‫שיעור ‪ 12‬ב'‪ -‬מנגנון ביטחון קולקטיבי חריג ‪2.

4‬‬
‫יום‪ ‬רביעי ‪ 09‬פברואר ‪2022‬‬
‫‪20:39‬‬
‫‪ ‬‬
‫חריג אכיפה קולקטיבית – פרק ‪ 7‬למגילת האו"ם‬
‫מבוא‪-‬‬
‫אחד מחריגים לסעיף ‪ 2.4‬הוא מנגנון הביטחון הקולקטיבי‪ -‬מעוגן בפרק ‪ 7‬במגילת האו"ם‪ ,‬אשר דן‬
‫בכללים המשניים‪ ,‬כלומר בכללים מנחים לאחר הפרת השימוש בכוח‪.‬‬
‫איסור השימוש בכוח אינו מוחלט ובמסגרת הסדר השימוש בכוח המגילה מכירה בשני חריגים לאיסור זה‪.‬‬
‫אחד החריגים הוא שימוש בכוח מכוח החלטה של מועצת הבטחון שמטרתה לקדם ולשמור על השלום‬
‫והבטחון העולמיים‪ .‬‬
‫הסמכות של מועצת הבטחון לנקוט באמצעי אכיפה הכוללים אמצעיים צבאיים‪ ,‬משלימה את איסור‬
‫השימוש בכוח שחל על כל מדינה ומהווה ניסיון ליצור מונופול על השימוש בכוח בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫מועצת הביטחון נחשבת לגוף הבינלאומי היחידי אשר מוסמך להשתמש בכוח‪ ,‬והחלטותיו בנוגע לשימוש‬
‫בכוח למטרת הגנה עצמית‪ ,‬מחייבות‪ .‬סמכות זו מהווה לליבה של מנגנון הביטחון הקולקטיבי‪ .‬‬
‫מבחינה רעיונית מנגנון הביטחון הקולקטיבי משלים את איסור השימוש בכוח משום שעיקרו כי תוקפנות‬
‫או שימוש אסור בכוח ייענו בתגובה ודאית של שימוש בכוח קולקטיבי של כלל חברות הקהילה‬
‫הבינלאומית‪ .‬כלומר הוא מבוסס על הרתעה אפקטיבית‪ ,‬אשר מאותת למדינות שהדרך לפתרון סכסוכים‬
‫נעשית באמצעי שלום‪ .‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪**  ‬כל שאר הרקע וכניסה לפרטים נמצא בסיכום מאמר‬
‫פרק ‪ -7‬מתייחס לכללי הפעולה במקרים בהם מאיימים או מפרים את השלום והביטחון הבינלאומי‪,‬‬
‫ובמקרים של פעולה תוקפנית (‪ .)Act of aggression‬פרק זה מהווה את מיסוד מונופול השימוש בכוח‬
‫בין מדינות‪ ,‬ומונה בתוכו את החריגים לאיסור שימוש בכוח‪ ,‬כלומר מתי האו"ם יכול להשתמש בכוח‬
‫(להפעיל אמצעי אכיפה צבאיים ולא צבאיים)‪.‬‬
‫מנגנון הביטחון הקולקטיבי‪-‬‬
‫סעיף ‪ 39‬מסמיך את מועצת הבטחון לקבוע אם התקיימו התנאים המצדיקים את הפעלת מנגנון אכיפה‬
‫קולקטיבי בשמירת השלום או השבתו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬תמליץ באילו אמצעיים יש לנקוט לפי סעיפים ‪41-42‬‬
‫התנאים המצדיקים להפעלת הביטחון הקולקטיבי כוללים ‪ 3‬מצבים‪-‬‬
‫איום על השלום‪ -‬מונח רחב וגמיש שמאפשר מרחב של שיקול דעת בהכרעת השאלה אם מצב‬ ‫‪.1‬‬
‫ספציפי נכנס בגדר סעיף ‪ ,39‬ולו קיימים ‪ 3‬מצבים שניתן להפעיל את ‪.39‬‬
‫מלחמות פנימיות‪ -‬מלחמות אזרחים‪ -‬בקונגו‪ ,‬יוגוסלביה‪ ,‬סומליה‪ ,‬ליבריה‪ ,‬סיירה‪-‬‬ ‫‪o‬‬
‫לאון ועוד‪.‬‬
‫הפרות זכויות אדם ומשברים הומניטריים‪ -‬ריבוי פליטים שנגרם מההפיכה הצבאית‬ ‫‪o‬‬
‫בהאיטי‪ ,‬משבר הומניטרי שנגרם עקב קונפליקט בזאיר‪.‬‬
‫נדגיש כי לא כל הפרה של ז"א נחשבת לאיום על השלום העולמי‪ ,‬והקריטריון לקביעה‬
‫הוא האם המצב הוא חמוש‪.‬‬
‫ואי נקיטת פעולות נגד טרור‪ -‬דוגמה מרכזית‪ -‬החלטות ‪ 1368 1373‬ו ‪1377‬‬ ‫‪o‬‬
‫שהתקבלו לאחר התאומים ובפנטגון אשר הכריזו על כל מעשה טרור בינלאומי כעל‬
‫איום על השלום והביטחון‪.‬‬
‫**הרחבת המושג איום על השלום‪ ,‬מאפשרת למועצת הבטחון להתמודד עם מצבים שלא נצפו‬
‫בעת הקמת האו"ם‪ ,‬ובכך מתאימה את עצמה למציאות הקיימת‪ .‬התאמה זו‪ ,‬מאפשרת את צמצום‬
‫מרכזיות הריבונות באופן שגורר מעורבות בעניינים שבעבר לא נתפסו כעילות למעורבות‪ ,‬והכרה‬
‫בשחקנים נוספים בזירה הבינלאומית‪ ,‬המשפיעים על יחסי הכוחות‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הפרת השלום‪ -‬מעשי איבה בין צבאות של כמה מדינות מהווים לעילה להפעלת הפרת השלום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המועב"ט הכריעה כי תנאי הסף התקיימו ‪ 4‬מקרים‪ ,‬שמתוכם ‪ 3‬עלו בקנה אחד עם המצב‬
‫המסורתי של סכסוך בינלאומי‪.‬‬
 ‫דוג'‪ -‬פלישת ארגנטינה לאיי פוקלנד‪ ,‬המלחמה בין אירן לעיראק שכללה שימוש בנשק כימי‬
‫ופלישת עירק לכווית‪.‬‬
‫הפרת השלום יכולה להתבצע גם בהקשר של התקפה נגד משטר עצמאי ואפקטיבי שאינו מוכר‬
‫כמדינה‪ ,‬לדוג‪ -‬פלישה צפון קוריאה לדרום‪ -‬החלטה שהתאפשרה עקב היעדרות בריה"מ‬
‫מהמועב"ט‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מעשה תוקפנות‪ -‬המושג תוקפנות אינו מוגדר‪ ,‬והמסמך היחידי שבו מעוגנת הגדרה לתוקפנות‬ ‫‪.3‬‬
‫הוא החלטת העצרת הכללית מ‪ .1974 -‬סעיף ‪ 1‬להחלטה מגדיר תוקפנות כשימוש בכוח חמוש‬
‫מצד מדינה כנגד הריבונות או השלמות הטריטוריאלית של מדינה אחרת‪ ,‬באופן שאינו עולה‬
‫בקנה אחד עם מגילת האו"ם‪.‬‬
‫מתקיים דמיון בין הסעיף לבין איסור השימוש בכוח‪ ,‬אך הבדל המרכזי הוא שההגדרה אינה כוללת‬
‫איום על שימוש בכוח‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬להחלטה יותר זיקה בין הגדרת תוקפנות לבין סמכות מועצת הבטחון לפי סעיף ‪,39‬‬
‫וממליץ למועצת הבטחון להימנע מלסווג שימוש בכוח כתוקפנות‪ ,‬אם מדובר בהתקפה שאינה‬
‫חמורה מספיק‪ .‬כלומר‪ ,‬הסעיף מצביע על רף חומרה מסוים‪ ,‬שבאמצעותו מחליטים שמא פרק ‪7‬‬
‫מופעל‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬מונה דוגמאות למעשי תוקפנות כגון פלישה‪ ,‬הפצצה וירי מעבר לגבול‪ ,‬כיבוש שטח‪ ,‬סגר‬
‫ימי והתקפה על כוחות בין היתר שמוצבים בחו"ל וסיוע עקיף לכוחות בלתי סדירים (מורדים‪,‬‬
‫טרור)‪.‬‬
‫להחלטת העצרת אין תוקף מחייב אבל היא התקבלה בקונצנזוס‪.‬‬
‫לדוג'‪ -‬פרשת ניקרגואה‪ ,‬פועלת הסיוע לכוחות המורדים הוכרה כמשקפת את המשפט המנהגי‪.‬‬
‫הגדרה לתוקפנות מקנה קווים כלליים להכרעה בדבר קיום מעשה תוקפנות‪ ,‬ועם זאת מועצת‬
‫הבטחון נוטה להימנע מסיווג מעשי תוקפנות‪ ,‬שכן מלווה בסטיגמה פוליטית‪ ,‬והטלת אחריות על צד‬
‫מסוים לסכסוך‪ .‬לדוג'‪ -‬בפלישה לכווית‪ ,‬שנחשב למעשה תוקפנות מובהק‪ ,‬המועב"ט סיווגה אותו‬
‫כהפרת השלום‪ .‬גם כשפעולה מאופיינת כמעשה תוקפנות‪ ,‬אין הכרח להפעלת בטחון קולקטיבי לפי‬
‫סעיף ‪ .7‬לדוג‪ -‬היו ‪ 2‬מקרים בהם המועב"ט הכריזה כמעשי תוקפנות‪ -‬פלישת דרפ"א לאנגולה‪,‬‬
‫התקפות אש"ף ע"י ישראל‪.‬‬
‫למועצה שיקול דעת רחב בהכרעה בדבר התקיימות תנאי הסף להפעלת הביטחון הקולקטיבי‪ .‬שיקול‬
‫דעת זה נדרש כדי לאפשר לה גמישות‪ .‬כאשר מועצת הבטחון מחליטה כי מצב מסוים מהווה איום על‬
‫השלום‪ ,‬הפרת השלום או תוקפנות‪ ,‬מוסמכת המועצה לקבל המלצות או להחליט החלטות מחייבות באשר‬
‫לאמצעים שיש לנקוט על מנת לשמור על השלום והבטחון או להשיבם למקומם‪ .‬‬
‫האמצעים העומדים לרשות מועצת הבטחון ( סעיפים ‪:)42-40‬‬
‫אמצעים זמניים‪ -‬לפי סעיף ‪ -40‬סמכות שנועדה למנוע את התדרדרות המצב‪ .‬בהוראה זו יש‬ ‫‪.4‬‬
‫פוטנציאל של הרגעת רוחות ועידוד לכניסה למשא ומתן‪ .‬דוגמא לאמצעי זמני היא קריאה‬
‫לצדדים להכריז על הפסקת אש‪ .‬הסעיף קובע כי אין באמצעים אלה להשליך על הזכויות‬
‫והחובות של כל צד‪ .‬‬
‫אמצעי אכיפה‪ -‬לפי סעיף ‪ -41-42‬הסמכות להורות על הטלת סנקציות כוללת נקיטת אמצעי‬ ‫‪.5‬‬
‫אכיפה משני סוגים‪ ,‬אמצעים שאינם מערבים שימוש בכוח צבאי ואמצעים המערבים שימוש‬
‫בכוח צבאי‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫סעיף ‪ 41‬מקנה למועצת הבטחון לנקוט במגוון אמצעים שאינם צבאיים בכוח צבאי כדי להבטיח את קיום‬
‫החלטותיה‪ .‬האמצעים כוללים השעיה מלאה או חלקית של יחסים כלכליים או דיפלומטיים בין מדינות‪ ,‬כמו‬
‫סנקציות כלכליות ודיפלומטיות‪.‬‬
‫אמצעיים תחת ‪-41‬‬
‫סנקציות כלכליות ודיפלומטיות‪ -‬סנקציית חרם על יבוא ויצוא כלי נשק‪ ,‬והגבלת סחר לדוגמת‬ ‫‪.6‬‬
‫מוצרים חשובים למדינה‪ -‬נפט‪ ,‬יהלומים‪.‬‬
‫הקמה של בתי דין בינלאומיים כמו הטריבונל לפשעי מלחמה ביוגוסלביה לשעבר (‪.)ICTY‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הקמת מערכות ממשל בינלאומיות למען שיקום מדינות שמערכות שלטונן קרסו עקב סכסוך‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫דוג'‪ -‬בקוסובו האו"ם אחז בכל הסמכויות במדינה‪ ,‬ובפונקציות השלטוניות וחקיקתיות עד ביסוס‬
‫שלטון לגיטימי‪.‬‬
 ‫מעבר לאמצעים הנ"ל‪ ,‬למועצה שיקול דעת לעשות שימוש באמצעים נוספים כל עוד לא מגיעים לשימוש‬
‫בכוח‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫סעיף ‪ 42‬מסמיך את מועצת הבטחון להשתמש בכוח צבאי‪ ,‬במטרה להבטיח את השלום והבטחון‬
‫העולמיים‪.‬‬
‫אמצעים צבאיים ינקטו במקרים בהם האמצעים הלא צבאיים אינם מסייעים באותו מקרה‪ ,‬כלומר שימוש‬
‫באמצעי אכיפה צבאיים (כוח)‪ ,‬יהיו המוצא האחרון‪ .‬עם זאת‪ ,‬נציין שניתן להפעיל את סעיף ‪ 42‬ישירות‬
‫במקרה‪ ,‬שלדעת המועצה‪ ,‬אמצעי ס' ‪ 41‬לא יהיו אפקטיביים‪ .‬מקרה זה נחשב ליוצא דופן‪ ,‬וחל במקרים‬
‫שחומרת המצב ודחיפותו או ההתנהלות שנגדה פועלים כושלת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫סעיף ‪ -43‬במקור הכוח שהמועצה הייתה אמורה להפעיל היה כוח בינלאומי שיורכב מכוחות צבא‬
‫מדינתיים‪ .‬סעיף ‪ 43‬חייב את המדינות לספק כוחות הכפופים להסכם בין המועצה למדינות‪ .‬ניסיונות‬
‫להרכיב כוח זה נכשלו‪ ,‬בשל חילוקי דעות על מספר הכוחות ומיקום בסיס פעולתם‪ .‬לכן המועצה פועלת‬
‫באמצעות כוחות שמדינות מספקות אשר נתונים לפיקוד המדינה השולחת ולא ולמועב"ט‪ .‬בעצם המועצה‬
‫מאצילה סמכות על המדינות ‪ ,‬שזכו לאישור עקיף ב‪ .ICJ -‬הסדר זה יוצר קושי תכנוני ולוגיסטי בדמות‬
‫בעיית שרשרת בפיקוד‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יחסי גומלין עם הגנה עצמית – סעיף ‪ - 51‬הפעלת כוח מטעם פרק ‪ 7‬לא גורעת מהזכות של מדינות‬
‫לפעול לצורך הגנה עצמית היה ומועב"ט טרם פעלה להגנתה עליה מפני מתקפה חמושה שספגה‪ .‬זכות‬
‫הסכמית זו קיימת לצד הזכות המנהגית לכך שכפופה לסייגים דוגמת מידתיות‪.‬‬
‫פרקטיקה – הרחבתה השימוש‪ ,‬עקיפת המנגנון ‪ -‬בעצם המנגנון היה אמור לחזק את האיסור להפעלת כוח‬
‫שכן הוא ממשטר היטב את השימוש בכוח ונותן רק לאו"ם את הזכות לקבוע מי יפעיל אותו ואיך‪ .‬אולם‪,‬‬
‫היקף השימוש בו היה בעייתי ‪ -‬בשיא המלחמה הקרה מועבי"ט הייתה בהקפאה עמוקה עקב הוטו ההדדי‬
‫של הסובייטים והאמריקנים ולכן לא משטר כראוי את האלימות והפעלת הכוח באותן שנים‪ .‬בשנות ה‪90-‬‬
‫יש שינוי דרמטי במצב בשל התפרקות הגוש הסובייטי והשימוש בפרק ‪ 7‬חוזר להיות רלוונטי ואכן נעשה‬
‫בו שימוש במגוון מדינות ‪ -‬מאלי‪ ,‬רואנדה‪ ,‬עיראק‪ ,‬סומליה ועוד‪ .‬השימוש הוא לא רק להפעלת כוח קרקעי‬
‫שישלוט בשטח אלא גם הקמת טריבונאלים בינ"ל‪ ,‬הכלת ‪ ,NFZ‬סנקציות חכמות ועוד‪ .‬השימוש האחרון בו‬
‫אכיפת פסיקות ‪ ,ICJ‬אולם ניכר כי זכות הוטו של החברת הקבועות לא מאפשר לאכוף פס"דים כנגדן או‬
‫כנגד בעלות בריתן עליהן הן רוצות להגן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬