‫סיכום מצגת רקמת אפיתל‬

‫מחד תא לרב תא – התמחות תאים‬

‫למרות שכל תא הוא יחידה מאורגנת היטב‪ ,‬התאים בגוף אינם מתפקדים כיחידות עצמאיות אלא‬
‫עובדים ביחד בקבוצות המכונות רקמות‬
‫בחד תא – כל התפקידים מתבצעים בתא זה‬
‫ברב תאים – קיימת "חלוקת עבודה" בין תאים ובין רקמות‪ ,‬המאפשרת התמחויות בתפקודים‬
‫מסוימים‬
‫התמחות תאים מלווה על פי רוב במבנה ייחודי המתאים לתפקוד‬
‫התמחות תאים מלווה גם תקשורת ושיתוף פעולה בין תאים‬
‫רקמות‬
‫רקמות ‪ -‬הם קבוצה של תאים דומים‪ ,‬שמקורם בדרך כלל באותו מקור עוברי משותף‪ ,‬והם מתפקדים‬
‫יחדיו בכדי לבצע פעילות ספציפית מסוימת‬
‫רקמות יכולות להיות נוקשות‪ ,‬מוצקות ואפילו נוזליות (עצם‪ ,‬שומן‪ ,‬דם)‬
‫לרוב‪ ,‬רוב התאים בתוך הרקמות מעוגנים בתאים אחרים‬
‫יש ארבעה סוגים עיקריים של רקמות‪:‬‬
‫‪ .1‬רקמת אפיתל (‪ – )epithelial tissue‬מצפה את פני הגוף‪ ,‬איברים חלולים‪ ,‬חללי הגוף וצינורות‪ ,‬וגם‬
‫יוצרת בלוטות‬
‫‪ .2‬רקמת חיבור ) (‪ – connective tissue‬מחברת איברים יחד‪ ,‬אוגרת אנרגיה בצורת שומן ומספקת‬
‫הגנה (שומן‪ ,‬סחוס ‪,‬דם ועצם)‬
‫‪ .3‬רקמת שריר (‪ – )muscle tissue‬אחראית לתנועה וכוח‪ .‬דומה בסידור הרקמתי שלה לרקמת‬
‫אפיתל‬
‫‪ .4‬רקמת עצב (‪ – )nervous tissue‬יוצרת ומעבירה פוטנציאל פעולה‪ .‬דומה בסידור הרקמתי שלה‬
‫לרקמת חיבור‪.‬‬
‫קשרים בין תאים‬
‫רוב תאי האפיתל‪ ,‬וחלק מתאי השריר והעצב מחוברים‬
‫יחד תוך יצירת יחידות תפקודיות‬
‫קשרי תאים ‪ -‬הם נקודות מפגש בין ממברנות של תאים שכנים‪ .‬בהתאם למבנה שלהם‪.‬‬
‫קשרי תאים יכולים לשמש לשלושה תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחסום – מניעת מעבר של נוזלים מתא לתא בין הסביבה הפנימית לסביבה החיצונית‬
‫‪ .2‬עיגון ‪ -‬אחד לשני או לחומר הבין תאי‬
‫‪ .3‬משמשים כתעלות יונים ומעבר חומרים בין הציטוזול של תא אחד לשני‪ .‬מחברים בין תאים‬
‫בזמנים מסוימים‪ .‬חצי צינור בתא אחד וחצי צינור בתא השני ולמעשה משמשים להדבקה בין תא‬
‫לתא‪.‬‬
 ‫‪CELL JUNCTIONS‬‬

‫חמשת הצמתים החשובים ביותר הם ‪:‬‬

‫‪ tight junctions-‬מחסום‬

‫‪– adherens junctions‬‬

‫עיגון ‪– desmosomes‬‬

‫עיגון ‪– hemidesmosomes‬‬

‫עיגון ‪ – gap junctions‬תעלות‬

‫‪ – Tight junctions‬צומת "אטום"‬

‫מחברים בין תאים המצפים את שטחי הפנים של איברים ושל חללי הגוף‪ .‬הם מונעים מעבר‬
‫חומרים ברווח שבין התאים‪ ,‬והם נפוצים בין תאי האפיתל שמצפים את הקיבה‪ ,‬המעי ושלפוחית‬
‫השתן‪.‬‬
‫ה‪ TJ-‬מונעים את המעבר של תוכן האיברים הללו לדם ולרקמות הסמוכות‬

‫אינו מאפשר מעבר של נוזלים ומולקולות בין התאים‬

‫ממברנת התא שזורה בחלבונים‬

‫ממברנה של תא‬
‫שני‬

‫ממברנה‬
‫של תא‬
‫אחד‬

‫חלבונים טרנס ממברנלים‬

‫של תא אחד מתחברים‬
‫לחלבונים של תא שני‬

‫‪ – Adherens Junctions‬צומת עגינה‬

‫מעגנים תאי אפיתל זה לזה ומונעים את פירוקם‪.‬‬

‫הממברנה מצידה הפנימי‪ ,‬מכילה כמות גדולה של חלבונים‬
‫צפופים ‪ PLAQUE‬שמחוברים גם לחלבוני הממברנה וגם‬
‫למיקרופילמנטס של הציטוסקלטון‬
‫חלבונים אינטגראלים מחברים בין ממברנות של תאים שכנים‬
 ‫צומת עגינה‪Desmosomes -‬‬

‫מעגנים תאי אפיתל זה לזה ומונעים את פירוקם‪.‬‬

‫בדומה לצמתי האדהראנס‪ ,‬קשרי הדסמוסומס מכילים פלאק של‬
‫חלבונים ‪ ,‬אך הם מחוברים לסיבי הביניים ולא לאקטין‪.‬‬
‫הקשר הזה חזק יותר מקשר האדהראנס‬
‫מצויים בכמות גדולה בתאי האפיתל שבדרמיס העור ובתאי שריר‬
‫הלב‬
‫‪Cellular support of cardiac muscle‬‬

‫צומת עגינה‪Hemidesmosomes -‬‬

‫מעגנים תאים למרכיבים חוץ תאיים כמו לממברנת הבסיס‪ ,‬וכך‬

‫מאפשרים לעגן בין רקמות שונות בגוף‬

‫‪ – Gap Junctions‬צומת תעלה‬

‫רווח קטנטן בין ממברנות של ‪ 2‬תאים‪ ,‬שבהם עוברים תעלות חלבוניות הנקראות ‪,CONNEXONS‬‬
‫היוצרות תעלות מלאות בנוזל‪.‬‬
‫תפקידן לאפשר תקשורת תאים בעזרת יונים ומולקולות קטנות‪ .‬דרכן עובר פוטנציאל הפעולה של‬
‫תאי העצב והשריר‪.‬‬
‫ניתן למצוא אותם בלב ובשריר החלק במעי‪.‬‬
 ‫סיכום צמתים תאיים ( ציור דימיוני)‬

‫רקמת האפיתל‬
‫תכונות כלליות‪:‬‬

‫הרקמה הדקה ביותר בגוף‬ ‫•‬

‫כל סוגי האפיתל מכילים תאים צמודים כמעט בלי רווחים ביניהם‬ ‫•‬
‫התאים מסודרים בשכבות‬ ‫•‬
‫אחת השכבות (האפיקאלי) תמיד באה במגע עם הסביבה (חיצונית או סביבה פנימית)‬ ‫•‬
‫הצד הנגדי של האפיתל (הבאזאלי) תמיד צמוד לממברנה הבאזאלית‬ ‫•‬
‫באפיתל חסרים כלי דם בעקבות הקרבה לסביבה החיצונית ובכך זה מונע דימום או זיהומים‬ ‫•‬
‫שיכולים לחדור דרך כלי הדם‪.‬‬
‫אפיתל יכול להכיל עצבים על מנת לתקשר עם הסביבה החיצונית‬ ‫•‬
‫קצב חלוקה גבוה שגורם להיווצרות תאים חדשים כל הזמן‬ ‫•‬
‫בגוף האדם ישנם שלושה מקומות בהם יש תאי אפיתל ‪:‬‬
‫‪ .1‬עור‬
‫‪ .2‬סביבה חיצונית בתוך הגוף ( מערכ' עיכול‪ ,‬נשימה שתן‪ ,‬רבייה)‬
‫‪ .3‬ציפוי פנימי של איברים חלולים בסביבה הפנימית בגוף‪.‬‬
‫ניתן לחלק את תפקידי רקמת האפיתל לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫הגנה‬
‫‪ .1‬מנזק מכאני‬
‫‪ .2‬מאיבוד נוזלים‬
‫‪ .3‬מחדירה של גופים זרים‬
‫תפקיד מטבולי‬
‫‪ .1‬ספיגה והפרשה של מטבוליטים‬
‫‪ .2‬הפרשה של בלוטות‬
‫‪ .3‬תחושתיות (כאב‪ ,‬טעם‪ ,‬ריח)‬
 ‫ניתן להבחין באזורים שונים בתא בעלי מבנה ותפקוד שונה (פולאריות)‬
‫נהוג לחלק את רקמת האפיתל לשני סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬אפיתל כיסוי‪/‬ציפוי – ‪ - Covering‬יוצר את השכבה השטחית של העור ושל חלק מהאיברים‬
‫הפנימיים‪.‬‬
‫יוצר את הציפוי הפנימי של כלי הדם‪ ,‬צינורות ההפרשה‪ ,‬חללי הגוף ואברי מערכת הנשימה‪,‬‬
‫העיכול השתן והמין‪.‬‬
‫‪ .2‬אפיתל בלוטות – ‪ – Glandular‬איבר שמיועד להפרשה‪.‬‬
‫אפיתל בלוטי מרכיב את החלק המפריש של בלוטות כגון ‪ :‬בלוטת הזיעה והתריס‬

‫הממברנה הבאזלית‬
‫הממברנה הבאזלית היא קטע מיוחד של החומר החוץ תאי בעלת מבנה שטוח וגמיש‪ ,‬נמצאת בנוזל‬
‫החוץ תאי ואליה נקשרים התאים‬
‫היא מפרידה את תאי האפיתל מהחומר החוץ תאי המקיף אותם‪.‬‬

‫הלאמינה הבאזאלית ‪Basal lamina‬‬

‫קרובה יותר לתאי האפיתל‪ ,‬ומכילה חלבונים כמו קולגן ולאמינין שמופרשים על‪-‬ידי תאי האפיתל‬
‫הרטיקולר לאמינה ‪Reticular lamina‬‬

‫קרובה יותר לרקמת החיבור שמתחתיה‪ ,‬ומכילה סיבי חלבונים שמופרשים על‪-‬ידי תאי רקמת‬
‫החיבור‪.‬‬

‫ארבעה תאי אפיתל‬

‫תאי אפיתל מפרישים‬

‫תאי רקמת חיבור‬

‫מפרישים‬

‫רקמת החיבור בעלת‬

‫חומר בין תאי ותאים‬
‫כלי דם שמטרתו להזין את תאי רקמת‬ ‫מפוזרים‬
‫החיבור וגם את תאי האפיתל בהזנה‬
‫בדיפוזיה‬
 ‫אפיתל כיסוי‬
‫רקמת אפיתל מכילה ארבעה סוגים בסיסיים של תאים‪:‬‬
‫‪ – Squamous cells‬תאים קשקשיים ‪ -‬תאים שטוחים הצמודים זה לזה‪ .‬כיוון שעוביים קטן הם‬
‫מאפשרים מעבר מהיר של חומרים דרכם‬
‫‪ – Cubidal‬אפיתל דמוי קובייה ‪ -‬עבים יותר בצורת קובייה או מחומש‪ ,‬הם בעלי יכולת הפרשה ויכולים‬
‫לתפקד גם בספיגה של חומרים ‪ -‬כמו במעי‬
‫‪ – Columnar‬עמודי אפיתל (גובהם גדול משטחם) ‪ -‬גבוהים וגליליים ולכן מגנים על הרקמות‬
‫שמתחתם‪ ,‬חלקם בעלי יכולת הפרשה וספיגה‬
‫‪ – Transitional‬אפיתל מעבר ‪ -‬בעלי תכונות אלסטיות‪ ,‬משנים בקלות את צורתם‪ ,‬משטוח לעמודי‪,‬‬
‫בהתאם למצב המתיחה או התנועה של האיבר‬
‫ניתן למיין לפי מספר שכבות‪:‬‬
‫תאי אפיתל מסודרים בשכבה אחת או יותר כתלות בתפקיד שאותו איבר ממלא‪.‬‬
‫קיימים ‪ 3‬סוגים אפשריים‪:‬‬
‫‪ – Simple‬חד שכבתי ‪ -‬מורכב משכבה בודדת של תאים‪ .‬מצוי באזורים בהם מתרחשת פעילות של‬
‫דיפוזיה‪ ,‬אוסמוזה‪ ,‬סינון‪ ,‬הפרשה וספיגה‬
‫‪ – Stratified‬רב שכבתי ‪ -‬מכיל לפחות ‪ 2‬שכבות תאים המגינים על השכבות שמתחתן באזורים‬
‫הנתונים לבלאי רב‬
‫‪ – Pseudostratified‬רב שכבתי מדומה ‪ -‬מכיל שכבה אחת של תאי אפיתל מסוגים שונים‪ .‬התאים‬
‫שמגיעים לשטח הפנים של הרקמה הם בעלי ריסים או שהם מפרישים ריר‬
‫סוגי אפיתל‬
‫שם האפיתל יקבע לפי השכבה העליונה ביותר‬

‫חד שכבתי‬ ‫רב שכבתי‬

‫קשקשי‬ ‫קובייתי‬ ‫עמודי‬

‫(שטוח)‬

‫כל אחד מסוגי האפיתל יכול להופיע בחד שכבתי או ברב שכבתי‬
 ‫אפיתל קשקשי פשוט ‪simple squamous epithelium‬‬

‫תיאור ‪ -‬שכבה אחת של תאים שטוחים‬

‫מיקום ‪ -‬מצפה את הלב‪ ,‬כלי הדם‪ ,‬כלי הלימפה‪ ,‬שקי האוויר‬
‫בראות‪ ,‬קופסית באומן‪ ,‬פני השטח של עור התוף‪.‬‬
‫תפקיד ‪ -‬סינון‪ ,‬דיפוזיה‪ ,‬אוסמוזה והפרשה לממברנה הסרוזית‬
‫מצוי במקומות שלא נתונים לבלאי רב‬
‫אפיתל קובייתי פשוט ‪Simple cuboidal Epithelium‬‬

‫תיאור ‪ -‬שכבה אחת של תאים בעלי מבנה קובייתי‬

‫מיקום ‪ -‬מכסה את פני שטח השחלה‪ ,‬את פני שטח‬
‫הקפסולה הקדמית של העין‪ ,‬מרפד את צינורות הכליה‬
‫וצינורות קטנים של בלוטות רבות‬
‫תפקיד ‪ -‬הפרשה וספיגה‬
‫אפיתל עמודי פשוט‬
‫יכול להופיע בשתי צורות ‪:‬‬
‫ריסני‪ciliated-‬‬

‫לא ריסני ‪simple columnar non ciliated -‬‬

‫מכיל ‪ 2‬סוגי תאים‪:‬‬

‫א‪ .‬תאי ספיגה‬
‫ב‪ .‬תאי הפרשה‬

‫אפיתל עמודי‬

‫בלי ריסים‬ ‫עם ריסים‬

‫‪Non ciliated‬‬ ‫‪ciliated‬‬

‫תאים מפרישים‬ ‫עם בליטות‬

‫תאים‬ ‫תאים‬
‫המפרישים‬ ‫המפרישים‬
‫פוליפפטידים‬ ‫סטרואידים‬
‫(חלבונים)‬
 ‫אפיתל פשוט עמודי לא ריסני‬
‫תיאור ‪ -‬שכבה אחת של תאים לא ריסניים המכילים תאי גביע ( ‪goblet‬‬
‫‪ )cells‬ומיקרווילים במקומות אחדים‬

‫מיקום‪ -‬מצפים את מערכת העיכול מהקיבה עד לאנוס‪ ,‬צינורות של‬

‫בלוטות רבות וכיס מרה‬
‫תפקוד ‪ -‬הפרשה וספיגה‪ ,‬לצפות את תאי האפיתל במעי‪ ,‬מגדילים את‬
‫שטח הפנים‬

‫אפיתל פשוט עמודי ריסני ‪ciliated simple columnar‬‬

‫תיאור ‪ -‬שכבה אחת של תאים ריסניים המכילים תאי גביע במקומות‬

‫אחדים‬
‫מיקום ‪ -‬מצפים חלקים אחדים של מערכת הנשימה העליונה‪,‬‬
‫חצוצרות‪ ,‬רחם‪ ,‬סינוסים פראנזלים ותעלה מרכזית של עמוד השדרה‬
‫תפקוד ‪ -‬הנעת נוזלים וחלקיקים ע"י תנועתיות הריסים ומפריש רירית‬

‫אפיתל רב שכבתי ‪Stratified‬‬

‫מכיל לפחות ‪ 2‬שכבות תאים המגנים על השכבות שמתחתן באזורים הנתונים לבלאי רב‪.‬‬
‫חלק מהתאים גם מיצרים הפרשות‪.‬‬
‫השם הספציפי של אפיתל רב שכבתי נגזר מסוג התאים שבשכבה השטחית שלו = השכבה העליונה‬
‫ביותר‪.‬‬

‫אפיתל קשקשי רב שכבתי‬

‫תיאור ‪ -‬שכבות אחדות של תאים בעלי מבנה קובייתי עד עמודי בשכבות‬
‫עמוקות‬
‫בשכבות העליונות התאים קשקשיים ‪ -‬שטוחים‬
‫מיקום ‪ -‬מגוון קראטוציטים (תאי אפיתל של העור) יוצרים את השכבות‬
‫העליונות בעור‪ ,‬והלא קראטוציטים מצפים את פני שטח של הפה‪ ,‬הושט‪,‬‬
‫לוע הלשון וחלק מהאפיגלוטיס והנרתיק‬
‫תפקיד ‪ -‬הגנה‪ ,‬אפיתל עמיד לחיכוך ולחדירה של מיקרואורגניזמים‬

‫אפיתל קובייתי רב שכבתי‬

‫תיאור ‪ -‬שתי שכבות או יותר של תאים‪ ,‬כאשר השכבה העליונה בעלת‬
‫מבנה קובייתי‬
‫מיקום ‪ -‬צינורות של בלוטות זיעה בוגרות וחלק מהשופכה של הגבר‬
‫תפקיד – הגנה מפני התוצרים שהבלוטה מפרישה‬
 ‫אפיתל עמודי רב שכבתי‬
‫תיאור ‪ -‬שכבות רבות של תאים‪ ,‬התאים העומדים הם על‪-‬פני השטח‬
‫בלבד‬
‫מיקום ‪ -‬מצפה חלק מהשופכה‪ ,‬צינורות של מספר בלוטות הפרשה‬
‫חיצונית‪ ,‬אזור קטן של הממברנה‬
‫המוקוזית באנוס וחלק מלחמית העין‬
‫תפקוד ‪ -‬הגנה והפרשה מהשופכה‬

‫אפיתל מעבר – ‪Transitional epithelium‬‬

‫תיאור ‪ -‬הצורה של התאים נעה בין קשקשי לקובייתי‪ ,‬כתלות במתיחה של הרקמה‬
‫מיקום ‪ -‬מצפה את שלפוחית השתן‪ ,‬חלק מהשופכה והרחם‬
‫תפקיד ‪ -‬מאפשר מתיחה של הרקמה מבלי להיקרע‬

‫אפיתל עמודי מפריש דמוי רב שכבתי – ‪Pseudo Columnar Epithelium‬‬

‫‪Stratified‬‬

‫תיאור ‪ -‬רקמה רב שכבתית לא אמיתית‪ ,‬גרעיני התא נמצאים בגבולות שונים‬

‫מיקום ‪ -‬מצפה את רוב דרכי הנשימה העליונות‪ ,‬צינורות של בלוטות הפרשה‪,‬‬
‫אפידרמיס וחלק מהשופכה של הגבר‬
‫תפקיד ‪ -‬הפרשה ותנועתיות של ריר על‪-‬ידי תנועתיות של הריסים‬
 ‫בלוטות הפרשה‬
‫אחד התפקידים המיוחדים של רקמת האפיתל הוא הפרשה‪.‬‬
‫בלוטות הם קבוצה של תאי אפיתל שהתמחו בסינטזה והפרשה של חומרים‬
‫את הבלוטות ניתן לחלק לכמה קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬בלוטות אקסוקרינית – המפרישה לסביבה החוץ תאית בעזרת צינוריות‬
‫(ריר‪ ,‬זיעה‪ ,‬דמעות‪ ,‬שעווה חלב‪ ,‬לבלב ‪ -‬אנזימים מעכלים‪ ,‬כבד ‪ -‬מיצי מרה)‬
‫‪ .2‬בלוטות אנדוקריניות – שמפרישות ישירות לזרם הדם (ללא צינוריות) –‬
‫לבלב‪ ,‬בלוטת התריס‪ ,‬אדרנל‪ ,‬שחלות‪ ,‬אשכים‪ ,‬היפתלמוס‪ ,‬היפופיזה‪ ,‬שילייה‬
‫‪ .3‬בלוטות מעורבות – מפרישות גם בצורה אקסוקריניות וגם אנדוקריניות‬
‫אפיתל בלוטי – בלוטה אקסוקרינית‬
‫תיאור ‪ -‬בלוטה המשחררת את תוצרי ההפרשה לתוך צינור‬
‫מיקום ‪ -‬בלוטות זיעה‪ ,‬בלוטות חלב בעור‪ ,‬וקס באוזן‪ ,‬בלוטת חלב אם‪ ,‬בלוטות‬
‫עיכול‪ :‬רוק‪ ,‬פנקריאס ועוד‬
‫תפקוד ‪ -‬ייצור‪ -‬ריר‪ ,‬זיעה‪ ,‬חלב (שימון העור)‪ ,‬וקס‪ ,‬חלב ואנזימי עיכול‬

‫אפיתל בלוטי‪ -‬בלוטה אנדוקרינית‬

‫תיאור ‪ -‬תוצרי ההפרשה (הורמונים) מופרשים לדם לאחר שעברו בדיפוזיה דרך הנוזל החוץ תאי‬
‫מיקום ‪ -‬היפופיזה במוח‪ ,‬בלוטת‬
‫האצרובלית‪ ,‬תירואיד‪ ,‬פנקריאס‪ ,‬שחלות‪ ,‬אשכים ותימוס‬
‫תפקוד ‪ -‬ייצור הורמונים המווסתים מגוון רחב של פעילויות בגוף‬