Professional Documents
Culture Documents
קדושת ירושלים מול מכה
קדושת ירושלים מול מכה
יא הקדמה
1 מבוא
4 מרחב הקדושה ותוכנית הגאולה
6 מתודולוגיה
7 הקוראן
8 המסורות ומוסריהן
9 אתרי המקורות במרשתת
10 טרמינולוגיה
13 שער ראשון :טבור הארץ
15 .1מסע מוחמד אל המסגד הקיצון
16 המסגד הקיצון וטבור הארץ
21 המסע הלילי והמשיחיות היהודית
25 המסע הלילי במסורות החוץ־קוראניות
27 אלא ְק ַצא ואיליאא'
אלמ ְס ִג'ד ַ
מוסלמים באלשאםַ :
29 .2עליית מוחמד השמימה
30 עליית מוחמד וכיפת הסלע
35 עליית מוחמד ממכה
37 ֶמכה כטבור הארץ ושער גן עדן
39 בין ירושלים למכה :סוגיית התפילה והעלייה לרגל
42 המסלול השלם של מסע מוחמד
45 שער שני :ארץ הגאולה
47 .3גאולת ישראל והבטחת האחרית
48 תבוסת פרעה והנחלת הארץ לבני ישראל
52 חורבן בית המקדש
54 הבטחת האחרית (סורה )104–103 ,17
57 עדות המקורות היהודיים
61 אח ַ'רה והמסר לשומעי הקוראן אלא ִ
וַ ְעד ַ
62 גאולה ותחייה :הפרשנות והמסורת
63 אתל בן ֻס ַליְ מאן וספר חזון עזרא
נהר החולֻ :מ ַק ִ
68 הבטחת האחרית וקונסטנטינופול
69 בני משה
71 המ ְהדי
ַ
בספר זה אני מבקש להרים תרומה נוספת לקורא העברי המתעניין בדת
ובתרבות האסלאם לדורותיו ,וזאת בהמשך לעבודתי על התרגום העברי
של הקוראן ,שמהדורתו הראשונה פורסמה ב־ .2005ניצני הדיונים
בפרקי הספר הנוכחי נמצאים בהערות שהוספתי בשולי התרגום ,ואשר
הורחבו בצורה ניכרת במהדורתו החדשה שפורסמה ב־.2016
חובה נעימה היא לי להודות לאנשים שסייעו לי בשלבים שונים של
הכתיבה וקראו את הספר ,חלקו או במלואו ,והעירו את הערותיהם
החשובות :עליזה שניצר ,מיכאל לקר ,אמיר לרנר ואברהם חכים .תודה
מיוחדת לרעיה רובין המלווה במסירות את עבודתי האקדמית מראשיתה
לפני עשרות שנים ועד עצם היום הזה .הערותיה על פרסומיי באנגלית
ובעברית הבטיחו אותי תמיד מפני כשלים למיניהם ותרמו רבות
לשיפור המבנה והתוכן של כל מאמר או ספר .מאחר שכל פרקי הספר
מכילים נושאים שנכללו בשיעורים שנתתי בחוג לערבית של
לתלמידי בקורסים
ַ אוניברסיטת תל אביב ,אני מוצא לנכון להודות גם
הללו ,שנשאו בסבלנות את נטל הטקסטים שהעמסתי עליהם ובכך נתנו
לי הזדמנות להעמיק ולשכלל את העיון בהם.
לסיום ,אני מבקש להודות לדורון מגן על עריכת הלשון המצוינת
של ספר זה ,ולדורון ליבנה על הכנת המפתחות המפורטים ומאירי
העיניים .ההערות והתובנות הנוספות שכל אחד מהם זיכני בהן היו אף
הן לי לעזר רב.
אורי רובין
מבוא
4
הא ַמיים שם.
המוסלמים בהר הבית ובעיקר לאחר מפעלי הבנייה של ֻ
בדומה לכך יוסף דרורי קובע כי ירושלים "עוררה אך עניין מועט בימי
הא ַמיים הם שהיו פעילים "ביצירת מארג הח'ליפים הראשונים" ,וכי ֻ
היגדים ואמירות בשבח ירושלים (וסוריה)" .מובן שאין להכחיש את
5
ואולי כבר קודם לכן .כך לפחות עולה מידיעות הרשומות במקורות
שלפנינו ,ולפיהן הכעבה ,שנבנתה מחדש בימי נעוריו של מוחמד
לאחר שניזוקה בשיטפונות ,עוצבה בידי ארכיטקט נוצרי לפי מתכונת
הכנסיות בסוריה ובארץ ישראל (אלשאם) 17.השיפוץ כלל הכנסת
קישוטים פנימיים לרבות תמונות של אברהם מחד גיסא ושל ישוע
בזרועות אמו מאידך גיסא 18.אשר לקוראן ,במהלך הפרקים הבאים
נראה כיצד תנודת תבניות הקדושה מירושלים למכה מסתמנת בהבדלים
בין פסוקים הנסבים סביב ארץ ישראל וירושלים לבין פסוקים מאוחרים
יותר שבהם ניתנת עדיפות למכה ולכעבה ואשר מעצבים את קדושתן
על פי התבניות של ירושלים וארץ ישראל .המסורות שייבדקו בפרקים
הבאים ,ואשר נפוצו כבר לאחר התפשטות האסלאם אל מחוץ לגבולות
ערב ,יראו לנו כיצד נדידת תבניות הקדושה מירושלים לארץ ערב
נמשכה ואף צברה תאוצה.
חקר הדינמיקה של מרחב הקדושה בקוראן ובמסורות ייעשה לפי
חמישה נושאים מקבילים המשקפים היבטים בקדושת ירושלים,
מהקוראן ואילך )1( :טבור הארץ; ( )2ארץ הגאולה; ( )3ארץ התחייה;
( )4ארץ הנביאים; ( )5ארץ המקדש .אלה חמש מעלות שירושלים
וארץ ישראל ניחנו בהן ,ואשר לפחות כמה ממרכיביהן נשאבו אל מכה
והכעבה ,מקצתן כבר בקוראן עצמו ומקצתן רק במסורת החוץ־
קוראנית .בכל אחד מן הנושאים הללו מבצבץ רעיון הגאולה שזוכים
לה מאמיניו של האל במרחב הקדושה ,וזאת במסגרת תוכנית שהאל
מנהל לאורך הדורות .משתמעת מכאן תשומת הלב שהקוראן מקדיש
לקורות הדורות שקדמו להופעת מוחמד ואשר כבר בתולדותיהם
ניכרת תוכנית הגאולה שהאל מגשים בקרב בני דורו של הנביא
המוסלמי.
מתודולוגיה
הקוראן
ימינו הציעו הצעות משלהם לגבי שחזור סדר ההתגלות "הנכון" 25.אף
על פי כן ,יש ברשימות המסורתיות כדי ללמדנו להבחין בין הסורות
המ ַדניות ,אם כי הסדר הפנימי בכל תקופה מעורפל המ ַּכאיות לבין אלה ַ
ֶ
למדי .באופן כללי אפשר לקבוע כי ההבחנה המתועדת ברשימות
והמ ַדנית עולה בקנה אחד עם הבדלים
המ ַּכאית ַ
המסורתיות בין התקופה ֶ
הקדם־ה ְג'רה לבין
ִ צורניים ותוכניים הקיימים בין סורות של שלב
26
הסורות המאוחרות יותר.
מכל האמור לעיל עולה שאינני דוגל בתזה הספקנית שקנתה לה
מהלכים במחצית השנייה של המאה שעברה ,ולפיה הקוראן אינו
המקור האסלאמי הקדום ביותר שבידינו וכי קדמו לו טקסטים שנוצרו
במהלך המאות הראשונות לאסלאם .לפי התזה הזאת ,האסלאם לא
צמח כלל בערב אלא מחוצה לו ,ורק בדיעבד התגבשו מסורות
ובאלמדינה של מוחמד .אני מציין זאת
ַ המעגנות את ראשיתו במכה
כי התזה הזו ,שאחד מאבותיה היה ג'ון וונסברו (,)Wansbrough
חלחלה גם אל מחקרים העוסקים בתולדות ראשית האסלאם בארץ
ישראל ובהתפתחות קדושתה האסלאמית 27.לכן חשוב לי להדגיש את
הקו המפריד בינה לבין המתודולוגיה הבלתי רדיקלית בעליל של
העבודה הנוכחית.
המסורות ומוסריהן
אשר למסורות שייבחנו לצד הקוראן ,אלה יידלו מתוך קובצי ַחדית',
ספרות הביוגרפיה של מוחמד (סירה) ,פרשנות הקוראן (תפסיר),
צ'אאל) של
(פ ִהיסטוריה (תאריח') ומהקבצים המוקדשים למעלותיהן ַ
ירושלים ומכה .המסורות מכילות את הדברים המיוחסים לנביא וכן
לבני דורו ובני הדורות שאחריהם .בקרב חוקרים בני ימינו יש הבוחנים
את המסורות לא רק לפי תוכנן אלא גם תוך עיון בשלשלות המוסרים
(א ְסנַ אד ,ר' ַא ַסאנִ יד) של כל אחת מהן 28,לרבות המסורות העוסקות
ִ
האסנאד ,וניתן
בירושלים .אבל בפרקים שלהלן לא נרחיב בעניין ִ
29
למסורות לדבר בעד עצמן .מלבד הרצון להימנע מסרבול הדיון ,עצם
ניתוח שלשלות המוסרים עלול להסיח את הדעת מהמסר הגנוז במסורת
עצמה ,מה גם שספק גדול אם שושלות המוסרים ,במיוחד כאלה
המגיעות עד הנביא עצמו או עד אחד מבני דורו ,הן מהימנות לכל
אורכן .מלבד זאת ,בחקר האסנאדים כבר עסקו חכמי האסלאם
לדורותיהם כדי להבדיל בין מוסרים מהימנים לבין זייפנים וכך לדעת
איזו מסורת "נכונה" ואיזו איננה כזו 30.אבל שאלת "הנכונות" אינה
עומדת על הפרק בספר זה ,כי כל מסורת שאנו קוראים היום במקורות
המסורות לסוגיהם — אם היא "נכונה" ואם לאו ,אם היא מיוחסת לנביא
ואם לבני דורות מאוחרים יותר ,אם היא "אותנטית" או "מפוברקת"
— כל מסורת כזאת תורמת להכרת המגמות והנטיות השונות והמשתנות
שרחשו בתודעת המאמינים לדורותיהם.
טרמינולוגיה
בטרם אגש לעצם העניין ,אבהיר כמה מונחים הנוגעים למחוז הצפוני
של מרחב הקדושה ,שחלקם כבר הופיעו לעיל ואשר ילוו אותנו לאורך
הפרקים .במסורות על חיי מוחמד הכינוי השכיח לאזור צפונית לערב
הוא אלשאם (الشام) ,כלומר סוריה רבתי ,ובכללה ארץ ישראל ועבר
הירדן .אף שהצורה סוּ ִריַ ה (سورية) קיימת בטקסטים האסלאמיים
המתארים את כיבושי הערבים מחוץ לערב ,היא איננה מתייחסת לכלל
השטח הידוע כאלשאם ולכן לא נשתמש בה ,אלא בצורה אלשאם.
לצד המונח אלשאם ,משמשת במקורות גם הצורה ִפ ַל ְס ִטין (فلسطين).
אין זו אלא הצורה הערבית של השם שניתן לארץ ישראל מאז ימיו של
הקיסר אדריאנוס (מת — )138פלסטינה ( 31.)Palestinaהצורה ִפ ַל ְס ִטין
הייתה ידועה בקרב הערבים כבר בימי מוחמד ,והיא מופיעה במסורות
העוסקות בתולדות חייו .אבל הצורה השכיחה יותר לציון השטח הכולל
אלא ְר ֻד ּן ,األرد ُّن) היא אלשאם.את ִפ ַל ְס ִטין וכן את עבר הירדן (בערביתֻ :
בקוראן עצמו יש כמה וכמה אזכורים של ארץ ישראל ,אם כי לא
בשם הזה ,שמעולם לא שימש את המוסלמים ,ואשר אנו משתמשים בו
כאן רק לצורך הבהירות .באחד הפסוקים (סורה )21 ,5הארץ שאליה
אלמ ַק ַ ּד ַסה ,הארץ ֻ אלא ְרץ'
ַ משה ציווה על בני ישראל להיכנס היא
הקדושה ,או אדמת הקודש ,כפי שהציע גויטיין .אותה ארץ שהונחלה
32
לבני ישראל מכונה גם "הארץ אשר נָ ַתנו ִברכתנו בה" ,כלומר ברכתו
של אללה פרושׂה עליה (סורה .)137 ,7זו גם הארץ המבורכת שאברהם
בא אליה ממולדתו (סורה .)71 ,21גם שלמה שכן בה (סורה .)81 ,21
אלא ְק ַצא (המסגד הקיצון) ,אשר לפי אלמ ְס ִג'ד ַ
זו גם הארץ שבה נמצא ַ
התיאור שוכן בשטח שאללה פרשׂ את ברכתו על סביבותיו (סורה ,17
אלא ְרץ',
ַ .)1מלבד זאת הקוראן מתייחס לאותה ארץ בתואר ַא ְדנַ א
הארץ הסמוכה (סורה .)3 ,30
כמו המונח ארץ ישראל ,גם השם ירושלים (בערביתֻ :א ְר ַש ִלים)
אינו רווח במקורות הערביים הקדומים ,אבל בכל זאת נשתמש גם בו
למען הבהירות .המקורות עצמם מעידים כי ירושלים נודעה בימיו של
יליאא' (إيلياء) .צורה זו משקפת את השם איליה קפיטולינה כא ִ
הנביא ִ
( )Aelia Capitolinaשהרומים נתנו לירושלים ,גם זאת מאז ימי
אדריאנוס .אבל במקורות על חיי מוחמד ניתנה עדיפות לשם ַּביְ ת
אלמ ְק ִדס 33.אמנם כמה חוקרים טענו שהשם הזה נכנס לשימוש רק ַ
לאחר מות מוחמד ,אבל אין להתעלם מתפוצתו של שם זה במקורות 34
אלמ ְק ִדס 35,או לכיוון אלשאם 36.עוד ישַ נאמר שהוא פנה לכיוון ַּביְ ת
אלמ ְק ִדס מציינת לא רק את ירושלים בכללותה ַ לציין שהצורה ַּביְ ת
אלא לעתים מתייחסת להר הבית ולבית המקדש עצמו ,שהוא מקור
אלמ ְק ִדס ,שהיא
ַ הצורה 37.כפי שאנו עתידים לראות 38,הצורה ַּביְ ת
עברית ביסודה ,שקולה לצורה הערבית ַמ ְס ִג'ד (מסגד) המופיעה
בקוראן לתיאור בית המקדש (סורה ,)7 ,17כמו גם לתיאור יעד מסעו
אלא ְק ַצא (סורה .)1 ,17
ַ סג'ד
אלמ ִ
ַ הלילי של הנביא ,הלוא הוא
מונח נוסף שיופיע רבות במהלך הפרקים הבאים הוא כיפת הסלע
הא ַמ ּיי ּ
עבד אלצ ְח ַ'רה) .מבנה זה הוקם על הר הבית בימי הח'ליפה ֻ ֻ(ק ַּבת ַ
אלמ ִל ּכ בן ַמ ְרוַ אן (מת 86ה ,)705/וניצב שם עד היום ומוכר בזכות ַ
כיפת הזהב שלו .מובן מאליו שהוא אינו נזכר בקוראן ,שבו מוצאים
אלא ְק ַצא המציין את הר הבית. אלמ ְס ִג'ד ַאנו רק את ַ
אבן ַס ְעדַ ,ט ַּב ַקאת ,א ,עמ' .244–241 למשלּ , 3 5
ואלמ ַע'אזי ,עמ' .200
ַ אלסיַ ר
למשל ,יוּ נֻ ס בן ֻּב ַּכיְ רִ , 36
ראו לבנה־כפרי ,עיונים ,עמ' .36 37
ראו להלן הפרק "מסע מוחמד אל המסגד הקיצון". 38