Professional Documents
Culture Documents
אמנות פרה היסטורית במערב אירופה
אמנות פרה היסטורית במערב אירופה
התקופה הפלאוליתית
פלאוס= קדום ,ליתוס= אבן
אדם פרה היסטורי ,נווד שצריך להתנייד ועל כן האובייקטים מאותה תקופה הם ניידים.
התקיים צורך מהותי של האדם הפרהיסטורי ,מתוך צורך הישרדותי.
שוורי בר ,סוסים וקרנפים /ציורי קיר במערת שובה 30,000-28,000 /לפנה״ס
ציורי קיר שהתגלו בדרום צרפת
עשויים מפחם
נטייה נטורליסטית -שימוש במעט אמצעים ,מתוחכמים של קו וכתם.
אמנות מסופוטמית
רקע
שם
ביוונית -מסוס=בין ,פוטמיה= נהרות
מיקום גיאוגרפי
עיראק של היום
פוליטי חברתי
לא כל האזור מאוחד -קיימת התיישבות בערים שונות כשכל אחת מהן נשלטת ע״י שליט.
התרבות השומרית
התרבות המוקדמות יותר באוזר
ממציאה את כתב היתדות :לכל סימן יש הברה אחת
לכל עיר יש אל מקומי ופנתיאון (מכלול של אלים)
מקדשים
כל עיר מרוכזת סביב מבנה המקדש
המקדש הוא המתווך בין האנשים לבין האל ,בנוסף למקום שבו עובדים את האל.
המקדש בנוי ע״ג הר מלאכותי -נראה ורואה לכל מקום ולכן זו נקודה נוחה ובולטת
זיגורט :בנוי ממדרגות ,כאשר בבסיסו רחב ,כלפי מעלה נהיה צר.
התרבות האכדית
שולטים באזור לאחר השומרים
חשיבות האלים היא הראשונה ועל כן הביטוי הויזואלי :מיקום בחלק העליון ,גודל.
דמויות
מיוצגות בסכימה זהה לשומרים :פח״פ
תרבות בבלית
שליט
חמוראבי (מלך בשושלת הראשונה של בבל)
יצר סדר חברתי ע״י קביעת 300חוקים הנוגעים ליחסים חברתיים-דתיים.
שינוי בקומפלקסים של המקדש
בנוסף למקדש ,נבנו גם ארמונות מפותחים
סגנון
אלמנטים שחוזרים על עצמם -עיני שקד ,גבה מחוברת
גודל היררכי
ייצוג באופן סכימתי של פח״פמעט מעוטר ומסוגנן
תרבות אשורית
למאסו מדיר שארוקין 721-705 /לפנה״ס
חיות מאגיות של חצי אדם-חצי שור.
סגנון
שמירה על הסכימה מהתרבות השומרית
רגליים :יש 5רגליים וזה ע״מ שהצופה יראה את הדמות בצורה הנכונה ועם מלוא האינפורמציה,
גם מלפנים וגם מהצד.
אמנות מצרית
המיתולוגיה המצרית עסוקה בנושא של חיים ומוות.
במרכז מצרים ,נהר הנילוס עולה על גדותיו למשך 70שנה -מחזור ההצפה דומה למחזור החיים והמוות.
פוליטיקה במצרים הקדומה
4,000לפנה״ס מצרים מתחלקת לשתי ממלכות עיקריות (נקבע עפ״י זרימת הנילוס):
אלים מרכזיים
אתם -אל בורא
האל הראשון והבסיסי של המיתולוגיה
שאר האלים נתפסים כבאים מבשרו
רה - RAאל שמש
שו -אל הרוח
תפנות -אל הערפל והלחות
אוזיריס -אל העולם הבא ,התחייה ,המתים ,אל החיים ,הסדר הטוב
המלך הראשון של מצרים
מיוצג ע״י הצבע הירוק (=צמחייה ,הצפת הנילוס)
מיוצג ע״י דמות מומימה (=תהליך שימור המתים)
איזיס -אשתו של אוזיריס
הורוס -אל השמיים והמלוכה
הבן של אוזיריס ואיזיס
מיוצג ע״י ראז של בז
סת -אל הכאוס ,המלחמה ,סערה ,אלימות
אח של אוזיריס
כמיוצג עי ראש של חיה שחורה
מומיות
האמנות המצרית עוסקת בסוף החיים והמוות ,תוצריה הראשונים הם כאלו המשרתים את המוות.
שימור המת ,דאגה לגופו ונפשו
משמרים את המתים בשלב מוקדם מאוד
תהליך :שואבים את חלקיו הפנימיים --עוטפים את הגופה בתכריכים ספוגים שמן וחומרים נוספים (למטרת
שימור) --הוספת עיטורים וציורים.
מדוע לשמר את המת?
קה= כוח החיים.
אחד מהחלקים החשובים בנפש האדם עפ״ הטענה של המצרים.
כאשר אדם מת ,הקה עוזב את גופו ועושה מסע נצחי אל עבר חיי הנצח.
על הקה לנוח ולאכול במהלך המסע ולכן משמרים את הגופה.
כשהאדם יגיע לעולם הבא (במידה ויאשרו לו כניסה) ,יהיה לו מרגוע.
מסטבה
בערבית ,מסטבה= ספסל /מדרגה לפני הכניסה לבית.
מבנה הקבורה הראשון
מצרים עשירים דאגו שיבנו עבורם מסטבה ,בעודם בחיים ,שיהיה להם מוכן ביום מותם.
דגשים עיקריים:
שמירת הגופה
הצבת דמות מפוסלת
חדר מנחות
מבנה:
חדר תפילה :דאגה לצרכי הקה -חדר מנחות ובו הביאו אוכל משקאות ולבוש
דלת מדומה :לקשר בין חדר הקבר לחדר האורחים
חלל המשמש לנפש המת (קה) לחזור
סירדב :הצבת דמות מפוסלת של המת -ייצוג המת באופן סמלי
אזור קבורה של המומיה
הצבת הפסל
הצבתו בסירדב שימשה למטרת המבקרים שהיו מקבלים מבט חי.
שימור של המיתוס שהמת עדיין או ,או לפחות בדרכו לעולם הבא.
גיזה
מתחם קבורה של 3פירמידות:
חופו ,חאפרה ,מיקרינוס
שושלת 2,600-2,475 ,4לפנה״ס
יש הבנה כי הפירמידה היא התפתחות הדרגתית של סגנון ,כשבעולם העתיק סגנון הוא תולדה של אמנים שעובדים יחד
מבנה פנימי
מבנה מפואר בגובה 150מטר
(עפ״י התרשים)
.3קאפלה תת קרקעית
מוכרת מהמסטבה ומפירמידת המדרגות של זוסר
שם הונחה המומייה
פירמידת חופו
קיים שינוי אדריכלי -לא הכל סבב סביב הקבר עצמו
היה הראשון לבנות את הפירמידה
מסביב לפירמידה יש מתחם שלם של קבורה
מלבנים קטנים :מסטבות של חצר פרעה
פירמידות קטנות :למלכות
2מקדשים:
מקדש מוות -צמוד לפירמידה
מקדש עמק -על גדת הנילוס
פירמידת חאפרה
(לפי הרישום האדריכלי של שלושת הפירמידות)
השתכללות בבניה -הנחת אבני גיר בבסיס לפני תחילת הבנייה
הצבת הספינקס
לקוח מהתרבות היוונית
חיה מאגית בעלת תכונות הכנס
גוף אריה וראש של פרעה
שילוב לא טבעי עם משמעות סמלית
מעיד על כוחו העצום של פרעה ,יכולות פיזיות ,יכולות מנטליות
גובה 20 :מ׳ ,אורך 73 :מ׳
חומר :עשוי מסלע טבעי של גדת הנילוס
פירמידת מיקרינוס
מיקרינוס -הכנד של חופו
במקדש שלו נמצאו מצבור של פסלים
פסלים
שמירה על מסורת סגנונית חזקה
שימוש בתנוחות גוף :ישיבה ,תנוחת ידיים ,מבט כלפי מעלה
כשמדובר בייצוג של אנשים שהם לא הפרעונים ,קיימת מעט התרופפות בשמירה על המסורת הסגנונית
מבט כלפי מעלה -אל עבר חיי הנצח
אידיאל היופי
קיים הבדל צבעוני בין הגבר לבין האישה
הגבר כהה עור :היה בחוץ ,עבד ,צד
האישה לבנה :נשארה בבית
הבדל בתנוחות
הבדלי תנוחות בין הגברים לנשים
הגבר אקטיבי ,צועד קדימה
האישה סטטית ,רגליים מעט צמודות אחת לשנייה
נטייה לנטורליזם (בהמשך)
קיימת השתכללות ביכולת ובבחירה להציג בן אדם בצורה מסוימת (למשל ייצוג של שומן הגוף)
חומר
1.5מטר
אבן דיוריט
מטופל בצדדים ,אך הכוונה שיראו את הפסל מלפנים
(האמן מסתמך על המסה של האבן ע״מ להעמיד את הדמויות).
מאפיינים
שינוי בהעמדה בין הגבר לאישה
מאפיינים /סגנון
סכימה של ייצוג מרחבי
יש גיוון ומידע בתוך הדימוי -צריך לדעת איך לקרוא את הסכימה (בדומה לייצוג אדם בפח״פ)
ייצוג של עולם החי
קיים חופש בייצוג.
כשלא מדובר בייצוג פרעה ,הצבעוניות שונה ,יש מגוון של חי ,פוזיציות שונות
עושר חיים וממון
בדומה לייצוג של עולם החי -קיים חופש.
בא לידי ביטוי כאשר מדובר בנושא שולי מעולמו של המנהיג (עבדים ,עולם הטבע…)
מקדשים
1,500שנה קדימה
יש שינוי והתפתחות באדריכלות המוות:
הפרעונים מפסיקים לקבור את עצמם בפירמידות
קיימים מקדשי מוות עם שינוי
רקע
ההתחלה של האמנות היוונית
אתוס
מצד אחד -התבוננות בגוף העירום
ומצד שני -האמן יווני לא ייצג כל גוף שהוא ,אלא יפעל עפ״ אתוס ,עפ״ דוגמא אידיאלית של גוף עירום.
עיטור כדים
אמנות שבאה לידי ביטוי בחפצים ניידים
הוצבו מחוץ לשערי העיר -ייצוג מקום הקבורה של המת
מאפיינים
אימת החלל המת:
עיטור מכף רגל של הכד ועד שפת הכד
נוצרים רגיסטרים עם עיטור גיאומטרי
תרגום סצינות לסכימה גיאומטרית:
השטחה ורידוד של אובייקטים שחוזרים על עצמם
סצנה נרטיבית
במרכז הכד .מסבירה את הקשר בין האובייקט לפונקציונאליות שלו (קרובה)
גוף משולש ,רגליים גליליות
בתקופה זו האמנות היוונית מתפתחת בקצב מהיר -בכל 200שנה בערך יש שינוי.
מאפיינים
יכולתו של האמן משתפרת במהירות (טווח של 20שנה)
רכות :הגוף נראה רך יותר
מימד נטורליסטי:
עצמות האגן והצלעות פחות קוויות
ברכיים -תחושה של עובי שריר
כפות רגליים -כבר לא גליליות
שאריות צבע -הפסלים נצבעו בצבע גוף
קורוס מאנאויסוס 530 /לפנה״ס
השלב הבא של הקוראי
מאפיינים
מימד נטורליסטי:
עיצוב השיער
עיניים מפורטות יותר
חיוך ארכאי
קוראי ( Koraiנשים)
הנשים היו מודרות מהמשחקים האולימפיים.
כמעט ואין ייצוג של אישה עירומה ,ולכן בפיסול הקוראי של הנשים הן היו לבושות.
כותרת Capital
עמוד Column
סטילובט -רצפת המקדש ,יחידה מוגבהת
ההתחלה הקדומה של היוונים נשענה על כמה שבטים שהפכו להיות העם היווני.
שני המרכזיים:
שבט הדורי -התיישב בצפון יוון
שבט איוני -מגיעים מאזור איוניה (טורקיה של היום)
2מהויות מרכזיות:
אתוס :אידיאל ,דוגמא .מתעצב ע״י החדרה של משמעת עצמית ,הרגלים
פאתוס :תגובה ספונטנית ,רגשית
פיסול
בתקופה הקלאסית הפסלים מגלמים את האתוס
חומר :ברונזה /שיש /שעווה
בנייה
פרופילאה -שער כניסה מפואר למתחם
מקדש אתנה ניקה -ניקה (אלת הניצחון) .בת לוויתה של של אתנה
מקום פולחנה של אתנה
ארכטיון -מקדש שנבנה לאל הפטרוני (אתנה)
מאבק של פוסידון אל מול אתנה על הוכחת כוחם-
פוסידון נוגע בסלע ובקעו מים ,אתנה נגעה באדמה וצמח עץ הזית.
פארתנון -מקדש שמוקדש לאתנה (אלת החוכמה)
פארתנוס= אתנה הבתולה.
הבדלי בנייה
פארתנון 447-432 /לפנה״ס מקדש אפאה אגינה 500-490 /לפנה״ס
מעודן יותר מימד גמלוני ,מגושם ,כבד
בעל פרופורציות יותר הרמוניות חסר פרופורציות
תיקונים אופטיים
נובע מנסיבות חומריות
התיקונים מעידים על כך שבתקופה הקלאסית המודל של היוונים הוא -מודל האדם
ניסיון להגיע ליחסים אדריכליים הרמונים תוך התבססות על ראיית אדם
סטילובט (הגבהה) :בנוי על עקומה קלה
צמצום :המרווח בין העמוד הקיצוני לעמוד שלצידו ,קטן יותר מהמרווח במרכז
עובי :עובי העמודים הקיצוניים
עיטורים
פסל פולחני :של אתנה ,הוצב במרכז המקדש ( 13מטר)
גמלונים :התייחסות למיתוס המייסד של אתונה והקשר של האלה
אפריז חיצוני :סיפורים מיתולוגיים-
במטופות (תבליטים) יש תיאור קרבות שונים של היוונים.
אפריז פנימי :חיי היומיום-
אפריז רציף (ללא טריגליפים) ,בו מתוארת תהלוכה פן-אתני (תהלוכת פולחן לאלה אתנה).
אחדות העם
פריקליס (מפקד הכוח שבנה את האקרופוליס) ,יחד עם פידיאס (רב אומן ,מתכנן ומנהל עבודת העיטור) ,מצביעים
על אחדותו של העם היווני לאחר ניצחונו על הפרסים שבאה לידי ביטוי בשני השילובים של הנרטיבים המופיעים על
רוכבים בתחילת התהלוכה הפן-אתנית || האורחים המוזמנים צופים בתהלוכה || אלים ואלות יושבים
יכולת טכנית גבוהה :נראה שהבגדים רכים עד כדי שהבד נראה רטוב
התרופפות באתוס
בשונה מהתקופה הקלאסית ,בתקופה הקלאסית המאוחרת מתקיימת חקירה מעמיקה של מבע רגשי-
האלים תופסים איכותיות אנושית יותר.
השינוי מתקיים תוך 80-100שנה.
הסיבות לשינוי
מגיפה באתונה הגורמת למוות של המונים
מאבק פנימי :מלחמת אזרחים בין ערי המדינה השונות ביוון
אלכסנדר מוקדון
מושל באזור צפונית ליוון -מקדוניה
נצר לשורשים יווניים אך נמצא מחוץ לברנז׳ה היוונית ( akaאתונה ,ספרטה וכו׳)
מקים האימפריה המקדונית :כובש שטחים נרחבים (אזור מזרח התיכון ועד גבול הודו)
323לפנה״ס מותו :האימפריה מתחלקת בין סגניו לממלכות גדולות
הוריש את התרבות הפן-הלנית :תרבות יוונית שפורצת מעבר לגבולות יוון עצמה
(שנת 31לפנה״ס :החלפת שלטונות תרבותיים ופוליטיים בין היוונים לבין הרומיים)
מאפיינים הלניסטיים
חריגה מהאתוס /התפרקות של האתוס
ייצוג נטורליסטי (בד רטוב)
אלמנט ההפתעה -ריבוי מבטים ,אין נקודה אחת שבה כל המידע מתגלה לצופה
הבעות של צער וכאב
תנועות אלכסוניות
האנשת האלים
האקרופוליס בפרגמון
פרגמון -עיר מדינה יוונית .נמצאת באסיה הקטנה (טורקיה של היום)
המלך הקים אקרופוליס בהשראת האקרופוליס באתונה
פיסול הלניסטי
קבוצה של פסלים שהיו מפוזרים ברחבי האקרופוליס
ייצוג האויב מובס:
דרך ייצוג זה מאדירים ומחזקים את הזהות הלאומית של העם המקומי
יצירת הבדלה בין הפרגמונים (יוונים) אל מול תבוסתם על האויב
אמנות רומית
31לפנה״ס -התחלת האימפריה הרומית
מבוססת בהרבה על האמנות היוונית
מאמצת את התרבות היוונית -אימצו את הפנתאון היווני (זו הסיבה לשמות כפולים של האלים -יוונית ולטינית)
בתקופה בה יוון הייתה מוקד תרבותי ,הרומים ייבאו את האמנות היוונית לאיטליה
דיוקנאות וריסטיים
ייחוד פוליטי :האמנות הרומית מבוססת על האמנות היוונית אך מתפתחת עם ייחוד רומי כתוצאה מייחוד פוליטי
דיוקנאות השכבה השלטת העירונית של הרפובליקה הרומית
הוצבו ברחבי העיר כסוג של תעמולה לפני בחירות
אתוס שונה
וריזם =verismאמת
בשונה מיוון:
דמויות :אלו לא דמויות מיתולוגיות ,אלא אצילים רומים
אין אידיאליזציה :התרבות הפוליטית היא פטריארכלית ולגיל יש ערך (קפלי עור /שקיעת עצמות לחיים /
קירחות)
אדריכלות רומית
שימוש בבטון :מצד אחד היכרות עם האדריכלות היוונית אך עם פיתוח ע״י שימוש בבטון וקמרונות
קמרונות:
קשת שנמתחת לרוחב מסוים
מערכת מסדרונות מעגליים לתנועת בני אדם
קמרון חביתי (עגול ,דמוי חבית)
קמרון צולב ( 2קשתות בצורת ,xנושא יותר משקל)
קשתות ניצחון :מטרתן להלל את הקיסר ותצוגה לראווה את הישגיו
ציורי קיר
פרסקו= ציור על טיח לח
הפיגמנטים נמרחים על הטיח הלח ומתייבשים יחד איתו -לכן הציור עמיד ונשמר לאורך זמן
ציור חריג בשל קנה המידה שלו
התגלו רק במאה ה17-
צוירו בוילות רומיות טיפוסיות:
חלק קדמי :אתריום (חצר פנימית עם בריכה)
חלק אחורי :קוביקוליי
הסיבה לכך שהציורים נשמרו:
העיר פומפיי נקברה תחת אפר וולקני מהר געש שהתפרץ וקבר את העיר.
האפר מנע חמצון של ציורי הקיר.
בית בהרקולנאום
העיטור מחקה ציפוי פאנלים משיש
נוף גינה
שינוי בתיאור אובייקטים קדמיים לעומת אחוריים (פרטים ,טשטוש ,צבע)
פולחן דיוניסוס
מאפיינים רישומיים
אלמנטים אדריכליים מוקטנים ומדוקקים
אין נפח ,אין כובד
וילה אגריפה
שילוב סצינות
ציפוי תבליטי
סצינות שמדמות אדריכלות
בית וטי
דיוקן בעל ואישה
טבע דומם של אפרסקים
נצרות מוקדמת
קונסטנטין
קידם את מעמדה של הנצרות באימפריה הרומית וקבלתה כדת הרשמית של האימפריה.
הקרב על גשר מלביוס 312 :לספירה ,הוא ניצח בו.
לפני הקרב אמר לחיילים שלו לסמן על המגנים את הסימן
כי רו= שתי האותיות היווניות הראשונות משמו של ישו.
שינוי סגנון
קונסטנטין ממשיך את המסורת אך מגלה ניצנים של שינוי סגנוני
ספוליה :spollia
שימוש משני ביצירות של העבר
לקיחת יצירות ושילובן בתוך יצירה חדשה
בתור הקיסר של האימפריה מטרתו הייתה:
מצד אחד להראות המשכיות
מצד שני להראות את גדולתה של הנצרות
קשת קונסטנטין
הוקמה לאחר ניצחונו בקרב על גשר מילביוס
אלמנטים אדריכליים
כותרות קורינתיות
חלוקת מתנות
אפריז מתוך קשת קונסטנטין
קטקומבות
אתרי הקבורה ברומא
שימשו גם את הפגאנים וגם את הנוצרים
קבורה זולה (מבחינה כלכלית)
מסדרונות ארוכים ובהם נישות של קבורה
משל לישו ולמהות הדת הנוצרית:
במרכז התקרה בדר״כ יש סצינה שמאזכרת את ישו.
זהו לא ישו עצמו ,אלא אלגוריה ״הרועה הטוב״
פרה פיגורציה:
דרך לתאר את הניסים והגדולה של הנצרות ע״י שימוש בתיאורים מהברית הישנה
סיפורים מהברית הישנה שמקדימים את הנס הגדול שהוא ישו
אין ייחודים של המוות /תחיית ישו ,אלא דרך שימוש בפרה-פיגורציה
קטקומבה של דומיטילה
מזכיר את הסגנון של ציורי הקיר הרומיים :סגנון שלישי /רביעי
רומא מפסיקה להיות הבירה של האימפריה הרומית ,העיר במקומה -ראוונה.
מרגע חלוקת האימפריה למזרח ולמערב -אלו הם ימי הביניים המוקדמים.
השפה הסגנונית תתמקדם ,תהיה מקובעת ונוקשה.
שימוש בתקדים של סרקופג רומי (אמצע מאה )2לייצוג של גבריאל ומריה
היפרדות מהנטורליזם
חשיבות סמלית
דמויות משוכפלות
אלמנטים נטורליסטיים:
שאריות של ייצוג הגוף מהעולם העתיק (מנח רגליים)
סגנון הלבוש ,בד עם קפלים ,אור וצל
צבעוניות המבדילה בין הקרקע לבין השמיים
אלמנטים הנוגדים נטורליזם:
שפה סמלית (גודל היררכי)
פרספקטיבה עקומה
שינוי סגנוני
באמנות הנוצרית המוקדמת מתרחש שינוי בסגנון.
השפה הויזואלית הפכה לסמלית ומובהקת יותר
עיר בירה
קונסטנטינופול -הוקמה ע״י קונסטנטין
לפני הגעתו ,נקראה -ביזנטיון
רצה לשבת בעיר זו והפך אותה למבוצרת וגדולה מסיבה גיאוגרפית -היא הנקודה היעילה ביותר.
למעשה ,עבר מרומא והעביר את עיר הבירה לקונסטנטינופול/ביזנטיון מכיוון שקל יותר להגן עליה (מאשר רומא)
סגנון
שפה סמלית שהולכת ונבנית באימפריה הביזנטית
ריחוק מהשפה הנטורליסטית ,ריחוק מהאשלתיות שראינו ברומא העתיקה
מבנה
קיימת סינתזה בין המבנה הבזיליקלי לבין המבנה ההרכזי
חשוב לזכור כי האדריכלות הדתית באימפריה הביזנטית שונה מהאימפריה הרומית שבמערב
גודל 82 :מ׳ ,רוחב 73מ׳ ,גובה 55מ׳
סוג מבנה :מבחוץ נראה כמו מבנה הרכזי (חלוקה ברורה של הכיפות)
קושי בהגדרת המבנה :שילוב של שני סוגי המבנים
בזיליקלי :ציר אורך מהכניסה ,דרך הספינה ,אל האפסיס
הרכזי :הכיפה שנמצאת במרכז ובעלת רוחב גדול ,מדגישה את מרכז הכנסייה.
פנים המבנה
כניסה :הקיסר נכנס דרך הדלת המרכזית בעוד שהמאמינים דרך דלתות צידיות ונשארים בחלקים הצדדים.
חלוקה מטעמים פוליטיים:
חלוקה ברורה בין החלל המרכזי (הספינה) לבין האדפים הצדדים
חלוקה פוליטית היררכית :בין הקיסר (יחד עם הכהן הדתי) בזמן ניהול הטקס ,לבין המאמינים.
עיטורים :חלונות ,מוזאיקות זהב ,אור סמלי ,הארה של חלקה המרכזי של הכנסייה
אור סמלי:
הקרנת אור על בעלי תפקידים ,דבר המעניק להם אור סמלי וחזון שמיימי.
הענקת כוח נוסף לקיסר במהלך הטקס
פנדטיב:
חיבור מבנה ריבועי לכיפה עגולה
אלמנט משולש היוצר מעבר אדריכלי מריבוע לעיגול
צורה זו פותחה באימפריה הביזנטית בגלל שילוב של שני סוגי המבנים
התפתחות השפה
השפה הסמלית מתפתחת ונהיית קיצונית יותר
הטרנספיגורציה של ישו /סנט קתרינה ,סיני 560-565 /
מוזאיקת אפסיס
כנסיית סנתה קתרינה :המקום המשוער של הופעת הסנה הבוער מול משה
סצנה
סצנה מהברית החדשה
גילוי ישו במהותו האלהוית
הסצנה מוכיחה את מעמדו של ישו כבן אלוהים בימיו חייו (בנוסף למהותו האנושית כאשר הוא נצלב)
תיאור הסצנה באפסיס :הכנסייה קושרת את הסיפור של הברית הישנה יחד עם מיקום הכנסייה אל ההוכחה של
האלוהות של ישו.
דמויות
מרכז :ישו ,מוקף מנדורלה (הילה המקיפה את ראשו)
צדדים :משה ואליהו (נביאים מהברית הישנה המתגלים בפני ישו)
צדדים למטה :שליחים
אייקונה
ייצוג /אובייקט -סוג של ביטוי אמנותי המזוהה עם האמנות הביזנטית
דיוקנאות /פרוטרטים קטנים של ישו /מריה /קדושים הוצבו ע״מ לתת תחליף לנוכחות האלוהית ,סוג של ״סוכנים״
של המהות האלוהית.
המסורית נוצרה מתוך אמונה של הנוצרים כי דיוקן של אדם קדוש נוצר בנסיבות של נס
ציירי אייקונה היו נזירים שעברו הכשרה (לא כל אחד יכול לצייר אייקונה ,מתוך אמונה כי לאייקונה יש סוג של כוחות
על)
אין הרבה דוגמאות קיימות של אייקונות שנוצרו בדרך נס ,לכן בפועל מי שייצר אותן למעשה יצר רפרודוקציה של
אייקונות.
בעיה תיאולוגית :האייקונה היא חפץ פולחני ואילו הנצרות מתנגדת לעבודת אלילים.
תיאולוגים נוצרים מבהירים כי בהערת האיקונה ,למעשה מעריצים את הישות המוצגת ולא את האובייקט
המשמש כתיווך.
איפה ניתן למצוא אייקונות :נותרו מעט אייקונות מקוריות מהמאה ה( 6-למשל -סנטה קתרינה בסיני).
במאה ה 8-במהלך גל התנגדות לעבודת אלילים ,נמצאו אייקונות בסנטה קתרינה ,רחוק פיזית מגל
ההתנגדויות.
המיקום הגיאוגרפי תרם לשימור האייקונות.
סגנון האייקונות
טכנית :מבוססת על דיוקנאות רומיים
סגנון :קיימים הבדלים מהותיים
הילה
הבתולה והילד בין תאודורה וסנט גאורג /סנטה קתרינה /מאה 6-7
מריה במרכז מחזיקה את ישו
המלאכים מובדלים ע״י ההילה וע״י אופן הייצוג
אמנות זעירה
תרבות שבטית שבה החפצים נשאים
חפץ זעיר ,קטן מאוד שנישא ממקום למקום ,פרקטי
שוני מהאמות המונומנטלית והגדולה של האימפריה הביזנטית
סגנון:
עיטורי ,מימד קישוטי
חוסר בנרטיב
אימת החלל הריק (אלמנט שנלקח מתרבויות לא מערביות)
חזרה על פני השטח
השטחה
קודס= ספר
הקודס מחליף את המגילה (צורה של תיעוד והעברת ידע)
קלף= מאפיין את הקודס .עשוי מעורות של חיות מעובדות ,עליהם רישום של הטקסט
פורמט עמיד יותר :דפים מקופלים ותפורים בין כריכות הספר
התפתחות הסגנון
הסגנון התפתח דרך כנסיות צלייניות.
כנסיות שבאחזקתן פריטי דת ״ריליקוויה״ -שריד קודש (למשל ״המטפחת של ורוניקה״)
לאותן כנסיות הגיעו המוני צליינים להתפלל והן נדרשו להכיל את כל ההמונים -דבר שגרם להתפתחות כנסיות אלו והסגנון
האדריכלי.
מיקום הכנסיות
צליינות לאתרי קבורה מחוץ לאירופה:
סוף המאה ה 11-״מסע הצלב הראשון״.
במסע זה הקיסר הביזנטי שולח אנשים לארץ הקודש ,כובשים את ירושלים ומקימים מדינה צלבנית.
מסע כזה ,אל כנסיות שטוענות כי באחזקתן רליקוויות ,כרוך בסיכונים והעלות הכספית גבוהה מאוד.
בתוך אירופה:
סנטיאגו דה קומפוסטלה -כנסיה בצפון מערב ספרד.
בחזקתה רליקוויה של אחד משליחיו של ישו
כנסייה זו הופכת להיות מוקד צליינות לכאלו שלא מתאפשר להם לערוך מסע צליינות בארץ הקודש.
לאורך מסלול זה (ממרכז אירופה ועד הכנסייה) צצות כנסיות שנועדו להכיל את המוני המאמינים שעושים את דרכם.
הכנסיות המרכזיות נבנות במאות ה 11-וה12-
מאפיין אחיד של סגנון אדריכלי (רומנסק)
סגנון כלל אירופאי ,סגנון שאינו ייחודי אך ורק לאזור אחד.
מאפיינים קבועים
מאפיינים אלו יהוו את הבסיס לאדריכלות הבאה שתתפתח (גותיקה)
טרנספט :בית רוחב .מאפשר לקבוצות להתפלל יחד באופן פרטי
אחידות
האחידות נובעת מכך שהכנסיות נבנו באותו הזמן ,סביב אותו מסלול.
פונקציה :אחסון רליקוויות +אחסון צליינים.
זו הסיבה לאזורים קטנים ומבודדים ,יצירת הפרדה בכנסייה.
אלמנטים סגנוניים
סנט פוי /קונק צרפת 1050-1130 /
רליקוויה של סנט פוי
אישה שעברה מרטיריום (מות קדושים) במאה ה4-
שיירי הגופה נגנבים ממוקם מותה אל צרפת במאה ה9-
מאפיינים מרכזיים
בעיית אור
שם
על שם השבט הגותי (אחד מהשבטים הברברים)
קיבל את שמו מאנשי הרנסנס במאות ה 15-וה 16-שראו והגדירו את האדריכלות הגותית כדבר גס ומכוער.
הבדלים
סגנון עירוני ואורבני ,מתפתח בעיקר בערים גדולות ,בניגוד לרומנסק שהתפתח באזורים כפריים
נסמך על עמודים ואומנות (ולא על קירות רצופים) -דבר שיוצר מרחב אדריכלי פחות מאסיבי וכבד.
מאפיינים עיקריים
הדגשת אור ומרחב
שימוש בעמודים ואומנות ובניהם חלונות (במקום שימוש בקיר רציף)
חלל גבוה יותר
אחדות החלל של האפסיס ,האמבולטוריום והקאפלות הרדיאליות
זליגתם של החללים לכדי חלל אחד נוצרת ע״י:
אסתטיקה חדשה :הדגשת אור ומרחב ,האור הוא ביטוי לאור אלוהי ,שמיימי
אמצעים טכניים:
קמרונות מצולעים -מאפשרים נשיאת משקל רב של התקרה
קמרונות צולבים בשילוב מצולעים -צלעות המהוות בסיס מבני שעליו נבנה ונסמך הקמרון.
ע״י כך -נוצרת האפשרות לרדד ולהקטין את המסה של העמודים והאומנות.
חזית
טימפנון מרכזי
טימפנון= חצי עיגול מעל דלות הכניסה
הפיסול מפסיק להיות מדיום עצמאי והופך להיות תלוי אדריכלות
הנושא לרוב הוא ״יום הדין״ (בדומה לכנסייה הרומנסקית סנט-פוי)
דמותו של ישו :קיים שינוי מהסגנון הרומנסקי ,שינוי שהולך ומתעצם בסגנון הגותי
רומנסק
אין חשיבות לייצוג אופטי /אשלייתי
ייצוג סמלי
קושי בזיהוי מנח הגוף
ייצוג סכימתי ,חוסר בקנה מידה ,הקצרה
גותי
ישו יושב בישיבה מוזרה ,קושי בהבחנת התנוחה
כפות רגליים בזווית לא תואמת
ברכיים גבוהות
ייצוג סכימתי של הכפלים
אומנה עיטורית
ניסיון להמיס את מסת הקיר
תפקיד האומנה :לשאת את משקל הקיר (המחזיק גם את התקרה)
חלוקה :מחולקת לעמודים קטנים .כלומר ,מסווה את עצמה ע״י חלוקה ליחידות קטנות יותר
האומנה לא נושאת את משקל הקמרון .למעשה ,האומנה היא לצורך עיטורי בלבד הנועד לפצל את המסה הגדולה.
תומכות דואות
הכנסייה נסמכת ע״י שימוש בתומכות דואות (דאייה) ,תמיכה בקירוי ובקירות עצמם.
לצידי הכנסייה נבנות אומנות גדולות ומסיביות בין החלונות.
מתוך אומנות אלו יוצאות זרועות התומכות בקירות הקתדרלה שבין החלונות (זרוע גבוהה וזרוע נמוכה.
פיסול
הפיסול הוא כבר לא פיסול חופשי
עיטור אדריכלי
שימוש חדשני המשרת את המטרה הדתית
ניצני הרנסנס
תהליך הפוך
לאחר 1,000שנה של ימי הביניים מתקיים תהליך הפוך -התבוננות אחורה אל העת העתיקה ולמידה של העקרונות
שנשכחו :מרחב ,נפח ,התבוננות מהטבע.
ניסיון להגיע לאיזון ,הרמוניה ,אחדות ,פרספקטיבה
שם
רנסנס= לידה מחדש
השם ניתן ע״י אנשים בתקופת הרנסנס שהגדירו בעצמם את מאפייני הסגנון
אחד מהם :ג'ורג'ו וזארי ,היסטוריון איטלקי.
בספרו ״חיי הציירים ,הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר״ ,1550הסביר כי הלידה מחדש קשורה
בחזרה לשיטות ותפיסות מהעת העתיקה שנובעת מהתבוננות מהטבע.
וזארי ציין כי ניצני הרנסנס החלו בפיסול של פיזאנו (מאה )13
מושג הרנסנס
בורקהרדט :אחד מהאנשים שתרם לתקופת הרנסנס כשונה וייחודית
״הציליוויזציה של הרנסנס באיטליה״ 1860
הפך את קריאת הרנסנס לקריאה של שינוי חברתי פוליטי בחיי היומיום ולא רק שינוי אמנותי.
הבנת הרנסנס כי מתקיים שינוי פוליטי וחברתי עמוק
הוא טען כי זה תחילתו של העידן המודרני מהסיבה:
נקודת הזמן הראשונה בה האדם נתפס כפרט ,כאינדיבידואל ולא כקבוצה כמו בימי הביניים.
בתוך הבפטיסטריום ממוקם מבנה פיסולי -דוכן שבחלקו העליון עומד הכומר.
צורת משושה
5פאנלים עם תבליטים
בנוי מעמודים ובניהם קשתות משולשות (מאפיין גותי)
תבליט בחלקו העליון
שילוב בין השפה הגותית לבין השפה הקלאסית
דוכן זה מייצג את המעבר
מצד אחד -אובייקט אדריכלי
מצד שני -בעל עקרונות הנוגדים את האסתטיקה של ימי הביניים
לראשונה ,מוצגת האסתטיקה הרנסנסית.
ניקולה פיזאנו
כלל איטליה הייתה נתונה תחת סגנון גותי באותה תקופה.
השפעת העת העתיקה בעבודותיו:
ראה עתיקות רומיות בפיזה בסמוך למתחם ,ב-״קמפונסטו״ ,בית הקברות של פיזה.
הקמפונסטו בנוי בצורת מלבן ובצדדיו סרקופגים מהעת העתיקה ,שם נקברו אנשים חושבים /אנשי פיזה של אותם
ימים .למשל:
נושא:
ייצוג של מעלת האומץ
רמיזות כל כך שהדמות מבוססת על הרקולס
הופעת העירום :אזכור עירום קלאסי הירואי בפעם הראשונה מזה 1,000שנה
ביטוי לאומץ :ייצוג עירום גברי הירואי באופן חיובי (דבר שלא היה מקובל בימי הביניים)
מאפיינים רנסנסיים
ניכר כי פיזאנו עשה מעבר בין הגותיקה של ימי הביניים לבין תחילת הרנסנ
איבוד פרופורציה( :כפות ידיים גדולות ,ראש גדול) כנראה מהסיבה שלא היה ייצוג עירום הרבה שנים
אינו פסל חופשי :הדמות מחוברת ונתמכת ע״י המבנה בעוד שנראה כאילו הדמות נמצאת בעמידת קונטרה פוסטו.
ציור ברנסנס
המחדש הראשון בתחום הציור :ג׳וטו.
בספרו של וזארי מתואר מיתוס בו אמן של ימי הביניים ,צ'ימבואה ,מגלה את ג׳וטו ולוקחת אותו תחת חסותו.
לימים ג׳וטו היה למאסטר בימי הביניים.
ייצוג חלל אשלייתי לאחר 1,000שנה שלא נראה
נפח ומשקל של הדמויות
הסתרות
החלפת הרקע הסמלי הזהוב בכחול
יצירת רצפה
הוספת מימד רגשי ופסיכולוגי
השפעה של התבוננות
ג׳וטו לוקח צורה איטלו-ביזנטית לתוך צורת הצלב ,אך מתקיימים אלמנטים אופטיים בדמותו של ישו
מייצג את ישו בתור דמות אנושית
ביטוי למשקל ולמות ישו
יוחנן ומרים זקופים יותר
קרקע סלעית
ישו
מוצג ע״ג ציר מרכזי ,מהראש ועד לעצם הזנב
הציר נע אלכסונית לתוך מרחב הצופה
כפות רגליו נפולות ונסוגות למרחב האווירי
תנוחת ברכיים מעידה על המשקל
ראש נוטה קדימה ,הסתרת צוואר וחלקים אחרים
שורה עליונה :סיפור חיי מריה (דרך סיפור חייה ושל הוריה)
שורה אמצעית :סיפור חייו של ישו
שורה תחתונה :מעלות וחטאים
הבנת התכנית
קיימת התקדמות נרטיבית בתכנית העיטורים
חלוקה ע״י מסגור :מאפשר הפרדה בין הסצנות
בכל מסגרת יש התרכזות בסצנה אחת
גורם מאחד
שימוש בצבע הכחול
נוצרת תחושה שאנו נמצאים במרחב אחד
מבחינה סמלית :חלקה העליון של הכנסיה מעוטרת כוכבים -סמל לשמיים ,את הספרה העליונה
ציור יום הדין האחרון
נושא שהיה מוכר עוד בכנסיות הגותיות
מצדדיו של ישו -מבורכים ומקוללים
זיהוי של אנריקו (מזמין הציורים) בחלקו התחתון של הצלב -מעניק קונטקסט לקפלה( .הענקת הקפלה לישו ככפרה
על מעשיו).
חייה של מריה
תיאור ההיכרות של הוריה וגם את לידתה של מריה
״אגדת הזהב״ :טקסט מימי הביניים ,מאה ה.13
נכתב ע״י בישוף המספר את חייה של מריה וההתעברות הפלאית וכן את הולדתה של מריה.
הומניזם
המושג נובע משיטת הלימוד ,קורפוס ,ומצביע על שינוי שקרה בימי הביניים:
במאה ה 12-באוניברסיטאות הראשונות ,תכנית הלימוד התחלקה לכמה תחומי לימודים עיקריים -משפטים ,רפואה,
תיאולוגיה ,פילוסופיה.
עם פרוץ הרנסנס והתפתחותו ,הכניסו לתכנית הלימוד תחומים חדשים הנוגעים באדם ובאישיותו| -״סטודיה
הומניטטיס״ (לימודי האדם)
תכנית זו מגלה עניין בתחומים שלא ראו בהם עניין בימי הביניים.
תכנית זו ראתה בחיוביות את המאפיינים האנושיים של הקיום.
אדריכלות
כיפה
עד המאה ה ,15-הקתדרלה הייתה פתוחה וללא כיפה.
הסיבה לכך היא כי הבונים הגותיים (סוף המאה ה )13-השאירו פתח גדול מדי ולא היה אדריכל שהצליח לעמוד באתגר זה.
בעייתיות בגודל
בדר״כ בבנית כיפה /קשתות /קמרונות ,בנו תומכות עץ שהיוו את הבסיס עליו נבנתה הכיפה.
במקרה זו ,לא יכלו לבנות תומכות חזקות מספיק שיעמדו בגובה וברוחב של כיפה זו.
כיפת סנטה מריה דל פיורה /ברונלסקי / 1420-1436 /פירנצה
בשנת 1418מציע ברונסלקי לבנות 2כיפות:
פנימית (בנויה מלבנים) ,חיצונית (בנויה מרעפים)
יתרון של כיפה זו:
הכיפה הפנימית יכולה להיות כבדה ופחות אסתטית ע״מ
שתוכל לשאת את כובד משקל הכיפה החיצונית.
פתר בעיות שהיו בימי הביניים באמצעות לימוד של כיפות ,בעיקר של הפנתאון.
חידושים הנדסיים
גילוי הפרספקטיבה
גילוי המתרחש במאה ה 15-באיטליה.
פרספקטיבה היא כלי המתרגם מציאות תלת מימדית על מצע דו מימדי
הומניזם :לגרום ליחס נכון בין גודל הדמות בציור לבין המרחב בציור ,דבר המעניק הרחבה למושג ,האדם במרכז.
תפיסה הומניסטית
גודל הדמות ,האדם ,הוא קנה המידה לאלמנטים החשובים (מיקום נקודת מגוז ,גובה קו אופק וכו׳)
מימד מקובע
יש שליטה גדולה על הצופה
הצופה האידיאלי אמור לצפות בציור מסוג כזה מנקודה מסוימת ,מרחק וגובה מסוים.
ישנה הכתבה לצופה כיצד לצפות בציור.
הפרס׳ מעניקה משמעות למיקום הצופה בין שני עולמות אלו
חידושים
ריבוי בפרטים ריאליסטיים
שימוש בצבעי שמן באופן חכם
בארצות השפלה במאה ה 15-מתגלה השימוש בצבעי שמן -דבר המעניק תוצאה ריאליסטית.
לעומת איטליה ,שם לרוב היה שימוש בפרסקו וטמפרה (פיגמנטים מעורבבים עם דבק מן החי).
סימבוליזם נסתר
ייצוג ריאליסטי אך למעשה הוא תיאור של משמעות סמלית ,רוחנית ,שמיימית.
חידושים
ייצוג הגוף המבוסס על חקר האנטומיה האנושית
קשר בין גוף ונפש :ייצוג פסיכולוגי הקשור בייצוג ותנוחת הגוף
פרספקטיבה אטמוספירית /אווירית
ספומטו (נובע מהמילה ״פומו״= עשן באיטלקית)
תחושת מסך דחוס ,תחושת עשן סביב הדמויות (אטמוספירה) -דבר שמחבר את הדמות אל מרחב הציור
נעשה ע״י מעברים טונאליים בין האור והצל (הנקודות החשוכות ביותר לעומת הנקודות הבהירות ביותר)
רישומים
סערה מעל העמק1500 /
תשומת הלב לפרטים
הפעם הראשונה בה הנוף מקבל ייצוג משל עצמו ולא כרקע
יצירת אחדות
סמל לטוהר ונקיון של ססיליה (חיה שמעדיפה שיצודו אותה מאשר להתלכלך)
תפיסת הראייה
מבחינת לאונרדו ,ההתרשמות החושית הראשונית היא דרך העיניים ולאחר מכן דרך המוח.
במוח מתקיימים 3שלבים (עיגולים):
קליטה של מה שהעין רואה והטבעת רושם
קבלת המראה והנחיה לפעולה :כל החושים נקלטים ונאספים במוח ואז נמסרות פעולות נוספות
זכרון
הראייה היא המנוע לפעילות המוחית של האדם.
כיצד היא נקלטת ,מועברת לפעולות שונות וכן נשמרת בזיכרון.
עיטור החדר
קיר שמאלי :מעלות מרכזיות בנצרות (אומץ ,חכמה ,מתינות) המיוצגות בתור האנשה
קיר ימני :ייצוג של תיאולוגיה .מייצג את הערצת היוקריסט
קיר שמאלי :2ייצוג של הפואטיקה לפי חזיון העת העתיקה
קיר ימני :2תיאור של פילוסופיה (אסכולת אתונה)
נושא :מריה מתאבלת על ישו המת -מחזיקה את גופו הבוגר לאחר שהורד מהצלב
מעבר לשפה מונומנטלית ושימוש בשיש
קנה מידה של אדם
איזון קומפוזיציה :ברכיה של מריה פרושות ומעניקות לגופו הארוך של ישו לשכב עליהן
צורה פירמידלית :מחשבה חדשנית צורנית
שלוות הדמות :המוות נראה שלו ולא זוויתי וגרוטסקי
מטאפורה דתית :ייצוג ויזואלי לבתוליה של מריה בכך שהיא נראית צעירה גם לאחר מותו של ישו.
ניתן לטעון כי כילה אינו רלוונטי
חתימה :חריטה בבגדיה של מריה .יש הטוענים כי החתימה הוספה לאחר תצוגת הפסל כאשר תהו מי האמן
טקסטורה שונה מאותה חומר :יש הבדל בין בגדיה של מריה לעורו של ישו
הנביא דניאל
מהווה סוג של הטרמה לסיפור של ישו
מיוצג עם ספר דניאל
תנוחה מורכבת :מודגשת ,פיזית ונוכחת.
ייצור דינמיקה ומתח כתוצאה מהמורכבות
סיבילה ליבקה
דמות מהמיתולוגיה
תנועה ותנועה נגדית
המודל היה גברי למרות שהדמות היא אישה
ציור ונציאני (מאה )16
סגנון הציור התפתח ברנסנס ע״י שני אמנים :ג׳ורג׳וניה ו-טיציאן (תלמידו)
אסכולת הציור הוונציאני התפרסם בזכות פיתוח העירום השני
2מאפיינים עיקריים:
עירום נשי
אופן הציור (רך יותר ,פחות קווי מתאר ,ציורי גוף).
הרכות נבעה מהטכניקה -שכבות של שמן היוצרות מרחבים רכים