‫בס"ד‬

‫שאלות מסכמות בנושא תאים‪ ,‬קרומים וחדירות תאים‪:‬‬

‫‪ .1‬השלימי את הגדרות המושגים הבאים בקצרה‪:‬‬
‫הגדרה‬ ‫מושג‬
‫פוספוליפידים‬
‫קרום תא‬
‫דופן תא‬
‫תעלות‬
‫נשאים‬
‫משאבות‬
‫אנדוציטוזה‬
‫אקסוציטוזה‬
‫פאגוציטוזה‬
‫(בלענות)‬
‫פלזמוליזה‬
‫דפלזמוליזה‬
‫דיפוזיה‬
‫אוסמוזה‬

‫‪ .2‬כל אחד מהגורמים הבאים עלול לפגוע בתקינותו של קרום התא כאשר הוא בא במגע עם קרום התא או שרמתו‬
‫לא אופטימאלית‪ .‬ציין עבור כל גורם "‪ "+‬באיזה רכיב הוא פוגע בקרום התא‪:‬‬
‫פגיעה בחלק החלבוני‬ ‫פגיעה בחלק הפוספוליפידי‬ ‫הגורם‬
‫ריכוז מלח‬
‫ריכוז דטרגנט‬
‫טמפרטורה‬
‫ריכוז אלכוהול‬
‫רמת ‪pH‬‬
‫ריכוז סוכר‬
‫ריכוז חלבון‬

‫‪ .3‬כתוב מה יקרה לכל תא בחשיפה לתמיסה הנתונה‪:‬‬

‫תא צמחי‬ ‫תא אנימאלי (תא בע"ח)‬ ‫סוג התמיסה‬
‫היפוטונית‬
‫איזוטונית‬
‫היפרטונית‬

‫‪ .4‬עבור כל אחת מדרכי מעבר חומרים דרך קרום התא סמן אם הן מותנות בהשקעת אנרגיה (סמן "‪ "+‬במקומות‬
‫המתאימים)‪:‬‬
‫דורש‬ ‫דרך מעבר‬
‫השקעת‬ ‫החומרים‬
‫אנרגיה‬
‫דיפוזיה‬
‫אקסוציטוזה‬
‫נשאים‬
‫תעלות‬
‫פאגוציטוזה‬
‫אוסמוזה‬
‫משאבות‬
‫אנדוציטוזה‬

‫‪ .5‬איזה חלק בתא מסייע בבררנות של מעבר חומרים אל התא וממנו? הסבר‪.‬‬

‫‪ .6‬מה יקרה אם יעבירו חלמון ביצה (רק החלק הצהוב) לכוס עם מי ברז?‬

‫‪1‬‬
 ‫‪ .7‬בניסוי שהתבצע בכיתה מילאו שקית צלופן בתמיסת עמילן‪ .‬אחר‪-‬כך הכניסו את השקית לכוס שבתוכה תמיסת‬
‫יוד‪ .‬לאחר כ ‪ 5‬דקות הפך צבע העמילן בשקית מלבן לשחור‪ .‬צבע תמיסת היוד בכוס לא השתנה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבירו מדוע שינה העמילן את צבעו?_________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬הסבירו מדוע לא שינה היוד בכוס את צבעו?‬
‫___________________________________________________________‬
‫ג‪ .‬ג‪ .‬התאימו בין מרכיבי הדגם לבין מרכיבי התא‬
‫תא‬ ‫דגם‬
‫ציטופלסמה‬ ‫שקית צלופן‬
‫חומר הדרוש לתא‬ ‫עמילן‬
‫קרום תא בררני‬ ‫יוד‬

‫ד‪ .‬הסבירו מה יקרה אם נשים בכוס את תמיסת העמילן‪ ,‬ובשקית הצלופן נשים את תמיסת‬
‫היוד?‪__________________________________________________________________________.‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫ה‪ .‬השקית הצלופן בניסוי‪ .‬הסבירו את דבריכם‪.‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________‬

‫‪ .8‬שאלות נכון \ לא נכון‬

‫רשמו לגבי כל משפט האם הוא נכון או לא נכון‪ .‬תקנו את המשפטים הלא נכונים‪.‬‬
‫א‪ .‬בתא צמחי יש דופן תא ואין קרום תא‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬קרום התא אטום לחלוטין‪ ,‬ומגן היטב על תוכן התא‬
‫______________________________________________________________‬
‫ג‪ .‬רק גופם של בעלי חיים ובני אדם בנוי מתאים‪.‬‬
‫______________________________________________________________‬
‫ד‪ .‬הציטופלסמה נמצאת בכל התאים החיים‬
‫_____________________________________________________________‬
‫ה‪ .‬בתא צמחי גם הדופן משמשת כגורם בררני המגן על התא‬
‫_____________________________________________________________‬

‫‪ .9‬א‪ .‬היכן נאגרים יוני סידן בתאים?‬

‫ב‪ .‬באיזו דרך‪/‬ים הגיוני שיחדרו יוני סידן לתאים‪ :‬דרך החלק השומני‪ ,‬משאבות‪ ,‬תעלות‪ ,‬נשאים? נימוק (יש לנמק‬
‫את מה שבחת ואת מה שלא בחרת)‪.‬‬

‫‪ .10‬כיצד חומר מחוץ לתא יכול להשפיע על קיומם של תהליכים בתוך התא ללא חדירה פנימה אל תוך התא?‬

‫‪ .11‬מדוע רק חלק מתאי הגוף מושפעים מהורמון הגדילה?‬

‫‪ .12‬א‪ .‬כיצד הקרום יכול לבקר על חומרים הנכנסים‪/‬יוצאים לתא‪/‬מהתא ע"י נשאים?‬
‫ב‪ .‬כיצד הקרום יכול לבקר על חומרים הנכנסים‪/‬יוצאים לתא‪/‬מהתא דרך החלק הפוספוליפידי?‬

‫‪ .13‬א‪ .‬אילו חומרים יכולים לחדור דרך החלק הפוספוליפידי בתא?‬

‫ב‪ .‬באילו דרכים יכולים לחדור‪/‬לצאת לתא‪/‬מהתא חומרים שאינם יכולים לעבור דרך החלק הפוספוליפידי? (הבא‬
‫לפחות ‪ 3‬דרכים שונות)‬
‫ג‪ .‬כיצד התא יכול להעביר חומרים נגד מפל הריכוזים?‬

‫‪ .14‬הביאי ‪ 3‬דוגמאות שונות מתאים שונים של התאמת מבנה לתפקוד (לפחות דוגמה אחת מתאי בע"ח ודוגמה אחת‬
‫מתאים אנימאליים)‬

‫‪ .15‬הסבירי מה היתרון בגודל תאים קטן יחסית‪.‬‬

‫‪ .16‬מדוע רוב התאים בטבע בעלי גודל דומה?‬

‫‪ .17‬א‪ .‬מני ‪ 4‬דרכים להעברת של חומרים אל מחוץ לתא‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫ב‪ .‬צייני שני יתרונות של אריזת חומרים בשלפוחיות ושחרורם באקסוציטוזה‪ .‬הסברי‪.‬‬

‫‪ .18‬מה הכוונה במושג "חילוף חומרים" בתא? הסבירי‪.‬‬

‫‪ .19‬במעבר הגלוקוז מן הדם לתא לא נוצר מצב של שיווי–משקל בין ריכוז הגלוקוז בדם לבין ריכוזו בתא ‪.‬ריכוז‬
‫הגלוקוז בתא ( כ–‪ 10‬מ"ג ל–‪ 100‬מ"ל ) נשאר תמיד נמוך מריכוזו בדם (כ–‪ 90‬מ"ג ל–‪ 100‬מ"ל )‪.‬‬
‫הסברי מדוע ריכוז הגלוקוז בתא נשאר נמוך‪.‬‬

‫‪ .20‬מה יכולה להיות הסיבה לירידה במקורות האנרגיה למוח במצב של עודף אינסולין?‬

‫‪ .21‬ידוע שהפד"ח עובר מהתאים לדם בדיפוזיה‪ .‬דיפוזיה מופסקת כאשר ייוצר מצב של שיווי‪-‬משקל בין ריכוז הפד"ח‬
‫בתא לבין ריכוזו בדם‪ .‬הסבירי מדוע‪ ,‬במצב תקין‪ ,‬חל מעבר תמידי של פד"ח מהתאים אל הדם והדיפוזיה אינה‬
‫נפסקת‪.‬‬

‫‪ .22‬אינסולין הוא הורמון חלבוני‪ .‬גם מולקולות חלבון וגם מולקולות גלוקוז אינן מסוגלות לחדור את קרום התא ע"י‬
‫דיפוזיה פשוטה‪ .‬הסבר כיצד מולקולות הגלוקוז יכולות לחדור לתאי שריר ושומן בגוף‪.‬‬

‫‪ .23‬חומר ‪ X‬חודר לתאים ע"י דיפוזיה פשוטה‪ .‬בניסוי שנעשה בתרבית תאים של אדם נבדק קצב הדיפוזיה של חומר‬
‫‪ ,X‬כאשר המשתנה הבלתי תלוי היה הטמפרטורה‪ .‬מה יהיו תוצאות הניסוי‪ .‬הסבר‪.‬‬

‫‪ .24‬א‪ .‬כיצד יכול ‪ PH‬נמוך לפגוע בפעילות תקינה של תא?‬

‫ב‪ .‬איזה גורם בתא מסייע לשמירת רמת החומציות?‬

‫‪ .25‬א‪ .‬מדוע כל תא חייב לייצר את כמות ה‪ ATP-‬הדרושה לו?‬

‫ב‪ .‬רשמי ‪ 3‬תהליכים בתא שלצורך קיומם דרוש ‪.ATP‬‬
‫ג‪ .‬רשמי ‪ 2‬תהליכים בתא שבמהלכם נוצרות מולקולות ‪.ATP‬‬

‫‪ .26‬א‪ .‬מדוע יונים אינם יכולים לחדור את קרום התא דרך החלק הפוספוליפידי?‬
‫ב‪ .‬כתבי באילו ‪ 2‬דרכים יונים יכולים לחדור את קרום התא‪.‬‬

‫‪ .27‬א‪ .‬אם ניקח תאים חיים מרקמת אפידרמיס של עלה בצל וַנְש ֶר ה אותם בתמיסת מלח מרוכזת‪ ,‬יחול שינוי‬
‫בתאים‪ .‬תארי מהו השינוי שיחול בתאים‪ ,‬והסברי מדוע הוא יקרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה תהליך יתרחש אם נעביר את התאים מסעיף א' למים מזוקקים?‬
‫ג ‪ .‬מה יהיה ההבדל אם נבצע את אותו ניסוי בתאים צמחיים שריכוז המומסים בו נמוך יותר משל תאי הבצל?‬
‫הסבירי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה יקרה לתאים מסעיף ג'‪ ,‬אם לפני הכנסתם לתמיסה הם יעברו תהליך של הורדת הדופן?‬

‫‪ .28‬מדוע‪ ,‬במצבים מסוימים‪ ,‬לתא מת חומרים מסוימים לא יכולים לחדור אליו‪ ,‬למרות שהיו יכולים לחדור את הקרום‬
‫כאשר התא חי?‬

‫‪ .29‬בניסוי ִה שרו פרוסות צנון בנפח זהה בתוך תמיסות סוכר בריכוזים שונים‪.‬‬
‫כעבור ‪ 20‬דקות הוציאו את פרוסות הצנון מהתמיסות‪ ,‬ומדדו את השינוי שחל בנפח של כל פרוסה לעומת הנפח‬
‫ההתחלתי‪ .‬תוצאות הניסוי מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬

‫א‪ )1( .‬הסבר את השינוי שהתרחש בנפח פרוסת הצנון שהושרתה בתמיסה בריכוז ‪.0.1M‬‬
‫(‪ )2‬הסבר את השינוי שהתרחש בנפח פרוסת הצנון שהושרתה בתמיסה בריכוז ‪ 4( .0.5M‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬על פי הגרף‪ ,‬קבע מהו ריכוז המומסים בתוך תאי הצנון לפני ההשריה‪ .‬נמק את קביעתך‪ 4( .‬נקודות)‬

‫‪3‬‬
‫‪ .30‬יצורים חד‪-‬תאיים ממין מסוים נמצאים בתמיסה מועשרת בחמצן‪ ,‬המכילה יוני אשלגן‪ .‬התאים קולטים יוני אשלגן‪,‬‬
‫עד שריכוזם בתאים גבוה פי ‪ 50‬מריכוזם בתמיסה החיצונית‪ .‬כאשר התאים נמצאים בתמיסה דלה בחמצן‪,‬‬
‫המכילה אותו ריכוז של יוני אשלגן‪ ,‬ריכוז יוני האשלגן בתאים אינו עולה‪.‬‬
‫הסבר מדוע ריכוז יוני האשלגן בתאים אינו עולה כאשר הם נמצאים בתמיסה הדלה בחמצן‪.‬‬

‫‪ .31‬לצמחים הגדלים בחוף הים יש דרכים להתמודד עם המליחות הגבוהה שבקרקע‪.‬‬

‫הסבר מדוע יש לצמח קושי להתקיים בקרקע מלוחה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הסבר מדוע הקוטר של רוב התאים החיים קטן מאוד (פחות מ‪ 20-‬מיקרומטר)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .32‬באילו תאי צמח יהיה קל ביותר להבחין בתופעת הפלזמוליזה? (תאים‬

‫בעלי צבען במוהל התא)‬

‫‪ .33‬המולקולות של חומר אורגני ‪ A‬עוברות באטיות דרך הקרום של תאי‬

‫דם אדומים‪ .‬בעקום שלפניך מתוארים השינויים בנפח של תאי דם‬
‫אדומים שהוכנסו לתמיסה מרוכזת של חומר ‪ ,A‬היוצרת סביבה‬
‫היפרטונית לתאים‪ .‬הסבר את השינויים המתוארים בעקום‪.‬‬

‫‪ .34‬א‪ .‬איזה גורם בתא מונע מחומרים מסוימים לחדור אל תוך התא‪ ,‬הסבר בפרוט (חומרים בעלי מולקולות גדולות‬
‫או טעונות אינם חודרים את הפוספוליפידים‪ ,‬ואם אין בקרום התא נשאים‪/‬תעלות‪/‬משאבות שיכולים להחדיר חומר‬
‫זה לתא הוא לא יוכל לחדור)‬
‫ב‪ .‬מדוע בתא מת חומרים שלא יכלו לחדור אליו‪ ,‬כן יכולים? (הקרום נקרע או החלבונים עברו דנטורציה ולא‬
‫מהווים מחסום בפני חומרים שונים)‪.‬‬

‫‪ .35‬בים המלח חיות אצות ממין מסוים שתאיהן חסרי דופן‪ .‬בשנה מסוימת זרמה מהכינרת לים המלח כמות גדולה‬
‫מאוד של מים‪ ,‬שריכוז המלחים בהם נמוך‪ .‬הסבר כיצד הזרימה המוגברת של מי הכינרת עשויה להשפיע על תאי‬
‫האצות ממין זה החיות בים המלח‪.‬‬

‫‪ . .36‬הסבר מדוע פגיעה במיטוכונדריה עלולה לפגוע בפעילות של קרום התא‪.‬‬

‫‪ .37‬הגלוקוז עובר מן הדם‪ ,‬שבו ריכוזו גבוה יחסית‪ ,‬אל התא‪ ,‬שבו ריכוזו נמוך יחסית‪.‬‬
‫א‪ .‬ריכוז הגלוקוז בתא נשאר נמוך למרות הקליטה המתמדת מן הדם‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬אצל חולי סוכרת עלול להיווצר מחסור בגלוקוז בתאים‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ .38‬החולים במחלת הכולרה סובלים משלשולים חמורים‪ ,‬ועלולים לאבד עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה‪ .‬הגורם למחלה הוא‬
‫חיידק‪ ,‬שנכנס לגוף בעת שתיית מים מזוהמים‪ ,‬חודר למערכת העיכול ומפריש בה רעלן‪ .‬הרעלן פוגע בתאים‬
‫המרפדים את דופן המעי‪ ,‬וגורם להם להפריש לנוזל שבחלל המעי יוני כלור ויוני נתרן (מינרלים)‪ .‬הסבר מדוע‬
‫הפרשת יוני הכלור והנתרן מביאה לאיבוד מים מהתאים‪.‬‬

‫‪ .39‬תאים של בעלי חיים הועברו מתמיסה אחת לתמיסה אחרת‪ .‬העקומה שלפניך מתארת באופן סכמתי את‬
‫השתנות הנפח של כלל התאים‪ ,‬מרגע ההעברה‪ .‬הצע הסבר לשינויים בנפח התאים‪ .‬בהסברך התייחס להבדלים‬
‫בין התמיסות‪.‬‬

‫‪ .40‬א‪ .‬מדוע ניתן לשמר מוצרי מזון שונים ע"י העלאת ריכוז המומסים במזון‬
‫כגון ריבה?‬
‫ב‪ .‬הצע הסבר כיצד יכולים חיידקים מסוימים בכל זאת להתפתח במוצרי‬
‫מזון אלו?‬

‫מעבר מים דרך קרומי התאים חיוני לקיומם של התאים‪ .‬החדירות הגבוהה‬
‫למים בתאים מסוימים יכולה להיות מוסברת על ידי נוכחותן של תעלות מים‬
‫ייחודיות‪ ,‬הממוקמות בקרום התא ומאפשרות מעבר בֵר רני של מולקולות מים‪.‬‬
‫לפניך רשימה של רקמות‪ ,‬ציין את הרקמות ברשימה שצפוי למצוא בהן הרבה‬
‫תעלות מים‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫א‪ .‬שכבת התאים החיצונית העוטפת את שורשי הצמחים‬
‫ב‪ .‬בלוטת רוק‬
‫ג‪ .‬דופן בעורק‬
‫ד‪ .‬עצם‬
‫ה‪ .‬בלוטת זיעה‬
‫‪.‬‬
‫‪ .41‬יש סוגים שונים של תעלות מים‪ ,‬ביניהם תעלות מים שאינן קבועות בקרום‪ .‬תעלות שאינן קבועות בקרום נמצאות‬
‫במאגרים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬ומשתלבות בקרום התא בתגובה לגירוי ַמ תאים‪.‬‬
‫מה יכולה להיות החשיבות של תעלות מסוג זה?‬ ‫א‪.‬‬
‫הסבר כיצד קיומן של תעלות מסוג זה עשוי להסביר את פעולת ההורמון ‪ ADH‬בכליה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .42‬כאשר מגדלים תאים בתרבית תאים במעבדה על מצע מתאים (תמיסה המכילה חומרי מזון הדרושים‬
‫להתפתחות התאים)‪ ,‬יש לדאוג לתאים וכל כמה ימים לחלק את התאים שהתרבו למספר כלים חדשים עם מצע‬
‫מתאים אחרת התאים ימותו‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ .43‬אלו חומרים בגוף החי עוברים בחופשיות (על פי מפל הריכוזים) דרך החלק הפוספוליפידי של הקרום? (לפחות ‪3‬‬
‫חומרים שונים)‬

‫‪ 2 .44‬חומרים שונים‪ X :‬ו‪ Y-‬נמצאים בריכוז גבוהה יותר מחוץ לתא‪ 2 .‬החומרים חודרים לתא בהתאם למפל‬
‫הריכוזים אך כל אחד בקצב אחר‪ :‬חומר ‪ X‬חודר מהר יותר מאשר חומר ‪ .Y‬הצע ‪ 2‬הסברים שונים להבדל בקצב‬
‫החדירה של שני החומרים‪[ .‬גודל החלקיק של החומר‪ ,‬ריכוז היחסי של כל החומר‪ ,‬אופן החדירה‪ :‬דיפוזיה פשוטה‬
‫או מזורזת]‬

‫‪ .45‬אלו גורמים יכולים לשנות את קצב הדיפוזיה?‬

‫‪ .46‬הצע הסבר הגיוני לכל אחת מהתופעות הבאות (אין קשר בין הסעיפים השונים)‪:‬‬

‫חומר ‪ X‬חודר לתא א' ולא לתא ב'‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫חומר ‪ X‬חודר לתא א' רק בזמנים מסוימים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חומר ‪ X‬נמצא בתא א'‪ ,‬חומר זה אינו יכול להיכנס אליו בשום שלב ואינו יכול לצאת ממנו בשום שלב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫איך חומר זה הגיע לתא?‬
‫חומר ‪ X‬חודר כל הזמן לתא ואינו יכול לצאת ממנו אך בתא ריכוז קבוע של חומר ‪.X‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .47‬חומר ‪ X‬אינו מיוצר בתא אך יכול לחדור את קרום התא בחופשיות‪ .‬כיצד ניתן לשמור על ריכוז קבוע של חומר ‪X‬‬
‫בתא?‬

‫‪ .48‬בגוף האדם יש הורמונים הבנויים ממולקולה חלבונית ויש הורמונים הבנויים ממולקולה שומנית‪ .‬איזה מבין‬
‫ההורמונים הללו סביר יותר שיחדור לתוך התא‪ .‬נמק‪.‬‬

‫‪ .49‬חומר ‪ X‬חודר לתא‪ .‬ברצונך לבדוק האם החומר חודר בהעברה פעילה או סבילה‪ .‬הנח שאין לך מגבלות באופן‬
‫ביצוע הניסוי‪ ,‬כיצד ניתן לבדוק מהי דרך חדירתו של חומר ‪ X‬לתא?‬

‫‪ .50‬במגוף האדם ישנם חומרים החודרים לתא כחלק מתהליך של מנגנון משוב‪ .‬הבא דוגמה לחומר שכזה ותאר את‬
‫מנגנון המשוב שגורם לחדירתו לתא‪.‬‬

‫‪ .51‬כיצד ניתן לאגור חומרים בתא מבלי שישפיעו על ריכוז המומסים בתא? (לפחות ‪ 2‬דרכים שונות)‬

‫‪ .52‬לחומר מסוים יכולות להיות דרכי חדירה שונות באותו תא ובין תאים שונים‪ .‬כיצד מידע זה יכול לסייע בהסבר של‬
‫חדירת גלוקוז לתאי שריר ותאי עצב? הסבר‪.‬‬

‫‪ .53‬נלקחו תאי סרטן עמידים לתרופה ‪ X‬ותאי סרטן רגישים לתרופה ‪ ,X‬והוחדרה לתוכם התרופה ‪ X‬בשיטה מיוחדת‪,‬‬
‫כך שריכוזה בתוך התאים היה שווה בשני סוגי התאים‪ .‬לאחר מכן שמו תאים אלה במצע חסר תרופה ‪ ,X‬ובדקו‬
‫את קצב ההשתנות של ריכוז התרופה בתאים בשני מצבים‪:‬‬
‫כאשר ריכוז ה‪ ATP -‬בתאים היה נורמלי וכאשר ריכוז ה‪ ATP -‬בתאים היה נמוך מאוד‪.‬‬
‫התברר שבשני סוגי התאים ירד ריכוז התרופה עם הזמן‪ ,‬אך היו הבדלים בקצב הירידה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התגלה בתאי הסרטן העמידים לתרופה ריכוז גבוה של החלבון ‪ MDR‬בקרום התא‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בטבלה שלפניך‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫סוג התאים‬
‫תאי סרטן עמידים‬ ‫תאי סרטן רגישים‬
‫ריכוז ה‪ATP -‬‬
‫ירידה מהירה‬ ‫ירידה אטית‬ ‫נורמלי‬
‫ירידה אטית‬ ‫ירידה אטית‬ ‫נמוך מאוד‬

‫לפניך שני הסברים בנוגע לאופן תפקודו של החלבון ‪ MDR‬שבקרום התאים‪.‬‬

‫לכל אחד מההסברים א‪ ,‬ו‪-‬ב‪ ,‬קבע אם הוא סביר או לא סביר‪ ,‬על סמך תוצאות הניסויים בטבלה‪ ,‬וציין על מה‬
‫אתה מבסס את תשובתך‪.‬‬

‫הסבר א‪ :‬החלבון ‪ MDR‬משמש תעלה בקרום‪ ,‬שדרכה עוברת התרופה‪ .‬תעלה זו נסגרת בריכוז ‪ ATP‬נורמלי‪.‬‬
‫הסבר ב‪ :‬החלבון ‪ MDR‬משמש משאבה המוציאה באופן פעיל את התרופה אל מחוץ לתא‪.‬‬

‫‪ .54‬בתאים של יצורים החיים בסביבה אווירנית (אירובית‪ ,‬בנוכחות חמצן) יש מי חמצן שהם רעילים לתא‪ .‬בתאים‬
‫אלה מצוי האנזים קטלאז‪ ,‬המזרז את פירוק מי החמצן למים וחמצן‪ .‬כאשר הגז חמצן נמצא בסביבה מימית הוא‬
‫יוצר לעתים בועות‪.‬‬
‫קטלאז‬
‫‪( 2H2O2‬מי חמצן)‬ ‫‪2H2O + O2‬‬
‫מגיב‬ ‫תוצרים‬

‫קוביות גזר נשטפו היטב לאחר חיתוכן‪ ,‬ולאחר מכן טפטפו עליהן מספר טיפות של מי חמצן‪ .‬על חתיכות הגזר‬
‫נראו בועות‪ .‬כיצד ניתן להסביר את התופעה?‬

‫‪ .55‬אם שמים במים מזוקקים שורש סלק שלא נחתך‪ ,‬צבע המים אינו משתנה‪ .‬אם מגרדים את הסלק מגרדת‬
‫(פומפייה) ומוסיפים מים‪ ,‬צבע המים הופך אדום‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬

‫‪ .56‬בניסוי הועמדו ‪ 2‬מבחנות‪ :‬במבחנה א' יש תמיסת סוכרוז בריכוז גבוהה ובמבחנה ב' יש מים מזוקקים‪ .‬לכל‬
‫מבחנה הוכנס גליל בגודל דומה שנחתך מאותו תפו"א‪ .‬הגלילים שהו בתמיסות במשך שעה‪ .‬נמצא כי אחד‬
‫הגלילים נעשה קשה יחסית‪ ,‬ואילו הגליל האחר נעשה רך יחסית‪ .‬קבע איזה גליל שהה במים המזוקקים‪ .‬נמק את‬
‫קביעתך‪.‬‬

‫‪ .57‬ניתן להפיק את הצבען מתאי סלק ע"י ריסוק התאים‪ .‬הצע לפחות ‪ 2‬דרכים נוספות להפקת הצבען מתוך תאי‬
‫הסלק‪ .‬לכל דרך הסבר מדוע היא יעילה להוצאת הצבען מתוך התאים‪.‬‬

‫‪ .58‬עלה הבצל הוא עלה נבוב (חלול)‪ ,‬ויש לו רקמת אפידרמיס רק בצד החיצוני‪ .‬לתא אפידרמיס דופן קשיחה‪ ,‬לכן‬
‫שינויים בריכוז המומסים בתמיסה החיצונית אינם משפיעים כמעט על הנפח שלו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לתא בשכבה‬
‫הפנימית דופן גמישה יותר‪ ,‬לכן שינויים בריכוז המומסים בתמיסה החיצונית משפיעים על הנפח שלו‪.‬‬

‫א‪ .‬כאשר הכניסו חתיכה דקה וארוכה של עלה בצל ירוק לתמיסה היפוטונית‬
‫למשך כמה דקות העלה התעגל (ראה איור)‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היה קורה למשקל העלה אילו היו שוקלים אותו לפני ואחרי הכנסה‬
‫לתמיסה ההיפוטונית? הסבר‬
‫ג‪ .‬מה היה קורה למשקל עלה הבצל אילו היו מכניסים אותו לתמיסה איזוטונית? הסבר‪.‬‬

‫‪ .59‬בניסויים שנערכו בערבה נמצא שכאשר משקים גידולי בצל במים מליחים חלק מעלי הבצל מתייבשים‪ .‬הסבר‬
‫תופעה זו בהתבסס על העובדה ש ידוע שקליטת מים על ידי השורשים בקרקע מתרחשת בהתאם למפל ריכוזי‬
‫המומסים שבין תאי השורש ובין הקרקע‪.‬‬

‫‪ .60‬ככול שהטמפרטורה עולה (עד גבול מסויים) קצב הדיפוזיה והאוסמוזה בתאים עולה‪ .‬הסבר בשרשור נסיבתי‪.‬‬

‫‪.61‬‬
‫‪.62‬‬

‫‪6‬‬
 ‫שאלות רבות‪-‬ברירה‪:‬‬
‫‪ .63‬קרום התא‬
‫א‪ .‬אופייני רק לתאי בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא בררני‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצוי בכל התאים של יצורים חיים‪.‬‬

‫‪ .64‬ליצור חד‪-‬תאי יש מנגנון שמוציא ברציפות מים מן התא‪ .‬מנגנון זה מקֶנה ליצור יתרון בסביבה שבה‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז המומסים נמוך מריכוזם בתוך התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריכוז המומסים גבוה מריכוזם בתוך התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטמפרטורה נמוכה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬

‫‪ .65‬מה היתרון של גליקוגן כחומר תשמורת?‬

‫א‪ .‬העברתו ממקום האגירה בכבד ובשריר לדם מהירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא מולקולה קטנה החודרת בקלות לתאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אגירתו בתא אינה משנה את ריכוז המומסים בתא‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא יכול להפוך בשעת הצורך לעמילן‪.‬‬

‫‪ .66‬במה דומים העור וקרום התא?‬

‫א‪ .‬שניהם מפרידים בין סביבה פנימית לסביבה חיצונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬החדירות של שניהם אינה מושפעת מטמפרטורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשניהם יש שטח פנים ואין נפח‪.‬‬
‫ד‪ .‬שניהם נמצאים ביצורים אאוקריוטים‪ ,‬אך אינם נמצאים ביצורים פרוקריוטים‪.‬‬

‫‪ .67‬אילו קרום התא היה בנוי רק מפוספוליפידים‪:‬‬

‫א‪ .‬אנזימים היו יכולים לעבור דרכו‪ ,‬וחומצות אמיניות לא היו יכולות לעבור דרכו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומצות אמיניות היו יכולות לעבור דרכו‪ ,‬ואנזימים לא היו יכולים לעבור דרכו‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם אנזימים וגם חומצות אמיניות היו יכולים לעבור דרכו‪.‬‬
‫ד‪ .‬גם אנזימים וגם חומצות אמיניות לא היו יכולים לעבור דרכו‪.‬‬

‫‪ .68‬קרומי תאים בררניים מאפיינים רק‪:‬‬

‫א‪ .‬תאי צמחים אך לא תאי בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי בעלי‪-‬חיים אך לא תאי צמחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תאים של כל היצורים החיים על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאים שצריך לצבור בתוכם חומרים מסויימים כגון‪ :‬סוכר‪.‬‬

‫‪ .69‬קרומים בררניים נמצאים ‪:‬‬

‫א‪ .‬גם מסביב לתא וגם מסביב לאברוני התא המצויים בתוכו‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק מסביב לתא במעטפת החיצונית שלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק באברונים המצויים בתוך התא‪ .‬כגון‪ :‬גרעין התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬רק בתוך הפלזמה של התא‪ ,‬כרשת תוך‪-‬תאית‪.‬‬

‫‪ .70‬תכונת הבררנות של קרומי התאים‬

‫א‪ .‬חשובה בעיקר להכנסת חומרים חיוניים לתוך התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשובה בעיקר להוצאת חומרים מזיקים מתוך התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיונית לשמירת תכולת התא והרכב תקין של חומרים בתוך התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיונית לכך שקרום התא יהיה שלם ורציף בכל שטחו‪.‬‬

‫‪ .71‬תפקידו של דופן התא‪:‬‬

‫להוות גבול לתאים על מנת שנוכל לראות את מבנה התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫למנוע כניסת מים‪ ,‬אבל לא למנוע כניסת חומרים לתא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫למנוע יציאת חומרים מהתא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לתת חוזק ויציבות לתאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .72‬האחראי כל כניסת חומרים לתא בצורה סלקטיבית (בררנית) הוא‪:‬‬

‫ד‪ .‬קרום התא‬ ‫ג‪ .‬דופן התא‬ ‫ב‪ .‬הרשת האנדופלסמטית‬ ‫א‪ .‬גרעין התא‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ .73‬הדיפוזיה בתא‪:‬‬
‫א‪ .‬גוברת ככל שהטמפרטורה עולה (יחס ישר)‬
‫עולה עם העליה בטמפרטורה אבל רק עד לטמפרטורה האופטימלית‪ ,‬ואחר כך ירידה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יורדת עם העליה בטמפרטורה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא מושפעת מהטמפרטורה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .74‬דרך קרום התא יכולים לחדור‪:‬‬

‫א‪ .‬מולקולות של שומנים באזור השומני‪ ,‬ומולקולות פולריות (יונים) באזור החלבוני‪.‬‬
‫מולקולות שומנים לא חדירות לתא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬התא חדיר אך ורק למים‪.‬‬
‫התא חדיר לחומרים שמסיסים בשומן ושעוברים באזור החלבוני‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .75‬מה יקרה לתאי צמח המצויים בתמיסת מלח מרוכזת‪.‬‬

‫א‪ .‬הם יתפוצצו כי מים יכנסו אליהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם יתכווצו כי מים יצאו מהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק תוכן התא יתכווץ‪ ,‬אבל הדופן ישאר פחות או יותר בגודל המקורי‪.‬‬
‫לא יקרה להם דבר כי הדופן מגן עליהם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .76‬הכניסו שלוש קוביות אגר (ג'ל‪-‬דרכו מולקולות יכולות לחדור) לתמיסת מלח חדירה‪ .‬המלח יכול להכנס‬
‫לקוביה בדיפוזיה‪ .‬לאחר ‪ 10‬דקות‪ ,‬נמדדה כמות המלח שחדרה לקוביות‪ ,‬וחושב היחס בין כמות המלח לבין‬
‫נפח הקוביות‪ .‬לחוקרים התברר שככל שהקוביה היתה גדולה יותר‪:‬‬
‫א‪ .‬היחס בין שטח הפנים לנפח קטן יותר‪ ,‬ולכן כמות המלח שחדרה סה"כ קטנה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬שטח הפנים גדול יותר‪ ,‬ולכן חדרה כמות גדולה של מלח ביחס לנפח‪.‬‬
‫ג‪ .‬היחס בין שטח הפנים לנפח גדול יותר‪ ,‬ולכן כמות המלח שחדרה סה"כ גדולה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬היחס בין שטח הפנים לבין הנפח קטן יותר‪ ,‬ולכן חדרה כמות קטנה של מלח ביחס לנפח לעומת הקוביה‬
‫הקטנה‪.‬‬

‫‪ .77‬יונק הואכל בכמות גדולה מאוד של חלבונים‪ .‬לאחר ההאכלה נבדק ריכוז החומצות האמיניות במעי‪ ,‬שם‬
‫הן נספגות אל הדם‪ .‬ריכוזן היה אפס‪ .‬מכאן נובע שספיגת החומצות האמיניות נעשית‪:‬‬
‫‪ .4‬בדיפוזיה ובאוסמוזה‬ ‫‪ .3‬רק בדיפוזיה‬ ‫‪ .2‬רק באוסמוזה‬ ‫‪ .1‬באופן פעיל‬

‫‪ .78‬גמל יכול לשתות בבת אחת כמויות גדולות מאוד של מים‪ ,‬יחסית לרוב היונקים האחרים‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להסיק כי אם נשים תאי דם אדומים של גמל ושל אדם בתמיסת מלח מהולה ביותר אזי‪:‬‬
‫תאי הדם של האדם יתפוצצו ותאי הדם של הגמל לא יתפוצצו‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי הדם של האדם יתפוצצו ותאי הדם של הגמל לא ישנו את נפחם‪.‬‬
‫תאי הדם של האדם יתכווצו ותאי הדם של הגמל לא יתכווצו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫גם תאי הדם של האדם וגם תאי הדם של הגמל לא ישנו את נפחם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .79‬חילוף חומרים (מטבוליזם) בתא האורגניזם פירושו‪:‬‬

‫העברה אקטיבית דרך קרומים בניגוד למפל הריכוזים‬ ‫א‪.‬‬
‫פירוק והרכבה של תרכובות באמצעות אנזימים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קליטת חומרים מבחוץ והפרשת חומרים החוצה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫העברת חומרים מומסים מריכוז גבוה לריכוז נמוך‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .80‬חומר הצבע בכרוב אדום מומס במוהל התא‪ .‬רצועות של רקמת כרוב הושמו במים ב‪ oC 18 -‬וצבע‬
‫המים נשאר כמעט ללא שינוי‪ .‬ב ‪ oC 70‬המים נממבעים באדום‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א‪ .‬קרומי הפלסמה נהרסים ב‪oC 70 -‬‬
‫ב‪ .‬דפנות התאים נהרסים ב ‪oC 70 -‬‬
‫שיעור הדיפוזיה ב‪ oC 70 -‬גבוה יותר מאשר ב‪oC18 -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ב‪ oC 70 -‬הדיפוזיה היא חד כיוונית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .81‬כאשר מכניסים חתיכות גבעול של צמח לתוך מי‪-‬ים הן נעשות רכות למגע‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫הלחץ האוסמוטי של מי‪-‬הים נמוך מזה של נוזל התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מי‪-‬ים ממיסים את דופן התאים הסמוך לתאים השכנים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ריכוז המים במי‪-‬הים גבוה מזה שבנוזל התא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הלחץ האוסמוטי של מי‪-‬הים גבוה מזה של נוזל התא‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .82‬ליונקים מערכת להובלת גזים‪ .‬לסנדלית אין מערכת כזו‪ ,‬מה פשר השוני?‬
‫א‪ .‬קרומי התא של הסנדלית חדירים לגזים בעוד קרומי התא של יונקים אינם חדירים לגזים‬
‫ב‪ .‬היחס בין שטח הפנים לבין הנפח גדול יותר בסנדלית מאשר יחס זה ביונק‪.‬‬
‫ג‪ .‬לסנדלית נקבים גדולים יותר בקרום התא מאשר ליונקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לסנדלית יותר אנרגיה זמינה שמאפשרת העברת הגזים‪.‬‬

‫‪ .83‬כיצד ניתן לגרום לפלסמוליזה של תאים צמחיים?‬

‫א‪ .‬להעביר את התאים לתמיסה היפוטונית‬
‫ב‪ .‬להעביר את התאים לתמיסה היפרטונית‬
‫ג‪ .‬לפגוע בדופן‬
‫ד‪ .‬להעלות את הטמפרטורה‬

‫‪ .84‬כשמחממים באיטיות חתיכות סלק אדום במים‪ ,‬בטמפרטורה של ‪ ,C 600‬המים הופכים‬

‫אדומים‪ .‬ההסבר לכך הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬בטמפרטורה מסוימת מתפרקות מולקולות המים וקולטות צבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬בטמפרטורות גבוהות נהרס קרום התא והופך חדיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬חדירות דופן התא הולכת וגדלה ביחס ישר לעליית הטמפרטורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בטמפרטורות גבוהות מופעל אנזים‪ ,‬שבעזרתו עובר צבע מתוך התא אל התמיסה‪.‬‬

‫‪ .85‬איזה טיפול יפגע בתכונת החדירות הבררנית של קרום תא צמחי?‬

‫הוספת סוכרוז לתמיסה שבה מצוי התא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוספת מלח שולחן לתמיסה שבה מצוי התא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫העלאת הטמפרטורה בסביבת התאים ל – ‪C 900‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫העברת התא מתמיסה מרוכזת למים מזוקקים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .86‬חומר הצבע בסלק מומס במוהל התא‪ .‬אם חותכים קוביות סלק‪ ,‬רוחצים אותן היטב ושומרים אותן במים‬
‫בטמפ' של ‪ C 180‬למשך ‪ 10‬דקות‪ ,‬המים נשארים כמעט בלתי צבועים‪ .‬אם מכניסים קוביות דומות למים‬
‫בטמפ' של ‪ C 700‬המים נצבעים אדום‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א‪ .‬ב – ‪ C 700‬שיעור הדיפוסיה גדול יותר מאשר ב – ‪. C 100‬‬
‫‪0‬‬
‫ב‪ .‬דופן התאית של התאים מתפרק כאשר מחממים אותו עד ‪. C 70‬‬
‫ג‪ .‬קרומי התא נהרסים כאשר מחממים אותם עד ‪.C 700‬‬
‫ד‪ .‬בטמפרטורה של ‪. C 700‬‬

‫‪ .87‬יכולת הצמחים לחיות בתנאי יובש ומליחות מותנית ישירות ב‪:‬‬

‫א‪ .‬לחץ האוסמוטי הנוצר ביונקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬עובי הדופן של היונקות הקולטות מים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מספר היונקות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מרחק היונקות מכיפת השורש‪.‬‬

‫‪ .88‬מהו המשפט הנכון?‬

‫א‪ .‬הריכוז האוסמוטי גבוה יותר בתא פנימי של השורש מאשר בתא יונקת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הריכוז האוסמוטי נמוך יותר בתא פנימי של השורש מאשר בתא יונקת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הריכוז האוסמוטי שווה בתא פנימי של השורש ובתא יונקת‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין קשר בין הריכוז האוסמוטי בתאי השורש לבין תנועת המים פנימה‪.‬‬

‫‪ .89‬על מנת לקבל סלט רענן נוהגים שפים רבים להשרות את החסה במים‪.‬‬
‫ההסבר הטוב ביותר לכך הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬תאי החסה קולטים מים ותופחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלחץ הפנימי בתאי החסה גדל כתוצאה מדיפוזיה של מלחים ומים החוצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המים הקרים מקשים את התאים בעלי החסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬המים הקרים משיבים את עלי החסה לתחייה‬

‫‪ .90‬לתוך כלי בעל מחיצה בררנית הכניסו מצד אחד של המחיצה תמיסה צהובה‪ ,‬ומהצד האחר תמיסה אדומה‪.‬‬
‫כעבור זמן רב התמיסה האדומה נעשתה כתומה‪ ,‬והתמיסה הצהובה נשארה צהובה (ראה תרשים)‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מחיצה בררנית‬ ‫מחיצה בררנית‬

‫כתום‬ ‫צהוב‬ ‫אדום‬ ‫צהוב‬

‫בסיום הניסוי‬ ‫בתחילת הניסוי‬

‫מתוצאות אילו אפשר להסיק‪:‬‬

‫א‪ .‬שמהירות התנועה של המולקולות הצהובות גדולה מזו של המולקולות האדומות‬
‫ב‪ .‬שמהירות התנועה של המולקולות האדומות גדולה מזו של המולקולות הצהובות‬
‫ג‪ .‬שהמולקולות האדומות גדולות מהמולקולות הצהובות‬
‫ד‪ .‬שהמולקולות הצהובות גדולות מהמולקולות האדומות‬

‫‪ .91‬נניח שלפניך כלי בצורת ‪ , U‬שבין זרועותיו מפריד קרום דיאליזה (קרום בעל חדירות בררנית)‪ .‬בזרוע הימנית‬
‫תמיסת סוכרוזה בריכוז ‪ ,6%‬ובזרוע השמאלית תמיסת סוכרוזה בריכוז ‪ . 10%‬בתנאים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬פני הנוזל בזרוע השמאלית יעלו‬
‫ב‪ .‬פני הנוזל בזרוע הימנית יעלו‬
‫ג‪ .‬ריכוז מולקולות המים בזרוע הימנית יעלו‬
‫ד‪ .‬ריכוז מולקולות המים בזרוע הימנית ילך ויגדל‬
‫ה‪ .‬יעברו מולקולות סוכרוזה מהזרוע השמאלית אל הזרוע הימנית‬

‫‪ .92‬שקית דיאליזה (העשויה קרום חצי חדיר) ובתוכה תמיסת עמילן‪ ,‬הוכנסה לכוס עם תמיסת יוד ‪( KI/I‬ראה‬
‫ציור)‪.‬‬
‫מה התוצאה הצפויה?‬
‫א‪ .‬תוכן השקית יכחיל‬
‫ב‪ .‬תמיסת היוד תכחיל‬
‫ג‪ .‬שתי תמיסות יכחילו‬
‫ד‪ .‬לא יחול כל שינוי בצבע התמיסות‬

‫‪ .93‬הציורים שלפניך מתארים באופן סכמטי ‪ 3‬תאים בתוך תמיסה‪ .‬לקרומי התאים תכונות דומות‪ .‬הנקודות‬
‫מייצגות מולקולות סוכר‪ ,‬שאינן יכולות לעבור דרך הקרומים‪.‬‬

‫בתא ג מספר‬
‫הנקודות מחוץ לתא‬ ‫בתא ב מספר‬
‫גדול ‪ .‬לעומת מספר‬ ‫הנקודות בשטח‬
‫הנקודות בתוך התא ‪.‬‬ ‫מסוים בתוך‬ ‫בתא א הרבה נקודות בתוך‬
‫התא שווה לזה‬ ‫התא ואין נקודות בתמיסה‬
‫שמחוץ לתא‬ ‫החיצונית‬
‫לאיזה תא (או תאים) ייכנסו מים מבחוץ בכמות הרבה ביותר?‬
‫א‪ .‬לתא א'‬
‫ב‪ .‬לתא ב'‬
‫ג‪ .‬לתאים א' ו ב'‬
‫ד‪ .‬לתאים ב' ו ג'‬

‫‪10‬‬
 ‫‪ .94‬שני גלילים שקופים שתחתיתם עשויה קרום בררני שאינו חדיר למלח‪ ,‬הוטבלו למשך ‪ 10‬דקות בקערה‬
‫שהכילה מלח‪ .‬גליל א' הכיל תמיסת מלח בריכוז ‪ ,5%‬גליל ב' הכיל תמיסת מלח בריכוז ‪ .10%‬בציור‬
‫שלפניך מוצגים המצב בתחילת הנסוי ובסופו‪.‬‬
‫איזה מהריכוזים הבאים יכול היה להיות ריכוז תמיסת המלח שבה הוטבלו הגלילים?‬
‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬
‫‪12% ..4‬‬ ‫‪7% .3‬‬ ‫‪3% .2‬‬ ‫‪1% .1‬‬

‫תשובה‪ :‬בצינור עם תמיסה בריכוז ‪ 10%‬עלו פני המים זאת הייתה כניסה של מים מהקערה‬
‫לגליל בתהליך אוסמוזה‪ .‬לעומת זאת בגליל בריכוז ‪ 5%‬הייתה ירידה של פני המים‬
‫מכאן שמים יצאו בתהליך האוסמוזה לקערה‪ .‬לכן ריכוז התמיסה בקערה נמוך מ ‪10%‬‬
‫וגבוה מ ‪ 5%‬ולכן התשובה הנכונה היא ‪7%‬‬

‫‪ .95‬ריכוז החומרים שבתוך התא החי שונה מריכוז החומרים שמחוץ לתא‪ .‬הבדלי ריכוזים אלו נשמרים בעיקר‬
‫הודות לתכונות של‪:‬‬
‫‪ .4‬המיטוכודדריה‬ ‫‪ .3‬גרעין התאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרום התאים‪.‬‬ ‫‪ .1‬דופן התאים‪.‬‬

‫‪ .96‬בתהליך של אוסמוזה מולקולות מים עוברות דרך קרום בעל חדירות בררנית‪:‬‬
‫א‪ .‬מתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך לתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה‪ ,‬ללא השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה לתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך‪ ,‬ללא השקעת אנרגיה‬
‫ג‪ .‬מתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך לתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה‪ ,‬תוך השקעת אנרגיה‬
‫ד‪ .‬מתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה לתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך‪ ,‬תוך השקעת אנרגיה‬

‫‪ .97‬ניתן לגרום לדפלסמוליזה של תאים צמחייים שעברו פלסמוליזה‪:‬‬

‫א‪ .‬על ידי העברתם למים מזוקקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ע ידי העברתם לתמיסת סוכרוז מרוכזת‪.‬‬
‫ג‪ .‬על ידי העלאת הטמפ'‪.‬‬
‫ד‪ .‬על ידי הוספת חומר הפוגע בדופן התא‪.‬‬

‫‪ .98‬מה משותף לעמילן לגליקוגן ושומנים‪.‬‬

‫א‪ .‬הם חומרי תשמורת ואינם משנים את הלחץ האוסמוטי בתאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם חומרי תשמורת והם מסיסים הציטופלסמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם מווסתים את הלחץ האוסמוטי בתא והם אינם מסיסים הציטופלסמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם חומרי תשמורת‪ ,‬והם עוברים מתא לתא דרך הקרום‪.‬‬

‫‪ .99‬חומר הצבע שבסלק מומס במוהל התא שבחללית‪ .‬חתכו ‪ 20‬קוביות סלק אדום ‪ ,‬שטפו אותן‪ 10 :‬קוביות‬
‫הועברו לכלי שבו מים בטמפ' של ‪ + 180‬למשך ‪ 10‬דקות‪ ,‬והמים בכלי לא נצבעו‪ 10 ,‬קוביות הועברו לכלי שבו‬
‫מים בטמפ' של ‪ 700‬למשך ‪ 10‬דקות והמים האדימו‪.‬‬
‫המים בכלי השני האדימו כי ‪:‬‬
‫א‪ .‬דפנות התאים נהרסו‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרומי התאים נהרסו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הדיפוזיה היא חד כיוונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב‪ 700 -‬יש גם דיפוזיה בנוסף לאוסמוזה‪.‬‬

‫‪ .100‬בתהליך הדיפוסיה מתרחש ‪:‬‬

‫א‪ .‬שחרור אנרגיה על ידי המולקולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנועת כל המולקולות בכוון אחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬תנועה אקראית של מולקולות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריאקציה כימית בין המולקולות‪.‬‬

‫אילו מולקולות משמשות אבני בניין ביצירת מרכיבי קרום התא?‬ ‫‪.101‬‬

‫‪11‬‬
 ‫גלוקוז‪ ,‬תאית וחומצות שומן‬ ‫א‪.‬‬
‫סוכרוז‪ ,‬חומצות אמיניות ואנזימים‬ ‫ב‪.‬‬
‫חומצ ות אמיניות‪ ,‬גליצרול וחומצות שומן‬ ‫ג‪.‬‬
‫תאית‪ ,‬עמילן וגליצרול‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .102‬תא כבד של אדם ותא צמח הועברו מסביבתם הטבעית למים מזוקקים‪ .‬מה יקרה לתאים?‬
‫א‪ .‬תא הכבד לא יינזק‪ ,‬אך תא הצמח יתפוצץ‬
‫ב‪ .‬תא הצמח לא יינזק‪ ,‬אך תא הכבד יתפוצץ‬
‫ג‪ .‬תא הכבד לא יינזק‪ ,‬אך תא הצמח יתכווץ‬
‫ד‪ .‬תא הצמח לא יינזק‪ ,‬אך תא הכבד יתכווץ‬

‫‪ .103‬בתוך תא חי ריכוז היונים שונה מריכוזם מחוץ לתא‪ .‬ההבדל בריכוזים נשמר בעיקר הודות לתכונות של‪:‬‬
‫א‪ .‬דופן התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרעין התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬קרום התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬הריבוזומים שבתא‪.‬‬

‫‪12‬‬