‫בס"ד יב אלול התש"פ‬

‫עיקרי האמונה ‪ – 2‬טעות באמונה היא כפירה?‬

‫ולפי דברי הרמב"ם יהיה אותו חכם מכלל הכופרים וממי שאין‬ ‫‪ .1‬פיה"מ לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י משנה א‬
‫להם חלק לעולם הבא‪ ,‬ויש לשאול אם כן למה הזכירו אותו‬
‫בגמרא אחר שהיה יוצא מכלל ישראל ולא היה מאמין בעקרי‬ ‫וכאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו ואמונתו בהם‬
‫‪55‬‬ ‫דתם‪ .‬ואם תאמר שהביאו דבריו להשיב עליהם‪ ,‬אם כן לא היה‬ ‫‪5‬‬ ‫אמתית‪ ,‬הרי הוא נכנס בכלל ישראל‪ ,‬וחובה לאהבו ולחמול‬
‫להם להזכירו בשם רבי ולומר שמועה מפיו בשום מקום‪.‬‬ ‫עליו וכל מה שצוה ה' אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה‪,‬‬
‫ואפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות מחמת תאוותו‬
‫ויש משיבים בזה ואומרים כי רבי הלל לא היה כופר בעיקר‬ ‫והתגברות יצרו הרע‪ ,‬הרי הוא נענש לפי גודל מריו ויש לו חלק‪,‬‬
‫המשיח חלילה‪ ,‬אבל דעתו לומר שאין להם משיח לישראל‬ ‫והוא מפושעי ישראל‪ .‬וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו‬
‫‪ 10‬מהכרח הפסוקים‪ ....‬והיה נראה לפי זה לומר כי דעת רבי הלל‬ ‫היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין‬
‫‪60‬‬ ‫הוא שאין מן הכתובים שבאו בישעיה ובנביאים הכרח על‬ ‫ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות‪ ,‬וחובה לשנאותו ולהשמידו ועליו‬
‫ביאת המשיח‪ ,‬אלא שמצד הקבלה היה מאמין בביאת הגואל‪,‬‬ ‫הוא אומר הלא משנאיך ה' אשנא וכו'‪.‬‬
‫ולזה לא היה יוצא מכלל ישראל ולא נמנה בכלל הפושעים‪.‬‬
‫‪ .2‬אדמו"ר מקאמרנא – דרך אמונה‬
‫אבל אין זה במשמע‪ ,‬שהרי כשהשיבו עליו בגמרא אמרו "שרא‬
‫ליה מאריה לרבי הלל"‪ ,‬כלומר ימחול לו הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫מסור במסורה י"ג פעם "ושם" בריש פסוק‪ ...‬להבין דברי‬
‫‪65‬‬ ‫‪ 15‬מכלל שהחזיקו אותו בחוטא על סברתו‪ ,‬ולא היו מחזיקין‬ ‫מסורה זו‪ ,‬ידוע לך אחי אשר הרב רבינו משה בן מימון מנה‬
‫אותו בחוטא על היותו מכחיש ראיות הפסוקים אם היה‬ ‫שלושה עשר עיקרים‪ ,‬אשר כל אשר בשם ישראל יכונה צריך‬
‫מאמין כן על פי הקבלה‪ ,‬כמו שיתבאר במאמר הד'‪ .‬אלא שבלי‬ ‫להאמין זה באמונה שלימה ובידיעה גמורה‪ ,‬ובאם יש לו‬
‫ספק רבי הלל לא היה מאמין בביאת המשיח כלל‪ ,‬ואף על פי‬ ‫חלילה וחלילה איזה ספק בליבו נעקר ממנו חלילה שם ישראל‪,‬‬
‫כן לא היה נמנה בכלל הכופרים‪ ,‬לפי שאין ביאת המשיח עיקר‬ ‫כי בכל עבירות לא נעקר שם ישראל ממנו אבל בזה נעקר תיכף‬
‫‪70‬‬ ‫‪ 20‬לתורת משה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל‪ ,‬כי כבר יצוייר מציאותה‬ ‫שם ישראל ממנו וסר וחלף‪ ,‬ומי שמאמין כל העיקרים אלו‬
‫זולתו‪.‬‬ ‫באמונה גמורה בודאי שמו ישראל‪ .‬וי"ג "ושם" הנ"ל מורין לנו‬
‫על העיקרים‪.‬‬
‫‪ .6‬רבי יוסף אלבו ‪ -‬ספר העיקרים מאמר א פרק ב‬
‫‪ .3‬רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ז‬
‫ומה שראוי שנאמר בזה ללמד זכות על חכמי ישראל המדברים‬
‫בזה וכיוצא בו‪ ,‬הוא כי כל איש ישראל חייב להאמין שכל מה‬ ‫חמשה הן הנקראים מינים‪ :‬האומר שאין שם אלוה ואין‬
‫‪75‬‬ ‫‪ 25‬שבא בתורה הוא אמת גמור‪ ,‬ומי שכופר בשום דבר ממה‬ ‫לעולם מנהיג‪ ,‬והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר‪,‬‬
‫שנמצא בתורה‪ ,‬עם היותו יודע שזהו דעת התורה‪ ,‬נקרא כופר‪,‬‬ ‫והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה‪ ,‬וכן‬
‫כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפרק חלק (סנהדרין צ"ט ע"א)‪ ,‬שכל‬ ‫האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל‪ ,‬וכן העובד כוכב או מזל‬
‫האומר כל התורה כולה מפי הגבורה חוץ מפסוק אחד שאמרו‬ ‫וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים כל אחד‬
‫משה מעצמו‪ ,‬עליו נאמר כי דבר ה' בזה (במדבר ט"ו ל"א)‪,‬‬ ‫מחמשה אלו הוא מין‪.‬‬
‫‪80‬‬ ‫והוא בכלל האומר אין תורה מן השמים‪ .‬אבל מי שהוא מחזיק‬
‫‪ 30‬בתורת משה ומאמין בעקריה‪ ,‬וכשבא לחקור על זה מצד השכל‬ ‫‪ .4‬השגת הראב"ד על הנ"ל‬
‫והבנת הפסוקים הטהו העיון לומר שאחד מן העקרים הוא על‬
‫והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה‪ .‬א"א‬
‫דרך אחרת ולא כפי המובן בתחלת הדעת‪ ,‬או הטהו העיון‬
‫ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו‬
‫להכחיש העקר ההוא להיותו חושב שאיננו דעת בריא תכריח‬
‫המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי‬
‫‪85‬‬ ‫התורה להאמינו‪ ,‬או יחשוב במה שהוא עקר שאיננו עקר‬
‫האגדות המשבשות את הדעות‪.‬‬
‫ויאמין אותו כשאר האמונות שבאו בתורה שאינם עקרים‪ ,‬או‬
‫‪ 35‬יאמין אי זו אמונה בנס מנסי התורה להיותו חושב שאיננו‬ ‫‪ .5‬רבי יוסף אלבו ‪ -‬ספר העיקרים‪ ,‬מאמר א פרק א‬
‫מכחיש בזה שום אמונה מן האמונות שיחויב להאמין מצד‬
‫התורה‪ ,‬אין זה כופר‪ ,‬אבל הוא בכלל חכמי ישראל וחסידיהם‪,‬‬ ‫החקירה מן העקרים חקירה מסוכנת מאד‪ ,‬לפי שהדתות אף‬
‫‪90‬‬ ‫אף על פי שהוא טועה בעיונו‪ ,‬והוא חוטא בשוגג וצריך כפרה‪.‬‬ ‫אם יסכימו בענינים הכוללים כמו מציאות השם ושכר ועונש‬
‫ודומיהם‪ ,‬הנה הם חולקות בענינים החלקיים‪ .‬ולזה יתחייב‬
‫‪ ...‬וכן נאמר לפי זה כי מי שלא הגיעה מדרגת עיונו להאמין‬ ‫בהכרח שיהיו לדתות עקרים חלקיים בהם תבדל הדת‬
‫‪ 40‬הכתובים בדרך מסכים אל האמת ומאמין אותם כפשטן‪ ,‬ועלה‬ ‫האלהית האחת מזולתה‪ .‬ובחקירה מן הענינים החלקיים סכנה‬
‫מזה בידו דעת כוזב להיותו חושב שזהו דעת התורה‪ ,‬איננו‬ ‫עצומה‪ ,‬לפי שכל מי שיכחיש אחד מעקרי הדת החלקיים הנה‬
‫יוצא בזה מכלל בעלי התורה חלילה‪ ,‬ולא הותר לספר בגנותו‬ ‫הוא יוצא מכלל בעלי הדת ההיא‪ ,‬כי מי שיכחיש נבואת משה‬
‫‪95‬‬ ‫ולקרותו מגלה פנים בתורה ולא כופר ולמנותו בכלל המינים‬ ‫ושליחותו הנה הוא כופר בתורת משה בלי ספק אף על פי‬
‫חס ושלום‪....‬‬ ‫שאינו עקר כולל לתורה אלהית‪ .‬וכן ביאת המשיח‪ ,‬שהרמב"ם‬
‫‪45‬‬ ‫ז"ל מנאו אחד מעקרי תורת משה‪ ,‬לפי דבריו יהיה הכופר בו‬
‫וזה הדרך יראה אמתי ונכון ממה שנמצא לרבותינו ז"ל‬
‫גם כן מכלל הכופרים בעקר מעקרי תורת משה היוצאים מכלל‬
‫אומרים על אלישע בן אבויה שובו בנים שובבים (ירמיהו ג'‬
‫הדת שאין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬וכן מנאו הוא ז"ל בספר‬
‫כ"ב)‪ ,‬חוץ מאלישע אחר שיודע בוראו ומתכוין למרוד בו‪ ,‬הנה‬
‫המדע בפרק ג' מהלכות תשובה בכלל הכופרים‪ ,‬וזה דבר‬
‫‪100‬‬ ‫בארו בפירוש כי מי שיודע האמת ומתכוין להכחישו הוא מכת‬
‫מתמיה מאד‪ ,‬שהרי מצינו בגמרת סנהדרין בפרק חלק‪ ,‬רבי‬
‫הרשעים שאין ראוי לקבל אותו בתשובה‪ ,‬אבל מי שאינו‬
‫‪50‬‬ ‫הלל‪ ,‬שהוא אחד מחכמי ישראל הנזכרים בתלמוד‪ ,‬אומר שאין‬
‫מתכוין למרוד ולא לנטות מדרך האמת ולא לכפור מה שבא‬
‫להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה מלך יהודה‪,1‬‬
‫בתורה ולא להכחיש הקבלה אלא לפרש הפסוקים לפי דעתו‪,‬‬
‫‪ 1‬תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א‪ :‬רבי הילל אומר‪ :‬אין‬
‫ליה מריה לרבי הילל!‬ ‫להם משיח לישראל‪ ,‬שכבר אכלוהו בימי חזקיה‪ .‬אמר רב יוסף‪ :‬שרא‬
 ‫מן כת הפתאים היה פתיותם מצלת אותם ושומר פתאים ה'‪,‬‬ ‫אף על פי שיפרש אותם בחלוף האמת אינו מין ולא כופר‬
‫‪ 105‬אבל אחרי שלא נתפייסו להאמין בקבלה ויצאו אל החקירה‬ ‫חלילה‪.‬‬
‫‪165‬‬ ‫האמינו היסודות אשר בהם נתייחדנו עם חכמי האומות‬
‫והפילוסופים וכפרו כל העיקרים אשר נתבארו במופת כגון‬ ‫‪ .7‬רבי יצחק אברבנאל – ראש אמנה פרק יב‬
‫שכר ועונש ותחיית המתים‪ ,‬או היו מסתפקים בהם‪ ,‬על כן לא‬
‫מכרו את אדמתם נחלת העוה"ז על הספק והיו מן כת‬ ‫אבל מי שיאמין דעות כוזבות בחוק התורה‪ ,‬למה שעיונו הביאו‬
‫המשומדים אשר אין להם תקנה‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬או שקבלם ממלמד טועה‪ ,‬אין ספק שהוא כופר ומין‪,‬‬
‫אחר שהוא סותר באמונתו לעיקרי הדת‪ ,‬אבל עכ"ז יש לו‬
‫‪170‬‬ ‫‪ .10‬הרב קוק – שמונה קבצים‪ ,‬פסקאות ל‪-‬לא‬ ‫‪110‬‬ ‫התנצלות יותר ממה שהיה לאלישע בן אבויה‪ ,‬שהיה רודף‬
‫ברצונו אחר השקרים‪ .‬וענין זה הכפירה בבחינת סיבתה שני‬
‫ל ‪ -‬אע"פ שהטעות בדברים האלהיים היא דבר מזיק עד מאד‪,‬‬ ‫מינים‪ :‬המין הראשון ‪ -‬שסיבתה הסיכלות והעדר ההבנה‬
‫מ"מ אין עיקר ההיזק הנמשך מהמושגים המשובשים יוצא אל‬ ‫האמתית‪ ,‬אם מפני הימשכו אחר פשוטי הכתובים‪ ,‬או מפני‬
‫הפועל‪ ,‬עד כדי להמית את בעליו מיתת נשמה‪ ,‬רק כשהוא‬ ‫אופן אחר‪ ,‬ועל אלו אמר שובו בנים שובבים וכופרים‪ ,‬אבל אם‬
‫‪ 115‬מתגלם במעשים או לפחות כשהוא יורד לתוך דעות ורגשות‬ ‫ישובו בתשובה‪ ,‬בהישרת דעתם‪ ,‬באמיתת הנבואה‪ ,‬יצילו נפשם‬
‫‪175‬‬ ‫כאלה‪ ,‬שסופן מוכרח להתגלות במעשים‪ .‬אבל כ"ז שהדבר‬ ‫מני שחת‪ .‬והמין השני מהכפירה הוא‪ :‬בהסיבת מרד ידוע‬
‫עומד בצורתו המופשטת‪ ,‬אין כאן עקירה עקרית‪.‬‬ ‫התבונה‪ ,‬כאלישע אחר‪ ,‬שהיתר כפירתו במרד ובמעל‪ ,‬והיה‬
‫מתעולל עלילות ברשע‪ ,‬לחלוק על האמת ולכפור בו‪ .‬ומפני זה‪,‬‬
‫לא ‪ -‬ובזה הננו קרובים לסברת הראב"ד‪ ,‬שהשיג על הרמב"ם‬ ‫שערי תשובה לפניו ננעלו‪ .‬וזהו אומרם‪ ,‬חוץ מאלישע "אחר"‪,‬‬
‫‪ 120‬במה שקרא למי שמאמין ההגשמה באלהות ‪ -‬מין‪ ,‬ונוכל‬ ‫שיודע רבונו ומכוון למרוד בו‪ .‬ולפי זה‪ ,‬הבנים השובבים‬
‫להסכים שכל זמן שאדם המגשם לא יעשה לו פסל ותמונה‪,‬‬ ‫הכופרים מפאת הסכלות‪ ,‬ואלישע אחר‪ ,‬הכופר מפאת המרי‪,‬‬
‫‪180‬‬ ‫הרי לא גמר את מחשבתו‪ ,‬ונשארה היא עדיין בחוג הרוח‪ ,‬שלא‬ ‫הצד השוה שבהם שכל עוד שיאמינו בטעות ובאמונה הכוזבת‪,‬‬
‫תוכל להיות נכללת בשם עקירה ויציאה מן הדת‪.‬‬ ‫הם מינים וכופרים ואין להם חלק לעולם הבא‪ .‬האמנם‬
‫יתחלפו‪ ,‬כשהבנים שובבים הם מוכנים להיות סכלותם העדרי‬
‫‪125‬‬ ‫לתקן את אשר עוותו בעשותם תשובה‪ ,‬והשתלמם בעיון‬
‫התוריי כפי האמת‪ .‬אמנם אלישע לא היתה לו אותה תקוה‬
‫והכנה למה שכבר הושרש בכפירה מדעת ובשלימות שכלו‪.‬‬

‫‪ .8‬שו"ת רדב"ז חלק ד סימן קפז‬

‫על ששאלת על ענין הדורש אשר דרש ברבים שישראל היו‬

‫‪130‬‬ ‫חושבים שמרע"ה היה אלוה‪ .‬כבר כתבתי לך כמה יש בסברא‬
‫זו מהדופי והזיוף‪ ....‬ולענין אם זה הדורש ראוי לעונש שדבר‬
‫כנגד כבודו של מרע"ה דקי"ל כשם שנפרעין מן העובדים כך‬
‫נפרעין מן הנעבדים כדאיתא באגדה בדוכתי טובא‪ ...‬ולא‬
‫מצאתי טעם לפוטרו מן העונש זולת מפני שהוא טועה בעיונו‬
‫‪135‬‬ ‫ותקנתו קלקלתו‪ .‬ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי‬
‫הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר‪ .‬והרי הלל‬
‫היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר אין להם‬
‫משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו‪ .‬ומפני זה הטעות‬
‫לא חשבוהו כופר ח"ו דאם לא כן איך היו אומרים שמועה‬
‫‪140‬‬ ‫משמו‪ .‬והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב‬
‫שמה שעלה בעיונו אמת ואם כן אנוס הוא ופטור‪ .‬אף הכא נמי‬
‫טועה בעיונו הוא ואדרבא לפי דעתו זו המשובש חושב שמעלה‬
‫את מרע"ה למעלה יותר ממעלתו וחס ליה לרבן של כל‬
‫הנביאים שיאמר עליו ככה‪ .‬כללות הדברים תעמיד עליו עדים‬
‫‪145‬‬ ‫איך אמר שערב רב עשו את מרע"ה אלוה והוא ידע בדבר עוד‬
‫תעיד אליו משמי ותראה לו כתב זה שהפירוש אשר עשה הוא‬
‫טעות מפורסם בפשטי הכתובים והוא פנים שלא כהלכה‬
‫וימשך ממנו הריסה בדת אם רוצה לחזור בו מוטב ואם לאו‬
‫תשלח לי קבלת העדות הזה וגודא רבה אשדי עליה כי אם היה‬
‫‪150‬‬ ‫כותב אלי הייתי מוכיחו ומכריחו ומבריחו עד חרמה‪....‬‬

‫‪ .9‬רבי יוסף יעבץ החסיד – אור החיים פרק ה‬

‫‪ ...‬ואם ח"ו המצא ימצא פתי ועם הארץ אשר לא יצייר הדבר‬
‫זה‪ ,‬או אשה אשר לא נתן לה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה‬
‫ולא תוכל לצייר מציאות השם כי אם בעל גשם‪ .‬והאשה ההיא‬
‫‪155‬‬ ‫תזהר ככל מצות השם יתברך ותחשוק בליבה אל יוצרה‬
‫ותמסור נפשה על תורת ה' יוצר כל אחרי שלא עשתה שום‬
‫עבירה ולא עברה עוד‪ ,‬אדרבה סבלה צרות רבות ורעות‪ ,‬תהיה‬
‫מעלתה בלי ספק אצל יוצרה יותר מאלה החכמים בעיניהם‬
‫כאשר ראית בעיניך מה שכתבתי למעלה‪ ,‬כי הן הנה הנשים‬
‫‪160‬‬ ‫הספרדיות באו והביאו את בעליהן למות על קדושת הש"י‪,‬‬
‫והאנשים אשר היו מתפארים באלו החכמות המירו את כבודם‬
‫ביום מר‪ ,‬וזו ראיה גדולה ועצומה שאם לא התחכמו אלא היו‬