‫‪Amputation‬‬

‫קטיעה היא הסרת חלק מהגוף‪ ,‬בד"כ גפה‪.‬‬

‫גורמים‪:‬‬
‫‪ ‬בגפיים תחתונות‪ PVD -‬מתקדמת (למשל סכרת)‪ ,‬גנגרנה‪ ,‬טראומה‪ ,‬דפורמציה מולדת‪,‬‬
‫גידולים ממאירים‪ ,‬אוסטאומיאליטיס כרונית‪.‬‬
‫‪ ‬בגפיים עליונות‪ -‬טראומה‪ ,‬גידולים ממאירים‪ ,‬זיהומים‪ ,‬בעיות מולדות‪ PVD .‬זו הסיבה‬
‫הכי נוצה לקטיעות בגפיים התחתונות‪ ,‬גידול ממאיר ופציעה טראומטית הן הסיבות‬
‫השכיחות לקטיעת גפיים עליונות‪.‬‬
‫טיפול מיידי בקטיעות נועד להצלת חיים והצלת איבר או תפקוד‪ .‬שיקום נועד לשיפור תפקוד‬
‫יומיומי‪ ,‬מקצועי‪ ,‬פסיכולוגי‪.‬‬
‫מטרות האמפוטציה‪ :‬הקלה בסימפטומים‪ ,‬שיפור תפקוד‪ ,‬שימור ושיפור איכות חיים‪ .‬הצלת‬
‫חיים היא בעדיפות ראשונה ובעדיפות שנייה הצלת איבר או תפקוד (אין טעם להציל איבר שלא‬
‫יתפקד אחרי זה)‪.‬‬
‫דרגות של אפוטציות‪:‬‬
‫‪ )1‬אספקת דם סבירה בגובה הקטיעה‪ -‬אמפוטציה מבוצעת בנקודה הכי דיסטלית שתתרפא‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫‪ )2‬התאמה לפרוטזה פונקציונאלית‪.‬‬
‫‪ )3‬הסרת רקמה נמקית או מזוהמת‪.‬‬
‫‪ )4‬אמפוטציה פרוקסימאלית‪ -‬תחלואה ותמותה גבוהה יותר ופוטנציאל הריפוי נמוך יותר‪.‬‬
‫אזור הקטיעה נקבע ע"י ‪ 2‬פקטורים‪:‬‬
‫‪ .1‬סירקולציה‪ -‬מוערכת ע"י בדיקה פיזיקאלית וחקר אבחנתי‪ .‬גם פרפוזיה לעור ושרירים‬
‫מאוד חשובה להחלמה‪ .‬אנגיוגרפיה מבוצעת אם רה‪-‬וסקולריזציה נלקחת בחשבון‪.‬‬
‫‪ .2‬תועלת פונקציונאלית‪.‬‬
‫בניתוח מנסים לשמר את אורך הגפה כדי לשמר תפקוד ולהתאים פרוטזה כמה שיותר‪ .‬חשוב‬
‫מאוד גם שימור מפרקי הברך והמרפק‪ .‬ברוב הקטיעות המערבות גפה ניתן להתאים פרוטזה‪.‬‬
‫בקטיעת אצבעות וחלקי כף רגל נגרמים שינויים מינוריים בצורת ההליכה ושיווי המשקל‪.‬‬
‫קטיעות גפה כולל המפרק מבוצעות לרוב לאחר טראומה נרחבת‪ .‬קטיעה מונעת כאב‪.‬‬
‫‪ -BKA- Below knee amputation‬קטיעה מתחת הברך‪ ,‬מועדפת עקב חשיבות המפרק‬
‫והאנרגיה המושקעת בהליכה‪.‬‬
‫‪ -AKA- Above knee amputation‬קטיעה מעל הברך‪.‬‬
‫הפרדת מפרק ברך מוצלחת יותר בצעירים‪ ,‬מטופלים פעילים שיכולים לפתח שליטה מדויקת‬
‫בפרוטזה‪ .‬כשמבצעים ‪ AKA‬השרירים מיוצבים ומעוצבים ומונעים קונטרקטורות בירך כדי‬
‫לגרום למקסימום ניעות פוטנציאלית‪ .‬רוב המטופלים שעברו דיסרטיקולציה של הירך (הפרדת‬
‫מפרק הירך) יזדקקו לכיסא גלגלים‪ .‬קטיעת גפיים עליונות מבוצעת במטרה לשמר מקסימום‬
‫תפקוד‪ ,‬כלומר תמיד מנסים להשיג מקסימום תפקוד לאחר קטיעה‪ .‬מתאימים את הפרוטזה‬
‫כמה שיותר מוקדם כדי לקבל מקסימום תפקוד‪ .‬בתחילה ‪( Guillotine amputation‬גלד לא‬
‫סגור) נשאר כדי להסיר רקמה נמקית ומזוהמת‪ .‬מטפלים בזיהום באנטיביוטיקה לאחר כמה‬
‫ימים וכשמצב המטופל מתאזן ניתן לבצע קטיעה סופית עם סגירה של העור‪.‬‬
‫סיבוכים‪:‬‬
‫‪ ‬דימום עקב פגיעה בכל"ד (יתכן דימום מאסיבי)‪.‬‬
‫‪ ‬זיהום מהווה סיכון בכל התערבות כירורגית העולה עם העלייה בפציעות לאחר קטיעה‬
‫טראומתית‬
‫‪ ‬גירוי העור יכול להיגרם מהפרוטזה ועקב כך להוביל ל"התמוטטות העור"‬
‫‪ ‬כאב פנטום כי נשארו קצות עצבים (עקב ניתוק קצות עצבים פריפריים) בו המטופל‬
‫יתאר כאב לא רגיל בחלק שהוסר‪ ,‬יכול להתפתח סמוך לניתוח או ‪ 2-3‬חודשים לאחריו‪,‬‬
‫נפוץ יותר באמפוטציה מעל הברך‪ ,‬הפתופזיולוגיה לא ידועה והטיפול בכאב זה כולל מתן‬
‫חוסמי ‪.β, Anticonvulsants, Tricyclic antidepressants‬‬
‫‪ ‬קונטרקטורות במפרקים הנגרמים מפלקציה ולכן יש להימנע מזה‪.‬‬
‫טיפול‪ :‬המטרה היא להשיג החלמה של פצע הניתוח (אזור הקטיעה)‪ .‬החלמה מוגברת מושגת ע"י‬
‫טיפול בשארית שנותרה מהגפה הקטועה‪ .‬חבישת הגדם מקדם מניעת בצקות‪ ,‬הפחתת כאבים‪,‬‬
 ‫שיפור החזר ורידי‪ ,‬מניעת דלדול רקמות רכות ושרירים‪ ,‬מניעת עיוותים בגדם (יש לנטר זרימת‬
‫דם תקינה)‪ .‬תחבושת רכה שולטת בבצקת וחבישה קשיחה וסגורה תומכת ברקמות הרכות‬
‫ומספקת דחיסה אחידה המפחיתה כאב ומונעת עיוותים במפרקים‪ .‬שימוש בטכניקה אספטית‬
‫בטיפול בפצע ניתוח כדי למנוע זיהום‪ .‬מיד לאחר הניתוח שמים גרב מיוחדת על הגפה הקטועה‬
‫ופדים באזורי הלחץ הרגישים‪ .‬את שארית הגפה עוטפים בתחבושת אלסטית‪ .‬לקטועי גפה‬
‫תחתונה שמים גבס כדי לחבר זמנית למערכת ‪ Pylon‬וכף רגל מלאכותית‪ .‬משתמשים בטכניקה זו‬
‫כדי ליצור שקע לתותב מתאים (אורך הפרוטזה מותאם באופן אינדיווידואלי למטופל)‪ .‬המטופל‬
‫חש אי נוחות כשמחובר למערכת ה‪ .Pylon‬הגבס מוחלף ‪ 10-14‬יום לאחר הניתוח (תתכן החלפה‬
‫מוקדמת יותר אם יש‪ ,‬כאב‪ ,‬עליית טמפרטורה או שחרור של הגבס)‪ .‬את התחבושת הקשיחה‬
‫מחליפים בתחבושת רכה כדי למנוע בצקת‪ ,‬למנוע פלקציה של המפרק ועיוות ולהגן על הגפה‬
‫מפני טראומה לא מכוונת בזמן פעילות‪ .‬החבישה הקשיחה מוסרת כמה ימים לאחר הניתוח כדי‬
‫לאמוד את הפצע ואז מוחלפת כדי למנוע בצקת‪ .‬התחבושת הרכה ללא הקומפרסיה שימושית אם‬
‫יש הפרשה ניכרת מהפצע‪ .‬לעתים שמים סד כדי למנוע תזוזה בחבישה‪ .‬חשוב לאמוד המטומות‬
‫והפרשות באזור הפצע‪.‬‬
‫שיקום‪ :‬מטופלים שצריכים קטיעה עקב טראומה חמורה הם בד"כ צעירים ובריאים ולכן‬
‫מחלימים מהר‪ .‬מבחינה פיזית הם מסוגלים להשתתף בתוכנית שיקום נמרצת‪ .‬בגלל שהקטיעה‬
‫היא תוצאה של נזק המטופלים זקוקים לתמיכה פסיכולוגית בקבלת שינוי פתאומי בדימוי הגוף‬
‫והם חווים סטרס באשפוז‪ .‬בנוסף עליהם להתמודד עם תקופה ארוכה של שיקום ושינוי באורח‬
‫החיים‪ .‬תגובתם לא צפויה ועלולה לכלול עוינות‪ ,‬כעס ומרירות‪ .‬הצוות הרב מקצועי הכולל אחות‪,‬‬
‫פיזיותרפיסט‪ ,‬עובד סוציאלי‪ ,‬פסיכולוג וכו' עוזרים למטופל להשיג את רמת התפקוד הגבוהה‬
‫ביותר‪ .‬יתכן והמטופל יזדקק לייעוץ מקצועי כדי לחזור לעבודה‪ .‬התגובה הפסיכולוגית של‬
‫המטופל יכולה להיות מושפעת מסוג התמיכה שהוא מקבל מהצוות המשקם ועד כמה מהר הוא‬
‫חזר לבצע את ה‪ ADL‬ולמד להשתמש בפרוטזה‪ .‬תחושת שליטה מוענקת למטופל עקב ידיעת‬
‫היכולות והאפשרויות בקשר למגוון הפרוטזות‪.‬‬
‫טיפול סיעודי‪ :‬לפני הניתוח האחות אומדת את המצב הנוירווסוקולרי והתפקודי של הגפה (חשוב‬
‫לקביעת ‪ .)Base line‬אם המטופל חווה אמפוטציה טראומתית האחות אומדת תפקוד ומצב‬
‫שארית הגפה‪ .‬על האחות לאמוד את הסירקולציה ותפקוד הגפה הבריאה‪ .‬אם מתפתחת גנגרנה‬
‫או זיהום יתכן ולמטופל יהיו בלוטות לימפה מוגדלות ונפוחות‪ ,‬חום והפרשה מוגברת ואז‬
‫לוקחים תרבית כדי לקבוע טיפול אנטביוטי הולם‪ .‬על האחות לאמוד את המצב התזונתי של‬
‫המטופל ולהרכיב תפריט יחד עם תזונאית‪ ,‬בשביל ריפוי פצע דרושה כמות גבוהה של חלבון‬
‫וויטמינים‪ .‬יש לזהות כל בעיה נוספת כמו דהידרציה‪ ,‬אנמיה‪ ,‬אס"ק לב‪ ,‬סכרת וכו' ולטפל בבעיה‬
‫כדי שהמטופל יעמוד בטראומה של הניתוח‪ .‬טיפול בסטרואידים‪ ,‬אנטיקואגולנטים‪,‬‬
‫ואזוקונסטריקטורים‪ ,‬ואזודילטורים משפיע על הטיפול ומאריך או מרתיע החלמה של הפצע‪.‬‬
‫האחות עושה אומדן של המצב פסיכולוגי‪ .‬תגובות עצב לשינוי קבוע בדימוי הגוף‪ ,‬בתפקוד‬
‫ובחוסר התנועתיות הם בגדר הנורמה‪ .‬תמיכה ויעוץ מקצועי יעזרו למטופל להתמודד עם תוצאות‬
‫הקטיעה (קטועים משתקמים טוב יותר בקבוצות ולכן השיקום צריך להיות קבוצתי ולא‬
‫אינדיווידואלי)‪.‬‬
‫האבחנות הסיעודיות כוללות כאב אקוטי הקשור לקטיעה‪ ,‬סיכון להפרעות בתחושה (כאב‬
‫פנטום)‪ ,‬פגיעה בשלמות העור (קשורה לניתוח)‪ ,‬פגיעה בדימוי הגוף (קשורה לקטיעת איבר)‪,‬‬
‫התמודדות לא יעילה הקשורה בכישלון קבלת אובדן האיבר‪ ,‬הגבלה בטיפול עצמי כמו אכילה‬
‫והיגיינה‪ ,‬פגיעה בתנועתיות‪.‬‬
‫סיבוכים פוטנציאליים אחרי הניתוח כוללים המטומה לאחר ניתוח‪ ,‬זיהום ופגיעה בשלמות העור‪.‬‬
‫מטרות הטיפול הסיעודי כוללות הקלה בכאב‪ ,‬העדר שינוי תחושה סנסורית‪ ,‬החלמת הפצע‪,‬‬
‫קבלת שינוי בדימוי הגוף‪ ,‬שינוי בתחושת האבלות‪ ,‬עצמאות בטיפול עצמי‪ ,‬שיקום הניעות‪ ,‬היעדר‬
‫סיבוכים‪.‬‬
‫*הפחתת כאב‪ -‬ניתן לשלוט בכאב אחרי הניתוח ע"י אופיאטים ולשלבם עם ‪,Adjuvants‬‬
‫התערבויות לא תרופתיות שמקלות על כאב‪ .‬הקלה על כאב גם באמצעות טיפול בהמטומה או‬
‫נוזלים שהצטברו‪ .‬כאב יכול להיגרם עקב דלקת‪ ,‬זיהום‪ ,‬לחץ על העצם או המטומה‪ .‬ספאזם‬
‫שרירי יכול להוסיף לתחושת אי הנוחות אותה ניתן להקטין את ע"י שינויי תנוחה‪ ,‬הנחת 'שק‬
 ‫חול' על הגפה כדי לנטרל את הספאזם השרירי‪ .‬אומדן כאב ותגובת המטופל להתערבות‬
‫הסיעודית חשובים מאוד בתפקיד האחות בטיפול בכאב‪ .‬הכאב יכול להיות ביטוי של עצב ושינוי‬
‫בדימוי הגוף‪.‬‬
‫*הפחתת שינוי תחושה סנסורית‪ -‬מטופל שעבר קטיעה יכול לפתח כאב פנטום בגפה מיד לאחר‬
‫הניתוח או ‪ 2-3‬חודשים לאחר הקטיעה‪ .‬תופעה זו מתרחשת לרוב במטופלים שעברו ‪ AKA‬ובה‬
‫המטופל מתאר כאב או תחושה לא רגילה כמו עקצוץ או התכווצות שרירים‪ ,‬הוא מרגיש שהגפה‬
‫הקטועה בעצם קיימת‪ .‬כשהמטופל מתאר תחושה כזו האחות מאשרת את התחושה ועוזרת‬
‫למתן אותה‪ .‬הפתוגנזה של כאב פנטום לא ידועה‪ .‬ניתן להפחית התרחשות כאב זה ע"י פעילות‬
‫המטופל‪ ,‬שיקום אינטנסיבי מוקדם והורדת רמת רגישות בגדם בעזרת מסאג'‪ .‬פעילויות הסחה‬
‫גם תורמות להפחתת כאב‪ TENS, US .‬או הרדמה מקומית יכולים לגרום להקלה בחלק‬
‫מהמטופלים‪ .‬חוסמי ‪ β‬יכולים להקל בכאב עמום ותחושת אי נוחות‪ Antiseizure .‬שולטים בכאב‬
‫חד ובכאב של התכווצות‪ Antidepressants tricyclic .‬משפרים מצב רוח‪.‬‬
‫*קידום ריפוי הפצע‪ -‬יש לטפל היטב במה שנשאר מהגפה לאחר הקטיעה‪ .‬יש להשתמש בטכניקה‬
‫אספטית כדי למנוע זיהום של הפצע ואוסטאומיאליטיס (להיזהר גם בזמן החלפת חבישה)‪ .‬חשוב‬
‫לשמור על צורת שארית הגפה כדי להתאים לה פרוטזה‪ .‬האחות מדריכה את המטופל ומשפחתו‬
‫לגבי חבישת הגפה עם תחבושת אלסטית‪ .‬לאחר החלמת החתך הניתוחי האחות מלמדת את‬
‫המטופל כיצד לטפל בגפה‪.‬‬
‫*קבלת שינוי בדימוי הגוף‪ -‬קטיעה זו פרוצדורה רקונסטרקטיבית (משחזרת) המשנה את דימוי‬
‫גוף המטופל‪ .‬אם שורר אמון בין האחות והמטופל התקשורת ביניהם תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫האחות תעודד את המטופל להביט בגפה‪ ,‬להרגיש אותה ולטפל בה‪ .‬חשוב להכיר בנקודות החוזק‬
‫של המטופל והמשאבים כדי לסייע לו בתהליך השיקום‪ .‬האחות עוזרת למטופל לזכות מחדש‬
‫בתפקוד עצמאי‪ .‬גם למטופלים עם מוטיבציה גבוהה תהליך השיקו יכול לקחת חודשים‪.‬‬
‫*לצמצם בתחושת האבלות‪ -‬איבוד גפה יכול לגרום להלם גם אם המטופל היה מוכן לכך לפני‬
‫הניתוח‪ .‬התנהגות המטופל והביטוי הרגשי שלו חושפים כיצד המטופל מתמודד עם האובדן ועובר‬
‫את תהליך האבלות‪ .‬על האחות להכיר באובדן המטופל‪ ,‬להקשיב לו ולתמוך בו‪ .‬האחות יוצרת‬
‫סביבה תומכת ומקבלת המעודדת את המטופל ומשפחתו להביע ולשתף ברגשותיהם וכך‬
‫מאפשרת לעבור את תהליך האבלות‪ .‬תמיכת המשפחה והחברים במטופל מאפשרת את ההשלמה‬
‫עם האובדן‪ .‬האחות עוזרת למטופל להתמודד עם צרכים מיידים ומכוונת למטרות ריאליות של‬
‫השיקום ולעצמאות תפקודית עתידית‪ .‬חשובה גם הפנייה לקבוצת תמיכה ותמיכה בהחלמה‬
‫מנטלית‪ ,‬כך ההתמודדות טובה יותר‪.‬‬
‫*קידום טיפול עצמי‪ -‬מעודדים את המטופל להיות שותף פעיל בטיפול‪ .‬המטופל זקוק לזמן כדי‬
‫לבצע זאת‪ ,‬וחשוב לא למהר‪ .‬תרגול פעילויות בעקביות תוך פיקוח תומך בסביבה רגועה מאפשר‬
‫למטופל ללמוד את מיומנויות הטיפול העצמי‪ .‬על האחות והמטופל לשמור על גישה חיובית‬
‫ולהקטין עייפות ותסכול במהלך תהליך הלמידה‪ .‬עצמאות בהלבשה‪ ,‬היגיינה‪ ,‬רחצה וכו' תלויה‬
‫ביכולת הגופנית‪ .‬האחות עובדת עם מטפל גופני ומקצועי כדי ללמד את המטופל ביצוע ‪.Self care‬‬
‫למטופל קטוע גפה עליונה קשה לאכול‪ ,‬להתרחץ ולהתלבש לבד‪ ,‬האחות מעודדת את המטופל‬
‫ללמוד לבצע משימות אלו ולהיעזר בסיוע רק בשעת צורך‪ .‬עובדים עם המטופל כדי להשיג‬
‫מקסימום עצמאות וחוסר תלות‪.‬‬
‫*השגת ניעות‪ -‬בקטועי גפה תחתונה שינויי תנוחה מונעים התפתחות עיוותים במפרק הירך או‬
‫הברך‪ .‬יש להימנע מ‪ Abduction, External rotation‬ו‪ ,Flexion-‬מהנחת כריות מתחת לגדם‬
‫ומישיבה ממושכת‪ .‬ע"פ החלטת המנתח זמן מה לאחר הניתוח הגפה תהיה מוגבהת‪ .‬האחות‬
‫מעודדת את המטופל לשנות תנוחה מצד לצד ולשכב בתנוחת ‪( Prone‬על הבטן)‪ .‬אם ניתן יש‬
‫למתוח את השרירים המכופפים (‪ .)Flexor muscles‬יש לשמור על הרגליים קרובות זו לזו כדי‬
‫למנוע ‪ .Abduction deformity‬האחות מעודדת את המטופל להשתמש במתקנים מיוחדים כדי‬
‫שיוכל לבצע כמה שיותר מהר פעילויות לטיפול עצמי ולזהות אילו שינויים יש לעשות בבית לשם‬
‫כך‪ .‬תרגילי ‪ ROM‬מתחילים לבצע כמה שיותר מוקדם אחרי הניתוח כי שעיוותים‬
‫וקונטרקטורות מתפתחים מוקדם‪ .‬תרגילי ‪ ROM‬כוללים תרגילי ירך וברך ל‪ BKA‬ותרגילי ירך ל‬
‫‪ .AKA‬חשוב שהמטופל יבין את חשיבות התרגילים של הגפה הקטועה‪ .‬הגפיים העליונות‪ ,‬החזה‬
‫ושרירי הבטן מאומנים ומחוזקים‪ .‬שריר ה‪ Extensor‬בזרוע שתפקידו ליישר או למתוח איבר‬
 ‫ושרירי ה‪ Depressor‬בכתף משחקים תפקיד חשוב בהליכה על קביים‪ .‬המטופל משתמש בשרירי‬
‫הטרפז לשינוי תנוחה ולחיזוק שרירי ה‪ Biceps‬בזרוע‪ .‬תרגילים נוספים מבוצעים ע"י שארית‬
‫הגפה בעזרת הפיזיוטרפיסט וגם עוזרים לחיזוק שרירים‪ ,‬מגבירים סירקולציה‪ ,‬מפחיתים בצקת‬
‫ומונעים אטרופיה‪ .‬מטופל שעבר קטיעה מעל המרפק יכול לפתח אבנורמליות וחריגות עקב חוסר‬
‫משקל של הגפה הקטועה‪ .‬כדי למנוע עייפות התרגילים נעשים בהדרגה‪ .‬יש לזהות ולמנוע‬
‫מכשולים בסביבה‪ .‬יש למנוע ולטפל בגירוי בעור עקב שימוש בפרוטזה או ישיבה בכיסא גלגלים‪.‬‬
‫קטיעת רגל משנה את מרכז הכובד ויתכן והמטופל יזדקק לתרגל שינויי תנוחה‪ .‬כמה שיותר‬
‫מוקדם מטופל קטוע גפה תחתונה מקבל עזרה לעמוד בין מוטות מקבילות כדי לאפשר מתיחה‬
‫של הפרוטזה הזמנית לרצפה על משקל נשיאה מינימאלי‪ .‬משך הזמן מהניתוח עד שמטופל יוכל‬
‫לשאת את משקל גופו המלא בכף רגל מלאכותית תלוי במצבו הגופני ומצב החלמת פצע הניתוח‪.‬‬
‫ככל שכוח הסבל עולה ושיווי משקל ויציבות מושגים המטופל מתחיל להתהלך עם מוטות או‬
‫קביים‪ .‬המטופל לומד ללכת נכון עם הגפה הקטועה עם הזמן‪ .‬כדי להימנע מעיוות יש להימנע‬
‫מהחזקת הגפה הקטועה במצב כפיפה‪ .‬מטופל קטוע גפה עליונה לומד לבצע ‪ ADL‬עם זרוע אחת‪.‬‬
‫מעודדים את המטופל להשתמש בפרוטזה זמנית‪ .‬מטופל קטוע גפה עליונה יכול ללבוש חולצה‬
‫מכותנה כדי למנוע מגע בין העור ורתמת הכתף וכדי לקדם ספיגת זיעה בבגד‪ .‬מייעצים לנקות את‬
‫הפרוטזה ומעת לעת היא נבדקת לבעיות פונקציונאליות‪ .‬הגפה הקטועה צריכה להיות מולבשת‬
‫בצורת קונוס כדי לאפשר התאמה מדויקת‪ ,‬מקסימום נוחות ותפקוד הפרוטזה‪ .‬משתמשים‬
‫בתחבושות אלסטיות וקיבוע בסד כדי לעצב את הגפה הקטועה‪ .‬האחות מלמדת את המטופל‬
‫ומשפחתו לחבוש נכון‪ .‬התחבושת תומכת ברקמות הרכות ומונעת היווצרות בצקת בזמן שהגפה‬
‫הקטועה תלויה בתנוחה‪ .‬תחבושת אלסטית שלא נחבשה כראוי עלולה לגרום לבעיות‬
‫בסירקולציה ולעיצוב לא טוב של הגפה‪ .‬טיפול אפקטיבי לפני הפרוטזה הקבועה חשוב כדי‬
‫להבטיח התאמה מדויקת של פרוטזה‪ .‬הבעיות העיקריות שיכולות לעקב התאמה של פרוטזה הן‬
‫עיוותים בכפיפה‪ ,‬חוסר התכווצות של שארית הגפה הקטועה ועיוותים באבדוקציה של הירך‪.‬‬
‫המטפל בד"כ נותן לבצע תרגילים שמקשים על הגפה כהכנה לפרוטזה‪ .‬המטפל "דוחף" את הגפה‬
‫הקטועה לכרית רכה‪ ,‬אח"כ לתוך כרית קשה ולבסוף כנגד משטח קשה‪ .‬המטופל לומד לעסות את‬
‫הגפה הקטועה כדי לנייד את אזור החיתוך ולשפר זרימת דם‪ .‬בד"כ מתחילים עיסוי כשהחל‬
‫תהליך הריפוי והעיסוי הראשון מבוצע ע"י הפיזיותרפיסט‪ .‬מעקב אחר מצב העור וטיפול מונע‬
‫הכרחיים ונלמדים‪ .‬הפרוטזות מתוכננות לרמת פעילות ספציפית התלויה ביכולת המטופל‪ .‬סוגי‬
‫הפרוטזות‪( Hydraulic, Pneumatic :‬שמכילה אויר דחוס)‪Biofeedback-controlled, ,‬‬
‫‪ Myoelectrically, controlled‬ו‪ .Synchronized prostheses-‬התאמת שקע הפרוטזה נעשית ע"י‬
‫איש מקצוע כדי להתאים לשארית הגפה את הפרוטזה המתאימה כי הגפה יכולה לעבור שינויים‬
‫בחצי שנה‪ ,‬שנה ראשונה אחרי הניתוח‪ .‬תמיד משתמשים באמצעי חבישה כמו גרב מכווצת או‬
‫תחבושת אלסטית כדי למנוע בצקת בתקופה בה המטופל לא משתמש בפרוטזה קבועה‪ .‬יש‬
‫מטופלים שלא מתאימים להשתלת פרוטזה והם נשארים לא ניידים‪ .‬אם אי אפשר להשתמש‬
‫בפרוטזה מדריכים את המטופל להשתמש בכיסא גלגלים מיוחד‪ .‬בגלל ההפחתה במשקל הגוף‬
‫בחזית הכיסא יכול להתהפך אחורנית כשהמטופל מתיישב‪ ,‬לכן בכיסאות המיוחדים שמעוצבים‬
‫עבור קטועי גפה הציר האחורי מוטה אחורה ‪ 5‬ס"מ כדי לפצות על השינוי בחלוקת משקל גוף‪.‬‬
‫*ניטור ומניעת סיבוכים‪ -‬לאחר הניתוח עושים מאמצים להחזרת המטופל להומאוסטזיס‬
‫ולמניעת סיבוכים הקשורים בניתוח‪ ,‬בהרדמה ובחוסר תנועה‪ .‬האחות אומדת את המערכות‬
‫ההמטולוגית‪ ,‬הנשימתית‪ ,‬הגסטרואינטסטינלית‪ ,‬העור‪ ,‬מערכת השתן וכו' כדי למנוע בעיות עקב‬
‫חוסר תנועה כמו פנאומוניה‪ ,‬אטלקטזיס‪ ,DVT, PE ,‬אנורקסיה‪ ,‬עצירות‪ ,‬עצירת שתן‪ ,‬כיב לחץ‪.‬‬
‫האחות מתכננת טיפול נכון‪ .‬חשוב למנוע בעיות הקשורות בחוסר תנועה ולהחזיר את המטופל‬
‫לפעילות גופנית כדי לקיים תחושת בריאות‪ .‬הסיבוך הקשה והמאיים ביותר הוא דימום מאסיבי‬
‫בגלל התרופפות התפר (פתיחת פצע ניתוחי)‪ .‬האחות מנטרת סימנים וסימפטומים של דימום‪.‬‬
‫חשוב לנטר סימנים חיוניים ולשים לב להפרשות‪ .‬אם האחות מבחינה בדימום מוגזם עליה‬
‫לקרוא מיד לרופא‪ .‬זיהום הוא סיבוך שכיח לאחר קטיעות‪ .‬למטופל שעבר קטיעה טראומתית יש‬
‫פצע מזוהם‪ .‬על האחות לתת אנטיביוטיקה לפי מרשם רופא‪ .‬חשוב לנטר את אזור החתך‪,‬‬
‫החבישה והפרשה כאינדיקציה של זיהום כמו שינוי בצבע העור‪ ,‬ריח‪ ,‬עקביות ההפרשה או חוסר‬
 ‫נוחות גובר יכולים להעיד על זיהום‪ .‬האחות מנטרת סימנים נוספים המעידים על זיהום כמו‬
‫עלייה בטמפרטורה‪ ,‬לויקוציטוזיס ודיווחים מיידים על סימנים של זיהום ע"י המנתח‪.‬‬
‫התמוטטות העור יכולה להיות תוצאה של חוסר תנועה או לחץ ממקורות שונים‪ .‬הפרוטזה עצמה‬
‫יכולה לגרות התפתחות אזורי לחץ‪ ,‬לכן חשוב לאחות ולמטופל לאמוד מצב עור‪ .‬היגיינת העור‬
‫הכרחית למניעת גירוי עור‪ ,‬זיהום והתמוטטות שלו‪ .‬יש לרחוץ ולייבש בעדינות את הגפה‬
‫הקטועה לפחות פעמיים ביום‪ .‬יש לבדוק שאין לחץ על העור‪ ,‬דרמטיטיס ושלפוחיות ואם יש אז‬
‫לטפל בהם לפני שיחלו התקדמות והחמרה שעלולות להוביל להתמוטטות העור‪ .‬בד"כ שמים גרב‬
‫מיוחדת על גפה קטועה כדי שתספוג זיעה וכדי למנוע מגע ישיר בין העור וגומת הפרוטזה‪ .‬הגרב‬
‫מוחלפת כל יום‪-‬יומיים ועליה להתאים באופן מושלם כדי למנוע גירוי עקב קפלים‪ .‬הטיפול בגרב‬
‫הוא ע"י שטיפתה עם חומר חיטוי עדין ולאחר מכן שטיפה נוספת וייבוש‪ .‬על הגרב להיות יבשה‬
‫לפני ששמים את הפרוטזה‪.‬‬
‫*קידום טיפול בבית ובקהילה‪ -‬טיפול עצמי‪ :‬לפני שחרור המטופל לביתו או לשיקום מעודדים‬
‫אותו ואת משפחתו להיות שותפים פעילים בטיפול‪ .‬טיפול בעור‪ ,‬בגפה הקטועה ובפרוטזה‪.‬‬
‫המטופל מקבל הוראות ומפגש תרגול כדי ללמוד להשתמש בעזרי ניידות ומתקנים נוספים‪.‬‬
‫האחות מדריכה את המטופל ומסבירה לו על סימני הסיבוכים עליהם יש לדווח לרופא‪.‬‬
‫המשך טיפול‪ :‬לאחר השגת הומאוסטזיס גופני ומימוש המטרות העיקריות בטיפול הבריאותי‪ ,‬על‬
‫המטופל להמשיך את השיקום במוסד בבית‪ .‬יש צורך בהמשך מעקב האחות‪ .‬יש להתאים את‬
‫הסביבה למטופל טרם שחרורו‪ .‬התאמת הסביבה‪ ,‬השינויים והתיקונים מבוצעים כדי להבטיח‬
‫טיפול בטוח וניידות‪ .‬התרפיה הגופנית והמקצועית יכולה להימשך בבית או במרפאות חוץ‪ .‬יש‬
‫לדאוג לתחבורה כדי שהמטופל יוכל להגיע לפגישות‪ .‬בזמן המעקבים האחות אומדת את מצבו‬
‫הגופני והפסיכולוגי ואת הסתגלותו הפסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬המשך טיפול מונע תקופתי מאוד חשוב‪.‬‬
‫לרוב בני זוג קשישים לא יכולים לספק את העזרה הדרושה ונדרשת עזרה נוספת בבית‪ ,‬שינויים‬
‫בתוכנית הטיפול נעשים כשנוצרת הבעיה‪ .‬לעתים המטופל ומשפחתו משתתפים בקבוצות תמיכה‬
‫בהן הם יכולים לחלוק בעיות עם אחרים‪ ,‬למצוא פתרונות ומשאבים ולעזור לאחרים‪ .‬היכולת‬
‫לשתף בבעיות מישהו עם אותה בעיה יכולה לגרום לפיתוח פתרון משותף‪ .‬המטופל ומשפחתו‬
‫נוטים להתמקד בצרכים הבסיסיים ולכן האחות מזכירה להם על חשיבות המשך הטיפול לקידום‬
‫בריאות (החלמה)‪ ,‬חשיבות התרגולים‪ ,‬בדיקות פיזיקאליות שגרתיות ומבחנים אבחנתיים‪.‬‬
‫מטופלים שלא היו מעורבים בתרגולים בעבר מודרכים לגבי חשיבותם ומופנים לגורמים‬
‫המתאימים הנותנים את הטיפול‪.‬‬