‫טענות הגנה שטריות‬

‫התובעים‪ ,‬הבנק כתובע‪ ,‬הנתבעים‪,‬‬

‫טענות הגנה של נתבע על פי שטר – כללי‬
‫טענות הגנה לגבי תמורה‪ ,‬מסירה‪ ,‬השלמה‪ ,‬ושינוי מהותי‬
‫הגנות מיוחדות – "יוס טרצי" והגנות מיוחדות בדין הספציפי‬

‫הרצאתו של עו"ד שי רוה‪11.5.2015 ,‬‬

‫במסגרת הכשרה מקצועית בנושא "דיני בנקאות"‬

‫למתנדבי "שכר מצווה"‬

‫‪1‬‬
‫התובעים‬

‫‪2‬‬
 ‫האוחז‬
‫לרוב – התובע על פי השטר הינו "אוחז"‪.‬‬ ‫•‬
‫החריג ‪ -‬מקרים בהם התובע אינו "אוחז" אלא מחזיק בשטר והפקודה מעניקה לו‬ ‫•‬
‫זכות תביעה (קבל שפרע את החוב‪ ,‬יורש שטר לפקודת המוריש)‪.‬‬
‫"האוחז" הרגיל יהיה‪ -‬אוחז כשורה או אוחז בעד ערך או אוחז מכוח אחיזתו של‬ ‫•‬
‫אוחז כשורה‪ .‬במקרים מיוחדים האוחז יהיה אוחז שאינו אחד מאלו (אוחז‬
‫"סתם") או אוחז למטרה מיוחדת כדוגמת אוחז לגוביינא‪/‬למשמורת‪.‬‬
‫סיווג ה"אוחז" – קובע את הזכויות שלו מכוח השטר‪ ,‬החזקות העומדות לטובתו‪,‬‬ ‫•‬
‫אילו עובדות עליו להוכיח על מנת לזכות בתביעה‪ ,‬אילו טענות הגנה ניתן לטעון‬
‫כנגדו‪.‬‬

‫מה צריך להתקיים באדם על מנת שייחשב "אוחז"?‬

‫‪ o‬סעיף ‪ 1‬לפקודה ‪ -‬אוחז – "מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר‪-‬חוב‬
‫ומחזיק בו‪ ,‬או מי שהוא המוכ"ז" היינו צריכים להתקיים שלושה תנאים‬
‫מצטברים‪:‬‬
‫• האדם הינו הנפרע או הנסב או המוכ"ז על פי השטר‬
‫• האדם מחזיק בשטר‬
‫• שטר או שטר חוב‬

‫‪3‬‬
 ‫נפרע‪ /‬נסב‪ /‬מוכ"ז‬
‫"הנפרע" – לפי סעיף ‪( 6‬א) לפקודה –"שטר שאיננו בר‪-‬פרעון למוכ"ז צריך שנפרע‬ ‫•‬
‫יהא נקוב בו בבהירות סבירה‪ ,‬אם בשמו ואם בדרך אחרת"‬

‫"המוכ"ז" ‪ -‬לפי סעיף ‪ 1‬לפקודה ‪ –-‬אדם המחזיק בשטר או בשטר‪-‬חוב שהם בני‬ ‫•‬
‫פרעון למוכ"ז"‬

‫"נסב"‬ ‫•‬
‫‪ o‬סעיף ‪ 30‬לפקודה – סיחור –‬
‫‪(" o‬א) משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר –‬
‫השטר מסוחר‪.‬‬
‫‪( o‬ב) שטר בר‪-‬פרעון למוכ"ז – סיחורו במסירה‪.‬‬
‫‪( o‬ג)שטר בר‪-‬פרעון לפקודה – סיחורו בהיסב של האוחז שהוגמר במסירה‪".‬‬
‫‪ o‬היסב על החלק לעומת היסב מיוחד סעיפים ‪(33 ,)6( 31‬א) ו‪(-‬ב) לפקודה"‬
‫• "‪ )6(31‬היסב יכול שיהיה בין על החלק ובין במיוחד‪ ,‬ויכול שיהיו בו תנאים‬
‫מגבילים‪".‬‬
‫• ‪(33‬א) היסב על החלק אינו מפרש שום נסב‪ ,‬ושטר שהוסב כך הוא בר‬
‫פרעון למוכ"ז‪.‬‬
‫• ‪(33‬ב) היסב מיוחד מפרש את האדם אשר לו או לפקודתו יפרע השטר‪".‬‬
‫‪4‬‬
‫האוחז‬
‫שטר עם נפרע‪ -‬האוחז = הנפרע‬

‫שטר למוכ"ז‪ -‬האוחז = כל נעבר במסירה‬

‫שטר עם היסב מיוחד – לדוגמא‪" :‬ליוסי"‬

‫– הנסב המיוחד = אוחז‬

‫שטר עם היסב על החלק (ללא ציון שם‬

‫נסב) – הופך לשטר למוכ"ז‬
‫‪5‬‬
 ‫זכויותיו של אוחז‬
‫• זכויותיו של אוחז – סעיף ‪" 37‬אלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר‪:‬‬
‫(‪ )1‬יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו;‬
‫(‪ )2‬היה אוחז כשורה‪ ,‬הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות‬
‫קניינם של צדדים קודמים לו‪ ,‬וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא‬
‫שהיו להם בינם לבין עצמם‪ ,‬ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב‬
‫על פי השטר "‬

‫‪6‬‬
‫אוחז בעד ערך – "ערך" לצורך אחיזה בעד ערך‬

‫סעיף ‪( 26‬ב) לפקודה "משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר‪ ,‬רואים את האוחז‬ ‫•‬
‫בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן‪".‬‬
‫סעיף ‪( 26‬א) לפקודה "תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא –‬ ‫•‬
‫כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה;‬ ‫(‪)1‬‬
‫חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת ערך בין שהשטר הוא בר פרעון‬ ‫)‪(2‬‬
‫עם דרישה ובין שהוא בר פרעון בזמן עתיד‪".‬‬
‫ע"א ‪ 236/60‬שוירץ נ' ברקליס בנק ד‪.‬ק‪.‬או‪ ,‬פ"ד יד ‪( 2122‬מסירת מסמך סחיר‬ ‫•‬
‫כנגד השטר כ"תמורה")‪.‬‬
‫ד"נ ‪ 28/84‬זיידאן נ' ע'דיר‪ ,‬פ"ד מה(‪( 661 )4‬התחייבות של מקבל השטר להימנע‬ ‫•‬
‫מלהגיש תביעה משפטית תחשב כערך)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 704/69‬בנק מרכנתיל בע"מ נ' ארמול‪ ,‬פ"ד כד(‪( 737 )1‬שטר לביטחון ‪ -‬החלת‬ ‫•‬
‫סעיף ‪(26‬ג) לפקודה על שטר ממושכן)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 411/58‬ארון נ' אוצר הקבלנים בע"מ‪ ,‬פ"ד יד ‪( 119‬ערך שניתן לאחד מעושי‬ ‫•‬
‫השטר יחייב את כל עושי השטר גם אם האחרים לא קיבלו תמורה)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 236/60‬שוירץ נ' ברקליס בנק ד‪.‬ק‪.‬או‪ ,‬פ"ד יד ‪( 2122‬מתן אשראי כערך)‪.‬‬ ‫•‬

‫‪7‬‬
 ‫חזקת אחיזה בעד ערך‬
‫• סעיף ‪( 29‬א) לפקודה‪" :‬כל צד שחתימתו מצויה על השטר‪ ,‬חזקה‬
‫לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך‪".‬‬

‫• מכוח סעיף ‪(29‬א) הנ"ל‪ ,‬התובע אינו נדרש להזכיר בכתב התביעה את‬
‫עסקת היסוד ואת מתן התמורה‪ ,‬ונטל ההוכחה הינו על הנתבע הטוען‬
‫להיעדר תמורה או לכישלונה‪.‬‬
‫ראו בהקשר זה ‪ :‬ע"א ‪ 164/62‬שפירא נ' רבינוביץ‪ ,‬פ"ד יז‪ ,341 ,‬רע"א ‪ 2157/07‬אדאטו‬
‫נ' רנטיסי‪ ,‬תק‪-‬על (‪ ,2190 )3()2007‬בע"מ ‪ 2126/09‬פלוני נ' פלונית‪ ,‬תק‪-‬על ‪)3( 2009‬‬
‫‪.3377‬‬

‫‪8‬‬
 ‫אוחז כשורה‬
‫סעיף ‪ 28‬לפקודת השטרות –‬ ‫•‬
‫‪( .28‬א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו‬
‫ובתנאים אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו‪ ,‬ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני‬
‫כן‪ ,‬אם אמנם חולל;‬
‫‪ .2‬נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל‬
‫ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה‪".‬‬

‫התנאים לאחיזה כשורה‪:‬‬

‫א‪ .‬היות המסמך שטר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערך – הערך הנחוץ לאחיזה כשורה שונה מהתמורה המבססת מעמדו של "אוחז בעד‬
‫ערך"‪ ,‬הערך הנחוץ לצורך אחיזה כשורה יפורש בהתאם למקובל בכלל תקנות‬
‫השוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬תום לב‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלם ותקין לפי מראהו‪.‬‬
‫ה‪ .‬לפני שעבר מועד פירעונו‪.‬‬
‫ו‪ .‬ללא ידיעה על החילול (ככל שהיה חילול)‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫חזקת אחיזה כשורה‬
‫• החזקה‪:‬‬
‫‪ o‬סעיף ‪( 29‬ב) רישא לפקודה ‪" :‬כל אוחז שטר‪ ,‬חזקה לכאורה שהוא‬
‫אוחז כשורה; ‪"...‬‬

‫• היפוך הנטל במקרה של פגם בזכות הקנין‪:‬‬

‫‪ o‬סעיף ‪(29‬ב) סיפא לפקודה‪" :‬אך אם הודו או הוכיחו בתובענה‬
‫שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות‪,‬‬
‫בכפייה‪ ,‬או באלימות ובפחד‪ ,‬או באי חוקיות‪ ,‬חובת הראיה‬
‫מוחלפת‪ ,‬עד אם הוכיחו האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות‬
‫ניתן בתום לב ערך בעד השטר‪" .‬‬

‫‪10‬‬
 ‫האם הנפרע יכול להיות אוחז כשורה?‬
‫עמדת המשפט האנגלי‪/‬זוסמן‪/‬פסיקה מוקדמת – הנפרע אינו אוחז כשורה; מהבחינה‬ ‫•‬
‫העניינית ‪ -‬אוחז כשורה הוא בלשון בני אדם "צד שלישי" זר לשטר שבא ונטל שטר מוכן‬
‫בעוד שהנפרע הוא צד ישיר לתהליך עשיית השטר‪ .‬מהבחינה הטכנית ‪ -‬הנפרע אינו נוטל‬
‫את השטר על דרך הסיחור‪ ,‬כפי הוראת סעיף ‪ 28‬לפקודה‪ ,‬ולכן אינו יכול להיחשב אוחז‬
‫כשורה‪.‬‬
‫עמדת אוטולנגי ‪ -‬לא צריכה להיות מניעה‪ ,‬לא עניינית ולא סטטוטורית‪ ,‬לראות בנפרע‬ ‫•‬
‫אוחז כשורה בשטר‪ .‬מהבחינה העניינית –לא תמיד מתקשר הנפרע במישרין עם עושה או‬
‫מושך השטר‪ ,‬יש להבחין בין קרבה פורמאלית לבין קרבה מהותית‪ .‬מהבחינה הטכנית‪,‬‬
‫יכול הנפרע להיות אוחז כשורה הן מכוח פירוש סעיף ‪(30‬א) לפקודה בצורה עצמאית והן‬
‫מכוח הפירוש הכללי ההגיוני של סעיף ‪ – 29‬ראו‪ :‬פרופ' ס' אוטולנגי‪" ,‬היכול נפרע להיות‬
‫אוחז כשורה בשטר"‪ ,‬עיוני משפט א' (תשל"א)‪.313 ,‬‬
‫עמדת הפסיקה כיום – אימוץ עמדת אוטולנגי‪ :‬חוק אינו נוסחה מתמטית‪ .‬חוק הוא‬ ‫•‬
‫יצירה נורמטיבית‪ ,‬ויש לפרשו לפי המטרה שאותו חיקוק בא לשרת‪ .‬מטרת הפקודה‬
‫מחייבת לאפשר אחיזה כשורה בכל אותם מקרים שבהם הנפרע הוא צד רחוק‪ ,‬והוא‬
‫מקיים את הדרישות האחרות הקבועות בסעיף ‪(28‬א) לפקודה – ראו‪ :‬ע"א ‪,1886/97‬‬
‫יהודה נ' זלמה‪ ,‬פ"ד נג (‪.132 )1‬‬
‫מי שהשלים שם עצמו כנפרע – לא יוכל להיות אוחז כשורה‪( .‬ראה‪ :‬ע"א (ת"א) ‪2010/05‬‬ ‫•‬
‫טקס נ' פלדמן עו"ד (פורסם בנבו‪))1.2.2006 ,‬‬
‫‪11‬‬
12
‫אוחז בעד ערך שאחיזתו קמה לפני מועד‬
‫כשלון תמורה (הלכת גויסקי)‬
‫היסב‬ ‫כשלון תמורה‬ ‫הוצאה‪/‬משיכה‬
‫‪15/2‬‬ ‫‪10/2‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫‪1‬‬

‫כשלון תמורה‬ ‫היסב‬ ‫הוצאה‪/‬משיכה‬

‫‪2‬‬
‫‪15/2‬‬ ‫‪10/2‬‬ ‫‪1/1‬‬

‫ב' מוסר לג' לפני כשלון התמורה ‪-‬‬ ‫הוצאה – א' מוסר לב' – קיימת‬
‫ג' קיבל קניין שלם העובדה‬ ‫חזקת תמורה עדיין אין כישלון‬
‫שהקניין נפגם לאחר מכן לא פוגעת‬ ‫ויש הנחה שהתמורה תסופק –‬
‫בג' – גויסקי‬ ‫הקניין שלם‬
‫ידיעה‪/‬חוסר תום‬
‫לבב‪/‬רשלנות‪/‬עצימת‬
‫כשלון תמורה‬ ‫היסב‬ ‫הוצאה‪/‬משיכה‬
‫עיניים‬
‫‪15/2‬‬ ‫‪10/2‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫‪3‬‬

‫ב' מוסר לג' לפני כשלון התמורה וג'‬ ‫הוצאה – א' מוסר לב' – קיימת‬
‫יודע‪/‬צריך לדעת‪/‬מעורב בכשלון‬ ‫חזקת תמורה עדיין אין כישלון‬
‫התמורה הצפוי – האם תחול הלכת‬ ‫ויש הנחה שהתמורה תסופק –‬ ‫‪13‬‬
‫גויסקי?‬ ‫הקניין שלם‬
 ‫• הלכת גויסקי עוסקת בסיחורו או נטילתו של שטר‪ ,‬וביהמ"ש‪ ,‬שמתחו‬
‫ביקורת על הלכה זו‪ ,‬אינם ממהרים להרחיב אותה מעבר לנדרש (ראה‪:‬‬
‫ע"א (ת"א) ‪ 2010/05‬טקס נ' פלדמן עו"ד (פורסם בנבו‪))1.2.2006 ,‬‬

‫• ההלכה לא תחול על מסמך שטרם הושלם במועד כישלון התמורה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫אוחז מכוח אחיזתו של אוחז כשורה‬
‫• סעיף ‪( 28‬ג) לפקודה "אוחז‪ ,‬בין בעד ערך ובין שלא בעד ערך‪ ,‬שזכות‬
‫קנינו בשטר הגיעה לו מכוח אוחז כשורה ושאיננו שותף לשום רמאות‬
‫או אי חוקיות הפוגעות בשטר‪ ,‬יש לו כל הזכויות אשר לאותו אוחז‬
‫כשורה כלפי הקבל וכלפי כל הצדדים לשטר שקדמו לאותו אוחז‪".‬‬

‫סיחור ג ‪ -‬ד‬ ‫סיחור ב ‪ -‬ג‬ ‫משיכה – א‪-‬‬

‫‪15/2‬‬ ‫ב ‪1/1‬‬
‫‪10/2‬‬

‫הנסב ג – אוחז כשורה‬

‫הנסב ד – לא נתן ערך מספק‬
‫לצורך אחיזה כשורה אך הוא תם‬
‫לב = אוחז מכוח אוחז כשורה‬

‫‪15‬‬
 ‫"אוחז לשעבר" – שטר שאבד‬
‫• סעיפים ‪ 69‬ו‪ 70-‬לפקודה‪.‬‬
‫• "‪ .69‬שטר שאבד לפני שעבר זמנו‪ ,‬יכול האדם שהיה אוחזו לבקש את‬
‫המושך שיתן לו שטר אחר ככתבו‪ ,‬אגב מתן ערובה למושך‪ ,‬אם ידרוש‬
‫זאת‪ ,‬לשפותו כלפי כל אדם במקרה שיימצא השטר שאבד לפי דבריו;‬
‫מושך שנתבקש כאמור וסירב ליתן כפל השטר‪ ,‬אפשר לכוף אותו‬
‫שיתן‪.‬‬
‫• ‪ .70‬בכל תובענה או הליך על פי שטר‪ ,‬יכול בית המשפט או שופט‬
‫לצוות שאיבוד השטר לא ישמש טענה‪ ,‬ובלבד שניתן שיפוי‪ ,‬להנחת‬
‫דעתו של בית המשפט או של השופט‪ ,‬כלפי תביעותיו של כל אדם אחר‬
‫על פי השטר הנדון‪.".‬‬

‫‪16‬‬
 ‫אוחז מכוח היסב מגביל‪/‬לגוביינא‪/‬שומר‬
‫אוחז מכוח היסב מגביל – סעיף ‪ 34‬לפקודה‪:‬‬ ‫•‬
‫"(א) היסב מגביל הוא היסב האוסר להוסיף ולסחר את השטר‪ ,‬או‬
‫המביע שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר‪ ,‬כגון שטר שהוסב‪" :‬שלם‬
‫לפלוני בלבד" או "שלם לפלוני לחשבונו של אלמוני" או "שלם לפלוני‬
‫או לפקודתו‪ ,‬לגוביינא"‪.‬‬
‫(ב) היסב מגביל נותן לנסב את הזכות להיפרע על פי השטר ולתבוע‬
‫לדין כל צד לשטר שהמסב שלו היה יכול לתבעו‪ ,‬אבל אין ההיסב נותן‬
‫לו כוח להעביר את זכויותיו בתור נסב אלא אם הורשה בו בפירוש‬
‫לעשות כן‪.‬‬
‫(ג) מקום שהיסב מגביל מרשה להוסיף ולהעביר‪ ,‬כל הנסבים הבאים‬
‫לאחר מכן נוטלים את השטר עם כל הזכויות וההתחייבויות שהיו‬
‫לנסב הראשון על פי ההיסב המגביל‪".‬‬

‫‪17‬‬
‫אוחז מכוח היסב מגביל‪ /‬לגוביינא‪ /‬שומר –‬
‫דוגמאות להיסבים מגבילים‬

‫היסב מגביל‬ ‫המבחן להיותו של היסב‬

‫מגביל הוא אם מלשון‬
‫ההיסב עולה שאין הנסב‬
‫רוכש בעלות מלאה‬
‫אין מדובר‬ ‫בשטר" – ע"א ‪775/85‬‬
‫בהיסב מגביל –‬ ‫בנק לאומי לישראל‬
‫ציון חשבון‬ ‫בע"מ נ' ברוש מסחר‬
‫בלבד‬ ‫בברזל (אשרור) בע"מ‪,‬‬
‫פ"ד מב(‪294 )1‬‬
‫היסב מגביל‬

‫‪18‬‬
 ‫מחזיק שאינו אוחז ‪ -‬בעל זכות בעלות‬
‫סעיף ‪( 30‬ד) לפקודה "האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך‬
‫בלא היסב‪ ,‬העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהיתה לו‬
‫למעביר‪ ,‬ובנוסף על כך רוכש הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של‬
‫המעביר‪".‬‬
‫סעיף ‪ )4( 31‬לפקודה "מקום שהשטר הוא לפקודה‪ ,‬והנפרע או הנסב‬
‫מתואר שלא כנכון‪ ,‬או שנשתבש הכתיב של שמו‪ ,‬יכול הוא להסב את‬
‫השטר כדרך שכתוב בו ולהוסיף‪ ,‬אם יראה לעשות כן‪ ,‬את חתימתו‬
‫הנכונה; " – גם אם שם האוחז לעניין סעיף ‪ 30‬משובש‪ ,‬ניתן במסגרת‬
‫פעולה לפי סעיף ‪( 30‬ד) לתקן את העיוות‪ ,‬ובהמשך הסיחור אף יכולה‬
‫להיות אחיזה כשורה‪.‬‬
‫סעיף ‪(6‬ג) לפקודה "מקום שהנפרע הוא אדם בדוי או אדם שאינו קיים‪,‬‬
‫מותר לנהוג בשטר כאילו הוא בר‪-‬פרעון למוכ"ז‪ - " .‬במקרה כזה‬
‫ייתכן שאין תקינות לצורך אחיזה כשורה (אי זהות בין שם הנפרע‬
‫למסב הראשון)‬

‫‪19‬‬
‫מחזיק שאינו אוחז ‪ -‬בעל זכות בעלות‬

‫סעיף ‪" – )4( 31‬עיריית תל אביבית‬

‫לעיריית תל אביב" – ו"עיריית תל‬
‫אביב – לנסב"‬

‫סעיף ‪( 6‬ג) – "עיריית תל אביב –‬

‫לנסב"‬

‫‪20‬‬
‫"בזכוכית מגדלת" –‬
‫הבנק כתובע בתביעה‬
‫על פי השטר‬

‫‪21‬‬
 ‫הבנק – אוחז או מחזיק?‬
‫(במצב בו הבנק קיבל להחזקתו שיק משוך על ידי צד שלישי לפקודת‬

‫לקוחו)‬

‫• הבנק = נסב = אוחז?‬

‫• הבנק = נסב בהיסב מגביל לגביה= אוחז לגוביינא?‬
‫• הבנק = מחזיק עבור לקוחו לגבייה מהצד השלישי = מחזיק גרידא‬

‫‪22‬‬
 ‫חשיבות ההבחנה‬
‫• הבנק כמחזיק – העדר יריבות שטרית‪.‬‬
‫• אוחז לעצמו – יריבות אל מול מושך השטר‪ ,‬יריבות אל מול הלקוח של‬
‫הבנק בעילת תביעה חוזית מכוח הסכם הפקדה ו‪/‬או תנאי פתיחת‬
‫חשבון‪.‬‬
‫• אוחז לגוביינא – יריבות אל מול מושך השטר‪ ,‬מושך השטר יכול לטעון‬
‫כנגד הבנק להגנות שיש לו כנגד הנפרע‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫התנאים לאחיזה כשורה של הבנק ‪ -‬תמורה‬
‫סעיף ‪ 26‬לפקודת השטרות ‪" -‬תמורה בת ערך – מהי‬
‫(א) תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא –‬
‫)‪ (1‬כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה;‬
‫)‪ (2‬חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת ערך בין שהשטר הוא‬
‫בר פירעון עם דרישה ובין שהוא בר פירעון בזמן עתיד‪".‬‬

‫• זיכוי חשבון הלקוח כתמורה – ע"א ‪ 389/67 /‬בנק פ‪.‬ק‪.‬או נ' יוסף‬
‫קיבוביץ ואח'‪.‬‬
‫• זיכוי ארעי של החשבון שבמסגרתו הלקוח אינו יכול למשוך כספים לא‬
‫ייחשב כתמורה ‪ -‬ע"א ‪ 665/83‬בנק לאומי לישראל נ' אליהו בן עליזה פ"ד‬
‫לח(‪.281 )4‬‬
‫• קיומו של חוב מהלקוח הנפרע לבנק מהווה תמורה בת ערך‪ .‬ע"א ‪569/70‬‬
‫‪ 24‬דוד סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד כה(‪.525 )1‬‬
‫מעמד הבנק בשיק ‪ -‬השלכת המערכת‬
‫ההסכמית‬
‫• הסכם בנק – לקוח‪.‬‬
‫• טופס הפקדה כהסכם‪ /‬ראיה לעניין תנאי הפקדת‪ /‬מסירת השטר‪.‬‬
‫• נטל הראיה‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫התנאים לאחיזה כשורה ‪ -‬המערכת‬
‫ההסכמית ‪ -‬דוגמא‬

‫‪26‬‬
 ‫הבנק כאוחז מכוח עצמו או כאוחז לגוביינא ‪/‬‬
‫למשמורת חשיבות מועד המסירה וגיבושה‬
‫(בן עליזה)‬
‫הבנק הפך להיות אוחז על תנאי‬

‫כשלון‬ ‫קיום התנאי (לדוגמא‬ ‫אוחז‬ ‫כשלון‬

‫תמורה אחרי‬ ‫העברת השיק לבעלות‬ ‫בתנאי‬ ‫תמורה כלפי‬
‫השלמת‬ ‫הבנק לפי תנאי‬ ‫במסירה‬ ‫המושך‬
‫המסירה‬ ‫המשמורת‬
‫(לדוגמא הפקדת‬
‫השיק‬
‫הבנק צריך להיות אוחז‬ ‫למשמורת)‬
‫כשורה כדי לגבור ‪ -‬מצב‬
‫די לבנק להיות‬ ‫זהה משפטית לכישלון‬ ‫הבנק נדרש‬
‫אוחז בעד ערך ע"א‬ ‫תמורה לפני המסירה‬ ‫להיות אוחז‬
‫‪ 333/61‬אליעזר גויסקי נ'‬ ‫בנק לאומי לישראל נ'‬ ‫כשורה כדי‬
‫חיים יוסף מאיר פ"ד‬ ‫אליהו בן עליזה‬
‫טז(‪595 )1‬‬ ‫לגבור‬
‫‪27‬‬
‫הבנק ‪ -‬אוחז מכוח עצמו או אוחז לגוביינא ‪-‬‬
‫המשך‬
‫סעיף ‪ 34‬לפקודה "היסב מגביל‬
‫(א) היסב מגביל הוא היסב האוסר להוסיף ולסחר את השטר‪ ,‬או המביע‬
‫שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר‪ ,‬כגון שטר שהוסב‪" :‬שלם לפלוני‬
‫בלבד" או "שלם לפלוני לחשבונו של אלמוני" או "שלם לפלוני או‬
‫לפקודתו‪ ,‬לגוביינא"‪ – .‬הסב לגוביינא דורש הוראה מפורשת בנוסח‬
‫ההיסב‬

‫• זכות עיכבון בשיק לגוביינא ‪ -‬יתכן שהבנק יהיה אוחז בעד ערך אם‬
‫קיים בין הבנק ללקוח הסכם בו לבנק יש זכות עיכבון להבטחת סכומים‬
‫המגיעים לו על כל שטר שימסר והלקוח נמצא ביתרת חובה העולה על‬
‫סכום השיק‪.‬ע"א ‪ 590/82‬הלן גיבשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד‬
‫מג(‪.654 )1‬‬

‫‪28‬‬
‫הנתבעים ‪ -‬כללי‬

‫‪29‬‬
 ‫הנתבעים בשטר חוב‬
‫עושה השטר‬
‫מסב (נפרע)‬
‫מסב (נסב) = נתבע‬ ‫(החייב העיקרי)‬
‫= נתבע‬
‫= נתבע‬

‫"הוצאה" – מסירה ראשונה‬

‫"היסב" – היסב‬ ‫של שטר או של שטר חוב‪,‬‬
‫מוגמר במסירה‬ ‫כשהם שלמים בצורתם לאדם‬
‫הנוטל אותם בתור אוחז‬

‫עושה השטר הוא החייב העיקרי בשטר‬

‫נסב‪-‬אוחז = תובע‬ ‫חוב‪ ,‬כל שאר החותמים הם חייבים‬
‫משניים‪ .‬לגבי היקף החבות‪ ,‬יש לשים‬
‫לב להוראת הטרנספורמציה בסעיף ‪90‬‬
‫(מתייחס לחבויות ולא לזכויות האוחז‬
‫שבעקרון זהות בשני סוגי השטרות)‪.‬‬
‫‪30‬‬
 ‫הנתבעים בשטר חליפין‪ /‬שיק‬
‫נפרע שהסב‬ ‫מושך = נתבע‬
‫נסב‪-‬אוחז = תובע‬
‫= נתבע‬
‫היסב‬
‫"הוצאה" – מסירה ראשונה‬
‫של שטר או של שטר חוב‪,‬‬
‫כשהם שלמים בצורתם לאדם‬
‫הנוטל אותם בתור אוחז‬

‫קבל = נמשך‬
‫שחתם חתימת קיבול‬ ‫נמשך‬
‫= נתבע‬

‫הערה‪ -‬קבל (אם קיים) הוא החייב העיקרי בשטר חליפין‪ .‬כל שאר‬
‫החותמים הם חייבים משניים כולל המושך שהוא החייב המשני הראשון‬
‫‪31‬‬
‫טענות הגנה –‬
‫צ'קליסט‬

‫‪32‬‬
 ‫המסמך אינו שטר (שטר חליפין – ס' ‪ 3‬לפק'‪ ,‬שיק – ס' ‪ 73‬לפק'‪ ,‬שטר חוב –‬ ‫•‬
‫ס' ‪ 84‬לפק' וסעיפי הרחבות ההגדרות כגון ס' ‪ 8‬לפק'‪ ,‬ההבהרות כגון ס' ‪10‬‬
‫לפק' והגמשות הפסיקה)‪[ .‬טיעון של היעדר עילה בדין השטרי אינו שולל‬
‫קיום עילה חוזית]‪.‬‬
‫התובע אינו בעל זכות תביעה (מחזיק ‪ /‬אוחז‪ .‬יש לשים לב להגדרות אוחז‬ ‫•‬
‫ומוכ"ז בס' ‪ 1‬לפק'‪ ,‬לתנאי סיחור בס' ‪ 30‬ואילך לפק'‪ ,‬ולזכויות וחובות אוחז –‬
‫בס' ‪ 37‬ואילך לפק')‪[ .‬טיעון של העדר עילה]‪.‬‬
‫התובע הוא בעל זכות תביעה לכאורית‪ ,‬אך הוא אינו בעל זכות בשטר כלפי‬ ‫•‬
‫הנתבע (לדוגמה סיטואציה של החזקה על ידי צד רחוק בשטר שהוגבלה בו‬
‫העבירות – ס' ‪ 7‬לפק' או כאשר עילת התביעה היא של צד אחר ("יוס טרצ'י")‪.‬‬
‫[טיעון של העדר עילה‪ /‬יריבות]‪.‬‬
‫תניה המפטירה נתבע ספציפי מחבות (כגון ס' ‪ 15‬לפק')‪[ .‬העדר עילה כלפי‬ ‫•‬
‫נתבע ספציפי]‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫אי קיום דרישות מקדמיות של הצגה לפרעון‪ /‬הודעת חילול (ס' ‪44‬‬ ‫•‬
‫ואילך לפק' וס' ‪ 47‬ואילך לפק' ויש לשים לב לפטורים על פי הפקודה‬
‫והפסיקה‪ ,‬ולצורך להציג לפרעון תוך זמן סביר‪ ,‬תוך תשומת לב להבדל‬
‫בין תאריך עריכה או הוצאה של השטר לבין תאריך הפרעון)‪[ .‬העדר‬
‫עילה – לא התקיימו כל יסודות העילה השטרית]‪.‬‬
‫מסירה מותנית כשהתנאי לא התקיים‪ /‬מסירה למטרה מיוחדת‬ ‫•‬
‫כשהמטרה לא התקיימה (ס' ‪ 20‬לפק' וכן מקרים פרטיים כגון הסב‬
‫מיוחד על פי ס' ‪ 33‬לפק' והסב מגביל על פי ס' ‪ 34‬לפק')‪.‬‬
‫העדר כשרות (ס' ‪ 21‬לפק')‪.‬‬ ‫•‬
‫אין חבות ללא חתימה – העדר חתימה‪ /‬זיוף‪ /‬חתימה שלא בהרשאה (ס'‬ ‫•‬
‫‪ 23-25‬לפק')‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫העדר חבות של נמשך (רק נמשך שקיבל עליו את השטר (=קבל)‪ ,‬חב על פי‬ ‫•‬
‫השטר)‪.‬‬
‫העדר תמורה כלפי תובע שלא נתן תמורה ולא יכול להשתמש בחזקת הערך‬ ‫•‬
‫(לדוגמה‪ :‬העדר חבות של מיטיב על פי ס' ‪ 27‬לפק' או ספק חבות של נותן‬
‫שטר במתנה למי שקיבלו במתנה)‪.‬‬
‫פגם בזכות הקניין (רשימה לא סגורה – רמאות‪ ,‬כפיה‪ ,‬אלימות ופחד‪,‬‬ ‫•‬
‫אמצעים אחרים שאינם כדין‪ ,‬תמורה אי חוקית‪ ,‬סיחור אגב מעילה באמון‪/‬‬
‫רמאות) (ס' ‪ 28‬ב' לפק'‪ .‬יש לשים לב לזכותו העודפת של אוחז כשורה ואוחז‬
‫מכוח אוחז כשורה (ס' ‪(28‬ג') לפק') ולחזקות שבס' ‪ 29‬לפק')‪.‬‬
‫כשלון תמורה מלא (כמקרה פרטי של פגם בזכות הקניין)‪[ .‬יש לשים לב למבחן‬ ‫•‬
‫מימד הזמן של הלכת גויסקי ולשילוב מבחן מימד הזמן ותנאי במסירה ש‬
‫הלכת בן עליזה)‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫כשלון תמורה חלקי קצוב‪.‬‬ ‫•‬
‫קיזוז (נורדלנד)‪.‬‬ ‫•‬
‫טענות הגנה חוזיות (כלפי צד קרוב‪ .‬מעמדן כלפי צד רחוק שאינו אוחז‬ ‫•‬
‫כשורה עדיין אינו ברור) (צמח נ' שלבסקי)‪.‬‬
‫פקיעת השטר (ס' ‪ 60‬ואילך לפק')‪.‬‬ ‫•‬
‫שינוי מהותי בלא הסכמת הצד החב (ס' ‪ 64‬לפק')‪.‬‬ ‫•‬
‫ויתור מאוחר חוזי על הזכות לפרעון‪.‬‬ ‫•‬
‫התיישנות (‪ 7‬שנים כלפי כל נתבע שאינו מסב‪ ,‬ושנתיים כלפי מסב – ס'‬ ‫•‬
‫‪ 96‬לפק')‪.‬‬
‫טענות דיוניות לגבי טופס פתיחת תיק ההוצל"פ (גמליאל נ' מנורה)‪.‬‬ ‫•‬

‫‪36‬‬
‫הרחבת הפגמים "הקנייניים" המהווים הגנה‬

‫• רשימת הפגמים "הקנייניים" שבסעיף ‪(29‬ב) לפקודה אינה רשימה‬

‫סגורה‪.‬‬
‫• תוצאה בלתי צודקת‪ ,‬מקרה של סיחור השטר על ידי מי שהכשיל תמורה‬
‫הביאה את כישלון התמורה המלא למעמד מיוחד – מטענה חוזית לפגם‬
‫הדבק בשטר שיוצר פגיעה בזכות הקניין‪.‬‬

‫• תפיסה שמתרגמת חיוב חוזי להגנה קניינית‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫טענות הגנה בתביעה בין צדדים קרובים‬
‫• "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה‪ .‬כל טענת הגנה העומדת‬
‫לצדדים קרובים כנגד חבות על‪-‬פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על‪-‬‬
‫פי חוזה‪ – ".‬דנ"א ‪ 258/98‬צמח נ' שלשבסקי‪ ,‬פ"ד נה (‪ ,193 )4‬וראה גם‬
‫ע"א ‪ 5939/96‬צמח נ' שלשבסקי‪ ,‬פ"ד נא (‪( .598 )5‬הדגשה לא במקור –‬
‫ש ‪.‬ר )‬

‫‪38‬‬
‫הגנות מיוחדות‬

‫‪39‬‬
 ‫טענות הגנה –‬
‫הזכות היא של אחר (‪)ius tertii‬‬

‫טענה המועלית כאשר הנתבע טוען שלתובע אין זכות קניין בשטר‪ ,‬וצד‬
‫שלישי הוא בעל זכות הקניין – ובעל הזכות לתבוע את הנתבע – כעין‬
‫"העדר יריבות"‪.‬‬

‫תביעה לפרעון השטר כנגד‬

‫המושך‬ ‫נפרע שהשטר‬
‫גנב‪ /‬זייפן‬ ‫נסב‬
‫נגנב ממנו‬
‫חובה‬ ‫"היסב"‬
‫שטרית‬ ‫גניבה‬

‫מושך‬
‫חובה שטרית לפירעון‬
‫השטר‬

‫טענת ‪ius tertii‬‬

‫‪40‬‬
 ‫טענות הגנה –‬
‫הזכות היא של אחר (‪)ius tertii‬‬

‫* לא ברור האם ההגנה חלה כאשר לתובע יש קנין אך יש טענה‬

‫כי יש פגם בזכות הקניין – היינו מקרה של "ניתן לביטול"‬
‫לעומת מקרה של "בטלות"‬

‫תביעה לפרעון השטר כנגד‬ ‫נפרע שסבל כשלון‬

‫המושך‬
‫נסב שגרם‬
‫תמורה מלא‬ ‫לנפרע כשלון‬ ‫נסב‬
‫מהנסב שלו‬ ‫תמורה מלא‬
‫חובה‬ ‫היסב‬
‫שטרית‬ ‫היסב‬

‫מושך‬
‫חובה שטרית לפירעון‬
‫השטר‬

‫טענת ‪ius tertii‬‬

‫‪41‬‬
 ‫הגנות מיוחדות בדין ספציפי‬
‫סעיף ‪ 31‬לחוק הערבות התשכ"ז – ‪:1967‬‬ ‫•‬
‫‪" o‬הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף ‪ 57‬לפקודת השטרות‪".‬‬

‫(עקרון הטפילות של דיני הערבות הכלליים גובר על עקרון העצמאות של הערבות השטרית)‬ ‫•‬

‫סעיפים ‪ 11-12‬לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות‪ ,‬התשנ"ג – ‪:1993‬‬ ‫•‬

‫‪ .11" o‬הגנה נגד אוחז בשטר‬
‫• נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה‬
‫בקשר לחוזה הלוואה‪ ,‬יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו‬
‫היה המלווה‪ ,‬אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד‬
‫תמורה‪ ,‬וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור‪".‬‬
‫(מעין דרישה מיוחדת לאחיזה כשורה כדי לגבור על שטרות שנעשו במסגרת הלוואה חוץ‬ ‫•‬
‫בנקאית)‪".‬‬

‫‪ .12" o‬הגנה על ערב להלוואה‬

‫• כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה‪ ,‬תעמוד גם לערב להלוואה‪".‬‬

‫‪42‬‬
 ‫הסוף‬
‫עו"ד שי רוה‬
‫בועז רוה עורכי דין ונוטריונים‬
‫דרך מנחם בגין ‪ ,11‬ר"ג ‪52521‬‬
‫טל' ‪ ;03-5762000‬פקסמיליה ‪03-6131007‬‬
‫‪Email: mail@ravehlaw.co.il‬‬

‫‪43‬‬