You are on page 1of 181

‫דיני עונשין‬

‫בית ברל‬
‫התשפ"ד סמסטר א‬

‫נערך על ידי‬
‫ד"ר בלאיש משה מוריס‬
‫‪belaish@zahav.net.il‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫‪Criminal Law‬‬ ‫שם הקורס‪ :‬דיני עונשין‬
‫‪Moshe Belaish, PHD‬‬ ‫שם המרצה‪ :‬ד"ר משה בלאיש‬
‫משך הקורס‪:‬סמסטריאלי‬
‫היקף הקורס בש"ש‪ 2 :‬ש"ש (‪ 2‬נ"ז לאו"פ)‬

‫דרכי תקשורת‬

‫טלפון‪050-6274313 :‬שעות התקשרות‪ :‬ימים א‪-‬ה ‪ 19:00‬עד ‪21:00‬‬

‫‪Belaish@zahav.net.il‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬

‫תיאור הקורס‬
‫קורס בסיסי בדיני עונשין – הדין המהותי במשפט הישראלי‪.‬‬
‫הקורס יעסוק במבנה העבירה הפלילית בחלוקה ליסוד העובדתי והיסוד הנפשי‪ ,‬הרציונל שבהפללת מעשים בחברה וקביעתם‬
‫כאסורים‪ ,‬לצד מושכלות יסוד בפלילים‪ ,‬הסייגים לאחריות פלילית‪ ,‬עבירות נגזרת וצדדים לעבירה – השותף‪ ,‬המשדל והמסייע‪.‬‬
‫שם הקורס‪ :‬דיני עונשיןמנחה‪ :‬ד"ר בלאיש משה מוריס‬

‫תוצאות למידה‬

‫בתום הקורס הסטודנט יהיה מסוגל ל‪:‬‬


‫‪.1‬לקרוא דברי חקיקה ופסקי דין‬
‫‪.2‬להבין את עקרונות המשפט הפלילי‬
‫‪.3‬לנתח מקרים מן המציאות לאור יסודות העבירה ועקרונות משפטיים‬
‫מבנה ונושאי הקורס‬

‫נושא המפגש‬ ‫שעור מספר‬

‫מבוא‬ ‫‪1‬‬

‫עיקרון החוקיות‬ ‫‪2‬‬

‫היסוד העובדתי של העבירה ‪Actus Reus‬‬ ‫‪3-5‬‬

‫היסוד הנפשי של העבירה ‪Mens Rea‬‬ ‫‪6-8‬‬

‫סייגים לאחריות פלילית‬ ‫‪9-11‬‬


‫סמסטר‪ :‬תשפ"ד א‬ ‫שם הקורס‪ :‬דיני עונשיןמנחה‪ :‬ד"ר בלאיש משה מוריס‬

‫חובות הסטודנט‬
‫‪.1‬נוכחות ע"פ תקנון המכללה‬
‫‪.2‬השתתפות פעילה וקריאה מקדימה לשיעור‬

‫דרכי ההערכה‬
‫‪ 100%‬מבחן אמריקאי מסכם (נתון לשינוי)‬

‫מתודיקה ודרכי הוראה‪:‬‬


‫‪.1‬הרצאות פרונטאליות מלוות מצגות‬
‫‪.2‬דיונים וניתוח פסקי דין מקרי בוחן‬
‫‪.3‬למידה אינטראקטיבית חווייתית ‪KAHOOT‬‬
‫ד"ר בלאיש משה‬ ‫מועדי מפגשים‬
‫‪050-6274313‬‬ ‫תשפ"ד סמסטר א‬

‫פשיעה ואכיפה בישראל‬ ‫דיני עונשין‬ ‫דיני עונשין‬


‫‪5717685-2‬‬ ‫‪5717401-10‬‬ ‫‪5717401-9‬‬
‫שבוע‬
‫יום חמישי ‪ 12:15‬עד ‪13:45‬‬ ‫יום חמישי ‪ 10:15‬עד ‪11:45‬‬ ‫יום חמישי ‪ 08:30‬עד ‪10:00‬‬
‫הדס ‪516/1‬‬ ‫הדס ‪516/2‬‬ ‫דקל ‪430‬‬

‫‪7.12‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪14.12‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪21.12‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪28.12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4.1.2024‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪11.1.2024‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪18.1.2024‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪25.1.2024‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪1.2.2024‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪8.2.2024‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪15.2.2024‬‬ ‫‪11‬‬

‫מועד חזרה על החומר (בזום) שיקבע עם הכיתה לפני הבחינה‬


‫‪6‬‬
‫נושא ‪ - 1‬מבוא‬

‫מהן דיני העונשין‬


‫המשפט הפלילי כתלוי חברה ותרבות‬
‫העבירה הפלילית‬
‫סוגי עבירות לפי חומרתן‬
‫דיני עונשין‬

‫אוסף של כללי אל תעשה‬


‫נורמות המגדירים אילו התנהגויות אסורות‬

‫המשפט הפלילי נועד להסדיר חיי החברה על ידי הגדרת התנהגויות כבלתי חוקיות וזאת באמצעות כללי אל תעשה‬
‫הכלל כל מה שאינו אסור מותר‬
‫אדם המפר כללים הקבועים בחוק ייענש בהתאם לעונש שנקבע בגין אותה עבירה‬
‫בצד כל ההתנהגות אסורה קיימת סנקציה‪ ,‬מי שיפר את אותו כלל ייענש בהתאם‬

‫סוגי העבירות בדיני העונשים‬

‫רע כי נאסר‬ ‫רע כשלעצמו‬


‫(נאסר כי רע)‬
‫‪Mala Prohibita‬‬
‫אין פגם מוסרי‪ ,‬קיימות כי נאסרו בחוק‬ ‫‪Mala in se‬‬
‫עבירות רעות מטבע הבריאה‬
‫חוק למניעת הטרדה מינית‬
‫‪1998‬‬ ‫חוק למניעת עישון‬
‫במקומות ציבוריים‬
‫‪1983‬‬

‫ענישה גופנית‬

‫אינוס אישה‬
‫‪1988‬‬
‫ברית מילה‬ ‫המשפט הפלילי‬
‫כתלוי חברה ותרבות‬
‫משכב זכר‬
‫‪1988‬‬
‫הוצאה להורג‬

‫ניסיון התאבדות‬
‫חוק לא תעמוד על דם רעך‬ ‫‪1966‬‬
‫מילת נשים‬ ‫‪1998‬‬

‫צריכת שירותי מין‬


‫‪2019‬‬
‫עבירה פלילית‬

‫‪.‬מעשה או מחדל אשר בעשייתו מתקיימת הפרה של החוק‬

‫‪,‬התנהגות גלויה הפוגעת באינטרס הציבור‬


‫‪,‬שנאסרה על ידי המחוקק ובגינה צפוי אדם להיענש‬
‫‪,‬בעקבות הליך משפטי‬
‫שהשליטה עליו נתונה בידי המדינה‬
‫דיני עונשין‬

‫עוצמת הענישה‬ ‫הגדרת המעשה‬

‫מרבית חוקי הענישה נמצאים בחוק העונשין‬


‫סעיף ‪ 288‬לחוה"ע – העלבת עובד ציבור‬
‫המעליב בתנועות‪ ,‬במלים או במעשים‪ ,‬עובד הציבור‪ ,‬או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות‬
‫חקירה‪ ,‬תשכ"ט‪ , 1968-‬כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר ששה חדשים‬

‫קיימים חוקי הענישה גם מחוץ לחוק העונשין‬


‫סעיף ‪( 11‬א) לחוק למניעת מפגעים‬
‫העובר על הוראות אלה‪ ,‬דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף ‪(61‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( 1977-‬להלן – חוק‬
‫העונשין)‪ ,‬ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד‪ ,‬דינו – כפל הקנס האמור‪.‬‬
‫סעיף ‪ 214‬לחוק המכס‬
‫כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו ולא נקבעה לה בפקודה עונש אחר‪ ,‬דינו – מאסר ששה חדשים או קנס ‪ 100‬לירות או‬
‫שני העונשים כאחד‪.‬‬
‫סוגי עבירות לפי חומרתן‬
‫)סעיף ‪ 24‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז ‪(1977‬‬

‫פשע‬ ‫עוון‬ ‫חטא‬

‫עבירה שנקבע לה עונש חמור‬ ‫עבירה שנקבע לה עונש מאסר‬ ‫עבירה שנקבע לה עונש מאסר עד‬
‫‪.‬ממאסר לתקופה של שלוש שנים‬ ‫לתקופה העולה על שלושה חודשים‬ ‫‪.‬שלושה חודשים‬
‫‪.‬ושאינה עולה על שלוש שנים‬

‫עבירה בת מעצר‪ :‬כל עבירה למעט חטא‬


‫)סעיף ‪( 23‬א) (‪ )7‬לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) תשנ"ו ‪(1996 -‬‬
‫תרגול – סוגי עבירות לפי חומרתן‬

‫סוג העבירה‬ ‫סעיף החוק‬

‫פשע‬
‫??‬ ‫‪( 113‬א)‪ .‬מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בביטחון המדינה‪ ,‬דינו מאסר עולם‬ ‫‪1‬‬

‫עוון‬
‫??‬ ‫‪ . 148‬המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה‪ ,‬או לחשבונה‪ ,‬והמשדל לאחת מאלה‪ ,‬דינם מאסר שישה חודשים‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פשע‬
‫??‬ ‫שנים‪ .‬לפי חומרתה‬
‫העבירה‬ ‫מאסרסוג‬
‫חמש עשרה‬ ‫דינו מה‬
‫?תרגול ‪-‬‬
‫‪( 112‬א)‪ .‬מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫עוון‬
‫??‬ ‫‪ .226‬המשחק משחק אסור‪ ,‬דינו מאסר שנה אחת‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫עוון‬
‫??‬ ‫‪ . 334‬הפוצע חברו שלא כדין‪ ,‬דינו מאסר שלוש שנים‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫חטא‬
‫??‬ ‫‪ 193‬א (א)‪ .‬המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר‪ ,‬דינו מאסר שלושה חודשים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫חטא‬
‫??‬ ‫‪ . 193‬המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור‪ ,‬דינו מאסר שלושה חודשים‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫פשע‬
‫??‬ ‫‪ . 133‬העושה מעשה לשם המרדה‪ ,‬או מנסה‪ ,‬מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור‪ ,‬דינו מאסר חמש שנים‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫עוון‬
‫??‬ ‫‪ 193‬א (א‪ .) 1‬המוכר משקה לקטין‪ ,‬דינו מאסר שישה חודשים‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫עבירה מסוג חטא‬ ‫א‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 169‬לחוק העונשין קובע‪ :‬העושה מעשה של שוד ים או הקשור‬
‫עבירה בת מעצר‬ ‫ב‪-‬‬
‫לשוד ים או כיוצר בו‪ ,‬דינו מאסר עשרים שנים‪.‬‬
‫עבירה מסוג עוון‬ ‫ג‪-‬‬
‫עבירה חמורה‬ ‫ד‪-‬‬ ‫מה סוג העבירה?‬
‫נושא ‪2‬‬

‫עיקרון החוקיות‬
‫עקרון החוקיות‬

‫התכלית המרכזית של עקרון החוקיות היא להגן על הפרט‬


‫מפני פגיעה בלתי מידתית‪ ,‬מתוך הנחה שביחסים שבין‬
‫המדינה לפרט‪ ,‬הפרט מצוי בעמדת נחיתות‪.‬‬
‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬
‫אין ענישה אלא לפי חוק‬
‫‪ . 1‬אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על‪-‬פיו‪.‬‬
‫ענישה לפי חקיקת משנה‬
‫‪( . 2‬א) הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק‪ ,‬כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם‪,‬‬
‫עונש מאסר שנקבע בתקנה‪ ,‬תקופתו לא תעלה על ששה חודשים‪ ,‬ואם נקבע עונש קנס ‪ -‬לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל‬
‫בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום‪.‬‬
‫(ב) תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת‪.‬‬
‫אין עונשין למפרע‬
‫‪( . 3‬א) חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫(ב) חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה‪ ,‬לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין‬
‫או לפני תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש‪.‬‬
‫ביטול העבירה לאחר עשייתה‬
‫‪ . 4‬נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו;‬
‫ניתן גזר‪-‬דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה‪.‬‬
‫שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה‬
‫‪( . 5‬א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק‪-‬דין חלוט לגביה‪ ,‬חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה‪ ,‬או בנוגע לעונש שנקבע לה‪,‬‬
‫יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה‪.‬‬
‫(ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש‪ ,‬שלפי מידתו או סוגו הוא קל‬
‫מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק‪ ,‬כאילו הוטל מלכתחילה‪.‬‬
‫עבירות שהזמן גרמן‬
‫‪ .6‬הוראות סעיפים ‪ 4‬ו‪ 5-‬לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת‪ ,‬או שנובע‬
‫מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן‪.‬‬
‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬

‫‪ .1‬אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על‪-‬פיו‪.‬‬

‫א‪ .‬אין ענישה אלא על פי חוק‬


‫אסור להעניש אדם שלא במסגרת הוראות הדין‬

‫אזרח‬ ‫רשויות המדינה‬

‫לאזרח מותר לעשות כל פעולה אלא אם כן נאסר‬ ‫לרשויות המדינה אסור לבצע פעולה‬
‫עליו בחוק‪.‬‬ ‫אלא אם כן הותר לו בחוק‪.‬‬

‫כלל הלכתי תלמודי‪ :‬אין עונשין אם לא מזהירין‬


‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬

‫‪ .2‬ענישה לפי חקיקת משנה‬


‫א‪-‬הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק‪ ,‬כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים‬
‫על עשייתן; ואולם‪ ,‬עונש מאסר שנקבע בתקנה‪ ,‬תקופתו לא תעלה על ששה חודשים‪ ,‬ואם נקבע עונש‬
‫קנס ‪ -‬לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת‪.‬‬

‫העיקרון‪ :‬הגבלת הזרוע המבצעת בחקיקת משנה‪.‬‬

‫חקיקת משנה‪ :‬תקנות‪.‬‬

‫מאסר עד חצי שנה‪ ,‬קנס ‪ -‬מוגבל‬

‫נדרש אישור של ועדת הכנסת בתקנות עונשין‬


‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬

‫‪ .3‬אין עונשין למפרע‪( .‬איסור חקיקה למפרע)‬


‫א‪-‬חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫ב‪-‬חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה‪ ,‬לא יחול על מעשה שנעשה‬
‫לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש‪.‬‬

‫חיקוק היוצר עבירה לא יחול על על מי שנהג לפי הנורמה הפסולה בטרם תחילתו של החיקוק‪.‬‬

‫חיקוק המחמיר את העונש בגין עבירה קיימת – העונש החמור יתפוס רק לגביי עבריינים שביצעו‬
‫את המעשה האסור לאחר תחילת החיקוק‪.‬‬

‫החריג‪ :‬ענישה על פשעי מלחמה על פי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם‪.‬‬


‫ע"פ ‪ 336/61‬אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה‬

‫אייכמן יחד עם אחרים הגה את ה"פיתרון הסופי" בועידת ונזה וגרם לרצח של מיליוני יהודים‪.‬‬

‫לטענתו מדינת ישראל לא הייתה קיימת בעת שנעברו העבירות ‪ -‬לכן לא היה חוק בישראל בעת שביצע את העבירה‬
‫והענשתו נעשית למפרע‪.‬‬

‫בית המשפט פסק פה אחד‪:‬‬

‫מבחינה מוסרית רגש הצדק סולד מהענשת אדם בשל מעשה‪ ,‬אשר בזמן ביצועו לא ניתן לדעת – מאחר וטרם נאסר‬
‫על פי חיקוק – כי הוא מעשה עברייני‪.‬‬

‫אולם רציונל מוסרי זה אינו חל בכל הנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי הנאצים ועוזריהם‪ ,‬ואדם אשר עשה מעשים‬
‫נתעבים שכאלה לא יוכל להתגונן בטענה שלא ידע‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬כי הוא פוגע בערכי המוסר עולמיים ומושרשים‪.‬‬

‫המעשים שיוחסו למערער‪ ,‬יש לראותם כאסורים מאז ומתמיד על ידי משפט העמים ולפיכך הענשתו לא עומדת‬
‫בניגוד לעיקרון החוקיות במובן של הענשה למפרע‪.‬‬
‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬

‫‪ .4‬ביטול העבירה לאחר עשייתה‬


‫נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל‬
‫בהם – יופסקו; ניתן גזר‪-‬דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה‪.‬‬

‫במידה ובוטלה עבירה מספר החוקים‪ :‬יבוטל האיסור מרגע הביטול ולא יהווה עבירה‪.‬‬

‫במידה והאדם נמצא במהלך חקירה או משפט‪ :‬יופסק ההליך‪.‬‬

‫במידה ואדם הורשע‪ :‬תבוטל ההרשעה והאדם ישוחרר‬

‫לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 1988‬בוטלה העבירה של משכב שלא כדרך הטבע‪:‬‬

‫סעיף ‪ 351‬לחוה"ע‪ :‬העושה אחת מאלה דינו מאסר עשר שנים‪ :‬שוכב עם אדם שלא כדרך הטבע‪ ,‬שוכב עם בהמה‪,‬‬
‫מרשה לדבר לשכב עמו‪ ,‬מרשה לגבר לשכב עמה שלא כדרך הטבע‪.‬‬
‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬

‫‪ .5‬שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה‬


‫(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק‪-‬דין חלוט לגביה‪ ,‬חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה‪ ,‬או בנוגע‬
‫לעונש שנקבע לה‪ ,‬יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" – לרבות תחולת סייגים‬
‫לאחריות הפלילית למעשה‪.‬‬
‫(ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש‪ ,‬שלפי מידתו או‬
‫סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק‪ ,‬כאילו הוטל מלכתחילה‪.‬‬

‫במידה והחוק השתנה‪:‬‬

‫א‪ .‬אם עדיין לא ניתן פסק דין‪ ,‬הנאשם יורשע לפי החוק המקל‪.‬‬

‫ב‪ .‬אם הורשע ונגזר דינו‪ ,‬יקבע העונש הנמוך מבין שני החוקים‪.‬‬

‫החוק החדש‬ ‫החוק הישן‬

‫בטלה האחריות הפלילית‬ ‫החוק בוטל‬ ‫‪ 10‬שנות מאסר‬ ‫סעיף ‪4‬‬

‫‪ 7‬שנות מאסר‬ ‫‪ 7‬שנות מאסר‬ ‫‪ 10‬שנות מאסר‬


‫סעיף ‪5‬‬
‫‪ 7‬שנות מאסר‬ ‫‪ 10‬שנות מאסר‬ ‫‪ 7‬שנות מאסר‬
‫לא‬ ‫חוק העונשין תשל"ז ‪1977‬‬
‫למבחן‬
‫‪ .6‬עבירות שהזמן גרמן‬
‫הוראות סעיפים ‪ 4‬ו‪ 5-‬לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה‬
‫מסוימת‪ ,‬או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן‪.‬‬

‫כאשר הדין הנו דין מהותי‪ ,‬יחולו סעיפים ‪ 4,5‬לחוק – כלומר אין רטרואקטיביות‬
‫כאשר הדין הינו פרוצדורלי או דיוני‪ ,‬יוחל הדין רטרואקטיבית‬
‫תנאי עזר‬
‫עקרון החוקיות‬

‫עקרון‬ ‫עקרון‬
‫פרשנות החוק‬ ‫עקרון‬ ‫הפומביות‬
‫בהירות החוק‬
‫א‪ .‬עיקרון הפומביות‬
‫כל חוק חייב להיות פומבי‬
‫פרסומה של חקיקה ‪ -‬חקיקה ראשית וחקיקת משנה ‪ -‬הינו תנאי בלעדיו אין לה תוקף משפטי‪.‬‬
‫פרסום חקיקה הינו נטל המוטל על המחוקק‪ ,‬ובאין פרסום לא תתפוס החקיקה‪.‬‬

‫מדובר בעקרון של הגינות וצדק‪ :‬כדי שאנשים יוכלו לציית לחוק ולפעול לפיו‪ ,‬עליהם להכיר את החוק‪ ,‬כלומר שהחוק‬
‫חייב להיות מפורסם‪.‬‬
‫לא ניתן להחיל חקיקה אלא רק לאחר פרסומה ‪ -‬אין חקיקה סודית‬

‫סעיף ‪ 10‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬תש"ח ‪.1948‬‬


‫(א) כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות‪ ,‬בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום‪.‬‬
‫(ב) פרסומה של פקודה ברשומות ישמש ראיה כי אותה פקודה נתנה ונחתמה כדין‪.‬‬
‫(ג) הוראות סעיף זה חלות גם על תקנות כמשמעותן בסעיף ‪ 8‬ועל תקנות שעת‪-‬חירום כמשמעותן בסעיף ‪.9‬‬

‫סעיף ‪ 17‬לפקודת הפרשנות (נוסח חדש)‬


‫תקנות בנות‪-‬פעל תחיקתי יפורסמו ברשומות‪ ,‬ותחילת תקפן ביום פרסומן‪ ,‬אם אין הוראה אחרת בענין זה‪.‬‬

‫כלל הלכתי תלמודי‪ :‬אין עונשין אם לא מזהירין‬


‫בג"ץ ‪ 220/51‬אסלאן נ' המושל הצבאי של הגליל‬
‫המבקשים גורשו מביתם בכפר רבסיה שבגליל המערבי במהלך מלחמת העצמאות‪ ,‬בסיום המלחמה חזרו לביתם‬
‫וגורשו על ידי החיילים מאז לא ניתן להם לחזור לביתם‪.‬‬
‫הגירוש נעשה לפי צו של המושל הצבאי ‪ -‬הגירוש בוטל על ידי בימ"ש היות והצו לא פורסם ברשומות‪.‬‬

‫אין לך חוק אלא אם הוא הובא לידיעת הרבים בדרך שהחוק קבע בעצמו‪ ,‬כי אם לא כן יווצר מצב של אנדרלמוסיה‬
‫שאיש לא יוכל לדעת מה מותר ומה אסור‪ ,‬ולפיכך אי‪-‬אפשר יהא לדרוש ממנו שיהא שומר חוק ושלא יעשה מעשה‬
‫בלתי חוקי‪.‬‬
‫‪.‬על כן לא היה ואין לצו הנ"ל של המפקד הצבאי כל תוקף חוקי‬
‫למשיב לא היתה כל סמכות לגרש את המבקשים מהכפר רבסיה ואין לו סמכות למנוע אותם מלהיכנס אליו‪ ,‬לצאת‬
‫‪.‬ממנו ולהימצא ולגור שם‬

‫כלל הלכתי תלמודי‪ :‬אין עונשין אם לא מזהירין‬


‫ב‪ .‬עיקרון הבהירות והוודאות‬
‫כל חוק חייב להיות וודאי ובהיר בניסוחו‬
‫החוקים מהווים "מורה דרך" לאזרחים‪ ,‬אליהם מופנה החוק‪ ,‬ועל כן הם צריכים להיות ברורים‪.‬‬

‫ע"פ ‪ 53/54‬אש"ד נ' היועמ"ש לממשלה‬


‫סעיף ‪ 198‬לחוק העונשין‪" :‬העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים"‪( .‬בוטל ב‪)2008-‬‬
‫בפסק הדין נמתחה ביקורת מצד השופטים על עצם הכללת סעיף כה עמום ולא ברור בספר החוקים‪ ,‬כעניין הנוגד את עקרון‬
‫החוקיות המחייב שחוק יהיה פרוספקטיבי ולשונו ברורה‪ .‬בהיעדר סמכות לבית המשפט לפסול חוקים‪ ,‬נותרה העבירה על כנה‬
‫והמערער הורשע בה‪.‬‬

‫ע"פ ‪ 281/69‬בר שלום נ' מדינת ישראל‬


‫הורשע בבימ"ש תעבורה שלא ציית לתמרור האוסר חניה בין השעות ‪ ,07:00/19:00‬החנה ב‪ 13:00‬טען שניתן להבין שהאיסור‬
‫הוא בלילה ולא ביום‪ ,‬המחוזי דחה ערעורו‪ ,‬הגיש רשות ערעור לעליון‪.‬‬
‫השופט אגרנט‪" :‬מחובת הרשות בבואה להציב תמרור‪ ,‬להבליט את כוונתה בצורה ברורה‪ ,‬שאינה משתמעת לשתי פנים‪ ,‬כך‬
‫שהתמרור אינו מצריך פירושים מצד הנהג והוא אינו חייב להרהר בדבר משמעותו"‬
‫ג‪ .‬פרשנות החוק הפלילי‬
‫כל עבירה עשויה להתפרש בכמה דרכים שונות‪:‬‬
‫• פרשנות מילולית ‪ -‬פרשנות של החוק כלשונו וככתבו (עד שנות ה‪)80-‬‬
‫• פרשנות מצמצמת ‪ -‬פרשנות שמקלה עם הנאשם‬
‫• פרשנות מרחיבה ‪ -‬פרשנות מרחיבה המגדילה את הסיכוי להרשעה‬
‫• פרשנות תכליתית ‪ -‬נבחנת על פי מטרת המחוקק ובהתאם לרוח התקופה‪( .‬משנות ה‪ 80-‬והילך)‬

‫חוק העונשין‬
‫פרשנות (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫‪34‬כא ‪ .‬ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו‪ ,‬יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור‬
‫לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין‪.‬‬

‫כדי לפרש חוק יש לבחון את תכליתו‪ ,‬תוך דחיקת הפרשנות המרחיבה‪ ,‬ואם ישנן מספר אפשרויות סבירות יש לבחון את‬
‫הפרשנות המקלה עם הנאשם‪.‬‬
‫בימ"ש צריך להעדיף את הפרשנות המצמצמת על פני הפרשנות המילולית‪.‬‬
‫גישה מילולית‬
‫ע"פ ‪ 77/64‬ברנבלט נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ :‬הורשע לפי סעיפים ‪ 5 ,4‬לחוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‬
‫ברנבלט היה מפקד המשטרה היהודית בבנדין‪ ,‬והוא אסף ועצר עשרות ילדים יהודים מבית היתומים ומסר אותם לגסטאפו‪ ,‬כמו כן‬
‫סייע לנאצים לרכז את היהודים בעיר לצורך סלקציה‪ ,‬ומנע מעבר של יהודים מקבוצה לקבוצה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 5‬לחוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‬


‫אדם שבתקופת השלטון הנאצי‪ ,‬בארץ עויינת‪ ,‬נתן ידו למסירת אדם נרדף לשלטון עויין‪ ,‬דינו‪"...‬‬
‫מסירה‪ :‬מי שכבר נתפס בידי שלטון עויין‪ ,‬לא ניתן למסור לו כי הוא כבר בידיו‬
‫מניעת בריחה אינה מסירה‪ ,‬והחוק לא אסר על מניעת בריחה רק על מסירה‬
‫בימ"ש זיכה את ברנבלט – בחר בגישה מילולית שהיתה נהוגה באותה התקופה‬
‫גישה פרשנית‬
‫ע"פ ‪ 787/79‬מזרחי נ' מדינת ישראל‪ :‬מזרחי הנו אסיר בחופשה שלא שב לכלא בתום חופשתו‪ ,‬הורשע בהפרת הוראה חוקית‪ ,‬זוכה‬
‫מעבירה של בריחה ממשמורת חוקית‪ .‬המדינה ערערה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 257‬לחוק העונשין‬
‫הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית‪ ,‬דינו‪"...‬‬
‫הדילמה‪ :‬האסיר לא ברח מהכלא אלא לא חזר מחופשה‪ ,‬ועל כן ע"פ הגישה המילולית אין עבירה‪.‬‬
‫אהרון ברק פסק ע"פ הגישה התכליתית‪ :‬למה התכוונו כשחוקקו את החוק‪ ,‬לדבריו‪ :‬לביטוי משמורת חוקית שתי משמעויות‪:‬‬
‫‪ .1‬יסוד פיסי‪ -‬המצאות בפיקוח ובשליטה הלכה למעשה בבית הסוהר‬
‫‪ .2‬יסוד משפטי נורמטיבי‪ -‬שלילת חופש התנועה‪ ,‬גם כאשר אינו בבית הסוהר‬
‫ערעור המדינה התקבל והוא הורשע בשני הסעיפים‪.‬‬

‫גישה מצמצמת‬
‫רע"פ ‪ 3237/99‬לוי נ' מדינת ישראל‪ :‬נהגה כשלאוזנה האחת מוצמדת אזניה המחוברת למכשיר טלפון‪ ,‬הורשעה על תקנה ‪ 169‬לתת‬
‫הקובעת‪" :‬לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות‪"...‬‬
‫הדילמה‪ :‬כיצד לפרש אזניות באוזניים? די באוזן אחת או בשתי אוזניים?‬
‫מהי התכלית?‪ :‬למנוע מצב שהאדם יתנתק לגמרי מהסביבה בזמן נהיגה‬
‫גישה מצמצמת (פירוש מקל) – חובה בשני אוזניים להרשעה‬
‫גישה מרחיבה – די באוזן אחת להרשעה‬
‫בימ"ש זיכה את הנאשמת ‪ -‬בחר בגישה המצמצמת‬
‫עקרון החוקיות ‪ -‬סיכום‬

‫אין עבירה ואין עונש אלא על פי חוק‬ ‫עבירות על פי חוק בלבד‬

‫סמכות עיריות ומשרדי ממשלה לקבוע חוקים וענישה‬ ‫ענישה לפי חקיקת משנה‬

‫החוק יחול ביום חיקוקו או ביום תחולתו ‪1950‬‬ ‫אין ענישה למפרע‬

‫חוק לעשיית דין בנאצים‪ ,‬חוק למניעת וענישת פשע עם ‪1950‬‬

‫ענישה מקלה בעת שינויי חקיקה‬ ‫ביטול ושינוי חקיקה‬


‫חובת פרסום החוק‬
‫פומביות החוק‬
‫אין מענישים אם לא מזהירים‬
‫החוק חייב להיות ברור‬ ‫בהירות החוק‬

‫מילולית‪ ,‬מצמצמת‪ ,‬מרחיבה‪ ,‬פרשנית‬ ‫פרשנות הנורמה הפלילית‬


‫נושא ‪3‬‬
‫היסוד העובדתי של העבירה‬
‫‪ACTUS REUS‬‬

‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬


‫יסודות העבירה‬
‫כדי להרשיע נאשם בעבירה כלשהי‪ ,‬על התביעה להוכיח את יסודות העבירה שבה הוא הואשם‪.‬‬
‫כל עבירה מורכבת משני יסודות‪ :‬יסוד עובדתי ויסוד נפשי‪.‬‬
‫על התביעה להוכיח כי שני היסודות הללו התקיימו בעת ובעונה אחת‬

‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬


‫‪Mens Rea‬‬ ‫‪Actus Reus‬‬

‫מתייחס ליחסו הנפשי המגונה של הנאשם‬ ‫מתייחס לעובדות היוצרות את העבירה‪.‬‬


‫שליווה את המעשה הפיזי‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬לְר כיבים הפיזיים האובייקטיביים‬
‫(סעיף ‪ 20‬לחוה"ע)‬ ‫שלה ‪ -‬מה בוצע בפועל‬
‫(סעיף ‪ 18‬לחוה"ע)‬
‫מדוע יש צורך ביסוד עובדתי?‬

‫הדרישה של היסוד העובדתי באה לשרת עיקרון חשוב‪" :‬אין עונשין על מחשבות שבלב"‬
‫כלומר על מחשבה לא ניתן להעניש‪.‬‬

‫‪NULLUM CRIMEN SINE ACTUS‬‬

‫מדוע אין מענישים על מחשבות שבלב?‬


‫אין במחשבות עדיין סכנה לציבור שמצדיקה איסור ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במשטר דמוקרטי ‪ -‬ענישה על מחשבות היא דבר קשה אשר מגביל את חירות האדם‬ ‫‪.2‬‬
‫באופן בלתי סביר גם אדם מוסרי ביותר יכול לחשוב מחשבות פליליות‪.‬‬
‫ענישה על מחשבות יגבירו את ביצוע המחשבות‪ ,‬כי גם ככה יענישו אותי על הביצוע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫קושי פרגמטי ראייתי‪ ,‬להוכיח מחשבה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מדוע יש צורך ביסוד נפשי?‬
‫הדרישה של היסוד העובדתי באה לשרת את‪ :‬עיקרון האשם‬
‫לפי עקרון זה‪ :‬אין עבירה בלא אשם‬
‫‪NULLUM CRIMEN SINE CULPA‬‬

‫לא ניתן להטיל אחריות פלילית בשל מעשה אסור שנעשה‪ ,‬אלא יש צורך שלאותו מעשה יתלווה יחס נפשי פסול‬
‫כלפי הערך המוגן‪.‬‬
‫עקרון האשמה מכתיב את מידתיות הענישה‪ :‬חומרת העבירה נגזרת מהמעשה וממידת האשמה של הנאשם‪,‬‬
‫כשמידת האשמה גבוהה – נייחס לו עבירה חמורה יותר שבצידה עונש כבד יותר‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫דוגמאות‬

‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬


‫‪Mens Rea‬‬ ‫‪Actus Reus‬‬

‫סעיף ‪(345‬א)(‪ )1‬לחוה"ע‪ :‬הבועל אשה שלא בהסכמתה החופשית הרי הוא אונס ודינו ‪ -‬מאסר שש עשרה שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪(383‬א)(‪ )1‬לחוה"ע ‪ :‬אדם גונב דבר אם הוא נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב‪ ,‬בלי הסכמת הבעל‪ ,‬במרמה ובלי‬
‫תביעת זכות בתום לב‪ ,‬כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע‪( .‬סעיף ‪ 384‬הגונב דינו‬
‫מאסר ‪ 3‬שנים)‬
‫סעיף ‪( 300‬א) לחוה"ע‪ :‬הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם‪ ,‬דינו מאסר עולם‪.‬‬
‫סעיף ‪301‬ג לחוה"ע‪" :‬הגורם למותו של אדם בקלות דעת‪ ,‬דינו מאסר ‪ 12‬שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 304‬לחוה"ע‪ :‬הגורם ברשלנות למותו של אדם‪ ,‬דינו ‪ 3‬שנות מאסר‪.‬‬
‫היסוד העובדתי בעבירה‬

‫בכל עבירה מתקיימת התנהגות בצירוף נסיבות ותוצאה‪.‬‬


‫לעיתים אין לנו תוצאה בהגדרת העבירה‬

‫חוק העונשין‬
‫מבנה היסוד העובדתי (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫‪( .18‬א) "פרט"‪ ,‬לענין עבירה ‪ -‬המעשה בהתאם להגדרתה‪ ,‬וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי‬
‫המעשה‪ ,‬מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה‪.‬‬
‫(ב) "מעשה" ‪ -‬לרבות מחדל‪ ,‬אם לא נאמר אחרת‪.‬‬
‫(ג) "מחדל" ‪ -‬הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה‪.‬‬

‫התנהגות = מעשה או מחדל‬


‫בסעיף זה מתבטא הלכה למעשה העיקרון‪ :‬אין עונשין על מחשבות שבלב‬
‫סוגי עבירות‬

‫עבירות תוצאה‬ ‫עבירות התנהגות‬

‫עבירות התנהגות‪ :‬היא עבירה שמטילה איסור על ההתנהגות כשלעצמה ללא התייחסות לתוצאה של‬
‫ההתנהגות ז"א מדובר בעבירות אשר כולל ביסוד העובדתי‪ :‬מעשה ‪ +‬נסיבה מפלילה‬

‫עבירות תוצאתית‪ :‬היא עבירה הכוללת במסגרת דרישת היסוד העובדתי שלה רכיב של תוצאה ז"א‬
‫בעבירת תוצאתית יהיה לנו‪ :‬מעשה ‪ +‬נסיבה ‪ +‬ותוצאה‬
‫סוגי עבירות‬

‫עבירת‬ ‫עבירת‬
‫תוצאה‬ ‫התנהגות‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫התנהגות‬


‫מבנה העבירה הפלילית‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫התנהגות‬


‫המחוקק יכול להתנות‬ ‫נתונים המצויים במציאות‬ ‫תנועה גופנית או‬
‫עבירה פלילית בגרימת‬ ‫האובייקטיבית בשעת ההתנהגות‬ ‫מוטורית הגורמת‬
‫המהווה רכיב של היסוד העובדתי‬
‫תוצאה מסוימת ויכול‬ ‫של אותה עבירה ללא תלות‬
‫למעשה‪ ,‬המעשה בא‬
‫‪.‬שלא להתנות התוצאה‬ ‫‪.‬בהתנהגות או בהימנעות ממנה‬ ‫לידי ביטוי בהזזת‬
‫באחריות פלילית לא מסתכלים‬ ‫שרירים בהפעלת אנרגיה‬
‫על הנזק אלא על העבירה על‬ ‫הנסיבה היא חלק מהמציאות‬ ‫‪.‬פיסית‬
‫החוק אלא אם המחוקק הוסיף‬ ‫האובייקטיבית שלא תלויה בעושה או‬
‫‪.‬תוצאה בחוק‬ ‫במעשה‬
‫כל עבירה מתנהלת במציאות מסוימת‬
‫אותה נצטרך להוכיח אם הנסיבה מוגדרת‬
‫בחוק‪ ,‬כי אם לא נוכיח אז למעשה לא‬
‫‪.‬מתקיימת עבירה‬
‫הנסיבות צובעות את המעשה בגוון פלילי‪,‬‬
‫שהריי לעיתים המעשה הוא מותר ורק‬
‫‪.‬הנסיבות הופכות אותו לאסור‬
‫ההתנהגות היא הרכיב הראשון בהגדרת העבירה‬
‫בכל עבירה חייבת להיות התנהגות שהיא או מסוג של מעשה או מסוג של מחדל‪.‬‬

‫מעשה (רכיב התנהגותי)‬

‫תנועה גופנית או מוטורית הגורמת למעשה‪ ,‬המעשה בא לידי ביטוי בהזזת‬


‫שרירים בהפעלת אנרגיה פיסית‪.‬‬

‫תקיפה מהי?‬
‫‪ .378‬המכה אדם‪ ,‬נוגע בו‪ ,‬דוחפו‪ ,‬או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת‪ ,‬במישרין או העקיפין‪ ,‬בלא הסכמתו‪ ,‬או‬
‫בהסכמה שהושגה בתרמית הריי זו תקיפה; ולעניין זה‪ ,‬הפעלת כוח לרבות הפעלת חום‪ ,‬אור‪ ,‬חשמל‪ ,‬גאז‪ ,‬ריח או כל‬
‫דבר או חומר אחר‪ ,‬אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות‪.‬‬

‫גניבה מהי?‬
‫‪( 838‬א) אדם גונב דבר אם הוא‬
‫(‪ )1‬נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב‪ ,‬בלי הסכמת הבעל‪ ,‬במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב‪ ,‬כשהוא מתכוון בשעת‬
‫הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע‪.‬‬
‫רכיב נסיבתי (נסיבה)‬
‫נתונים המצויים במציאות האובייקטיבית בשעת ההתנהגות המהווה רכיב של היסוד העובדתי‬
‫של אותה עבירה ללא תלות בהתנהגות או בהימנעות ממנה‪.‬‬
‫הנסיבה היא חלק מהמציאות האובייקטיבית שלא תלויה בעושה או במעשה‬
‫כל עבירה מתנהלת במציאות מסוימת אותה נצטרך להוכיח אם הנסיבה מוגדרת בחוק‪ ,‬כי אם‬
‫‪.‬לא נוכיח אז למעשה לא מתקיימת עבירה‬

‫הנסיבות צובעות את המעשה בגוון פלילי‪ ,‬שהריי לעיתים המעשה הוא מותר ורק הנסיבות‬

‫‪.‬הופכות אותו לאסור‬

‫הבועל (מעשה) אשה (נסיבה) שלא בהסכמתה החופשית (נסיבה)‬


‫התוקף (מעשה) שוטר (נסיבה) והתקיפה קשורה למילוי תפקידו בחוק (נסיבה)‬
‫נשוי (נסיבה) הנושא (מעשה) אישה אחרת (נסיבה) ונשואה (נסיבה) הנישאת (מעשה) לאיש אחר (נסיבה)‬
‫רכיב תוצאתי‪( :‬תוצאה) רכיב אופציונלי‬
‫המחוקק יכול להתנות עבירה פלילית בגרימת תוצאה מסוימת ויכול‬
‫שלא להתנות התוצאה‪ .‬באחריות פלילית לא מסתכלים על הנזק אלא‬
‫‪.‬על העבירה על החוק אלא אם המחוקק הוסיף תוצאה בחוק‬

‫הגורם (מעשה) למותו (תוצאה) של אדם(נסיבה)‬


‫התוקף (מעשה) אדם (נסיבה) וגורם לו לחבלה של ממש (תוצאה)‬
‫המביא (מעשה) אדם (נסיבה) לידי התאבדות (תוצאה)‬
‫עבירה של תוצאה בכוח‬
‫לא נדרשת התקיימות של תוצאה בפועל‪ ,‬אלא די שההתנהגות עלולה לגרום לתוצאה אסורה‪.‬‬

‫עבירות אלה מעמידות בסיכון את האינטרס המוגן ללא דרישה לפגיעה בהם‬

‫עבירה של תוצאה בכוח מסווגת כעבירת התנהגות‬


‫תוצאה בכוח = תוצאה שהיתה עלולה לקרות‬

‫(העבירה מנטרלת את המזל)‬

‫סעיף ‪ 173‬לחוק העונשין – פגיעה ברגשי דת‬


‫העושה אחת מאלה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה אחת‪:‬‬
‫(‪ )1‬מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;‬
‫(‪ )2‬משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים‪.‬‬
‫הביקורת על עבירות תוצאה‬

‫המחוקק מתנה את העבירה בתוצאה ‪ -‬התוצאה היא עניין של מזל‬


‫אותו מעשה יכול להסתיים בדרכים שונות‪ ,‬ורק אם יש תוצאה זו עבירה‪.‬‬

‫דיני עונשין מנטרלים את המזל באמצעות עבירות ניסיון‪ ,‬כלומר עונשו של מי‬
‫(על עבירות הניסיון נעמוד בהמשך)‬ ‫שניסה והצליח זהה לעונשו של מי שניסה ולא הצליח‬
‫דרך נוספת היא באמצעות עבירות של תוצאה בכוח‪.‬‬
‫עבירה התנהגותית לעומת עבירה תוצאתית‬

‫עבירת התנהגות‬ ‫עבירת תוצאה‬


‫(מעשה ונסיבה בלבד)‬ ‫(מעשה‪ ,‬נסיבה ותוצאה)‬

‫אין דרישה לקשר סיבתי כי אין תוצאה‬ ‫נדרש קשר סיבתי בין ההתנהגות לתוצאה‬ ‫קשר סיבתי‬

‫עבירה רגעית או מתמשכת‬ ‫עבירה רגעית‬ ‫מימד הזמן‬

‫נטל כבד יותר‬ ‫נטל ההוכחה‬


‫נטל קל יותר‬
‫יש להוכיח את התוצאה ואת הקשר הסיבתי‬
‫תרגול סוגי עבירות ‪ -‬התנהגות או תוצאה‬

‫סוג העבירה‬
‫העבירה‬ ‫סוג‬ ‫סעיף החוק‬
‫??‬
‫התנהגות‬ ‫‪( . 256‬א) הנושא נשק‪ ,‬או נושא ללא הסבר סביר כלי או חומר פוגענים אחרים‪ ,‬בבנין של בית משפט או בית דין‪ ,‬או‬ ‫‪1‬‬
‫במקום אחר שבו מתקיימים הליכים שיפוטיים‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנתיים‪.‬‬
‫התנהגות‬
‫??‬ ‫התוקף שלא כדין את חברו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנתיים‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫?תרגול ‪ -‬מה סוג העבירה לפי חומרתה‬
‫??‬
‫התנהגות‬ ‫‪(216‬ב)‪ .‬הפושט יד‪ ,‬או מקבץ נדבות‪ ,‬במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חודש ימים‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫??‬
‫התנהגות‬ ‫‪ . 218‬העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה‬ ‫‪4‬‬
‫תוצאה בכוח‬ ‫במזיד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים‪.‬‬
‫??‬
‫התנהגות‬ ‫‪ .273‬התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫דינו ‪ -‬מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים‪.‬‬
‫תוצאה‬
‫??‬ ‫‪ . 304‬הגורם ברשלנות למותו של אדם‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫תוצאה‬
‫??‬ ‫‪ . 222‬המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים‬ ‫‪7‬‬
‫בסביבה‪ ,‬או של העוברים בדרך ציבורית‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫??‬
‫התנהגות‬ ‫‪ . 225‬המארגן או עורך משחק אסור‪ ,‬הגרלה או הימור‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‬ ‫‪8‬‬
‫??‬
‫תוצאה‬ ‫‪ 368‬ו‪( .‬א) התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש‪ ,‬דינו – מאסר חמש שנים‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫??‬
‫התנהגות‬ ‫‪ . 340‬המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו‪ ,‬ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו‬ ‫‪10‬‬
‫תוצאה בכוח‬ ‫בדרך אחרת‪ ,‬ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם‪ ,‬ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי‬
‫למנוע תוצאות כאלה‪ ,‬דינו – מאסר שנה‪.‬‬
‫– המשך‬ ‫יסוד עובדתי של העבירה‬

‫הרכיב ההתנהגותי‬
‫מעשה‪ ,‬מחדל‪ ,‬החזקה‪ ,‬עבירות מיצב‬
‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫התנהגות‬

‫עבירות מיצב‬ ‫החזקה‬ ‫מחדל‬ ‫מעשה‬


‫היסוד העובדתי בעבירה‬

‫בכל עבירה מתקיימת התנהגות בצירוף נסיבות ותוצאה‪.‬‬


‫לעיתים אין לנו תוצאה בהגדרת העבירה‬

‫חוק העונשין‬
‫מבנה היסוד העובדתי (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫‪( .18‬א) "פרט"‪ ,‬לענין עבירה ‪ -‬המעשה בהתאם להגדרתה‪ ,‬וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי‬
‫המעשה‪ ,‬מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה‪.‬‬

‫‪ -‬לרבות מחדל‪ ,‬אם לא נאמר אחרת‪.‬‬ ‫"מעשה"‬ ‫(ב)‬

‫(ג) "מחדל" ‪ -‬הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה‪.‬‬

‫התנהגות = מעשה או מחדל‬


‫הרכיב ההתנהגותי‬

‫תרומתו הפיסית של הנאשם לעבירה‬


‫מגלם את העיקרון כי אין עבירה ללא מעשה – דהיינו אין מענישים על מחשבות‬
‫ההתנהגות היא רכיב הכרחי ומרכזי בכל עבירה‬

‫מחדל‬ ‫מעשה‬
‫הימנעות מעשייה שהיא חובה‬ ‫תנועה גופנית או מוטורית‬
‫לפי כל דין או חוזה‪.‬‬ ‫הגורמת למעשה‪ ,‬המעשה בא‬
‫לידי ביטוי בהזזת שרירים‬
‫בהפעלת אנרגיה פיסית‪.‬‬
‫מעשה‪ :‬התנהגות אקטיבית‬
‫שהוגדרה בחוה"ע כאסורה‪.‬‬
‫מחדל‪ :‬התנהגות פסיבית בניגוד‬
‫לצו "עשה" בדין או בחוזה‬
‫מחדל‬
‫סעיף ‪ 18‬ג לחוק העונשין‬
‫הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה‬
‫אם תסווג ההתנהגות כ"הימנעות מעשייה" ניתן יהיה להרשיע את הנאשם אם התביעה‬
‫תצביע על חובת "עשה" – מקור חובה לפי דין או חוזה‬
‫לכך סיווגה של ההתנהגות כמחדל מטילה על התביעה להוכיח רכיב נוסף – חובת עשה‬

‫חובה לפי חוזה‬ ‫חובה לפי דין‬


‫חוזה מפורש‬ ‫טיפול בתינוק‬
‫מציל בבריכה‬
‫הגשת עזרה בתאונת דרכים‬
‫חוזה מכללה (משתמע)‬
‫שני צוללנים ולאחד נגמר החמצן‬ ‫פציעה בבריכת שחיה‬

‫אחריות קבלן לאזור בניה‬ ‫אי מילוי חובה רשמית‬


‫ע"פ ‪ 119/93‬לורנס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מח (‪)1994( 1 )4‬‬
‫לורנס הגיע לבית חברו ושיחק עמו עם אקדח "תוף" ששייך לאביו של החבר (בבית נכחו נערים נוספים)‬

‫החבר ירה כדור אחד מהחלון לכיוון הואדי‪ ,‬לורנס הוציא את כל הכדורים למעט כדור אחד‪ ,‬הצמיד לרקתו ואז ירה לכיוון‬
‫הוואדי ונשמעה נקישה‪.‬‬

‫כל החברים במקום למעט לורנס והמנוח צעקו וביקשו מהם להפסיק‬

‫החבר המנוח לקח את האקדח הצמיד לרקתו ולחץ על ההדק‪ ,‬אז נורה כדור שגרם למותו‪.‬‬

‫"המערער ־ בהסכימו לשחק עם המנוח‪ ,‬בהוציאו את כל הכדורים מהאקדח פרט לאחד‪ ,‬בהסבירו את‬
‫ה״סיכויים הנמוכים״ לפליטת כדור בלחיצה על ההדק‪ ,‬בהיותו ראשון בתור לשחק ‪ -‬יצר תשתית למשחק‬
‫הרולטה הרוסית‪ .‬הוא עודד את המנוח‪ ,‬שהיה צעיר ופחות מנוסה ממנו‪ ,‬להמשיך בסיטואציה המסוכנת‪ .‬מרגע‬
‫זה חלה עליו חובת הצלה במובן של ״חובת עשה״‪ .‬מרגע זה היה על המערער להפסיק את המשחק ולעשות כל‬
‫שביכולתו כדי למנוע מהמנוח להזיק לעצמו‪"...‬‬

‫לורנס התרשל במחדל בכך שלא מנע מהמנוח לשחק ברולטה רוסית‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 66/88‬מדינת ישראל נ' אפרתי‪ ,‬פ"ד מג (‪)1989( 847 )1‬‬
‫נאווה אפרתי נהגה ברכבה לכיוון ביתה‪ ,‬בכביש גהה פגעה בהולכת רגל‪ ,‬קשישה בת ‪ .70‬המשיכה בנהיגה וכשהגיעה בחנה את הרכב וראתה‬
‫שהפנס הקדמי שבור וסימני דם‪ ,‬הזעיקה את בעלה וחזרה למקום‪ .‬שם אותרה הקשישה כשהיא ללא רוח חיים‪ ,‬לא ברור אם היא גרמה למוות או‬
‫רכב חולף אחר‪.‬‬

‫בית משפט המחוזי זיכה אותה לאחר שטענה שעל אף שחשה במכה לא ידעה שפגעה בזקנה‪ ,‬פחדה לעצור במקום כי המקום חשוך ושנוהגים‬
‫להסתובב שם שם ערבים וזונות‪ ,‬אולם הרשיע אותה בעבירה קלה יותר‬

‫המדינה ערערה לבית המשפט העליון שהטיח ביקורת על ההרשעה בעבירה קלה של בית משפט קמה והרשיע אותה בעבירה המקורית‪ :‬בהפקרה‬
‫לאחר תאונה‬
‫אין בחוק סדר הדין הפלילי הוראה המסמיכה את ביהמ"ש להרשיע בעבירה קלה יותר מזו שבאישום המקורי‪ ,‬כאשר העובדות שהוכחו בפניו מספיקות כדי הרשעה על פי‬
‫כתב האישום שבפניו‪ .‬אין זה מן הדין שהשופט שקבע עובדות שעל פיהן הוכחה העבירה החמורה יותר‪ ,‬יימנע מלהרשיע על פי כתב האישום המקורי וירשיע בעבירה קלה‬
‫יותר‪ ,‬רק כדי להקל בעונש‪.‬‬

‫סעיף ‪ 64‬א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ‪ 1961‬הפקרה אחרי פגיעה‪:‬‬


‫(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם‪ ,‬אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם‪ ,‬ולא עצר במקום התאונה‪ ,‬או קרוב לו ככל האפשר‪,‬‬
‫כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה‪ ,‬דינו – מאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 3417/99‬מרגלית הר‪-‬שפי נ מדינת ישראל‬
‫הר‪-‬שפי הורשעה כי הייתה מודעת לכוונתו של יגאל עמיר לרצוח את רה"מ רבין אך לא מנעה זאת‪.‬‬

‫השופט חשין – יסוד הידיעה הוא הרכיב המרכזי בעבירה‪ ,‬שמטרתה קביעת החובה לכל אזרח סביר לפעול למען‬
‫מניעת פשע‪ ,‬בדרך של דיווח על כוונה לבצעו‪ .‬אין המדובר בהלשנה בשל התכלית הראויה של הסעיף‪ .‬זוהי עבירת‬
‫מחדל דוגמת חוק לא תעמוד על דם רעך‪.‬‬

‫השופט ריבלין – החוק בא להגן על נורמה‪ ,‬אשר בהפרתה ייגרם נזק לזולת‪ .‬המדובר בעבירת מחדל‪ ,‬וקשה להצדיק‬
‫ענישתו של אדם על שלא מנע את הסיכון שתיגרם תוצאה של מה בכך לזולת‪ ,‬מחמת מעשהו האסור של אדם אחר‪.‬‬
‫איזון זה עצמו עשה המחוקק הישראלי בקובעו את גבולות העבירה המתוארת בסעיף ‪ 262‬לחוק‪ .‬אין היא עוסקת במי‬
‫שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה עוון‪ ,‬או חטא‪ ,‬כי אם רק במי שידע כי פלוני זומם לעשות פשע‪ ,‬דהיינו‪ :‬עבירה‬
‫המדורגת לפי חומרתה בראש מידרג הענישה (סעיף ‪ 24‬לחוק)‪.‬‬

‫השופט טירקל– החוק משקף נורמה מוסרית‪ ,‬אך השופט חושש מאופיה החודרני והפולשני של החובה הגלומה‬
‫בעבירה – האם על האדם לנחש את כוונות זולתו? החוק משאיר בידי בית המשפט לנחש את שהיה בלבו של החשוד‪,‬‬
‫והדבר על גבול פגיעה בעקרון "אין עונשין על דברים שבלב"‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 26/58‬היועץ המשפטי לממשלה נ' מנחם אייזנצוייג‪ ,‬פ"ד יב ‪)1958( 986‬‬
‫מנחם אייזנצוייג תיקן תריס במקום עבודתה של אשתו בקופת הקולנוע‪ ,‬בעת התיקון נפל התריס על ידה של אחת‬
‫הלקוחות וגרם לה לחבלה ביד‪.‬‬
‫בימ"ש זיכה אותו ממחדל כיוון שקבע שהתריס אינו מסוכן מטבע בריאתו והיה מצויד באמצעי ביטחון מספיקים‪.‬‬

‫"מסקנתי בפרק זה‪ .‬היא‪ ,‬שלשם הטלת חובה בפלילים‪ ..‬אין די בכך‪ ,‬שאיזה חפץ גרם לנזק עקב אי־זהירותו של‬
‫המטפל בו‪ ,‬אלא צריך שיהא זה מלכתחילה חפץ אשר מעצם ברייתו יש בו משום סכנה אם לא יטפלו בו בזהירות‪...‬‬

‫ברור שהתריס הכבד הזה נעשה למסוכן‪ ,‬כששום דבר אינו מחזיק בו והוא נופל למטה בכוח הגרביטציה‪ .‬אבל זאת‬
‫אפשר לומר גם על הרבה חפצים אחרים׳ ה״תמימים״ כשהם לעצמם‪ ,‬אך הם עלולים להפך ל"זאבים במעטה כבשים"‬
‫עקב טיפול בלתי־זהיר בהם‪ .‬התריס הזה היה מצוייד‪ .‬באמצעי בטחון מספיקים‪ ,‬היינו בשני הבריחים‪ ,‬ונוסף על כך‬
‫בידית שהיתה מיועדת להקל על הורדתו האיטית‪ ,‬והיתה מספקת כדי למנוע נזק אף במקרה שאחד הבריחים לא פעל‬
‫את פעולתו‪ .‬אמנם הוא נעשה למסוכן בידי המשיב‪ ,‬מפני שזה טיפל בו בחוסר זהי­ רות‪ ,‬אבל אין בזה כדי למיינו כשייך‬
‫למין הדברים המסוכנים מטבע ברייתם"‬

‫סעיף ‪ 326‬לחוק העונשין‪ ,‬חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה‬


‫מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר – בין חי ובין דומם‪ ,‬בין נייד ובין נייח ‪ -‬ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם‪,‬‬
‫בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו – חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה‬
‫למניעת הסכנה‪ ,‬ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 1713/95‬בוריס פרידמן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד ג (‪)1996( 265 )1‬‬

‫פרידמן רב עם אשתו על רקע חשדו שבגדה בו עם אחר‪ .‬האשה איימה עליו בסכין‪ ,‬במהלך ההתכתשות ביניהם היא‬
‫נדקרה בירך רגל‪ ,‬הסכין פגע בעורק והיא החלה לדמם‪.‬‬

‫פרידמן ביקש לחבוש את הפצע אולם האשה סירבה ואמרה שתטפל בפצע בעצמה‪ ,‬פרידמן עזב את הדירה‪.‬‬

‫כאשר חזר לדירה כעבור מס שעות מצא את אשתו בלא רוח חיים כתוצאה מאבדן דם‬

‫פרידמן הורשע בעבירה של הריגה שכן הוכח שהתקיים יסוד נפשי של צפיות‪ ,‬שכן הן במעשהו והן במחדלו צפה את‬
‫התוצאה‪( .‬על הציפייה בעבירה נעמוד בהמשך)‬
‫עבירת ההחזקה האסורה מצטרפת אל המעשה האסור והמחדל‬
‫האסור‪ ,‬כחלק מהרכיב ההתנהגותי ביסוד העובדתי‬
‫של העבירה‪ .‬הפעולה האסורה הינה עצם ההחזקה בחפץ‪ ,‬אף אם לא‬
‫נעשית בחפץ כל פעולה אקטיבית מלבד החזקתו‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬כד לחוק העונשין‬


‫"שליטתו של אדם בדבר המצוי בידיו‪ ,‬בידו של אחר או‬
‫בכל מקום שהוא‪ ,‬בין אם המקום שייך לו ובין אם לאו‪.‬‬
‫ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני‬
‫חבורה‪ ,‬בידיעתם והסכמתם של השאר‪ ,‬יראו כמצוי בידם‬
‫ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד‪".‬‬
‫עבירות החזקה ‪ -‬דוגמאות‬

‫סעיף ‪ 144‬לחוק העונשין‪ ,‬עבירות בנשק‬


‫(א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים‪ .‬אולם אם היה הנשק חלק‪ ,‬אבזר או‬
‫תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(‪ )1‬או (‪ ,)2‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 186‬לחוק העונשין‪ ,‬החזקת אגרופן או סכין שלא כדין‬


‫(א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 413‬לחוק העונשין‪ ,‬החזקת נכס חשוד‪.‬‬


‫המחזיק דבר‪ ,‬כסף‪ ,‬נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים‪ ,‬ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט‬
‫שרכש את ההחזקה בהם כדין‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר ששה חדשים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 7‬לפקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬החזקה ושימוש‬


‫(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו‪ ,‬אלא במידה שהותר הדבר‬
‫בפקודה זו או בתקנות לפיה‪ ,‬או ברישיון מאת המנהל‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 250/84‬הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ (‪)1986( 813 )1‬‬

‫הוכשטט עבד בחברה‪ ,‬שבעליה ומנהלה הזמין קוקאין מקולומביה על שם הוכשטט‪ ,‬ללא ידיעת הוכשטט‪.‬‬
‫כשהחבילה הגיעה לארץ סיפר המנהל להוכשטט על החבילה שהגיב בתדהמה ובכעס ואמר‪ ,‬שאין לו רצון בכל קשר עם החבילה‬
‫וכעס על המנהל שסיבך אותו‪.‬‬
‫המנהל אמר להוכשטט שזייף את חתימתו ולקח את שטר המטען‪ ,‬והוא יוציא את החבילה ללא מעורבות של הוכשטט‪.‬‬
‫הוכשטט לא פנה למשטרה ולא סיפר דבר על הסם‪.‬‬
‫המנהל הציע להוכשטט לנסוע‪ ,‬על חשבונו לחוץ לארץ בזמן שהוא מוציא את החבילה כאליבי‪.‬‬
‫הוכשטט הורשע בעבירת החזקת סם מסוכן‪.‬‬
‫הוכשטט ערער לעליון על הרשעתו וטען שלא ניתן להרשיעו כי הוא לא החזיק בסם‪.‬‬
‫העליון הרשיע אותו בהחזקה קונסטרוקטיבית‬

‫הוכשטט‬ ‫המנהל‬
‫החזקה קונסטרוקטיבית‬ ‫החזקה ממשית‬
‫היתה לו שליטה על הסם והוא יכל לשחרר‬ ‫ייבא את הסם‪ ,‬ובארץ היתה לו שליטה‬
‫את החבילה בעצמו‪ .‬המודעות שהסם‬ ‫מלאה על הסם כי זייף את החתימה על‬
‫ברשותו מספיקה להרשעה‬ ‫השטר ויכל לבצע פעולות עם החבילה‬

‫אהרון ברק זיכה את הוכשטט בדעת מיעוט – שהיא ההלכה הקובעת כיום‬
‫ע"פ ‪ 250/84‬הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ (‪)1986( 813 )1‬‬

‫דעת מיעוט ברק‪ ,‬ההלכה הקובעת כיום‬


‫הוכשטט לא ביצע החזקה ממשית כי שטר המטען לא היה בידו‪ ,‬ולא‬
‫קונסטרקטיבית שכן הוא לא הסכים להחזקה‪.‬‬

‫החזקה קונסטרוקטיבית‬ ‫החזקה ממשית‬


‫לפחות אחד מבני החבורה הוא מחזיק ממשי‪ ,‬כשההחזקה‬ ‫יכולת להגיע לעשייה פיסית בחפץ‪ ,‬או שבידו היכולת לקבוע את גורלו‬
‫היא בידיעתם ובהסכמתם של שאר בני החבורה להם‬ ‫הפיסי של החפץ‪.‬‬
‫מייחסים את החזקה‪.‬‬ ‫תנאי הוא‪ ,‬כי יכולת זו על כל היבטיה תהיה בלעדית לאותו אדם או לו‬
‫ההסכמה אין פירושה אך הבעת נכונות‪ ,‬היא חייבת‬ ‫ולאחרים הפועלים עמו בצוותא‪.‬‬
‫השליטה נקבעת על פי המציאות הלכה למעשה ולא ע"פ הזכות המשפטית להתבסס על הידברות מוקדמת או עסק משותף וכד' בין‬
‫השניים‪ ,‬אשר במהלכה נעשית החזקתו הממשית של‬ ‫באותו חפץ‪ ,‬כך למשל גזלן עשוי לשלוט בחפץ ואילו הבעלים עשוי שלא‬
‫האחד‪ ,‬להחזקתו הקונסטרוקטיבית של האחר‪.‬‬ ‫לשלוט בו‪.‬‬
‫תנאי לשליטה הוא הבלעדיות‪ ,‬כלומר שלאדם אחר לא תהיה יכולת להגיע לעשייה מידת האינטנסיביות של הקשר המוקדם עשויה להשתנות‪,‬‬
‫אך לא די בביטוי מנטאלי של הסכמה‪.‬‬ ‫פיסית או לקבוע את גורלו‪ ,‬הזיקה היא מיוחדת ונבדלת‪ .‬תנאי הבלעדיות קיים גם‬

‫‪.‬‬ ‫בצוות‪ ,‬אם קריימת שליטה מלאה לצוות כמו למשל בני זוג‪ ,‬שותפים וכד'‬
‫שאלה לתרגול‬

‫משה החליט למכור סמים כדי לשפר את הכנסתו החודשית‪ ,‬הוא הזמין מאמסטרדם משלוח של חשיש באמצעות הדואר‪.‬‬
‫ביום שני הגיע אליו הביתה יוסי מחברת השליחויות "דרך מהירה"‪ ,‬שלא ידע מה תוכן החבילה‪ ,‬ומסר אותה ליעל‪ ,‬אשתו המהממת של משה‪.‬‬
‫לאחר שיוסי הלך יעל פתחה את החבילה וראתה את הסמים‪ ,‬היא מאוד שמחה שכעת תוכל לבזבז הרבה כסף מהמכירה של הסם‪ ,‬אבל כעסה‬
‫מאוד על בעלה שלא סיפר לה‪ ,‬ועל כן החביאה את הסם בחצר של השכן מנחם ללא ידיעתו‪.‬‬
‫ביום רביעי אסף בנו של מנחם בן ה‪ 22-‬סידר את הגינה ומצא את הסמים‪ ,‬והראה לאבא שלו‪ ,‬אבא שלו שמח ואמר לו שהם יעשנו את החשיש‬
‫בסוף השבוע עם חברים‪.‬‬
‫ביום שישי בערב‪ ,‬כשאסף לא היה בבית‪ ,‬ערך מנחם מסיבה בביתו וחילק סיגריות חשיש לכל המוזמנים‪ ,‬שלהם הודיע בבוקר של אותו יום‬
‫שיש אצלו מסיבה והוא ידאג לסמים‪.‬‬
‫שולה וצבי זוג מהאורחים לא רצו לעשן כי הם בשלבי גמילה מעישון אולם הם ישבו עם כולם וצחקו בעוד האחרים מעשנים לידם‪.‬‬
‫דניאל ויוכבד שהוזמנו למסיבה ברגע האחרון ולא ידעו על הסמים‪ ,‬הגיעו למסיבה וכשראו שכולם מעשנים אמרו שהם מצטערים אבל הם‬
‫מתנגדים לסמים ועזבו את המקום‪ ,‬מבלי שעדכנו את המשטרה‪.‬‬
‫הצג ונמק מהי סוג ההחזקה‪ :‬ממשית או קונסטרקטיבית‪ ,‬אצל כל אחד מהמשתתפים‪:‬‬

‫האורחים‬ ‫דניאל ויוכבד‬ ‫שולה וצבי‬ ‫אסף בן השכן‬ ‫מנחם השכן‬ ‫יוסי השליח‬ ‫יעל‬ ‫משה‬
‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ממשית‬ ‫‪--‬‬ ‫יום שני‬
‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ממשית‬ ‫ממשית‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫יום רביעי‬
‫ממשית‬ ‫‪--‬‬ ‫קונסטרוקטיבית‬ ‫קונסטרוקטיבית‬ ‫ממשית‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫יום שישי‬
‫סיכום ‪ -‬החזקה‬

‫החזקה קונסטרוקטיבית‪ :‬האם הייתה‬ ‫האם הייתה לנאשם שליטה ויכולת עשייה‬
‫פטור‬ ‫לא‬
‫שליטה של אחר שהוא בן חבורתו?‬
‫לא‬
‫בחפץ?‬

‫כן‬ ‫כן‬

‫החזקה ממשית‪ :‬האם הייתה ידיעה על‬


‫האם הייתה ידיעה על שליטת החבר‬
‫פטור‬ ‫לא‬
‫ועל טיב החפץ?‬
‫יכולת הפיקוח על החפץ ומודעות למהות‬
‫החפץ המוחזק?‬

‫כן‬
‫כן‬ ‫לא‬

‫האם הסכים להחזקה?‬


‫פטור‬ ‫לא‬
‫(קיים ספק לגבי להסכמה שבשתיקה)‬ ‫כן‬ ‫אשם בהחזקה‬ ‫פטור‬

‫בפסיקה נוצרה חזקה לגביי מודעות לשליטה בחפצים ולגביי טיבם‪ ,‬אשר מעבירה לנאשם את נטל הראייה‪.‬‬
‫יש לסתור חזקה זו על ידי הסבר מתקבל על הדעת‪ ,‬או על ידי ראייה שמעוררת ספק סביר‪.‬‬
‫אם נסתרה החזקה‪ ,‬הנטל חוזר לתביעה להוכחה מעל לכל ספק סביר‪.‬‬
‫– המשך‬ ‫יסוד עובדתי של העבירה‬

‫הקשר הסיבתי‬
‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫התנהגות‬

‫עבירות מיצב‬ ‫החזקה‬ ‫מחדל‬ ‫מעשה‬


‫קשר סיבתי‬
‫חוק העונשין‬
‫מבנה היסוד העובדתי (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫‪( .18‬א) "פרט"‪ ,‬לענין עבירה ‪ -‬המעשה בהתאם להגדרתה‪ ,‬וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי‬
‫המעשה‪ ,‬מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה‪.‬‬
‫(ב) "מעשה" ‪ -‬לרבות מחדל‪ ,‬אם לא נאמר אחרת‪.‬‬
‫(ג) "מחדל" ‪ -‬הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה‪.‬‬

‫בעבירות תוצאה יש להוכיח גם קשר סיבתי בין רכיב ההתנהגות לבין רכיב התוצאה‪ ,‬כלומר‬
‫שההתנהגות היא זו שגרמה לתוצאה‪.‬‬

‫האם קשר סיבתי?‬ ‫דוגמאות‬ ‫מס"ד‬

‫לירי אין קשר סיבתי למותו של דני‬ ‫יוסי ירה על דני ופספס‪ ,‬לאחר שעה דני נהרג מתאונת דרכים אקראית‬ ‫‪1‬‬

‫לירי יש קשר סיבתי‬ ‫יוסי ירה על דני ופגע בו‪ ,‬כעבור חצי שעה דני מת מפצעיו‬ ‫‪2‬‬

‫לירי יש קשר סיבתי‬ ‫יוסי ירה על דני ופספס‪ ,‬לאחר חצי שעה דני נהרג מהתקף לב מהחרדה וההתרגשות של האירוע‬ ‫‪3‬‬
‫סוגי עבירות – קשר סיבתי‬

‫עבירת‬ ‫עבירת‬
‫תוצאה‬ ‫התנהגות‬
‫עבירה הכוללת במסגרת דרישת היסוד העובדתי‬ ‫עבירה המטילה איסור על ההתנהגות כשלעצמה‬
‫שבה רכיב של תוצאה‬ ‫ללא התייחסות לתוצאה מסוימת‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫מעשה‬

‫קשר סיבתי בין המעשה לתוצאה‬


‫קשר סיבתי‬

‫הקשר הסיבתי הוא הגורם המקשר בין ההתנהגות לתוצאה‪ ,‬מכאן שיש‬
‫צורך להוכיח אותו רק בעבירות תוצאה‬
‫יש להוכיח אותו כדי להראות שהתוצאה נגרמה בגלל המעשה‬

‫כדי להוכיח קשר סיבתי‬


‫יש להוכיח שני גורמים‬

‫קשר סיבתי‬ ‫קשר סיבתי‬


‫משפטי‬ ‫עובדתי‬
‫(ציפיות)‬ ‫(אלמלא)‬
‫קשר סיבתי עובדתי‬
‫מהו קשר סיבתי עובדתי?‬
‫בעבירת עשה‪ ,‬הכוונה לקשר הפיסי אובייקטיבי בין ההתנהגות של העבריין לתוצאה‪ .‬השאלה‬
‫הנשאלת הנה‪ :‬האם מעשיו של העבריין מהווים חולייה בשרשרת הפעולות עד התוצאה‪.‬‬

‫בעבירות מחדל‪ ,‬מופעל מבחן ה"אילו"‪ -‬הקשר הסיבתי בין המחדל לתוצאה יתקיים מקום שאילו‬
‫מולאה החובה על פי דין‪ ,‬לא היתה התוצאה מתרחשת‬

‫המבחן לקשר הסיבתי עובדתי – מבחן האלמלא‬


‫נקרא גם מבחן הסיבה שבלעדיה אין – האם אלמלא התנהגות הנאשם הייתה התוצאה מתרחשת?‬
‫(אם הנאשם לא היה מתנהג כך‪ ,‬האם התוצאה היתה מתרחשת?)‬

‫במידה והתשובה שלילית – מתקיים הקשר הסיבתי‪.‬‬


‫‪ -‬המשך‬ ‫קשר סיבתי עובדתי‬

‫מבחן האלמלא ‪ -‬דוגמאות‬


‫מנחם ויוסי התקטטו‪ ,‬יוסי הוציא סכין ודקר את מנחם בליבו‪ ,‬מנחם נפטר‬

‫יש צורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתנהגות (הדקירה) לבין התוצאה (המוות)‬

‫מבחן האלמלא‪ :‬אילו יוסי לא היה דוקר את מנחם‪ ,‬האם מנחם היה מת?‬

‫התשובה שלילית (מנחם לא היה מת) – קיים קשר סיבתי‪.‬‬

‫רותי האחות שכחה לתת לציפורה את התרופה וציפורה מתה‬

‫יש צורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתנהגות \ או המחדל (לא נתנה תרופה) לבין התוצאה (המוות)‪.‬‬

‫מבחן האלמלא‪ :‬אילו רותי לא היתה שוכחת לתת תרופה‪ ,‬האם ציפורה היתה מתה?‬

‫התשובה שלילית – קיים קשר סיבתי‪.‬‬


‫קשר סיבתי עובדתי‬
‫ריבוי גורמים‬
‫ישנם מקרים בהם מעורבים גורמים רבים‪ ,‬המקשים על החלת מבחן האלמלא‪ .‬במקרים אלה יוחלו‬
‫המבחנים בשינויים מסוימים‬
‫‪1‬‬
‫גורמים משלימים‬
‫‪2‬‬ ‫סיטואציה שבה מספר גורמים‬
‫גורמים מצטברים‬ ‫הביאו לתוצאה‬
‫כל אחד מהגורמים יכול להביא‬
‫‪3‬‬
‫גורמים חלופיים‬ ‫לתוצאה‬

‫רק אחד מהגורמים גרם לתוצאה‬


‫והשאר נותרו היפותטיים‪ ,‬אולם‬
‫יכולים היו לגרום לתוצאה לולא‬
‫גרם לה הגורם האחר‬
‫קשר סיבתי עובדתי‬
‫ריבוי גורמים‬
‫‪1‬‬
‫גורמים משלימים‬
‫זוהי סיטואציה שבה מספר גורמים הביאו לתוצאה‬

‫יוסי וחיים ביקשו להתנקם במנשה‬


‫יוסי שם למנשה רעל במינו נמוך במשקה‪ ,‬כדי שתכאב לו הבטן‬
‫גם חיים שם למנשה רעל במינון נמוך במשקה‪ ,‬שתכאב לו הבטן ‪ -‬מבלי שידע שיוסי שם לו קודם‬
‫מנשה שתה את המשקה המורעל ומת‬
‫ניתן להפעיל את מבחן האלמלא ולמצוא קשר סיבתי לשני המרעילים‪ ,‬כלומר שניהם יורשעו בגרימת‬
‫מותו של מנשה‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 9777/03‬בלזר נ' מדינת ישראל פ"ד נט (‪.408 )2‬‬

‫בלזר נהג מונית התווכח והתקוטט עם נהג אוטובוס שהפריע לו בנסיעה‪ ,‬ועוברי אורח הפרידו ביניהם‬

‫‪ .‬השניים עוכבו לתחנת המשטרה ובמהלך מסירת העדות במשטרה נהג האוטובוס חש ברע ונפטר סמוך לאחר‬
‫מכן מאוטם שריר הלב כתוצאה מטרשת עורקים ממנה סבל ומלחץ נפשי של האירוע שחווה‪.‬‬

‫בלזר הורשע בהריגה‬

‫בבחינת מכלול הראיות מוביל למסקנה כי מעשי האלימות של בלזר הם שגרמו לדחק הנפשי שהוביל לאוטם‬
‫בשריר הלב‪.‬‬

‫בהתחשב במחלת הלב של המנוח לא היו מעשיו האלימים של בלזר גורם בלעדי ויחיד לתוצאה‬
‫הקטלנית‪ ,‬אולם היה בהם משום סיבה ‪ -‬בלעדיה ‪ -‬אין לכך‪.‬‬

‫כלומר אלמלא בלזר תקף את הנהג הוא לא היה לוקה בלבו‬

‫ריבוי גורמים‪ :‬גורמים משלימים‬


‫ריבוי גורמים‪:‬‬ ‫ע"פ ‪ 84/85‬ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד מ (‪141 )3‬‬
‫גורמים משלימים‬
‫ליכטנשטיין היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית‪.‬‬

‫התאונה התרחשה בשל התפוצצות צמיג מסיבה שהוא לא יכל למנעה‪.‬‬

‫הוכח כי בעת התאונה ליכטנשטיין נהג במהירות מופרזת‪.‬‬

‫לטענתו התפוצצות הצמיג היתה בלתי צפויה מה שמנתק את הקשר הסיבתי שבין הנהיגה המופרזת לתאונה‪.‬‬

‫חברו כאן שני גורמים בלתי תלויים זה בזה‪ ,‬שכל אחד מהם לא היה גורם לתאונה לבדו‪ ,‬אלמלא‬
‫הצטרף אליו גם השני‪.‬‬

‫משנקבע כי הנהיגה במהירות מופרזת (ההתנהגות) היתה אחד הגורמים לתאונה‪ ,‬נתקיים בה הקשר‬
‫הסיבתי העובדתי‪ ,‬ואין ה משנה שהתנהגותו היתה רק אחד הגורמים‪ ,‬כל עוד היה גורם הכרחי‪,‬‬
‫שבלעדיו לא היתה נגרמת התאונה‪.‬‬

‫מהירות ‪ +‬תקר = תאונה‬ ‫אין מהירות ‪ +‬תקר‬ ‫מהירות ‪ +‬אין תקר‬


‫קיים קשר סיבתי עובדתי‬ ‫= אין תאונה‬ ‫= אין תאונה‬
‫קשר סיבתי עובדתי‬
‫ריבוי גורמים‬ ‫חריג‬
‫למבחן האלמלא‬
‫‪2‬‬
‫גורמים מצטברים‬
‫כל אחד מהגורמים יכול להביא לתוצאה‬

‫יוסי ירה במיכאל יריה קטלנית‪ ,‬ומיכאל נפל לכביש‬


‫בעוד מיכאל גוסס עבר רכב שהרג אותו במקום‬
‫לפי מבחן האלמלא יוסי ישוחרר מאחריות פלילית שכן אלמלא התנהגותו של יוסי‪ ,‬מיכאל היה נהרג מהרכב‪.‬‬

‫לפיכך נקבע חריג בפסיקה‪ ,‬שבמצבים אלה‪ ,‬בהם מצטברים גורמים שהיה בידי כל אחד מהם בנפרד לגרום‬
‫לתוצאה‪ ,‬כל אחד מהגורמים יחשב כעומד במבחן הקשר הסיבתי העובדתי‬
‫כלומר קיים קשר סיבתי בית ההתנהגות לתוצאה ‪ -‬גם ליוסי וגם לנהג הרכב‪.‬‬

‫פלר‪ :‬מציע להציג את השאלה לגביי מעשהו של כל אחד מהגורמים באופן בודד‪ ,‬תוך התעלמות מהמעשה השני‪ .‬המבחן שיופעל הוא‬
‫"מבחן הדיות"‪ ,‬יש לבדוק האם די בכל אחד מן הגורמים בכדי לגרום לתוצאה‪ .‬כלומר אלמלט הירייה הקטלנית מיכאל היה מת?‬
‫התשובה לכך שלילית ומהווה סיבה בלעדיה אין לגביי קרות התוצאה‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 418/77‬ברדריאן נ' מדינת ישראל פ"ד לב (‪3 )3‬‬

‫ברדריאן וחברו פחימה הורשעו בבימ"ש מחוזי ברצח‪.‬‬

‫בדריאן דקר את הקורבן‪ ,‬ולאחר מכן פחימה דקר את הקורבן‪ ,‬שנפטר מאוחר יותר בבית החולים‪.‬‬

‫ערערו לעליון בטענה שלא ניתן לקשור את מותו של הקורבן למי מהם‪ ,‬שכן פעולתו של כל אחד מהם לא היתה‬
‫סיבה בלעדיה אין למותו של הקורבן‪.‬‬

‫אדם נחשב לגורם מותו של אחר גם כאשר הוא מחיש את מותו‪ .‬אין הכרח שמעשהו של עבריין פלוני יהיה בגדר‬
‫הגורם היחיד והבלעדי‪ ,‬אולם אם המעשה הוא קל ערך‪ ,‬כלומר שתרומתו היא זעירה‪ ,‬יתעלמו ממנו‪.‬‬

‫כאשר מדובר על מספר פגיעות שנגרמו על ידי אנשים שונים‪ ,‬אשר כל אחת מהן תרמה מהותית לאבדן החיים‪ ,‬הרי‬
‫כל אחד ממבצעי הפגיעות ייחשב לגורם המוות‪.‬‬

‫הערעור נדחה‪ ,‬ברדריאן ופחימה נמצאו אשמים ברצח‪.‬‬

‫ריבוי גורמים‪ :‬גורמים מצטברים‬


‫קשר סיבתי עובדתי‬
‫ריבוי גורמים‬ ‫חריג‬
‫‪3‬‬ ‫למבחן האלמלא‬
‫גורמים חלופיים‬
‫רק אחד מהגורמים גרם לתוצאה והשאר נותרו היפותטיים‪ ,‬אולם יכולים היו לגרום‬
‫לתוצאה לולא גרם לה הגורם האחר‬

‫יוסי הטמין מטען חבלה ברכב של דניאל‪ ,‬שאמור להתפוצץ כשדניאל יניע‬
‫את הרכב‪ .‬דניאל עלה לרכב ולפני שהספיק להניע את הרכב הגיע משה‬
‫וירה בדניאל למוות‪.‬‬

‫משה יואשם ברצח‪ ,‬ויוסי בניסיון לרצח‬


‫קשר סיבתי משפטי‬

‫המבחן לקשר סיבתי משפטי– צפיות‬


‫יש לבחון אם אדם מן היישוב \ האדם הסביר (בית המשפט) במקומו של העושה‪ ,‬יכול היה וצריך‬
‫היה לצפות שההתנהגות תוביל באופן כללי לתוצאה‪.‬‬

‫זהו אמצעי לבחינת מידת אחריותו של המבצע לקרות התוצאה‪.‬‬

‫האשמה נבדקת על ידי מבחן הצפיות‪ ,‬שבמסגרתו נדרש הנאשם לצפות את סוג הנזק ואת הדרך בה‬
‫הוא התרחש באופן כללי‪ ,‬אך לא את היקף הנזק‪.‬‬

‫השאלה הנשאלת במבחן הצפיות היא האם הנאשם צריך ויכול היה לצפות כי‬
‫מעשהו יוביל לתוצאה?‬

‫בנוסחת האלמלא בא לידי ביטוי ההיבט הפיסי ההתנהגותי ואלו במבחן הצפיות בא לידי ביטוי היסוד הנפשי‪.‬‬
‫‪ -‬המשך‬ ‫קשר סיבתי משפטי‬

‫היקף הצפיות‬
‫הקשר הסיבתי משפטי מתקיים אף אם לא ניתן היה לצפות את היקפו המדוייק של הנזק‬

‫ככלל‪ ,‬די בכך שניתן היה וצריך היה לצפות את סוג הנזק באופן כללי‪.‬‬

‫בעבירות אלימות – קיים צפי לפגיעה‬

‫ומכאן שאם עבירת אלימות מביאה למוות אזי קיימת צפיה‪ ,‬גם אם התוקף כלל לא התכוון לכך‬
‫‪ -‬המשך‬ ‫קשר סיבתי משפטי‬

‫מתי לא צריך לצפות את התרחשות הנזק?‬


‫הפסיקה קבעה שאין צורך לצפות את דרך השתלשלות העניינית כאשר ההשתלשלות היא‬
‫חריגה ביותר‬

‫ע"א ‪ 350/77‬כיתן נ' וייס‪ ,‬פ"ד לג (‪.785 )2‬‬

‫שומר שקבל נשק מהמפעל שהעסיק אותו ירה למוות בעורך דינו‬

‫האם קיימת אחריות למפעל – האם המפעל היה צריך לצפות שהשומר יבצע עבירה פלילית עם הנשק?‬

‫שומר ותיק ללא עבר פלילי‪ ,‬שרישיונו אושר על ידי המשטרה‬

‫במקרה זה המפעל לא יכול היה לצפות להתנהגות זו‬


‫מבחן הגולגולת הדקה‬

‫המושג רלוונטי למבחן הציפיות ומשמעותו‪ ,‬בהיבט האחריות הפלילית‪ ,‬שהפוגע‬


‫מקבל את הנפגע על כל תכונותיו וחולשותיו המיוחדות‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר נזק גופני הוא בגדר הצפיות‪ ,‬הריי שכל נזק גופני יחשב לצפוי‪ ,‬לרבות נזק הנובע‬
‫מפגיעותו המיוחדת של הקורבן‪ ,‬אפילו אם הייתה פגיעתו מסוג נדיר ביותר‪.‬‬

‫לדוגמה‪:‬‬

‫משה חבט בדני בצורה קלה (בחבטה יש ציפייה לפגיעה כלשהי‪ ,‬גם אם קלה)‬

‫בשל מחלת אפילפסיה ממנה סבל דני‪ ,‬החבטה גרמה לו להתקף והוא שובר את מפרקתו ומת במהלך‬
‫הפרכוס‪.‬‬

‫משה יחויב בפלילים בגין המתתו של דני‬


‫ד"נ ‪ 12/63‬ליאון נ' רינגר פ"ד יח (‪701 )4‬‬

‫רינגר נפגע בתאונת דרכים לה היה אחראי ליאון ואחרים‪.‬‬


‫כתוצאה מהפגיעה התפתח בגופו של רינגר גידול סרטני נדיר במיוחד‪.‬‬
‫רינגר ביקש לפצותו בשל הגידול הסרטני‪.‬‬

‫האם על הנהגים לצפון את הגידול הסרטני לפי מבחן הגולגולת הדקה?‬

‫על המזיק לשאת גם בתוצאות הנובעות מאי הנורמליות של קרבנו‪ ,‬שבאופן כללי היא ידועה וצפויה אף שפרטים‬
‫משתנים מאיש לאיש‪ .‬מפני שבדרך כלל המזיק הרשלן אינו בוחר את קרבנו‪ ,‬וגם אילו בחר לא היה יכול לדעת מה‬
‫מסתתר בו העשוי להשפיע על גודל הנזק‪.‬‬
‫עקרון הגולגולת הדקה אינו מנוגד לעיקרון הציפיות‪ ,‬שכן לא מייחסים לפוגע ידיעה על מצבו הפיסי של הנפגע‪.‬‬
‫מייחסים לו ידיעה כללית הרבה יותר‪ ,‬ידיעה שכל אדם עלול להיות נגוע במום‪ ,‬מחלה‪ ,‬חולשה או אי נורמליות‬
‫אנושית אחרת‪.‬‬
‫לכן כשהוא פוגע בגופו של אדם‪ ,‬חזקה עליו שהוא יודע מה עם הנפגע ועליו לשאת בתוצאות מעשהו הנובעות באופן‬
‫טבעי ובמהלך הרגיל של העניינים ממצבו המיוחד‪.‬‬
‫‪ -‬המשך‬ ‫גולגולת דקה‬

‫החריג לגולגולת הדקה‬


‫כאשר סוג הנזק שנגרם שונה מן הסוג הנצפה לא יחול העיקרון‬
‫בעבירות אלימות התוקף צופה פגיעה בגוף‪ ,‬ועל כן יהיה אחראי גם לפגיעות קשות יותר כמו מוות‪.‬‬

‫מאידך בעבירות ללא אלימות (כמו למשל רכוש‪ ,‬או הונאה) העבריין לא אמור לצפות מוות‪.‬‬

‫ע"פ ‪ 707/83‬פטרומיליו נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח (‪821 )4‬‬


‫פטרומיליו חטף תיק של קשישה‪ ,‬וזו עקב מצבה הרפואי נפטרה מההתרגשות‪ .‬לפני מותה אמרה שהחשוד לא‬
‫נגע בה פיסית ולא תקף אותה בכל צורה שהיא‪ .‬הורשע בהריגה וערער לעליון‪.‬‬

‫העליון זיכה אותו מעבירת ההמתה‪ :‬במקרה זה לא יכל הנאשם לצפות את התוצאה ואת סוגה‪ ,‬שכיחותה של‬
‫עבירת החטיפה ונדירות התוצאה של מות הקרבן בעקבותיה מזה‪ ,‬מצביעות בכיוון העדר חזות מראש לנזק‪.‬‬

‫(לא כך למשל בעבירות השוד והאלימות)‬


‫מבחן הגולגולת הדקיקה‬
‫במקרה בו הדרך בה התרחשה התוצאה שונה לגמרי מן הצפוי‪ ,‬לעיתים בעקבות אירוע נוסף‬
‫ושונה לחלוטין מהאירוע הראשון‪ ,‬לא מתקיים מבחן הציפיות ואין קשר סיבתי‪.‬‬

‫ע"פ ‪ 47/56‬מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד י (‪1543 )2‬‬


‫מלכה פגע ברשלנות עם רכבו בתינוק בן שנתיים‪ ,‬שנפצע בידו והובהל לבי"ח‪ .‬ידו של התינוק נחבשה בסד אך לא הוזרק לו‬
‫טטנוס כי השבר היה סגור‪ .‬כעבור מספר ימים הזדהמה היד והוא נפטר כתוצאה מהזיהום‪.‬‬

‫האם מתקיים קשר סיבתי בין מעשיו של מלכה למותו של הילד?‬

‫במקרה דנן מות הילד במחלת טטנוס עקב חדירת חיידקים שחדרו אל הגוף ‪ 3‬ימים תמימים לאחר מגעו עם האדמה‪ ,‬היה‬
‫כה מופלא‪ ,‬נדיר וכה בלתי רגיל ואנורמלי‪ ,‬עד ששום אדם סביר לא יכול לחזות מראש‪ ,‬ולא היתה כאן שקילות בין שני סוגי‬
‫הנזק – האקטואלי והפוטנציאלי – של התאונה‪.‬‬
‫ניתוק הקשר הסיבתי‪ :‬גורם זר מתערב‬

‫יש לבחון האם הגורם הזר שהתערב ניתק את הקשר הסיבתי‬

‫גורם‪ :‬לאו דווקא גורם אנושי‪ ,‬אלא גם מחלה או כוח הטבע‪ .‬זר‪ :‬שונה מהעבריין המקורי‬
‫המבחן הוא מבחן הציפיות‪ :‬אם הגורם הזר צפוי באופן סביר‪ ,‬אזי לא ינותק הקשר הסיבתי‪.‬‬

‫ההלכה היא שהתנהגות הנפגע אינה שוללת קשר סיבתי משפטי בין המעשה או המחדל של הפוגע לבין תוצאה פוגעת‪ ,‬והוא‬
‫שעה שהפוגע כאדם מן היישוב היה יכול נורמטיבית לצפות מראש את שארע בפועל‪.‬‬

‫ניתן לנתק קשר סיבתי על ידי חוסר אכפתיות‪ ,‬מעשה זדוני‪ ,‬או רשלנות‪ .‬אף מעשה מכוון של הניזוק יכול לנתק את הקשר‬
‫הסיבתי ובלבד שהניזוק התכוון גם הוא לאותה תוצאה‪ ,‬או שהתרשל במידה גבוהה בעצמו‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬פצוע בתאונת דרכים הועלה לאמבולנס‪ ,‬ואותו אמבולנס נפגע בפעולת טרור כשתוצאה ממנה נהרג‬
‫הפצוע‪ .‬על פי גורם זר מתערב \ עקרון הגולגולת הדקיקה‪ ,‬נהג הרכב שגרם לתאונת הדרכים לא יואשם במות‬
‫הפצוע‪.‬‬
‫דנ"פ יעקובוב נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נו (‪385 )4‬‬

‫אשתו של יעקובוב התאבדה בקפיצה מהחלון‬

‫לאחר שבאותו בוקר הכה אותה‪ ,‬איים עליה וגרם לנזק בביתם‬
‫האם התאבדות האשה הנו גורם זר מתערב?‬

‫כל מקרה התאבדות יבחן לגופו‪ -‬יש לבחון את ציפיות האדם הסביר‬

‫(האדם הסביר= בית המשפט)‬

‫יעקובוב חייב היה לצפות שהתנהגותו הרעה והקשה עלולה להביא את אשתו לשלוח יד בנפשה‪.‬‬

‫על כן אין מדובר בגורם זר מתערב‪ ,‬אלא תוצאה של מסכת הפגיעות שלו‪.‬‬

‫יעקובוב הורשע‬
‫קשר סיבתי סטטוטורי‬
‫המחוקק קבע כמה מצבים שבהם הקשר הסיבתי‬
‫ניתוק הקשר הסיבתי בעבירות המתה‬
‫אינו מתנתק‪ ,‬חרף התערבותו של גורם זר‬

‫סעיף ‪ 309‬לחוק העונשין‬


‫בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר‪ ,‬אף אם מעשהו או מחדלו לא‬
‫היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר‪:‬‬

‫(‪ ) 1‬הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק‪ ,‬ואין נפקא מינה אם הטיפול היה‬
‫מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות‪ ,‬שאם לא נעשה כן ‪ -‬לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו‬
‫של הניזוק;‬

‫לנפגע העבירה נגרם נזק גוף וכתוצאה מכך ניתן לו טיפול רפואי שגרם למותו‪ .‬הטיפול הרפואי לא ינתק את הקשר הסיבתי גם אם היה‬
‫מוטעה‪ ,‬ובלבד שנעשה בתום לב ובמיומנות רגילה‬

‫לדוגמה‪ :‬יוסי ירה בדני ופגע לו ברגל‪ ,‬במהלך הניתוח ארע סיבוך ודני מת‪.‬‬

‫(‪ ) 2‬גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת‬
‫באורח חייו;‬
‫נפגע עבירה לא הקטין את הנזק בדרך של קבלת טיפול רפואי‬

‫לדוגמה‪ :‬יוסי ירה בדני ופגע לו ברגל‪ ,‬דני החליט לא ללכת לבית חולים ומת מאוחר יותר מפצעיו‪.‬‬
‫קשר סיבתי סטטוטורי‬
‫המחוקק קבע כמה מצבים שבהם הקשר הסיבתי‬
‫‪ -‬המשך‬ ‫ניתוק הקשר הסיבתי בעבירות המתה‬
‫אינו מתנתק‪ ,‬חרף התערבותו של גורם זר‬

‫(‪ ) 3‬באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו‪ ,‬כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות‬
‫המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;‬
‫נפגע העבירה גרם למותו בעת שנמלט מאלימות או מאיום‬

‫לדוגמה‪ :‬דני נמלט מיוסי שירה לכיוונו ופספס‪ ,‬בעת שדני קפץ מעל חומה נפל‪ ,‬נחבל בראשו ומת‪ ,‬יוסי ייחשב כמי שגרם למותו של דני‪.‬‬

‫(‪ ) 4‬במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או‬
‫מחדלו זה;‬
‫העושה החיש את מותו של נפגע העבירה‬

‫רופא הורה שלא להנשים חולה גוסס‪ ,‬או לא לתת לו תרופות מאריכות חיים‪ ,‬במקרה זה הרופא יואשם במותו של החולה‪.‬‬

‫(‪ ) 5‬מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות‪ ,‬אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר‪.‬‬
‫התנהגות של אדם אחר הצטרפה להתנהגות של העושה ושילובן הוסיל לתוצאה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬יוסי דחף את דני ממגדל גבוהה‪ ,‬דני אחז במנחם שהיה לידו כדי לא ליפול והפיל אותו אל מותו‪ ,‬יוסי יואשם במותו של מנחם‪.‬‬

‫הערה חשובה‪ :‬לשון החוק (בסעיף ‪ - 309‬גרימת מוות מהי) מגבילה את חמשת הסעיפים הללו לעבירות המתה בלבד‪ ,‬אולם‬
‫מעת לעת בית המשפט עושה שימוש בסעיפים אלה גם בעבירות אחרות‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 395/72‬צברי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד כז (‪505 )2‬‬

‫צברי ניסה לשדל נערה שעבדה בבר ליחסי מין וזו לא נענתה לו‬
‫למחרת הגיע אל ביתה עם אחרים כדי לגבות ממנה כסף שלטענתו מסר לה‪.‬‬
‫כשסירבה לפתוח את הדלת השמיעו איומים מבעד לדלת‬
‫הנערה חששה וניסתה לברוח מחלון ביתה בקומה חמישית‪ ,‬אז מעדה ונפלה אל‬
‫מותה‪.‬‬
‫צברי טען שלא התכוון לפגוע בה או לפעול באלימות והתנהגותה הייתה לא‬
‫סבירה‪ ,‬ומכאן שאין קשר סיבתי‬

‫המבחן באם מעשה הנערה היה סביר‪ ,‬אינו נבחן אובייקטיבית אלא סובייקטיבית‬
‫כלומר מה התרחש בלב הנערה עצמה‬
‫המאיים באלימות נושא בסיכון איומיו‪ ,‬ובכלל זה בסיכון שאיומיו יפלו על אוזנו של אדם רגיש ונפחד‪.‬‬

‫איומי המערער עוררו בלב המנוחה פאניקה כזאת שלא נראתה בעיניה דרך להימלט מפני בריונים אלה‪ ,‬אלא על ידי בריחה דרך‬
‫החלון‪ .‬המערערים הביאו בהתנהגותם לידי קיפוח חייה של המנוחה אשר שמה נפשה בכפה כדי להינצל מהם‪.‬‬
‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬

‫נסיבה‬

‫תוצאה‬ ‫קשר סיבתי‬ ‫התנהגות‬


‫מעשה‬

‫מחדל‬
‫‪ .1‬האם ניתן לצפות תוצאה‬
‫‪ .2‬האם צריך לצפות תוצאה‬
‫יש לצפות סוג הנזק!‬
‫משפטי‬ ‫עובדתי‬
‫(מבחן הציפיות)‬ ‫(מבחן האלמלא)‬
‫בקטלני יש לצפות נזק קטלני‬

‫גורם זר מתערב‬ ‫גולגולת דקה‬ ‫ריבוי גורמים‬ ‫גורם יחיד‬


‫גולגולת דקיקה‬
‫משלימים‬
‫סעיף ‪ 309‬לחוה"ע‬
‫(סייג בעבירות המתה)‬ ‫מצטברים‬

‫חלופיים‬
‫קשר סיבתי‬
‫משפטי‬ ‫עובדתי‬
‫אחריות העושה לתוצאה‬ ‫קיומו של קשר פיסי בין המעשה לתוצאה‬

‫מבחן הציפיות‬ ‫מבחן האלמלא \ הסיבה שבלעדיה אין‬


‫מבחן אובייקטיבי של ציפיות סבירה‬ ‫‪"Causa Sine Que Non".‬‬
‫‪.‬האם האדם הסביר יכל לצפות את התוצאה?‬ ‫במעשה‪ :‬האם אלמלא מעשה הנאשם‪ ,‬הייתה‬
‫‪.‬האם האדם הסביר היה צריך לצפות את התוצאה?‬ ‫מתרחשת התוצאה האסורה?‬
‫במחדל‪ :‬אילו מולאה החובה לפעול‪ ,‬האם התוצאה‬
‫הייתה מתרחשת?‬
‫סוג הנזק ‪ -‬מנתק קשר סיבתי‬
‫תשובה שלילית = קיים קשר סיבתי עובדתי‬
‫אם צופים רכוש והתוצאה אלימה (פטרומליו חטף ארנק)‬
‫המתה‪ :‬לא די בציפיה בפגיעה גופנית‪ ,‬ניתן וצריך לצפות‬
‫תוצאה קטלנית (פס"ד מגידיש)‬
‫אלמלא מורחב‪ :‬במונחים שאינם מוחלטים (צלילה‬
‫בקישון)‬
‫דרך התרחשות – לא מנתק (טואלבו דקירות‪ ,‬מוות מסיבוכים)‬
‫ריבוי גורמים‬ ‫גורם יחיד‬
‫היקף וממדים– לא מנתק‬
‫ליאון נ' רינגלר‪ :‬אין צורך לצפות במדוייק‪ ,‬די בקווים כלליים‬
‫ליכטנשטיין‪ :‬צמיג ‪ +‬מהירות‬ ‫משלימים ‪A+B=R‬‬
‫גולגולת דקה‪ :‬מום נסתר ‪ -‬לא מנתק (משפיע על היקף הנזק)‬ ‫אף אחד מהם בנפרד לא די כדי לגרום לתוצאה; רק תוך‬
‫פס"ד מלכה – לקבל הקורבן על מגבלותיו וחסרונותיו‬ ‫השתלבותם זה בזה נתאפשרה גרימת התוצאה"‪.‬‬
‫פס"ד בלזר‪ -‬נהג מונית שהכה נהג אוטובוס שמת מהתקף לב‬

‫גולגולת דקיקה‪ :‬מנתק \ סוג הנזק‬ ‫ברדריאן‪ :‬שני דוקרים קטלנית‬ ‫מצטברים ‪A/B=R‬‬
‫לא ייתן לצפות באופן סביר‬
‫(מלכה‪ -‬תאונה שבר ביד לילד)‬ ‫התוצאה האסורה התרחשה עקב מספר גורמים‪,‬‬
‫כל אחד מהם‪ ,‬בנפרד‪ ,‬יכל לגרום לה – שניהם פעלו במקביל‬
‫פלר‪ :‬מבחן הבידוד המלאכותי‪ :‬מבחן האלמלא של כל אחד בנפרד‬
‫גורם זר מתערב‬
‫שמגר‪ :‬מבחן דיות הפעולה‪ :‬האם די במעשה של פלוני לגרום לתוצאה המזיקה‬
‫לא מנתק קשר סיבתי עובדתי – גורמים משלימים‬
‫כן מנתק קשר סיבתי משפטי – אם לא נצפה באופן סביר – לא יכל ולא‬
‫צריך לצפות (אלגביש‪ -‬המורה היתה צריכה לצפות שילד בטיול יקפו‬ ‫חלופיים ‪A/B = R‬‬
‫למים) (יעקובוב‪ :‬לצפות שהתעללות תוביל להתאבדות)‬
‫שני גורמים נפרדים יכלו לגרום‪ ,‬אולם פעלו בנפרד כשאחד הקדים האחר‪.‬‬
‫קשר סיבתי סטטוטורי ‪ -‬סעיף ‪ 309‬לחוה"ע (סייג בעבירות המתה)‬ ‫הערה‪ :‬הגורם השני מתנתק ועל כן נחיל את פלר או שמגר ואז יש קשר‪.‬‬
‫נושא ‪4‬‬
‫היסוד הנפשי של העבירה‬
‫‪MENS REA‬‬

‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬


‫היסוד הנפשי‬

‫לצד היסוד העובדתי של העבירה‪ ,‬המבטא את ההתנהגות ואת האירועים שצריכים להתקיים כדי‬
‫שהעבירה תתגבש‪ ,‬יש למרבית העבירות גם יסוד נפשי‪ ,‬המבטא את הלך רוחו של עושה העבירה‪ ,‬ניתו‬
‫לחלק את העבירות לשלושה סוגים בהתאם ליסוד הנפשי הדרוש להתגבשותן‪:‬‬

‫עבירות‬
‫עבירות‬
‫עבירות‬ ‫מחשבה פלילית‬
‫רשלנות‬
‫אחריות קפידה‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק העונשין ‪ -‬דרישת מחשבה פלילית (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית‪ ,‬זולת אם –‬
‫(‪ )1‬נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או‬
‫(‪ )2‬העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה‪.‬‬
‫ישנן עבירות שהיסוד הנפשי הנדרש קבוע בעבירה‬
‫סעיף ‪( 300‬א) לחוה"ע‪ :‬הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם‪ ,‬דינו מאסר עולם‪.‬‬
‫סעיף ‪301‬ג לחוה"ע‪" :‬הגורם למותו של אדם בקלות דעת‪ ,‬דינו מאסר ‪ 12‬שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 304‬לחוה"ע‪ :‬הגורם ברשלנות למותו של אדם‪ ,‬דינו ‪ 3‬שנות מאסר‪ .‬מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש‬
‫שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪108‬ב לחוה"ע מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את‬
‫‪.‬‬
‫האספקה לכוחות המזויינים‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‬

‫ישנן עבירות שהיסוד הנפשי הנדרש לא קבוע בעבירה‬


‫(על הדרישה נעמוד בהמשך)‬
‫החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין‪ ,‬דינו – מאסר שבע שנים‪.‬‬ ‫‪333‬‬

‫התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים;‬ ‫‪ 368‬ב (א)‬
‫היסוד הנפשי‬

‫עבירות‬
‫עבירות‬
‫עבירות‬ ‫מחשבה פלילית‬
‫רשלנות‬
‫אחריות קפידה‬
‫בעבירות אלה נדרש יסוד הכרתי של מודעות סובייקטיבית לכל רכיבי היסוד העובדתי‪:‬‬
‫מעשה ‪ -‬מודעות לרכיב ההתנהגותי ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‬
‫נסיבה ‪ -‬מודעות לקיום הנסיבות‬
‫תוצאה ‪ -‬מודעות לאפשרות גרימת התוצאה‬

‫בעבירות תוצאה נדרש גם יסוד חפצי רצוני כלפי התוצאה‪:‬‬


‫כוונה להשגת התוצאה‬
‫פזיזות‪ :‬מסוג אדישות או קלות דעת‬
‫מחשבה פלילית‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫מעשה‬


‫מודעות לאפשרות גרימת התוצאה‬ ‫מודעות לקיום הנסיבות‬ ‫מודעות לטיב המעשה‬

‫פזיזות‪:‬‬
‫כוונה להשגת התוצאה‬
‫אדישות או קלות דעת‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק העונשין ‪ -‬מחשבה פלילית (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬


‫(א) מחשבה פלילית ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם פרטי העבירה‪ ,‬ולעניין התוצאות‬
‫גם אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כוונה ‪ -‬במטרה לגרום לאותן תוצאות;‬
‫(‪ )2‬פזיזות שבאחת מאלה‪:‬‬
‫(א) אדישות ‪ -‬בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;‬
‫(ב) קלות דעת ‪ -‬בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות‪ ,‬מתוך תקווה להצליח למנען‪.‬‬
‫(ב) לעניין כוונה‪ ,‬ראייה מראש את התרחשות התוצאות‪ ,‬כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כמוה כמטרה לגרמן‪.‬‬
‫(ג) לעניין סעיף זה –‬
‫(‪ ) 1‬רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם‪ ,‬אם נמנע מלבררם;‬
‫(‪ ) 2‬אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר‪ ,‬מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות‪.‬‬
‫עבירת התנהגות‬ ‫מחשבה פלילית‬

‫נסיבה‬ ‫מעשה‬
‫מודעות לקיום הנסיבות‬ ‫מודעות לטיב המעשה‬

‫התוקף חברו שלא כדין‪ ,‬דינו – מאסר שנתיים‪.‬‬

‫התוצאה‪ :‬אין‬ ‫הנסיבה‪ :‬חברו‪ ,‬שלא כדין‬ ‫המעשה‪ :‬התוקף‬ ‫דוגמה א‬


‫תקיפה סתם‬
‫על העושה חובה לדעת שהמעשה כלפי חברו‬
‫על העושה חובה לדעת שהוא תוקף‬
‫על העושה חובה לדעת שהמעשה אינו כדין‬

‫התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים‪.‬‬

‫תוצאה‪ :‬אין‬ ‫הנסיבה‪ :‬שוטר‪ ,‬מילוי תפקיד‬ ‫המעשה‪ :‬התוקף‬ ‫דוגמה ב‬


‫על העושה חובה לדעת שמדובר בשוטר‬ ‫תקיפת שוטר‬
‫על העושה חובה לדעת שהוא תוקף‬
‫על העושה לדעת שהתקיפה קשורה לתפקיד כחוק‬
‫עבירת התנהגות‬ ‫מחשבה פלילית‬
‫תרגול‬
‫נסיבה‬ ‫מעשה‬
‫מודעות לקיום הנסיבות‬ ‫מודעות לטיב המעשה‬

‫המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה אחת‪.‬‬

‫התוצאה‪?? :‬‬ ‫הנסיבה‪?? :‬‬ ‫המעשה‪??:‬‬ ‫דוגמה א‬

‫העוצר או כולא אדם שלא כדין‪ ,‬דינו מעצר ‪ 3‬שנים‬

‫תוצאה‪?? :‬‬ ‫הנסיבה‪?? :‬‬ ‫המעשה‪?? :‬‬ ‫דוגמה ב‬


‫מחשבה פלילית‬
‫המישור החפצי‪-‬רצוני‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫מעשה‬


‫מודעות לאפשרות גרימת התוצאה‬ ‫מודעות לקיום הנסיבות‬ ‫מודעות לטיב המעשה‬

‫פזיזות‪:‬‬ ‫כוונה להשגת התוצאה‬ ‫בעבירות שיש להן רכיב תוצאתי‪,‬‬


‫אדישות או קלות דעת‬ ‫כולל היסוד הנפשי גם יחס רצוני‬
‫כלשהו לתוצאה‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק העונשין ‪ -‬מחשבה פלילית (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬


‫(א) מחשבה פלילית ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם פרטי העבירה‪ ,‬ולעניין התוצאות‬
‫גם אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כוונה ‪ -‬במטרה לגרום לאותן תוצאות;‬
‫(‪ )2‬פזיזות שבאחת מאלה‪:‬‬
‫(א) אדישות ‪ -‬בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;‬
‫(ב) קלות דעת ‪ -‬בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות‪ ,‬מתוך תקווה להצליח למנען‪.‬‬
‫מחשבה פלילית‬
‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫מעשה‬
‫מודעות לאפשרות גרימת התוצאה‬ ‫מודעות לקיום הנסיבות‬ ‫מודעות לטיב המעשה‬

‫יחס חפצי לתוצאה‬

‫הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם‪ ,‬דינו מאסר עולם‪.‬‬

‫התוצאה‪ :‬מותו‬ ‫הנסיבה‪ :‬אדם‬ ‫המעשה‪ :‬הגורם‬


‫דוגמה א‬
‫על העושה להיות מודע שהמעשה עשוי לגרום למוות‬
‫על העושה להיות מודע שמדובר באדם‬ ‫על העושה להיות מודע למעשיו‬
‫על העושה להתכוון או להיות אדיש‬

‫הגורם למותו של אדם בקלות דעת‪ ,‬דינו מאסר ‪ 12‬שנים‪.‬‬

‫התוצאה‪ :‬מותו‬ ‫הנסיבה‪ :‬אדם‬ ‫המעשה‪ :‬הגורם‬


‫דוגמה ב‬
‫על העושה להיות מודע שהמעשה עשוי לגרום למוות‬
‫על העושה להיות מודע שמדובר באדם‬ ‫על העושה להיות מודע למעשיו‬
‫על העושה להיות קל דעת‬
‫המישור החפצי רצוני בעבירת תוצאה‬
‫כוונה‬
‫הכוונה היא‪ :‬מטרה לגרום לאותן תוצאות – זו הדרגה הגבוהה ביותר במישור החפצי‬

‫חזקת הכוונה‬
‫בשל הקושי להיכנס לנבכי נפשו של האדם‪ ,‬אפשר לעשות שימוש בחזקת הכוונה‪ ,‬שלפיה אדם מוחזק כמתכוון לתוצאות‬
‫הצומחות באופן טבעי ובהסתברות גבוהה ממעשיו‪.‬‬
‫חזקה זו ניתנת לסתירה – והיא נלמדת מניסיון החיים ומהשכל הישר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם הדוקר אדם בפלג גופו בעליון ‪ -‬בחזהו‬
‫חזקת המודעות‪ :‬חזקה שהוא יודע שהוא עשוי לפגוע באיברים חיוניים שיגרמו למותו‪..‬‬
‫חזקת הכוונה‪ :‬חזקה שהוא מתכוון לפגוע באדם באיברים חיוניים פנימיים ולהרוג אותו‪.‬‬

‫כלל הצפיות‬
‫מי שצפה מראש שיש אפשרות קרובה לוודאי שהתוצאה תתרחש‪ ,‬נחשב כאילו פעל במטרה לגרום אותה‪ ,‬גם אם לא היתה לו‬
‫כוונה כזו בפועל‪ .‬כלומר צפיית התוצאה ברמת הסתברות קרובה לוודאי שקולה לכוונה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬האדם שדקר את חברו בחזהו‪ ,‬לא רצה להרגו‪ ,‬אך סבר שמעשהו עשוי להביא למותו‪ ,‬ולכן נחשב כמתכוון‪.‬‬

‫סעיף ‪( 20‬ב) לחוק העונשין ‪ -‬מחשבה פלילית‪ :‬לעניין כוונה‪ ,‬ראייה מראש את התרחשות התוצאות‪ ,‬כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כמוה כמטרה לגרמן‪.‬‬
‫המישור החפצי רצוני בעבירת תוצאה‬
‫כוונה‬
‫כוונה מועתקת‬
‫אם אדם ביקש לבצע מעשה באדם או בנכס מסויים‪ ,‬אך בפועל ביצע זאץ באדם או בנעס אחר‪ ,‬עדיין מתקיים היסוד הנפשי של‬
‫העבירה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫טעות בזיהוי‪ :‬יוסי מסוכסך עם דני‪ ,‬בלילה הגיע יוסי לביתו של דני וירה לעבר אדם שהוא סבר שזה דני‪ .‬בפועל זה היה אדם‬
‫אחר‪ .‬לא ניתן לטעון שאין יסוד נפשי בגלל שהתכוון לירות באדם אחר‪ .‬עדיין יואשם ברצח‬
‫החטאת פעולה‪ :‬כשיוסי ירה על דני הוא פספס ופגע במנחם‪ .‬יוסי עדיין יואשם ברצח‪.‬‬
‫רונית רצתה לגנוב מהחנות מילון עברי אנגלי‪ ,‬כשהגיע הביתה ראתה שגנבה בטעות מילון עברי צרפתי – עדיין תואשם בגניבה‪.‬‬

‫חריגים‪:‬‬
‫הבדל איכותי‪ :‬יוסי רצה לרצוח את דני וירה בו‪ ,‬אולם החטיא ופצע את מנחם – לא יואשם ברצח אלא בפציעה‪.‬‬
‫הבדל סוג האובייקט ‪ :‬יוסי רצה לשרוף את החנות של דני כדי לגרום נזק לרכוש‪ ,‬דני שהה במקום ונספה – יואשם ברצח ולא‬
‫בגרימת נזק‬
‫המישור החפצי רצוני בעבירת תוצאה‬
‫פזיזות‬
‫פזיזות היא אחת מאלה‪:‬‬
‫(א) אדישות ‪ -‬בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;‬
‫(ב) קלות דעת ‪ -‬בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות‪ ,‬מתוך תקווה להצליח למנען‪.‬‬

‫בפזיזות כמו בכוונה יש צורך במודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבה ולאפשרות גרימת התוצאה‪ .‬אולם בניגוד לכוונה בה‬
‫היסוד הנפשי נבחן אובייקטיבית‪ ,‬דורשת הפזיזות מבחן סובייקטיבי‪.‬‬
‫כלומר אם הוכחנו מודעות לכל רכיבי העבירה‪ ,‬ניתן להסיק כמעט בוודאות את הפזיזות‪.‬‬
‫(בקלות דעת‪ -‬הסיכון הבלתי סביר יבחן אובייקטיבית)‬

‫דוגמה‪ :‬משה בנה סוכה אולם לא חיזק אותה כנדרש‪ ,‬הוא ידע שהיא עשויה להתמוטט ולפגוע באורחים‬
‫אם הוא רצה שהסוכה תיפול ותפגע באורח – זו כוונה‬
‫אם לא היה לו אכפת שהיא תיפול ותפגע – זו אדישות‬
‫אם לא רצה שתיפול ותפגע אבל לא עשה פעולה לחזק אותה – זו קלות דעת‬

‫האדישות חמורה יותר בהיררכיה מקלות הדעת‪ ,‬אולם המחוקק מתייחס אל שניהם באופן שווה – כפזיזות‪.‬‬
‫היסוד הנפשי‬
‫מונחים שונים‬
‫פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון מס' ‪ )43‬תשנ"ה‪1995-‬‬
‫‪ 90‬א‪ .‬בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )39‬חלק מקדמי וחלק כללי)‪ ,‬תשנ"ד–‪( 1994‬בפרק זה‬
‫‪ -‬חוק העונשין תיקון מס' ‪ ,)39‬ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –‬
‫(‪" )1‬זדון" או "מזיד" ‪ -‬יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה ‪ -‬מודעות כאמור בסעיף ‪(20‬א) רישה‪ ,‬ולענין תוצאת המעשה‬
‫הנמנית עם פרטי העבירה ‪ -‬גם פזיזות;‬
‫(‪" )2‬בכוונה" ‪ -‬מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה‪ ,‬יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה‬
‫המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה‪ ,‬לפי ההקשר; (כוונה מיוחדת \ עבירת מטרה)‬
‫(‪" )3‬ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה ‪ -‬יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור בסעיף ‪(20‬א);‬
‫(‪" )4‬יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה ‪ -‬יתפרש הביטוי כאדם שחשד‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(20‬ג)(‪;)1‬‬
‫(‪" )5‬התרשלות" ‪ -‬יתפרש המונח כרשלנות כאמור בסעיף ‪.21‬‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק העונשין ‪ -‬מחשבה פלילית (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬


‫(א) מחשבה פלילית ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם פרטי העבירה‪ ,‬ולעניין התוצאות גם אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כוונה ‪ -‬במטרה לגרום לאותן תוצאות;‬
‫(‪ )2‬פזיזות שבאחת מאלה‪:‬‬
‫(א) אדישות ‪ -‬בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;‬
‫(ב) קלות דעת ‪ -‬בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות‪ ,‬מתוך תקווה להצליח למנען‪.‬‬
‫(ב) לעניין כוונה‪ ,‬ראייה מראש את התרחשות התוצאות‪ ,‬כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כמוה כמטרה לגרמן‪.‬‬
‫(ג) לעניין סעיף זה –‬
‫(‪ ) 1‬רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם‪ ,‬אם נמנע מלבררם;‬
‫(‪ ) 2‬אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר‪ ,‬מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות‪.‬‬
‫היסוד הנפשי‬
‫מונחים שונים‬

‫יש לו יסוד להניח‬ ‫ביודעין‬ ‫זדון \ מזיד‬

‫‪ 90‬א (‪" )4‬יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל‬ ‫א (‪" )3‬ביודעין" או מונח בעל משמעות ‪90‬‬ ‫‪ 90‬א (‪ )1‬זדון" או "מזיד" ‪ -‬יהיה היסוד הנפשי‬
‫משמעות דומה ‪ -‬יתפרש הביטוי כאדם שחשד‪,‬‬ ‫דומה ‪ -‬יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור‬ ‫הדרוש להתהוות העבירה ‪ -‬מודעות כאמור‬
‫כאמור בסעיף ‪(20‬ג)(‪;)1‬‬ ‫;בסעיף ‪(20‬א)‬ ‫בסעיף ‪(20‬א) רישה‪ ,‬ולענין תוצאת המעשה‬
‫הנמנית עם פרטי העבירה ‪ -‬גם פזיזות;‬

‫עצימת עיניים‬ ‫מודעות‬ ‫מודעות‬

‫מחשבה פלילית‬ ‫פזיזות‬


‫כוונה \ אדישות \ קלות דעת‬ ‫אדישות \ קלות דעת‬
‫עבירת תוצאה שותקת‬

‫כאשר בהגדרתה של עבירת תוצאה לא נקבע במפורש היחס החפצי הנדרש כלפי התוצאה‪,‬‬
‫ברירת המחדל היא הרף הנמוך ביותר של היחס החפצי ‪ :‬פזיזות מסוג קלות דעת‬

‫תרגול‬
‫היסוד החפצי הנדרש‬ ‫לשון הסעיף‬ ‫הסעיף בחוה"ע‬ ‫מס"ד‬

‫???‬ ‫הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם‪ ,‬דינו – מאסר עולם‪.‬‬ ‫‪( 300‬א)‬ ‫‪1‬‬

‫???‬ ‫הגורם למותו של אדם בקלות דעת‪ ,‬דינו – מאסר שתים עשרה שנים‪.‬‬ ‫‪ 301‬ג‬ ‫‪2‬‬

‫???‬ ‫החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין‪ ,‬דינו – מאסר שבע שנים‪.‬‬ ‫‪333‬‬ ‫‪3‬‬

‫???‬ ‫התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים; היה התוקף‬ ‫‪ 368‬ב (א)‬ ‫‪4‬‬
‫אחראי על הקטין או על חסר הישע‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים‪.‬‬
‫???‬ ‫ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה‪ ,‬פוצעה או מפעיל עליה רעל‪ ,‬במזיד ושלא כדין‪ ,‬דינו ‪-‬‬ ‫‪451‬‬ ‫‪5‬‬
‫מאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫???‬ ‫הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש‬ ‫‪457‬‬ ‫‪6‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫מחשבה פלילית‬

‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫מעשה‬


‫מודעות לאפשרות גרימת התוצאה‬ ‫מודעות לקיום הנסיבות‬ ‫מודעות לטיב המעשה‬

‫חזקת המודעות‬
‫בשל הקושי להיכנס לנבכי נפשו של האדם‪ ,‬אפשר לעשות שימוש בחזקת המודעות‪,‬‬
‫שלפיה אדם מוחזק כמודע למשמעות התנהגותו ולאפשרות התרחשותן של‬
‫התוצאות הטבעיות הנובעות ממנה‪.‬‬
‫חזקה זו ניתנת לסתירה – והיא נלמדת מניסיון החיים ומהשכל הישר‪.‬‬

‫למשל‪ :‬אדם המחזיק אקדח טעון‪ ,‬מכוון על אדם ולוחץ על ההדק – חזקה שהוא‬
‫יודע שיירה כדור שעשוי לפגוע באדם ולפצוע או להרוג אותו‪.‬‬

‫‪Awareness‬‬
‫מחשבה פלילית‬
‫"עצימת עיניים"‬

‫עצימת עיניים (עיוורון מכוון)‬


‫אם אדם חשד לגביי טיב התנהגותו או לגביי הנסיבות‪,‬‬
‫אולם הוא נמנע מלברר את המצב לאשורו ("עצם את עיניו")‬
‫רואים אותו כאילו היה מודע להם‪ .‬כלומר‪" ,‬עצימת עיניים שקולה למודעות בפועל‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬אדם המקיים יחסי מין עם קטינה בת ‪ ,15‬כאשר היא טוענת שהיא בת ‪ .18‬הוא חושד שהיא משקרת באשר‬
‫לגילה האמיתי אולם נמנע מלברר זאת‪.‬‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק העונשין ‪ -‬מחשבה פלילית (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬


‫(א) מחשבה פלילית ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם פרטי העבירה‪ ,‬ולעניין התוצאות גם אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כוונה ‪ -‬במטרה לגרום לאותן תוצאות;‬
‫(‪ )2‬פזיזות שבאחת מאלה‪:‬‬
‫(א) אדישות ‪ -‬בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;‬
‫(ב) קלות דעת ‪ -‬בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות‪ ,‬מתוך תקווה להצליח למנען‪.‬‬
‫(ב) לעניין כוונה‪ ,‬ראייה מראש את התרחשות התוצאות‪ ,‬כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כמוה כמטרה לגרמן‪.‬‬
‫(ג) לעניין סעיף זה –‬
‫(‪ ) 1‬רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם‪ ,‬אם נמנע מלבררם;‬
‫(‪ ) 2‬אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר‪ ,‬מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 5938/00‬אזולאי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נה (‪873 )3‬‬

‫אזולאי (כבן ‪ )35‬הורשע באינוסה של נערה בת ‪ 14‬שהכיר בעקבות בילוי משותף – טענה בפניו שהיא בת ‪.16‬‬

‫הנערה לא הסכימה לקיום יחסי המין‪ ,‬וכשהמשיך במעשיו היא קפאה ולא התנגדה‪.‬‬

‫לטענתו לאור אי התנגדותה בזמן המעשה ויציאתם המשותפת סבר שהיא מסכימה למעשה‪.‬‬

‫לפי עדותה של המתלוננת‪ ,‬לאחר שהמערער נשק לה הוא משך אותה לבניין הנטוש שבקרבתו נעצרו‪ ,‬ושם החל להפשיטה‪ .‬המתלוננת‬
‫הגיבה באומרה‪" :‬מה אתה עושה" וכן "לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא"‪ ,‬אולם המערער המשיך במעשיו והפשיטה מכל בגדיה עד שנשארה עירומה‬
‫לחלוטין‪ .‬במהלך הפשטתה השכיב המערער את המתלוננת על הרצפה‪ .‬אחר כך‬
‫התפשט אף הוא‪ ,‬וחדר אליה‪ .‬המתלוננת העידה כי שכבה על הרצפה קפואה ומאובנת‪ ,‬וכי נאטמה‪" :‬פשוט הייתי אבן‪"...‬‬
‫כן העידה כי המערער לא הכה אותה ולא השמיע איומים‪ ,‬ובחקירתה הנגדית אף ציינה כי בעת החדירה לא הרגישה כאב‪ .‬לשאלת‬
‫הסניגורית‪ ,‬ענתה‪" :‬לא הרגשתי כלום‪ ...‬כי לא רציתי להרגיש"‬
‫לאחר שהמערער סיים קמה המתלוננת והתלבשה‪ ,‬והמערער התלבש אף הוא‪.‬‬

‫במקרה דנן הוכח שאזולאי לפחות חשד ברמה גבוהה שהמתלוננת אינה מסכימה לקיים עמו יחסי מין‪ ,‬אך בחר להתעלם מחשדו‬
‫ולא לבררו‪ .‬בכך עצם את עיניו בפני התקיימות הנסיבה‪ :‬בלא הסכמתה החופשית‪ ,‬ולפיכך יחשב כמי שהיה מודע לאי הסכמתה‬
‫של המתלוננת‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 5612/92‬מדינת ישראל נ' בארי פ"ד מח (‪( 302 )1‬פרשת האונס בשמרת)‬

‫ארבעת הנאשמים שהיו בני ‪ 17‬בזמן האירוע‪ ,‬הורשעו באינוס נערה בת ‪ ,14.5‬לטענת המשיבים נעשו המעשים‪,‬‬
‫שעליהם התלוננה הנערה‪ ,‬בהסכמתה המלאה ללא כל הבעת התנגדות וללא כל איום מצידם‪.‬‬
‫"גבר היוזם מגע אישות עם אישה‪ ,‬עליו הנטל לבקש הסכמתה של האישה‪ ,‬ועליו הנטל לקבל הסכמתה‪ .‬ורק במקום בו הסכימה‬
‫האישה – באחת מדרכי ההסכמה המקובלות‪ :‬בין מקובלות על בני‪-‬אדם בכלל ובין מקובלות על הגבר והאישה המיוחדים – ניתן‬
‫לומר כי מעשה האישות נעשה בהסכמתה של האישה‪ .‬ואם לא נתנה האישה הסכמתה – הסכמה מפורשת או הסכמה במשתמע –‬
‫יהיה מעשה האישות שלא בהסכמה‪ .‬במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה אישות – או אם לא הסכימה – המסקנה‬
‫חייבת להיות כי מעשה האישות היה שלא בהסכמה‪ ,‬וממילא נעשה "שלא בהסכמתה החופשית" של האישה‪".‬‬

‫"מי שמודה בקיום מגע מיני עם נערה בת ארבע‪-‬עשרה וחצי בנסיבות כמתואר‪ ,‬היינו מין קבוצתי‪ ,‬בסדרה‪ ,‬של ארבעה צעירים בני‬
‫שש‪-‬עשרה וחצי עד שמונה‪-‬עשרה‪ ,‬הנכנסים למכונית או לחדר לפי תור‪ ,‬כאשר היתר נוכחים בחדר או מציצים מדי פעם דרך החלון‪,‬‬
‫אינו יכול ליהנות מן ההנחה כי שתיקה כהסכמה דמיה‪ .‬האם קטינה – אשר בפחד או בשל הלם או מבוכה אינה צועקת ואינה‬
‫מכריזה על סירובה – נחשבת כמסכימה לאקט כמתואר‪ ,‬שבו נוהגים כלפיה כמו עם פרוצה מן השורה‪ ,‬ואף מבטאים זאת מילולית‬
‫בפניות אליה?"‬
‫הוכחת העובדה כי הבועל עצם את עיניו‪ ,‬לא תעשה רק על בסיס הודאת הנאשם אלא גם על בסיס הסתכלות אובייקטיבית על‬
‫נסיבות העבירה מהן ניתן ללמוד מה אדם סביר‪ ,‬בחקותו את הנאשם היה מסיק מן הנתונים‪.‬‬
‫עבירה‬

‫יסוד נפשי‬ ‫יסוד עובדתי‬

‫אחריות קפידה‬ ‫רשלנות‬ ‫מחשבה פלילית‬ ‫נסיבה‬


‫(מבחן אובייקטיבי)‬ ‫(מבחן סובייקטיבי)‬

‫תוצאה‬ ‫קשר סיבתי‬ ‫התנהגות‬


‫תוצאה‬ ‫נסיבה‬ ‫התנהגות‬ ‫מעשה‬
‫מודעות‬ ‫מודעות‬ ‫מודעות‬
‫מחדל‬
‫כוונה‬
‫האם ניתן לצפות תוצאה‬
‫האם צריך לצפות תוצאה‬ ‫משפטי‬ ‫עובדתי‬
‫פזיזות‬ ‫(מבחן הציפיות)‬ ‫(מבחן האלמלא)‬
‫!יש לצפות סוג הנזק‬
‫בקטלני יש לצפות נזק קטלני‬
‫קלות דעת‬ ‫אדישות‬
‫גורם זר מתערב‬ ‫גולגולת דקה‬ ‫ריבוי גורמים‬ ‫גורם יחיד‬

‫מודעות‪ :‬לפי דנ"פ פלוני ‪( 404/13‬השופט גרוניס)‬ ‫גולגולת דקיקה‬


‫משלימים‬
‫ניתן לוותר על החלק הראשון של מבחן הציפיות‪:‬‬
‫סעיף ‪ 309‬לחוה"ע‬
‫האם ניתן לצפות (לוותר)‬ ‫(סייג בעבירות המתה)‬ ‫מצטברים‬
‫אולם עדיין יש לבדוק את החלק השני‪:‬‬
‫האם צריך לצפות‪.‬‬ ‫חלופיים‬
‫יש חזקת מודעות וחזקת קלות הדעת‬
‫היסוד הנפשי‬

‫עבירות‬
‫עבירות‬
‫עבירות‬ ‫מחשבה פלילית‬
‫רשלנות‬
‫אחריות קפידה‬
‫המחשבה הפלילית מאופיינת בהתנהגות מודעת (אשם סובייקטיבי)‪ ,‬הרשלנות מאופיינת בהתנהגות לא מודעת החורגת מהתנהגות‬
‫האדם הסביר‪( .‬אשם אובייקטיבי)‬

‫הרשלן אשם בכך שעשה מעשה שאדם סביר לא היה עושה‪ ,‬או שנמנע מעשייה במקום שבו אדם סביר לא היה נמנע מעשייה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬עבירות אלה מתגבשות כאשר אדם מן היישוב (אדם סביר) צריך היה להיות מודע לסיכון שיש במעשיו ולפעול בצורה אחרת‪.‬‬

‫הרשלנות היא דרגה נמוכה יותר של יסוד נפשי מן הדרגה של המחשבה הפלילית‪,‬‬

‫שכן המחשבה הפלילית מאפיינת התנהגות מודעת של הנאשם (אשם סובייקטיבי)‬

‫ואילו הרשלנות מאפיינת התנהגות לא מודעת החורגת מסטנדרט ההתנהגות של‬

‫האדם הסביר (אשם אובייקטיבי)‬


‫עבירות רשלנות‬

‫סעיף ‪ 21‬לחוק העונשין – רשלנות‪.‬‬


‫(א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם‬
‫פרטי העבירה‪ ,‬כשאדם מן היישוב יכול היה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬להיות מודע לאותו פרט‪ ,‬ובלבד –‬
‫(‪ )1‬שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור;‬
‫(‪ ) 2‬שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו –‬
‫העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור‪.‬‬
‫(ב) רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע‪.‬‬
‫כיצד מזהים עבירות רשלנות?‬
‫סעיף ‪ )1( 19‬לחוק העונשין – דרישת המחשבה הפלילית‬
‫נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה‬
‫סעיף ‪ 90‬א (‪ ) 5‬לחוק העונשין – פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי בעבירה‬
‫בעבירות שנחקקו לפני תיקון ‪ 39‬לחוק (משנת ‪ )1994‬שנכתב בהם התרשלות‪ ,‬יש לראותם ככוללות יסוד נפשי‪.‬‬

‫לשון הסעיף‬ ‫הסעיף בחוה"ע‬ ‫מס"ד‬

‫מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזוינים‪,‬‬
‫‪( 108‬ב)‬ ‫‪1‬‬
‫דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬

‫העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים; עשה את‬
‫‪218‬‬ ‫‪2‬‬
‫המעשה במזיד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים‪.‬‬

‫הגורם ברשלנות למותו של אדם‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪3‬‬

‫המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה‪ ,‬ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע‬
‫פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים;‬
‫‪361‬‬ ‫‪4‬‬
‫עשה כן ברשלנות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה;‬
‫עשה כן במטרה לנטוש את הילד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 196/64‬היועמ"ש נ' בש‪ ,‬פ"ד יח (‪568 )4‬‬

‫בש השליך בחצרו שני מקררים ישנים‪ ,‬שני פעוטות ששיחקו בחצר נכנסו למקרר והדלת נסגרה מאחוריהם והם‬
‫נחנקו למוות‪.‬‬

‫הציפיות הסבירות במקרה זה הינה שדלתות מקררים נסגרות בקלות‪ ,‬כי ילדים נכנסים לתוך מקרר כדי משחקי‬
‫מחבואים וכי מקרר כזה הוא בגדר פיתוי למשחקי ילדים‪.‬‬

‫כמובן שהמשיב לא חפץ כי אסון כזה יתרחש‪ ,‬ואף הדבר היה מחוץ לכל מחשבה שעלתה בראשו‪ ,‬אולם החוק בישראל‬
‫הוא שחובת הזהירות המוטלת על כל אדם תיקבע לפי מידותיו של האדם הסביר – קנה מידה אובייקטיבי‪.‬‬

‫בית המשפט שקובע קנה מידה זה‪ ,‬עשוי להקפיד ולהחמיר שלא יקופחו חיי אדם‪.‬‬

‫בש הורשע בגרימת מוות ברשלנות‬

‫ערער לדיון נוסף‪ :‬ד"נ ‪ 15/64‬בש נ' היועמ"ש‪ ,‬פ"ד יט (‪ – 309 )1‬הבקשה לדיון נוסף נדחתה‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 364/78‬צור נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לג (‪626 )3‬‬

‫המערערים מדריך טיול ומארגן הטיול‪ ,‬הורשעו בגרימת מוות ברשלנות לאחר שבמהלך טיול בערוץ נחל דרגות‬
‫התרחש לפתע שיטפון ושישה מהמטיילים נסחפו בזרם וטבעו‪ .‬המערערים ירדו לואדי זמן קצר לפני השעה ‪09:00‬‬
‫לאחר שבשעה ‪ 06:00‬שמעו את תחזית מזג האויר בה הודיעו שמזג האויר יהיה נוח‪.‬‬

‫יום לפני הטיול היה שיטפון באותו נחל שנחשב כאירוע נדיר‬

‫ערערו לעליון על הרשעתם‬

‫קיימת חשיבות לקיים אירועים חברתיים‪ ,‬יש לבחון את הסיכון מול הצורך החברתי ‪ -‬המערערים זוכו‬
‫היסוד הנפשי‬

‫עבירות‬
‫עבירות‬
‫עבירות‬ ‫מחשבה פלילית‬
‫רשלנות‬
‫אחריות קפידה‬
‫בעבירות אלה אין צורך להוכיח יסוד נפשי כלשהו – מחשבה פלילית או רשלנות – כדי לגבש אחריות פלילית‪ .‬די להוכיח כי‬
‫התקיים היסוד העובדתי בעבירה‪.‬‬
‫מדובר בעבירות קלות יחסית הנוגעות לתנות הציבור כמו‪ :‬עבירות תעבורה‪ ,‬תכנון ובניה‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬תברואה ובטיחות‬
‫העבודה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 22‬לחוק העונשין ‪ -‬אחריות קפידה והיקפה‪.‬‬


‫(א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה‪ ,‬אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם‪ ,‬אין בהוראות סעיף קטן זה כדי‬
‫לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות‪ .‬לענין סעיף קטן זה‪" ,‬בדין"‬
‫‪ -‬לרבות בהלכה פסוקה‪.‬‬
‫(ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור ‪ -‬עליו הראיה‪.‬‬
‫(ג) לעניין אחריות לפי סעיף זה‪ ,‬לא יידון אדם למאסר‪ ,‬אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות‪.‬‬
‫עבירות אחריות קפידה‬
‫כיצד מזהים עבירות אחריות קפידה‪:‬‬
‫א‪ .‬עבירה שנקבע לגביה בחוק שהיא עבירה של אחריות קפידה‬
‫סעיף ‪ 63‬לחוק אוויר נקי‪ ,‬התשס"ח ‪.2008‬‬
‫(א) העושה אחד מאלה‪ ,‬דינו מאסר שנתיים או קנס ‪...‬‬
‫(‪ ) 1‬גורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר‪ ,‬בניגוד להוראות סעיף ‪...3‬‬
‫(ז) עבירה לפי סעיפים קטנים (א) ו‪( -‬ב)(‪ )1‬עד (‪ )4‬היא מסוג העבירות של אחריות קפידה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עבירה שנקבע לגביה בחוק שהיא אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות‬

‫סעיף ‪ 31‬א לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬תשמ"א ‪ - 1981‬עונשין בעבירות של אחריות‬


‫(א) העושה אחד מאלה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה‪:‬‬
‫(‪ )1‬מנהל‪ ,‬מחזיק או משתמש במאגר מידע בניגוד להוראות סעיף ‪;8‬‬
‫(ב) עבירה לפי סעיף זה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות‪.‬‬

‫ג‪ .‬בעבירות שנחקקו לפני תיקון ‪ 39‬לחוק (משנת ‪ ) 1994‬אם נקבע בפסיקה לגביי אותה עבירה או לגביי עבירות דומות שהן עבירות‬
‫של אחריות קפידה‪.‬‬
‫למשל עבירות תעבורה – ראה רע"פ ‪ 2929/04‬אוחנה‬
‫רע"פ ‪ 2929/04‬מדינת ישראל נ' אוחנה (פורסם בנבו ‪)25.6.07‬‬

‫אוחנה נהג ברכב שנמסרה לגביו הודעת איסור שימוש‬

‫ביהמ"ש המחוזי החריג את העבירה הנ"ל משאר עבירות התעבורה – המדינה ערערה‬

‫"האחריות הקפידה הונהגה על‪-‬ידי המחוקק בעבירות מיוחדות שנועדו להסדיר תחומים מסויימים בחיי החברה‪ .‬המדובר בתחומים‬
‫המחייבים הסדרים כלכליים וחברתיים אחידים ובני‪-‬אכיפה‪ ,‬שיש בהם כדי לקבוע סטנדרט התנהגות מותאם לצורכי החברה בת‬
‫זמננו‪ .‬כדי להבטיח אכיפה פשוטה ויעילה של אותם כללי התנהגות וכדי להעמיק את האכיפה באותם תחומים‪ ,‬נקבעו עבירות שדרכי‬
‫הוכחתן פשוטות‪ ,‬ומטעם זה פטר המחוקק את התביעה מהוכחת היסוד הנפשי של העבירה‪".‬‬

‫העבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש‪ ,‬כמו גם העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ועבירות רבות נוספות‬
‫בדיני התעבורה הן עבירות שתכליתן לקבוע את סטנדרט ההתנהגות של נוהג ברכב‪ ,‬בין אם הוא הבעלים של הרכב או שהוא הנוהג‬
‫בו‪ ...‬הדרישה שהנוהג ברכב יהיה אחראי לבדוק האם הרכב בו הוא נוהג הוא תקין‪ ,‬שמיש ובעל הרשאה לנסוע בכבישים היא דרישה‬
‫סבירה וראויה‪ .‬אין זו הטלת דרישה שאין הציבור יכול לעמוד בה‪.‬‬
‫רע"פ ‪ 4010/04‬עבד אל ראזק מוהנד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו‪)15.8.05 :‬‬

‫הלכה היא שהעבירות על פי תקנות התעבורה הן עבירות של 'אחריות קפידה'‪ ,‬שאינן דורשות הוכחה של יסוד נפשי‬
‫של המבצע‪ ,‬ובלשונו של הנשיא מ' שמגר בר"ע ‪ 213/89‬יצחק אסולין נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח(‪:519 ,)1‬‬

‫"עבירות על הוראות הקבועות בתקנות התעבורה‪ ,‬כדוגמת תקנה ‪(54‬א)(‪ ,)1‬הן עבירות של "איסור מוחלט"‪ .‬בעבירות‬
‫מסוג זה מסתפק בית המשפט בהוכחת היסודות העובדתיים של העבירה ובקיומה של רצייה מצידו של הנאשם‬
‫ואינו יורד לחקר מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה ‪ ...‬אין זו שאלה של מדיניות עונשין‪ ,‬שכן מוסכם כיום‪,‬‬
‫שיש להקפיד על ענישה הולמת על עבירות תעבורה‪ ,‬שהן כנגע שפשה במדינה‪ ,‬אלא זוהי תולדה של מושכלות יסוד‬
‫של דיני העונשין"‪.‬‬

‫עם תיקון ‪ 39‬לחוק העונשין החליפה ה"אחריות הקפידה" את ה"אחריות המוחלטת"‪ ,‬והיא מעוגנת כיום בסעיף‬
‫‪ 22‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ . 1977-‬לפיכך‪ ,‬משהוכיחה התביעה כי המבקש ביצע את יסודותיה העובדתיים של‬
‫העבירה לפי תקנה ‪(64‬א) (‪ ) 2‬לתקנות התעבורה‪ ,‬כאשר נכנס לצומת בזמן שהרכב המסחרי התקרב אליו‪ ,‬עבר הנטל‬
‫למבקש להוכיח כי נהג ללא רשלנות‪ ,‬וכי "עשה כל שניתן למנוע את העבירה" (בלשון סעיף ‪(22‬ב) לחוק העונשין)‪ .‬את‬
‫הנטל הזה לא הצליח המבקש להרים‪ ,‬ועל כן דינה של הבקשה להדחות‪ ,‬וכך אני עושה‪.‬‬
‫עבירות אחריות קפידה‬

‫הגנה מהרשעה בעבירת אחריות קפידה‪:‬‬

‫עושה יהיה פטור מעבירות על אחריות קפידה בהתקיים שני אלה‪:‬‬

‫‪.1‬הוא נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות‬

‫‪.2‬הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה‬

‫לדוגמה ‪ :‬יוני יצא עם משפחתו לטיול בצפון‪ ,‬לפני הטיול בדק את תקינות הרכב והפנסים ואת לוחיות הזיהוי ומצא אותם תקינים‪.‬‬

‫במהלך הנסיעה התקלקל אחד הפנסים – ניתן לטעון להגנה‪ ,‬כי בדק היטב לפני הנסיעה‪.‬‬
‫עבירות אחריות קפידה‬

‫מאסר בגין עבירת אחריות קפידה‬

‫בית המשפט רשאי לגזור עונש מאסר בגין עבירה של אחריות קפידה רק אם התביעה הוכיחה שהעושה‬

‫פעל במחשבה פלילית או ברשלנות‪ .‬כלומר למרות שבעבירות אחריות קפידה לא נדרש להוכיח מחשבה‬

‫פלילית או רשלנות‪ ,‬במידה והתביעה הוכיחה זאת ניתן לגזור עונש מאסר‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬יוסי ביקש מחברו דני את הרכב לנסיעה לצפון‪ ,‬דני מסר ליוסי את הרכב מבלי שאמר לו שעל הרכב הוטל איסור שימוש –‬

‫במקרה זה אין מחשבה פלילית או רשלנות ולא ניתן להטיל עונש מעצר‪.‬‬

‫במקרה שני דני מעדכן את יוסי על איסור השימוש ומבקש ממנו לנסוע בזהירות ולהימנע ממפגשים עם המשטרה – במקרה זה‬

‫קיימת מחשבה פלילית וניתן להטיל עונש מעצר‪.‬‬


‫עבירה שותקת‬
‫כאשר בהגדרת העבירה לא נקבע מהו היסוד הנפשי הנדרש להתהוותה‪ ,‬ברירת המחדל היא עבירת מחשבה פלילית‪.‬‬
‫כלומר נקודת המוצע היא כי היסוד הנפשי בעבירה הוא מחשבה פלילית‪ ,‬אלא אם נקבע בהגדרת העבירה כי הייסוד‬
‫הנפשי הנדרש להתהוותה הוא רשלנות או שהיא עבירה של אחריות קפידה‪.‬‬
‫(בעבירת תוצאה ברירת המחדל היא הרף הנמוך‪ :‬פזיזות מסוג קלות דעת)‬

‫היסוד הנפשי הנדרש‬ ‫לשון הסעיף‬ ‫הסעיף בחוה"ע‬ ‫מס"ד‬

‫???‬ ‫מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות‬ ‫‪( 108‬א)‬ ‫‪1‬‬
‫המזויינים‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים‪.‬‬
‫???‬ ‫מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה‬ ‫‪( 108‬ב)‬ ‫‪2‬‬
‫לכוחות המזויינים‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫???‬ ‫מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר לכך‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש‪-‬עשרה שנים‪.‬‬ ‫‪( 114‬א)‬ ‫‪3‬‬
‫???‬ ‫העושה מעשה של שוד ים או הקשור לשוד ים או כיוצא בו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים‪.‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪4‬‬
‫???‬ ‫המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה אחת‪.‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪5‬‬
‫???‬ ‫הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם‪ ,‬דינו – מאסר עולם‪.‬‬ ‫‪( 300‬א)‬ ‫‪6‬‬
‫???‬ ‫הגורם למותו של אדם בקלות דעת‪ ,‬דינו – מאסר שתים עשרה שנים‪.‬‬ ‫‪ 301‬ג‬ ‫‪7‬‬
‫???‬ ‫הגורם ברשלנות למותו של אדם‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪8‬‬
‫המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה‪ ,‬ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע‬ ‫‪361‬‬ ‫‪9‬‬
‫???‬ ‫או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים;‬
‫???‬ ‫עשה כן ברשלנות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה;‬
‫???‬ ‫עשה כן במטרה לנטוש את הילד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪.‬‬
‫???‬ ‫העוצר או כולא אדם שלא כדין‪ ,‬דינו מעצר ‪ 3‬שנים‬ ‫‪377‬‬ ‫‪10‬‬
‫עקרון המזיגה‬
‫עקרון המזיגה מחייב כי היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של העבירה יתקיימו זה לצד זה בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫עקרון זה נקרא גם בשם‪ :‬עיקרון הבו‪-‬זמניות או עיקרון הסימולטניות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש להראות זיקת עיתוי בין היסוד העובדתי והיסוד הנפשי (חפיפה מבחינת הזמנים) וזיקה עניינית‬
‫(שהיסוד הנפשי הוליד את היסוד העובדתי)‪.‬‬
‫עקרון המזיגה רלוונטי רק לעבירות מחשבה פלילית ולא לעבירות רשלנות או אחריות קפידה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬יוסי מסוכסך עם דני ומתכנן להרוג אותו‪:‬‬


‫א‪ .‬הוא ניגש לביתו של דני ויורה בו – קיים עיקרון המזיגה‪ :‬המחשבה הובילה למעשה וקיימת חפיפה בזמנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא ניגש לביתו של דני ובדרך דורס בטעות אדם‪ ,‬מסתבר שההרוג הוא דני – לא קיים עקרון המזיגה‪ :‬בזמן הדריסה לא היה‬
‫יסוד נפשי לעבירת הרצח ולא המחשבה הובילה לדריסה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬שולה מסוכסכת עם נחמה ומעוניינת לפגוע בה‬


‫א‪ .‬שולה ניגשת לביתה של נחמה ומכה אותה – קיים עקרון המזיגה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שולה סולחת לנחמה אולם כשראתה אותה ברחוב פצעה אותה בטעות – לא קיים עקרון המזיגה‪.‬‬
‫‪ -‬היררכיה‬ ‫היסוד הנפשי‬

‫(לעניין התוצאה)‬
‫כוונה‬

‫אדישות‬ ‫מחשבה פלילית‬


‫פזיזות‬ ‫(מודעות לכל מרכיבי העבירה)‬
‫קלות דעת‬

‫רשלנות‬
‫(העדר מודעות לאחד ממרכיבי העבירה‪ ,‬אולם היה עליו להיות מודע)‬

‫אחריות קפידה‬
‫(העדר מחשבה פלילית ורשלנות)‬
‫נושא ‪7‬‬

‫סייגים לאחריות פלילית‬


‫פרק ה'‪ 1‬דן בסייגים לאחריות פלילית‪ .‬מדובר בכלל משפטי שבהתקיים נתונים הכלולים בו נשללת‬
‫אחריות פלילית‪ ,‬במצב שאלמלא קיומו של הכלל‪ ,‬הייתה מוטלת אחריות פלילית‪.‬‬

‫סעיף ‪34‬ה לחוק העונשין ‪ -‬נטל ההוכחה‬


‫מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת‪ ,‬חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית‪.‬‬
‫סעיף ‪34‬כב (ב) לחוק העונשין ‪ -‬נפקותו של ספק‬
‫התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית‪ ,‬והספק לא הוסר‪ ,‬יחול הסייג‪.‬‬

‫סייגים מסוג פטור‬ ‫סייגים מסוג הצדק‬


‫(מעשה שאין הצדק לעשותו‪ ,‬אך יש טעם‬
‫שלא להטיל אחריות פלילית בגינו)‬ ‫(מעשה שיש הצדק לעשותו)‬

‫קטינות‪ ,‬העדר שליטה‪ ,‬אי שפיות‪ ,‬שכרות‬ ‫הגנה עצמית‪ ,‬צורך‪ ,‬כורח‪ ,‬צידוק‬
‫סייגים לאחריות פלילית‬

‫סייגים מסוג פטור‬


‫קטינות‬
‫סעיף ‪34‬ו לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים‬

‫חוק העונשין פוטר מאחריות פלילית את מבצע העבירה הצעיר מגיל ‪12‬‬
‫מדובר על חזקה חלוטה שלא ניתן לסתרה‪ ,‬השוללת את פליליותו של המעשה‬

‫להדגיש‪ ,‬שמגיל ‪ 12‬ועד ‪ 18‬נחשב הנאשם קטין וחלות עליו הוראות חוק הנוער‪ ,‬כלומר עד גיל ‪ 12‬הנאשם אינו בר‬
‫עונשין‪ ,‬ומגיל ‪ 12‬עד‪ 18‬הוא מטופל במערכת המשפט לנוער ששמה דגש משמעותי יותר על שיקום‪.‬‬
‫העדר שליטה‬
‫סעיף ‪34‬ז לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות‬
‫ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות‪ ,‬לענין אותו מעשה‪ ,‬כמו מעשה שנעשה עקב‬
‫כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה‪ ,‬תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית‪ ,‬בשעת שינה‪,‬‬
‫או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה‪.‬‬

‫שליטה על הגוף היא תנאי לקיומה של אחריות פלילית‬


‫כאשר לאדם אין אפשרות בחירה אם לבצע את המעשה או לא‪ ,‬מחמת היעדר שליטה על תנועותיו הגופניות‪ ,‬לא‬
‫מתקיימת רצייה או אפשרות של בחירה בין אפשרויות פעולה‪ ,‬ועל כן אין אחריות פלילית‬
‫אפשרויות של חוסר שליטה‬

‫אוטומטיזם שפוי‬ ‫כפייה פיסית ישירה‬

‫מצב בו חוסר השליטה נובע מגורם‬ ‫מצב בו חוסר השליטה נובע מהפעלת‬
‫פנימי‬ ‫כוח חיצוני על מבצע העבירה‬
‫(שאינו מחלת נפש מקנה פטור לפי סעיף ‪34‬ח)‬

‫דוגמאות (רשימה לא סגורה)‬ ‫דוגמאות‬


‫דני עבד מאחורי יוסי במעבר חציה ודחף אותו לכיוון‬
‫היפנוזה‬ ‫הכביש‪ .‬מהדחיפה יוסי פגע בנחמה והפיל אותה על‬
‫סהרוריות‬ ‫רכב חולף וגרם למותה‪.‬‬
‫אפילפסיה‬ ‫(מחלת שינה)‬
‫כל רפלקס‬ ‫(עוויתות)‬ ‫דני נטל את ידו של יוסי והכה בעזרתה את פניה של‬
‫לא רצוני‬ ‫נחמה‪.‬‬
‫בשני המקרים תעמוד ליוסי הגנת חוסר השיטה‬
‫העדר שליטה‬
‫סעיף ‪34‬ז לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫סעיף ‪ 34‬יד לחוק העונשין ‪ -‬כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬


‫‪34‬יד‪( .‬א) הוראות סעיפים ‪34‬ז‪34 ,‬יא ו‪34-‬יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה‪,‬‬
‫בנסיבות הענין‪ ,‬להיות מודע‪ ,‬לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו‪ ,‬כי הוא עלול לעשותו במצב זה‪ ,‬ואם‬
‫העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב ; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים בסעיף ‪34‬יא‬
‫או בסעיף ‪34‬יב‪ ,‬לא היה הצלת אינטרס הזולת‪.‬‬
‫(ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה היא של‬
‫התנהגות‪ ,‬או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה‪ ,‬והיא מותנית גם בתוצאה‪,‬‬
‫רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה‪.‬‬

‫אדם שהכניס את עצמו במודע למצב של העדר שליטה‪ ,‬לא‬


‫יהנה מהפטור‪ ,‬גם בשלבים בהם היה חסר שליטה‬

‫למשל חולה אפילפסיה שלא נוטל תרופות‪ ,‬לא יהנה מהגנה אם יקבל התקף‬
‫באמצע נהיגה ויגרום לתאונה‬

‫למשל נהג שלא ישן יומיים יוצא לנהיגה לא יהנה מהגנה אם יגרום לתאונה כי‬
‫נרדם בזמן הנסיעה‬
‫ע"פ ‪ 415/68‬כרמל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)‬

‫היעדר שליטה ‪ -‬רצייה‬

‫הנאשם נהג ברכב מסחרי והתנגש ברכב אחר לאחר שלא עצר בתמרור עצור‪.‬‬

‫לטענתו איבד את ההכרה לפני הצומת‪ ,‬על כן אין לראותו כנוהג וכי התאונה נגרמה במצב של אוטומטיזם‪.‬‬

‫ההגנה התבססה על עדותו ועל עדות של אדם שישב לצידו‪.‬‬

‫בית המשפט הרשיע אותו נוכח העדר עדויות רפואיות‪ ,‬והמשקל המועט שיש לייחס לעדויות אחרות‪.‬‬

‫ערער לבית המשפט העליון וזוכה‬

‫בדרך כלל בלי עדות רפואית מסייעת‪ ,‬לא תתקבל הגנה של אוטומטיזם‪ .‬אולם ייתכן מקרה נדיר שבו יהיה מוכן‬
‫בימ"ש לקבל הגנה זו על סמך עדויות אחרות‪ ,‬ואולי על פי עדותו של הנאשם בלבד כשהיא מכילה הסבר מתקבל‬
‫על הדעת להתרחשות‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 382/75‬חמיס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד ל (‪729 )2‬‬
‫היעדר שליטה ‪ -‬רצייה‬

‫במהלך פעילות הריסה של העירייה השתלט הנאשם על טרקטור והפך ניידת משטרה ובה ‪ 4‬שוטרים שסייעו לעירייה בביצוע ההריסה‪.‬‬
‫הנאשם המשיך להשתולל עם הטרקטור והתקדם לכיוון השוטרים‪.‬‬

‫אחד השוטרים עלה על הטרקטור וחבט בראשו‪ ,‬הטרקטור נעצר לאחר ששוטר ירה ברגליו של הנאשם‪.‬‬

‫הנאשם הורשע בניסיון רצח וערער לעליון בטענה שפעל באוטומטיזם‪ ,‬כי לאחר החבטה בראשו איבד את ההכרה והיה חסר ידיעה למעשיו‬

‫המונח אוטומטיזם לפי פשוטו‪ ,‬משמעותו היא שהפועל היה נתון במצב שבו לא שלט על תנועות גופו או אבריו‪ ,‬ולכן היה נטול רצייה‪.‬‬

‫טענת האוטומטיזם שעורר הנאשם‪ ,‬לא תישמע בלי שהביא עדות שהיא מספקת כדי להניח את היסוד הלכאורי לאמיתותה‪ ,‬והיה‪ ,‬אם‬
‫מילא החובה הזאת‪ ,‬כי אז יהיה על הקטגוריה להרים את נטל השכנוע הסופי לעניין סתירת הטענה‪.‬‬

‫המערער הביא ראיות התומכות בטענת האוטומטיזם‪ ,‬וכשחזר נטל ההוכחה את התביעה בעניין קיום רצייה –‬
‫הצליחה זו להוכיח שהנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בהכרה ומתוך שליטה‪ ,‬ובכך עמדה בנטל ההוכחה‬
‫והצליחה להפריך את טענת האוטומטיזם‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 144,191/72‬מדינת ישראל נ' רופא‪ ,‬פ"ד כו (‪713 )2‬‬
‫היעדר שליטה ‪ -‬רצייה‬

‫הנאשם גרם לתאונת דרכים בה נהרג אדם לאחר שסטה מנתיבו ועבר לנתיב הנגדי‬

‫לטענתו הסטייה נגרמה בגלל פגם מכני שארע בזמן שנמנם בזמן הנהיגה‪.‬‬

‫בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות‪ ,‬ולא בהריגה (לפי העבירות הישנות לפני השינוי) כי בזמן של נמנום לא‬
‫נמצא הייסוד הסובייקטיבי של אי האכפתיות (פזיזות)‬

‫בית המשפט העליון הפך את ההחלטה הרשיע את הנאשם בהריגה‬

‫מהראיות עולה כי היה בידי המשיב לעמוד על הנמנום שאוחזו‪ ,‬אלא למרות היותו ער למצב זה‪ ,‬בחר להמשיך‬
‫בנסיעתו בהיותו סבור כנראה שיוכל להתגבר על עייפותו‪.‬‬

‫אדם הנוטל על עצמו סיכון כזה – מן הדין לראות בהתנהגותו משום פזיזות העולה כדי רשלנות פושעת ולמצוא‬
‫אותו אשם בעבירת הריגה‬
‫אי שפיות הדעת‬
‫סעיף ‪34‬ח לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל‬
‫ליקוי בכושרו השכלי‪ ,‬היה חסר יכולת של ממש –‬
‫(‪ )1‬להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או‬
‫(‪ )2‬להימנע מעשיית המעשה‪.‬‬

‫חוסר יכולת‬
‫בזמן ביצוע המעשה‬ ‫בעיה רפואית‬
‫של ממש‬

‫להימנע מעשיית‬ ‫להבין את הפסול‬ ‫להבין את‬


‫ליקוי שכלי‬ ‫מחלת נפש‬
‫המעשה‬ ‫במעשה‬ ‫המעשה‬
‫אי שפיות הדעת‬
‫סעיף ‪34‬ח לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫בעיה רפואית‬

‫ליקוי שכלי‬ ‫מחלת נפש‬

‫מחלת נפש שפגעה ברוחו ‪ -‬פסיכוזה‬


‫ליקוי בכושרו השכלית‬
‫הפרעה נפשית חמורה בשיפוט המציאות שיוצרת אצל‬
‫מוגבלות שכלית התפתחותית‬ ‫הלוקה בה מציאות חדשה‬
‫(שיבוש טוטאלי ברוחו של אדם המשתיק כליל את תפיסת המציאות)‬

‫סכיזופרניה‪ ,‬פסיכוזה‪ ,‬פארנויה‬


‫האבחנה תתבצע בעזרת חוות דעת של פסיכיאטר‬
‫הקביעה נתונה לבית המשפט שעשוי להכריע בניגוד לחוות הדעת הפסיכיאטרית‬

‫הפרעות נוירוטיות כמו אימפולסים‪ ,‬היסטריות‪ ,‬פלפטומניה‪ ,‬פדופיליה‪,‬‬


‫פירומניה‪ ,‬ערפול רגעי וכד' לא יוכרו כמחלת נפש‬
‫אי שפיות הדעת‬
‫סעיף ‪34‬ח לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫חוסר יכולת‬
‫של ממש‬

‫להימנע מעשיית‬ ‫להבין את הפסול‬ ‫להבין את‬


‫המעשה‬ ‫במעשה‬ ‫המעשה‬

‫לעושה קיים דחף לא בר כיבוש‪ ,‬הוא‬ ‫העושה אינו מבין שהמעשה אסור‬ ‫העושה אינו מבין את מעשיו‬
‫יודע שהמעשה אסור ורוצה להימנע‬ ‫חושב שמותר להרוג אנשים‬ ‫חושב שהוא מכה חייזרים אבל מכה אנשים‬
‫מהמעשה אך אינו מסוגל‬ ‫חושב שמותר לנגוע באיברים אינטימיים‬ ‫חושב שהוא חובט בשטיח אבל חובט באדם‬
‫לדוגמה דחף של‪ :‬קלפטומן‪ ,‬פירומן‪ ,‬פדופיל‬ ‫חושב שמותר לשבור חפצים‬ ‫חושב שהוא נמצא במקום אחר‬

‫להדגיש שוב‪ :‬הפרעות נוירוטיות כמו אימפולסים‪,‬‬


‫היסטריות‪ ,‬פלפטומניה‪ ,‬פדופיליה‪ ,‬פירומניה‪ ,‬ערפול‬
‫רגעי וכד' לא יוכרו כמחלת נפש‬
‫מועד אי הכשירות‬

‫במועד המשפט‬ ‫בזמן ביצוע העבירה‬


‫(המישור הדיוני)‬ ‫(המישור המהותי)‬

‫עוסק בשאלת השפיות בזמן העמדה לדין‬ ‫החוק פוטר מאחריות פלילית אדם שהיה חולה נפש‬
‫אם הנאשם הינו חולה נפש בשעת הדיון‪ ,‬ההליך‬ ‫בזמן ביצוע העבירה‬
‫יופסק וימשיכו בו רק אם הבריא הנאשם‬ ‫הפטור מקנה זיכוי מוחלט‪ ,‬והאדם יטופל במסגרת‬
‫אשפוז או טיפול מרפאתי בהתאם לחוק לטיפול בחולי‬
‫אם לאחר הרשעתו החל לסבול ממחלת נפש‪ ,‬לא יוכל‬ ‫נפש‬
‫להנות מהסייג‬

‫סעיף ‪( 170‬א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב ‪ - 1982‬אשם שאינו מסוגל לעמוד בדין‬
‫קבע בית המשפט‪ ,‬לפי סעיף ‪(6‬א) לחוק לטיפול בחולי נפש‪ ,‬תשט"ו‪ ,1955-‬או לפי סעיף ‪19‬ב(‪ ) 1‬לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית‪-‬התפתחותית)‪,‬‬
‫תשכ"ט‪ , 1969-‬שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין‪ ,‬יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם‪ ,‬יברר בית המשפט את האשמה‪ ,‬ורשאי‬
‫הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬
‫סעיף ‪( 15‬א) לחוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬תשנ"א ‪ - 1991‬אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט‬
‫הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור‪ ,‬אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא‪ ,‬כי הנאשם אינו מסוגל‬
‫לעמוד לדין מחמת היותו חולה‪ ,‬רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי; החליט בית המשפט לברר את אשמתו של הנאשם לפי‬
‫סעיף ‪ 170‬לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬תשמ"ב‪( 1982-‬להלן – חוק סדר הדין הפלילי)‪ ,‬יהיה הצו שניתן כאמור בר‪-‬תוקף עד תום הבירור‪ ,‬ומשתם או נפסק‬
‫הבירור והנאשם לא זוכה – יחליט בית המשפט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 8220/02‬ברוכים נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח (‪724 )5‬‬

‫ברוכים הורשע בהצתת מכוני עיסוי בתל אביב‪ ,‬במסגרת החלטתו למגר את תופעת הזנות‪.‬‬

‫ערער לעליון בטענה שיש לפטור אותו מאחריות פלילית בשל אי שפיות‪ ,‬כי ביצע את המעשים מתוך אמונה שהוא‬
‫המלך המשיח‪ ,‬לאחר שרוח הקודש הורתה לו לעשות כן‪ ,‬ולא היה יכול להימנע מעשיית המעשה‬

‫הקשר הסיבתי שבין מחלת הנפש למעשיו יוכח אם הנאשם היה חסר יכולת של ממש להבין את מעשהו או‬
‫להימנע מכך‪ ,‬בהקשר זה חוסר יכולת של ממש אין פירושה שלילה מוחלטת של היכולת אלא גריעה ממשית‬
‫ממנה‪.‬‬

‫מכלל הראיות עולה כי ברוכים חולה במחלת נפש במובנה המשפטי‪ ,‬ונסיבות המקרה מלמדות בבירור כי למחלת‬
‫הנפש שלו היתה השפעה ממשית על מעשיו הפליליים‪.‬‬

‫ברוכים זוכה בשל אי שפיות‪.‬‬


‫אי שפיות הדעת‬
‫סעיף ‪34‬ח לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫ליקוי נפשי כעילה להקלה בעונש‬

‫ישנן מקרים בהם הנאשם סובל מליקוי נפשי כלשהו‪ ,‬אשר אינו עולה כדי הליקוי המקנה פטור‬
‫במקרים אלו עשוי בית המשפט להתחשב בליקוי הנפשי‪ ,‬וזאת במסגרת גזירת עונשו של הנאשם‬

‫בעונש מקסימום‬
‫עונש מופחת ברצח‬ ‫עונש נמוך מהמקסימום בהתאם לשיקול‬
‫דעתו של בית המשפט‬

‫סעיף ‪301‬ב (ב) (‪ )2‬לחוק העונשין‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 35‬א (א) לחוק העונשין‪:‬‬
‫על אף האמור בסעיפים ‪ 300‬ו‪301-‬א‪( ,‬עבירות רצח) הגורם בכוונה‬ ‫הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה‪ ,‬ניתן להטיל עליו עונש קל‬
‫או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן‪,‬‬ ‫מעונש החובה הקבוע לעבירה‪ ,‬אם נעברה בנסיבות מקלות‬
‫דינו מאסר עשרים שנה (במקום מאסר עולם חובה)‪.‬‬ ‫מיוחדות שפורשו בגזר הדין‪( .‬למעט‪ :‬רצח בנסיבות מחמירות‪ ,‬פשעי‬
‫המעשה נעשה במצב שבו‪ ,‬בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי‬ ‫נאצים ועוזריהם‪ ,‬חוק השמדת עם וחוק הטיס‪.‬‬
‫הכושרו השכלי‪ ,‬הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת‪ ,‬אך לא‬
‫עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף ‪24‬ח‪ :‬להבין את אשר‬
‫הוא עושה או הפסול שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה‪.‬‬
‫שכרות‬
‫סעיף ‪34‬ט לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו‪.‬‬
‫(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת‪ ,‬רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה היא של‬
‫התנהגות‪ ,‬או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה‪.‬‬
‫(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה‪ ,‬רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות‪ ,‬או בכוונה אם היא מותנית גם‬
‫בתוצאה‪.‬‬

‫(ד) בסעיף זה‪" ,‬מצב של שכרות" ‪ -‬מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי‪ ,‬סם מסוכן או גורם מסמם אחר‪ ,‬ועקב‬
‫כך הוא היה חסר יכולת של ממש‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו‪ ,‬או להימנע מעשיית‬
‫המעשה‪.‬‬
‫(ה) סעיפים קטנים (א)‪( ,‬ב) ו‪(-‬ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד)‪ ,‬אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬לפרט מפרטי העבירה‪.‬‬

‫שכרות‬
‫(אלכוהול \ סמים)‬

‫להימנע מעשיית‬ ‫להבין את הפסול‬ ‫להבין את‬


‫המעשה‬ ‫במעשה‬ ‫המעשה‬
‫שכרות‬
‫סעיף ‪34‬ט לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫יסודות הסייג‬

‫השכרות נגרמה שלא בהתנהגותו‬


‫השכרות נגרמה שלא מדעתו‬
‫הנשלטת‬

‫הוא לא ידע שהחומר שנטל עלול להביא אותו‬ ‫לא הייתה לו יכולת בחירה גופנית אם להיות‬
‫למצב של שכרות \ הוא לא ידע שנטל‬ ‫במצב של שכרות‬

‫למשל‪ :‬אכל עוגיית שוקולד בלי לדעת שיש שם‬ ‫למשל‪ :‬השקו אותו בכפייה משקה אלכוהולי‪,‬‬
‫חשיש‬ ‫או הזריקו לו סם מסוכן בכפייה‬
‫שכרות‬
‫סעיף ‪34‬ט לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו‪.‬‬

‫(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת‪ ,‬רואים אותו כמי‬
‫שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה היא של התנהגות‪ ,‬או באדישות אם העבירה מותנית גם‬
‫בתוצאה‪.‬‬
‫(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה‪ ,‬רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם‬
‫היא עבירה של התנהגות‪ ,‬או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה‪.‬‬
‫(ד) בסעיף זה‪" ,‬מצב של שכרות" ‪ -‬מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי‪ ,‬סם מסוכן או גורם מסמם אחר‪ ,‬ועקב כך הוא היה חסר‬
‫יכולת של ממש‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו‪ ,‬או להימנע מעשיית המעשה‪.‬‬

‫(ה) סעיפים קטנים (א)‪( ,‬ב) ו‪(-‬ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד)‪ ,‬אך עקב שכרות‬
‫חלקית לא היה מודע‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬לפרט מפרטי העבירה‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 5002/94‬בן איסק נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מט(‪151 )4‬‬

‫הנאשם גרם לתאונת דרכים בה נהרג אדם שישב לצדו‪ ,‬בזמן שנהג ברכב כשהוא שיכור‬

‫התאונה ארעה לאחר בילוי משותף במועדון‪ ,‬בו שתו לשכרה‬

‫חזקה על המערער כי בעת ששתה את המשקאות האלכוהוליים‪ ,‬שהביאוהו לכלל מצב השכרות‬
‫הכבדה שבו היה נתון בשעת התאונה – היה ער ומודע להשלכות שתהיינה לכך על יכולתו המנטלית‬
‫סמוך לאחר מכן; ומשהחליט לנהוג במכונית‪ ,‬על אף כמות האלכוהול ששתה‪ ,‬יש לראותו כמי שנטל‬
‫על עצמו ביודעין סיכון של אפשרות ממשי של פגיעה בחייו או בשלמות גופו של אחר תוך גילוי‬
‫אדישות או קלות דעת‪ ,‬כמשמעותם בסעיף ‪ 20‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫סייגים לאחריות פלילית‬

‫סייגים מסוג הצדק‬


‫הגנה עצמית‬
‫סעיף ‪34‬י לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין‬
‫שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו‪ ,‬בחירותו‪ ,‬בגופו או ברכושו‪ ,‬שלו או של זולתו;‬
‫ואולם‪ ,‬אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא‬
‫צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬טז לחוק העונשין ‪ -‬חריגה מן הסביר‬


‫הוראות סעיפים ‪34‬י‪34 ,‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה‪.‬‬
‫הגנה עצמית‬
‫סעיף ‪34‬י לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫יסודות הסייג‬

‫‪ .1‬המעשה היה דרוש באופן מיידי‬


‫א‪ .‬מעשה דרוש‪ :‬נחיצות‪ ,‬בהעדר דרך אחרת או חלופה פוגענית פחות‬
‫ב‪ .‬מעשה נחוץ מייד‪ :‬קיימת דחיפות שלא ניתן לדחות‪.‬‬

‫‪ .2‬תקיפה שלא כדין‪ :‬המעשה דרוש כדי להדוף תקיפה שלא כדין‬

‫‪ .3‬סכנה מוחשית‪ :‬ההסתברות להתממשות הסכנה היא מוחשית‪.‬‬

‫‪ .4‬סכנה לפגיעה באינטרס מוגן‪ :‬חיים‪ ,‬חירות‪ ,‬גוף או רכוש – של העושה או של אדם אחר‬
‫הגנה עצמית‬
‫סעיף ‪34‬י לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫חריגים לסייג‬

‫הגנה לא סבירה‬ ‫כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬


‫(העדר מידתיות)‬

‫מידתיות= מינימום הכוח הנדרש כדי להתגבר‬ ‫נכנס למצב כשהוא צופה מראש את התפתחות‬
‫על אותו האיום‬ ‫הדברים‬

‫יוסי תוקף את דני‬


‫יוסי דחף את דני‬ ‫דני מכה בחזרה את יוסי‬
‫דני שובר ליוסי את האף באמצעות אגרוף‬ ‫יוסי טוען להגנה עצמית לאור התקיפה החוזרת‬
‫הגנת בית מגורים‪ ,‬בית עסק ומשק חקלאי מגודר‬
‫סעיף י‪ 1‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )98‬תשס"ח‪2008-‬‬

‫הגנה זו דומה במהותה להגנה עצמית‪ ,‬אולם עניינה בהגנת בית מגורים‪ ,‬בית העסק או משק חקלאי מגודר של‬
‫המותקף או של זולתו‪.‬‬
‫סייג הגנת מקום מגורים נחקק במסגרת תיקון שנערך לאחרונה בחוק העונשין שזכה לכינויו חוק דרומי בעקבות‬
‫פרשת דרומי‬

‫שי דרומי הנו חקלאי בחווה הסמוכה ליישוב מיתר‪.‬‬


‫בינואר ‪ 2007‬בשעה ‪ 3‬לפנות בוקר פרצו לחוותו ‪ 4‬פורצים‪ ,‬הארבעה הרעילו את אחד מכלבי השמירה של החווה ושברו‬
‫מנעולים של דיר כבשים שהיה במקום‪.‬‬

‫דרומי טען כי אין זו הפעם הראשונה שפורצים לחוותו‪ ,‬ושהוא חש סכנה לחייו ועל כן ירה בפורצים באמצעות נשק שהיה‬
‫שייך לאביו המנוח‪.‬‬

‫מהירי נפצעו שני חשודים‪ ,‬ואחד מהם מת מפצעיו‪.‬‬

‫בעקבות האירוע נעצר דרומי והוגש נגדו כתב אישום בעבירת הריגה וחבלה בכוונה מחמירה‪.‬‬
‫ב‪ 2009-‬זוכה מהעבירות אך הורשע בנשיאת נשק שלא כדין‪.‬‬

‫בעקבות האירוע נחקק חוק "דרומי" המאפשר הפעלה של כוח כנגד פורצים‪.‬‬
‫הגנת בית מגורים‪ ,‬בית עסק ומשק חקלאי מגודר‬
‫סעיף י‪ 1‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )98‬תשס"ח‪2008-‬‬

‫(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים‪ ,‬בית‬
‫העסק או המשק החקלאי המגודר‪ ,‬שלו או של זולתו‪ ,‬בכוונה לבצע עבירה‪ ,‬או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור‪.‬‬
‫(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –‬
‫(‪ ) 1‬המעשה לא היה סביר בעליל‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;‬
‫(‪ ) 2‬האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות‬
‫הדברים‪.‬‬
‫(ג) לעניין סעיף זה‪" ,‬משק חקלאי" – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי‪.‬‬
‫הגנת בית מגורים‪ ,‬בית עסק ומשק חקלאי מגודר‬
‫סעיף י‪ 1‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )98‬תשס"ח‪2008-‬‬

‫יסודות הסייג‬

‫‪ .1‬המעשה היה דרוש באופן מיידי‬


‫א‪ .‬מעשה דרוש‪ :‬נחיצות‪ ,‬בהעדר דרך אחרת או חלופה פוגענית פחות‬
‫ב‪ .‬מעשה נחוץ מייד‪ :‬קיימת דחיפות שלא ניתן לדחות‪.‬‬

‫‪ .2‬המעשה נועד להדוף את מי שהתקיימו בו כל אלה‪:‬‬


‫א‪ .‬הוא מתפרץ או נכנס או מנסה להתפרץ או מנסה להיכנס‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבית מגורים או לבית עסק או למשק חקלאי מגודר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבית או המשק הם של העושה או של אדם אחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בכוונה לבצע עבירה – נדרשת כוונה לביצוע עבירה מצד המתפרץ או הנכנס‪.‬‬
‫הגנת בית מגורים‪ ,‬בית עסק ומשק חקלאי מגודר‬
‫סעיף י‪ 1‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )98‬תשס"ח‪2008-‬‬

‫חריגים לסייג‬

‫הגנה לא סבירה בעליל‬ ‫כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬


‫(העדר מידתיות בעליל)‬

‫אי סבירות מובהקת וברורה‬ ‫נכנס למצב כשהוא צופה מראש את התפתחות‬
‫(הדרישה כאן יותר מקלה מהגנה עצמית)‬ ‫הדברים‬
‫צורך‬
‫סעיף ‪34‬יא לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו‪ ,‬חירותו‪ ,‬גופו או רכושו‪,‬‬
‫שלו או של זולתו‪ ,‬מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה‪ ,‬ולא‬
‫היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו‪.‬‬

‫סייג הצורך חל על התגוננות מפני סכנה שנרגמת ממצב דברים נתון‬


‫סייג הגנה עצמית חל על התגוננות מפני סכנה של אדם תוקף‪ ,‬ואילו סייג הצורך חל על ביצוע פעולות למניעת‬
‫סכנה ממצב דברים נתון‬

‫דוגמאות‬

‫אדם שכח את הגז דלוק ויש ריח‬ ‫קשישה נפלה בבית והשכן פורץ‬ ‫אדם מבחין בתינוק נעול ברכב ושובר‬
‫חריף של גז‪ ,‬השכן פורץ אל הדירה‬ ‫לבית באמצעות שבירת החלון כדי‬ ‫את החלון כדי להצילו‬
‫כדי לכבות את הגז‬ ‫להצילה‬ ‫סייג מהתפרצות‬
‫צורך‬
‫סעיף ‪34‬יא לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫יסודות הסייג‬

‫‪ .1‬המעשה היה דרוש באופן מיידי‬


‫א‪ .‬מעשה דרוש‪ :‬נחיצות‪ ,‬בהעדר דרך אחרת או חלופה פוגענית פחות‬
‫ב‪ .‬מעשה נחוץ מייד‪ :‬קיימת דחיפות שלא ניתן לדחות‪.‬‬

‫‪ .2‬כדי להציל מסכנה מוחשית‪.‬‬

‫‪ .3‬סכנה לפגיעה באינטרס מוגן‪ :‬חיים‪ ,‬חירות‪ ,‬גוף או רכוש – של העושה או של אדם אחר‬

‫‪ .4‬הסכנה נובעת ממצב דברים נתון בעת המעשה‬


‫צורך‬
‫סעיף ‪34‬יא לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫חריגים לסייג‬
‫המעשה לא סביר‬ ‫כניסה למצב בהתנהגות‬ ‫העושה היה חייב לעמוד בסכנה מכוח‬
‫(העדר מידתיות)‬ ‫פסולה‬ ‫דין או מכוח תפקידו‬

‫דוגמאות‬
‫כבאי נמלט משריפה כדי להציל את חייו ומפקיר‬
‫לכודים בתוך הבית הבוער‬
‫חייל שאינו מסתער בקרב מחשש לחייו‬

‫סעיף ‪ 34‬טז לחוק העונשין ‪ -‬חריגה מן הסביר‬


‫הוראות סעיפים ‪34‬י‪34 ,‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬טו לחוק העונשין ‪ -‬חובה לעמוד בסכנה או באיום‬


‫הוראות סעיפים ‪34‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על‪-‬פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬יד לחוק העונשין ‪ -‬כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬


‫‪34‬יד‪( .‬א) הוראות סעיפים ‪34‬ז‪34 ,‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה‪ ,‬בנסיבות הענין‪ ,‬להיות מודע‪,‬‬
‫לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו‪ ,‬כי הוא עלול לעשותו במצב זה‪ ,‬ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד‬
‫שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים בסעיף ‪34‬יא או בסעיף ‪34‬יב‪ ,‬לא היה הצלת אינטרס הזולת‪.‬‬
‫(ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה היא של התנהגות‪ ,‬או באדישות‬
‫אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה‪ ,‬והיא מותנית גם בתוצאה‪ ,‬רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה‪.‬‬
‫כורח‬
‫סעיף ‪34‬יב לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו‬
‫סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו‪ ,‬בחירותו‪ ,‬בגופו או ברכושו‪ ,‬שלו או של זולתו‪,‬‬
‫ושאנוס היה לעשותו עקב כך‬

‫הסייג חל על אדם שביצע עבירה נוכח איום חמור שנשקף לו‪ ,‬אם לא יעבור אותה –‬
‫כלומר לא היתה לו ברירה אלא לבצע את העבירה נוכח האיום‬

‫לדוגמה‪:‬‬
‫דני חטף את בנו של יוסי וציווה עליו לשדוד בנק ולהעביר לו את הכסף‪ ,‬שאם לא יעשה כן הוא יהרוג את בנו‬
‫כורח‬
‫סעיף ‪34‬יב לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫יסודות הסייג‬

‫‪ .1‬הוא נצטווה לעשות את המעשה מתוך איום ספציפי‪.‬‬


‫‪ .1‬האיום חייב להיות ספציפי וברור ולא איום כללי – למשל‪ :‬אם לא תגנוב יהיה לך רע מאוד‪.‬‬
‫‪ .2‬האיום הוא פגיעה בפעולה לא חוקית – למשל‪ :‬אם לא תגנוב אתלונן עליך במשטרה‪.‬‬

‫‪ .2‬מהאיום נשקפת לאדם סכנה מוחשית אם לא יעבור את העבירה‬

‫‪ .3‬פגיעה חמורה‪ ,‬אין די בפגיעה קלה‪ ,‬או חמורה מהאיום עצמו‬

‫‪ .4‬סכנה לפגיעה באינטרס מוגן‪ :‬חיים‪ ,‬חירות‪ ,‬גוף או רכוש – של העושה או של אדם אחר‬

‫‪ .5‬האדם היה אנוס לעבור את העבירה נוכח האיום ‪ -‬מצב של חוסר ברירה‬
‫כורח‬
‫סעיף ‪34‬יב לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫חריגים לסייג‬
‫המעשה לא סביר‬ ‫גרם לאיום בהתנהגות‬ ‫העושה היה חייב לעמוד בסכנה מכוח‬
‫(העדר מידתיות)‬ ‫נשלטת ופסולה‬ ‫דין או מכוח תפקידו‬
‫(כמו בהעדר שליטה)‬

‫דוגמאות‬
‫שופט מקבל איומים לפסוק כנגד פלוני‬

‫סעיף ‪ 34‬טז לחוק העונשין ‪ -‬חריגה מן הסביר‬


‫הוראות סעיפים ‪34‬י‪34 ,‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬טו לחוק העונשין ‪ -‬חובה לעמוד בסכנה או באיום‬


‫הוראות סעיפים ‪34‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על‪-‬פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬יד לחוק העונשין ‪ -‬כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬


‫‪34‬יד‪( .‬א) הוראות סעיפים ‪34‬ז‪34 ,‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה‪ ,‬בנסיבות הענין‪ ,‬להיות מודע‪,‬‬
‫לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו‪ ,‬כי הוא עלול לעשותו במצב זה‪ ,‬ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד‬
‫שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים בסעיף ‪34‬יא או בסעיף ‪34‬יב‪ ,‬לא היה הצלת אינטרס הזולת‪.‬‬
‫(ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה היא של התנהגות‪ ,‬או באדישות‬
‫אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה‪ ,‬והיא מותנית גם בתוצאה‪ ,‬רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה‪.‬‬
‫סיכום השוואתי‬

‫כורח‬ ‫צורך‬ ‫הגנה עצמית‬

‫איום בפגיעה‬ ‫מצב דברים נתון‬ ‫העילה לביצוע‬


‫תקיפה שלא כדין‬ ‫העבירה‬
‫(אם לא יבצע את העבירה)‬ ‫(שריפה‪ ,‬תאונה‪ ,‬דליפה וכד')‬

‫חייו‪ ,‬חירותו‪ ,‬גופו או רכושו‬ ‫חייו‪ ,‬חירותו‪ ,‬גופו או רכושו‬ ‫חייו‪ ,‬חירותו‪ ,‬גופו או רכושו‬
‫האינטרס המוגן‬
‫שלו או של זולתו‬ ‫שלו או של זולתו‬ ‫שלו או של זולתו‬

‫סכנה מוחשית לפגיעה‬ ‫סכנה מוחשית לפגיעה‬


‫סכנה מוחשית לפגיעה‬ ‫דרישת נחיצות‬ ‫דרישת נחיצות‬
‫יסודות הסייג‬
‫אנוס היה לעשות‬ ‫דרישת המיידיות‬ ‫דרישת המיידיות‬
‫לשם הצלה‬ ‫לשם הדיפת תקיפה‬

‫ניסה למצב בהתנהגות פסולה‬ ‫כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬


‫כניסה למצב בהתנהגות פסולה‬
‫דרישת הסבירות‬ ‫דרישת הסבירות‬ ‫חריגים לסייג‬
‫דרישת הסבירות‬
‫חובה לעמוד בסכנה או איום‬ ‫חובה לעמוד בסכנה או איום‬
‫סייגים לאחריות פלילית‬
‫הגנת הצידוק‬
‫צידוק‬
‫סעיף ‪ 34‬יג לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫(‪ )1‬הוא היה חייב או מוסמך‪ ,‬לפי דין‪ ,‬לעשותו;‬

‫(‪ )2‬עשהו על‪-‬פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה‪ ,‬זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;‬

‫(‪ )3‬במעשה הטעון לפי דין הסכמה‪ ,‬כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם‪ ,‬שלמות גופו‪ ,‬או‬
‫למניעת נזק חמור לבריאותו‪ ,‬ואם בנסיבות העניין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;‬

‫(‪ )4‬עשהו באדם בהסכמה כדין‪ ,‬תוך פעולה או טיפול רפואיים‪ ,‬שתכליתם טובתו או טובת הזולת;‬

‫(‪ )5‬עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי‪ ,‬שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור‪,‬‬
‫ובהתאם לכללים הנהוגים בהם‪.‬‬
‫צידוק‬
‫סעיף ‪ 34‬יג לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה‪:‬‬

‫(‪)1‬הוא היה חייב או מוסמך‪ ,‬לפי דין‪ ,‬לעשותו;‬

‫אדם יהנה מהגנת הצידוק כל עוד עשה מעשה על פי סמכות כדין לשם מילוי הדין‬

‫העבירה שניתן להאשים אותו‬


‫דוגמאות‬
‫אלמלא הגנת הצידוק‬
‫התפרצות לבית מגורים‬ ‫כבאי השובר חלון ונכנס לדירה כדי לכבות שריפה‬

‫תקיפה‬ ‫שוטר שמפעיל כוח על אדם שמתנגד למעצר‬


‫וטרינר עירוני שנכנס לחצרים של אדם (שאינם בית מגורים) ללא צו כדי‬
‫השגת גבול‬
‫לאכוף עבירות לפי חוק צער בעל חיים‬

‫נוסח התנאי ״בביצוע הדין״ הוא בסגנון לאקוני ‪ -‬קצר אך מדויק‪ .‬״בביצוע הדין״ ‪ -‬פירוש‬
‫הדבר‪ ,‬כפי שהדין מחייב אדם או מסמיך אותו לעשות‪ ,‬על ההנחות הקבועות בו ועל התנאים‬
‫האמורים בו‪ ,‬אך לא מעבר לכך‪ ,‬כל סטייה מאלה מוציאה את המעשה מגדר ״ביצוע הדין״‪.‬‬
‫ש"ז פלר‪ ,‬יסודות בדיני עונשין כרך ב (ירושלים‪ ,‬תשמ"ז) ‪.490‬‬
‫‪.).)1994‬‬
‫‪1994( (,539‬‬
‫מט( (‪,539)1)1‬‬
‫פ"דמט‬
‫ישראל‪,‬פ"ד‬
‫מדינתישראל‪,‬‬
‫לוינ'נ'מדינת‬
‫מרדכילוי‬
‫‪4188/93‬מרדכי‬
‫ע"פ‪4188/93‬‬
‫ע"פ‬
‫בה‬
‫אחזובה‬
‫ואזאחזו‬
‫להעלימו‪,‬ואז‬
‫במטרהלהעלימו‪,‬‬
‫הסםבמטרה‬ ‫אתהסם‬ ‫בלעהאת‬
‫החשודהבלעה‬
‫סם‪,‬החשודה‬
‫בהחזקתסם‪,‬‬
‫חשודהבהחזקת‬
‫עיכבוחשודה‬
‫בלשיםעיכבו‬
‫מספרבלשים‬
‫מספר‬
‫הלשון‬
‫עצםהלשון‬
‫נשברהעצם‬
‫הכוחנשברה‬‫מהפעלתהכוח‬
‫כתוצאהמהפעלת‬
‫הסם‪.‬כתוצאה‬ ‫אתהסם‪.‬‬ ‫תבלעאת‬
‫שלאתבלע‬
‫גרונהשלא‬
‫לוחץעלעלגרונה‬
‫מהםלוחץ‬
‫כשאחדמהם‬
‫הבלשיםכשאחד‬
‫הבלשים‬
‫למוות‪.‬‬
‫נחנקהלמוות‪.‬‬
‫והיאנחנקה‬‫החשודהוהיא‬
‫שלהחשודה‬‫של‬
‫‪)28.10.12‬‬
‫בנבו‪)28.10.12‬‬
‫(פורסםבנבו‬
‫טלקר(פורסם‬
‫ישראלנ'נ'טלקר‬
‫מדינתישראל‬
‫‪9935-02-10‬מדינת‬
‫(ב"ש)‪9935-02-10‬‬
‫ת"פ(ב"ש)‬
‫ת"פ‬
‫מבצעית‬
‫פעילותמבצעית‬
‫לשבשפעילות‬
‫מנתלשבש‬
‫לעברייניםעלעלמנת‬
‫מידעלעבריינים‬
‫העבירמידע‬
‫באילתהעביר‬
‫מודיעיןבאילת‬
‫רכזמודיעין‬
‫רכז‬
‫מתי יחול סייג הצידוק על פעולות של שוטרים שמבצעים את תפקידם לפי חוק?‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה‪:‬‬

‫(‪)1‬הוא היה חייב או מוסמך‪ ,‬לפי דין‪ ,‬לעשותו;‬

‫חייב \ מוסמך‬
‫לא חייב \ לא מוסמך \‬ ‫‪+‬‬
‫לא לפי דין‬ ‫לפי דין‬

‫לא זכאי להגנה‬ ‫זכאי להגנה‬


‫צידוק‬
‫סעיף ‪ 34‬יג לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה‪:‬‬

‫(‪ )2‬עשהו על‪-‬פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה‪ ,‬זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;‬

‫אדם יהנה מהגנת הצידוק כל עוד פעל על פי צו‪ ,‬למעט אם מדובר בצו המחייב ביצוע פעולה בלתי חוקית בעליל‬

‫" היותו 'בעליל' מותנה בהיות אי חוקיותו של הצו בת איתור באורח חד משמעי‪,‬‬
‫כמות שהיא‪ ,‬על ידי מי שנתקל בה‪ ,‬ובת קליטה בהכרתו ככזאת‪....‬מודעות חד‬
‫משמעית לפסול הנורמטיבי של המעשה שבו צריך לממש את הצו‬
‫ש"ז פלר "צו בעליל שלא כדין השולל את סייג הצידוק"‪ ,‬עיוני משפט טו (‪( 221 ,217 )2‬יולי ‪)1990‬‬
‫חוק השיפוט הצבאי‪ ,‬תשט"ו‪1955-‬‬
‫סירוב לקיים פקודה‬
‫‪ . 122‬חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין‬
‫בהתנהגות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש עשרה שנה‪.‬‬
‫אי קיום פקודה‬
‫‪ . 123‬חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנתיים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של‬
‫יחידתו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשר שנים‪.‬‬
‫התרשלות‬
‫‪ . 124‬חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו‪ ,‬או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה;‬
‫מפקד יחידה או חייל בדרגת סמל ומעלה שעבר עבירה כאמור‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנתיים‪.‬‬
‫אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית‬
‫‪ .125‬לא יישא חייל באחריות פלילית לפי הסעיפים ‪ 123 ,122‬ו‪ 124-‬אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו‬
‫היא לא חוקית‪.‬‬

‫ז' בורר "ברור וגלוי? כיצד יזהה חייל פקודה בלתי חוקית בעליל"‪( din-online.info/pdf/zv17-9.pdf ,‬אוחזר ‪)10.8.20‬‬
‫הגנת‬
‫אתהגנת‬
‫ממנואת‬
‫שוללתממנו‬
‫הפקודשוללת‬
‫ידיהפקוד‬
‫שהפרתןעלעלידי‬
‫והבהרהשהפרתן‬
‫דיווחוהבהרה‬
‫בירור‪,‬דיווח‬
‫חובותבירור‪,‬‬
‫הפסיקהחובות‬
‫יצרההפסיקה‬‫השניםיצרה‬
‫לאורךהשנים‬
‫לאורך‬
‫פקודה‪.‬‬
‫סירובפקודה‪.‬‬
‫בגיןסירוב‬
‫החיילבגין‬
‫אתהחייל‬
‫לדיןאת‬
‫להעמידלדין‬
‫האפשרותלהעמיד‬
‫אתהאפשרות‬‫שוללתאת‬
‫המפקדשוללת‬
‫ידיהמפקד‬
‫הפרתןעלעלידי‬
‫ואילוהפרתן‬
‫הצידוק‪,‬ואילו‬
‫הצידוק‪,‬‬
‫ביכולתו‬
‫איןביכולתו‬
‫בשטחאין‬
‫המצבבשטח‬
‫שמבחינתהמצב‬
‫ומקוםשמבחינת‬
‫והדיווח‪,‬ומקום‬
‫הבירורוהדיווח‪,‬‬
‫לחובותהבירור‬
‫בהתאםלחובות‬
‫פועלבהתאם‬
‫שחיילפועל‬
‫במקוםשחייל‬
‫זאתבמקום‬
‫לעומתזאת‬
‫לעומת‬
‫הצידוק‪.‬‬
‫הגנתהצידוק‪.‬‬
‫תקוםלולוהגנת‬
‫ודיווח‪,‬תקום‬
‫בירורודיווח‪,‬‬
‫לבצעבירור‬
‫לבצע‬
‫ז' בורר "ברור וגלוי? כיצד יזהה חייל פקודה בלתי חוקית בעליל"‪( din-online.info/pdf/zv17-9.pdf .24 -23 :)2004( ,‬אוחזר ‪)10.8.20‬‬

‫הגנת הצידוק‬ ‫חובת הביצוע‬ ‫סוג הפקודה‬


‫קיימת הגנה‬ ‫חובה לבצע‬ ‫פקודה חוקית‬
‫חובה לבצע‪ ,‬לבקש הבהרה‬
‫קיימת הגנה‬ ‫פקודה לא חוקית‬
‫להתלונן מאוחר יותר‬
‫אין הגנה‬ ‫אסור לבצע‬ ‫פקודה לא חוקית בעליל‬
‫ש"ז פלר "צו בעליל שלא כדין השולל את סייג הצידוק"‪ ,‬עיוני משפט טו (‪( 231 ,217 )2‬יולי ‪)1990‬‬
‫פרשת כפר קאסם‬

‫כ ‪ 2000‬תושבים (ממשל צבאי)‬

‫‪ 29‬באוקטובר ‪ - 1956‬היום הראשון למלחמת סיני‪.‬‬

‫גדוד מג"ב שסופח לצה"ל‪.‬‬


‫כפר קאסם‬
‫נתניה‬ ‫קובץ פקודות מח"ט ‪ -‬קובץ פקודות מג"ד‬

‫כפר סבא‬
‫"יש לירות על מנת להרוג‪ ,‬לא יהיו נפגעים"‬
‫"בלי סנטימנטים‪ ,‬דינם כדין כולם‪ ,‬אללה ירחמם"‬
‫תל אביב‬
‫פתח תקווה‬
‫"רצוי שבערב הראשון יהיו כמה הרוגים‪ ,‬זה יקל‬
‫על שמירת העוצר בימים הבאים"‬

‫‪ 17:00‬תחילת העוצר בכפרים (הוקדם מ‪)21:00‬‬

‫באירוע נורו ‪ 43‬תושבי הכפר‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‬


‫אשדוד‬
‫בנוסף נהרגו עוד ארבעה תושבים‪ ,‬קשיש שמת משבץ‬
‫לאחר ששמע על מות בנו‪ ,‬ועובר של אישה הרה שנהרגה‬
‫בטבח‪ .‬כך שיש והמייחסים לטבח ‪ 49‬הרוגים‪.‬‬
‫ר' רוזנטל "מי הרג את פאטמה סרסור?" כפר קאסם‪ :‬אירועים ומיתוס‪( ,‬ר'‬
‫ר' רוזנטל "מי הרג את פאטמה סרסור?" כפר קאסם‪ :‬אירועים ומיתוס‪( ,‬ר'‬
‫רוזנטל עורך‪ ;)2000 ,‬א' רז טבח כפר קאסם‪ ,‬ביוגרפיה פוליטית (‪.)2018‬‬
‫רוזנטל עורך‪ ;)2000 ,‬א' רז טבח כפר קאסם‪ ,‬ביוגרפיה פוליטית (‪.)2018‬‬
‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬

‫"‪...‬סימן היכרה של פקודה "בלתי חוקית בעליל" ‪ -‬מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה‬
‫הנתונה‪ ,‬ככתובת אזהרה האומרת‪" :‬אסור!"‪ .‬לא אי חוקיות פורמלית‪ ,‬נסתרת או נסתרת למחצה‪,‬‬
‫לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן‪ ,‬אלא‪ :‬הפרת חוק גלויה ומובהקת‪ ,‬אי‬
‫חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה‪ ,‬אופי פלילי ברור של הפקודה או של‬
‫המעשים שהפקודה מצווה לעשותם‪ ,‬אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב‪ ,‬אם העין אינה‬
‫עיוורת והלב אינו אטום או מושחת ‪ -‬זוהי מידת אי החוקיות "בעליל" הדרושה כדי לבטל את חובת‬
‫הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו‪"...‬‬

‫ביד"צ מר ‪ 3/57‬תובע צבאי נ' רס"ן מלינקי ואח'‪ ,‬פסקים (מחוזיים) י"ז ‪)1958( 92 ,90‬‬
‫פסקי דין בולטים‬
‫ע"פ ‪ 336/61‬אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד טז (‪)1962‬‬
‫אייכמן‪ ,‬היה אחראי יחד עם ראשי הנאצים להשמדת שישה מיליונים מיהודי אירופה במסגרת ה"פיתרון‬
‫הסופי"‪ ,‬הוא נשפט בישראל‪ ,‬נמצא אשם ונידון לעונש מיתה‪ .‬בערעורו לבית המשפט העליון טען מספר טענות‬
‫משפטיות וביניהם שחלה עליו הגנת הצידוק כי היה "בורג קטן במשטר הנאצי ובגלגל ההשמדה‪ ,‬ובסה"כ מילא‬
‫הוראות וציית לצו מגבוה‪ ,‬לדבריו הפקודה הועברה אליו דרך שרשרת הפיקוד של הארגון‪ ,‬והממונים שלו‬
‫הדריכו אותו לנהוג כפי שנהג‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1962‬דחה בית המשפט העליון את טענותיו‪ ,‬הותיר את העונש על כנו ‪,‬וטען שמעשיו מנוגדים לכל ערכי‬
‫היסוד ההומניים האוניברסלים‪ ,‬וברור לכל אדם שהם לא מוסריים ולא חוקיים בעליל‪ ,‬כמו כן החוק לעשיית‬
‫הדין בנאצים ועוזריהם קבע שהוראת הצידוק לא תחול על מעשים אלה‪ .‬לפי בית המשפט המחוזי‬

‫דחיית ערעורו נבעה לא רק בגלל ש״פקודת ההשמדה הפיסית היתה בלתי־חוקית בעליל״ וגם כל יתר הפקודות‬
‫לרדיפת היהודים נגדו ״את רעיונות היסוד של חוק ומשפט‪ ,‬אלא גם מפני שלמערער היתה תודעה מלאה בשעת‬
‫מעשה שהוא נותן יד לביצוע פשעים חמורים ונוראים ביותר‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 336/61‬אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד טז‪)1962( 2077 -2076 ,‬‬
‫‪ -‬הרחבה‬ ‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬

‫ש"ז פלר "צו בעליל שלא כדין השולל את סייג הצידוק"‪ ,‬עיוני משפט טו (‪(230 ,217 )2‬יולי ‪)1990‬‬
‫הערכים‬
‫עקבהערכים‬
‫בעלילעקב‬
‫חוקיותבעליל‬
‫בלתיחוקיות‬
‫יהיובלתי‬
‫תמידיהיו‬
‫הפקודותתמיד‬
‫שלפיהםהפקודות‬
‫בישראל‪,‬שלפיהם‬
‫והחוקיםבישראל‪,‬‬
‫ההלכותוהחוקים‬
‫ההלכות‬
‫פוגעות‪:‬‬
‫שבהםהןהןפוגעות‪:‬‬
‫והעקרונותשבהם‬
‫והעקרונות‬
‫לצורך‬ ‫•‬
‫שלאלצורך‬
‫אדםשלא‬
‫חייאדם‬
‫המסכנותחיי‬
‫פקודותהמסכנות‬
‫•פקודות‬
‫גופם‪.‬‬ ‫•‬
‫ובשלמותגופם‪.‬‬
‫ממנו‪,‬ובשלמות‬
‫שיצאוממנו‪,‬‬
‫הלחימהאואושיצאו‬
‫במעגלהלחימה‬
‫שאינםבמעגל‬
‫אנשיםשאינם‬
‫שלאנשים‬
‫בחייהםשל‬
‫פגיעהבחייהם‬
‫המורותעלעלפגיעה‬
‫פקודותהמורות‬
‫• פקודות‬
‫ובאימונים‪.‬‬ ‫•‬
‫בנהיגהובאימונים‪.‬‬
‫בטיחותבנהיגה‬
‫הוראותבטיחות‬
‫הפרתהוראות‬
‫המורותעלעלהפרת‬
‫פקודותהמורות‬
‫•פקודות‬
‫המפקד‪.‬‬ ‫•‬
‫שלהמפקד‪.‬‬
‫האישיותשל‬
‫מטרותיוהאישיות‬
‫מימושמטרותיו‬
‫לשםמימוש‬
‫ניתנולשם‬
‫והןניתנו‬
‫משטרתי)‪,‬והן‬
‫(ובהתאמהמשטרתי)‪,‬‬
‫צבאי(ובהתאמה‬
‫צורךצבאי‬
‫בהןכלכלצורך‬
‫שאיןבהן‬
‫פקודותשאין‬
‫• פקודות‬
‫סמכות‪.‬‬ ‫•‬
‫שלסמכות‪.‬‬
‫מוחלטשל‬
‫בהעדרמוחלט‬
‫שניתנובהעדר‬
‫פקודותשניתנו‬
‫•פקודות‬
‫שקר‪.‬‬ ‫•‬
‫עדותשקר‪.‬‬
‫למסורעדות‬
‫לשוטר)למסור‬
‫(אולשוטר)‬
‫לחייל(או‬
‫המורותלחייל‬
‫פקודותהמורות‬
‫•פקודות‬
‫המשפט‪.‬‬ ‫•‬
‫ביתהמשפט‪.‬‬
‫ידיבית‬
‫שלאעלעלידי‬
‫אזרחיםשלא‬
‫ענישתאזרחים‬
‫המורותעלעלענישת‬
‫פקודותהמורות‬
‫•פקודות‬
‫הצידוק‪:‬‬ ‫•‬
‫הגנתהצידוק‪:‬‬
‫עליהםהגנת‬
‫תחולעליהם‬
‫לאתחול‬
‫חוקלא‬
‫אשרעלעלפיפיחוק‬
‫פקודותאשר‬
‫•פקודות‬
‫‪1950‬‬
‫תש"י‪1950-‬‬
‫עם‪,‬תש"י‪-‬‬
‫השמדתעם‪,‬‬
‫הפשעהשמדת‬
‫שלהפשע‬
‫וענישתושל‬
‫מניעתווענישתו‬
‫בדברמניעתו‬
‫חוקבדבר‬
‫‪)1)1‬חוק‬
‫‪1950‬‬
‫תש"י‪1950-‬‬
‫ובעוזריהם‪,‬תש"י‪-‬‬
‫בנאציםובעוזריהם‪,‬‬
‫דיןבנאצים‬
‫לעשייתדין‬
‫חוקלעשיית‬
‫‪)2)2‬חוק‬

‫ז' בורר "ברור וגלוי? כיצד יזהה חייל פקודה בלתי חוקית בעליל"‪( din-online.info/pdf/zv17-9.pdf .18 -12 :)2004( ,‬אוחזר ‪)10.8.20‬‬
‫הגנת הצידוק‬

‫מוסמכת‬
‫מרשותמוסמכת‬
‫פקודהמרשות‬
‫פקודה‬ ‫עשהו על‪-‬פי צו של רשות מוסמכת‬

‫שהיה חייב לפי דין לציית לה‪,‬‬


‫דין‬
‫לפידין‬
‫לבצעלפי‬
‫חייבלבצע‬
‫חייב‬ ‫זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין‬

‫בעליל‬
‫חוקיתבעליל‬
‫לאחוקית‬
‫פקודהלא‬ ‫חוקית‬
‫פקודה‬ ‫לאחוקית‬
‫פקודהלא‬
‫או פקודה‬ ‫חוקית‬
‫פקודהחוקית‬
‫פקודה‬

‫כלשונה‬
‫מבוצעתכלשונה‬
‫לאמבוצעת‬
‫הפקודהלא‬
‫הפקודה‬ ‫כלשונה‬
‫מבוצעתכלשונה‬
‫הפקודהמבוצעת‬
‫הפקודה‬

‫לא זכאי להגנת הצידוק‬ ‫זכאי להגנת הצידוק‬


‫צידוק‬
‫סעיף ‪ 34‬יג לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫(‪ )3‬במעשה הטעון לפי דין הסכמה‪ ,‬כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם‪,‬‬
‫שלמות גופו‪ ,‬או למניעת נזק חמור לבריאותו‪ ,‬ואם בנסיבות העניין לא היה בידו להשיג את ההסכמה‬

‫דוגמה‪ :‬ניתוח דחוף לאדם שהגיע לחדר המיון כשהוא מחוסר הכרה‪ ,‬אם הצוות הרפואי ינתח אותו ללא‬
‫הסכמתו (שכן בפעולה רפואית נדרשת בהסכמת החולה) יוכל הצוות הרפואי להינות מסייג הצורך‪.‬‬

‫(‪ )4‬עשהו באדם בהסכמה כדין‪ ,‬תוך פעולה או טיפול רפואיים‪ ,‬שתכליתם טובתו או טובת הזולת;‬

‫דוגמה‪ :‬ניתוח בחולה‪ ,‬אשר נכנס לגדר טיפול רפואי שנעשה בהסכמה וכדין‪ ,‬ואשר תכליתו טובת החולה‬
‫צידוק‬
‫סעיף ‪ 34‬יג לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה‪:‬‬

‫(‪ )5‬עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי‪ ,‬שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את‬
‫תקנת הציבור‪ ,‬ובהתאם לכללים הנהוגים בהם‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬מתאגרף ששבר לחברו את האף במהלך קרב אגרוף רשמי‬


‫טעות במצב דברים‬
‫סעיף ‪34‬יח לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים‪ ,‬לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו‬
‫היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו‪.‬‬
‫(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות‪ ,‬ובלבד שהטעות היתה סבירה‪ ,‬ועל עבירה של אחריות קפידה‬
‫בכפוף לאמור בסעיף ‪(22‬ב)‪.‬‬

‫טעות במצב משפטי‬


‫סעיף ‪34‬יט לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪( .1977-‬תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור‪ ,‬עקב טעות בדבר קיומו‬
‫של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור‪ ,‬זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר‪.‬‬
‫תרגול‬
‫האם טעות במצב דברים או טעות במצב משפטי?‬
‫הסיטואציה‬

‫דני הבלש ערך חיפוש בהפשטה מלאה של חשוד לפני שהעלה אותו לניידת (החוק אינו מאפשר הפשטה‬
‫??‬ ‫‪1‬‬
‫בסיטואציה זו) בבירור שנערך לדני טען כי סבר בטעות שמותר לו לפי החוק לעשות זאת‪.‬‬

‫דורון ערך סיור רגלי במרכז העיר והבחין בשני חשודים עם מסכות סקי יורדים ממרזב בניין בקומה שניה‪,‬‬
‫??‬ ‫‪2‬‬
‫דורון רץ לעברם ועצר את השניים‪ .‬בבדיקה גילה שמדובר בבעלי דירה בבניין ששכחו את המפתח‪.‬‬

‫רן השוטר ערך סיור בשכונת הדר בעיר חיפה והבחין באדם צעיר עם מסיכת סקי יוצא בריצה מהבנק‪ ,‬רן‬
‫רץ לעברו וקרא לו לעצור אולם הצעיר המשיך לרוץ ולא התייחס אליו‪ .‬רן הפיל אותו על הרצפה והודיע לו‬
‫??‬ ‫‪3‬‬
‫שהוא עצור בחשד לשוד‪ .‬בבדיקה עלה שמדובר באדם ללא עבר פלילי שחבש מסיכה בגלל טעמים‬
‫בריאותיים ולא נענה לקריאותיו כי מדובר באדם חירש‪.‬‬

‫גולן ומשה הנם חקלאיים‪ ,‬הם הבחינו במספר חשודים שפורצים חוהה סמוכה‪ ,‬כשהגיעו למקום אחד‬
‫??‬ ‫החשודים נבהל וכיוון עליהם אקדח‪ ,‬גולן שלף את האקדח שהיה לו ברישיון‪ ,‬ירה בו והרגו מתוך הגנה‬ ‫‪4‬‬

‫עצמית (הירי בוצע כדין)‪ .‬בבדיקה של החשוד מדובר באקדח צעצוע‪.‬‬


‫סוף‬

You might also like