‫בסייעתא דשמיא‬

‫זרע שמשון‬
‫פנינים יקרים וקצרים מתורת הגאון המקובל חסידא קדישא‬
‫הרב מוה"ר שמשון חיים ב"ר נחמן מיכאל נחמני זלה"ה‬
‫מח"ס 'זרע שמשון' ו'תולדות שמשון' נלב"ע ו' אלול תקל"ט ומקום קברו לא נודע‬
‫שהבטיח שכל הלומד בספריו יזכה לישועות ונפלאות בבני חיי ומזוני‬

‫‪465‬‬ ‫גליון‬ ‫זרע שמשון הלימוד שמשפיע ישועות‬ ‫פרשת צו‪-‬שבת הגדול תשפ"ג‬
‫אמרות שמשון‬
‫צריכין להודות‪ ,‬שכתוב בהן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם (תהלים קז‪ ,‬כא‪,).‬‬
‫ויזבחו זבחי תודה (שם כב‪ .).‬רמז נאה יש לדרוש בהמשך הפסוק 'חלת לחם חמץ‬
‫יקריב על זבח תודת שלמיו'‪ ,‬שמרומז בזה כל אותם הארבעה שצריכים להודות‪.‬‬
‫חייב ליתן תודה [= חלת] לה'‪ - ,‬מי הם המודים – חולה‪ ,‬מדבר [= לחם]‪ ,‬חבוש‪,‬‬
‫מצולות [= חמץ] ים‪ - ,‬ועל מה הם מודים ‪ ,-‬קריבה – הולך מדבר שהתקרב‬ ‫הטעם שהוצרך פסוק ללמוד שיהיו בגדי הוצאת הדשן פחותים‬
‫למקום יישוב‪ ,‬רפואה – חולה שנתרפא‪ ,‬יציאה – יורד הים שיצא ממנו‪ ,‬בריחה [=‬ ‫הֹוציא ֶאת ַה ֶּד ֶשׁן ֶאל ִמחּוץ לַ ַּמ ֲחנֶ ה ֶאל‬ ‫ּופ ַשׁט ֶאת ְּבגָ ָדיו וְ לָ ַבׁש ְּבגָ ִדים ֲא ֵח ִרים וְ ִ‬ ‫ָ‬
‫יקריב] – החבוש שברח ונמלט מבית האסורים‪( .‬זרע שמשון פרשתנו אות ה עיי"ש עוד‬ ‫ָמקֹום ָטהֹור (ו‪ ,‬ד)‪ .‬בגמרא (שבת קיד‪ ,‬א)‪ ,‬אמר רב אחא בר אבא אמר רבי יוחנן‪ ,‬מנין‬
‫דברים מתוקים נפלאים ונחמדים בענין ההודאה)‪.‬‬ ‫לשינוי בגדים מן התורה שנאמר 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים'‪ ,‬ותנא דבי‬
‫רבי ישמעאל למדה תורה דרך ארץ‪ ,‬בגדים שבשל בהם קדרה לרבו אל ימזוג‬
‫בהם כוס לרבו‪ .‬יש להקשות מה צורך לדבר זה ראיה מן התורה אם הדרך ארץ בזכות ההודאה להקב"ה על נס אחד זוכים לעוד ניסים‬
‫ּתֹודה ַחּלֹות ַמּצֹות ְּבלּוֹלת ַּב ֶּׁש ֶמן ְּור ִק ֵיקי‬
‫ּתֹודה יַ ְק ִר ֶיבּנּו וְ ִה ְק ִריב ַעל זֶ ַבח ַה ָ‬
‫ִ'אם ַעל ָ‬ ‫והסברא נותנת כך‪.‬‬
‫ַמּצֹות ְמ ֻׁש ִחים ַּב ָּׁש ֶמן וְ סֹלֶ ת ֻמ ְר ֶּבכֶ ת ַחֹּלת ְּבלּוֹלת ַּב ָּׁש ֶמן' (ז‪ ,‬יב)‪ :‬ברש"י‪ ,‬אם על‬ ‫ויש לתרץ‪ ,‬עפ"י מה שלמדו בגמרא (יומא כג‪ ,‬ב) שגם את הוצאת הדשן צריך‬
‫תודה יקריבנו‪ ,‬אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו‪ ,‬כגון יורדי‬ ‫לעשות בבגדי קודש‪ ,‬ולמדו זאת ממה שבפסוק הוקשו הבגדים‬
‫הים‪ ,‬והולכי מדברות‪ ,‬וחבושי בית האסורים‪ ,‬וחולה שנתרפא‪,‬‬ ‫שלובש לבגדים שפושט‪ ,‬וכלשון הגמרא‪ :‬מקיש בגדים שלובש‬
‫שהם צריכין להודות‪ ,‬שכתוב בהן 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו‬ ‫לומדים‬ ‫לבגדים שפושט‪ ,‬מה להלן בגדי קודש אף כאן בגדי קדש‪ ,‬אם‬
‫לבני אדם ויזבחו זבחי תודה' (תהלים קז‪ ,‬כא‪-‬כב)‪.‬‬ ‫בחודשי הקיץ‬ ‫כן מה תלמוד לומר 'אחרים'‪ ,‬פחותים מהם‪ ,‬כדתנא דבי רבי‬
‫כתב בשו"ע (או"ח רי"ח סעיף ה) מי שנעשו לו ניסים הרבה‬ ‫ספר תולדות‬ ‫ישמעאל בגדים שבשל בהם קדרה לרבו אל ימזוג בהם כוס‬
‫בהרבה מקומות‪ ,‬כשמגיע אל אחד מהמקומות שנעשה לו שם‬ ‫שמשון‬ ‫לרבו‪.‬‬
‫נס‪ ,‬צריך להזכיר כל שאר המקומות עמו ויכלול כולם בברכה‬ ‫על מסכת אבות‬ ‫שיהיו‬ ‫שצריך‬ ‫ללמדנו‬ ‫בא‬ ‫הפסוק‬ ‫עיקר‬ ‫שאכן‬ ‫לומר‬ ‫יש‬ ‫זה‬ ‫ולפי‬
‫אחת‪ .‬יש להבין מה הטעם שצריך להזכיר כל הניסים שנעשו לו‪,‬‬ ‫בגדים אלו בגדי קודש [‪ -‬ולא נאמר מחמת הסברה של רבי‬
‫ספרו הראשון של רבינו‬
‫אף כשרואה רק מקום אחד מהם‪ ,‬ולכאורה ראוי שבכל מקום‬ ‫ישמעאל שבהוצאת הדשן אין צריך בגדי קודש]‪ ,‬וזה נלמד ממה‬
‫יזכיר את הנס שנעשה לו באותו מקום‪.‬‬ ‫שהקיש הכתוב את הבגדים שלובש להוצאת הדשן לבגדים‬
‫ונראה שהטעם הוא משום שהנס הראשון גרם את הנס השני‪,‬‬ ‫שלבש בתחילה ועתה פושטן‪ ,‬ומכך אנו למדים שצריכים אותם‬
‫והשני גרם את השלישי‪ ,‬ולכל נס יש שייכות אף לשאר הניסים‪.‬‬ ‫הבגדים להיות שווים בקדושתם‪ ,‬ומעתה אם לא היה הפסוק‬
‫מוסיף תיבת 'אחרים' ללמדנו שיהיו פחותים מהם‪ ,‬שוב לא‬
‫וביאור עומק הענין נראה שהוא מפני שאם לא היה מודה‬
‫היינו אומרים זאת מן הסברה‪ ,‬משום שאדרבה היינו אומרים‬
‫להקב"ה בנס הראשון והיה כפוי טובה‪ ,‬לא היה נעשה לו הנס‬
‫שצריכים להיות שווים לגמרי שהרי הקישן הכתוב‪ ,‬ולכך הוצרך‬
‫השני‪ ,‬נמצא שהנס הראשון גרם את הנס השני‪ ,‬כי היות שנעשה‬
‫ללמוד זאת ממה שאמר הפסוק 'אחרים' ומשמע פחותים מהם‪.‬‬
‫לו הנס הראשון ומפני אותו הנס בא לו חיוב ההודאה‪ ,‬וזכות‬
‫אכן אחר שלמדנו מהפסוק שאף שצריך שיהיו בגדי קודש‪,‬‬
‫ההודאה גרם שיעשו עמו את הנס השני‪ ,‬ולכן כשיזדמן לפניו‬ ‫מכל מקום יהיו בגדים אלו פחותים מהבגדים הקודמים‪ ,‬בא רבי‬
‫מקום הנס השני‪ ,‬צריך להזכיר ולהודות גם על הנס הראשון‪,‬‬ ‫תורמים‬ ‫ישמעאל ללמדנו את סברת הדבר משום שבגדים שבשל בהם‬
‫שהרי הנס הזה היה הגורם לנס השני‪ .‬וכשיראה את מקום הנס‬
‫הראשון‪ ,‬צריך להודות ולהזכיר אף את הנס השני להראות כוחו‬
‫לזרע שמשון‬ ‫קדירה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו‪ .‬אולם מעצמנו לא היינו‬
‫שהביא לו גם את הנס השני‪.‬‬
‫ישועות‬ ‫ורואים‬ ‫אומרים זאת מכיון שאנו רואים שהקישן הכתוב והקפידה תורה‬
‫‪02-80-80-500‬‬ ‫שאף בגדים אלו יהיו בגדי קודש כבגדים של שאר העבודות‪.‬‬
‫ובזה מתפרש יפה בביאור חדש ונפלא הפסוק (תהלים קו א)‬
‫‪347-496-5657‬‬ ‫('זרע שמשון' פרשתנו אות ג)‬
‫'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'‪ ,‬היינו שנודה לה' בעת שיתן‬
‫רמז נאה בפסוק לארבעה שצריכים להודות‬
‫‪www.zerashimshon.co.il‬‬
‫לנו את הטוב האחד‪ ,‬ועל ידי כך נזכה שיתמיד לנו הטוב לעולם‬ ‫הספר שמחולל פלאות‪.‬‬
‫ולנצח‪ .‬וזה גם הטעם שכל מי שמברך ברכת הגומל לאחר‬ ‫אלפים נושעו בהבטחתו‪.‬‬ ‫ּתֹודה ַחּלֹות ַמּצֹות‬ ‫ּתֹודה יַ ְק ִר ֶיבּנּו וְ ִה ְק ִריב ַעל זֶ ַבח ַה ָ‬ ‫ִ'אם ַעל ָ‬
‫שנעשה לו נס‪ ,‬השומעים אומרים לו מי שגמלך כל טוב הוא‬ ‫ְּבלּוֹלת ַּב ֶּׁש ֶמן ְּור ִק ֵיקי ַמּצֹות ְמ ֻׁש ִחים ַּב ָּׁש ֶמן וְ סֹלֶ ת ֻמ ְר ֶּבכֶ ת ַחֹּלת‬
‫יגמלך כל טוב סלה‪ ,‬והפירוש לכך כאמור‪ ,‬שהיות שהוא הודה‬ ‫ּתֹודת‬
‫ְּבלּוֹלת ַּב ָּׁש ֶמן ַעל ַחֹּלת לֶ ֶחם ָח ֵמץ יַ ְק ִריב ָק ְר ָּבנֹו ַעל זֶ ַבח ַ‬
‫ְשׁלָ ָמיו' (ז‪ ,‬יב‪-‬יג)‪ :‬ברש"י‪ ,‬אם על תודה יקריבנו‪ ,‬אם על דבר הודאה על נס שנעשה לפני הקב"ה על הניסים שאירעו עמו‪ ,‬אזי מובטח לו שהקב"ה ימשיך לגמול אותו‬
‫עוד כהנה וכהנה רחמים וחסדים‪'( .‬זרע שמשון' פרשת בשלח אות כד)‬ ‫לו‪ ,‬כגון יורדי הים‪ ,‬והולכי מדברות‪ ,‬וחבושי בית האסורים‪ ,‬וחולה שנתרפא‪ ,‬שהם‬

‫•‬ ‫הוצאת הגליון והפצתו לזכות‬ ‫•‬

‫לברכה ולהצלחה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לברכה ולהצלחה‬

‫דניאל אורי‬ ‫הרבני החשוב משרידי דור הישן עבד את בוראו בענוה בשפלות רוח‬
‫פעל כל ימיו במעשה צדקה וחסד בהצנע לכת רחים ומוקיר רבנן אוהב תורה ולומדיה‬ ‫יונתן שמואל‬
‫בן רגי'נה מלכה‬ ‫פרענקל ז"ל ‪ -‬נלב"ע ביום י' ניסן תשע"ב לפ"ק‬ ‫מוה"ר ישעיה אשר ב"ר אריה‬ ‫בן רבקה דינה‬
‫לברכה והצלחה‬ ‫להצלחה וברכה בכל העניינים‬
‫"בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד"‬ ‫הוקדש על ידי חתנו ובתו זלמן לייב ועטיל ברכה ווייס הי"ו‬ ‫נחת ואושר מכל יוצ"ח‬

‫לאיפם נושעו בהבטחת הזרע שמושן‬ ‫תרומות למען הפצת תורת זרע שמשון ‪347-496-5657 * 02-80-80-500‬‬
 ‫פניני שמשון • עניני לקיחת קרבן הפסח‬
‫משהתחילו לבקר את‬ ‫טעם שהיה הציווי דוקא בראש חודש‬
‫הקרבן נתעוררו למול את עצמם‬ ‫וקשה למה רצה שיהיה דוקא הלקיחה‬
‫ועד פסח התרפאו‬ ‫בעשור מה שלא צוה בפסח דורות‪ ,‬ולמה רצה‬
‫וממילא ילפינן מיניה טעם על הארבעה ימים‪,‬‬ ‫שיבוא הציווי לישראל דוקא בראש חודש‪.‬‬
‫לפי שרצה הקב"ה שיאכלו הפסח בשמחה‬ ‫ותירץ האלשיך (פרשת בא) שלפי שהיו ישראל‬
‫ובטוב לבב‪ ,‬שאף על פי שלא צוה עליהם על‬ ‫משוקעים בטומאה רצה ליתן להם עשרה ימים‬
‫המילה אלא בעל פה‪ ,‬שאמר להם 'כל ערל לא‬ ‫כדי שיפרישו את עצמם מכל עשר מדרגות‬
‫יאכל בו'‪ ,‬מכל מקום כבר היה להם רמז על‬
‫בשנה זו חל שבת הגדול‬ ‫המילה מ'והיה הדם לכם לאות' כדלקמן‪ ,‬ועוד‬
‫הטומאה‪ ,‬ואחר שנפרשו מן הטומאה נתן להם‬
‫ארבעה ימים כדי שידבקו בקדושה‪ ,‬דהיינו‬
‫ביום י' ניסן וכמו באותה שנה‬ ‫שהיו יודעים שהגלות התחיל כשהפרו המילה‬
‫בארבעה אותיות שם המיוחד‪ ,‬ואחר כך יעשו‬
‫שיצאו בני ישראל ממצרים‪,‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ואם כן כשתבוא הגאולה בודאי שצריכה‬
‫הקרבן ביום י"ד לחודש‪ ,‬ומעתה יהיה להם‬
‫ביום זה לקחו בני ישראל‬ ‫המילה שהיא חותמו של אברהם שבזכותו נגאלו‪,‬‬
‫זכות עצמם מצורף לזכותו של אברהם‪( .‬פרשת‬
‫ובודאי שהרבה מהם מלו עצמם מבעשור‬
‫את השה עבור קרבן פסח‬ ‫לחדש‪ ,‬וביום הרביעי נתרפאת המכה ועשו‬ ‫בא אות ח)‬
‫ונעשה להם נס גדול וכפי‬ ‫הפסח בשמחה‪( .‬פרשת בא אות ט)‬ ‫ביקור ארבעה ימים‬
‫שמובא בטור (או"ח סימן תל) וזה‬ ‫כדי שיקבלו שכר על כל יום ויום‬
‫זירוזם של בני ישראל מוכיח‬
‫לשונו‪ ,‬שבת שלפני הפסח‬ ‫שהיו מוכנים למצוה‬ ‫והטעין לקיחתו ארבעה ימים קודם‪ ,‬כדי שיעשו‬
‫קורין אותו שבת הגדול‪.‬‬ ‫אלא לפי שהקב"ה צוה להם בעשור ליקח‬ ‫המצוה לבקרו ממום ארבעה ימים‪ ,‬ואף על‬
‫והטעם לפי שנעשה בו נס‬ ‫הפסח‪ ,‬והם תיכף ומיד נזדרזו לעשות המצוה‪,‬‬ ‫פי שהיו יכולים ליטול אותו ביום י"ד ולבקרו‬
‫גדול‪ ,‬שפסח מצרים מקחו‬ ‫ומכאן מוכח שהיו מוכנים לעשות המצוה‬ ‫ממום אז‪ ,‬מכל מקום לא היו נוטלים כל כך‬
‫בעשור כדכתיב (שמות יב ג)‬ ‫שפירשו מעבודה זרה‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל על פסוק‬ ‫שכר כמו שנוטלים עתה על המעשה שעשו בו‬
‫'בעשור לחודש הזה ויקחו‬ ‫משכו וכו' (שמו"ר טו ב)‪ ,‬ולא ציום על המילה כי‬ ‫בכל יום‪ .‬ואפשר נמי שבזכות הארבעה מצות‬
‫אם בערב פסח כמו שפירש רש"י על פסוק‬ ‫שהיו בידם זכו לארבעה ימים הללו‪ ,‬ועוד כדי‬
‫להם שה לבית אבות שה‬ ‫'זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו' (שמות‬ ‫שידבקו בקדושת ד' אותיות של השם כמ"ש‬
‫לבית'‪ ,‬ופסח שיצאו ישראל‬ ‫יב מג)‪ ,‬והיה לישראל מקום לומר למה לא ציונו‬ ‫לעיל בסמוך‪( .‬פרשת בא אות ט)‬
‫ממצרים היה ביום חמישי‬ ‫על המילה אף באותו יום כי אז היינו נימולים‬
‫כדאיתא בסדר עולם‪ ,‬ונמצא‬ ‫ויוצאים שלא בסכנה‪ ,‬והקב"ה עשה כדי לנסות‬ ‫'משכו וקחו לכם' ‪ -‬להראות‬
‫שעבדו עבודה זרה רק מחמת טירוף‬
‫שי' בחדש היה שבת‪ ,‬ולקחו‬ ‫אותם‪ ,‬ולכן בא הכתוב לשבחם 'ואעבור עליך‬
‫ואונס‬
‫ואראך מתבוססת בדמיך'‪ ,‬הואיל שמן הדין לא‬
‫להם כל אחד שה לפסחו‬ ‫היה לך למול במקום סכנה‪ ,‬ואומר לך בדמיך‬ ‫והכי נמי ישראל היו רוצים להיות ישראל‬
‫וקשר אותו בכרעי מיטתו‪,‬‬ ‫חיי‪ ,‬אני מבטיח לכם שלא יארע לך שום סכנה‬ ‫ונאמנים להקב"ה‪ ,‬אלא שמכח טירוף הדעת‬
‫ושאלום המצריים‪ ,‬למה זה‬ ‫אלא אדרבא בדם זה תחיו‪( .‬פרשת בא אות ט)‬ ‫וקושי השעבוד תקפם יצרם לעשות כמעשה‬
‫לכם‪ .‬והשיבו‪ ,‬לשחטו לשם‬ ‫הקב"ה רצה להראות‬
‫המצריים‪ ,‬וכיון שנתבשרו בגאולה הרי לבם‬
‫פסח במצות השם עלינו‪ .‬והיו‬ ‫שאין בעבודה זרה ממש‬ ‫שלם בהקב"ה‪ ,‬ואיגלאי מילתא למפרע שכל‬
‫שיניהם קהות על ששוחטין‬ ‫ואפשר נמי שזהו הטעם שהקב"ה רצה שידברו‬ ‫מה שעשו הכל היה באונס גמור‪ .‬ודייק הכתוב‬
‫את אלהיהן ולא היו רשאין‬ ‫זה הציווי לעם בראש חודש ויקחו השה בעשור‪,‬‬ ‫לומר משכו וקחו לכם ואמרו ז"ל (שמו"ר טו ב)‬
‫משכו ידיכם מעבודה זרה‪ ,‬ואם האמת שישראל‬
‫לומר להם דבר‪ ,‬ועל שם אותו‬ ‫כדי שיראו ישראל שהעבודה זרה אין לה כח‬
‫חטאו אינו די במשיכת ידיהם לבד‪ ,‬אלא צריך‬
‫הנס קורין אותו שבת הגדול‪.‬‬ ‫לא קודם הזמן ולא בזמן ממש ולא אחרי כן‪,‬‬
‫שיקיים הכתוב (ישעיה נה ז) יעזוב רשע דרכו‬
‫שהרי הדיבור היה בראש חודש והלקיחה בעשור‬
‫ע"כ‪ .‬להלן נצטט פנינים‬ ‫וזמן השחיטה בי"ד והפיסוח בט"ו‪ ,‬ואפילו הכי‬ ‫ואיש און וכו' וישוב אל ה' וירחמהו וכו'‪ ,‬אלא‬
‫מדברי רבנו בענין לקיחת‬ ‫הפיסוח שיבא אחרי כן הוא כאילו כבר נעשה‪,‬‬ ‫ודאי שלא עבדוה אלא מתוך אונס‪ ,‬ולפיכך די‬
‫קרבן הפסח‪.‬‬ ‫שהרי לזה השה כבר מקדים וקורא אותו פסח‪.‬‬ ‫להם לומר רוצים אנו למשוך עצמנו מהעבודה‬
‫(פרשת במדבר אות ד)‬ ‫זרה ולהקריב קרבן להקב"ה‪( .‬פרשת בא אות י)‪.‬‬

‫לקבלת הגליון לשלוח למייל‪ zera277@gmail.com :‬או באתר‪zerashimshon.com :‬‬ ‫מוקד זרע שמשון‪02-80-80-500 :‬‬
‫ארה"ק הרב ישראל זילברברג ‪05271-66450‬‬
‫יוצא לאור ע"י זרע שמשון ע"ר ‪580624120‬‬
‫ארה"ב הרב מנחם בנימין פאשקעס‪Zera Shimshon C/O B Paskesz 1645 48 ST Brooklyn NY 11204 mbpaskesz@gmail.com 347-496-5657 :‬‬

‫ניתן להפקיד בבנק מרכנתיל (‪)17‬‬ ‫ניתן לשלוח תרומות והנצחות לזכות ולע"נ‬ ‫ניתן להשיג את הספר "זרע שמשון"‬
‫סניף ‪ 635‬מ‪.‬ח‪ 71713028 .‬ע"ש זרע שמשון‬ ‫בארה"ק‪05271-66-450 :‬‬
‫כמו"כ ניתן לתרום בכרטיס אשראי‬ ‫ולקחת חלק בהוצאות והפצת הגליונות והספרים‬ ‫בארה"ב‪347-496-5657 :‬‬
‫זרע שמשון ע"ר ‪580624120‬‬
‫וזכות הצדיק ודברי תורתו הקדושים יגן מכל צרה וצוקה‪ ,‬ויושפע על הלומדים ועל המסייעים בני חיי ומזוני וכל טוב סלה כהבטחתו בהקדמת ספריו‬