‫משפט בינלאומי פלילי‬

‫קובץ מקורות‬

‫פרופ' יעל רונן‬

‫לשימוש פנימי בלבד‬

‫‪2022‬‬
 ‫תוכן‬

‫• אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה‪) 1949 ,‬אמנת ג'נבה ‪ ,)IV‬סעיפים נבחרים‬
‫(תרגום לא רשמי לעברית‪ ,‬תרגום לא רשמי לערבית)‪( ,‬נוסח רשמי באנגלית)‬

‫• פרוטוקול נוסף לאמנות ג'נבה‪ ,‬בדבר הגנת קורבנות סכסוכים מזוינים בין‪-‬לאומיים‪1977 ,‬‬
‫(פרוטוקול ‪ ,)I‬סעיפים נבחרים (עברית) (נוסח רשמי בערבית‪ ,‬נוסח רשמי באנגלית)‬

‫• פרוטוקול נוסף לאמנות ג'נבה‪ ,‬בדבר הגנת קורבנות סכסוכים מזוינים שאינם בין‪-‬לאומיים‬
‫(פרוטוקול ‪ ,1977 )II‬סעיפים נבחרים (עברית) (נוסח רשמי בערבית‪ ,‬נוסח רשמי באנגלית)‬

‫• אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם‪( 1948 ,‬תרגום לא רשמי לעברית‪ ,‬תרגום‬
‫לא רשמי לערבית) (נוסח רשמי באנגלית)‬

‫• חוקת בית הדין בנירנברג‪( 1945 ,‬עברית) (נוסח רשמי באנגלית)‬

‫‪ ,Statute of the International Tribunal for the Former Yugoslavia‬סעיפים נבחרים‬ ‫•‬

‫• חוקת רומא של בית הדין הפלילי‪ ,‬מבוא–ס' ‪( 33‬תרגום לא רשמי לעברית‪ ,‬נוסח רשמי‬
‫בערבית) (נוסח רשמי באנגלית)‬

‫• חוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ ,1977-‬סעיפים נבחרים‬

‫• חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם‪ ,‬תש"י‪1950-‬‬

‫• חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש"י‪1950-‬‬

 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה )אמנת ג'נבה הרביעית(‬

‫ישראל הפקידה את כתב האישור ביום ‪ 6‬ביולי ‪1951‬‬

‫החתומים מטה‪ ,‬הנציגים המוסמכים של הממשלות המיוצגות בועידת הדיפלומטים‬

‫שנתקיימה בג`נבה מיום ‪ 21‬באפריל עד ‪ 12‬באוגוסט ‪ ,1949‬לשם קביעת אמנה בדבר הגנת‬
‫אזרחים בימי מלחמה‪ ,‬הסכימו ביניהם לאמור‪:‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬הוראות כלליות‬

‫סעיף ‪1‬‬

‫בעלי האמנה מתחייבים לכבד את האמנה הזאת ולדאוג לכיבודה בכל הנסיבות‪.‬‬

‫סעיף ‪2‬‬

‫נוסף על ההוראות שיבוצעו בימי שלום‪ ,‬תחול האמנה הזאת על כל מקרים של מלחמה‬
‫מוכרזת או של סכסוך מזוין אחר העלול להתגלע בין שנים מבעלי האמנה או בין יותר משנים‪,‬‬
‫ואפילו לא הכיר אחד מהם במצב המלחמה‪ .‬כן תחול האמנה על כל מקרה של כיבוש חלקי או‬
‫שלם של ארצו של אחד מבעלי האמנה‪ ,‬ואפילו לא נתקל הכיבוש האמור בשום התנגדות‬
‫מזוינת‪ .‬גם אם אחת המעצמות המסוכסכות אינה צד לאמנה הזאת‪ ,‬יישארו המעצמות שהן‬
‫צדדים לה כפותות לה ביחסיהן ההדדיים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הן יהיו כפותות לאמנה ביחס למעצמה‬
‫האמורה‪ ,‬אם קיבלה זו על עצמה את הוראותיה ונוהגת לפיהן‪.‬‬

‫סעיף ‪3‬‬

‫נתגלע בשטחו של אחד מבעלי האמנה סכסוך מזוין‪ ,‬שאינו בעל אופי בינלאומי‪ ,‬יהא כל צד‬
‫בסכסוך מחויב להנהיג‪ ,‬בתורת מינימום‪ ,‬את ההוראות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬בני אדם‪ ,‬שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה‪ ,‬לרבות חיילים שהניחו את נשקם‪,‬‬
‫וחיילים שהוצאו מן המערכה עקב חולי‪ ,‬פצעים‪ ,‬מעצר או כל סיבה אחרת‪ ,‬יהיו נוהגים בהם‬
‫תמיד מנהג אנושי‪ ,‬ללא כל הפלייה לרעה מטעמי גזע‪ ,‬צבע‪ ,‬דת או אמונה‪ ,‬מין‪ ,‬יוחסין‪ ,‬מצב‬
‫חמרי‪ ,‬או מכל טעם אחר כיוצא בזה‪ .‬לתכלית זו יהיו ויישארו המעשים שלהלן אסורים בכל‬
‫עת ובכל מקום בנוגע לאנשים הנ"ל‪:‬‬

‫)א( מעשה אלימות בנפשו ובגופו של אדם‪ ,‬ובפרט רצח על סוגיו השונים‪ ,‬הטלת מום‪ ,‬יחס‬
‫אכזרי ועינויים;‬

‫)ב( לקיחת בני ערובה;‬

‫)ג( מעשי התעללות בכבודו של אדם‪ ,‬ובפרט יחס השפלה וזלזול;‬

‫)ד( חריצת דינו של אדם והוצאתו להורג של אדם ללא פסק דין קודם של בית משפט המורכב‬
‫כדין והנותן את כל הערבויות המשפטיות שהוכרו על ידי עמים תרבותיים כדבר שאי‪-‬אפשר‬
‫בלעדיו‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪ .2‬הפצועים והחולים ייאספו‪ ,‬ויושם להם לב‪ .‬מוסד הומניטארי חסר‪-‬פנייה‪ ,‬כגון הועד‬
‫הבינלאומי של הצלב האדום‪ ,‬רשאי להציע את שירותיו לבעלי הסכסוך‪ .‬כן ישתדלו בעלי‬
‫הסכסוך ליתן תוקף על ידי הסכמים מיוחדים לשאר הוראות האמנה הזאת‪ ,‬כולן או מקצתן‪.‬‬
‫הנהגת ההוראות שלעיל לא תשפיע על מעמדם המשפטי של בעלי הסכסוך‪.‬‬

‫סעיף ‪4‬‬

‫מוגנים על ידי האמנה הזאת הם אלה המוצאים את עצמם ‪ -‬באיזה זמן שהוא ובאיזו דרך‬
‫שהיא ‪ -‬בשעת סכסוך או כיבוש ‪ -‬בידי אחד מבעלי הסכסוך או בידי אחת המעצמות‬
‫הכובשות‪ ,‬והם אינם אזרחיו של אותו בעל סכסוך או אזרחיה של אותה מעצמה כובשת‪.‬‬
‫אזרחיה של מדינה‪ ,‬שאינה כפותה לאמנה‪ ,‬אינם מוגנים על ידיה‪ .‬אזרחיה של מדינה‬
‫נייטרלית המוצאים את עצמם בשטח מדינה לוחמת ואזרחיה של מדינה שותפת במלחמה ‪-‬‬
‫לא יהיו רואים אותם כמוגנים‪ ,‬כל זמן שהמדינה‪ ,‬שהם אזרחיה‪ ,‬יש לה ייצוג דיפלומאטי רגיל‬
‫במדינה‪ ,‬שבידיה הם נמצאים‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שהוגדר בסעיף ‪ ,13‬היקף תחולתן של הוראות חלק‬
‫שני הוא רחב יותר‪ .‬בני אדם המוגנים על ידי אמנת ג`נבה מ‪ 12 -‬באוגוסט ‪ ,1949‬בדבר‬
‫הטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב‪ ,‬או על ידי‬
‫אמנת ג'נבה מ‪ 12 -‬באוגוסט‪ ,1949 ,‬בדבר הטבת מצעם של פצועים‪ ,‬חולים ונטרפי אניות‬
‫מבין אנשי הכוחות המזוינים בים‪ ,‬או על ידי אמנת ג'נבה מ‪ 12 -‬באוגוסט ‪ ,1949‬בדבר טיפול‬
‫בשבויי מלחמה‪ ,‬אין רואים אותם כמוגנים במשמעותה של האמנה הזאת‪.‬‬

‫סעיף ‪5‬‬

‫מצא אחד מבעלי הסכסוך שמוגן הנמצא בשטחו חשוד לחלוטין על פעולות‪ ,‬או עוסק‬
‫בפעולות‪ ,‬לרעת בטחונה של המדינה‪ ,‬לא יהיה אותו אדם זכאי לתבוע לעצמו את הזכויות‬
‫וזכויות‪-‬היתר לפי האמנה הזאת‪ ,‬שאילו השתמשו בהן לטובת אותו אדם‪ ,‬היו פוגעות‬
‫בבטחונה של אותה מדינה‪ .‬נעצר אדם בשטח כבוש‪ ,‬כמרגל או כמחבל או כחשוד חשד של‬
‫ממש בפעולה לרעת המעצמה הכובשת‪ ,‬יהיו רואים אותו אדם‪ ,‬מקום שהביטחון המוחלט‬
‫מחייב את הדבר‪ ,‬כאילו הפסיד את זכויות‪-‬הקשר שלו לפי האמנה הזאת‪ .‬בכל מקרה מן‬
‫המקרים האלה ינהגו בכל זאת בבני אדם כאלה במידה אנושית‪ ,‬ואם הועמדו לדין‪ ,‬לא ישללו‬
‫מהם את הזכויות של שפיטה הוגנת וסדירה שנקבעו באמנה הזאת‪ .‬כן יעניקו להם בהקדם‬
‫האפשרי‪ ,‬ובמידה שאין בכך פגיעה בביטחון של המדינה או של המעצמה הכובשת ‪ -‬הכל לפי‬
‫העניין ‪ -‬את כל הזכויות וזכויות‪-‬היתר של אדם מוגן לפי האמנה הזאת‪.‬‬

‫סעיף ‪6‬‬

‫תחולת האמנה הזאת תחילה עם תחילתו של כל סכסוך או כיבוש המוזכר בסעיף ‪ .2‬תחולת‬
‫האמנה הזאת מסתיימת בשטחם של בעלי הסכוך עם סיומן הכללי של הפעולות הצבאיות‪.‬‬
‫בשטח כבוש תיפסק תחולת האמנה הזאת שנה לאחר סיומן הכללי של הפעולות הצבאיות;‬
‫אולם המעצמה הכובשת תהא קשורה במשך זמן הכיבוש‪ ,‬במידה שהיא ממלאת את תפקידי‬
‫הממשלה באותו שטח‪ ,‬בהוראות הסעיפים הבאים של האמנה הזאת‪ 1 :‬עד ‪ 29 ,27 ,12‬עד‬
‫‪ 61 ,59 ,53 ,52 ,51 ,49 ,47 ,34‬עד ‪ .143 ,77‬מוגנים‪ ,‬ששחרורם‪ ,‬השבתם לארצם או‬
‫שיקומם יבוצעו אחרי התאריכים האלה‪ ,‬ימשיכו בינתיים ליהנות מהאמנה הזאת‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫סעיף ‪7‬‬

‫נוסף על ההסכמים שנדונו במפורש בסעיפים ‪,133 ,132 ,109 ,108 ,36 ,17 ,15 ,14 ,11‬‬
‫ו‪ 149 -‬רשאים בעלי האמנה לבוא לידי הסכמים מיוחדים אחרים בנידון כל העניינים‬
‫שלגביהם ימצאו למתאים לקבוע הוראה נפרדת‪ .‬שום הסכם מיוחד לא יפגע לרעה במצבם‬
‫של מוגנים‪ ,‬כפי שהוגדר באמנה הזאת‪ ,‬ולא יצמצם את הזכויות שהיא מעניקה להם‪ .‬מוגנים‬
‫ימשיכו ליהנות מהסכמים כאלה‪ ,‬כל זמן שהאמנה הזאת נוהגת לגביהם‪ ,‬חוץ ממקום‬
‫שהוכללו בהסכמים הנ"ל או בהסכמים שייעשו לאחר מכן‪ ,‬הוראות מפורשות בניגוד לכך‪ ,‬או‬
‫חוץ ממקום שאחד מבעלי הסכסוך נקט אמצעים נוחים יותר ביחס אליהם‪.‬‬

‫סעיף ‪8‬‬

‫בשום פנים לא יהיו מוגנים רשאים לוותר על זכות מן הזכויות המובטחות להם על ידי האמנה‬
‫הזאת ועל ידי ההסכמים המיוחדים המוזכרים בסעיף הקודם‪ ,‬אם יש הסכמים כאלה‪.‬‬

‫סימן ג' שטחים כבושים‬

‫סעיף ‪47‬‬

‫מוגנים הנמצאים בשטח כבוש‪ ,‬לא ישללו מהם בשום פנים ואופן את ההנאות מהאמנה‬
‫הזאת‪ ,‬בגלל כל שינוי שהונהג‪ ,‬עקב הכיבוש‪ ,‬במוסדותיו או בממשלתו של השטח הכבוש‪,‬‬
‫ולא בגלל כל הסכם שנעשה בין רשויות השטחים הכבושים ובין המעצמה הכובשת‪ ,‬ולא בגלל‬
‫סיפוחו של השטח הכבוש ‪ -‬כולו או מקצתו ‪ -‬על ידי אותה מעצמה‪.‬‬

‫סעיף ‪48‬‬

‫מוגנים שאינם אזרחיה של המעצמה‪ ,‬ששטחה כבוש‪ ,‬רשאים להשתמש בזכות לצאת מאותו‬
‫שטח‪ ,‬תוך כפיפות להוראות סעיף ‪ ,35‬והחלטות על כך יתקבלו בהתאם לנוהל שתקבע‬
‫המעצמה הכובשת לפי הסעיף האמור‪.‬‬

‫סעיף ‪49‬‬

‫אסורה העברה בכפייה של מוגנים‪ ,‬יחידים או רבים‪ ,‬וכן אסור גירושם של מוגנים מתוך שטח‬
‫כבוש אל שטחה של המעצמה הכובשת או אל שטחה של כל מדינה אחרת‪ ,‬כבוש או שאינו‬
‫כבוש‪ ,‬יהיה המניע להם אשר יהיה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬רשאית המעצמה הכובשת לקבל על עצמה‬
‫את פינויו השלם או החלקי של אזור מסויים‪ ,‬אם בטחון האוכלוסייה או שיקולי הכרח צבאיים‬
‫ידרשו זאת‪ .‬פינוי כזה אסור לו שיגרור עקירתם של מוגנים מעבר לגבולות השטח הכבוש‪,‬‬
‫אלא אם כן אי אפשר‪ ,‬מסיבות של ממש‪ ,‬למנוע את עקירתם‪ .‬האנשים שפונו כך יוחזרו‬
‫לבתיהם מיד לתום פעולות האיבה באותו שטח‪ .‬המעצמה הכובשת‪ ,‬המקבלת על עצמה את‬
‫ההעברות או הפינויים האלה‪ ,‬תדאג‪ ,‬במלוא מידת האפשרות המעשית‪ ,‬להספקת שיכון נאות‬
‫שיקלוט את המוגנים‪ ,‬לביצוע ההעברה בתנאים מניחים את הדעת מבחינת ההיגיינה‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬הבטחון והתזונה‪ ,‬ולבלי לקרוע בני משפחה אחת זה מזה‪ .‬יש להודיע למעצמה‬
‫המגינה על כל העברה ופינוי מיד לביצועם‪ .‬המעצמה הכובשת לא תעצור מוגנים באזור הנתון‬
‫במיוחד לסכנות מלחמה‪ ,‬אלא אם כן בטחון האוכלוסיה או שיקולי הכרח צבאיים מחייבים‬
‫זאת‪ .‬המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית שלה לשטח‬
‫שכבוש על ידה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫סעיף ‪51‬‬

‫אסור לה למעצמה הכובשת להכריח מוגנים לשרת בכוחותיה המזוינים או בכוחות העזר‬
‫שלה‪ .‬כל לחץ או תעמולה‪ ,‬שמטרתם להבטיח התנדבות לצבא‪ ,‬אסורים‪ .‬אסור לה למעצמה‬
‫הכובשת להכריח מוגנים לעבוד‪ ,‬אלא אם כן הם קשישים מבני ‪ 18‬שנה‪ ,‬ואף אז אפשר‬
‫להכריחם לעשות רק עבודה הדרושה לצרכי צבא הכיבוש או לשירותי הציבור‪ ,‬או לתזונת‬
‫אוכלוסייתו של השטח הכבוש‪ ,‬למתן מחסה לה‪ ,‬להלבשתה‪ ,‬להובלתה או לבריאותה‪ .‬אין‬
‫להכריח מוגנים לקבל על עצמם שום עבודה הגוררת התחיבות ליטול חלק בפעולות הצבא‪.‬‬
‫אסור לה למעצמה הכובשת להכריח מוגנים להשתמש בכוח כדי לשמור על בטחון המיתקנים‬
‫שבהם הם מבצעים עבודת כפייה‪ .‬העבודה לא תבוצע אלא בשטח הכבוש‪ ,‬במקום בו נמצאים‬
‫האנשים ששרותיהם נדרשו‪ .‬כל אדם כזה יוחזק‪ ,‬כמידת האפשר‪ ,‬במקום עבודתו הרגיל‪.‬‬
‫לעובדים ישולם שכר הוגן‪ ,‬והעבודה תותאם לכשרם הגופני והשכלי‪ .‬התחיקה הנוהגת בארץ‬
‫הכבושה בדבר תנאי עבודה‪ ,‬וערבויות הנוגעות במיוחד לענינים כגון שכר‪ ,‬שעות עבודה‪,‬‬
‫ציוד‪ ,‬הכשרה קודמת ופיצויים בעד תאונות עבודה ומחלות‪ ,‬יהיו נוהגות לגבי המוגנים שנלקחו‬
‫לעבודה האמורה בסעיף זה‪ .‬בשום פנים לא תביא אנגריה לידי גיוס עובדים לארגון בעל אופי‬
‫צבאי או צבאי למחצה‪.‬‬

‫סעיף ‪53‬‬

‫אסור למעצמה הכובשת להחריב נכסי מקרקעים או להשמיד נכסי מטלטלים השייכים ליחיד‬
‫או לרבים או למדינה או לרשויות ציבוריות אחרות‪ ,‬או לארגונים חברתיים או שיתופיים‪ ,‬אלא‬
‫אם כן היו פעולות צבאיות מחייבות לחלוטין את ההחרבה וההשמדה האלה‪.‬‬

‫סעיף ‪146‬‬

‫בעלי האמנה מתחייבים לחוקק כל חוק שיהא צורך בו‪ ,‬כדי לקבוע ענשים יעילים לאנשים‬
‫המבצעים‪ ,‬או מצווים לבצע את אחת ההפרות החמורות של האמנה הזאת המוגדרות בסעיף‬
‫הבא‪ .‬כל אחד מבעלי האמנה יהא מחוייב לחפש את האנשים שלפי הטענה ביצעו ‪ -‬או ציוו‬
‫לבצע ‪ -‬את ההפרות החמורות האלה‪ ,‬ויעמיד אנשים כאלה לדין בפני בתי המשפט שלו ללא‬
‫התחשבות באזרחותם‪ .‬כן רשאי הוא‪ ,‬אם יבחר לעשות כן‪ ,‬למסור אנשים כאלה‪ ,‬בהתאם‬
‫להוראות החוקים שלו‪ ,‬למשפטו של בעל אמנה אחר הנוגע בדבר‪ ,‬בתנאי שבעל האמנה הזה‬
‫הגיש נגד אנשים כאלה האשמות מספיקות‪ .‬כל אחד מבעלי האמנה ינקוט את האמצעים‬
‫הדרושים להדברת כל הפעולות שבניגוד להוראות האמנה הזאת‪ ,‬להבדיל מההפרות‬
‫החמורות המוגדרות בסעיף הבא‪ .‬בכל הנסיבות‪ ,‬ייהנו הנאשמים מהערבויות לשפיטה‬
‫וסניגוריה הוגנות שיהיו נוחות לא פחות מאלה שנקבעו בסעיף ‪ 105‬ובסעיפים שלאחריו של‬
‫אמנת ג'ניבה מ‪ 12 -‬באוגוסט ‪ 1949‬בדבר הטיפול בשבויי מלחמה‪.‬‬

‫סעיף ‪147‬‬

‫ההפרות החמורות‪ ,‬שאליהן מתייחס הסעיף הקודם‪ ,‬הן אלה הגוררות מעשה מהמעשים‬
‫שלהלן‪ ,‬כשמבצעים אותם כלפי בני אדם או נכסים המוגנים לפי האמנה הזאת; הריגת מוגן‬
‫במזיד‪ ,‬עינויו או יחס בלתי אנושי אליו‪ ,‬לרבות נסיונות ביולוגיים‪ ,‬גרימת‪-‬זדון של סבל רב או‬
‫חבלה חמורה בגופו או בבריאותו‪ ,‬גירושו או העברתו שלא בהיתר או כליאת מוגן שלא‬
‫בהיתר‪ ,‬כפיית מוגן לשרת בכוחות מעצמה אויבת‪ ,‬או שלילת‪-‬זדון של זכויותיו של מוגן‬
‫לשפיטה הוגנת וסדירה‪ ,‬שנקבעה באמנה הזאת‪ ,‬לקיחת בני ערובה והריסתו והחרמתו של‬
‫רכוש בקנה מידה רחב‪ ,‬שאין הכרח צבאי מצדיקן ואשר בוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪:‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪:‬‬

‫)‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫(‬

‫(‬

‫(‬

‫(‬
‫‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫)‪2‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪7‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)‬

‫‪11‬‬
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I†Ï˜Â˯Ù
‰·ß‚ ˙ÂÓ‡Ï ÛÒÂ ϘÂ˯Ù
˙‚‰ ¯·„· ¨±π¥π†ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ
®I ϘÂ˯٩ ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ†˙Â·¯Â˜
±π∑∑ ÈÂÈ· ∏ ÌÂÈÓ

‡Â·Ó

¨Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰
¨ÌÈÓÚ‰ ÔÈ· ¯¯Â˘ ÌÂÏ˘· ˙ÂÊÁÏ ‰Ή Ì˙Ùȇ˘ ÏÚ ÌÈÊȯÎÓ
¨˙„Á‡Ӊ ˙ÂÓ‡‰ ˙ÏÈ‚ÓÏ Ì‡˙‰· ¨‰·ÂÁ‰ ˙ÏËÂÓ ‰È„Ó ÏÎ ÏÚ ÈΠ̯ÎÊ·
‰È„Ó Ï˘ ‰˙Â·ȯ „‚Î ÁÂη ˘ÂÓÈ˘Ó Â‡ ÌÂÈ‡Ó ÌÈÈÓ‡ÏÈ·‰ ‰ÈÒÁÈ· ÚÓȉÏ
¯˘‡ ¯Á‡ ÔÙ‡ Ïη ‡ ¨˙ÈÈ„Ó‰ ‰˙Â‡ÓˆÚ Â‡ ˙ÈχȯÂËȯˉ ‰˙ÂÓÏ˘ ¨È‰˘ÏÎ
¨˙„Á‡Ӊ ˙ÂÓ‡‰ ˙¯ËÓ ÌÚ „Á‡ ‰˜· ‰ÏÂÚ Âȇ
ÏÚ ˙ÂÈ‚Ó‰ ˙‡¯Â‰‰ ˙‡ Á˙ÙÏ ˘„ÁÓ ¯˘‡Ï Á¯Î‰ ˘È ˙‡Ê Ïη ÈÎ ÌÈÈÓ‡Ó
¨Ô˙ÏÁ‰ ˙‡ ˜ÊÁÏ ÌÈÂÂÎÓ‰ ÌÈÚˆÓ‡ ÛÈ҉ϠÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ ˙Â·¯Â˜
ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ‰·ß‚ ˙ÂÓ‡· ‡ ‰Ê ϘÂ˯ٷ Ôȇ ÈÎ Ì˙ÂÓ‡ ÌÈÚÈ·Ó
ÏÎÏ Â‡ ‰˘ÏÎ ˙ÂÙ˜Â˙ ‰˘ÚÓÏ ‰‡˘¯‰Î ‡ ¯˘Î‰Î ¢¯ÙÏ Ô˙È ¯˘‡ ¯·„ ±π¥π
¨˙„Á‡Ӊ ˙ÂÓ‡‰ ˙ÏÈ‚Ó ÌÚ „Á‡ ‰˜· ‰ÏÂÚ Âȇ˘ ÁÂη ¯Á‡ ˘ÂÓÈ˘
ÌÂÈÓ ‰·ß‚ ˙ÂÓ‡ Ï˘ ˙‡¯Â‰‰ ˙‡ Ô‡ÂÏÓ· ÏÈÁ‰Ï ˘È ÈÎ „ÂÚ Ìȯ˘‡Ó ÌÈ·˘
ÈÙ≠ÏÚ ÌÈ‚ÂÓ‰ Ì„‡‰ È· ÏÎ ÏÚ ˙·ÈÒ‰ Ïη ‰Ê Ï˜ÂËÂ¯Ù Ï˘Â ±π¥π ËÒ‚‡· ±≤
¨ÔÈÂÊÓ‰ ÍÂÒÎÒ‰ Ï˘ Â¯Â˜Ó Â‡ ÂÚ·Ë ÏÚ ˙ÒÒ·Ӊ ‰Ú¯Ï ‰Á·‰ ‡ÏÏ ¨‰Ï‡ ÌÈÎÓÒÓ
¨Ì‰Ï ÌÈÒÁÂÈÓ‰ ‡ ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰ ˆÓȇ Ì˙‡ ÌÈÚÈÓ‰ ÏÚ Â‡
∫ÔωτΠÂÓÈÎÒ‰

12
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I† ϘÂ˯٠¥

I†˜ÏÁ
˙ÂÈÏÏÎ ˙‡¯Â‰
‰ÏÂÁ˙‰ ۘȉ ÌÈÈÏÏÎ ˙Â¯˜Ú†≠†± ÛÈÚÒ
Ïη „·ÈÎ ˙‡ ÁÈË·‰Ï ‰Ê ϘÂ˯٠„·ÎÏ ÌÈ·ÈÈÁ˙Ó Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰ Ʊ
Æ˙·ÈÒ‰
ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÓÎÒ‰ È„È≠ÏÚ Â‡ ‰Ê ϘÂ˯٠ȄÈ≠ÏÚ ÌÈÒÂÎÓ Ìȇ˘ Ìȯ˜Ó· Æ≤
ËÙ˘Ó‰ ˙Â¯˜Ú Ï˘ Ì˙¯Ó Ì˙‚‰ ˙Á˙ ÌÈÓÁÂÏ ÌÈÁ¯Ê‡ ¯‡˘ÈÈ ¨ÌȯÁ‡
ÔÂÙˆÓ‰ ȈӠ˙ÂÈ˘Â‡‰ ˙Â¯˜ÚÓ ¨Ï·Â˜Ó ‚‰ÓÓ ÌÈÚ·Â‰ ÈÓ‡ÏÈ·‰
Æȯ·Ȉ‰
˙Â·¯Â˜ ˙‚‰Ï ±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ‰·ß‚ ˙ÂÓ‡ ˙‡ ÌÈÏ˘Ó‰ ¨‰Ê ϘÂ˯٠Æ≥
Æ˙ÂÓ‡ Ô˙Â‡Ï Û˙¢Ӊ ≤ ÛÈÚÒ ÒÁÈÈ˙Ó Ì‰Èχ ÌÈ·ˆÓ ÏÚ ÏÂÁÈ ¨‰ÓÁÏÓ
̉· ÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ ÌÈÏÏÂÎ ˙ӄ˜‰ ‰˜ÒÙ‰ ˙ÒÁÈÈ˙Ó Ì‰Èχ ÌÈ·ˆÓ‰ Æ¥
ÍÂ˙ ¨ÌÈÈÚÊ‚ ÌÈ¯Ë˘Ó „‚ ¯Ê ˘Â·ÈΠ˙ÈχÈÂϘ ‰ËÈÏ˘ „‚ ÌÈÓÚ ÌÈÓÁÂÏ
‰Ê¯Î‰·Â ˙„Á‡Ӊ ˙ÂÓ‡‰ ˙ÏÈ‚Ó· ‰‚ÂÚ˘ ÈÙÎ ˙ÈÓˆÚ ‰¯„‚‰Ï Ì˙ÂÎÊ ˘ÂÓÈÓ
ÔÈ· ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘Â ÌÈÈ˙Â„È„È ÌÈÒÁÈ ¯·„· ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ ˙Â¯˜Ú ÏÚ
Æ˙„Á‡Ӊ ˙ÂÓ‡‰ ˙ÏÈ‚ÓÏ Ì‡˙‰· ˙ÂÈ„Ó

˙¯„‚‰†≠†≤†ÛÈÚÒ
∫‰Ê ϘÂ˯٠˙¯ËÓÏ
‰Ó‡‰¢Â ¢˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡‰¢ ¨¢‰È˘‰ ‰Ó‡‰¢ ¨¢‰¢‡¯‰ ‰Ó‡‰¢ ®‡©
ÌÈÏÂÁ ÌÈÚÂˆÙ Ï˘ Ì·ˆÓ ˙·Ë‰Ï ‰·ß‚ ˙Ó‡ ¨‰Ó‡˙‰· ¨ÚÓ˘Ó ¢˙ÈÚÈ·¯‰
˙Ó‡ ª±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ·¯˜‰ ‰„˘· ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ È˘‡ ÔÈ·Ó
È˘‡ ÔÈ·Ó ÂÙ¯Ë˘ ˙ÂÈÙÒ ÈψÈ ÌÈÏÂÁ ¨ÌÈÚÂˆÙ Ï˘ Ì·ˆÓ ˙·Ë‰Ï ‰·ß‚
ÏÂÙÈˉ ¯·„· ‰·ß‚ ˙Ó‡ ª±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ÌÈ· ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ
ÌÈÁ¯Ê‡ ˙‚‰ ¯·„· ‰·ß‚ ˙Ó‡ ª±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ‰ÓÁÏÓ ÈÈ·˘·
˙ÂÓ‡ Ú·¯‡ ÚÓ˘Ó ¢˙ÂÓ‡‰¢ ª±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ‰ÓÁÏÓ ˙Ú·
ª‰ÓÁÏÓ ˙Â·¯Â˜ ˙‚‰Ï ±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ ‰·ß‚
ÌÈÏÁ‰ ÌÈÏÏΉ ÚÓ˘Ó ¢ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ· ÌÈÏÁ‰ ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ ÈÏÏ΢ ®·©
ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰ ¯˘‡ ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÓÎÒ‰· ÂÚ·˜˘ ÈÙÎ ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ·
ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ Ï˘ ÌȯÎÂÓ‰ ÌÈÏÏΉ ˙Â¯˜Ú‰ ÔÎÂ Ì‰Ï ÌÈ„„ˆ
ªÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ ÏÚ ÌÈÏÁ‰

13
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≤± I†Ï˜Â˯Ù

ÌȯËÙ Ï˘ Ì˙„ÏÂÓ ı¯‡ ̇ ¨®‚© ‡ ®·©≤ ‰˜ÒÙ· ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÓÎÒ‰‰ ¯„Úȉ· Æ≥
„ˆ‰ ¨‰¯Â·˜‰ ȯ˙‡ Ï˘ Ì˙˜ÂÊÁ˙ ˙‡ ‰ÂÓÈÓ· ¯È„Ò‰Ï ‰ÎÂÓ ‰ȇ ‰Ï‡Î
Ì˙¯ÊÁ‰ ¯˘Ù‡˙˙ ÈÎ ÚȈ‰Ï ȇ˘¯ ‰¯Â·˜‰ ȯ˙‡ ÌÈÈÂˆÓ ÂÁˢ·˘ ¯˘˜˙Ó‰
¨˙Ï·˜˙Ó ‰ȇ ˙‡ÊÎ ‰Úˆ‰ · ÌÂ˜Ó ÆÌ˙„ÏÂÓ ı¯‡Ï ÌȯËÙ‰ Ï˘ ̉Ȅȯ˘ Ï˘
‰Óȇ˙Ó ‰Ú„‰·Â ‰Úˆ‰‰ „ÚÂÓÓ ÌÈ˘ ˘ÓÁ ÂÚ˜Ù˘ ¯Á‡Ï ¨¯˘˜˙Ó‰ „ˆ‰ ȇ˘¯
˙¯·˜≠È˙·Ï ¯˘˜· ÂÏ˘ ÂȘÂÁ· ÌÈÚ·˜‰ Ìȯ„ÈÒ‰ ˙‡ ıÓ‡Ï ¨˙„ÏÂÓ‰ ı¯‡Ï
ÆÌȯ·˜Â
‰˘¯ÂÈ ¨Ì‰Èχ ÒÁÈÈ˙Ó ‰Ê ÛÈÚÒ˘ ‰¯Â·˜‰ ȯ˙‡ ÌÈÈÂˆÓ ÂÁˢ·˘ ¯˘˜˙Ó „ˆ Æ¥
∫˜¯ ̯·˜Ó ÌȄȯ˘‰ ˙‡ ‡ÈˆÂ‰Ï
‡ ¨≥≠ ®‚©≤ ˙‡˜ÒÙÏ Ì‡˙‰· ®‡©
Ï˘ Ìȯ˜Ó ˙·¯Ï ¨ÔÂÈÏÚ È¯Â·Èˆ Á¯Î‰ Ï˘ ÔÈÈÚ ‡È‰ ¯·˜‰Ó ‰‡ˆÂ‰ ¯˘‡Î ®·©
˙‡ ˙Ú Ïη „·ÎÈ ¯˘˜˙Ó‰ „ˆ‰ ‰ÊÎ ‰¯˜Ó·Â ¨È˙¯È˜Á ‡ ȇÂÙ¯ Á¯Î‰
˙‡ ‡ÈˆÂ‰Ï Â˙ÂÂÎ ¯·„· ˙„ÏÂÓ‰ ı¯‡Ï ‰Óȇ˙Ó ‰Ú„‰ Ô˙ÈÈ ÌȄȯ˘‰
Æ˘„ÁÓ ‰¯Â·˜Ï „ÚÂÈÓ‰ ̘Ӊ ¯·„· ÌÈ˯٠ÌÚ „ÁÈ ¨¯·˜‰Ó ÌȄȯ˘‰

III†˜ÏÁ
‰ÓÈÁÏ ÈڈӇ ˙ÂËÈ˘
‰ÓÁÏÓ È·˘Â ÌÁÂÏ „ÓÚÓ
‰ÓÈÁÏ ÈڈӇ ˙ÂËÈ˘ ≠ I ÔÓÈÒ
„ÂÒÈ≠ÈÏÏΆ≠†≥µ ÛÈÚÒ
ÈڈӇ ˙ÂËÈ˘ ¯ÂÁ·Ï ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰ Ï˘ Ì˙ÂÎÊ ¨‡Â‰˘ ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ Ïη Ʊ
Æ˙Ï·‚ÂÓ≠È˙Ï· ‰ȇ ‰ÓÈÁÏ
Ìڷˢ ‰ÓÈÁÏ ˙ÂËÈ˘Â È¯ÓÂÁ·Â ÌÈÚÈϘ· ¨˜˘ ÈÏη ˘ÂÓÈ˘ ˙¢ÚÏ ¯ÂÒ‡ Æ≤
Ư˙ÂÈÓ Ï·ÒÏ Â‡ ‰ˆÂÁ ‰ȇ˘ ‰ÚȈÙÏ Ì¯‚Ï
Ô˙È˘ ‡ ¨Ì¯‚Ï ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ‰ÓÈÁÏ ÈÚˆÓ‡· ‡ ˙ÂËÈ˘· ˘ÂÓÈ˘ ˙¢ÚÏ ¯ÂÒ‡ Æ≥
Æ˙Èڷˉ ‰·È·ÒÏ ¯ÂÓÁ ÁÂÂË Í¯‡ ¨·Á¯ ˜Ê ¨ÂÓ¯‚È ÈÎ ˙ÂÙˆÏ

ÌÈ˘„Á ˜˘ ÈÏΆ≠†≥∂ ÛÈÚÒ

¨ÌÈ˘„Á ‰ÓÈÁÏ ˙ÂËÈ˘ ‡ ÈÚˆÓ‡ ¨˜˘ ÈÏÎ Ï˘ ıÂÓȇ ‡ ‰˘Èί ¨ÁÂ˙ÈÙ ¨¯˜ÁÓ·
¨ÔÏÂη ‡ ˙ÂÓÈÈÂÒÓ ˙·ÈÒ· ¨Ì‰· ˘ÂÓÈ˘‰ ̇ Ú·˜Ï ¯˘˜˙Ó „ˆ ÏÚ ‰·ÂÁ
ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ Ï˘ ¯Á‡ ÏÏÎ ÏÎ ÈÙ≠ÏÚ Â‡ ‰Ê ϘÂ˯٠ÈÙ≠ÏÚ ¯ÂÒ‡ ‡‰È
Ư˘˜˙Ó‰ „ˆ‰ ÏÚ ÏÁ‰

14
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≤≥ I†Ï˜Â˯Ù

‰ÚÈÎ ˙Ï·˜†≠†¥∞ ÛÈÚÒ

‰·È‡ È˘ÚÓ Ï‰Ï Â‡ ·È¯È ÏÚ Íη ÌÈÈ‡Ï ¨ÌÈψÈ ÂÈ‰È ‡Ï ÈÎ „˜ÙÏ ¯ÂÒ‡
Æ‰Ê ÒÈÒ·≠ÏÚ

‰Î¯ÚÓÏ ıÂÁÓ ÈˆӉ ·È‡ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘†≠†¥± ÛÈÚÒ

‡Ï ‰Î¯ÚÓÏ ıÂÁÓ ÈˆÓÎ ¯ÎÂÓ ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ ¨˙·ÈÒÏ Ì‡˙‰·˘ ‡ ¯ÎÂÓ‰ Ì„‡ Ʊ
Ɖ٘˙‰Ï ‰¯ËÓ ‰˘ÚÈÈ
∫̇ ‰Î¯ÚÓÏ ıÂÁÓ ÈÂˆÓ Ì„‡ Æ≤
ª·È¯È „ˆ È„È· ‡ˆÓ ‡Â‰ ®‡©
‡ ªÚÎÈ‰Ï ‰ÂÂÎ ¯Â¯· ÔÙ‡· ‡Ë·Ó ‡Â‰ ®·©
¨‰ÏÁÓ Â‡ ‰ÚÈˆÙ Ï˘· ¨˙¯Á‡ ͯ„· ˙ÏÂÎÈ ¯„Ú ‡ Â˙¯Î‰ ˙‡ „·È‡ ‡Â‰ ®‚©
¨ÂÓˆÚ ÏÚ Ô‚‰Ï ÂÓÓ ¯ˆ· ÍΠ̢ÓÂ
‰ÒÓ Âȇ ‰·È‡ ‰˘ÚÓ ÏÎÓ ÚÓ ‡Â‰ ÂÏω Ìȯ˜Ó‰ ÔÓ „Á‡ Ïη˘ ȇ˙·Â
ÆËÏÓȉÏ
˙·ÈÒ· ·È¯È „ˆ È„È· ÂÏÙ ‰ÓÁÏÓ ÈÈ·˘Î ‰‚‰Ï ÌȇÎʉ Ì„‡ È· ¯˘‡Î Æ≥
‰Ó‡‰ Ï˘ I ÔÓÈÒ ¨III ˜ÏÁ· ¯ÂӇΠÌÈÈÂÈÙ ˙‡ ˙ÂÚÂÓ‰ ˙ÂÏÈ‚¯ È˙Ï· ‰ÓÈÁÏ
ÁÈË·‰Ï Ȅη Úˆȷ‰ È· ˙¯ȉʉ ÈÚˆÓ‡ ÏΠ¢ÈÈ ¯¯ÁÂ˘È Ì‰ ¨˙È˘ÈÏ˘‰
ÆÌÂÁË· ˙‡

15
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I†Ï˜Â˯٠≤¥

‰ÓÁÏÓ È·˘Â ÌÁÂÏ „ÓÚÓ ≠ II ÔÓÈÒ

ÌÈÈÂÊÓ ˙ÂÁÂÎ ≠ ¥≥ ÛÈÚÒ
¨ÌÈ‚¯Â‡Ó‰ ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ ÏÎÓ ÌȷίÂÓ ÍÂÒÎÒÏ „ˆ Ï˘ ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ Ʊ
Ì˙‚‰˙‰ ÏÚ „ˆ Â˙‡ ÈÙÏΠȇ¯Á‡‰ „˜ÈÙ ˙Á˙†ÌÈȈӉ ˙„ÈÁÈ ˙ˆ·˜
˙¯ÎÂÓ ‰ȇ˘ ˙¢¯ ‡ ‰Ï˘ÓÓ È„È≠ÏÚ ‚ˆÂÈÓ „ˆ Â˙‡ ̇ Ì‚ ¨ÂÏ ÌÈÙÂÙΉ Ï˘
˙ÈÓÈÙ ˙È˙ÚÓ˘Ó ˙ίÚÓÏ ÌÈÙÂÙÎ ÂÈ‰È ‰Ï‡ ÌÈÈÂÊÓ ˙ÂÁÂÎ Æ·È¯È „ˆ È„È≠ÏÚ
ÆÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ· ÌÈÏÁ‰ ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ ÈÏÏÎÏ ˙ÂȈ Û·˙ ¨¯‡˘‰ ÔÈ· ¨¯˘‡
ÌÈÒÂÎÓ‰ ˙„ È‰ÂΠ‰‡ÂÙ¯ Ï‚Ò ËÚÓÏ© ÍÂÒÎÒÏ „ˆ Ï˘ ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ ȯ·Á Æ≤
ÏÂËÈÏ ˙ÂÎʉ Ì‰Ï ˘È ¨¯ÓÂÏÎ ¨ÌÈÓÁÂÏ Ì‰ ®˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡Ï ≥≥ ÛÈÚÒ È„È≠ÏÚ
Ɖ·È‡ È˘ÚÓ· ¯È˘È ˜ÏÁ
˙ÈÂÊÓ ˜ÂÁ ˙ÙÈ· ˙ÂÎÂÒ Â‡ ˙ȇ·ˆ≠‡¯‡Ù ˙ÂÎÂÒ Û¯ˆÓ ÍÂÒÎÒÏ „ˆ˘ ˙Ú ÏÎ Æ≥
ÆÍÂÒÎÒÏ ÌȯÁ‡‰ ÌÈ„„ˆÏ ÍÎ≠ÏÚ ÚÈ„Â‰Ï ÂÈÏÚ ÌÈÈÂÊÓ‰ ÂÈ˙ÂÁÂÎÏ

‰ÓÁÏÓ ÈÈ·˘Â ÌÈÓÁÂÏ ≠ ¥¥ ÛÈÚÒ

ƉÓÁÏÓ È·˘ ‰È‰È ·È¯È „ˆ È„ÈÏ ÏÙÂ‰ ¨¥≥ ÛÈÚÒ· ¯„‚ÂÓÎ ¨ÌÁÂÏ ÏΠƱ
ÍÂÒÎÒ· ÌÈÏÁ‰ ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ ÈÏÏÎÏ ˙ÈÈˆÏ ÌÈ·ÈÂÁÓ ÌÈÓÁÂω Ï΢ „ÂÚ· Æ≤
̇ ¨Â‡ ÌÁÂÏ ˙ÂÈ‰Ï Â˙ÂÎÊ ˙‡ ÌÁÂÏÓ ÂÏÏ˘È ‡Ï ‰Ï‡ ÌÈÏÏÎ Ï˘ ˙¯ى ¨ÔÈÂÊÓ
Ú·˜˘ ÈÙÎ ËÚÓÏ ¨‰ÓÁÏÓ È·˘ ˙ÂÈ‰Ï Â˙ÂÎÊ ˙‡ ¨·È¯È „ˆ È„ÈÏ ÏÙÂ ‡Â‰
Æ¥≠ ≥ ˙‡˜ÒÙ·
¨‰·È‡ È˘ÚÓ ˙ÂÚÙ˘‰ ÈÙÓ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ÏÚ ‰‚‰‰ ˙‡ Ì„˜Ï ˙Ó ÏÚ Æ≥
ÌȘÒÂÚ Ì‰˘ ‰Ú˘· ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰Ó ÌÓˆÚ ÔÈÁ·‰Ï ÌÈ·ÈÂÁÓ ÌÈÓÁÂÏ
ÌÈ·ˆÓ Ì˘È ÈÎ ‰¯Î‰ Ï˘· ¨Ìχ Ɖ٘˙‰Ï ‰Ή· ˙ȇ·ˆ ‰ÏÂÚÙ· ‡ ‰Ù˜˙‰·
ÏÂÎÈ Âȇ ÔÈÂÊÓ ÌÁÂÏ ‰·È‡‰ È˘ÚÓ Ï˘ ÌÚ·Ë ÏÏ‚· ¨Ì‰· ÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ·
‰Ï‡Î ÌÈ·ˆÓ·˘ ȇ˙· ¨ÌÁÂÏΠ„ÓÚÓ ÏÚ ¯ÂÓ˘È ‡Â‰ ¨¯ÂӇΠÂÓˆÚ ÔÈÁ·‰Ï
∫ÈÂÏ‚· ˜˘ ˙‡ ‡˘Â ‡Â‰
Ì‚Â ¨˙ȇ·ˆ ˙ÂϘ˙ȉ ÏÎ Íωӷ ®‡©
˙ÂίÚȉ· ˜ÂÒÚ ‡Â‰˘ ˙Ú· ·È¯È‰ ÔÈÚÏ ÈÂÏ‚ ‡Â‰ · ÔÓʉ Â˙‡ Íωӷ ®·©
ƘÏÁ ÏÂËÈÏ „ÓÂÚ ‡Â‰ ‰· ‰Ù˜˙‰· ‰ÁÈ˙ÙÏ ˙ӄ˜‰ ˙ȇ·ˆ
ÛÈÚÒ· Â˙ÂÚÓ˘ÓÎ ÏÚÓΠ·˘ÁÈÈ ‡Ï ˙‡Ê ‰˜ÒÙ ˙Â˘È¯„ ˙‡ ÌÈÓÈȘӉ ÌÈ˘ÚÓ
Æ®‚©± ‰˜ÒÙ ¨≥∑
ËÙ˘Ó· ˙Â˯ÂÙÓ‰ ˙Â˘È¯„· „ÓÂÚ Âȇ˘ ˙Ú· ·È¯È‰ „ˆ‰ È„ÈÏ ÏÙÂ‰ ¨ÌÁÂÏ Æ¥
Ï·˜È ¨˙‡Ê ˙¯ÓÏ ¨Ìχ ¨‰ÓÁÏÓ È·˘ ˙ÂÈ‰Ï Â˙ÂÎÊ ˙‡ „·‡È ≥ ‰˜ÒÙ·˘ È˘‰
‰Ó‡‰ ÈÙ≠ÏÚ ‰ÓÁÏÓ ÈÈ·˘Ï ˙˜ÚÂÓ‰ ‰Ï‡Ï ˙ÂÈÁ·‰ ÏÎÓ Í¯Ú ˙¢ ˙Â‚‰
˙˜ÚÂÓ‰ ‰Ï‡Ï Í¯Ú ˙¢ ˙Â‚‰ ˙ÏÏÂÎ ÂÊ ‰‚‰ Æ‰Ê Ï˜Â˯٠ÈÙ≠ÏÚ ˙È˘ÈÏ˘‰

16
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≤µ I†Ï˜Â˯Ù

ÔÈ‚· ˘Ú ËÙ˘ ‰ÊÎ Ì„‡ · ‰¯˜Ó· ˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡‰ ÈÙ≠ÏÚ ‰ÓÁÏÓ ÈÈ·˘Ï
Æڈȷ˘ ȉ˘ÏÎ ‰¯È·Ú
˙ȇ·ˆ ‰ÏÂÚÙ· ‡ ‰Ù˜˙‰· ˜ÒÂÚ Âȇ˘ ˙Ú· ·È¯È „ˆ È„ÈÏ ÏÙÂ‰ ‰˘ÏÎ ÌÁÂÏ Æµ
ÂÈ˙ÂÏÂÚÙ Ï˘· ‰ÓÁÏÓ È·˘Â ÌÁÂÏ ˙ÂÈ‰Ï ÂÈ˙ÂÈÂÎÊ ˙‡ „·‡È ‡Ï ¨‰Ù˜˙‰Ï ‰Ή·
Æ˙Âӄ˜‰
̇˙‰· ‰ÓÁÏÓ È·˘ ˙ÂÈ‰Ï Ì„‡ ÏÎ Ï˘ Â˙ÂÎÊ· Ú‚ÙÏ ‡· Âȇ ‰Ê ÛÈÚÒ· ¯ÂÓ‡‰ Æ∂
Æ˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡‰ Ï˘ ¥ ÛÈÚÒÏ
ÌÈ„Ó ˙˘È·ÏÏ ¯˘‡· ˙ÂÈ„Ó Ï˘ Ϸ˜Ӊ ‚‰Â‰ ˙‡ ˙Â˘Ï „ÚÂÈÓ Âȇ ‰Ê ÛÈÚÒ Æ∑
ÆÍÂÒÎÒÏ „ˆ Ï˘ ÌÈ„Ó· ˙¯Ȅ҉ ˙ÂÈÂÊÓ‰ ˙„ÈÁÈÏ Âˆ˜Â‰˘ ÌÈÓÁÂÏ È„È≠ÏÚ
ÏÎ ¨‰È˘‰Â ‰¢‡¯‰ ˙ÂÓ‡‰ Ï˘ ±≥ ÛÈÚÒ· ÌȯÎÊ‰ Ì„‡‰ È· È‚ÂÒÏ ÛÒÂ· Æ∏
¨‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ¥≥ ÛÈÚÒ· Ì˙¯„‚‰Î ¨ÍÂÒÎÒÏ „ˆ Ï˘ ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ ȯ·Á
Ï˘ ‰¯˜Ó· ¨Â‡ ÌÈÏÂÁ ¨ÌÈÚˆ٠̉ ̇ ˙ÂÓ‡ Ô˙‡ ÈÙÏ ‰‚‰Ï ÌȇÎÊ ÂȉÈ
ÆÌȯÁ‡ ÌÈÓ· ‡ ÌÈ· ÂÙ¯Ë˘ ˙ÂÈÙÒ ÈψÈ ¨‰È˘‰ ‰Ó‡‰

‰·È‡ È˘ÚÓ· ˜ÏÁ ÂÏË ¯˘‡ Ì„‡ È· ˙‚‰ ≠ ¥µ ÛÈÚÒ

¨‰ÓÁÏÓ È·˘ ˙˜ÊÁ· ‡‰È ·È¯È „ˆ È„ÈÏ ÏÙÂ ‰·È‡ È˘ÚÓ· ˜ÏÁ ÏËÂ‰ Ì„‡ Ʊ
¨‰ÓÁÏÓ‰ È·˘ Ï˘ „ÓÚÓ Ú·Â˙ ‡Â‰ ̇ ¨˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡‰ ÈÙ≠ÏÚ Ô‚ÂÓ ‰È‰È ÔÎÏÂ
„ÓÚÓ Ú·Â˙ ÍÓÒ ‡Â‰ ÂÈÏÚ „ˆ‰ ̇ ‡ ¨‰ÊÎ „ÓÚÓÏ È‡ÎÊ ‡Â‰ ÈÎ ‰‡¯ ̇ ‡
˜ÙÒ ¯¯ÂÚ˙Ó Ì‡· ƉÈ‚Ó‰ ‰ÓˆÚÓÏ Â‡ ˙‡ÏÂΉ ‰ÓˆÚÓÏ ‰Ú„‰· ÂÚÓÏ ‰ÊÎ
˜ÈÊÁ‰Ï ÍÈ˘ÓÈ ‡Â‰ ¨‰ÓÁÏÓ È·˘ „ÓÚÓÏ ‰ÊÎ Ì„‡ Ï˘ Â˙‡ÎÊÏ ¯˘‡· ‰˘ÏÎ
„ÚÂÓ‰ „Ú ‰Ê ϘÂ˯٠˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡‰ ÈÙ≠ÏÚ Ô‚ÂÓ ˙ÂÈ‰Ï ¨ÍÎÈÙÏ ¨‰Ê „ÓÚÓ·
ÆÍÓÒÂÓ ÏÂ·È¯Ë È„È≠ÏÚ Â„ÓÚÓ Ú·˜ÈÈ Â·
ËÙ˘È‰Ï „ÓÂÚ ‡Â‰Â ‰ÓÁÏÓ È·˘Î ˜ÊÁÂÓ Âȇ ·È¯È „ˆ È„ÈÏ ÏÙ˘ Ì„‡ ̇ Æ≤
Â˙‡ÎÊÏ ÔÂÚËÏ ˙ÂÎʉ ÂÏ ‡‰˙ ¨‰·È‡ È˘ÚÓÓ ˙Ú·Â‰ ‰¯È·Ú ÔÈ‚· „ˆ Â˙‡ È„È·
¯·„‰˘ ˙Óȇ ÏÎ ÆÚ¯ÎÂÈ ÔÈÈÚ‰ ÈΠÈËÂÙÈ˘ ÏÂ·È¯Ë ÈÙ· ‰ÓÁÏÓ È·˘ „ÓÚÓÏ
Ɖ¯È·Ú‰ ÔÈ‚· ËÙ˘Ó‰ ÈÙÏ ‰˘ÚÈ˙ ÂÊ ‰Ú¯Î‰ ¨Ìȇ˙Ó‰ ÍÈω‰ ˙¯‚ÒÓ· ȯ˘Ù‡
‡·ÂÓ ÔÈÈÚ‰ ̉· ÌÈÎÈω· ÌÈÁÎÂ ˙ÂÈ‰Ï ÌȇÎÊ ÂÈ‰È ‰È‚Ó‰ ‰ÓˆÚÓ‰ ȂȈ
ÌÈÈ˙Ï„· ÌÈω˙Ó ÌÈÎÈω‰ ¨ÏÈ‚¯‰ ¯„‚Ó ‡ˆÂȉ ÔÙ‡· ¨Ì‡ ‡Ï‡ ¨‰Ú¯Î‰Ï
‡È·˙ ˙‡ÏÂΉ ‰ÓˆÚÓ‰ ¨‰ÊÎ ‰¯˜Ó· ƉÈ„Ó‰ ÔÂÁË· Ï˘ Ò¯Ëȇ Ï˘· ˙¯‚Ò
Æ̇˙‰· ‰È‚Ó‰ ‰ÓˆÚÓ‰ ˙ÚÈ„ÈÏ ¯·„‰ ˙‡
¯˘‡Â ‰ÓÁÏÓ È·˘ „ÓÚÓÏ È‡ÎÊ Âȇ˘Â ¨‰·È‡ È˘ÚÓ· ˜ÏÁ ÏË ¯˘‡ Ì„‡ ÏÎÏ Æ≥
‰‚‰Ï ˙Ú Ïη ˙ÂÎʉ ‡‰˙ ¨˙ÈÚÈ·¯‰ ‰Ó‡Ï Ì‡˙‰· ÛÈ„Ú ÒÁÈÓ ‰‰ Âȇ
˜ÊÁÂÓ ‡Â‰ ̇ ‡Ï‡ ¨‰ÊÎ Ì„‡ ÏÎ ¨˘Â·Î Áˢ· Æ‰Ê Ï˜ÂËÂ¯Ù Ï˘ ∑µ ÛÈÚÒ ÈÙ≠ÏÚ
˙ÂÈÂÎÊÏ ¨˙ÈÚÈ·¯‰ ‰Ó‡‰ Ï˘ µ ÛÈÚÒ· ¯ÂÓ‡‰ Û‡≠ÏÚ ¨Ì‚ ȇÎÊ ‡‰È ¨Ï‚¯ÓÎ
Ɖ¯ÂÓ‡‰ ‰Ó‡‰ ÈÙ≠ÏÚ ÂÏ˘ ¯˘˜‰

17
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≤∑ I†Ï˜Â˯Ù

IV†˜ÏÁ
˙ÈÁ¯Ê‡ ‰ÈÒÂÏ·
‰·È‡ È˘ÚÓ ˙ÂÚÙ˘‰ ÈÙÓ ˙ÈÏÏÎ ‰‚‰ ≠ I ÔÓÈÒ
‰ÏÂÁ˙ ‰„˘Â „ÂÒÈ≠ÏÏÎ ≠ I ˜¯Ù
„ÂÒÈ≠ÏÏÎ ≠ ¥∏ ÛÈÚÒ
ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ Ï˘Â ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ Ï˘ ̄·ÈÎ ˙‡ ÁÈË·‰Ï ˙Ó≠ÏÚ
˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ÔÈ· ˙Ú Ïη ÂÈÁ·È ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰ ¨Ì‰ÈÏÚ ‰‚‰‰ ˙‡Â
ÂÂÂÎÈ Ì‡˙‰·Â ¨˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ ÔÈ·Ï ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÔÈ·Â ÌÈÓÁÂω ÔÈ·Ï
Æ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ „‚ ˜¯ ̉È˙ÂÏÂÚÙ ˙‡

‰ÏÂÁ˙‰ ۘȉ ˙ÂÙ˜˙‰ ˙¯„‚‰ ≠ ¥π ÛÈÚÒ

Ɖ‚‰· ‡ ‰Ù˜˙‰· ÔÈ· ¨·È¯È‰ „‚Î ˙ÂÓÈχ È˘ÚÓ ÚÓ˘Ó ¢˙ÂÙ˜˙‰¢ Ʊ
˙ω˙Ó‰ ‡È‰˘ ‰Ù˜˙‰ ÏÎ ÏÚ ˙ÂÏÁ ¨˙ÂÙ˜˙‰Ï ¯˘‡· ‰Ê ϘÂ˯٠˙‡¯Â‰ Æ≤
͇ ÍÂÒÎÒÏ „ˆÏ ˙ÎÈÈ˘‰ ˙ÈÓ‡ω ‰È¯ÂËȯˉ ˙·¯Ï ¨‡È‰˘ ‰È¯ÂËÈ¯Ë Ïη
Æ·È¯È „ˆ Ï˘ Â˙ËÈÏ˘ ˙Á˙ ‰ÈˆӉ
È„Î ‰· ˘È ¯˘‡ ¨ÌÈ· ‡ ¯È‡· ¨‰˘·È· ‰ÓÈÁÏ ÏÎ ÏÚ ˙ÂÏÁ ‰Ê ÔÓÈÒ ˙‡¯Â‰ Æ≥
ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÏÚ Â‡ ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ ÏÚ ¨˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ÏÚ ÚÈÙ˘‰Ï
ÌÈ˘Èȷ‡ „‚Î ¯È‡‰Ó ‡ ÌÈ‰Ó ‰Ù˜˙‰ ÏÎ ÏÚ ÛÒÂ· ˙ÂÏÁ Ô‰ Ɖ˘·È·
ÌÈÏÁ‰ ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ ÈÏÏÎ ÏÚ ˙¯Á‡ ͯ„· ÚÈÙ˘‰Ï È„Î Ô‰· Ôȇ ͇ ¨‰˘·È·
Ưȇ· ‡ ÌÈ· ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ·
˙ÂÏÂÏΉ ˙ȯËÈÓ‰ ‰‚‰ ¯·„· ˙‡¯Â‰Ï ˙ÙÒÂ˙ ˙ÂÂ‰Ó ‰Ê ÔÓÈÒ ˙‡¯Â‰ Æ¥
ÌÈ·ÈÈÁÓ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÓÎÒ‰·Â ¨‰Ï˘ II ˜ÏÁ· „ÁÂÈÓ· ¨˙ÈÚÈ·¯‰ ‰Ó‡·
¯·„· ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ Ï˘ ÌȯÁ‡ ÌÈÏÏÎÏ Ì‚ ÂÓÎ ¨Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰ ˙‡
˙ÂÚÙ˘‰ ÈÙÓ ¨¯È‡· ‡ ÌÈ· ¨‰˘·È· ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÏÚ ÌÈÁ¯Ê‡ ÏÚ ‰‚‰
Ɖ·È‡ È˘ÚÓ

˙ÈÁ¯Ê‡ ‰ÈÒÂÏ· ÌÈÁ¯Ê‡ ≠ II ˜¯Ù

˙ÈÁ¯Ê‡ ‰ÈÒÂÏ· ÌÈÁ¯Ê‡ ˙¯„‚‰ ≠ µ∞ ÛÈÚÒ
ÌÈÒÁÈÈ˙Ó Ì‰Èχ Ì„‡‰ È· È‚ÂÒÓ „Á‡Ï ÍÈÈ˙˘Ó Âȇ ¯˘‡ Ì„‡ ÏÎ ‡Â‰ Á¯Ê‡ Ʊ

18
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I†Ï˜Â˯٠≤∏

Æ‰Ê Ï˜ÂËÂ¯Ù Ï˘ ¥≥ ÛÈÚÒ ˙È˘ÈÏ˘‰ ‰Ó‡‰ Ï˘ ®∂©≠ ®≥©†¨®≤©†ª®±©‡¥ ÛÈÚÒ

ÆÁ¯Ê‡Î ‰Ê Ì„‡ ·˘ÁÈÈ ¨Á¯Ê‡ Ì„‡ Ï˘ Â˙ÂÈ‰Ï ¯˘‡· ˜ÙÒ Ï˘ ‰¯˜Ó·
ÆÌÈÁ¯Ê‡ ̉˘ Ì„‡‰ È· ÏÎ ˙‡ ˙ÏÏÂÎ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ Æ≤
˙¯„‚‰†¯„‚· Ìȇ· Ìȇ ¯˘‡ ÌÈ„ÈÁÈ Ï˘ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ·¯˜· Ì˙ÂÁÎÂ Æ≥
ÆÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÈÙ‡ ˙‡ ‰ÈÒÂÏ·‰Ó ˙ÏÏ¢ ‰ȇ ÌÈÁ¯Ê‡

˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ˙‚‰ ≠ µ± ÛÈÚÒ

˙ÂÚ·Â‰ ˙ÂÎÒ ÈÙÓ ˙ÈÏÏÎ ‰‚‰Ó Â‰ÈÈ ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡Â ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ Ʊ
ÌȉӉ ¨Ìȇ·‰ ÌÈÏÏΉ ¨ÂÊ ‰‚‰Ï Û˜Â˙ Ô˙ÈÏ ˙Ó≠ÏÚ Æ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚÙÓ
Æ˙·ÈÒ‰ Ïη ÂÓÈÂ˜È ¨ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ Ï˘ ÌȯÁ‡ ÌÈÏÁ ÌÈÏÏÎÏ ˙ÙÒÂ˙
‰¯ËÓ ÂÈ‰È ‡Ï ¨ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ Ì‚ ÂÓÎ ¨‡È‰ ¯˘‡· ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ Æ≤
Ú¯ÊÏ ‡È‰ ˙ȯ˜ÈÚ‰ Ì˙¯ËÓ˘ ˙ÂÓÈχ· ÌÈÓÂȇ ‡ ˙ÂÓÈχ È˘ÚÓ Æ‰Ù˜˙‰Ï
ÆÌȯÂÒ‡ Ìȉ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ·¯˜· „ÁÙ
ÔÓʉ Â˙‡ ͢ÓÏ ̇ ‡Ï‡ ¨‰Ê ÔÓÈÒ ÈÙ≠ÏÚ ˙˜ÚÂÓ‰ ‰‚‰‰ ÔÓ Â‰ÈÈ ÌÈÁ¯Ê‡ Æ≥
Ɖ·È‡ È˘ÚÓ· ¯È˘È ˜ÏÁ ÌÈÏËÂ ̉ ·
∫Ô‰ ‰Á·‰ ˙¯ÒÁ ˙ÂÙ˜˙‰ Æ˙¯ÂÒ‡ ‰Á·‰ ˙¯ÒÁ ˙ÂÙ˜˙‰ Æ¥
ª˙ÓÈÂÒÓ ˙ȇ·ˆ ‰¯ËÓ „‚ ˙ÂÂÂÎÓ Ôȇ˘ ‰Ï‡ ®‡©
„‚ ÌÂÂÎÏ Ô˙È ‡Ï˘ ‰ÓÁÂÏ ÈÚˆÓ‡· ‡ ˙ËÈ˘· ˘ÂÓÈ˘ ˙¢ÂÚ‰ ‰Ï‡ ®·©
‡ ª˙ÓÈÂÒÓ ˙ȇ·ˆ ‰¯ËÓ
˙‡ ÏÈ·‚‰Ï Ô˙È ‡Ï˘ ‰ÓÁÂÏ ÈÚˆÓ‡· ‡ ˙ËÈ˘· ˘ÂÓÈ˘ ˙¢ÂÚ‰ ‰Ï‡ ®‚©
ª‰Ê ϘÂ˯٠ÈÙ≠ÏÚ ˘¯„Π̉È˙ÂÚÙ˘‰
ÌÈÁ¯Ê‡·Â ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ· Ú‚ÙÏ ‡Â‰ ¨Ìȯ˜Ó‰ ÔÓ „Á‡ Ïη ¨ÍÎ ·˜Ú ¨ÔÚ·ËÓ˘Â
ƉÁ·‰ ‡ÏÏ ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡· ‡
∫‰Á·‰ ˙¯ÒÁÎ ‰·˘Á˙ ÔÏ‰Ï˘ ÌÈ‚ÂÒ‰Ó ˙ÂÙ˜˙‰‰ ¨¯‡˘‰ ÔÈ· Ƶ
˙¯ËÓ ¯ÙÒÓÏ ˙ÒÁÈÈ˙Ó‰ ¨ÈÚˆÓ‡ ‡ ‰ËÈ˘ Ïη ‰ˆˆÙ‰ È„È≠ÏÚ ‰Ù˜˙‰ ®‡©
‡ ¯ÙÎ ¨‰¯ÈÈÚ ¨¯ÈÚ· ˙ÂÓ˜ÂÓӉ ¯Â¯· ÔÙ‡· ˙ÂÁ·ÂÓ ˙„¯Ù ˙Âȇ·ˆ
χΠ¨ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ‡ ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ‰Ó„ ÊÂÎȯ ÏÈÎÓ‰ ¯Á‡ ¯Âʇ
ÔΠª‰„ÈÁÈ ˙ȇ·ˆ ‰¯ËÓ
‰ÚȈ٠¨ÌÈÁ¯Ê‡ ÈÈÁ Ï˘ ‰ÂÂÏ Ô„·Â‡Ï ̯‚˙ ÈÎ ˙ÂÙˆÏ Ô˙È˘ ‰Ù˜˙‰ ®·©
ÏÎ Ï˘ ·ÂÏÈ˘ ‡ ¨ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï ‰ÂÂÏ ˜Ê ¨ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ˙ÈÂÂÏ
ÆÈÂÙˆ‰ ¯È˘È‰Â È˯˜˜‰ ȇ·ˆ‰ Ô¯˙ÈÏ ÒÁÈ· ÌÈʯÙÂÓ ÂÈ‰È ¯˘‡ ¨‰Ï‡
Æ˙¯ÂÒ‡ ÏÂÓ‚˙ È˘ÚÓ Ï˘ ͯ„≠ÏÚ ÌÈÁ¯Ê‡ ‡ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ „‚ ˙ÂÙ˜˙‰ Æ∂
‡ ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ‡ ˙ÈÁ¯Ê‡ ‰ÈÒÂÏ· Ï˘ ˙ÂÁÎÂ· ˘ÂÓÈ˘ ‰˘ÚÈÈ ‡Ï Æ∑
ÌȯÂÊ‡Ï Â‡ ˙„˜Ï ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚÙ ÈÙÓ ˙ÂÈÒÁ ˜ÈÚ‰Ï È„Î Ì‰È˙ÂÚÂ˙·

19
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≤π I†Ï˜Â˯Ù

¨Ô‚ÓÏ Â‡ ¨˙ÂÙ˜˙‰ ÈÙÓ ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ Ô‚ÓÏ ˙ÂÂÈÒ È„È≠ÏÚ Ë¯Ù· ¨ÌÈÓÈÂÒÓ
Ï˘ ‰˙ÚÂ˙ ˙‡ ÂÂÂÎÈ ‡Ï ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰ Æ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÎÒÏ Â‡ Ì„˜Ï
˙¯ËÓ Ô‚ÓÏ ˙ÂÒÏ ‰¯ËÓ· ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ‡ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰
Æ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚÙ Ô‚ÓÏ Â‡ ¨˙ÂÙ˜˙‰ ÈÙÓ ˙Âȇ·ˆ
Ô‰È˙·ÂÁÓ ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰ ˙‡ ¯¯Á˘˙ ‡Ï ‰Ï‡ ÌȯÂÒȇ Ï˘ ‰¯Ù‰ ÏÎ Æ∏
ÈÚˆÓ‡· ˘Ï ‰·ÂÁ‰ ˙·¯Ï ¨ÌÈÁ¯Ê‡Ï ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏÎÂ‡Ï ÒÁÈ· ˙ÂÈËÙ˘Ó‰
Ƶ∑†ÛÈÚÒ· ÌÈÚ·˜‰ ˙¯ȉʉ

ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ≠ III ˜¯Ù

ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÏÚ ˙ÈÏÏÎ ‰‚‰ ≠ µ≤ ÛÈÚÒ
ÌÈ˘Èȷ‡ ÆÏÂÓ‚˙ È˘ÚÓÏ Â‡ ‰Ù˜˙‰Ï ‰¯ËÓ ÂÈ‰È ‡Ï ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ Ʊ
Æ≤ ‰˜ÒÙ· ¯„‚ÂÓÎ ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ Ìȇ ¯˘‡ ÌÈ˘Èȷ‡‰ ÏÏΠ̉ ÌÈÈÁ¯Ê‡
¨ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï Ú‚Â‰ Ïη Æ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓÏ ËÏÁÂÓ ÔÙ‡· ‰Ï·‚Â˙ ˙ÂÙ˜˙‰ Æ≤
Ì˙¯ËÓ ¨ÌÓ˜ÈÓ ¨ÌÚ·ËÓ ¯˘‡ ÌÈ˘Èȷ‡ Ì˙Â‡Ï ˙ÂÏ·‚ÂÓ ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ
¨Ì˙Òȯ‰˘Â ˙ȇ·ˆ ‰ÏÂÚÙÏ ˙È·È˘ه ‰Ó¯˙ ÌÈÓ¯Â˙ ̉· ˘ÂÓÈ˘‰ ‡
Â˙‡· ˙ÂÓÈȘ˙Ó‰ ˙·ÈÒ· ¨È˜ÏÁ ‡ ËÏÁÂÓ ÔÙ‡· ¨ÌϯË ‡ Ì˙ÒÈÙ˙
Ƙ‰·ÂÓ È‡·ˆ Ô¯˙È ÌÈ˜Ó ¨ÔÓʉ
Ô‚Π¨˙ÂÈÁ¯Ê‡ ˙¯ËÓÏ „ÚÂÈÓ ÏÈ‚¯ ÔÙ‡·˘ ˘Èȷ‡· ̇ ˜ÙÒ Ï˘ ‰¯˜Ó· Æ≥
‰Ó¯˙ ̯˙Ï ˘ÂÓÈ˘ ‰˘Ú ¨¯ÙÒ≠˙È· ‡ ÌȯÁ‡ ÌÈ¯Â‚Ó Â‡ ˙È· ¨ÔÁÏÂ٠̘Ó
ƉÊÎ ˘ÂÓÈ˘ · ‰˘Ú ‡Ï˘ ‰˜ÊÁ ¨˙ȇ·ˆ ‰ÏÂÚÙÏ ˙È·È˘ه

ÔÁÏÂÙ ˙ÂÓ˜Ó ÌÈÈ˙·¯˙ ÌÈ˘Èȷ‡ ˙‚‰ ≠ µ≥ ÛÈÚÒ

ÌÂÈÓ ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ ˙Ú˘· ˙·¯˙ ÈÒÎ ˙‚‰Ï ‚‡‰ ˙Ó‡ ˙‡¯Â‰· Ú‚ÙÏ ÈÏ·Ó
∫¯Ò‡ ¨ÌȯÁ‡ ÌÈÈË·Ï¯ ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÎÓÒÓ ˙‡¯Â‰Ó ¨±πµ¥ ȇӷ ±¥
˙ÂÓ‡ ˙Â¯ÈˆÈ ¨ÌÈȯÂËÒȉ ÌÈËÓÂÂÓ „‚ ÌÈÂÂÎÓ‰ ‰·È‡ È˘ÚÓ ÏÎ Úˆ·Ï ®‡©
ªÌÈÓÚ Ï˘ ˙ÈÁ¯‰ ‡ ˙È˙·¯˙‰ Ì˙˘¯ÂÓ ˙‡ ÌȉӉ ÔÁÏÂÙ ˙ÂÓÂ˜Ó Â‡
ªÈ‡·ˆ‰ ıÓ‡Ó· ‰ÎÈÓ˙· ‰Ï‡Î ÌÈ˘Èȷ‡· ˘ÂÓÈ˘ ˙¢ÚÏ ®·©
ÆÏÂÓ‚˙ È˘ÚÓÏ ‰¯ËÓ ‰Ï‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ˙¢ÚÏ ®‚©

˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ˙„¯˘È‰Ï ÌÈÈÂÈÁ ÌÈ˘Èȷ‡ ˙‚‰ ≠ µ¥ ÛÈÚÒ

Ɖ¯ÂÒ‡ ‰ȉ ‰ÓÈÁÏ ˙ËÈ˘Î ÌÈÁ¯Ê‡ ˙·Ú¯‰ Ʊ
ÌÈÈÂÈÁ‰ ÌÈ˘Èȷ‡ ˘ÂÓÈ˘ ÏÏÎÓ ‡ÈˆÂ‰Ï ‡ ˜ÏÒÏ ¨Ò¯‰Ï ¨Û˜˙Ï ¯ÂÒ‡ Æ≤
ÌÈ˘Ó˘Ó‰ ÌÈȇϘÁ ÌÈÁˢ ¨ÔÂÊÓ È¯ˆÂÓ Ô‚Π¨˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ˙„¯˘È‰Ï

20
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I†Ï˜Â˯٠≥∞

¨‰È˜˘‰ ÈÏÚÙÓ ‰È˙˘ ÈÓ ˙˜Ù҇ È˜˙Ó ¨ÈÁ ˜˘Ó ¨ÌÈÏÂ·È ¨ÔÂÊÓ È¯ˆÂÓ ¯ÂˆÈÈÏ
„ˆÏ ‡ ¨˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ Ï˘ ‰ÓÂÈ˜Ï ÌÎ¯Ú ˙ÏÈÏ˘ Ï˘ ˙˘¯ÂÙÓ‰ ‰¯ËÓÏ
¨ÚÂÏ Ì‰Ï Ì¯‚Ï ¨ÌÈÁ¯Ê‡ ·ÈÚ¯‰Ï ‰¯ËÓ· ̇ ÔÈ· ¨‡‰È ¯˘‡ ÚÈÓ‰ ‡‰È ¨·È¯È
ƯÁ‡ ÚÈÓ ÏÎÓ Â‡
„ˆ˘ ‰ÒÎÓ ‡È‰ Ì˙‡ ÌÈ˘Èȷ‡ Ì˙‡ ÏÚ ÂÏÂÁÈ ‡Ï ≤ ‰˜ÒÙ· ÌȯÂÒȇ‰ Æ≥
∫̉· ˘Ó˙˘Ó ·È¯È
‡ ¨„·Ï· ÂÏ˘ ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ ȯ·Á Ï˘ ‰ÈÈÁÓ‰ ÈÎ¯ÂˆÏ ®‡©
ÌÚ ¨È‡˙·Â ¨˙ȇ·ˆ ‰ÏÂÚÙÏ ‰¯È˘È ‰ÎÈÓ˙· Èʇ ¨‰ÈÈÁÓ ÈÎ¯ÂˆÏ ‡Ï ̇ ®·©
Ô˙È ¯˘‡ ‰Ï‡ ÌÈ˘Èȷ‡ „‚Î ˙ÂÏÂÚÙ ‰˘È˙ ‡Ï ‰¯˜Ó Ì¢·˘ ¨˙‡Ê
ÏÂÏÚ‰ ÌÈÓ ÔÂÊÓ Ï˘ ¯ÂÒÁÓ· ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ˙‡ ¯È˙ÂÈ ÈÎ ˙ÂÙˆÏ
ÆÚÂÏ ‰ÈÏÚ ˙ÂÙÎÏ Â‡ ‰˙·Ú¯‰Ï ‡È·‰Ï
ÆÏÂÓ‚˙ È˘ÚÓÏ ‰¯ËÓ Â˘ÚÈÈ ‡Ï ‰Ï‡ ÌÈ˘Èȷ‡ Æ¥
‰È¯ÂËȯˉ ÏÚ ‰‚‰· ÍÂÒÎÒÏ ‡Â‰˘ „ˆ ÏÎ Ï˘ ÌÈÈÂÈÁ‰ ÂÈίˆ· ‰¯Î‰· Ƶ
¯˘Ù‡ ≤ ‰˜ÒÙ· ÌÈÏÂÏΉ ÌȯÂÒȇ‰Ó ‰Úȯ‚ ¨‰˘ÈÏÙ ÈÙÓ ÂÏ˘ ˙ÈÓ‡ω
¯˘‡Î ¨ÂÏ˘ Â˙ËÈÏ˘· ‰ÈˆӉ ÂÊ ‰È¯ÂËÈ¯Ë ÍÂ˙· ÍÂÒÎÒÏ „ˆ È„È≠ÏÚ ‰˘ÚÈ˙˘
ÆËÏÁÂÓ È‡·ˆ Á¯Î‰ È„È≠ÏÚ ¯·„‰ ˘¯„

21
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≥± I† ϘÂ˯Ù

˙Â¯È‰Ê ÈÚˆÓ‡ ≠ IV ˜¯Ù

‰Ù˜˙‰· ˙Â¯È‰Ê ÈÚˆÓ‡ ≠ µ∑ ÛÈÚÒ
‰ÈÒÂÏ·‰ ÏÚ ÒÂÁÏ ‰¯ËÓ· ˙„Ó˙Ó ˙Â¯È‰Ê Ë˜È˙ ¨˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚ٠ωÈ· Ʊ
ÆÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÏÚ ÌÈÁ¯Ê‡ ÏÚ ¨˙ÈÁ¯Ê‡‰

22
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I† ϘÂ˯٠≥≤

∫Ìȇ·‰ ˙¯ȉʉ ÈÚˆÓ‡ ¢ÈÈ ¨˙ÂÙ˜˙‰Ï ¯˘‡· Æ≤

∫‰Ù˜˙‰ ÏÚ ÌÈËÈÏÁÓ‰ ‡ ÌÈÎ˙Ó‰ ‰Ï‡ ®‡©
˙ÂÈ‰Ï ˙„ÓÂÚ‰ ˙¯ËÓ‰ ÈÎ ‡„ÂÂÏ ˙Ó≠ÏÚ Úˆȷ ¯· ¯·„ ÏΠ¢ÚÈ (i)
‰‚‰Ï ˙ÂÂ˙ Ôȇ ÈΠÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ‡ ÌÈÁ¯Ê‡ Ôȇ ˙ÂÙ˜˙ÂÓ
¨µ≤ ÛÈÚÒ Ï˘ ≤ ‰˜ÒÙ ˙ÂÚÓ˘Ó· ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ Ô‰ ‡Ï‡ ˙„ÁÂÈÓ
ªÔÙȘ˙‰Ï ˙¯Ò‡ ‡Ï ‰Ê ϘÂ˯٠˙‡¯Â‰˘Â
˙ÂËÈ˘Â ÈÚˆÓ‡‰ ˙¯ÈÁ·· Úˆȷ‰ È· ˙¯ȉʉ ÈÚˆÓ‡ ÏÎ ˙‡ ¢È (ii)
ÈÈÁ Ï˘ ‰ÂÂÏ Ô„·Â‡ ¨ÌˆÓˆÏ ‰¯˜Ó Ïη ¨ÚÂÓÏ ‰¯ËÓ· ‰Ù˜˙‰‰
ªÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï ‰ÂÂÏ ˜Ê ÌÈÁ¯Ê‡Ï ˙ÈÂÂÏ ‰ÚȈ٠¨ÌÈÁ¯Ê‡
Ô„·Â‡Ï ̯‚˙ ÈÎ ˙ÂÙˆÏ Ô˙È˘ ‰Ù˜˙‰ Ïη ÁÂ˙ÙÏ ËÈÏÁ‰ÏÓ ÂÚÓÈÈ (iii)
ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï ‰ÂÂÏ ˜Ê ¨ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ˙ÈÂÂÏ ‰ÚȈ٠¨ÌÈÁ¯Ê‡ ÈÈÁ Ï˘ ‰ÂÂÏ
Ô¯˙ÈÏ ÒÁÈ· ÌÈʯÙÂÓ ÂÈ‰È ¯˘‡ ¨‰Ï‡ ÏÎ Ï˘ ·ÂÏÈ˘ ‡ ÌÈÈÁ¯Ê‡
ªÈÂÙˆ‰ ¯È˘È‰Â È˯˜˜‰ ȇ·ˆ‰
‡ ¨˙ȇ·ˆ ‰¯ËÓ ‰ȇ ‰¯ËÓ‰ ÈÎ ¯¯·˙Ó Ì‡ ¨‰Ú˘Â˙ ‡ ÏË·˙ ‰Ù˜˙‰ ®·©
Ï˘ ‰ÂÂÏ Ô„·Â‡Ï ̯‚˙ ÈÎ ˙ÂÙˆÏ Ô˙È˘ ‡ ˙„ÁÂÈÓ ‰‚‰Ï ‰Â˙ ‡È‰˘
ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï ‰ÂÂÏ ˜Ê ¨ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ˙ÈÂÂÏ ‰ÚȈ٠¨ÌÈÁ¯Ê‡†ÈÈÁ
È˯˜˜‰ ȇ·ˆ‰ Ô¯˙ÈÏ ÒÁÈ· ÌÈʯÙÂÓ ÂÈ‰È ¯˘‡ ¨‰Ï‡ ÏÎ Ï˘ ·ÂÏÈ˘ ‡
ªÈÂÙˆ‰ ¯È˘È‰Â
ÏÚ ‰Ú¯Ï ÚÈÙ˘‰Ï ˙ÂÏÂÏÚ‰ ˙ÂÙ˜˙‰ ¯·„· Ô˙È˙ ˙Ó„˜ÂÓ ‰ÏÈÚÈ ‰‡¯˙‰ ®‚©
Æ˙‡Ê ˙¯È˙Ó Ôȇ ˙·ÈÒ‰ ̇ ‡Ï‡ ¨˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰
¨‰Ó„ ȇ·ˆ Ô¯˙È ˙‚˘‰Ï ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ ¯ÙÒÓ ÔÈ· ‰¯ÈÁ·‰ ˙ȯ˘Ù‡ ¯˘‡Î Æ≥
¯˙ÂÈ· ‰ËÚÓ‰ ‰ÎÒÏ Ì¯‚˙ ‰˙ÙȘ˙ ÈÎ ˙ÂÙˆÏ Ô˙È˘ ÂÊ ‰È‰˙ ¯Á·È˙˘ ‰¯ËÓ‰
ÆÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡Ï ÌÈÁ¯Ê‡ ÈÈÁÏ
ÂÈ˙ÂÈÂÎÊÏ Ì‡˙‰· ¨ÍÂÒÎÒÏ „ˆ ÏΠ˘È ¨¯È‡· ‡ ÌÈ· ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚ٠ωÈ· Æ¥
ÈÚˆÓ‡ Ïη ¨ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ· ÌÈÏÁ‰ ÈÓ‡ÏÈ·‰ ËÙ˘Ó‰ ÈÏÏÎ ÈÙ≠ÏÚ ÂÈ˙·ÂÁÂ
ÆÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï ˜Ê ÌÈÁ¯Ê‡ ÈÈÁ Ô„·Â‡ ÚÂÓÏ ˙Ó≠ÏÚ ÌÈ¯È·Ò ˙¯ȉÊ
‰ÈÒÂÏ·‰ „‚ Ô‰˘ÏÎ ˙ÂÙ˜˙‰ ‰˘¯ÓÎ ‰Ê ÛÈÚÒ ˙‡¯Â‰Ó ‰‡¯Â‰ ÏÎ ˘¯ÙÏ Ôȇ Ƶ
ÆÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ‡ ÌÈÁ¯Ê‡ ¨˙ÈÁ¯Ê‡‰

˙ÂÙ˜˙‰ Ï˘ Ô‰È˙ÂÚÙ˘‰ „‚ ˙Â¯È‰Ê ÈÚˆÓ‡ ≠ µ∏ ÛÈÚÒ

∫‰Úˆ·Ï Ô˙È˘ ˙È·¯ÈÓ‰ ‰„ÈÓ· ¨ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰
‰ÈÒÂÏ·‰ ˙‡ ‡ÈˆÂ‰Ï ÂÏÚÙÈ ¨˙ÈÚÈ·¯‰ ‰Ó‡Ï ¥π ÛÈÚÒ· Ú‚ÙÏ ÈÏ·Ó ®‡©
Ï˘ Ô˙·¯˜Ó Ì˙ËÈÏ˘·˘ ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ ¨˙ÈÁ¯Ê‡‰
ª˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ

23
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

≥≥ I† ϘÂ˯Ù

ÍÂÓÒ· ‡ ÔÈÒÂÏ· ÈÙÂÙˆ ÌȯÂʇ ÍÂ˙· ˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ Ì˜ÓÏÓ ÂÚÓÈÈ ®·©
ªÌ‰Ï
¨˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ÏÚ Ô‚‰Ï È„Î ÌȯÁ‡ ÌÈ˘¯„ ˙Â¯È‰Ê ÈÚˆÓ‡ ¢È ®‚©
˙ÂÎÒ‰ „‚Î Ì˙ËÈÏ˘·˘ ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÏÚ ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ ÏÚ
Æ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚÙÓ ˙ÂÚ·Â‰

24
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I† ϘÂ˯٠¥∏

‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘Â ˙ÂÓ‡‰ Ï˘ ˙¯ى ¯Â‚ÈÓ ≠ II ÔÓÈÒ

‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ˙¯ى ¯Â‚ÈÓ ≠ ∏µ ÛÈÚÒ
˙ÂÓÈÏ˘Ó Ô˙‡ ¨˙¯ÂÓÁ ˙¯ى ˙¯ى Ï˘ ԯ‚ÈÓ ¯·„· ˙ÂÓ‡‰ ˙‡¯Â‰ Ʊ
Æ‰Ê Ï˜ÂËÂ¯Ù Ï˘ ˙¯ÂÓÁ ˙¯ى ˙¯ى Ï˘ ԯ‚ÈÓ ÏÚ ÂÏÂÁÈ ¨‰Ê ÔÓÈÒ ˙‡¯Â‰
ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ˙¯ÂÓÁ ˙¯ى ̉ ˙¯ÂÓÁ ˙¯ىΠ˙ÂÓ‡· Ìȯ‡Â˙Ó‰ ÌÈ˘ÚÓ Æ≤
¨¥¥†ÌÈÙÈÚÒ ÈÙ≠ÏÚ ÌÈ‚ÂӉ ·È¯È „ˆ È„È· ÌȈӉ Ì„‡ È· „‚ Âڈ· ̇ ‰Ê
ÂÙ¯Ë˘ ˙ÂÈÙÒ‰ ÈψÈ ÌÈÏÂÁ‰ ¨ÌÈÚˆى „‚ ‡ ¨‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ∑≥≠†¨¥µ
¨˙„ ‡ ‰‡ÂÙ¯ Ï‚Ò Ì˙‡ „‚ ‡ ¨‰Ê ϘÂ˯٠ÈÙ≠ÏÚ ÌÈ‚ÂӉ ·È¯È‰ „ˆ‰ Ï˘

25
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

¥π I† ϘÂ˯Ù

ÈÙ≠ÏÚ ÌÈ‚ÂӉ ·È¯È‰ „ˆ‰ ˙ËÈÏ˘·˘ ˙ȇÂÙ¯ ‰¯Â·Ú˙ ÈÏΠ‡ ‰‡ÂÙ¯ ˙„ÈÁÈ
Æ‰Ê Ï˜Â˯Ù
˙¯ىΠ‡¯ÈÈ Ìȇ·‰ ÌÈ˘ÚÓ‰ ¨±± ÛÈÚÒ· ˙¯„‚ÂÓ‰ ˙¯ÂÓÁ‰ ˙¯ى‰ ÏÚ ÛÒÂ Æ≥
˙‡¯Â‰‰ Ï˘ ‰¯Ù‰ ÍÂ˙ ¨ÔÂÂÎÓ· ÌÈÚˆÂ·Ó Ì‰ ¯˘‡Î ¨‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ˙¯ÂÓÁ
∫˙‡ȯ·· ‡ Û‚· ‰¯ÂÓÁ ‰ÚȂ٠‡ ˙ÂÂÓ ÌÈӯ‚ ¨‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ˙ÂÈË·Ï¯‰
ª‰Ù˜˙‰Ï ‰¯ËÓ ÌÈ„ÈÁÈ ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ‡ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ Ï˘ ‰˙ÈÈ˘Ú ®‡©
˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÈÒÂÏ·‰ ÏÚ ‰Ú¯Ï ‰ÚÈÙ˘Ó‰ ‰Á·‰ ˙¯ÒÁ ‰Ù˜˙‰· ‰ÁÈ˙Ù ®·©
ʯÙÂÓ Ô„·Â‡Ï ̯‚˙ ˙‡ÊÎ ‰Ù˜˙‰˘ ‰ÚÈ„È· ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘Èȷ‡ ÏÚ Â‡
ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï Ê¯ÙÂÓ ˜Ê ‡ ÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ˙ʯÙÂÓ ‰ÚȈ٠¨ÌÈÁ¯Ê‡ ÈÈÁ Ï˘
ª(iii)®‡©≤ ‰˜ÒÙ ¨µ∑ ÛÈÚÒ· ¯„‚ÂÓÎ ÌÈÈÁ¯Ê‡
‰ÚÈ„È· ÌÈÎÂÒÓ ˙ÂÁÂÎ ÌÈÏÈÎÓ‰ ÌÈ˜˙Ó Â‡ ÌÈÏÚÙÓ „‚ ‰Ù˜˙‰· ‰ÁÈ˙Ù ®‚©
Ï˘ ˙ʯÙÂÓ ‰ÚȈ٠¨ÌÈÁ¯Ê‡ ÈÈÁ Ï˘ ʯÙÂÓ Ô„·Â‡Ï ̯‚˙ ˙‡ÊÎ ‰Ù˜˙‰˘
‰˜ÒÙ ¨µ∑ ÛÈÚÒ· ¯„‚ÂÓÎ ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÌÈ˘ÈÈ·Â‡Ï Ê¯ÙÂÓ ˜Ê ‡ ÌÈÁ¯Ê‡
ª(iii)®‡©2
ª‰Ù˜˙‰Ï ‰¯ËÓ ÌÈʯÂÙÓ ÌȯÂʇ ÌÈ‚ÂÓ ‡Ï≠˙ÂÓÂ˜Ó ˙ÈÈ˘Ú ®„©
ª‰Î¯ÚÓÏ ıÂÁÓ ÈÂˆÓ ‡Â‰˘ ‰ÚÈ„È· ‰Ù˜˙‰Ï ‰¯ËÓ Ì„‡ ˙ÈÈ˘Ú ®‰©
¯‰Ò‰ ¨Ì„‡‰ ·Ïˆ‰ Ï˘ ‰Á·‰‰ ÏÓÒ· ¨≥∑ ÛÈÚÒ ˙¯Ù‰ ÍÂ˙ ¨ÏÚÓ· ˘ÂÓÈ˘ ®Â©
ÌȯÎÂÓ‰ ÌȯÁ‡ ‰‚‰ ÈÏÓÒ· ‡ ÌÈÓ„‡‰ ˘Ó˘‰Â ‰È¯‡‰ ‡ Ì„‡‰
Æ‰Ê Ï˜Â˯٠ÈÙ≠ÏÚ ˙ÂÓ‡‰ ÈÙ≠ÏÚ
ÌÈ˘ÚÓ‰ ¨˙ÂÓ‡·Â ˙Âӄ˜‰ ˙‡˜ÒÙ· ˙¯„‚ÂÓ‰ ˙¯ÂÓÁ‰ ˙¯ى‰ ÏÚ ÛÒÂ Æ¥
ÍÂ˙ ÔÂÂÎÓ· ÌÈÚˆÂ·Ó Ì‰ ¯˘‡Î ¨‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ˙¯ÂÓÁ ˙¯ىΠ‡¯ÈÈ ÔωÏ
∫‰Ê ϘÂ˯٠‡ ˙ÂÓ‡‰ ˙¯Ù‰
‰Ï˘ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰˙ÈÒÂÏÎÂ‡Ó ÌȘÏÁ Ï˘ ˙˘·ÂΉ ‰ÓˆÚÓ‰ È„È≠ÏÚ ‰¯·Ú‰ ®‡©
˙ÈÒÂÏ· ÏÎ Ï˘ ‰˙¯·Ú‰ ‡ ‰˘Â¯È‚ ‡ ¨˙˘·ÂÎ ‡È‰ Â˙‡ Áˢ‰ ÍÂ˙ χ
‰¯Ù‰ ÍÂ˙ ¨ÂÏ ıÂÁÓ Ï‡ ‡ ‰Ê Áˢ ÍÂ˙· ‰ÓÓ ÌȘÏÁ ‡ ˘Â·Î‰ Áˢ‰
ª˙ÈÚÈ·¯‰ ‰Ó‡Ï ¥π ÛÈÚÒ Ï˘
ªÌÈÁ¯Ê‡ ‡ ‰ÓÁÏÓ ÈÈ·˘ Ï˘ ˙„ÏÂÓÏ Ì˙·˘‰· ‰˜„ˆ‰ ‡ÏÏ ÈÂÁÈ„ ®·©
˙ÂÚÈ‚Ù· ÌÈίΉ ÌȯÁ‡ ÌÈÊ·Ó ÌÈÈ˘Â‡ ‡Ï ÌÈ‚‰ „Èȉ˯ه È‚‰ ®‚©
ª˙ÈÚÊ‚ ‰ÈÏÙ‡ ÒÈÒ·≠ÏÚ ¨È˘È‡ „·η ˙¯ÂÓÁ
ÔÁÏÂÙ ˙ÂÓÂ˜Ó Â‡ ˙ÂÓ‡ ˙Â¯ÈˆÈ ÌÈȯÂËÒȉ ÌÈËÓÂÂÓ Ï˘ Ì˙ÈÈ˘Ú ®„©
ÌÈÓÚ Ï˘ ˙ÈÁ¯‰ ‡ ˙È˙·¯˙‰ Ì˙˘¯ÂÓ ˙‡ ÌȉӉ ¯Â¯È·· ÌȉÂÊÓ‰
ÈÓ‡ÏÈ· Ô‚¯‡ ˙¯‚ÒÓ· ¨‡Ó‚Â„Ï ¨„ÁÂÈÓ ¯„Ò‰· ˙„ÁÂÈÓ ‰‚‰ ‰˙È ̉Ï
¯˘‡Î ¨Ì‰Ï˘ ·Á¯ Ò¯‰Ï ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î ˙ӯ‚‰ ¨‰Ù˜˙‰Ï ‰¯ËÓ ¨ÍÓÒÂÓ
¯˘‡Î ¨®·© ‰˜ÒÙ≠˙˙ ¨µ≥ ÛÈÚÒ Ï˘ ·È¯È‰ „ˆ‰ È„È· ‰¯Ù‰Ï ‰Èȇ¯ Ôȇ
ÌÈÓ˜ÂÓÓ Ìȇ ÔÁÏÂÙ ˙ÂÓ˜Ó ˙ÂÓ‡ ˙Â¯ÈˆÈ ¨ÌÈȯÂËÒȉ ÌÈËÓÂÂÓ Ì˙‡

26
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

I† ϘÂ˯٠µ∞

ª˙Âȇ·ˆ ˙¯ËÓ Ï˘ ˙È„ÈÈÓ‰ Ô˙·¯˜·

‰˜ÒÙ˘ ‡ ˙ÂÓ‡‰ ÈÙ≠ÏÚ Ô‚ÂÓ‰ Ì„‡Ó ¯È„Ò Ԃ‰ ËÙ˘ÓÏ ˙ÂÎʉ ˙ÏÈÏ˘ ®‰©
ÆÂÈχ ˙ÒÁÈÈ˙Ó ‰Ê ÛÈÚÒ Ï˘ ≤
‰Ï‡ ÌÈÎÓÒÓ Ï˘ ˙¯ÂÓÁ ˙¯ى ¨‰Ê ϘÂ˯٠˙ÂÓ‡‰ ˙ÏÂÁ˙· Ú‚ÙÏ ÈÏ·Ó Æµ
ƉÓÁÏÓ ÈÚ˘ÙΠ‡¯ÈÈ

‰˘ÚÓ ˙ÈÈ˘Ú È‡ ≠ ∏∂ ÛÈÚÒ

˙‡ ¢È ¨˙¯ÂÓÁ ˙¯ى ¯‚ÓÈ ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰Â Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰ Ʊ
‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ‡ ˙ÂÓ‡‰ Ï˘ ˙¯Á‡ ˙¯ى ÏÎ ¯Â‚ÈÓÏ ÌÈÈÁ¯Î‰‰ ÌÈ„Úˆ‰
Ɖ˘Ú ˙·ÂÁ ˙ÓÈȘ ¯˘‡Î ‰˘ÚÓ ˙ÈÈ˘Ú≠È‡Ó ˙ÂÚ·Â‰
‰ȇ ¨ÛÂÙÎ È„È≠ÏÚ ‰ÚˆÂ· ‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘ ‡ ˙ÂÓ‡‰ Ï˘ ‰¯Ù‰ ÈÎ ‰„·ÂÚ‰ Æ≤
¨˙·ÈÒÏ Ì‡˙‰· ¨˙È˙ÚÓ˘Ó Â‡ ˙È˘ÂÚ ˙ÂȯÁ‡Ó ÂÈÏÚ ÌÈÂÓÓ‰ ˙‡ ˙¯ËÂÙ
˙·ÈÒ· ˜ÈÒ‰Ï Ì‰Ï ¯˘Ù‡Ï ȄΠ· ‰È‰˘ Ú„ÈÓ Ì˙¢¯· ‰È‰˘ ‡ ¨ÂÚ„È Ì‰ ̇
ÌÈÚˆÓ‡‰ Ïη ¢ ‡Ï ̉ ˙‡ÊÎ ‰¯Ù‰ Úˆ·Ï „ÓÚ Â‡ ڈȷ ‡Â‰ ÈÎ ¨˙Ú ‰˙‡·˘
Ɖ¯‚ÓÏ Â‡ ‰¯Ù‰‰ ˙‡ ÚÂÓÏ È„Î ÌÁÂη Âȉ˘ Úˆȷ‰ È·

ÌÈ„˜ÙÓ Ï˘ Ì˙·ÂÁ ≠ ∏∑ ÛÈÚÒ

ȯ·ÁÏ ÒÁÈ· ¨‡·ˆ È„˜ÙÓÓ Â˘¯„È ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰Â Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰ Ʊ
̘ӷ ¨ÚÂÓÏ ¨Ì˙ËÈÏ˘·˘ ÌȯÁ‡ Ì„‡ È·Â ̄˜ÈÙ·˘ ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ
Ô‰ÈÏÚ Á„Ϡ‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘Â ˙ÂÓ‡‰ Ï˘ ˙¯ى ¯‚ÓÏ ¨ÈÁ¯Î‰ ¯·„‰ ·
Æ˙ÂÎÓÒÂÓ‰ ˙ÂÈ¢¯Ï
¢¯„È ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰Â Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰ ¨Ô¯‚ÓÏ ˙¯ى ÚÂÓÏ ˙Ó≠ÏÚ Æ≤
ÌÈÈÂÊÓ‰ ˙ÂÁÂΉ ȯ·Á ÈÎ ¨Ì˙ÂȯÁ‡ ˙Ó¯ ˙‡ Ìω‰ ÔÙ‡· ¨ÂÁÈË·È ÌÈ„˜ÙÓ ÈÎ
Æ‰Ê Ï˜Â˯٠ÈÙ≠ÏÚ ˙ÂÓ‡‰ ÈÙ≠ÏÚ Ì‰È˙·ÂÁÏ ÌÈÚ„ÂÓ Ì„Â˜ÈÙ·˘
ÂÈÙÂÙ΢ ÍÎÏ Ú„ÂÓ‰ „˜ÙÓ ÏÎ ÈΠ¢¯„È ÍÂÒÎÒÏ ÌÈ„„ˆ‰Â Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰ Æ≥
‡ ˙ÂÓ‡‰ Ï˘ ‰¯Ù‰ Âڈȷ ‡ Úˆ·Ï ÌÈ„ÓÂÚ Â˙ËÈÏ˘·˘ ÌȯÁ‡ Ì„‡ È· ‡
‰Ï‡Î ˙¯ى ÚÂÓÏ È„Î ÌȈÂÁ‰ ÌÈ„Úˆ‰ Ì˙‡ ˙‡ ÌÂÊÈÈ ¨‰Ê ϘÂËÂ¯Ù Ï˘
˙È˙ÚÓ˘Ó ‰ÏÂÚÙ ÌÂÊÈÏ ¨¯·„‰ ˘¯„ · ÌÂ˜Ó ¨ÔΠ‰Ê ϘÂ˯٠‡ ˙ÂÓ‡‰ Ï˘
ÆÌ˙‡ ÌȯÙÓ‰ „‚ ˙È˘ÂÚ Â‡

27
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

II†Ï˜Â˯Ù
‰·ß‚ ˙ÂÓ‡Ï ÛÒÂ ϘÂ˯Ù
˙‚‰ ¯·„· ¨±π¥π ËÒ‚‡· ±≤ ÌÂÈÓ
®II ϘÂ˯٩†ÌÈÈÓ‡ÏÈ· Ìȇ˘ ÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ ˙Â·¯Â˜
±π∑∑ ÈÂÈ· ∏ ÌÂÈÓ

‡Â·Ó

¨Ìȯ˘˜˙Ó‰ ÌÈ„„ˆ‰
‰·ß‚ ˙ÂÓ‡Ï Û˙¢Ӊ ≥ ÛÈÚÒ· ÌÈ‚ÂÚÓ‰ ÌÈȯËÈÓ‰‰ ˙Â¯˜Ú‰ ÈΠ̯ÎÊ·
ÍÂÒÎÒ Ï˘ Ìȯ˜Ó· Ì„‡‰ È· Ï˘ ̄·ÎÏ „ÂÒȉ ˙‡ ÌÈÂÂ‰Ó ±π¥π ËÒÂ‚Â‡Ï ±≤ ÌÂÈÓ
¨ÈÓ‡ÏÈ· ÈÙ‡ ÏÚ· Âȇ˘ ÔÈÂÊÓ
˙ÈÒÈÒ· ‰‚‰ ÌÈÚÈˆÓ Ì„‡ ˙ÂÈÂÎÊ ¯·„· ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÎÓÒÓ ÈÎ „ÂÚ Ì¯ÎÊ·
¨Ì„‡‰ È·Ï
¨‰Ï‡ ÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ ˙Â·¯Â˜Ï ¯˙ÂÈ ‰·ÂË ‰‚‰ ÁÈË·‰Ï ͯˆ‰ ˙‡ ÌÈ˘È‚„Ó
¯˙Â Ì„‡‰ Ô· ¨Û˜Â˙·˘ ˜ÂÁ‰ È„È ÏÚ ÌÈÒÂÎÓ Ìȇ ¯˘‡ Ìȯ˜Ó· ÈΠ̯ÎÊ·
¨È¯Â·Èˆ‰ ÔÂÙˆÓ‰ Ȉ ˙ÂÈ˘Â‡‰ ˙Â¯˜Ú Ï˘ Ì˙‚‰ ˙Á˙
∫ÔωτΠÂÓÈÎÒ‰

28
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

II†Ï˜Â˯٠∑¥

I†˜ÏÁ
‰Ê ϘÂ˯٠ۘȉ
˙È˙‰Ӊ ‰ÏÂÁ˙‰ ‰„˘ ≠ ± ÛÈÚÒ
±≤ ÌÂÈÓ ‰·ß‚ ˙ÂÓ‡Ï Û˙¢Ӊ ≥ ÛÈÚÒ ˙‡ ÌÈÏ˘Ó Á˙ÙÓ‰ ¨‰Ê ϘÂ˯٠Ʊ
ÌÈÎÂÒÎÒ‰ ÏÎ ÏÚ ÏÂÁÈ ¨ÌÈÓÈȘ‰ Â˙ÏÂÁ˙ ȇ˙ ˙‡ ˙Â˘Ï ÈÏ·Ó ±π¥π ËÒ‚‡·
‰·ß‚ ˙ÂÓ‡Ï ÛÒÂ‰ ϘÂ˯ÙÏ ± ÛÈÚÒ È„È≠ÏÚ ÌÈÒÂÎÓ Ìȇ ¯˘‡ ÌÈÈÂÊÓ‰
ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ ˙Â·¯Â˜ ˙‚‰ ¯·„· ±π¥π ËÒÂ‚Â‡Ï ±≤ ÌÂÈÓ
ÌÈÈÂÊÓ‰ ÂÈ˙ÂÁÂÎ ÔÈ· ¯˘˜˙Ó „ˆ Ï˘ ÂÁˢ· ÌÈ˘Á¯˙Ó ¯˘‡Â ®I ϘÂ˯٩
¨¯˘‡ ˙¯Á‡ ˙Â‚¯Â‡Ó ˙ÂÈÂÊÓ ˙ˆ·˜ ‡ ¯Ë˘Ó È„‚˙Ó ÌÈÈÂÊÓ ˙ÂÁÂÎ ÔÈ·Ï
Ì‰Ï ˙¯˘Ù‡Ó‰ ÂÁË˘Ó ˜ÏÁ ÏÚ ÂÊÎ ‰ËÈÏ˘ ÌÈÓÈÈ˜Ó ¨È‡¯Á‡ „˜ÈÙ ˙Á˙
Æ‰Ê Ï˜ÂËÂ¯Ù Ì˘ÈÈÏ ˙ÂÓ‡Â˙Ó ˙Â΢Ó˙Ó ˙Âȇ·ˆ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÚÂÙ‰ χ ‡ÈˆÂ‰Ï
¨˙ÂÓÂ‰Ó Ô‚Π˙ÂÈÂÁÈ˙Ó ˙ÂÈÓÈÙ ¯„Ò ˙¯ى Ï˘ ÌÈ·ˆÓ ÏÚ ÏÂÁÈ ‡Ï ‰Ê ϘÂ˯٠Æ≤
¯˘‡· ‰Ó„ ÈÙ‡ ÈÏÚ· ÌȯÁ‡ ÌÈ˘ÚÓ ÌÈÈ„‡¯ÂÙÒ ÌÈ„„· ˙ÂÓÈχ È˘ÚÓ
ÆÌÈÈÂÊÓ ÌÈÎÂÒÎÒ Ìȇ

È˘È‡‰ ‰ÏÂÁ˙‰ ‰„˘ ≠ ≤ ÛÈÚÒ

¨‰Ù˘ ¨ÔÈÓ ¨Ú·ˆ ¨ÚÊ‚ ÏÚ ˙ÒÒ·Ӊ ‰ÏÂÒÙ ‰Á·‰ ÏÎ ‡ÏÏ ¨ÏÁÂÈ ‰Ê ϘÂ˯٠Ʊ
Â˙¯Â‰ ¨¯˘ÂÚ ¨È˙¯·Á ‡ ÈÓÂ‡Ï ‡ˆÂÓ ¨˙¯Á‡ ‡ ˙ÈËÈÏÂÙ ‰Ù˜˘‰ ¨‰ÂÓ‡ ‡ ˙„
‰Á·‰¢ ∫Ôωϩ ˙¯Á‡ ‰Ó„ ‰„ÈÓ ˙Ó‡ ÏÎ ÏÚ Â‡ ¨¯Á‡ „ÓÚÓ Â‡ Ì„‡ Ï˘
Ʊ†ÛÈÚÒ· Â˙¯„‚‰Î ÔÈÂÊÓ ÍÂÒÎÒ ˙ÚÙ˘‰Ï ÌÈÂ˙‰ Ì„‡‰ È· ÏÎ ÏÚ ®¢‰ÏÂÒÙ
‰Ï·‚‰ Ì˙¯ÈÁ˘ ‡ ‰ÏÏ˘ Ì˙¯ÈÁ˘ Ì„‡‰ È· ÏÎ ¨ÔÈÂÊÓ‰ ÍÂÒÎÒ‰ ÌÂ˙· Æ≤
Ì˙¯ÈÁ˘ ‡ ˙ÏÏ˘ Ì˙¯ÈÁ˘ ‰Ï‡ ÔÎ ÂÓΠ¨‰Ê Ô‚ΠÍÂÒÎÒÏ ˙Â¯Â˘˜‰ ˙·ÈÒÓ
„Ú ∂≠ µ ÌÈÙÈÚÒ Ï˘ Ì˙‚‰Ó Â‰ÈÈ ¨˙·ÈÒ Ô˙‡ Ï˘· ÍÂÒÎÒ‰ ¯Á‡Ï ˙Ï·‚ÂÓ
Æ˙¯ÈÁ Ï˘ ‰Ï·‚‰ ‡ ‰ÏÈÏ˘ ‰˙‡ Ï˘ ‰ÓÂÈÒÏ

˙·¯Ú˙‰≠ȇ ≠ ≥ ÛÈÚÒ
ÏÚ Â‡ ‰È„Ó Ï˘ ‰˙Â·ȯ ÏÚ ÚÈÙ˘‰Ï ˙Ó≠ÏÚ ‡¯˜ÈÈ ‡Ï ‰Ê ϘÂ˯ٷ ¯·„ Ʊ
¨˘„ÁÓ ËÈÏ˘‰Ï ‡ ¯Ó˘Ï ¨ÌÈȘÂÁ‰ ÌÈÚˆÓ‡‰ Ïη ¨‰Ï˘ÓÓ‰ Ï˘ ‰˙ÂȯÁ‡
Ï˘ ˙ÈχȯÂËȯˉ ‰˙ÂÓÏ˘Â ˙ÈÓ‡ω ‰˙„Á‡ ÏÚ Ô‚‰Ï ‡ ‰È„Ó· ¯„Ò ˜ÂÁ
ƉÈ„Ó‰

29
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

∑µ II†Ï˜Â˯Ù

ÏÎÓ ¨ÛÈ˜Ú Â‡ ¯È˘È ÔÙ‡· ˙·¯Ú˙‰ ˙˜„ˆ‰Ï ‡¯˜ÈÈ ‡Ï ‰Ê ϘÂ˯ٷ ¯·„ Æ≤

¯˘˜˙Ó „ˆ Ï˘ ÌÈÈˆÈÁ‰ ‡ ÌÈÈÓÈÙ‰ ÂÈÈÈÚ· ‡ ÔÈÂÊÓ‰ ÍÂÒÎÒ· ¨‡È‰˘ ‰·ÈÒ
ÆÍÂÒÎÒ Â˙‡ ˘Á¯˙Ó ÂÁˢ·˘

II†˜ÏÁ
È˘Â‡ ÒÁÈ
„ÂÒÈ ˙Â·Â¯Ú ≠ ¥ ÛÈÚÒ
È˘ÚÓ· ˜ÏÁ ÏÂËÈÏ ÂÏ„Á ¯˘‡ ‡ ¨¯È˘È ˜ÏÁ ÌÈÏËÂ Ìȇ ¯˘‡ Ì„‡‰ È· ÏΠƱ
¨Ì„·Π¨ÌÙ‚ „·ÎÏ ÌȇÎÊ ¨Â‡Ï ̇ ÔÈ·Â ‰Ï·‚‰ Ì˙¯ÈÁ ̇ ÔÈ· ¨‰·È‡‰
ÏÎ ‡ÏÏ ¨È˘Â‡ ÒÁÈ· ˙·ÈÒ‰ Ïη ̉· ‚‰Ï ˘È ÆÌ˙„ È‚‰Ó ̉È˙ÂÂÓ‡
ÆÌÈψÈ ÂÈ‰È ‡Ï ÈÎ „˜ÙÏ ¯ÂÒ‡ ƉÏÂÒÙ ‰Á·‰
̉Èχ Ì„‡‰ È· „‚Î Ìȇ·‰ ÌÈ˘ÚÓ‰ ¨ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈÏÏη Ú‚ÙÏ ÈÏ·Ó Æ≤
∫‡Â‰˘ ÌÂ˜Ó Ïη ‡È‰˘ ˙Ú Ïη ÌȯÂÒ‡ ¯‡˘ÈÈ Ìȉ ± ‰˜ÒÙ ˙ÒÁÈÈ˙Ó
È· Ï˘ ˙È˘Ù‰ ‡ ˙ÈÒÈÙ‰ Ì˙Á¯ ‡ ¨Ì˙‡ȯ· ¨Ì‰ÈÈÁ ÈÙÏÎ ˙ÂÓÈχ ®‡©
‚ÂÒ ÏΠ‡ ÌÂÓ ˙Ïˉ ¨ÌÈÈÂÈÚ Ô‚ΠȯÊ· ÒÁÈ Ì‚ ÂÓÎ ¨Áˆ¯ ˯ٷ ¨Ì„‡
ªÛ‚ È˘ÂÚ Ï˘
ª˙È·È˘Ï˜ ‰˘ÈÚ ®·©
ª‰·Â¯Ú È· Ï˘ Ì˙ÁÈ˜Ï ®‚©
ª¯Â¯Ë È˘ÚÓ ®„©
˙ÂÊ ¨Ò‡ ¨‰Ê·Ó ÏÈÙ˘Ó ÒÁÈ „ÁÂÈÓ· ¨È˘È‡‰ „·η ˙¯ÂÓÁ ˙ÂÚÈ‚Ù ®‰©
ª‰Â‚Ó ‰ÙȘ˙ Ï˘ ‰¯Âˆ ÏΠ‰ÈÈÙη
ªÌ‰È˙¯ˆ ÏÎ ÏÚ Ì„‡ È·· ¯ÁÒ ˙„·Ú ®Â©
ª‰ÊÈ· ®Ê©
ÆÏÈÚÏ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ˘ÚÓ‰Ó ‰˘ÚÓ ÏÎ Úˆ·Ï ÌÈÓÂȇ ®Á©
∫„ÁÂÈÓ·Â ¨Ì‰Ï ÌÈ˘Â¯„‰ ÚÂÈÒÏ ÏÂÙÈËÏ ÂÎÊÈ ÌÈ„ÏÈ Æ≥
¯„Úȉ· ‡ ¨Ì‰È¯Â‰ Ôˆ¯Ï ̇˙‰· ¨ÈίÚ È˙„ ÍÂÈÁ ÏÏÂÎ ¨ÍÂÈÁ ÂÏ·˜È ̉ ®‡©
ªÌÏÂÙÈË ÏÚ Ìȇ¯Á‡‰ ‰Ï‡ Ï˘ Ìˆ¯Ï ̇˙‰· ¨Ìȯ‰
¯˘‡ ˙ÂÁÙ˘Ó Ï˘ Ô„ÂÁȇ ¯˘Ù‡Ï ˙Ó≠ÏÚ ÌÈÓȇ˙Ó‰ ÌÈ„Úˆ‰ ÏΠ¢ÈÈ ®·©
ªÈÓÊ ÔÙ‡· „¯Ù‰
‡ ÌÈÈÂÊÓ ˙ÂÁÂÎÏ ÂÒÈÂ‚È ‡Ï ÌÈ˘ ‰¯˘Ú≠˘ÓÁ Ì‰Ï Â‡ÏÓ ‡Ï˘ ÌÈ„ÏÈ ®‚©
ª‰·È‡‰ È˘ÚÓ· ˜ÏÁ ÏÂËÈÏ Â˘¯ÂÈ ‡Ï ˙ÂÈÂÊÓ ˙ˆ·˜Ï

30
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪31‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪32‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫اتفاقية منع جريمة اإلبادة الجماعية والمعاقبة عليها‬

‫‪Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in Arabic‬‬

‫اعتمدت وعرضت للتوقيع والتصديق أو لالنضمام بقرار الجمعية العامة‬

‫لألمم المتحدة ‪ 260‬ألف (د‪ )3-‬المؤرخ في ‪ 9‬كانون األول‪/‬ديسمبر ‪1948‬‬

‫تاريخ بدء النفاذ‪ 12 :‬كانون األول‪/‬يناير ‪ ،1951‬وفقا ألحكام المادة ‪13‬‬

‫إن األطراف المتعاقدة‪،‬‬

‫إذ تري أن الجمعية العامة لألمم المتحدة‪ ،‬بقرارها ‪( 96‬د‪ )1-‬المؤرخ في ‪ 11‬كانون األول‪/‬ديسمبر ‪ ،1946‬قد أعلنت أن اإلبادة الجماعية‬
‫جريمة بمقتضى القانون الدولي‪ ،‬تتعارض مع روح األمم المتحدة وأهدافها ويدينها العالم المتمدن‪،‬‬
‫وإذ تعترف بأن اإلبادة الجماعية قد ألحقت‪ ،‬في جميع عصور التاريخ‪ ،‬خسائر جسيمة باإلنسانية‪،‬‬
‫وإيمانا منها بأن تحرير البشرية من مثل هذه اآلفة البغيضة يتطلب التعاون الدولي‪،‬‬
‫تتفق علي ما يلي‪:‬‬

‫المادة ‪ 1‬تصادق األطراف المتعاقدة علي أن اإلبادة الجماعية‪ ،‬سواء ارتكبت في أيام السلم أو أثناء الحرب‪ ،‬هي جريمة بمقتضى القانون‬
‫الدولي‪ ،‬وتتعهد بمنعها والمعاقبة عليها‪.‬‬

‫المادة ‪ 2‬في هذه االتفاقية‪ ،‬تعني اإلبادة الجماعية أيا من األفعال التالية‪ ،‬المرتكبة علي قصد التدمير الكلي أو الجزئي لجماعة قومية أو‬
‫اثنية أو عنصرية أو دينية‪ ،‬بصفتها هذه‪:‬‬

‫(أ) قتل أعضاء من الجماعة‪،‬‬

‫(ب) إلحاق أذى جسدي أو روحي خطير بأعضاء من الجماعة‪،‬‬
‫(ج) إخضاع الجماعة‪ ،‬عمدا‪ ،‬لظروف معيشية يراد بها تدميرها المادي كليا أو جزئيا‪،‬‬
‫(د) فرض تدابير تستهدف الحؤول دون إنجاب األطفال داخل الجماعة‪،‬‬
‫(هـ) نقل أطفال من الجماعة‪ ،‬عنوة‪ ،‬إلي جماعة أخري‪.‬‬

‫المادة ‪ 3‬يعاقب علي األفعال التالية‪:‬‬

‫(أ) اإلبادة الجماعية‪،‬‬

‫(ب) التآمر علي ارتكاب اإلبادة الجماعية‪،‬‬
‫(ج) التحريض المباشر والعلني علي ارتكاب اإلبادة الجماعية‪،‬‬
‫(د) محاولة ارتكاب اإلبادة الجماعية‪،‬‬
‫(هـ) االشتراك في اإلبادة الجماعية‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫المادة ‪ 4‬يعاقب مرتكبو اإلبادة الجماعية أو أي فعل من األفعال األخرى المذكورة في المادة الثالثة‪ ،‬سواء كانوا حكاما دستوريين أو‬
‫موظفين عامين أو أفرادا‪.‬‬

‫المادة ‪ 5‬يتعهد األطراف المتعاقدون بأن يتخذوا‪ ،‬كل طبقا لدستوره‪ ،‬التدابير التشريعية الالزمة لضمان إنفاذ أحكام هذه االتفاقية‪ ،‬وعلي‬
‫وجه الخصوص النص علي عقوبات جنائية ناجعة تنزل بمرتكبي اإلبادة الجماعية أو أي من األفعال األخرى المذكورة في المادة الثالثة‪.‬‬

‫المادة ‪ 6‬يحاكم األشخاص المتهمون بارتكاب اإلبادة الجماعية أو أي من األفعال األخرى المذكورة في المادة الثالثة أمام محكمة مختصة‬
‫من محاكم الدولة التي ارتكب الفعل علي أرضها‪ ،‬أو أمام محكمة جزائية دولية تكون ذات اختصاص إزاء من يكون من األطراف‬
‫المتعاقدة قد اعترف بواليتها‪.‬‬

‫المادة ‪ 7‬ال تعتبر اإلبادة الجماعية واألفعال األخرى المذكورة في المادة الثالثة جرائم سياسية علي صعيد تسليم المجرمين‪.‬‬

‫وتتعهد األطراف المتعاقدة في مثل هذه الحاالت بتلبية طلب التسليم وفقا لقوانينها ومعاهداتها النافذة المفعول‪.‬‬

‫المادة ‪ 8‬ألي من األطراف المتعاقدة أن يطلب إلي أجهزة األمم المتحدة المختصة أن تتخذ‪ ،‬طبقا لميثاق األمم المتحدة‪ ،‬ما تراه مناسبا من‬
‫التدابير لمنع وقمع أفعال اإلبادة الجماعية أو أي من األفعال األخرى المذكورة في المادة الثالثة‪.‬‬

‫المادة ‪ 9‬تعرض علي محكمة العدل الدولية‪ ،‬بناء علي طلب أي من األطراف المتنازعة‪ ،‬النزاعات التي تنشأ بين األطراف المتعاقدة‬
‫بشأن تفسير أو تطبيق أو تنفيذ هذه االتفاقية‪ ،‬بما في ذلك النزاعات المتصلة بمسؤولية دولة ما عن إبادة جماعية أو عن أي من األفعال‬
‫األخرى المذكورة في المادة الثالثة‪.‬‬

‫المادة ‪ 10‬تحمل هذه االتفاقية‪ ،‬التي تتساوى في الحجية نصوصها باألسبانية واإلنكليزية والروسية والصينية والفرنسية‪ ،‬تاريخ ‪ 9‬كانون‬
‫األول‪/‬ديسمبر ‪.1948‬‬

‫المادة ‪ 11‬تكون هذه االتفاقية‪ ،‬حتى ‪ 31‬كانون األول‪/‬ديسمبر ‪ ،1949‬متاحة للتوقيع باسم أية دولة من الدول األعضاء في األمم المتحدة‬
‫وأية دولة غير عضوة تكون الجمعية العامة قد وجهت إليها دعوة للتوقيع‪.‬‬

‫وهذه االتفاقية واجبة التصديق‪ .‬وتودع صكوك التصديق لدي األمين العام لألمم المتحدة‪.‬‬

‫وبعد اليوم األول من شهر كانون الثاني‪/‬يناير ‪ 1950‬يمكن االنضمام إلي هذه االتفاقية باسم أية دولة عضو في األمم المتحدة وأية دولة‬
‫غير عضو تلقت الدعوة المشار إليها أعاله‪.‬‬

‫وتودع صكوك االنضمام لدي األمين العام لألمم المتحدة‪.‬‬

‫المادة ‪ 12‬ألي طرف متعاقد‪ ،‬في أي حين‪ ،‬أن يجعل انطباق هذه االتفاقية يشمل جميع األقاليم التي يكون الطرف المتعاقد المذكور‬
‫مسؤوال عن تسيير عالقاتها الخارجية‪ ،‬أو يشمل أيا من هذه األقاليم‪ ،‬وذلك بإشعار يوجهه إلي األمين العام لألمم المتحدة‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫المادة ‪ 13‬في اليوم الذي يكون قد تم فيه إيداع صكوك التصديق أو االنضمام العشرين األولي‪ ،‬يحرر األمين العام محضرا بذلك ويرسل‬
‫نسخة منه إلي كل دولة عضو في األمم المتحدة وإلي كل من الدول غير األعضاء المشار إليها في المادة ‪.11‬‬

‫ويبدأ نفاذ هذه االتفاقية في اليوم التسعين الذي يلي تاريخ إيداع الصك العشرين من صكوك التصديق أو االنضمام‪.‬‬

‫وأي تصديق أو انضمام يقع بعد اليوم المذكور يصبح نافذا في اليوم التسعين الذي يلي تاريخ ايداع صك التصديق أو االنضمام‪.‬‬

‫المادة ‪ 14‬تكون هذه االتفاقية نافذة المفعول لفترة عشر سنوات تبدأ من تاريخ بدء نفاذها‪.‬‬

‫وتظل بعد ذلك نافذة المفعول لفترات متعاقبة تمتد كل منها خمس سنوات إزاء األطراف المتعاقدين الذين ال يكونوا قد انسحبوا منها قبل‬
‫انقضاء الفترة بستة أشهر علي األقل‪.‬‬

‫ويقع االنسحاب بإشعار خطي يوجه إلي األمين العام لألمم المتحدة‪.‬‬

‫المادة ‪ 15‬إذا حدث‪ ،‬كنتيجة لالنسحابات‪ ،‬أن هبط عدد األطراف في هذه االتفاقية إلي أقل من ستة عشر‪ ،‬ينقضي نفاذ مفعول هذه االتفاقية‬
‫ابتداء من تاريخ بدء نفاذ آخر هذه االنسحابات‪.‬‬

‫المادة ‪ 16‬ألي طرف متعاقد أن يتقدم في أي حين بطلب تنقيح هذه االتفاقية وذلك بإشعار خطي يوجهه إلي األمين العام‪.‬‬

‫وتتولى الجمعية العامة البت في الخطوات التي قد يلزم‪ ،‬اتخاذها بصدد مثل هذا الطلب‪.‬‬

‫المادة ‪ 17‬يقوم األمين العام لألمم المتحدة بإبالغ جميع الدول األعضاء والدول غير األعضاء المشار إليها في المادة الحادية عشرة بما‬
‫يلي‪:‬‬

‫(أ) التوقيعات والتصديقات واالنضمامات المتلقاه طبقا للمادة الحادية عشرة‪،‬‬

‫(ب) اإلشعارات المتلقاه طبقا للمادة الثانية عشرة‪،‬‬
‫(ج) تاريخ بدء نفاذ مفعول هذه االتفاقية طبقا للمادة الثالثة عشرة‪،‬‬
‫(د) االنسحابات المتلقاه طبقا للمادة الرابعة عشرة‪،‬‬
‫(هـ) فسخ االتفاقية طبقا للمادة الخامسة عشرة‪،‬‬
‫(و) اإلشعارات المتلقاه طبقا للمادة السادسة عشرة‪.‬‬

‫المادة ‪ 18‬يودع أصل هذه االتفاقية في محفوظات األمم المتحدة‪.‬‬

‫وترسل نسخة مصدقة من هذه االتفاقية إلي كل من الدول األعضاء في األمم المتحدة وإلي كل من الدول غير األعضاء المشار إليها في‬
‫المادة الحادية عشرة‪.‬‬

‫المادة ‪ 19‬يقوم األمين العام لألمم المتحدة بتسجيل هذه االتفاقية في التاريخ الذي يبدأ نفاذها فيه‪.‬‬

‫מתוך‪Prevent Genocide International, info@preventgenocide.org :‬‬

‫‪35‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫חוקת בית הדין בנירנברג‪1945 ,‬‬

‫סעיף ‪:6‬‬

‫בית הדין שיוקם על פי האמנה הזאת‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ ,1‬לשם שפיטתם של פושעי המלחמה‬
‫העיקריים מארצות ה'ציר' באירופה וענישתם‪ ,‬יהיה מוסמך לשפוט ולהעניש כל אדם אשר‬
‫במסגרת פעולתו למען האינטרסים של מדינות ה'ציר 'באירופה‪ ,‬בין כיחיד ובין כחבר ארגונים‪,‬‬
‫ביצע פשע כלשהו מן הפשעים האלה‪:‬‬
‫המעשים האלה‪ ,‬או כל אחד מהם‪ ,‬הם פשעים הכלולים בתחום שיפוטו של בית הדין וחלה‬
‫עליהם אחריות אישית‪:‬‬

‫א‪ .‬פשעים נגד השלום ‪:‬דהיינו‪ ,‬תכנון‪ ,‬הכנה וייזום של מלחמת תוקפנות או ניהולה‪ ,‬או ייזום‬
‫וניהול של מלחמה בניגוד להסכמים או להתחייבות‪ ,‬או השתתפות בתוכניות משותפות או‬
‫בקשר לעשיית אחד מכול המעשים הללו‪.‬‬

‫ב‪ .‬פשעי מלחמה ‪:‬דהיינו‪ ,‬פגיעות בחוקי המלחמה או במנהיגיה‪ .‬הפגיעות הללו כוללות את‬
‫הדברים האלה‪ ,‬אך אינן מוגבלות להן בלבד ‪:‬רצח אוכלוסייה אזרחית של שטחים כבושים או‬
‫בשטחים ההם‪ ,‬או פגיעה בהם או הגלייתם לעבודות כפייה או לכל מטרה אחרת‪ ,‬או פגיעה‬
‫בשבויי מלחמה או במלחים; הוצאת בני ערובה להורג; שדידת רכוש ציבורי או פרטי; הרס‬
‫פרוע של ערים‪ ,‬עיירות וכפרים; או גרימת חורבן והרס בלא כול צורך צבאי;‬

‫ג‪ .‬פשעים נגד האנושות‪ :‬דהיינו רצח‪ ,‬השמדה‪ ,‬שיעבוד ומעשים בלתי אנושיים אחרים שנעשו‬
‫נגד אוכלוסייה אזרחית לפני המלחמה או במהלכה; או רדיפות מטעמים מדיניים‪ ,‬גזעיים או‬
‫דתיים בעת עשיית פשע כלשהו שבתחום שיפוטו של בית הדין הזה או בקשר לעשיית אותו‬
‫פשע‪ ,‬בין שהדבר נחשב לפגיעה בחוקיה הפנימיים של המדינה שבה בוצע הפשע ובין שאינו‬
‫נחשב לפגיעה בהם‪ .‬המנהיגים‪ ,‬המארגנים‪ ,‬היוזמים והשותפים שנטלו חלק בעיצוב או‬
‫בהוצאה לפועל של תוכנית משותפת או של קשר לעשיית אחד מכל הפשעים הללו‪ ,‬אחראית‬
‫לכל הפעולות של כל אדם הקשורות בהוצאת תוכנית מעין זו אל הפועל‪.‬‬

‫‪36‬‬
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

STATUTE OF THE INTERNATIONAL TRIBUNAL FOR THE FORMER YUGOSLAVIA

(ADOPTED 25 MAY 1993 by Resolution 827)

(AS AMENDED 13 MAY 1998 by Resolution 1166)
(AS AMENDED 30 NOVEMBER 2000 by Resolution 1329)

Having been established by the Security Council acting under Chapter VII of the Charter of the United
Nations, the International Tribunal for the Prosecution of Persons Responsible for Serious Violations of
International Humanitarian Law Committed in the Territory of the Former Yugoslavia since 1991
(hereinafter referred to as "the International Tribunal") shall function in accordance with the provisions of
the present Statute.

Article 1
Competence of the International Tribunal

The International Tribunal shall have the power to prosecute persons responsible for serious violations of
international humanitarian law committed in the territory of the former Yugoslavia since 1991 in
accordance with the provisions of the present Statute.

Article 2
Grave breaches of the Geneva Conventions of 1949

The International Tribunal shall have the power to prosecute persons committing or ordering to be
committed grave breaches of the Geneva Conventions of 12 August 1949, namely the following acts
against persons or property protected under the provisions of the relevant Geneva Convention:

(a) wilful killing;

(b) torture or inhuman treatment, including biological experiments;
(c) wilfully causing great suffering or serious injury to body or health;
(d) extensive destruction and appropriation of property, not justified by military
necessity and carried out unlawfully and wantonly;
(e) compelling a prisoner of war or a civilian to serve in the forces of a hostile
power;
(f) wilfully depriving a prisoner of war or a civilian of the rights of fair and regular
trial;
(g) unlawful deportation or transfer or unlawful confinement of a civilian;
(h) taking civilians as hostages.

Article 3
Violations of the laws or customs of war

The International Tribunal shall have the power to prosecute persons violating the laws or customs of
war. Such violations shall include, but not be limited to:

(a) employment of poisonous weapons or other weapons calculated to cause

unnecessary suffering;
(b) wanton destruction of cities, towns or villages, or devastation not justified by
military necessity;
(c) attack, or bombardment, by whatever means, of undefended towns, villages,
dwellings, or buildings;
(d) seizure of, destruction or wilful damage done to institutions dedicated to
religion, charity and education, the arts and sciences, historic monuments and works of
art and science;
(e) plunder of public or private property.

37
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

Article 4
Genocide

1. The International Tribunal shall have the power to prosecute persons committing genocide as defined
in paragraph 2 of this article or of committing any of the other acts enumerated in paragraph 3 of this
article.

2. Genocide means any of the following acts committed with intent to destroy, in whole or in part, a
national, ethnical, racial or religious group, as such:

(a) killing members of the group;

(b) causing serious bodily or mental harm to members of the group;
(c) deliberately inflicting on the group conditions of life calculated to bring about
its physical destruction in whole or in part;
(d) imposing measures intended to prevent births within the group;
(e) forcibly transferring children of the group to another group.

3. The following acts shall be punishable:

(a) genocide;
(b) conspiracy to commit genocide;
(c) direct and public incitement to commit genocide;
(d) attempt to commit genocide;
(e) complicity in genocide.

Article 5
Crimes against humanity

The International Tribunal shall have the power to prosecute persons responsible for the following crimes
when committed in armed conflict, whether international or internal in character, and directed against
any civilian population:

(a) murder;
(b) extermination;
(c) enslavement;
(d) deportation;
(e) imprisonment;
(f) torture;
(g) rape;
(h) persecutions on political, racial and religious grounds;
(i) other inhumane acts.

Article 6
Personal jurisdiction

The International Tribunal shall have jurisdiction over natural persons pursuant to the provisions of the
present Statute.

Article 7
Individual criminal responsibility

1. A person who planned, instigated, ordered, committed or otherwise aided and abetted in the
planning, preparation or execution of a crime referred to in articles 2 to 5 of the present Statute, shall be
individually responsible for the crime.

2. The official position of any accused person, whether as Head of State or Government or as a
responsible Government official, shall not relieve such person of criminal responsibility nor mitigate
punishment.

38
 2022 ,‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‬

3. The fact that any of the acts referred to in articles 2 to 5 of the present Statute was committed by a
subordinate does not relieve his superior of criminal responsibility if he knew or had reason to know that
the subordinate was about to commit such acts or had done so and the superior failed to take the
necessary and reasonable measures to prevent such acts or to punish the perpetrators thereof.

4. The fact that an accused person acted pursuant to an order of a Government or of a superior shall not
relieve him of criminal responsibility, but may be considered in mitigation of punishment if the
International Tribunal determines that justice so requires.

Article 8
Territorial and temporal jurisdiction

The territorial jurisdiction of the International Tribunal shall extend to the territory of the former Socialist
Federal Republic of Yugoslavia, including its land surface, airspace and territorial waters. The temporal
jurisdiction of the International Tribunal shall extend to a period beginning on 1 January 1991.

Article 9
Concurrent jurisdiction

1. The International Tribunal and national courts shall have concurrent jurisdiction to prosecute persons
for serious violations of international humanitarian law committed in the territory of the former
Yugoslavia since 1 January 1991.

2. The International Tribunal shall have primacy over national courts. At any stage of the procedure, the
International Tribunal may formally request national courts to defer to the competence of the
International Tribunal in accordance with the present Statute and the Rules of Procedure and Evidence of
the International Tribunal.

39
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫חוקת בית המשפט הפלילי הבין‪-‬לאומי‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪2‬‬ ‫מבוא‬
‫‪3‬‬ ‫כינון בית המשפט‬ ‫פרק ‪.1‬‬
‫‪3‬‬ ‫בית המשפט‬ ‫סעיף ‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫יחסי בית המשפט עם ארגון האומות המאוחדות‬ ‫סעיף ‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫מושב בית המשפט‬ ‫סעיף ‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫המעמד המשפטי וסמכויות בית המשפט‬ ‫סעיף ‪4‬‬
‫‪4‬‬ ‫סמכות שיפוט‪ ,‬קבילות והדין החל‬ ‫פרק ‪.2‬‬
‫‪4‬‬ ‫פשעים בסמכות השיפוט של בית המשפט‬ ‫סעיף ‪5‬‬
‫‪4‬‬ ‫השמדת עם‬ ‫סעיף ‪6‬‬
‫‪4‬‬ ‫פשעים נגד האנושות‬ ‫סעיף ‪7‬‬
‫‪6‬‬ ‫פשעי מלחמה‬ ‫סעיף ‪8‬‬
‫‪11‬‬ ‫פשע התוקפנות‬ ‫סעיף ‪8‬ב‬
‫‪12‬‬ ‫יסודות העבירה‬ ‫סעיף ‪9‬‬
‫‪12‬‬ ‫סעיף ‪10‬‬
‫‪12‬‬ ‫תחולת הזמן של סמכות שיפוט‬ ‫סעיף ‪11‬‬
‫‪13‬‬ ‫תנאים מוקדמים להפעלת סמכות שיפוט‬ ‫סעיף ‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫הפעלת סמכות שיפוט‬ ‫סעיף ‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫הפניית סיטואציה על‪-‬ידי מדינה חברה‬ ‫סעיף ‪14‬‬
‫‪14‬‬ ‫תובע‬ ‫סעיף ‪15‬‬
‫‪15‬‬ ‫הפעלת סמכות שיפוט על פשע התוקפנות (בפניית מדינה ביוזמתה)‬ ‫סעיף ‪15‬ב‬
‫‪16‬‬ ‫הפעלת סמכות שיפוט על פשע התוקפנות (הפניית מועצת הביטחון)‬ ‫סעיף ‪15‬ג‬
‫‪16‬‬ ‫השהיית חקירה או העמדה לדין‬ ‫סעיף ‪16‬‬
‫‪16‬‬ ‫סוגיות בעניין קבילות‬ ‫סעיף ‪17‬‬
‫‪17‬‬ ‫החלטות מקדמיות בעניין קבילות‬ ‫סעיף ‪18‬‬
‫‪18‬‬ ‫עתירות בעניין סמכות השיפוט של בית המשפט או קבילות המקרה‬ ‫סעיף ‪19‬‬
‫‪19‬‬ ‫אין מענישין על אותו מעשה‬ ‫סעיף ‪20‬‬
‫‪20‬‬ ‫הדין החל‬ ‫סעיף ‪21‬‬
‫‪21‬‬ ‫עקרונות כלליים של המשפט הפלילי‬ ‫פרק ‪.3‬‬
‫‪21‬‬ ‫אין עבירה אלא אם כן מזהירין‬ ‫סעיף ‪22‬‬
‫‪21‬‬ ‫אין עונשין אלא אם כן מזהירין‬ ‫סעיף ‪23‬‬
‫‪21‬‬ ‫היעדר תחולה אישית למפרע‬ ‫סעיף ‪24‬‬
‫‪21‬‬ ‫אחריות פלילית אישית‬ ‫סעיף ‪25‬‬
‫‪22‬‬ ‫היעדר סמכות שיפוט על בני אדם תחת גיל שמונה עשרה‬ ‫סעיף ‪26‬‬
‫‪22‬‬ ‫היעדר רלוונטיות של תפקיד רשמי‬ ‫סעיף ‪27‬‬
‫‪23‬‬ ‫אחריות מפקדים וממונים אחרים‬ ‫סעיף ‪28‬‬
‫‪23‬‬ ‫אי תחולת דיני התיישנות‬ ‫סעיף ‪29‬‬
‫‪24‬‬ ‫היסוד הנפשי‬ ‫סעיף ‪30‬‬
‫‪24‬‬ ‫סייגים לאחריות פלילית‬ ‫סעיף ‪31‬‬
‫‪25‬‬ ‫טעות שבעובדה או טעות שבדין‬ ‫סעיף ‪32‬‬
‫‪25‬‬ ‫פקודות ממונים והוראות הדין‬ ‫סעיף ‪33‬‬

‫‪40‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪26‬‬ ‫הרכב ומנהלת בית המשפט‬ ‫פרק ‪.4‬‬

‫‪26‬‬ ‫גופי בית המשפט‬ ‫סעיף ‪34‬‬
‫‪26‬‬ ‫כהונת שופטים‬ ‫סעיף ‪35‬‬
‫‪26‬‬ ‫כישורים‪ ,‬מועמדות ובחרית שופטים‬ ‫סעיף ‪36‬‬
‫‪29‬‬ ‫משרות שיפוט פנויות‬ ‫סעיף ‪37‬‬
‫‪29‬‬ ‫הנשיאות‬ ‫סעיף ‪38‬‬
‫‪29‬‬ ‫הערכאות‬ ‫סעיף ‪39‬‬
‫‪30‬‬ ‫אי‪-‬תלות השופטים‬ ‫סעיף ‪40‬‬
‫‪31‬‬ ‫שחרור ופסילת שופטים‬ ‫סעיף ‪41‬‬
‫‪31‬‬ ‫משרד התובע‬ ‫סעיף ‪42‬‬
‫‪32‬‬ ‫האמרכלות‬ ‫סעיף ‪43‬‬
‫‪33‬‬ ‫סגל‬ ‫סעיף ‪44‬‬
‫‪33‬‬ ‫התחייבות בהן צדק‬ ‫סעיף ‪45‬‬
‫‪33‬‬ ‫העברה מכהונה‬ ‫סעיף ‪46‬‬
‫‪34‬‬ ‫עונשים משמעתיים‬ ‫סעיף ‪47‬‬
‫‪34‬‬ ‫זכויות יתר וחסינויות‬ ‫סעיף ‪48‬‬
‫‪35‬‬ ‫משכורות‪ ,‬קצבאות והוצאות‬ ‫סעיף ‪49‬‬
‫‪35‬‬ ‫שפות רשמיות ושפות עבודה‬ ‫סעיף ‪50‬‬
‫‪35‬‬ ‫תקנות סדרי הדין והראיות‬ ‫סעיף ‪51‬‬
‫‪36‬‬ ‫כללי בית המשפט‬ ‫סעיף ‪52‬‬
‫‪37‬‬ ‫חקירה והעמדה לדין‬ ‫פרק ‪.5‬‬
‫‪37‬‬ ‫פתיחת חקירה‬ ‫סעיף ‪53‬‬
‫‪38‬‬ ‫חובות וסמכויות של התובע בנוגע לחקירות‬ ‫סעיף ‪54‬‬
‫‪39‬‬ ‫זכויות בני אדם במהלך חקירה‬ ‫סעיף ‪55‬‬
‫‪39‬‬ ‫תפקיד ערכאת קדם‪-‬המשפט‬ ‫סעיף ‪56‬‬
‫‪40‬‬ ‫תפקידיה וסמכויותיה של ערכאת קדם‪-‬המשפט‬ ‫סעיף ‪57‬‬
‫‪41‬‬ ‫הוצאת צו מעצר או זימון על‪-‬ידי ערכאת קדם‪-‬המשפט‬ ‫סעיף ‪58‬‬
‫‪43‬‬ ‫הליכי מעצר במדינת המשמורת‬ ‫סעיף ‪59‬‬
‫‪43‬‬ ‫הליכים מקדמיים בפני בית המשפט‬ ‫סעיף ‪60‬‬
‫‪44‬‬ ‫אישור האישומים לפני המשפט‬ ‫סעיף ‪61‬‬
‫‪46‬‬ ‫המשפט‬ ‫פרק ‪.6‬‬
‫‪46‬‬ ‫מקום המשפט‬ ‫סעיף ‪62‬‬
‫‪46‬‬ ‫משפט בנוכחות הנאשם‬ ‫סעיף ‪63‬‬
‫‪46‬‬ ‫תפקידים וסמכויות של ערכאת המשפט‬ ‫סעיף ‪64‬‬
‫‪47‬‬ ‫הליכים במקרה של הודאה באשמה‬ ‫סעיף ‪65‬‬
‫‪48‬‬ ‫חזקת החפות‬ ‫סעיף ‪66‬‬
‫‪48‬‬ ‫זכויות הנאשם‬ ‫סעיף ‪67‬‬
‫‪49‬‬ ‫הגנה על קורבנות ועדים והשתתפותם בהליכים‬ ‫סעיף ‪68‬‬
‫‪50‬‬ ‫ראיות‬ ‫סעיף ‪69‬‬
‫‪51‬‬ ‫עבירות נגד סדרי המשפט‬ ‫סעיף ‪70‬‬
‫‪52‬‬ ‫עיצומים על התנהגות לא נאותה בפני בית המשפט‬ ‫סעיף ‪71‬‬
‫‪52‬‬ ‫הגנה על מידע הנוגע לביטחון לאומי‬ ‫סעיף ‪72‬‬
‫‪54‬‬ ‫מידע או מסמכים של צד שלישי‬ ‫סעיף ‪73‬‬
‫‪54‬‬ ‫תנאים להחלטה‬ ‫סעיף ‪74‬‬
‫‪55‬‬ ‫סעדים עבור הקורבנות‬ ‫סעיף ‪75‬‬
‫‪55‬‬ ‫קביעת גזר הדין‬ ‫סעיף ‪76‬‬
‫‪56‬‬ ‫עונשים‬ ‫פרק ‪.7‬‬
‫‪56‬‬ ‫העונשים החלים‬ ‫סעיף ‪77‬‬

‫‪41‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪56‬‬ ‫קביעת גזר הדין‬ ‫סעיף ‪78‬‬

‫‪56‬‬ ‫קרן נאמנות‬ ‫סעיף ‪79‬‬
‫‪57‬‬ ‫החלת ענישה מדינתית וחוקים מדינתיים‬ ‫סעיף ‪80‬‬
‫‪58‬‬ ‫ערעור ובחינה מחדש‬ ‫פרק ‪.8‬‬
‫‪58‬‬ ‫ערעור על החלטת זיכוי או הרשעה או על גזר דין‬ ‫סעיף ‪81‬‬
‫‪59‬‬ ‫ערעור על החלטות אחרות‬ ‫סעיף ‪82‬‬
‫‪59‬‬ ‫הליכים בערעור‬ ‫סעיף ‪83‬‬
‫‪60‬‬ ‫בחינה מחדש של הרשעה או של גזר דין‬ ‫סעיף ‪84‬‬
‫‪61‬‬ ‫פיצוי לאדם שנעצר או הורשע‬ ‫סעיף ‪85‬‬
‫‪62‬‬ ‫שיתוף פעולה בין‪-‬לאומי וסיוע משפטי‬ ‫פרק ‪.9‬‬
‫‪62‬‬ ‫חובה כללית לשתף פעולה‬ ‫סעיף ‪86‬‬
‫‪62‬‬ ‫בקשות לשיתוף פעולה‪ :‬הוראות כלליות‬ ‫סעיף ‪87‬‬
‫‪63‬‬ ‫נהלים זמינים בדין המדינתי‬ ‫סעיף ‪88‬‬
‫‪63‬‬ ‫מסירת בני אדם לבית המשפט‬ ‫סעיף ‪89‬‬
‫‪64‬‬ ‫בקשות מקבילות‬ ‫סעיף ‪90‬‬
‫‪66‬‬ ‫תוכן בקשה למעצר ולמסירה‬ ‫סעיף ‪91‬‬
‫‪66‬‬ ‫מעצר זמני‬ ‫סעיף ‪92‬‬
‫‪67‬‬ ‫דרכים אחרות של שיתוף פעולה‬ ‫סעיף ‪93‬‬
‫‪70‬‬ ‫דחיית ביצוע בקשה ביחס לחקירה או העמדה לדין מתנהלים‬ ‫סעיף ‪94‬‬
‫‪70‬‬ ‫דחיית ביצוע בקשה בגין טענת קבילות‬ ‫סעיף ‪95‬‬
‫‪70‬‬ ‫תוכן בקשה בעניין דרכי סיוע אחרות לפי סעיף ‪93‬‬ ‫סעיף ‪96‬‬
‫‪71‬‬ ‫התייעצויות‬ ‫סעיף ‪97‬‬
‫‪71‬‬ ‫שיתוף פעולה ביחס לויתור על חסינות והסכמה למסירה‬ ‫סעיף ‪98‬‬
‫‪72‬‬ ‫ביצוע בקשות לפי סעיפים ‪ 93‬ו‪96-‬‬ ‫סעיף ‪99‬‬
‫‪72‬‬ ‫עלויות‬ ‫סעיף ‪100‬‬
‫‪73‬‬ ‫כלל הייחודיות‬ ‫סעיף ‪101‬‬
‫‪73‬‬ ‫שימוש במונחים‬ ‫סעיף ‪102‬‬
‫‪74‬‬ ‫אכיפה‬ ‫פרק ‪.10‬‬
‫‪74‬‬ ‫תפקיד מדינות באכיפת עונשי מאסר‬ ‫סעיף ‪103‬‬
‫‪75‬‬ ‫שינוי המדינה האוכפת‬ ‫סעיף ‪104‬‬
‫‪75‬‬ ‫אכיפת העונש‬ ‫סעיף ‪105‬‬
‫‪75‬‬ ‫פיקוח על אכיפת עונשים ותנאיי מאסר‬ ‫סעיף ‪106‬‬
‫‪75‬‬ ‫העברת אדם שריצה את עונשו‬ ‫סעיף ‪107‬‬
‫‪76‬‬ ‫הגבלות על העמדה לדין או ענישה בגין עבירות אחרות‬ ‫סעיף ‪108‬‬
‫‪76‬‬ ‫אכיפת קנסות ואמצעי חילוט‬ ‫סעיף ‪109‬‬
‫‪76‬‬ ‫בחינה של בית המשפט בנוגע להפחתת העונש‬ ‫סעיף ‪110‬‬
‫‪77‬‬ ‫בריחה‬ ‫סעיף ‪111‬‬
‫‪78‬‬ ‫עצרת המדינות החברות‬ ‫פרק ‪.11‬‬
‫‪78‬‬ ‫עצרת המדינות החברות‬ ‫סעיף ‪112‬‬
‫‪80‬‬ ‫מימון‬ ‫פרק ‪.12‬‬
‫‪80‬‬ ‫תקנות פיננסיות‬ ‫סעיף ‪113‬‬
‫‪80‬‬ ‫תשלום הוצאות‬ ‫סעיף ‪114‬‬
‫‪80‬‬ ‫כספי בית המשפט ועצרת המדינות החברות‬ ‫סעיף ‪115‬‬
‫‪80‬‬ ‫תרומות‬ ‫סעיף ‪116‬‬
‫‪80‬‬ ‫הערכת תרומות‬ ‫סעיף ‪117‬‬
‫‪80‬‬ ‫ביקורת שנתית‬ ‫סעיף ‪118‬‬
‫‪82‬‬ ‫הוראות סיום‬ ‫פרק ‪.13‬‬
‫‪82‬‬ ‫יישוב סכסוכים‬ ‫סעיף ‪119‬‬

‫‪42‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪82‬‬ ‫הסתייגויות‬ ‫סעיף ‪120‬‬

‫‪82‬‬ ‫תיקונים‬ ‫סעיף ‪121‬‬
‫‪83‬‬ ‫תיקונים להוראות מוסדיות מטבען‬ ‫סעיף ‪122‬‬
‫‪83‬‬ ‫בחינת החוקה‬ ‫סעיף ‪123‬‬
‫‪84‬‬ ‫הוראות מעבר‬ ‫סעיף ‪124‬‬
‫‪84‬‬ ‫חתימה‪ ,‬אשרור‪ ,‬קבלה‪ ,‬אישור או הצטרפות‬ ‫סעיף ‪125‬‬
‫‪84‬‬ ‫כניסה לתוקף‬ ‫סעיף ‪126‬‬
‫‪85‬‬ ‫הסתלקות‬ ‫סעיף ‪127‬‬
‫‪85‬‬ ‫נוסחים מקוריים‬ ‫סעיף ‪128‬‬

‫‪43‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫מבוא‬
‫המדינות שהן צד לחוקה זו‪,‬‬

‫בהיותן מודעות לכך שכלל העמים מאוחדים בקשרים משותפים ושתרבויותיהם מחוברות‬
‫במורשת משותפת‪ ,‬ודואגות שפסיפס עדין זה עשוי להתנפץ בכל עת‪,‬‬

‫בתתן דעתן כי במהלך המאה הזו מיליוני ילדים‪ ,‬נשים וגברים היו קורבנות לזוועות שאין‬
‫לתאר אשר זעזעו עמוקות את המצפון האנושי‪,‬‬

‫בהכירן בכך שפשעים חמורים אלו מאיימים על השלום‪ ,‬הביטחון והרווחה בעולם‪,‬‬

‫באשרן כי אסור שהפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבין‪-‬לאומית כולה יוותרו‬
‫ללא ענישה וכי יש להבטיח העמדה יעילה לדין באמצעות נקיטת אמצעים ברמה המדינתית‬
‫ובאמצעות הגברת שיתוף פעולה בין‪-‬לאומי‪,‬‬

‫בהיותן נחושות בדעתן לשים קץ להיעדר הענישה של מבצעי פשעים אלו ובכך לתרום‬
‫למניעת הפשעים האמורים‪,‬‬

‫בהיזכרן כי מחובתה של כל מדינה להפעיל את סמכות השיפוט הפלילית שלה על האחראים‬

‫לפשעים בין‪-‬לאומיים‪,‬‬

‫באשרן מחדש את המטרות והעקרונות של מגילת ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬ובייחוד שכל‬
‫המדינות תימנענה מאיום או משימוש בכוח נגד שלמות שטחה או עצמאותה הפוליטית של‬
‫מדינה כלשהי‪ ,‬או בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות ארגון האומות‬
‫המאוחדות‪,‬‬

‫בהדגישן בהקשר זה כי אין בחוקה זו דבר אשר יש להבינו כאישור למדינה כלשהי להתערב‬
‫בסכסוך מזוין או בענייניה הפנימיים של מדינה כלשהי‪,‬‬

‫בהיותן נחושות בדעתן למטרות אלו ולמען דורות ההווה והעתיד לייסד בית משפט פלילי‬
‫בין‪-‬לאומי עצמאי וקבוע המקיים קשר עם מערכת ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬בעל סמכות‬
‫שיפוט על הפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבין‪-‬לאומית כולה‪,‬‬

‫בהדגישן כי בית המשפט הפלילי הבין‪-‬לאומי הנוסד לפי חוקה זו יהיה משלים לסמכויות‬
‫שיפוט פליליות מדינתיות‪,‬‬

‫בהיותן נחושות בדעתן להבטיח כבוד מתמשך ואכיפה של צדק בין‪-‬לאומי‪,‬‬

‫הסכימו כדלקמן‪:‬‬

‫‪44‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫פרק ‪.1‬‬
‫כינון בית המשפט‬

‫סעיף ‪1‬‬
‫בית המשפט‬

‫בית משפט פלילי בין‪-‬לאומי ("בית המשפט") מוקם בזאת‪ .‬הוא יהיה מוסד קבוע ויהיה בעל הסמכות‬
‫להפעיל את סמכות שיפוטו על בני‪-‬אדם עבור הפשעים החמורים ביותר המועררים דאגה בין‪-‬לאומית‪,‬‬
‫כפי שמצוינים בחוקה זו‪ ,‬ויהיה משלים לסמכויות שיפוט פליליות מדינתיות‪ .‬סמכות השיפוט ותפקוד‬
‫בית המשפט יוסדרו על‪-‬ידי הוראות חוקה זו‪.‬‬

‫סעיף ‪2‬‬
‫יחסי בית המשפט עם ארגון האומות המאוחדות‬

‫בית המשפט יקיים קשר עם ארגון האומות המאוחדות באמצעות הסכם שיאושר על‪-‬ידי עצרת‬
‫המדינות החברות בחוקה זו ולאחר מכן ייחתם על‪-‬ידי נשיא בית המשפט מטעמו‪.‬‬

‫סעיף ‪3‬‬
‫מושב בית המשפט‬

‫מושב בית המשפט ייקבע בהאג שבהולנד ("המדינה המארחת")‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בית המשפט יתקשר בהסכם מטה עם המדינה המארחת‪ ,‬שיאושר על‪-‬ידי עצרת המדינות‬ ‫‪.2‬‬
‫החברות ולאחר מכן מכן ייחתם על‪-‬ידי נשיא בית המשפט מטעמו‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי לשבת במקום אחר‪ ,‬בכל עת שהוא ימצא כי הדבר רצוי‪ ,‬כפי שקבוע בחוקה‬ ‫‪.3‬‬
‫זו‪.‬‬

‫סעיף ‪4‬‬
‫המעמד המשפטי וסמכויות בית המשפט‬

‫בית המשפט יהיה בעל אישיות משפטית בין‪-‬לאומית‪ .‬תיהיה לו גם כשרות משפטית ככל‬ ‫‪.1‬‬
‫שתידרש לביצוע תפקידיו ולהגשמת מטרותיו‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו‪ ,‬כפי שקבוע בחוקה זו‪ ,‬בשטחה‬ ‫‪.2‬‬
‫של כל מדינה חברה‪ ,‬ובהתאם להסכם מיוחד‪ ,‬בשטחה של כל מדינה אחרת‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫פרק ‪.2‬‬
‫סמכות שיפוט‪ ,‬קבילות והדין החל‬

‫סעיף‬ ‫‪15‬‬

‫פשעים בסמכות השיפוט של בית המשפט‬

‫סמכות השיפוט של בית המשפט תהא מוגבלת לפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה‬
‫הבין‪-‬לאומית כולה‪ .‬לבית המשפט סמכות שיפוט בהתאם לחוקה זו בנוגע לפשעים הבאים‪:‬‬

‫(א) פשע השמדת עם;‬

‫(ב) פשעים נגד האנושות;‬

‫(ג) פשעי מלחמה;‬

‫(ד) פשע התוקפנות‪.‬‬

‫סעיף ‪6‬‬
‫השמדת עם‬

‫לצורך חוקה זו‪" ,‬השמדת עם" משמע כל אחד מהמעשים הבאים המבוצעים בכוונה להשמיד‪ ,‬באופן‬
‫מלא או חלקי‪ ,‬קבוצה לאומית‪ ,‬אתנית‪ ,‬גזעית או דתית‪ ,‬באשר היא כזאת‪:‬‬

‫(א) הריגת חברים בקבוצה;‬

‫(ב) גרימת נזק גופני או נפשי חמור לחברים בקבוצה;‬

‫(ג) להטיל בכוונה על הקבוצה תנאיי מחייה המחושבים להביא לידי השמדה פיזית מלאה או‬
‫חלקית של הקבוצה;‬

‫(ד) הטלת אמצעים המכוונים למנוע ילודה בקרב הקבוצה;‬

‫(ה) העברה בכפייה של ילדים מהקבוצה לקבוצה אחרת‪.‬‬

‫סעיף ‪7‬‬
‫פשעים נגד האנושות‬

‫לצורך חוקה זו‪" ,‬פשע נגד האנושות" משמעותו כל אחד מהמעשים הבאים כאשר הם מבוצעים‬ ‫‪.1‬‬
‫כחלק מהתקפה נרחבת או שיטתית המכוונת נגד כל אוכלוסייה אזרחית‪ ,‬בידיעה על ההתקפה‪:‬‬

‫(א) רצח;‬

‫ס"ק ‪ 2‬שבסעיף ‪"( 5‬בית המשפט יממש את סמכות שיפוטו באשר לפשע התוקפנות כאשר הוראה תאומץ בהתאם‬ ‫‪1‬‬

‫לסעיפים ‪ 121‬ו‪ 123-‬המגדירה את הפשע ומסדירה את התנאים לפיהם בית המשפט יממש את סמכות השיפוט בנוגע‬
‫לפשע זה‪ .‬הוראה זו תעלה בקנה אחד עם ההוראות הנוגעות לדבר במגילת ארגון האומות המאוחדות‪ )".‬נמחק‬
‫בהתאם להחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪.2010‬‬

‫‪46‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫(ב) השמדה;‬

‫(ג) שיעבוד;‬

‫(ד) הגלייה או העברה כפויה של אוכלוסייה;‬

‫(ה) כליאה או שלילה חמורה אחרת של החירות הפיזית המפרה את כללי היסוד של המשפט‬
‫הבין‪-‬לאומי;‬

‫(ו) עינוי;‬

‫(ז) אונס‪ ,‬שיעבוד מיני‪ ,‬זנות כפויה‪ ,‬הריון כפוי‪ ,‬עיקור כפוי‪ ,‬או כל צורה אחרת של אלימות‬
‫מינית בעלת חומרה דומה;‬

‫(ח) רדיפה של קבוצה או קהילה הניתנות לזיהוי על בסיס פוליטי‪ ,‬גזעי‪ ,‬לאומי‪ ,‬אתני‪ ,‬תרבותי‪,‬‬
‫דתי‪ ,‬מגדרי כפי שמוגדר בס”ק ‪ ,3‬או על בסיס אחר המוכר באופן כלל‪-‬עולמי כאסור לפי‬
‫המשפט הבין‪-‬לאומי‪ ,‬בקשר לכל מעשה המצוין בס”ק זה או לכל פשע שבסמכות השיפוט‬
‫של בית המשפט;‬

‫(ט) העלמה כפויה של בני אדם;‬

‫(י) פשע האפרטהייד;‬

‫(יא) מעשים לא אנושיים אחרים בעלי אופי דומה הגורמים במזיד סבל רב‪ ,‬או פגיעה חמורה‬
‫בגוף או בבריאות הנפשית או הגופנית‪.‬‬

‫לצורך ס"ק ‪:1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫(א) "התקפה המכוונת נגד כל אוכלוסייה אזרחית" משמע דרך פעולה הכרוכה בביצוע מרובה‬
‫של המעשים המצוינים בס”ק ‪ 1‬נגד כל אוכלוסייה אזרחית‪ ,‬בהתאם למדיניות‪ ,‬או על מנת‬
‫לקדם מדיניות‪ ,‬של מדינה או של ארגון לביצוע התקפה זו;‬

‫(ב) "השמדה" כוללת כפייה מכוונת של תנאיי מחייה‪ ,‬בין היתר שלילת גישה למזון ותרופות‪,‬‬
‫המחושבים להביא לידי השמדה של חלק מאוכלוסייה;‬

‫(ג) "שיעבוד" משמע להפעיל סמכויות‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬הקשורות לזכות הבעלות על אדם לרבות‬
‫הפעלת סמכות זו במהלך סחר בבני‪-‬אדם‪ ,‬בייחוד בנשים ובילדים;‬

‫(ד) "הגלייה או העברה כפויה של אוכלוסייה" משמע עקירה בכפייה של בני אדם הנוגעים‬
‫בדבר‪ ,‬על‪-‬ידי גירוש מהאזור בו הם נמצאים כחוק או מעשי כפייה אחרים‪ ,‬בהיעדר בסיס‬
‫המתיר לפי המשפט הבין‪-‬לאומי;‬

‫‪47‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫(ה) "עינוי" משמע הסבה מכוונת של כאב או סבל חמורים‪ ,‬בין אם גופניים או נפשיים‪ ,‬לאדם‬
‫הנמצא במשמרתו או תחת שליטתו של הנאשם; אלא שעינוי לא יכלול כאב או סבל‬
‫הנובעים רק‪ ,‬באופן טבעי או נלווה‪ ,‬מעונשים חוקיים;‬

‫(ו) "הריון כפוי" משמע כליאה בלתי חוקית של אישה שעוברה בכפייה‪ ,‬בכוונה להשפיע על‬
‫ההרכב האתני של כל אוכלוסייה או לבצע הפרות חמורות אחרות של המשפט הבין‪-‬לאומי‪.‬‬
‫הגדרה זו לא תפורש בכל דרך שהיא כמשפיעה על חוקים מדינתיים הנוגעים להריון;‬

‫(ז) "רדיפה" משמע שלילה מכוונת וחמורה של זכויות בסיסיות בניגוד למשפט הבין‪-‬לאומי בגין‬
‫זהות הקבוצה או הקהילה;‬

‫(ח) "פשע אפרטהייד" משמע מעשים לא אנושיים בעלי אופי הדומה לאלו המצויינים בס”ק ‪,1‬‬
‫המבוצעים בהקשר של משטר ממוסד של דיכוי שיטתי ושליטה של קבוצה גזעית אחת על‬
‫כל קבוצה או קבוצות גזעיות אחרות והמבוצעים בכוונה לשמר את המשטר האמור;‬

‫(ט) "העלמה כפויה של בני אדם" משמע מעצר‪ ,‬כליאה או חטיפה של בני אדם על‪-‬ידי‪ ,‬או‬
‫באישור‪ ,‬תמיכה או הסכמה בשתיקה‪ ,‬של מדינה או ארגון פוליטי‪ ,‬שבעקבותיה סירוב‬
‫להכיר באותה שלילת חירות או למסור מידע בדבר גורלם או מקום הימצאם של אותם בני‬
‫אדם‪ ,‬בכוונה לשלול מהם את הגנת החוק לתקופת זמן ממושכת‪.‬‬

‫לצורך חוקה זו‪ ,‬מובן כי המונח "מגדר" מתייחס לשני המינים‪ ,‬זכר ונקבה‪ ,‬בהתאם לתפיסה של‬ ‫‪.3‬‬
‫החברה‪ .‬המונח "מגדר" אינו מצביע על משמעות כלשהי השונה מזו שלעיל‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫סעיף‬
‫פשעי מלחמה‬

‫לבית המשפט תהא סמכות שיפוט ביחס לפשעי מלחמה בייחוד כאשר בוצעו כחלק מתכנית או‬ ‫‪.1‬‬
‫מדיניות או כחלק מביצוע של פשעים אלו בקנה מידה גדול‪.‬‬

‫לצורך חוקה זו‪" ,‬פשעי מלחמה" משמעותם‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הפרות חמורות של אמנות ג'נבה מיום ה‪ 12-‬באוגוסט ‪ ,1949‬דהיינו‪ ,‬כל אחד מהמעשים‬ ‫(א)‬
‫הבאים המכוונים נגד בני אדם או רכוש המוגנים לפי הוראות אמנת ג'נבה הנוגעת לדבר‪:‬‬

‫הריגה בזדון;‬ ‫(‪)i‬‬

‫עינוי או יחס בלתי‪-‬אנושי‪ ,‬לרבות ניסויים ביולוגיים;‬ ‫(‪)ii‬‬

‫גרימה במזיד של סבל רב‪ ,‬או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות;‬ ‫(‪)iii‬‬

‫ס"ק ‪(2‬ה)(‪ )xiii‬עד ס"ק ‪(2‬ה)(‪ )xv‬תוקנו בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪( 2010‬המוסיפה ס"ק ‪(2‬ה)(‪ )xiii‬עד ס"ק‬ ‫‪2‬‬

‫‪(2‬ה)(‪.))xv‬‬

‫‪48‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫הרס והפקעה נרחבים של רכוש‪ ,‬שאינם מוצדקים על‪-‬ידי צורך צבאי ומבוצעים‬ ‫(‪)iv‬‬
‫בניגוד לחוק ובזדון;‬

‫אילוץ שבוי מלחמה או אדם מוגן אחר לשרת בכוחותיה של מעצמה עוינת;‬ ‫(‪)v‬‬

‫שלילה במכוון משבוי מלחמה או מאדם מוגן אחר של הזכויות למשפט הוגן וסדיר;‬ ‫(‪)vi‬‬

‫הגלייה או העברה שלא כדין או כליאה שלא כדין;‬ ‫(‪)vii‬‬

‫לקיחת בני ערובה‪.‬‬ ‫(‪)viii‬‬

‫הפרות חמורות אחרות של החוקים והמנהגים החלים בסכסוך מזוין בין‪-‬לאומי‪ ,‬במסגרת‬ ‫(ב)‬
‫הקיימת של המשפט הבין‪-‬לאומי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כל אחד מהמעשים הבאים‪:‬‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד האוכלוסייה האזרחית באשר היא כזאת או נגד אזרחים‬ ‫(‪)i‬‬
‫יחידים אשר אינם נוטלים חלק ישיר בלחימה;‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד עצמים אזרחיים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עצמים שאינן מטרות צבאיות;‬ ‫(‪)ii‬‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד כוח אדם‪ ,‬מתקנים‪ ,‬ציוד‪ ,‬יחידות או כלי רכב המעורבים‬ ‫(‪)iii‬‬
‫בסיוע הומניטארי או במשימה לשמירת שלום בהתאם למגילת ארגון האומות‬
‫המאוחדות‪ ,‬כל עוד שהם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים או לעצמים אזרחיים לפי‬
‫המשפט הבין‪-‬לאומי החל בסכסוך מזוין;‬

‫להוציא במזיד אל הפועל התקפה בידיעה כי התקפה זו תגרום באופן נלווה לאובדן‬ ‫(‪)iv‬‬
‫של חיי אזרחים או לפציעתם או לנזק לעצמים אזרחיים או לנזק נרחב‪ ,‬ארוך‪-‬טווח‬
‫וחמור לסביבה הטבעית אשר יהיו בבירור מופרזים ביחס לסך כל היתרון הצבאי‬
‫הממשי והישיר הצפוי;‬

‫לתקוף או להפציץ‪ ,‬בכל אמצעי‪ ,‬עיירות‪ ,‬כפרים‪ ,‬מגורים או מבנים אשר אינם מוגנים‬ ‫(‪)v‬‬
‫ואשר אינם מטרות צבאיות;‬

‫להרוג או לפצוע לוחם אשר‪ ,‬משהניח את נשקו או משאין עוד ברשותו אמצעי הגנה‪,‬‬ ‫(‪)vi‬‬
‫נכנע מרצונו;‬

‫לעשות שימוש בלתי הולם בדגל שביתת נשק‪ ,‬בדגל או בסמל צבאי ובמדים של‬ ‫(‪)vii‬‬
‫האויב או של ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬וכן בסמלים המיוחדים של אמנות ג'נבה‪,‬‬
‫שהביא לידי מוות או חבלה גופנית חמורה;‬

‫ההעברה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬על‪-‬ידי המעצמה הכובשת של חלקים מאוכלוסייתה‬ ‫(‪)viii‬‬

‫האזרחית אל תוך השטח שהיא כובשת‪ ,‬או ההגלייה או ההעברה של אוכלוסיית‬
‫השטח הכבוש‪ ,‬כולה או חלק ממנה‪ ,‬בתוך תחומי שטח זה או אל מחוצה לו;‬

‫‪49‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד מבנים המוקדשים לדת‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לאמנות‪ ,‬למדע או‬ ‫(‪)ix‬‬
‫למטרות צדקה‪ ,‬אתרים היסטוריים‪ ,‬בתי חולים ומקומות בהם נאספים החולים‬
‫והפצועים‪ ,‬ובלבד שהם אינם מטרות צבאיות;‬

‫להטיל מום גופני על בני אדם המצויים תחת שליטתו של צד עוין או לכפות ניסויים‬ ‫(‪)x‬‬
‫רפואיים או מדעיים מכל סוג אשר אינם מוצדקים מבחינת הטיפול הרפואי‪ ,‬טיפול‬
‫השיניים או טיפול בבית חולים של אותו אדם‪ ,‬ושאינם מבוצעים לטובתו‪ ,‬ואשר‬
‫גורמים למוות או מסכנים באופן חמור את הבריאות של אדם זה או בני אדם אלו;‬

‫להרוג או לפצוע במעל בני אדם המשתייכים לאומה עוינת או לצבא עוין;‬ ‫(‪)xi‬‬

‫ניצולים;‬ ‫להצהיר כי לא יהיו‬ ‫(‪)xii‬‬

‫להרוס או לתפוס את רכוש האויב אלא אם ההריסה או התפיסה נדרשים באופן חיוני‬ ‫(‪)xiii‬‬
‫מצרכיי המלחמה;‬

‫להכריז על ביטול‪ ,‬השעייה או אי קבילות זכויותיהם ותביעותיהם של אזרחי הצד‬ ‫(‪)xiv‬‬

‫העוין בבתי משפט;‬

‫לאלץ אזרחי הצד העוין לקחת חלק בפעולות המלחמה המכוונות נגד מדינתם‪ ,‬אף‬ ‫(‪)xv‬‬
‫אם היו בשירות המדינה הלוחמת לפני תחילת המלחמה;‬

‫לבזוז עיירה או מקום‪ ,‬אף כאשר נתפסו במתקפה;‬ ‫(‪)xvi‬‬

‫להשתמש ברעל או בכלי נשק מורעלים;‬ ‫(‪)xvii‬‬

‫להשתמש בגזים הגורמים לחנק‪ ,‬גזים רעילים או אחרים‪ ,‬ובכל נוזלים‪ ,‬חומרים או‬ ‫(‪)xviii‬‬
‫מכשירים דומים;‬

‫להשתמש בקליעים המתרחבים או המשתטחים בקלות בגוף האדם‪ ,‬כגון קליעים‬ ‫(‪)xix‬‬
‫בעלי מעטפת קשה אשר אינה מכסה לגמרי את הליבה או המנוקבת בחתכים;‬

‫להשתמש בכלי נשק‪ ,‬בקליעים‪ ,‬באמצעי לחימה ובשיטות לחימה אשר מטבעם‬ ‫(‪)xx‬‬
‫גורמים לפציעה מיותרת או לסבל שאינו הכרחי או אשר מטבעם בלתי מבחינים תוך‬
‫הפרה של המשפט הבין‪-‬לאומי החל בסכסוך מזוין‪ ,‬ובלבד שכלי נשק‪ ,‬קליעים‬
‫וחומרים ושיטות לוחמה אלו כפופים לאיסור כולל וכלולים בנספח לחוקה זו‪,‬‬
‫באמצעות תיקון בהתאם להוראות הרלוונטיות הקבועות בסעיפים ‪ 121‬ו‪;123-‬‬

‫לפגוע באופן חמור בכבוד האישי‪ ,‬בעיקר יחס משפיל ומבזה;‬ ‫(‪)xxi‬‬

‫‪50‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫לבצע אונס‪ ,‬שעבוד מיני‪ ,‬זנות כפויה‪ ,‬הריון כפוי‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪ ,7‬ס"ק ‪(2‬ו)‪,‬‬ ‫(‪)xxii‬‬
‫עיקור כפוי‪ ,‬או כל צורה אחרת של אלימות מינית המהווה גם היא הפרה חמורה של‬
‫אמנות ז'נבה;‬

‫להשתמש ב נוכחות אזרח או אדם מוגן אחר כדי להפוך מקומות‪ ,‬אזורים או כוחות‬ ‫(‪)xxiii‬‬
‫צבאיים מסויימים לחסינים מפני פעולות צבאיות;‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד מבנים‪ ,‬ציוד‪ ,‬יחידות וכלי רכב רפואיים‪ ,‬וכוח אדם‬ ‫(‪)xxiv‬‬
‫הנושאים את הסמלים המיוחדים של אמנות ז'נבה בהתאם למשפט הבין‪-‬לאומי;‬

‫להשתמש במכוון בהרעבת אזרחים כשיטת לחימה על‪-‬ידי מניעת דברים החיוניים‬ ‫(‪)xxv‬‬
‫להישרדותם‪ ,‬לרבות עיכוב מכוון של אספקת משלוחי סיוע כפי שקבוע באמנות‬
‫ז'נבה;‬

‫לגייס‪ ,‬כחובה או כרשות‪ ,‬ילדים מתחת לגיל ‪ 15‬לכוחות המזוינים הלאומיים או‬ ‫(‪)xxvi‬‬
‫להשתמש בהם לשם השתתפות פעילה בלחימה‪.‬‬

‫במקרה של סכסוך מזוין שאינו בעל אופי בין‪-‬לאומי‪ ,‬הפרות חמורות של סעיף ‪3‬‬ ‫(ג)‬
‫המשותף לארבעת אמנות ז'נבה מיום ‪ 12‬באוגוסט ‪ ,1949‬דהיינו‪ ,‬כל אחד מהמעשים‬
‫הבאים הנעשים נגד בני אדם שאינם נוטלים חלק פעיל בלחימה‪ ,‬לרבות חברים בכוחות‬
‫המזוינים שהניחו את נשקם ואלו שהוצאו ממעגל הלחימה עקב חולי‪ ,‬פציעה‪ ,‬כליאה או‬
‫כל סיבה אחרת‪:‬‬

‫אלימות כלפי החיים או הגוף‪ ,‬בעיקר רצח על סוגיו השונים‪ ,‬הטלת מום‪ ,‬יחס אכזרי‬ ‫(‪)i‬‬
‫ועינוי;‬

‫לפגוע באופן חמור בכבוד האישי‪ ,‬בעיקר יחס משפיל ומבזה;‬ ‫(‪)ii‬‬

‫לקיחת בני ערובה;‬ ‫(‪)iii‬‬

‫חריצת דין וביצוע הוצאות להורג ללא פסק דין קודם שניתן על‪-‬ידי בית משפט שכונן‬ ‫(‪)iv‬‬
‫באופן סדיר‪ ,‬המעניק את כל הערבויות המשפטיות המוכרות ככלל כהכרחיות‪.‬‬

‫ס"ק ‪(2‬ג) חל על סכסוכים מזוינים שאינם בעלי אופי בין‪-‬לאומי ולפיכך אינו חל במצבים‬ ‫(ד)‬
‫של התפרעויות ומתחים פנימיים‪ ,‬כגון מהומות‪ ,‬מעשי אלימות מבודדים ואקראיים או‬
‫מעשים אחרים בעלי אופי דומה‪.‬‬

‫הפרות חמורות אחרות של הדינים והמנהגים החלים על סכסוכים מזוינים שאינם בעלי‬ ‫(ה)‬
‫אופי בין‪-‬לאומי‪ ,‬במסגרת הקיימת של המשפט הבין‪-‬לאומי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כל אחד מהמעשים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫‪51‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד האוכלוסייה האזרחית באשר היא כזאת או נגד אזרחים‬ ‫(‪)i‬‬
‫יחידים אשר אינם נוטלים חלק ישיר בלחימה;‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד מבנים‪ ,‬ציוד‪ ,‬יחידות וכלי רכב רפואיים‪ ,‬וכוח אדם‬ ‫(‪)ii‬‬
‫הנושאים את הסמלים המיוחדים של אמנות ז'נבה בהתאם למשפט הבין‪-‬לאומי;‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד כוח אדם‪ ,‬מתקנים‪ ,‬ציוד‪ ,‬יחידות או כלי רכב המעורבים‬ ‫(‪)iii‬‬
‫בסיוע הומניטארי או במשימה לשמירת שלום בהתאם למגילת ארגון האומות‬
‫המאוחדות‪ ,‬כל עוד שהם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים או לעצמים אזרחיים לפי‬
‫המשפט הבין‪-‬לאומי החל בסכסוך מזוין;‬

‫לכוון במזיד התקפות נגד מבנים המוקדשים לדת‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לאמנות‪ ,‬למדע או‬ ‫(‪)iv‬‬
‫למטרות צדקה‪ ,‬אתרים היסטוריים‪ ,‬בתי חולים ומקומות בהם נאספים החולים‬
‫והפצועים‪ ,‬ובלבד שהם אינם מטרות צבאיות;‬

‫לבזוז עיירה או מקום‪ ,‬אף כאשר נתפסו במתקפה;‬ ‫(‪)v‬‬

‫לבצע אונס‪ ,‬שעבוד מיני‪ ,‬זנות כפויה‪ ,‬הריון כפוי‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪ ,7‬ס"ק ‪(2‬ו)‪,‬‬ ‫(‪)vi‬‬
‫עיקור כפוי‪ ,‬או כל צורה אחרת של אלימות מינית המהווה גם היא הפרה חמורה של‬
‫סעיף ‪ 3‬המשותף לארבעת אמנות ז'נבה;‬

‫לגייס‪ ,‬כחובה או כרשות‪ ,‬ילדים מתחת לגיל ‪ 15‬לכוחות המזוינים או לקבוצות‬ ‫(‪)vii‬‬
‫מזוינות או להשתמש בהם לשם השתתפות פעילה בלחימה;‬

‫להורות על התקת אוכלוסייה אזרחית מסיבות הקשורות לסכסוך‪ ,‬אלא אם הביטחון‬ ‫(‪)viii‬‬
‫של האזרחים או טעמים צבאיים חיוניים דורשים זאת;‬

‫להרוג או לפצוע במעל לוחם יריב;‬ ‫(‪)ix‬‬

‫ניצולים;‬ ‫להצהיר כי לא יהיו‬ ‫(‪)x‬‬

‫להטיל מום גופני על בני אדם המצויים תחת שליטתו של צד אחר לסכסוך או לכפות‬ ‫(‪)xi‬‬
‫ניסויים רפואיים או מדעיים מכל סוג אשר אינם מוצדקים מבחינת הטיפול הרפואי‪,‬‬
‫טיפול השיניים או טיפול בבית החולים של אותו אדם ושאינם מבוצעים לטובתו‪,‬‬
‫ואשר גורמים למוות או מסכנים באופן חמור את הבריאות של אדם זה או בני אדם‬
‫אלו;‬

‫להרוס או לתפוס את רכוש היריב אלא אם ההריסה או התפיסה נדרשים באופן חיוני‬ ‫(‪)xii‬‬
‫מצרכיי הסכסוך;‬

‫לעשות שימוש ברעל או בכלי נשק מורעלים;‬ ‫(‪)xiii‬‬

‫‪52‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫לעשות שימוש בגזים הגורמים לחנק‪ ,‬גזים רעילים או אחרים‪ ,‬ובכל נוזלים‪ ,‬חומרים‬ ‫(‪)xiv‬‬
‫או מכשירים דומים;‬

‫לעשות שימוש בקליעים המתרחבים או המשתטחים בקלות בגוף האדם‪ ,‬כגון‬ ‫(‪)xv‬‬
‫קליעים בעלי מעטפת קשה אשר אינה מכסה לגמרי את הליבה או המנוקבת‬
‫בחתכים‪.‬‬

‫ס"ק ‪(2‬ה) חל על סכסוכים מזוינים שאינם בעלי אופי בין‪-‬לאומי ולפיכך אינו חל במצבים‬ ‫(ו)‬
‫של התפרעויות ומתחים פנימיים‪ ,‬כגון מהומות‪ ,‬מעשי אלימות בודדים ואקראיים או‬
‫מעשים אחרים בעלי אופי דומה‪ .‬הוא חל על סכסוכים מזוינים המתרחשים בתוך שטחה‬
‫של מדינה כאשר קיים סכסוך מזוין ממושך בין רשויות ממשלתיות לבין קבוצות מזוינות‬
‫מאורגנות או בין קבוצות כאלו‪.‬‬

‫אין בהוראות ס"ק ‪(2‬ג) וס"ק ‪(2‬ה) כדי להשפיע על אחריותה של ממשלה לשמור על החוק‬ ‫‪.3‬‬
‫והס דר במדינה או להשיבם על כנם או להגן על אחדותה ועל שלמות שטחה של המדינה‪ ,‬בכל‬
‫האמצעים הכשרים‪.‬‬

‫‪8‬ב‪3‬‬‫סעיף‬
‫פשע התוקפנות‬

‫לצורך חוקה זו‪" ,‬פשע התוקפנות" משמעו התכנון‪ ,‬ההכנה‪ ,‬הייזום או הביצוע‪ ,‬על‪-‬ידי אדם‬ ‫‪.1‬‬
‫היכול בפועל לשלוט על פעולתה המדינית או הצבאית של מדינה או להכווינה‪ ,‬של מעשה‬
‫תוקפנות אשר‪ ,‬בשל אופיו‪ ,‬חומרתו וקנה המידה שלו‪ ,‬מהווה הפרה ברורה של מגילת ארגון‬
‫האומות המאוחדות‪.‬‬

‫לצורך ס"ק ‪" ,1‬מעשה תוקפנות" משמעו שימוש בכוח מזוין על‪-‬ידי מדינה נגד ריבונותה‪ ,‬שלמות‬ ‫‪.2‬‬
‫שטחה או עצמאותה המדינית של מדינה אחרת‪ ,‬או בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד‬
‫עם מגילת ארגון האומות המאוחדות‪ .‬כל אחד מהמעשים האמורים‪ ,‬בלא תלות בהכרזת‬
‫מלחמה‪ ,‬ייחשב‪ ,‬בהתאם להחלטת העצרת הכללית ‪ )XXIX( 3314‬מיום ‪ 14‬בדצמבר ‪,1974‬‬
‫כמעשה תוקפנות‪:‬‬

‫פלישה‪ ,‬על‪-‬ידי הכוחות המזוינים של מדינה‪ ,‬או התקפה של כוחות אלו נגד שטחה של‬ ‫(א)‬
‫מדינה אחרת או כל כיבוש צבאי‪ ,‬זמני ככל שיהיה‪ ,‬הנובע מפלישה או תקיפה כזו‪ ,‬או כל‬
‫סיפוח‪ ,‬על‪-‬ידי שימוש בכוח‪ ,‬של שטחה של מדינה אחרת או חלק ממנו;‬

‫הפצצה‪ ,‬על‪-‬ידי הכוחות המזוינים של מדינה‪ ,‬של שטחה של מדינה אחרת או השימוש‬ ‫(ב)‬
‫בכל נשק על‪-‬ידי מדינה נגד שטחה של מדינה אחרת;‬

‫‪ 3‬הוסף בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪.2010‬‬

‫‪53‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫הטלת סגר על נמליה או חופיה של מדינה על‪-‬ידי הכוחות המזוינים של מדינה אחרת;‬ ‫(ג)‬

‫התקפה‪ ,‬על‪-‬ידי הכוחות המזוינים של מדינה‪ ,‬נגד כוחות היבשה‪ ,‬הים או האוויר‪ ,‬או הצי‬ ‫(ד)‬
‫הימי או האווירי של מדינה אחרת;‬

‫השימוש בכוחות המזוינים של מדינה אחת אשר נמצאים בשטחה של מדינה אחרת‬ ‫(ה)‬
‫בהסכמתה של מדינה זו‪ ,‬בניגוד לתנאים שנקבעו בהסכם או כל הארכה של נוכחותם‬
‫בשטח זה לאחר פקיעת ההסכם;‬

‫פעולה של מדינה המתירה שיעשה שימוש בשטחה‪ ,‬אשר היא העמידה לרשות מדינה‬ ‫(ו)‬
‫אחרת‪ ,‬לביצוע מעשה תוקפנות על‪-‬ידי המדינה האחרת נגד מדינה שלישית;‬

‫שליחה של כנופיות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬כוחות בלתי סדירים או שכירי חרב מזוינים‪ ,‬מטעמה של‬ ‫(ז)‬
‫מדינה או על‪-‬ידיה‪ ,‬אשר מבצעים נגד מדינה אחרת פעולות בכוח מזוין שחומרתן עולות‬
‫כדי המעשים המצויינים לעיל‪ ,‬או מעורבות משמעותית של המדינה במעשים אלו‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫סעיף‬
‫יסודות העבירה‬

‫יסודות העבירה יסייעו לבית המשפט בפרשנותם ובהחלתם של סעיפים ‪ 8 ,7 ,6‬ו‪8-‬ב‪ .‬הם‬ ‫‪.1‬‬
‫יאומצו ברוב של שני שלישים מחברי עצרת המדינות החברות‪.‬‬

‫רשאים להציע תיקונים ליסודות העבירה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫כל מדינה חברה;‬ ‫(א)‬

‫השופטים הפועלים ברוב מוחלט;‬ ‫(ב)‬

‫התובע‪.‬‬ ‫(ג)‬

‫תיקונים כאמור יאומצו ברוב של שני שלישים מחברי העצרת המדינות החברות‪.‬‬

‫יסודות העבירה והתיקונים להם יעלו בקנה אחד עם חוקה זו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫סעיף ‪10‬‬
‫אין בפרק זה דבר שיתפרש כמגביל או פוגע בדרך כלשהי בכללים קיימים או מתפתחים של המשפט‬
‫הבין‪-‬לאומי לכל מטרה למעט חוקה זו‪.‬‬

‫סעיף ‪11‬‬
‫תחולת זמן של סמכות שיפוט‬

‫לבית המשפט סמכות שיפוט רק בנוגע לפשעים שבוצעו לאחר כניסתה של חוקה זו לתוקף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 4‬כפי שתוקן בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪( 2010‬המוסיפה את ההפנייה לסעיף ‪8‬ב)‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫אם מדינה הפכה לחברה בחוקה זו לאחר כניסתה לתוקף‪ ,‬רשאי בית המשפט להפעיל את‬ ‫‪.2‬‬
‫סמכות שיפוטו רק בנוגע לפשעים שבוצעו לאחר כניסתה לתוקף של חוקה זו לגבי אותה‬
‫המדינה‪ ,‬אלא אם מדינה זו הגישה הצהרה לפי סעיף ‪ ,12‬ס"ק ‪.3‬‬

‫סעיף ‪12‬‬
‫תנאים מוקדמים להפעלת סמכות שיפוט‬

‫מדינה ההופכת לחברה בחוקה זו מקבלת בכך את סמכות השיפוט של בית המשפט בנוגע‬ ‫‪.1‬‬
‫לפשעים המצוינים בסעיף ‪.5‬‬

‫במקרה של סעיף ‪ ,13‬ס"ק (א) או (ג)‪ ,‬רשאי בית המשפט להפעיל את סמכות שיפוטו אם אחת‬ ‫‪.2‬‬
‫או יותר מן המדינות הבאות הינן צד לחוקה זו או קיבלו על עצמן את סמכות השיפוט של בית‬
‫המשפט בהתאם לס"ק ‪:3‬‬

‫המדינה שבשטחה התרחשה ההתנהגות הנדונה או‪ ,‬אם הפשע בוצע בתחומי כלי שיט‬ ‫(א)‬
‫או כלי טיס‪ ,‬מדינת הרישום של כלי שיט או כלי טיס זה;‬

‫מדינת האזרחות של האדם המואשם בביצוע הפשע‪.‬‬ ‫(ב)‬

‫אם הסכמתה של מדינה שאינה חברה בחוקה זו נדרשת לפי ס"ק ‪ ,2‬רשאית אותה מדינה‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בהצהרה שהוגשה לרשם‪ ,‬להסכים להפעלת סמכות השיפוט של בית המשפט בנוגע לפשע‬
‫הנדון‪ .‬המדינה המסכימה תשתף פעולה עם בית המשפט ללא דיחוי או סייג בהתאם לפרק ‪.9‬‬

‫סעיף ‪13‬‬
‫הפעלת סמכות שיפוט‬

‫בית המשפט רשאי להפעיל את סמכות שיפוטו בנוגע לפשע המצוין בסעיף ‪ 5‬בהתאם להוראות חוקה‬
‫זו אם‪:‬‬

‫סיטואציה שבה נראה כי בוצע אחד או יותר מפשעים אלו המופנת אל התובע על‪-‬ידי‬ ‫(א)‬
‫מדינה חברה בהתאם לסעיף ‪;14‬‬

‫סיטואציה שבה נראה כי בוצע אחד או יותר מפשעים אלו המופנת אל התובע על‪-‬ידי‬ ‫(ב)‬
‫מועצת הביטחון הפעולת לפי פרק ‪ 7‬למגילת ארגון האומות המאוחדות; או‬

‫התובע יזם חקירה ביחס לפשע כאמור בהתאם לסעיף ‪.15‬‬ ‫(ג)‬

‫‪55‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫סעיף ‪14‬‬
‫הפניית סיטואציה על‪-‬ידי מדינה חברה‬

‫מדינה חברה רשאית להפנות לתובע סיטואציה בה נראה כי בוצעו אחד או יותר מהפשעים‬ ‫‪.1‬‬
‫שבסמכות שיפוט בית המשפט ולבקש מהתובע לחקור את הסיטואציה כדי לקבוע האם יש‬
‫להעמיד לדין אדם מסוים אחד או יותר בגין ביצוע פשעים אלו‪.‬‬

‫ככל האפשר‪ ,‬הפניה תפרט את הנסיבות הנוגעות לעניין ותלווה בכל תיעוד תומך העומד‬ ‫‪.2‬‬
‫לרשות המדינה המפנה‪.‬‬

‫סעיף ‪15‬‬
‫תובע‬

‫התובע רשאי לפתוח ביוזמתו בחקירות על בסיס מידע בדבר פשעים שבסמכות שיפוט בית‬ ‫‪.1‬‬
‫המשפט‪.‬‬

‫התובע יבחן את רצינות המידע שהתקבל‪ .‬לתכלית זו‪ ,‬התובע רשאי לבקש מידע נוסף‬ ‫‪.2‬‬
‫ממדינות‪ ,‬גופים של ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬ארגונים בין‪-‬ממשלתיים או לא ממשלתיים‪ ,‬או‬
‫מקורות מהימנים אחרים כפי שהוא ימצא לנכון‪ ,‬ורשאי לקבל עדות בכתב או בעל‪-‬פה במושב‬
‫בית המשפט‪.‬‬

‫אם התובע הגיע למסקנה כי יש בסיס סביר להמשיך עם חקירה‪ ,‬יגיש לערכאת קדם‪-‬המשפט‬ ‫‪.3‬‬
‫בקשה לאישור חקירה‪ ,‬יחד עם כל חומר תומך שנאסף‪ .‬הקורבנות רשאים להציג את עמדתם‬
‫לערכאת קדם‪-‬המשפט‪ ,‬בהתאם לתקנות סדרי הדין והראיות‪.‬‬

‫אם ערכאת קדם‪-‬המשפט‪ ,‬לאחר בחינת הבקשה והחומר התומך‪ ,‬סבורה כי יש בסיס סביר‬ ‫‪.4‬‬
‫להמשיך עם חקירה‪ ,‬ונראה שהמקרה נמצא בסמכות שיפוט בית המשפט‪ ,‬היא תאשר את‬
‫פתיחת החקירה‪ ,‬מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בקביעות אוחרות של בית המשפט ביחס‬
‫לסמכות השיפוט וקבילות המקרה‪.‬‬

‫סירובה של ערכאת קדם‪-‬המשפט לאשר את החקירה לא ימנע מהתובע להגיש בקשה אוחרת‬ ‫‪.5‬‬
‫המבוססת על עובדות או ראיות חדשות הנוגעת לאותה הסיטואציה‪.‬‬

‫אם התובע‪ ,‬לאחר הבחינה המקדמית המצוינת בס"ק ‪ 1‬ו‪ ,2-‬הגיע למסקנה שהמידע שנמסר‬ ‫‪.6‬‬
‫אינו מהווה בסיס סביר לחקירה‪ ,‬הוא יידע את אלה שמסרו את המידע‪ .‬אין בזאת כדי למנוע‬
‫מהתובע לשקול מידע נוסף שהוגש לו בנוגע לאותה הסיטואציה לאור עובדות או ראיות חדשות‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫סעיף‬ ‫‪15‬ב‪5‬‬

‫הפעלת סמכות שיפוט על פשע התוקפנות (הפניית מדינה ביוזמתה)‬

‫בית המשפט רשאי להפעיל סמכות שיפוט על פשע התוקפנות בהתאם לסעיף ‪ ,13‬ס"ק (א)‬ ‫‪.1‬‬
‫ו‪(-‬ג)‪ ,‬בכפוף להוראות סעיף זה‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי להפעיל סמכות שיפוט רק בנוגע לפשעי תוקפנות שבוצעו שנה לאחר‬ ‫‪.2‬‬
‫אשרור או קבלת התיקונים על‪-‬ידי שלושים מדינות חברות‪.‬‬

‫בית המשפט יפעיל סמכות שיפוט על פשע התוקפנות בהתאם לסעיף זה‪ ,‬בכפוף להחלטה‬ ‫‪.3‬‬
‫שתתקבל לאחר ‪ 1‬בינואר ‪ 2017‬על‪-‬ידי אותו הרוב של מדינות חברות כפי שנדרש לאימוץ‬
‫תיקון לחוקה‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ ,12‬להפעיל סמכות שיפוט על פשע התוקפנות‪ ,‬העולה‬ ‫‪.4‬‬
‫ממעשה תוקפנות שבוצע על‪-‬ידי מדינה חברה‪ ,‬אלא אם מדינה חברה זו הצהירה בעבר שהיא‬
‫אינה מקבלת סמכות שיפוט זו על‪-‬ידי הפקדת הצהרה אצל הרשם‪ .‬חזרה מהצהרה זו יכולה‬
‫להתבצע בכל עת ותישקל על‪-‬ידי המדינה החברה בתוך שלוש שנים‪.‬‬

‫בנוגע למדינה שאינה חברה בחוקה זו‪ ,‬בית המשפט לא יממש את סמכות שיפוטו על פשע‬ ‫‪.5‬‬
‫התוקפנות שבוצע על‪-‬ידי אזרחי מדינה זו או בשטחה‪.‬‬

‫הגיע התובע למסקנה כי יש בסיס סביר להמשיך בחקירה ביחס לפשע התוקפנות‪ ,‬עליו ראשית‬ ‫‪.6‬‬
‫לוודא שמועצת הביטחון קבעה שפשע תוקפנות בוצע על‪-‬ידי המדינה הנוגעת בדבר‪ .‬התובע‬
‫יידע את המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אודות הסיטואציה המונחת לפני בית‬
‫המשפט‪ ,‬לרבות כל מידע ומסמכים הנוגעים לדבר‪.‬‬

‫קבעה מועצת הביטחון כאמור‪ ,‬רשאי התובע להמשיך עם חקירה ביחס לפשע התוקפנות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫לא נקבע כאמור תוך שישה חודשים מיום היידוע‪ ,‬התובע רשאי להמשיך עם חקירה בנוגע‬ ‫‪.8‬‬
‫לפשע התוקפנות‪ ,‬בתנאי שערכאת קדם‪-‬המשפט אישרה את תחילת החקירה ביחס לפשע‬
‫תוקפנות בהתאם להליך הקבוע בסעיף ‪ ,15‬ומועצת הביטחון לא החליטה אחרת בהתאם‬
‫לסעיף ‪.16‬‬

‫קביעה בדבר מעשה תוקפנות על‪-‬ידי גוף חיצוני לבית המשפט לא תכבול את ממצאי בית‬ ‫‪.9‬‬
‫המשפט עצמו לפי חוקה זו‪.‬‬

‫‪ .10‬אין בסעיף זה כדי לגרוע מההוראות הנוגעות להפעלת סמכות שיפוט בנוגע לפשעים אחרים‬
‫המצוינים בסעיף ‪.5‬‬

‫‪ 5‬הוסף בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪.2010‬‬

‫‪57‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫סעיף‬ ‫‪15‬ג‪6‬‬

‫הפעלת סמכות שיפוט על פשע התוקפנות (הפניית מועצת הביטחון)‬

‫בית המשפט רשאי להפעיל סמכות שיפוט על פשע התוקפנות בהתאם לסעיף ‪ ,13‬ס"ק (ב)‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בכפוף להוראות סעיף זה‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי להפעיל סמכות שיפוט רק בנוגע לפשעי תוקפנות שבוצעו שנה לאחר‬ ‫‪.2‬‬
‫אשרור או קבלת התיקונים על‪-‬ידי שלושים מדינות חברות‪.‬‬

‫בית המשפט יפעיל סמכות שיפוט על פשע התוקפנות בהתאם לסעיף זה‪ ,‬בכפוף להחלטה‬ ‫‪.3‬‬
‫שתתקבל לאחר ‪ 1‬בינואר ‪ 2017‬על‪-‬ידי אותו הרוב של מדינות חברות כפי שנדרש לאימוץ‬
‫תיקון לחוקה‪.‬‬

‫קביעה בדבר מעשה תוקפנות על‪-‬ידי גוף חיצוני לבית המשפט לא תכבול את ממצאי בית‬ ‫‪.4‬‬
‫המשפט עצמו לפי חוקה זו‪.‬‬

‫אין בסעיף זה כדי לגרוע מההוראות הנוגעות להפעלת סמכות שיפוט בנוגע לפשעים אחרים‬ ‫‪.5‬‬
‫המצוינים בסעיף ‪.5‬‬

‫סעיף ‪16‬‬
‫השהיית חקירה או העמדה לדין‬

‫אין להתחיל או להמשיך בחקירה או בהעמדה לדין לפי חוקה זו לתקופה של ‪ 12‬חודשים לאחר‬
‫שמועצת הביטחון‪ ,‬בהחלטה שהתקבלה לפי פרק ‪ 7‬במגילת ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬ביקשה זאת‬
‫מבית המשפט; בקשה זו ניתנת לחידוש על‪-‬ידי המועצה לפי אותם תנאים‪.‬‬

‫סעיף ‪17‬‬
‫סוגיות בעניין קבילות‬

‫בשים לב לפסקה ‪ 10‬במבוא ולסעיף ‪ ,1‬בית המשפט יקבע שמקרה אינו קביל כאשר‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫המקרה נמצא בהליכי חקירה או העמדה לדין על‪-‬ידי מדינה בעלת סמכות שיפוט בעניין‪,‬‬ ‫(א)‬
‫אלא אם המדינה נטולת רצון או יכולת לקיים בכנות את החקירה או העמדה לדין;‬

‫המקרה נחקר על‪-‬ידי מדינה בעלת סמכות שיפוט בעניין והיא החליטה שלא להעמיד לדין‬ ‫(ב)‬
‫את האדם הנוגע בדבר‪ ,‬אלא אם ההחלטה נבעה מהיעדר רצון או יכולת של המדינה‬
‫בכנות להעמיד לדין;‬

‫האדם הנוגע בדבר כבר נשפט על ההתנהגות שהיא נושא התלונה‪ ,‬ומשפט על‪-‬ידי בית‬ ‫(ג)‬
‫המשפט אינו אפשרי לפי סעיף ‪ ,20‬ס"ק ‪;3‬‬

‫‪ 6‬הוסף בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪.2010‬‬

‫‪58‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫המקרה אינו חמור דיו כדי להצדיק פעולה נוספת של בית המשפט‪.‬‬ ‫(ד)‬

‫על מנת לקבוע היעדר רצון במקרה מסוים‪ ,‬בית המשפט ישקול‪ ,‬בהתחשב בעקרונות של הליך‬ ‫‪.2‬‬
‫הוגן המוכרים במשפט הבין‪-‬לאומי‪ ,‬האם התקיימו אחד או יותר מהבאים‪ ,‬לפי העניין‪:‬‬

‫ההליכים התקיימו או מתקיימים או החלטת המדינה התקבלה במטרה להגן על האדם‬ ‫(א)‬
‫הנוגע בדבר מפני אחריות פלילית לפשעים המצויים בסמכות שיפוט בית המשפט‬
‫המצוינים בסעיף ‪;5‬‬

‫היה עיכוב בלתי מוצדק בהליכים אשר‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬אינו עולה בקנה אחד עם כוונה‬ ‫(ב)‬
‫להעמיד את האדם הנוגע בדבר לדין;‬

‫ההליכים לא התנהלו או אינם מתנהלים באופן עצמאי או נטול פניות‪ ,‬והם נוהלו או‬ ‫(ג)‬
‫מנוהלים באופן אשר‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬אינו עולה בקנה אחד עם כוונה להעמיד את האדם‬
‫הנוגע בדבר לדין‪.‬‬

‫על מנת לקבוע היעדר יכולת במקרה מסוים‪ ,‬בית המשפט ישקול האם‪ ,‬בשל קריסה מוחלטת‬ ‫‪.3‬‬
‫או משמעותית או חוסר זמינות של מערכת המשפט המדינתית‪ ,‬המדינה אינה יכולה להשיג את‬
‫הנאשם או את הראיות והעדויות הנחוצות או אינה מסוגלת לקיים את ההליכים מסיבה אחרת‪.‬‬

‫סעיף ‪18‬‬
‫החלטות מקדמיות בעניין קבילות‬

‫כאשר סיטואציה הופנתה לבית המשפט לפי סעיף ‪(13‬א) והתובע קבע כי יש בסיס סביר‬ ‫‪.1‬‬
‫לפתוח בחקירה‪ ,‬או התובע פתח בחקירה לפי סעיפים ‪(13‬ג) ו‪ ,15-‬התובע יידע את כל‬
‫המדינות החברות ואת המדינות אשר‪ ,‬בהתחשב במידע הזמין‪ ,‬תהיינה בדרך כלל בעלות‬
‫סמכות שיפוט על הפשעים הנדונים‪ .‬התובע רשאי ליידע מדינות אלו באופן חסוי ורשאי להגביל‬
‫את היקף המידע הנמסר למדינות‪ ,‬כאשר התובע מאמין שהדבר הכרחי כדי להגן על בני אדם‪,‬‬
‫למנוע השמדת ראיות או למנוע הימלטות של בני אדם‪.‬‬

‫בתוך חודש מקבלת הודעה זו‪ ,‬מדינה רשאית ליידע את בית המשפט שהיא חוקרת או חקרה‬ ‫‪.2‬‬
‫את אזרחיה או אחרים שבתחום סמכות שיפוטה ביחס למעשים פליליים שעשויים להוות‬
‫פשעים המצוינים בסעיף ‪ 5‬ואשר קשורים למידע שנמסר בהודעה למדינות‪ .‬לבקשת המדינה‪,‬‬
‫התובע יידחה את החקירה לטובת חקירת בני אדם אלו על‪-‬ידי המדינה אלא אם ערכאת קדם‪-‬‬
‫המשפט‪ ,‬לבקשת התובע‪ ,‬מחליטה לאשר את החקירה‪.‬‬

‫החלטת התובע לדחות את החקירה לטובת חקירה על‪-‬ידי המדינה נתונה לבחינה מחודשת של‬ ‫‪.3‬‬
‫התובע שישה חודשים לאחר תאריך הדחייה או בכל עת שבו חל שינוי משמעותי בנסיבות‬
‫בהתבסס על היעדר רצון או יכולת של המדינה בכנות לקיים את החקירה‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫המדינה הנוגעת בדבר או התובע רשאים לערער לערכאת הערעורים נגד החלטת ערכאת‬ ‫‪.4‬‬
‫קדם‪-‬המשפט‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ .82‬הערעור יכול להישמע בהליך מזורז‪.‬‬

‫כאשר התובע דחה חקירה לפי ס"ק ‪ ,2‬התובע רשאי לבקש מהמדינה הנוגעת בדבר כי תיידע‬ ‫‪.5‬‬
‫אותו מעת לעת בהתקדמות חקירותיה ובהעמדות לדין בעקבותן‪ .‬מדינות חברות ישיבו לבקשות‬
‫אלו ללא דיחוי שאינו מוצדק‪.‬‬

‫טרם החלטת ערכאת קדם‪-‬המשפט‪ ,‬או בכל עת לאחר שהתובע דחה חקירה לפי סעיף זה‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫התובע רשאי‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬לבקש מערכאת קדם‪-‬המשפט אישור לנקוט בצעדי חקירה הכרחיים‬
‫הדרושים לשימור ראיות כאשר ישנה הזדמנות ייחודית להשיג ראיות חשובות או ישנו סיכון‬
‫משמעותי שראיות אלו לא תהיינה זמינות לאחר מכן‪.‬‬

‫מדינה אשר עתרה נגד החלטה של ערכאת קדם‪-‬המשפט לפי סעיף זה רשאית לעתור נגד‬ ‫‪.7‬‬
‫קבילות המקרה לפי סעיף ‪ 19‬על בסיס עובדות משמעותיות נוספות או שינוי משמעותי של‬
‫הנסיבות‪.‬‬

‫סעיף ‪19‬‬
‫עתירות בעניין סמכות השיפוט של בית המשפט או קבילות מקרה‬

‫בית המשפט יוודא שיש לו סמכות שיפוט בכל מקרה המובא בפניו‪ .‬בית המשפט רשאי‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מיוזמתו‪ ,‬לקבוע בעניין קבילות המקרה לפי סעיף ‪.17‬‬

‫רשאים להגיש עתירות נגד קבילות של מקרה על בסיס העילות המצוינות בסעיף ‪ 17‬או נגד‬ ‫‪.2‬‬
‫סמכות השיפוט של בית המשפט‪:‬‬

‫נאשם או אדם שהוצאו בעניינו צו מעצר או זימון להתייצב לפי סעיף ‪;58‬‬ ‫(א)‬

‫מדינה שיש לה סמכות שיפוט על המקרה‪ ,‬מהטעם שהיא חוקרת או חקרה את המקרה‬ ‫(ב)‬
‫או מעמידה או העמיד לדין בעניין זה; או‬

‫מדינה שהסכמתה לסמכות שיפוט נדרשת לפי סעיף ‪.12‬‬ ‫(ג)‬

‫התובע רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק בשאלה של סמכות שיפוט או קבילות‪ .‬בהליכים‬ ‫‪.3‬‬
‫בנוגע לסמכות שיפוט או קבילות‪ ,‬אלו שהפנו את הסיטואציה לפי סעיף ‪ ,13‬וכן קורבנות‪,‬‬
‫רשאים להגיש את עמדתם לבית המשפט‪.‬‬

‫כל אדם או מדינה המצוינים בס”ק ‪ 2‬רשאים לעתור נגד קבילות המקרה או סמכות בית המשפט‬ ‫‪.4‬‬
‫פעם אחת בלבד‪ .‬יש לעתור לפני תחילת המשפט או בתחילתו‪ .‬בנסיבות יוצאות דופן בית‬
‫המשפט רשאי לאשר שעתירה תוגש יותר מפעם אחת או במועד לאחר תחילת המשפט‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫עתירות נגד קבילות המקרה‪ ,‬בתחילת המשפט‪ ,‬או לאחר מכן ברשות בית המשפט‪ ,‬יכולות‬
‫להתבסס על סעיף ‪ 17‬ס”ק ‪(1‬ג) בלבד‪.‬‬

‫מדינה המצוינת בס"ק ‪(2‬ב) ו‪(2-‬ג) תעתור בהזדמנות המוקדמת ביותר‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫טרם אישור האישומים‪ ,‬עתירות נגד קבילות המקרה או עתירות נגד סמכות שיפוט בית‬ ‫‪.6‬‬
‫המשפט יובאו בפני ערכאת קדם‪-‬המשפט‪ .‬לאחר אישור האישומים‪ ,‬הן יובאו בפני ערכאת‬
‫המשפט‪ .‬על החלטות הנוגעות לסמכות שיפוט או קבילות ניתן לערער לערכאת הערעורים‬
‫בהתאם לסעיף ‪.82‬‬

‫אם עתירה הוגשה על‪-‬ידי מדינה המצוינת בס"ק ‪(2‬ב) או ‪(2‬ג)‪ ,‬ישהה התובע את החקירה עד‬ ‫‪.7‬‬
‫להכרעת בית המשפט לפי סעיף ‪.17‬‬

‫עד להכרעת בית המשפט‪ ,‬התובע רשאי לבקש אישור מבית המשפט‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫לנקוט בצעדי חקירה הכרחיים המצוינים בסעיף ‪ ,18‬ס”ק ‪;6‬‬ ‫(א)‬

‫לגבות הצהרה או עדות מעד או להשלים את האיסוף והבחינה של ראיות שהחלו לפני‬ ‫(ב)‬
‫הגשת העתירה; וכן‬

‫בשיתוף עם המדינות הנוגעות לדבר‪ ,‬למנוע את הימלטותם של בני אדם אשר בעניינם‬ ‫(ג)‬
‫התובע כבר ביקש צו מעצר לפי סעיף ‪.58‬‬

‫הגשת עתירה לא תשפיע על תוקפו של כל מעשה שביצע התובע או כל הוראה שנתן או צו‬ ‫‪.9‬‬
‫שהוציא בית המשפט לפני הגשת העתירה‪.‬‬

‫‪ .10‬החליט בית המשפט שמקרה אינו קביל לפי סעיף ‪ ,17‬רשאי התובע להגיש בקשה לעיון חוזר‬
‫של ההחלטה כאשר הוא משוכנע שהתגלו עובדות חדשות השוללות את הבסיס שבגינו המקרה‬
‫נמצא קודם לכן לא קביל לפי סעיף ‪.17‬‬

‫‪ .11‬אם התובע‪ ,‬בהתחשב בסוגיות המצוינות בסעיף ‪ ,17‬דחה חקירה‪ ,‬התובע רשאי לבקש‬
‫שהמדינה הנוגעת בדבר תעמיד לרשותו מידע על ההליכים‪ .‬מידע זה‪ ,‬לבקשת המדינה הנוגעת‬
‫בדבר‪ ,‬יהיה חסוי‪ .‬אם לאחר מכן החליט התובע להמשיך בחקירה‪ ,‬הוא יידע את המדינה‬
‫שלטובתה נדחתה החקירה‪.‬‬

‫‪720‬‬
‫סעיף‬
‫אין מענישין על אותו מעשה‬

‫למעט הוראות נוגדות בחוקה זו‪ ,‬לא יועמד אדם לדין בפני בית המשפט בנוגע להתנהגות‬ ‫‪.1‬‬
‫שהיוותה בסיס לפשעים בגינן האדם הורשע או זוכה על‪-‬ידי בית המשפט‪.‬‬

‫‪ 7‬כפי שתוקן בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪( 2010‬המוסיפה התייחסות לסעיף ‪8‬ב)‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫לא יועמד לדין אדם על‪-‬ידי בית משפט אחר בשל פשע המצוין בסעיף ‪ 5‬בגינו אותו אדם כבר‬ ‫‪.2‬‬
‫הורשע או זוכה על‪-‬ידי בית המשפט‪.‬‬

‫אדם שנשפט על‪-‬ידי בית משפט אחר בגין התנהגות האסורה גם לפי סעיף ‪ 8 ,7 ,6‬או ‪8‬ב לא‬ ‫‪.3‬‬
‫יישפט על‪-‬ידי בית המשפט בנוגע לאותה התנהגות אלא אם ההליכים בבית המשפט האחר‪:‬‬

‫נועדו להגן על האדם הנוגע בדבר מפני אחריות פלילית לפשעים שבסמכות השיפוט של‬ ‫(א)‬
‫בית המשפט; או‬

‫באופן אחר לא נוהלו באופן עצמאי או נטול פניות בהתאם לכללי ההליך ההוגן המוכרים‬ ‫(ב)‬
‫במשפט הבין‪-‬לאומי ונוהלו באופן אשר‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬לא עלה בקנה אחד עם כוונה‬
‫להעמיד את האדם הנוגע בדבר לדין‪.‬‬

‫סעיף ‪21‬‬
‫הדין החל‬

‫בית המשפט יחיל‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בראש ובראשונה‪ ,‬את החוקה‪ ,‬את יסודות העבירה‪ ,‬ואת תקנות סדרי הדין והראיות;‬ ‫(א)‬

‫שנית‪ ,‬במידה וראוי‪ ,‬את האמנות החלות ואת עקרונות וכללי המשפט הבין‪-‬לאומי‪ ,‬לרבות‬ ‫(ב)‬
‫העקרונות הקיימים של המשפט הבין‪-‬לאומי של סכסוך מזוין;‬

‫בהיעדר אלה‪ ,‬את העקרונות הכלליים של המשפט הנגזרים על‪-‬ידי בית המשפט‬ ‫(ג)‬
‫מהחוקים המדינתיים של מערכות משפט בעולם לרבות‪ ,‬במידה וראוי‪ ,‬מהחוקים‬
‫המדינתיים של מדינות אשר תהיינה בדרך כלל בעלות סמכות שיפוט על הפשע‪ ,‬ובלבד‬
‫שעקרונות אלה עולים בקנה אחד עם החוקה ועם המשפט הבין‪-‬לאומי והכללים ואמות‬
‫המידה המוכרים באופן בין‪-‬לאומי‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי להחיל עקרונות וכללי משפט כפי שנתפרשו בהחלטותיו הקודמות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫היישום והפרשנות של הדין לפי סעיף זה חייבים לעלות בקנה אחד עם זכויות אדם מוכרות‬ ‫‪.3‬‬
‫באופן בין‪-‬לאומי וללא כל אפליה המבוססת על שיקולים כגון מגדר כמוגדר בסעיף ‪ ,7‬ס"ק (‪,)3‬‬
‫גיל‪ ,‬גזע‪ ,‬צבע‪ ,‬שפה‪ ,‬דת או אמונה‪ ,‬דעה פוליטית או אחרת‪ ,‬מוצא לאומי‪ ,‬אתני או חברתי‪,‬‬
‫עושר‪ ,‬מעמד מולד או אחר‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫פרק ‪.3‬‬
‫עקרונות כלליים של המשפט הפלילי‬

‫סעיף ‪22‬‬
‫אין עבירה אלא אם כן מזהירין‬

‫לא יהיה אדם אחראי בפלילים לפי חוקה זו אלא אם ההתנהגות הנדונה מהווה‪ ,‬בעת‬ ‫‪.1‬‬
‫שהתרחשה‪ ,‬פשע שבסמכות השיפוט של בית המשפט‪.‬‬

‫הגדרת פשע תפורש בדווקנות ואין להרחיבה על דרך היקש‪ .‬במקרה של דו‪-‬משמעות‪ ,‬ההגדרה‬ ‫‪.2‬‬
‫תפורש לטובת האדם הנחקר‪ ,‬המועמד לדין או המורשע‪.‬‬

‫סעיף זה לא ישפיע על אפיונה של התנהגות כפלילית לפי המשפט הבין‪-‬לאומי שאינו תלוי‬ ‫‪.3‬‬
‫בחוקה זו‪.‬‬

‫סעיף ‪23‬‬
‫אין עונשין אלא אם כן מזהירין‬

‫אדם שהורשע על‪-‬ידי בית המשפט ייענש בהתאם לחוקה זו בלבד‪.‬‬

‫סעיף ‪24‬‬
‫היעדר תחולה אישית למפרע‬

‫לא יהיה אדם אחראי בפלילים לפי חוקה זו בשל התנהגות שהתרחשה טרם כניסת החוקה‬ ‫‪.1‬‬
‫לתוקף‪.‬‬

‫במקרה של שינוי הדין החל במקרה נתון בטרם ניתן פסק דין סופי‪ ,‬יחול הדין המיטיב עם‬ ‫‪.2‬‬
‫הנחקר‪ ,‬המועמד לדין או המורשע‪.‬‬

‫‪825‬‬
‫סעיף‬
‫אחריות פלילית אישית‬

‫לבית המשפט סמכות שיפוט על בני אדם לפי חוקה זו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אדם המבצע פשע שבסמכות השיפוט של בית המשפט יישא באחריות אישית ויהיה בר ענישה‬ ‫‪.2‬‬
‫בהתאם לחוקה זו‪.‬‬

‫בהתאם לחוקה זו‪ ,‬יהא אדם אחראי בפלילים ובר ענישה בשל פשע שבסמכות השיפוט של בית‬ ‫‪.3‬‬
‫המשפט אם אותו אדם‪:‬‬

‫‪ 8‬כפי שתוקן בהחלטה ‪ RC/Res.6‬מיום ‪ 11‬יוני ‪( 2010‬המוסיפה ס"ק ‪3‬ב)‬

‫‪63‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫מבצע פשע כאמור‪ ,‬בין אם כיחיד‪ ,‬בצוותא עם אחר או באמצעות אדם אחר‪ ,‬בין אם אותו‬ ‫(א)‬
‫אדם אחר אחראי בפלילים ובין אם לאו;‬

‫מורה‪ ,‬משדל או מעודד ביצוע פשע כאמור שלמעשה בוצע או שהיה ניסיון לבצעו;‬ ‫(ב)‬

‫במטרה להקל על ביצוע הפשע‪ ,‬מסייע‪ ,‬תומך או עוזר בדרך אחרת לביצוע או לניסיון‬ ‫(ג)‬
‫לביצוע הפשע‪ ,‬לרבות מתן אמצעים לביצועו;‬

‫תורם בכל דרך אחרת לביצוע או לניסיון ביצוע הפשע על‪-‬ידי קבוצת בני אדם הפועלים‬ ‫(ד)‬
‫למען מטרה משותפת‪ .‬על תרומה זו להיות מכוונת וכן‪:‬‬

‫להיעשות במטרה לקדם את הפעילות הפלילית או התכלית הפלילית של הקבוצה‪,‬‬ ‫(‪)i‬‬

‫כאשר פעילות או תכלית זו כרוכה בביצוע פשע שבסמכות בית המשפט; או‬

‫להיעשות בידיעה על כוונתה של הקבוצה לבצע את הפשע;‬ ‫(‪)ii‬‬

‫ביחס לפשע השמדת עם‪ ,‬מסית במישרין ובפומבי אחרים לבצע השמדת עם;‬ ‫(ה)‬

‫מנסה לבצע פשע כאמור על‪-‬ידי נקיטת פעולה המתחילה את ביצועו באמצעות צעד‬ ‫(ו)‬
‫משמעותי‪ ,‬אבל הפשע לא מתרחש בגלל נסיבות שאינן תלויות בכוונת האדם‪ .‬אולם‪,‬‬
‫אדם הנוטש את המאמץ לבצע את הפשע או מונע בדרך אחרת את השלמת הפשע לא‬
‫יהיה בר ענישה לפי חוקה זו על הניסיון לבצע את הפשע אם אותו אדם ויתר לחלוטין‬
‫ומרצונו על התכלית הפלילית‪.‬‬

‫‪3‬ב‪ .‬ביחס לפשע התוקפנות‪ ,‬הוראות סעיף זה יחולו רק על בני אדם היכולים בפועל לשלוט על או‬
‫להכווין את פעולתה המדינית או הצבאית של מדינה‪.‬‬

‫אף הוראה בחוקה זו הנוגעת לאחריות פלילית אישית לא תשפיע על אחריותן של מדינות לפי‬ ‫‪.4‬‬
‫המשפט הבין‪-‬לאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪26‬‬
‫היעדר סמכות שיפוט על בני אדם תחת גיל שמונה עשרה‬

‫לבית המשפט לא תהיה סמכות שיפוט בנוגע לאדם אשר טרם מלאו לו ‪ 18‬שנים בעת ביצוע לכאורה‬
‫של פשע‪.‬‬

‫סעיף ‪27‬‬
‫היעדר רלוונטיות של תפקיד רשמי‬

‫חוקה זו תחול באו פן שווה על כל בני האדם ללא כל אבחנה המבוססת על התפקיד הרשמי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בייחוד ‪ ,‬תפקיד רשמי כראש מדינה או ממשלה‪ ,‬חבר ממשלה או פרלמנט‪ ,‬נציג נבחר או פקיד‬

‫‪64‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫ציבורי לא יפטור בשום מקרה אדם מאחריות פלילית לפי חוקה זו‪ ,‬וכן לא יהווה‪ ,‬כשלעצמו‪,‬‬
‫עילה להפחתת העונש‪.‬‬

‫חסינויות או סדרי דין מיוחדים אשר עשויים להיכרך בתפקידו הרשמי של אדם‪ ,‬בין אם לפי הדין‬ ‫‪.2‬‬
‫המדינתי או הבין‪-‬לאומי‪ ,‬לא ימנעו מבית המשפט להפעיל את סמכות שיפוטו על אדם זה‪.‬‬

‫סעיף ‪28‬‬
‫אחריות מפקדים וממונים אחרים‬

‫נוסף על עילות אחרות לאחריות פלילית לפי חוקה זו לפשעים שבסמכות השיפוט של בית המשפט‪:‬‬

‫מפקד צבאי או אדם הפועל למעשה כמפקד צבאי יהיה אחראי בפלילים לפשעים‬ ‫(א)‬
‫שבסמכות השיפוט של בית המשפט אשר בוצעו בידי כוחות צבאיים תחת פיקודו‬
‫ושליטתו הממשית‪ ,‬או סמכותו ושליטתו הממשית‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כאשר לא הפעיל את‬
‫שליטתו כיאות על כוחות אלה‪ ,‬במקרים בהם‪:‬‬

‫אותו מפקד צבאי זה או אדם ידע או‪ ,‬בשל הנסיבות באותה העת‪ ,‬היה עליו לדעת‬ ‫(‪)i‬‬
‫שהכוחות הצבאיים מבצעים או עומדים לבצע פשעים כאמור; וכן‬

‫אותו מפקד צבאי או אדם לא נקט בכל האמצעים הדרושים והסבירים אשר בסמכותו‬ ‫(‪)ii‬‬
‫כדי למנוע או לבלום את ביצועם או כדי להביא את העניין בפני הרשויות המוסמכות‬
‫לחקירה והעמדה לדין‪.‬‬

‫בנוגע ליחסי ממונה וכפיף אשר אינם מתוארים בס"ק (א)‪ ,‬הממונה יהיה אחראי בפלילים‬ ‫(ב)‬
‫לפשעים שבסמכות השיפוט של בית המשפט אשר בוצעו בידי כפיפים שתחת סמכותו‬
‫ושליטתו הממשית‪ ,‬כאשר לא הפעיל את שליטתו כיאות על כפיפים אלו‪ ,‬במקרים בהם‪:‬‬

‫הממונה ידע‪ ,‬או התעלם במודע ממידע אשר הצביע בבירור שהכפיפים מבצעים או‬ ‫(‪)i‬‬
‫עומדים לבצע פשעים אלו;‬

‫הפשעים נגעו לפעילות אשר היתה תחת אחריותו ושליטתו הממשית של הממונה;‬ ‫(‪)ii‬‬
‫וכן‬

‫הממונה לא נקט בכל האמצעים הדרושים והסבירים שבסמכותו כדי למנוע או לבלום‬ ‫(‪)iii‬‬
‫את ביצועם או כדי להביא את העניין בפני הרשויות המוסמכות לחקירה והעמדה‬
‫לדין‪.‬‬

‫סעיף ‪29‬‬
‫אי תחולת דיני ההתיישנות‬

‫הפשעים שבסמכות השיפוט של בית המשפט אינם מוגבלים על‪-‬ידי דיני התיישנות‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫סעיף ‪30‬‬
‫היסוד הנפשי‬

‫בהיעדר הוראות אחרות‪ ,‬יהא אדם אחראי בפלילים ובר ענישה בשל פשע שבסמכות השיפוט‬ ‫‪.1‬‬
‫של בית המשפט רק אם היסודות העובדתיים בוצעו עם כוונה וידיעה‪.‬‬

‫לצורך סעיף זה‪ ,‬לאדם יש כוונה כאשר‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ביחס להתנהגות‪ ,‬האדם מתכוון לקיים את ההתנהגות;‬ ‫(א)‬

‫ביחס לתוצאה‪ ,‬האדם מתכוון לגרום לתוצאה זו או מודע שהיא תתרחש במהלך‬ ‫(ב)‬
‫האירועים הרגיל‪.‬‬

‫לצורך סעיף זה‪" ,‬ידיעה" משמע מודעות לקיומה של נסיבה או לתוצאה שתתרחש במהלך‬ ‫‪.3‬‬
‫האירועים הרגיל‪" .‬יודע" ו"ביודעין" יפורשו בהתאם‪.‬‬

‫סעיף ‪31‬‬
‫סייגים לאחריות פלילית‬

‫נוסף על סייגים אחרים לאחריות פלילית הקבועים בחוקה זו‪ ,‬לא יהא אדם אחראי בפלילים אם‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במועד ההתנהגות של אותו אדם‪:‬‬

‫האדם סובל ממחלת נפש או ליקוי נפשי אשר שללו את יכולתו להעריך את אי חוקיותה‬ ‫(א)‬
‫או את טבעה של התנהגותו‪ ,‬או את יכולתו לשלוט בהתנהגותו כך שתתאים לדרישות‬
‫החוק;‬

‫האדם שרוי במצב של שכרות אשר שולל את יכולתו להעריך את אי חוקיותה או את‬ ‫(ב)‬
‫טבעה של התנהגותו‪ ,‬או את יכולתו לשלוט בהתנהגותו כך שתתאים לדרישות החוק‪,‬‬
‫אלא אם האדם השתכר מרצונו בנסיבות בהן האדם ידע‪ ,‬או התעלם מהסיכון‪ ,‬שכתוצאה‬
‫מהשכרות הוא עשוי לנקוט בהתנהגות שמהווה פשע שבסמכות השיפוט של בית‬
‫המשפט;‬

‫האדם פועל באופן סביר כדי להגן על עצמו או על אדם אחר או‪ ,‬במקרה של פשעי‬ ‫(ג)‬
‫מלחמה‪ ,‬על רכוש החיוני להישרדותו של האדם או אדם אחר או על רכוש החיוני‬
‫להשלמת משימה צבאית‪ ,‬מפני שימוש מיידי ובלתי חוקי בכוח באופן מידתי למידת‬
‫הסכנה הנשקפת לאדם או לאדם אחר או לרכוש המוגן‪ .‬העובדה שהאדם היה מעורב‬
‫בפעולת מגננה המתבצעת על‪-‬ידי כוחות צבאיים לא תהווה כשלעצמה בסיס לסייג‬
‫מאחריות פלילית לפי ס"ק זה;‬

‫ההתנהגות אשר לכאורה מהווה פשע שבסמכות השיפוט של בית המשפט נגרמה‬ ‫(ד)‬
‫כתוצאה מכורח שנבע מאיום במוות מיידי או בחבלה גופנית חמורה‪ ,‬ממושכת או מיידית‬

‫‪66‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫נגד האדם או אדם אחר‪ ,‬והאדם נהג מתוך הכרח ובאופן סביר כדי להימנע מאיום זה‪,‬‬
‫ובלבד שהאדם אינו מתכוון לגרום לפגיעה גדולה יותר מזו שביקש למנוע‪ .‬איום זה יכול‪:‬‬

‫להתבצע על‪-‬ידי בני אדם אחרים; או‬ ‫(‪)i‬‬

‫להתהוות על‪-‬ידי נסיבות אחרות שמעבר לשליטתו של אדם זה‪.‬‬ ‫(‪)ii‬‬

‫בית המשפט יקבע את ישימות הסייגים לאחריות פלילית הקבועים בחוקה זו למקרה שלפניו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫במהלך המשפט‪ ,‬בית המשפט רשאי לשקול סייג לאחריות פלילית אחר מאלו המצוינים בס"ק ‪1‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אם סייג זה נובע מהדין החל כפי שקבוע בסעיף ‪ .21‬סדרי הדין הנוגעים לשקילת סייג כאמור‬
‫יקבעו בתקנות סדרי הדין והראיות‪.‬‬

‫סעיף ‪32‬‬
‫טעות שבעובדה או טעות שבדין‬

‫טעות שבעובדה תהווה סייג לאחריות פלילית רק אם היא שוללת את היסוד הנפשי של הפשע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫טעות שבדין באשר לשאלה האם סוג מסוים של התנהגות מהווה פשע שבסמכות השיפוט של‬ ‫‪.2‬‬
‫בית המשפט לא תהווה סייג לאחריות פלילית‪ .‬אולם‪ ,‬טעות שבדין תהווה סייג לאחריות פלילית‬
‫אם היא שוללת את היסוד הנפשי של הפשע‪ ,‬או כפי שקבוע בסעיף ‪.33‬‬

‫סעיף ‪33‬‬
‫פקודות ממונים והוראות הדין‬

‫העובדה שפשע שבסמכות השיפוט של בית המשפט בוצע על‪-‬ידי אדם בהתאם לפקודת‬ ‫‪.1‬‬
‫ממשלה או ממונה‪ ,‬בין אם צבאי או אזרחי‪ ,‬לא תפטור את אותו אדם מאחריות פלילית אלא‬
‫אם‪:‬‬

‫האדם היה חייב לפי דין לציית לפקודות הממשלה או הממונה הנדונים;‬ ‫(א)‬

‫האדם לא ידע שהפקודה לא היתה חוקית; וכן‬ ‫(ב)‬

‫הפקודה לא היתה בלתי חוקית בעליל‪.‬‬ ‫(ג)‬

‫לצורך סעיף זה‪ ,‬פקודות לבצע השמדת עם או פשעים נגד האנושות הן בלתי חוקיות בעליל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪67‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪68‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪69‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪70‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪71‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪72‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪73‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪74‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪75‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪76‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪77‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪78‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪79‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪80‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪81‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪82‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪83‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪84‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪85‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪86‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪87‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪88‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪89‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪90‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪91‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪92‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪93‬‬
‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪94‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫חוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪1977-‬‬

‫סעיפים נבחרים‬

‫פרק ג'‪ :‬תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה‬

‫סימן א'‪ :‬הוראות כלליות‬
‫‪) .7‬א( "עבירת‪-‬פנים" —‬ ‫העבירות לפי מקומן‬
‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫)‪ (1‬עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;‬ ‫תשנ"ד‪1994-‬‬

‫)‪ (2‬מעשה הכנה לעבור עבירה‪ ,‬נסיון‪ ,‬נסיון לשדל אחר‪ ,‬או קשירת קשר לעבור‬
‫עבירה‪ ,‬שנעשו מחוץ לשטח ישראל‪ ,‬ובלבד שהעבירה‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬היתה אמורה‬
‫להיעשות בתוך שטח ישראל‪.‬‬
‫)ב( "עבירת‪-‬חוץ" ‪ -‬עבירה שאיננה עבירת‪-‬פנים‪.‬‬
‫)ג( "שטח ישראל"‪ ,‬לענין סעיף זה ‪ -‬שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי‪-‬‬
‫החופין שלה‪ ,‬וכן כלי‪-‬השיט וכלי‪-‬הטיס הרשומים בישראל‪.‬‬

‫סימן ב'‪ :‬התחולה על עבירות‪-‬פנים‬

‫דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת‪-‬פנים‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫עבירת פנים‬
‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫סימן ג'‪ :‬התחולה על עבירות‪-‬חוץ‬ ‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫‪) .13‬א( דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות‪-‬חוץ נגד —‬ ‫עבירות נגד המדינה‬
‫או העם היהודי‬
‫)‪ (1‬בטחון המדינה‪ ,‬יחסי החוץ שלה או סודותיה;‬ ‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫)‪ (2‬סדרי המשטר שבמדינה;‬
‫)‪ (3‬הפעילות התקינה של רשויות המדינה;‬
‫)‪ (4‬רכוש המדינה‪ ,‬כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;‬
‫)‪ (5‬רכוש‪ ,‬זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן )ג(‪.‬‬
‫)ב( דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות‪-‬חוץ נגד —‬
‫)‪ (1‬חיי אזרח ישראלי‪ ,‬תושב ישראל או עובד הציבור‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או‬
‫רכושו‪ ,‬באשר הוא כזה;‬
‫)‪ (2‬חיי יהודי‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או רכושו‪ ,‬באשר הוא יהודי‪ ,‬או רכוש מוסד‬
‫יהודי‪ ,‬באשר הוא כזה‪.‬‬
‫)ב‪ (1‬דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על חוק איסור הכחשת‬ ‫)תיקון מס' ‪(83‬‬
‫תשס"ה‪2004-‬‬
‫השואה‪ ,‬התשמ"ו‪.1986-‬‬
‫)ג( "איגוד או גוף" לענין סעיף קטן )א()‪— (5‬‬
‫)‪ (1‬ההסתדרות הציונית העולמית;‬
‫)‪ (2‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל;‬
‫)‪ (3‬קרן קיימת לישראל;‬
‫)‪ (4‬קרן היסוד ‪ -‬המגבית המאוחדת לישראל;‬
‫)‪ (5‬גוף מבוקר‪ ,‬כמשמעותו בחוק מבקר המדינה ]נוסח משולב[‪ ,‬תשי"ח‪.1958-‬‬
‫שר המשפטים רשאי‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬לקבוע בתקנות‬
‫איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫‪) .14‬א( דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות‪-‬חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב‬ ‫עבירות נגד אזרח‬
‫ישראלי או תושב‬
‫ישראל‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו או חירותו‪ ,‬שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר‪.‬‬ ‫ישראל‬
‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫)ב( נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת‪ ,‬יחולו עליה דיני העונשין‬ ‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫של ישראל רק בהתקיים כל אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;‬
‫)‪ (2‬אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה;‬
‫)‪ (3‬האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או‪ ,‬אם הורשע בה‪ ,‬לא נשא את העונש‬
‫שהוטל עליו בגללה‪.‬‬
‫)ג( לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל‪ ,‬לפי דיני המדינה בה נעברה‬
‫העבירה‪.‬‬
‫‪) .15‬א( דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת‪-‬חוץ מסוג פשע או עוון‪ ,‬שנעברה בידי אדם‬ ‫עבירה שנעברה בידי‬
‫אזרח ישראלי או‬
‫שהיה‪ ,‬בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן‪ ,‬אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל‬ ‫תושב ישראל‬
‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה‪ ,‬לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של‬ ‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫)ב( הסייגים האמורים בסעיף ‪)14‬ב( ו‪)-‬ג(‪ ,‬יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם‬ ‫)תיקון מס' ‪(52‬‬
‫לפי סעיף זה; ואולם‪ ,‬הסייג האמור בסעיף ‪)14‬ב()‪ (1‬לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה‪ ,‬והיא‬ ‫תשנ"ח‪1998-‬‬
‫)תיקון מס' ‪(75‬‬
‫נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי‪:‬‬ ‫תשס"ג‪2003-‬‬
‫)תיקון מס' ‪(91‬‬
‫)‪ (1‬ריבוי נישואין לפי סעיף ‪;176‬‬ ‫תשס"ז‪2006-‬‬

‫)‪ (2‬עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;‬
‫)‪2‬א( מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי סעיף ‪291‬א;‬ ‫)תיקון מס' ‪(106‬‬
‫תש"ע‪2010-‬‬
‫)‪ (3‬הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף ‪;370‬‬
‫)‪ (4‬גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף ‪376‬ב;‬
‫)‪ (5‬סחר בבני אדם לפי סעיף ‪377‬א‪.‬‬
‫‪) .16‬א( דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות‪-‬חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה‪ ,‬באמנות‬ ‫עבירות נגד משפט‬
‫העמים‬
‫בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות‪ ,‬להעניש עליהן; והוא‪ ,‬אף אם נעברו בידי מי שאינו‬ ‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫אזרח ישראלי או תושב ישראל‪ ,‬ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא‪.‬‬
‫)ב( הסייגים האמורים בסעיף ‪)14‬ב()‪ (2‬ו‪ ,(3)-‬ו‪)-‬ג( יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של‬
‫ישראל גם לפי סעיף זה‪.‬‬
‫‪) .17‬א( מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על‬ ‫תחולה שילוחית‬
‫)תיקון מס' ‪(39‬‬
‫עבירת‪-‬חוץ או להחיל את הוראות סעיף ‪ ,10‬לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות‪ ,‬גם במקרים‬ ‫תשנ"ד‪1994-‬‬
‫אחרים מאלה האמורים בסעיפים ‪ 13‬עד ‪ ,16‬ובלבד שנתקיימו כל אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת;‬
‫)‪ (2‬העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל‪ ,‬בין אם‬
‫הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו;‬
‫)‪ (3‬בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם‪ ,‬תוותר המדינה המבקשת‪ ,‬בבקשתה‪,‬‬
‫על תחולת דיניה היא בענין הנדון‪.‬‬
‫)ב( לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה‬
‫המבקשת‪.‬‬
‫)ג( כל שאר התנאים ייקבעו באמנה‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם‪ ,‬תש"י‪1950-‬‬

‫‪) .1‬א( בחוק זה "השמדת עם" פירושה ‪ -‬אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה‬ ‫"השמדת עם" –‬
‫פירוש‬
‫להשמיד‪ ,‬השמדה גמורה או חלקית‪ ,‬קיבוץ לאומי‪ ,‬אתני‪ ,‬גזעי או דתי )להלן ‪" -‬קיבוץ"(‪ ,‬באשר‬
‫הוא קיבוץ כזה‪.‬‬
‫ואלה המעשים‪:‬‬
‫)‪ (1‬הריגת אנשים הנמנים עם הקיבוץ;‬
‫)‪ (2‬גרימת נזק חמור‪ ,‬בגוף או בנפש‪ ,‬לאנשים הנמנים עם הקיבוץ;‬
‫)‪ (3‬העמדת הקיבוץ בתנאי‪-‬חיים שיש בהם כדי להביא להשמדתו הגופנית‪ ,‬כולו או‬
‫מקצתו;‬
‫)‪ (4‬קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקיבוץ;‬
‫)‪ (5‬העברת ילדי הקיבוץ לקיבוץ אחר בדרך כפייה‪.‬‬
‫)ב( בסעיף קטן )א(‪" ,‬ילד" פירושו ‪ -‬אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה‪.‬‬
‫‪ .2‬האשם בהשמדת עם‪ ,‬דינו ‪ -‬מיתה; אך אם עשה את המעשה‪ ,‬המהווה את העבירה‪ ,‬בנסיבות‬ ‫עונש על השמדת עם‬
‫אשר‪ ,‬אלמלא סעיף ‪ ,6‬היו פוטרות אותו מאחריות פלילית או היו משמשות עילה למחילת העבירה‪,‬‬
‫והוא עשה כמיטב יכלתו כדי להקל את חומרת התוצאות שנגרמו על ידי המעשה‪ ,‬יהיה דינו ‪-‬‬
‫מאסר לתקופה של לא פחות מעשר שנים‪.‬‬
‫‪) .3‬א( האשם באחד המעשים המפורטים להלן‪ ,‬דינו כדין האשם בהשמדת עם‪ .‬ואלה‬ ‫קשר‪ ,‬הסתה ונסיון‬
‫להשמדת עם‪,‬‬
‫המעשים‪:‬‬ ‫והשתתפות בה‬
‫)‪ (1‬קשר לבצע השמדת עם;‬
‫)‪ (2‬הסתה לבצע השמדת עם;‬
‫)‪ (3‬נסיון לבצע השמדת עם;‬
‫)‪ (4‬השתתפות בהשמדת עם‪.‬‬
‫)ב( המונחים "קשר"‪" ,‬הסתה" ו"נסיון" שבסעיף קטן )א(‪ ,‬יש לפרשם מתוך סמוכין‬
‫להוראות פקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫)ג( לצורך סעיף קטן )א()‪ ,(4‬רואים אדם כמשתתף בהשמדת עם‪ ,‬אם רואים אותו כך על‬
‫פי סעיף ‪)(1)23‬ב(‪) ,‬ג( או )ד( לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫‪ .4‬האשם בעבירה לפי חוק זה יבוא על ענשו‪ ,‬בין שהוא מושל הנושא באחריות מכוח החוק‪,‬‬ ‫אחריות על השמדת‬
‫עם‬
‫בין שהוא חבר של מוסד מחוקק‪ ,‬בין שהוא פקיד ציבור ובין שהוא אדם פרטי‪.‬‬
‫‪ .5‬מי שעשה מחוץ לישראל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה‪ ,‬אפשר להביאו לדין ולהענישו‬ ‫מקום הפשע‬
‫בישראל‪ ,‬כאילו עשה את המעשה בישראל‪.‬‬
‫‪ .6‬הוראות הסעיפים ‪ 18 ,17 ,16‬ו‪ 19-‬לפקודת החוק הפלילי‪ ,1936 ,‬לא יחולו לגבי עבירות‬ ‫תפקיד משפטי‪ ,‬הכרח‪,‬‬
‫צורך וצידוק אינם‬
‫לפי חוק זה‪.‬‬ ‫הגנה‬

‫‪ .7‬הוראות החלק הראשון של פקודת החוק הפלילי‪ ,‬יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה‪ ,‬במידה‬ ‫תחולת החוק הפלילי‬
‫הכללי‬
‫שאין בחוק זה הוראה אחרת‪.‬‬
‫‪ .8‬על אף האמור בכל חוק אחר‪ ,‬בדיון בדבר הסגרתו של אדם שנאשם‪ ,‬או שנתחייב בדין‪ ,‬על‬ ‫הסגרה‬
‫השמדת עם או על אחד המעשים המפורטים בסעיף ‪)3‬א(‪ ,‬אין נזקקים לטענה שהעבירה שעליה‬
‫הוא נאשם או נתחייב בדין היא עבירה בעלת אופי פוליטי‪.‬‬
‫‪ .9‬שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה‪.‬‬ ‫ביצוע‬

‫‪ .10‬חוק זה ‪ -‬הבא בעקבות האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם‪ ,‬שנתקבלה‬ ‫תוקף החוק‬
‫על ידי עצרת האומות המאוחדות ביום ז' בכסלו תש"ט )‪ 9‬בדצמבר ‪ ,(1948‬נחתמה מטעם מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬ובהתאם להחלטת הכנסת נתאשרה על ידי מדינת‪-‬ישראל‪ - ,‬ייכנס לתקפו ביום פרסומו‬
‫ברשומות‪ ,‬ויעמוד בתקפו‪ ,‬בין שהאמנה תיכנס לתקפה או תעמוד בתקפה ובין אם לאו‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪97‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש"י‪1950-‬‬

‫‪) .1‬א( אדם שעבר עבירה אחת מאלה –‬ ‫פשעים כלפי העם‬
‫היהודי‪ ,‬פשעים כלפי‬
‫)‪ (1‬בתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם‬ ‫האנושות ופשעי‬
‫מלחמה‬
‫היהודי;‬
‫)‪ (2‬בתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי‬
‫האנושות;‬
‫)‪ (3‬בתקופת מלחמת העולם השניה‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬עשה מעשה שהוא בגדר פשע‬
‫מלחמה‪,‬‬
‫דינו – מיתה‪.‬‬
‫)ב( בסעיף זה –‬
‫"פשע כלפי העם היהודי" פירושו – אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה‬
‫להשמיד את העם היהודי‪ ,‬השמדה גמורה או חלקית; ואלה המעשים‪:‬‬
‫)‪ (1‬הריגת יהודים;‬
‫)‪ (2‬גרימת נזק חמור ליהודים בגוף או בנפש;‬
‫)‪ (3‬העמדת יהודים בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא להשמדתם הגופנית;‬
‫)‪ (4‬קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקרב יהודים;‬
‫)‪ (5‬העברת ילדים יהודים לקיבוץ לאומי דתי אחר בדרך כפייה;‬
‫)‪ (6‬השמדה או חילול של נכסים או ערכים דתיים או תרבותיים של יהודים;‬
‫)‪ (7‬הסתה לשנאת יהודים;‬
‫"פשע כלפי האנושות" פירוש – אחד המעשים האלה‪:‬‬
‫רציחה‪ ,‬השמדה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬הרעבה וגירוש של אוכלוסיה אזרחית‪ ,‬וכל מעשה לא‪-‬אנושי אחר‬
‫שנעשה באוכלוסיה אזרחית; וכן רדיפה מטעמים לאומיים גזעיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬או פוליטיים;‬
‫"פשע מלחמה" פירושו – אחד המעשים האלה‪:‬‬
‫רציחת בני אוכלוסיה אזרחית של ארץ כבושה או בתוך ארץ כבושה‪ ,‬נגישתם וגירושם‬
‫לשם עבודת כפייה או לשם כל מטרה אחרת; רציחתם וגירושם של שבויי מלחמה או‬
‫של בני האדם הנמצאים בלב‪-‬ים; המתת בני ערובה; שוד רכוש ציבורי או פרטי;‬
‫הריסה שרירותית של כרכים‪ ,‬ערים או כפרים‪ ,‬והחרבה שאינה מוצדקת על ידי הכרח‬
‫צבאי‪.‬‬
‫‪ .2‬אדם שבתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬עשה מעשה‪ ,‬שאילו עשהו בשטח ישראל‬ ‫פשעים כלפי בני אדם‬
‫נרדפים‬
‫היה אשם בעבירה לפי אחד מסעיפי החוק הפלילי המנויים להלן‪ ,‬והוא עשה את המעשה כלפי‬
‫אדם נרדף באשר הוא אדם נרדף‪ ,‬יאשם בעבירה לפי חוק זה ויהיה צפוי לאותו עונש שהיה צפוי לו‬
‫אילו עשה את המעשה בשטח ישראל‪ .‬ואלה הסעיפים‪:‬‬
‫)א( סעיף ‪) – 152‬אונס‪ ,‬עבירות מין ועבירות בלתי טבעיות(;‬
‫)ב( סעיף ‪) – 153‬אונס בתרמית(;‬
‫)ג( סעיף ‪) – 157‬מעשה מגונה בכוח וכו'(;‬
‫)ד( סעיף ‪) – 188‬גזלת ילד(;‬
‫)ה( סעיף ‪) – 212‬הריגה(;‬
‫)ו( סעיף ‪) – 214‬רצח(;‬
‫)ז( סעיף ‪) – 222‬נסיון לרצח(;‬
‫)ח( סעיף ‪) – 235‬מעשים המכוונים לגרום חבלה חמורה או למנוע מאסר(;‬
‫)ט( סעיף ‪) – 236‬מניעת מנוסתו של אדם מספינה שנטרפה בים(;‬
‫)י( סעיף ‪) – 238‬חבלה חמורה(;‬
‫)יא( סעיף ‪) – 240‬השקאת רעל בצדיה מתוך כוונה להזיק(;‬
‫)יב( סעיף ‪) – 256‬חטיפת אדם כדי לדצחו(;‬
‫)יג( סעיף ‪) – 258‬חטיפת אדם כדי לחבול בו חבלה חמורה(;‬
‫‪1‬‬
‫‪98‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫)יד( סעיף ‪) – 288‬שוד ונסיון לשוד(;‬

‫)טו( סעיף ‪) – 293‬דרישת רכוש באיום על מנת לגנבו(‪.‬‬
‫‪) .3‬א( אדם שבתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬היה חבר בארגון עויין‪ ,‬או נשא משרה‬ ‫חברות בארגון עוין‬
‫או מילא תפקיד בארגון כזה‪ ,‬דינו – מאסר עד שבע שנים‪.‬‬
‫)ב( בסעיף זה "ארגון עויין" פירושו –‬
‫)‪ (1‬חבר בני אדם אשר בהתאם לסעיף ‪ 9‬ממגילת בית הדין הצבאי הבינלאומי‪,‬‬
‫המצורפת להסכם ארבע המעצמות מיום ‪ 8‬באוגוסט ‪ 1945‬בדבר שפיטתם של פושעי‬
‫המלחמה הראשיים‪ ,‬הוכרז בארגון פושע בפסק דינו של בית דין זה;‬
‫)‪ (2‬כל חבר אחר של בני אדם שהיה קיים בארץ עויינת ושמטרתו או אחת ממטרותיו‬
‫היתה לבצע פעולות של שלטון עויין המכוונות נגד בני אדם נרדפים‪ ,‬או לסייע בביצוע‬
‫פעולות כאלה‪.‬‬
‫‪) .4‬א( אדם שבתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬בהיותו ממלא תפקיד במקום הסגר‬ ‫עבירות במקומות‬
‫הסגר‬
‫מטעם שלטון עויין‪ ,‬או מטעם הממונה על אותו מקום הסגר‪ ,‬עשה מעשה כלפי אדם נרדף באותו‬
‫מקום הסגר‪ ,‬שאילו עשהו בשטח ישראל היה אשם בעבירה על פי אחד מסעיפי החוק הפלילי‬
‫המנויים להלן‪ ,‬יאשם בעבירה לפי חוק זה‪ ,‬ויהיה צפוי לאותו עונש שהיה צפוי לו אילו עשה את‬
‫המעשה בשטח ישראל‪ .‬ואלה הסעיפים‪:‬‬
‫)‪ (1‬סעיף ‪)100‬ג( – )איום במעשה אלימות(;‬
‫)‪ (2‬סעיף ‪) – 162‬שידול לבעילת נשים על ידי איומים‪ ,‬תרמית או השקאת סמים(;‬
‫)‪ (3‬סעיף ‪) – 241‬חבלה וכיוצא בזה(;‬
‫)‪ (4‬סעיף ‪) – 242‬אי סיפוק צרכים(;‬
‫)‪ (5‬סעיף ‪) – 249‬תקיפה סתם(;‬
‫)‪ (6‬סעיף ‪) – 250‬תקיפה הגורמת חבלה גופנית ממש(;‬
‫)‪ (7‬סעיף ‪) – 261‬כפיית עבודה(;‬
‫)‪ (8‬סעיף ‪) – 270‬גניבה(‪.‬‬
‫)ב( "מקום הסגר" פירושו‪ ,‬בסעיף זה – כל מקום בארץ עויינת שהיה מיועד‪ ,‬לפי פקודת‬
‫שלטון עויין‪ ,‬לבני אדם נרדפים‪ ,‬וכולל כל חלק של מקום כזה‪.‬‬
‫‪ .5‬אדם שבתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬נתן ידו למסירת אדם נרדף לשלטון עויין‪,‬‬ ‫מסירת אדם נרדף‬
‫לשלטון עויין‬
‫דינו – מאסר עד עשר שנים‪.‬‬
‫‪ .6‬אדם שבתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬קיבל או תבע טובת הנאה –‬ ‫סחיטה מבני אדם‬
‫נרדפים‬
‫)א( מאת אדם נרדף‪ ,‬באיימו עליו שימסור אותו‪ ,‬או ימסור אדם נרדף אחר‪ ,‬לשלטון עויין;‬
‫או‬
‫)ב( מאת אדם שנתן מחסה לאדם נרדף‪ ,‬באיימו עליו שימסור אותו‪ ,‬או את האדם הנרדף‬
‫שבחסותו‪ ,‬לשלטון עויין‪,‬‬
‫דינו – מאסר עד שבע שנים‪.‬‬
‫‪ .7‬הוראות החלק הראשון של החוק הפלילי יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה‪ ,‬מלבד אם נקבעה‬ ‫תחולת החוק הפלילי‬
‫הכללי‬
‫בחוק זה הוראה אחרת‪.‬‬
‫‪ .8‬סעיפים ‪ ,18 ,17 ,16‬ו‪ 19-‬של החוק הפלילי לא יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה‪.‬‬ ‫סעיפים שלא יחולו‬

‫‪) .9‬א( אדם שעבר עבירה לפי חוק זה‪ ,‬מותר להעמידו לדין בישראל‪ ,‬אף אם עמד כבר בחוץ‪-‬‬ ‫מעשה בית‪-‬דין‬
‫לארץ לדיון על מעשה העבירה‪ ,‬בין בפני בית‪-‬דין בינלאומי ובין בפני בית‪-‬דין של מדינה זרה‪.‬‬
‫)ב( נתחייב אדם בישראל בעבירה לפי חוק זה לאחר שנתחייב על אותו מעשה בחוץ‪-‬‬
‫לארץ‪ ,‬יתחשב בית המשפט בישראל‪ ,‬בקביעת ענשו‪ ,‬בעונש שריצה בחוץ‪-‬לארץ‪.‬‬
‫‪ .10‬אדם נרדף שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה‪ ,‬והמעשה או אי‪-‬המעשה מהווים עבירה‬ ‫שחרור מאחריות‬
‫פלילית‬
‫לפי חוק זה‪ ,‬ישחררו בית המשפט מאחריות פלילית –‬
‫)א( אם עשה את המעשה או נמנע מעשותו כדי להינצל מסכנת מוות מידי שהיתה מאיימת‬
‫עליו‪ ,‬ובית המשפט משוכנע שעשה כמיטב יכלתו כדי למנוע את התוצאות שנגרמו על ידי המעשה‬
‫או אי‪-‬המעשה; או‬
‫‪2‬‬
‫‪99‬‬
 ‫מקורות במשפט בין לאומי פלילי בעריכת פרופ' יעל רונן‪2022 ,‬‬

‫)ב( אם עשה את המעשה או נמנע מעשותו מתוך כוונה למנוע תוצאות חמורות יותר מן‬
‫התוצאות שנגרמו על ידי המעשה או אי‪-‬המעשה‪ ,‬ומנע אותן תוצאות למעשה; אך הוראות אלה לא‬
‫יחולו לגבי מעשה או אי‪-‬מעשה המהווים עבירה לפי סעיף ‪ 1‬או ‪) 2‬ו(‪.‬‬
‫‪ .11‬בקביעת ענשו של אדם שיצא חייב בדין על עבירה לפי חוק זה‪ ,‬יהיה בית המשפט רשאי‬ ‫נסיבות מקילות‬
‫להביא בחשבון‪ ,‬כגורם להמתקת העונש‪ ,‬את הנסיבות הבאות‪:‬‬
‫)א( האדם עבר את העבירה בנסיבות‪ ,‬אשר‪ ,‬אלמלא סעיף ‪ ,8‬היו פוטרות אותו מאחריות‬
‫פלילית או היו משמשות עילה למחילת העבירה‪ ,‬והוא עשה כמיטב יכלתו כדי להקל את חומרת‬
‫התוצאות שנגרמו על ידי העבירה;‬
‫)ב( העבירה נעברה מתוך כוונה למנוע‪ ,‬והיא עשויה היתה למנוע‪ ,‬תוצאות חמורות יותר‬
‫מן התוצאות שנגרמו על ידי העבירה;‬
‫אך אם היתה זו עבירה על פי סעיף ‪ ,1‬לא יטיל בית המשפט על העבריין עונש קל ממאסר של עשר‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪) .12‬א( דיני ההתישנות הקבועים בפרק החמישי לקודקס הפרוצדורה הפלילית העותומני לא‬ ‫התישנות‬
‫יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה‪.‬‬
‫)ב( )בוטל(‪.‬‬ ‫)תיקון מס' ‪(1‬‬
‫תשכ"ג‪1963-‬‬
‫‪.13‬‬
‫הוראות פקודת החנינה הכללית‪ ,‬תש"ט‪ ,1949-‬לא יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה‪.‬‬ ‫החנינה הכללית לא‬
‫תחול‬
‫‪ .14‬תביעה על עבירה לפי חוק זה לא תוגש אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל או‬ ‫תביעה לדין‬
‫בא‪-‬כוחו‪.‬‬
‫‪) .15‬א( במשפט על עבירה לפי חוק זה‪ ,‬רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיה‪ ,‬אם הוא‬ ‫ראיות‬
‫משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק‪.‬‬
‫)ב( כל אימת שבית המשפט מחליט לסטות לפי סעיף קטן )א( מדיני הראיה ירשום בית‬
‫המשפט את הטעמים שהניעוהו להחלטתו‪.‬‬
‫‪ .16‬בחוק זה –‬ ‫פירושים‬

‫"תקופת השלטון הנאצי" פירושו – התקופה שהחלה ביום ג' בשבט תרצ"ג )‪ 30‬בינואר‬
‫‪ (1933‬ונסתיימה ביום כ"ה באייר תש"ה )‪ 8‬במאי ‪.(1945‬‬
‫"תקופת מלחמת העולם השניה" פירושו – התקופה שהחלה ביום י"ז באלול תרצ"ט )‪1‬‬
‫בספטמבר ‪ (1939‬ונסתיימה ביום ה' באלול תש"ה )‪ 14‬באוגוסט ‪;(1945‬‬
‫"מעצמות הברית" פירושו – המדינות שחתמו על הצהרת האומות המאוחדות מיום ‪1‬‬
‫בינואר ‪ 1942‬או שהצטרפו אליה בתקופת מלחמת העולם השניה;‬
‫"מדינת הציר" – פירושו – מדינה שבתקופת מלחמת העולם השניה‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬היה‬
‫קיים מצב מלחמה בינה ובין מעצמות הברית; וכתקופת המלחמה שבין מדינת הציר ובין מעצמות‬
‫הברית רואים את התקופה שהתחילה ביום בו התחיל מצב המלחמה בין אותה מדינה ובין‬
‫הראשונה‪ ,‬מבחינת הזמן‪ ,‬מבין מעצמות הברית‪ ,‬וסיומה ביום שבו פסקו פעולות האיבה בין אותה‬
‫מדינה ובין האחרונה‪ ,‬מבחינת הזמן‪ ,‬מבין מעצמות הברית;‬
‫"ארץ עויינת" פירושו –‬
‫)א( גרמניה – בתקופת השלטון הנאצי;‬
‫)ב( כל מדינה אחרת ממדינות הציר – בתקופת המלחמה שבינה ובין מעצמות הברית;‬
‫)ג( כל שטח אשר בתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬היה נתון למעשה למרותה של‬
‫גרמניה – בעת שהיה נתון למעשה למרותה של גרמניה‪ ,‬כאמור;‬
‫)ד( כל שטח שהיה נתון למעשה למרותה של כל מדינה אחרת ממדינות הציר בתקופת המלחמה‬
‫שבינה ובין מעצמות הברית‪ ,‬כולה או מקצתה – בעת שהיה נתון למעשה למרותה של אותה‬
‫מדינת הציר‪ ,‬כאמור;‬
‫"שלטון עויין" פירושו – השלטון שהיה קיים בארץ עויינת;‬
‫"אדם נרדף" פירושו – אדם הנמנה עם קיבוץ לאומי‪ ,‬גזעי‪ ,‬דתי או פוליטי שנרדף על ידי שלטון‬
‫עויין;‬
‫"החוק הפלילי" פירושו – פקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫‪ .17‬שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה‪.‬‬ ‫ביצוע‬

‫‪3‬‬
‫‪100‬‬