‫‪1‬‬

‫משרד החינוך התרבות והספורט‬

‫המינהל למדע ולטכנולוגיה‬

‫תכנית לימודים במקצוע‬

‫מדעי הבריאות‬
‫מתשע"ה‬
‫טיוטה‬

‫מהדורת ניסוי‬ ‫רמת הלימודים‬ ‫סמל המקצוע‪24‬‬

‫עדכון ‪2014‬‬
 ‫‪2‬‬

‫ועדת ההיגוי במגמת "מערכות בריאות"‬

‫חברי הועדה לכתיבת תכנית הלימודים‬

‫יו"ר ועדת ההיגוי ‪:‬פרופ 'יונתן הלוי ‪-‬מנכ"ל בי"ח שערי צדק‪.‬‬
‫רכזת הועדה ‪ :‬גב 'פנינה הירש ‪-‬המפקחת על מגמות "חינוך "ו "מערכות בריאות "‬
‫משרד החינוך‪.‬‬
‫חברי הועדה ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫פרופ 'שמואל שפירא ‪-‬סמנכ"ל בי"ח הדסה עין כרם‬
‫חבר ועדה עד תשס"ז ‪-‬פרופ 'יוסי מקורי ‪-‬מנהל פנימית ב 'בי"ח מאיר כפר סבא ‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫כיום דיקאן הפקולטה לרפואה ‪,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫חבר וועדת מקצוע בתשס"ח ‪-‬פרופ 'שלמה ששון ‪,‬יו"ר ועדת הוראה פרה‪-‬קלינית ‪,‬‬
‫ביה"ס לרפואה אוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫חבר בכתיבת תכנית הלימודים ‪:‬פרופ 'לוינסקי ‪,‬ביה"ח השרון ‪,‬פ"ת‪.‬‬
‫חברת ועדת היגוי ‪:‬גב' ציפי עמית‪-‬מדריכה ארצית במערכות בריאות במשרד החינוך ‪.‬‬

‫חבר ועדת היגוי ‪:‬מר קובי מונוביץ ‪' -‬מנהל פרויקט פרחי רפואה‪.‬‬
‫חברת ועדת היגוי ‪:‬גב' טובה אגוז ‪-‬מורה לביולוגיה ‪,‬תיכון רוטברג רמת השרון‪.‬‬
‫חבר ועדת היגוי ‪:‬נציג רע"נ אוה"ד –חיל רפואה‪.‬‬
‫עדכון התכנית בתשס"ח‪-‬תשס"ט ‪:‬פרופ 'אורי לוינסקי‬
‫יו"ר ועדת ההיגוי במגמת 'סיעוד ‪'-‬ד"ר צלינה כהן ‪,‬מנהלת ביה"ס לסיעוד‬
‫בביה"ס ע"ש רקנאטי ‪,‬אוניברסיטת בן גוריון ‪,‬עד שנת תשס"ו‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫תכנית הלימודים ‪ -‬למחזור כתה י' תשע"ה – תשע"ז כוללת‬

‫‪ 07%‬מהנושאים בבחינה חיצונית ‪ - 07%‬בהערכה בית ספרית כמפורט להלן‪:‬‬

‫‪ 07%‬מהנושאים‬ ‫הפרקים‬
‫‪ 07%‬מהנושאים שייכללו בבחינה החיצונית‬ ‫בתכנית‬
‫בהערכה בית ספרית‬ ‫הלימודים‬
‫הקדמות למדעי‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫הבריאות‪ ,‬לקליניקה‬
‫ולרפואה מונעת‬
‫(כולל נספחים)‪.‬‬
‫האדם כמכלול ‪+‬‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫מאמר‬
‫קרדיולוגיה‪ ,‬המטולוגיה ולימפה ‪ +‬מאמר‬ ‫פרקים ‪3-4‬‬

‫פולמונולוגיה‬ ‫פרק ‪5‬‬

‫‪+‬מאמר‬

‫נפרולוגיה ‪ +‬המאמר‬ ‫פרק ‪6‬‬

‫נוירולוגיה ‪ +‬מאמר‬ ‫פרק ‪7‬‬

‫נושא מסכם‪ :‬ויסות לחץ‪-‬הדם‬ ‫פרק ‪8‬‬

‫(כולל קרדיולוגיה‪ ,‬המטולוגיה‬
‫ונפרולוגיה)‬

‫אנדוקרינולוגיה (ללא הורמוני המין) ‪ +‬מאמר‬ ‫פרק ‪9‬‬

‫גניקולוגיה (כולל הורמוני המין) ‪ +‬מאמר‬ ‫פרק ‪11‬‬

‫גסטרואנטרולוגיה ‪+‬‬ ‫פרק ‪11‬‬

‫מאמר‬
‫נושא מסכם‪ :‬ויסות מטבולי בגוף האדם‬ ‫פרק ‪12‬‬
‫(כולל אנדוקרינולוגיה וגניקולוגיה)‬
 ‫‪4‬‬

‫תכנית לימודים במדעי הבריאות‬

‫נושאי לימוד‪:‬‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 1 .‬הקדמות‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 2 .‬האדם כמכלול‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 0 .‬קרדיולוגיה‬
‫‪ ‬פרק מס‪ – 4 .‬המטולוגיה ולימפה‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 5 .‬פולמונולוגיה‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 6 .‬נפרולוגיה‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 0 .‬נוירולוגיה‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 8 .‬נושא מסכם –ויסות לחץ‪-‬הדם‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 9 .‬אנדוקרינולוגיה )ללא הורמוני המין(‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 17 .‬גניקולוגיה ‪-‬מערכת המין הזכרית והנקבית )כולל הורמוני‬
‫המין(‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 11 .‬גסטרואנטרולוגיה )כולל ויסות מטבולי בסוכרת(‬
‫‪ ‬פרק מס‪ - 12 .‬נושא מסכם –ויסות מטבולי בגוף האדם‬
 ‫‪5‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪ .1‬הקדמות‪:‬‬

‫‪6‬‬ ‫א‪ .‬למדעי הבריאות _______________________________‬

‫ב‪ .‬לרפואה קלינית _______________________________ ‪0-8‬‬

‫ג‪ .‬לרפואה מונעת__________________________________ ‪9-11‬‬

‫ד‪ .‬המלצות לדרך הלימוד_____________________________ ‪11‬‬

‫ה‪ .‬ביבליוגרפיה ___________________________________‪11‬‬

‫‪11-13‬‬ ‫‪ .2‬האדם כמכלול _____________________________________‬

‫‪13-26‬‬ ‫‪ .0‬קרדיולוגיה _______________________________________‬

‫‪ .4‬המטולוגיה ולימפה ___________________________________ ‪26-34‬‬

‫‪ .5‬פולמונולוגיה _________________________________________‪34-41‬‬

‫‪ .6‬נפרולוגיה ___________________________________________ ‪42-48‬‬

‫‪ .0‬נוירולוגיה ___________________________________________‪49-56‬‬

‫‪ .8‬נושא מסכם ‪ -‬ויסות לחץ הדם (קרדיולוגיה ‪,‬המטולוגיה ‪,‬נפרולוגיה‪,‬‬

‫נוירולוגיה) _________________________________________ ‪56-50‬‬

‫‪ .9‬אנדוקרינולוגיה ______________________________________ ‪58-00‬‬

‫‪ .17‬גניקולוגיה (מערכת המין הזכרית והנקבית )___________________ ‪08-97‬‬

‫‪91-170‬‬ ‫‪ .11‬גסטרואנטרולוגיה (כולל מטבוליזם של מחלת הסוכרת) ________‬

‫‪174-175‬‬ ‫‪ .12‬נושא מסכם – ויסות מטבולי בגוף האדם _______________‬

‫‪ .10‬העשרה בגסטרואנטרולוגיה ___________________________ ‪175-179‬‬

‫‪117-114‬‬ ‫‪ .14‬תכנית הסיורים במדעי הבריאות _______________________‬

 ‫‪6‬‬

‫הקדמות‬
‫ההקדמות למדעי הבריאות ‪,‬לרפואה קלינית ולרפואה מונעת ‪,‬חושפות את התלמידים לשפת‬
‫המונחים של מקצועות הבריאות והרפואה ‪,‬ומלווה את תהליך ההוראה והלמידה בכל שלבי‬
‫הלימוד ‪.‬לימודי האנטומיה והפיזיולוגיה של גוף האדם מהווים תשתית ידע להבנת הקליניקה‬
‫והרפואה מונעת ‪.‬‬

‫א ‪.‬הקדמה למדעי הבריאות‬

‫רצף הלימוד בכל אחת ממערכות גוף האדם‪:‬‬
‫מתחילים בסיפור מקרה המהווה סיפור מסגרת כפתיח וכסיום לכל תהליך הלמידה‪,‬‬
‫לאחר מכן עוברים ללימוד‪:‬‬
‫‪ .1‬אנטומיה – פיזיולוגיה‬
‫‪ .2‬קליניקה‬
‫‪ .0‬רפואה מונעת‬
‫בקליניקה מתמקדים בכל מחלה בנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬הגדרת המחלה‬
‫‪ .2‬אפידמיולוגיה‬
‫‪ .0‬גורמים ‪:‬א ‪.‬גורמי סיכון‪ -‬ביולוגיים וסביבתיים ב‪ .‬גורמי המחלה – אטיולוגיה‪.‬‬
‫‪ .4‬סימפטומים )סימנים סובייקטיביים( וסימנים (סימנים אובייקטיביים)‪.‬‬
‫‪ .5‬פתופיזיולוגיה‪.‬‬
‫‪ .6‬דיאגנוזה ‪ -‬דרכי אבחון‪.‬‬
‫‪ .0‬טיפול (מטרות ודרכי טיפול (‪.‬‬
‫‪ .8‬סיבוכים ‪.‬‬
‫‪ .9‬מניעה‪.‬‬
‫‪ .17‬פרוגנוזה‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫ב ‪ .‬הקדמה לרפואה קלינית‬

‫ברמת הגדרה‬ ‫תכני לימוד‬
‫מחלקות ביה"ח ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .1‬מחלקות פנימיות – קרדיולוגית ‪,‬טיפול נמרץ ‪,‬פולמונולוגיה ‪,‬גסטרואנטרולוגיה ‪,‬נוירולוגיה ‪,‬‬
‫נפרולוגיה ‪,‬דיאליזה ‪,‬עור ‪,‬אנדוקרינולוגיה ‪,‬המטולוגיה ‪,‬יולדות ‪,‬פגים ‪,‬תינוקות ‪,‬ילדים ‪,‬‬
‫אונקולוגית ‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלקות כירורגיות ‪ -‬כירורגיה כללית (ניתוחי בטן ושד) אורתופדיה‪,‬אורולוגיה ‪,‬כירורגית‬
‫כלי‪-‬דם ‪,‬כירורגית חזה( לב וריאות) ‪,‬פלסטיקה ‪,‬נוירוכירורגיה ‪,‬עיניים ‪,‬אף‪-‬אוזן‪-‬גרון ‪,‬‬
‫גניקולוגיה‪.‬‬
‫‪ .0‬מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים הפסיכיאטרי ‪.‬‬
‫ב ‪.‬הגדרה מהי מחלה ‪ :‬מהם גורמי סיכון ואטיולוגיה ‪ .‬דוגמאות נפוצות לגורמים המביאים‬
‫להתפתחות מחלות ‪,‬למשל ‪,‬השמנת‪-‬יתר – סוכרת ‪,‬לחץ‪-‬דם גבוה – אירוע מוחי ‪,‬עישון ‪ -‬סרטן‬
‫הריאות ועוד‪.‬‬

‫ג ‪.‬אבחון מחלות ‪Diagnosis:‬‬

‫‪ .1‬סימנים סובייקטיביים – סימפטומים‪ ,‬וסימנים אובייקטיבים ‪ -‬סימנים‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקה פיזיקאלית‪ +‬אנמנזה היסטוריה רפואית‪.‬‬
‫‪ .0‬בדיקות מעבדה ‪ -‬בהתאם למחלות הנלמדות ‪):‬כימית ‪,‬בקטריולוגית ‪,‬המטולוגית ‪,‬סרולוגיה ‪,‬‬
‫אנדוקרינית( בדיקת דם ‪,‬שתן ‪,‬צואה ‪,‬כיח ‪,‬תרבית מפצע ‪,‬משטח גרון ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬הדמיות ‪ -‬בהתאם למחלות הנלמדות ‪:‬צילום רנטגן ‪, E.C.G, E.M.G ,‬‬
‫אנדוסקופיות ‪ :‬צפייה בתוך חללים או איברים בגוף בעזרת אנדוסקופ ‪ ,‬למשל ‪, Colonoscopy‬‬
‫‪Laparoscopy, Cystoscopy, Rectoscopy, Esophgoscopy,Gastroscopy, Bronchoscopy .‬‬
‫מיפוי בעזרת איזוטופים( חומרים רדיואקטיביים ‪):‬למשל ‪,‬מיפוי לב ‪,‬מיפוי כבד ‪,‬כליות ‪,‬עצמות ‪,‬‬
‫‪C.T.‬‬ ‫בלוטת התריס ‪ .‬תפקודי ריאה ‪,‬אולטרה סאונד‪M.R.I , U.S‬‬
‫‪ .5‬בדיקות פולשניות ‪ -‬בהתאם למחלות הנלמדות ‪:‬ניקורים ‪ Punction‬למשל ‪,‬ניקור כבד ‪,‬כליה ‪,‬מח עצם ‪,‬‬
‫צדר ‪,‬בטן ‪).‬ביופסיות( רקמת כבד ‪,‬כליה ‪,‬ריאה ‪,‬שד ועוד‪.‬‬

‫‪ .6‬סיכום ואבחנה מבדלת ‪ -‬ממחלות בעלות סימנים ותסמינים דומים‪.‬‬

‫‪ .0‬פרוגנוזה ‪ -‬הערכה של מהלך מחלה ותוצאותיה בחולה מסוים ‪,‬הערכה המבוססת על ידע ועל‬
‫מהלך המחלה בחולים אחרים בני אותו גיל ‪,‬מין ומצב בריאותי ‪.‬ככל שהפרוגנוזה טובה יותר‬
‫הסיכוי להחלים גבוה יותר‪.‬‬

‫ד ‪.‬סוגי הטיפולים) בהתאם למחלות הנלמדות(‬

‫‪ .1‬טיפול תרופתי ‪ -‬פרמקולוגיה ‪,‬תרופה גנרית ‪,‬תרופה ללא מרשם ‪,‬פלצבו ‪,‬פרופילקטיקה‬
‫(מניעתי (‪ ,‬אנטידוט (חומר שסותר השפעה רעילה של תרופה)‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפול שאינו תרופתי – כמו דיאטות שונות בהתאם למחלה‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫‪ .0‬טיפול כירורגי– ניתוח‪.‬‬

‫‪ .4‬טיפול נפשי ‪ -‬ע"י שיחות ‪,‬שוק חשמלי‪.‬‬
‫‪ .5‬טיפול שיקומי ‪ -‬פיזיותרפיה ‪,‬ריפוי דיבור ‪ Speech Therapy,‬ריפוי בעיסוק‪).‬‬
‫)‪5‬טיפולים פולשניים( ניקורים וביופסיות‪).‬‬
‫החולה הכירורגי ‪ -‬המסלול שאותו עובר החולה משלב ההחלטה על ניתוח ‪,‬החתמה על‬ ‫ה‪.‬‬
‫הסכמה מדעת ‪,‬ניתוח ‪,‬כולל סיבוכים אפשריים ושיקום‪.‬‬
‫אתיקה רפואית( סודיות רפואיות ‪,‬פרטיות ‪,‬כבוד האדם ‪,‬זכויות החולה )‬ ‫ו‪.‬‬
‫וסוגיות אתיות( המתת‪-‬חסד ‪,‬השתלות איברים ‪,‬שיבוט ‪,‬ניסויים בבע"ח‪).‬‬
‫סיומות או התחלות מקובלות ברפואה ‪:‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫– ‪Therapy‬ריפוי( למשל – ‪, Chemotherapy‬ריפוי על‪-‬ידי טיפול כימי‪).‬‬
‫‪Scopy -‬שימוש בטכניקה של סיבים אופטיים לאבחון וגם טיפול על‪-‬ידי הסתכלות‬
‫‪(colonoscopy -‬הסתכלות לתוך המעי הגס‪).‬‬
‫‪Itis -‬דלקת( למשל ‪,‬דלקת התוספתן‪Appendicitis).‬‬

‫‪ Ectomy -‬כריתת איבר‪,‬למשל ‪,‬כריתת תוספתן‪Appendectomy.‬‬

‫‪Hypo -‬ירידה( למשל ‪, Hypoglycemia -‬ירידה ברמת הסוכר בדם‬

‫‪Hyper -‬עלייה( למשל ‪, Hyperglycemia -‬עליה ברמת הסוכר בדם‪.‬‬

‫‪ Graphy -‬רישום– למשל ‪, E.C.G‬אלקטרו קרדיו גרף – רישום הפעילות החשמלית של‬
‫הלב‬

‫– ‪ Ostomy‬פתח‪ -‬למשל ‪, Colostomy,‬פתח מלאכותי במעי הגס לשם הוצאת‬

‫ההפרשות‪.‬‬

‫‪ Tomy -‬פתיחה ‪ -‬למשל ‪,‬פתיחת הבטן‪Laparatomy).‬‬

‫מושגים בכירורגיה ‪:‬הסכמה מדעת ‪,‬הערכה קדם ניתוחית ‪,‬הכנה קדם‬ ‫ח‪.‬‬
‫ניתוחית ‪,‬הרדמה כללית ‪,‬הרדמה מקומית ‪,‬ניתוח סגור( לפרוסקופיה ‪),‬ניתוח פתוח ‪,‬השגחה‬
‫לאחר ניתוח ‪,‬טיפול בכאב לאחר ניתוח ‪,‬סיבוכים לאחר ניתוח ‪:‬הפרת מאזן נוזלים‬
‫ואלקטרוליטים ‪,‬הלם היפוולמי ‪,‬בעיות בנשימה ‪,‬קרישי‪-‬דם ברגליים ואמבוליה לריאות‬
‫(קריש דם נודד ‪),‬עצירות שתן ‪,‬דלקת ריאות ‪,‬פתיחת פצע ניתוח ‪,‬זיהום פצע ניתוח ‪,‬ספסיס‬
‫(אלח דם ‪),‬פצעי לחץ ‪,‬עצירות צואה ‪.‬‬
‫הזנה מלאכותית ‪,‬ניטור ‪,‬מאזן חומצי בסיסי ‪,‬מאזן נוזלים ‪,‬אי ספיקה נשימתית ‪,‬הנשמה‪.‬‬
‫סיור במפעל תרופות‬ ‫•‬
‫סיור בבנק הדם ‪ /‬סיור בחדר הניתוח‬ ‫•‬
 ‫‪9‬‬

‫הקדמה לרפואה מונעת‬

‫"‪:‬רופא טוב הוא רופא המונע היווצרותה של מחלה ולא זה המטפל בה "‪.‬‬
‫‪Huang Dee‬בשנת ‪ 2600‬לפני הספירה‪.‬‬
‫המודעות לנושא הבריאות היא ראשונה במעלה בחשיבותה לחיים ארוכים ולאיכות חיים ‪,‬בכל‬
‫גיל ומגדר ‪.‬על מנת להישאר בריאים ‪,‬יש לשמור על אורח חיים בריא גופנית ונפשית ולהקפיד‬
‫להיבדק באופן שגרתי ‪.‬בשמירה על בריאות הציבור נודעת חשיבות עליונה לרפואה מונעת‪.‬‬
‫בהוראת נושא הרפואה המונעת יש להתמקד ב ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫אפידמיולוגיה‬ ‫‪ .1‬גורמי סיכון ‪ 2.‬רמות מנע ‪3 .‬‬
‫‪ .1‬גורמי הסיכון‪:‬‬
‫גורמי הסיכון הבלתי הפיכים הם ‪:‬גיל ‪,‬מין ‪,‬תורשה‪.‬‬
‫גורמי הסיכון ההפיכים הם ‪:‬עישון ‪,‬דיאטה עשירת כולסטרול ‪,‬שומן רווי ‪,‬מלח ‪,‬שתיית‬
‫אלכוהול מופרזת ‪ ,‬דיאטה עשירה בקלוריות ‪,‬חוסר פעילות גופנית ‪,‬יתר‪-‬לחץ‪-‬דם ‪,‬סוכרת‪.‬‬
‫ככל שקיימים יותר גורמי סיכון ‪,‬במיוחד בגיל המבוגר ‪,‬כך קיימת הסתברות גבוהה יותר‬
‫להופעת מחלות ‪,‬צמצום גורמי הסיכון מסייע לשמירה על הבריאות ‪.‬‬

‫ראה טבלה בנספח א'‬ ‫•‬

‫‪ .2‬רמות המנע ‪:‬‬

‫קיימות מספר רמות מנע ‪ :‬רמת מנע ראשונית ‪,‬שניונית ‪,‬שלישונית ורבעונית‪.‬‬
‫ברמת מנע ראשונית – מקובלות שתי אפשרויות ‪:‬‬
‫קידום בריאות שמתמקד בשינוי ההתנהגות הבריאותית ומטרתה למנוע הופעת המחלה‬ ‫‪1.‬‬
‫באדם ע"י שמירה על כללי התברואה ‪,‬על הגיינה כללית ברמה אקולוגיה וברמה האישית ‪,‬‬
‫מניעת התפשטות מחלות באוכלוסיות צפופות ‪,‬מתן הדרכה לקבלת חיסונים למחלות אותן‬
‫ניתן למנוע בדרך זו‪.‬‬
‫קידום הבריאות ומניעה ספציפית של תחלואה במחלות ספציפיות ע"י הגברת המודעות‬ ‫‪2.‬‬
‫והידע של הקליניקה של מחלות נפוצות כדי למנוע הדבקתם של הסובבים במקרה של מחלות‬
‫מדבקות‪.‬‬
‫רמת מנע שניונית – גילוי מוקדם ‪,‬טיפול למניעת החרפת המחלה ומניעת סיבוכים‪.‬‬
‫רמת מנע שלישונית – טיפול ושיקום שמטרתו להחזיר את החולה לתפקוד אופטימאלי עד‬
‫כמה שניתן‪.‬‬
‫רמת מנע רבעונית – טיפול בחולה הסופני ‪,‬הטרמינלי ‪,‬ומטרתו לספק טיפול תומך‪.‬‬
‫ראה נספחים‬ ‫•‬

‫‪ .3‬אפידמיולוגיה‪:‬‬
 ‫‪11‬‬

‫מדע זה עוסק בחקר מגיפות ‪,‬בעזרתו ניתן ללמוד כיצד לעצור את התפשטותן של המחלות‬
‫ולמנוע את התרחשותן בעתיד ‪.‬באפידמיולוגיה עוסקים גם בחקר הקשרים בין הסביבה וסגנון‬
‫החיים לבין מחלות ‪.‬לדוגמה ‪:‬הקשר שבין עישון וסרטן והקשר בין תזונה למחלת לב כלילית ‪.‬‬
‫נציג בפני התלמידים מבחר ממצאים עדכניים באפידמיולוגיה ‪.‬‬
‫מטרת לימוד הנושא היא לחנך את המתבגר למעורבות פעילה בשמירה על אורח‪ -‬חיים בריא של עצמו ‪,‬‬
‫של סביבתו ובכך להוות שגריר בריאות‪.‬‬
‫המלצות לדרכי הוראה בתכנית הלימודים‬
‫בכל נושא מובא סיפור מקרה כהקדמה ללימוד המערכת ‪.‬סיפור המקרה נועד ‪:‬‬ ‫•‬

‫א ‪.‬לעורר סקרנות ‪,‬להביא לחשיבה על הנושא הכללי באמצעות העלאת שאלות בעקבות קריאת‬

‫פרטי סיפור המקרה ‪.‬‬

‫ב ‪.‬להעלות את המודעות לתחום בו עוסק סיפור המקרה על ידי זיהוי והערכה של ההתנהגות‬

‫‪.‬‬ ‫הבריאותית של המטופל ‪,‬גורמי הסיכון וסימני המחלה‬

‫המלצה לביצוע מטלות המבוססות על התנסות אישית ‪,‬משפחתית או כיתתית להגברת‬ ‫‪‬‬

‫המעורבות והענין במערכת הגוף הנלמדת ‪,‬כפי שמוצע בנספחים לתכנית הלימודים‪.‬‬

‫לימוד הנושא בהתאם לפירוט בתכנית הלימודים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לסיכום הנושא ‪,‬לסגירת המעגל חוזרים לסיפור המקרה ‪,‬ועורכים ניתוח מפורט של‬ ‫‪‬‬

‫הסיבות ו‪/‬או הנסיבות להופעת הסימפטומים אצל המטופל ‪,‬הבנת דרכי המניעה ודרכי‬

‫הטיפול ‪ .‬זאת לאחר שלתלמיד הוקנו ‪,‬בתהליך הלמידה ‪ ,‬כלים להבנה מעמיקה יותר‬

‫של התחום בהשוואה לשלב הצגת סיפור המקרה בתחילת הלימוד‪.‬‬

‫הדגשים לתכנית הלימודים‪:‬‬

‫‪ .1‬מושגים ‪,‬שמות מחלות ‪,‬שמות איברים במערכות הגוף השונות המופיעים בתכנית‬
‫הלימודים ‪,‬יש ללמד בעברית ובלועזית ‪,‬למשל ‪,‬אבי העורקים ‪Aorta‬‬
‫‪ .2‬מילות המפתח המופיעות בסיום כל נושא הן חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומטרתן‬
‫להצביע על רמת העמקה הנדרשת בכל מערכת‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫אפל ‪,‬מ ‪',‬סימפטומים וסימני אזהרה ‪ -‬מדריך לאבחון מחלות ‪,‬הוצאת צ'ריקובר ‪.‬‬ ‫•‬
‫אשכנזי ‪,‬ש ‪',‬שוחט ‪',‬מ ‪' (1997),‬רפואת ילדים ‪.‬הוצאת דיונון‪.‬‬ ‫•‬
‫בראנד‪-‬אורבן ‪,‬א ‪' (1979),‬רפואת ילדים ‪.‬הוצאת קולק ובנו ‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪11‬‬

‫ברקוב ‪,‬ר ‪' (2002),‬מרק המדריך הרפואי השלם ‪.‬הוצאת הד ארצי‪.‬‬ ‫•‬
‫געתון ‪ (1987),‬פתולוגיה כללית ‪.‬הוצאת גומא‪.‬‬ ‫•‬
‫המדריך הרפואי המרוכז למחלות עיקרית ‪ /‬עריכה ח ‪.‬שצמן ד ‪.‬גדל‪-‬בר ‪.‬הוצאת ידע‪.‬‬ ‫•‬
‫הריסון ‪, (1996),‬עקרונות הרפואה הפנימית ‪.‬הוצאת דיונון ‪.‬‬ ‫•‬
‫שיינפלד ‪,‬י )‪. (2007‬האנציקלופדיה הישראלית לרפואה ‪,‬הוצאת משכל ‪ (10‬כרכים)‬ ‫•‬
‫שינפלד ‪,‬י ‪' (1999),‬המדריך המלא לתסמינים ‪,‬למחלות ולהפרעות גופניות ‪.‬הוצאת פרולוג‪.‬‬ ‫•‬
‫רותם ‪,‬י ‪' (1988),‬אנציקלופדיה רפואית למשפחה ‪.‬הוצאת רביבים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪Gary A. Thibodeau, Kevin T. Patton,(2007), Anatomy & Physiology, IE‬‬ ‫•‬
‫‪International Edition.‬‬
‫‪Medical Dictionary, Abridged from Dorland's Illustrated Medical‬‬ ‫•‬
‫‪Dictionary,W.B.Saunders Company.‬‬
‫‪Tortora/ Principles of Anatomy and Physiology‬‬ ‫•‬
‫סרטי וידאו בנושאים שונים ‪,‬מביה"ח איכילוב ת"א‬ ‫•‬
‫‪http://www.tasmc.org.il/VOD/Pages/v-test.aspx‬‬

‫האדם כמכלול‬
‫גוף ונפש‬
‫תכני לימוד‪:‬‬
‫‪ .1‬הגישה ההוליסטית ‪ -‬הסבר מהי גישה הוליסטית של גוף ונפש ‪.‬המילה" הולוס "מגיעה‬
‫מיוונית עתיקה ומשמעותה" שלם ‪".‬גישה הוליסטית ‪,‬משלבת את ההיבט הגופני של האדם‬
‫עם הנפשי לכלל שלם ‪,‬והטיפול הרפואי ניתן מתוך גישה הוליסטית זאת( הוליסטי‬
‫מהמילה ‪ whole,‬שלם ‪,‬בכללותו ‪,‬גוף ונפש‪-‬כאחד‪).‬גישה זו מדגישה את הצורך בבדיקת‬
‫גופו של המטופל ‪,‬תוך התייחסות לרגשותיו ‪,‬ולסביבתו של החולה ככלל ‪.‬ההתייחסות היא‬
‫לא רק לאיבר הבודד שם הופיעה מחלה אלא גם לצד הנפשי‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשר בין גוף ונפש ‪ -‬להבין שהטיפול בגוף משפיע על הנפש והשינוי המתרחש בנפש ‪,‬‬
‫משפיע על הגוף ‪,‬השפעת" אפקט פלסבו ‪ ,‬אינבו ‪,‬מתן תרופת דמה לחולה ללא ידיעתו ‪.‬‬
‫‪ .3‬אפקט פלסבו מתאר תופעה שבה יש הטבה בסימפטומים ‪,‬עקב אמונה של החולה שניתנה לו‬
‫תרופה שתעזור לו ‪,‬למשל ‪,‬לכאבי הראש שיש לו ‪.‬למעשה ‪,‬בכל טיפול יש מרכיב של אפקט‬
‫פלסבו ‪,‬ומידתו תלויה באופי הטיפול ובמטופל ‪.‬ככל שהטיפול בעוצמה טיפולית גדולה יותר כך‬
‫אפקט פלסבו חזק יותר( בסדר עולה ‪:‬מילה טובה ‪,‬ליטוף ‪,‬חבישה ‪,‬מתן תרופה ‪,‬זריקה וניתוח ‪).‬‬
‫לאמונתו של החולה בטיפול ‪,‬לציפייה שיקרה משהו טוב ‪ ,‬תפקיד מכריע ‪.‬התוצאה הטובה ביותר‬
‫מושגת אם אומרים לחולה כי הוא יקבל כעת תרופה מצוינת שתעזור לו מאד ‪.‬אם התרופה‬
 ‫‪12‬‬

‫ניתנת ללא ידיעת החולה היא פחות יעילה ‪.‬תרופת הפלסבו כשלעצמה אינה משככת כאב ‪,‬אלא‬
‫פועלת על מנגנון ציפייה פסיכו‪-‬ביולוגי שקשור למסלול האופיואידי ‪.‬הפלסבו מפעיל מנגנונים‬
‫ביולוגיים ‪:‬גורם לייצור אנדורפינים ‪-‬מורפינים טבעיים הנקראים אופיואידים ואלו משככים את‬
‫הכאב ‪.‬‬
‫‪ .4‬מצב נפשי וביטוייו הגופניים ‪ -‬להתייחס להיבטים הרגשיים של האדם‪.‬‬
‫‪ .5‬מצב גופני וביטוייו הנפשיים ‪ -‬להבין את הקשר בין המערכת החיסונית של האדם ומצבו הנפשי‪.‬‬

‫דוגמאות לסעיפים ‪ 3‬ו ‪4 -‬‬

‫‪ .1‬השפעת צחוק על מתח ועל פעילות המערכת החיסונית‪.‬‬

‫‪ .2‬חשיבה חיובית והפעלת מערכת החיסון‪.‬‬
‫‪ .3‬סטרס מוביל למחלות ‪,‬דיכאון מוריד כושר חיסון ‪.‬‬
‫‪ .4‬כאבים שונים פוגמים באושר ‪,‬במצב הרוח וגורמים לדיכאון‪.‬‬
‫‪ .5‬לדוגמא דיכאון שמוביל לחוסר תאבון ולפגיעה גופנית בעקבות חוסר‬
‫‪.‬‬ ‫אכילה‬
‫חשיבות ההשפעה הפסיכולוגית –השפעה פסיכולוגית המובילה להשפעה פיזיולוגית ‪:‬אמונתו של‬
‫האדם כי הוא בדרך להבראה גורמת למערכת החיסונית שלו לפעול ‪,‬הפרשה של דופמין במוח‪.‬‬
‫סיפור מקרה ‪:‬אדם הגיע לרופא המשפחה עם כאבים בבטן העליונה ‪,‬חוסר תיאבון וצרבות ‪.‬כאבי‬
‫הבטן ליוו אותו למעלה מ ‪- 10‬שנים ‪,‬ולטענתו כל בדיקה אפשרית שעשה תמיד יצאה תקינה ‪.‬מאז‬
‫ומתמיד העיכול היה נקודה רגישה ‪,‬ומאחר שהרופאים לא מצאו כלום הוא קיבל את האבחנה של‬
‫תסמונת המעי הרגיז‪.‬‬
‫מבדיקת ההיסטוריה הרפואית של האיש התברר שהכאבים והצרבות התחילו במקביל לשינויים‬
‫שהתרחשו במקום עבודתו וגרמו לו למתח רב ‪.‬הוא גם נזכר שלפני שנתיים אובחן אצלו כיב קיבה‬
‫שנגרם מחיידק בקיבה ‪.‬הוא קיבל טיפול תרופתי מתאים והסימפטומים חלפו ‪,‬אבל חזרו והופיעו‬
‫בתקופת הלחץ שעבר ‪.‬‬
‫רופא המשפחה שלח את החולה לבדיקה האם גם הפעם יש חיידק בקיבתו ‪,‬והתשובה הייתה חיובית ‪.‬‬
‫הרופא הציע טיפול המשלב טיפול תרופתי בחיידק ובסימפטומים עם טיפול בתזונה ודמיון מודרך ‪.‬‬
‫הרופא בחר לשלב בין הטיפולים בגלל הצורך המידי להפסיק את הכאב ואת הצרבות ולחסל את‬
‫החיידק ‪,‬יחד עם הצורך למנוע את הישנות הבעיה ‪,‬לחזק את הגוף ואת מערכת החיסון ‪,‬ולטפל‬
‫בבעיות נלוות נוספות שמהן הוא סובל שנים ‪.‬‬
‫הטיפול התרופתי הסתיים בתוך שבוע ‪,‬והטיפול המשלים נמשך כחמישה חודשים נוספים ‪.‬‬
‫הטיפול המשלים כלל טיפולי גוף‪-‬נפש בדמיון מודרך להרגעה ולהתמודדות עם מתחים ‪.‬‬
‫לאחר חמישה חודשי טיפול חלפו הסימפטומים והתלונות של המטופל ‪,‬מצב שנמשך שנים רבות‪.‬‬
‫מדוגמא מייצגת זו ניתן להדגיש ולהבין כי לנפש יש השפעה רבה על מערכות הגוף ‪,‬והיא יכולה‬
‫ראה כתבה בנושא הפלסבו‪:‬‬ ‫לתרום להתפתחות מוגברת של מחלות וגם להאיץ את ריפוין ‪.‬‬
 ‫‪13‬‬

‫‪http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-‬‬
‫‪b4e2822515fce21004.htm‬‬

‫רפואה מונעת‬
‫חשיבות מניעת לחץ ומתח ‪,‬חשיבות הרגיעה ‪,‬לבריאות הנפשית והגופנית דרך ההשפעה על‬
‫המערכת החיסונית ‪.‬אפשרויות שונות לרגיעה ‪:‬מדיטציה ‪,‬ספורט ‪,‬קריאת ספר ‪,‬טיול ‪,‬סרט ‪,‬‬
‫הצגה ועוד‪.‬‬

‫‪ ‬הרצאה מומלצת ‪ -‬הרצאת רופא פסיכולוג‪/‬פסיכיאטר בנושא גוף ‪ -‬נפש ודימוי גופני‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫‪1.‬מזרחי ‪,‬א ‪' (2003),‬לחיות בריא ‪.‬הוצאת אור‪-‬עם ‪.‬‬
‫‪2.‬לייבוביץ ‪,‬י ‪' (1984),‬גוף ונפש הבעיה הפסיכו פיזית ‪.‬הוצאת האוניברסיטה המשודרת ‪,‬ת"א‪.‬‬
‫‪3.‬קאזנס ‪,‬נ ‪. (1991),‬הראש הוא המרפא ‪-‬בריאות והחלמה ‪.‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫‪4.‬קמפבל‪,‬ק ‪' (1993),‬גוף ונפש ‪.‬הוצאת ספרים מגנס ‪,‬ירושלים‪.‬‬
‫מומלץ להקרין את הסרט" פאטץ אדאמס" עם רובין וויליאמס‪.‬‬ ‫•‬
‫ניתן להזמין להרצאה ליצן רפואי‪.‬‬ ‫•‬

‫קרדיולוגיה ‪CARDIOLOGY‬‬
‫סיפור מקרה‬ ‫א‪.‬‬
‫מר י‪.‬ש ‪.‬בן ‪ 39‬ש ‪',‬מהנדס במקצועו ‪.‬בשבוע האחרון החלו להופיע אצלו כאבים בחזה‬
‫בזמן עלייה במדרגות למשרדו ‪.‬אביו נפטר ממחלת לב בגיל ‪ 40‬ש ‪'.‬באנמנזה נמצא כי מר‬
‫י‪.‬ש ‪.‬מעשן קופסת סיגריות ליום ומעולם לא בדק את לחץ דמו ‪ ,‬את רמת השומנים בדם‬
‫ורמת הגלוקוז בדם ‪.‬י‪.‬ש ‪.‬לא חש מימיו תחושה דומה לזו שהופיעה בשבוע האחרון ‪.‬‬
‫בזכרו את הסיפור המשפחתי נכנס לחרדה והגיע לרופא המשפחה ‪,‬ד"ר צברי ‪.‬בבדיקת‬
‫לחץ דם שערך הרופא נמצא ‪ 150/90‬ממ"כ‪.‬‬
‫ד"ר צברי שיבח את מר י‪.‬ש ‪.‬על ערנותו ומודעותו וציין כי בכך הוא יכול למנוע מעצמו‬
‫מלהגיע למצב מסכן חיים ‪.‬הוא המליץ לו לבצע שורה של בדיקות‪-‬דם ‪,‬בדיקת‪-‬לב במאמץ‬
‫ולהגיע לקרדיולוג להמשך הערכת מצבו והמשך הבירור והטיפול‪.‬‬
‫בלימוד נושא הקרדיולוגיה נכיר ונבין מה הסביר ד"ר צברי למר י‪.‬ש ‪.‬ונוכל‬ ‫•‬
‫להמשיך לעקוב ולהבין תופעות נוספות הקשורות לסיפור המקרה של מר י‪.‬ש ‪.‬‬
‫ואת המלצות הרופא למר י‪.‬ש‪.‬‬
‫(לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפור המקרה וענה על השאלות‪) .‬‬
 ‫‪14‬‬

‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה ‪,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים ‪,‬לשאול שאלות כמו ‪:‬‬
‫מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬ ‫•‬
‫היכן ניתן להרגיש את הדופק ?מדוע רק במקומות מסוימים בגוף ?ומה הקשר בין‬ ‫•‬
‫הדופק לפעילות הלב?‬
‫איך פועל בגוף המנגנון המווסת אספקת הדם לרקמות ואיברים שונים בכמויות‬ ‫•‬
‫משתנות בזמנים שונים?‬
‫מדוע גורמים כמו עישון ‪,‬השמנה ‪,‬יתר לחץ דם יכולים לפגוע בתפקוד הלב ?‬ ‫•‬
‫כיצד מצליחים העורקים להזרים דם בלחץ לכל חלקי הגוף?‬ ‫•‬
‫מהן השיטות לבדיקת פעילות תקינה של הלב?‬ ‫•‬
‫אילו מחלות ומצבים בגוף יכולים להיגרם בגלל טרשת עורקים?‬ ‫•‬
‫הסבר את הקשר בין טרשת עורקים ‪,‬קריש דם ותסחיף?‬ ‫•‬
‫כיצד ניתן למנוע טרשת עורקים?‬ ‫•‬
‫האם קיים קשר בין התפתחות טרשת עורקים למחלת הסוכרת ‪,‬הסבר?‬ ‫•‬
‫מדוע קרישיות יתר של הדם עלולה להגביר טרשת עורקים?‬ ‫•‬
‫כיצד משפיע הרקע התורשתי של י‪.‬ש ‪.‬על הופעת הכאבים בחזה?‬ ‫•‬
‫מהו יתר לחץ דם ?מדוע נקרא "הרוצח השקט ?"כיצד ניתן לאבחן לטפל בו ומהן‬ ‫•‬
‫הסכנות ביתר לחץ דם ?‬
‫אלו בדיקות דם המליץ הרופא לבצע ?מהי בדיקת לב במאמץ ?ומהו צנתור של‬ ‫•‬
‫הלב?‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬

‫ב ‪ .‬תכני לימוד‪:‬‬
‫מערכת הדם ההובלה ‪:‬מודל המשאבה ‪-‬א ‪.‬נוזל הדם ‪.‬ב ‪.‬הצנרת ‪-‬כלי הדם‪.‬‬
‫ג ‪.‬משאבת הלב ‪.‬‬
‫א ‪.‬נוזל הדם( ‪:‬פרוט בהמטולוגיה) פלסמת הדם היא נוזל שתפקידו העיקרי להעביר חומרים‬
‫בתוך הגוף ומאפשר לתאים למלא את תפקידם ‪.‬הדם מעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף ‪,‬ופחמן‬
‫דו‪-‬חמצני שנוצר מפעילות התאים הוא מעביר אל הריאות שם הוא נפלט מהגוף החוצה בתהליך‬
‫הנשיפה ‪.‬הדם מעביר את מרכיבי תוצרי הפירוק של אבות המזון( חד‪-‬סוכרים ‪,‬חומצות שומן‬
‫וגליצרול ‪,‬וחומצות אמיניות )ממערכת העיכול לאיברי הגוף ‪.‬מסלק חומרי פסולת שנוצרו בתאי‬
‫הגוף ומעבירם לכליה ‪,‬מעביר תאי הגנה( תאי דם לבנים )הפועלים נגד מיקרואורגניזמים שחדרו‬
‫לגוף ‪.‬מעביר הורמונים ‪ .‬הדם שומר גם על טמפרטורת גוף אחידה ‪ .‬תפקידים חיוניים אלה הם‬
‫המאפשרים לתאי הגוף למלא את תפקידם ‪.‬הדם מורכב ברובו ‪ (55‬אחוז )מנוזל המכונה‬
 ‫‪15‬‬

‫פלזמה ‪,‬ובה נמצאים תאי דם אדומים ‪,‬לבנים וטסיות‪-‬דם ‪.‬במקרה שצינורות הדם ניזוקים ‪,‬‬
‫גורמי הקרישה בפלסמת הדם משתתפים בתהליך עצירת הדימום‪.‬‬
‫ב ‪.‬הצנרת ‪-‬כלי הדם ‪:‬כלי הדם משמשים כצינור להזרמת הדם מהלב לאברים השונים( עורקים )‬
‫ומהם בחזרה ללב( ורידים ‪).‬דופן כלי הדם בנויה משלוש שכבות ‪:‬שכבה החיצונית נקראת‬
‫אדבנטיציה ‪ Tunica adventitia ,‬אמצעית הנקראת מדיה ‪ media Tunica‬עבה יותר‬
‫בעורקים ‪,‬ושכבה פנימית הנקראת אינטימה ‪Tunica intima /‬אנדותל‪ Endothelium‬שהיא‬
‫השכבה היחידה בנימים ‪.‬לכל אחת משכבות אלו תפקיד חיוני בתהליך זרימת הדם ‪.‬גמישות‬
‫דופן העורקים מאפשרת לשנות את קוטר כלי‪-‬הדם בהתאם ללחץ המופעל עליהם ובפיקוח‬
‫עצבי ואנדוקריני ובכך ליצור תנועה מתמדת של הדם ‪.‬גמישות העורקים נובעת מהמרכיב של‬
‫השרירים בדופן ואילו קוטר כלי הדם נקבע משילוב של ייצור מתמיד של חומר הגורם להרחבת‬
‫כלי‪-‬דם ונקרא )‪ NO (Nitric oxide‬ה מיוצר ע"י האנדותל( השכבה הפנימית )שהוא בעל פעולה‬
‫מנוגדת לחומר שמכווץ כלי דם ומיוצר ע"י טסיות הדם ונקרא טרומבוקסן ‪.‬התוצאה הסופית‬
‫של השפעת שני חומרים אלו ‪ ,‬המרחיב )‪ (NO‬והמכווץ( טרומבוקסן ‪),‬קובעת אם כלי‪-‬הדם‬
‫יתכווץ ‪-‬קוטרו יקטן( ולחץ‪-‬הדם יעלה )או יתרפה ‪-‬קוטרו יגדל( לחץ‪-‬הדם ירד ‪).‬קוטר כלי הדם‬
‫גם קובע את כמות הדם הזורמת לאיבר מסוים ‪.‬‬
‫מכאן שתפקוד תקין של האנדותל חיוני לשמירת לחץ‪-‬דם וזרימה תקינה של הדם לאברי הגוף‬
‫השונים ‪.‬בפעילות גופנית ‪,‬בניגוד למצב מנוחה ‪,‬מוזרם יותר דם לשרירי השלד ולעור ופחות‬
‫למערכת העיכול ‪.‬נימי הדם ‪,‬המשמשים לחילוף חומרים וגזים‪ ,‬בנויים בהתאם לתפקידם רק‬
‫משכבת תאים אחת – תאי האנדותל‪.‬‬
‫ג ‪.‬משאבת הלב‪ :‬שריר הלב משמש כמשאבה שדוחפת בכל פעימה דם אל כלי הדם ‪.‬אבי‬
‫העורקים היוצא מהלב וסעיפיו משמשים כמשאבה משנית הדוחפת את הדם הלאה אל כלי‬
‫הדם הקטנים יותר וכך מאפשרים סירקולציה מתמדת ‪.‬ככל שכלי הדם נוקשים יותר ‪,‬הלב‬
‫מתאמץ יותר בהזרמת הדם אליהם עקב ההתנגדות שהם יוצרים ‪,‬שריר הלב מתעבה ונפגע‬
‫בעצמו ולחץ‪-‬הדם עולה‪.‬‬

‫הלב ‪The Heart‬‬

‫אנטומיה‪:‬‬ ‫)‪1‬‬
‫מבנה הלב ‪:‬חדר ‪(ventricle),‬ההבדל בין חדר ימין לחדר שמאל ‪,‬עליה ‪((atrium‬ההבדל בין‬
‫העליות לחדרים ‪,‬שסתום מיטרלי ‪(Mitral valve),‬שסתום טריקספידלי ‪Tricuspid)),‬שסתום‬
‫כיסים ‪(Semilunar valve),‬מבנה המסתמים ותפקידם‪ ,‬כלי דם כליליים ‪(coronary artery,‬‬
‫‪Coronary vein),‬אבי עורקים ‪(Aorta),‬עורקי הריאה ‪(Pulmonary artery),‬ורידי הריאה‬
‫‪(Pulmonary vein ),‬וריד חלול עליון ‪(superior Vena cava),‬וריד חלול תחתון ‪(Inferior vena‬‬
‫‪cava),‬‬
 ‫‪16‬‬

‫שכבות הלב ‪:‬פריקרדיום ‪(pericardium),‬אנדוקרדיום ‪(endocardium),‬מיוקרדיום‬

‫‪(myocardium),‬סוגי כלי הדם ‪:‬עורק ‪(artery),‬וריד ‪(vein),‬נים ‪(capillary).‬‬
‫מחזורי הדם ‪ (blood circulation):‬פעימת לב ‪(cardiac cycle),‬לחץ דם סיסטולי ‪(systolic‬‬
‫)‪blood pressure‬לחץ דם דיאסטולי ‪(diastolic pressure),‬תפוקת לב ‪(cardiac output),‬א‪.‬ק‪.‬ג‬
‫‪(E.C.G).‬‬
‫פיזיולוגיה ‪ -‬מחזור הדם (מחזור הגוף –המחזור הגדול ‪,‬מחזור הריאות –המחזור‬ ‫)‪2‬‬
‫הקטן ‪),‬כולל שמות כלי הדם היוצאים מהלב ‪,‬והנכנסים אליו ‪.‬כלי הדם הכליליים ‪coronary‬‬
‫‪arteries , ,coronary veins‬תפקידם‪.‬‬
‫עקרונות זרימת הדם ‪ - 1.‬הקשר בין התנגדות היקפית (צמיגות הדם ולחץ הדם )‬ ‫)‪3‬‬
‫לתפוקת הלב ‪,‬ככל שצמיגות הדם גדולה יותר ‪,‬כך גדלה ההתנגדות והקושי לזרימת הדם ‪.‬‬
‫‪2.‬הכרת הגורמים העיקריים המשפיעים על זרימת הדם בעורקים ועל חזרה ורידית ללב ‪.‬‬
‫התאמת מבנה העורקים ‪,‬הורידים והנימים לתפקידם‪.‬‬
‫לחץ דם – זהו הלחץ המופעל על ידי נוזל הדם על דפנות כלי הדם שבהם הוא זורם ‪.‬‬
‫הגורמים הקובעים את ערכיו ‪:‬תפוקת הלב ‪,‬היחס בין נפח הדם לנפח כלי הדם (למשל ‪,‬באובדן דם‬
‫מפציעה או התרחבות פתאומית של כלי הדם ‪,‬זיהומים ‪,‬חשיפה לחום וכו ‪').‬השפעה של גמישות‬
‫העורקים וצמיגות נוזל הדם על לחץ הדם‪.‬‬
‫תפוקת הלב =דופק (מספר הפעימות החדריות בדקה‪ ) x‬נפח פעימה (בכל פעימה הלב מעביר‬
‫לעורק גדול נפח‪-‬נוזל הדם ‪,‬הקרוי נפח הפעימה)‬
‫)‪ 4‬מערכת ההולכה החשמלית ‪-‬קוצבי הלב )‪(Pacemakers‬‬
‫מערכת אוטונומית פנימית המפעילה את הלב‪.‬‬
‫‪SAN-Sinus Atrial Node , AVN- Atrial Ventricular Node , HISS BUNDLE, Purkinje fibers‬‬

‫ג) מוניטור וא‪.‬ק‪.‬ג( ‪.‬אלקטרוקרדיוגרפיה ‪) -‬א‪.‬ק‪.‬ג תקין ‪,‬הגדרה( ‪,‬שרטוט והסבר ‪),‬רישום‬
‫הא‪.‬ק‪.‬ג בתפקוד לקוי של הלב (זיהויי התופעות הקליניות כמו ‪,‬בראדיקרדיה (דופק איטי)‬
‫וטכיקארדיה (דופק מהיר) בשרטוט הא‪.‬ק‪.‬ג (ניתן לבצע בדיקת א‪.‬ק‪.‬ג ‪.‬במכשיר הבית‪-‬ספרי(‬
‫הפיקוח העצבי על פעולת הלב ) ברמת הכתוב בלבד (‬ ‫)‪5‬‬
‫קיימים שני מרכזים במערכת העצבים האחראים על תיאום פעולת הלב ‪:‬האחד ממוקם בגזע‬
‫המוח והשני במוח השדרה א‪ .‬הפיקוח הסימפתטי ‪ Sympathetic -‬במצבים של דחק גופני או‬
‫נפשי פועלים המרכזים הנ"ל להגדלת תפוקת הלב ‪,‬על‪-‬ידי הפעלת בלוטות יותרת הכליה‬
‫(האדרנלים) להפריש את הורמון האדרנלין ‪.‬האדרנלין משפיע על הגברת עוצמת התכווצות שריר‬
‫הלב וגורם גם לקוצב הלב להגביר את מספר פעימות הלב לדקה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפיקוח הפאראסימפתטי – ‪ Parasympathetic‬במצבים של רגיעה ומנוחה מופעלת המערכת‬
‫הפאראסימפטטית ‪,‬דרך עצבים היוצאים מהמרכזים הנ"ל ומגיעים ללב ומפרישים בקצותיהן את‬
 ‫‪17‬‬

‫הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין המשפיע על האטת קצב הלב והורדת תפוקת הלב ‪.‬פעילות‬
‫המעכבת את השפעת המערכת הסימפתטית‪.‬‬
‫קליניקה –בכל אחת מהמחלות יש לכלול ‪:‬הגדרה של המחלה ‪,‬‬ ‫)‪5‬‬
‫אפידמיולוגיה ‪,‬אטיולוגיה ‪,‬סימנים וסימפטומים ‪,‬פתופיזיולוגיה ‪,‬דיאגנוזה ‪,‬‬
‫טיפול ‪,‬סיבוכים ‪,‬מניעה ‪.‬‬
‫א ‪.‬טרשת עורקים( ‪ Atherosclerosis‬התקשות ‪-Sclerosis‬עורק ‪- Athero):‬תופעה‬
‫המופיעה עקב הצטברות של רבדים שומניים המתפתחים על הדפנות הפנימיים של העורק (פלאק )‬
‫ובהדרגה גורמים לחסימה של זרימת הדם ‪.‬כאשר קיימת גם שקיעה של סידן בעורקים ‪,‬כחלק‬
‫מתהליך ההזדקנות או מיתר לחץ דם ‪,‬מופיעה הסתיידות עורקים )‪(Arteriosclerosis‬שגורמת‬
‫להתעבות של דופן עורקים קטנים‪.‬‬
‫הרובד השומני (פלאק )נוצר מהצטברות של כולסטרול ‪,‬טריגליצרידים ‪,‬סידן ‪,‬פסולת תאית ‪,‬‬
‫פיברין וחומרים נוספים בחלק הפנימי של דופן כלי דם ‪.‬הכולסטרול הוא מולקולת שומן המהווה‬
‫מרכיב חשוב בממברנות של כל תאי הגוף וכן משמש לבניית הורמונים שונים החיוניים לפעילות‬
‫הגוף ‪.‬בשל היותו שומני ולא מסיס בנוזל ‪,‬מולקולת הכולסטרול אינה יכולה לנוע בדם באופן‬
‫חופשי ‪,‬אלא רק בקומפלקס גדול הנקרא ליפופרוטאין שבחלקו החיצוני חלבונים ובחלקו הפנימי‬
‫שומנים (הכולסטרול ‪).‬קיימים מספר סוגים של ליפופרוטאינים ‪,‬הנבדלים זה מזה בגודלם ‪,‬‬
‫בכמות הכולסטרול שהם מכילים ובכמות החלבון ‪.‬מתוך הסוגים השונים של הליפופרוטאינים ‪,‬‬
‫לשניים ישנו תפקיד מכריע בהתפתחות מחלות לב וכלי דם ‪.‬קיימים שני סוגי כולסטרול‪:‬‬
‫‪H.D.L- High Density Lipoprotein‬‬
‫‪Lipoprotein L.D.L- Low Density‬‬
‫באופן כללי ה ‪- LDL‬מוביל כולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף ‪,‬בעוד שה ‪- HDL‬מוביל‬
‫כולסטרול בכיוון ההפוך ‪-‬בחזרה אל הכבד ‪.‬כאשר יש עודף של כולסטרול בגוף ‪,‬פעילות מוגברת‬
‫של ‪LDL‬עלולה לגרום ליצירת משקעים של כולסטרול על דפנות כלי הדם ולהתחיל את‬
‫התפתחות טרשת העורקים ועמה מחלות לב שונות ‪.‬מסיבות אלה נהוג לכנות את ה ‪- LDL‬‬
‫ה"כולסטרול הרע ‪",‬ואילו את ה ‪- HDL‬שפעילותו הפוכה כ"כולסטרול טוב "‬
‫הסיבה לרמה גבוהה של כולסטרול וטריגליצרידים בדם נובעת מ ‪:‬‬
‫‪ .1‬אכילה מרובה של שומן רווי (שמקורו ממזונות מן החי )לאורך שנים רבות ‪.‬כמו כן ‪,‬חוסר‬
‫פעילות גופנית ‪,‬עישון ומתח רב ‪-‬כולם תורמים לרמות שומנים גבוהות בדם‪.‬‬
‫‪ .2‬ייצור עודף של כולסטרול ע"י הכבד ‪.‬רמת גבוהה של כולסטרול וטריגליצרידים בדם‬
‫מראה על תפקוד לקוי של הכבד הדורש לעיתים טיפול תרופתי ‪.‬‬
‫רמות הכולסטרול הרצויות הן רמת ‪ LDL‬מתחת ל ‪-100‬מ"ג לדצ"ל כאשר אין גורמי סיכון‬
‫נוספים ואם ישנם יש לשאוף לרמה נמוכה מ ‪-100‬מ"ג לדצ"ל ‪.‬רמות ‪HDL‬רצויות הן מעל ‪40‬מ"ג‬
‫לדצ"ל ורמות טריגליצרידים מתחת ל ‪-150‬מ"ג לדצ"ל ‪.‬ככל שהיחס ‪ LDL/HDL‬בדם הינו גבוה‬
‫יותר ‪,‬גובר הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם ‪.‬כמו כן מחקרים מצאו קשר בין רמת‬
 ‫‪18‬‬

‫הכולסטרול בדם לבין מוות ממחלות לב איסכמיות ‪.‬טיפול בתרופות מקבוצת הסטטינים (למשל‬
‫‪ )Simovil‬מעכבות את האנזים בכבד הגורם ליצירת הכולסטרול ובעיקר הכולסטרול ה"רע "‬
‫‪ LDL‬ורמתו בדם יורדת ‪.‬התרופה תורמת גם להורדת רובד הפלאק הטרשתי ‪,‬אשר הצטבר‬
‫במשך השנים בדפנות כלי הדם עקב כולסטרול ושומנים גבוהים בדם ‪.‬הפחתת רובד הפלאק‬
‫הטרשתי עוזרת במניעת התפתחות טרשת עורקים ובכך מסייעת במניעת התפתחות אוטם שריר‬
‫הלב ‪,‬יתר לחץ דם ‪,‬סוכרת ועוד ‪.‬תרופות אלה מורידות כבשליש את האירועים הלבביים‬
‫האיסכמיים ובכ ‪-20%‬את התמותה מהם ‪.‬‬
‫טריגליצרידים ‪Triglycerides ,‬סוג של מולקולות שומן ‪,‬המהוות את צורת אחסון האנרגיה‬
‫העיקרית בגוף ‪.‬עיקר השימוש של הגוף הבריא בטריגליצריד הוא בזמן רעב ‪,‬כאשר אין פחמימות‬
‫זמינות לייצור אנרגיה ‪.‬אז מנוצל הטריגליצריד לאספקת האנרגיה הדרושה בתאים ‪.‬ואולם ‪,‬כאשר‬
‫יש יותר פחמימות בתזונה מאשר כמות האנרגיה שהאדם מנצל ‪,‬עודפי הפחמימות הופכים‬
‫לטריגליצרידים ומאוחסנים ברקמת השומן בגוף ‪.‬רמת טריגליצרידים גבוהה תורמת להתפתחות‬
‫מחלות לב ואירועים מוחים‪.‬‬
‫ב תעוקת חזה ‪ Angina Pectoris‬יציבה ‪,‬ובלתי יציבה‪.‬‬
‫הטיפול בתעוקת חזה ‪Angina Pectoris:‬‬
‫•במצב החריף ‪ :‬מנוחה ‪,‬תרופות ‪,‬צנתור וניתוח מעקפים לפי החומרה בסדר זה‪.‬‬
‫•במצב הכרוני ‪ :‬טיפול שמרני שכולל טיפול תרופתי להרחבת קוטר כלי הדם ומניעת היווצרות‬
‫קרישי‪-‬דם או טיפול כירורגי שכולל הכנסת סטנט בעזרת צנתר המצופה בתרופה אשר מעכבת‬
‫חסימה חוזרת של חלל העורק וניתוח מעקפים‪.‬‬
‫אבחנת מחלה קרדיאלית ע"י ‪:‬בדיקת אנזימים בדם ‪, Holter‬לניטור לחץ הדם או קצב‬ ‫•‬
‫הלב ‪,‬מוניטור ‪,‬אקו‪-‬לב ‪,‬מיפוי לב וצנתור‪.‬‬

‫ג אוטם שריר הלב)‪Myocard Infarct (M.I‬‬

‫הדגשת סיבוכי אוטם שריר הלב (הגדרה בלבד• ‪):‬פרפור חדרים •פרפור פרוזדורים •טמפונדה של‬
‫הלב (הצטברות נוזלים בתוך קרום הלב • )שוק קרדיוגני ואי‪-‬ספיקת לב שמאלית וימנית‪.‬‬
‫סיבוכי אוטם שריר הלב (ברמת הכתוב בלבד)‪:‬‬
‫פרפור חדרים ‪ Ventricular Fibrillation‬הפרעת קצב לב המתרחשת בחדרים ‪ .‬במצב‬ ‫•‬

‫של פרפור חדרים יש העברת חשמל מהירה ובלתי מסונכרנת בתוך חדרי הלב ‪.‬הפעילות‬

‫החשמלית הלא סדירה של תאי הלב פוגעת במחזור הלבבי הקבוע סיסטולה ‪,‬דיאסטולה‬

‫ולכן יש ירידה ביעילות ההתכווצות של הלב ‪,‬אשר מובילה לירידה בתפוקת הלב ולמחסור‬

‫באספקת דם מחומצן לרקמות הגוף ‪.‬הגורם העיקרי לפרפור חדרים הוא איסכמיה של שריר‬

‫הלב הפוגעת בסיבי הקוצב בלב ‪.‬פרפור חדרים שלא מטופל באופן מיידי על ידי החייאה‬

‫והלם חשמלי בעזרת דפיברילטור יוביל כמעט תמיד למוות ‪.‬‬

 ‫‪19‬‬

‫‪ Fibrillation‬הפרעת קצב המתרחשת בעליות ‪,‬וגורמת‬ ‫פרפור פרוזדורים‪Atrial‬‬ ‫•‬

‫להתכווצות מהירה ולא אפקטיבית של העליות ‪.‬בשל ההתכווצות המהירה יש ירידה‬
‫בתפוקת הלב ‪,‬מצב שיכול להתבטא כאי ספיקת לב ‪ .‬כמו כן ‪,‬בעת פרפור עליות יש נטייה‬
‫מוגברת ליצירת קרישי דם בתוך הלב ‪.‬אחת הסכנות המידיות במקרה זה היא שליחת קריש‬
‫הדם מהלב אל הריאות( אם נמצא בעלייה ימנית ‪),‬או למוח( אם הוא נמצא בעלייה‬
‫שמאלית ‪).‬זו הסיבה שבגללה אנשים הסובלים מפרפור עליות כרוני מטופלים בתרופות‬
‫למניעת היווצרות קריש דם שיכול להיסחף לכלי‪-‬דם במוח ולגרום לאירוע מוחי ‪C.V.A -‬‬

‫‪ Cerebrovascular Accident‬הסיבות העיקריות לפרפור עליות הן יתר לחץ דם ‪,‬‬

‫טרשת עורקים ומחלות לב נוספות ‪.‬הטיפול הוא תרופתי ‪,‬ולעתים מבצעים הלם חשמלי ‪.‬‬

‫אי ספיקת לב ‪ , )FHC( Congestive Heart Failure‬אי ספיקת לב‬ ‫•‬

‫חריפה או בצקת ריאות ‪ Pulmonary edema‬הצטברות נוזלים בנאדיות הריאה‬

‫וקושי בשיחלוף הגזים‪ ,‬אי‪-‬ספיקת לב שמאלית וימנית וההבדלים בניהם‪.‬‬

‫אי ספיקת לב היא פגיעה ביכולתו של הלב לעמוד בעומס העבודה שלו ולהזרים דם לכל חלקי‬
‫הגוף ‪.‬לרוב היא נגרמת כתוצאה מנזק כבד לשריר הלב בעקבות אוטם לבבי ‪,‬ואז הביטוי הוא‬
‫חריף‪ ,‬אקוטי‪ ,‬או בגלל יתר לחץ דם ממושך ‪,‬ואז הביטוי הוא כרוני ‪,‬ממושך ‪,‬הביטויים הקליניים‬
‫של אי ספיקת לב יכולים לנבוע מבעיה שעיקרה בחדר השמאלי של הלב ‪,‬ואז הצטברות דם‬
‫בריאות והיווצרות גודש בריאות ובשל כך קשיי נשימה ‪,‬חולשה וחוסר יכולת לבצע מאמצים‬
‫בשל ירידה בתפוקת הלב ‪.‬אם הבעיה היא בחדר ימין ‪,‬הביטוי העיקרי הוא של חוסר פינוי דם אל‬
‫הלב ומתקבל גודש בוורידי הצוואר ‪,‬הצטברות נוזלים ברגליים והיווצרות בצקות וגודש כבדי ‪.‬‬
‫לרוב הביטוי הקליני של אי ספיקת לב מורכב מכל הסימנים והסימפטומים האלה‪.‬‬

‫ד יתר לחץ דם ‪Hypertension‬‬

‫אצל רוב האנשים בעלי לחץ דם גבוה לא מופיעים סימנים או תסמינים ‪,‬גם במקרים בהם לחץ‬
‫הדם מגיע לערכים שהם גבוהים עד כדי כך שהם מהווים סכנת חיים ‪,‬ולכן הוא מכונה" הרוצח‬
‫השקט‪".‬‬
‫בקרב חלק מהאנשים שיש להם יתר לחץ דם ‪,‬מופיעים כאבי ראש ‪,‬סחרחורות או דימומים‬
‫מהאף ‪,‬אולם סימנים ותסמינים אלו מופיעים ‪,‬בדרך כלל ‪,‬רק כאשר יתר לחץ הדם מגיע לשלב‬
‫מתקדם יותר ‪,‬לעתים אפילו מסכן חיים‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים של יתר לחץ דם ‪:‬יתר לחץ דם ראשוני ‪.‬אידיופטי ‪,‬כשהגורם לא ידוע‪ ,‬ויתר לחץ דם‬
‫משני‪.‬‬
‫מחלות ותרופות רבות עלולות להוביל למצב של יתר לחץ דם משני‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלת כליות‬
 ‫‪21‬‬

‫‪ .2‬גידולים בבלוטת יותרת הכליה‬

‫‪ .3‬מומים מולדים מסוימים בלב‬
‫‪ .4‬תרופות מסוימות ‪,‬כמו גלולות למניעת היריון ‪,‬תרופות נגד הצטננות ‪,‬מפחיתי גודש ‪,‬משככי‬
‫כאבים ‪,‬סמים כמו קוקאין ואמפטמינים‪.‬‬
‫גורמי סיכון בלתי הפיכים ליתר לחץ דם כוללים‪:‬‬
‫גיל ‪.‬מין ותורשה‪.‬‬
‫גורמי סיכון הפיכים ליתר לחץ דם כוללים‪:‬‬
‫משקל גבוה או השמנת יתר ‪.‬‬ ‫•‬
‫חוסר פעילות גופנית ‪.‬‬ ‫•‬
‫עישון ‪.‬‬ ‫•‬
‫תזונה עתירת מלח )נתרן(‬ ‫•‬
‫תזונה דלה באשלגן ‪.‬‬ ‫•‬
‫צריכה רבה של אלכוהול ‪.‬‬ ‫•‬
‫מתח ‪.‬‬ ‫•‬
‫מחלות כרוניות מסוימות) כולסטרול גבוה ‪,‬סוכרת ‪,‬מחלת כליות ונדודי שינה‪(.‬‬ ‫•‬
‫לעתים גם היריון תורם ליתר לחץ דם‪.‬‬ ‫•‬
‫יתר לחץ דם נפוץ בעיקר בקרב מבוגרים ‪,‬אך גם ילדים עלולים להימצא בסיכון ‪.‬אצל חלק‬
‫מהילדים ‪,‬יתר לחץ דם נגרם כתוצאה מבעיה בכליות או בלב ‪.‬אך בקרב מספר גדל של ילדים ‪,‬‬
‫הרגלי חיים לא נכונים – כמו תזונה לא נכונה וחוסר פעילות גופנית – תורמים למצב של לחץ‬
‫דם גבוה‪.‬‬
‫סיבוכי יתר לחץ דם‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫פגיעה בכלי הדם ‪:‬אירוע מוחי המורגי ‪C.V.A Cerebrovascular‬‬ ‫•‬

‫‪ Accident‬דימום תוך מוחי הנובע מקריעה של כלי דם במוח וגורם ל הפרעה‬

‫בזרימת הדם במוח ‪ .‬התופעה מתרחשת כאשר דופן כלי דם במוח מתרחב ונחלש‬
‫בעקבות לחץ‪-‬דם גבוה ‪,‬ולבסוף נקרע ודם דולף לתוך אזור מסוים במוח ופוגע בו ‪.‬‬
‫בהתאם למקום הפגיעה במוח מופיעה פגיעה בחלק הגוף הנשלט ע"י אותו אזור במוח ‪.‬‬
‫פגיעה דומה יכולה להתרחש במקומות נוספים ‪/‬אחרים בגוף ולגרום לדימום פנימי‬
‫מסיבי ‪ ,‬תופעה זו נקראת מפרצת ‪Aneurysma‬‬
‫פגיעה בכלי הדם בכליות‪.‬‬ ‫•‬
‫פגיעה בכלי הדם בעיניים‪.‬‬ ‫•‬
‫פגיעה בכלי הדם ההיקפיים) בגפיים(‬ ‫•‬
‫דום לב‪.‬‬ ‫•‬
‫ראה נספחים‬
 ‫‪21‬‬

‫רפואה מונעת‬ ‫‪.6‬‬

‫הימנעות מגורמי הסיכון ההפיכים ‪,‬המוזכרים בהקדמה לרפואה מונעת ‪,‬היא המפתח להורדת‬
‫שכיחות האירועים של אירוע מוחי ואירועים קרדיולוגים ‪.‬מניעה ראשונית כוללת הגברת‬
‫המודעות ‪,‬טיפול מתאים ומניעת גורמי הסיכון לטרשת עורקים ‪.‬‬
‫הדרכים למניעת גורמי הסיכון‪:‬‬
‫‪ .1‬מניעת יתר‪-‬לחץ‪-‬דם על‪-‬ידי ‪:‬הורדת מתח נפשי ‪,‬פעילות גופנית קבועה ותזונה ‪:‬דלת‬
‫מלח ודלת שומנים ‪,‬דלת שומן רווי ‪,‬דגש על אכילת שומן בלתי רווי ‪,‬צריכת ירקות‬
‫וסיבים תזונתיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת יתר שומנים בדם– אכילת מזונות עשירים בכולסטרול (‪ HDL‬לדוגמא ‪,‬‬
‫שבולת שועל ‪,‬דג סלמון ‪,‬אבוקדו ‪,‬גרעיני ‪-‬חמנייה ‪,‬טופו ‪,‬תפוח‪-‬עץ‪ ,‬טונה וברוקולי‬
‫)הימנעות מאכילת מזונות עשירים בכולסטרול ( ‪ LDL‬לדוגמא ‪,‬בשר בקר בכמות גדולה ‪,‬‬
‫ואיברים פנימיים של בעלי‪-‬חיים ‪,‬מאפים ‪,‬בורקס‪ ,‬מזון מעובד ועוד‪ .‬הגבלת צריכת‬
‫מזונות עשירים בטריגליצרידים ‪,‬הגבלה בצריכת פחמימות‪.‬‬
‫‪.‬מניעת הופעת רדיקלים חופשיים בדם ע"י צריכת מזונות מנטרלים רדיקלים חופשיים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נוגדי חמצון כמו ‪,‬ויטמין ‪ , C‬ויטמין ‪ , E‬סלניום ואבץ‪.‬‬
‫התלמיד יערוך רשימת מזונות שבהם קיימים ‪: HDL, LDL,‬טריגליצרידים ונוגדי‬ ‫•‬
‫חמצון ‪.‬‬
‫‪ .4‬מניעת סוכרת מסוג ‪ 2‬על‪-‬ידי מניעת השמנה ‪,‬כולל בילדים ‪.‬סיבוכי הסוכרת‬
‫כוללים פגיעה בכלי דם גדולים ‪,‬מקרו וסקולריים‪ ,‬ובכלי דם קטנים ‪ ,‬מיקרו וסקולריים‪,‬‬
‫כתוצאה מטרשת עורקים ומפגיעה של רדיקלים חופשיים מחמצנים ‪.‬‬
‫התוצאה של אי‪-‬מניעת הגורמים הנ"ל היא האצת תהליכים טרשתיים ופגיעה בתאי האנדותל‬
‫ובדופן כלי הדם ‪.‬התהליכים הטרשתיים פוגעים בעיקר בכלי הדם הכליליים ‪,‬בכלי הדם בעין ‪,‬‬
‫בכליות ובכלי הדם ההיקפיים ‪.‬‬
‫‪ .5‬מניעת השמנת‪-‬יתר )‪ (Obesity‬השמנה מוגדרת כעודף ברקמת שומן בגוף ‪.‬בעשורים‬
‫האחרונים שכיחות ההשמנה בעולם עלתה בשיעור ניכר והיא גורמת לכל הלוקה בה‬
‫לקיצור אורך החיים ולפגיעה באיכות החיים‪.‬‬
‫ההשמנה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התפתחות מחלות רבות כולל מחלות לב וכלי‪-‬‬
‫דם ‪.‬השמנה נובעת מחוסר איזון במאזן האנרגיה של הגוף המתבטא בכך שהאדם צורך מזון‬
‫בכמות העולה על הכמות הדרושה לו ‪,‬עודפי המזון הופכים בגוף לרקמת שומן ‪.‬השמנת יתר נובעת‬
‫מהפרעה מורכבת במנגנוני הפקוח על התיאבון מחד ועל הוצאת האנרגיה מאידך ‪.‬‬
‫‪ .6‬ביצוע פעילות גופנית ‪ -‬יתרונות הפעילות הגופנית ‪:‬‬
 ‫‪22‬‬

‫מונעת התפתחות מחלות לב וכלי‪-‬דם ע"י הורדת לחץ דם גבוה ‪,‬הורדת ‪ LDL‬ועליית ‪,HDL‬‬ ‫•‬
‫ירידה במשקל ‪,‬שיפור במצב איזון רמת הסוכר והשומנים בדם ‪,‬שיפור מצב הרוח ‪ ,‬בזמן פעילות‬
‫גופנית משתחררים אנדורפינים ‪,‬חומרים כימיים המופרשים במוח‪ ,‬ומשפיעים על העלאת מצב‬
‫הרוח‪.‬‬
‫לאיזון רמת הגלוקוז בדם חשיבות מיוחדת גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים שמנים בגלל השפעת‬ ‫•‬
‫רמות גבוהות של גלוקוז בדם על הופעת סוכרת מסוג ‪2‬שלא אופיינית בד"כ לגיל צעיר‪.‬‬
‫חסרונות הפעילות גופנית‪:‬‬
‫באימון יתר יכולים להיגרם פגיעות במערכות גוף שונות כמו במערכת השלד‪-‬שברי מאמץ ‪,‬שחיקת‬
‫סחוס במפרקים‪.‬‬
‫‪ .7‬מניעת עישון ‪ -‬הוכח כי מחלות לב ומחלות כלי דם פריפריים שכיחות פי ‪ 2‬יותר אצל‬
‫מעשנים מאשר אצל לא מעשנים ‪ ,‬ושכיחותם גדולה גם אצל המעשנים הפאסיביים ‪.‬‬
‫בדומה ‪,‬הסיכוי ללקות בשבץ מוחי ‪(CVA) -‬שכיח כמעט פי ‪3‬אצל מעשנים מאשר אצל‬
‫לא מעשנים ‪.‬‬
‫נזקי מרכיבי העישון ‪:‬‬
‫‪ .1‬הניקוטין‪ ,‬המרכיב הרעיל ביותר בעישון ‪,‬גורם לכווץ קוטר כלי הדם ובכך מעלה את‬
‫הדופק ‪,‬מעלה את לחץ הדם ויוצר מצב של אספקת דם פחותה לאיברים השונים‬
‫בגוף ולפגיעה בתפקודם ‪.‬שינויים אלה עלולים לגרום לנזקים ישירים ועקיפים לשריר‬
‫הלב ולעורקים הכליליים ‪,‬להפרעות קצב ולליקוי בזרימת הדם ובתפקוד טסיות‬
‫הדם ‪.‬‬
‫‪ .2‬לפחמן החד‪-‬חמצני )‪ (CO‬הנמצא בריכוז של ‪ 6%-1%‬בעשן הסיגריות והוא בעל זיקה גבוהה‬
‫בהרבה להמוגלובין מזו של החמצן ‪,‬ולכן אספקת החמצן לשריר הלב קטֵ נה ‪.‬‬
‫אצל חולים הלוקים בתעוקת חזה והחשופים לפחמן חד‪-‬חמצני ‪,‬קטֵ נה היכולת לבצע אף מאמץ קל‬
‫ללא כאב תעוקתי שיכול להתבטא בקוצר נשימה ובעיות בקצב הלב ‪ .‬עקב נוכחות הפחמן החד‪-‬‬
‫חמצני גם התהליך הטרשתי מואץ ‪,‬בשל הפגיעה באספקת החמצן לכלי הדם עצמם ‪.‬‬
‫יש הממליצים על נטילה יומית של אספירין מגיל ‪50‬ש ' לבעלי גורמי סיכון )הגורם להורדת‬
‫הסיכון להופעת קרישי‪-‬דם ומוריד את הסיכון לאירוע מוחי איסכמי)‪ .‬יחד עם זאת יש לשקול‬
‫טיפול זה אל מול הסיכון לדימומים הקיים בעקבות נטילת אספירין‪.‬‬
‫מילות מפתח‬
‫• אנטומיה פיזיולוגיה‬
‫• חלקי הלב‪:‬‬
‫חדר‪ ventricle ,‬חדרים ימני‪/‬שמאלי ‪Right / Left Ventricles‬‬ ‫•‬
‫עליה‪ atrium ,‬עליות ימנית‪ /‬שמאלית‪Right / Left Atria‬‬ ‫•‬
‫‪septum‬‬ ‫מחיצה‬ ‫•‬
 23

mitral valve , tricuspid valve ‫מיטרלי‬/‫צניפי‬/ ‫שסתום מפרש‬ •

semilunar valve ‫סהרוני‬/‫שסתום כיסים‬ •

coronary artery, coronary vein ‫עורק כלילי‬, ‫וריד כלילי‬: ‫כלי דם כליליים‬ •

- Right & left coronary arteries ‫העורקים הכליליים הראשיים‬ •

Aorta ‫אבי עורקים‬ •

pulmonary artery, ‫עורקי הריאה‬ •

pulmonary vein ‫ורידי הריאה‬ •
superior vena cava ‫וריד חלול עליון‬ •
inferior vena cava ‫וריד חלול תחתון‬ •
Conduction system:‫מערכת ההולכה החשמלית של הלב‬ •
- Sinoatrial node (SA node) -Sinus Atrial Node‫ קוצב הסינוס‬, ‫קוצב הלב הראשי‬
‫ קוצב הלב המשני‬Atrial Ventricular Node Atrioventricular node (AV node) •
pacemaker ‫קוצב לב‬ •
Hiss Bundle ‫מסילת היס‬ •
Purkinje fibers ‫סיבי פורקינייה‬ •
heart sounds ,‫קולות הלב‬ •
Pulse ‫דופק‬ •
heart wall:‫שכבות דופן הלב‬ •
pericardium ‫פריקרדיום‬ •
myocardium ‫מיוקרדיום‬ •
endocardium ‫אנדוקרדיום‬ •
vascular types:‫ההבדל בין סוגי כלי הדם‬ •
artery ‫עורק‬ •
vein ‫וריד‬ •
capillary ‫נים‬ •
blood vessels wall anatomy : ‫אנטומיה של דופן כלי הדם‬ •
, ‫ מרפדת כלי הדם‬tunica intimaa ‫שכבה פנימית ביותר‬ endothelium : ‫אנדותל‬ •
- endothelial cells ‫אנדותל‬- ‫בנויה מתאי אפיתל‬
‫ עבה יותר‬smooth muscle , ‫שרירים חלקים‬- Tunica media – ‫שכבה אמצעית‬ •
.‫בעורקים‬
‫ בנויה מרקמת‬tunica adventitia- ‫ נקראת גם‬tunica externa ,‫שכבה חיצונית‬ •
connective tissue‫חיבור‬
 ‫‪24‬‬

‫מחזורי הדם‪blood circulation :‬‬ ‫•‬

‫מחזור הגוף – המחזור הגדול ‪systemic circulation‬‬ ‫•‬
‫מחזור ריאתי– המחזור הקטן ‪pulmonary circulation‬‬ ‫•‬
‫פעימת לב ‪cardiac cycle‬‬ ‫•‬
‫לחץ דם סיסטולי‪systolic blood pressure‬‬ ‫•‬
‫לחץ דם דיאסטולי ‪diastolic pressure‬‬ ‫•‬
‫תפוקת לב ‪cardiac output‬‬ ‫•‬
‫א‪.‬ק‪.‬ג ‪ (E.C.G), :Electro-Cardio-Gram‬גל ‪ P,‬גל ‪ QRS,‬גל ‪ T,‬מקטע ‪ST,‬‬ ‫•‬
‫מקטע ‪ PR,‬מקטע‪QT :‬‬
‫גל ‪ P‬הגל הראשון ב ‪- ECG‬נורמלי ‪.‬הוא מסמל מעבר של האות החשמלי מקוצב הלב אל‬
‫העלייה הימנית והעלייה השמאלית( דפולריזציה של העליות ‪).‬קיומו של גל ‪ P‬ב ‪- ECG‬מעיד‬
‫על כך שקוצב הלב הראשי מתפקד ומעביר פולסים של חשמל אל העליות ‪,‬כלומר הלב נמצא‬
‫ב"קצב סינוס ‪",‬שהוא הקצב הנורמלי של הלב ‪.‬שינוי בגלי ‪ P‬עד היעדר מוחלט שלהם מעיד על‬
‫בעיה שמקורה בקוצב הראשי או בעליות ‪.‬לדוגמה ‪,‬בפרפור פרוזדורים לא נראים גלי ‪P‬‬
‫בתרשים‪.‬‬
‫קומפלקס ‪ QRS• -‬מסמל דה פולריזציה ‪,‬ביטול הקוטביות החשמלית משני צידי ממברנת‬
‫שריר הלב ‪,‬ובעקבותיה התכווצות שריר חדרי הלב‪.‬‬
‫גל ‪ T -‬מופיע בא‪.‬ק‪.‬ג ‪.‬אחרי קומפלקס( ‪ QRS‬לאחר התכווצות החדרים ‪).‬מופיע כהמשכו של‬
‫מקטע ‪ S,‬ומסמל טעינה מחדש של החדרים( רפולריזציה ‪ ,‬משמעותו חזרת המטען החשמלי של‬
‫העליות והחדרים בלב למצבם הנורמלי בעקבות כך הרפיית שריר הלב ‪.‬שינויים בגל זה יכולים‬
‫להוות אינדיקציה לנזק לשריר הלב ואף להפרעות ברמות המלחים ברמה התאית ‪,‬בעיקר‬
‫שינויים ברמות האשלגן ‪.‬וכן ‪,‬יכולים לסייע לרופא לאבחן הפרעות מסוימות בלב ‪,‬כמו איסכמיה‬
‫או הגדלה פתולוגית של חדרי הלב ‪.‬‬
‫מצורפת לומדה להכרת רישום הא‪.‬ק‪.‬ג‪:‬‬
‫‪http://www.clalit.org.il/meir/Media/Images/SCM/Category/449_0_239.ppt‬‬
‫קליניקה‬ ‫•‬
‫טרשת עורקים ‪ Atherosclerosis -‬התקשות ‪-Sclerosis‬עורק ‪Athero‬‬ ‫•‬
‫רובד או פלאק ‪plaque‬‬ ‫•‬
‫הסתיידות עורקים ‪Arteriosclerosis‬‬ ‫•‬
‫‪H.D.L- High Density Lipoprotein‬‬ ‫•‬
‫‪L.D.L- Low Density Lipoprotein‬‬ ‫•‬
‫טריגליצרידים ‪Triglycerides‬‬ ‫•‬
‫תרופות סטטינים‪ ,‬להורדת רמת הכולסטרול בדם ‪,‬בעיקר ‪L.D.L‬‬ ‫•‬
‫תעוקת חזה‪/‬טרשת עורקים כליליים ‪ Angina Pectoris‬בלתי יציבה ויציבה‪,‬‬ ‫•‬
 ‫‪25‬‬

‫אוטם שריר הלב)‪Myocard Infarct (M.I‬‬ ‫•‬

‫פרפור חדרים ‪Ventricular Fibrillation‬‬ ‫•‬
‫‪Fibrillation‬‬ ‫פרפור פרוזדורים‪Atrial‬‬ ‫•‬
‫אי ספיקת לב ‪C.H.F - Congestive Heart Failure‬‬
‫אי ספיקת לב חריפה או בצקת ריאות ‪Pulmonary edema‬‬ ‫•‬
‫אירוע מוחי ‪ C.V.A- Cerebrovascular Accident‬איסכמי‪ ,‬על רקע של הפרעה‬ ‫•‬
‫באספקת החמצן למוח‪.‬‬
‫אירוע מוחי חולף ‪Transient Ischemic Attack - TIA -‬‬ ‫•‬
‫מפרצת אבי ‪-‬העורקים ‪Aortic aneurysma‬‬ ‫•‬
‫‪Hypertension‬‬ ‫יתר לחץ דם‬ ‫•‬
‫אירוע מוחי ‪ C.V.A- Cerebrovascular Accident‬המורגי ‪ ,‬על רקע של דימום‪.‬‬ ‫•‬
‫צנתור‪-‬לב ‪Cardiac catheterization‬‬ ‫•‬
‫הולטר לב ‪ - Holter ECG‬מעקב ורישום רצוף‪ ,‬במשך ‪ 24‬שעות‪ ,‬של תרשים א‪.‬ק‪.‬ג‬ ‫•‬
‫אקו‪-‬לב ‪- Echocardiogram‬בדיקת אולטראסאונד אשר בודקת את תפקוד הלב‪.‬‬ ‫•‬
‫אנזימים בדם ‪,‬הסמנים הביולוגיים למחלות לב ‪ -‬בדיקת דם לטרופונין ‪,‬‬ ‫•‬
‫נוגדי קרישה ‪ Anti-coagulant agents-‬אספירין ‪,‬קומדין ‪,‬הפרין‬ ‫•‬
‫אוטם שריר הלב ‪Myocard Infarct‬‬ ‫•‬
‫ניתוח מעקפים ‪- (CABG) Coronary Artery Bypass Grafting‬‬ ‫•‬
‫ניתוח שבו מושתלים כלי דם במטרה ליצור נתיב חלופי לאספקת הדם לאזור בשריר‬
‫הלב שאספקת הדם הטבעית שלו נפגעה ‪,‬כתוצאה מחסימה מלאה או היצרות של כלי‬
‫דם כלילי ‪ ,‬קורונרי‪ ,‬בשל תהליך של טרשת עורקים ‪.‬כלי הדם המשמשים לתהליך זה‬
‫הם בדרך כלל עורקי החזה או וריד גדול מהרגל ‪.‬כלי הדם החדש מחובר לאבי‬
‫העורקים ‪,‬וממנו לכלי הדם הכלילי החסום ‪,‬לאחר אזור החסימה ‪.‬עושים ניתוח‬
‫מעקפים כאשר לא ניתן לעשות צנתור לבבי לפתיחת הסתימה ‪,‬בשל מורכבות המחלה‬
‫הכלילית ‪.‬מטרתו של ניתוח המעקפים היא לחדש את זרימת הדם לשריר הלב ‪,‬לשפר‬
‫את תפקודו ולהקל על הסימפטומים של תעוקת לב‪.‬‬
‫כחלון ‪Cyanosis‬‬ ‫•‬
‫איסכמיה ‪Ischemia‬‬ ‫•‬
‫‪Stent‬‬ ‫בלון וסטנט‬ ‫•‬

‫חומר עזר ומידע נוסף למורה‪:‬‬

‫‪http://www.2life.co.il/HTN/news_HealthyLifeStyle.asp‬‬
‫‪http://www.ish.org.il‬‬
 ‫‪26‬‬

‫‪www.health.gov.il/units/education/‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ברקוב ‪,‬ר ‪ ( 2002),‬מרק המדריך הרפואי השלם ‪,‬הוצאת הד ארצי‪.‬‬ ‫‪1.‬‬
‫תמיר‪,‬ע ‪ (2001),‬אנטומיה ופתולוגיה של גוף האדם ‪,‬הוצאת תמיר‪.‬‬ ‫‪2.‬‬
‫ברן ‪,‬ר ‪,‬לוי ‪,‬מ ‪ (1999),‬עקרונות הפיזיולוגיה ‪,‬הוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪3.‬‬
‫זוהר‪,‬ע ‪.‬ושפירא‪,‬י )‪. (1995‬הגוף ותפקודו ‪,‬אנטומיה‪,‬פיזיולוגיה‪,‬תזונה ‪.‬הוצאת עם עובד‪.‬‬ ‫‪4.‬‬

‫הרצאות מומלצות‬
‫‪ 1.‬קרדיולוג – מניעת יתר לחץ‪-‬דם ‪,‬טרשת עורקים ‪,‬תעוקת חזה ‪,‬התקף לב‪.‬‬
‫‪ 2.‬מורה לחינוך גופני ‪ -‬על היתרונות והחסרונות בפעילות גופנית‬

‫המטולוגיה ‪Hematology‬‬
‫ומערכת הלימפה‪Lymphatic System‬‬
‫סיפורי מקרה‬
‫‪ .1‬ר‪.‬א ‪.‬בן ‪ 63,‬עבר לאחרונה ניתוח מעקפים וקיבל כטיפול מונע בקומדין ‪.‬‬
‫ר‪.‬א ‪.‬הגיע לרופא המשפחה עם סימנים כחולים רבים על הידיים למרות שלא‬
‫קיבל מכה ‪ .‬בספירת‪-‬דם נמצא ‪:‬ספירת טסיות ‪ 86,000‬בממ"ק‬
‫של דם ‪,‬בהשוואה לבדיקה קודמת ‪ 9‬ימים קודם לכן ‪, 225,000,‬בממ"ק של דם‬
‫‪.‬בבדיקת רמת ההמוגלובין ‪ Hb 10.2‬גר 'בממ"ק של דם ‪.‬האבחנה המשוערת ‪-‬‬
‫טרומבוציטופניה בעקבות שימוש בקומדין‪.‬‬
‫(בכל סיפורי המקרים ניתן להוסיף שאלות נוספות שמועלות ע"י התלמידים)‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה ‪,‬כדאי לשים לב לפרטים שונים ולשאול שאלות ‪,‬למשל‪:‬‬
‫‪ .1‬מדוע קיבל ר‪.‬א ‪.‬קומדין לאחר הניתוח?‬
‫‪ .2‬מה הקשר בין קומדין לטרומבוציטופניה?‬
‫‪ .3‬מה הקשר בין הטרומבוציטופניה לאנמיה?‬
‫‪ .4‬מדוע הופיעו סימנים כחולים ע"י החולים?‬

‫‪.‬ר‪.‬ק ‪.‬בן ‪ 17‬נמוך קומה ‪,‬תמיד היה הנמוך בכיתה ‪,‬משלשל פעם‪-‬פעמיים בשבוע‬ ‫‪.2‬‬
‫מזה שנים רבות ‪.‬ר‪.‬ק ‪.‬פנה לרופא בגלל השלשול ש"‪-‬פשוט נמאס לו "ואז נמצאה‬
‫אנמיה ‪:‬בספירת הדם מספר תאי הדם האדומים( אריטרוציטים )היה ‪ 4.9‬מיליון‬
‫בממ"ק ‪,‬רמת ‪ Hb‬ההמוגלובין ‪ 10.2‬גר‪'/‬ד"ל ‪.‬במשטח דם היקפי תאי‪-‬דם אדומים‬
 ‫‪27‬‬

‫נראו חיוורים ‪.‬באנמנזה התברר כי לאמו ישנם ממצאים קליניים ומעבדתיים‬

‫דומים‪.‬‬
‫סיפור מחלה זה מעלה אפשרות של קיום בעיות במערכת העיכול ובמערכת הדם ונתרכז‬
‫באחרונה‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה ‪,‬כדאי לשים לב לפרטים שונים ולשאול שאלות ‪,‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהם תאי הדם האדומים ומה תפקידם?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו ההמוגלובין ומה תפקידו?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהם הערכים התקינים של ההמוגלובין ומה פירוש המושג" משטח דם היקפי?"‬ ‫‪.4‬‬
‫מה פירוש היחס בין האריטרוציטים לבין רמת ההמוגלובין במקרה המתואר?‬ ‫‪.5‬‬
‫תאר את תהליך היצירה של תאי הדם האדומים ‪,‬חשיבות הברזל ‪,‬חומצה פולית ‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫וויטמין ‪B12‬‬
‫מהו המקור של הברזל ‪,‬החומצה פולית וויטמין ב ‪-12‬במזון?‬ ‫‪.7‬‬
‫מהן ההשלכות הקליניות של רמת המוגלובין לא תקינה (רמה נמוכה = אין מספיק‬ ‫‪.8‬‬
‫חמצן ברקמות ‪ ,‬רמה גבוהה = צמיגות דם מוגברת(‬
‫סיבות ומנגנונים לרמת ברזל נמוכה ‪,‬ועקרונות הטיפול לפי הסיבות‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ .11‬מהי מחלת הכרסת )‪ (Celiac disease‬הקשר בין המחלה לבין הברזל בדם ‪,‬‬
‫השלשול וקומתו הנמוכה של הנער‪.‬‬

‫תכני לימוד‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫(ברמת הכתוב ללא פירוט של תהליך יצירת תאי הדם)‬ ‫רקמת הדם‬ ‫‪.1‬‬

‫א תהליך יצירת רקמת הדם ‪ Hematopoiesis,‬מתרחש במספר שלבי ביניים ‪ ,‬בעיקר במח‬
‫העצם האדום ‪ Bone marrow,‬במהלכו נוצרים תאי אב ‪ Stem cells‬ומהם מתפתחים כל‬
‫סוגי תאי‪-‬הדם ‪.‬‬
‫ב אריתרופואטין – ‪ Erythropoietin‬הורמון המופרש מתאי הכליה כאשר רמת החמצן בדם‬
‫יורדת ‪,‬ומשפיע על חלק מתאי האב להתפתח לתאי דם אדומים( אריטרוציטים )במח עצם ‪.‬‬
‫התהליך נקרא ‪Erythropoiesis‬‬
‫ג‪ .‬מרכיבי רקמת הדם‪.‬‬
‫הכרת מרכיבי הפלסמה העיקריים פלסמה ‪ Plasma:‬אלקטרוליטים ‪,‬חלבוני הפלסמה‬ ‫•‬
‫)אלבומין ‪,‬גלובולינים ‪,‬פלסמינוגן ‪,‬פרוטרומבין ‪,‬פיברינוגן (תוצרי פרוק אבות המזון ‪,‬חומרי‬
‫פסולת (אוראה ‪,‬חומצה אורית וקריאטינין)‪ .‬נסיוב ‪– Serum‬פלסמת הדם ללא חומרי קרישה‪.‬‬
 ‫‪28‬‬

‫נפח דם ‪ - Blood volume‬נקבע ע"י המאזן בין כמות הנוזלים והנתרן המוכנסים‬ ‫•‬
‫לגוף ‪,‬לכמות הנוזלים והנתרן המופרשים דרך הכליות ‪,‬מערכת העיכול ‪,‬הריאות והעור‪.‬‬
‫הכרת סוגי תאי הדם במחזור הדם‪ ,‬מספרם ותפקידם‪:‬‬ ‫•‬
‫תאי דם אדומים ‪ -‬אריטרוציטים ‪Erythrocytes, Red Blood Cells- RBC‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪Hb, Hemoglobin‬‬ ‫המוגלובין‬
‫‪HCT , Hematocrit‬‬ ‫המטוקריט‬
‫תאי דם לבנים ‪-‬לויקוציטים ‪ WBC- Leukocytes, White Blood Cells‬אלו‬ ‫‪.2‬‬
‫כוללים גרנולוציטים ואגרנולוציטים‪:‬‬
‫גרנולוציטים‪Granulocytes :‬‬ ‫•‬
‫‪ Polymorphonuclears Neutrophils‬נויטרופילים ‪, Eosinophils‬אאוזינופילים ‪,‬‬
‫‪ Basophils‬בזופילים‪.‬‬
‫אגרנולוציטים‪Agranulocyts:‬‬ ‫•‬
‫מונוציטים ‪ Monocytes ,‬לימפוציטים‪Lymphocytes.‬‬
‫טסיות הדם ‪,‬לוחיות הדם ‪,‬טרומבוציטים ‪Thrombocytes, Platelets- PLT‬‬ ‫‪.3‬‬
‫משתתפים בתהליך קרישת הדם טרומבוקסן ‪Thromboxane‬‬
‫‪.2‬קרישת הדם‬

‫מערכת קרישת‪-‬הדם ‪ -‬משתתפים בקרישת הדם ‪ :‬טסיות הדם ‪ Thrombocytes,‬גורמי קרישה‬

‫פלסמטיים( המערכת הפנימית ) ‪ Intrinsic‬ודופן כלי הדם( המערכת החיצונית ‪, Extrinsic‬‬
‫‪,‬פקטור רקמתי‪.‬‬
‫‪ .1‬טסיות הדם ‪ ,‬הטרומבוציטים ‪ -‬מספר טסיות תקין ‪ 150,000-450,000‬למיקרוליטר‬
‫דם ‪.‬תפקוד תקין של הטסיות )‪ ( Thrombocytes, Platelets PLT‬התכווצות כלי הדם‬
‫הפגוע ‪, NO,‬תפקיד הסרוטונין ‪ ,‬והטרומבוקסן המופרש ע"י הטסיות‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמי קרישה פלסמטיים ‪ -‬בפלסמה יש ‪ 12‬גורמי קרישה הממוספרים בספרות‬
‫רומיות ‪.‬מבחינה כמותית הפיברינוגן הוא החשוב מכולם( אין צורך לזכור את כל שמות‬
‫‪12‬גורמי הקרישה‪ ,‬תפקידו של הפיברינוגן ביצירת הקריש ותפקידו של הפרותרומבין‪:‬‬
‫הפרותרומבין נוצר בכבד בעזרת ויטמין ‪ , K‬הפיכת פרותרומבין לתרומבין תלויה בנוכחות‬
‫יוני סידן והאנזים תרומבופלסטין‪ .‬תפקיד התרומבין כאנזים המבקע את הפיברינוגן‬
‫והיוצר פיברין המהווה חלק מקריש הדם ‪.‬‬
‫חסר מולד או נרכש של גורם קרישה אחד או יותר גורם לנטייה לדימום כמו בחולי המופיליה ‪.‬‬
‫המופיליה ‪ Hemophilia -‬דממת ‪,‬היא מחלה תורשתית הנגרמת על ידי חוסר באחד מגורמי‬
‫קרישת הדם ומתבטאת בדימומים תכופים לאיברים הפנימיים ובעיקר למפרקים ‪.‬הגן האחראי‬
 ‫‪29‬‬

‫להעברת המחלה נישא על גבי כרומוזום המין הנקבי ‪,‬כרומוזום ‪ X,‬ולפיכך מתבטאת המחלה‬
‫בעיקר אצל זכרים בעוד הנקבות הן נשאיות אך בריאות‪.‬‬
‫‪ .3‬דופן כלי הדם ‪ -‬פגיעה בדופן של כלי הדם גורמת לדימומים( הפגיעה יכולה לנבוע למשל ‪,‬‬
‫מ ‪:‬חתך ‪,‬חסר וויטמין‪ C ,‬יתר לחץ דם במיוחד במוח ‪,‬מפרצת בכלי הדם ועוד)‪.‬‬
‫מנגנון הקרישה נמצא באיזון עם מנגנון הפיברינוליזה ‪ ,‬פרוק הקריש‪ .‬שניהם פעילים כל הזמן ‪.‬‬
‫הדם ‪ -‬תיאור סוגי הדם לפי קבוצות ‪ RH‬ו‪ABO :‬‬ ‫קבוצות‬ ‫‪.0‬‬

‫א אגלוטינין ואגלוטינוגן בדוגמא של קבוצת הנוגדנים‪A,B,O.‬‬

‫ב קבוצות נוגדנים נוספות כמו ‪Rh‬‬
‫‪Rh‬‬ ‫ג סוג וניסיון הדדי ) "עקרונות מבחן" סוג והצלבה") בדיקת סוג הדם כולל‬
‫של התורם והמקבל‪ ,‬לזיהוי אנטיגנים אצל התורם או המקבל שיגרמו להצמדת הדם או‬
‫לתמס תאי הדם האדומים (המוליזה)‬
‫ד התהליך המתרחש במתן דם מסוג לא מתאים‪.‬‬
‫מערכת הלימפה‬ ‫‪4‬‬
‫א אנטומיה ופיזיולוגיה ‪:‬המערכת הלימפתית ‪,‬הצינורית ‪,‬קשריות לימפה ‪,‬הטחול ‪,‬הטימוס ‪,‬‬
‫רקמה לימפתית בדרכי העיכול ובמערכת הנשימה‪.‬‬
‫ב הלימפוציטים ‪:‬בעלי תפקיד עיקרי במערכת החיסון ‪.‬קיימים שני סוגים ‪:‬לימפוציטים‬
‫מקבוצת תאי ‪ B‬אחראים על החיסון באמצעות נוגדנים וחלבונים אחרים‪ ,‬ולימפוציטים‬
‫מקבוצת תאי ‪ T‬אחראים על תהליכי פיקוח ובקרה של מערכת החיסון‪.‬‬
‫‪ .5‬קליניקה – בכל אחת מהמחלות יש לכלול ‪:‬הגדרה של המחלה‪.‬‬
‫אפידמיולוגיה ‪,‬אטיולוגיה ‪,‬סימנים וסימפטומים ‪,‬פתופיזיולוגיה ‪,‬דיאגנוזה ‪,‬טיפול ‪,‬‬
‫סיבוכים ‪,‬מניעה‪.‬‬
‫‪ .1‬אנמיה ‪Anemia‬‬
‫סוגי אנמיות‪:‬‬
‫א‪ .‬בעיות בייצור ההמוגלובין וכדוריות הדם ‪,‬היכולות להיות קשורות למחסור בחומרי גלם או‬
‫לבעיות גנטיות‪ .1 :‬אנמיה על רקע של חוסר ברזל‬
‫‪ .2‬אנמיה על רקע של חסרים תזונתיים אחרים ‪:‬חומצה פולית וויטמין‪B12.‬‬
‫הרס מוגבר של תאי דם אדומים‬ ‫ב ‪.‬‬
‫אנמיה המוליטית‬
‫מחלות כרוניות הפוגעות בייצור הדם‪ -‬אנמיה של מחלות כרוניות‪ ,‬למשל ‪,‬מחלות צינור‬ ‫ג‪.‬‬
‫העיכול ‪,‬סרטן‪.‬‬
‫‪ .2‬אבחנה בין תהליך דלקתי ‪ Inflammation‬וזיהום ‪ Infection -‬תהליך‬
‫הזיהום כולל בתוכו תמיד תהליך של דלקת ‪,‬אולם תהליך הדלקת לא תמיד כולל בתוכו תהליך‬
‫של זיהום‪ .‬ראה נספחים בנושא‪.‬‬
 ‫‪31‬‬

‫‪ .0‬מחלות אוטואימוניות ‪ -‬מחלות אוטואימוניות נובעות משיבוש המערכת החיסונית אשר‬

‫במקום לתקוף פולשים זרים ‪,‬הנוגדנים ‪,‬או הלימפוציטים ‪,‬תוקפים את רקמות הגוף עצמו ‪,‬‬
‫לדוגמא סוכרת מסוג ‪ 1‬שבה נוגדנים עצמיים תוקפים את תאי ביתא בלבלב‪.‬‬
‫רפואה מונעת‬
‫א ‪.‬מניעת אנמיה‬
‫‪ .1‬תזונה נכונה למניעת אנמיה ‪:‬א ‪.‬צריכת מזונות עשירים בברזל ‪ -‬מחסור חמור בברזל עלול לפגוע‬
‫בגדילה ובהתפתחות הקוגניטיבית בילדים ‪,‬ביכולת הלימודית וכן במערכת החיסון ובעמידות הגוף‬
‫לזיהומים ‪.‬לכן ‪,‬חשוב לעודד ולחנך לתזונה נכונה הכוללת מזונות עתירי ברזל וויטמין ‪ B12 .‬ברזל‬
‫מקורו במזונות מהחי כגון ‪:‬בשר בקר ‪,‬בשר הודו ועוף ‪,‬ביצים ‪ ,‬והוא נספג טוב יותר מברזל שמקורו‬
‫במזונות צמחיים ‪,‬כמו קטניות ‪,‬ירקות עליים ודגנים מלאים‪.‬‬
‫כמות הברזל הנדרשת בהריון עולה על הכמות המתקבלת בתזונה רגילה ‪.‬על מנת לספק את דרישת‬
‫הברזל בהריון ‪,‬יש צורך בתפריט המכיל כ ‪-8,000‬קלוריות ליום ‪,‬שאינו מעשי ‪.‬לכן הריון ‪,‬לידה‬
‫והנקה עשויים לגרום להידלדלות מאגרי הברזל בגוף ‪,‬ומכאן הצורך בתוספת ברזל בכדורים לאישה‬
‫בהריון‪.‬‬
‫על פי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לתת לתינוקות תוספי ברזל ‪,‬החל מגיל ארבעה חודשים ‪,‬‬
‫המלצה זו ניתנת על מנת להפחית את שיעור חוסר הברזל בגיל הרך‪.‬‬
‫זיהוי חוסר הברזל מצריך בדיקות מאגרי הברזל בגוף ע"י בדיקת דם ל‪) Ferritin -‬פריטין הוא חלבון‬
‫בדם המאחסן בתוכו ברזל לשימוש עתידי )‪.‬‬
‫ספיגת הברזל ‪ -‬יש לצרוך מוצרים המכילים ברזל ביחד עם מזונות עשירים בוויטמין ‪, C‬למשל ‪,‬מיץ‬
‫תפוזים‪ .‬אלו מסייעים בספיגת הברזל ואילו תה וקפה מעכבים את ספיגת הברזל ‪,‬ולכן מומלץ‬
‫לשתות אותם שעה לפחות לפני או אחרי ארוחה שמכילה ברזל ‪,‬כמו בשר ‪.‬רצוי גם להימנע מנטילת‬
‫תוסף הברזל יחד עם מוצרי חלב או תוספים המכילים סידן מכיוון שגם הם מעכבים ספיגת ברזל‪.‬‬
‫ב ‪.‬צריכת מזונות עשירים בוויטמין ‪ B12‬הנמצא בבשר ‪,‬ביצים ‪,‬חלב וגבינות ‪.‬מרבית הניזונים‬
‫ממאכלים אלה אינם מפתחים חסר בוויטמין ‪ (Vitamin B12 deficiency),‬אלא אם קיימת בעיית‬
‫ספיגה כלשהיא ‪,‬למשל ‪,‬לאחר ניתוחי קיבה ומעי ‪,‬בו נפגע האזור שאחראי על ייצור הפקטור‬
‫החשוב לספיגת הוויטמין) פקטור אינטרינזי)‪.‬‬
‫ג צריכת מזונות עשירים בחומצה פולית חשובה מאוד לנשים בהריון ‪ .‬בגלל העלייה בדרישת הגוף‬
‫בהריון יכולה להיגרם רמה נמוכה של חומצה פולית בדם ‪.‬צריכת חומצה פולית מונעת פגמים מולדים‬
‫אצל הילוד ‪,‬בהם פגמים בתעלה העצבית שגורמים לעיוותים בעמוד השדרה ‪ ,‬בגולגולת ובמוח ‪.‬שכיחות‬
‫פגמים אלה יורדת משמעותית ‪,‬אם ניתנת כמות מספקת של חומצה פולית‪ ,‬מומלץ להתחיל לצרוך‬
‫חומצה פולית שלושה חודשים לפני הכניסה להיריון ובמהלך החודש הראשון שלו ‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות לזיהוי חסרים או עודפים של חומרים‬
‫בפלסמת הדם או בתאי‪-‬הדם‪.‬‬
 ‫‪31‬‬

‫ב ‪ .‬מניעת זיהומים‬
‫‪ .1‬שמירה על הגיינה אישית והגיינה סביבתית ‪-‬ניתן למנוע זיהומים ע"י רחיצת ידיים במיוחד‬
‫לפני אכילה ואחרי ביקור בשירותים ‪,‬רחיצת פירות וירקות ‪,‬שמירה על ניקיון הבית‬
‫והסביבה ‪.‬טיפול במוצרי מזון בצורה נכונה ‪,‬כמו החזקת דברי חלב ובשר במקרר ‪,‬בדיקת תפוגה של‬
‫המוצרים ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬הימנעות מלקיחה מוגזמת של תרופות לכאבים ‪ -‬תרופות מסוימות וחומרים רעילים עלולים‬
‫לפגוע בייצור תאי הדם הלבנים ולפגוע בכך במערכת החיסונית של הגוף‪ ,‬ולכן יש לקרוא את‬
‫הוראות השימוש של התרופה ‪,‬לבדוק מהן תופעות הלוואי ולהימנע מלקיחה מוגזמת של תרופות‬
‫לכאבים‪.‬‬
‫‪ ‬להעשרה‪:‬‬
‫סוגי תרופות במערכת קרישת הדם‪:‬‬
‫קבוצת נוגדי קרישה ‪,‬תרופות שמאטות את תהליך קרישת הדם ופועלות במנגנונים‬ ‫•‬
‫שונים ‪:‬הפרין לצורותיו ‪ Clexan ,‬וקומדין ‪ -‬מנגנון הפעולה ‪,‬דרך המתן ‪,‬סיבוכים ו ‪- antidote‬‬
‫כאשר מופיע דימום כתוצאה מהתרופה ניתן תרופת נגד ‪ ,‬אנטידוט ‪,‬בשם ‪Protamin‬‬
‫)‪Sulphate‬מתן תרופות נוגדי קרישה חייב להיות מלווה בניטור( בבדיקת מעקב )של זמן‬
‫‪-PTT‬‬ ‫הקרישה ‪ Prothrombin Time - PT,‬ו ‪Activated Partial Thromboplastin‬‬
‫‪Time‬‬
‫בדיקת זמן פרותרומבין מודדת כמה זמן עובר עד שנוצר קריש דם בדגימה הנבדקת ‪.‬זמן‬
‫פרותרומבין ארוך מצביע על הפרעה פיזיולוגית במנגנון הקרישה ‪,‬או שהיא יכולה לנבוע‬
‫מנטילת תרופה נוגדת קריש ‪,‬בדרך כלל קומדין ‪,‬המאריכה את זמן הפרותרומבין באופן מבוקר‬
‫על מנת למנוע היווצרות קרישי דם‪.‬‬
‫בדיקת ‪ PT‬מודדת את המסלול ה ‪-extrinsic‬של קרישת הדם ‪,‬בדיקת ‪ PTT‬משקפת את‬
‫המסלול ה ‪intrinsic -‬‬
‫קבוצת נוגדי הצמדות הטסיות ‪,‬כמו אספירין‪.‬‬ ‫•‬
‫הערה ‪:‬פגיעות בשלמות דופן כלי הדם מתרחשות כל הזמן ‪-‬אם בעקבות פגיעות מזעריות יום‬
‫יומיות שלא מודעים אליהן ואם בעקבות תהליכים פנימיים ‪,‬ניווניים ואחרים ‪.‬באופן רגיל‬
‫מערכת הקרישה מתמודדת בהצלחה עם פגיעות כאלו ‪,‬ומאפשרת תהליך ריפוי מסודר ‪.‬‬
‫איזון בין צריכת קומדין ‪,‬נוגד קרישה‪ ,‬ובין מזונות מסוימים המכילים ויטמין‪K‬‬ ‫•‬
‫צריכת ויטמין ‪ K‬מהמזון יכולה להשפיע על איזון הטיפול בקומדין ‪:‬קומדין הינה תרופה‬
‫נוגדת קרישה ‪,‬וויטמין ‪ K‬הוא מרכיב שמסייע בקרישת הדם ‪,‬לכן ‪,‬צריכה גבוהה של ויטמין ‪K‬‬
‫יכולה להפחית את השפעת הקומדין ‪,‬ואילו צריכה נמוכה יכולה להגביר את השפעת התרופה ‪.‬‬
‫אנשים הנוטלים קומדין עליהם להימנע מצריכת מזונות בעלי תכולה גבוהה של ויטמין ‪K,‬‬
‫ולהשתדל להגביל צריכתם של מזונות עם תכולה בינונית של הוויטמין ‪.‬‬
 ‫‪32‬‬

‫מזונות עם תכולה גבוהה של ויטמין ‪ K:‬כרוב ניצנים ‪,‬כרוב ‪,‬כרובית ‪,‬תרד ‪,‬חסה ‪,‬ברוקולי ‪,‬כבד‬
‫בקר ‪,‬תה ירוק ‪,‬מנגולד ‪,‬פטרוזיליה ‪,‬עלי סלק ‪,‬עלי לפת‪.‬‬
‫מזונות עם תכולה בינונית של ויטמין ‪ K:‬שעועית ירוקה ‪,‬אפונה ירוקה ‪,‬שמן סויה ‪,‬שמן‬
‫קנולה ‪,‬שמן זית ‪,‬מרגרינה ומיונז ‪.‬אבוקדו מכיל כמות בינונית של ויטמין ‪ K,‬ובנוסף לכך מפריע‬
‫לספיגת התרופה ‪,‬ולכן צריכות להפריד כשעתיים בין זמן אכילתו לבין זמן נטילת התרופה ‪.‬‬
‫מילות מפתח‪:‬‬
‫א ‪.‬אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫• נפח דם ‪Blood volume‬‬
‫• מאזן נוזלים חיובי ושלילי בגוף‬
‫• מרכיבי פלסמת הדם ‪Plasma‬‬
‫• נסיוב ‪Serum‬‬
‫• תאי אב ‪Stem cells‬‬
‫• תהליך יצירת תאי הדם‪Hematopoiesis‬‬
‫• אריתרופואטין ‪Erythropoietin‬‬
‫יצירת תאי‪-‬דם אדומים‪Erythropoiesis‬‬ ‫•‬
‫• תא דם אדום ‪Erythrocyte/ Red Blood Cell /RBC‬‬
‫תא דם לבן ‪Leukocytes/ White Blood Cells/ WBC‬‬ ‫•‬
‫גרנולוציטים‪Granulocytes :‬‬
‫‪Polymorphonuclears Neutrophils‬‬ ‫‪Eosinophils Basophils‬‬
‫‪Agranulocyte: Monocytes , Lymphocytes‬‬
‫ספירה מבדלת של לויקוציטים‪.‬‬ ‫•‬
‫גורמי קרישה ‪ Coagulation factors -‬טסיות הדם ‪,‬לוחיות הדם ‪,‬תרומבוציטים‬ ‫•‬
‫‪Thrombocytes / Platelets /PLT‬‬
‫טרומבוקסן ‪, NO,‬סרטונין ‪ ,‬חלבוני פקטורי‪ -‬הקרישה ‪ :‬פיברונוגן ופיברין ‪,‬פרותרומבין‬ ‫•‬
‫וטרומבין ‪,‬פיברינוליזה‪.‬‬
‫תרופות נוגדות קרישה ‪ (Anti-coagulant agents):‬הפרין ‪ , Clexan,‬קומדין ‪,‬‬ ‫•‬
‫אספירין‪.‬‬
‫אנטידוט לתרופות נוגדות קרישה ‪ ,‬נוגד דימום ‪Protamine Sulphate‬‬ ‫•‬
‫המטוקריט ‪(HCT ) Hematocrit‬‬ ‫•‬
‫המוגלובין ( ‪Hemoglobin,( Hb‬‬ ‫•‬
‫מח עצם ‪Bone marrow‬‬ ‫•‬
‫קבוצות דם ‪ Blood types-‬לפי קבוצות ‪ RH‬ו‪ABO‬‬ ‫•‬
‫מבחן" סוג הדם והצלבה עם סוג דם זהה‪".‬‬ ‫•‬
 ‫‪33‬‬

‫‪Lymphatic system‬‬ ‫המערכת הלימפתית‬ ‫•‬

‫כלי הלימפה ‪ -‬צינורות ונימים ‪lymphatic vessels, Lymph capillaries‬‬ ‫•‬
‫‪Lymph node‬‬ ‫קשר לימפה‬ ‫•‬
‫‪Lymph fluid‬‬ ‫נוזל הלימפה‬ ‫•‬
‫קליניקה‬ ‫ב‪.‬‬
‫סוגי אנמיה ‪:‬חוסר ברזל ‪ ,‬בדיקת דם ל ‪ , Feritin‬חוסר חומצה פולית‪ ,‬וויטמין ‪B12‬‬ ‫•‬
‫אנמיה המוליטית ‪,‬אנמיה של מחלות כרוניות‪.‬‬
‫‪ Thrombocytopenia‬מיעוט תרומבוציטים‬ ‫•‬
‫‪ Leucocytosis‬תגובתית) במצבי דלקת בעיקר ממקור חיידקי(‬ ‫•‬
‫(תגובתית( ריבוי לימפוציטים בדם ;במחלות שונות ‪ ,‬כולל‬ ‫‪Lymphocytosis‬‬ ‫•‬
‫זיהומים שנגרמים על‪-‬ידי נגיפים )ו ‪- Lymphocytosis‬ממארת‪.‬‬
‫‪ Inflammation -‬תהליך דלקתי‬ ‫•‬
‫‪ Infection -‬תהליך זיהומי‬ ‫•‬
‫מחלה אוטואימונית‬ ‫•‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫רוברט מ 'ברן ומת'יו נ 'לוי ‪,‬עקרונות הפיזיולוגיה ‪,‬מהדורה שנייה ‪,‬בהוצאת‬ ‫‪‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪2001.‬‬
‫אנציקלופדיה כרטא לבריאות המשפחה ‪,‬מהדורה שישית ‪,‬בהוצאת כרטא ירושלים‪, 1999.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרק – המדריך הרפואי השלם לבית ולמשפחה ‪,‬מהדורה עברית ‪,‬בהוצאת כנרת זמורה ביתן‬ ‫‪‬‬
‫דביר והד ארצי‪.‬‬
‫‪Nelson TEXTBOOK of PEDIATRIS, 17th Ed., Saunders – 2004: Part XX‬‬ ‫‪‬‬
‫;‪,Diseases of the Blood; Section 1: The Hematopoietic system 1599-1604‬‬
‫‪Section 7: Hemorrhagic & Thrombotic Diseases.‬‬
‫‪Basil J.Zitelli, Holly W.Davis, Atlas of Pediatric Physical Diagnosis, 4th Ed.,‬‬
‫‪Mosby 2002‬‬
‫עיתון אלקטרוני בנושא המטולוגיה‪:‬‬
‫‪) http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2719 (6‬‬
‫‪2.‬רשימת סרטונים ‪ -‬קרישיות הדם ‪:‬מחלת דמם וקרישה‬
‫‪http://video.google.com/videoplay?docid=2858278098520854709&q=platelet‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=0htEHnVgtcM‬‬ ‫• מרכיבי הדם‬
‫• המחשה של זרימת דם ‪http://video.google.com/videoplay?docid=- .‬‬
‫‪8808898333660011740&q=platelet‬‬
‫• סיכום מנגנון הקרישה‬
‫‪http://video.google.com/videoplay?docid=7179874556478117667&q=platelet‬‬
 ‫‪34‬‬

‫‪http://www.youtube.com/watch?v=YMTtS2BbehI‬‬ ‫• מרכיבי הדם והפקתם‬

‫‪http://video.google.com/videoplay?docid=-‬‬ ‫• ילד עם המופיליה‬
‫‪.3989591691673442332&q=hemophilia‬‬
‫• ארגון ההמופיליה העולמי‬
‫‪http://video.google.com/videoplay?docid=2693445058989056919&q=hemophilia‬‬
‫‪3.‬רשימת אתרי אינטרנט ‪ -‬קרישיות הדם‪:‬‬
‫‪ - http://www.youtube.com/watch?v=k8WWO6WxE80‬תרומת דם להמופיליה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ - www.eitanrd.org.il‬עמותת אית"ן לתסמונות נדירות בישראל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ - www.hemophilia.org.il‬אתר עמותת על"ה להמופיליה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ - www.wfh.org‬הסתדרות המופיליה עולמית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מנגנון קרישת הדם והבדיקות הנלוות ‪-‬‬
‫ויקירפואה‬
‫‪http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%A‬‬
‫‪8%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F_-‬‬
‫‪_Prothrombin_time‬‬
‫)‪6‬אתר המכיל טבלה לפענוח בדיקות דם ומשמעותן‬
‫‪http://www.solgar.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/bloodwork.pdf‬‬

‫‪Pulmonology‬‬ ‫פולמונולוגיה‬
‫א‪ .‬סיפורי מקרה‬
‫סיפור מקרה ראשון‪ :‬מ‪.‬א ‪.‬בן ‪ 58,‬מעשן שתי חפיסות סיגריות ביום מגיל ‪ 15.‬מזה ‪ 10‬שנים‬
‫מרבה להשתעל ופולט כיח רב במיוחד בשעות הבוקר ‪.‬מזה כשנה הוא סובל מקוצר נשימה‬
‫המופיע בכל מאמץ ומונע ממנו לבצע מאמץ גופני משמעותי ‪,‬כולל עליה במדרגות לדירתו‬
‫הנמצאת בקומה השנייה ‪.‬‬
‫היום ניקרא אל מר מ‪.‬א ‪.‬צוות מגן‪-‬דוד‪-‬אדום בגלל קוצר נשימה במנוחה ‪.‬הצוות חיבר‬
‫אותו לבלון חמצן ‪,‬מפני שצבע העור היה כחול )‪ (Cyanosis‬והעביר אותו לבית החולים‬
‫הקרוב ‪.‬בהגיעו לחדר המיון היה מר מ‪.‬א ‪.‬מחוסר הכרה‪.‬‬
‫הבעיות העיקריות של החולה‪:‬‬
‫תפקוד הריאות בהעברת החמצן אצל החולה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקוד הריאות בהעברת דו תחמוצת הפחמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬משמעות השיעול ופליטת כיח מרובה (ברונכיטיס כרונית)‪.‬‬
‫ד‪.‬מטרת הטיפול בחמצן במקרה זה‪.‬‬
 ‫‪35‬‬

‫הסיבה לאובדן ההכרה (מנגנון הבקרה של הנשימה)‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫פעילות כיתתית ‪:‬מדידת קצב הנשימה של מספר תלמידים( עדיף שיהיו בקבוצה תלמידים‬
‫ספורטאים ותלמידים שהם פחות )בזמן מנוחה ‪.‬לבקש מהם לרוץ בחצר ולמדוד מידית את קצב‬
‫הנשימה שלהם‪.‬‬
‫אלו שאלות עולות מקריאת סיפור המקרה?‬
‫הצעה לשאלות אפשריות) ניתן להוסיף שאלות נוספות שמועלות ע"י התלמידים(‬
‫א מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫ב מהם הגורמים שיכולים להשפיע על קצב הנשימה?‬
‫?‬ ‫ג מה ההבדל בין נפחי הנשימה השונים של התלמידים‬
‫סיפור מקרה שני‪ :‬שאיפת גז גרמה למותם של בני הזוג מעכו במכונית‬
‫"זוג בשנות החמישים לחייהם נמצאו במכוניתם בחניית הבית ללא רוח חיים וללא סימני‬
‫אלימות ‪.‬רכבם הועבר למוסך שם עבר בדיקה מקיפה על ידי פקחים ממכון התקנים ‪.‬דו"ח‬
‫נתיחת הגופות קבע כי בני הזוג נחנקו משאיפת גז פחמן חד‪-‬חמצני שנפלט מרכבם‪".‬‬
‫מחקירת המקרה עלה כי בני הזוג ישבו במושבים הקדמיים של הרכב שחנה בחנייה הפרטית ‪.‬‬
‫בעת מציאתם על ידי הבן הרכב היה כבוי אם כי לפי העדויות הוא היה חם ולכן לא מן הנמנע‬
‫שהמנוע עבד עד זמן קצר לפני שנמצאו‪.‬‬
‫עדיין אין הסבר איך דלף הגז לרכב ומדוע בני הזוג לא הצליחו לצאת מהרכב ‪.‬ד"ר אריה‬
‫איזנמן ‪,‬מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים בנהרייה הסביר כי לחמצן חד פחמני אין‬
‫ריח וטעם ולכן קשה להבחין שהוא נמצא בחלל האוויר ‪,‬אך לדבריו תגובת הגוף לגז אינה‬
‫פתאומית ומיידית " ‪:‬במתחם עם ריכוז גבוה מאוד של ‪ CO‬הוא" מתחרה עם החמצן‬
‫וההמוגלובין נוטה לקשור את ה ‪- CO‬יותר מהחמצן וזה מה שגורם להרעלה ‪".‬‬
‫אולם לדברי ד"ר אייזנמן "אין מדובר באפקט מידי ‪.‬בן אדם שנמצא בסביבה כזו מרגיש לא‬
‫טוב ולכן כאינסטינקט מידי הוא צפוי לפתוח חלון או לצאת מהמתחם בו הוא נמצא במטרה‬
‫להתאוורר ‪.‬אין מדובר במצב של איבוד הכרה פתאומי "אומר ד"ר אייזנמן ‪.‬‬
‫אלו שאלות עולות מקריאת סיפור המקרה?‬
‫הצעה לשאלות אפשריות (ניתן להוסיף שאלות נוספות שמועלות ע"י התלמידים)‪.‬‬
‫א כיצד הגיע הגז לדמם של הזוג ?‬
‫ב מהם מסלול מעבר הגז בגוף?‬
‫ג האם כל חומר שנכנס עם האוויר ממשיך בדרכו למערכת הנשימה התחתונה?‬
‫ד האם חל שינוי בקצב הנשימה של הזוג עם הזמן?‬
‫• לאחר לימוד נושא הפולמונולוגיה יחזרו התלמידים לסיפורי המקרים‪.‬‬
 ‫‪36‬‬

‫ב ‪ .‬תכני לימוד עיקריים‪:‬‬

‫אנטומיה של דרכי הנשימה ‪Respiratory tract‬‬
‫דרכי הנשימה העליונות ‪:‬אף ‪ Nose:‬מבנה ותפקידי האף ‪,‬סינוסים ‪paranasal‬‬ ‫א)‬
‫‪sinuses ,‬הלוע ‪ pharynx,‬גרון ‪larynx‬‬
‫דרכי הנשימה התחתונות ‪:‬מבנה ותפקוד קנה הנשימה ‪ Trachea,‬סמפונות‬ ‫ב)‬
‫‪Bronchus,‬‬
‫ג )מבנה הריאות ‪:‬עץ הסמפונות‪Bronchial tree‬‬
‫אונות הריאה ‪Lung, Pulmons‬‬
‫הצדר‪ ,‬קרום הריאה ‪, Pleura‬‬
‫נאדית הריאה ‪Alveoli‬‬
‫פיזיולוגיה‬
‫מחזור הדם של הריאות‪.‬‬
‫העברת חמצן ע"י המוגלובין ‪-‬חיבור החמצן להמוגלובין בריאות וניתוק הקשר ברקמה‬ ‫•‬
‫ריווין ההמוגלובין‪.‬‬
‫העברת פחמן דו‪-‬חמצני ע"י הדם ‪,‬דיפוזיה של הגזים‪.‬‬ ‫•‬
‫ויסות ובקרת הנשימה ‪-‬מרכזי בקרת הנשימה במח‪,‬‬ ‫•‬
‫גורמים המשפיעים על הנשימה )ראה מילות מפתח(‬ ‫•‬
‫לחץ שלילי בתוך קרום הריאה ‪,‬פלאורה ‪,‬כמנגנון המאפשר נשימה‪.‬‬ ‫•‬
‫מנגנון השאיפה והנשיפה‪.‬‬ ‫•‬

‫קליניקה – בכל אחת מהמחלות יש לכלול ‪:‬הגדרה של המחלה ‪,‬אפידמיולוגיה ‪,‬‬

‫אטיולוגיה ‪,‬סימנים וסימפטומים ‪,‬פתופיזיולוגיה ‪,‬דיאגנוזה ‪,‬טיפול ‪,‬סיבוכים ‪,‬מניעה ‪.‬‬

‫מחלות ריאה המייצגות הפחתה של העברת הגזים מהיבטים שונים‪:‬‬

‫אסתמה ‪/‬קצרת הסמפונות ‪ -‬קשיי נשימה הנובעים מתהליך דלקתי ‪,‬אלרגי ‪,‬לא זיהומי –‬ ‫א‬

‫הגורם להיצרות של דרכי הנשימה ‪ ,‬לזרימת אוויר מופחתת לריאות ולכליאת אוויר בצינורות‬
‫הנשימה ‪.‬בדרך כלל החסימה בדרכי האוויר היא הפיכה ‪,‬ומטפלים בה באמצעות תרופות מסוג‬
‫סטרואידים ומשאפים ‪,‬המבוססים על חומרים סימפתטיים ‪,‬המאזנים את התגובה הפרה‪-‬‬
‫סימפתטית הגורמת לכיווץ דרכי האוויר ‪.‬‬
‫מחלות ריאה חסימתיות‪C.O.P.D -Chronic obstructive pulmonary disease :‬‬ ‫ב‬
 ‫‪37‬‬

‫ברונכיטיס כרונית ‪ Chronic Bronchitis‬המחלה נגרמת לרוב בעקבות עישון או חשיפה‬

‫ממושכת לעשן או זיהום אוויר ‪,‬או כתוצאה מאלרגיות הגורמות להפרשת ריר מוגברת בסמפונות‬
‫או כתוצאה מזיהום נגיפי או חיידקי ‪.‬‬
‫נפחת ‪-‬אמפיזמה ‪ Emphysema‬עישון כבד ‪ ,‬עישון פסיבי וברונכיטיס כרונית מביאים‬
‫להרס נאדיות הריאה ) ‪ (Alveoli‬להקטנת שטח הפנים של הריאה ובסופו של דבר לפגיעה‬
‫תפקודית ולהפחתת יעילות שחלוף הגזים המתבצע בה ‪,‬ולקשיי נשימה קשים אצל חולים אלו ‪.‬‬
‫חזה אוויר‪ -‬ברמת הכתוב ‪ : Pneumothorax‬כניסת אוויר לחלל הפלאורה )פנאומו – אוויר‬ ‫ג‬

‫‪,‬תורקס ‪ -‬בית החזה)‪ .‬כאשר נוצר חור בפלוארה חודר לחלל הפלאורה אוויר ומתבטלים הלחצים‬
‫השליליים שבין הקרומים ‪.‬בית החזה המתרחב בזמן השאיפה לא מושך אחריו את הריאה בצד‬
‫הפגוע ‪.‬‬
‫‪ - Hemothorax‬כניסת דם או נוזל תפליט לחלל הפלאורה( המו–דם ‪ ,‬תורקס‪ -‬בית החזה)‪.‬‬

‫‪-‬ברמת הכתוב‪.‬‬ ‫רפואה מונעת‬

‫המטרה ‪ -‬להעלות את המודעות לנושא ההיגיינה האישית והסביבתית ‪,‬לחשיבות השמירה על איכות‬
‫הסביבה בעיקר מניעת זיהום אוויר‪.‬‬
‫א‪ .‬מניעת עישון ע"י הגברת הידע והמודעות ל ‪:‬‬
‫‪ .1‬נזקי מרכיבי העישון ‪:‬‬
‫א ‪.‬הניקוטין‪ ,‬המרכיב הרעיל ביותר בעישון ‪,‬גורם לכווץ קוטר כלי הדם ובכך מעלה את הדופק ‪,‬מעלה את‬
‫לחץ הדם ויוצר מצב של אספקת דם פחותה לאיברים השונים בגוף ולפגיעה בתפקודם ‪.‬שינויים אלה‬
‫עלולים לגרום לנזקים ישירים ועקיפים לשריר הלב ולעורקים הכליליים ‪,‬להפרעות קצב ולליקוי בזרימת‬
‫הדם ובתפקוד טסיות הדם ‪.‬‬
‫ב ‪.‬הפחמן החד‪-‬חמצני ‪ (CO),‬הנמצא בריכוז של ‪6%-1%‬בעשן הסיגריות זיקה להמוגלובין גבוהה‬
‫בהרבה מזו של החמצן ‪,‬ולכן אספקת החמצן לשריר הלב קטנה ‪.‬אצל חולים הלוקים בתעוקת חזה‬
‫והחשופים לפחמן חד‪-‬חמצני ‪,‬קטנה היכולת לבצע מאמץ קל ללא כאב תעוקתי שמתבטא בקוצר נשימה‬
‫ובעיות בקצב הלב ‪.‬‬
‫עקב נוכחות הפחמן החד‪-‬חמצני גם התהליך הטרשתי מואץ ‪,‬בשל הפגיעה באספקת החמצן לכלי הדם‬
‫עצמם ‪.‬‬
‫ב ‪.‬נזקי העישון ‪:‬מחלות ריאה ‪ -‬ברונכיטיס ‪,‬אסטמה ‪,‬סרטן ‪,‬נפחת( אמפיזמה )ומחלות לב וכלי‪-‬דם‪.‬‬
‫ג ‪.‬חוקים בנושא מניעת עישון ‪ -‬עישון אקטיבי ופסיבי‪.‬‬
‫ד ‪.‬עישון בזמן הריון והנזק לעובר‪.‬‬
‫ה ‪.‬דרכים למניעת עישון ‪:‬מתוך המאמר" מניעת עישון וגמילה למה הם מעשנים"?‬
‫‪ Israeli Journal of Family Practice -‬גליון מס ‪' 149‬‬
 ‫‪38‬‬

‫‪ .1‬מניעת חשיפה של ילדים ומתבגרים לעישון בבית ‪,‬בעבודה ‪,‬במקומות ציבור ‪,‬בבתי ספר ומניעת צפייה‬
‫בסרטים הכוללים עישון ‪ -‬כל אלו במשולב מקטינים את שיעור התחלות העישון בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫‪ .2‬שיחה עם רופא המשפחה נמצאה יעילה במניעת התחלות עישון בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫‪ .3‬תכניות התערבות משפחתיות ובעיקר תוכנית התערבות במשפחות שבהן יש הורים מעשנים ‪.‬בארץ‬
‫נמצא כי שני הורים מעשנים לעומת שני הורים לא מעשנים מעלים את הסיכון לעישון במתבגר עד פי ‪5.‬‬
‫‪ .2‬השפעת זיהום אוויר על בעיות נשימה ‪:‬זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות ‪:‬זיהום‬
‫מעשה ידי אדם וזיהום שמקורו בתופעות טבע ‪.‬זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים‬
‫חומרים כמו פיח ‪,‬אבק ‪,‬עשן ועוד ‪.‬המלה" זיהום "משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים ‪,‬לחי‬
‫ולצומח ‪.‬‬
‫גורמי זיהום האוויר מעשי ידי האדם ‪:‬אבק ‪,‬זיהום ממפעלי תעשייה ‪,‬זיהום מכלי רכב בעלי מנוע ‪,‬‬
‫זיהום משריפת עצים להסקה ‪,‬תרסיסים למיניהם ‪,‬אדים רעילים( כמו אדי צבע‪).‬‬
‫מניעת זיהום אוויר ‪:‬ע"י עידוד שימוש בתחבורה ציבורית וברכבות על מנת להקטין את השימוש ברכב‬
‫הפרטי ‪ .‬עידוד השימוש בכלי רכב המשתמשים במקורות אנרגיה חלופיים לדלק ‪,‬מעבר לשימוש בדלק‬
‫מזהם פחות ‪,‬הגברת השימוש במקורות" אנרגיה ירוקה( "שמש ‪,‬רוח ‪,‬מים )וגז ‪,‬מעבר לתחנות כוח‬
‫הפועלות על גז טבעי‪.‬‬
‫זיהום האוויר ובעיות נשימה ‪:‬זיהום האוויר גורם לתגובה אלרגית במערכת הנשימה ‪,‬התקפי אסתמה ‪,‬‬
‫הכבדה על תפקוד הלב וסיכון חיים ‪.‬בעקבות סופות חול ואבק קיימת עלייה של יותר מפי שניים בקשיי‬
‫נשימה ‪,‬התקפי לב ‪.‬ההמלצות הן ‪:‬בזמן אובך להישאר בבית ‪,‬להימנע מפעילות גופנית ולהיעזר‬
‫באינהלציות ותרופות לפי הוראות הרופא ‪.‬‬
‫‪.3‬מניעת מחלות מדבקות בדרכי הנשימה ‪:‬‬
‫מחלות מדבקות ‪:‬שפעת ‪,‬דלקת ריאות ‪,‬שחפת ‪.‬‬
‫דרכי ההדבקה ‪:‬על ידי פיזור גורם המחלה( חיידקים ‪,‬נגיפים )לסביבה בעת עיטוש ‪,‬שיעול ‪,‬או מגע עם‬
‫הפרשות מהאף והליחה‪.‬‬
‫מניעת ההדבקה ‪:‬העלאת תנגודת הגוף ע"י שמירה על תזונה מאוזנת הכוללת גם ויטמינים ומינרלים ‪.‬‬
‫שמירה על הגיינה אישית ‪:‬רחצת ידיים ‪,‬אוורור החדר ‪,‬שימוש בממחטות נייר ‪,‬כיסוי הפה עם האמה‬
‫בזמן עיטוש או שיעול ‪.‬‬
‫חיסונים ‪ -‬קיים חיסון למחלות שפעת ‪,‬דלקת ריאות ‪,‬שחפת ‪.‬‬
‫בשחפת ‪ -‬יש לבצע בדיקות לגילוי שחפת ‪,‬בדיקת מנטו ‪,‬וצילום ריאות‪ ,‬לאנשים שבאים במגע עם חולה‬
‫שחפת ובמידת הצורך יש לתת חיסון נגד שחפת ‪.‬‬
‫חיסון נגד שפעת ודלקת ריאות מומלץ לבצע בתחילת החורף במיוחד אצל ילדים ‪,‬קשישים ואנשים עם‬
‫מחלות כרוניות‪ ,‬חשוב להסביר על חשיבות החיסונים ומידת היעילות שלהם‪.‬‬
 ‫‪39‬‬

‫פעילות גופנית לשיפור תפקוד מערכת הנשימה ‪ -‬פעילות גופנית משפרת את תפקוד מערכת הנשימה‬
‫והלב‪ ,‬תורמת להגדלת סיבולת לב ‪-‬ריאה ומגדילה את כמות החמצן אותה שואפים ‪,‬כמו כן מחזקת את‬
‫המערכת החיסונית ‪.‬‬
‫מילות מפתח‪:‬‬
‫אנטומיה פיזיולוגיה‬
‫דרכי הנשימה העליונות ‪:Upper respiratory tract‬‬ ‫•‬
‫האף ‪Nose‬‬ ‫•‬

‫‪nasal cavity‬‬ ‫חלל האף‬ ‫•‬

‫קונכיות האף ‪nasal conchae‬‬ ‫•‬

‫סינוסים ‪paranasal sinuses‬‬ ‫•‬

‫הלוע ‪pharynx‬‬ ‫•‬
‫גרון ‪larynx‬‬ ‫•‬
‫מכסה הגרון‪epiglottis‬‬ ‫•‬

‫דרכי הנשימה התחתונות‪: Lower respiratory tract‬‬ ‫•‬

‫קנה הנשימה ‪Trachea‬‬ ‫•‬

‫סמפונות ‪Bronchus‬‬ ‫•‬

‫עץ הסמפונות ‪Bronchial tree‬‬ ‫•‬

‫הריאות )‪ (Lungs, Pullmons‬ריאה ימנית וריאה שמאלית‬ ‫•‬

‫צדר ‪,‬קרום הריאה ‪Pleura‬‬ ‫•‬

‫‪Diaphragma‬‬ ‫סרעפת‬ ‫•‬

‫נאדית הריאה ‪Alveoli‬‬ ‫•‬

‫המוגלובין ‪ hemoglobin,‬אוקסיהמוגלובין ‪oxyhemoglobin,‬‬ ‫•‬

‫שרירי הנשימה – שרירים בין הצלעות ‪ ,‬הסרעפת‪.‬‬ ‫•‬

‫חלל בית החזה‪thoracic cavity,‬‬ ‫•‬

‫חילוף הגזים בריאות ‪pulmonary gas exchange‬‬ ‫•‬

‫חילוף הגזים ברקמות ‪systemic gas exchange‬‬ ‫•‬

‫מנגנון הנשימה ‪mechanism of pulmonary ventilation :‬‬ ‫•‬

‫שאיפה ‪ inspiration‬תהליך פסיבי ‪,‬‬ ‫•‬

‫נשיפה ‪ expiration‬תהליך אקטיבי‬ ‫•‬

‫מרכזי הנשימה במח‪:‬‬ ‫•‬

 ‫‪41‬‬

‫מרכזי בקרת הנשימה בגזע המוח‬ ‫•‬

‫מורכב משני אזורי בקרה הקשורים ביניהם ‪:‬‬ ‫במוח המאורך ‪medulla‬‬ ‫•‬
‫מרכז השאיפה ‪inspiratory center‬‬ ‫•‬
‫מרכז הנשיפה ‪ expiratory center‬אקטיבי רק בזמן נשיפה מאומצת‬ ‫•‬
‫כשמופעלים שרירי הנשימה בנשיפה‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על הנשימה)בהתאם לרשום בלבד לא להרחיב)‪:‬‬ ‫•‬
‫שינויים בריכוז פחמן דו חמצני בדם‬ ‫•‬
‫שינוי ברמת החומציות בדם ‪.‬‬ ‫•‬
‫שינוי ברמת החמצן בדם ‪,‬‬ ‫•‬
‫לחץ הדם ‪,‬טמפרטורת הדם ‪,‬‬ ‫•‬
‫לחץ שלילי ‪,‬ואקום‪ ,‬בחלל קרומי הריאה ‪,‬הפלאורה ‪.‬‬ ‫•‬
‫מנגנון השאיפה והנשיפה (בהתאם לתכנית בלבד לא להרחיב)‬ ‫•‬
‫בדיקת תפקודי ריאה‬ ‫•‬
‫נפח מתחלף ‪ 500‬מ"ל ‪tidal volume,‬‬ ‫•‬
‫נפח חיוני ‪ 4500 – 5000‬מ"ל‪vital capacity ,‬‬ ‫•‬
‫נפח שארי ‪ residual volume 1200‬מ"ל‬ ‫•‬
‫‪ Ventilation‬אוורור ריאתי‬ ‫•‬
‫קליניקה‬ ‫•‬
‫אסתמה ‪ Asthma -‬קצרת סמפונות ‪ /‬גנחת סמפונות‪.‬‬ ‫•‬
‫קשיי נשימה ‪. Dyspnea‬‬ ‫•‬
‫ריר ‪Mucus‬‬ ‫•‬
‫בדיקת ברונכוסקופיה – בדיקה אנדוסקופית ‪,‬שבה נבדקות דרכי הנשימה על ידי‬ ‫•‬
‫החדרת ברונכוסקופ ‪,‬צינור פלסטי גמיש שבקצהו מצלמת וידאו זעירה ‪,‬אשר מכיל סיב‬
‫אופטי לצורך תאורה ונועד לבדיקת מערכת הנשימה‪ .‬באמצעות בדיקה זו ניתן לראות‬
‫את דרכי הנשימה ‪,‬ממערות האף ועד לקנה הנשימה והסמפונות ‪..‬‬
‫תרופות מרחיבות סמפונות ) ללא פרוט שמות התרופות(‬ ‫•‬
‫תרופות סטרואידים להפחתת דלקת‬ ‫•‬
‫מחלות ריאה חסימתיות‪C.O.P.D Chronic obstructive pulmonary disease:‬‬ ‫•‬
‫ברונכיטיס כרונית‪Chronic Bronchitis‬‬ ‫•‬
‫נפחת ‪ ,‬אמפיזמה ‪Emphysema‬‬ ‫•‬
‫‪ Pneumothorax‬חזה אוויר – הצטברות אוויר בחלל הפלאורה ‪/‬הצדר) ברמת‬ ‫•‬
‫הגדרה(‬
‫‪ Hemothorax‬תפליט והצטברות דם ‪/‬נוזל בחלל הפלאורה (ברמת הגדרה)‬ ‫•‬
 ‫‪41‬‬

‫נזקי העישון‪ ,‬אקטיבי ופסיבי‪ ,‬עישון בהריון ‪ ,‬מניעת עישון‪ ,‬חוקים‬ ‫•‬
‫ניקוטין ‪Nicotine‬‬ ‫•‬
‫פחמן החד‪-‬חמצני )‪(CO‬‬ ‫•‬
‫זיהום אוויר ובעיות נשימה‬ ‫•‬
‫מחלות מדבקות בדרכי הנשימה ‪:‬שפעת ‪,‬דלקת ריאות ‪,‬שחפת (ללא פרוט)‪.‬‬ ‫•‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ברן ‪,‬ר ‪',‬לוי ‪,‬מ ‪' (1999),‬עקרונות הפיזיולוגיה ‪,‬הוצאת האוניברסיטה‬ ‫‪‬‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫תמיר‪,‬ע ‪' (2001),‬אנטומיה ופתולוגיה של גוף האדם ‪,‬הוצאת תמיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ברקוב ‪,‬ר ‪' ( 2002),‬מרק המדריך הרפואי השלם ‪,‬הוצאת הד ארצי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זוהר‪,‬ע ‪.‬ושפירא‪,‬י )‪. (1995‬הגוף ותיפקודו ‪,‬אנטומיה ‪,‬פיזיולוגיה ‪,‬תזונה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוצאת עם עובד‪.‬‬
‫הריסון ‪ (1996),‬עקרונות הרפואה הפנימית ‪,‬הוצאת דיונון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רשף ‪,‬א ‪' (1996),‬בריא לדעת ‪ -‬אסתמה מדריך מעשי ‪,‬הוצאת פרולוג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סלע ‪,‬ע ‪',‬עישון הגורם המובהק לסרטן ריאה ‪,‬כתב העת רפואה ‪,‬כרך ‪ 38,‬חוברת יא ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪965-970.‬‬ ‫עמודים‬
‫‪Gary A. Thiibodeau, Kevin T. Patton (2007), Anatomy & Pysiology,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪IE, International Edition.‬‬
‫חוברות האגודה למלחמה בסרטן" עישון או בריאות "ו"מה תסביר להוריך על‬ ‫‪‬‬
‫עישון‪".‬‬
‫הרצאה מומלצת‬
‫רופא ריאות – נזקי עישון ‪,‬בדיקות שונות להערכת תפקוד הריאות ‪,‬בדיקת סיטורציה ‪,‬‬
‫פענוח צילום ריאות בשילוב ביקור במכון ריאות או במחלקת טיפול נמרץ נשימתי‪.‬‬
 ‫‪42‬‬

‫‪Nephrology‬‬ ‫נפרולוגיה‬
‫א‪ .‬סיפור מקרה‬
‫מר ג‪.‬ש‪ .‬בן ‪ 35‬סובל שנים רבות מאבנים בדרכי השתן‪ .‬מידי פעם סבל גם מעליות חום עד ‪41‬‬
‫מעלות חום שהיו מלוות ב‪"-‬צמרמורת"‪ .‬מזה מספר חודשים ידוע על לחץ דם גבוה‪ .‬בחודש‬
‫האחרון סבל מחולשה שהלכה והחמירה‪ ,‬מבחילה ומירידה משמעותית בתיאבון‪ .‬בבדיקות דם של‬
‫החולה נמצאו הממצאים הבאים‪ :‬אוראה )‪ 211 (Urea‬מיליגרם ב‪ 111 -‬סמ"ק (תקין מתחת ל‪-‬‬
‫‪ )41‬וקריאטינין ‪ 7.1‬מיליגרם ב‪ 111 -‬סמ"ק (תקין מתחת ‪ .)1.2‬החולה הופנה להתייעצות דחופה‬
‫אצל מומחה למחלות כליה לבירור והחלטה על הטיפול הרצוי ‪.‬‬
‫(לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפור המקרה וענה על השאלות )‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫‪ .2‬מהם תפקידי הכליות באיזון משק המים והמלחים?‬
‫‪ .3‬מדוע עלתה רמת האוראה בדם? (בעיית פינוי החנקן מהגוף ע"י הכליות)‪.‬‬
‫‪ .4‬מנה את הביטויים קליניים ומעבדתיים של ירידה בתפקוד הכליות?‬
‫‪ .5‬מהן הגורמים להיווצרותן של "אבנים" בדרכי השתן‪ ,‬מהן השפעתן על‬
‫תפקוד הכליה?‬
‫‪ .6‬מהן מטרות ודרכי הטיפול באבנים בכליות?‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פעילות כיתתית‪ .1 :‬כל תלמיד יתבקש לרשום במשך יממה את כמות הנוזלים שהוא קלט‬
‫( הדגש הוא על שתייה וקליטת מים גם מתוך מזונות עשירים במים כדוגמת פירות וירקות‪,‬‬
‫רישום מספר הפירות והירקות שהתלמיד אכל)‪.‬‬
‫‪ .2‬כל תלמיד מתבקש לשים לב לצבע השתן ( צבע שתן כהה מעיד על חוסר שתייה מספקת או‬
‫שתן ראשון לאחר הלילה ‪ ,‬צבע שתן בהיר מעיד על שתייה מספקת)‪.‬‬
‫‪ .0‬כל תלמיד יתבקש לראיין תלמיד המשתתף בפעילות ספורט קבוצתי ולברר‪:‬‬
‫א‪ .‬האם התלמיד שותה מים לפני הפעילות‪ ,‬בזמן הפעילות או לאחריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד יודע התלמיד כי שתה מספיק והוא לא "מיובש"? (פתיח לדיון בכיתה‬
‫על ויסות הצמא)‬
‫בכיתה יערך דיון‪ :‬על חשיבות שתיית נוזלים בהתאם לרמת הפעילות הגופנית ותנאי האקלים‪,‬‬
‫וחשיבות מאזן נוזלים תקין‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכני לימוד‬
‫א‪ .‬אנטומיה‪:‬‬
‫דרכי השתן‪Urinary tract :‬‬
‫הכליה‪ (Kidney) :‬מיקום ומבנה‪:‬‬
 ‫‪43‬‬

‫מבנה מאקרוסקופי‪ :‬קופסית )‪ (Capsule‬קליפה )‪ (Cortex‬ליבה )‪ (Medulla‬ואגן הכליה‬

‫)‪(Pelvis‬‬
‫מבנה מיקרוסקופי‪ :‬הנפרון )‪ (Nephron‬ומבנהו‪:‬‬
‫שם המבנה בלועזית‬ ‫שם המבנה בעברית‬
‫‪Glomerulus‬‬ ‫פקעית הנפרון‬
‫‪Bowman's capsule‬‬ ‫קופסית באומן‬
‫‪Proximal convoluted tubule‬‬ ‫לולאה מפותלת מקורבת‬
‫‪Loop of Henle‬‬ ‫לולאה ע"ש הנלה‬
‫‪Descending limb of loop of Henle‬‬ ‫הזרוע היורדת של לולאת הנלה‬
‫‪Ascending limb of loop of Henle‬‬ ‫הזרוע העולה של לולאת הנלה‬
‫‪Distal convoluted tubule‬‬ ‫לולאה מפותלת מרוחקת‬
‫‪Collecting duct‬‬ ‫צינורית מאספת‬

‫אספקת הדם לכליה ולנפרון‪.‬‬

‫)‪ (Ureter‬מבנה ומהלך לאורך עמוד השדרה עד הכניסה האלכסונית לשלפוחית‬ ‫שופכנים‪-‬‬
‫השתן‪.‬‬
‫שלפוחית השתן‪ (Urinary bladder) -‬מיקום ‪ ,‬מבנה וסוגרים‪.‬‬
‫שופכה‪ (Urethra) -‬מבנה ושונות בין המינים‪.‬‬

‫ב‪ .‬פיזיולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬תהליך יצירת השתן בנפרון‪ :‬סינון )‪ (Filtration‬ספיגה חוזרת )‪ (Reabsorption‬והפרשה‬
‫)‪ (Secretion‬דוגמאות מייצגות לחומרים שמעברם קשור לאזורים שונים בנפרון הן העברה‬
‫פאסיבית והן העברה אקטיבית (גלוקוז – סף הפרשה כלייתי של הגלוקוז‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬יוני‬
‫נתרן‪ ,‬יוני אשלגן‪ ,‬יוני מיימן‪ ,‬אוראה וקריאטנין)‪.‬‬
‫‪ .2‬הכליה ומשק המים בגוף (מאוזן‪ ,‬חיובי ושלילי ) והאלקטרוליטים ( ‪ ,ADH‬אלדוסטרון)‬
‫הקשר בין רמת יוני נתרן‪ ,‬יוני אשלגן ומים בדם ובשתן‪.‬‬
‫‪ .3‬הכליה והשפעתה על לחץ‪-‬הדם (רנין‪-‬אנגיוטנסין ‪ 1‬ו‪ ,ADH ,2 -‬אלדוסטרון)‪.‬‬
‫‪ .4‬הכליה ויצירת תאי‪-‬דם אריתרופואטין )‪( (Erythropoietin‬אספקת הדם לכליה גדולה מאד ‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 25%‬מתפוקת הלב בעוד משקלה פחות מ‪ 1.5% -‬ממשקל הגוף‪ .‬הכליה רגישה מאוד לחוסר חמצן‬
‫ומכיוון שהכליה הינה איבר פעיל מאד צריכת החמצן שלה גדולה)‪.‬‬
‫‪ .5‬הכליה ואיזון בסיסי‪-‬חומצי )‪ (Acid-base balance‬בגוף נוצרות כל הזמן חומצות (בעיקר‬
‫התמוססות פחמן דו חמצני ) המפונות ע"י הכליה ( לכן השתן בד"כ חומצי)‪.‬‬
 ‫‪44‬‬

‫‪ .6‬הכליה ומשק הסידן ‪ -‬הורמון הפארא ‪ -‬תירואיד ‪Parathyroid hormone vitamin D‬‬
‫(ויטמין ‪ D‬מגביר ספיגת סידן במערכת העיכול ובכליה ומשפע על העברת עודפי סידן לעצם‪.‬‬
‫הורמון הפרא תירואיד משפיע על העברת סידן מהעצם לדם ועודפי סידן מופרשים בשתן)‪.‬‬
‫‪ .7‬המושגים "פינוי כלייתי" ו‪ (GFR) Glomerular Filtration Rate-‬כמדד לתקינות הפעילות‬
‫הכילייתית של הנפרון‪ ( .‬ה‪ GFR -‬הוא מרכיב מרכזי‪ ,‬אם כי לא היחיד המשפיע על הפינוי‬
‫הכלייתי)‪.‬‬
‫הבקרה העצבית על התרוקנות שלפוחית השתן (השפעה על ספינקטרים‪ -‬שרירי הסוגרים)‬ ‫‪.8‬‬

‫ג‪ .‬קליניקה‪:‬‬
‫בכל אחת מהמחלות יש לכלול‪ :‬הגדרה של המחלה‪ ,‬אפידמיולוגיה‪ ,‬אטיולוגיה‪,‬‬
‫סימנים וסימפטומים‪ ,‬פתופיזיולוגיה‪ ,‬דיאגנוזה‪ ,‬טיפול‪ ,‬סיבוכים‪ ,‬מניעה ‪.‬‬

‫‪ 3 –Nephrolithiasis‬סוגי חומרים שיוצרים את האבנים‬ ‫אבנים בכליות‬ ‫‪.1‬‬

‫בכליות (סידן‪ ,‬מגנזיום אמוניום פוספאט‪ ,‬וחומצת שתן) תסמינים (עווית כלייתית‪ ,‬בחילות‪,‬‬
‫הקאות ‪,‬שתן דמי‪ ,‬חום גבוה מלווה בצמרמורות)‪ ,‬טיפול שמרני וכירורגי‪.‬‬

‫ספיקה כלייתית [כביטוי לפגיעה ב‪-‬נפרון )‪ ,](Nephron‬קיימים שתי צורות‪:‬‬ ‫‪ .2‬אי‬

‫א‪ .‬אי ספיקה כלייתית חריפה ‪ Acute Renal Failure‬בדרך כלל‪ ,‬מופיע נזק פתאומי ונרחב‬
‫לרקמת הכליות‪ ,‬הפגיעה בכליות יכולה להיות זמנית והפיכה או להידרדר לאי ספיקת כליות‬
‫כרונית‪.‬‬
‫הגורמים לאי ספיקת כליות חריפה ‪:‬‬
‫סיבות פרה רנליות – קדם כלייתיות (מצבים של אובדן דם ניכר או איבוד נוזלים‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התייבשות‪ ,‬כוויות )‪.‬‬
‫סיבות רנליות – כלייתיות (כמו הרעלת חומרים רעילים ‪ ,‬כולל תרופות)‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סיבות פוסט רנליות – אחרי הכליה (כמו חסימות בדרכי השתן בעקבות גידולים או‬ ‫‪.2‬‬
‫אבנים או היצרות של דרכי השתן)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אי ספיקת כליות כרונית ‪ Chronic Renal Failure‬מצב בו בדרך כלל קיימת פגיעה‬
‫הדרגתית בתפקוד הכליות עד לחוסר תפקוד מוחלט‪ .‬הפגיעה הנה בלתי הפיכה‪.‬‬
‫הגורמים לאי ספיקת כליות כרונית ‪:‬‬
‫‪ .2‬דלקת בחלקי הנפרון השונים‪ ,‬למשל‪ ,‬דלקת של פקעיות הכליה ‪: Glomerulonephritis‬‬
‫גלומרולונפריטיס היא דלקת הפוגעת בשתי הכליות ומתבטאת בשגשוג התאים המרכיבים את‬
‫הפקעית ובהסננה של תאי דלקת‪ .‬דלקת זו משנה את מבנה הפקעית ולכן פוגעת בתפקודה‬
‫התקין‪ .‬הפגיעה הינה ברמת הסינון וכתוצאה מכך תהיה הפרשה מוגברת של מרכיבי הדם‪ ,‬כמו‬
‫חלבון וכדוריות דם אדומות בשתן‪.‬‬
‫התהליך הדלקתי גורם להיצרות חלל הנימים שבהן זורם הדם בכליה‪ ,‬ותהיה ירידה בקצב פינוי‬
‫חומרי הפסולת והמים מהדם לשתן‪.‬‬
 ‫‪45‬‬

‫‪ .3‬סוכרת‬
‫‪ .4‬יתר לחץ‪-‬דם‬
‫משתמשים בשני מדדים לבדיקת תפקוד הכליה‪ :‬בדיקת דם לאוראה ולקריאטנין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפעת אי ספיקת הכליות על הגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרעה ביצור הורמון האריתרופויטין ‪ -‬הופעת אנמיה (מתבטאת בחולשה‬
‫ועייפות)‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה בפינוי חומרים רעלים מהדם ‪ -‬במיוחד אוריאה (מתפתחת אורמיה =‬
‫רמת אוריאה גבוהה בדם) ורמת קראטינין גבוהה בדם ‪.‬‬
‫‪ .3‬עלייה ברמת האשלגן בדם (היפרקלמיה) – השפעה על קצב הלב‪.‬‬
‫ירידה ביצור וויטמין ‪ D‬ירידה בספיגת סידן ממערכת העיכול ‪ ,‬והפרת מאזן סידן‪/‬זרחן ‪-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כתוצאה מכך פגיעה אפשרית בפעילות בלוטת יותרת התריס‪ ,‬במבנה העצם ובמאזן‬
‫הנוזלים ובמנגנון קרישת הדם‪ .‬נגרמת ירידה ברמת הסידן בדם (היפוקלצמיה)‪ .‬בתגובה‬
‫עולה הפרשת הורמון הפראתירואיד המשפיע על מעבר סידן מהעצם לדם מה שגורם‬
‫לאוסטיאופורוזיס קשה ‪.‬‬
‫חמצת מטבולית – ‪ Metabolic Acidosis‬עליה בריכוז יוני המימן בדם (תגובת הגוף‬ ‫‪.5‬‬
‫נעשית ע"י בססת נשימתית ‪ - Respiratory Alkalosis‬הגברת קצב הנשימה להורדת‬
‫רמת החומצה הפחמתית בדם‪.‬‬
‫‪ .6‬הפרעות במתן שתן עקב הירידה בתפקוד הכליה‪ ,‬והופעת סיבוכי המחלה‪ :‬א‪ .‬פגיעה בסינון‬
‫בפקעיות הכליה תגרום למיעוט שתן ולהצטברות של אוראה בדם (אורמיה) ‪ Uremia‬ורעלנים‬
‫נוספים ‪ ,‬שעלולים לפגוע באיברי הגוף השונים‪ ,‬כמו‪ :‬מעטפות הלב‪ ,‬הריאות‪ ,‬המוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרה במאזן הנוזלים והאלקטרוליטים שתגרום לבצקות כתוצאה מהצטברות נוזלים בגוף‪,‬‬
‫וקשיי נשימה‪.‬‬
‫טיפולי כליה מלאכותית ‪ – Dialysis‬ברמת הגדרה בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השתלת כליה ‪ - kidney transplantation -‬ברמת הגדרה בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.0‬הכליה ויתר לחץ דם (‪ -) Hypertension‬יתר לחץ‪-‬דם הנובע מבעיה כלייתית יכול להיגרם‬
‫על‪-‬ידי‪ .1 :‬היצרות עורק הכליה‪ .2 .‬מחלות הכליה‪.‬‬
‫במקרים רבים קשה לקבוע האם יתר לחץ הדם הוא הגורם או התוצאה של מחלות הכליה וזו‬
‫אחת מהסיבות השכיחה ביותר ליתר לחץ דם משני‪.‬‬
‫יתר לחץ דם הנגרם על ידי פגיעה ברקמת הכליה נגרם כנראה בעקבות אגירת מלח (נתרן)‬
‫ונוזלים‪ .‬לעתים‪ ,‬הפרעה בזרימת הדם לרקמת הכליה תורמת לעליית לחץ דם על ידי עלייה‬
‫ברמות הרנין‪.‬‬
‫תרופות יעילות מאוד ללחץ דם כמו ‪,‬למשל‪ ,‬תרופות ממשפחת מעכבי ‪Angiotensin ( ACE‬‬
‫‪ , )Converting Enzyme‬אשר חוסמות אנזים האחראי על הפיכת אנגיוטנסין ‪ 1‬לאנגיוטנסין ‪2‬‬
‫או תרופות מקבוצת חוסמי אנגיוטנסין ‪ 2‬ועוד‪ .‬התרופות פועלות במנגנון המעכב את אחד השלבים‬
 ‫‪46‬‬

‫במערכת של הרנין‪ -‬אנגיוטנסין ‪-‬אלדוסטרון (מערכת זו מופעלת בעודף במקרים רבים של יתר‬
‫לחץ דם ובעיקר כשמופיעה אי ספיקת כליות בעקבות הפגיעה בהפרשת הרנין)‪.‬‬

‫ד‪ .‬רפואה מונעת‪:‬‬

‫‪ .1‬מניעת היווצרות אבנים בכליות ומניעת התייבשות ‪ -‬אבנים בכליות נוצרות בעיקר כתוצאה משינויים‬
‫ברמות התקינות של הנוזלים‪ ,‬המינרלים ומרכיבים נוספים אשר נמצאים בנוזל השתן‪ .‬הגורם המרכזי‬
‫להיווצרותן של אבנים בכליות היא צריכה לא מספקת של נוזלים‪ .‬יש להקפיד על שתייה מספקת של מים‬
‫על מנת לשמור על דילול וצלילות נוזל השתן (בערך בין ‪ 8‬ל‪ 11 -‬כוסות מים ליום)‪ .‬חשוב להגביר את‬
‫המודעת לחשיבות השתייה ‪ ,‬כולל בזמן מאמץ גופני‪ ,‬בזמן שהות באקלים חם ובזמן שהות בחדר ממוזג‬
‫ע"י מזגן‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת זיהומים בדרכי השתן אצל בנות‪ .1 :‬הכרת הגורמים לזיהומים בדרכי השתן‪(U.T.I.) :‬‬
‫‪ Urinary Tract Infection‬כולל דלקת בשלפוחית השתן‪ :‬דלקת שנובעת מחוסר הגיינה אישית ונוכחות‬
‫‪ E.Coli‬בשתן‪ ,‬הימנעות ממושכת מהטלת שתן בזמן (התאפקות)‪ ,‬מיעוט בשתיית נוזלים‪ ,‬אנומליות במבנה‬
‫מערכת השתן‪.‬‬
‫‪.2‬הכרת הסימפטומים לזיהום‪ :‬תכיפות וצריבה במתן השתן‪ ,‬צבע כהה של השתן וכאבים בבטן תחתונה‪,‬‬
‫סכנה‪ :‬פגיעה בכליות‪ .‬בדיקת שתן לתרבית ‪ -‬תאי דם לבנים בשתן (זיהום בדרכי השתן)‪.‬‬
‫‪ .3‬מניעה‪ :‬ניקיון נכון לאחר מתן הפרשות (צואה ושתן)‪ ,‬שתייה מספקת של נוזלים‪ ,‬שתיית מיץ חמוציות‪/‬‬
‫ויטמין ‪ ,C‬הימנעות מרחצה באמבטיה ‪.‬‬
‫‪ .3‬העלאת המודעות לסכנת הפגיעה בכליה הנובעת משמוש מוגזם ולא מבוקר בתרופות (כולל צריכת‬
‫כדורי אקמול בכמות רבה)‪.‬‬

‫ה‪ .‬מילות מפתח‬

‫‪ .1‬אנטומיה‪-‬פיזיולוגיה‬
‫‪ ‬כליה ‪Kidney, Renal -‬‬
‫‪ ‬קופסית הכליה‪Renal Capsule -‬‬
‫‪ ‬קליפת הכליה ‪Renal cortex -‬‬
‫‪ ‬ליבת הכליה ‪Renal medulla -‬‬

‫‪ ‬נפרון‪Nephron -‬‬
‫‪ ‬פקעית הנפרון – ‪glomerulus‬‬
‫‪ ‬קופסית באומן ‪Bowman's Capsule -‬‬
‫‪ ‬אבובית ‪/‬צינורית הנפרון ‪Tubule -‬‬
‫‪ ‬אבובית‪ /‬צינורית מפותלת מקורבת ‪,Proximal convoluted tubule‬‬
‫‪ ‬לולאה ע"ש הנלה ‪,Loop of Henle,‬‬
‫‪ ‬הזרוע היורדת של לולאת הנלה ‪, Descending limb of loop of Henle‬‬
‫‪ ‬הזרוע העולה של לולאת הנלה ‪Ascending limb of loop of Henle‬‬
 ‫‪47‬‬

‫‪ ‬אבובית‪ /‬צינורית מפותלת מרוחקת ‪Distal convoluted tubule‬‬

‫‪ ‬צינורית מאספת ‪Collecting duct -‬‬
‫‪ ‬אגן הכליה‪Renal Pelvis -‬‬
‫‪ ‬צינור מוביל שתן‪ ,‬שופכן – ‪Ureter‬‬
‫‪Urinary bladder‬‬ ‫‪ ‬שלפוחית השתן‬
‫‪ ‬שופכה ‪Urethra -‬‬
‫‪ ‬סינון ‪Filtration -‬‬
‫‪ ‬ספיגה חוזרת ‪Reabsorption -‬‬
‫‪ ‬הפרשה‪Secretion -‬‬
‫‪ ‬קצב הסינון הכילייתי ‪(GFR) Glomerular Filtration Rate -‬‬
‫‪ ‬אוריאה‪ -urea -‬נוצרת מפירוק חומצות אמיניות‪.‬‬
‫‪ ‬קראטינין – ‪ Creatinine‬נוצר מפירוק קראטין שבשרירי השלד‪.‬‬
‫‪ ‬יונים נתרן ואשלגן‪,‬‬
‫‪ ‬יוני מימן‪H+ -‬‬
‫‪ ‬רנין‪Renin -‬‬
‫‪ ‬אנגיוטנסינוגן‪ ,‬אנגיוטנסין ‪ ,I‬אנגיטנסין ‪Angiotensinogen, – II‬‬
‫‪Angiotensin I, Angiotensin II‬‬
‫‪ , Angiotensin Converting Enzyme -ACE ‬האנזים מפעיל האנגיוטנסין‬
‫‪ ‬אלדוסטרון‪Aldosterone -‬‬
‫‪ ‬אריתרופואטין – ‪Erythropoietin‬‬
‫‪.2‬קליניקה‬
‫אי‪-‬ספיקת כליות חריפה ‪Acute Renal Failure (ARF -‬‬ ‫•‬
‫אי‪-‬ספיקת כליות כרונית ‪)Chronic Renal Failure CRF-‬‬ ‫•‬
‫‪ )Blood Urea Nitrogen( BUN‬בדיקת דם ל‪ – - Urea -‬תוצר פירוק של חלבונים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Uremia‬עליה בריכוז האוריאה בדם‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Anuria‬אי מתן שתן עקב בצקת בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Creatinine‬חומר פרוק של השריר שמופרש בשתן‬ ‫‪‬‬
‫אבנים בכליות ‪Nephrolithiasis‬‬ ‫‪‬‬
‫דלקת של הנפרונים ‪Glomerulonephritis -‬‬ ‫•‬
‫טיפולי כליה מלאכותית ‪Dialysis‬‬ ‫•‬
‫השתלת כליה ‪kidney transplantation -‬‬ ‫•‬
‫זיהום בדרכי השתן ‪).Urinary Tract Infection (U.T.I -‬‬ ‫•‬
 ‫‪48‬‬

‫בדיקת שתן לכימיה ‪ -‬חלבון בשתן (כתוצאה מפגיעה בנפרון)‪ ,‬דם בשתן (מחלה בנפרון‪,‬‬ ‫•‬
‫אבנים או גידול בדרכי שתן)‬
‫• בדיקת שתן לתרבית ‪ -‬תאי דם לבנים בשתן (זיהום בדרכי השתן)‪.‬‬

‫הרצאה מומלצת ע"י נפרולוג‪:‬‬

‫טיפולי כליה מלאכותית )‪ (Dialysis‬והשתלת כליה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקור במכון דיאליזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ברן‪ ,‬ר'‪ ,‬לוי‪ ,‬מ' (‪ ,)1999‬עקרונות הפיזיולוגיה‪ ,‬הוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הריסון‪ )2779(,‬עקרונות הרפואה הפנימית‪,‬מהדורה ‪ ,17‬הוצאת דיונון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהר‪ ,‬ע‪ .‬ושפירא‪ ,‬י‪ ,)1995( .‬הגוף ותפקודו‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬פיזיולוגיה‪,‬תזונה‪.‬הוצאת עם‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫עובד‪.‬‬
‫שינפלד‪ ,‬י‪ ,)2117 (.‬האינציקלופדיה הישראלית לרפואה ולבריאות‬ ‫‪‬‬
‫תמיר‪,‬ע' (‪ ,)2111‬אנטומיה ופתולוגיה של גוף האדם‪ ,‬הוצאת תמיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אשכנזי‪ ,‬ש'‪ ,‬שוחט‪ .‬מ' (‪ ,)1997‬רפואת ילדים‪ ,‬הוצאת דיונון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפל‪ ,‬מ'‪ ,‬סימפטומים וסימני אזהרה ‪ -‬מדריך לאבחון מחלות‪ ,‬הוצאת צ'ריקובר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שינפלד‪ ,‬י' (‪ ,)1999‬המדריך המלא לתסמינים‪ ,‬למחלות ולהפרעות גופניות‪ ,‬הוצאת‬ ‫‪‬‬
‫פרולוג‪.‬‬
‫‪Gary A. Thibodeau, Kevin T. Patton (2007),Sixth Edition. Anatomy‬‬ ‫‪‬‬
‫‪&Physiology, IE‬‬
‫‪Tortora/ Principles of Anatomy and Physiology‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ויקיפדיה ‪ -‬ויסות יוני נתרן ואשלגן – מצבי היפוקלמיה‪ ,‬היפרקלמיה‪ ,‬היפונתרמיה ‪,‬‬
‫היפרנתרמיה‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7‬‬
‫‪%99%D7%94‬‬
‫ויקירפואה‬
‫‪http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F_-_Potassium,_Kalium‬‬
‫מאזן נתרן בדם‬
‫‪http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%9F_-‬‬
‫‪_Sodium,_Natrium‬‬
 ‫‪49‬‬

‫נוירולוגיה ‪Neurology‬‬

‫א‪ .‬הקדמה ‪ -‬סיפור מקרה‬

‫עד לפני ‪ 3‬חודשים מר ב‪.‬ר‪ .‬בן ‪ 88‬ש' היה בריא‪ .‬בבוקר יום בהיר הוא התעורר וכאשר ניסה לרדת‬
‫ממיטתו הוא נפל‪ ,‬לא נפצע‪ ,‬אך ידו ורגלו הימניים משותקות והוא אינו מסוגל לדבר‪ .‬הוא אושפז‬
‫למספר ימים בבית החולים ‪ ,‬עבר בדיקות ובירור מקיף ושוחרר באותו מצב עם המלצה לטיפול‬
‫באספירין ולפיזיותרפיה‪ .‬מאז קשה לו ללכת‪ ,‬קשה לו לאכול כי הוא לא רגיל לאכול ביד שמאל‬
‫והוא גם לא מדבר‪ ,‬למרות שהוא מבין את כל מה שאומרים לו‪ .‬מאז אין לו שליטה על סוגרים‪.‬‬
‫נכדו מספר – "ראיתי שאימא שמה לו חיתול כמו לאחי הקטן שהוא רק בן שנה וחצי‪ .‬סבא גם לא‬
‫אוכל אתנו כאשר יש אורחים כי האוכל מתפזר לכל כיוון והוא מתבייש‪ .‬אולי מישהו יסביר לי מה‬
‫קורה פה ‪ ,‬מה קרה לסבא שלי?"‬
‫לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפור המקרה וענה על השאלות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪,‬‬
‫למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬אילו סימנים אובייקטיביים הופיעו אצל ב‪.‬ר‪? .‬‬
‫‪ .2‬על איזה רקע הופיע האירוע המוחי ? (השוואה לאירוע מוחי בעקבות דימום)‬
‫‪ .3‬מדוע טופל ב‪.‬ר‪ .‬באספירין?‬
‫‪ .4‬שיתוק שתי הגפיים נעשה מאותו הצד של הגוף‪ .‬היכן היה האירוע במוח?‬
‫‪ .5‬מדוע הופיעו הסימנים הבאים‪ :‬חוסר יכולת לדבר ואי שליטה על הסוגרים?‬
‫‪ .6‬מדוע טופול ב‪.‬ר‪ .‬באספירין?‬
‫‪ .7‬מדוע שוחרר ב‪.‬ר‪ .‬מהאשפוז למרות שהשיתוק לא חלף?‬
‫פעילות כיתתית‪ :‬התלמידים יבדקו אם יש במשפחה או בין השכנים אדם במצב דומה‪ ,‬וינסו‬
‫לאסוף מידע בדומה לסיפור המקרה המוצג‪ .‬לאחר מכן יוצגו המקרים בכיתה וינסו למצוא את‬
‫המשותף להם‪:‬‬
‫א‪ .‬מהם צורות הביטוי של שתוקים בעקבות אירוע מוחי?‬
‫ב‪ .‬מדוע אין שליטה על הסוגרים?‬
‫ג‪ .‬מדוע קיימת בעיה עם הדיבור? (בסיפור המקרה מצוין במפורש כי אין בעיית‬
‫הבנה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכני לימוד עיקריים‪:‬‬

‫ד‪ .‬אנטומיה של מערכת העצבים‬

‫א‪ .‬סוגי תאים‪ :‬תא העצב )‪ , )Neuron‬תאי גליאה )‪ (Glia‬ברמת הגדרה ‪ ,‬מבנה תא העצב (גוף‬
‫התא ‪ Cell body‬דנדריטים ‪ , Dendrites‬אקסון ‪ , Axon‬כפתור סופי ‪ ,)Synaptic bulb‬מיקום גופי‬
 ‫‪51‬‬

‫תאי העצב והאקסונים במערכת המרכזית ובהיקפית‪ ,‬סוגי נוירונים (סנסורים‪ ,‬מוטורים‬
‫ומקשרים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערך ההגנה של המוח‪:‬‬
‫‪.1‬הגנה כימית‪ -‬מחסום הדם‪-‬מוח – ‪ BBB‬ברמת הגדרה‪.‬‬
‫‪ .2‬אספקת הדם למוח – העברת חמצן וגלוקוז‪ :‬המוח מהווה כשני אחוזים מכלל משקל‬
‫הגוף ומקבל כ‪ 21%-‬מכלל אספקת הדם של הגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬שלוש הגנות מכניות ‪ :-‬א‪ .‬הגולגולת‪ ,‬ב‪ .‬קרומי המוח – שלושת הקרומים ג‪ .‬נוזל המוח‬
‫והשדרה אשר נוצר בחדרי המוח )‪CSF – Cerebro-Spinal-Fluid: (Ventricles‬‬
‫ג‪ .‬מערכת עצבים מרכזית המוחות השונים ותפקידיהם‪:‬‬
‫‪ .1‬מוחות הגולגולת‪:‬‬
‫‪ .1‬המוח הגדול ‪ .2 cerebrum‬מוח הביניים ‪ .3 diencephalon‬מוחון ‪cerebellum‬‬
‫‪ . 4‬המוח התיכון ‪ .5 midbrain‬מוח מאורך ‪ medulla oblongata‬המוח התיכון‬
‫והמוח מאורך מהווים‪ ,‬יחד עם הגשר‪ ,‬את גזע המוח‪.‬‬
‫אזורים מוטוריים ואזורים סנסוריים במוח הגדול ברמת הגדרה‪.‬‬
‫המוח הגדול מחולק לשתי המיספרות ‪ , Hemispheres‬הממוקמות משני צדדיו של המוח‪,‬‬
‫הימני והשמאלי ‪ .‬שתי ההמיספרות מקושרות ביניהן באמצעות כפיס המוח ( ‪Corpus‬‬
‫‪ )callosum‬וישנה הצלבה בין הצדדים ימין ושמאל‪ ,‬כך שכל אחת מהן מקבלת מידע חושי‬
‫מהצד הנגדי של הגוף וגם שולטת על התנועה המוטורית של הצד המנוגד‪ .‬אדם ימני הוא בעל‬
‫המיספרה שמאלית דומיננטית ואדם שמאלי הוא בעל המיספרה ימנית דומיננטית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההמיספרה השמאלית של המוח מופקדת על השפה אצל מרבית האנשים הימניים‪ ,‬בעוד‬
‫שההמיספרה הימנית מופקדת על התפקודים החזותיים‪-‬מרחביים‪ .‬כל המיספרה מחולקת‬
‫לארבע אונות ‪ : Lobes‬אונה מצחית פרונטלית ‪ ,frontal lobe‬אונה קודקודית הפריאטלית‬
‫‪ ,Parietal lobe‬אונה רקתית הטמפורלית ‪ ,temporal lobe‬אונה עורפית אוקסיפיטלית ‪occipital‬‬
‫‪lobe‬‬

‫‪ .2‬חוט השדרה ‪Spinal cord‬‬

‫מבנה חוט השדרה )‪ (Spinal cord‬המסילות )‪(tracts‬‬
‫המוטוריות והסנסוריות במערכת העצבים ‪ ,‬קשת הרפלקס‪.‬‬
‫ד‪ .‬מערכת עצבים היקפית ‪ :‬עצבים פריפריים בגוף ‪ ,‬עצבים ספינליים )‪(Spinal nerves‬‬
‫ושנים עשר זוגות העצבים הקראניאליים )‪( )Cranial nerves‬ללא פרוט שמות העצבים)‪.‬‬
‫עצבים פריפריים יכולים להכיל תאי עצב סנסוריים‪ ,‬מוטוריים ושל מערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬
‫רצפטורי תחושה ‪ -‬עיקרון פעולה בלבד (חום‪ ,‬קור‪ ,‬מישוש‪ ,‬כאב)‪.‬‬
‫א‪ .‬מערכת העצבים הסומטית הכוללת את העצבים המעצבבים את השרירים הרצוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערכת העצבים האוטונומית המעצבבת את השרירים הלא רצוניים באיברים הפנימיים‬
‫והיא בנויה משני חלקים‪ :‬המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית‪.‬‬
 ‫‪51‬‬

‫ג‪ .‬פיזיולוגיה של מערכת העצבים‬

‫א‪ .‬יצירת הגירוי החשמלי‪ ,‬מעבר פוטנציאל פעולה בתאי העצב‪ ,‬והעברת הגירוי באקסונים בעלי‬
‫מעטפת מיאלין ובאקסונים חסרי מעטפת מיאלין‪.‬‬
‫ב‪ .‬סינפסה )‪ (Synapse‬נוירוטרנסמיטרים )‪ - (Neurotransmitters‬מעבר האות העצבי כימי‬
‫בסינפסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התגובה באברי היעד והפיקוח על פעולת מערכות הגוף על ידי מערכת העצבים המרכזית‬
‫וההיקפית (ללא פירוט)‬
‫ד‪ .‬אלקטרואנצפלוגרם ‪)Electro-Encephalo-Gram) E.E.G.‬‬
‫קליניקה‬ ‫ד‪.‬‬
‫בכל אחת מהמחלות יש לכלול‪ :‬הגדרה של המחלה‪ ,‬אפידמיולוגיה‪ ,‬אטיולוגיה‪,‬‬
‫סימנים וסימפטומים‪ ,‬פתופיזיולוגיה‪ ,‬דיאגנוזה‪ ,‬טיפול‪ ,‬סיבוכים‪ ,‬מניעה ‪.‬‬

‫‪ .1‬מחלות נוירולוגיות‬
‫א‪ .‬פגיעה בכלי הדם במוח‬
‫‪ .1‬אירוע מוחי על רקע של קריש‪-‬דם ותסחיף‬
‫‪(C.V.A) Cerebral Vascular Accident‬‬
‫ואירוע מוחי חולף ‪)T.I.A) Transient Ischemic Attack‬‬
‫(כולל טיפול למניעה ראשונית‪ ,‬שניונית ושלישונית ‪,‬שיקום )‪.‬‬
‫בדיקה נוירולוגית‪ -‬בדיקת סימטריות ‪ -‬האם קיימים חסרים נוירולוגיים או שינויים‬
‫נוירולוגיים בצד אחד של הגוף‪.‬‬
‫‪– –Thrombus‬קריש‪-‬דם‬
‫‪ - Embolism‬תסחיף‪.‬‬
‫‪ .2‬אירוע מוחי על רקע של דימום ‪Intra cerebral hemorrhage‬‬
‫‪ -Intra Cerebral Hemorrhage‬דימום תוך מוחי‪.‬‬
‫שיתוק חצי גוף ‪ Hemiplegia‬שיתוק בארבעת הגפיים ‪ Quadriplegia‬שיתוק חצי גוף תחתון‬
‫‪( .Paraplegia‬ראה נספח מס‪)0 .‬‬

‫ב‪ .‬פגיעות בחוט השדרה גורמים ‪,‬סימנים ושיקום‪ ,‬ההבדל בין שתי סוגי הפגיעות‪.‬‬
‫א‪ .‬פגיעה בחוט השדרה הצווארי ‪ Quadriplegia‬אבדן תפקוד של ארבעת הגפיים ואברי‬
‫האגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגיעה בחוט השדרה המותני ‪ Paraplegia‬שיתוק בשתי גפיים תחתונות‪ ,‬פגיעה בשליטה על‬
‫סוגרים ופגיעה דו צדדית בתחושה‪ .‬דרכי שיקום (מניעה שלישונית) ‪.‬‬
 ‫‪52‬‬

‫ג‪ .‬מחלת הנפילה (אפילפסיה‪/‬כפיון) ‪Epilepsy -‬‬

‫הפרעה בפעילות החשמלית התקינה במוח‪ .‬אופי המחלה נקבע בהתאם לאזורי המוח שנפגעו‪,‬‬
‫ולאופי הפעילות החשמלית הבלתי תקינה‪ .‬קיימים שני סוגים עיקריים של התקף אפילפטי‪,‬‬
‫התקפיים כלליים והתקפים חלקיים‪:‬‬
‫‪ .1‬התקפיים כלליים – פגיעה מפושטת בפעילות חשמלית בכל חלקי המוח התקף‬
‫טוני קלוני ‪.)Grand Mal(Tonic-clonic‬‬
‫‪ .2‬התקפים חלקיים ‪ )Petit Mal( Partial -‬פגיעה ממוקדת בפעילות חשמלית‬
‫בחלק אחד של המוח‪.‬‬

‫אבחנה ראשית ‪ - Electro Encephalogram E.E.G‬רישום של הפעילות החשמלית‬

‫בתוך המוח ‪ ,‬ואם קיים חשד לפגם אנטומי כגורם למחלה נעשה ‪ M.R.I.‬או ‪C.T‬‬
‫טיפול ‪ :‬תרופתי ‪,‬טיפול שאינו תרופתי כגון דיאטות שונות‪ ,‬ניתוחים והשתלת קוצבים לעצב‬
‫הווגוס‪( .‬ראה נספח מס‪)6 .‬‬

‫‪ .2‬זיהומים במערכת העצבים ‪:‬‬

‫א‪ .‬דלקת חיידקית ונגיפית של קרום המוח ‪ : Meningitis -‬סימנים (כאב ראש‪,‬‬
‫צוואר נוקשה‪ ,‬כאבי גרון והקאה) אבחנה (ניקור מותני) טיפול ( בדלקת חיידקית מתן‬
‫אנטיביוטיקה בהתאם לרגישות החיידק וסטרואידים‪ ,‬בדלקת נגיפית ‪ -‬אין לתת‬
‫אנטיביוטיקה‪ ,‬מניעה (חיסון )‪ ,‬השוואה בין שני סוגי הדלקת‪( .‬ראה נספח מס‪)4 .‬‬

‫דלקת נגיפית של קרום המוח‬ ‫דלקת חיידקית של קרום המוח‬

‫לרוב קלה יותר‬ ‫תמונה‪ ,‬קליניקה לרוב קשה יותר‬
‫נדיר‬ ‫קיים‬ ‫התכווצויות‬
‫וסימנים‬
‫נוירולוגים‬
‫צלול או עכור קלות‪,WBC 111-112 ,‬‬ ‫עכור‪ ,WBC 112-113 ,‬רובם‬ ‫‪CSF‬‬
‫פולימורפונוקליאר ‪ ,‬סוכר נמוך‪ ,‬חלבון רובם לימפוציטים ‪ ,‬סוכר נורמלי‪,‬‬
‫חלבון גבוה‬ ‫גבוה‬
‫החלמה תוך שבוע ללא טיפול‬ ‫תמותה ‪ 2-11%‬עם טיפול‪ ,‬נזקים‬ ‫מהלך‬
‫ספציפי‬ ‫נוירולוגיים‬
‫לא‬ ‫כן‬ ‫סטרואידים‬
‫לא‬ ‫כן‬ ‫אנטיביוטיקה‬

‫ב‪ .‬דלקת המוח ‪( Encephalitis‬דלקת נגיפית) ‪ :‬סימנים (חום‪ ,‬כאב ראש‪ ,‬הקאה‪,‬‬
‫חולשה וצוואר נוקשה) אבחנה (דיקור מותני‪ C.T ,‬או ‪ ) M.R.I‬טיפול (זובירקס אם הגורם‬
‫הוא הרפס)‪ .‬מחלות הילדים הנגיפיות יכולות להסתבך עם אנצפליטיס ולפעמים מנינגיטיס‪.‬‬
‫(ראה נספח מס‪)5 .‬‬

‫‪.4‬התמכרות לסמים ‪Drug Addiction – Drug abuse‬‬

 ‫‪53‬‬

‫אלכוהול‪ ,‬ניקוטין‪ ,‬מריחואנה קוקאין והרואין – תלות נפשית וגופנית‪ .‬מנגנון פעולת‬
‫הסמים במערכת העצבים המרכזית (הנוירוטרנסמיטר דופמין‪ ,‬למשל‪ ,‬שמשוחרר‬
‫מהסינפסה‪ ,‬גורם להנאה אך בהמשך גורם לדיכאון)‪ .‬סבילות ותסמונת גמילה‪.‬‬
‫ראה מצגת סמים‪:‬‬

‫ו ות ת ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫לח‬

‫תב ת ב‬

‫ל‬ ‫ו ות ת מ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫לח‬

‫תב ת ב‬

‫מצגת סמים‬

‫ד‪ .‬רפואה מונעת‬

‫‪ .1‬חשיבות המעקב אחר לחץ‪-‬הדם למניעת אירוע מוחי – מטלה‪ :‬לברר אצל כל בני המשפחה מי‬
‫נמצא במעקב לחץ הדם? מי מטופל ביתר לחץ דם ומהי תדירות המעקב (מניעה ראשונית)‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת לחץ ומתח – א‪ .‬הכרת נזקי לחץ ומתח‪ :‬מחלות לב‪ ,‬השמנה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬בעיות התנהגותיות‬
‫ונפשיות‪ ,‬הפרעות במערכת החיסון‪ ,‬תאונות‪-‬דרכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרכים למניעת לחץ ומתח ע"י פעילות מרגיעה (מדיטציה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬תשבצים וכו')‪ ,‬פעילות‬
‫גופנית‪ ,‬שימוש בהומור למניעת לחץ ולחיזוק המערכת החיסונית‪.‬‬

‫ה‪ .‬מילות מפתח‬

‫א‪ .‬תאי מערכת העצבים‬
‫אנטומיה‪:‬‬
‫נוירון‪ Neuron -‬תא עצב‬ ‫‪‬‬
‫אקסון‪Axon -‬‬ ‫‪‬‬
‫דנדריט‪Dendrite -‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪54‬‬

‫גוף התא‪Cell body -‬‬ ‫‪‬‬

‫מיאלין‪Myelin -‬‬ ‫‪‬‬
‫קשרי רנבייה ‪Ranvier junction‬‬ ‫‪‬‬

‫פיזיולוגיה‪:‬‬
‫פוטנציאל פעולה‪ Action potential -‬תעלות נתרן אשלגן‬ ‫‪‬‬
‫עצבים ‪( Nerve -‬סנסורים‪ ,‬מוטורים‪ ,‬ואוטונומיים)‬ ‫‪‬‬
‫סינפסה‪Synapse -‬‬ ‫‪‬‬
‫הכפתור הסינפטי‪Synaptic bulb -‬‬ ‫‪‬‬

‫ב‪ .‬מערכת העצבים המרכזית‪:CNS –central nervous system :‬‬

‫המוח הגדול‪Cerebrum -‬‬ ‫‪‬‬
‫הקורטקס ‪ Cortex‬מחולק לשתי המיספרות ‪Hemispheres‬‬ ‫‪‬‬
‫אונות ‪ Lobes‬ההמיספרות ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שם המבנה בלועזית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם המבנה בעברית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪frontal lobe‬‬ ‫‪‬‬ ‫אונה מצחית פרונטלית‬ ‫‪‬‬
‫‪parietal lobe‬‬ ‫‪‬‬ ‫אונה קודקודית הפריאטלית‬ ‫‪‬‬
‫‪temporal lobe‬‬ ‫‪‬‬ ‫אונה רקתית הטמפורלית‬ ‫‪‬‬
‫‪occipital lobe‬‬ ‫‪‬‬ ‫אונה עורפית אוקסיפיטלית‬ ‫‪‬‬
‫תלמוס‪Thalamus -‬‬ ‫‪‬‬
‫היפותלמוס‪Hypothalamus -‬‬ ‫‪‬‬
‫המוח התיכון ‪Midbrain‬‬ ‫‪‬‬
‫גזע המוח‪Brain stem -‬‬ ‫‪‬‬
‫המוח הקטן (המוחון) ‪Cerebellum-‬‬ ‫‪‬‬
‫גשר ‪ Pons‬המוח המאורך ‪Medulla oblongata‬‬ ‫‪‬‬
‫חוט השדרה )‪(Spinal cord‬‬ ‫‪‬‬
‫חדרי המוח‪( Ventricles of the Brain -‬ללא פירוט)‬ ‫‪‬‬
‫קרומי המוח‪Sub Arachnoid ,Arachnoid Mater ,Dura Mater :Meninges -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Pia Mater ,Space‬‬
‫מחסום דם מוח ‪) B.B.B( Blood–Brain Barrier‬‬ ‫‪‬‬
‫נוזל המוח וחוט שדרה – ‪(Cerebro Spinal Fluid) CSF‬‬ ‫‪‬‬
‫אלקטרואנצפלוגראם – ‪)E.E.G( Electroencephalogram‬‬ ‫‪‬‬
‫נוירוטרנסמיטרים כחומרים הכימיים המעבירים מידע בין הנוירונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪55‬‬

‫ג‪ .‬מע' עצבים היקפית‬

‫אנטומיה‪:‬‬
‫גנגליון ‪Ganglion -‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי שוואן‪Schwann Cells -‬‬ ‫‪‬‬
‫עצב פריפרי שיוצא מהמוח ומעצבב את הגולגולת– ‪Cranial nerve‬‬ ‫‪‬‬
‫עצב פריפרי שיוצא ממוח השדרה ומעצבב את הפריפריה ‪Spinal nerve -‬‬ ‫‪‬‬
‫קשת רפלקס‪Reflex arch -‬‬ ‫‪‬‬
‫פיזיולוגיה‪:‬‬
‫מערכת עצבים סומטית ‪Somatic Nervous System‬‬ ‫‪‬‬
‫מע' עצבים אוטונומית‪Autonomic Nervous System -‬‬ ‫‪‬‬
‫מע' עצבים סימפתטית – ‪ – Sympathetic Nervous System‬נוירוטרנסמיטר‬ ‫‪‬‬
‫עיקרי אדרנלין‬
‫מערכת עצבים פאראסימפתטית‪– Parasympathetic Nervous System -‬‬ ‫‪‬‬
‫נוירוטרנסמיטר עיקרי אצטיל כולין‬
‫רפלקס‪Reflex -‬‬ ‫‪‬‬
‫קליניקה‪:‬‬
‫‪ ‬אירוע מוחי על רקע של קריש‪-‬דם ותסחיף ‪(C.V.A) Cerebral Vascular Accident‬‬
‫‪––Thrombus ‬קריש‪-‬דם‬
‫‪ - Embolism ‬תסחיף (קריש דם שניתק)‪.‬‬
‫‪ ‬אירוע מוחי על רקע של דימום ‪Intra cerebral hemorrhage‬‬
‫‪ ‬שיתוק חצי גוף ‪Hemiplegia‬‬
‫‪ ‬שיתוק בארבעת הגפיים ‪Quadriplegia‬‬
‫‪ ‬שיתוק חצי גוף תחתון ‪. Paraplegia‬‬
‫‪ ‬מחלת הנפילה (אפילפסיה‪/‬כפיון) ‪Epilepsy -‬‬
‫‪ ‬התקף כללי ‪ -‬טוני קלוני ‪.)Grand Mal(Tonic-clonic‬‬
‫(‪)Petit Mal‬‬ ‫‪ ‬התקף חלקי ‪Partial-‬‬
‫‪ – Electro Encephalogram E.E.G ‬רישום הפעילות החשמלית במוח‬
‫‪ ‬דלקת חיידקית ונגיפית של קרום המוח ‪Meningitis -‬‬
‫‪ ‬דלקת המוח ‪Encephalitis‬‬
‫‪ ‬התמכרות לסמים ‪Drug Addiction – Drug abuse‬‬
‫ה‪ .‬ביבליוגרפיה‬
‫ברן‪ ,‬ר'‪ ,‬לוי‪ ,‬מ' (‪ ,)1999‬עקרונות הפיזיולוגיה‪ ,‬הוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ברקוב‪ ,‬ר' )‪ ,)2112‬מרק המדריך הרפואי השלם‪ ,‬הוצאת הד‪-‬ארצי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זוהר‪,‬ע‪ .‬ושפירא‪,‬י‪ )1995( .‬הגוף ותיפקודו‪ ,‬אנטומיה‪,‬פיזיולוגיה‪,‬תזונה‪ .‬הוצאת עם עובד‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪56‬‬

‫& ‪Gary A. Thibodeau, Kevin T. Patton (2007), Sixth Edition, Anatomy‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Physiology, IE International Edition‬‬

‫נושא מסכם‪ :‬ויסות לחץ הדם‬

‫)כולל קרדיולוגיה ‪,‬המטולוגיה ונוירולוגיה בהתייחס ללחץ הדם בלבד(‬
‫להבנת הנושא המסכם נעזר בניתוח סיפור מקרה שמעורבות בו פעילויות של מערכות הגוף‪:‬‬
‫קרדיולוגיה‪ ,‬המטולוגיה ואנדוקרינולוגיה‪.‬‬
‫סיפור מקרה‬
‫ש‪.‬ג‪ .‬בן ‪ , 55‬גובה ‪ 1,75‬מ'‪ ,‬שוקל ‪ 95‬ק"ג‪ ,‬אינו מבצע פעילות גופנית‪ .‬לפני שנה‪ ,‬בבדיקה שגרתית‬
‫אצל רופא המשפחה‪ ,‬נמדד לחץ דם ‪ 171/95‬ממ"כ (מילימטר כספית)‪.‬בדיקות חוזרות אישרו את‬
‫הממצא‪ .‬בוצע הולטר לחץ‪-‬דם ובעקבות התוצאות שהתקבלו‪ ,‬הוחל בטיפול תרופתי‪ .‬לחץ הדם‬
‫התייצב על ‪ 131/85‬הרופא ואחות המרפאה הנחו אותו שעליו להמשיך בטיפול באופן קבוע‪ ,‬למדוד‬
‫לעצמו פעם בשבוע את לחץ הדם‪ ,‬ולהגיע אחת לחצי שנה לבדיקת מעקב לביקורת אצל הרופא‪.‬‬
‫לפני חודשיים הוא הפסיק את הטיפול לאחר שבמשך כשנה לחץ הדם היה תקין‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החל‬
‫להרגיש עייפות רבה לאחר כל פעילות‪ .‬אמש‪ ,‬באמצע הלילה התעורר ש‪.‬ג‪ .‬משנתו מבוהל ונפחד עם‬
‫כאבים בחזה וקושי בנשימה‪ .‬הוזעק אמבולנס והוא הובא לחדר המיון‪ .‬הוא הושכב בתנוחה‬
‫מוגבהת ונמדד לחץ דם של ‪ 161/111‬ממ"כ‪ ,‬דופק ‪ ,121‬נשימה מואצת ‪ 31‬נשימות בדקה‪ .‬ש‪.‬ג‪ .‬חובר‬
‫לחמצן נעשתה סטורציה שהצביעה על ריכוז חמצן של ‪ 81%‬נקבעה אבחנה של אי‪-‬ספיקת‪-‬לב‬
‫חריפה והועבר לטיפול נמרץ‪-‬לב‪.‬‬
‫בבדיקות‪-‬דם במחלקה נמצאו ערכים גבוהים של אוראה‪ ,‬אשלגן‪ ,‬ליפידים (‪ .)LDL 130‬בספירת‬
‫דם נמצא המוגלובין נמוך ( ‪ Hb 0.9‬מ"ג ‪/‬דצ"ל ) ‪ Red Blood Cells( RBC‬אריטרוציטים)‬
‫‪ 3‬מיליון לממ"ק‪ ,‬בבדיקת שתן נמצא חלבון ואריטרוציטים‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ -‬אילו דרכי מניעה ראשונית יכול היה ש‪.‬ג‪ .‬לנקוט למניעת עלייה בלחץ הדם?‬
‫‪ -‬לאחר שלחץ הדם עלה מה תהיה המניעה השניונית?‬
‫‪ -‬מדוע הושכב ש‪.‬ג‪ .‬בתנוחה מוגבהת?‬
‫‪ -‬מהם סיבוכי יתר לחץ‪-‬דם?‬
‫‪ -‬על מה יכולים להצביע ערכים גבוהים של אוראה‪ ,‬אשלגן‪ ,‬ליפידים‪ ,‬המוגלובין וחלבון‬
‫בשתן?‬
‫‪ -‬אילו מערכות גוף נפגעו אצל ש‪.‬ג‪?.‬‬
‫‪ -‬כיצד באה לידי ביטוי הפגיעה בכל אחת מהמערכות שהוזכרו?‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫הגורמים המשפיעים על לחץ‪-‬הדם מההיבט הקרדיולוגי‪ ,‬המטולוגי ונוירולוגי‪:‬‬
‫‪ .1‬קרדיולוגיה – א‪ .‬מבנה דופן העורקים כגורם משפיע על לחץ הדם‪ .‬השפעת לחץ הדם על‬
‫הופעת אי ספיקת לב חריפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפוקת הלב –השפעת השתנות מבנה דופן כלי הדם על תפוקת הלב (האצת הדופק)‪.‬‬
 ‫‪57‬‬

‫‪ .2‬המטולוגיה – השתנות ריכוזי חומרים בדם בעקבות המצב הקליני של ש‪.‬ג‪ ,.‬ירידה ברמת‬
‫האריטרוציטים ‪ ,‬ירידה ברמת הסטורציה‪.‬‬
‫‪ .3‬אנדוקרינולוגיה הפעלת מנגנון הרנין – אנגיוטנסין‪ -‬אלדוסטרון‬
‫ביתר לחץ‪-‬דם ‪-‬יופרש פחות רנין‪ ,‬מנגנון אנגיוטנסין‪ ADH ,‬ואלדוסטרון יופעל ברמה פחותה‪,‬‬
‫ותמנע עלייה נוספת של לחץ‪-‬הדם‪.‬‬
‫ה‪ .‬נוירולוגיה – השפעת המערכת האוטונומית על התכווצות שרירים בדופן כלי הדם‪.‬‬
‫שני אזורים במוח אחראים על האיברים הפנימיים בגוף והם יוצרים את הבקרה של מערכת‬
‫העצבים האוטונומית‪ ,‬אזורים אלו הם גזע המוח וההיפותלמוס‪.‬‬
‫במערכת האוטונומית קיים מרכיב של תאי עצב שמקבלים את המידע מאיברי הגוף‬
‫הפנימיים‪ .‬מידע זה מגיע לגזע המוח ולהיפותלמוס ועובר השוואה לערכים הרצויים של אותו‬
‫מדד שנבדק‪ ,‬ומתקבלת החלטה האם יש צורך להגביר את פעולת האיבר או המערכת או‬
‫להפחיתה‪ .‬חלק ההפעלה שהוא החלק המוטורי מתחלק לשני חלקים‪ :‬החלק הסימפתטי‬
‫והחלק הפרא– סימפתטי ‪:‬החלק הסימפתטי זה החלק שמופעל על סמך מידע פנימי כפי‬
‫שציינו אבל גם בזמן מתח או לחץ ובאופן בסיסי הוא גורם להגברת ההפעלה של מרבית‬
‫מערכות הגוף ולהעלאת לחץ‪-‬הדם‪.‬‬
‫החלק השני החלק הפרא‪-‬סימפתטי מופעל בזמן רוגע ‪,‬הנאה ‪,‬והוא גורם להורדת ההפעלה של‬
‫מרבית מערכות הגוף ‪,‬למעט מערכת העיכול ומערכת המין שאותם הוא מפעיל‪ ,‬ולהורדת לחץ‬
‫הדם‪ .‬אמנם לשני החלקים האלה ישנם מרכזים באותם אזורים במוח כפי שהזכרנו קודם ‪,‬‬
‫אבל עדיין כל אחת משתי המערכות האלה או החלקים האלה מאכלס עצבים שונים גם במוח‬
‫וגם במערכת העצבים ההיקפית למרות שהם נמצאים בסמיכות‪ .‬באופן עקרוני כל איבר‬
‫מאיברי הגוף הפנימיים מעוצבב ונמצא תחת שליטה גם של מערכת העצבים הסימפתטיים‬
‫וגם של מערכת הפרא‪-‬סימפתטית‪ .‬לכן את פעילותו של כל איבר בגוף ניתן גם להגביר וגם‬
‫להפחית‪.‬‬

‫דיון על החולה המתואר בסיפור המקרה ‪:‬‬

‫‪ -‬דגש על אי הפסקת הטיפול‪.‬‬
‫‪ -‬דגש על רפואה מונעת ראשונית ושניונית‪.‬‬
‫‪ -‬דגש על הסיבוכים של יתר‪-‬לחץ‪-‬דם (פגיעה בלב‪ ,‬במח‪ ,‬בכליות‪),‬‬
 ‫‪58‬‬

‫‪Endocrinology‬‬ ‫אנדוקרינולוגיה‬
‫בלוטת ההיפופיזה‪ ,‬בלוטת התריס (בלוטת המגן)‪ ,‬בלוטת יותרת התריס (יותרת‬
‫המגן)‪ ,‬בלוטת יותרת הכליה (האדרנל)‪ ,‬הלבלב‪.‬‬

‫א‪ .‬סיפורי מקרה‬

‫‪ .1‬ביום בהיר‪ ,‬באמצע חודש אוגוסט‪ ,‬נכנסת למרפאת‪-‬חוץ של ביה"ח‪ ,‬אישה כבת ‪ 61‬בצעדים‬
‫איטיים ומדודים‪ .‬הרופא שהסתכל עליה‪ ,‬שם‪-‬לב שהיא לבושה במעיל חורפי עבה‪ ,‬בתוספת צעיף‬
‫הכרוך על צווארה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בלטו הפנים הנפוחות ועודף משקל‪ .‬לשאלתו ‪" :‬בוקר טוב‪ ,‬כיצד אני‬
‫יכול לעזור לך?" עונה האישה בדיבור איטי עם קול עמוק ובצליל מאד נמוך "מ ת י מ ג י ע ה פ ר‬
‫ו פ ס ו ר ל מ ח ל ק ה ? ה ו א הזמין אותי ו א מ ר ל י ל ב ו א‬
‫מ ו ק ד ם ב ש ב י ל ש י ק ח ו ל י ב ד י ק ו ת‪ ".‬לרופא לא היו התלבטויות בקשר‬
‫לשאלה‪ ,‬אלו בדיקות יש לבצע וגם לא לגבי האבחנה‪.‬‬
‫לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפורי המקרה וענה על השאלות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫‪ .2‬אלו בדיקות יש לבצע בכדי לאבחן את בעייתה (תת פעילות של בלוטת התריס) (בדיקות‬
‫דם‪)T3, T4 .TSH :‬‬
‫‪ .3‬אלו בעיות נוספות יכולות להופיע כממצאים אופייניים בסיפור המקרה?‬
‫• ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬
‫‪ .2‬ש‪.‬ח‪ .‬בן ‪ ,52‬עולה חדש מארץ מתפתחת‪ ,‬עובד כפקיד‪ ,‬מתלונן על חולשה ועייפות מתמידים‪ .‬הוא‬
‫שם לב כי עור הגוף נעשה בשנה האחרונה יותר כהה למרות שאינו עובד בשמש‪ .‬בתקופה זו ירד‬
‫במשקל בגלל חוסר תיאבון קבוע ומידי פעם בחילה‪ .‬כאשר נבדק ע"י הרופא לפני חודשיים נאמר‬
‫לו כי לחץ דמו נמוך‪ .‬הרופא שמע את הסיפור הקליני ולשאלה מכוונת נענה כי סבתו של החולה‬
‫נפטרה משחפת זמן קצר לפני בואו ארצה‪ .‬החולה נשלח לבדיקת רמת נתרן ואשלגן בדם‪.‬‬

‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫‪ .2‬הסבר מדוע העור משנה את צבעו ומדוע קיימת ירידה במשקל?‬
‫‪ .3‬מהו הקשר האפשרי עם מחלת הסבתא (הרס יותרת הכליה מזיהום )‬
‫‪ .4‬אלו בדיקות דם נעשו לברור מצבו של החולה? (בדיקת האלקטרוליטים בדם‪-‬‬
‫היפונתרמיה והיפרקלמיה‪ ,‬הרמה של קורטיזול ואלדוסטרון בדם ורמת ההורמונים‬
‫המעודדים)‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .0‬ד‪.‬כ‪ .‬בת ‪ 32‬מודעת לכך שמזה למעלה מחמש שנים היא עולה במשקל למרות ניסיונות חוזרים‬
‫להימנע מכך‪ .‬מזה שנתיים ידוע על יתר לחץ דם שלא מתאזן למרות שהיא מטופלת בשלוש‬
‫תרופות שונות ומקפידה על הטיפול ‪" .‬פצעי בגרות" מטרידים אותה לפחות ‪ 11‬שנים למרות‬
 ‫‪59‬‬

‫שעברה גיל זה‪ .‬בשנה האחרונה הופיעו "פסים אדומים" לרוחב הבטן כפי שראתה אצל חברתה‬
‫הטובה כאשר הייתה בהריון לפני שנה‪ .‬כעת פנתה אל הרופא אשר שאל אותה אם תמיד הפנים‬
‫שלה היו עגולים כמו ירח‪ .‬היא אמרה לו שהיא צריכה להסתכל על תמונות ישנות‪ .‬לשאלה נוספת‬
‫של הרופא‪ -‬ממתי יש לה מעין כרית רכה בעורף‪ ,‬לא הייתה לה תשובה‪ .‬הרופא המליץ על בדיקות‬
‫דם ושתן מיוחדות ופסל בשלב זה ביצוע בדיקות הדמייה שהיא ביקשה‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם הסימנים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫‪ .2‬הסבר מדוע הופיעו תופעות אלו אצל החולה‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה במשקל למרות ניסיונות לרדת במשקל ‪ ,‬הפנים העגולות‪ ,‬רקמת שומן בעורף‬
‫ב‪ .‬לחץ דם שלא מצליחים לאזן‪-‬משני לבעיה אחרת‬
‫ג‪" .‬פצעי בגרות" שלא בגיל ההתבגרות‬
‫ד‪" .‬פסים בדופן הבטן" )‪(Striae‬‬
‫ה‪ .‬תיתכן הופעת סוכרת‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .4‬א‪.‬ר‪ .‬בת ‪ 36‬פנתה לרופא בגלל שלאחרונה היא סובלת מרעד עדין בכפות הידיים‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא‬
‫מאד עצבנית ולא נעים ללחוץ לה את כפות הידיים (לצורך אמירת שלום) מפני שהן לחות‪ .‬החולה‬
‫מדווחת שהיא מזיעה הרבה ו‪"-‬מרגישה את הלב דופק" גם ללא מאמץ‪ .‬הממצא הבולט בבדיקתה‬
‫היה שהעיניים מאד בולטות וגדולות‪ .‬על טופס בדיקות המעבדה הרופא כתב שלוש אותיות‬
‫‪ .TSH‬החולה שאלה " זה הכול כאשר אני כל כך סובלת?"‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬מדוע בלט העיניים יכול לגרום להפרעות בראיה (כי המוקד רחוק יותר)‬
‫‪ .5‬אילו בדיקות דם יעשו לחולה ? מהי בדיקת ‪?TSH‬‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫ה‪ .‬תכני לימוד‪:‬‬
‫הערה‪ .1 :‬במערכת האנדוקרינית מומלץ ללמד אנטומיה‪-‬פיזיולוגיה‪-‬קליניקה‬
‫ברצף לגבי כל אחת מהבלוטות‪.‬‬
‫‪ .2‬יש ללמד היזון חיובי והיזון שלילי לגבי כל בלוטה‬
‫‪ .0‬קליניקה ‪ :‬בכל אחת מהמחלות יש לכלול‪ :‬הגדרה של המחלה‪,‬‬
‫אפידמיולוגיה‪ ,‬אטיולוגיה‪ ,‬סימנים וסימפטומים‪ ,‬פתופיזיולוגיה‪ ,‬דיאגנוזה‪,‬‬
‫טיפול‪ ,‬סיבוכים‪ ,‬מניעה ‪.‬‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו הורמון )‪(Hormone‬‬
‫‪ .2‬סוגי ההורמונים (סטרואידים – שומניים ולא סטרואידים ‪ -‬חלבוניים)‬
 ‫‪61‬‬

‫‪ .3‬תאי מטרה )‪(Target cells‬‬

‫‪ .4‬מנגנון פעולת הורמונים‪-‬דרך הפעולה של סוגי ההורמונים השונים‪ :‬מנגנון פעולה העקרוני של‬
‫ההורמונים הסטרואידים‪ ,‬חדירה לתא‪ ,‬קישור לגרעין והשפעה על ביטוי חלבונים‪.‬‬
‫‪ .5‬מנגנון פעולה עקרוני של הורמונים לא‪-‬סטרואידים‪ ,‬חלבוניים‪ ,‬קשירת ההורמון לרצפטורים‬
‫על פני ממברנת התא והפעלה חלבון לא פעיל בתוך התא‪.‬‬

‫וויסות הפרשת ההורמונים (היזון חוזר שלילי וחיובי)‪.(Negative &Positive feedback) ,‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬אנטומיה‪-‬פיזיולוגיה‬
‫‪ .1‬היפותלמוס ‪Hypothalamus‬‬
‫מיקום‪ :‬חלק ממוח הביניים‪ ,‬מתחת לתלמוס ומעל להיפופיזה‪ .‬ההיפותלמוס מהווה נקודת קישור‬
‫בין מערכת העצבים למערכת האנדוקרינית‪ ,‬באמצעות הקישור שלו אל בלוטת ההיפופיזה שאליה‬
‫הוא מקושר באמצעות כלי הדם ועצבים‪.‬‬
‫מבנה‪ :‬בנוי מנוירונים‪ .‬שתי קבוצות של הורמונים הנוצרים ומועברים מההיפותלמוס אל‬
‫ההיפופיזה‪ .1 :‬הורמונים שמועברים ישירות ממקום יצירתם דרך האקסונים של הנוירונים‬
‫ומהווים חלק מהנוירוהיפופיזה‪ ADH ,‬ו‪ -‬אוקסיטוצין‪ .2 .‬הורמונים מעוררים ‪, CRH , GHRH,‬‬
‫‪ TRH,GnRH‬והורמונים מעכבים ‪ Dopamin Somatostatin .‬שמועברים דרך מערכת השער‬
‫הוורידית אל האדנוהיפופיזה ומשפיעים עליה להפריש את ההורמונים שלה‪.‬‬

‫‪.2‬היפופיזה ‪ Hypophysis‬או ‪Pituitary Gland‬‬

‫מיקום‪ :‬בבסיס הגולגולת באוכף הטורקי ‪ Sella Turcica‬הבלוטה מחוברת אל‬
‫ההיפותלמוס מעליה על ידי גבעול רקמה דק‪.‬‬
‫מבנה ‪ 2‬חלקים‪ :‬הקדמי ‪ adenohypophysis‬והאחורי ‪neurohypophysis‬‬
‫ההורמונים המופרשים מהאונה הקדמית של ההיפופיזה ‪:Adenohypophysis‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬ההורמונים הטרופיים ( מעודדים) המשפיעים על בלוטות אחרות‪LH , FSH ,ACTH ,TSH :‬‬ ‫‪‬‬
‫משוב‪ :‬היפותלמוס‪ ,‬היפופיזה ובלוטה היקפית‬
‫משוב ‪ :‬היפותלמוס‪,‬‬ ‫‪ .2‬הורמונים סומטיים המשפיעים על תאי הגוף ‪Prolactin ,GH‬‬
‫היפופיזה ‪ .‬פרולקטין דוגמא למשוב חיובי‪.‬‬
‫ההורמונים המופרשים מהאונה האחורית של ההיפופיזה ‪:Neurohypophysis‬‬ ‫‪‬‬
‫אוקסיטוצין ו‪.ADH -‬‬
‫קליניקה ההיפופיזה הקדמית ‪:‬‬
‫עודף הפרשת הורמון גדילה – ענקות בילדים (‪ )Gigantism‬ענקות במבוגרים (‪(Acromegaly‬‬ ‫א‪.‬‬
‫סימנים‪ ,‬סיבות ואבחנה‪ .‬הגורם לעודף הפרשה הוא בד"כ גידול לא ממאיר (אדנומה)‪.‬‬
‫בדיקת העמסת סוכר ‪ -‬הבדיקה האבחנתית הראשונית לבדיקת עודף בהורמון הגדילה‪ :‬בבדיקה זו‬
‫נותנים לנבדק לשתות גלוקוז (‪ 75‬גר')‪ .‬באופן תקין רמת הורמון הגדילה צפויה לרדת תוך שעתיים‪,‬‬
‫אולם בענקות רמות הורמון הגדילה בדם נשארות גבוהות‪.‬‬
 ‫‪61‬‬

‫תת הפרשת הורמון גדילה –ננסות לרון‪(Laron dwarfism) ".‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בדיקת הזרקת אינסולין ‪ -‬אבחון להפרשה נמוכה של הורמון הגדילה כסיבה לננסות בילדים‪.‬‬
‫באופן תקין לאחר הזרקת אינסולין – רמת הגלוקוז בדם יורדת – רמת הורמון הגדילה עולה‪,‬‬
‫אי עלייה ברמת הורמון הגדילה מצביעה על חוסר הפרשה של ההורמון‪.‬‬
‫עודף הפרשת פרולקטין‪ (Prolactinoma) -‬הגורם בד"כ גידול לא ממאיר של ההיפופיזה‪ .‬זהו‬ ‫ג‪.‬‬
‫הגידול השכיח ביותר של ההיפופיזה‪.‬‬
‫‪ ‬אבחון מעבדתי של מחלות אנדוקריניות מתבסס‪ ,‬בראש וראשונה‪ ,‬על איסוף וניתוח‬
‫נתונים של בדיקת ריכוזי ההורמונים בדם‪ .1 :‬ריכוז ההורמון המעודד מההיפופיזה‬
‫‪ .2‬ריכוז ההורמון של הבלוטה האנדוקרינית בגוף המופעלת ע"י הורמון זה‪.‬‬

‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫ריכוז הורמון‬

‫מעודד‬
‫מההיפופיזה‬
‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫ריכוז הורמון של‬
‫הבלוטה‬
‫היפו ממקור‬ ‫היפו ממקור‬ ‫היפר ממקור‬ ‫היפר ממקור‬ ‫אבחנה‬
‫בלוטה‬ ‫היפופיזה‬ ‫בלוטה‬ ‫היפופיזה‬

‫קליניקה ההיפופיזה האחורית‬

‫חוסר בהפרשת הורמון ה‪ : ADH -‬סוכרת תפלה ‪ ,Diabetes insipidus‬שמתבטאת בהפרשת‬
‫במיוחד והפרעה במאזן הנוזלים עד להתייבשות וחוסר אשלגן בדם‪.‬‬ ‫שתן מרובה‬

‫‪ .3‬בלוטת התריס ‪Thyroid‬‬

‫אנטומיה‪-‬פיזיולוגיה‬
‫מבנה‪ :‬מורכבת משתי אונות ‪ lobes‬המחוברות ביניהן‪ .‬אזור החיבור בין האונות נקרא מיצר‬
‫(‪ ,)Isthmus‬הבלוטה בצורת פרפר‪ .‬בלוטת התריס בנויה ממבנים זקיקיים (פוליקולריים)‪ ,‬המלאים‬
‫בתמיסת נוזל ומוקפים בשכבת תאי אפיתל‪ .‬תאי האפיתל מייצרים ומפרישים את הורמוני בלוטת‬
‫התריס לתוך נוזל הזקיק‪ .‬תאי האפיתל שבין הזקיקים מייצרים את ההורמון קלציטונין‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬ממוקמת בחלק התחתון של הצוואר קדמית לקנה הנשימה ושוקלת כ‪ 21-‬גר'‪,‬‬
‫ההורמונים המופרשים והשפעותיהם‪ , T3, T4 :‬קלציטונין ‪.‬‬
‫‪T3, T4‬‬ ‫‪TSH‬‬ ‫משוב שלילי‪TRH :‬‬
‫קליניקה בלוטת התריס‬
‫יתר פעילות של בלוטת התריס ‪ Hyperthyroidism‬יכולה להתבטא בבלוטה‬
‫מוגדלת ‪ ,‬מצב הנקרא גויטר‪ . Goiter -‬מצב זה יכול להיגרם ממספר גורמים אפשריים‪:‬‬
‫‪ ..1‬מחלת גרייבס‪ - Graves' disease -‬הגדלת הבלוטה נובעת מהפעלתה ביתר של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬השפעה אוטואימונית המתבטאת בייצור נוגדנים המתקשרים אל הקולטנים של‬
‫‪ , TSH‬מפעילים אותם וגורמים ליצור מוגבר של ‪ , T4‬בדומה ליצירת ‪ T4‬בהשפעת ‪. TSH‬‬
 ‫‪62‬‬

‫אחד הסימנים האופיניים למחלת גרייבס הוא התבלטות גלגל העיניים הנובעת מהשפעת מערכת‬
‫החיסון על רקמת החיבור בגלגל העין‪ ,‬הגורמת לבצקת‪ .‬מופיע גם עיבוי העור באזורים אופייניים‬
‫‪,‬בעיקר בגפיים‪.‬‬
‫כמו כן מופיעים‪ :‬ערנות‪-‬יתר‪ ,‬דופק מהיר‪ ,‬עייפות וחולשה‪ ,‬רעד בידיים‪ ,‬הזעה וירידה במשקל‪,‬‬
‫הנובעים מחילוף חומרים מוגבר עקב פעילות היתר של בלוטת התריס‪ .‬צריכת החמצן מוגברת‪,‬‬
‫קצב חילוף החומרים במצב מנוחה עולה ‪.)BMR( Basal Metabolic Rate‬‬
‫האבחנה נעשית על‪-‬ידי בדיקות דם המציגות רמות גבוהות של ‪ T4, T3‬ורמות נמוכות של‬
‫‪. TSH‬‬
‫‪ .2‬דלקת בבלוטה או גידול ‪ -‬יכולה גם להביא להגדלת בלוטת התריס‪.‬‬
‫הטיפול בהתאם לגורם המחלה‪.‬‬
‫תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס ‪ – Hypothyroidism‬גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוסר ביוד‪ ,‬היסוד שמהווה חלק ממולקולת הורמוני בלוטת התריס (‪ T3‬ו‪ ,)T4-‬גורם לכך‬
‫שבלוטת התריס אינה יכולה ליצור הורמונים אלה‪ .‬בתגובה לרמת נמוכה של הורמוני בלוטת‬
‫התריס בדם‪ ,‬מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון ‪ TSH‬ורמתו בדם תהיה גבוהה (משוב שלילי)‪.‬‬
‫‪ .2‬כתוצאה מטיפול ביתר הפעילות של בלוטת התריס‪ ,‬ע"י תרופות או ניתוח כריתת הבלוטה‬
‫‪ Thyroidectomy‬יכולה להופיע תת פעילות של הבלוטה‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילות אוטואימונית של מערכת החיסון כנגד תאי בלוטת התריס מביאה בסופו של‬
‫התהליך להרס תאי בלוטת התריס ולהופעת מחלת השימוטו‪/ Hashimoto Disease -‬‬
‫‪Hashimoto's thyroiditis‬‬
‫‪ .4‬חוסר מולד של הורמוני בלוטת התריס נקרא מחלת הקרטיניזם אצל הילוד‪ ,‬מתבטאת בפיגור‬
‫שכלי‪ ,‬גמדות‪ ,‬המלווה בעיוותים בשלד‪ .‬למניעת התפתחות מצב זה מתבצעת מיד עם הלידה‬
‫בדיקת דם לרמת הורמוני בלוטת התריס בדם‪ .‬מחלה זו ניתנת למניעה על ידי מתן ההורמון‬
‫החסר‪.‬‬
‫סימנים ‪ :‬עליה במשקל‪ ,‬אי סבילות לקור‪ ,‬בצקות‪ ,‬הפרעות במחזור החודשי]‪,‬עור יבש‪,‬‬
‫‪ ,‬נשירת שיער ‪ ,‬חולשה ועייפות‪ ,‬לעתים יתר ל"ד והאטה בקצב הלב‬
‫טיפול תרופתי בתת‪-‬פעילות בלוטת התריס מתן ‪Eltroxln‬‬

‫‪ Parathyroid‬מיקום‪ :‬קיימות‬ ‫יותרת בלוטת התריס (יותרת בלוטת המגן)‬

‫ארבע בלוטות אשר ממוקמות בצידי החלק האחורי של בלוטת התריס‪ .‬גודלה של בלוטת יותרת‬
‫התריס הינה כשל אפון קטן‪.‬‬
‫‪Parathyroid hormone‬‬ ‫תפקיד‪ :‬וויסות רמת הסידן והזרחן בדם בהשפעת הורמון ‪PTH‬‬
‫השפעתו מתבטאת ב‪:‬‬
‫‪.1‬מעבר סידן מהעצמות לדם‪.‬‬
‫‪.2‬מניעת הפרשת סידן לשתן בכליות‪.‬‬
‫‪.3‬השפעה על ספיגת סידן ממערכת העיכול לדם בתיווך ויטמין ‪.D‬‬
 ‫‪63‬‬

‫כשרמת הסידן בדם יורדת‪ ,‬בלוטת יותרת התריס מפרישה ‪ PTH‬אשר גורם לעליית רמת הסידן‬
‫בדם‪ .‬כאשר רמת הסידן חוזרת לרמה תקינה‪ ,‬בלוטת הפאראתירואיד מפסיקה לייצר את‬
‫ההורמון (מערכת משוב שלילי)‪ .‬הפרשת ‪ PTH‬מבוקרת בעיקר על‪-‬ידי רמת הסידן בדם בדרך של‬
‫משוב שלילי‪.‬‬

‫קליניקה‬
‫היפרפראתירואידיזם‪ Hyperparathyroidism -‬פעילות יתר של בלוטת יותרת‬
‫התריס ‪ -‬רמה גבוהה של ‪ PTH‬נגרמת בדרך כלל מגידול שפיר (אדנומה) בבלוטה‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫רמת הסידן בדם עולה (היפרקלצמיה‪ .)Hypercalcemia ,‬ועלולים להופיע הסימנים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬אבנים בכליות‪ .2 .‬שקיעת סידן ברקמות‪ .3 .‬פגיעה בצפיפות העצם ונטייה מוגברת לשברים‬
‫(אוסטיאופורוזיס)‪.‬‬
‫היפוֹפאראתירואידיזם ‪ Hyperparathyroidism‬תת‪-‬פעילות של בלוטת יותרת‬
‫התריס ‪ :‬רמה נמוכה של ‪ ,PTH‬וכתוצאה‪ ,‬רמה נמוכה של סידן בדם (‪.)Hypocalcemia‬‬
‫הסימפטומים העיקריים הנובעים מרמה נמוכה של סידן בדם הינם‪ :‬התכווצויות שרירים‪ ,‬בעיקר‬
‫באזור הפנים והגפיים‪ ,‬ובמקרים חמורים עלולים להופיע דימום תת‪-‬עורי והפרעות בקצב הלב‪.‬‬
‫טיפול במחלה‪ :‬מתן סידן וויטמין ‪ D‬או מתן עירוי של ‪.PTH‬‬

‫בלוטות יותרת הכליה ‪,‬האדרנל ‪Adrenal Glands‬‬

‫אנטומיה‪-‬פיזיולוגיה‬
‫מיקום‪ :‬צמוד לחלק העליון של כל כליה‪ ,‬מתחת לסרעפת‪ ,‬בבטן האחורית העליונה באזור החוליה‬
‫ה‪.12-‬‬
‫מבנה‪ :‬קופסית ‪ , capsule‬קליפה ‪ , Cortex‬וליבה ‪. medulla‬‬
‫ההורמונים המופרשים מאזור הקליפה ‪ .1 :Cortex‬מינרלוקורטיקואידים – ההורמון העיקרי‬
‫אלדוסטרון ‪ .2 .Aldosterone‬גלוקוקורטיקוסטרואידים –ההורמון העיקרי ‪Cortisol‬‬
‫‪ .3‬הורמונים אנדרוגנים‪.‬‬
‫ההורמונים המופרשים מאזור הליבה ‪ :medulla‬אדרנלין ‪( Adrenaline‬אפינפרין)‪ ,‬נוראדרנלין‬
‫‪( Noreadrenaline‬נוראפינפרין) ‪ ,‬דופמין ‪.Dopamine‬‬
‫קליניקה ‪:‬‬
‫תת פעילות של בלוטת יותרת הכליה‪ :‬מחלת אדיסון ‪ Addison's disease‬נובעת‬
‫מפגיעה בייצור הקורטיזול על ידי קורטקס בלוטת יותרת הכליה‪ .‬חוסר פעילות ראשוני נובע‬
‫מפגיעה בבלוטת יותרת הכליה עצמה וחוסר פעילות שניוני נגרם מפגיעה בבלוטת ההיפופיזה‪,‬‬
‫מחוסר הפרשת ‪.ACTH‬‬
‫סימנים‪ .1 :‬סימן אופייני מאוד למחלה הוא הופעת כתמים כהים בעור ‪,‬תופעה שנקראת‬
‫היפרפיגמנטציה‪ .‬הכתמים מופיעים בעיקר בחניכים‪ ,‬בריריות‪ ,‬באזורים חשופים לשמש‪ ,‬בצלקות‪.‬‬
 ‫‪64‬‬

‫בעקבות החסר בקורטיזול מוגברת הפרשת הורמון ה‪ . ACTH-‬במקביל גורם ה‪ ACTH-‬להגברת‬

‫הפרשת ההורמון ‪ MSH-‬מהאדנוהיפופיזה‪ ,‬שמשפיע על פעילות מוגברת של מלנוציטים בעור‬
‫הגורמת להכהייה בגוון העור היפרפיגמנטציה הנובעת משחרור של פפטיד דמוי מלנין‪ ,‬מעורר‬
‫הורמון‪ ,‬והגורם ליצירת‪-‬יתר של מלנין במלנוציטים‪.‬‬
‫הפרעות ברמת הנתרן והאשלגן בדם‪ ,‬בעקבות ירידת רמת האלדוסטרון‪.‬‬
‫לחץ דם נמוך ‪ -‬נגרם עקב ירידה ברמת הקורטיזול בדם‪ ,‬דבר הגורם להגדלת קוטר כלי דם‪ .‬וכן‬
‫עקב ירידה ברמת האלדוסטרון שמורידה את ספיגת הנתרן והנוזלים מהכליה לדם‪.‬‬
‫תסמינים של מערכת העיכול‪ -‬ירידה בתיאבון‪ ,‬בחילות והקאות וירידה במשקל‪.‬‬
‫רמת גלוקוז נמוכה בדם (היפוגליקמיה)‪ -‬נגרמת בעקבות רמה נמוכה של קורטיזול בדם אשר‬
‫מפחיתה את תהליך הגלוקוניאוגנזיס בכבד ‪.‬‬
‫שינויים התנהגותיים‪ -‬עייפות‪ ,‬בלבול והתנהגויות פסיכוטיות‪.‬‬
‫אי יכולת להתמודד עם מצבי דחק רפואיים דוגמת זיהום קשה או לאחר ניתוח‬
‫ראה סיכום באתר המגמה‬
‫‪http://www1.amalnet.k12.il/sites/med/Pages/Adrenal.aspx‬‬

‫יתר פעילות של בלוטת יותרת הכליה‪ :‬תסמונת ע"ש קושינג‪Cushing Syndrome -‬‬
‫הפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מקליפת בלוטת יותרת הכליה‪.‬‬
‫אטיולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬טיפול תרופתי ממושך במינון גבוה של סטרואידים ‪.‬‬
‫‪ .2‬גידול בבלוטת האדרנל הגורם להפרשת מוגברת של הורמונים סטרואידים ‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרשת יתר של ‪( ACTH‬למשל בשל גידול בהיפופיזה) גורמת להפרשת יתר של קורטיזול מצב‬
‫זה נקרא "מחלת קושינג"‪.‬‬
‫סימנים‪ .1 :‬סוכרת‬
‫‪ .2‬יתר לחץ דם‪,‬‬
‫‪ .3‬אוסטואפורוזיס‬
‫‪ .4‬השמנה (בעיקר באזור הפנים והבטן)‬
‫‪ .5‬הופעת פסים בגוף שנקראים ‪.Striae‬‬
‫‪ .6‬שינויים פסיכולוגיים ושינויי התנהגות‪,‬‬
‫‪ .7‬הופעת סימני מין גבריים בנשים (שיעור יתר‪ ,‬למשל)‪.‬‬
‫‪ .8‬שינוי ברמות הנתרן והאשלגן בגוף‪ ,‬בהשפעת האלדוסטרון על הכליה‪,‬‬
‫ראה אתר המגמה‬
‫‪http://www1.amalnet.k12.il/sites/med/Pages/Adrenal.aspx‬‬
 65

‫רפואה מונעת‬
.‫ בדיקת תפקודי בלוטת התריס אצל כל הילודים בבית חולים למניעת התפתחות קריטניזם‬.1
‫ במדינות שונות מוסיפים יוד למלח שולחני או‬.‫ הוספת יוד למוצרי מזון באזורים עם חוסר ביוד‬.2
.‫לקמח חיטה למניעת התפתחות גויטר‬
‫מילות מפתח‬
Exocrine- ‫ הפרשה חיצונית‬Endocrine – ‫ הפרשה פנימית‬
Hormone - ‫ הורמון‬
Target cell – ‫ תא מטרה‬
Tropic hormones – ‫ הורמונים טרופיים‬
Stimulating hormones -‫ מעוררים‬/‫ הורמונים מעודדים‬
‫ היזון חוזר‬, negative feedback ‫ היזון חוזר שלילי‬: ‫ בקרת הפרשת ההורמונים‬
positive feedback ‫חיובי‬
Hypothalamus -‫ היפותלמוס‬
Thyrotropin Releasing Hormone -TRH 
Corticotropine Releasing Hormone -CRH 
Growth Hormone Releasing Hormone -GHRH 
Gonadotropin Releasing Hormone -GnRH 
Somatostatin 
Dopamin 
Neurohypophysis – ‫ נוירוהיפופיזה‬
Adenohyphsis – ‫ אדנוהיפופיזה‬
"‫נקראת "האוכף הטורקי‬, ‫ "האוכף הטורקי" – זוהי עצם הנמצאת בבסיס המוח‬
.‫ובה ממוקמת ההיפופיזה‬
Portal System ‫ מערכת השער בין ההיפותלמוס להיפופיזה‬
Thyroid stimulating Hormone -TSH 
Adreno Cortico Tropic Hormone -ACTH 
Growth Hormone -GH 
Anti-Diuretic Hormone -ADH 
Oxytocin -‫ אוקסיטוצין‬
Follicle Stimulating Hormone– FSH 
Luteinizing Hormone –LH 
Prolactin -‫ פרולקטין‬
Thyroid Gland– ‫ בלוטת התריס או המגן‬
 ‫‪66‬‬

‫‪ ‬תירוקסין ‪Tetraiodothyronin ,T4 Thyroxin -‬‬

‫‪Triiodothyronin.T3 ‬‬
‫‪ ‬קלציטונין‪Calcitonin -‬‬
‫‪ ‬פאראתירואיד – ‪Parathyroid‬‬
‫‪ ‬הורמון הפראתירואיד‪Parathyroid Hormone -‬‬
‫‪ ‬בלוטות אדרנל‪Adrenal glands -‬‬
‫‪ ‬קופסית האדרנל ‪capsule -‬‬
‫‪ ‬קליפת האדרנל‪Adrenal Cortex -‬‬
‫‪ ‬ליבת האדרנל‪Adrenal Medulla -‬‬
‫‪ ‬אלדוסטרון‪Aldosterone -‬‬
‫‪ ‬קורטיזול‪Cortisol -‬‬
‫‪ ‬אדרנלין‪ ,‬נוראדרנלין ודופמין‪.‬‬
‫‪ ‬ענקות בילדים‪Gigantism -‬‬
‫‪ ‬אקרומגליה במבוגרים‪Acromegaly -‬‬
‫‪ ‬גידול שפיר שמקורו באפיתל בלוטי ‪Adenoma -‬‬
‫‪ ‬בדיקת העמסת סוכר‬
‫‪ ‬בדיקת הזרקת אינסולין‬
‫‪ ‬מחסור בהורמון גדילה ‪ -‬ננסות ‪Growth Hormone Deficiency‬‬
‫‪" ‬ננסות לרון‪ (Laron dwarfism) ".‬פגם בקולטן אשר מוביל למצב דמוי חוסר‬
‫בהורמון גדילה‪ ,‬למרות שבדם רמות תקינות של ההורמון‪.‬‬
‫‪ ‬גויטר‪Goiter -‬‬
‫‪ ‬מחלת גרייבס‪ ,Graves' disease -‬היפותירואידיזם‪,Hypothyroidism -‬‬
‫‪Thyrotoxicosis‬‬
‫‪ ‬קרטיניזם‪ – Cretinism -‬תת פעילות מולדת תריסית‬
‫‪ ‬מחלת השימוטו‪Hashimoto's thyroiditis/ Hashimoto Disease -‬‬
‫‪ ‬היפרתירואידיזם ‪Hyperthyroidism -‬‬
‫‪ ‬תרופה לטיפול בתת‪-‬פעילות בלוטת התריס ‪Eltroxln‬‬
‫‪ ‬כריתה של בלוטת התריס ‪Thyroidectomy‬‬
‫‪ ‬היפרפראתירואידיזם‪Hyperparathyroidism -‬‬
‫‪ ‬הסינדרום ע"ש קושינג‪Cushing Syndrome -‬‬
‫‪ ‬הופעת פסים בגוף ‪Striae -‬‬
‫‪ ‬היפופראתירואידיזם ‪Hyporparathyroidism -‬‬
‫‪ ‬המחלה ע"ש אדיסון‪Addison's Disease-‬‬
 ‫‪67‬‬

‫אנדוקרינולוגיה‪ -‬הלבלב‬
‫סיפורי מקרים‪:‬‬
‫‪ .1‬ג‪.‬ר‪.‬בן ‪ 25‬נהג מונית‪ ,‬נהג מידי יום ביומו בקו ת"א ‪ -‬חיפה‪ .‬לאחרונה שם לב כי עליו לעצור‬
‫מספר פעמים במהלך הנסיעה כדי לתת שתן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא שם לב כי יש לו יובש בפה ‪ ,‬רצון עז‬
‫לשתייה מרובה עייפות וחולשה והוא ירד לאחרונה ‪ 5‬ק"ג ממשקלו‪ .‬ג‪.‬ר‪ .‬פנה לרופא המשפחה‬
‫אשר שלח אותו לבדיקת דם ושתן‪.‬‬
‫בבדיקת הדם נמצאה רמת גלוקוזה של ‪ 481 mg %‬ובבדיקת השתן נמצאה גם כן גלוקוזה‬
‫ואצטון‪ .‬הוא הופנה לטיפול במרפאת סכרת‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפורי המקרים וענה על השאלות ‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫א‪ .‬מהם הסימנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?‬
‫ב‪ .‬מאיזה סוג סוכרת סובל ג‪.‬ר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבר מדוע הופיעו הבעיות הבאות אצל החולה‪:‬‬
‫‪ - -‬רמת גלוקוז גבוהה בדם‬
‫גלוקוזה ואצטון בשתן‬ ‫‪-‬‬
‫שתן מרובה‬ ‫‪-‬‬
‫צמא ושתייה מרובה‬ ‫‪-‬‬
‫ירידה במשקל‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬
‫‪.2‬יעל בת ‪ 11‬חודשים הובאה לחדר מיון עקב מחלת חום ופצעים בפה‪ .‬הוריה שמו לב שהיא חלשה‬
‫מהרגיל‪ ,‬ירדה במשקל‪ ,‬שותה הרבה ונותנת שתן בכמות רבה‪ .‬היא אובחנה כסובלת מחוסר איזון‬
‫של סוכר בדם‪ .‬יעל אושפזה בטיפול נמרץ ילדים לשלושה ימים‪ ,‬ולאחר שמצבה התייצב שהתה‬
‫שבועיים במחלקת ילדים ושוחררה לביתה‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מאיזה סוג סוכרת סובלת יעל?‬
‫‪ .2‬מדוע יעל ירדה במשקל?‬
‫‪ .3‬מדוע יעל שותה הרבה ונותנת הרבה שתן?‬
‫‪ .4‬כיצד ניתן לאזן את רמת הסוכר בדם אצל יעל?‬
‫‪ .5‬מה הקשר בין מחלת החום ממנה סבלה יעל למחלת הסוכרת?‬
‫‪ .6‬על מה צריכה האם לשים‪-‬לב לאחר מתן אינסולין לילדה? ואיזה סיבוך עלול להופיע ומהם‬
‫סימניו?‬
‫‪ .7‬אילו המלצות יינתנו לאימה של ת‪.‬ג‪ .‬לשמירה על איזון הסוכרת?‬
‫• ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬
‫‪.3‬משה בן ‪ 12‬שוקל ‪ 71‬ק"ג וגובהו ‪ 1.51‬מ' ‪.‬הגיע לרופא המשפחה עם סיפור של פצע שנגרם‬
‫מנפילה ולא נרפא למעלה מחודשיים‪ .‬ל‪.‬ר‪ .‬נשלח לבדיקות דם ושתן‪ .‬בבדיקת סוכר בדם ובשתן‬
‫התגלתה רמת סוכר גבוהה‪ .‬ל‪.‬ר‪ .‬הופנה לרופא אנדוקרינולוג ולדיאטנית לשם השגת איזון רמת‬
‫הסוכר בדמו והדרכה לאורח חיים נכון‪.‬‬
 ‫‪68‬‬

‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬מאיזה סוג סוכרת סובל משה ומדוע התפתחה?‬
‫‪ .2‬מדוע הופיעה אצל משה מחלת הסוכרת?‬
‫‪ .3‬אילו סימפטומים נוספים עלולים להופיע במחלת הסוכרת ומדוע?‬
‫‪ .4‬על מה היית ממליץ למשה?‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .4‬ש‪.‬ל‪ .‬בת ‪ .61‬מזה ‪ 11‬שנים חולה בסוכרת מסוג ‪ .2‬בדיקת דם שעברה לאחרונה הראתה כי רמת‬
‫הגלוקוז בדמה ‪ ,‬בצום‪ ,‬היא ‪ 126‬מ"ג‪/‬דצ"ל‪ .‬רמת ה‪ HbA1c-‬היא ‪ .7.6‬ש‪.‬ל‪ .‬אינה מבצעת כלל‬
‫פעילות גופנית ותזונתה כללה בעבר דברי מתיקה רבים‪ .‬בעקבות הממצאים בדם הופנתה ש‪.‬ל‪,.‬‬
‫ע"י רופא המשפחה ‪ ,‬לייעוץ אצל הדיאטנית‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולהעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬
‫‪ .1‬על מה מעידות התוצאות של רמת הגלוקוז בדם לאחר צום ורמת ה ‪?HbA1c‬‬
‫‪ .2‬מדוע פעילות גופנית מומלצת לחולי סוכרת?‬
‫‪.3‬אילו גורמי סיכון קיימים לסוכרת שאינה תלויה באינסולין (סוג ‪ )2‬וכיצד ניתן למנוע אותם?‬
‫‪ .4‬מה תהיה המלצת הדיאטנית לתזונתה של ש‪.‬ל?‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬
‫מטלות לתלמידים‪:‬‬
‫‪ .1‬ראיין חולה סוכרת תלוי ‪ /‬לא תלוי באינסולין וברר לגבי תזונה‪ ,‬מעקב‪ ,‬תרופות‪.‬‬
‫‪ .2‬השווה בין שני חולי סוכרת כיצד הם מנהלים את המחלה (אורח חיים‪ :‬תרופות‪ ,‬תזונה‪,‬‬
‫פעילות גופנית‪ ,‬עישון‪ ,‬שתיית אלכוהול)‪.‬‬
‫‪ .3‬ברר אילו סוגי אינסולין קיימים? מהו טווח השפעתם? מתי הם נלקחים ומהם תופעות‬
‫הלוואי שלהם?‬

‫פירוט נושאי הלימוד‬

‫א‪ .‬אנטומיה‬
‫מבנה הלבלב‬
‫הלבלב ‪ Pancreas‬מיקום‪ ,‬מבנה‪.‬‬
‫הלבלב הוא בלוטה גדולה‪ ,‬אורכה כ‪ 15-‬ס"מ‪ .‬ממוקמת מאחורי חלל ה‪ -‬צפק‪ ,‬מאחורי‬
‫הקיבה‪ .‬קצה אחד שלה צמוד לתריסריון‪ ,‬והקצה השני נוגע בטחול‪ .‬הלבלב מהווה הן בלוטה‬
‫אקסוקרינית והן בלוטה אנדוקרינית‪:‬‬
‫החלק האקסוקריני מורכב מאשכולות תאים שמפרישים את מיצי הלבלב‪ ,‬המכילים אנזימים‬
‫שמסייעים לעיכול‪ .‬האנזימים עוברים דרך צינור הלבלב אל התריסריון‪.‬‬
‫החלק האנדוקריני כולל את איי ‪ Islets‬לנגרהנס – המהווים קבוצות של תאים שונים בלבלב ‪,‬‬
‫שהעיקריים בהם מפרישים הורמונים ‪ :‬גלוקגון )‪ (Glucagon‬המופרש מתאי אלפא‪,‬‬
‫אינסולין )‪ )Insulin‬המופרש מתאי בטא‪.‬‬
 ‫‪69‬‬

‫ו‪ .‬פיזיולוגיה‬

‫הפעילות האנדוקרינית של הלבלב‬

‫אינסולין כהורמון מפחית רמת גלוקוז בדם‪ .‬עליה ברמת הגלוקוז בדם גורמת להפרשת אינסולין‬
‫המשפיע על כניסת גלוקוז לתאי הגוף‪.‬‬
‫על איזון רמות הגלוקוז בדם משפיעים ‪ ,‬בנוסף לאינסולין‪ ,‬מספר הורמונים‪:‬‬
‫גלוקגון )‪ ,(Glucagon‬גלוקוקורטיקואידים )‪ (Cortisol‬והורמון הגדילה )‪(Somatotropin‬‬
‫במיעוט אינסולין מתרחשת גלוקוניאוגניזה ( ‪ - (Gluconeogenesis‬פירוק ‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬של‬
‫תרכובות שומניות ויצירת "גופי קטו" בצורת קטון ואצטון )‪.(Keton, Acetone‬‬
‫בתהליך הלמידה יש להתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפעילות האנדוקרינית של הלבלב‪.‬‬
‫‪ .2‬תפקיד הגלוקגון ותפקיד האינסולין בצום ואחרי ארוחה‪.‬‬
‫‪ .3‬קולטנים לאינסולין על תאי הגוף ותפקידם‪ .‬המוח אינו צריך אינסולין כדי להכניס גלוקוז‬
‫לתאים‪.‬‬
‫‪ .4‬גלוקונאוגנזה כמושג מטבולי מרכזי בבקרה על ריכוזי גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וחומצות אמיניות‬
‫בזרם הדם‪( .‬יש לדעת את התהליך כמושג‪ ,‬באופן כללי ולא את כל שרשרת האירועים של שלבי‬
‫הביניים בתהליך)‪.‬‬
‫‪ .5‬הקשר בין אינסולין וגלוקגון לבין תהליך הגלוקונאוגנזה‪:‬‬
‫אינסולין מבטל גלוקונאוגנזה וגורם להכנסת גלוקוז ומולקולות אחרות לתוך התאים השונים‬ ‫‪‬‬
‫בגוף‪ ,‬ומשפיע על הפיכת מולקולות אלו למקרומולקולות כגון גליקוגן‪ .‬תהליך זה בולט בתאי‬
‫הכבד והשריר‪.‬‬
‫גלוקגון מפעיל גלוקונאוגנזה שכוללת יצירת גלוקוז מגליקוגן‪ ,‬פירוק חלבונים לחומצות אמיניות‬ ‫‪‬‬
‫והפיכתן לגלוקוז‪ ,‬פירוק טריגליצרידים לחומצות שומן ויצירת גופי קטו‪.‬‬
‫האיברים העיקריים בהם מתבצעים תהליכים מטבוליים אלו הם הכבד‪ ,‬ריקמת השריר‪ ,‬וריקמת‬
‫השומן בגוף‪.‬‬
‫‪ .6‬ייצור אצטון (אחד מסוגי גופי ֵקטו) במצב רעב‪ .‬ייצור אצֵ טון קשור להפרשת גלוקגון ולהעדר‬
‫השפעה של אינסולין‪ ,‬כפי שקורה במצבי רעב‪ .‬האצטון מבטא את הגברת תהליך הגלוקונאוגנזה‪.‬‬
‫בהעדר אספקת גלוקוז כאשר תאי הגוף מפרקים שומנים להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .7‬גם ההורמונים אדרנלין‪ ,‬קורטיזול ‪ ,‬טירוקסין והורמון הגדילה מעלים את ריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
 ‫‪71‬‬

‫ג‪ .‬קליניקה בתיאור המחלה יש לכלול‪ :‬הגדרה של המחלה‪ ,‬אפידמיולוגיה‪,‬‬

‫אטיולוגיה‪ ,‬סימנים וסימפטומים‪ ,‬פתופיזיולוגיה‪ ,‬דיאגנוזה‪ ,‬טיפול‪ ,‬סיבוכים‪,‬‬
‫סוכרת ‪Diabetes mellitus‬‬
‫המושג סוכרת (מושג ביוונית שפירושו נזילה מתוקה)‪.‬‬
‫סוגי סוכרת‪:‬‬
‫סוכרת סוג ‪ -) Type I ( – 1‬סוכרת שבה כמעט ואין אינסולין בגוף (הפתוגנזה השונה של המחלה)‬ ‫‪‬‬
‫וניתן למצוא רמה גבוהה של גלוקוז בדם ‪.‬‬
‫סוכרת סוג ‪ - )Type II( – 2‬סוכרת שבה הלבלב מייצר אינסולין אבל מתקיימת ‪ -‬עמידות‬ ‫‪‬‬
‫לאינסולין ‪ , Insulin resistance‬עמידות של הקולטנים בתאים לאינסולין כתוצאה מחוסר‬
‫ברצפטורים‪ ,‬מיעוט רצפטורים או רצפטורים במבנה פגום‪ .‬בדם‪ ,‬בתחילת המחלה‪ ,‬ניתן למצוא‬
‫רמה גבוהה של גלוקוז ואינסולין בדם‪.‬‬
‫תסמיני הסוכרת‪ :‬המצאות סוכר בשתן‪ ,‬מתן שתן רב ‪ ,‬צמא‪ ,‬רעב ועייפות‪.‬‬
‫‪ PH‬נמוך‪ -‬חמצת מטבולית ואצטון (קטואצידוזיס‪ ,‬המצאות גופי קטו) בדם ובשתן‪.‬‬
‫סיבוכים‪:‬‬
‫‪ .1‬סיבוכי סוכרת המתפתחים בטווח הקצר‪:‬‬
‫‪ -Hyperglycemia‬היפרגליקמיה‪ ,‬עלייה ברמת הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫‪ -Hypoglycemia‬היפוגליקמיה‪ ,‬ירידת רמת הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבוכי הסוכרת המתפתחים בטווח הארוך‪:‬‬
‫פגיעה בכלי‪-‬הדם מיקרווסקולרים ‪ -‬בעורקים קטנים באיברי הגוף השונים פגיעה בכליות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,Nephrophaty‬פגיעה בראיה ‪ - Retinopathy‬נזק לרשתית‪ ,‬פגיעה בעצבים ההיקפיים‬
‫‪ ,Neuropathy‬בעיקר בגפיים התחתונות וכתוצאה מכך פגיעה בתחושה‪ ,‬כאב ורגל סוכרתית‬
‫כמו כן‪ ,‬נטייה לזיהומים שקשים לריפוי‪.‬‬
‫פגיעה בכלי‪-‬דם מאקרווסקולרים – בעורקים גדולים ‪,‬בעיקר פגיעה בלב (אוטם בשריר הלב)‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫במוח (אירוע מוחי)‪.‬‬
‫סיבוכים אלו נגרמים עקב האצת התהליך הטרשתי הנגרם בגלל מצב של סוכרת‪ ,‬ומוחמרים‬
‫במצב של השמנה‪ ,‬חוסר פעילות גופנית ועישון‪.‬‬

‫אבחון‪ .1 :‬רמת הגלוקוז בצום כבדיקה לאבחון המחלה ‪.‬‬

‫‪ .2‬בדיקת העמסת סוכר– ערכי הגלוקוז אינם חוזרים לנורמה לאחר העמסת סוכר‪.‬‬
‫‪ .3‬רמת המוגלובין מסוכר ‪ (Hemoglobin A1c ) HbA1c‬משמשת בעיקר למעקב אחר מידת‬
‫האיזון של רמת הגלוקוז בדם בשלושה החודשים האחרונים‪.‬‬
‫טיפול‪ :‬מטרתו להביא לאיזון רמת הגלוקוז בדם (בכל שעות היממה)‪.‬‬
‫מתן זריקות אינסולין ‪ ,‬טיפול תרופתי בטבליות לעומת הזרקות אינסולין ולא בתרופה דרך הפה‬
‫(מכיוון שאינסולין הוא הורמון חלבוני שיפורק במערכת העיכול)‪.‬‬
‫תרופות שונות להורדת רמת הגלוקוז (הניתנת דרך הפה) משפיעות במנגנונים שונים‪:‬‬
 ‫‪71‬‬

‫מגבירות את הפרשת האינסולין ע"י תאי הלבלב‪ ,‬מגבירות את רגישות הקולטנים לאינסולין על‬
‫תאי הגוף ועוד‪.‬‬
‫טיפול מונע‪ :‬השפעת ירידה במשקל‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬הפסקת עישון ותזונה דלת סוכרים ודלת‬
‫שומנים על סוכרת סוג ‪.II‬‬

‫ראה‪/‬י סיכום באתר המגמה‪:‬‬

‫‪http://www1.amalnet.k12.il/sites/med/Pages/Pancreas.aspx‬‬

‫ד‪ .‬רפואה מונעת‬

‫‪ .1‬אדם לא סוכרתי עם רקע תורשתי של סוכרת במשפחה – מניעה ראשונית‬

‫חשוב לבדוק את רמת הגלוקוז בדם‪ ,‬רמת כולסטרול והטריגליצרידים בדם אחת לשנה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם רמת הגלוקוז בדם היא מעל ‪ 111 mg%‬יש להתחיל לשמור על דיאטה דלת‪-‬סוכר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בשלב זה לטפל בקפדנות יתרה בתופעות קליניות (אם ישנן) של השמנת יתר‪ ,‬יתר לחץ דם‬
‫ושומנים בדם‪ .‬הימנעות מעישון‪.‬‬
‫‪ .2‬ילדים שמנים חשש להופעת סוכרת ‪ – Type 2‬מניעה ראשונית‬
‫מניעת השמנה‪ ,‬תזונה נכונה ופעילות גופנית‪ ,‬אלה מונעים התפתחות תנגודת לאינסולין‬
‫בעקבות עלייה ברקמת השומן‪ .‬לכן‪ ,‬מגיל צעיר יש להפחית בצריכת שומנים רוויים‪ ,‬העלאת‬
‫צריכת הסיבים‪ ,‬מניעת השמנת יתר‪ ,‬וביצוע פעילות גופנית (חזרה מפרקים קודמים)‪.‬‬
‫‪ .3‬אדם סוכרתי – מניעה שניונית‬
‫להקפיד על טיפול בגורמי הסיכון הגורמים להחמרת סוכרת (השמנה‪ ,‬יתר לחץ דם ‪ ,‬הורדת‬
‫רמה גבוהה של שומנים בדם ( ‪ LDL‬וטריגליצרידים) ‪ ,‬מניעת עישון‪ ,‬ביצוע פעילות גופנית)‬
‫וטיפול אינטנסיבי בפצעים מיד אם וכאשר הם מופיעים‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול למניעת היפוגליקמיה ‪ -‬מניעה שניונית‬
‫הכרת הסימפטומים של היפוגליקמיה והטיפול המידי ( מתן גלוקוז)‪ .‬כדי להימנע ממצב‬
‫מסוכן זה אצל החולה הסוכרתי‪ ,‬ישנה חשיבות להקפיד על הטיפול‪:‬‬
‫לאחר מתן אינסולין‪/‬כדורים חשוב לאכול תזונה דלת סוכר וכך גם לאחר פעילות גופנית‬
‫או לחץ נפשי‪ ,‬על החולה הסוכרתי לחשב את כמות האינסולין הנדרשת ולאכול תזונה‬
‫דלת סוכר‪.‬‬
‫ה‪ .‬מילות מפתח ‪ -‬לבלב‬
‫‪ .1‬אנטומיה פיזיולוגיה קליניקה‬
‫‪ -Pancreas ‬לבלב‬
‫‪ –Langerhans Islets ‬איי לנגרהנס‬
‫‪ -Alfa Cells ‬תאי אלפא‬
‫‪ -Glucagon ‬גלוקגון‬
‫‪ -Beta Cells ‬תאי בתא‬
 ‫‪72‬‬

‫‪ -Insulin ‬אינסולין‬
‫‪ -Insulin receptors ‬קולטנים לאינסולין‬
‫‪ -Gluconeogenesis ‬גלוקונאוגנזה‬
‫‪ -Glucose ‬גלוקוז‬
‫‪-Glycogen ‬גליקוגן‬
‫‪ -Amino Acids ‬חומצות אמיניות‬
‫‪ -Protein ‬חלבון‬
‫‪ -Fatty Acids ‬חומצות שומן‬
‫‪ -Ketone Bodies ‬גופים קטוניים‬
‫‪ -Triglycerides ‬טריגליצרידים‬
‫‪ -Starvation ‬רעב‬
‫‪ -Adrenalin ‬אדרנלין‬
‫‪ -Cortisol ‬קורטיזול‬
‫‪ - Diabetes mellitus‬סוכרת‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Insulin resistance ‬עמידות לאינסולין‬
‫‪ – Hyperglycemia ‬רמת גלוקוז גבוהה בדם‬
‫‪ –Hypoglycemia ‬רמת גלוקוז נמוכה בדם‬
‫‪ –HbA1C ‬המוגלובין מסוכר (רמת גלוקוז בדם ב‪ 3 -‬חודשים אחרונים)‬
‫‪ - Diabetis Mellitus Type 1 ‬סוכרת מסוג ‪1‬‬
‫‪- Diabetis Mellitus Type 2 ‬סוכרת מסוג ‪2‬‬
‫‪ - Nephrophaty ‬פגיעה בכליות‬
‫‪ -Retinopathy ‬פגיעה בראיה‪ ,‬נזק לרשתית‬
‫‪ - Neuropathy ‬פגיעה בעצבים ההיקפיים‬
‫מטלות‬
‫כל תלמיד בנפרד ישאל במשפחתו אם קיים חולה סכרת ויברר‪:‬‬
‫‪ .1‬מה היו התלונות שבגללן נקבעה האבחנה?‬
‫‪ .2‬מה היו רמות הגלוקוזה בזמן קביעת האבחנה?‬
‫‪ .3‬מהם סוגי התרופות (לא מינונים)?‬
‫‪ .4‬תדירות המעקב אצל הרופא?‬
‫‪ .5‬רמות הגלוקוזה היום‪ ,‬אתמול ולפני שבוע?‬
‫‪ .6‬האם נעשתה בדיקת שתן לגלוקוז ואצטון?‬
‫התלמיד יסכם מה למד מברור זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
 73

‫הרצאות מומלצות‬
,‫ סיבות‬,‫רופא אנדוקרינולוג – מחלת הסוכרת בגיל הצעיר – מניעה‬ 
.‫ טיפולים‬,‫ סיבוכים‬,‫סימנים‬
.‫אחות ממרפאת סוכרת או דיאטנית‬ 
‫ביבליוגרפיה‬
.‫ הוצאת ידיעות אחרונות‬.‫ לחיות עם להרגיש בלי‬- ‫) סוכרת‬2111 ( .‫ י‬,‫קנטר‬
.‫ הוצאת ידיעות אחרונות‬. ‫ להתמודד ולהצליח‬-‫) סיבוכי הסוכרת‬2111 ( .‫ י‬,‫קנטר‬
.‫ הוצאת סטימצקי‬.‫) אנשים מתוקים לחיים ארוכים‬2118( .‫ מ‬,‫זילבר‬
:‫על הסוכרת‬
http://www.mednet.co.il/siteFiles/1/3951/51273.asp
http://www.metukim.co.il
http://www.mednet.co.il/siteFiles/1/3951/51273.asp
http://www.sukeret.co.il/Default.asp
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA
‫ החשיבות הקריטית לאבחנה וטיפול מוקדמים‬:2 ‫ הרצאה – סוכרת סוג‬:‫סרט וידאו‬
http://www.tasmc.org.il/VOD/Pages/diabetes-type-two.aspx
: TSH ‫על‬
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95
%D7%9F_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A5_%D7%91%D7%9C%D7
%95%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_-
_Thyroid_stimulating_hormone
: ACTH ‫על‬
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%9
5%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D
7%A8%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4
%D7%99_-_Adrenocorticotropic_hormone
‫על קורטיזול‬
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7
%96%D7%95%D7%9C_-_Cortisol

‫על אקרומגליה‬
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D
7%92%D7%9C%D7%99%D7%94_-_Acromegaly

‫על כירורגיה של הלבלב‬

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8%D
7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9C%D
7%91

‫הורמון גדילה‬
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7
%9F_%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Growth_hormone

‫קושינג‬
http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A
A_%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%92_-
_%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%99%D7%A8
%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D_-_Cushing's_syndrome_-
_surgical_aspects

‫היפותירואידיזם השימוטו‬
 ‫‪74‬‬

‫‪http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%AA_%D7%A4%D7%A2%D7%99%‬‬
‫‪D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98%‬‬
‫‪D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_-_Hypothyroidism‬‬

‫קלציטונין‬
‫‪http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%98%D‬‬
‫‪7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F_-_Calcitonin‬‬

‫‪ADH‬‬
‫‪http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7‬‬
‫‪%9F_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8%D7‬‬
‫‪%98%D7%99_-_Anti_diuretic_hormone‬‬

‫סיפורי המקרים בנושא סוכרת ‪ -‬דף תשובות למורה‬

‫‪ .5‬סיפור מקרה יעל ‪ -‬סוכרת שתלויה באינסולין‪Type 1 ,‬‬

‫יעל בגיל ‪ 11‬חודשים הובאה לחדר מיון עקב מחלת חום ופצעים בפה‪ .‬הוריה שמו לב שהיא חלשה‬
‫מהרגיל‪ ,‬ירדה במשקל‪ ,‬שותה הרבה ונותנת שתן בכמות רבה‪ .‬היא אובחנה כסובלת מחוסר איזון‬
‫של סוכר בדם‪ .‬יעל אושפזה בטיפול נמרץ ילדים לשלושה ימים‪ ,‬ולאחר שמצבה התייצב שהתה‬
‫שבועיים במחלקת ילדים ושוחררה לביתה‪.‬‬
‫השאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מאיזה סוג סוכרת סובלת יעל?‬
‫תשובה‪ :‬ת‪.‬ג‪ .‬סובלת מסוכרת שתלויה באינסולין (בעבר נקראה "סוכרת נעורים" או סוג ‪.)1‬‬
‫‪ .1‬מדוע יעל ירדה במשקל?‬
‫תשובה‪:‬ספק האנרגיה של גוף האדם הוא המזון‪ ,‬המזון שאנו אוכלים מספק לגוף את‬
‫האנרגיה הדרושה לו לביצוע כל הפעולות החיוניות‪ .‬כאשר אנו אוכלים‪ ,‬מגיע המזון למעי‬
‫הדק שם הוא מתפרק וחלקו הופך לפחמימות‪ .‬מהמעי הדק נספג הגלוקוז למחזור הדם‪,‬‬
‫בצורה של גלוקוזה‪ ,‬שם הוא מגיע אל התאים והופך לאנרגיה‪ .‬על מנת שהגלוקוזה‬
‫תוכל להיכנס לתאים ולהפוך לאנרגיה זקוק הגוף למפתח‪ .‬המפתח לתאים הוא הורמון‬
‫האינסולין המיוצר ע"י "תאי ביטא"‪ ,‬הנמצאים בבלוטת הלבלב‪ .‬אם מסיבות שונות הלבלב אינו‬
‫מייצר אינסולין ‪ ,‬בסוכרת שתלויה באינסולין‪ ,‬הרי שהגלוקוז במקום להישרף בתאים ולספק‬
‫אנרגיה‪ ,‬נשאר בדם ‪ ,‬התאים נשארים "רעבים" ומפרקים את השומנים והחלבונים כדי לספק‬
‫לעצמם אנרגיה‪ ,‬הדבר גורם לירידה במשקל‪.‬‬
‫‪ .3‬מדוע יעל שותה הרבה ונותנת הרבה שתן?‬
‫תשובה‪ :‬סף הכליה לגלוקוז הוא ‪ mg/dl 180‬כשיש עודף סוכר בדם‪ ,‬מעל לסף הכלייתי‪ ,‬יופרש‬
‫הגלוקוז בשתן ויגרום להשתנת יתר‪ .‬בגלל השתנת היתר קיים צימאון יתר ולכן יעל שותה הרבה‪.‬‬

‫‪.4‬כיצד ניתן לאזן את רמת הסוכר בדם אצל יעל?‬

‫תשובה‪ :‬מאחר והגוף אינו מסוגל לייצר אינסולין יש צורך לתת אינסולין ממקור חיצוני‪.‬‬
‫האינסולין ניתן בזריקה תת עורית כאשר מספר הזריקות ליום וסוג האינסולין נקבע ע"י הרופא‪.‬‬
‫כמו מכן‪ ,‬חשוב להקפיד על מזון דל‪-‬סוכר‪.‬‬
 ‫‪75‬‬

‫‪.5‬מה הקשר בין מחלת החום ממנה סבלה יעל למחלת הסוכרת?‬
‫תשובה‪ :‬בזמן מחלה מתחוללים בגוף שינויים מטבולים המתבטאים בהפרשות הורמונאליות‬
‫שונות אשר משפיעות על עלייה ברמות הסוכר בדם ופגיעה באיזון הסוכר בגוף‪ .‬כמו כן מהווה‬
‫הסוכר בדם קרקע מזון טוב לחיידקים‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לעקוב אחר רמות הסוכר בדם ולאזן את‬
‫הילדה ע"י אינסולין‪.‬‬
‫‪ .6‬על מה צריכה האם לשים‪-‬לב לאחר מתן אינסולין לילדה? ואיזה סיבוך עלול להופיע? ומהם‬
‫סימניו?‬
‫תשובה‪ :‬מיד לאחר מתן האינסולין יש להקפיד על מתן מזון לילדה‪ ,‬האינסולין והפעילות הגופנית‬
‫מורידים את רמת הסוכר בדם‪ .‬אחת התופעות הנלוות היא ההיפוגליקמיה‪ .‬היפוגליקמיה הוא‬
‫מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה מהרמה הנורמאלית‪ .‬הסימנים של היפוגליקמיה אצל התינוקת‬
‫יהיו‪ :‬אי‪-‬שקט‪ ,‬הזעה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬בכי פתאומי‪ ,‬רעב מוגבר ורצון לישון‪.‬‬
‫‪ .0‬אילו המלצות יינתנו לאימה של יעל לשמירה על איזון הסוכרת?‬
‫תשובה‪ :‬ההמלצות שיינתנו מטרתם לאזן את רמת הסוכר בדם ע"י ‪:‬‬
‫‪ .1‬תזונה‪ :‬שתכלול את כל אבות המזון בדגש דל פחמימות ושתייה לא ממותקת‪.2 .‬‬
‫אינסולין‪ :‬מדידת רמת הגלוקוז בדם והזרקת אינסולין‪ .3 .‬מעקב אחר הופעת סיבוכי‬
‫המחלה‪ ,‬כמו פצע שלא מתרפא‪.‬‬
‫‪ .2‬סיפור מקרה משה – סוכרת שאינה תלויה באינסולין ‪ ,‬סוכרת מסוג ‪2‬‬
‫משה בן ‪ 12‬שוקל ‪ 71‬ק"ג וגובהו ‪ 1.51‬מ' ‪.‬הגיע לרופא המשפחה עם סיפור של פצע שנגרם מנפילה‬
‫ולא נרפא למעלה מחודשיים‪ .‬ל‪.‬ר‪ .‬נשלח לבדיקות דם ושתן‪ .‬בבדיקת סוכר בדם ובשתן התגלתה‬
‫רמת סוכר גבוהה‪ .‬משה הופנה לרופא אנדוקרינולוג ולדיאטנית לשם השגת איזון רמת הסוכר‬
‫בדמו והדרכה לאורח חיים נכון‪.‬‬
‫השאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מאיזה סוג סוכרת סובל משה ומדוע התפתחה?‬
‫תשובה‪ :‬סוכרת שאינה תלויה באינסולין (סוג ‪ ,)2‬והיא התפתחה אצל ל‪.‬ר‪ .‬בגלל משקלו הגבוה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדוע הופיעה אצל משה מחלת הסוכרת?‬
‫תשובה בגלל העלייה במשקל הופיעה אצל ל‪.‬ר‪ .‬תנגודת לאינסולין‪ ,‬למרות שהלבלב מייצר‬
‫אינסולין‪.‬‬
‫‪ .0‬אילו סימפטומים נוספים עלולים להופיע אצל משה ומדוע?‬
‫תשובה‪ :‬צימאון מוגבר‪ ,‬השתנה מרובה כולל השתנה לילית‪ ,‬זיהומים שונים בעור‪ ,‬בדרכי השתן‪,‬‬
‫אלו יופיעו בגלל רמת הסוכר הגבוהה בדם‪.‬‬
‫‪ .4‬על מה היית ממליץ למשה ?‬
‫תשובה‪ :‬ירידה במשקל‪ ,‬פעילות גופנית והקפדה על מזון מאוזן (כל אבות המזון‪ ,‬דל‪-‬פחמימות‬
‫ושתייה) וטיפול תרופתי במידת הצורך‪.‬‬

‫‪ .0‬סיפור מקרה ש‪.‬ל‪ – .‬סוכרת מסוג ‪2‬‬

‫ש‪.‬ל‪ .‬היא בת ‪ ,61‬שוקלת ‪ 62‬ק"ג וגובהה ‪ 165‬ס"מ‪ .‬מזה ‪ 11‬שנים חולה בסוכרת מסוג ‪ .2‬בדיקת דם‬
‫שעברה לאחרונה הראתה כי רמת הגלוקוז בדמה ‪ ,‬בצום‪ ,‬היא ‪ 126‬מ"ג‪/‬דצ"ל‪ .‬רמת ה‪HbA1c-‬‬
‫היא ‪ .7.6%‬ש‪.‬ל‪ .‬אינה מבצעת כלל פעילות גופנית ותזונתה כללה בעבר דברי מתיקה רבים‪.‬‬
‫בעקבות הממצאים בדם הופנתה ש‪.‬ל‪ ,.‬ע"י רופא המשפחה ‪ ,‬לייעוץ אצל הדיאטנית‪.‬‬
 ‫‪76‬‬

‫השאלות‪:‬‬
‫על מה מעידות התוצאות של רמת הגלוקוז בדם לאחר צום ורמת ה ‪?HbA1c‬‬
‫תשובה ‪ -‬טווח הערכים של רמת גלוקוז תקינה בדם הוא ‪ . 70-100 mg/dl‬תוצאה של ‪mg/dl‬‬
‫‪ ,126‬מעידה על סוכרת‪ .‬לגבי ‪ HbA1c‬התוצאה הנתונה ‪ 7.6%‬מעידה על סוכרת‪.‬‬
‫(תוצאות תקינות‪ 4-6% :‬על פי המלצות אגודת הסוכרת האמריקאית‪ ,‬ערך המטרה של‬
‫הבדיקה עבור חולי סוכרת צריך להיות פחות מ‪ .7%-‬תוצאת הבדיקה היא הערך של ההמוגלובין‬
‫המסוכר באחוזים מכלל ההמוגלובין בדם‪ .‬הבדיקה היא כלי חשוב בהערכת איזון המחלה בקרב‬
‫חולי סוכרת‪ .‬נהוג לבצע אותה אחת ל‪ 3-6‬חודשים לכל חולה סוכרת‪ ,‬כדי להעריך את מצב המחלה‬
‫ולהחליט על המשך הטיפול או שינוי הטיפול‪ ,‬בהתאם לתוצאה‪.‬‬
‫מקובל להניח כיום שניתן למנוע חלק מסיבוכי מחלת הסוכרת (נזק לכלי דם גדולים בלב ובמוח)‬
‫על ידי שמירה על איזון קפדני של ערכי המוגלובין ‪)A1C‬‬
‫מדוע פעילות גופנית מומלצת לחולי סוכרת?‬
‫תשובה‪ :‬פעילות גופנית גורמת לשיפור הרגישות לאינסולין והסבילות לגלוקוז‪.‬‬
‫•היא גורמת להורדת כולסטרול וטריגליצרידים‪.‬‬
‫•היא גורמת להעלאת רמות‪HDL.‬‬
‫•היא גורמת לירידה במשקל ושמירה על משקל תקין‪.‬‬
‫פעילות גופנית מתונה משפרת רמות סוכר ועוזרת בכל המדדים‪ ,‬אבל פעילות גופנית מאומצת יכול‬
‫להזיק בגלל שהסטרס גורם לשחרור של סוכר מהתאים לדם‪.‬‬
‫הורמוני הסטרס אדרנלין‪ ,‬נוראדרנלין וקורטיקוסטרואידים מעלים את רמות הסוכר‪.‬‬
‫יש להפחית מתחים בעת המחלה‪.‬פעילות גופנית אירובית מסייעת אם כך לניצול שומנים ולירידה‬
‫במשקל‪ ,‬ומגבירה את קצב הכנסת הגלוקוז אל תוך התאים ואת תגובתם לאינסולין‪ ,‬משפרת את‬
‫פרופיל השומנים בדם ומאפשרת הזרמת דם טובה יותר לאיברים‪ .‬במצב זה הנטייה להצטברות‬
‫הגלוקוז בדם פוחתת ועמה פוחתים גם התפתחות ותופעות הסוכרת‪ .‬היא‪ .‬אחת הדרכים הטובות‬
‫ביותר להעלות את רגישות תאי השרירים לאינסולין היא פעילות גופנית וכן הפחתה בצריכת‬
‫הקלוריות‪ .‬חוסר פעילות גופנית מונע את כל ההשפעות שהוזכרו לעיל‪.‬‬
‫אילו גורמי סיכון קיימים לסוכרת שאינה תלויה באינסולין (סוג ‪ )2‬וכיצד ניתן למנוע אותם?‬
‫תשובה‪ :‬גורמי הסיכון הבאים‪ :‬השמנה ובפרט השמנת יתר בטנית‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬יתר שומנים בדם‬
‫– טריגליצרידים ו‪ ,LDL-‬נשים שפתחו סוכרת בהריון‪ ,‬או ילדו תינוק במשקל מעל ל‪ 4 -‬ק"ג‪,‬‬
‫ואנשים אשר בקרב בני משפחתם קיימת סוכרת מסוג ‪ ,2‬חוסר פעילות גופנית‪ ,‬גיל – הסיכון עולה‬
‫עם העלייה בגיל בעיקר לאחר גיל ‪.45‬‬
‫כאשר מצבים אלו – יתר לחץ דם‪ ,‬רמת סוכר גבוהה בדם ושומנים בדם מעל הרמה הנורמלית –‬
‫מופיעים במקביל להשמנת יתר‪ ,‬יש קשר ביניהם ובין הופעת התנגדות לאינסולין הגורמת‬
‫להתפתחות סוכרת‪.‬‬
‫חלק מגורמי הסיכון כמו גיל ותורשה אינם ניתנים למניעה ואילו אלה הנובעים מאורח חיים‬
‫ניתנים לשינוי ולמניעה‪ .‬באוכלוסייה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מומלצת ירידה במשקל של‬
‫‪ 7%‬ממשקל הגוף על ידי שינוי תזונתי ופעילות גופנית סדירה (‪ 151‬דקות פעילות לשבוע)‪ .‬מומלצת‬
‫צריכת סיבים גבוהה (‪ 14‬גרם ל‪ 1,111-‬קלוריות)‪ .‬שתיית אלכוהול אינה מומלצת‪ .‬לירידה במשקל‬
 ‫‪77‬‬

‫השפעה מיטיבה על תבנית שומני הדם ועל ערכי לחץ הדם‪ .‬עם הירידה במשקל יש לצפות לירידה‬
‫בסמני דלקת המנבאים את התהליך הטרשתי ומשתתפים בו‪.‬‬
‫מה תהיה המלצת הדיאטנית לתזונתה של ש‪.‬ל?‬
‫תשובה‪ :‬המלצות תזונתיות לחולי סוכרת‪:‬‬
‫פחמימות וסוכרת‬
‫מומלצות פחמימות שמקורן בפירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬קטניות וחלב דל שומן‪ .‬מומלצת‬
‫הערכה של כמות הפחמימות בדיאטה להשגת איזון סוכרת טוב יותר‪ .‬מזונות עשירי סוכרוז‬
‫אפשריים בתנאי שיש להם כיסוי טיפולי‪ .‬מומלצים מזונות עשירי סיבים‪ .‬מומלצים ממתיקים לא‬
‫תזונתיים ופחמימות ממקור אלכוהול כתחליפי מתיקות‪ .‬מושג שיש להבינו הוא ה"אינדקס‬
‫הגליקמי" של מזון המוגדר כעלייה בסוכר במשך שעתיים לאחר אכילת מזון (השקול ל‪ 51-‬גרם‬
‫פחמימות)‪ .‬מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך יכולים להביא לירידה של ‪ 1.4%‬בהמוגלובין הסוכרי‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬יש לאזן תכולת פחמימות בדיאטה על ידי תוספת אינסולין‪/‬מזרזי הפרשת אינסולין‪.‬‬
‫שומנים וכולסטרול‬
‫יש להגביל חומצות שומן רוויות לערך נמוך מ‪ 7%-‬מכמות הקלוריות היומית‪ ,‬להמעיט בחומצות‬
‫שומן טראנס ולהגביל כולסטרול לפחות מ‪ 211-‬מ"ג ליום‪ .‬מומלצות שתי ארוחות דגים בשבוע כדי‬
‫להגדיל צריכה של חומצות מסוג ‪( n-3‬אומגה ‪ .)3‬יש לציין כי ההמלצות האלה מקבילות להמלצות‬
‫לאוכלוסייה עם מחלה כלילית ידועה עקב הגדרת סוכרת כסיכון זהה‪ .‬לאחרונה מומלצים‬
‫סטרולים ממקור צמחי (נפוצים בממרחים) במינון מרבי של ‪ 2‬גרם ליום‪ .‬סטרולים אלו מעכבים‬
‫ספיגת כולסטרול במעי ועל ידי כך מורידים ‪-LDL‬כולסטרול בפלזמה‪.‬‬
‫ויטמינים ומינרלים‬
‫אין כל הוכחה לכך שתוספי מזון מכילי ויטמינים‪/‬מינרלים מקנים יתרון בריאותי כלשהו לחולי‬
‫סוכרת (שאינם סובלים מחסרים תזונתיים)‪ .‬אין הוכחה לכך שתוספת נוגדי חמצון‪ ,‬כמו ויטמין ‪,E‬‬
‫ויטמין ‪ C‬או קרוטן‪ ,‬יעילים ובטוחים לטווח הארוך בחולי סוכרת‪ .‬לגבי תוספת כרום‪ ,‬יעילותו‬
‫באיזון סוכרת לא הוכחה‪ .‬בקבוצות מסוימות‪ ,‬כמו קשישים‪ ,‬נשים בהיריון ומיניקות‪ ,‬צמחונים‪-‬‬
‫טבעונים‪ ,‬ובזמן דיאטה ענייה בקלוריות‪ ,‬ניתן להמליץ על תוספת מולטי‪-‬ויטמין‪.‬‬
‫מקור להמלצות תזונתיות לחולי סוכרת‪:‬‬
‫‪http://www.metukim.co.il/nut/gent.php‬‬
 ‫‪78‬‬

‫גניקולוגיה ‪Gynecology‬‬
‫מערכת המין הנקבית והזכרית‬
‫א‪ .‬סיפורי מקרה‬
‫‪ .1‬ספורטאית לשעבר בת ‪ 32‬נשואה ‪ 4‬שנים‪ ,‬לא מצליחה להיכנס להריון‪ .‬בזמן שעסקה בספורט‬
‫תחרותי המחזור החודשי שלה פסק והמאמנת אמרה שזה בגלל המאמץ הגופני והנפשי‪.‬‬

‫מאז שהתחתנה איננה עוסקת בספורט תחרותי והמחזור החודשי חזר בצורה מסודרת‪.‬‬

‫‪ ‬לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפור המקרה וענה על השאלות ‪.‬‬
‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬לשאול שאלות כמו‪:‬‬

‫‪ .1‬כיצד יכולה הפעילות הגופנית המוגברת להשפיע על המחזור החודשי?‬

‫‪ .2‬כיצד יכול הלחץ הנפשי הנובע מהתחרותיות להשפיע על המחזור החודשי?‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬תאור מקרה של ‪ Amenorrhea‬משנית‪ :‬בת ‪ ,27‬לאחרונה הפסיקה גלולות‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫פעילות הציר ההורמונלי לא חודשה ולא הופיע מחזור חודשי‪ .‬לעומת זאת הופיעה הפרשה דמוית‬
‫חלב מהשד‪ .‬בבדיקת דם נמצא שרמות הפרולקטין היו גבוהות פי ‪ 7‬מהנורמה‪.‬‬

‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬ולעלות שאלות‪ ,‬למשל ‪:‬‬

‫‪ .1‬מה הרכב הגלולה ומה עקרון השפעתה?‬

‫‪ .2‬כיצד משפיעה הגלולה על רמת הורמוני המין?‬

‫‪ .3‬מדוע מופיע מחזור חודשי לאחר הפסקת לקיחת גלולות?‬

‫‪ .4‬מתי ומדוע מופיעה הפרשת חלב אצל האישה?‬

‫‪ .5‬מהו הפרולקטין‪ ,‬מתי הוא משפיע באופן פיזיולוגי?‬

‫‪ ‬ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬

‫מהו התפקיד המיוחד של המערכת הגניקולוגית?‬
‫כל מערכות הגוף נועדו לשמר את הגוף‪ ,‬המערכת הגניקולוגית נועדה לשמר את המשך קיום מין‬
‫האורגניזם‪ .‬חשיבות מערכות המין הנקבית והזכרית היא בתרומה ליצירה ולהתפתחות צאצא ועל‬
‫ידי כך מערכות אלו תורמות להמשך הקיום של המין )‪. (species‬‬
‫מערכות המין הנקבית והזכרית מייצרות תאי מין‪ ,‬גמטות‪ ,‬שמתלכדות ליצירת התא הראשון של‬
‫הצאצא לעתיד‪ .‬אולם‪ ,‬שלא כמו מערכת המין הזכרית‪ ,‬מערכת המין הנקבית גם מספקת הגנה‬
‫והזנה לעובר‪.‬‬
 ‫‪79‬‬

‫תכני לימוד‪:‬‬
‫א‪ .‬אנטומיה של אברי המין הזכריים‪.‬‬

‫מבנה מערכת המין הזכרית‪ :‬האשך ‪ , Testis‬יותרת האשך ‪ , Epididymis‬שק האשכים‬

‫‪ ,Scrotum‬צינור הזרע ‪ , Vas Deferens‬שלפוחיות הזרע ‪ , seminal vesicles‬הערמונית‬
‫‪ , prostate gland‬בלוטות בולבו‪ -‬אורתרליות (בלוטות קאופר) ‪bulbo-urethral glands‬‬
‫תרומתן לנוזל הזרע‪ .‬מבנה הפין ‪. Penis‬‬

‫ב‪ .‬פיזיולוגיה של אברי המין הזכריים‪.‬‬

‫תפקידי האשך‪ ,‬הגונדה הזכרית‪ .1:‬יצירת הגמטות הזכריות ‪ .2‬יצירת הורמוני המין הסטרואידים‬
‫הזכריים‪.‬‬
‫בתחילת תהליך ההתבגרות המינית מופעל ומווסת ציר הורמוני המין‪ :‬היפותלמוס‪-‬היפופיזה‪-‬‬
‫אשכים ‪: testis‬‬

‫‪ .1‬ההיפותלמוס מפריש את ההורמון מעורר גונדוטרופינים ‪Gonadotropin Releasing‬‬

‫‪ )GnRH( Hormone‬המשפיע על ההיפופיזה ליצור את ההורמונים הגונדוטרופינים‪.‬‬

‫‪ .2‬ההפרשה של ההורמונים הגונדוטרופינים משפיעה על האשכים‪:‬‬

‫א‪ .‬כבלוטה אנדוקרינית המפרישה את הורמון המין הסטרואידי טסטוסטרון ‪.Testosterone‬‬

‫הורמון הטסטוסטרון‪ ,‬הורמון אנבולי המשפיע על בניית העצם ומסת השריר אצל גברים‪ .‬גורם‬
 ‫‪81‬‬

‫להופעת שינויים פיזיולוגיים אצל בנים שכוללים את סימני מין משניים‪ :‬העמקת הקול‪,‬הופעת‬
‫שיעור על פני הפנים והגוף‪,‬צמיחה לגובה‪ ,‬הגדלת מסת השריר ופיזור השומן בגוף ‪ .‬מחסור‬
‫בטסטוסטרון יכול להיגרם על ידי הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח‪.‬‬

‫כמויות קטנות של הורמוני המין מופרשות ע"י קליפת בלוטת האדרנל‪.‬‬

‫ב‪ .‬כיוצרת תאי הזרע ‪ -‬תאי הזרע ‪ , Spermatozoa‬הרכב נוזל הזרע ‪ Semen‬ויצירתו‬
‫בבלוטות‪ :‬שלפוחיות הזרע ‪ , seminal vesicles‬הערמונית ‪ , prostate gland‬בלוטות בולבו‪-‬‬
‫אורתרליות ‪( Bulbo-Urethral Glands‬בלוטות קאופר) מייצרת נוזל המגן מפני חומציות‪.‬‬

‫תהליך יצירת תאי הזרע‪:‬‬

‫ייצור תאי הזרע מוסדר ומווסת על‪-‬ידי שלושה הורמונים‪ LH ,FSH :‬וטסטוסטרון ‪:‬‬
‫בבגרות המינית אצל הגבר מופרש ההורמון ‪ GnRH‬מההיפותלמוס‪ .‬הורמון‬ ‫‪‬‬
‫המעורר את הפרשת שני הורמוני המין מההיפופיזה‪:‬‬
‫א‪ .‬הורמון ‪ ,LH‬שמעורר את תאי ליידיג (תאים המפוזרים בין האבוביות נושאות‬ ‫‪‬‬
‫הזרע של האשך) להפריש טסטוסטרון ‪ ,‬הורמון המעודד ייצור תאי זרע‪.‬‬
‫ב‪.‬הורמון שני שמופרש מההיפופיזה הוא הורמון מעורר זקיק ‪. FSH‬‬
‫‪ FSH‬מעורר את תאי סרטולי (תאים המרכיבים את רקמת האפיתל של האבוביות‬ ‫‪‬‬
‫באשך הנושאות את הזרע ותומכות בתהליך ייצור הזרע) ליצירת תאי זרע וכן מאותת‬
‫לתאי סרטולי להפריש את ההורמון אינהיבין שמעכב את הפרשת ‪( FSH‬כמשוב‬
‫שלילי)‪.‬‬

‫ראה מקור ביבליוגרפי מס‪19 .‬‬

‫ג‪ .‬אנטומיה של אברי המין הנקביים‬

‫מבנה השחלות ‪ Ovaries‬והחצוצרות ‪uterine tubes‬‬
‫מבנה הרחם ‪ , Uterus‬צוואר הרחם ‪ Cervix‬והנרתיק ‪. Vagina‬‬
‫מבנה אברי המין החיצוניים ‪Vulva‬‬
 ‫‪81‬‬

‫ד‪ .‬פיזיולוגיה של אברי המין הנקביים והורמוני המין‬

‫יש ללמד את מבנה ומיקום של הבלוטות האנדוקריניות‪ ,‬ההורמונים המופרשים‪,‬‬
‫מנגנון הפעולה וההיזון החוזר (משוב חיובי ושלילי)‪.‬‬
‫שחלה הגונדה הנקבית ‪ -‬שני תפקידים‪ .1:‬יצירת הגמטות הנקביות ‪ .2‬יצירת הורמוני המין‬
‫הסטרואידים הנקביים‪.‬‬
‫בתחילת תהליך ההתבגרות המינית מופעל הציר היפותלמוס‪-‬היפופיזה‪-‬שחלות ‪:Ovaries‬‬
‫‪.1‬ההיפותלמוס מפריש את ההורמון מעורר גונדוטרופינים ‪Gonadotropin Releasing‬‬
‫‪ )GnRH( Hormone‬המשפיעים על ההיפופיזה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההיפופיזה מייצרת שני הורמונים גונדוטרופיים‪Follicle Stimulating Hormone (FSH( :‬‬
‫ו‪ Luteinizing Hormone (LH( -‬הפועלים על הגונדות (השחלות)‪.‬‬
‫‪.3‬בתגובה השחלה ‪ Ovary‬כבלוטה אנדוקרינית מפרישה את הורמוני המין הסטרואידים‪:‬‬
‫אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון ‪ :Estrogen & progesterone‬יצירה‪ ,‬מחזוריות ההפרשה‪ ,‬ההשפעה על‬
‫איברי המטרה והוויסות ‪.‬‬
‫‪ .4‬הציר ההורמונאלי הנשי הוא מחזורי‪ .‬המחזור החודשי ‪ - Menstruation‬התפתחות הזקיק ‪-‬‬
‫ביוץ ‪ Ovulation -‬יצירת הגופיף הצהוב ‪ - Corpus luteum‬השפעה וחשיבות ה‪ FSH -‬וה‪-‬‬
‫‪ LH‬בציר זה‪.‬‬
‫‪ .5‬ההורמונים הללו משפיעים על הופעת השינויים הפיזיולוגיים אצל הבנות שכוללים את סימני‬
‫המין המשניים‪ :‬הופעת שיעור בבית‪-‬השחי ובאזור הערווה‪ ,‬הופעת המחזור החודשי‪ ,‬צמיחה‬
‫לגובה‪ ,‬גדילת השדיים ופיזור השומן בגוף‪ .‬ההתבגרות המינית אצל בנות מופיעה בדרך כלל‬
‫מוקדם יותר מאשר אצל בנים‪ .‬הורמוני המין מופרשים ברמה נמוכה גם ע"י קליפת בלוטת‬
‫האדרנל‪.‬‬

‫‪ .6‬מנגנון הפעולה של הגלולות למניעת הריון‪ .‬הגלולה שאחרי‪ .‬מנגנון פעולה וסכנות‪.‬‬
‫‪ .7‬גיל המעבר (‪ -(Menopause‬סיבות ושינויים בציר ההורמונלי‪.‬‬
 ‫‪82‬‬

‫‪ .8‬ציר פרולקטין ‪ - LTH‬פרולקטין הוא הורמון פפטידי המופרש מהאונה הקדמית של‬
‫ההיפופיזה‪ ,‬מהאדנוהיפופיזה‪ .‬עיקר פעולתו באישה הוא לאחר הלידה‪ ,‬הוא פועל על בלוטות‬
‫החלב בשד ומשפיע על ייצור חלב‪ .‬במהלך ההיריון רמות גבוהות של אסטרוגן ובעיקר של‬
‫פרוגסטרון מעכבות את פעילות הפרולקטין להגברת ייצור החלב‪ .‬אך מיד לאחר הלידה ייצור‬
‫מופחת של אסטרוגן ופרוגסטרון מאפשר לפרולקטין להשפיע על ייצור החלב ועל ייצור מוגבר‬
‫של הורמון האוקסיטוצין ‪ ,oxytocin‬וכך מעורר את רפלקס זרימת החלב לפטמות‪ .‬כלומר‪ ,‬גירוי‬
‫להפרשה של פרולקטין נעשה על ידי רמה נמוכה של הורמון האסטרוגן‪ ,‬שמכין את השד להנקת‬
‫תינוק‪.‬‬

‫לאחר הלידה‪ ,‬רמת הפרולקטין באם פוחתת‪ ,‬אך יניקת התינוק וגירוי הפטמות יוצר משוב חיובי‬
‫המעודד שחרור נוסף של פרולקטין ואת המשך תהליך ייצור החלב‪ .‬תהליך היניקה מפעיל‬
‫קולטנים מכניים סביב הפטמות‪ ,‬והגירוי של קולטנים אלה מועבר על ידי תאי עצב דרך חוט‬
‫השדרה להיפותלמוס‪ ,‬שמביא לשחרור נוסף של פרולקטין‪ .‬במצב תקין‪ ,‬תהליך ייצור החלב פוסק‬
‫כשבוע עד שבועיים מתום ההנקה‪.‬‬

‫רמות פרולקטין גבוהות גורמות לדיכוי מחזור הביוץ‪ ,‬כתוצאה מעיכוב (היזון חוזר‪ ,‬משוב שלילי)‬
‫של ייצור ההורמון ‪ FSH‬וההורמון משחרר הגונדוטרופינים ‪ GnRH‬וכך מונע את הופעת המחזור‬
‫החודשי באישה בזמן ההנקה‪ .‬רמות הפרולקטין נשארות גבוהות כל עוד האם ממשיכה להניק‬
‫(היזון חוזר‪ ,‬משוב חיובי)‪.‬‬

‫אם מתרחשת פעילות יתר של ציר זה היא גורמת להפרעות בתפקוד המיני בשני המינים‪ ,‬בגלל‬
‫השפעתו המדכאת של פרולקטין על ציר הורמוני המין‪ .‬בגברים‪ ,‬לפרולקטין השפעה חשובה על‬
‫שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון המשפיע על התפקוד המיני של הגבר‪ ,‬ועל ייצור‬
‫הזרע‪ .‬אצל הנשים השפעה זו מופיעה בעיקר בתקופת גיל המעבר‪.‬‬

‫קיים הורמון המעכב את הפרשת הפרולקטין (‪)PRIF - Prolactin Release Inhibitory Factor‬‬
‫הגורם להפרשת ‪ LH‬ו‪ FSH -‬המשפיעים על בלוטות המין ובכך מעכבים שחרור פרולקטין‪.‬‬

‫אצל נשים מיניקות‪ ,‬כאמור‪ ,‬רמת פרולקטין גבוהה בדם יוצרת משוב שלילי שיכול להשפיע על‬
‫מניעת התפתחות זקיקים בשחלות‪ ,‬ולמנוע הריון נוסף סמוך מדי ללידה‪ .‬ההשפעה מתבטאת‬
‫בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה‪ ,‬אסטרוגן ופרוגסטרון ובהפחתה של הפרשת ‪ ,LH‬הגורם‬
‫לביוץ של הביצית מהזקיק הבשל בשחלה‪ .‬למרות עיכוב הציר הגונדוטרופין בזמן ההנקה‪ ,‬אין‬
‫לראות בכך המלצה להשתמש בכך כאמצעי למניעת הריון‪.‬‬

‫תסמין מוקדם והנפוץ ביותר להפרשת יתר של פרולקטין אצל נשים‪ ,‬הוא הפרעות במחזור‬
‫החודשי‪.‬‬

‫ז‪ .‬השד ‪Breast‬‬

‫תפקיד השד ‪ -‬להפריש חלב ולהזין את התינוק‪ .‬עד גיל ההתבגרות השד של האישה אינו מפותח‪.‬‬
‫בעקבות התחלת הפרשת ההורמון אסטרוגן ע"י השחלות‪ ,‬השד מתחיל להתפתח ולגדול‪ .‬בזמן‬
 ‫‪83‬‬

‫ההיריון‪ ,‬כתוצאה מהפרשת הורמונים שונים‪ ,‬כמו אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון ופרולקטין הבלוטות‬
‫הרדומות שבקצוות הצינורות מתעוררות וגדלות מבחינת גודל ומספר‪ .‬הגירוי של הפטמה בזמן‬
‫ההנקה ע"י התינוק יוצר שינויים הורמונאליים המעודדים ייצור והפרשת חלב (היזון חוזר חיובי)‪.‬‬
‫אם ההנקה מופסקת‪ ,‬השד עובר תהליך המחזיר את מבנה השד לצורתו שלפני ההיריון‪.‬‬

‫(העשרה בלבד‪ :‬מבנה השד ‪ -‬השדיים‪ ,‬חיצונית‪ ,‬הם איבר אלסטי ‪ ,‬דמוי כיפה‪ .‬במרכזו של‬
‫השד נמצאת הפטמה‪ ,‬ומסביבה העטרה‪ .‬צבע הפטמה והעטרה שונה מצבע הגוף‪ ,‬והוא משתנה‬
‫מאישה לאישה ותלוי בין היתר בגוון העור‪ .‬הגוון נע בין ורוד בהיר לחום כהה‪ .‬רקמת השד בנויה‬
‫משלושה חלקים עיקריים‪ :‬א‪ .‬אוניות (אונות קטנות) (‪ – )Lobules‬בלוטות המייצרות חלב‪.‬‬
‫באישה בוגרת השד מורכב מ‪ 15-‬עד ‪ 27‬אונות‪ .‬כל אונה מכילה צינור ראשי הנפתח לפיטמה‬
‫‪ nipple‬בקצהו האחד‪ ,‬ומתפצל לרשת צינורות בתוך האונה‪ .‬בין הצינורות נמצאת רקמת שומן‬
‫בכמות גדולה‪ .‬ב‪ .‬תעלות או צינוריות (‪ - )Ducts‬המקשרות את האוניות אל הפטמה ומובילות‬
‫אליה את החלב‪ .‬ג‪ .‬רקמת שומן (‪ - )Stroma‬רקמה המקיפה את האוניות והצינוריות‪ ,‬ולמעשה‬
‫ממלאת את התווך בשד‪ .‬מתחת לשד נמצא שריר החזה הגדול)‪.‬‬

‫ז‪ .‬הריון ‪Pregnancy‬‬

‫‪.1‬הפריה ( ‪ - ) fertilization‬הזרע חודר לרחם‪ ,‬מתקדם ונכנס לתוך החצוצרות במקביל‬

‫מתרחש תהליך הביוץ בו הביצית עוברת מהשחלה לחצוצרה‪.‬הפגישה בין הביצית ותא הזרע‬
‫מתרחש בשליש החיצוני של החצוצרה‪ .‬הזרע חודר לביצית‪,‬מפרה אותה וזהו תהליך ההפריה‪:‬‬
‫מיזוג של ביצית עם תא זרע‪ .‬התא הראשון של העובר שנוצר בעקבות ההפריה נקרא זיגוטה הוא‬
‫מכיל את החומר התורשתי של הזכר והנקבה ובזיגוטה מתחילה חלוקת תאים מואצת‪ .‬כאשר‬
‫ביצית מופרית ע"י תא הזרע ‪ -‬מתחיל ההיריון‪ .‬הביצית המופרית מתחילה לנוע מהחצוצרה אל‬
‫הרחם במשך כשבוע ושם היא משתרשת ומתפתחת לעובר‪.‬‬

‫‪ .2‬התפתחות העובר‪ .-‬הביצית המופרית שמהווה תא אחד מתחלקת לשני תאים‪ ,‬ואלו‬
‫ממשיכים להתחלק במהירות לארבעה תאים ‪,‬שמונה תאים וכן הלאה‪ .‬תוך שלושה שבועות‬
‫מגיעה הביצית המופרית‪ ,‬מגודל התחלתי מיקרוסקופי של תא אחד עד להיווצרות חלל המאוכלס‬
‫כולו בתאים‪ .‬חלק מהתאים מתפתחים לשלייה‪ ,‬וחלק מהתאים מתפתחים לגוף העובר‬
‫ולמעטפותיו‪ .‬התפתחות העובר נמשכת ‪ 38‬שבועות מרגע ההפריה (או ‪ 41‬שבועות מיום הווסת‬
‫האחרונה של האישה)‪ .‬במשך תשעה חודשים ממשיכים התאים להתחלק‪ ,‬להתמיין ולהתארגן ‪.‬‬

‫עובר האדם עובר שני שלבי התפתחות עיקריים המחולקים לשלבי משנה‪:‬‬

‫א‪ .‬שלב ה ‪ ,Embryo‬מההפריה ועד תום השבוע השמיני להיריון‪.‬‬

‫ב‪ .‬שלב ה ‪ ,Fetus‬מתום השבוע השמיני ועד תום ההיריון‪.‬‬

 ‫‪84‬‬

‫נהוג לחלק את תקופת התפתחות העובר באדם לשלושה שלישים‪:‬‬

‫‪ .1‬בשלושת החודשים הראשונים ‪ -‬נוצרים רוב האיברים הפנימיים ‪ .‬ראשונה מתפתחת מערכת‬
‫העצבים‪ .‬כעבור כארבעה שבועות ‪ -‬הלב מתחיל לפעום‪ .‬בהמשך מתפתחות שאר המערכות ‪-‬‬
‫עיכול‪ ,‬נשימה‪ ,‬הפרשה ‪,‬שרירים ואיברי הרבייה‪ .‬בסוף השליש הראשון ‪ -‬מביצית שקוטרה‬
‫כעשירית המילימטר מתקבל עובר באורך שישה ס"מ במשקל ‪ 14 -‬גרם ‪.‬‬
‫‪ .2‬במהלך השליש השני להריון ‪ -‬מתפתחים האיברים ומקבלים את צורתם הסופית ‪.‬לדוגמא‪,‬‬
‫האצבעות אשר נוצרו כבר קודם לכן‪ -‬נוצרות בהן הציפורניים בקצותיהן‪ .‬פלומה רכה מתחילה‬
‫לכסות את גוף העובר (הפלומה נושרת בסוף ההיריון)‪ ,‬העובר מתחיל לנוע‪ :‬לקפוץ‪ ,‬לבעוט ואפילו‬
‫לעשות גלגולים‪ .‬בשבוע ה‪ 24 -‬אורכו של העובר מגיע ל‪ 32 -‬ס"מ‪ .‬אם הוא ייוולד בשלב זה‪ ,‬יהיו‬
‫סיכוייו לשרוד כ‪ 51% -‬בלבד‪ ,‬משום שמוחו עדיין לא הושלם‪ ,‬והוא אינו יכול לבקר פעולות‬
‫חשובות כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬נשימה ושמירה על חום הגוף ‪.‬‬
‫‪ .3‬בשליש האחרון של ההיריון ‪ -‬הריאות מבשילות‪ ,‬העצמות מתחילות להתקשות והעור הופך‬
‫משקוף לאטום‪ .‬העובר צובר מתחת לעור מאגר של שומן מסוג מיוחד ‪ -‬שומן חום‪ .‬שומן זה יעזור‬
‫לו לשמור על חום גופו מחוץ לרחם‪ .‬קיימת גדילה ולהכנה לקראת חיים עצמאיים‪ .‬בלידתו שוקל‬
‫הוולד בממוצע כשלושה ק"ג ואורכו כ‪ 52 -‬ס"מ‬

‫)‪ -(Placenta‬מתפתחת בתוך הרחם בעת ההיריון‪ ,‬ובאמצעותה מחובר העובר‬ ‫‪ .0‬השלייה‬
‫אל דופן הרחם‪ .‬תפקיד השליה הוא לספק לעובר מזון וחמצן ולסלק ממנו את חומרי הפסולת‪.‬‬
‫הדבר מתאפשר בגלל הקרבה בין מערכת הדם של האם לזו של העובר בתוך השליה‪ .‬השליה‬
‫מתפקדת גם כבלוטה המפרישה גונדוטרופין כוריוני אנושי )‪ , (HCG‬פרוגסטרון ואסטרוגנים‬
‫המווסתים את ההיריון‪ .‬לאחר הלידה‪ ,‬תוך זמן קצר‪,‬השליה מתנתקת מן הרחם ונפלטת מן הגוף‪.‬‬

‫‪ – (HCG) Human chorionic gonadotropin‬זהו הורמון פפטידי‬ ‫‪ .4‬תפקיד‬

‫המיוצר על‪-‬ידי השליה במהלך ההיריון‪ .‬תפקידו של ההורמון לשמור על פעילותו של הגופיף‬
‫הצהוב ע"י כך שהוא מגרה אותו לייצר פרוגסטרון ומעט אסטרוגן שתפקידם לשמור על המשך‬
‫ההיריון‪ :‬הם משפיעים על התעבות רירית הרחם לקליטת הביצית המופרית‪ ,‬מונעים את מחזור‬
‫הווסת‪ ,‬חיוניים להפריית הביצית וההתפתחות המוקדמת של העובר‪ .‬כמות גדולה של הורמון ה‪-‬‬
‫‪ HCG‬מופרשת בשתן ומהווה את הבסיס לבדיקת הריון‪.‬‬

‫ח‪ .‬קליניקה‬
‫בכל אחת מהמחלות יש לכלול‪ :‬הגדרה של המחלה‪ ,‬אפידמיולוגיה‪ ,‬אטיולוגיה‪,‬‬
‫סימנים וסימפטומים‪ ,‬פתופיזיולוגיה‪ ,‬דיאגנוזה‪ ,‬טיפול‪ ,‬סיבוכים‪ ,‬מניעה ‪.‬‬

‫‪ 1‬הפרעות במחזור החודשי‪:‬‬

‫א‪ .‬תסמונת טרום וסתית (‪ (Pre-menstrual syndrome‬סימנים (עצבנות‪ ,‬כאבי‪-‬ראש‪,‬‬

‫דיכאון‪ ,‬נפיחות הרקמות)‪.‬‬
‫ב‪ ..‬כאבי מחזור חודשי – ‪.Dysmenorrhea‬‬
 ‫‪85‬‬

‫ג‪ Amenorrhea.‬אי הופעת ווסת ‪ -‬סיבות ל ‪ Amenorrhea -‬ראשונית ‪ -‬בעיות‬

‫כרומוזומליות‪ ,‬בעיות בציר ההורמונאלי‪ ,‬בעיות אנטומיות עובריות ו‪ Amenorrhea -‬משנית‬
‫(לאישה היה בעבר ווסת)‪ .‬סיבות‪ :‬קושינג‪ ,‬פרולקטינומה‪ ,‬רזון קיצוני‪ ,‬תת פעילות בלוטת התריס‪.‬‬

‫(יש לחזור אל סיפור המקרה)‪.‬‬

‫ניתוח סיפור מקרה מס‪ :2 .‬בתוצאות הבדיקה נמצאה מיקרואדנומה (גידול שפיר זעיר באדנו‬
‫היפופיזה) המפרישה פרולקטין בכמות מוגברת‪ .‬המטופלת לא הייתה מודעת לכך כאשר לקחה‬
‫גלולות‪ ,‬אך כאשר הפסיקה את הגלולות הופיעו הסימפטומים‪ .‬הטיפול במטופלת כלל מתן דופמין‬
‫שהוא אגוניסט שנקשר לקולטן בתאי ההיפופיזה המייצרים פרולקטין וכך מוריד את רמות‬
‫הפרולקטין לנורמה‪.‬‬

‫‪ .2‬מחלות המועברות במגע מיני – א‪ .‬איידס ‪Acquired immune deficiency - Aids -‬‬
‫‪ syndrome‬נגרם ע"י ‪)Human immunodeficiency virus) HIV‬‬

‫ב‪ .‬צהבת זיהומית‪)HBV( Hepatitis B Virus, (HCV) Hepatitis C Virus -‬‬

‫ג‪ .‬זיבה ‪Gonorrhea-‬‬

‫ד‪ .‬עגבת‪Syphilis-‬‬

‫ה‪ .‬שלבקת של אברי המין ‪Herpes Simplex type II‬‬

‫ו‪ .‬וירוס הפפילומה האנושי )‪ Human Papilloma Virus (HPV‬הגורם לסרטן צוואר הרחם‬
‫‪ - Cervical Carcinoma‬ההדבקה בנגיף הפפילומה מתרחשת בעקבות מגע מיני לא מוגן‪ .‬מומלץ‬
‫לבצע בדיקת משטח פאפ (‪ )PAP‬משטח מצוואר הרחם ‪ ,‬אחת לשלוש שנים‪ ,‬מגיל ‪ 25‬ומעלה‪ ,‬או‬
‫על פי החלטת הרופא המטפל‪ .‬למניעת הדבקה בנגיף קיימים שני סוגי חיסונים ‪Gardasil :‬‬
‫מיועד לנערות עד גיל ‪ 26‬ש' והחיסון השני נקרא ‪ Servarix‬מיועד לנשים עד גיל ‪ 45‬ש'‪ ,‬ההמלצה‬
‫היא להתחסן עוד לפני חשיפה אפשרית לנגיף ולכן הזמן הטוב ביותר להתחסן הוא טרם תחילת‬
‫קיום מגע מיני‪.‬‬
‫ט‪ .‬רפואה מונעת‬
‫שימוש באמצעי מניעה‪( :‬טבלת השוואה בין אמצעי המניעה)‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .1‬קונדום ‪Condom‬‬
‫‪ .2‬התקן תוך רחמי ‪Intra-uterine device‬‬
‫‪ .3‬גלולות ‪Birth control pills‬‬
‫‪ .2‬בדיקה גינקולוגית ובדיקת פאפ לכל אישה הפעילה מינית או אישה שהגיעה לגיל ‪18‬‬

‫ומתן חיסון נגד סרטן צוואר הרחם‪.‬‬

‫‪ .0‬חשיבות מניעת נשואי קרובי‪-‬משפחה‪.‬‬

 ‫‪86‬‬

‫‪.4‬התנהגות בריאותית בזמן ההיריון‪ :‬ייעוץ טרום הריוני‪ ,‬בדיקות תקופתיות בזמן ההיריון‬
‫לצורך מעקב אחרי בריאות האם‪ ,‬מעקב אחרי התפתחות העובר וגילוי מומים בעובר‪.‬‬

‫השפעת מחלות כרוניות של האם‪ ,‬המהוות סיכון מוגבר בהריון כמו‪ :‬סוכרת‪ ,‬יתר ל‪.‬ד‪( ,.‬סכנה‬
‫לרעלת הריון)‪ ,‬מחלות מסתמים‪ ,‬אי ספיקת כליות ועוד‪ .‬מניעת עישון אקטיבי ופסיבי‪ ,‬מניעת‬
‫שתיית אלכוהול וסמים והימנעות מתרופות שונות‪ .‬תזונה נכונה הכוללת‪ :‬ברזל וחומצה‬
‫פולית למניעת אנמיה‪ ,‬מניעת השמנת‪-‬יתר ומזונות המכילים סידן‪.‬‬

‫‪.5‬אבחון מומים ע"י בדיקות גנטיות לפני ההריון ובחודשי ההריון הראשונים‪ ,‬ככל שגיל‬
‫האישה גבוה יותר‪ ,‬עולה הסיכון ללדת ילד עם מום כרומוזומלי כולל ילד עם תסמונת דאון‪.‬‬

‫‪.6‬הריון בלתי רצוי והחוק להפסקת הריון‪.‬‬

‫‪.0‬סכנות כתוצאה מהפלה מלאכותית‪ :‬זיהומים‪ ,‬עקרות ‪.‬‬

‫‪ .8‬מניעת סרטו השד ‪ -‬חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד אשר יכול להציל חיים‪.‬‬
‫י‪ .‬מילות מפתח‬
‫אנטומיה פיזיולוגיה‬

‫גונדות‪Gonads -‬‬
‫גמטות (תאי רבייה)‪Gametes -‬‬
‫מיטוזה‪ ( Mitosis -‬ברמת הגדרה בלבד)‬
‫מיוזה‪( Meiosis -‬ברמת הגדרה בלבד)‬
‫איברי מין חיצוניים‪External Genitalia -‬‬
‫מערכת הרבייה הנקבית‪Female Reproductive System -‬‬
‫פות‪Vulva -‬‬
‫השפתיים הגדולות‪Labia Major -‬‬
‫השפתיים הקטנות‪Labia Minor -‬‬
‫שופכה‪Urethra -‬‬
‫קרום בתולין‪Hymen -‬‬
‫הבלוטות ע"ש ברטוליני‪Vestibular Glands -‬‬
‫נרתיק‪Vagina -‬‬
‫רחם‪Uterus -‬‬
‫צוואר ברחם‪Cervix -‬‬
‫רירית הרחם‪Endometrium -‬‬
‫שריר הרחם‪Myometrium -‬‬
‫חצוצרות – ‪Uterine Tubes, Fallopian Tubes, Oviduct‬‬
 87

Fimbria -‫פימבריה‬
Ovaries -‫שחלות‬
Oocyte, Ovum -‫ביצית‬
Follicle -‫זקיק‬
Mature Follicle, Graafian follicle -‫זקיק בשל‬
Ovulation -‫ביוץ‬
Corpus Luteum -‫גופיף צהוב‬
GnRH -Gonadotropin Releasing Hormone
Follicular Stimulating Hormone - FSH
Luteinizing Hormone - LH
:‫הורמוני מין נשיים‬
Estrogen-‫אסטרוגן‬
Progesterone-‫פרוגסטרון‬
Menstrual Cycle – ‫מחזור חודשי‬
Proliferative Phase -)‫שלב השגשוג (של רירית הרחם‬
Secretory Phase, Luteal Phase -)‫שלב האגירה או ההבשלה (של רירית הרחם‬
Menstrual Phase -‫שלב הווסת‬
Menstruation -‫ווסת‬
Fertilization -‫הפרייה‬
Zygote -‫ זיגוטה‬,‫ביצית מופרית‬
Chorionic Gonadotropin -‫גונדוטרופין המיוצר ע"י שכבת הכוריון החוץ עוברית‬
)LH -‫(מחליף בתפקודו את ה‬
Embryo -‫עובר‬
Placenta – ‫שליה‬
Breast – ‫שד‬
Menopause -‫הפסקת המחזור בגין גיל מבוגר‬
Male reproductive system -‫מערכת הרבייה הזכרית‬

Testis – ‫אשך‬
Testicular lobules -‫אוניות האשך‬
)‫ (בהם מתבצע תהליך יצירת תאי הזרע‬Seminiferous Tubules -‫צינוריות האשך‬
Spermatozoa ‫תאי הזרע‬
 ‫‪88‬‬

‫ההורמונים ‪ LH‬ו‪ FSH -‬ו‪-‬טסטוסטרון‪Testosterone -‬‬

‫תאי סרטולי‪( Sertoli Cells -‬נמצאים בצינוריות הזרע ומסייעים בהבשלת תאי הזרע)‬
‫תאי לידיג‪( Leydig Cells -‬נמצאים בין אוניות האשך ומייצרים טסטוסטרון)‬
‫עילית האשך‪ ,‬אפידידימיס‪( Epididymis -‬צינור ארוך אחד בעילית האשך אליו מתנקזים‬
‫כול צינוריות האשך)‬
‫צינור מוביל הזרע‪Ductus Deferens, Vas Deferens -‬‬
‫ערמונית‪ ,‬פרוסטטה‪Prostate -‬‬
‫בלוטות יוצרות נוזל הזרע‪Seminal Vesicles -‬‬
‫פין‪Penis -‬‬
‫עטרה‪Glans Penis -‬‬
‫ערלה‪Prepuce -‬‬
‫שפיכה‪Ejaculation -‬‬
‫נוזל הזרע‪Semen -‬‬
‫קליניקה‬

‫תסמונת טרום וסתית‪Pre-Menstrual Syndrome -‬‬

‫כאבי בזמן הווסת – ‪Dysmenorrhea‬‬
‫אי הופעת ווסת ‪Amenorrhea -‬‬
‫דלקת זיהומית של הכבד ‪Hepatitis B and C -‬‬
‫וירוס הרפס סוג ‪Herpes Simplex Virus type II - II‬‬
‫)‪ Human Papilloma Virus (HPV‬חיסונים‪,Gardasil :‬‬ ‫וירוס הפפילומה ‪-‬‬
‫‪Servarix‬‬
‫סרטן צוואר הרחם ‪Cervical Carcinoma -‬‬
‫וירוס ה‪Human Immunodeficiency Virus )HIV( -‬‬
‫תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‪Acquired Immune Deficiency Syndrome (AIDS) -‬‬
‫זיבה ‪Gonorrhea -‬‬
‫עגבת – ‪Syphilis‬‬
‫עקרות – ‪Sterility‬‬
‫קונדום – ‪Condom‬‬
‫התקן תוך רחמי – ‪Intra Uterine Device‬‬
‫גלולות למניעת הריון – ‪Birth Control Pills‬‬
‫בעיות פריון‪Infertility -‬‬
‫הריון‪Pregnancy -‬‬
 89

Preconception Care, Preconception Counseling -‫ייעוץ טרום הריוני‬

Pregnancy Follow-UP -‫מעקב הריוני‬
Abortion, Termination of Pregnancy - ‫הפסקת הריון‬
Breast Carcinoma ‫סרטן השד‬
:‫ ביבליוגרפיה‬.‫ט‬
.‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.‫ רביית יונקים‬,)1994( '‫ ג‬,‫פוטשניק‬ .1
.‫ הוצאת תמיר‬.‫ אנטומיה ופתולוגיה של גוף האדם‬,)2111( '‫ ע‬,‫תמיר‬ .2
.‫ארצי‬-‫ הוצאת הד‬.‫ המדריך הרפואי השלם‬- ‫ מרק‬,)2112 ( '‫ ר‬,‫ברקוב‬ .3
.‫ל‬ ‫ וצאת מ‬. ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫צ ק פד‬ )7002( . , ‫פל‬ .4
Gary A. Thiibodeau, Kevin T. Patton (1993), Anatomy Pysiology, IE .5
International Edition
Tortora/ Principles of Anatomy and Physiology .6

:‫אינטרנט‬
‫התפתחות מינית‬ .7
http://www.snunit.k12.il/science/biology/hormones/Hum13.htm
http://ict- :‫תהליך יצירת הזרע‬ .8
agribioed.huji.ac.il/ictportal/reproduction/docs/student/student_word
/spermatogenesis.doc
‫אמצעי מניעה‬ .9
http://yachad.snunit.k12.il/upload/sexual_relations5/contraception.html
http://ict- ‫ הריון והתפתחות העובר‬, ‫ הפריה‬:‫מצגות‬ .17
agribioed.huji.ac.il/ictportal/reproduction/docs/student/human
_fert_embryo.ppt
http://go.ynet.co.il/interactiveclass/Projects.aspx?Project=1162&cat=1063
‫אנטומיה של השד‬ .11
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9E%D7
%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%93_-_Breast_anatomy
‫אסטרוגן‬ .12
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7
%99%D7%95%D7%9C_-_Estradiol
‫פוריות האישה הסוכרתית‬ .13
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7
%AA_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7
%9B%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
‫טסטוסטרון‬ .14
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7
%98%D7%A8%D7%95%D7%9F_-_Testosterone
 91

‫התבגרות מינית מוקדמת ומאוחרת‬ .15

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D
7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D
7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7
%A8%D7%AA_-_Precocious_and_delayed_puberty
‫תת פוריות הגבר‬ .16
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%AA-
%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%A8_-
_Male_subfertility
‫ תזונה נכונה בהריון‬:‫סרט וידאו‬ .17
http://www.tasmc.org.il/VOD/Pages/food-pregnancy.aspx
Human Papilloma Virus - ‫ נגיף הפפילומה‬.18
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3_%D7%94%D7%A
4%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_-_Human_Papilloma_Virus

‫מערכת המין הנקבית והזכרית (אינהיבין מופרש מתאי סרטולי בתגובה לרמה‬ .19
)FSH ‫גבוהה של‬
http://ict-
agribioed.huji.ac.il/ictportal/reproduction/docs/student/student_word/male_hormones_bli.
doc

‫הרצאות מומלצות‬
.‫ מחלות המועברות במגע מיני לא מוגן‬,‫גניקולוג – הפלה ונזקיה‬ 
‫ בריאות מינית‬,‫ חינוך מיני‬- ‫האגודה הישראלית לתכנון המשפחה‬ 
‫נוער‬-‫וחינוך לחיי משפחה (האגודה מקיימת סדנאות לבני‬
)03- 5111511/2
)‫ה (שירותי יעוץ להריון ומניעה‬.‫ל‬.‫י‬.‫ ש‬-‫ניתן להזמין הרצאות בנושא ב‬ 
12-6248412/6258841
13-5287781 :‫הוועד למלחמה באיידס‬ 
13-5211511/2 :‫מרכז הכשרה ארצי להדרכה במיניות‬ 
 ‫‪91‬‬

‫‪Gastroenterology‬‬ ‫גסטרואנטרולוגיה‬
‫סיפור מקרה‬
‫א‪.‬ג‪ .‬בן ‪ ,14‬הגיע עם אמו לרופא המשפחה עם סיפור של שלשולים מתמידים‪ ,‬בטן תפוחה‪ ,‬רזון‪.‬‬
‫הוא אינו עולה במשקל וקומתו נמוכה לגילו‪ .‬לאחר קבלת האנמנזה והבדיקה הגופנית נשלח‬
‫לבדיקות דם ראשוניות בהן נמצאה אנמיה ורמת ברזל נמוכה מהנורמה בדם ‪.‬‬
‫בהמשך נבדקו רמת הנוגדנים בדם ובדיקה גנטית שחזרו חיוביות‪ .‬לאישור האבחנה בוצעה‬
‫גסטרוסקופיה ‪ ,‬נלקחה ביופסיה מרירית קשת התריסריון אשר אישרה את האבחנה‪ .‬הטיפול לו‬
‫נדרש הנער היה שמירה על דיאטה קפדנית‪ .‬בעקבות כך השלשול פסק‪ ,‬והוא הוסיף למשקלו‬
‫וגבה‪ .‬בבדיקות דם כעבור שנה לא נמצאה יותר אנמיה‪ ,‬למרות שלא טופל בכדורי ברזל‪.‬‬
‫לאחר לימוד הנושא קרא שוב את סיפור המקרה וענה על השאלות ‪.‬‬ ‫•‬

‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬לשאול שאלות כמו‪:‬‬

‫‪ .1‬מהם הסימנים בסיפור המקרה?‬

‫‪ .2‬שער מהי האבחנה של א‪.‬ג‪ .‬ועל אילו אבחנות מבדלות ניתן היה לבסס את האבחנה?‬
‫‪ .3‬מהי רמת הנורמה של המוגלובין וברזל בדם?‬
‫‪ .4‬אלו בדיקות נעשו לא‪.‬ג‪?.‬‬
‫‪ .5‬מהי הדיאטה אשר הומלצה כטיפול לא‪.‬ג‪?.‬‬
‫ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬ ‫•‬

‫פירוט נושאי הלימוד‬

‫‪ .1‬אנטומיה‪:‬‬
‫‪ .1‬חלקי מערכת העיכול ‪ :‬הפה‪ ,‬הלשון ופטמות הטעם‪ ,‬השיניים (שיני חלב ושיניים קבועות)‬
‫הושט ‪ ,Esophagus‬הקיבה ‪Stomach/ Gastric‬‬

‫המעי הדק על שלושת חלקיו ‪.Duodenum, Jejunum, Ileum -‬‬

‫המעי הגס ‪ Colon, large intestine‬הכוללים את‪ :‬המעי העיוור ‪ ,Cecum‬התוספתן ‪,Appendix‬‬
‫המעי הגס העולה ‪ Ascending Colon‬המעי הגס הרוחבי ‪ Transverse colon‬המעי הגס היורד‬
‫‪ ,Descending Colon‬המעי העקלתון ‪ Sigmoid‬המעי הגס הישר ‪.Rectum‬‬

‫סוגרים במערכת העיכול ‪ :Sphincters‬א‪ .‬שוער עליון – (בין הושט לקיבה) ‪sphincter‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ Cardia‬ב‪ .‬שוער תחתון (בין הקיבה לתריסריון) ‪Pylorus sphincter‬‬
‫ג‪ .‬פי הטבעת (בסוף המעי הגס הישר ( ‪. Anus‬‬

‫‪ .0‬מבנה דופן צינור העיכול ‪ :Gastrointestinal tract‬הרירית ‪ ,Mucous membrane‬תת‪-‬רירית‬

‫‪ ,Submucosa‬שכבת השרירים ‪ ,Muscularis‬הסרוזה ‪. Serosa‬‬
 ‫‪92‬‬

‫ברירית הקיבה ‪ Mucosa‬מספר סוגי תאים‪.1 :‬תאי‪-‬אפיתל המפרישים ריר ב‪ PH -‬נטרלי עם‬
‫ביקרבונט‬

‫‪ .2‬תאים פריאטלים ‪ -‬מפרישי ‪ - Chief cells .3 ,HCL‬מפרישים פפסינוגן‪>-‬פפסין‪ .4 ,‬תאי ‪– G‬‬

‫מפרישי גסטרין ‪.‬‬

‫‪ .4‬צפק ‪,‬פריטונאום‪ - Peritoneum ,‬קרום דו‪-‬שכבתי שמרפד את דפנות חלל הבטן ועוטף את‬
‫איברי הבטן‪.‬‬

‫‪.5‬בלוטות נלוות למערכת העיכול‪ .1 :‬בלוטות הרוק הגדולות ‪Parotis, Submandibular gland,‬‬
‫‪ .2 Sublingual gland‬הכבד ‪ . Liver, hepar‬מבנה אונות הכבד ‪,‬זרימת הדם והמרה באוניות‪,‬‬
‫‪Gallbladder, Bile ducts.‬‬ ‫וריד השער ‪ .3 Portal Vein‬כיס המרה ודרכי המרה‬

‫‪ .4‬הלבלב ‪ Pancreas‬בלוטה אקסוקרינית ואנדוקרינית ‪ :‬א‪ .‬כבלוטה אקסוקרינית ‪exocrine‬‬

‫מפרישה ביקרבונאט‪ ,‬עמילזה‪ ,‬פפטידזה וליפזה ‪Bicarbonate, Amylase, Peptidase, Lipase‬‬
‫לצינור ניקוז המתחבר עם צינור המרה המשותף ‪ Common bile duct‬הקטע המשותף מסתיים‬
‫בקשת התריסריון‪.‬‬

‫ב‪ .‬כבלוטה אנדוקרינית הלבלב מפריש אינסולין‪ ,‬גלוקגון וסומטוסטטין (נלמד באנדוקרינולוגיה‬
‫כיתה יא')‪.‬‬

‫‪ .0‬פיזיולוגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬אבות המזון‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים ומים‪.‬‬

‫ברמת הגדרה בלבד‪ :‬מטבוליזם ‪ Metabolism‬קטבוליזם ‪ Catabolism‬אנאבוליזם ‪Anabolism‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הפחמימות (רב‪ -‬סוכר‪ ,‬דו‪ -‬סוכר‪ ,‬חד‪-‬סוכר) גלוקונאוגנזיס ‪Gluconeogenesis‬‬ ‫‪.3‬‬

‫וגליקוגנזה ‪ Glycogenesis‬בהקשר למטבוליזם של פחמימות ומחלת הסוכרת‪ .‬אלו‬

‫מובילים לתופעת ההשמנה בסוכרת מסוג ‪ 2‬ומהווים גורמי סיכון בעל השלכות רבות‬

‫לבריאות האדם ‪( .‬חזרה על מחלת הסוכרת שנלמדה בכיתה יא' בדגש על השינויים‬

‫המטבוליים המתרחשים בגוף האדם)‪.‬‬

‫ברמת הגדרה בלבד השומנים ‪ -‬טריגליצרידים‪ ,‬חומצות שומניות וכולסטרול‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ברמת הגדרה בלבד החלבונים ‪ -‬חומצות אמינו‪ ,‬פפטיד‪ ,‬חלבון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫תפקידי הוויטמינים ‪.A,B12,C,D -‬‬ ‫‪.6‬‬
‫תפקידי המינרלים ‪ -‬אבץ‪ ,‬זרחן‪ ,‬ברזל‪ ,‬יוד‪ ,‬סידן‪ ,‬אשלגן‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫האנזימים ‪ , Enzyme -‬לפירוק המקרומולקולות של אבות המזון במערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
 ‫‪93‬‬

‫פירמידת המזון החדשה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪http://www.hashmana.co.il/inner_page_3.asp?articleID=1029‬‬

‫ב‪ .‬תהליך עיכול המזון‬

‫עיקרון הפירוק המכני והכימי ‪ .‬אתרי הפירוק ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תנועתיות מערכת העיכול ‪ -‬פריסטלטיקה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫העיכול בקיבה‪ ,‬הפרשת חומצה‪ ,‬הפרשת אנזימים (פפסין)‪ ,‬הפרשת הורמונים (גסטרין)‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הגורם האינטרינזי ‪ ,‬מעבר המזון דרך הסוגר הפילורי לתריסריון‪.‬‬
‫העיכול בתריסריון‪ ,‬התחנה הראשונה של המעי הדק‪ ,‬הפרשה ופעולת מיץ המרה ומיצי‬ ‫‪.4‬‬
‫הלבלב‪.‬‬
‫סיום העיכול והספיגה במעי הדק ‪ -‬ספיגת מרכיבי תוצרי הפרוק של המזון מחלל המעי‬ ‫‪.5‬‬
‫הדק אל הדם (כולל אלקטרוליטים וויטמינים) הספיגה הייחודית של השומנים דרך‬
‫מערכת הלימפה‪.‬‬
‫מעבר חומרי המזון לכבד דרך וריד השער‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הכבד כאיבר מרכזי בבנייה‪ ,‬פרוק ואגירה של חומרים‪ ,‬תפקיד הכבד בנטרול רעלים (ללא‬ ‫‪.0‬‬
‫העמקה) פירוק ההמוגלובין‪ ,‬יצירת הבילירובין הישיר והבלתי ישיר‪ ,‬צבעי המרה‪ ,‬ומלחי‬
‫המרה‪.‬‬
‫הספיגה במעי הגס – ספיגת מים ואלקטרוליטים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫סילוק הפסולת – תהליך רצוני ובלתי רצוני‪ :‬בפי הטבעת שני ספינקטרים ‪ ,‬שרירים‬ ‫‪.9‬‬
‫טבעתיים‪ ,‬אשר תפקידם לשלוט ביציאת הצואה‪ .‬הספינקטר האנאלי הפנימי הוא לא רצוני‬
‫ונפתח לאחר שיש הצטברות של צואה ברקטום‪ .‬לעומתו‪ ,‬הספינקטר החיצוני הוא בשליטה‬
‫רצונית‪ .‬לחץ הצואה המצטברת במעי הישר‪ ,‬ברקטום‪ ,‬גורם לגירוי של עצבים המפעילים את‬
‫השרירים הרצוניים של הספינקטר האנאלי החיצוני ‪ .‬תגובה רצונית של האדם מובילה לפתיחה‬
‫של ספינקטר זה וכך מתאפשרת יציאת הצואה‪.‬‬
‫בקרה עצבית ובקרה הורמונלית במערכת העיכול – א‪.‬הבקרה העצבית על מערכת העיכול‬ ‫‪.11‬‬
‫נעשית בעזרת עצבים המגיעים אל מערכת העיכול עצמה ובעזרת מערכת העצבים האוטונומית‪:‬‬
‫המערכת העצבים האוטונומית הסימפתטית מאיטה את פעילות המערכת העיכול והמערכת‬
‫הפאראסימפתטית מגבירה אותה‪ .‬למערכת העצבים האוטונומית יש גם תפקוד תחושתי הכולל‬
‫העברת מידע למוח על דרגת המתיחה של אברי מערכת העיכול ומאפייני המזון‪.‬‬

‫ב‪ .‬הבקרה ההורמונלית במערכת העיכול נעשית ע"י ההורמונים‪ :‬גסטרין‪ ,‬סקרטין‪,‬‬
‫כולציסטוקינין ( ‪ ,)Cholecystokinin‬לפטין )‪ .(Leptin‬ציון תפקידי ההורמונים בלבד‪.‬‬
‫הפרשת ההורמון כולציסטוקינין ‪ Cholecystokinin‬ע"י התריסריון מגיעה עם זרם הדם לכיס‬
‫המרה וגורמת להתכווצות של כיס המרה ולמעבר של מיצי מרה מתוכו לתריסריון‪ ,‬בנוסף משפיע‬
‫ההורמון על הפרשת מיצי הלבלב לתריסריון‪.‬‬
 ‫‪94‬‬

‫(העשרה בלבד‪ :‬דוגמאות ‪ .1 -‬בעקבות ריח ומראה מופעל עצב הואגוס ‪ .Vaqus‬הפעלתו‬
‫גורמת לייצור של חומצה בקיבה ע"י התאים הפריאטליים‪ ,‬וגם להפעלת תאי ‪ G‬בקיבה‬
‫המייצרים את ההורמון גסטרין המעודד ייצור נוסף של חומצה בקיבה‪ .‬עצב הואגוס הוא‬
‫עצב הגולגולת העשירי (‪,)X‬עצב פראסימפתטי שמווסת תפקודים כגון בליעה‪ ,‬קצב לב‪,‬‬
‫הריאות‪ ,‬כלי הדם ומערכת העיכול)‪.‬‬

‫‪ .4‬קליניקה‪ :‬בכל אחת מהמחלות יש לכלול‪ :‬הגדרה של המחלה‪ ,‬אפידמיולוגיה‪,‬‬

‫אטיולוגיה‪ ,‬סימנים וסימפטומים‪ ,‬פתופיזיולוגיה‪ ,‬דיאגנוזה‪ ,‬טיפול‪ ,‬סיבוכים‪ ,‬מניעה‬

‫‪ .1‬הפרעות במערכת העיכול ‪-‬התסמינים והסימנים העיקריים במערכת העיכול‪:‬‬

‫בחילה (‪ ,)nausea‬הקאה (‪ ,)emesis‬שלשול )‪ ,)diarrhea‬עצירות (‪)Constipation‬‬
‫ירידה במשקל הגוף )‪ , (Weight Loss‬הגורם להפרעות אלו יכול להיות מחוץ למערכת‬
‫העיכול או במערכת העיכול‪ .‬דוגמאות‪ :‬חסימה בדרכי העיכול‪ ,‬זיהום חיידקי‪ ,‬לחץ‬
‫נפשי ‪ ,‬לחץ תוך‪-‬גולגולתי מוגבר גורמים לבחילות והקאות‪ ,‬היפרתירואידיזם הגורם‬
‫לשלשולים‪ ,‬גידולים כמו בלבלב ובמעי הגס – גורמים לירידה במשקל הגוף‪.‬‬
‫מצגת – הפרעות במערכת העיכול‬

‫&‪http://educationforums.cet.ac.il/forums/Index.asp?Asp=403&FID=27567‬‬
‫=‪nSubProjectID=0&bFillMsgFields=False&nOwnerID=0&nFillterUserID‬‬
‫‪=117234&Index=darn&sSearchText‬‬

‫‪ Gastro‬עקב חולשה של השריר‬ ‫חזרת תוכן הקיבה לוושט ‪esophageal reflux‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המונע חזרת מזון מהקיבה לוושט‪ ,‬וכיב עיכולי בקיבה הגורמים לצרבת ולדלקת הוושט‪.‬‬
‫‪ .3‬כיב עיכולי בקיבה ובתריסריון הנגרם ע"י חיידק ההליקובקטר פילורי ‪.‬‬

‫‪ .4‬מחלת הכרסת ותת ספיגה במערכת העיכול ‪( Celiac disease‬חזרה לסיפור מקרה‬

‫והדיאטה הספציפית)‪.‬‬

‫הצהבת היא תסמין ולא מחלה‪ .‬היא מתבטאת‬ ‫‪ .5‬צהבת (‪: (Jaundice/Icterus‬‬
‫בהצהבה של העור ולובן העיניים‪ ,‬וגרד של העור המעידה על עודף של בילירובין בדם‪ .‬בילירובין‬
‫הינו תוצר פרוק של קבוצת ההם בהמוגלובין‪.‬‬

‫הצהבת יכולה לנבוע ממספר גורמים‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר הגורם משפיע לפני הכבד – ‪ - Pre-Hepatic‬צהבת המוליטית מופיעה‬

‫כאשר יש הרס מוגבר של תאי דם אדומים‪.‬‬

‫‪ .2‬כאשר הגורם משפיע בכבד ‪ - Hepatic‬מחלות ו‪-‬דלקות כבד ‪ Hepatitis A,B,C‬בהן‬

‫הכבד אינו מסוגל לפעול על הבילירובין אשר מצטבר בדם‪.‬‬
 ‫‪95‬‬

‫‪ .3‬כאשר הגורם משפיע אחרי הכבד ‪ - Post Hepatic‬צהבת חסימתית בגלל אבני‬
‫מרה‪ , Gallstones ,‬בדרכי המרה המשותפים או בגלל גידול של הלבלב שלוחץ על‬
‫השוער‪ .‬כתוצאה מכך המרה המיוצרת בכבד אינה מגיעה לתריסריון‪.‬‬

‫‪ .6‬מחלה זיהומית של הכבד ‪ - Hepatitis A‬אחד מהסיבוכים יכול להיות‬

‫שחמת הכבד ‪Liver Cyrosis‬‬

‫‪ .5‬רפואה מונעת‪:‬‬
‫מניעת השמנה ‪ -‬אכילת כמות הקלוריות המתאימה לצרכי הגוף למניעת השמנה‪ .‬גורמי‬ ‫‪.1‬‬
‫סיכון להשמנה‪:‬‬
‫גנטיקה של השמנה ‪-‬נמצא כי גנים מסוימים פגומים יכולים לעבור בתורשה ולגרום‬ ‫‪.1‬‬
‫להשמנה‪.‬‬
‫הפרעות הורמונאליות‪ ,‬שגורמות להאטה בקצב חילוף החומרים‪ ,‬לירידה בתיאבון‬ ‫‪.2‬‬
‫ולעלייה במשקל‪.‬‬
‫גורמים סביבתיים כמו מזון מהיר שהפך להיות זמין יותר וזול יותר וחסרונו בכמות‬ ‫‪.3‬‬
‫השומנים שבו‪.‬‬
‫חוסר פעילות גופנית ‪ -‬אורח החיים שהפך להיות פחות פעיל דבר שהוריד את כמות‬ ‫‪.4‬‬
‫האנרגיה הנצרכת‪.‬‬
‫השפעה של המרכיב הנפשי כגורם להשמנה ‪ -‬מתח מהווה גירוי לתהליך בו הגוף נכנס‬ ‫‪.5‬‬
‫למצב הישרדותי ומביא להאטת חילוף החומרים והפרשת הורמונים הגורמים להשמנה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התמודדות עם מצבי לחץ נעשית לעיתים ע"י אכילה בלתי מבוקרת של כמויות‬
‫גדולות של מזון ‪.‬‬
‫גיל המעבר –חלה האטה טבעית בקצב חילוף החומרים ושינויים הורמונאליים שיכולים‬ ‫‪.6‬‬
‫להשפיע על תחושת הרעב‪ ,‬מצב הרוח והרגלי השינה ‪.‬‬
‫חוסר שינה מספקת של ‪ 6-8‬ש' בלילה גורם לעייפות שבעקבותיה נכנס הגוף למצב של לחץ‬ ‫‪.7‬‬
‫פיזי‪ ,‬המביא כאמור‪ ,‬להצטברות שומן‪.‬‬
‫הסכנות שבהשמנה‪ -‬ההשמנה יכולה לגרום להתפתחות של‪:‬‬
‫‪ .1‬רמות גבוהות של שומני הדם ‪ -‬עודף כולסטרול וטריגליצרידים‪.‬‬
‫‪ .2‬טרשת עורקים שגורמת לאירוע‪-‬מוחי‪ ,‬מחלות כלי דם ולב ‪.‬‬
‫‪ .3‬יתר לחץ דם ‪ -‬השמנת‪-‬יתר מהווה גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים‪ ,‬לעלייה‬
‫גבוהה בתפוקת הלב וכתוצאה מכך לעליה בלחץ הדם‪.‬‬
‫סוכרת מסוג ‪ – 2‬אכילת פחמימות בכמות גדולה גורמת להשמנה שיכולה לגרום להתפתחות‬
‫מחלת הסוכרת‪ .‬אצל ילדים שמנים קיים חשש להופעת סוכרת ‪ Type 2‬לכן‪ ,‬תזונה נכונה ופעילות‬
‫גופנית מונעים התפתחות תנגודת לאינסולין בעקבות עלייה ברקמת השומן‪ .‬מגיל צעיר יש להעלות‬
‫את המודעות להפחתת צריכת שומנים רוויים‪ ,‬להעלאת צריכת הסיבים התזונתיים‪ ,‬למניעת‬
‫השמנת יתר‪ ,‬ולביצוע פעילות גופנית‪.‬‬

‫בעיות אורתופדיות‪ ,‬מחלות מפרקים הגורמות לנכות פיזית ואוסטיאופורוזיס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דלקת פרקים (אוסטיאו‪ -‬ארטריטיס)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הפרעות בנשימה ונדודי שינה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫סיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי הגס‪ ,‬בלוטת הערמונית ‪,‬סרטן שד וסרטן רירית הרחם‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הקדמת גיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
 ‫‪96‬‬

‫‪ .9‬דיכאון‬
‫‪ .11‬כבד שומני ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬טיפים לתזונה נכונה למניעת השמנה‪:‬‬
‫מומלץ לאכול ‪ 2-3‬מנות פירות ו‪ 5-‬מנות ירקות בכל יום יחד עם הקליפה‪ .‬הם עשירים במים‪,‬‬
‫במינרלים ובוויטמינים נוגדי חמצון למניעת מחלות לב‪.‬‬
‫רצוי לאכול ‪ 51‬גרם אגוזים מדי יום (אגוזי מלך‪ ,‬פקאן‪ ,‬שקדים‪ ,‬פיסטוקים‪ ,‬בוטנים) התורמים‬
‫לבריאות טובה ולהפחתת הסיכון למחלות לב‪.‬‬
‫להשתדל לאכול דגנים מלאים כגון לחם מחיטה מלאה‪ ,‬אורז מלא וקטניות (שעועית לבנה‪ ,‬גרגרי‬
‫חומוס‪ ,‬פול וכו') ופחות דגנים "ריקים" (לחם לבן‪ ,‬פסטה‪ ,‬פתיתים)‪.‬‬
‫מומלץ לאכול ‪ 3‬פעמים בשבוע דגים‪ .‬עדיף לאכול דגים מבושלים או מאודים מאשר דגים שטוגנו‪.‬‬
‫יש להימנע ממזונות עשירים בשומן רווי כגון חמאה‪ ,‬בשר בקר ואברים פנימיים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫ממזונות העשירים במרגרינה כמו בורקסים‪ ,‬עוגות ועוגיות‪.‬‬
‫מומלץ לשתות ‪ 6‬כוסות מים בעונת החורף ו‪ 11-‬כוסות מים בעונת הקיץ‪ .‬רצוי לשתות מים או‬
‫סודה ולא מיצים ממותקים‪.‬‬
‫מומלץ לבצע פעילות גופנית כ‪ 1 -‬ש' ‪ 3‬פעמים בשבוע‪ .‬ישנה חשיבות לזמן הכולל מבחינה‬
‫בריאותית ופחות חשיבות לעוצמת הפעילות‪.‬‬
‫יש להגדיל את צריכת השומן מסוג חד בלתי‪-‬רווי כגון שמן זית‪ ,‬אבוקדו ואגוזים‪.‬‬

‫יש לאכול מוצרי חלב ‪ 5% -3%‬אחוזים ויוגורט מסוג "ביו" העשירים בחיידקים ש"טובים"‬
‫לבריאות‪.‬‬
‫יש להקפיד על ‪ 3‬ארוחות עיקריות מגוונות ומסודרות הכוללות ירקות ועל ‪ 3‬ארוחות ביניים‬
‫קטנות (פרי או יוגורט)‪ .‬אין לדלג על אף ארוחה‪ ,‬במיוחד לא על ארוחת הבוקר‪ .‬אין צורך לאכול‬
‫רק כש"מורעבים"‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אצל ילדים שמנים קיים חשש להופעת סוכרת ‪ Type 2‬לכן‪ ,‬תזונה נכונה ופעילות גופנית מונעים‬
‫התפתחות תנגודת לאינסולין בעקבות עלייה ברקמת השומן‪ .‬מגיל צעיר יש להעלות את המודעות‬
‫להפחתת צריכת שומנים רוויים‪ ,‬להעלאת צריכת הסיבים התזונתיים‪ ,‬למניעת השמנת יתר‪,‬‬
‫ולביצוע פעילות גופנית‪.‬‬

‫מניעת מחלת הסוכרת מסוג ‪ - 2‬להקפיד על טיפול בגורמי הסיכון שעלולים להחמיר את‬ ‫‪.2‬‬
‫מחלת הסוכרת (השמנה‪ ,‬יתר לחץ דם ורמת שומני הדם) ‪.‬‬
‫התאמת התזונה למצבו הרפואי של האדם החולה – למשל‪ ,‬בתת‪-‬תזונה‪ ,‬באוסטיאופורוזיס‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫באנמיה‪ ,‬במחלות לב וכלי דם ‪ -‬הפחתת צריכת מזונות העשירים בכולסטרול וטריגליצרידים‪.‬‬
‫אצל אנשים הצורכים אלכוהול בצורה מוגזמת הוא מהווה עבורם תחליף קלורי וגורם לתופעות‬
‫חסר‪.‬‬
‫‪ .4‬מניעת סרטן המעי הגס ‪ -‬ע"י תזונה עשירה בסיבים תזונתיים‪ ,‬בדיקות תקופתיות למניעת‬
‫הסרטן‪ ,‬כולל בדיקות צואה לדם סמוי אצל אנשים בעלי גורמי סיכון וביצוע קולונוסקופיה‬
‫כולל ביופסיה אם קיים חשד למחלה‪.‬‬

‫‪.5‬היגיינה אישית וסביבתית ‪ -‬אחסון נכון של המזון ‪ ,‬רחיצת ידיים לפני האוכל ולאחר‬
‫השירותים‪ ,‬רחיצת פירות וירקות למניעת הופעת זיהומים בדרכי העיכול‪.‬‬
 ‫‪97‬‬

‫‪.6‬מניעת עצירות – הכרת הסכנות בעצירות‪ :‬החל מעייפות‪ ,‬כולסטרול גבוה ועד לסרטן המעי‬
‫הגס‪ .‬הפתרון למניעת העצירות הוא להגדיל את נפח הצואה ולסייע לריכוכה‪ ,‬דבר אשר‬
‫יבטיח התכווצות מעיים תקינה ויציאות תקינות‪ .‬מניעת העצירות תעשה על‪-‬ידי‪:‬‬

‫‪ .1‬תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ‪ -‬הסיבים אינם נעכלים בגוף‪ ,‬ולכן גורמים להגדלת נפח הצואה‬
‫במעי‪ ,‬ובכך מקטינים את הסיכוי לעצירות‪ .‬הסיבים גם סופגים כולסטרול וחומרי פירוק רעילים‬
‫שנוצרו בגוף ובכך הם מרחיקים ומסלקים החוצה חומרים מזיקים אשר עלולים לגרום לסרטן‬
‫במערכת העיכול‪.‬‬
‫מוצרים העשויים מדגנים מלאים (‪ 52‬גרם של סיבים ליום)‪ ,‬הם‪ :‬לחם מחיטה מלאה‪/‬לחם‬
‫דגנים עם זרעי פשתן‪ /‬לחם שיפון‪ .‬מומלץ להחליף אורז לבן באורז מלא‪ ,‬לצרוך שיבולת שועל‬
‫(קוואקר)‪ ,‬גרעיני חומוס‪ ,‬עדשים‪ ,‬שעועית וירקות על קליפתם‪ ,‬כל אלה עתירים בסיבים‪.‬‬
‫הוספת שתי כפיות שמן צמחי ליום (שמן זית‪ ,‬שמן קנולה או שמן סויה) תגרום לסיכוך‬
‫ולשימון מערכת העיכול ‪.‬‬

‫תפקידי הסיבים התזונתיים‪:‬‬

‫מזרזים את תהליך התרוקנות המעיים ומונעים עצירות וטחורים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מקטינים את הסיכון למחלות לב וסרטן המעי הגס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מקטינים את ספיגת הכולסטרול וכך משפיעים לטובה על חילוף החומרים של הכולסטרול ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מגבירים תחושת שובע ומשפיעים על ירידה במשקל – בעקבות כך שהסיבים סופחים אליהם‬ ‫ד‪.‬‬
‫נוזלים במערכת העיכול ומתנפחים‪.‬‬
‫מקטינים את קצב הספיגה של הגלוקוז לדם לאחר ארוחה (מורידים את האינדקס הגליקמי)‬ ‫ה‪.‬‬
‫ומכאן השפעה לטובה על הפרשת האינסולין ואיזון הסוכרת‪.‬‬
‫‪ .2‬שתייה מרובה של מים ‪ -‬מרככים את הצואה‪ ,‬מומלץ כ‪ 11 -‬כוסות מים‪ ,‬לא כולל קפה‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילות גופנית‪ -‬גורמת לזרימת דם משופרת למערכת העיכול‪ .‬מומלצת פעילות המפעילה את‬
‫שרירי הבטן ‪ -‬שחיה‪ ,‬הליכה ותרגילי בטן‪.‬‬
‫‪ .4‬הרגלי יציאה קבועים ‪ -‬הקפדה על שעה קבועה פעם ביום של הפרשת הצואה (הגבהת הרגליים‬
‫בעזרת שרפרף עשויה לזרז את התהליך) זהו חלק מהשעון הביולוגי של האדם‪.‬‬
‫עצירות‬
‫‪http://www.laniado.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=398:on‬‬
‫‪colog-constipation&catid=45‬‬
‫‪ .5‬חיסונים ‪ - Vaccines‬כנגד מחלות זיהומיות הקשורות למערכת העיכול‬
‫‪ ,Hepatitis A‬חיסון כנגד ‪ Rotavirus vaccine‬למניעת שלשולים אצל תינוקות וילדים‬
‫קטנים‪ ,‬וחיסון נגש שיתוק ילדים‬
‫מניעת השפעת התרבות המערבית על התזונה – סרט וידאו‬
‫‪http://www.tasmc.org.il/VOD/Pages/eat-pray-diet.aspx‬‬

‫‪ .6‬מטלות‪:‬‬
‫התלמידים יחפשו מענה לשאלות הבאות לקראת דיון בכיתה‪:‬‬
 ‫‪98‬‬

‫‪ .1‬הכינו רשימת מוצרי מזון בהם נמצא ברזל )‪. (Iron‬‬

‫‪ .3‬כיצד ניתן להשפיע על ספיגת הברזל לדם?‬

‫‪ .4‬הכינו רשימת מוצרי מזון בהם נמצא יוד )‪.(Iodine‬‬
‫‪ .5‬הכינו רשימת מוצרי מזון בהם נמצאים סיבים תזונתיים?‬
‫‪ .6‬התלמידים ירכיבו תפריט מזון סביר של ‪ 3111‬קלוריות המחולקות ל‪ 51% -‬פחמימות‬
‫‪ 25%‬שומנים ו‪ 25% -‬חלבונים לפי התכולה המפורטת על עטיפות המזון (ארוחת בוקר‪,‬‬
‫צהריים וערב)‪.‬‬
‫מילות מפתח‬
‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫‪ ‬תנועה גלית‪ ,‬ניע‪ ,‬פריסטלטיקה‪Peristalsis -‬‬
‫‪ ‬הפרשה‪Secretion -‬‬
‫‪ ‬עיכול‪Digestion -‬‬
‫‪ ‬ספיגה – ‪Absorption‬‬
‫‪ ‬מערכת העיכול‪Gastrointestinal System ( GI System)-‬‬
‫‪ ‬צינור העיכול‪Gastrointestinal Tract -‬‬
‫‪ ‬רירית‪Mucosa -‬‬
‫‪ ‬תת רירית‪Submucosa -‬‬
‫‪ ‬שכבת שרירים חיצונית‪. Muscularis Externa -‬‬
‫‪ ‬השכבה הסרוזית‪Serosa, Adventitia -‬‬
‫‪ ‬קרום הצפק‪Mesentery, Peritoneum -‬‬
‫‪ ‬הפה‪Mouth -‬‬
‫‪ ‬בלוטות הרוק‪ -‬פרוטיד‪ ,‬תת ליסתי ותת לשוני‪Salivary Glands: Parotid, -‬‬
‫‪Submandibular, Sublingual‬‬
‫‪ ‬הלשון‪Tongue -‬‬
‫‪ ‬פקעיות טעם‪Taste Buds-‬‬
‫‪ ‬הלוע‪Pharynx -‬‬
‫‪ ‬וושט‪Esophagus -‬‬
‫‪ ‬קיבה – ‪Gastric / Stomach‬‬
‫‪ ‬איזור המעבר מהוושט לקיבה ‪Cardia‬‬
‫‪ ‬בסיס הקיבה‪Fundus -‬‬
‫‪ ‬גוף הקיבה‪Body -‬‬
‫‪ ‬החלק הסופי של הקיבה‪Antrum -‬‬
‫‪ ‬השוער‪Pylorus-‬‬
 99

Mucous Cells, Parietal Cells, Chief Cells, G -‫ תאי הקיבה העיקריים‬

cells
) B12 ‫ (חיוני לספיגת ויטמין‬Intrinsic Factor -‫ הגורם הפנימי‬
:Small Intestine -‫ המעי הדק‬
Duodenum -‫תריסריון‬
Jejunum -‫המעי הריק‬
Ileum -‫המעי המפותל‬
Villi – ‫ סיסי המעי‬
Microvilli -‫ מיקרווילי‬
Goblet Cells -‫ תאי גובלט‬
Absorptive Cells -‫ תאים סופגים‬
Ileocecal Valve -‫ השריר הסוגר בין המעי הדק למעי הגס‬
: Large Intestine, Colon -‫ המעי הגס‬
Cecum -‫המעי האטום‬
Appendix - ‫תוספתן‬
Ascending Colon -‫המעי הגס העולה‬
Transverse Colon -‫המעי הגס הרוחבי‬
Descending Colon -‫המעי הגס היורד‬
Sigmoid Colon -‫המעי הגס המעוקל‬
Rectum -‫ חלחולת‬,‫המעי הגס הישר‬
Anus -‫ פי הטבעת‬
Internal Sphincter -)‫ שריר חלק טבעתי‬,‫ סוגר פנימי (לא רצוני‬
External Sphincter -)‫ שריר משורטט‬,‫ סוגר חיצוני (רצוני‬
Defecation -‫ הטלת צואה‬
Peritoneum ‫ פריטונאום‬
Liver -‫ כבד‬
Hepatocyte -‫ תא כבד‬
Hepatic Artery -‫ עורק הכבד‬
Hepatic Vein -‫ וריד הכבד‬
Portal Vein -‫ וריד השער‬
Hepatic Lobules -‫ אוניות הכבד‬
Gluconeogenesis -‫ גלוקונאוגנזה‬
)‫ (פירוק גליקוגן‬Glycogenolysis – ‫ גליקוגנוליזיס‬
 111

Bile – ‫ מיץ מרה‬

Bile Salts -‫ מלחי מרה‬
‫ ישיר ובלתי ישיר‬Bilirubin -‫ בילירובין‬
Gallbladder -‫ כיס מרה‬
Hepatic Duct -‫ צינור המרה החלק הכבדי‬
Cystic Duct -‫ צינור המרה החלק של כיס המרה‬
Common Bile Duct -‫ צינור המרה המשותף‬
Head, Body, and Tail of Pancreas -‫ גוף וזנב הלבלב‬,‫ ראש‬
Pancreatic Duct -‫ צינור הלבלב‬
Acinar Cells -‫ תאי בלוטת הלבלב האקסוקריני‬
Gastrin -‫ גסטרין‬
‫ תפקיד ומקום הפרשה‬Secretin -‫ סקרטין‬
‫ תפקיד ומקום הפרשה‬Cholecystokinin (CCK) -‫ כולציסטוקינין‬
‫ תפקיד ומקום הפרשה‬Acetyl Choline -‫ אצטיל כולין‬
Vagus Nerve -‫ עצב הואגוס‬
Amilase -‫ עמילאז‬
‫ תפקיד ומקום הפרשה‬Hydrochloric acid (HCl) -‫ חומצה כלורית‬
Pepsinogen, Pepsin -‫ פפסינוגן ופפסין‬
Trypsinogen and Trypsin -‫ טריפסינוגן וטריפסין‬
Lipase -‫ ליפאז‬
Bicarbonate (NaHCO3) -‫ ביקרבונאט‬
Nutrients – ‫אבות המזון‬
Essential Nutrients - ‫ אבות מזון חיוניים‬
‫( אנאבוליזם‬Catabolism) ‫( קטבוליזם‬Metabolism) ‫ מטבוליזם‬
(Anabolism)
Carbohydrates, Sugars – )‫ פחמימות (סוכרים‬
‫ הגדרה בלבד‬Monosaccharides – ‫ חד סוכרים‬
Glucose -‫ גלוקוז‬
Fructose -‫ פרוקטוז‬
Galactose -‫ גלקטוז‬
‫ הגדרה בלבד‬Disaccharides -‫ דו סוכרים‬
(Glucose+ Glucose) Maltose -‫ מלטוז‬.1
(Glucose+ Fructose) Sucrose -‫ סוכרוז‬.2
 ‫‪111‬‬

‫‪ .3‬לקטוז – ‪(Glucose+ Galactose) Lactose‬‬

‫‪ ‬רב סוכרים – ‪ Polysaccharides‬הגדרה בלבד‬
‫‪.1‬עמילן‪Starch -‬‬
‫‪.2‬גליקוגן‪Glycogen -‬‬
‫‪ .2‬תאית‪ ,Cellulose -‬מהווה גם סיבים תזונתיים – ‪Fibers‬‬
‫‪ .3‬חלבונים‪Proteins -‬‬
‫‪ .4‬חומצות אמיניות‪ Amino Acids -‬הגדרה בלבד‬
‫‪ .5‬חומצות אמיניות הכרחיות‪ Essential AA -‬הגדרה ודוגמאות‬
‫‪ .6‬פפטידים ‪ Peptides‬הגדרה‬
‫הגדרה‬ ‫‪ .0‬שומנים‪Fats -‬‬
‫‪ .8‬טריגליצרידים‪ Triglycerides -‬הגדרה‬
‫‪ .9‬גליצרול‪ Glycerol -‬הגדרה‬
‫‪ .17‬חומצות שומן‪ Fatty acids -‬הגדרה‬
‫‪ .11‬חומצות שומן רוויות‪Saturated -‬‬
‫‪ .12‬חומצות שומן לא רוויות‪Unsaturated -‬‬
‫‪ .10‬כולסטרול‪ Cholesterol -‬להדגיש ‪ LDL‬ו‪HDL -‬‬
‫‪ .14‬ויטמינים‪ :Vitamines -‬תפקידים בלבד‬
‫‪ .1‬מסיסי שומן ‪ 4( Fat Soluble -‬ויטמינים ‪)DEKA‬‬
‫‪.2‬מסיסי מים – ‪ Water Soluble‬ויטמינים‪ 8 :‬מקבוצת ‪ B‬וויטמין ‪. C‬‬
‫מרביתם משמשים כקואנזימים)‬
‫‪ .15‬מינרלים‪ ,‬מלחים‪Mineral Nutrients -‬‬
‫‪ .16‬מים‪Water -‬‬
‫‪ .17‬מרכיבי המזון (תכולת המזון כפי שמופיע על האריזות)‪-‬‬
‫‪Ingredients‬‬
‫קליניקה‬
‫שלשול‪( Diarrhea -‬זיהומי מעיים חיידקיים‪ ,‬מחלות דלקתיות של המעיים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תסמונת המעי הרגיז(‪.‬‬
‫עצירות‪( Constipation -‬גורמים מחוץ למעי כמו היפותירואידיזם‪ ,‬תרופות‬ ‫‪‬‬
‫חוסמות אצטיל כולין ואחרות וגורמים בתוך המעי כשהחשוב ביותר גידולים‬
‫של המעי הגס היורד הסיגמא והרקטום)‬
‫השמנה‪Obesity -‬‬ ‫‪‬‬
‫ירידה במשקל‪Weight Loss -‬‬ ‫‪‬‬
‫צהבת‪ Jaundice -‬סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪112‬‬

‫המוליזה‪Hemolysis -‬‬ ‫‪‬‬

‫דלקת של הכבד‪Hepatitis -‬‬ ‫‪‬‬
‫וירוסים של הכבד‪Hepatitis A, B and C -‬‬ ‫‪‬‬
‫תרופות‪Drug Induced Hepatitis-‬‬ ‫‪‬‬
‫שחמת הכבד‪Cirrhosis -‬‬ ‫‪‬‬
‫אבני מרה‪Gallstones -‬‬ ‫‪‬‬
‫גידול של הלבלב‪( Pancreas Carcinoma -‬ללא פירוט)‬ ‫‪‬‬
‫צרבת‪Heartburns -‬‬ ‫‪‬‬
‫החזר קיבה‪-‬ושט‪ ,‬רפלוקס‪Reflux -‬‬ ‫‪‬‬
‫כיב עיכולי‪( Peptic ulcer -‬בתריסריון ובקיבה)‬ ‫‪‬‬
‫החיידק הליקובקטר פילורי‪Helicobacter Pylori -‬‬ ‫‪‬‬
‫תת ספיגה‪ : Mal Absorption -‬סימנים וממצאים‪ :‬שלשול כרוני‪ ,‬ירידה‬ ‫‪‬‬
‫במשקל‪ ,‬אנמיה‪ ,‬בצקות‪ ,‬נטייה לדימומים‪ .‬גורמים עיקריים‪:‬‬
‫מחלת צליאק‪Coeliac Disease -‬‬
‫חוסר סבילות לגלוטן‪Intolerance to Gluten -‬‬
‫הרצאה מומלצת‬
‫דיאטנית – בנושאים‪ :‬פירמידת המזון‪ ,‬תזונה נכונה בגיל ההתבגרות‪ ,‬מניעת‬ ‫‪‬‬
‫מחלות ע"י תזונה‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ .1‬ברן‪ ,‬ר‪ .‬לוי‪ ,‬מ‪ ,)1999(.‬עקרונות הפיזיולוגיה‪ ,‬הוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיר‪,‬ע‪ ,)2111( .‬אנטומיה ופתולוגיה של גוף האדם‪ ,‬הוצאת תמיר‪.‬‬
‫‪ .3‬ברקוב‪,‬ר‪ ,)2112) .‬מרק‪ -‬המדריך הרפואי השלם‪,‬הוצאת הד‪-‬ארצי‪.‬‬
‫‪ .4‬רותם‪ ,‬י‪ ,)1988( .‬אנציקלופדיה רפואית למשפחה‪ ,‬הוצאת רביבים‪.‬‬
‫‪ .5‬שינפלד‪,‬י‪ )2117( .‬האנציקלופדיה הישראלית לרפואה‪ .‬הוצאת משכל‪.‬‬
‫‪6. Gerard J. Tortora , Bryan H. Derrickson Introduction to the‬‬
‫)‪Human Body (2011‬‬

‫חוברות שונות ניתן להשיג דרך קופות החולים השונות ודרך משרד הבריאות במחלקה‬ ‫‪‬‬
‫לחינוך לבריאות‪ /‬המחלקה לתזונה‪.‬‬
‫חוברת מידע "השימוש הנכון במקרר"‪ ,‬משרד הבריאות במחלקה לחינוך‬ ‫‪‬‬
‫לבריאות‪/‬המחלקה לתזונה‪.‬‬

‫אינטרנט‪:‬‬
‫‪ .0‬רפלוקס קיבתי וושטי‬
‫‪http://www.tasmc.org.il/Articles/Gastro/Pages/Reflux-GERD.aspx‬‬

‫‪ .8‬אנטומיה של הקיבה והתריסריון‬

 113

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9E%D7
%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%94_%D
7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%
9F_-_Gastric_and_duodenal_anatomy
‫ מדריך לתזונה נכונה‬.9
www.raze.co.il
‫ מילון מונחים בתזונה‬.11
http://www.hadassah.org.il/medical-
care/departments/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-
%D7%95%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%9F-
%D7%9B%D7%A8%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%95%
D7%9F/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-
%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D-
%D7%91%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94.aspx#m

‫ הליקובקטר פילורי‬.11
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7
%91%D7%A7%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7
%99_-_Helicobacter_pylori

‫ בחילות והקאות‬.12
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7
%AA_%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_-_Nausea_and_vomiting

‫ דלקת כבד נגיפית‬.13

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%9B%D7%9
1%D7%93_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA_-
_Hepatitis_Infection_-_B

‫ מחלת הכבד השומני‬.14

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%
D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99_-
_Fatty_liver_disease
‫ על צליאק‬:‫ סרט וידאו‬.15
http://www.tasmc.org.il/VOD/Pages/Coeliac-intolerance.aspx
‫ על עצירות‬.16
http://www.solgar.co.il/conditions/constipa.html
‫ סרטן המעי הגס‬.17
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%94%D
7%9E%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%A1_%D7%95%D7%94%D7%97%D7
%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%AA_-_Colorectal_cancer

‫ בדיקת דם לגילוי סרטן המעי הגס‬:‫ סרט וידאו‬.18

http://www.tasmc.org.il/VOD/Pages/blood-test-cancer.aspx
 ‫‪114‬‬

‫נושא מסכם כיתה יב' – ויסות רמת המטבוליזם‬

‫בגוף האדם‬

‫הנושא המסכם מציג את ההשפעות ההדדיות בין המערכת האנדוקרינולוגית‪,‬‬

‫המערכת הגסטרואנטרולוגית והמערכת הגניקולוגית בוויסות המטבוליזם בגוף‬
‫האדם‪ :‬הקשר בין הורמוני בלוטת התריס‪ ,‬הורמון האינסולין‪ ,‬הורמוני המין‬
‫ובין משקל הגוף והמחזור החודשי‪.‬‬
‫להבנת הנושא המסכם נעזר בסיפור מקרה שמודגם בו הקשר בין הורמוני בלוטת התריס‬
‫למשקל הגוף והמחזור החודשי ‪:‬‬

‫סיפור מקרה‬
‫ע‪.‬ג‪ .‬בת ‪ 31‬שוקלת – ‪ 91‬ק"ג‪ ,‬גובה ‪ 1.65 -‬מבצעת פעילות גופנית‪ .‬ע‪.‬ג‪ .‬ניסתה שיטות מגוונות לירידה‬
‫במשקל כולל תזונה ‪ ,‬היא הורידה בצורה דרסטית את מספר הקלוריות בתזונה שלה‪ ,‬ביצעה פעילות גופנית‬
‫מאומצת במיוחד‪ ,‬ולמרות זאת לא ירדה במשקל‪ .‬ע‪ .‬ג‪ .‬איבדה את המחזור החודשי והחלה לסבול‬
‫מסחרחורות‪ .‬היא פנתה לרופא המשפחה והופנתה לביצוע בדיקות דם‪ .‬הבדיקות כללו‪ :‬דם לגלוקוז‪,‬‬
‫ספירת‪-‬דם‪ ,‬רמת הורמונים בדם התוצאות הראו ‪ :‬רמת גלוקוז ‪ 81 -‬מ"ג‪/‬ד"ל ‪ Hb ,‬המוגלובין ‪ 8.1‬מ"ג‪/‬ד"ל ‪,‬‬
‫‪ TSH‬גבוה‪ ,‬אסטרוגן נמוך‪ FSH ,‬נמוך‪.‬‬

‫תוך כדי קריאת סיפור המקרה‪ ,‬מומלץ לשים לב לפרטים שונים‪ ,‬לשאול שאלות כמו‪:‬‬
‫‪ .1‬מהן הסיבות האפשריות להופעת עודף המשקל של ע‪.‬ג‪?.‬‬
‫‪ .2‬מדוע איבדה ע‪.‬ג‪ .‬את מחזורה החודשי?‬
‫‪ .3‬מדוע רמת‪-‬ההמוגלובין נמוכה אצל ע‪.‬ג‪?.‬‬
‫‪ .4‬מהי‪ ,‬לדעתך‪ ,‬האבחנה של ע‪.‬ג‪?.‬‬
‫‪ .2‬ניתן להעלות שאלות נוספות‪.‬‬

‫ניתוח סיפור המקרה‪:‬‬

‫למטופלת רמת ‪ TSH‬גבוהה בדם‪ ,‬עודף משקל למרות כל הניסיונות לרדת במשקל‪ .‬זהו מצב של‬
‫היפותירואידיזם‪ .‬במצב זה קיימת עלייה במשקל עקב ירידה ברמת המטבוליזם ונפגעת גם המערכת‬
‫הגניקולוגית‪.‬‬

‫ע‪.‬ג‪ .‬הורידה בצורה קיצונית את מספר הקלוריות בתזונה בנוסף לפעילות הגופנית המאומצת‪.‬‬

‫חוסר באבות המזון כתוצאה מהדיאטה הקיצונית‪ ,‬גרמה להפסקת המחזור החודשי עקב חוסר‬
‫במטבוליטים‪ .‬המערכת הגניקולוגית הצורכת מטבוליטים (ליפידים) ליצירת הורמוני המין הסטרואידים‪,‬‬
‫צורכת גם את כל אבות המזון המשמשים לבניית תאי המין ומרכיבי המערכת הגניקולוגית ‪ .‬מרכיבים אלה‬
‫מתקבלים מהמערכת הגסטרואנטרולוגית‪.‬‬

‫עודף רב בצריכת אבות המזון יכול להביא להשמנה קיצונית שיכולה אף היא לפגוע בפוריות המערכת‬
‫הגניקולוגית‪.‬‬
 ‫‪115‬‬

‫ע‪.‬ג‪ .‬הופנתה לטיפול אצל אנדוקרינולוג ולייעוץ אצל דיאטנית‪ .‬תחילה ניתן הטיפול התרופתי על‪-‬ידי‬
‫האנדוקרינולוג שכלל מתן כדורים להשלמת החסר בהורמוני התירואיד‪ ,Tab. Eltroxin‬שישפיעו בהמשך על‬
‫הגברת המטבוליזם ועל הירידה במשקל‪.‬‬

‫המלצות הדיאטנית נועדו להשלים חסרים של יוד וויטמינים שונים בעיקר מקבוצת ‪ ,B‬ולהביא לאיזון‬
‫הבלוטה באמצעות תזונה הכוללת השלמת חסרים אלה ואת כל אבות המזון‪.‬‬

‫כתוצאה מהטיפולים הנ"ל גם המחזור החודשי חזר להופיע בצורה סדירה‪.‬‬

‫הקשר בין המערכת האנדוקרינית (הורמון האינסולין) למערכת הגניקולוגית (הורמוני המין) ולמערכת‬
‫הגסטרואנטרולוגית (רמת המטבוליזם בגוף ומשקל הגוף)‪:‬‬

‫השמנה כתוצאה מחוסר פעילות גופנית ואכילת יתר מביאה בעקבותיה לעמידות הרקמות לאינסולין דבר‬
‫המשפיע על ירידה במחזורי הביוץ וירידה בפריון‪.‬‬

‫להבנת הקשר להשפעה ההדדית בין המערכות‪ ,‬מומלץ להיכנס לקישורים המצורפים‪:‬‬
‫על השמנה‪ ,‬פוריות והריון בסיכון‬

‫‪http://www.doctors.co.il/ar/6248/%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%A9%D7%9E‬‬
‫‪%D7%A0%D7%94,+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA+%‬‬
‫‪D7%95%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%A1%D7%‬‬
‫‪99%D7%9B%D7%95%D7%9F‬‬

‫השלכות השמנה על פוריות נשים‪ ,‬הריון ולידה‬

‫‪http://www.themedical.co.il/Article.aspx?medicalField=6&subject=0&itemID=3077‬‬
‫נספח להעשרה בלבד ‪:‬‬
‫תפקודו של הגוף השלם מחייב קיום ושמירה על רמות תקינות של מטבוליטים ומינרלים בתאי הגוף‪ ,‬בנוזל‬
‫הבין תאי ובדם‪ .‬תפקוד זה מתאפשר ע"י ביצוע של תהליך המטבוליזם הכולל תהליכים מטבוליים של כל‬
‫מערכות הגוף ‪.‬‬

‫מטבוליזם מוגדר כסדרה של תהליכים מורכבים‪ ,‬אינטראקטיביים‪ ,‬שמאפשרים את קיום החיים‪ .‬בתהליכי‬
‫המטבוליזם המערכת הגסטרואנטרולוגית עושה שימוש במזון לאחר שעוכל‪ ,‬נספג והועבר ע"י מערכת‬
‫ההובלה אל התאים‪ .‬תאי הגוף משתמשים בתוצרי המטבוליזם בשתי דרכים‪ .1 :‬כמקור אנרגיה ‪ .2‬כאבני‬
‫בנין ליצירת תרכובות כימיות מורכבות‪.‬‬

‫האנרגיה הדרושה לקיום כל תהליכי החיים מקורה כאמור במזון הנאכל‪ .‬הגוף יכול להפיק אנרגיה הן‬
‫מהפחמימות‪ ,‬הן מהליפידים והן מהחלבונים‪.‬‬

‫מטבוליט הוא שם כולל לכל תרכובת המיוצרת בתהליך של חילוף חומרים ‪,‬במטבוליזם‪ ,‬בתאי הגוף‪.‬‬

‫מטבוליזם מורכב מ‪ 2-‬תהליכים עיקריים‪ :‬קטבוליזם ואנאבוליזם ‪ -‬כל אחד מהם כולל סדרה של תגובות‬
‫כימיות הנקראות מסלולים מטבוליים‪:‬‬
 ‫‪116‬‬

‫קטבוליזם הוא תהליך של פירוק של מולקולות אבות המזון למולקולות קטנות יותר תוך כדי שחרור‬
‫אנרגיה‪ .‬תהליכי פירוק אלו כוללים שתי דרגות פירוק‪ .1 :‬הפיכת מולקולות מורכבות כגון גליקוגן‪ ,‬חלבונים‬
‫וטריגליצרידים למולקולות פשוטות כגון גלוקוז‪ ,‬חומצות אמיניות וחומצות שומן‪.‬‬

‫‪ .2‬פירוק המולקולות הפשוטות למולקולות קטנות יותר כגון מים‪ ,‬פחמן דו חמצני ואמוניה‪ .‬התהליך‬
‫העיקרי של הפירוק הזה הוא תהליך הנשימה התאית ובמהלכו האנרגיה הכימית המשתחררת מפירוק‬
‫המולקולות הפשוטות משמשת לבניית מולקולות ‪ ATP‬ממולקולות ‪ ADP‬וזרחן חופשי ‪ .P‬האנרגיה‬
‫משתחררת בשתי צורות ‪ :‬אנרגיית חום ואנרגיה כימית‪ .‬כמות החום שנוצרת היא יחסית גדולה‪ ,‬עד כדי כך‬
‫שהיא היתה יכולה להרוס את התאים אילו היתה משתחררת בבת אחת‪ .‬אולם בקטבוליזם משתחרר החום‬
‫במנות קטנות ותכופות‪ .‬אנרגיית חום זו אינה זמינה לשימוש התאים‪ ,‬אולם חשובה לשמירה וקיום של‬
‫טמפרטורת הגוף‪ .‬האנרגיה הכימית המשתחררת בקטבוליזם היא זמינה לשימוש התאים אולם רק בתיווך‬
‫של מולקולה עתירת האנרגיה ‪.ATP‬‬

‫אנבוליזם הוא תהליך של בניית מולקולות גדולות ממולקולות פשוטות‪ .‬בתהליך זה נצרכת אנרגיה‬
‫שמקורה במולקולות ה‪ .ATP -‬שני התהליכים הנ"ל מתרחשים בתוך תאים במקביל וללא הרף‪.‬‬

‫קצב המטבוליזם אינו זהה בכל התאים‪ .‬הוא משתנה בעיקר בהתאם לסוג ולקצב של יצירת התוצרים‬
‫בתהליך האנבוליזם‪ .‬לתאים פעילים יותר יש קצב מטבולי גבוה יותר מאשר לתאים פחות פעילים‪.‬‬
‫באנבוליזם בסוגים שונים של תאים נוצרים תרכובות שונות‪ :‬דוגמאות לכך ניתן לראות בתאי הגרנולוזה‬
‫של השחלה בה מתרחש התהליך המטבולי של יצירת הורמוני המין‪ ,‬שבו הופך חומר מוצא הכולסטרול‬
‫לאסטרוגן‪ .‬בתאי המערכת האורתופדית מתרחש המסלול המטבולי המורכב של יצירת חלבון הקולגן‪.‬‬

‫הקצב המטבולי ‪- metabolic rates‬מתבטא בכמות האנרגיה המשתחררת בגוף בזמן נתון בקטבוליזם‪ .‬זו‬
‫האנרגיה המושקעת לביצוע הפעילויות שונות‪ .‬כלומר קצב מטבולי פירושו קצב קטבולי או שיעור שחרור‬
‫האנרגיה‪.‬‬

‫גוף האדם מנצל אנרגיה כל הזמן‪ ,‬הן בזמן פעילות גופנית‪ ,‬הן בזמן מנוחה ואף בשינה‪.‬‬

‫האנרגיה ‪ ,‬בעזרת המתווך האנרגטי של תהליכי החיים ‪ ,ATP‬מנוצלת בשלושה סוגי תהליכים‬
‫ופעילויות המהווים יחד את דרכי הניצול האנרגטי של הגוף ויוצרים את הקצב המטבולי הכולל‪.‬‬

‫קצב מטבולי כולל – ‪Total Metabolic Rate‬‬

‫זוהי כמות האנרגיה בה משתמש הגוף בזמן נתון‪ .‬מבוטאת בקילו קלוריות לשעה או ליום‪.‬‬

‫הגורמים העיקריים המשפיעים על הקצב המטבולי הכולל‪:‬‬

‫הקצב המטבולי הבסיסי – ‪ -BMR‬האנרגיה אותה משקיע הגוף לביצוע פעולות של קיום החיים‬ ‫‪.1‬‬
‫בתנאים בסיסיים‪ .‬חלק זה מהווה כ‪ 55%-‬עד ‪ 61%‬מהקצב המטבולי הכולל‪.‬‬
‫האנרגיה המושקעת לביצוע כל סוגי פעילות השרירים בגוף –משמשת לפעילות גופנית ‪ .‬כמות זו‬ ‫‪.2‬‬
‫נתונה לשליטת האדם ‪ ,‬שלא חילוף החומרים הבסיסי‪ .‬כמות האנרגיה המשמשת לפעילות גופנית תלויה‬
‫בסגנון החיים‪ ,‬בכושר הגופני ובהתמדה בפעילות הגופנית‪ .‬ככל שהפעילות הגופנית רבה יותר ועצימה‬
‫יותר‪ ,‬כך עולה ההוצאה האנרגטית‪ .‬כמו כן מעלה פעילות גופנית את מסת השריר ובכך מעלה את רמת‬
‫חילוף החומרים הבסיסי ומשפיעה עליו‪ .‬אצל אנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית רבה ובקביעות‬
‫מהווה הפעילות הגופנית כ‪ 21%-‬עד ‪ 31%‬מסה"כ ההוצאה האנרגטית‪ .‬אצל אנשים העוסקים בפעילות‬
‫גופנית רבה וקבועה‪ ,‬או עוסקים בעבודה פיזית – עולה ההוצאה האנרגטית הזו עד לכ‪ 51%-‬מסה"כ‬
 ‫‪117‬‬

‫ההוצאה האנרגטית שלהם‪ .‬פעילות שכלית כמו למידה לא מעלה בהרבה את ההוצאה האנרגטית‪ ,‬אולם‬
‫מצבים נפשיים כמו מצבי לחץ‪ ,‬גורמים לעלייה בהוצאה האנרגטית‪.‬‬
‫האפקט התרמי של המזון – הקצב המטבולי לאחר ארוחה עולה למס' שעות‪ ,‬בגלל האנרגיה‬ ‫‪.3‬‬
‫הדרושה לעיכול המזון ולעיבודו‪ .‬כלומר רכיב זה מבטא את כמות האנרגיה הדרושה לגוף לתהליכי פירוק‬
‫המזון‪ ,‬ספיגתו ולתהליכי ניצול תוצרי הפירוק של חומרי המזון‪ .‬תהליכים אלו מתרחשים בשעות שאחרי‬
‫האכילה והם מלווים בעלייה בקצב הנשימה התאית ובפליטת חום‪ .‬אנרגיה זו מהווה כ‪ 11%-‬מכלל‬
‫האנרגיה המנוצלת‪ .‬כמות האנרגיה הדרושה לעיבוד המזון משתנה בהתאם להרכבו – עיבוד חלבונים‬
‫צורך את האנרגיה הרבה ביותר‪ ,‬אחריו עיבוד פחמימות ולבסוף עיבוד השומנים‪( .‬לפחמימות ולשומנים יש‬
‫אפקט תרמי של כ‪ .5%-‬לחלבונים אפקט תרמי הרבה יותר גבוה – של כ‪ : 31%-‬על כל ‪ 111‬קק"ל של חלבון‬
‫נאכל‪ 31 ,‬קק"ל מושקעים בתהליכי פירוק החלבון‪ .‬לכן החלבונים מספקים פחות קלוריות בתזונה)‪.‬‬
‫חילוף חומרים בסיסי ‪ ,‬קצב מטבולי בסיסי ‪)Basal Metabolic Rate (BMR‬‬

‫קצב מטבולי בסיסי הוא קצב ההוצאה האנרגטית של הגוף בתנאים בסיסיים כאשר אדם‪:‬‬

‫ער במצב במנוחה‪ ,‬שוכב ולא מניע שרירים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לאחר ‪ 18 – 12‬שעות מזמן הארוחה האחרונה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נמצא בסביבה בעלת טמפ' נוחה – ‪ 25‬מעלות צלסיוס עד ‪ 28‬מעלות צלסיוס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ BMR‬אינו הקצב המטבולי המינימלי‪ .‬אין הוא מצביע על הכמות הקטנה ביותר של האנרגיה שיש‬
‫להשקיע כדי לקים חיים‪ .‬הוא כן מצביע על הכמות הקטנה ביותר של האנרגיה היכולה לקיים את‬
‫החיים וגם לקיים את מצב הערות של הגוף ואת שמירת הטמפרטורה הנורמלית של הגוף בטמפרטורת‬
‫סביבה נוחה‪.‬‬

‫גורמים המשפיעים על הקצב המטבולי הבסיסי ‪:‬‬

‫ה‪ BMR-‬אינו זהה אצל כל הפרטים בגלל השפעת פקטורים שונים המתבטאים באופן שונה אצל פרטים‬
‫שונים ‪:‬‬

‫גודל הגוף ‪ -‬פרמטר המראה בד"כ על גודל שטח הפנים של הגוף‪ .‬מחושב מנתוני הגובה והמשקל‬ ‫‪.1‬‬
‫של הפרט‪ .‬ככל שאדם גדול יותר‪ ,‬הקצב המטבולי הכולל שלו יהיה גבוה יותר מאשר אדם קטן‪ ,‬כיון‬
‫ששטח הפנים של גופו גדול יותר‪.‬‬
‫מין‪ -‬גברים מפרקים מזונם ב‪ 5%‬עד ‪ 7%‬מהר יותר בהשוואה לנשים‪ .‬לכן הקצב המטבולי הבסיסי‬ ‫‪.2‬‬
‫שלהם יהיה גבוה יותר בהשוואה לאישה באותו גיל ובאותו גודל של הגוף‪ .‬הבדל מגדרי זה של הקצב‬
‫המטבולי הבסיסי נובע כנראה מהשוני באחוז השומן בגוף‪ ,‬הנקבע ע"י הורמוני המין‪ .‬לנשים יש בד"כ‬
‫אחוז גבוה יותר של מסת שומן בגוף ואחוז מסת שריר נמוכה יותר בהשוואה לגברים‪ .‬רקמת שומן היא‬
‫פחות פעילה מטבולית בהשוואה לרקמת שריר ומכאן ההבדלים ברמת המטבוליזם‪.‬‬
‫גיל ‪ -‬בצעירים הקצב המטבולי הבסיסי גבוה יותר מאשר במבוגרים בעלי אותו גודל גוף ואותו‬ ‫‪.3‬‬
‫מין‪ .‬יוצא מן הכלל – לתינוק בהיוולדו קצב מטבולי בסיסי נמוך יותר מאשר כמה שנים מאוחר יותר‪.‬‬
‫הקצב עולה מעט במשך ‪ 6 – 3‬שנים ראשונות ולאחר נכן מתחיל לרדת וממשיך כך לאורך כל החיים‪.‬‬
‫הורמוני התירואיד ‪ -‬מעלים את קצב המטבוליזם הבסיסי‪ .‬לא ניתן לקיים רמה נורמאלית של‬ ‫‪.4‬‬
‫קצב מטבולי בסיסי ללא רמה נורמאלית של הורמונים אלה בדם‪ .‬כאשר הורמונים אלה מופרשים בעודף‪,‬‬
‫המזון עובר קטבוליזם מהיר יותר ומוגבר‪ .‬מחסור בהורמוני התירואיד מאיט את קצב המטבוליזם‪.‬‬
‫טמפרטורת הגוף ‪ -‬חום מעלה את הקצב המטבולי הבסיסי‪ .‬כל עלייה של מעלת צלסיוס אחת‬ ‫‪.5‬‬
‫בטמפרטורת הגוף מעלה את המטבוליזם ב‪ .13%-‬ירידה בטמפרטורת הגוף היא בעלת השפעה הפוכה‬
 ‫‪118‬‬

‫‪,‬גורמת לירידת הקצב המטבולי הבסיסי‪( .‬מידע זה מיושם למשל בניתוחי לב פתוח‪ -‬כאשר מורידים את‬
‫טמפרטורת הגוף למצב היפותרמיה‪ ,‬זרימת הדם מואטת‪ ,‬צריכת החמצן ע"י התאים יורדת וקל יותר‬
‫להחזיק את התאים מנותקים)‬
‫חומרים כימיים כמו קפאין‪ ,‬אמפטמינים (תרופה ממריצה פסיכואקטיביות) ודיניטרופנול (תרופה‬ ‫‪.6‬‬
‫המגבירה את קצב המטבוליזם) מעלים את הקצב המטבולי הבסיסי‪.‬‬
‫תורשה‪ -‬קצב חילוף החומרים הבסיסי שונה מאדם לאדם‪ .‬אנשים שחילוף החומרים הבסיסי‬ ‫‪.7‬‬
‫שלהם איטי יחסית‪ ,‬משתמשים בפחות אנרגיה לקיום הגוף במנוחה מלאה‪ .‬כתוצאה מכך נשארים בגופם‬
‫עודפי חומרי מזון המצטברים כשומן ויש להם נטייה להשמנה‪ .‬אנשים בעלי קצב חילוף חומרים בסיסי‬
‫מהיר‪ ,‬משתמשים ביותר אנרגיה לקיום הגוף במנוחה מלאה‪ ,‬וכתוצאה מכך נשארים בגופם פחות עודפים‬
‫והם בעלי נטייה להיות רזים‪.‬‬
‫תזונה‪ -‬במצב של מחסור מתמשך במזון במשך שבועות ויותר‪ ,‬קצב חילוף החומרים הבסיסי יורד‪,‬‬ ‫‪.8‬‬
‫עקב ירידה במשקל הגוף כולל במסת השרירים‪.‬‬
‫מצוקת הגוף ‪( Stress -‬לחץ‪ ,‬דחק ‪ ,‬עקה )‪ .‬מחלה‪ ,‬דלקת‪ ,‬חום‪ ,‬תאונה‪ ,‬ניתוח מעלים באופן זמני‬ ‫‪.9‬‬
‫את קצב חילוף החומרים הבסיסי בכ‪ 13 -‬קלוריות לשעה‪.‬‬
‫פקטורים נוספים אחרים – כמו רגשות עזים‪ ,‬הריון‪ ,‬הנקה ‪ ,‬משפיעים ומעלים את הקצב המטבולי‬ ‫‪.11‬‬
‫הבסיסי‪.‬‬
‫פעילות גופנית ‪ -‬מהווה הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על צריכת הקלוריות היומית‪ .‬פעילות‬ ‫‪.11‬‬
‫אירובית (שחייה‪ ,‬ריצה‪ ,‬אופניים‪ ,‬משחקי כדור) מעלה את קצב חילוף החומרים עד ל‪ 21%-‬ביומיים‬
‫שלאחריה בנוסף לאנרגיה הנצרכת במהלכה‪ .‬אימוני כוח (הרמת משקולות) תרומתן נעשית ב'עקיפין' שכן‬
‫הם מעלים את נפח תאי השריר שתורמת להגדלת ההוצאה הקלורית‪.‬‬
‫* חילוף חומרים בסיסי (‪ )BMR‬וקצב חילוף חומרים במנוחה (‪)RMR‬‬

‫קצב חילוף החומרים הבסיסי (‪ )Basic Metabolic Rate‬מוגדר כעלות האנרגטית המינימלית הדרושה‬
‫לקיום התפקוד תקין של המערכות החיוניות בגוף במצב ערות וללא שום פעילות‪ .‬חילוף החומרים הבסיסי‬
‫משקף אף את ייצור החום של הגוף‪ .‬מדידת ה‪ BMR-‬נעשית בתנאי מעבדה באמצעות מדידת תצרוכת‬
‫החמצן במצב מנוחה‪ .‬המדידה מחייבת הימנעות מאכילה ב‪ 12 -‬השעות שקודמות לה והימנעות מביצוע‬
‫פעילות גופנית‪ .‬הבדיקה מבוצעת בשעות הבוקר והיא נעשית בשכיבה ובתנאי טמפרטורה נוחים‪ .‬על הנבדק‬
‫לשכב ער במשך ‪ 31‬דקות ורק לאחר מכן מתבצעת מדידת צריכת החמצן באמצעות מערכת מטבולית‪.‬‬
‫טווחי צריכת החמצן נעים בדרך כלל בין ‪ 291-161‬מ"ל חמצן בדקה ובתרגום לעלות קלורית מדובר על‬
‫‪ 1.43-1.8‬קלוריות לדקה‪ .‬תרגום ערכים הללו להוצאה קלורית ביממה מביאה ל‪ 1,152 -‬קלוריות עד ‪2,161‬‬
‫קלוריות ביממה‪.‬‬

‫קצב חילוף החומרים במנוחה (‪ - )RMR Rest Metabolic Rate‬מדידת ‪ RMR‬דומה למדידת ‪ BMR‬ומבוצעת‬
‫אף היא בתנאי מעבדה תוך שימוש במערכת מטבולית ייחודית‪ .‬מדידת ‪ RMR‬נהוגה כיום במרכזים‬
‫רפואיים רבים בעולם לרבות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר שבמכון וינגייט‪ .‬ה‪ RMR -‬הוא כלי חיוני עבור‬
‫תזונאים העוסקים בתחום של תוכניות תזונה ופעילות גופנית‪ .‬השימוש בתוצאות ה‪ RMR-‬חשוב בקביעת‬
‫התצרוכת הקלורית היומית כחלק מתכנון תוכנית ההתערבות להפחתה במשקל‪.‬‬

‫** מדוע חשוב למדוד את ה‪?RMR -‬‬

‫‪ ,‬מרבית ההוצאה הקלורית היומית מקורה בקצב חילוף החומרים במנוחה‪ .‬ערך זה מהווה ‪ 75%-61%‬מסך‬
‫ההוצאה הקלורית היומית ומכאן חשיבותו הרבה בהשלכות על משק הקלוריות היומי‪ .‬קצב חילוף‬
 ‫‪119‬‬

‫החומרים שונה מאדם לאדם ויכול אף להשתנות אצל כל אחד לאורך זמן‪ .‬קצב חילוף החומרים מושפע‬
‫כאמור לעיל על ידי גורמים רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מאפיינים גנטיים‪ ,‬הרכב הגוף (כמות השומן וכמות המסה‬
‫השרירית בגוף)‪ ,‬משקל‪ ,‬גובה‪ ,‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מזג אוויר ושימוש בתוספי תזונה‪ .‬הפחתה במשקל הגוף או שינוי‬
‫בהרכב הגוף יכולים להשפיע באופן משמעותי על קצב חילוף החומרים‪.‬‬

‫חשוב להבין שירידה מסיבית במשקל (‪ )11%-5%‬עלולה לגרום לירידה בקצב חילוף החומרים במנוחה‪.‬‬
‫ההסבר לתופעה זו טמון בעובדה שגוף קל יותר צורך פחות אנרגיה לצורך שמירה על תפקודים חיוניים‪.‬‬
‫מסיבה זו חשוב למדוד את ה‪ RMR -‬טרם תחילתה של תוכנית התערבות ופעם נוספת לאחר הפחתה ניכרת‬
‫מהמשקל‪ .‬הירידה ב‪ RMR -‬מחייבת התאמה תזונתית מחודשת‪ ,‬אחרת עד מהרה לא ממשיכים לרדת‬
‫במשקל ולא מצליחים לעמוד במטרות שהוצבו‪.‬‬

‫על מנת להקטין את הירידה האופיינית ב‪ RMR -‬חשוב לבצע אימוני התנגדות‪ ,‬שמטרתם להעלות את מסת‬
‫השרירים‪ .‬מאחר שרקמת השריר מבצעת חילוף חומרים גדול יותר מזה של רקמת השומן ניתן בדרך זו‬
‫להעלות במעט את קצב חילוף החומרים במנוחה‪.‬‬

‫מדידת ה‪ - RMR-‬בסיום הבדיקה מופק דוח ממוחשב הכולל את המדדים הבאים‪ :‬צריכת החמצן במנוחה‪,‬‬
‫דופק במנוחה‪ ,‬מנת הנשימה (‪ ,)RQ‬צריכה קלורית במנוחה לדקה‪ ,‬צריכה קלורית במנוחה לשעה וצריכה‬
‫קלורית כוללת במנוחה על פי חישוב של ‪ 24‬שעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחושב היחס בין ה‪ RMR -‬שנמדד בבדיקה לבין‬
‫הערך החזוי המחושב על פי נוסחה המבוססת על הרכב הגוף‪ .‬ערך מדוד שנמוך משמעותית מן הערך החזוי‬
‫עלול להצביע על קצב חילוף חומרים איטי‪ .‬תופעה כזאת אופיינית לאנשים למודי דיאטות היפו‪-‬קלוריות‬
‫או לאנשים עם בעיה בתפקוד בלוטת התריס‪.‬‬

‫תוצאות הבדיקה יכולות לשמש את איש המקצוע בתכנון הצרכים הקלוריים האמיתיים של האדם‪ .‬כך‬
‫ניתן לבקר באופן נכון ומדויק יותר את תהליך ההפחתה במסת השומן‪.‬‬

‫*** כיצד מחשבים חילוף חומרים הבסיסי‪:‬‬

‫את רמת חילוף החומרים ניתן לחזות על פי משקל הגוף‪.‬‬

‫ניתן לחשב את ההוצאה הקלורית היומיות במנוחה מוחלטת (= חילוף חומרים בסיסי) על פי הנוסחה‬
‫הבאה‪:‬‬

‫‪ -‬גברים בגיל ‪ + 679 :18-31‬משקל כפול ‪ = 15.3‬חילוף חומרים בסיסי‬

‫‪ -‬נשים בגיל ‪ + 496 :18-31‬משקל כפול ‪ = 14.7‬חילוף חומרים בסיסי‬

‫‪ -‬גברים בגיל ‪ + 879 :31-61‬משקל כפול ‪ = 11.6‬חילוף חומרים בסיסי‬

‫‪ -‬נשים בגיל ‪ + 829 :31-61‬משקל כפול ‪ = 8.7‬חילוף חומרים בסיסי‬

‫‪ -‬גברים בגיל ‪ 61‬ומעלה‪ + 487 :‬משקל כפול ‪ = 13.5‬חילוף חומרים בסיסי‬

‫‪ -‬נשים בגיל ‪ 61‬ומעלה‪ + 596 :‬משקל כפול ‪ = 11.5‬חילוף חומרים בסיסי‬

 ‫‪111‬‬

‫תכנית הסיורים לכיתות י' יא' יב'‬

‫הסיורים התקיימו בצמוד לתכנית הלימודים ב"מדעי הבריאות" ו"מערכות רפואיות"‪ .‬בכל כיתה‬
‫חובה ‪ 3‬סיורים‪.‬‬

‫רציונאל‬
‫הסיורים מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך הלימודי ומהדרישות העומדות בפני תלמיד המגמה‪.‬‬
‫ימי הסיור משולבים בנושא הלימוד הספציפי ומטרתם להעמיק את הידע וההבנה של התלמידים‬
‫תוך הדגשת הצדדים המעשיים של הנושא‪ ,‬כפי שהם באים לידי ביטוי בבית החולים‪ .‬הסיור‬
‫ממחיש ומדגים לתלמידים את ההיבטים היישומיים השונים הקיימים ברפואה בתחום הנלמד‪.‬‬
‫מומלץ לתאם את הסיורים בצמוד לסיום לימוד הפרק על האנטומיה‪ ,‬הפיזיולוגיה והקליניקה של‬
‫המערכת המסוימת של גוף האדם‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬הכרת החלק היישומי של הפרק הנלמד – הבנת דרכי היישום של החומר התאורטי‬
‫הנלמד בכתה‪ ,‬בטיפול במטופל ע"י הצוות הרפואי בבית החולים‪.‬‬
‫‪ .2‬הכרת שיטות האבחון ודרכי הטיפול במצבים הקליניים ‪ -‬חשיפה לטכנולוגיות‬
‫רפואיות מתקדמות‪.‬‬
‫‪ .3‬הכרת דרכי המניעה של המצבים הקליניים המוצגים בסיור‪.‬‬
‫הכנה לקראת הסיור‪:‬‬
‫‪ .1‬תכנון מועד הסיור ‪ -‬מומלץ לרכז המגמה לתאם את מועד הסיור מראש‪ ,‬מול איש הקשר‬
‫בביה"ח‪ .‬הסיור יתואם על פי הצפי הקיים למועד הסיום המשוער של פרק הלימוד‪ ,‬של המערכת‬
‫המסוימת של גוף האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬הצטיידות התלמידים ‪ -‬ביצוע הסיור בביה"ח מחייב כי התלמידים ילבשו חלוקים עם תגית‬
‫של שמם ושם בית ספרם ולכך יש לדאוג בתחילת השנה לצייד התלמידים בהתאם‪:‬בחלוקים‬
‫‪+‬תגיות עם שם התלמיד‪ ,‬שם ביה"ס ושם המגמה‪.‬‬
‫‪ .3‬שיעורי הכנה ‪ -‬לקראת הסיורים יש לקיים בכיתה שיעורים על אתיקה רפואית ‪,‬סודיות‬
‫רפואית ‪ ,‬שמירת זכויות החולה וחשיבות שמירת ההיגיינה‬
‫‪ http://www.health.gov.il/hozer/mr24_2009.pdf‬היגיינת ידיים‬
‫‪ http://www.health.gov.il/hozer/mr10_2010.pdf‬היגיינה רפואית‬
‫‪ http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=3274‬אתיקה רפואית‬
‫‪ .4‬לקראת כל סיור תחולק הכיתה למספר קבוצות‪ :‬כל קבוצה תקבל מטלה לסיור ‪ ,‬אותה תציג‬
‫בשיעור לאחר הסיור‪.‬‬
‫‪ .5‬פורטפוליו ‪ -‬התלמידים יביאו לסיור קלסר לרישום הפרטים הדרושים לביצוע המטלה‬
‫ולעריכת דו"ח על הסיור‪.‬‬
‫דו"ח הסיור לכיתה י'‪:‬‬
‫‪ .1‬הסיור כללי להכרת בית החולים כולל סיור במחלקה קרדיולוגית‪/‬טיפול נמרץ קרדיולוגי‪:‬‬
‫לאחר קיום הסיור‪ ,‬המטלות תוצגנה ע"י כל אחת מהקבוצות בביה"ס‪.‬‬
‫דוגמה למטלות שיוצגו על ‪-‬ידי הקבוצות השונות‪:‬‬
‫קבוצה ‪ - 1‬התלמידים יציגו סקירה של מחלקות האשפוז הקיימות בביה"ח‪.‬‬
 ‫‪111‬‬

‫קבוצה ‪ - 2‬התלמידים יציגו את סוג המטופלים במחלקה הקרדיולוגית (מבחינת חתך טווח‬
‫גילאים המאפיין וסוגי המחלות מהם סובלים המאושפזים)‪ ,‬את סוגי הטיפולים הקיימים‬
‫במחלקה זו‪ ,‬סוגי ההתמחות של אנשי הצוות הקיימים במחלקה (ניתן לראיין איש צוות)‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 3‬התלמידים יציגו מבנה ותכולת גיליון ריק של מטופל ‪ -‬הכולל‪ :‬דף הסכמה מדעת‪,‬‬
‫גיליון רישום חום‪ ,‬דופק ולחץ‪-‬דם‪ ,‬דף הוראות רופא‪ ,‬בדיקות שונות‪ ,‬טיפולים שונים אותם מקבל‬
‫החולה‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 4‬התלמידים יציגו אלו סוגי דיאטות שונות מומלצות לחולים במחלקה‪.‬‬

‫‪ .2‬סיור במחלקת צינטורים‪ /‬אקו לב ‪ /‬הדמייה אחרת‬

‫קבוצה ‪ - 1‬התלמידים יציגו את סוגי המחלות והמקרים‪ ,‬בהן מבוצעת ההדמייה אותה הכירו‬
‫בסיור‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 2‬התלמידים יציגו את שלבי הכנת המטופל להדמייה (הכנה גופנית ונפשית)‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 3‬התלמידים יציגו את העיקרון עליו מבוססת ההדמייה ‪ ,‬את שלבי הביצוע ודרך דיווח‬
‫התוצאה‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 4‬התלמידים יציגו את היתרונות‪ ,‬החסרונות או הסיבוכים הכרוכים בהדמייה זו‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬סיור במעבדות המטולוגיות‬

‫‪.1‬שתי קבוצות תלמידים יציגו את סוגי המעבדות לבדיקות דם בביה"ח‪ ,‬מהו תחום ההכשרה של‬
‫עובד מעבדה (כל קבוצה תציג שתי מעבדות)‪.‬‬
‫‪ .2‬שתי קבוצות תלמידים יציגו את סוגי הבדיקות המבוצעות בכל מעבדה (כל קבוצה תציג שתי‬
‫בדיקות ואת מטרתן)‪.‬‬
‫עבודה בכיתה ‪:‬התלמידים יתבקשו להביא טופס תוצאות בדיקות דם ‪ ,‬שלהם או של בן משפחה‬
‫(יש למחוק פרטים מזהים) ולנתח את תוצאת הבדיקה‪ :‬לפרט מה משמעות כל ערך נבדק‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיור בבנק הדם‬
‫‪.1‬התלמידים יציגו אילו סוגי מרכיבי דם שונים קיימים בבנק הדם‪ ,‬כיצד הם נשמרים ולכמה‬
‫זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יציגו לאילו סוגי חולים ובאילו מיקרים ניתנים מרכיבי הדם השונים שנמנו לעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים יציגו כיצד מבוצעות בדיקות סוג דם ‪ Rh ,‬והצלבה‪.‬‬
‫‪.4‬התלמידים יציגו לפי אילו קריטריונים נקבע למי מותר לתרום דם ולמי אסור לתרום דם‪.‬‬
‫‪ .5‬התלמידים יציגו אילו פעילויות נוספות נעשות בבנק הדם‪.‬‬
‫‪ .6‬התלמידים יציגו מהי פלסמה יבשה‪ ,‬מתי משתמשים בה ומה יתרונותיה?‬
‫עבודה בכיתה ‪ :‬התלמידים יערכו תרגיל של עירוי דם עפ"י האנימציה המצורפת‪:‬‬
‫‪http://www.nobelprize.org/educational/medicine/landsteiner/blood.swf‬‬
‫‪http://www.sharontheta.co.il/149015001497-151414961488.html‬‬

‫דו"ח הסיור לכיתה יא'‪:‬‬

‫נוירולוגיה ‪ -‬מחלקת שיקום ‪ /‬מכון ריפוי בעיסוק ‪ /‬מכון ריפוי בדיבור‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬במחלקת שיקום‪ :‬הרצאה ע"י פיזיוטרפיסט‪ /‬מרפא בעיסוק‪/‬מרפא בדיבור ‪.‬‬
 ‫‪112‬‬

‫‪ .1‬התלמידים יציגו אלו סוגי מטופלים נמצאים במחלקת השיקום‪ /‬מכון ריפוי בעיסוק‪ /‬מכון ריפוי‬
‫בדיבור‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יציגו מהן הפעילויות השונות הנעשות במחלקה ומהי מטרתן‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים יציגו תיאור של שלושה מטופלים שונים במחלקה ואת הפעילות שקיבל‪/‬עבר כל‬
‫אחד מהם‪.‬‬
‫‪ .4‬התלמידים יציגו את מסלול השיקום שעוברים סוגי המטופלים השונים במחלקת השיקום (מתי‬
‫הם מתקבלים למחלקת השיקום‪ ,‬לפי מה נקבע משך הטיפול ותדירות הטיפולים)‪.‬‬
‫‪ .5‬ביקור במכון ‪ – E.E.G‬התלמידים יציגו את סוגי המחלות והמקרים‪ ,‬בהן מבוצעת בדיקה זו‪.‬‬
‫התלמידים יצפו בביצוע הבדיקה ויכירו את תרשים ה‪E.E.G -‬‬

‫מחלקת דיאליזה ‪ -‬הרצאה ע"י נפרולוג‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬פעולות ‪ -‬התלמידים יציגו את עקרון הפעולה של הדיאליזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטופלים ‪ -‬התלמידים יציגו לאילו סוגי מטופלים נעשית דיאליזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סוגי הדיאליזה ‪-‬התלמידים יציגו דיאליזה פריטוניאלית והמודיאליזה ‪ -‬לאילו מטופלים מיועד‬
‫כל סוג‪.‬‬
‫ד‪ .‬המטופל בדיאליזה ‪ -‬התלמידים יציגו מהן ההמלצות שניתנות לחולה הדיאליזה ושעליו‬
‫לנקוט בחיי היומיום‪ ,‬לשמירה על בריאותו (בתחומי דיאטה‪ ,‬משקל‪ ,‬בדיקות)‪.‬‬
‫עבודה בכיתה‪ :‬מעקב אחר כל שלבי פעולת הנפרון באמצעות האנימציה הבאה‪:‬‬
‫‪http://www.kscience.co.uk/animations/kidney.swf‬‬
‫סרטון על הטיפול בדיאליזה‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=0ZXPE7gGosU‬‬

‫‪ .3‬מחלקה או מרפאה אנדוקרינולוגית ‪ /‬מרפאת סוכרת לחילופין סיור בתא לחץ לריפוי‬
‫פצעים אצל מטופל סוכרתי (נמצא בביה"ח אסף‪-‬הרופא וברמב"ם)‪.‬‬
‫א‪ .‬מטופלים ‪ -‬התלמידים יציגו אלו סוגי מטופלים הנמצאים במחלקה‪/‬מרפאה‬
‫אנדוקרינולוגית ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקות ‪ -‬התלמידים יציגו אלו סוגי בדיקות מבוצעות למטופלים השונים‬
‫במחלקה‪/‬מרפאה אנדוקרינולוגית‪.‬‬
‫ג‪ .‬טיפולים ‪ -‬התלמידים יציגו אלו סוגי טיפולים ניתנים למטופלים במחלות השונות (ניתן‬
‫לערוך בטבלה‪ :‬מטופל והטיפול שמקבל)‪.‬‬
‫ד‪ .‬מניעת סיבוכי המחלות ‪ -‬התלמידים יציגו אילו הוראות טיפול ניתנות למטופלים כדי‬
‫למנוע את סיבוכי המחלה ‪.‬‬
‫עבודה בכיתה‪ :‬צפייה בסרטון המצורף בנושא סוכרת‬
‫‪http://www.time2focus.com/index2.php?id=12725325‬‬
‫דו"ח הסיור לכיתה יב'‬
‫‪ .1‬סיור בחדר‪-‬לידה ‪ /‬צפייה בניתוח קיסרי ‪/‬הרצאה מומלצת של רופא או אח‪/‬ות‬
‫מיילד‪/‬ת‬
 ‫‪113‬‬

‫א‪ .‬התלמידים יציגו אילו דרכי הכנה קיימות בביה"ח לנשים בהריון לקראת הלידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמידים יתארו את חדר הלידה‪ ,‬הציוד הקיים ולמה הוא משמש‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמידים יציגו מתי מתקבלת יולדת למחלקה ‪ ,‬מהם שלבי הלידה ומתי מבצעים‬
‫ניתוח קיסרי‪.‬‬
‫ד‪ .‬התלמידים יציגו מבנה שלייה ותפקידה במהלך ההיריון (התלמידים יצפו בשלייה‪,‬‬
‫במידת האפשר)‪.‬‬
‫תמונה של שליה‬
‫‪&source=hp&tbm=isch&site=imghp&https://www.google.co.il/search?hl=iw‬‬
‫‪&q=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%94&bih=772&biw=1600‬‬
‫‪&oq=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94‬‬
‫‪gs_l=img.1.0.0i10j0j0i24j0i10i24j0i24j0i10i24j0i24j0i10i24j0i24.2183.3041.0.4819.‬‬
‫‪6.6.0.0.0.0.133.636.1j5.6.0...0.0...1ac.1.12.img.xafdVPlg_qA#imgrc=vLyVvVD7pw‬‬
‫‪Lf-‬‬
‫‪M%3A%3B9AcHwzBF1sQURM%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.midwife.co.il%‬‬
‫‪252Flib%252F6613904.jpg%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.midwife.co.il%252F‬‬
‫‪%2525D7%2525A9%2525D7%25259C%2525D7%252599%2525D7%252594%2‬‬
‫‪52F%3B800%3B648‬‬
‫עבודה בכיתה‪ :‬כל קבוצת תלמידים תציג את הממצאים‪.‬‬

‫‪ .2‬מכון גאסטרואנטרולוגיה‬
‫א‪ .‬התלמידים יציגו אילו סוגי בדיקות נערכות במכון גסטרואנטרולוגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמידים יציגו באילו סוגי מחלות מתבצעות בדיקות אלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמידים יציגו תוצאה של בדיקה אנדוסקופית ויסבירו את ממצאיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬התלמידים יציגו אלו סוגי טיפולים ניתנים למטופלים במחלות השונות המאובחנים‬
‫בעזרת בדיקה אנדוסקופית‪.‬‬
‫עבודת כיתה‪ :‬לסיכום הסיור התלמידים יעקבו אחר הסרטון המצורף‬
‫הדגמת בדיקת גסטרוסקופיה ‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=sL39K923TaE‬‬
‫מכון פיזיותרפיה‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬התלמידים יציגו בטבלה את סוגי המטופלים ואילו סוגי טיפולים הם מקבלים במכון‬
‫הפיזיותרפיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמידים יציגו את סוגי המכשירים הקיימים במכון הפיזיותרפיה ושימושיהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמידים יציגו את דרכי המניעה וההמלצות לפעילויות המשך הניתנות למטופלים‬
‫השונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬התלמידים יציגו את מסלול ההכשרה אותו עוברים פיזיותרפיסטים ואת סוגי‬
‫ההתמחויות בתחום‪.‬‬

‫סיורים נוספים מומלצים להעשרה במהלך הלימודים‪:‬‬

 ‫‪114‬‬

‫מכון תפקודי ריאה‪ /‬טיפול נמרץ נשימתי‪ /‬תא לחץ‬ ‫‪‬‬

‫מעבדת שינה‬ ‫‪‬‬
‫פגיה‬ ‫‪‬‬
‫יחידת טראומה‬ ‫‪‬‬
‫חדר ניתוח‬ ‫‪‬‬
‫חדר מיון‬ ‫‪‬‬
‫הדמיות ‪EEG, CT, MRI :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מחלקת טיפול נמרץ‬
‫תא לחץ (לטיפול בפצעי חולים סכרתיים‪ :‬נמצא באסף‪-‬הרופא וברמב"ם)‬ ‫‪‬‬
‫מעבדה ציטוגנטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבדה לאיבחון טרום לידתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צפייה בניתוח בשיטה הסגורה או בשיטה הפתוחה‪.‬מעבדה להפרייה חוץ גופנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבדה גנטית ומולקולרית‪.‬‬ ‫‪‬‬