‫עבודה על ר''שי‬

‫קורות חייו‬
‫תמונת‪ ‬בית מדרש על שם רש"י בוורמיזא‪ ,‬המאה ה‪19-‬‬
‫העתק בית המדרש על שם רש"י‪ ,‬בבית התפוצות‬
‫פסלו של ריימונד מורטי לזכרו של רש"י בעיר טרואה שנחנך בשנת ‪ 1990‬הפסל מכיל את האותיות ר' ש' י'‬
‫בול שהונפק בישראל במלאת ‪ 950‬שנה להולדתו של רש"י‬
‫רחוב על שם רש"י בירושלים‪.‬‬
‫משפחתו‬
‫רש"י נולד בעיר‪ ‬טרואה‪' ,Troyes( ‬טרוייׂש' בלשון הימים ההם) שבצפון‪ ‬צרפת‪ - ‬בירת רוזנות טרואה וחבל‪ ‬שמפאן‪- ‬‬
‫לרבי‪ ‬יצחק מקריווש צרפתי‪ ,‬בשנת ד'ת"ת (‪ )1040-1039‬או ד'תת"א (‪  )1041-1040‬ההערצה הכבירה של כל הדורות‬
‫לרש"י יצרה סביבו‪ ‬אגדות‪  ‬רבות‪ ,‬אולם פרטים ביוגרפיים מעטים מאוד ידועים על תקופת נעוריו‪.‬‬
‫החיד"א מביא טענות ששמע אודות אי‪-‬ייחוסו של רש"י למשפחת רבנים ידועה‪ ,‬או שאביו לא היה מלומד כלל (למעשה‬
‫הדברים כתובים לראשונה בספר בני המכירי כמאה שנים אחרי רש"י‪ ,‬ונאמרים שוב כהשערה כחמש מאות שנה אחרי‬
‫רש"י‪ ,‬בהקדמה לספר‪ ‬טורי זהב‪ ‬של ר'‪ ‬דוד הלוי סגל); החיד"א דוחה שם טענות אלו‪.‬‬
‫רש"י מעיד באחד מפירושיו ‪ ‬שאביו‪ ,‬רבי‪ ‬יצחק‪ ,‬היה מלומד גדול; כנראה שמפיו למד רש"י תורה בימי ילדותו‪ .‬מאידך‪ ,‬ישנו‬
‫ספק אם פירוש זה נכתב על ידי רש"י עצמו‪ ,‬ויש הסוברים שהרשב"ם‪  ‬כתב אותו והתייחס לאביו ר' מאיר בן שמואל‪ .‬דודו‬
‫של רש"י‪ ,‬אחי אמו רבי שמעון הזקן‪ ,‬למד תורה מפי רבנו‪ ‬גרשום מאור הגולה‪ ‬במגנצא‪ ‬שבאשכנז‪ ,‬ואף רשם לעצמו את‬
‫תורתו‪ .‬רש"י מביא מספר פירושים בשם אביו ודודו‪.‬‬
 ‫שהותו בגרמניה‬

‫•‬
‫• סביב שנת העשרים לחייו יצא רש"י מצרפת אל הישיבות הגדולות שבגרמניה‪ ,‬בעמק הריין‪ ,‬שם עוצב ונבנה עולמו‬
‫הרוחני‪ .‬תחילה בא רש"י אל ישיבת מגנצא‪ ,‬שבה לימד רבנו גרשום שני דורות לפני כן‪ ,‬ושמה יצא למרחקים;‬
‫במגנצא למד רש"י אצל רבי‪ ‬יעקב בן יקר‪ ,‬מתלמידי רבנו גרשום מאור הגולה‪ ,‬שנעשה לרבו המובהק‪ ‬ולימדו תורה‬
‫במשך שש שנים‪ .‬רש"י מכנה אותו בפירושיו "רבי הזקן"‪ ,‬ומזכיר את פירושיו במקומות שונים‪ .‬אצלו למד רש"י‬
‫מקרא ותלמוד גם יחד‪ ,‬ודרך הלימוד של רבי יעקב בר יקר נותרה אצל רש"י כל ימיו‪ ,‬כפי שהעיד רש"י‪" :‬ואמנם אני‬
‫נתלה באילן גדול‪ ,‬רבינו יעקב ב"ר יקר; ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה‪ ,‬מכל מקום‪ ‬ליבי וסברתי והבנתי מפיו‬
‫יצאו"‪.‬‬
‫• רבינו יעקב בן יקר נפטר בשנת‪ ‬ד'תתכ"ד‪ ,)1064( ‬ואחרי פטירתו עבר רש"י ללמוד תלמוד לפני רבי‪ ‬יצחק בן יהודה‪,‬‬
‫אף הוא מגדולי חכמי מגנצא ומתלמידי רבנו גרשום ‪ ‬כעבור תקופה עבר רש"י אל הישיבה שבעיר‪ ‬וורמייזא‪ ‬הסמוכה‬
‫למגנצא‪ ,‬ושם קיבל תורה מפי רבי‪ ‬יצחק הלוי‪ .‬רש"י שהה בוורמייזא בין שלוש לחמש שנים ‪.‬‬
‫• גם לאחר חזרתו לצרפת המשיך רש"י לעמוד בקשרי מכתבים עם רבותיו שבאשכנז‪ ,‬ואולי גם עם חבריו מישיבות‬
‫וורמייזא ומגנצא‪ .‬בנוסף לשלושת רבותיו המובהקים‪ ,‬למד רש"י באשכנז גם מפי רבינו דוד הלוי ממגנצא‪ ,‬ואף עמו‬
‫הוסיף לעמוד בקשר מכתבים לאחר שיבתו לצרפת‪.‬‬
‫• בשנות לימודיו של רש"י באשכנז היה עליו לדאוג לפרנסתו ולפרנסת אשתו ובנותיו‪ ,‬ולעת זקנותו תיאר שנים אלו‬
‫בכתבו‪" ‬כי חסר לחם ועדי‪-‬לבוש ורחיים בצוואר‪ .‬שימשתי לפניהם וימי כלו אצלם‪ ,‬ומאשר שבתי פה לא עמדה לי‬
‫שעה להקביל את פניהם מאבל לחש וקשה‪ ,‬חוש [=חוץ] מאחת זה לי עשרים וחמשה שנה"‪.‬‬
 ‫בצרפת‬

‫לאחר כעשר שנים בהן שהה בגרמניה שב רש"י אל צרפת‪ ,‬חזר לטרוייש בסביבות שנת‪ ‬ד'תתכ"ט‪ ,)1069( ‬כשהוא כבן שלושים‪ ,‬והשתלב מיד בחיי‬ ‫•‬
‫החברה היהודית שם‪ .‬הוא הצטרף לבית הדין‪ ‬בעיר והחל‪ ‬לפסוק‪ ‬הלכות‪  ‬לכל יהודי הסביבה‪ ,‬אך סירב לקבל שכר על תפקיד זה ‪ .‬לאחר כחמש שנים‬
‫שב רש"י אל וורמייזא‪ ,‬ולאחר פרק זמן בו למד בישיבת וורמייזא נסע בחזרה אל טרוייש‪ ,‬בה נותר לגור עד פטירתו‬
‫ככל הנראה התפרנס רש"י בטרוייש ממסחר ;אחרים שיערו‪ ,‬על פי הידע הרב שמפגין רש"י בפירושיו בנוגע לגידול‪ ‬גפנים‪ ‬וההרחבה היתרה שהוא‬ ‫•‬
‫נוקט במקומות הקשורים להם‪ ,‬שהתפרנס מגידול‪ ‬כרמים‪ ‬או ממסחר ביין‪ ,‬אולם לדברי ההיסטוריון הרב פרופ'‪ ‬חיים סולובייצ'יק‪ ‬האקלים באזורו‬
‫של רש"י לא התאים לגידול יין‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר בואו לטרוייש ייסד רש" י בעיר ישיבה‪ ,‬שהתפרסמה בצרפת ומחוצה לה ומשכה אליה תלמידי חכמים מופלגים; רבנים בולטים‬ ‫•‬
‫מאשכנז באו ללמוד בישיבתו‪ ,‬כמו‪ ‬הריב"א משפיירא‪ ,‬תלמידו של ר' יצחק בר יהודה רבו של רש"י‪ ,‬וכן תלמידים מהארצות הסלאביות‪ .‬כ‬
‫ראש ישיבה‪  ‬לא נטל רש" י שכר‪ ,‬כמנהג אותם הזמנים‪ ,‬ואף היה עליו לדאוג לכלכלת תלמידיו‪.‬‬
‫גדלותו העצומה של רש" י הוכרה מיד בעולם היהודי‪ ,‬ושאלות רבות הופנו אל בית מדרשו בתחומים רבים ושונים‪ .‬בידינו שאלות שנשלחו אל רש"י‬ ‫•‬
‫מקהילות רבות בצרפת ומעמק הריין‪ ,‬ואף מגדולי רבני אשכנז‪ ,‬כמו רבי נתן ורבי מנחם בני מכיר ממגנצא‪ ,‬פונים אל רש"י בשאלות‪ .‬שמו הלך‬
‫לפניו‪ ,‬והפירושים שכתב ב' קונטריסים' שלו התקבלו במהירות הבזק ברחבי הארץ‪ .‬שני חתניו היו מתלמידי החכמים הראשונים במעלה בצרפת‪,‬‬
‫וסביבו התפתחה יצירה תורנית שהזניקה את יהדות צרפת אל תור הזהב שלה‪.‬‬
‫רש"י אף עמד בקשרים עם חכמי ארצות רחוקות יותר‪ ,‬ובכתבי הראשונים מוזכרת שאלה ששיגר אל רבינו‪ ‬נתן מרומי‪ ‬בעל‪ ‬הערוך‪ ‬ואל שני אחיו‪,‬‬ ‫•‬
‫שהיו ראשי ישיבה בעיר‪ ‬רומא‪ ‬שבאיטליה‬
‫רש" י תיקן כמה תקנות חשובות בקהילות יהודי צפון צרפת‪ .‬אברהם גרוסמן כתב כי‪" ‬רש"י נטל חלק חשוב בקביעת יסודותיו של שלטון הקהל‬ ‫•‬
‫בזמנו‪ ,‬וניכר שהוא טרח הרבה כדי לבססו‪ ... .‬חשיבות רבה נודעת לתקנותיו של רש"י בענייני הקהילה‪ ,‬שרובן דנות בענייני מיסים ''‪.‬‬
‫בערוב ימיו של רש"י התרחשו‪ ‬גזירות תתנ"ו‪ ,‬כאשר יצא‪ ‬מסע הצלב הראשון‪ ‬לדרכו בשנת‪ ‬ד'תתנ"ו‪ ;)1096( ‬יהדות צרפת כמעט ולא ניזוקה מידי‬ ‫•‬
‫הפורעים‪ ,‬אולם יהדות אשכנז המפוארת ספגה מכה אנושה‪ .‬בפרט הרע גורלן של‪ ‬קהילות שו"ם‪ ,‬ובהן וורמייזא ומגנצא; אלפי יהודים נהרגו בהן‪,‬‬
‫ומרכזי התורה בהם למד רש" י נחרבו‪ .‬בפיוטיו מתייחס רש" י כנראה לגזירות תתנ"ו; בפיוטו 'תורה התמימה'‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא פונה בקריאה אל התורה‬
‫מקווה שנהנתן‬
‫סוף מצגת ר''שי‬