‫אמנות פרה היסטורית במערב אירופה‬

‫התקופה הפלאוליתית‬
‫פלאוס= קדום‪ ,‬ליתוס= אבן‬
‫אדם פרה היסטורי‪ ,‬נווד שצריך להתנייד ועל כן האובייקטים מאותה תקופה הם ניידים‪.‬‬
‫התקיים צורך מהותי של האדם הפרהיסטורי‪ ,‬מתוך צורך הישרדותי‪.‬‬

‫ונוס מווילנדורף ‪ 28,000-25,000 /‬לפנה״ס‬

‫צלמית פריון קטנה (‪ 10‬ס״מ)‬ ‫‪‬‬
‫אבן גיר‬ ‫‪‬‬
‫שם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בשם גנרי‪ ,‬כללי‬ ‫‪‬‬
‫ונוס‪ -‬אישה‪ ,‬עירומה‬ ‫‪‬‬
‫הדבקה מלאכותית של השם‬ ‫‪‬‬
‫החסרה בפרטי הפנים‬ ‫‪‬‬
‫פעולות ע״מ לדמות גוף אישה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תבליט‪ ,‬חריטה‪ ,‬גריעה‬ ‫‪‬‬

‫צלמית מדולני ווסטוניצ׳ ‪ 23,000 /‬לפנה״ס‬

‫בדומה לונוס מווילנדורף‪:‬‬
‫גודל השדיים‬ ‫‪‬‬
‫גודל האגן‬ ‫‪‬‬
‫החסרה בפרטי הפנים‬ ‫‪‬‬
 ‫פעולה‪ :‬גריעה‬ ‫‪‬‬

‫ונוס מלוסול ‪ 19,000 /‬לפנה״ס‬

‫תבליט‪ ,‬ולא צלמית‪ :‬תלת מימד על דו מימד‬ ‫‪‬‬
‫פעולה‪ :‬גריעה‬ ‫‪‬‬
‫חוסר פרטים בפנים‬ ‫‪‬‬

‫שוורי בר‪ ,‬סוסים וקרנפים ‪ /‬ציורי קיר במערת שובה ‪ 30,000-28,000 /‬לפנה״ס‬
‫ציורי קיר שהתגלו בדרום צרפת‬
‫עשויים מפחם‬ ‫‪‬‬
‫נטייה נטורליסטית‪ -‬שימוש במעט אמצעים‪ ,‬מתוחכמים של קו וכתם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אמנות מסופוטמית‬

‫רקע‬
‫שם‬
‫ביוונית‪ -‬מסוס=בין‪ ,‬פוטמיה= נהרות‬

‫מיקום גיאוגרפי‬
 ‫עיראק של היום‬

‫פוליטי חברתי‬
‫לא כל האזור מאוחד‪ -‬קיימת התיישבות בערים שונות כשכל אחת מהן נשלטת ע״י שליט‪.‬‬

‫‪ ‬התרבות השומרית‬
‫התרבות המוקדמות יותר באוזר‬ ‫‪‬‬
‫ממציאה את כתב היתדות‪ :‬לכל סימן יש הברה אחת‬ ‫‪‬‬
‫לכל עיר יש אל מקומי ופנתיאון (מכלול של אלים)‬ ‫‪‬‬

‫מקדשים‬
‫כל עיר מרוכזת סביב מבנה המקדש‬
‫המקדש הוא המתווך בין האנשים לבין האל‪ ,‬בנוסף למקום שבו עובדים את האל‪.‬‬
‫המקדש בנוי ע״ג הר מלאכותי‪ -‬נראה ורואה לכל מקום ולכן זו נקודה נוחה ובולטת‬
‫זיגורט‪ :‬בנוי ממדרגות‪ ,‬כאשר בבסיסו רחב‪ ,‬כלפי מעלה נהיה צר‪.‬‬

‫המקדש הלבן ‪ 3,500-3,000‬לפנה״ס‬

‫הוקדש לאל ״אנו״‪ ,‬אל השמיים‬

‫פסלים ‪ /‬חפצי פולחן‬

‫‪ ‬סכימה‬
‫הסכימה נשברת ברגע שיש התייחסות למישהו שהוא לא בן תרבות‬
‫יש רעיון‪ ,‬מושג‪ ,‬סכימה‪ ,‬שלפיה מייצגים את האדם ואת שאר החפצים‬
‫פסלים‬ ‫‪‬‬
‫הפשטה גיאומטרית‬
 ‫האדם מיוצג בפרופיל‪-‬חזית‪-‬פרופיל (פח״פ)‬
‫ייצוג מושגי וגיאומטרי‬ ‫‪‬‬
‫הגוף מאופיין ע״י חוסר שימוש בחיקוי מדויק של הגוף ‪ /‬פרופורציות הגוף‬
‫עיניים ומבט כלפי מעלה‬ ‫‪‬‬
‫מעיד על המטרה‪ -‬מחכים להתגלות האל‬
‫רגיסטר‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה לשורות של המרחב הויזואלי‪ ,‬כל שורה היא המשך הסיפור‪ -‬איך לייצג מרחב‪.‬‬
‫גודל היררכי‬ ‫‪‬‬
‫מעיד על גדולתה וחשיבותה של הדמות‬

‫פסלים ממקדש אבו ‪ 2,700-2,500 /‬לפנה״ס‬

‫פסלים קטנים‬ ‫‪‬‬
‫הוצבו בתוך המקדש כדי לקבל את ברכת האל‬ ‫‪‬‬
‫קבורים ברצפת המקדש כדי לשמור על קבוצת הפסלים‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג מושגי וגיאומטרי‬ ‫‪‬‬
‫גיאומטריה המייצגת פרטים‬ ‫‪‬‬
‫מבט עיניים כלפי מעלה‬ ‫‪‬‬

‫הנס המלכותי של אור ‪ 2,600 /‬לפנה״ס‬

‫נס= אובייקט משובץ באבנים‪ ,‬מוטבע באספלט‪.‬‬
‫ההשערה היא שהאובייקט נישא בתהלוכות‬
‫שימוש ברגיסטרים‬ ‫‪‬‬
‫הצגת דמויות בפח״פ‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בגודל הירככי‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬התרבות האכדית‬
 ‫שולטים באזור לאחר השומרים‬ ‫‪‬‬
‫חשיבות האלים היא הראשונה ועל כן הביטוי הויזואלי‪ :‬מיקום בחלק העליון‪ ,‬גודל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‬ ‫‪‬‬
‫מיוצגות בסכימה זהה לשומרים‪ :‬פח״פ‬

‫אסטלת נרם‪-‬סין ‪ 2,300-2,200 /‬לפנה״ס‬

‫אסטלה= לוח‬
‫מנציחה את ניצחונו של נרם‪-‬סין (הנכד של מלך אכד הראשון)‬
‫דמויות‬ ‫‪‬‬
‫נרם סין בחלק העליון‬ ‫‪‬‬
‫דמויות מתחתיו ‪ -‬החיילים שלו‬ ‫‪‬‬
‫הדמויות שהוא דורך עליהן‪ -‬האויבים שלו‬ ‫‪‬‬
‫הסכימה נשברת ברגע שמציגים את האויבים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הקצרה‪ /‬תנוחה מורכבת‬ ‫‪‬‬
‫מעיד על יכולותיו של האמן‪ ,‬זו בחירה שלו להציג כך את הדמויות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬תרבות בבלית‬
‫שליט‬ ‫‪‬‬
‫חמוראבי (מלך בשושלת הראשונה של בבל)‬
‫יצר סדר חברתי ע״י קביעת ‪ 300‬חוקים הנוגעים ליחסים חברתיים‪-‬דתיים‪.‬‬
‫שינוי בקומפלקסים של המקדש‬ ‫‪‬‬
‫בנוסף למקדש‪ ,‬נבנו גם ארמונות מפותחים‬
‫סגנון‬ ‫‪‬‬
‫אלמנטים שחוזרים על עצמם‪ -‬עיני שקד‪ ,‬גבה מחוברת‬ ‫‪‬‬
‫גודל היררכי‬ ‫‪‬‬
 ‫ייצוג באופן סכימתי של פח״פמעט מעוטר ומסוגנן‬ ‫‪‬‬

‫אסטלת חמוראבי ‪ 1,760 /‬לפנה״ס‬

‫חלק עליון‪ -‬תבליט‬

‫חלק תחתון‪ -‬כתב יתדות צפוף‬

‫‪ ‬תרבות אשורית‬
‫למאסו מדיר שארוקין‪ 721-705 /‬לפנה״ס‬
‫חיות מאגיות של חצי אדם‪-‬חצי שור‪.‬‬
‫סגנון‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על הסכימה מהתרבות השומרית‬ ‫‪‬‬
‫רגליים‪ :‬יש ‪ 5‬רגליים וזה ע״מ שהצופה יראה את הדמות בצורה הנכונה ועם מלוא האינפורמציה‪,‬‬ ‫‪‬‬
 ‫גם מלפנים וגם מהצד‪.‬‬

‫אמנות מצרית‬
‫המיתולוגיה המצרית עסוקה בנושא של חיים ומוות‪.‬‬
‫במרכז מצרים‪ ,‬נהר הנילוס עולה על גדותיו למשך ‪ 70‬שנה‪ -‬מחזור ההצפה דומה למחזור החיים והמוות‪.‬‬
‫פוליטיקה במצרים הקדומה‬
‫‪ 4,000‬לפנה״ס מצרים מתחלקת לשתי ממלכות עיקריות (נקבע עפ״י זרימת הנילוס)‪:‬‬

‫‪ .2‬חלק דרומי‬ ‫חלק צפוני‬ ‫‪‬‬

‫מצרים עילית‬ ‫מצרים תחתית‬
‫(כתר לבן)‬ ‫(כתר אדום)‬

‫בשנת ‪ 3,00‬לפנה״ס מלך נרמר איחד לראשונה את שתי הממלכות‬

‫תקופה של יציבות פוליטית וחוזק כלכלי‪.‬‬

‫לוח המלך נרמר ‪3,100-3,000 /‬‬

‫שימוש בחלוקה לרגיסטרים‬
‫צד שמאל‬
‫‪ ‬רגיסטר עליון‬
‫‪ ‬עיטורים של פרה כייצוג לתחתוך (אלת היופי‪ ,‬אהבה והמוזיקה)‬
‫‪ ‬דמות מרכז‬
‫‪ ‬שימוש בגודל היררכי‬
‫‪ ‬חובשת כתר לבן של מצרים עילית‬
‫‪ ‬תנוחת הכנעה תפיסת השיער‬
‫‪ ‬דמות מאחור‬
‫‪ ‬נושא כליו של נרמר‬
‫‪ ‬בז‬
‫‪ ‬ייצוג של הורוס (בנו של אוזיריס ואיזיס)‬
‫‪ ‬רגיסטר תחתון‬
 ‫האויבים‪ ,‬נרמסים‬ ‫‪‬‬
‫צד ימין‬
‫רגיסטר עליון‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬זהה לרגיסטר בצד שמאל‬
‫רגיסטר שני‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הילוגרף‪ :‬השפה הקדומה של המצרים הקדמונים (ציורים שונים המבטאים הבהרות)‪.‬‬
‫‪ ‬דמויות בפח״פ‬
‫‪ ‬נרמר‪ :‬חובש כתר לבן של מצרים תחתית (ייצוג סמלי שהוא המלך של שתי הממלכות)‬
‫‪ ‬האויבים‪ :‬חלקם מוצגים בפרופיל וחלקם מוצגים בחזית= תצוגה כזו באופן לא סכימתי ושווה משדרת‬
‫כאוס‪ ,‬לא שייכת לסדר‪.‬‬
‫רגיסטר שלישי‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ייצוג סמלי של הכנעה ע״י חיות מוכנעות‬
‫רגיסטר תחתון‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬שור מפרק את חומות העיר‬

‫אלים מרכזיים‬
‫אתם ‪ -‬אל בורא‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬האל הראשון והבסיסי של המיתולוגיה‬
‫‪ ‬שאר האלים נתפסים כבאים מבשרו‬
‫רה ‪ - RA‬אל שמש‬ ‫‪‬‬
‫שו ‪ -‬אל הרוח‬ ‫‪‬‬
‫תפנות ‪ -‬אל הערפל והלחות‬ ‫‪‬‬

‫אוזיריס‪ -‬אל העולם הבא‪ ,‬התחייה‪ ,‬המתים‪ ,‬אל החיים‪ ,‬הסדר הטוב‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬המלך הראשון של מצרים‬
‫‪ ‬מיוצג ע״י הצבע הירוק (=צמחייה‪ ,‬הצפת הנילוס)‬
‫‪ ‬מיוצג ע״י דמות מומימה (=תהליך שימור המתים)‬
‫איזיס‪ -‬אשתו של אוזיריס‬ ‫‪‬‬
‫הורוס‪ -‬אל השמיים והמלוכה‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הבן של אוזיריס ואיזיס‬
‫‪ ‬מיוצג ע״י ראז של בז‬
‫סת‪ -‬אל הכאוס‪ ,‬המלחמה‪ ,‬סערה‪ ,‬אלימות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אח של אוזיריס‬
‫‪ ‬כמיוצג עי ראש של חיה שחורה‬
 ‫מומיות‬
‫האמנות המצרית עוסקת בסוף החיים והמוות‪ ,‬תוצריה הראשונים הם כאלו המשרתים את המוות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימור המת‪ ,‬דאגה לגופו ונפשו‬ ‫‪‬‬
‫משמרים את המתים בשלב מוקדם מאוד‬ ‫‪‬‬
‫תהליך‪ :‬שואבים את חלקיו הפנימיים ‪ --‬עוטפים את הגופה בתכריכים ספוגים שמן וחומרים נוספים (למטרת‬ ‫‪‬‬
‫שימור) ‪ --‬הוספת עיטורים וציורים‪.‬‬
‫מדוע לשמר את המת?‬ ‫‪‬‬
‫קה= כוח החיים‪.‬‬
‫אחד מהחלקים החשובים בנפש האדם עפ״ הטענה של המצרים‪.‬‬
‫כאשר אדם מת‪ ,‬הקה עוזב את גופו ועושה מסע נצחי אל עבר חיי הנצח‪.‬‬
‫על הקה לנוח ולאכול במהלך המסע ולכן משמרים את הגופה‪.‬‬
‫כשהאדם יגיע לעולם הבא (במידה ויאשרו לו כניסה)‪ ,‬יהיה לו מרגוע‪.‬‬

‫טקס שקילת הלב של הונפר‬

‫הנפטר מובל לכניסה לעולם הבא (שם יושב אוזיריס)‬
‫במרכז הציור‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שוקלים את לב הנפטר‪.‬‬
‫במידה וכבד מדי‪ -‬אין כניסה‪ .‬ולהיפך‪.‬‬

‫מסטבה‬
‫בערבית‪ ,‬מסטבה= ספסל ‪ /‬מדרגה לפני הכניסה לבית‪.‬‬
‫מבנה הקבורה הראשון‬ ‫‪‬‬
‫מצרים עשירים דאגו שיבנו עבורם מסטבה‪ ,‬בעודם בחיים‪ ,‬שיהיה להם מוכן ביום מותם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דגשים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שמירת הגופה‬ ‫‪‬‬
‫הצבת דמות מפוסלת‬ ‫‪‬‬
‫חדר מנחות‬ ‫‪‬‬
 ‫מבנה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חדר תפילה‪ :‬דאגה לצרכי הקה‪ -‬חדר מנחות ובו הביאו אוכל משקאות ולבוש‬ ‫‪‬‬
‫דלת מדומה‪ :‬לקשר בין חדר הקבר לחדר האורחים‬ ‫‪‬‬
‫חלל המשמש לנפש המת (קה) לחזור‬ ‫‪‬‬
‫סירדב‪ :‬הצבת דמות מפוסלת של המת‪ -‬ייצוג המת באופן סמלי‬ ‫‪‬‬
‫אזור קבורה של המומיה‬ ‫‪‬‬
‫הצבת הפסל‬ ‫‪‬‬
‫הצבתו בסירדב שימשה למטרת המבקרים שהיו מקבלים מבט חי‪.‬‬
‫שימור של המיתוס שהמת עדיין או‪ ,‬או לפחות בדרכו לעולם הבא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המסטבה הובילה לתחילת בניית הפירמידות‬

‫פירמידת מדרגות= מתחם בפני עצמו שחלק ממנו מיועד לקבורה‬
‫מראה שלם‪ ,‬נוצר ע״י שימוש בחיפוי אבן גיר‬ ‫‪‬‬

‫פירמידת זוסר ‪ 2,675-2,635 /‬לפנה״ס‬

‫פנה ל‪-‬אחימוטפ (אדריכל)‬ ‫‪‬‬
‫רצה ליצור משהו מיוחד‬ ‫‪‬‬

‫המלך זוסר ‪ 2,680 /‬לפנה״ס‬

 ‫הפסל הוצב בתוך הסירדב‬ ‫‪‬‬
‫במבט מחד המנחות‪ ,‬ניתן לראות את הפסל דרך ‪ 2‬חורים‬ ‫‪‬‬
‫חומר‪ :‬אבן גיר‬ ‫‪‬‬
‫הפסל גושי וחסר חללים (שלא יישבר)‬ ‫‪‬‬
‫חלקו התחתון‪ :‬הילוגרף שמזהה אותו‬ ‫‪‬‬
‫מבט‪ :‬כלפי מעלה‪ ,‬לעבר חיי הנצח‬ ‫‪‬‬

‫גיזה‬
‫מתחם קבורה של ‪ 3‬פירמידות‪:‬‬
‫חופו ‪ ,‬חאפרה‪ ,‬מיקרינוס‬
‫שושלת ‪ 2,600-2,475 ,4‬לפנה״ס‬
‫יש הבנה כי הפירמידה היא התפתחות הדרגתית של סגנון‪ ,‬כשבעולם העתיק סגנון הוא תולדה של אמנים שעובדים יחד‬

‫בתהליך הדרגתי של זמן (עשרות ואף מאות שנים‬

‫לצורך בנייה מסוג זה)‪.‬‬

‫מבנה פנימי‬
‫מבנה מפואר בגובה ‪ 150‬מטר‬
‫(עפ״י התרשים)‬
‫‪ .3‬קאפלה תת קרקעית‬
‫מוכרת מהמסטבה ומפירמידת המדרגות של זוסר‬ ‫‪‬‬
‫שם הונחה המומייה‬ ‫‪‬‬

‫‪ .5‬קאפלה בעומק הפירמידה‬

‫נמצאת מעל הקרקע‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הונח ארון קבורה ‪ /‬קאפלה של פרעה‬
‫‪ .6‬קאפלה של המלכה הראשונה של חופו‬
‫דרכים אלכסוניות‬
‫פירים שנועדו לשחרר לחץ אוויר (בגלל החומר)‬ ‫‪‬‬
‫דרכים מעוקלות‬
‫נחפרו ע״י שודדי קברים ע״מ להגיע לאוצרות‬ ‫‪‬‬
‫מבנה חיצוני‬
 ‫קיים הפרש בין הפירמידה לבין החיפוי שלה‬
‫מחופות באבני גיר מסותתות ‪ -‬העניקו פאות חלקות (עם השנים הן נחצבו‪ /‬נלקחו)‬

‫פירמידת חופו‬
‫קיים שינוי אדריכלי‪ -‬לא הכל סבב סביב הקבר עצמו‬ ‫‪‬‬
‫היה הראשון לבנות את הפירמידה‬ ‫‪‬‬
‫מסביב לפירמידה יש מתחם שלם של קבורה‬ ‫‪‬‬
‫מלבנים קטנים‪ :‬מסטבות של חצר פרעה‬ ‫‪‬‬
‫פירמידות קטנות‪ :‬למלכות‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬מקדשים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מקדש מוות‪ -‬צמוד לפירמידה‬
‫מקדש עמק ‪ -‬על גדת הנילוס‬

‫פירמידת חאפרה‬
 ‫(לפי הרישום האדריכלי של שלושת הפירמידות)‬
‫השתכללות בבניה‪ -‬הנחת אבני גיר בבסיס לפני תחילת הבנייה‬ ‫‪‬‬
‫הצבת הספינקס‬
‫לקוח מהתרבות היוונית‬ ‫‪‬‬
‫חיה מאגית בעלת תכונות הכנס‬ ‫‪‬‬
‫גוף אריה וראש של פרעה‬ ‫‪‬‬
‫שילוב לא טבעי עם משמעות סמלית‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מעיד על כוחו העצום של פרעה‪ ,‬יכולות פיזיות‪ ,‬יכולות מנטליות‬
‫גובה‪ 20 :‬מ׳‪ ,‬אורך‪ 73 :‬מ׳‬ ‫‪‬‬
‫חומר‪ :‬עשוי מסלע טבעי של גדת הנילוס‬ ‫‪‬‬

‫פסל פולחנו של חאפרה‬

‫הוצב בסירדב (בדומה לסוזר)‬ ‫‪‬‬
‫השתכללות צורנית‬ ‫‪‬‬
‫מרווחים‪ :‬נוצרו מרווחים וניתן לזהות כל חלק בנפרד (צוואר‪ ,‬ידיים‪ ,‬רגליים)‬ ‫‪‬‬
‫טיפול בצידי הפסל ולא רק בחלקו הקדמי‬ ‫‪‬‬
‫הורוס (האל השמיים והמלוכה) ‪ :‬נמצא על הכתף‪ ,‬לא נגלה במבט ראשוני‬ ‫‪‬‬
‫חומר‬ ‫‪‬‬
‫אבן דיוריט ‪ -‬אבן קשה לעיבוד‪ ,‬יקרה‬
‫(בניגוד לזוסר‪ -‬אבן גיר)‬

‫פירמידת מיקרינוס‬
‫מיקרינוס‪ -‬הכנד של חופו‬
‫במקדש שלו נמצאו מצבור של פסלים‬

‫פסלים‬
‫שמירה על מסורת סגנונית חזקה‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בתנוחות גוף‪ :‬ישיבה‪ ,‬תנוחת ידיים‪ ,‬מבט כלפי מעלה‬ ‫‪‬‬
‫כשמדובר בייצוג של אנשים שהם לא הפרעונים‪ ,‬קיימת מעט התרופפות בשמירה על המסורת הסגנונית‬ ‫‪‬‬
‫מבט כלפי מעלה ‪ -‬אל עבר חיי הנצח‬ ‫‪‬‬
‫אידיאל היופי‬ ‫‪‬‬
‫קיים הבדל צבעוני בין הגבר לבין האישה‬ ‫‪‬‬
‫הגבר כהה עור‪ :‬היה בחוץ‪ ,‬עבד‪ ,‬צד‬ ‫‪‬‬
 ‫האישה לבנה‪ :‬נשארה בבית‬ ‫‪‬‬
‫הבדל בתנוחות‬ ‫‪‬‬
‫הבדלי תנוחות בין הגברים לנשים‬
‫הגבר אקטיבי‪ ,‬צועד קדימה‬ ‫‪‬‬
‫האישה סטטית‪ ,‬רגליים מעט צמודות אחת לשנייה‬ ‫‪‬‬
‫נטייה לנטורליזם (בהמשך)‬ ‫‪‬‬
‫קיימת השתכללות ביכולת ובבחירה להציג בן אדם בצורה מסוימת (למשל ייצוג של שומן הגוף)‬

‫הנסיך רחוטפ ואשתו ‪ 2,580 /‬לפנה״ס‬

‫רחוטפ‪ -‬אח שלו חופו‬
‫חומר‪ -‬אבן גיר צבועה‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‬ ‫‪‬‬
‫הבדל צבעוני בין הגבר לאישה‬ ‫‪‬‬
‫מבט כלפי מעלה‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬עיניים בורקות‪ ,‬מעניק חיות לפסל‬
‫מיקרינוס ואשתו ‪ 2,525-2,475 /‬לפנה״ס‬

‫חומר‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.5‬מטר‬ ‫‪‬‬
‫אבן דיוריט‬ ‫‪‬‬
‫מטופל בצדדים‪ ,‬אך הכוונה שיראו את הפסל מלפנים‬ ‫‪‬‬
‫(האמן מסתמך על המסה של האבן ע״מ להעמיד את הדמויות)‪.‬‬
‫מאפיינים‬ ‫‪‬‬
 ‫שינוי בהעמדה בין הגבר לאישה‬ ‫‪‬‬

‫סנב‪ ,‬אשתו וילדיו ‪ 2,530 /‬לפנה״ס‬

‫סנב‪ -‬פקיד בכיר בחצר של מיקרינוס‬
‫חומר‬ ‫‪‬‬
‫שימוש באבן רכה בגלל‪ :‬גודל הפסל‬
‫מעמד המיוצגים‬
‫מאפיינים‬ ‫‪‬‬
‫בגלל גובהו (היה גמד) הושיבו אותו ואת אשתו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כדי לא להציג אותו באופן נחות יותר‪.‬‬

‫ילדיו ממלאים את החלל שנוצר‬ ‫‪‬‬

‫מיקרינוס‪ ,‬האלה תחתור ואלה מקומית ‪ 2,490-2,472‬לפנה״ס‬

‫מאפיינים‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על המסורת הסגנונית‬ ‫‪‬‬
‫הגבר הוא האקטיבי בפוזיציה‬ ‫‪‬‬

‫המינו ישוב ‪ 2,570 /‬לפנה״ס‬

 ‫המינו‪ -‬אדריכל הפירמידה של חופו‬
‫מאפיינים‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על המסורת הסגנונית החזקה‪ ,‬אך יש גם שימוש במימד נטורליסטי‪ ,‬חיקוי הטבע‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫כפלי השומן שלו‪.‬‬
‫ייצוג‬ ‫‪‬‬
‫זהו הפרש עצום בין ייצוג פרעה (גבר אידיאלי מושלם) לבין ייצוג של בן אדם ממעמד שלא שווה לפרעה (אך עדיין‬
‫חשוב)‬

‫סופר יושב ‪ 2,500-2,400 /‬לפנה״ס‬

‫חומר ‪ -‬אבן גיר‪ ,‬טיפול מכל צדדי הפסל‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‪ -‬מימד נטורליסטי‪ :‬ייצוג השומן‬ ‫‪‬‬

‫עיטור קאפלות קבורה‬

‫ייצוג הנפטר לפני שולחן המנחות‬ ‫‪‬‬
‫עיטור ע״י ייצוג אידיאליסטי בכל הפעולות שהאדם המת עשה בעודו בחיים‪ -‬מה עשה‪ ,‬איך היה נראה וכו׳‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסיבה לעיטור היא מתוך מחשבה שזה יימשך הלאה אל חיי הנצח‬ ‫‪‬‬
‫נושא שהולך ומשתכלל ובהמשך יהפוך להיות העיטור של כל קאפלות המתים‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים ‪ /‬סגנון‬
‫סכימה של ייצוג מרחבי‬ ‫‪‬‬
‫יש גיוון ומידע בתוך הדימוי‪ -‬צריך לדעת איך לקרוא את הסכימה (בדומה לייצוג אדם בפח״פ)‬
‫ייצוג של עולם החי‬ ‫‪‬‬
 ‫קיים חופש בייצוג‪.‬‬
‫כשלא מדובר בייצוג פרעה‪ ,‬הצבעוניות שונה‪ ,‬יש מגוון של חי‪ ,‬פוזיציות שונות‬
‫עושר חיים וממון‬ ‫‪‬‬
‫בדומה לייצוג של עולם החי‪ -‬קיים חופש‪.‬‬
‫בא לידי ביטוי כאשר מדובר בנושא שולי מעולמו של המנהיג (עבדים‪ ,‬עולם הטבע…)‬

‫לכידת הציפורים ‪ 1,890 /‬לפנה״ס‬

‫קוטפי תאנים ‪ 1,890 /‬לפנה״ס‬

‫מקדשים‬
‫‪ 1,500‬שנה קדימה‬
‫יש שינוי והתפתחות באדריכלות המוות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעונים מפסיקים לקבור את עצמם בפירמידות‬
‫קיימים מקדשי מוות עם שינוי‬

‫מקדש חתשפסות ‪ 1,490-1,460 /‬לפנה״ס‬

‫חתשפסות= מלכה‬
‫חומר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נחצב באבן במבנה של קומות‬ ‫‪‬‬
‫בכל קומה יש פסל שלה מתוך רצון להעצים את עצמה‬ ‫‪‬‬
 ‫פסלי חתשפסות‬

‫חתשפסות עם צנצנות מנחה‬

‫חתשפסות‬
‫ספינקס חתשפסות‬
‫כריעת רגליים‬ ‫‪‬‬
‫אינה התנוחה הרגילה‬
‫פנים‬ ‫‪‬‬
‫חובשת פאה‪ ,‬כיסוי ראש וזקן=‬
‫מדגישה את כוחה ע״י שימוש בייצוגים ויזואליים של פרעה‪ ,‬של גבר‪.‬‬
‫שימור מסורת ע״י תנוחה מורכבת‬ ‫‪‬‬
‫ספינקס‬ ‫‪‬‬
‫עיצוב הפנים דומה לעיצוב שנעשה ‪ 1,500‬שנה קודם‪.‬‬

‫מקדש ארמון רה ‪ 1,275-1,225 /‬לפנה״ס‬

‫רה= אל השמש‬
‫מקדש דתי‪ ,‬אינו מקדש מוות‪.‬‬
‫קנה מידה ענק הגורם לאדם להיראות קטן‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בעמודים (המצאה של המצרים)‬ ‫‪‬‬
‫עיטור עמודים‪ :‬משמש להראות את החיים של הנפטר לפני מותו‬ ‫‪‬‬
‫מעוטרים בתבליט ונצבעו (פיתוח מהמסטאבות)‬
 ‫מקדש רעמסס השני ‪ 1,275-1,225 /‬לפנה״ס‬
‫מקדש הערצה‪ ,‬אינו מקדש מוות‪.‬‬
‫רעמסס‪ ,‬אשתו ו‪-‬רה (אל השמש)‬
‫נבנה מתוך רצון לחגוג את ניצחונו בקרב ואת הרחבתו של גבולות המדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במשך ‪ 3,000‬שנה רק פרעה אחד העז ״לשבור״ את המסורת הסגנונית (לתקופה קצרה של ‪ 20‬שנה)‬ ‫‪‬‬
‫הוא היחיד שהעז לשנות את הסגנון המצרי הקנוני‬ ‫‪‬‬
‫הגדיר מחדש את האל המרכזי‪ :‬אתן (נמצא במרכז בקטן)‬ ‫‪‬‬
‫דימוי גוף נשי‬ ‫‪‬‬

‫אחנתון‪ ,‬נפרטיטי ושלושת בנותיהם ‪ 1,353-1,335 /‬לפנה״ס‬

‫אסטלה שמראה את אחנתון עם אשתו והבנות‬
‫שינוי סגנון‬
‫זיהוי הדמויות‪ :‬עפ״י גודל היררכי אך לא משמעותי‬ ‫‪‬‬
‫מבנה גוף‪ :‬גברי אך לא מוצק‬ ‫‪‬‬
‫אינטימיות‪ :‬שניהם מחזיקים בילדיהם ולא רק האישה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרה מכך‪ -‬אחנתון משחק עם הבת ולא רק אוחז אותה‬
‫כפות רגליים‪ :‬הרגליים מתוארות כרגל ימין וכרגל שמאל‪ -‬מעניק חיות‪ ,‬מימד נטורליסטי‬ ‫‪‬‬
‫תנועתיות‪ :‬הסרטים בכובע ״מתנופפים״‬ ‫‪‬‬
‫יחס של קרבה בין האל לבין פרעה‪ :‬ייצוג האל מופיע במרכז‪ -‬שולח את קרניו כשבקצה כל קרן כף יד קטנה‪,‬‬
‫כאילו מלטפת‪.‬‬
 ‫אמנות יוון‪ -‬התקופה הגיאומטרית‬
‫מאות ‪ 9-8‬לפנה״ס‬

‫רקע‬
‫ההתחלה של האמנות היוונית‬ ‫‪‬‬

‫הערים מחולקות לערי מדינה‪ -‬שלטון עצמאי‬ ‫‪‬‬

‫עם כובש‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫היוונים הם עם כובש שמתרחב לכיוון אסיה הקטנה (טורקיה של היום)‪ ,‬ובסופו של דבר התרבות היוונית הופכת‬
‫להיות התרבות השולטת‪.‬‬

‫זיקה לאימון הפיזי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫האולימפיאדה נוסדה במאה ה‪ 8-‬לפנה״ס‪.‬‬
‫זו הייתה הזדמנות ליוונים לחשוף את הגוף הגברי העירום‬

‫אתוס‬ ‫‪‬‬
‫מצד אחד‪ -‬התבוננות בגוף העירום‬
‫ומצד שני‪ -‬האמן יווני לא ייצג כל גוף שהוא‪ ,‬אלא יפעל עפ״ אתוס‪ ,‬עפ״ דוגמא אידיאלית של גוף עירום‪.‬‬

‫עיטור כדים‬
‫אמנות שבאה לידי ביטוי בחפצים ניידים‬
‫הוצבו מחוץ לשערי העיר ‪ -‬ייצוג מקום הקבורה של המת‬

‫מאפיינים‬
‫אימת החלל המת‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫עיטור מכף רגל של הכד ועד שפת הכד‬ ‫‪‬‬
‫נוצרים רגיסטרים עם עיטור גיאומטרי‬ ‫‪‬‬
‫תרגום סצינות לסכימה גיאומטרית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫השטחה ורידוד של אובייקטים שחוזרים על עצמם‬ ‫‪‬‬
‫סצנה נרטיבית‬ ‫‪‬‬
‫במרכז הכד‪ .‬מסבירה את הקשר בין האובייקט לפונקציונאליות שלו (קרובה)‬ ‫‪‬‬
‫גוף משולש‪ ,‬רגליים גליליות‬ ‫‪‬‬

‫דיפילון ‪ 750 /‬לפנה״ס‬

‫הוצבו מחוץ לשערי העיר דיפילון‬ ‫‪‬‬
‫סצנה נרטיבית במרכז הכד‬ ‫‪‬‬
‫הונחו על קברים‬ ‫‪‬‬

‫קרטר ‪ 750-735 /‬לפנה״ס‬

 ‫חפצים זעירים‬
‫מאפיינים‬
‫חפצים מלאים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עשויים בטכניקת יציקת ברונזה‪ ,‬הפסלים מלאים ואינם חלולים‬ ‫‪‬‬
‫רידוד גיאומטרי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חזרתיות דימויים (בדומה לכדים)‬ ‫‪‬‬
‫חוסר הקפדה ביצירת חלל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫האמן ממעיט בליצור חלל‪ ,‬בעיקר מסיבה טכנית כדי לוודא שהחלקים הזעירים לא ישברו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסיס מטופל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בחלק מהפסלים גם הבסיס עצמו מטופל‬ ‫‪‬‬

‫סוס ‪ /‬מאה ‪ 8‬לפנה״ס‬

‫גיבור וקנטאור ‪ 750-730 /‬לפנה״ס‬

‫קנטאור= חצי אדם‪ ,‬חצי סוס‬
‫מימד בוסרי‪ :‬האמן חיבר את הקנטאור‬ ‫‪‬‬
‫בצורה היברידית‪ ,‬לא טבעית‪.‬‬
 ‫אפולו מנתיקלוס ‪ 700-680 /‬לפנה״ס‬
‫אפולו= אל החכמה‪ ,‬השמש‪ ,‬האמת‬

‫אמנות יוון‪ -‬התקופה הארכאית‬

‫מאות ‪ 7-6‬לפנה״ס‬

‫בתקופה זו האמנות היוונית מתפתחת בקצב מהיר‪ -‬בכל ‪ 200‬שנה בערך יש שינוי‪.‬‬

‫קוראי ‪( Kourus / kouroi‬גברים)‬

‫פסלי הקדשה שהוצבו במקדשים ‪ /‬הוצבו על קברים לזכר מי שהזמין את הפסל‬ ‫‪‬‬
‫הבדל מגדרי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הדמויות הנשיות היו לבושות‪ ,‬בניגוד לגברים‪.‬‬
‫מהסיבה שהאמן היווני רואה נחשף ליותר גברים עירומים מאשר נשים עירומות‪.‬‬
‫הפיסול נשען על‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מקורות גיאומטריים‬ ‫‪‬‬
‫מקור מצרי (בעיקר בתנוחות)‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫התחלת פיסול היקפי וחופשי‬ ‫‪‬‬
‫הקפדה על חללים בגוף‪ ,‬מטופל בכל הצדדים (בניגוד לתקופה הגיאומטרית)‬ ‫‪‬‬
‫חיוך ארכאי‪ :‬מטרתו לשם לנסות להציג מבע פסיכולוגי‪ ,‬בוסרי‪ .‬מעניק נופח של חיות‬ ‫‪‬‬
‫רגליים צועדות קדימה‬ ‫‪‬‬

‫קורוס ניו יורק ‪ 590-580 /‬לפנה״ס‬

‫עמידתו מעידה על כך שהפיסול מבוסס על הפיסול המצרי‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‬
‫הפסל יחסית סכמתי‪ -‬ייצוג דוגמא ‪ /‬קו לאיברי הגוף‬ ‫‪‬‬
‫רפרזנטטיבי‪ -‬רק מה שמייצג יופי בפסל‬ ‫‪‬‬

‫קורוס מנטאה ‪ 560 /‬לפנה״ס‬

‫נמצא בקבר מייצג את הנפטר‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים‬
‫‪ ‬יכולתו של האמן משתפרת במהירות (טווח של ‪ 20‬שנה)‬
‫רכות‪ :‬הגוף נראה רך יותר‬ ‫‪‬‬
‫מימד נטורליסטי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עצמות האגן והצלעות פחות קוויות‬ ‫‪‬‬
‫ברכיים‪ -‬תחושה של עובי שריר‬ ‫‪‬‬
‫כפות רגליים‪ -‬כבר לא גליליות‬ ‫‪‬‬
‫שאריות צבע‪ -‬הפסלים נצבעו בצבע גוף‬ ‫‪‬‬
 ‫קורוס מאנאויסוס ‪ 530 /‬לפנה״ס‬
‫השלב הבא של הקוראי‬
‫מאפיינים‬
‫מימד נטורליסטי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עיצוב השיער‬ ‫‪‬‬
‫עיניים מפורטות יותר‬ ‫‪‬‬
‫חיוך ארכאי‬ ‫‪‬‬

‫קורוס קריטוס ‪ 480 /‬לפנה״ס‬

‫הנקודה האחרונה בהתגלגלות הקורואי‬
‫מאפיינים‬
‫גוף נטורליסטי כמעט לחלוטין‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נעלמו האלמנטים הסכמתיים‪ ,‬הגיאומטריים‬ ‫‪‬‬
‫מעבר הדרגתי בין השרירים לצלעות‬ ‫‪‬‬
‫חיוך ארכאי נעלם‬ ‫‪‬‬
‫תנוחת קונטרה פוסטו‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫עמידה ניגודית‪ -‬ניתן לזהות בשינוי נקודות האגן והכתפיים‬ ‫‪‬‬
‫(בקורואים הקודמים המשקל מחולק שווה בשווה)‬ ‫‪‬‬
‫תנועה‪ :‬דמות עומדת אך לא סטטית‪ .‬תנועה מינורית המעידה על חיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קוראי ‪( Korai‬נשים)‬
‫הנשים היו מודרות מהמשחקים האולימפיים‪.‬‬
‫כמעט ואין ייצוג של אישה עירומה‪ ,‬ולכן בפיסול הקוראי של הנשים הן היו לבושות‪.‬‬

‫הגברת מאוקסר ‪ 650-635 /‬לפנה״ס‬

‫אוקסר‪ -‬עיר בצפרת‬
‫פסל הקדש‬
‫מאפיינים‬
‫רגליים צמודות‬ ‫‪‬‬
‫מחווה של תפילה‬ ‫‪‬‬
‫שמלה עם חריטה גיאומטרית‬ ‫‪‬‬
 ‫קורה פפלוס ‪ 530 /‬לפנה״ס‬
‫פפלוס‪ -‬הבגד‪ .‬בד שחלקו העליון מתקפל קדימה ונתלה על הכתפיים‬
‫מאפיינים‬
‫הסגנון התפתח‬ ‫‪‬‬
‫מימד נטורליסטי‪ :‬זרוע‪ ,‬שיער‬ ‫‪‬‬
‫חיוך ארכאי‬ ‫‪‬‬
‫שאריות צבע‬ ‫‪‬‬

‫קורה אקרופוליס ‪ 520-510 /‬לפנה״ס‬

‫התקדמות בציר הזמן‬
‫מאפיינים‬
‫מימד נטורליסטי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שיער מיוצג כוריאציה של שיער‪ ,‬ולא כקבוצת שיער‬ ‫‪‬‬
‫בגד בעל כפלים המעידים על התפתחות‬ ‫‪‬‬
 ‫כדים ארכאיים‬
‫התפתחות סגנונית בתקופה הארכאית‬ ‫‪‬‬
‫היוונים זיהו את עצמם כמופת‪ ,‬לעומת הכאוס המגולם ע״י אויביהם‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬כל הסיפורים המיתולוגיים באים לידי ביטוי בכדים‬
‫קיימים ‪ 2‬סגנונות‪:‬‬
‫שחור דמויות‪ -‬הצייר מצייר את הנושא עצמו בעזרת חימר מדולל (אקזיקס)‬ ‫‪‬‬
‫אדום דמויות‪ -‬מאפשר יותר מגוון פריטים (יופרוניס‪ ,‬יותימידס‪ ,‬ארילס הורג)‬ ‫‪‬‬

‫כד פרנסואה ‪ 570 /‬לפנה״ס‬

‫נקרא על‪-‬שם החוקר שמצא את הפסל‬ ‫‪‬‬
‫נשבר והורכב מחדש‬ ‫‪‬‬
‫בנוסף למקור ויזואלי (למיתולוגיה היוונית)‪ ,‬משמש גם כמקור תרבותי‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‬
‫זיהוי שאריות מהתקופה הגיאומטרית‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה לרגיסטרים‬ ‫‪‬‬
‫עיצוב דמויות באופן סכמתי‬ ‫‪‬‬

‫אכילס ואייקס משחקים בקובייה ‪ 540-530 /‬לפנה״ס‬

‫אכילס= גיבור יווני‬

 ‫אמא שלו קיבלה נבואה שיהרגו את בנה ולכן טבלה אותו‬
‫בנהר ע״מ להגן עליו‪ ,‬אך היא לא הצליחה להגן על עקב‬
‫אכילס עלו‪.‬‬
‫הוא נהרג ע״י חץ שפגע לו באכילס במהלך מלחמת טרויה‪.‬‬

‫מנוחה בנרטיב של מלחמת טרויה‬ ‫‪‬‬

‫העברת מסר‪ -‬קיימת בכל צד‬ ‫‪‬‬
‫קומפוזיציה דרמטית‪ -‬כל מנחי הגוף מובילים אל הקובייה‬ ‫‪‬‬

‫אכילס מביס את פנתיסלאה ‪ 530-525 /‬לפנה״ס‬

‫שימוש בחריטה‬

‫אכילס הורג את פנתסילאה ‪ 500 /‬לפנה״ס‬

‫בטווח זמנים קצר יחסית יש השתכללות והתפתחות‪:‬‬
‫אין צורך במסגור ע״ למסגר‬ ‫‪‬‬
‫סצנה אורגנית ומשכנעת‬ ‫‪‬‬
‫אדריכלות ארכאית‬
‫גמלון ‪ -Pediment‬המשולש בחלק העליון‬

‫כרכוב ‪ /‬קורניז ‪ -Cornice‬בולט מקו הקיר‬

‫אפריז ‪ -Frieze‬מישור מעל הקורה‬

‫ארכיטרב ‪ -Architrave‬קורה גדולה ולא מעוטרת‬

‫כותרת ‪Capital‬‬

‫עמוד ‪Column‬‬
 ‫סטילובט‪ -‬רצפת המקדש‪ ,‬יחידה מוגבהת‬

‫ההתחלה הקדומה של היוונים נשענה על כמה שבטים שהפכו להיות העם היווני‪.‬‬
‫שני המרכזיים‪:‬‬
‫שבט הדורי‪ -‬התיישב בצפון יוון‬ ‫‪‬‬
‫שבט איוני‪ -‬מגיעים מאזור איוניה (טורקיה של היום)‬ ‫‪‬‬

‫ההבדלים בין הסדרים‬

‫גמלון‬
‫חוסר אחדות צורנית נרטיבית‬
‫צורה מסובכת שיכולה להוביל לבעיות בעיטור‪ ,‬ומחייב לכאורה שינויים ניכרים בגודל העיטור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפתרון בשוני גודל הדמויות מוביל לחוסר אחדות וחוסר יכולת להתמודד עם הוריאציות של גודל הגמלון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גמלון מערבי מקדש ארטמיס ‪ 600-580 /‬לפנה״ס‬

‫ארטמיס= אלת הציד‪ ,‬הבתולה‬
‫סדר דורי‬ ‫‪‬‬
‫אין בסיס מובחן בעמודים‬ ‫‪‬‬
‫כותרות גיאומטריות‬ ‫‪‬‬
‫אפריז מחולק למטופות וטריגליפים‬ ‫‪‬‬
‫עיטור הגמלון‬ ‫‪‬‬
‫מרכז‪ :‬מפלצת המדוזה‬ ‫‪‬‬
‫צדדים‪ :‬שני פנתרים‪ ,‬דמויות אדם (הילדים של מדוזה)‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קצוות‪ :‬דמויות של לוחמים‬
‫מקדש אפאה אגינה ‪ 500-490 /‬לפנה״ס‬
 ‫סדר דורי‬
‫בניית המקדש‬ ‫‪‬‬
‫עומד על סטילובט‪ -‬יחידה מוגבהת‪ ,‬רצפת המקדש‬ ‫‪‬‬
‫מוקף עמודים חיצוניים‬ ‫‪‬‬
‫חלל פנימי מרכזי‬ ‫‪‬‬
‫גמלונים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נשמרו ‪ 2‬גמלונים (בהפרש של ‪ 10-20‬שנה)‪ ,‬ולכן כל אחד מהם נבנה באופן שונה‪.‬‬

‫גמלון מערבי (קדום)‬ ‫‪‬‬

‫התקופה הארכאית‬
‫נושא של מלחמה‬ ‫‪‬‬
‫שיפור חד בקנה המידה של דמויות הגמלון (שינוי גדול בטווח זמנים קצר)‬ ‫‪‬‬

‫מרכז‪ :‬אתנה (אלת החוכמה)‬ ‫‪‬‬

‫צדדים‪ :‬לוחמים בפוזיציות שונות ומפותחות מבחינה צורנית‪ ,‬אנטומיה גברית אידיאלית‬ ‫‪‬‬
‫קצה ימני‪ :‬דמות לוחם גוסס עם חיוך ארכאי‪ -‬הבעה של מימד רגשי‬ ‫‪‬‬
‫גמלון מזרחי (מאוחר)‬ ‫‪‬‬

‫תחילת התקופה הקלאסית‬

‫שיפור ושינוי בדמויות בקצוות‪ -‬מעיד על הבנה מהירה של עיטור המקדשים‬ ‫‪‬‬
‫סיבוב הדמויות‪ -‬התאמה של הדמויות בצורה הרמונית יותר‬ ‫‪‬‬

‫עידון‪ -‬התבצעו בצורה הרמונית יותר‬ ‫‪‬‬

 ‫עיצוב הגוף‪ -‬מבע משכנע יותר (ניתן לזהות בדמות הגוססת‪ -‬ראשה מורכן)‬

‫אמנות יוון‪ -‬התקופה הקלאסית‬

‫‪ 480-400‬לפנה״ס‬

‫התקופה הקלאסית מתחילה בשנת ‪ 480‬לפנה״ס‪,‬עם התגברות על האויב‪:‬‬

‫הניצחון על הפרסים‪:‬‬
‫האויב של היוונים‪ -‬האימפריה הפרסית תוקפת את יוון‪.‬‬
‫הפרסים בוזזים ומחריבים את אתונה‪.‬‬
‫הערים המותקפות מתאגדות יחד ובעזרת מקורות מימון‪ -‬מצליחות להביס את הפרסים‪.‬‬

‫‪ 2‬מהויות מרכזיות‪:‬‬
‫אתוס‪ :‬אידיאל‪ ,‬דוגמא‪ .‬מתעצב ע״י החדרה של משמעת עצמית‪ ,‬הרגלים‬ ‫‪‬‬
‫פאתוס‪ :‬תגובה ספונטנית‪ ,‬רגשית‬ ‫‪‬‬

‫החיוך הארכאי נעלם‪ ,‬ובמקומו‪ -‬מבט רציני של כובד‪ ,‬גילום של האתוס‪.‬‬

‫פיסול‬
‫בתקופה הקלאסית הפסלים מגלמים את האתוס‬
‫חומר‪ :‬ברונזה ‪ /‬שיש ‪ /‬שעווה‬

‫רכב ‪ 470 /‬לפנה״ס‬

‫פסל ברונזה‬ ‫‪‬‬
‫הדמות מהווה דוגמא אידיאלית למיהו הרכב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫כל מהותו והמנטליות שלו מרוכזת במבט הרציני‬
 ‫ובהתבוננות קדימה‪ ,‬מרוכז בפעילותו‪.‬‬

‫דיסקובולוס (זורק הדיסקוס) ‪ 450 /‬לפנה״ס‬

‫דמות מתעמל יווני‪ ,‬זורק דיסקוס‪.‬‬

‫פסל היקפי‪ :‬קיימים פריטים מכל הצדדים‬ ‫‪‬‬
‫ריתמוס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג של תנועה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סדרה של תנועות שחוזרות על עצמן ובין כל תנועה‬ ‫‪‬‬
‫ותנועה ישנה עצירה‪.‬‬
‫האמן שואף לבטא את הריתמוס באופן האידיאלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פוליקלייטוס‪ ,‬דוריפורוס (נושא הכידון) ‪ 450-440 /‬לפנה״ס‬

‫שיא התנועה בתנועה סטטית‪.‬‬
‫קאנון קלאסי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬יחס אידיאלי בין האיברים ‪1:8‬‬
‫הפסל הפך לדוגמא אייקונית לפיסול קלאסי ביוון העתיקה‬ ‫‪‬‬
‫תנועה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫סיבוביות על ציר עמוד השדרה‬ ‫‪‬‬
‫קונטרה פוסטו‬ ‫‪‬‬
‫הצלבה כיאסטית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הצלבה מנוגדת‪ -‬זרוע ישרה‪ ,‬רגל כפופה (וההפך)‬ ‫‪‬‬
 ‫אדריכלות‪ -‬האקרופוליס באתונה‬

‫אקרופוליס= אזור מוגבה ומבוצר בתוך עיר מדינה‪.‬‬

‫מתעורר צורך לבנות מחדש את המבנים שנהרסו במהלך התקופה הפרסית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השוואה תקופתית ‪ :‬בתחילת התקופה הארכאית החל בנייתו של האקרופוליס‪ ,‬והחלו את בנייתו המחודשת בתקופה‬ ‫‪‬‬
‫הקלאסית ועל כן ניתן לעשות השוואה בין שתי התקופות במבנה אחד‪.‬‬
 ‫פריקליס= פיקד על הכוח הצבאי שהביס את הפרסים (‪ 480‬לפנה״ס)‬
‫לקח את כספי ההתאגדות וניצל אותם לטובת בניית האקרופוליס‪.‬‬

‫בנייה‬
‫פרופילאה‪ -‬שער כניסה מפואר למתחם‬ ‫‪‬‬
‫מקדש אתנה ניקה‪ -‬ניקה (אלת הניצחון)‪ .‬בת לוויתה של של אתנה‬ ‫‪‬‬
‫מקום פולחנה של אתנה‬
‫ארכטיון‪ -‬מקדש שנבנה לאל הפטרוני (אתנה)‬ ‫‪‬‬
‫מאבק של פוסידון אל מול אתנה על הוכחת כוחם‪-‬‬
‫פוסידון נוגע בסלע ובקעו מים‪ ,‬אתנה נגעה באדמה וצמח עץ הזית‪.‬‬
‫פארתנון‪ -‬מקדש שמוקדש לאתנה (אלת החוכמה)‬ ‫‪‬‬
‫פארתנוס= אתנה הבתולה‪.‬‬

‫אדריכלות‪ -‬פארתנון (באקרופוליס באתונה)‬

‫‪ 447-432‬לפנה״ס‬
‫המקדש הניצב על האקרופוליס באתונה‬
‫נבנה כהודיה לאתנה‪ ,‬פטרונית העיר‪ ,‬על ניצחון אתונה והיוונים במלחמה מול הפרסים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אדריכלות מסדר דורי‬ ‫‪‬‬

‫הבדלי בנייה‬
‫פארתנון ‪ 447-432 /‬לפנה״ס‬ ‫מקדש אפאה אגינה ‪ 500-490 /‬לפנה״ס‬
‫מעודן יותר‬ ‫מימד גמלוני‪ ,‬מגושם‪ ,‬כבד‬
‫בעל פרופורציות יותר הרמוניות‬ ‫חסר פרופורציות‬

‫תיקונים אופטיים‬
‫נובע מנסיבות חומריות‬ ‫‪‬‬
‫התיקונים מעידים על כך שבתקופה הקלאסית המודל של היוונים הוא‪ -‬מודל האדם‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון להגיע ליחסים אדריכליים הרמונים תוך התבססות על ראיית אדם‬ ‫‪‬‬
‫סטילובט (הגבהה)‪ :‬בנוי על עקומה קלה‬ ‫‪‬‬
‫צמצום‪ :‬המרווח בין העמוד הקיצוני לעמוד שלצידו‪ ,‬קטן יותר מהמרווח במרכז‬ ‫‪‬‬
 ‫עובי‪ :‬עובי העמודים הקיצוניים‬ ‫‪‬‬

‫עיטורים‬
‫‪ ‬פסל פולחני‪ :‬של אתנה‪ ,‬הוצב במרכז המקדש (‪ 13‬מטר)‬
‫גמלונים‪ :‬התייחסות למיתוס המייסד של אתונה והקשר של האלה‬ ‫‪‬‬
‫אפריז חיצוני‪ :‬סיפורים מיתולוגיים‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫במטופות (תבליטים) יש תיאור קרבות שונים של היוונים‪.‬‬
‫אפריז פנימי‪ :‬חיי היומיום‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫אפריז רציף (ללא טריגליפים)‪ ,‬בו מתוארת תהלוכה פן‪-‬אתני (תהלוכת פולחן לאלה אתנה)‪.‬‬

‫אחדות העם‬
‫פריקליס (מפקד הכוח שבנה את האקרופוליס)‪ ,‬יחד עם פידיאס (רב אומן‪ ,‬מתכנן ומנהל עבודת העיטור)‪ ,‬מצביעים‬
‫על אחדותו של העם היווני לאחר ניצחונו על הפרסים שבאה לידי ביטוי בשני השילובים של הנרטיבים המופיעים על‬

‫האפריזים (חיצוני ופנימי)‪.‬‬

 ‫מלחמת הלפידים והקנטאורים‬
‫קנטאור במהלך ניצחון מול יווני (קנטאור= חצי אדם חצי סוס)‬ ‫‪‬‬
‫מטופה המציגה צד פחות חיובי‬ ‫‪‬‬
‫הנושא חוזר על עצמו (נושאים מיתולוגיים) אבל הייצוג הנטורליסטי מתפתח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נטורליזם מוגבר‬ ‫‪‬‬
‫תנועת גוף מפותלת‬ ‫‪‬‬
‫אורגניות של הגוף‬ ‫‪‬‬
‫אשליית עומק‪ :‬הסתרות של איברים‪ ,‬גבהים שונים של התבליט (ראש הקנטאור כמעט והיקפי)‬ ‫‪‬‬

‫רוכבים בתחילת התהלוכה הפן‪-‬אתנית || האורחים המוזמנים צופים בתהלוכה || אלים ואלות יושבים‬

‫תבליט באפריז הפנימי של הפרתנון‬ ‫‪‬‬

‫סדר איוני‬ ‫‪‬‬

‫תהלוכה דתית שחוגגת את פטרונותה של האלה אתנה‬ ‫‪‬‬

‫הצופה מתקדם בצפייה עם האפריז‪ :‬מהאנשים ״הפשוטים״ ועד האלים‬ ‫‪‬‬

‫שימוש בגבהים‪ :‬יצירת עומק ומרחב‬ ‫‪‬‬

‫אין חזרתיות על אלמנטים‪ :‬כל אחד מהם מעט שונה‬ ‫‪‬‬
‫פשוטי העם‪ :‬ייצוג של האזרחים האתוניים כחלק מהתהלוכה‬ ‫‪‬‬
 ‫אלים ואלות יושבים‪ :‬הדמויות החשובות ביותר פוסלו בצורה אנושית‬ ‫‪‬‬

‫גמלון מזרחי של הפרתנון || שלוש אלות‬

‫הגברת המימד הנטורליסטי‪ -‬הנכחת מימד הזמן בפיסול השיש‬

‫משחק עם תנועות‪ :‬ההבנה שניתן להציג רק חלק מהפסל והצופה ישלים את השאר‬ ‫‪‬‬

‫יכולת טכנית גבוהה‪ :‬נראה שהבגדים רכים עד כדי שהבד נראה רטוב‬ ‫‪‬‬

‫ניקה מסדרת את סנדלה‬

‫הוצב במקדש אתנה‪-‬ניקה באקרופוליס‬
‫מציג את אתנה במצב שונה‪ ,‬שולי‪ ,‬אנושי‬
‫אמנות יוון‪ -‬התקופה הקלאסית המאוחרת‬
‫‪ 400-323‬לפנה״ס‬

‫המאפיין העיקרי בתקופה זו הוא האנושיות (לאחר מלחמת פרס‪-‬יוון)‬

‫התרופפות באתוס‬
‫בשונה מהתקופה הקלאסית‪ ,‬בתקופה הקלאסית המאוחרת מתקיימת חקירה מעמיקה של מבע רגשי‪-‬‬
‫האלים תופסים איכותיות אנושית יותר‪.‬‬
‫השינוי מתקיים תוך ‪ 80-100‬שנה‪.‬‬
‫הסיבות לשינוי‬ ‫‪‬‬
‫מגיפה באתונה הגורמת למוות של המונים‬ ‫‪‬‬
‫מאבק פנימי‪ :‬מלחמת אזרחים בין ערי המדינה השונות ביוון‬ ‫‪‬‬

‫קיימת תחושת כישלון ואכזבה מקנה המידה האנושי‪.‬‬

‫האמנות פונה לכיוון אנושי יותר ורגשי יותר ופחות לדוגמא ולמופת (תקופה קלאסית בשיאה)‬
‫השוני בא לידי ביטוי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסר יציבות‪ :‬הצגת הדמויות על הצד האנושי יותר ולאו דווקא עפ״י האתוס‬ ‫‪‬‬
‫רכות‪ :‬הדמויות רכות יותר‪ ,‬רגשיות יותר‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי למימד רגשי של אבל‪ ,‬צער‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים של התקופה הקלאסית המאוחרת‬

 ‫אפולו בלוודרה ‪ 330 /‬לפנה״ס‬
‫שמו נובע מהאוסף בו הפסל נמצא‪ -‬חצר הבלוודרה בוותיקן‬
‫הפסל נמצא במצב חלקי‪ -‬כנראה יורה בחץ וקשת‬
‫אפולו= אל האמת‪ ,‬השמש‪ ,‬השירה‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ ‬פרופורציות‪ ,1:9 :‬מוארכות יותר‪ .‬הפסל דקיק ועדין‬
‫שיווי משקל‪ :‬תנוחה עם מימד של חוסר יציבות‬ ‫‪‬‬
‫תנוחה סיבובית‪ :‬תנועתיות‪ ,‬פנייה לכמה כיוונים‬ ‫‪‬‬

‫אפוקסיומנוס (מגרד השמן) ‪ 330 /‬לפנה״ס‬

‫מנקה את השמן שעליו באמצעות הכלי‬
‫אוחז בשתי הידיים את הכלי‪ -‬הפעולה גורמת לכיפוף של הדמות‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫פרופורציות מוארכות‬ ‫‪‬‬
‫קונטרה פוסטו לא ישרה (‪)s‬‬ ‫‪‬‬
‫תנועתיות‬ ‫‪‬‬
‫רגע בנאלי‪ ,‬חולף‬ ‫‪‬‬
 ‫הרקלס פרנזה ‪ 320 /‬לפנה״ס‬

‫שמו נובע מהאוסף בו הפסל נמצא‬

‫הרקולס= גיבור חזק‪ ,‬לוקה בשיגעון‬
‫הרג את אשתו וילדיו וכדי לכפר על ההרג‪ ,‬נדרש לבצע ‪ 12‬פעולות קשות‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫מנוחה‪ -‬נמצא במנוחה ולכן עומד באופן לא יציב‬ ‫‪‬‬
‫עייפות‪ -‬אפיון לא טיפוסי לייצוג של הרקולס‬ ‫‪‬‬
‫היקפי‪ -‬נמצא מכמה נקודות מבט‪ .‬ידו הימנית מוסתרת ומכוונת את הצופה‬ ‫‪‬‬
‫לחלקו האחורי של הפסל‪.‬‬

‫איירין ופלוטוס ‪ 375 /‬לפנה״ס‬

‫איירין= אלת השלום‬
‫פלוטוס= אל השפע‬
‫קשר רגשי‪ :‬בדומה לקשר של אם וילד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר יש שלום‪ -‬יש שפע‪.‬‬
 ‫הרמס ודיוניסוס ‪ /‬פרקסיטלס ‪ 340 /‬לפנה״ס‬
‫תנוחה‪ :‬קונטרה פוסטו בנטייה‪ -‬התעגלות של הצורה‪ ,‬נראה רך יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרופורציות‪( 1:9 :‬לעומת דוריפורוס ‪)1:7/8‬‬ ‫‪‬‬

‫אסטלת קבורה של צייד צעיר ‪ 340-330 /‬לפנה״ס‬

‫ביטוי של מימד רגשי לאבל‪ ,‬ליגון‪.‬‬
‫הכלב והילד הם כמו מראה אחד לשני‪-‬‬
‫נמצאים במצב שפוף המביע צער‪.‬‬

‫ייצוג עירום נשי‬

‫אמנות עתיקה‪ -‬קיים עירום נשי מונומנטלי‬
‫אמנות קלאסית‪ -‬קוראי (לבושות)‪ ,‬גמלון בפרתנון (לבושות)‬
‫אמנות קלאסית מאוחרת‪ -‬פיסול מונומנטלי של אלה מיתולוגית בעירום‬
 ‫אפרודיטה מקנידוס (ונוס פודיקה) ‪ 350-340 /‬לפנה״ס‬
‫קנידוס‪ -‬אי שהתושבים הזמינו את הפסל‬
‫הצבה‪ :‬הוצב בראש של הר על מקדש‪ -‬הצופים שרצו להביט על הפסל‬ ‫‪‬‬
‫היו צריכים לטפס על ההר והלציץ דרך המקדש כדי לראות אותו‪.‬‬
‫ונוס פודיקה‪ :‬ונוס המצטנעת‬ ‫‪‬‬
‫בדרך לרחצה‪ :‬עירומה לחלוטין (כד‪ ,‬סדין)‬ ‫‪‬‬
‫מופתעת‪ :‬מסתירה את אזור החלציים‪ ,‬מתקיים רושם כאילו הצופים מפתיעים אותה‬ ‫‪‬‬
‫תנוחה‪ :‬תנוחת הצטנעות משרתת מטרה אירוטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אמנות יוון‪ -‬התקופה ההלניסטית‬

‫‪ 323-31‬לפנה״ס‬

‫התקופה האחרונה שמובילה כמעט אל ‪ 0‬לספירה‬

‫אלכסנדר מוקדון‬
 ‫מושל באזור צפונית ליוון‪ -‬מקדוניה‬ ‫‪‬‬
‫נצר לשורשים יווניים אך נמצא מחוץ לברנז׳ה היוונית (‪ aka‬אתונה‪ ,‬ספרטה וכו׳)‬ ‫‪‬‬
‫מקים האימפריה המקדונית‪ :‬כובש שטחים נרחבים (אזור מזרח התיכון ועד גבול הודו)‬ ‫‪‬‬
‫‪ 323‬לפנה״ס מותו‪ :‬האימפריה מתחלקת בין סגניו לממלכות גדולות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הוריש את התרבות הפן‪-‬הלנית‪ :‬תרבות יוונית שפורצת מעבר לגבולות יוון עצמה‬
‫(שנת ‪ 31‬לפנה״ס‪ :‬החלפת שלטונות תרבותיים ופוליטיים בין היוונים לבין הרומיים)‬

‫מאפיינים הלניסטיים‬
‫חריגה מהאתוס ‪ /‬התפרקות של האתוס‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג נטורליסטי (בד רטוב)‬ ‫‪‬‬
‫אלמנט ההפתעה‪ -‬ריבוי מבטים‪ ,‬אין נקודה אחת שבה כל המידע מתגלה לצופה‬ ‫‪‬‬
‫הבעות של צער וכאב‬ ‫‪‬‬
‫תנועות אלכסוניות‬ ‫‪‬‬
‫האנשת האלים‬ ‫‪‬‬

‫האקרופוליס בפרגמון‬
‫פרגמון‪ -‬עיר מדינה יוונית‪ .‬נמצאת באסיה הקטנה (טורקיה של היום)‬
‫המלך הקים אקרופוליס בהשראת האקרופוליס באתונה‬

‫מזבח זאוס (אקרופוליס פרגמון) ‪ 175 /‬לפנה״ס‬

‫בנייה‪:‬‬

‫בנוי בצורה מלבנית‬ ‫‪‬‬

 ‫מדרגות במרכז‬ ‫‪‬‬
‫הסתמכות על המודל היווני‪ -‬השפעה והתפתחות סגנונית של התרבות היוונית‬ ‫‪‬‬
‫תבליט‬
‫נמצא בבסיס המזבח‬ ‫‪‬‬
‫נושא של מלחמה של האלים האולימפיים בגיגנטים (האויבים שלהם)‬ ‫‪‬‬
‫(בדומה לנושא בתבליטים באקרופוליס באתונה‪ -‬ציר זמן של מלחמות היוונים)‬

‫אתנה נאבקת עם אלקיונאוס ‪ 175 /‬לפנה״ס‬

‫(מתוך תבליט המזבח)‬
‫מחווה של ניצחון‪ :‬אתנה אוחזת בשיער של אחד הענקים‬ ‫‪‬‬
‫דמות ימנית עליונה‪ :‬ניקה (אלת הניצחון) מניחה כתר על ראשה של אתנה‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים‬
‫תנועה אלכסונית (של אתנה ושל ניקה)‬ ‫‪‬‬
‫הבעת צער וכאב (של הענק)‬ ‫‪‬‬
‫בדים רטובים‬ ‫‪‬‬
‫דמויות חורגות מהתבליט‬ ‫‪‬‬

‫פיסול הלניסטי‬
‫קבוצה של פסלים שהיו מפוזרים ברחבי האקרופוליס‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג האויב מובס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דרך ייצוג זה מאדירים ומחזקים את הזהות הלאומית של העם המקומי‬ ‫‪‬‬
‫יצירת הבדלה בין הפרגמונים (יוונים) אל מול תבוסתם על האויב‬ ‫‪‬‬

‫גאלי גוסס ‪ 230-220 /‬לפנה״ס‬

‫הוצב ברחבי האקרופוליס בפרגמון‪.‬‬
‫ייצוג של האויב הגדול מובס‪.‬‬
‫מימד נטורליסטי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫איברים‪ -‬ורידים‪ ,‬גידים‪ ,‬שפם‪ ,‬שרירים‪ ,‬מבע פנים‬ ‫‪‬‬
‫שיער פרוע‪ ,‬שפם‪ -‬מאפיין אתנוגרפי של אותו אויב‬ ‫‪‬‬
‫התפתחות הסגנון היווני המאפשרת הצגה של אדם גוסס באופן אמין‬ ‫‪‬‬

‫ניקה מסתמורקי ‪ 190 /‬לפנה״ס‬

‫ניקה‪ -‬אלת הניצחון‬
‫נחתה על ספינה‬ ‫‪‬‬
‫הפסל הוצב בראש גבעה המשקיפה לים‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח סגנוני‬
‫תנועה גדולה‪ :‬רגע הזמן נוכח‪ ,‬כנפייה פרוסות ומרגישים את הרוח‬ ‫‪‬‬
‫ביגוד‪ :‬רטוב‪ ,‬נצמד לאיברי הגוף (תכנון הפסל ביחס למקום בו הוא יוצב)‬ ‫‪‬‬
‫גודל‪ 5.5 :‬מטר‬ ‫‪‬‬
‫חומר‪ :‬מורכב מכמה סוגים של שיש (יצירת הבדלה בין ניקה לבין הספינה)‬ ‫‪‬‬

‫אפרודיטה ממילוס ‪ 150-125 /‬לפנה״ס‬

‫מבוסס על ‪ -‬אפרודיטה מקנידוס ‪ /‬אפרודיטה פודיקה (מצטנעת)‬
‫פיתוח סגנוני‪ :‬היא אינה עירומה‪ ,‬הבגד עלול ליפול ממנה‪.‬‬

‫אפרודיטה‪ ,‬ארוס ופאן ‪ 100 /‬לפנה״ס‬

 ‫השפעתה של אפרודיטה מקנידוס ‪ /‬ונוס פודיקה על האמנות ההלניסטית‬
‫אפרודיטה‪ -‬אלת האהבה והיופי‬
‫ארוס ‪ /‬קופידון‪ -‬אל האבה והתשוקה המינית (בנה של אפרודיטה)‬
‫פאן‪/‬סאטיר‪ -‬דמויות חצי אדם חצי עז (נמצאים בשולי הציוויליזציה‪ ,‬חשקיים‪ ,‬לא רציונלים)‬
‫תנוחה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי ונוס פודיקה‬ ‫‪‬‬
‫שימוש אחר לתנוחה‪ -‬סוג של הטרדה מינית‬ ‫‪‬‬
‫חריגה מהאתוס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מבט משועשע על האלים‪ -‬סיפור שולי עם מעט הומור‬ ‫‪‬‬

‫סאטיר ישן ‪ 230-200 /‬לפנה״ס‬

‫סאטיר‪ /‬פאן‪ -‬דמויות חצי אדם חצי עז (נמצאים בשולי הציוויליזציה‪ ,‬חשקיים‪ ,‬לא רציונלים)‬
‫נושא‪ :‬שונה‪ .‬הדמות נמצאת בסיטואציה שולית‬ ‫‪‬‬
‫אלמנט ההפתעה‪ :‬במבט ראשון לא מזהים שהדמות היא סאטיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחלקו האחורי של הפסל יתגלה הפרט המייצג‪ -‬הזנב‪.‬‬
‫מימד נטורליסטי‪ :‬ברמה גבוהה מאוד‪ -‬גופו נשען לאחור‬ ‫‪‬‬

‫אשת שוק זקנה ‪ 150-100 /‬לפנה״ס‬

‫אוחזת בסל מלא של תוצרת חקלאית‬
 ‫פרשנות‪ :‬ייצוג של אחת מחוגגות בפולחן של בכחוס‪ -‬בדרכה לחגיגה‪ ,‬לבכחנליה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נסמך על קריאת הלבוש‪ -‬ביגוד מהודר המתנגש עם ייצוג של זקנה שחוזרת מהשוק‪.‬‬
‫סגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חריגות גילאית‪ :‬תיאור גיל לא אידיאלי‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי לזקנה‪ :‬איברים‪ ,‬תנוחה‪ ,‬עור רופס‪ ,‬הבעת קושי‬ ‫‪‬‬

‫לאוקון ובניו ‪ /‬מאה ראשונה לספירה‬

‫רגע ההמתה של לאוקון (כהן טרויאני) ובניו ע״י החשים‪.‬‬

‫לאוקון מזהיר את הטרויאנים לגבי הסוס מחשש שזה מעשה תחבולה‪.‬‬
‫כתגובה לאזהרה‪ -‬אתנה שולחת נחשים להרוג אותו ואת בניו‪.‬‬
‫ייצוג של כאב וסבל‬ ‫‪‬‬
‫חריגה מהאתוס‪ -‬רגע חולף‬ ‫‪‬‬

‫אמנות רומית‬
‫‪ 31‬לפנה״ס ‪ -‬התחלת האימפריה הרומית‬
‫מבוססת בהרבה על האמנות היוונית‬ ‫‪‬‬
‫מאמצת את התרבות היוונית‪ -‬אימצו את הפנתאון היווני (זו הסיבה לשמות כפולים של האלים‪ -‬יוונית ולטינית)‬ ‫‪‬‬
‫בתקופה בה יוון הייתה מוקד תרבותי‪ ,‬הרומים ייבאו את האמנות היוונית לאיטליה‬ ‫‪‬‬
 ‫דיוקנאות וריסטיים‬
‫ייחוד פוליטי‪ :‬האמנות הרומית מבוססת על האמנות היוונית אך מתפתחת עם ייחוד רומי כתוצאה מייחוד פוליטי‬ ‫‪‬‬
‫דיוקנאות השכבה השלטת העירונית של הרפובליקה הרומית‬ ‫‪‬‬
‫הוצבו ברחבי העיר כסוג של תעמולה לפני בחירות‬ ‫‪‬‬
‫אתוס שונה‬ ‫‪‬‬
‫וריזם ‪ =verism‬אמת‬ ‫‪‬‬
‫בשונה מיוון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‪ :‬אלו לא דמויות מיתולוגיות‪ ,‬אלא אצילים רומים‬ ‫‪‬‬
‫אין אידיאליזציה‪ :‬התרבות הפוליטית היא פטריארכלית ולגיל יש ערך (קפלי עור‪ /‬שקיעת עצמות לחיים ‪/‬‬ ‫‪‬‬
‫קירחות)‬

‫אין חזרה על מאפיינים‬ ‫‪‬‬

‫הבעה‪ :‬רצינית וחמורת סבר‬ ‫‪‬‬

‫ראש אציל רומי ‪ 75-50 /‬לפנה״ס‬

‫דיוקן גבר ‪ 60 /‬לפנה״ס‬
‫דיוקן פומפיי הגדול ‪ 50 /‬לפנה״ס‬

‫אדריכלות רומית‬
‫שימוש בבטון‪ :‬מצד אחד היכרות עם האדריכלות היוונית אך עם פיתוח ע״י שימוש בבטון וקמרונות‬ ‫‪‬‬
‫קמרונות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫קשת שנמתחת לרוחב מסוים‬ ‫‪‬‬
‫מערכת מסדרונות מעגליים לתנועת בני אדם‬ ‫‪‬‬
 ‫קמרון חביתי (עגול‪ ,‬דמוי חבית)‬ ‫‪‬‬
‫קמרון צולב (‪ 2‬קשתות בצורת ‪ ,x‬נושא יותר משקל)‬ ‫‪‬‬
‫קשתות ניצחון‪ :‬מטרתן להלל את הקיסר ותצוגה לראווה את הישגיו‬ ‫‪‬‬

‫קולוסיאום ‪ 70-80 /‬לספירה‬

‫אמפיתיאטרון המבוסס במקור על דוגמת אדריכלות יוונית‬ ‫‪‬‬

‫פיתוח רומי‬ ‫‪‬‬
‫שימש למשחקי גלדיאטורים‬ ‫‪‬‬
‫אחד מהמבנים המפורסמים הכולל שימוש בבטון‬ ‫‪‬‬
‫מבנה‬
‫בעל ‪ 4‬קומות‪( :‬העמודים אינם פונקציונליים‪ -‬משמשים לעיטור)‬ ‫‪‬‬

‫קומה ‪ :1‬עמודים דוריים‬ ‫‪‬‬

‫קומה ‪ :2‬עמודים איונים‬ ‫‪‬‬
‫קומה ‪ :3‬עמודים קורינתיים‬ ‫‪‬‬
‫תוך מבנה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש באבן מקומית‬ ‫‪‬‬
‫יציקות בטון‬ ‫‪‬‬
‫מערכת מורכבת של קמרונות‬ ‫‪‬‬
 ‫קשת טיטוס ‪ 81 /‬לספירה‬
‫הוקמה לאחר ניצחונו הצבאי בישראל‬

‫בעלת קמרון חביתי‬

‫תבליטים‬
‫חיילים רומים נושאים את אוצרות בית המקדש‬
‫סגנון נטורליסטי‬ ‫‪‬‬
‫גבהים שונים של התבליט‬ ‫‪‬‬

‫ביטוי מרחק‬ ‫‪‬‬

‫תהלוכת ניצחון של טיטוס‬

‫מוכתר ע״י ניקה‪/‬ויקטוריה (כנפיים‪ ,‬הנחת זר על ראשו)‬ ‫‪‬‬
‫סגנון נטורליסטי (נראה על הסוסים)‬ ‫‪‬‬
‫אשליה מרחבית‪ ,‬מימטית‬ ‫‪‬‬

‫הפנתיאון ‪ 118-125 /‬לספירה‬

‫מקדש עבור על האלים‬

‫חזית ריבועית‪ :‬נסמך על המקדש היווני‬ ‫‪‬‬

‫מימד מתעתע‪( :‬פיתוח רומי)‬ ‫‪‬‬
 ‫מבנה עגול‬ ‫‪‬‬
‫יצירת חלל עגול בתוך המבנה‬ ‫‪‬‬
‫כיפה שנבנתה מבטון שיצוק בקומות‬ ‫‪‬‬

‫ציורי קיר‬
‫פרסקו= ציור על טיח לח‬
‫הפיגמנטים נמרחים על הטיח הלח ומתייבשים יחד איתו‪ -‬לכן הציור עמיד ונשמר לאורך זמן‬ ‫‪‬‬
‫ציור חריג בשל קנה המידה שלו‬ ‫‪‬‬
‫התגלו רק במאה ה‪17-‬‬ ‫‪‬‬
‫צוירו בוילות רומיות טיפוסיות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק קדמי‪ :‬אתריום (חצר פנימית עם בריכה)‬ ‫‪‬‬
‫חלק אחורי‪ :‬קוביקוליי‬ ‫‪‬‬
‫הסיבה לכך שהציורים נשמרו‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫העיר פומפיי נקברה תחת אפר וולקני מהר געש שהתפרץ וקבר את העיר‪.‬‬
‫האפר מנע חמצון של ציורי הקיר‪.‬‬

‫קיימים ארבעה סגנונות לציורי הקיר‪:‬‬

‫‪ ‬חיקוי מדיום אחר‬

‫חיקוי של מדיום אחר ונסיון לייצר את החזות שלו‬ ‫‪‬‬

‫בית בהרקולנאום‬
‫העיטור מחקה ציפוי פאנלים משיש‬

‫‪ ‬יצירת אשליית תלת מימד‬

‫שימוש בפרספקטיבה קווית ‪ /‬לינארית‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בפרספקטיבה אטמוספרית (נוף)‬ ‫‪‬‬
 ‫וילת פובליוס‬
‫יצירת אשליה ע״י שימוש באלמנטים ארכיטקטוניים‪ -‬עמודים‪ ,‬גמלון‪ ,‬כותרות וכו׳‬ ‫‪‬‬
‫האמן משחק עם האדריכלות הקדמית לעומת האחורית כדי ליצור כמה מישורים ואשליית מרחב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נוף גינה‬
‫שינוי בתיאור אובייקטים קדמיים לעומת אחוריים (פרטים‪ ,‬טשטוש‪ ,‬צבע)‬ ‫‪‬‬
‫פולחן דיוניסוס‬

‫תיאור דמויות‬ ‫‪‬‬

‫אשליית דו מימד ופרספקטיבה‪ :‬יצירת הבדלי מרחק‪ ,‬גודל‪ ,‬חדות‪ ,‬הקצרה‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬מאפיינים רישומיים‬
‫אלמנטים אדריכליים מוקטנים ומדוקקים‬ ‫‪‬‬
‫אין נפח‪ ,‬אין כובד‬ ‫‪‬‬

‫וילה אגריפה‬
 ‫‪ ‬שילוב סצינות‬
‫ציפוי תבליטי‬ ‫‪‬‬
‫סצינות שמדמות אדריכלות‬ ‫‪‬‬
‫בית וטי‬
‫דיוקן בעל ואישה‬
‫טבע דומם של אפרסקים‬

‫נצרות מוקדמת‬

‫מאה ‪ 4‬לספירה ‪ -‬התפוררות האימפריה הרומית‬ ‫‪‬‬

‫שלטון טטררקי‪ :‬האימפריה הרומית מחולקת בין ‪ 4‬שליטים‬ ‫‪‬‬
‫הדת העיקרית באותה תקופה היא הדת הפגאנית‪ ,‬בעוד שהדת הנוצרית נחשבה לדת קטנה‪ ,‬סוג של כת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היא עוד לא הייתה רשמית ומוכרת‪.‬‬

‫קונסטנטין‬

‫קידם את מעמדה של הנצרות באימפריה הרומית וקבלתה כדת הרשמית של האימפריה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקרב על גשר מלביוס‪ 312 :‬לספירה‪ ,‬הוא ניצח בו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפני הקרב אמר לחיילים שלו לסמן על המגנים את הסימן‬ ‫‪‬‬
 ‫כי רו= שתי האותיות היווניות הראשונות משמו של ישו‪.‬‬

‫שינוי סגנון‬
‫קונסטנטין ממשיך את המסורת אך מגלה ניצנים של שינוי סגנוני‬ ‫‪‬‬
‫ספוליה ‪:spollia‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש משני ביצירות של העבר‬ ‫‪‬‬
‫לקיחת יצירות ושילובן בתוך יצירה חדשה‬ ‫‪‬‬
‫בתור הקיסר של האימפריה מטרתו הייתה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מצד אחד להראות המשכיות‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני להראות את גדולתה של הנצרות‬ ‫‪‬‬

‫קשת קונסטנטין‬
‫הוקמה לאחר ניצחונו בקרב על גשר מילביוס‬
‫אלמנטים אדריכליים‬ ‫‪‬‬
‫כותרות קורינתיות‬ ‫‪‬‬

‫דמויות של ויקטוריה (האנשה של ניצחון)‬ ‫‪‬‬

‫שימוש בספוליה (נראה באגפים בצדדים‪ -‬שימוש בתבליטים של קיסרים רומים קודמים לו)‬ ‫‪‬‬

‫חלוקת מתנות‬
‫אפריז מתוך קשת קונסטנטין‬

‫שבירת הסגנון האשלייתי‬ ‫‪‬‬

‫רצה להציג את עצמו באופן ברור ובהיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חזרה על תרבות שונה מבחינה ויזואלית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫גודל היררכי‬ ‫‪‬‬
‫רגיסטרים‬ ‫‪‬‬
‫דמויות באופן סכימתי וגיאומטרי‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג ויזואלי של הנצרות‬
‫עד תקופת קונסטנטין‪ ,‬הנצרות לא הייתה מוכרת ורשמית‪ ,‬ועל כן היה חיפוש סגנוני‬ ‫‪‬‬
 ‫חוסר החלטיות של השפה הויזואלית‬ ‫‪‬‬

‫קטקומבות‬
‫אתרי הקבורה ברומא‬
‫שימשו גם את הפגאנים וגם את הנוצרים‬ ‫‪‬‬
‫קבורה זולה (מבחינה כלכלית)‬ ‫‪‬‬
‫מסדרונות ארוכים ובהם נישות של קבורה‬ ‫‪‬‬
‫משל לישו ולמהות הדת הנוצרית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫במרכז התקרה בדר״כ יש סצינה שמאזכרת את ישו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו לא ישו עצמו‪ ,‬אלא אלגוריה ״הרועה הטוב״‬ ‫‪‬‬
‫פרה פיגורציה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דרך לתאר את הניסים והגדולה של הנצרות ע״י שימוש בתיאורים מהברית הישנה‬ ‫‪‬‬
‫סיפורים מהברית הישנה שמקדימים את הנס הגדול שהוא ישו‬ ‫‪‬‬
‫אין ייחודים של המוות ‪ /‬תחיית ישו‪ ,‬אלא דרך שימוש בפרה‪-‬פיגורציה‬ ‫‪‬‬

‫קטקומבה של דומיטילה‬
‫מזכיר את הסגנון של ציורי הקיר הרומיים‪ :‬סגנון שלישי ‪ /‬רביעי‬ ‫‪‬‬

‫לקיחת מהלך סגנוני עם סצנות משולבות‬ ‫‪‬‬

 ‫נושאים מסודרים למבחן‬
‫אמנות ימי הביניים‬
‫חשוב לזכור‪ :‬עד המאה ה‪ 4-‬לא היו לנצרות מבנים רשמיים עם סממנים חיצוניים‪.‬‬
‫המבנים הבאים הם פיתוח של המבנים הדתיים הראשונים של הנצרות‪.‬‬

‫התפתחות מבני תפילה (מאה ‪)4‬‬

‫מבנה בזיליקלי‪ -‬משמש לפולחן‬
‫מלבני בעל ציר אורך שהוא החשוב ביותר‬ ‫‪‬‬
‫ברוב הכנסיות אין קבר‬ ‫‪‬‬
‫מבנה אורך המשמש לפולחן‬ ‫‪‬‬
‫מרכיבי המבנה‬
‫אטריום‪ :‬חצר פנימית (הטבלת המונין של אנשים מבוגרים‪ -‬מעיד על ההתחלה הממסדת של הנצרות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבנה אורך‪ :‬ספינה מרכזית (‪ ,)nave‬אגפים ‪ /‬מסדרונות‬ ‫‪‬‬
‫אפסיס‪ :‬משרת את טקס המיסה‪ .‬במהלך הדרשה המאמינים הולכים מאזור האגפים אל האפסיס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טרנספט‪ :‬״בית רוחב״‪ -‬מדגיש את החלק המרכזי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים של הנצרות המוקדמת‬
‫אטריום‪ :‬חצר פנימית‬ ‫‪‬‬
‫בזיליקה‪ :‬הכנסייה עצמה‪ ,‬מבנה אורכי‬ ‫‪‬‬

‫סנט פטרוס הישנה ‪ 320 /‬לספירה‪ /‬רומא‬

‫הוקדשה לפטרוס (משליחיו של ישו)‬ ‫‪‬‬
‫מבנה המאפיין את הנצרות המוקדמת‬ ‫‪‬‬
‫עשוי עץ‬ ‫‪‬‬

‫בזיליקה נובה ‪ / 312 /‬רומא‬

‫מבנה טיפוסי רומי‬ ‫‪‬‬
‫נועד לנוצרים חילוניים‪ -‬התכנסות ‪ /‬משפט ‪ /‬האדרת השליט‬ ‫‪‬‬
‫אפסיס‪ :‬שם הוצב פסלו של השליט‬ ‫‪‬‬
‫מבנה הרכזי‪ -‬משמש כמרטיריום‬
‫מרטיריום‪ :‬מבנה קבורה לקדוש נוצרי‬ ‫‪‬‬
‫מבנה עגול שהמרווח בין הדפנות לבין המרכז = שווים לקוטר המבנה‬ ‫‪‬‬
‫שימש כבית קבורה ולציין את מקום קבורתם של הקדושים‬ ‫‪‬‬
 ‫סנטה קונסטאנזה ‪ / 337-351 /‬רומא‬
‫מבנה קבורה של בתו של קונסטנטין‬ ‫‪‬‬
‫סרקופג‪( :‬ארון קבורה) במרכז‬ ‫‪‬‬
‫אמבולטוריום‪ :‬מעבר היקפי‪ ,‬מעגלי‪ ,‬מעוטר בצורה רומית‬ ‫‪‬‬

‫שילוב שני הסגנונות‬

‫כנסיית הקבר ‪ / 326-350 /‬ירושלים‬
‫הלנה‪ ,‬אמו של קונסנטין מגיעה לארץ ומזהה את הנקודות הגיאוגרפיות הכי חשובות בנצרות שהתרחשו ומתחילות להיבנות‬
‫כנסיות חשובות‪.‬‬
‫מרכיבי הכנסייה‬
‫אטריום‪ :‬חצר פנימית‬ ‫‪‬‬
‫מבנה בזיליקלי‪( :‬בסופו יש את האפסיס) מבנה תפילה‬ ‫‪‬‬
‫גולגותא‪ :‬בימון של החתך של הסלע‬ ‫‪‬‬
‫מבנה הרכזי‪ :‬רוטנדה של האנסטאזיס (מבנה עגול)‪ -‬מסמן את קברו של ישו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קושי במציאת שפה ויזואלית‬

‫מבחינה אמנותית‪ ,‬קיימת בעייתיות במציאת שפה ויזואלית של הדת החדשה שנוצרה‪.‬‬
‫השפה הנוצרית המוקדמת מורכבת מלשונות סגנוניים ונרטיבים‪ .‬ברגע שנפרק את הסיפור נבין עד כמה הוא מורכב ואינו‬
‫אחיד‪.‬‬

‫סרקופג יוניוס באסוס ‪ / 359 /‬רומא‬

‫מזוהה בגלל כתובת שכתובה בחלקו העליון‬ ‫‪‬‬

‫יוניוס באסוס‪ -‬מושל פגני שהפך לנוצרי‬ ‫‪‬‬
‫שילוב שתי שפות‪:‬‬
‫אין שפה מקובעת לסוגייה של ייצוג סצנות מסיפורו של ישו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישו עם המיתולוגיה הרומית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה לסצנות נרטיביות‪:‬‬
‫אלמנטים קלאסיים בשילוב חוסר נוחות‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫שפה קלאסית ע״י מבנה אדריכלי קלאסי (כותרות‪ ,‬גמלונים‪ ,‬קורות)‪ ,‬אל מול חוסר הבנה בפרופורציה (חלל מכווץ‬
‫וצפוף)‪.‬‬
 ‫העתקת סכימה צורנית קיסרית‪:‬‬
‫ישו ושני שליחיו‬ ‫‪‬‬
‫ישו מניח את רגליו על האטלס ואילו במיתולוגיה היוונית אטלס מחזיק את העולם מעל כתפיו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרה פיגורציה‪:‬‬
‫סיפור מהברית הישנה המקדימה את מאורעות חייו וצליבתו של ישו (מימד נבואי)‬ ‫‪‬‬
‫אדם וחווה‪ :‬החטא הקדמון‪.‬‬

‫סרקופג הפסיון ‪ /‬מחצית שנייה של המאה ה‪4-‬‬

‫תיאור דרך הייסור של ישו‪.‬‬
‫יש חיפוש אחר השפה הויזואלית שתייצג את הנצרות‪.‬‬
‫חוסר בתיאור סצנת הצליבה‪ -‬קיים סימן ״כי‪-‬רו״‬

‫עיטור כנסיות (מאה ‪)5‬‬

‫האימפריה הרומית הופכת לאימפריה הנוצרית‪.‬‬
‫חלוקה ל‪ 4-‬אזורים שונים בעלי קיסר משלו‪.‬‬
‫תחילת המאה ה‪ :4-‬קונסטנטין עולה לשלטון ומאחד את כל השטחים תחת שלטונו‬
‫סוף המאה ה‪ :4-‬האיחוד מתפרק ע״י תיאודוסיוס והאימפריה מתחלקת בין שני בניו‪ .‬צד מזרחי‪ ,‬צד מערבי‪:‬‬

‫צד מזרחי‪ :‬האימפריה הביזנטית‬

‫אימפריה נוצרית שתחזיק מעמד עד המאה ה‪.15-‬‬
‫צד מערבי‬
‫תתפרק ותתפצל בין שבטים‪.‬‬

‫רומא מפסיקה להיות הבירה של האימפריה הרומית‪ ,‬העיר במקומה‪ -‬ראוונה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרגע חלוקת האימפריה למזרח ולמערב‪ -‬אלו הם ימי הביניים המוקדמים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפה הסגנונית תתמקדם‪ ,‬תהיה מקובעת ונוקשה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סנטה מריה מג'ורה ‪ / 432-440 /‬רומא‬

‫מוקדשת לאמו של ישו‪.‬‬
‫מבנה בזיליקלי‪ :‬פונה לכיוון האפסיס‬
‫קירות הספינה‪ :‬מעוטרות בסצינות מהברית החדשה‬
‫קשת ניצחון‪:‬‬
‫הטמעה של צורה רומית באזור החשוב ביותר‬ ‫‪‬‬
‫אצל הרומיים‪ :‬שימשה להנציח צבאות צבאיים‬ ‫‪‬‬
‫אצל הנוצרים‪ :‬שימשה להנצחת נצחונות צבאיים‬ ‫‪‬‬
 ‫הסצנות החשובות ביותר ימוקמו מעל האפסיס‬ ‫‪‬‬

‫סצנת הבשורה ‪ /‬סנטה מריה מג׳ורה‬

‫גבריאל מבשר למריה שהיא התעברה ותישא בגופה את בן האלוהים‪.‬‬

‫שימוש בתקדים של סרקופג רומי (אמצע מאה ‪ )2‬לייצוג של גבריאל ומריה‬ ‫‪‬‬
‫היפרדות מהנטורליזם‬ ‫‪‬‬
‫חשיבות סמלית‬ ‫‪‬‬
‫דמויות משוכפלות‬ ‫‪‬‬

‫פרידת לוט ואברהם ‪ /‬סנטה מריה מג׳ורה‬

‫מוזאיקה מהספינה‪ ,‬סצנה מתוך הברית הישנה‬
‫מוזאיקה‪ :‬טכניקה של הטבעה בטיח‬

‫אלמנטים נטורליסטיים‪:‬‬
‫שאריות של ייצוג הגוף מהעולם העתיק (מנח רגליים)‬ ‫‪‬‬
‫סגנון הלבוש‪ ,‬בד עם קפלים‪ ,‬אור וצל‬ ‫‪‬‬
‫צבעוניות המבדילה בין הקרקע לבין השמיים‬ ‫‪‬‬
‫אלמנטים הנוגדים נטורליזם‪:‬‬
‫שפה סמלית (גודל היררכי)‬ ‫‪‬‬
‫פרספקטיבה עקומה‬ ‫‪‬‬

‫אברהם והמלאכים ‪ /‬סנטה מריה מג'ורה‬

 ‫סצנה מתוך הברית הישנה‪ -‬הגעת שלושת המלאכים‬
‫מנדורלה‪ :‬הילה המקיפה את הראש‬
‫אלמנטים נטורליסטיים‪ :‬כפות רגליים‪ ,‬זוויות של תנוחת הגוף‬
‫אלמנטים הנוגדים נטורליזם‪ :‬אברהם מופיע מס׳ פעמים‪ ,‬צלב על הבית‬

‫שינוי סגנוני‬
‫באמנות הנוצרית המוקדמת מתרחש שינוי בסגנון‪.‬‬
‫השפה הויזואלית הפכה לסמלית ומובהקת יותר‬ ‫‪‬‬

‫סמלי‪ ,‬שטוח‪ ,‬חזרתי‪ ,‬העמקה של הסימבוליזם‬ ‫‪‬‬

‫תכנית קרקע ‪ /‬מאוזולאום של גאלה פלצידיה ‪ /‬ראוונה ‪425‬‬

‫מאוזוליאום= מבנה קבורה‬
‫סוג המבנה‪ :‬מזוהה כמבנה בזיליקלי אך הוא מבנה הרכזי‬
‫פונקציה‪ :‬מבנה המשמש מרטיריום (מבנה קבורה) ועל כך הוא מבנה הרכזי‪.‬‬
‫(בניגוד לבמנה בזיליקלי המשמש לפולחן)‪.‬‬

‫ישו הרועה הטוב ‪ /‬מוזאיקה מקיר הכנסייה ‪ /‬מאוזולאום של גאלה פלצידיה‬

‫לונטה= חצי עיגול‬
‫ממוקקמת מתחת לגג‬ ‫‪‬‬

‫מעידה על השינוי הסגנוני של האימפריה הנוצרית‬ ‫‪‬‬

‫נושא‪ :‬הרועה הטוב‬
‫‪ ‬אמנם נושא מוכר מהמאה ה‪ ,3-‬מהקטקומבות‪ ,‬אבל הנושא שמגלם את ישו מבלי לומר שזה ישו עצמו‪.‬‬
‫שינוי סגנוני לשפה סמלית ומובהקת יותר‪:‬‬
‫קטקומבות‪ :‬עמידה בקונטרה פוסטו‪ ,‬ייצוג של עומק‬ ‫‪‬‬
‫גאלה פלצידיה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מימד סמלי בדמות (צלב‪ ,‬הילה)‬ ‫‪‬‬
‫תנוחת ישיבה‬ ‫‪‬‬
‫צבעוניות החומר מעניקה תחושת שטיחות‬ ‫‪‬‬
‫קווי מתאר ומילוי הבגד באותו הצבע‬ ‫‪‬‬
‫חוסר שימוש באור וצל‬ ‫‪‬‬
 ‫חזרתיות ורידוד‪ -‬חלוקה סטטית וסמלית (בגדים‪ ,‬סלעים‪ ,‬צמחים)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סנט אפולינרה נואבו ‪ /‬ראוונה ‪504 /‬‬

‫‪ 80‬שנה קדימה‬ ‫‪‬‬
‫שפה סמלית משתרשת וגורמת לאשליתיות הנובעת מהשפה הרומית הקודמת‬ ‫‪‬‬
‫כנסייה בזיליקלית המשרתת את הפולחן הנוצרי (ציר אורך מהכניסה ובסופו אפסיס)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נס הלחם והדגים ‪ /‬סנט אפולינרה נואבו ‪504 /‬‬

‫מוזאיקה הממוקמת ברגיסטר שמעל הספינה‪ ,‬בקיר הספינה‪ ,‬בחלקו העליון‪.‬‬
‫נושא‪:‬‬
‫ישו גורם בדרך נס לאספקת אוכל לכולם‬ ‫‪‬‬
‫סצנה נוצרית בתוך מסגרת גיאומטרית‬ ‫‪‬‬
‫התגברות השינוי הסגנוני‪ -‬העמקת הסימבוליזם‬
‫גול היררכי‪ :‬השליחים מעט קטנים מישו שנמצא מלפנים‬ ‫‪‬‬
‫הבעת פנים‪ :‬חזרתיות‪ ,‬סכמטיות ופשוטות (עיני שקד‪ ,‬אף ארוך‪ ,‬קו הפה)‬ ‫‪‬‬
‫צמחיה וסלעים‪ :‬גיאומטריות וחזרתיות‬ ‫‪‬‬
‫רקע‪ :‬שמיים סמליים שלא קשורים למרחב (בניגוד לצבע ב״פרידת לוט ואברהם״)‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בקווי מתאר‬ ‫‪‬‬
‫שילוב של העולם הרומי לשפה הנוצרית המתגברת‬
‫רגליים‪ :‬הקרקע ירוקה (מסורת רומית) אבל בגלל ההשטחה והסמליות‪ ,‬ניתן לראות כי יש ‪ 3‬רגליים לכל השליחים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לחם ודגים‪ :‬ממוקמים מבחינה סמלית במרחב הנוכחי‬ ‫‪‬‬
 ‫אמנות ביזנטית‬
‫רקע‬
‫סוף המאה ה‪ 4-‬האימפריה מתחלקת‪ :‬מערבית ‪ ,‬מזרחית (ביזנטית)‬ ‫‪‬‬
‫עם הזמן החלוקה גורמת לשני האזורים ליישויות פוליטיות עצמאיות ונפרדות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מערבית‪:‬‬
‫בהמשך תתפצל ותתפורר ע״י שבטים ברבריים (קיסר ודמות דתית‪ -‬אפיפיור)‬
‫מזרחית‪:‬‬
‫כוח פוליטי מוביל ויציב לטווח של ‪ 1,000‬שנה (קיסר ביזנטי המוכתר ע״י האל‪ ,‬מנהיג הכנסייה)‪.‬‬

‫עיר בירה‬
‫קונסטנטינופול ‪ -‬הוקמה ע״י קונסטנטין‬ ‫‪‬‬
‫לפני הגעתו‪ ,‬נקראה‪ -‬ביזנטיון‬ ‫‪‬‬
‫רצה לשבת בעיר זו והפך אותה למבוצרת וגדולה מסיבה גיאוגרפית‪ -‬היא הנקודה היעילה ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למעשה‪ ,‬עבר מרומא והעביר את עיר הבירה לקונסטנטינופול‪/‬ביזנטיון מכיוון שקל יותר להגן עליה (מאשר רומא)‬ ‫‪‬‬

‫סגנון‬
‫שפה סמלית שהולכת ונבנית באימפריה הביזנטית‬ ‫‪‬‬
‫ריחוק מהשפה הנטורליסטית‪ ,‬ריחוק מהאשלתיות שראינו ברומא העתיקה‬ ‫‪‬‬

‫איחוד אמנות הביזנטית‬

‫הכנסייה המרכזית בקונסטנטינופול‪ -‬מבנה מרכזי של האמנות הביזנטית‬
‫כנסיית דגל המהווה טיפוס אדריכלי של האמנות הביזנטית‪:‬‬
‫שילוב של מבנה בזיליקלי ‪ +‬הרכזי‬ ‫‪‬‬
‫הרכזי‪ -‬כיפה במרכז‬ ‫‪‬‬
‫שימוש באור שנכנס דרך החלונות ומאיר את האזור המרכזי בעוד האגפים חשוכים‬ ‫‪‬‬

‫האגיה סופיה ‪ /‬קונסטנטינופול ‪537-637/‬‬

‫קפיצה של ‪ 200‬שנה קדימה‬
‫אדריכלות ביזנטית המשלבת את שני סוגי המבנים‪ ,‬בשונה ממערב אירופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יוסטיניאן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הקיסר‪ ,‬בנה את המבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתח את הסגון הביזנטי בעל מאפיינים מוכרים‬ ‫‪‬‬
‫אנטמיוס ו‪-‬איסידורוס‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫אדריכלים שהוזמנו לשם בניית הכנסייה‬ ‫‪‬‬
‫מומחים לגיאומטריה ופיזיקה‬ ‫‪‬‬
‫פונקציה שונה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫האדרת הקיסר‪ ,‬הכוח הפוליטי‪-‬צבאי וגם את הכוח הדתי (עומד בראשות הכנסייה)‬ ‫‪‬‬
‫הקיסר מוצג בתור חיזיון שמיימי מהלך במהלך הטקס‪ .‬ישנה הפרדה בין הצופים שבצדדים לבין הקיסר‬ ‫‪‬‬
‫בשמרכז‪ -‬דבר שנוצר בגלל שילוב המבנים‪.‬‬

‫מבנה‬
‫קיימת סינתזה בין המבנה הבזיליקלי לבין המבנה ההרכזי‬ ‫‪‬‬
‫חשוב לזכור כי האדריכלות הדתית באימפריה הביזנטית שונה מהאימפריה הרומית שבמערב‬ ‫‪‬‬
‫גודל‪ 82 :‬מ׳‪ ,‬רוחב ‪ 73‬מ׳‪ ,‬גובה ‪ 55‬מ׳‬ ‫‪‬‬
‫סוג מבנה‪ :‬מבחוץ נראה כמו מבנה הרכזי (חלוקה ברורה של הכיפות)‬ ‫‪‬‬
‫קושי בהגדרת המבנה‪ :‬שילוב של שני סוגי המבנים‬ ‫‪‬‬
‫בזיליקלי‪ :‬ציר אורך מהכניסה‪ ,‬דרך הספינה‪ ,‬אל האפסיס‬ ‫‪‬‬
‫הרכזי‪ :‬הכיפה שנמצאת במרכז ובעלת רוחב גדול‪ ,‬מדגישה את מרכז הכנסייה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פנים המבנה‬
‫כניסה‪ :‬הקיסר נכנס דרך הדלת המרכזית בעוד שהמאמינים דרך דלתות צידיות ונשארים בחלקים הצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה מטעמים פוליטיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה ברורה בין החלל המרכזי (הספינה) לבין האדפים הצדדים‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה פוליטית היררכית‪ :‬בין הקיסר (יחד עם הכהן הדתי) בזמן ניהול הטקס‪ ,‬לבין המאמינים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיטורים‪ :‬חלונות‪ ,‬מוזאיקות זהב‪ ,‬אור סמלי‪ ,‬הארה של חלקה המרכזי של הכנסייה‬ ‫‪‬‬
 ‫אור סמלי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הקרנת אור על בעלי תפקידים‪ ,‬דבר המעניק להם אור סמלי וחזון שמיימי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הענקת כוח נוסף לקיסר במהלך הטקס‬ ‫‪‬‬
‫פנדטיב‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חיבור מבנה ריבועי לכיפה עגולה‬ ‫‪‬‬
‫אלמנט משולש היוצר מעבר אדריכלי מריבוע לעיגול‬ ‫‪‬‬
‫צורה זו פותחה באימפריה הביזנטית בגלל שילוב של שני סוגי המבנים‬ ‫‪‬‬

‫עיטור‪ :‬מבע סמלי‬

‫סן ויטלה‪ /‬ראוונה ‪526-547 /‬‬
‫הכנסייה הוקמה בימי יוסטינאין (אותו אחד שהקים את האגיה סופיה)‪.‬‬
‫מעולם לא ביקר בראוונה אבל היה לפטרון הכנסייה‪.‬‬

‫יוסטיניאן ומלוויו ‪ /‬מוזאיקה ‪ /‬סן ויטאלה‬

‫מוזאיקה מהקיר הצפוני של האפסיס בכנסיית סן ויטלה‬
‫דמויות‬
‫יוסטיניאן מיוצג כמנהיג המשלב את שני העולמות‪( .‬היקסר הביזנטי הוא גם ראש הכנסייה וגם ראש הצבא)‬
‫מרכז‪ :‬דמות הקיסר יוסטיניאן (לבוש שונה‪ ,‬כתר מפואר‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬הילה‪ ,‬קערה מעוטרת עם לחם היוקריסט)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫צדדים‪ :‬חלוקה בין שני המחנות‬ ‫‪‬‬

‫ימין‪ -‬דתי‪ :‬הסמכות הדתית הגבוהה של ראוונה ‪ -‬ארכיבישוף ולצידו דמויות דתיות נוספות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שמאל‪ -‬חילוני‪/‬פוליטי‪/‬צבאי‪ :‬דמויות מהעולם הפוליטי צבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג ויזואלי ביזנטי‪ -‬הפיכתו לסמלי‬
‫רקע זהב‪ :‬מרחב רוחני קדוש במקום רקע נטורליסטי של ייצוג שמיים ושימוש בצבע לבן ‪ /‬כחול‬ ‫‪‬‬
‫קשר בין יוסטיניאן לבין הארכיבישוף‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫קיים צורך להציג את יוסטיניאן למרות שהוא מעולם לא ביקר שם‬ ‫‪‬‬
‫אמביוולנטיות בהעמדה‪ :‬יוסטיניאן עומד לפני הארכיבישוף‪ ,‬אך לפי הרגליים מוצג מצב הפוך‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬או ששתי הדמויות חשובות ולא בר‪5‬ור ויזואלית מי עומד לפני מי‬
‫או שההעמדה היא חלק מהמעבר לשפה סמלית‪ ,‬דבר הגורם להשטחה‬ ‫‪‬‬
‫השטחה‪ :‬סכימה שחוזרת על עצמה (ביגוד‪ ,‬פנים)‬ ‫‪‬‬
‫עמידה דומה‬ ‫‪‬‬

‫תאודורה ומלוויה ‪ /‬מוזאיקה ‪ /‬סן ויטאלה‬

‫מוזאיקה מהקיר הדרומי של האפסיס‬
‫דמויות‬
‫תאודורה‪ :‬אשתו של הקיסר‪ ,‬נכנסת לחלל הכנסייה ונושאת כוס יין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שפה סמלית‬
‫השטחה‪ :‬ספר‪ ,‬כוס‪ ,‬קערה‬ ‫‪‬‬
‫פרספקטיבה הפוכה‪ :‬אובייקט מושטח על המצע (במקום להדגיש את נפחו)‪ -‬מתקבות ‪ 2‬נקודות מבט בו זמנית‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בקווי קונטור‬ ‫‪‬‬

‫התפתחות השפה‬
‫השפה הסמלית מתפתחת ונהיית קיצונית יותר‬
 ‫הטרנספיגורציה של ישו ‪ /‬סנט קתרינה‪ ,‬סיני ‪560-565 /‬‬
‫מוזאיקת אפסיס‬
‫כנסיית סנתה קתרינה‪ :‬המקום המשוער של הופעת הסנה הבוער מול משה‬
‫סצנה‬
‫סצנה מהברית החדשה‬ ‫‪‬‬
‫גילוי ישו במהותו האלהוית‬ ‫‪‬‬
‫הסצנה מוכיחה את מעמדו של ישו כבן אלוהים בימיו חייו (בנוסף למהותו האנושית כאשר הוא נצלב)‬ ‫‪‬‬
‫תיאור הסצנה באפסיס‪ :‬הכנסייה קושרת את הסיפור של הברית הישנה יחד עם מיקום הכנסייה אל ההוכחה של‬ ‫‪‬‬
‫האלוהות של ישו‪.‬‬
‫דמויות‬
‫מרכז‪ :‬ישו‪ ,‬מוקף מנדורלה (הילה המקיפה את ראשו)‬ ‫‪‬‬
‫צדדים‪ :‬משה ואליהו (נביאים מהברית הישנה המתגלים בפני ישו)‬ ‫‪‬‬
‫צדדים למטה‪ :‬שליחים‬ ‫‪‬‬

‫שפה ויזואלית של המרחב‬

‫קרני אור‬ ‫‪‬‬
‫מרחב אשלייתי נמוג‪ :‬מרחב לא קיים‪ ,‬שמיימי‪ ,‬רוחני‬ ‫‪‬‬
‫מבע סמלי של הדמות‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג הדמות‪ :‬הפשטה‪ ,‬גיאומטריזציה‬ ‫‪‬‬
‫תנוחת ידיים‪ :‬ישו בתנוחה של ברכה‪ ,‬הנביא מציין את ההפנייה שלו לישו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מוזאיקת אפסיס ‪ /‬סנט אפולינרה אין קלאסה ‪549 /‬‬

‫שפה סמלית‪ ,‬קיצונית ובוטה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סצנה עם כמה רבדים המוצגים באופן סמלי‬ ‫‪‬‬
‫כנסייה המוקדשת לבישוף הראשון של ראוונה‪ -‬אפולינריס‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‬
‫מרכז‪ :‬אפולינרוס‪ -‬מיוצג בתור הרועה הטוב‪ .‬הקהילה שלו מיוצגת בתור כבשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מתווך בין הקהילה לבין ישו‬
‫מרכז עליון‪ :‬ישו‪ .‬מיוצג ע״י דימוי של צלב‬ ‫‪‬‬
‫חלק עליון‪ :‬סצנה של התגלות ישו לשליחיו‬ ‫‪‬‬
‫פענוח השפה הסמלית‬
‫ישו‪ :‬מיוצר ע״י צלב עשוי זהב‪ ,‬משובץ אבנים‪ .‬במרכז הצלב‪ -‬פניו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי סמלי‪ -‬דמותו כאדם נעלמה‪ ,‬דבר המבטא את ההשתנות שלו למהות רוחנית‬ ‫‪‬‬
‫שליחים‪ :‬מיוצגים ע״י כבשים‬ ‫‪‬‬
‫נביאים‪ :‬מופיעים בשמיים‬ ‫‪‬‬
‫יד‪ :‬ייצוד סמלי של אלוהים היוצר מהשמיים וקורא לישון ״בן״‬ ‫‪‬‬

‫אייקונה‬
‫ייצוג ‪ /‬אובייקט‪ -‬סוג של ביטוי אמנותי המזוהה עם האמנות הביזנטית‬ ‫‪‬‬
‫דיוקנאות ‪ /‬פרוטרטים קטנים של ישו ‪ /‬מריה ‪ /‬קדושים הוצבו ע״מ לתת תחליף לנוכחות האלוהית‪ ,‬סוג של ״סוכנים״‬ ‫‪‬‬
‫של המהות האלוהית‪.‬‬
‫המסורית נוצרה מתוך אמונה של הנוצרים כי דיוקן של אדם קדוש נוצר בנסיבות של נס‬ ‫‪‬‬
‫ציירי אייקונה היו נזירים שעברו הכשרה (לא כל אחד יכול לצייר אייקונה‪ ,‬מתוך אמונה כי לאייקונה יש סוג של כוחות‬ ‫‪‬‬
‫על)‬
‫אין הרבה דוגמאות קיימות של אייקונות שנוצרו בדרך נס‪ ,‬לכן בפועל מי שייצר אותן למעשה יצר רפרודוקציה של‬ ‫‪‬‬
‫אייקונות‪.‬‬
‫בעיה תיאולוגית‪ :‬האייקונה היא חפץ פולחני ואילו הנצרות מתנגדת לעבודת אלילים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאולוגים נוצרים מבהירים כי בהערת האיקונה‪ ,‬למעשה מעריצים את הישות המוצגת ולא את האובייקט‬ ‫‪‬‬
‫המשמש כתיווך‪.‬‬
‫איפה ניתן למצוא אייקונות‪ :‬נותרו מעט אייקונות מקוריות מהמאה ה‪( 6-‬למשל‪ -‬סנטה קתרינה בסיני)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במאה ה‪ 8-‬במהלך גל התנגדות לעבודת אלילים‪ ,‬נמצאו אייקונות בסנטה קתרינה‪ ,‬רחוק פיזית מגל‬ ‫‪‬‬
‫ההתנגדויות‪.‬‬
‫המיקום הגיאוגרפי תרם לשימור האייקונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סגנון האייקונות‬
‫טכנית‪ :‬מבוססת על דיוקנאות רומיים‬ ‫‪‬‬
‫סגנון‪ :‬קיימים הבדלים מהותיים‬ ‫‪‬‬
‫הילה‬ ‫‪‬‬

‫מחווה של יד‬ ‫‪‬‬

‫קיפאון בפנים הנוסע מסכימה‬ ‫‪‬‬
‫מטרת האייקונה להעניק ייצוג ויזואלי נצחי‬ ‫‪‬‬
 ‫אל גרקו ‪ /‬המטפחת של ורוניקה ‪1580-1582 /‬‬
‫דוגמא להיווסדותה של אייקונה‬ ‫‪‬‬
‫ניגבה את פניו של ישו בדרכו לצליבה ולאחר מכן הדם והזיעה הותירו דיוקן על הבד‪ ,‬כמו ציור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משמעות סמלית‪ :‬נוצר דיוקן באופן ניסי והזיעה היא ההוכחה למהותו‪ -‬העברת הדימוי שלו דרך ״סוכן״‬ ‫‪‬‬

‫ישו פנטוקרטור‪ /‬סנטה קתרינה ‪ /‬מאה ‪6‬‬

‫ישו פנטוקרטור= מושל העולם‪ ,‬מנהיג העולם‪.‬‬
‫מחזיק ספר ביד אחת וביד השנייה מברך את המאמינים‬ ‫‪‬‬
‫מבט‪ :‬קדימה לעבר אופק לא ממשי‪ ,‬נצחי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבתולה והילד בין תאודורה וסנט גאורג‪ /‬סנטה קתרינה ‪ /‬מאה ‪6-7‬‬
‫מריה במרכז מחזיקה את ישו‬
‫המלאכים מובדלים ע״י ההילה וע״י אופן הייצוג‬

‫הבתולה והילד ‪ /‬סוף מאה ‪11‬‬

‫זיהוי קשר חם בין האם לבנה‬ ‫‪‬‬
‫תרגום סימבולי של הקשר‬ ‫‪‬‬
‫משמעות סמלית המבוססת על השטחה‪ ,‬סכימה החוזרת על עצמה‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫ישו הוא בן של אישה בשר ודם‬ ‫‪‬‬
‫אלמנטים החוזרים על עצמם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מדונה‪ -‬ראש מונח בזווית (ביטוי לסבל וצער על בנה שעתיד להיות קורבן)‬ ‫‪‬‬
‫ילד‪ -‬מושטח וסכימתי‬ ‫‪‬‬

‫אמנות ימי הביניים מערב אירופה‬

‫רקע‬
‫מיקום גיאוגרפי‪ :‬מערב אירופה‪ ,‬האימפריה הרומית לשעבר‬ ‫‪‬‬
‫שליטה‪ :‬האזור המערבי התפצל וחולק לממלכות שונות ״ברברים״‬ ‫‪‬‬
‫אזרחי הממלכות ״ברבים״‪ -‬הגדרה מיוון (מי שלא דיבר יוונית הוגדר כברברי)‬ ‫‪‬‬
‫על עם ברברי השתלט על חלקים שונים מהאימפריה הרומית‬ ‫‪‬‬
‫חוסר אחדות‪ :‬כל האזור אינו אחיד‪ ,‬בניגוד למזרח (האימפריה הביזנטית)‬ ‫‪‬‬
‫נצרות‪ :‬הולכת ומתגברת וצוברת כוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬העמים הברברים מקבלים עליהם את הנצרות ומאה ה‪ 6-‬רובם נוצרים‬
‫אמנות שבטית המשפיעה על האמנות‬ ‫‪‬‬

‫אמנות זעירה‬
‫תרבות שבטית שבה החפצים נשאים‬ ‫‪‬‬
‫חפץ זעיר‪ ,‬קטן מאוד שנישא ממקום למקום‪ ,‬פרקטי‬ ‫‪‬‬
‫שוני מהאמות המונומנטלית והגדולה של האימפריה הביזנטית‬ ‫‪‬‬
‫סגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עיטורי‪ ,‬מימד קישוטי‬ ‫‪‬‬
‫חוסר בנרטיב‬ ‫‪‬‬
‫אימת החלל הריק (אלמנט שנלקח מתרבויות לא מערביות)‬ ‫‪‬‬
‫חזרה על פני השטח‬ ‫‪‬‬
‫השטחה‬ ‫‪‬‬

‫אין רון להראות אשליה מרחבית‬ ‫‪‬‬

‫פיבולה ‪ /‬מאות ‪4-5‬‬

‫פיבולה= סיכה‬
‫שימשה לתפוס את הבגד‬ ‫‪‬‬
‫עיטורים באבנים יקרות‬ ‫‪‬‬
 ‫פריט אופייני לשבטים הברבריים של החלק המערבי‬ ‫‪‬‬
‫מאפיין סגנוני שישפיע על התהוות ימי הביניים בהמשך‬ ‫‪‬‬

‫פיבולה ‪ /‬אמצע מאה ‪6‬‬

‫סיכת כסף מצופה זהב‬ ‫‪‬‬
‫עיטור זואומורפי‪ :‬דימוי של יצור חי‬ ‫‪‬‬
‫אין התייחסות נטורליסטית‬ ‫‪‬‬

‫פיבולה בצורת נשר ‪ /‬אמנות ויזיגותית‪ /‬מאה ‪6‬‬

‫אמנות ויזיגותית‪ -‬אזור ספרד‬ ‫‪‬‬
‫מיועד למעמד גבוה בגלל ערכו של החפץ‬ ‫‪‬‬
‫טיפול עיטורי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פיגורציה של נשר המטופל ע״י חלוקה לחלקים ושיבוץ אבנים בצבעים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין דגש אשלייתי ‪ /‬נטורליסטי‬ ‫‪‬‬

‫כיסוי ארנק מסאטן הו ‪655 /‬‬

‫עשוי זהב וחומרים יקרים‬ ‫‪‬‬
‫אין נסיון להביע מרחב ‪ /‬אשליית מרחב‬ ‫‪‬‬
‫דואליות‪ :‬תיאור פיגורציה אבל באופן עיטורי ושטוח‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא של סריגים ‪interlace‬‬ ‫‪‬‬

‫סיכת פולר ‪ /‬מאה ‪9‬‬

‫‪ 5‬החושים מיוצגים ע״י הדמויות השונות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ראיה (מרכז) ‪ /‬טעם (שמאל עליון) ‪ /‬ריח (ימין עליון) ‪ /‬מגע (ימין תחתון) ‪ /‬שמיעה (שמאל תחתון)‬ ‫‪‬‬
 ‫זיהוי ייצוג פיגורטיבי בשילוב השפעות הסגנון והגיאומטריה‬ ‫‪‬‬
‫פורמט אמנות שבטית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אובייקט קטן‬ ‫‪‬‬
‫צורת טיפול עם החומר‬ ‫‪‬‬
‫השטחה‬ ‫‪‬‬
‫תוכן מהעולם העתיק‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג דמויות אך ללא ניסיון להציג אשליה מרחבית וסגנון נטורליסטי‬ ‫‪‬‬

‫כתבי יד (מאה ‪)7,8,9‬‬

‫עיטור בתוך הכתב יד ‪ -‬דבר המעיד על הקשר של האמנות השבטית‬ ‫‪‬‬
‫אופן העברת הידע בימי הביניים‬ ‫‪‬‬
‫עשוי לרוב מפפירוס (חומר המאפיין את המגילה)‬ ‫‪‬‬

‫לאמנות ימי הביניים יש מקורות שבטיים החודרים לאימפריה הרומית‬ ‫‪‬‬

‫השבטים הברבריים מקבלים על עצמם את הנצרות ובין השאר מעתיקים את ספקי הברית החדשה‬ ‫‪‬‬
‫מסורת חדשה‪ :‬שילוב תכנים נוצריים עם מסורת שבטית נוצרית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קודס= ספר‬
‫הקודס מחליף את המגילה (צורה של תיעוד והעברת ידע)‬ ‫‪‬‬
‫קלף= מאפיין את הקודס‪ .‬עשוי מעורות של חיות מעובדות‪ ,‬עליהם רישום של הטקסט‬ ‫‪‬‬
‫פורמט עמיד יותר‪ :‬דפים מקופלים ותפורים בין כריכות הספר‬ ‫‪‬‬

‫אלמנטים החוזרים על עצמם‬

‫עמוד אורנמנטלי‪ :‬״דף שטיח״‪ -‬מעוטר וללא תוכן‬ ‫‪‬‬
‫עמוד עם אוונגליסט‪ :‬הכותב שכתב את ספר הבשורה‬ ‫‪‬‬
‫דף עם איות מעוטר‪ :‬פותח את הפרק הראשון‬ ‫‪‬‬

‫דף אורנמנטלי ‪ /‬ספר דארו ‪660-680 /‬‬

‫דארו= ציון מקום בו הספר נכתב ‪ /‬צויר‬
‫סגנון עיטורי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא עיטורית החוזרת על עצמה‬ ‫‪‬‬
‫סידור גיאומטרי וסימטרי על הדף‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים סגנוניים ‪ +‬עיטורי הפיגורציה מעידים על החיבה לסגנון זה‬ ‫‪‬‬
‫אלמנט זואומורפי‪ :‬חיקוי מעולם החי‬ ‫‪‬‬
‫פיגורציה של נחש‪ :‬יצירת פאטרן אינסופי‬ ‫‪‬‬
 ‫הקדוש מתיו ‪ /‬ספר דארו ‪660-680 /‬‬
‫מתיו‬ ‫‪‬‬
‫כותב הספר‬ ‫‪‬‬
‫מיוצג בתור דמות אדם מחונך‬ ‫‪‬‬
‫השטחה עיטורית‬ ‫‪‬‬
‫סגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫המסגרת נוגדת אשלייה מרחבית‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים מתרבויות אחרות (פנים במבט חזיתי‪ ,‬מנח גוף לא קוהרנטי)‬ ‫‪‬‬
‫מצע לעיטור‪ :‬גלימה‪ ,‬לבוש‬ ‫‪‬‬

‫דף אורנמנטלי ‪ /‬ספר לינדספארן ‪ /‬תחילת מאה ‪8‬‬

‫סגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מוטיבים זאומורפיים‬ ‫‪‬‬
‫מוטיבים עיטוריים‬ ‫‪‬‬
‫בטוח ולא מחקה את עולם החי‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לשים לב לצורת הצלב‪ ,‬אך היא משועבדת אל הסגנון השבטי הברברי‬ ‫‪‬‬

‫הקדוש לוקאס ‪ /‬ספר לינדספארן ‪ /‬תחילת מאה ‪8‬‬

‫לוקאס= החייה המתלווה אליו היא שור‬
‫סגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫השטחה‪ :‬אין שימוש בפרספקטיבה‬ ‫‪‬‬
‫אין ייצוג של נפח ומשקל‬ ‫‪‬‬
 ‫ספר קלס ‪ /‬סקוטלנד ‪ /‬מאה ‪9‬‬
‫דף פותח המציג עיטור של שמו של ישו ״כי‪-‬רו״‬ ‫‪‬‬
‫סגנון‪ :‬האותיות מטופלות כאילו הן תכשיט מפואר‬ ‫‪‬‬

‫דף עיטורי ‪ /‬ספר קלס ‪ /‬סקוטלנד ‪ /‬מאה ‪9‬‬

‫בנוסף לדפים המתארים את האוונגליסטים‬ ‫‪‬‬
‫תיאור ישו במלכו‪ ,‬כשליט העולם‬ ‫‪‬‬
‫‪ 4‬האוונגליסטים מופיעים לרגליו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫סגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הפשטה והשטחה‪ -‬קושי בהבנת מנח הגוף‬ ‫‪‬‬
‫עושר ומורכבות ללא חיקוי של העולם האמיתי‬ ‫‪‬‬
‫מסגרת עיטורית מפוארת ומפורטת‬ ‫‪‬‬
‫מסגרת מונעת אשליה של חלל אשלייתי‬ ‫‪‬‬
 ‫רומנסק (מאות ‪)11-12‬‬
‫רקע‬
‫סגנון אדריכלי כלל אירופאי ראשון המתפתח במאות ה‪ 11-‬וה‪12-‬‬ ‫‪‬‬
‫מבוסס על אלמנטים רומיים (קשתות‪ ,‬עמודים)‬ ‫‪‬‬

‫התפתחות הסגנון‬
‫הסגנון התפתח דרך כנסיות צלייניות‪.‬‬
‫כנסיות שבאחזקתן פריטי דת ״ריליקוויה״‪ -‬שריד קודש (למשל ״המטפחת של ורוניקה״)‬
‫לאותן כנסיות הגיעו המוני צליינים להתפלל והן נדרשו להכיל את כל ההמונים‪ -‬דבר שגרם להתפתחות כנסיות אלו והסגנון‬
‫האדריכלי‪.‬‬

‫מיקום הכנסיות‬
‫צליינות לאתרי קבורה מחוץ לאירופה‪:‬‬
‫סוף המאה ה‪ 11-‬״מסע הצלב הראשון״‪.‬‬
‫במסע זה הקיסר הביזנטי שולח אנשים לארץ הקודש‪ ,‬כובשים את ירושלים ומקימים מדינה צלבנית‪.‬‬
‫מסע כזה‪ ,‬אל כנסיות שטוענות כי באחזקתן רליקוויות‪ ,‬כרוך בסיכונים והעלות הכספית גבוהה מאוד‪.‬‬

‫בתוך אירופה‪:‬‬
‫סנטיאגו דה קומפוסטלה‪ -‬כנסיה בצפון מערב ספרד‪.‬‬
‫בחזקתה רליקוויה של אחד משליחיו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫כנסייה זו הופכת להיות מוקד צליינות לכאלו שלא מתאפשר להם לערוך מסע צליינות בארץ הקודש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאורך מסלול זה (ממרכז אירופה ועד הכנסייה) צצות כנסיות שנועדו להכיל את המוני המאמינים שעושים את דרכם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הכנסיות המרכזיות נבנות במאות ה‪ 11-‬וה‪12-‬‬
‫מאפיין אחיד של סגנון אדריכלי (רומנסק)‬ ‫‪‬‬
‫סגנון כלל אירופאי‪ ,‬סגנון שאינו ייחודי אך ורק לאזור אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים קבועים‬
 ‫מאפיינים אלו יהוו את הבסיס לאדריכלות הבאה שתתפתח (גותיקה)‬
‫טרנספט‪ :‬בית רוחב‪ .‬מאפשר לקבוצות להתפלל יחד באופן פרטי‬ ‫‪‬‬

‫ספינה ואגפים צדדים‬ ‫‪‬‬

‫אמבולטוריום‪ :‬מעבר היקפי סביב האפסיס‬ ‫‪‬‬
‫קפלות רדיאליות‪ :‬ממוקמות סביב האמבולטוריום‪ ,‬מאפשרות תפילה פרטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רליקוויות‬ ‫‪‬‬

‫שימוש באומנות מאסיביות וקשתות‬ ‫‪‬‬

‫מסדרון כפול משני צידי הספינה‬ ‫‪‬‬
‫עובי קירות‪ :‬עבים‪ .‬מהסיבה כי צריך להחזיק את החומר הכבד של הקשתות והקמרונות‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה הדרגתית כלפי מעלה‪ :‬קשת אחת בקומת הקרקע‪ 2 ,‬קשתות בקומת הגלריה)‬ ‫‪‬‬

‫קירוי‪ :‬שימוש בקמרון חביתי‬ ‫‪‬‬

‫בעיית אור‪ :‬מעט אור שנכנס מהחלונות שבקירות הצדדיים‬ ‫‪‬‬
‫כבדות ומאסיביות‪ :‬שימוש באבן‬ ‫‪‬‬
‫קריפטה ‪ :‬אזור אדריכלי‪ ,‬חדר קבורה הנמצא מתחת לקרקע המרכזית (אחסון הריליקוויות)‬ ‫‪‬‬

‫אחידות‬
‫האחידות נובעת מכך שהכנסיות נבנו באותו הזמן‪ ,‬סביב אותו מסלול‪.‬‬
‫פונקציה‪ :‬אחסון רליקוויות ‪ +‬אחסון צליינים‪.‬‬
‫זו הסיבה לאזורים קטנים ומבודדים‪ ,‬יצירת הפרדה בכנסייה‪.‬‬

‫מאפיינים אחידים של הכנסיות‬

‫ספינה‪ :‬אולם אורכי של הבזיליקה‪ ,‬ציר אורך מרכזי‬
‫מסדרונות צדדיים‬
‫טרנספט‪ :‬בית רוחב‬
‫מייצר את צורת הצלב‬ ‫‪‬‬
‫מאפשר אזורי כניסה נוספים וגישה לכנסייה‬ ‫‪‬‬
‫מצלוב‪ :‬נקודת המפגש בין הספינה ‪ /‬טרנספט‬
‫בנקודה זו מבחוץ יש מגדל שנכנס דרכו אור‬ ‫‪‬‬
‫אפסיס‪ :‬ממוקם בקצה הנגדי לכנסייה‬
‫אלמנט סטנדרטי כנסייה‬ ‫‪‬‬
‫שם נערך טקס המיסה‬ ‫‪‬‬
 ‫אמבולטוריום‪ :‬מעבר עגול מסביב לאפסיס‬
‫ממנו יוצאות קאפלות רדיאליות‬ ‫‪‬‬
‫קפלות רדיאליות‪ :‬מאפשרות אזורי תפילה אישיים יותר (עונות על הפונקציה שלשמה כנסיות אלו הוקמו)‬

‫אלמנטים סגנוניים‬
‫סנט פוי ‪ /‬קונק צרפת ‪1050-1130 /‬‬
‫רליקוויה של סנט פוי‬
‫‪ ‬אישה שעברה מרטיריום (מות קדושים) במאה ה‪4-‬‬
‫שיירי הגופה נגנבים ממוקם מותה אל צרפת במאה ה‪9-‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים מרכזיים‬

‫ספינה‪ ,‬טרנספט‬ ‫‪‬‬

‫מצלוב‪ :‬מגדל עם חלונות המשמשים מוקדי אור מרכזיים‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬מגדלים בכניסה המערבית‬ ‫‪‬‬
‫תכנית קרקע‬
‫תמיכה מבנית‪:‬‬
‫הקירות הגבוהים נסמכים על‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אומנות (עמודים תומכים)‬ ‫‪‬‬
‫קשתות ( ‪ 1‬בקומת קרקע‪ 2 ,‬בקומת גלריה)‬ ‫‪‬‬
‫קיר תומך בחלק החיצוני המחזיק את כל המבנה‬ ‫‪‬‬
‫פונקציונלי‪ :‬צורה הנדסית המאפשרת החזקה של כל המסה‬ ‫‪‬‬
‫חזרתיות‪ :‬חלוקה גיאומטרית של הקשתות‬ ‫‪‬‬
 ‫סנט סרנין ‪ /‬טולוז ‪1080-1120 /‬‬
‫מאפיינים מרכזיים‪:‬‬
‫ספינה‪ ,‬טרנספט‬ ‫‪‬‬
‫מצלוב‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬מגדלים בחזית המערבית‬ ‫‪‬‬
‫אפסיס‬ ‫‪‬‬
‫אמבולטוריום‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה מבפנים‬
‫אופי גיאומטרי של אומנות וקשתות‬ ‫‪‬‬
‫קמרון חביתי מעל קירות הספינה‬ ‫‪‬‬

‫בעיית אור‬

‫הכנסייה חשוכה וזאת למרות החלונות בחלק החיצוני‬

‫קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה ‪1070-1120 /‬‬

‫ממוקמת בצפון מערב ספרד‬ ‫‪‬‬
‫הייתה למוקד הצליינות באירופה‬ ‫‪‬‬

‫שם‪ :‬שמו המקומי בפרדית לסיינט ג׳ימס ששרידיו הגיעו לשם‪.‬‬

 ‫עיטור באדריכלות‬
‫העיטור משרת פונקציה של עיטור אדריכלי‬
‫עיטור הכנסייה בעיקר בדלתות הכניסה‬ ‫‪‬‬
‫טימפנון= חצי עיגול מעל דלתות כניסה מעוטר בתבליט‬ ‫‪‬‬
‫נושא התבליט‪ :‬לרוב הנושא ״יום הדין״ מהסיבה כי הוא משמש תזכורת ויזואלית למאמין כי עליו להיות נוצרי טוב‬ ‫‪‬‬
‫כחלק מההתכוננות שלו לקראת יום הדין‪.‬‬

‫תבליט ‪ /‬ישו ‪ /‬כנסיית סנט פוי‬

‫התבליט בנוי משני צדדים היוצרים ניגוד‪ ,‬מראה לצד השני‪:‬‬
‫ימין‪ -‬מבורכים‬ ‫‪‬‬
‫שמאל‪ -‬מקוללים‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‬
‫ישו‪ :‬ידיו שופטות את הצדדים (גן עדן ‪ /‬גיהנום)‬ ‫‪‬‬
‫מלאכים‪ :‬מחזיקים מגילות‬ ‫‪‬‬
‫ימין לישו‪ :‬מבורכים‪ ,‬בחלק התחתון ייצוג של גן עדן‬ ‫‪‬‬
‫שמאל לישו‪ :‬מקוללים‪ ,‬עוברים עינויים ע״י שדים‪ ,‬בחלק התחתון ייצוג של גיהנום‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גותיקה (מאה ‪)12‬‬

‫סגנון אמנותי אדריכלי מימי הביניים‬ ‫‪‬‬
‫מתפתח מהרומנסק בצרפת במאה ה‪12-‬‬ ‫‪‬‬
‫הסגנון מנסה לפתור בעיות שהתעוררו ברומנסק‬ ‫‪‬‬

‫שם‬
‫על שם השבט הגותי (אחד מהשבטים הברברים)‬
‫קיבל את שמו מאנשי הרנסנס במאות ה‪ 15-‬וה‪ 16-‬שראו והגדירו את האדריכלות הגותית כדבר גס ומכוער‪.‬‬

‫הבדלים‬
‫סגנון עירוני ואורבני‪ ,‬מתפתח בעיקר בערים גדולות‪ ,‬בניגוד לרומנסק שהתפתח באזורים כפריים‬ ‫‪‬‬
‫נסמך על עמודים ואומנות (ולא על קירות רצופים)‪ -‬דבר שיוצר מרחב אדריכלי פחות מאסיבי וכבד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים עיקריים‬
‫הדגשת אור ומרחב‬ ‫‪‬‬
 ‫שימוש בעמודים ואומנות ובניהם חלונות (במקום שימוש בקיר רציף)‬ ‫‪‬‬
‫חלל גבוה יותר‬ ‫‪‬‬
‫אחדות החלל של האפסיס‪ ,‬האמבולטוריום והקאפלות הרדיאליות‬ ‫‪‬‬
‫זליגתם של החללים לכדי חלל אחד נוצרת ע״י‪:‬‬
‫אסתטיקה חדשה‪ :‬הדגשת אור ומרחב‪ ,‬האור הוא ביטוי לאור אלוהי‪ ,‬שמיימי‬
‫אמצעים טכניים‪:‬‬
‫קמרונות מצולעים‪ -‬מאפשרים נשיאת משקל רב של התקרה‬ ‫‪‬‬
‫קמרונות צולבים בשילוב מצולעים‪ -‬צלעות המהוות בסיס מבני שעליו נבנה ונסמך הקמרון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ע״י כך‪ -‬נוצרת האפשרות לרדד ולהקטין את המסה של העמודים והאומנות‪.‬‬

‫סנט דניס ‪1135-1140 /‬‬

‫ממוקמת צפונית לפריז‬ ‫‪‬‬
‫הכנסייה שממנה התפתח הסגנון הגותי‬ ‫‪‬‬

‫סוגריוס‪ ,‬הנזיר הראשי של הכנסייה חיפש פתרונות לבעיות הרומנסקיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כבדות ומאסיביות‬ ‫‪‬‬
‫בעיית האור‬ ‫‪‬‬

‫חזית‬

‫חלוקה סמטרית ושוויונית‬ ‫‪‬‬

‫רוזטה (חלון)‬ ‫‪‬‬
‫מעודן‬ ‫‪‬‬
 ‫תכנית קרקע‬
‫חלל מאוחד‪ ,‬גבוה ומואר‬ ‫‪‬‬
‫יצירת חלל אחיד ע״י הטמעת הטרנספט בתוך מרחב הספינה‬ ‫‪‬‬
‫הטמעת אמבולטוריום‪ ,‬אפסיס וקאפלות רדיאליות לאותו חלל‬ ‫‪‬‬
‫מופרדים ע״י אומנות ועמודים (ולא בקורות)‬ ‫‪‬‬

‫המסת הקיר‬ ‫‪‬‬

‫טימפנון מרכזי‬
‫טימפנון= חצי עיגול מעל דלות הכניסה‬
‫הפיסול מפסיק להיות מדיום עצמאי והופך להיות תלוי אדריכלות‬ ‫‪‬‬
‫הנושא לרוב הוא ״יום הדין״ (בדומה לכנסייה הרומנסקית סנט‪-‬פוי)‬ ‫‪‬‬
‫דמותו של ישו‪ :‬קיים שינוי מהסגנון הרומנסקי‪ ,‬שינוי שהולך ומתעצם בסגנון הגותי‬ ‫‪‬‬
‫רומנסק‬
‫אין חשיבות לייצוג אופטי ‪ /‬אשלייתי‬
‫ייצוג סמלי‬
‫קושי בזיהוי מנח הגוף‬
‫ייצוג סכימתי‪ ,‬חוסר בקנה מידה‪ ,‬הקצרה‬

‫גותי‬
‫ישו יושב בישיבה מוזרה‪ ,‬קושי בהבחנת התנוחה‬
‫כפות רגליים בזווית לא תואמת‬
‫ברכיים גבוהות‬
‫ייצוג סכימתי של הכפלים‬

‫שינוי מהסגנון הרומנסק‬

‫חלוקת הקיר וטיפולו‬
‫הוספת ‪ 2‬קומות‬
‫חלוקה ל‪ 4-‬קומות (בניגוד ל‪ 2-‬קומות‪ ,‬ספינה וגלריה)‬
‫ספינה‪ :‬מסדרון צדדי ‪ -‬מופיעה קשת אחת‬ ‫‪‬‬
‫קומרת גלרייה‪ :‬ניתן ללכת שם‪ ,‬הכנסת אור ‪ 2 -‬קשתות‬ ‫‪‬‬
‫טריפוריום‪ :‬קומה שתפקידה להגביה את הקיר‪ ,‬לא ניתן ללכת שם‪ ,‬הקטנת היחידות ‪ 3 -‬קשתות‬ ‫‪‬‬
‫חידוש זה גורם לקיר להיות גבוה יותר וכן מחלק אותו‪ ,‬דבר זה מקטין את המסה‬ ‫‪‬‬
 ‫קומת חלונות‪ :‬הוספת מקור אור‪ .‬קומה של חלונות ולא ניתן ללכת שם‬ ‫‪‬‬

‫אומנה עיטורית‬
‫ניסיון להמיס את מסת הקיר‬
‫תפקיד האומנה‪ :‬לשאת את משקל הקיר (המחזיק גם את התקרה)‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה‪ :‬מחולקת לעמודים קטנים‪ .‬כלומר‪ ,‬מסווה את עצמה ע״י חלוקה ליחידות קטנות יותר‬ ‫‪‬‬
‫האומנה לא נושאת את משקל הקמרון‪ .‬למעשה‪ ,‬האומנה היא לצורך עיטורי בלבד הנועד לפצל את המסה הגדולה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תומכות דואות‬
‫הכנסייה נסמכת ע״י שימוש בתומכות דואות (דאייה)‪ ,‬תמיכה בקירוי ובקירות עצמם‪.‬‬
‫לצידי הכנסייה נבנות אומנות גדולות ומסיביות בין החלונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתוך אומנות אלו יוצאות זרועות התומכות בקירות הקתדרלה שבין החלונות (זרוע גבוהה וזרוע נמוכה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כנסיית נוטרה דאם ‪ /‬פריז ‪1163 /‬‬

‫אחת מהכנסיות הגותיות הידועות והמפורסמות ביותר‬
‫ביטוי לשיא הגותיקה‬

‫אחדות מרחבית‬ ‫‪‬‬

‫קושי בזיהוי הטרנספט‪ ,‬ספינה‪ ,‬אמבולטוריום וקאפלות רדיאליות‬ ‫‪‬‬
‫נמצאים באותם קווי מתאר‪ -‬דבר שיוצר חלל אחיד ומאוחד‬ ‫‪‬‬
‫מעט קירות‬ ‫‪‬‬
‫מזהים חלקי קיר‪ ,‬מסת הקיר הולכת ומתמעטת‬ ‫‪‬‬

‫אומנות מאסיביות שבניהן חלונות‬ ‫‪‬‬

‫שימוש באומנות דואות‬ ‫‪‬‬
‫חלון רוזטה‬ ‫‪‬‬
‫נמצא באזור הטרנספט‬ ‫‪‬‬
‫נתמך ע״י האומנות הדואות‬ ‫‪‬‬
‫מסגרת אבן ובניה ויטראז׳ זכוכית‬ ‫‪‬‬

‫פיסול‬
‫הפיסול הוא כבר לא פיסול חופשי‬ ‫‪‬‬
‫עיטור אדריכלי‬ ‫‪‬‬
‫שימוש חדשני המשרת את המטרה הדתית‬ ‫‪‬‬

‫מאופיין גם ע״י‪ -‬אימת החלל הריק‬ ‫‪‬‬

‫קתדרלת שרטר ‪1145-1155 /‬‬

 ‫פיסול החזית המערבית‬
‫מיסוס הקיר וחלוקה לגורמים נוספים‪ -‬הפיסול הופך לעיטור‬
‫טימפנון‬
‫ישו‬ ‫‪‬‬
‫מוקף בסמלים של האוונגליסטים‬ ‫‪‬‬
‫הקצנת גיאומטריזציה‬ ‫‪‬‬

‫פסלי העמוד‬ ‫‪‬‬

‫חלוקת המסה לכמה עמודים קטנים מעוטרים‬ ‫‪‬‬
‫הקשר בין הפונ קציה לבין העיטור‪ -‬הדמויות הן מלאכים מהברית הישנה‬ ‫‪‬‬
‫הפיסול הוא עיטור אדריכלי‬ ‫‪‬‬
‫מרחב‬ ‫‪‬‬
‫אין התייחסות למרחב מציאותי ‪ /‬אשלייתי‬ ‫‪‬‬

‫זהו מרחב רוחני דתי‬ ‫‪‬‬

‫כותרות העמודים‬ ‫‪‬‬
‫שימוש חדשני בגותיקה‬ ‫‪‬‬
‫בראש כל עמוד יש כותרת‬ ‫‪‬‬
‫סצנות מחייו של ישו‬ ‫‪‬‬
 ‫רנסנס (מאה ‪ 13‬איטליה)‬
‫שינוי גיאוגרפי‬
‫מוקד הרומנסק והגותיקה עיקרם בצרפת שהפכו להיות כלל אירופיים‪.‬‬
‫הרנסנס התחיל באיטליה במאה ה‪:13-‬‬
‫לא מאוחדת באותה תקופה‬ ‫‪‬‬
‫מחולקת לערי מדינה (קומונה) השולטות על האזורים מסביבה‬ ‫‪‬‬
‫בתוך הקומונות עצמן התנהלו מאבקי כוח שלטוניים‬ ‫‪‬‬

‫ניצני הרנסנס‬
‫תהליך הפוך‬
‫‪ ‬לאחר ‪ 1,000‬שנה של ימי הביניים מתקיים תהליך הפוך‪ -‬התבוננות אחורה אל העת העתיקה ולמידה של העקרונות‬
‫שנשכחו‪ :‬מרחב‪ ,‬נפח‪ ,‬התבוננות מהטבע‪.‬‬
‫ניסיון להגיע לאיזון‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬אחדות‪ ,‬פרספקטיבה‬ ‫‪‬‬

‫שם‬
‫רנסנס= לידה מחדש‬
‫השם ניתן ע״י אנשים בתקופת הרנסנס שהגדירו בעצמם את מאפייני הסגנון‬ ‫‪‬‬
‫אחד מהם‪ :‬ג'ורג'ו וזארי‪ ,‬היסטוריון איטלקי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬בספרו ״חיי הציירים‪ ,‬הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר״ ‪ ,1550‬הסביר כי הלידה מחדש קשורה‬
‫בחזרה לשיטות ותפיסות מהעת העתיקה שנובעת מהתבוננות מהטבע‪.‬‬
‫וזארי ציין כי ניצני הרנסנס החלו בפיסול של פיזאנו (מאה ‪)13‬‬ ‫‪‬‬

‫מושג הרנסנס‬
‫בורקהרדט‪ :‬אחד מהאנשים שתרם לתקופת הרנסנס כשונה וייחודית‬
‫‪ ‬״הציליוויזציה של הרנסנס באיטליה״ ‪1860‬‬
‫הפך את קריאת הרנסנס לקריאה של שינוי חברתי פוליטי בחיי היומיום ולא רק שינוי אמנותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנת הרנסנס כי מתקיים שינוי פוליטי וחברתי עמוק‬ ‫‪‬‬
‫הוא טען כי זה תחילתו של העידן המודרני מהסיבה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נקודת הזמן הראשונה בה האדם נתפס כפרט‪ ,‬כאינדיבידואל ולא כקבוצה כמו בימי הביניים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מעבר בין הגותיקה לרנסנס‬

‫דוכן תפילה ‪ /‬קתדרלה פיזה ‪ /‬פיזאנו ‪1259-1260 /‬‬
‫צפון איטליה‪ -‬הקתדרלה של פיזה‪ ,‬מגדל הפעמונים‪ ,‬בפטיסטריום (שימש להטבלה)‪.‬‬
 ‫קתדרלה‪ ,‬מגדל הפעמונים‪ :‬נבנו בסגנון רומנסקי‬
‫בפטיסטריום‪ :‬החל בבנייה רומנסקית וסגנון גותי‪.‬‬

‫בתוך הבפטיסטריום ממוקם מבנה פיסולי‪ -‬דוכן שבחלקו העליון עומד הכומר‪.‬‬
‫צורת משושה‬ ‫‪‬‬
‫‪ 5‬פאנלים עם תבליטים‬ ‫‪‬‬
‫בנוי מעמודים ובניהם קשתות משולשות (מאפיין גותי)‬ ‫‪‬‬
‫תבליט בחלקו העליון‬ ‫‪‬‬
‫שילוב בין השפה הגותית לבין השפה הקלאסית‬ ‫‪‬‬
‫דוכן זה מייצג את המעבר‬
‫מצד אחד‪ -‬אובייקט אדריכלי‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני‪ -‬בעל עקרונות הנוגדים את האסתטיקה של ימי הביניים‬ ‫‪‬‬
‫לראשונה‪ ,‬מוצגת האסתטיקה הרנסנסית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ניקולה פיזאנו‬
‫כלל איטליה הייתה נתונה תחת סגנון גותי באותה תקופה‪.‬‬
‫השפעת העת העתיקה בעבודותיו‪:‬‬
‫ראה עתיקות רומיות בפיזה בסמוך למתחם‪ ,‬ב‪-‬״קמפונסטו״‪ ,‬בית הקברות של פיזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקמפונסטו בנוי בצורת מלבן ובצדדיו סרקופגים מהעת העתיקה‪ ,‬שם נקברו אנשים חושבים ‪ /‬אנשי פיזה של אותם‬ ‫‪‬‬
‫ימים‪ .‬למשל‪:‬‬

‫סרקופג רומי ‪ /‬מאה ‪ 1‬לספירה‬

‫שם קבורה שליטת פיזה‪ ,‬מזוהה ע״י הכיתוב‪.‬‬
‫זיהוי שפה קלאסית‬ ‫‪‬‬
‫נושא הסרקופג הוא מתוך המיתולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫מבחינת תוכן אין קשר לאירופה הנוצרית של המאה ה‪11-‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים שלא היו מקובלים במאה ה‪11-‬‬ ‫‪‬‬
‫עיצוב גוף ומרחב באופן קלאסי‬ ‫‪‬‬
‫קונטרה פוסטו‬ ‫‪‬‬
 ‫התבססות על אנטומיה‬ ‫‪‬‬
‫קנה מידה זהה לכל הדמויות‬ ‫‪‬‬
‫התבוננות אופטית‬ ‫‪‬‬

‫השפעות הסרקופג על עבודותיו של פיזאנו במאה ה‪13-‬‬

‫את ההשפעות נוכל לראות בתבליטים בדוכן התפילה שנמצא בפיזה‪.‬‬
‫באדריכלות הקלאסית של פיזאנו יש רמיזה על כך שלמד אמנות קלאסית‬ ‫‪‬‬
‫לאחר ‪ 1,000‬שנה של ימי ביניים ומחיקת השפעות קלאסיות‪ ,‬הוא חוזר למקורות ומשלב אותן באמנות שלו‬ ‫‪‬‬

‫הבשורה והלידה ‪ /‬מתוך דוכן התפילה‬

‫נושא עיקרי‪ :‬הלידה‬ ‫‪‬‬
‫סצנה נוספת‪ :‬הבשורה (מאחור שמאל)‬ ‫‪‬‬
‫סצנה נוספת‪ :‬רועים המגיעים לצפות בפלא (מאחור ימין)‬ ‫‪‬‬
‫תפר בין ימי הביניים לרנסנס‬ ‫‪‬‬
‫שילוב סצינות שייך לימי הביניים‪ ,‬ואילו ברנסנס ישנה התרכזות בסצנה אחת‬ ‫‪‬‬
‫תבליט זה מרכז בתוכו כמה סצינות יחד‪ ,‬אולם עיצוב המרחב והדמויות כולל ביטויים להשפעות מהעת העתיקה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫סרקופג רומי ‪ vs‬תבליט פיזאנו‬ ‫‪‬‬

‫דמות מריה דומה לדמותה של פאדרה (מנח יד)‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ניתן לחוש בנפח‪ -‬מעיד על לימוד נפח בעת העתיקה‬
‫סרקופג אטרוסקי ‪ vs‬תבליט פיזאנו‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬דמיון באופן השכיבה של מריה למנח הנפטרת שבסרקופג‬

‫פיסול קלאסי ‪ vs‬תבליט פיזאנו‬ ‫‪‬‬
‫ראשה של מריה דומה לראשה של הרה מהמאה ה‪5-‬‬ ‫‪‬‬

‫הערצת המאגים ‪ /‬מתוך דוכן התפילה‬

 ‫נושא‪ 3 :‬מלאכים שהגיעו לישו לתת מתנות לאחר ששמעו על הולדת בן האלוהים‬
‫תחושת משקל ונפח‪ :‬הדמויות נראות מעט כבדות מדי (דבר ייחודי לימי הביניים)‬ ‫‪‬‬
‫נסיון להעניק נפח ומשקל בתוך חלל תלת מימדי‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא למקורות‪ :‬מתוך הסרקופג הרומי‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי והשפעה בתנוחה של מרים‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג הבגדים‬ ‫‪‬‬

‫תקריב דמות מעל העמודים ‪ /‬מתוך דוכן התפילה‬

‫נושא‪:‬‬
‫ייצוג של מעלת האומץ‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬רמיזות כל כך שהדמות מבוססת על הרקולס‬
‫הופעת העירום‪ :‬אזכור עירום קלאסי הירואי בפעם הראשונה מזה ‪ 1,000‬שנה‬
‫ביטוי לאומץ‪ :‬ייצוג עירום גברי הירואי באופן חיובי (דבר שלא היה מקובל בימי הביניים)‬
‫מאפיינים רנסנסיים‬
‫ניכר כי פיזאנו עשה מעבר בין הגותיקה של ימי הביניים לבין תחילת הרנסנ‬
‫איבוד פרופורציה‪( :‬כפות ידיים גדולות‪ ,‬ראש גדול) כנראה מהסיבה שלא היה ייצוג עירום הרבה שנים‬ ‫‪‬‬
‫אינו פסל חופשי‪ :‬הדמות מחוברת ונתמכת ע״י המבנה בעוד שנראה כאילו הדמות נמצאת בעמידת קונטרה פוסטו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציור ברנסנס‬
‫המחדש הראשון בתחום הציור‪ :‬ג׳וטו‪.‬‬
‫בספרו של וזארי מתואר מיתוס בו אמן של ימי הביניים‪ ,‬צ'ימבואה‪ ,‬מגלה את ג׳וטו ולוקחת אותו תחת חסותו‪.‬‬
‫לימים ג׳וטו היה למאסטר בימי הביניים‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוג חלל אשלייתי לאחר ‪ 1,000‬שנה שלא נראה‬
‫נפח ומשקל של הדמויות‬ ‫‪‬‬
‫הסתרות‬ ‫‪‬‬
‫החלפת הרקע הסמלי הזהוב בכחול‬ ‫‪‬‬
 ‫יצירת רצפה‬ ‫‪‬‬
‫הוספת מימד רגשי ופסיכולוגי‬ ‫‪‬‬

‫כנסיית סנטה מריה נובלה ‪ /‬פירנצה‬

‫כנסייה גותית עם אומנות מפוצלות לכמה עמודים‪.‬‬
‫בכנסייה זו יש כמה יצירות חשובות‪ ,‬אחת מהן‪ :‬״הצלוב״‪ -‬ייצוג של ישו ומשני צדיו מריה ויוחנן‪.‬‬
‫הצלוב ‪ /‬צ'ימבואה ‪1278-1288 /‬‬

‫צ'ימבואה מצייר באופן שנראה עם סימנים ביזנטיים‪.‬‬

‫לפני המאה ה‪ ,14-‬הסגנון השולט היה איטלו‪-‬ביזנטי (סגנון ימי ביניימי עם השפעות מהאמנות הביזנטית)‪.‬‬
‫מריה ויוחנן‬
‫מוצגים בדרך ביזנטית לייצוג דמות קדושה‬ ‫‪‬‬
‫מיוצגים כמו אייקונה‬ ‫‪‬‬
‫מנח קפוא ומקובע‬ ‫‪‬‬
‫ישו‬
‫סגנון איטלו‪-‬ביזנטי‪ :‬ביטוי למהות רוחנית ושמיימית‪ ,‬אין ביטוי למשקל‬ ‫‪‬‬
‫עמידה בצורה משונה ולא טבעית‬ ‫‪‬‬
‫סכמטיזציה באזור הבטן והחזה‬ ‫‪‬‬

‫הצלוב ‪ /‬ג׳וטו ‪1290-1300 /‬‬

‫השפעה של התבוננות‬
‫ג׳וטו לוקח צורה איטלו‪-‬ביזנטית לתוך צורת הצלב‪ ,‬אך מתקיימים אלמנטים אופטיים בדמותו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫מייצג את ישו בתור דמות אנושית‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי למשקל ולמות ישו‬ ‫‪‬‬
‫יוחנן ומרים זקופים יותר‬ ‫‪‬‬
 ‫קרקע סלעית‬ ‫‪‬‬
‫ישו‬
‫מוצג ע״ג ציר מרכזי‪ ,‬מהראש ועד לעצם הזנב‬ ‫‪‬‬
‫הציר נע אלכסונית לתוך מרחב הצופה‬ ‫‪‬‬
‫כפות רגליו נפולות ונסוגות למרחב האווירי‬ ‫‪‬‬
‫תנוחת ברכיים מעידה על המשקל‬ ‫‪‬‬
‫ראש נוטה קדימה‪ ,‬הסתרת צוואר וחלקים אחרים‬ ‫‪‬‬

‫קפלה ארנה ‪ /‬ג׳וטו ‪1303-1306 /‬‬

‫קאפלה= כניסה קטנה ‪ /‬חדר בתוך חלל של כנסייה גדולה‬
‫יצירה שממנה ניתן להבין את החדשנות ברנסנס‬ ‫‪‬‬
‫טכניקת פרסקו‬ ‫‪‬‬
‫ג׳וטו הוזמן ע״י אנריקה (פטרון הקפלה) שהיה מלווה בריבית‬ ‫‪‬‬
‫נושאים‬

‫שורה עליונה‪ :‬סיפור חיי מריה (דרך סיפור חייה ושל הוריה)‬ ‫‪‬‬
‫שורה אמצעית‪ :‬סיפור חייו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫שורה תחתונה‪ :‬מעלות וחטאים‬ ‫‪‬‬
‫הבנת התכנית‬
‫קיימת התקדמות נרטיבית בתכנית העיטורים‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה ע״י מסגור‪ :‬מאפשר הפרדה בין הסצנות‬ ‫‪‬‬
‫בכל מסגרת יש התרכזות בסצנה אחת‬ ‫‪‬‬
‫גורם מאחד‬
‫שימוש בצבע הכחול‬ ‫‪‬‬
‫נוצרת תחושה שאנו נמצאים במרחב אחד‬ ‫‪‬‬
‫מבחינה סמלית‪ :‬חלקה העליון של הכנסיה מעוטרת כוכבים‪ -‬סמל לשמיים‪ ,‬את הספרה העליונה‬ ‫‪‬‬
‫ציור יום הדין האחרון‬
‫נושא שהיה מוכר עוד בכנסיות הגותיות‬
‫מצדדיו של ישו‪ -‬מבורכים ומקוללים‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי של אנריקו (מזמין הציורים) בחלקו התחתון של הצלב‪ -‬מעניק קונטקסט לקפלה‪( .‬הענקת הקפלה לישו ככפרה‬ ‫‪‬‬
‫על מעשיו)‪.‬‬
‫חייה של מריה‬
‫תיאור ההיכרות של הוריה וגם את לידתה של מריה‬
‫‪ ‬״אגדת הזהב״‪ :‬טקסט מימי הביניים‪ ,‬מאה ה‪.13‬‬
‫נכתב ע״י בישוף המספר את חייה של מריה וההתעברות הפלאית וכן את הולדתה של מריה‪.‬‬

‫גירוש יהויקים מבית המקדש ‪ /‬מתוך הקפלה‬

‫ייצוג של בית המקדש‬
‫דוגמא לראשית ציור ברנסנס‬
‫מצד אחד‪ -‬חסר פרופורציות‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני‪ -‬התעקשות על יצירת אשליה מרחבית ע״י ציור המבנה בהקצרה‬ ‫‪‬‬
‫חידוש‪ :‬מרמש על המרחב שנוצר באופן אשלייתי בדו מימד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫על אף קנה המידה הלא נכון‪ ,‬קיימת תחושה מרחבית של ארכיטקטורה‪.‬‬

‫יהויקים והרועים ‪ /‬מתוך הקאפלה‬

‫מרחב‬
‫ייצוג המרחב ע״י התבוננות‬ ‫‪‬‬
‫רקע כחול‪ :‬בשונה מציורים מימי הביניים בהם הרקע היה מוזהב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעיד על התבוננות בטבע‬
‫קרקע‪ :‬ניסיון לתאר קרקע ריאלית‬ ‫‪‬‬
‫תנאי שטח ‪ :‬ניסיון לתאר אותם עם נפח ומשקל אבל עדיין קיימת בעיה בקנה המידה ובפרופורציות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מימד רגשי‬
‫קיים דגש רגשי בנושא הציור‪ -‬מבע פסיכולוגי‬ ‫‪‬‬
‫לאחר שגורש מבית המקדש יהויקים נתקל ברועים המבחינים בעצבותו‪.‬‬
 ‫החיזיון של אנה ‪ /‬מתוך הקפלה‬
‫אפיזודה המתארת את הודעת המלאך לאנה שהיא עתידה להתעבר‪.‬‬
‫רקע כחול‬ ‫‪‬‬
‫עומק‪ :‬ציור מהרחב האדריכלי בזווית‬ ‫‪‬‬
‫נסיון לייצר מרחב אשלייתי‪ :‬ע״י המלאך בחלון‬ ‫‪‬‬
‫עיטור בגמלון‪ :‬דמותו של אלוהים (השפעה צורנית מהעת העתיקה)‪ .‬עיטור המבוסס על סרקופג רומי מהמאה ה‪.3-‬‬ ‫‪‬‬

‫הקינה על מות ישו ‪ /‬מתוך הקפלה‬

‫הרגע לאחר שישו נצלב והורד מהצלב‬
‫אלמנטים הנובעים מהתבוננות‬
‫ייצוג לכובד המשקל‬ ‫‪‬‬
‫רקע כחול‬ ‫‪‬‬
‫תוואי שטח‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג של רגש‬ ‫‪‬‬
‫אשליית המרחב ע״י תיאור דמויות מזווית הגב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מצד אחד נוגדות את הייצוד הסמלי (חוסמות את ישו)‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני מעניקות ייצוג ריאליסטי‬ ‫‪‬‬

‫הומניזם‬
‫המושג נובע משיטת הלימוד‪ ,‬קורפוס‪ ,‬ומצביע על שינוי שקרה בימי הביניים‪:‬‬
‫‪ ‬במאה ה‪ 12-‬באוניברסיטאות הראשונות‪ ,‬תכנית הלימוד התחלקה לכמה תחומי לימודים עיקריים‪ -‬משפטים‪ ,‬רפואה‪,‬‬
‫תיאולוגיה‪ ,‬פילוסופיה‪.‬‬
‫עם פרוץ הרנסנס והתפתחותו‪ ,‬הכניסו לתכנית הלימוד תחומים חדשים הנוגעים באדם ובאישיותו‪| -‬״סטודיה‬ ‫‪‬‬
‫הומניטטיס״ (לימודי האדם)‬
‫תכנית זו מגלה עניין בתחומים שלא ראו בהם עניין בימי הביניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תכנית זו ראתה בחיוביות את המאפיינים האנושיים של הקיום‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פיסול (פירנצה‪ ,‬מאה ‪)15‬‬

‫פירנצה הייתה לרפובליקה הנשלטת ע״י משפחות חזקות‪ ,‬אחת מהן‪ :‬משפחת מדיצ׳י‪.‬‬
 ‫משפחה של בנקאים ופטרוני האמנות‪.‬‬

‫סנטה מריה דל פיורה ‪ /‬קתדרלת פירנצה ‪1360 /‬‬

‫הקתדרלה של פירנצה‪.‬‬
‫‪ ‬סוף המאה ה‪ ,13-‬מבנה שנבנה בימי הביניים בסגנון גותי‬
‫במאה ה‪ ,15-‬עם התפתחות הרנסנס‪ ,‬המבנה היה למוקד החידושים הרנסנסיים בפיסול ובאדריכלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תכנית לעיטור‬
‫עיטור החלק העליון של הקירות‬
‫נוצרה תחרות בין פסלים‪ -‬הפסל של מי יוצג‬ ‫‪‬‬
‫שניים מהפסלים שהוזמנו היו‪ :‬דונטלו ו‪-‬נני דה בנקו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נושא העיטור‪ :‬נביאים מהברית הישנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שינוי תפיסתי רנסנסי‬
‫היה שינוי תפיסתי ביחס הפטרונות כלפי האמנות‪ -‬הפסלים אינם רק עיטור אדריאלי‪ ,‬אלא בעלי משמעות אחרות ובעלי תוכן‬
‫וצריך להתחשב בצופה‪.‬‬
‫פסלים אלו הוצבו על תומכות הכנסייה‪ ,‬הבינו כי אין טעם להציב אותה בתור אלמנט רוחני‬ ‫‪‬‬

‫הצופה שנמצא נמוך מהפסל לא יראה ויבין את הפרטים‬ ‫‪‬‬

‫פסלו של דונטלו הוצב בכיכר‬ ‫‪‬‬

‫ישעיה ‪ /‬נני דה בנקו‬

‫קיימת מסורת ימי ביניימית‪:‬‬
‫‪ ‬תנוחה‪ :‬צורת ‪ s‬גותית‬
‫תיאור הרגע‪ :‬אין מאורע שמתואר‬ ‫‪‬‬

‫דוד ‪ /‬דונטלו ‪1409 /‬‬

‫נושא‪ :‬רפובליקת פירנצה מזהה את עצמה עם דוד ובמאבקו מול גוליית (מאבק פירנצה מול מילאנו)‬
 ‫ייחוס רנסנסי בפסל (בהשוואה לפסלו של נני דה בנקו)‬
‫תנוחה‪ :‬קונטרה פוסטו‪ ,‬עמידה על ציר אחד‪ -‬עקרונות פיסול מהעת העתיקה‬ ‫‪‬‬
‫תיאור הרגע‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דוד מתואר לאחר הריגתו של גוליית ועריפת ראשו‬ ‫‪‬‬
‫ראשו של גוליית מופיע‬ ‫‪‬‬
‫מבט נינוח‬ ‫‪‬‬
‫השפעה הומניסטית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דונטלו מכניס סיבתיות פסיכולוגית‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש סיבה לעמידה זו‪ ,‬למבט שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוד ‪ /‬דונטלו ‪1430 /‬‬

‫‪ 20‬שנה לאחר מכן‪ ,‬פסל שהוזמן ע״י משפחת מדיצ׳י‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הפסל העירום ההיקפי הראשון מאז העת העתיקה‬
‫השפעה לפסלו של דוד משנת ‪1409‬‬
‫חומר‪ :‬ברונזה‬ ‫‪‬‬
‫עירום‪ :‬מוצג בעירום‪ ,‬נשי יותר‪ .‬דבר זה מתאפשר בגלל שינוי אצל הפטרונים (פטרונות פרטית אל מול פטרונות‬ ‫‪‬‬
‫ציבורית)‬
‫עמידה‪ :‬קונטרה פוסטו ברור יותר‬ ‫‪‬‬
‫רגע מתואר‪ :‬זהה‬ ‫‪‬‬

‫עיטור הפסאדה של אור סן מיקלה‬

‫כנסייה של הגילדות למסחר ואמנות בפירנצה‬ ‫‪‬‬
‫גילדות= איגודים מקצועיים של ימי הביניים והרנסנס (גילדת רופאים‪ /‬רוקחים וכו׳)‬ ‫‪‬‬
‫עיטור החזית הוזמן ע״י הכנסייה‬ ‫‪‬‬
‫במאה ה‪ 15-‬הגילדות מזמינות עיטורים לחזית‪ -‬לכל גילדה נישה משלה‬ ‫‪‬‬
‫דונטלו מפסל עבור הגילדה של יצרני השריון והחרבות‬ ‫‪‬‬
 ‫ג׳ורג׳ הקדוש והדרקון ‪ /‬דונטלו ‪1415-1417 /‬‬
‫ג׳ורג׳ הקדוש‪ :‬הפטרון של הגילדה‪ .‬יש מידע עליו מתוך ״אגדת הבהז״‬
‫עמידה‪ :‬סוג של קונטרה פוסטו על אף שלא מתבצעת פעולה מסוימת‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים אנושיים‪ :‬מבע רגשי‪ ,‬ריכוז פסיכולוגי‪ ,‬תחושה של דמות יחידנית‬ ‫‪‬‬

‫ג'ורג׳ הקדוש והדרקון ‪ /‬תבליט ‪ /‬דונטלו‬

‫אפיזודה המבוססת על ״אגדת הזהב״‬
‫חידושים‬
‫טכניקת הדמויות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫התייחסויות שונות למצע השיש‬ ‫‪‬‬

‫בחירה בטכניקות טיפול שונות וייצור מבע גולמי של האבן‬ ‫‪‬‬
‫שוני בין אבן לא מטופלת לבין אבן מטופלת‬ ‫‪‬‬
‫אשלייה מרחבית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנה כי שימוש בגובה משתנה ע״מ לייצר אשליה מרחבית‬ ‫‪‬‬
‫התבליט דחוס ‪ /‬שטוח‪ -‬לא כולו באותו הגובה‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי להתרשמות אופטית‬ ‫‪‬‬

‫אדריכלות‬
‫כיפה‬
‫עד המאה ה‪ ,15-‬הקתדרלה הייתה פתוחה וללא כיפה‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא כי הבונים הגותיים (סוף המאה ה‪ )13-‬השאירו פתח גדול מדי ולא היה אדריכל שהצליח לעמוד באתגר זה‪.‬‬

‫בעייתיות בגודל‬
‫בדר״כ בבנית כיפה ‪ /‬קשתות ‪ /‬קמרונות‪ ,‬בנו תומכות עץ שהיוו את הבסיס עליו נבנתה הכיפה‪.‬‬
‫במקרה זו‪ ,‬לא יכלו לבנות תומכות חזקות מספיק שיעמדו בגובה וברוחב של כיפה זו‪.‬‬
 ‫כיפת סנטה מריה דל פיורה ‪ /‬ברונלסקי ‪ / 1420-1436 /‬פירנצה‬
‫בשנת ‪ 1418‬מציע ברונסלקי לבנות ‪ 2‬כיפות‪:‬‬
‫פנימית (בנויה מלבנים)‪ ,‬חיצונית (בנויה מרעפים)‬
‫יתרון של כיפה זו‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הכיפה הפנימית יכולה להיות כבדה ופחות אסתטית ע״מ‬
‫שתוכל לשאת את כובד משקל הכיפה החיצונית‪.‬‬
‫פתר בעיות שהיו בימי הביניים באמצעות לימוד של כיפות‪ ,‬בעיקר של הפנתאון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חידושים הנדסיים‬ ‫‪‬‬

‫אוספידלה דלי אינוצ'נטי ‪ /‬ברונלסקי ‪ / 1419-1426 /‬פירנצה‬

‫בית היתומים של פירנצה‬
‫חזית טיפוסית לאדריכלות של ברונלסקי‪:‬‬
‫שימוש באלמנטים אדריכליים מהעת העתיקה‬ ‫‪‬‬
‫רידוד מספר האלמנטים וחזרה עליהם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עמודים קורינתיים‬ ‫‪‬‬
‫קשתות‬ ‫‪‬‬
‫קורות‬ ‫‪‬‬
‫גמלונים‬ ‫‪‬‬
‫מרווח חזותי והרמוני‪ :‬גובה העמוד ועד קצה הכותרת = מרחק בין שני העמודים = מרחק בין הקיר האחורי לעמוד‬

‫כנסיית סן לורנצו‪ ,‬הסקריסטה הישנה ‪ /‬ברונלסקי ‪1421-1428 /‬‬

 ‫קפלה‪ ,‬חדר תפילה של משפחת מדיצ'י בכנסיית סן לורנצו‪.‬‬
‫חלל מלבני צר‪ ,‬אפסיס שיוצא מתוך החלל המרכזי ותכנון כך שהמבנה ריבועי‬ ‫‪‬‬
‫שימוש באלמנטים פשוטים החוזרים על עצמם‬
‫פילסטרים (עמוד שטוח) קורינתיים‬ ‫‪‬‬
‫קורות‬ ‫‪‬‬
‫קשתות‬ ‫‪‬‬
‫הבדלת הקיר מהאלמנטים האדריכליים‪ :‬שימוש בצבע ובחומר שונה‪ .‬דבר שיוצא עיטור באמצעות אלמנטים אדריכליים‪.‬‬

‫גילוי הפרספקטיבה‬
‫גילוי המתרחש במאה ה‪ 15-‬באיטליה‪.‬‬
‫פרספקטיבה היא כלי המתרגם מציאות תלת מימדית על מצע דו מימדי‬ ‫‪‬‬
‫הומניזם‪ :‬לגרום ליחס נכון בין גודל הדמות בציור לבין המרחב בציור‪ ,‬דבר המעניק הרחבה למושג‪ ,‬האדם במרכז‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פרסום הטקסט העיקרי על הפרספקטיבה‬

‫״על הציור״ ‪ /‬אלברטי ‪1435 /‬‬
‫אלברטי‪ ,‬תיאורטיקן‪ ,‬מוציא ספר ובו מתאר כיצד האמן צריך לייצג את חוקי הפרספקטיבה‪.‬‬
‫מהו ציור‪ :‬בעיניו הציור צריך להיות חלון למציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫את הספר מקדיש לברונלסקי מכיוון שהוא זה שגילה את הפרספקטיבה מחדש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גילוי הפרספקטיבה ע״י ניסוי‬

‫ברונלסקי מגלה את הפרספקטיבה מבחנה מעשית ע״י ניסוי מפורסם‬ ‫‪‬‬
‫כיצד ליצור פרס׳ באופן שתיווצר אשליה תלת מימדית על מצד דו מימדי‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת נכונות היצירה אל מול המציאות‪ :‬האם בעת הסרת המראה‪ ,‬הדימוי המתקבל זז מהקווים הבסיסיים‪ -‬במידה‬ ‫‪‬‬
‫והקווים לא זזים בעת הסטת המראה‪ ,‬הוא הצליח‪.‬‬

‫פרספקטיבה לינארית ‪ /‬חד מגוזית ‪ /‬פרספקטיבה מדעית‬

‫הפרס׳ שולטת ברנסנס וניתן להשתמש בה ככלי כשרוצים לתאר פנים חדר‪ ,‬נוף עירוני (ולא תיאור נוף)‬
‫מאפיינים בסיסיים‬
 ‫שרטוט האלמנטים על המצע לפני תחילת העבודה‬
‫נקודת מגוז‪ :‬אליה מתנקזים האלכסונים‬ ‫‪‬‬
‫אלכסונים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ע״מ לקבוע אותם עלינו לקבוע את המרחב שהצופה יראה ממנו את הציור‬ ‫‪‬‬
‫הנחת עין הצופה בגובה קו האופק‬ ‫‪‬‬

‫הנחת אין הצופה בגובה נקודת המגוז‬ ‫‪‬‬

‫מתיחת אלכסונים לבראצ׳יות בחלק התחתון‬ ‫‪‬‬
‫נקודת החיתוך של האלכסונים הן יהיו הנקודות למתיחת הקווים הישרים‬ ‫‪‬‬
‫מערך הקווים הישרים קטן ככל שמתקרבים לנקודת המגוז‬ ‫‪‬‬
‫מרווח הקווים הישרים מאפשר להבין האם הפרס׳ בוצעה נכון (ע״י מתחילת אלכסון העובר בין כל פינות‬ ‫‪‬‬
‫הריבועים‪.‬‬

‫קו אופק‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אסור שיעלה על מחצית גובה המצע‬ ‫‪‬‬
‫צריך להיות בגודל הדמות הכי גדולה בציור‬ ‫‪‬‬
‫בראצ׳יות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אלו המרווחים הנוצרים בין נקודות היציאה של האלכסונים‬ ‫‪‬‬
‫אורך בראצ׳יה הוא קבוע (כ‪ 60-‬ס״מ)‬ ‫‪‬‬

‫מהווה שליש מגובה הדמות (משמע‪ ,‬כל דמות= ‪ 3‬בראצ׳יה)‬ ‫‪‬‬

‫גודל הדמות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫קובעת את המרווחים בין האלכסונים‬ ‫‪‬‬
‫המדד לפיו מחלקים את החלק הקדמי של מצע הציור ליחיסות (מהמקום בין האלכסונים יוצאים אל נקודת‬ ‫‪‬‬
‫המגוז)‬

‫תפיסה הומניסטית‬
‫גודל הדמות‪ ,‬האדם‪ ,‬הוא קנה המידה לאלמנטים החשובים (מיקום נקודת מגוז‪ ,‬גובה קו אופק וכו׳)‬

‫מימד מקובע‬
‫יש שליטה גדולה על הצופה‬
‫הצופה האידיאלי אמור לצפות בציור מסוג כזה מנקודה מסוימת‪ ,‬מרחק וגובה מסוים‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫ישנה הכתבה לצופה כיצד לצפות בציור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יישום חוקי הפרספקטיבה‬

‫השילוש הקדוש ‪ /‬מזאצ׳ו ‪ / 1425-1428 /‬פירנצה‬
‫דוגמא ליישום חוקי הפרס׳ לטובת יצירת אשלית תלת מימדית‬
‫תיארוך‬
‫יצירה זו בוצעה כ‪ 10-‬שנים לפני כתיבת הספר‬ ‫‪‬‬
‫ניתן להבין כי ברונלסקי כבר עשה את הניסוי שלו והידע שלו היה כחלק מהשיח האמנותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‬
‫השילוש הקדוש (האב‪ ,‬הבן ורוח הקודש בדמות היונה)‬ ‫‪‬‬
‫בחלק התחתון‪ -‬דימוי של קבר שעליו שלד‬ ‫‪‬‬
‫בניית הפרספקטיבה‬
‫גילוי נק׳ המגוז‪ :‬מתיחת קווים על האלכסונים הקיימים וגילוי נקודת המפגש‬ ‫‪‬‬
‫מיקום הצופה בין העולם הגשמי של המתים לבין העולם הרוחני‬ ‫‪‬‬

‫הפרס׳ מעניקה משמעות למיקום הצופה בין שני עולמות אלו‬ ‫‪‬‬

‫מדונה והילד עם המלאכים ‪ /‬מזאצ׳ו ‪1426 /‬‬

‫מריה נראית מאסיבית ומלאת נוכחות המוענקת ע״י הכס‬
‫מיקום נקודת המגוז‪:‬‬
‫קיימים מעט אלכסונים‬ ‫‪‬‬
‫ממוקמת בין ברכיה של מריה (וזו הסיבה לכך שהיא נראית גדולה)‬ ‫‪‬‬
‫מיקום הצופה בעמדה נמוכה‬ ‫‪‬‬
 ‫מדונה במלכות ‪ /‬ג׳וטו ‪1310 /‬‬
‫הציור נעשה מעל ‪ 100‬שנה לפני הציור של מזאצ׳י‬
‫נראה כי ג׳וטו לא הכיר את חוקי הפרס׳ הליניארית‪ :‬דבר זה מתבטא בחוסר האחדות בגודל הדמויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫רנסנס צפוני (מאה ‪)15‬‬
‫מיקום גיאוגרפי‬
‫צפונית לאיטליה‪ -‬אזור הולנד ובלגיה של היום‬
‫אסופה של מספר מחוזות שבמאה ה‪ 15-‬היו תחת שליטה של דוכסות בורגוניה‬

‫יאן ואן אייק‬

‫הבולט מבין האמנים המפתחים סגנון רנסנסי אחר מאיטליה‪.‬‬
‫לרוב מצייר ציורים קטנים‬

‫חידושים‬
‫ריבוי בפרטים ריאליסטיים‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בצבעי שמן באופן חכם‬ ‫‪‬‬
‫בארצות השפלה במאה ה‪ 15-‬מתגלה השימוש בצבעי שמן‪ -‬דבר המעניק תוצאה ריאליסטית‪.‬‬
‫לעומת איטליה‪ ,‬שם לרוב היה שימוש בפרסקו וטמפרה (פיגמנטים מעורבבים עם דבק מן החי)‪.‬‬
‫סימבוליזם נסתר‬ ‫‪‬‬
‫ייצוג ריאליסטי אך למעשה הוא תיאור של משמעות סמלית‪ ,‬רוחנית‪ ,‬שמיימית‪.‬‬

‫מדונה בכנסייה ‪ /‬יאן ואן אייק ‪1438 /‬‬

‫ייצוג מרחבי‪ :‬קל לנו למקם את עצמנו בכנסייה‬
‫סגנון הכנסייה‪ :‬גותי (קמרונות צולבים ומצולעים‪ ,‬טריפוריום‪ ,‬רומת חלונות‪ ,‬פער בתאורה בין קומת הספינה לבין קומת‬
‫החלונות‪ ,‬ויטראז׳ים)‬
‫סימבוליזם נסתר‪ -‬מריה‬
‫גודלה של מריה אינו טעות‪ ,‬אלא בעל משמעות סמלית ״המוסוות״ ע״י שימוש בריאליזם מוגבר‬
‫גודלה נועד להדגיש כי מריה אמנם בתוך הכנסייה‪ ,‬אך היא הכנסייה עצמה‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה גותית ימי ביניימית כי מריה היא האנה של הכנסייה‪ ,‬הכנסייה היא התגלמותה הפיזית של מריה‬ ‫‪‬‬
‫סימבוליזם נסתר‪ -‬אור‬
‫קיימות ‪ 2‬נקודות אור מרכזיות על הרצפה (צד ימין)‪ -‬דבר מבלבל ולא מוסבר‬
‫נקודות אור אלו אמורות להגיע מכיון מזרח (מיקום האפסיס) ולא מכיוון צפון כמו שמתואר בציור‬ ‫‪‬‬
‫משמעות‪ :‬האור הטבעי וכן האור הלא טבעי מכיוון צפון‪ ,‬מייצגים אור סמלי ושמיימי המקושר למריה‪ ,‬לאור‬ ‫‪‬‬
‫הדתי והנצחי‪.‬‬
‫סימבוליזם נסתר‪ -‬תבליט גמלונים‬
‫הגמלונים המחודדים מעוטרים תבליט שעשוי כאילו עץ ‪ -‬סצנת הבשורה‪.‬‬
 ‫המשמעות היא שהדבר קשור לייצוג הסמלי של מריה‬

‫לוקה מדונה ‪ /‬יאן ואן אייק ‪1434-1435 /‬‬

‫נושא‪ :‬המהות הכפולה לא ישו‪ -‬תינוק הזקוק לתזונה וגם בנו של האלוהים והמשיח‬
‫סימבוליזם נסתר‬
‫אגן המים‪ :‬מסמל את טבילת ישו‬ ‫‪‬‬
‫פירות על אדן החלון‪ :‬רמז לחטא הקדמון והצדקה לקורבן של ישו‬ ‫‪‬‬
‫פעולת ההנקה‪ :‬תזכורת למהות הכפולה של ישו‬ ‫‪‬‬
‫כד זכוכית עם המים‪ :‬בסמל לבתוליה של מריה‬ ‫‪‬‬
‫קרן האור המתוארת מייצגת למעשה את פעולת החדירה של האור לזכוכית מבלי לשבור את הזכוכית‬ ‫‪‬‬
‫פמוט עם נר כבוי‪ :‬אורו של ישו כה גדול‪ ,‬דבר הגורם לאור הטבעי להיכבות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ג'ובאני ארנולפיני ואשתו ‪ /‬יאן ואן אייק ‪1434 /‬‬

‫על פניו זהו לא ציור דתי‪ ,‬בשונה מציוריו הקודמים‪.‬‬
‫קיימות ‪ 2‬פרשנויות לציור זה‪:‬‬
‫‪ ‬פאנובסקי‬
‫פאנובסקי טבע את המונח ״סימבוליזם נסתר״‪ :‬קריאת הפרטים באופן משמעותי וסמלי ע״מ להגיע להבנה ומשמעות הציור‪.‬‬
‫ניתן לראות בציור זה סוחר איטלקי ואשתו המתוארים במעמד חתונתם מסיבות אלו‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הרמת יד‬ ‫‪‬‬
‫נעליהם לא על רגליהם במעמד השבועה‬ ‫‪‬‬
‫כלב כסימן לנאמנות‬ ‫‪‬‬
‫התרחשות בחלקו האחורי של הציור‬ ‫‪‬‬
‫כיתוב על הקיר‪ -‬עדות להימצאות הצייר‬ ‫‪‬‬
‫דמויות במראה‪ -‬כומר ועד נוסף‬ ‫‪‬‬
 ‫‪ ‬מרגרת קוסטר‬
‫קריאת הציור כקריאה לזכרון לאישה שנפטרה באמצעות סימבוליזם נסתר ואלמנטים שונים‪.‬‬
‫איתרה מסמך ובו מצוין כי גברת ארנולפיני‪ ,‬אחת מהן‪ ,‬נפטרה כשנתיים לפני הציור‬ ‫‪‬‬
‫מיטה אדומה‪ :‬מופיעה בדר״כ סצינה של גסיסה ולידה‬ ‫‪‬‬
‫כלה‪ :‬מופיעה עם כיסוי ראש‪ .‬לרוב‪ ,‬הנשים היו עוטות כיסוי ראש רק לאחר הנישואין ובמעמד החתונה עם‬ ‫‪‬‬
‫שיער פזור‪.‬‬
‫שנדליר‪ :‬נר דולק בצד הגבר‪ ,‬נר כבוי ומומס בצד האישה‪ -‬סמליות לדמות חיה ולדמות שאינה בחיים‬ ‫‪‬‬
‫מראה‪ :‬קריאת הסצנה של הפסיון (אירועים אחרונים לפני צליבת ישו)‪ -‬תזכורת לאדיקות נוצרית עם המוות‬ ‫‪‬‬
‫הקרוב‪ ,‬בדומה לגברת שנפטרה‪.‬‬
 ‫לאונרדו דה וינצ׳י (רנסנס)‬
‫נולד בשנת ‪ ,1452‬אחד מחדשני הרנסנס הגדולים‬

‫חידושים‬
‫ייצוג הגוף המבוסס על חקר האנטומיה האנושית‬ ‫‪‬‬
‫קשר בין גוף ונפש‪ :‬ייצוג פסיכולוגי הקשור בייצוג ותנוחת הגוף‬ ‫‪‬‬
‫פרספקטיבה אטמוספירית ‪ /‬אווירית‬ ‫‪‬‬
‫ספומטו (נובע מהמילה ״פומו״= עשן באיטלקית)‬ ‫‪‬‬
‫תחושת מסך דחוס‪ ,‬תחושת עשן סביב הדמויות (אטמוספירה)‪ -‬דבר שמחבר את הדמות אל מרחב הציור‬ ‫‪‬‬
‫נעשה ע״י מעברים טונאליים בין האור והצל (הנקודות החשוכות ביותר לעומת הנקודות הבהירות ביותר)‬ ‫‪‬‬

‫רישומים‬
‫סערה מעל העמק‪1500 /‬‬
‫תשומת הלב לפרטים‬ ‫‪‬‬

‫הפעם הראשונה בה הנוף מקבל ייצוג משל עצמו ולא כרקע‬ ‫‪‬‬

‫כוכב בית הלחם ‪1505-1507 /‬‬

‫פרטים זעירים וקטנים‬ ‫‪‬‬
‫צמח ״כוכב בית הלחם״‪ :‬תיאור צורת העלים והפרחים‬ ‫‪‬‬
‫מצד אחד‪ -‬יצירת קצב‪ ,‬תנועה טבעית‪ ,‬ניתן להסיק כי יש עניין בבוטניקה‬ ‫‪‬‬

‫מצד שני‪ -‬הענת תנועה ודינמיקה בתוך הגבול הרישומי‬ ‫‪‬‬

‫גולגולת אנושית ‪ + 1489 /‬לימוד אנטומי של הכתף ‪1510-1511 /‬‬

‫התעניינות באנטומיה‬
‫לאונרדו כותב רישומים כדי ללמוד מהדבר עצמו ולא מתיאוריה מסוימת‬ ‫‪‬‬
 ‫חידושים‬
‫הירונימוס הקדוש ‪1481 /‬‬
‫נושא‪ :‬קדוש במאה ה‪ ,4-‬תרגם את המקורות החשובים מהשפה היוונית ללטינית (״וולגטה״)‬
‫דמות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מבודדת במדבר‪ ,‬מכה על חטא‬ ‫‪‬‬
‫ישוב על סלע ומחזיק בידיו אבן‬ ‫‪‬‬
‫הנושא אינו גמור‪ -‬לאונרדו בונה את האדם בשכבות‪ :‬שלד ומעליו שרירים‪ ,‬גידים‪ ,‬עור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מימד פסיכולוגי‪ :‬הבעה פסיכולוגית בפנים‪ ,‬מנח הגוף ופעולת הגוף‬ ‫‪‬‬
‫טיפול חדשני ברקע ובנוף‪ :‬הדגשת הדמות באופן טבעי ע״י יצירת קונטרס בין ראש הדמות לבין הרקע הסלעי‬ ‫‪‬‬
‫והכהה‪.‬‬
‫פרספקטיבה אווירית ‪ /‬אטמוספרית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאור תנאי הנוף‬ ‫‪‬‬
‫אלמנטים קרובים‪ ,‬מדויקים ומלאי פרטים‪ ,‬לעומת אלמנטים במישור האחורי‬ ‫‪‬‬

‫הבדלי צבע‪ -‬ככל שנתרחק הצבע יהיה קר יותר (כחול‪/‬אפור)‬ ‫‪‬‬

‫הבדלי גודל‬ ‫‪‬‬

‫המדונה על הסלעים ‪1483-1486 /‬‬

‫נושא‪ :‬מריה מניחה את ידה מעל ישו התינוק שנמצא במנח של ברכה‪.‬‬
‫נוף‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מסולע‬ ‫‪‬‬
‫גנרי אך עם זאת‪ -‬מצויר באופן ריאליסטי‪ ,‬הבנה מהתבוננות בטבע‬ ‫‪‬‬
‫רקע סלעי‬ ‫‪‬‬
 ‫מאפשר יצירת קונטרסט בין הדמויות לבין הרקע‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בפרס׳ אווירית‪ -‬יצירת הנוף האינסופי‪ ,‬שימוש בצבעים קרים‪ ,‬חסרי פרטים‪ ,‬קטנים יותר‬ ‫‪‬‬
‫אחדות‬ ‫‪‬‬
‫יצירת הרקע והדמויות בתוך חלל אחד שלא ניתן לפרק ע״י גורמים‪ ,‬ע״י ‪ 2‬אמצעים‪:‬‬
‫אופן סידור הדמויות‪ :‬יצירת פירמידה בהקצרה (נסוגות אל תוך הנוף)‪ ,‬ישובות באופן יציב בתוך הרקע‬ ‫‪‬‬
‫ספומטו‪ :‬ציור המרחב האווירי בציור עצמו‪ ,‬נקודות חשוכות בסלעים לעומת הנק‪ /‬הבהירות ביותר‬ ‫‪‬‬

‫המדונה על הסלעים ‪ /‬רישום‬

‫ספומטו נוסף‪:‬‬
‫כיצד האור פוגש אובייקט ומאיר אותו בטונים שהולכים וקטנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נקודת המפגש באור בוהק‪ ,‬כל השאר חשוכים יותר‬ ‫‪‬‬

‫יצירת אחדות‬

‫הסעודה האחרונה ‪1495-1498 /‬‬

‫נושא‬
‫כינוס השליחים ע״י ישו ונאמרו להם ‪ 2‬דברים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מברך את הלחם והיין ״זה יהיה זכרון עבורי״‪ ,‬כלומר‪ -‬הולך למות‪( .‬לימים זה יהיה טקס המיסה)‬ ‫‪‬‬
‫מישהו מהנוכחים יבגוד בי‬ ‫‪‬‬
‫יהודה איש קריות‬
‫חידוש באופן הייצוג שלו‪ :‬התעלמות מהייצוג המסורתי שלו עד כה‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי לאופן ההצבעה שלו ישו כלפי הבוגד‪ :‬ידו של יהודה איש קריות מונחת על השולחן‬ ‫‪‬‬
‫אחדות קומפוזיציה‪ :‬ע״י ייצוג באופן הזה‪ ,‬בצורה מדויקת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בפרספקטיבה‬
‫פרספקטיבה לינארית‬ ‫‪‬‬
‫נקודת מגוד בראשו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫בניית הקומ׳ מובילה את העין וממרכזת את הצופה אל ישו‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה סימטרית של סערת רגשות‬
 ‫השליחים מגיבים לדבריו של ישו בסערה‪ ,‬תגובה המלווה בתנועות ומחוות ע״י סידור באופן דינאי‪:‬‬
‫‪ ‬סידור של ‪ 4‬קבוצות‪ ,‬בכל אחת ‪ 3‬שליחים‬
‫תנוחות הקבוצה אינן חוזרות על עצמן‬ ‫‪‬‬
‫תנועות מורכבות‬ ‫‪‬‬
‫״שקט״ במיקומו של ישו‬ ‫‪‬‬
‫יצירת אחדות ע״י גיוון אינסופי‪ -‬דבר שמעניק אשליה של דבר טבעי‬ ‫‪‬‬
‫ספומטו‬
‫הבדל ניכר בין החוץ לבין הפנים המתואר באפלוליות‬ ‫‪‬‬
‫גיוון רב בטונים (קירות‪ ,‬תקרה‪ ,‬בין הדמויות)‬ ‫‪‬‬
‫סממן להילה‬
‫אין הילה‬
‫הקדושה מתבטאת ע״י אמצעים טבעיים‪ -‬אור‬ ‫‪‬‬

‫החלפת הסימבוליזם הדתי בייצוג טבעי‬ ‫‪‬‬

‫הסעודה האחרונה ‪ /‬דומניקו גירלנדאיו ‪1480 /‬‬

‫יצירה מוקדמת ליצירתי של לאונרדו‪.‬‬
‫ע״מ לזהות את החידושים של לאונרדו‪ ,‬נשווה בין שני הציורים‪:‬‬
‫דמויות‬
‫ישו במרכז ומסביבו הילה‬ ‫‪‬‬
‫יהודה איש קריות במרכז עם הגב מופנה לעבר הצופה‪ -‬הפרדתו בין ישו לבין שאר השליחים‬ ‫‪‬‬
‫אדריכלות אשלייתית‬
‫החלונות נראים כמו חלונות שנפתחו לעבר גן שמיימי‬

‫הקשר בין גוף ונפש‬

‫אישה עם סמור ‪1483-1490 /‬‬
‫דמות‪ :‬ססליליה גלראני‪ ,‬מאהבת של דוכס ממילאנו‪ ,‬הציור הוזמן על‪-‬ידה‪.‬‬
‫גוף ונפש‬
‫תנוחת בורג‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תנועה עם דינימיקה ותנועה‬ ‫‪‬‬
‫צוואר וראש מופנים לכיוון השני של האגן‬ ‫‪‬‬
 ‫נפש‪ :‬הנפש מתבטאת ע״י העיניים (המובילות את התנועה)‪ -‬העיניים הן כלי מרכזי לאדם‬ ‫‪‬‬
‫כדי להבין מה נמצא סביבו‪.‬‬
‫סמור‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫סמל לדוכס מילאנו‬ ‫‪‬‬
‫מדגיש תנועתיות‬ ‫‪‬‬
‫תנוחה מפותלת ותנועתית ע״י העיניים‬ ‫‪‬‬

‫סמל לטוהר ונקיון של ססיליה (חיה שמעדיפה שיצודו אותה מאשר להתלכלך)‬ ‫‪‬‬
‫תפיסת הראייה‬
‫מבחינת לאונרדו‪ ,‬ההתרשמות החושית הראשונית היא דרך העיניים ולאחר מכן דרך המוח‪.‬‬
‫במוח מתקיימים ‪ 3‬שלבים (עיגולים)‪:‬‬
‫קליטה של מה שהעין רואה והטבעת רושם‬ ‫‪‬‬
‫קבלת המראה והנחיה לפעולה‪ :‬כל החושים נקלטים ונאספים במוח ואז נמסרות פעולות נוספות‬ ‫‪‬‬
‫זכרון‬ ‫‪‬‬
‫הראייה היא המנוע לפעילות המוחית של האדם‪.‬‬
‫כיצד היא נקלטת‪ ,‬מועברת לפעולות שונות וכן נשמרת בזיכרון‪.‬‬

‫מונה ליזה ‪ -‬לה ג'וקונדה ‪1503-1505 /‬‬

‫ליזה‪ :‬אשתו של פרנצ'סקו דל ג'וקונדו‬
‫מונה‪ :‬כינוי לגברת‬
‫לה ג'וקונדה‪ :‬צורת הנקבה באיטלקית ״המחייכת״‬
‫תנועתיות‬
‫צורת קפיץ ‪ /‬בורג‬ ‫‪‬‬
‫מעניקה דינמיקה לדיוקן‬ ‫‪‬‬
‫ספומטו‬
‫הרגשה כי הדמות יושבת בתוך מסך עשן דק‬ ‫‪‬‬
‫יצירת אחדות בין הרקע לבין הדמות‬ ‫‪‬‬
‫נוף‪:‬‬
‫מפורט‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בפרס׳ אטמוספרית (ככל שנתרחק‪ -‬פרטים דהויים‪ ,‬פחות מדויקים‪ ,‬צבעוניות קרירה)‬ ‫‪‬‬
 ‫אחדות‬
‫הקשר בין הנוף לבין הדמות‪ ,‬המשכיות של תווי הפנים לתווי הנוף‬ ‫‪‬‬
‫יצירת המשכיות‬ ‫‪‬‬
‫חיוך‬
‫פרשנות תקופתית‪ :‬החיוך הוא כהבעה חצרוני‪ .‬נמצאת בחוג חברתי‪ ,‬בעלי גינונים משלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ספרצטורה‪ -‬אחד מהמאפיינים של אותם גינונים‪ -‬סוג של אדישות‪ ,‬נונשלנטיות כלפי בעיות חומריות‪ ,‬חוסר נגיעה‬ ‫‪‬‬
‫בבעיות יומיומיות‪.‬‬
 ‫רפאל (רנסנס)‬

‫ייצור הרמוניה חדשה בין כל חלקי הציור‬

‫סטנצה דלה סניאטורה‪ ,‬ארמון הוותיקן‬

‫רפאל והסטודיו שלו הוזמנו לעטר את אחד החדרים‪.‬‬
‫סטנצה= חדר באיטלקית‬
‫החדר המעוטר הוא החדר בו הייתה הספרייה של האפיפיור יוליוס השני‬

‫עיטור החדר‬
‫קיר שמאלי‪ :‬מעלות מרכזיות בנצרות (אומץ‪ ,‬חכמה‪ ,‬מתינות) המיוצגות בתור האנשה‬ ‫‪‬‬
‫קיר ימני‪ :‬ייצוג של תיאולוגיה‪ .‬מייצג את הערצת היוקריסט‬ ‫‪‬‬
‫קיר שמאלי ‪ :2‬ייצוג של הפואטיקה לפי חזיון העת העתיקה‬ ‫‪‬‬
‫קיר ימני ‪ :2‬תיאור של פילוסופיה (אסכולת אתונה)‬ ‫‪‬‬

‫אסכולת אתונה ‪1509 /‬‬

‫השם ניתן במאה ה‪18-‬‬

‫ייצוג כללי של הפילוסופיה הקדם נוצרית ולא רק של אסכולת אתונה‬
‫נושא‬
‫ביטוי לאידיאל מחשבתי‪-‬תרבותי המביט אחורה למורשת של העת העתיקה‬ ‫‪‬‬
‫הצגת הפילוסופיה בקונטקסט של אדריכלות עכשווית לתחילת המאה ה‪ 16-‬בשילוב חוקים אומנותיים של הרנסנס‬ ‫‪‬‬
‫דמויות‬
‫מצד אחד‪ -‬קיימת התייחסות אל הפילוסופים המרכזיים של אותה תקופה‪.‬‬
‫מצד שני‪ -‬שילוב דמויות מפתח מתוך העולם הרנסנסי המצביע על חשיבותם ותרומתם‪.‬‬
‫אפלטון‪ :‬מצביע לכיוון השמיים‪ -‬קושר בינו לבין עולם האידאות‬ ‫‪‬‬
‫אריסטו‪ :‬מבט כלפי מעלה‪ -‬מהווה ניגוד לאפלטון והבנה של הפילוסופיה שלו בנוגע להסתכלות במציאות‬ ‫‪‬‬
‫סוקרטס‪ :‬מורה של אפלטון‬ ‫‪‬‬
‫דיוגנס‪ :‬פילוסוף ציניקן‬ ‫‪‬‬
 ‫הרקליטוס‪ :‬מצויר בדמותו של מיכלאנג'לו (כנראה בזמן העבודה על הציור רפאל הבחין במיכאלנגלו עובד‬ ‫‪‬‬
‫בסמוך ‪ ,‬לכן הזכיר אותו)‬
‫פיתגרוס‪ :‬מדגים את תורות הפרופורציות על לוח‬ ‫‪‬‬
‫רפאל‪ :‬מביט לכיוון הצופה‬ ‫‪‬‬
‫מערך פרספקטיבי‬
‫רצפת משבצות‬ ‫‪‬‬
‫נקודת המגוז היא במרכז‬ ‫‪‬‬
‫יצירת אחדות וקוהרנטיות של החלל ע״י שימוש בפרס׳‪ -‬סינתזה של המורשת של העת העתיקה (דמויות) בנוסף‬ ‫‪‬‬
‫לעקרונות האדריכליים של הרנסנס‪.‬‬

‫כנסיית סנט פטרוס ‪ /‬רישום ‪1535 /‬‬

‫בציור אסכולת אתונה נזהה כי קונטקסט הציור הוא עכשוויות הציור‪.‬‬
‫ברישום זה נבחן את העכשוויות‪ :‬התייחסות לעולם העתיק ממוקמת באדריכלות העכשווית‬
‫‪ ‬הכנסייה היא החשובה ביותר בעולם הנצרות‪ ,‬כנסייה בזיליקלית מהמאה ה‪4-‬‬
‫הכנסייה נהרסה והייתה במצב חלקי‪ ,‬במאה ה‪ 16-‬נבנתה מחדש‬ ‫‪‬‬
‫באמצע המאה ה‪ 16-‬תכנית ההשלמה לא הסתיימה והכנסייה כללה אומנות מאסיביות וקמרונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רפאל ממקם את הסצנה עם רפרנס של הכנסייה (תחת אומנות מאסיביות)‬

‫דיוקן יוליוס השני ‪1511-1512 /‬‬

‫הפטרון הגדול בזמנו של רפאל‬
‫דמות‪ :‬עת זקנה‪ ,‬לבוש מסורתי‪ ,‬מבט מהורהר‬
‫גילוי פרטים דרך הדיוקן‪ :‬עיטור הבלוטין בחלקו העליון של הכס מעידים על מוצאו המשפחתי של הפטרון (דלרוברה= עץ‬
‫אלון באיטלקית)‬
 ‫מדונה של השדה ‪1506 /‬‬
‫בלוודרה= על שם האוסף‬
‫אופרי אחר של האמן המתגלה דרך הציור‬
‫מצד אחד‪ -‬שימוש בקומפוזיציה פירמידלית (השפעה של לאונרדו)‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני‪ -‬פיתוח יחסיהם של מדונה והילד בדמות יחסים של אם וילד (ולא רק ע״י אופי דתי)‬ ‫‪‬‬
‫פרס׳ אווירית‬
‫בחירת צבעים חמים וירוקים בחלק הקדמי‪ ,‬צבעים כחולים ובהירים בחלק האחורי‬
 ‫מיכלאנג'לו (רנסנס)‬
‫הפייטה ‪1498-1499 /‬‬
‫אחת מיצירותיו המוקדמות‬
‫מזמין הפסל הוא קרדינל צרפתי‪ -‬פרט המיישב את מעבר הנושא‬ ‫‪‬‬
‫מיכלאנג'לו מייצג את הנושא הגותי הצפוני עם האידיאלים של הרנסנס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הרמוניה‬ ‫‪‬‬
‫איזון‬ ‫‪‬‬
‫פרופורציה‬ ‫‪‬‬

‫נושא‪ :‬מריה מתאבלת על ישו המת‪ -‬מחזיקה את גופו הבוגר לאחר שהורד מהצלב‬
‫מעבר לשפה מונומנטלית ושימוש בשיש‬
‫קנה מידה של אדם‬ ‫‪‬‬
‫איזון קומפוזיציה‪ :‬ברכיה של מריה פרושות ומעניקות לגופו הארוך של ישו לשכב עליהן‬ ‫‪‬‬
‫צורה פירמידלית‪ :‬מחשבה חדשנית צורנית‬ ‫‪‬‬
‫שלוות הדמות‪ :‬המוות נראה שלו ולא זוויתי וגרוטסקי‬ ‫‪‬‬
‫מטאפורה דתית‪ :‬ייצוג ויזואלי לבתוליה של מריה בכך שהיא נראית צעירה גם לאחר מותו של ישו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לטעון כי כילה אינו רלוונטי‬ ‫‪‬‬
‫חתימה‪ :‬חריטה בבגדיה של מריה‪ .‬יש הטוענים כי החתימה הוספה לאחר תצוגת הפסל כאשר תהו מי האמן‬ ‫‪‬‬
‫טקסטורה שונה מאותה חומר‪ :‬יש הבדל בין בגדיה של מריה לעורו של ישו‬ ‫‪‬‬

‫דוד ‪1504 /‬‬

‫ביטוי המימד הפסיכולוגי דרך המימד הפיזי‬ ‫‪‬‬

 ‫שימוש בשפה קלאסית‬ ‫‪‬‬
‫תחילה הפסל נועד לתומכות קתדרלת פירנצה‪ .‬ההבנה היתה כי הפסל צריך להיראות מגובה רב ולכן צריך להגדיל‬ ‫‪‬‬
‫אותו‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחר שמיכאלנג׳לו מבצע את ההזמנה‪ ,‬הוחלט כי הפסל יוצב לפני בית העירייה‪.‬‬
‫שינוי הרגע הנרטיבי של דוד‬
‫תיאור לפני הקרב ולא אחרי‬ ‫‪‬‬
‫הוספת דבר המוסיף מתח וציפייה‬ ‫‪‬‬
‫חידושים‬
‫עירום‪ :‬השפעת הפיסול העתיק והטמעת עקרונות הפיסול מהעת העתיקה‬ ‫‪‬‬
‫עמידת קונטרה פוסטו‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫משדרגת את העקרונות ומלאת אנרגיה והתכוונות‬ ‫‪‬‬
‫קישור בין החיצוניות (סצינה נרטיבית) לבין הפנימיות‬ ‫‪‬‬
‫מרחב מחוץ לפסל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נרטיב של הרגע של לפני הקרב‬ ‫‪‬‬
‫אחיזה בכלי המונח על גבו‪ ,‬אחיזה באבן‪ ,‬מבט מאויים ומרוכז בכדי להבין את גודל היריב‬ ‫‪‬‬
‫מנח הגוף והריכוז הפסיכולוגי בפנים מהווים את המרחב שמחוץ לפסל‬ ‫‪‬‬
‫הבעה פנימית דרך הבעה חיצונית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מצב פסיכולוגי של ריכוז גבוה ומוכנות‬ ‫‪‬‬
‫כיווץ גבות‪ ,‬ריכוז בעיניים‪ ,‬כפות ידיים‪ ,‬גוף אינו רופס‬ ‫‪‬‬

‫הקפלה הסיסטינית ‪ /1508 /‬ותיקן ‪ /‬רומא‬

‫כנסייה בארמון האפיפיור בוותיקן שברומא‪.‬‬
‫ידועה בציורי הקיר ע״י אמנים שונים‪ ,‬ביניהם מיכאלאנג'לו שצייר את התקרה בטכניקת פרסקו בנושא ״יום הדין״‪.‬‬

‫תקרת הקפלה ‪1508-1512 /‬‬

 ‫אלמנטים שונים בתקרה‬
‫אדריכלות אשלייתית‪ :‬התקרה מחולקת לכמה מתחמים שונים כשכל אחד מהם בנושא אחר‪.‬‬
‫דבר זה מעיד על כך שהתקרה היא מערך מורכב‪.‬‬
‫תכנית התקרה‬
‫סידור תמטי‪ -‬מחשבה עמוקה על ההיסטוריה של ישו‬
‫מרכז‪ :‬סצינת הבירה‪ ,‬סיפור בריאת אדם וחווה‪ ,‬סיפורו של נוח‬
‫מסביב (כתום ואדם)‪ :‬דמויות המקדימות את ישו‪ ,‬תיאורים של נביאים ונביאות מהעת העתיקה‬
‫מסביב (משולשים ‪ +‬חצאי עיגול)‪ :‬גנאולוגיה= תיאור המשפחה של ישו‪ ,‬דמות ממשפחתו‪.‬‬

‫סיפור בריאת האדם‬

‫סצנה‪:‬‬
‫אלוהים האב מפיח נשמה בגופו של האדם‬ ‫‪‬‬
‫מתקבל דגש ברגע של הפרחת הנשמה‬ ‫‪‬‬
‫חדשנות סגנונית וציורית‬
‫האדריכלות המצוירת והאשלייתית מהווה סוג של מסגרת עבור הסצנה‪.‬‬
‫מאפיינים רנסנסיים‬
‫סינתזה בין התבוננות אנטומית‪ ,‬תקדימים קלאסיים לבין חדשנות רעיונות לרבע הנבחר לייצוג בריאת האדם‪.‬‬
‫בחירת הרגע הנרטיבי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מתרכז בחלק המשמעותי בברית הישנה ע״מ לתאר את בריאת האדם‬ ‫‪‬‬
‫תיאור הפחת הנשמה ע״י מגע מינורי וחשוב במקום תיאור חיצוני‬ ‫‪‬‬

‫השפעות אנטומיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ביטוי להבדל בין חומר מת ‪ /‬דומם לבין חומר חי‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי לפאסיביות אל מול האקטיביות‪ -‬ידו של אדם רפויה ואילו ידו של אלוהים נוקשה‬ ‫‪‬‬
‫מיכאלאנג׳לו נסמך על התבוננות בידי אדם ומצפה מהצופה לקרוא את התנועה הזו כרגע שבו החומר‬ ‫‪‬‬
‫הופך להיות חי‬
‫תקדימים קלאסיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תנוחת האדם מושפעת מטורסו בלוודרה‪ ,‬פסל קלאסי מהמאה ה‪ 2-‬שהתגלה ברנסנס‬ ‫‪‬‬

‫מנח הרגליים מזכיר את פסל נהר הטיבר‬ ‫‪‬‬

‫אלמנטים טיפוסיים לשפה של מיכלאנג'לו‬

‫הפרדת האור והחושך‬
‫סצנה בתוך מסגרת‬
‫מורכבות‪ :‬תנוחת הדמויות מורכבות ומפותלות‪ ,‬נובעות מתוך התבוננות‬ ‫‪‬‬
‫בלוטים‪ :‬אזכור של מזמין היצירה‬ ‫‪‬‬

‫הנביא דניאל‬
‫מהווה סוג של הטרמה לסיפור של ישו‬
‫מיוצג עם ספר דניאל‬
‫תנוחה מורכבת‪ :‬מודגשת‪ ,‬פיזית ונוכחת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ייצור דינמיקה ומתח כתוצאה מהמורכבות‬

‫סיבילה ליבקה‬
‫דמות מהמיתולוגיה‬
‫תנועה ותנועה נגדית‬ ‫‪‬‬
‫המודל היה גברי למרות שהדמות היא אישה‬ ‫‪‬‬
 ‫ציור ונציאני (מאה ‪)16‬‬
‫סגנון הציור התפתח ברנסנס ע״י שני אמנים‪ :‬ג׳ורג׳וניה ו‪-‬טיציאן (תלמידו)‬
‫אסכולת הציור הוונציאני התפרסם בזכות פיתוח העירום השני‬
‫‪ 2‬מאפיינים עיקריים‪:‬‬
‫עירום נשי‬ ‫‪‬‬
‫אופן הציור (רך יותר‪ ,‬פחות קווי מתאר‪ ,‬ציורי גוף)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרכות נבעה מהטכניקה‪ -‬שכבות של שמן היוצרות מרחבים רכים‬ ‫‪‬‬

‫ונוס הישנה ‪ /‬ג'ורג'ונה וטיציאן ‪1510/‬‬

‫ציור עירום נשי הראשון ששוכב‬
‫שם‬
‫אין הרבה מאפיינים הקשורים לוונוס‬ ‫‪‬‬
‫זוהי אישה עירומה ישנה המוצגת כאובייקט למבטו של הצופה (הגברי)‬ ‫‪‬‬
‫תחילת מסורת מערבית של ייצוג עירום נשי‪:‬‬
‫במסגרת ייצוג זה‪ ,‬האיזה עוברת אובייקטיפיקציה‪ ,‬מוצגת עבור הנאת הצופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השוואה בין גופה של האישה השוכבת לבין הטבע ולמעשה האישה מוצגת כאובייקט‬ ‫‪‬‬

‫ונוס מאורבינו ‪ /‬טיציאן ‪1538 /‬‬

‫פרשנות‬
‫הציור צויר עבור דוכס אורבינו‪ ,‬מזמין הציור‬ ‫‪‬‬
‫דמות המודל היא כנראה ארוסתו‬ ‫‪‬‬
‫מודל‬
‫מבוססת על מודל ונוס הישנה אך פה היא ערה ומביטה באופן פתייני‬ ‫‪‬‬
‫מייצגת אובייקט מיני עבור הצופה‬ ‫‪‬‬
‫אין אלמנטים המאזכרים את ונוס‬ ‫‪‬‬
‫הפיכת ייצוג אישה עירומה לדבר טבעי‬ ‫‪‬‬
‫חיבור המודל למסגרת הנישואין‬
‫ייצוג אישה עירומה שוכבת‪ ,‬מבט פתייני‪ ,‬מוצגת במסגרת יחסי מין מותרים בנישואים‬ ‫‪‬‬
‫משרתות המחפשות דבר בתוך תיבת עץ‬ ‫‪‬‬
‫תיבת עץ= קסונים (תיבות נדוניה באיטליה של הרנסנס)‪ -‬דבר המעיד על כך שהאישה כלה‬ ‫‪‬‬
‫החזקת ביגוד שהוצא מהתיבה‬ ‫‪‬‬
 ‫צמח ההדס‪ -‬סמל לנישואין‬ ‫‪‬‬
‫כלב‪ -‬סמל לנאמנות בנישואין‬ ‫‪‬‬