 1:1‬‬

‫בתי ספר של מחשבים ניידים ‪ 1:1‬שמתקשים להטמיע את החדשנות בביה" ס ימצאו את‬ ‫‪‬‬
‫עצמם מהר מאד במצב של ירידה תלולה ‪ .‬זה עדיין לא אומר שהם נכשלים‪ ,‬אך זה אומר‬
‫שעליהם לבחון את המצב ולנסות לצמצם עד כמה שניתן את עומק הירידה ואת אורכה‪.‬‬

‫בראייה פדגוגית כוללת‪ ,‬מחקרים אחרונים בארה" ב ובאוסטרליה מל מדים כי התכניות‬ ‫‪‬‬
‫למחשבים ניידים ‪ 1:1‬מסייעות לשיפור היכולת של תלמידים להשתמש בטכנולוגיה‬
‫שאליה הם נחשפים ;‬

‫מגוון נוסף של מחקרים מצביעים על מה שעשוי להיחשב כתועלת בלתי צפויה – שיפור‬ ‫‪‬‬
‫מיומנויות הכתיבה‪.‬‬

‫נראה כי קלות השימ וש במעבד תמלילים בד בבד עם היכולת לחזור לאחור ולשנות‬ ‫‪‬‬
‫דברים ( פעולה שאם לא הייתה מתאפשרת במחשב הייתה משתקפת על פני הנייר )‪,‬‬
‫מסייעת לתלמידים ללמוד לכתוב באופן עקבי יותר ובטקסט משכנע ‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2009‬היתה חברת דל אחראית לכ ‪ 1/5-‬מכל המכירות של המחשבים לבתי ספר‬ ‫‪‬‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬

‫המכירות למגזר הציבורי‪ ,‬כולל בתי ספר ‪ ,‬ממשלות ומוסדות בריאות ‪ ,‬הכניסו לדל ‪14‬‬ ‫‪‬‬
‫מיליארד דולר בשנה‪ ,‬או כמעט רבע מכלל ההכנסות שלה ‪.‬‬

‫‪195‬‬
‫שוק צומח כשבבתי ספר במערב שואפים להגיע ליחס של מחשב אחד לכל תלמיד ‪ ,‬אך‬ ‫‪‬‬
‫ייתכן כי המגמה עומדת להתחלף‪ ,‬עקב עליית הפופולריות של נטבוקים ‪ ,‬כאשר בתי ספר‬
‫מתחילים לצפות שתלמידים יביאו איתם מחשבים משלהם‪.‬‬

‫אין לזלזל גם בכוחו של האמצעי הסלולרי על סוגיו‪ ,‬אשר הפך מזה כבר לאמצעי תוכן‬ ‫‪‬‬
‫לכל דבר‪ ,‬גם בקרב תלמידים וגם כאן ניכר צפי לגידול ולפיתוח ‪.‬‬

‫‪196‬‬
‫נספחים‬

‫‪197‬‬
 ‫נספח מס' ‪:1‬‬

‫קטעי וידאו‬
‫בנושא‬

‫‪198‬‬
 :‫מסר כללי וחזון‬

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=_A-ZVCjfWf8&feature=related

:)‫פרויקט "מחשב לכל מורה" (קרן אתנה‬

Available at: http://il.youtube.com/watch?v=kvZcyMWIibE&feature=related

Available at: http://il.youtube.com/watch?v=VnJsiiEewUM&feature=related

Available at: http://il.youtube.com/watch?v=ONjhYbh1DpA

199
 ‫מה בוער ‪ -‬ראיון ברדיו עם אריה סקופ ‪ ,‬יו"ר מחשב לכל ילד‬

‫תכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי ‪.‬‬

‫‪Available at: http://www.youtube.com/watch?v=b7eeQ yta3QE‬‬

‫‪200‬‬
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=aGuLejGAEuQ&feature=related

: ‫המציאות בה שולטים תלמידנו‬

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=7XMa91uf-so&feature=related

201
 ‫ הרווח משילוב של מחשבים ניידים‬: 21- ‫להכין את המורים לתלמידי המאה ה‬
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=L6zuvdLc2Pw&feature=related

‫הרצאה והדגמ ה על הפרויקט הבינלאומי מחשב נייד לכל ילד‬

Available at: #http://video.google.com/videoplay?docid=1620471910967635809&hl=en

202
Faculty Laptop Project

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=tNtm1kYTPls

Laptops and iPods in the Classroom

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=uzJDuBlIrHc&feature=related

203
‫ התנגדויות הורים וחילוקי דעות ביחס לערך הפדגוגי של‬,‫על התלהבות התלמידים‬
‫מחשבים ניידים‬
Laptop program

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=UoYiC9NkcNs&feature=related

Laptops in the Classroom

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=mOYg5ZMo-mA&feature=related

204
See also:

Available at: http://www.cbsnews.com/video/watch/?id=1243538n

Laptops in the Classroom: What Are We Gaining? What Are We Losing?

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=TkXeNR52w_o&feature=related

205
Technology improves motivation of children in Slovak schools
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=rYi7iR924JY&feature=related

206
 ‫"מאחורי הקלעים" של היוזמות לשילוב מחשבים ניידים בכיתה‬
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=7kHIZXYJbWY&feature=related

Rwanda aims for one laptop per child

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=6jaGrvbQLhg

207
One -to-One Laptop Program: Classroom Management

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=kCuQOwyQo50&feature=related

One Laptop Per Child ‫מסר ההפצה העולמית של התכנית‬

Available at: http://vimeo.com/9557679

208
Seymour Papert- One Laptop per Child (OLPC) ‫סיימון פפרט באמירה אישית‬
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=FQCZa8MyWIg

?‫ הסחה או דרך להעלאת ציונים‬- ‫מחשבים ניידים בכיתה‬

Does technology help you receive better grades?
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=4o-tXafIbWk&feature=related

209
 ?‫מה חושבים מורים על שילוב של מחשבים ניידים בכיתה‬
Available at: http://www.youtube.com/watch?v=rYbbxdX_mDo&feature=related

7.30 Report - Laptops in Schools - Australia

Available at: http://www.youtube.com/watch?v=pS-JS_uuNRM&feature=related

210
 ‫נספח מס' ‪:2‬‬

‫תמונות של שילוב‬
‫מחשבים ניידים בבתי‬
‫ספר בעולם‬

‫‪211‬‬
 ‫אורוגוואי‬

‫‪212‬‬
 ‫ישראל‬

‫‪213‬‬
 ‫מונגוליה‬

‫אפגניסטן‬

‫‪214‬‬
 ‫הודו‬

‫ארה"ב‬

‫‪215‬‬
 ‫קנדה‬

‫נורבגיה‬

‫‪216‬‬
 ‫לקט תמונות מעניין לעיון נוסף‪:‬‬

‫מבט אתנוגראפי חזותי על כיתות לימוד בארץ ובעולם‪ .‬פורטל מס" ע‪ .‬אוגוסט‪. 2010 ,‬‬

‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3300‬‬

‫‪217‬‬
 ‫נספח מס' ‪:3‬‬

‫ספרות מקצועית‬
‫בנושא‬

‫‪218‬‬
Larry D. Rosen. Rewired: Understanding the iGeneration and the Way They Learn.
2010.

Available at: http://www.amazon.com/Rewired-Understanding-iGeneration-They-

Learn/dp/0230614787/ref=pd_sim_b_2

Dr. Susan J. Brooks-Young. Teaching With the Tools Kids Really Use: Learning With
Web and Mobile Technologies. 2010.

Available at: http://www.amazon.com/Teaching-Tools-Kids-Really-

Use/dp/1412972752/ref=pd_sim_b_6

219
Marc R. Prensky. Teaching Digital Natives: Partnering for Real Learning. 2010.

Available at: http://www.amazon.com/Teaching-Digital-Natives-Partnering-

Learning/dp/1412975417/ref=pd_sim_b_4

Kathleen Fitzgibbon. Teaching With Wikis, Blogs, Podcasts & More: Dozens of Easy
Ideas for Using Technology to Get Kids Excited About Learning. 2010.

Available at: http://www.amazon.com/Teaching-Wikis-Blogs-Podcasts-

More/dp/0545168341/ref=pd_cp_b_2_img

220
Allan Collins & Richard Halverson. Rethinking Education in the Age of Technology: The
Digital Revolution and Schooling in Ame rica (Technology, Education--Connections
(Tec)) (Technology, Education-Connections, the Tec Series). 2009.

Available at: http://www.amazon.com/Rethinking-Education-Technology-Education-

Connections-Education-Connections/dp/0807750026/ref=pd_sim_b_5
Lynne M. Schrum & Barbara B. (Barry) Levin. Leading 21st-Century Schools:
Harnessing Technology for Engagement and Achievement. 2009.

Available at: http://www.amazon.com/Leading-21st-Century-Schools-Harnessing-

Achievement/dp/1412972957/ref=pd_sim_b_5

221
Alan C. November. Empowering Students With Technology. 2009.

Available at: http://www.amazon.com/Empowering-Students-Technology-Alan-

November/dp/1412974259/ref=pd_sim_b_1

Curtis J. Bonk. The World Is Open: How Web Technology Is Revolutionizing

Education. 2009.

Available at: http://www.amazon.com/World-Open-Technology-Revolutionizing-

Education/dp/0470461306/ref=pd_sim_b_5

222
Clayton Christensen, Curtis W. Johnson & Michael B. Horn. Disrupting Class: How Disruptive
Innovation Will Change the Way the World Learns. 2008.

Available at: http://www.amazon.com/Disrupting-Class-Disruptive-Innovation-

Change/dp/0071592067/ref=pd_sim_b_2

Howard Pitler. Using Technology With Classroom Instruction That Works . 2007.

Available at: http://www.amazon.com/Using-Technology-Classroom-Instruction-

Works/dp/1416605703/ref=pd_sim_b_6

223
Mark Warschauer. Laptops And Literacy: Learning in the Wireless Classroom. 2006.

Available at: http://www.amazon.com/Laptops-Literacy-Learning-Wireless-

Classroom/dp/0807747262/ref=pd_bxgy_b_img_b#_

Bob Johnstone. Never Mind the Laptops: Kids, Computers, and the Transformation of
Learning. 2003.

Available at: http://www.amazon.com/Never-Mind-Laptops-Computers-

Transformation/dp/0595288421

224