‫קישור למאמר המדגים את גישתה של הגברת מירי מיירס‪:‬‬

‫‪http://www.doremi.co.il/adminshop/files/%D7%A4%D7%99%D7%AA‬‬
‫‪%D7%95%D7%97%20%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C‬‬
‫‪%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C‬‬
‫‪%20%D7%94%D7%A8%D7%9A.doc‬‬

‫לשמוע את השפה‪ ,‬לדבר את הצלילים‬

‫מתוך "קול הטף" גליון ‪5‬‬

‫עוד בטרם למדו קרוא וכתוב‪ ,‬מסוגלים ילדים בגיל הרך להבחין בצלילי השפה‬
‫)פונולוגיה(‪ ,‬לקלוט אותם ולהבין כי מדובר בעברית‪ .‬כל זאת‪ ,‬בעזרת יכולות טבעיות‬
‫שיש להם בגיל הזה‪ ,‬העוזרות להם לקלוט את השפה כ"מוסיקה" לכל דבר‪ :‬חריזה‪,‬‬
‫התכה‪ ,‬המרה ועוד* באמצעות דקלום‪ ,‬שירים חדשים ומשחקי צלילים‪ ,‬נוכל לטפח‬
‫ולפתח אצלם את המודעות הפונולוגית‪ .‬בין דמדמון לבלבלאי…‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫מאת‪ :‬ד"ר טלי גורלי טורל‬

‫‪2‬‬
‫מר ירזוע ‪ /‬מירי מיירס‬
‫מר ירזוע‪ ,‬קיש בלי חשת‪,‬‬
‫שתי צמגות לו‪ :‬תוז ועשת‪.‬‬
‫וצפירים לו‪ ,‬אללי!‬
‫מדמדמון עד בלבלאי…‬

‫מר ירזוע‪ ,‬קיש בלי חשת‪,‬‬

‫אט קוזם בקומד גשת‪,‬‬
‫הו המי! זה דוד ודבר!‬
‫מר ירזוע קץ כזבר!‬

‫התפחפח הירזוע‪,‬‬
‫השתגם ואל תלוע!‬
‫גוז ושמט לך‪ ,‬בן קמט‪,‬‬
‫ולנצח על תחמט!‬
‫‪.......‬‬
‫מותר הפנם של הזיבוט‪:‬‬
‫מוטב היות קיש תק קפוט‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫מוסיקולוגית ומומחית לגיל הרך‪ ,‬מפתחת עם מירי מיירס את תוכנית "על הס"ף לסיוע פונולוגי"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מתוך הספר "על הס"ף"‪ ,‬מאת מירי מיירס וטלי גורלי טוראל‪ 2001 ,‬בהוצאת יקינטון‪.‬‬
 ‫מה לי עשת‪ ,‬מה לי חשת?‬
‫פג פגיג ונף כפשת!‬
‫אפס‪,‬‬

‫טוב משנש כפוס‪,‬‬

‫משגר‪-‬צפירים צועה רפוס‪,‬‬
‫וכשליים נשלולי‪,‬‬
‫בין דמדמון לבלבלאי…‪.‬‬

‫מדוע עברית נשמעת עברית? אחרי היכרות קלה עם מר ירזוע‪ ,‬באמת כבר לא‬
‫ברור מדוע‪ ...‬השיר של מירי מיירס נשמע עברית! זאת‪ ,‬אף על פי שבקושי‬
‫ניתן למנות מתוכו על כף‪-‬יד אחת מילים עבריות של ממש! מה עושה אותו‬
‫לשיר הנשמע כמו שיר בעברית? בין היתר ‪ -‬צלילי השפה! נכון‪ ,‬גם המבנים‬
‫הלשוניים העמוקים‪ ,‬גם ההטיות‪ ,‬השימוש בפעלים‪ ,‬במילות היחס והחיבור‪,‬‬
‫אופי החריזה‪ ,‬אבל ובעיקר – צלילי השפה!‬
‫אם נדמיין את שתי הדיסציפלינות‪ :‬לשון ומוסיקה‪ ,‬כמו בשרטוט הבא‪ ,‬ניווכח כי‬
‫המשותף לשתיהן‪:‬‬ ‫הפונולוגיה היא תחום‬

‫נשמעים לנו צלילי השפה‪.‬‬ ‫פונולוגיה היא האופן שבו‬

‫נדמיין לרגע שאנו בארץ זרה‪ ,‬שאת לשונה אין אנו מכירים‪ .‬אנשים נוהגים‬
‫לתאר את צלילי השפה הזרה במונחים מוסיקליים‪ :‬השפה מתנגנת‪ ,‬שם‬
‫"שרים" את הדיבור‪ ,‬יש להם אינטונציה בשפה שלהם‪...‬‬
‫את צלילי שפת אמנו אין אנו יכולים לשמוע יותר ללא המשמעות שמילות‬
‫השפה נושאות עמן‪ :‬כאשר אני אומרת "אני אוהבת אותך" – ישמע השומע את‬
‫הרגש ויתענג על הבעת החיבה‪ ,‬אבל איך מצלצלות המילים‪ ,‬איך מצלצל הא‪...‬‬
‫הראשון במילה אני? איך מצלצל הצליל האחרון במשפט ‪... -‬תך? המשמעות‬
‫חזקה מכל צליל‪ :‬היא נושאת אותנו הרחק במורד הזרם אל תוכני הדיבור‪,‬‬
‫ומרחיקה אותנו מצליליו‪ .‬נכון שאינטונציה‪ ,‬דחיסות הדיבור‪ ,‬מהירות וכד' הם‬
 ‫מרכיבים חשובים בהבנת הלשון‪ ,‬אולם הם מתייחסים לרובד הריגושי ובדרך‬
‫כלל לא לתחום המשמעות והתוכן‪.‬‬
‫נדמיין לרגע ילדון היושב בכיתה ומקשיב היטב לדברי מורתו‪ .‬היא נוטלת את‬
‫הגיר‪ ,‬מסתובבת ופניה ללוח‪ ,‬כשהיא אומרת וכותבת בו‪-‬זמנית‪ :‬ש‪-‬לום! ש‪-‬לום!‬
‫ש‪-‬לום! והילדון החביב מעתיק בשקידה מהלוח את הסימנים‪ ,‬הקווים‪ ,‬העיגולים‬
‫והנקודות‪ ,‬לשונו משתרבבת מפיו וידו אוחזת בעיפרון בחוזקה‪ .‬מכירים את‬
‫התמונה? זוכרים את עצמכם? את ילדיכם? אלה שקל היה להם? אלה‬
‫שהתקשו? אלה שכמעט נואשו?‬
‫נחשוב לרגע כמבוגרים ש"סיוט" בחינת הבגרות כבר מאחוריהם‪ ,‬בכמה‬
‫צלילים נדרש הילדון להבחין על‪-‬מנת לכתוב "ש‪-‬לום!"‪:‬‬
‫הוא נדרש להבחין בצלילי העיצורים ‪ :‬ש‪,‬ל‪,‬ם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא חייב לשמוע את צלילי התנועות‪) A :‬קמץ( ‪) O‬חולם מלא(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הוא אמור לשמוע את כל הרצף הזה באוזניו הקטנות וחדות‪-‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הקשב‪ ,‬אבל הפלא ופלא! לחמשת הצלילים ששמע‪ ,‬יש שישה)!( סימני כתב!‬
‫ההיגיון הצעיר שלו אומר‪ ,‬שאם שומעים שישה צלילים בטח כותבים שישה‬
‫סימנים‪ ,‬ולא היא! ועוד פלא‪ :‬יש שם סימן אחד שבכלל לא שומעים אותו )הוו‬
‫של החולם!(‪ .‬אז מה‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬קורה פה?‬
‫אז טוב‪ ,‬ברור שזוהי העברית‪ ,‬שפה של עיצורים ותנועות‪ ,‬שבה התנועות‬
‫מופיעות לעיתים כסימני אותיות על השורות ולעיתים כסימני ניקוד מתחת‪,‬‬
‫בתוך השורות ומעליהן‪ .‬מבלבל‪ ,‬הא?‬
‫ומה לזה ולמוסיקה?‬
‫ההקשבה הנדרשת בעת שמיעת מוסיקה אצל אדם שאינו קורא עדיין או בכלל‬
‫תווים‪ ,‬דומה מאוד להקשבה הנדרשת מהילדון בבואו להתחיל כתיבה‬
‫מבראשית‪ :‬דקות הבחנה‪ ,‬ריכוז‪ ,‬יכולת מיון וסיווג‪ ,‬תשומת לב לפרטים‬
‫קטנטנים‪ ,‬יכולת אנליזה וסינתזה‪ ,‬זיכרון רצף‪ ,‬ובקיצור – כל היכולות כולן‬
‫)כמעט‪.(...‬‬
‫נתבונן כעת כיצד יכולה המוסיקה לסייע בפיתוח וטיפוח של מודעות פונולוגית‪.‬‬
‫ראשית – ההקשבה‪.‬‬
 ‫קל לילדים להקשיב למוסיקה‪ ,‬בדיוק משום שאין לה משמעות! המסרים‬
‫הצליליים שהיא נושאת‪ ,‬אינם מילוליים‪ .‬הילד מתפנה להקשבה "באמת"‪.‬‬
‫שנית – ההבחנה‪.‬‬
‫כשמוליכים ילד תוך המשגה ‪ -‬להבחנה בין צלילים‪ :‬גבוהים ונמוכים‪ ,‬עבים‬
‫ודקים‪ ,‬רועדים ויציבים‪ ,‬מקושתים ומפורדים‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬זיהוי ומיון – שהם פועל‪-‬יוצא של הקשבה מובחנת‪.‬‬
‫טבע האדם לזהות ולמיין לקבוצות‪ .‬טבע זה מסייע בארגון חומר שמיעתי‪ ,‬והוא‬
‫יעיל במיוחד במסרים צליליים כאשר אין להם "עקבות" כמו תמונה‪ ,‬תווים או‬
‫פסל‪ .‬מרכיבים אלה מפעילים את כישורי האנליזה והסינתזה‪ ,‬ומסייעים להבין‬
‫צורות )א‪,‬ב‪,‬א‪ .‬רונדו(‪.‬‬
‫ולבסוף ‪ -‬זיכרון רצף‪.‬‬
‫למוסיקה ישנה תכונה מסדירה‪ :‬החזרה‪ .‬לאחר שנאמר במוסיקה משהו‪,‬‬
‫בדרך כלל תופיע האמירה שוב‪ .‬זיכרון הרצף מתפתח כשאנו שומעים את‬
‫הרצפים מספר פעמים במדויק‪ .‬הזיכרון המפותח יכול "לסבול" גם שינויים‬
‫עדינים ברצף המקורי )נושא ווריאציות(‪.‬‬

‫ובחזרה לפונולוגיה‪ .‬הבה נבחן כמה ממרכיבי התחום‪:‬‬

‫חריזה ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אם זו לא מוסיקה‪ ,‬אז מה כן? החרוז הוא הדמיון המוחלט כמעט בין‬
‫צליליהם של סופי המילים‪ .‬הדמיון הזה מורכב מרצף של צלילים )תנועות‬
‫ועיצורים‪+‬הטעמות(‪.‬‬
‫עבור הילד הקטן‪ ,‬קריאת דקלום מחורז היא בבחינת שירה טהורה! יש פעמים‬
‫שבהן הוא אינו מבין כל מילה‪ ,‬אבל הוא מקשיב ‪ -‬בזכות החריזה‪ .‬מיד כשהוא‬
‫יכול להצטרף – הוא מנסה את כוחו בחריזה‪.‬‬

‫כמה מילים יש במשפט ומה אורך המילה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫לילדים שאינם יודעים קרוא וכתוב‪ ,‬איך אפילו מושג קלוש היכן נגמרת מילה ומתחילה‬
‫רעותה‪ .‬מכאן שאין הם יכולים למנות באופן סדיר כמה מילים יש במשפט‪ .‬המבוגר‬
‫מדבר‪ ,‬שומע ורואה במקביל לשפה הדבורה את זו הכתובה‪ .‬כאשר אני אומרת "אהבה"‬
‫אתם שומעים את המילה‪ ,‬אני מקווה שגם מרגישים‪ ,‬אבל גם רואים את האותיות‬
‫א‪.‬ה‪.‬ב‪.‬ה!‪ .‬כמה מדכאת המחשבה שלעולם‪ ,‬לעולם‪ ,‬לא תוכלו לשמוע עוד את המילה‬
‫אהבה‪ ,‬לחשוב על המושג‪ ,‬מבלי לראות את המילה מול עיניכם‪ ...‬ילדים יכולים! מאידך –‬
‫ילדים יכולים לחשוב שפיל היא מילה ארוכה‪ ,‬כיוון שיש לו חדק ארוך! או שחיפושית‬
‫משה רבנו היא מילה קצרה כי החיפושית כל כך קטנה‪...‬‬

‫תחיליות וסופיות‬ ‫‪.3‬‬

‫אנו מדברים ברצף ובשטף‪ ,‬מחברים מילים ומשפטים‪" ,‬בולעים" צלילים‬
‫והברות ואיננו הוגים בבירור עיצור מסוים‪ .‬לכן ילדים מתקשים מאוד לומר‬
‫באיזה צליל מתחילה מילה‪ .‬לו היינו מדברים ברור )לפחות כמו ליזה דוליטל‬
‫המתורגלת היטב(‪ ,‬הוגים כל עיצור ותנועה‪ ,‬מפרידים בין מילים – ייתכן שהיו‬
‫יכולים להבחין‪ .‬במציאות הדיבור שלנו נוסף קושי על קושי‪ ,‬ועל הילדים‬
‫להפריד בעמל רב מילה ממילה ולנסות לנחש לעיתים באיזה צליל התחילה‪...‬‬
‫"אל החורש הקרוב‪ ,‬רוב רוב‪ ,‬הלכתי לי פרחים לקטוף‪ ,‬טוף טוף"‪...‬חזרה על‬
‫סופי המילים כמו בשיר זה‪ ,‬היא דרך טובה לחדד אוזן ולהפנות שימת לב‬
‫לסופים‪ .‬כך גם שירה המתוק של חיה שנהב "דה דה דה‪ ,‬אני אוהב גלידה"‪.‬‬

‫המרה‬ ‫‪.4‬‬
‫חבריו של טופהל'ה‪-‬טוטוריטו הבינו היטב מה הוא רוצה‪ .‬כך גם חבריהם לגן‬
‫הילדים של כל הילדים המבטאים ל' במקום ר'‪ ,‬י' במקום ל'‪ ,‬ס' במקום ש'‬
‫ועוד‪ .‬אבל‪ ,‬שימו לב שימו לב! הילדים הם גם אלה שהמציאו את "שפת ה‪"...‬‬
‫ב' )אבניבי אובוהבב(‪ ,‬אגוזים )אגוזים ניגוזים אוגוזים הבגוזים(‪" ,‬פשה פהוכה"‬
‫)שפה הפוכה(‪...‬וכל יתר השעשועים‪ .‬הם שיכולים לדבר בה ולהבין אותה‪,‬‬
‫נוכח הבעת פנינו החמוצה ‪...‬‬
‫היכולת להבין את חוקי ההמרה‪ ,‬חילוף העיצורים או אפילו את השפה ההפוכה‪,‬‬
‫מצביעה על יכולת מניפולטיבית מולדת ובלתי רגילה אצל ילדים! כדי לעשות‬
‫זאת יש צורך לבודד עיצור‪ ,‬לשלוף אותו החוצה מהמילה‪ ,‬להמיר אותו באחר‬
 ‫ולחזור ולבטא את כל המילה‪ .‬איזה מהלך מבריק! כדי לדבר בשפת הב' יש‬
‫צורך לחלק את המילה לחלקים ולשתול ביניהם את העיצור ב' ולאחר מכן‬
‫לומר את כל התבשיל ברצף בלי להתבלבל!‬

‫התכה‬ ‫‪.5‬‬
‫ילדים "מתים" מצחוק כשהם לומדים לחבר שתי מילים יחד‪ .‬נסו את התרגיל‬
‫הבא‪ :‬חרפוש )חרגול וחיפושית( יסחט מפיהם צהלה‪ ,‬היפופודיל )ניחשתם!‬
‫היפופוטם וקרוקודיל( יעורר צחוק פרוע‪ ,‬וכשתגיעו לתרג'ירסולב )תרנגולת‪,‬‬
‫ג'ירפה‪ ,‬סוס וכלב( ישתטחו על הרצפה מרוב צחוק‪ .‬מה מצחיק שם? תשאלו‬
‫בהבעה של מבוגר חכם‪ ,‬לא יודעת! עובדה! זה סוד קסמם של ספרי "שטות"‬
‫רבים‪ ,‬זה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם סוד קסמם של רבים משיריה של דתיה בן דור‪.‬‬

‫חמש התנועות‬ ‫‪.6‬‬

‫בחדר למדו‪ :‬קמץ אלף אה‪ .‬הרבי‪ ,‬המלמד או המורי היו מבטאים את העיצור‪,‬‬
‫מורים בתנועת יד את התנועה )"הניקוד"( והזאטוט שרגליו אפילו לא מגיעות‬
‫לרצפה‪ ,‬מחקה את צליל קולו של הרבי ואת תנועותיו ולומד )ללא‬
‫מקראה‪...‬אלא ישר בפרקי מקרא(‪ .‬כל כך קל ופשוט‪ ,‬שבן שלוש יכול‪...‬‬
‫זוכרים את שניים סינים? אלה עם הכינור הגדול? ועכשיו נסו לשיר אותו תוך‬
‫שימוש בכל התנועות‪!!!a e i o u :‬‬

‫עיצורים ותנועות‬ ‫‪.7‬‬

‫קטנים כבני ‪ 4-5‬מבינים שאם חמש התנועות יעזבו לפתע את "לשון עבר"‪,‬‬
‫תתמוטט השפה! הם לומדים זאת משירו המופלא של אלתרמן "מעשה בחיריק‬
‫קטן" )מתוך "התיבה המזמרת"(‪ ,‬אך גם מכך שאנו מציגים בפניהם דבקי‬
‫עיצורים ללא תנועות‪ ,‬שהיו בעבר שמם או שם חבריהם‪ .‬כך למשל השם‪:‬‬
‫מתניה יישמע ללא העיצורים ‪ .MTNY‬פניהם הקטנות מביעות תחילה תימהון‪,‬‬
 ‫ולאחר מכן הופכות מרוצות מאחר שבשפה שלנו נפגשים עיצורים ותנועות‪,‬‬
‫למרבה המזל‪ ,‬ושמם יוכל להיות נהגה שוב במלוא הדרו‪...‬‬

‫ועכשיו נחבר יחד מוסיקה ולשון ונראה במה נוכל לתרום באמצעות המוסיקה‬
‫לטיפוח הפונולוגיה‪:‬‬
‫לדקלם לילד דקלום טוב עם חרוזים טובים בלשון עברית‬ ‫‪.1‬‬
‫עשירה‪.‬‬
‫לשיר שירים שהוא מכיר וכאלה שאינו מכיר ‪ -‬תרומה להרחבת‬ ‫‪.2‬‬
‫הרפרטואר‪ ,‬להתנסות עם גוני קול ודקויות ביטוי מוסיקלי‪ ,‬חידוד הקשב‪.‬‬
‫להפנות את שימת לבו לצליל ואין צליל )באמצעות משחקי‬ ‫‪.3‬‬
‫ריתמיקה‪ :‬תנועה ואין תנועה(‪ .‬לעודד את החשיבה על תחיליות וסופיות‪ :‬מה‬
‫מתחיל במה‪ ,‬ומה נגמר במה‪ .‬שימוש במוסיקה מתרבויות שונות מרחיב את‬
‫ההיכרות עם צליליהן ותרכובותיהן‪.‬‬
‫יותר מכל גישה אחרת בחינוך מוסיקלי‪ ,‬התקרב קרל אורף‬ ‫‪.4‬‬
‫להושיט יד מסייעת לגננות במשימה של הכנת הילדים לקריאה וכתיבה‪.‬‬
‫עבודה לפי הגישה היא "קורס" מרוכז בפונולוגיה מוסיקלית מעשית לילדים‪:‬‬
‫"ללוש" את השפה‪ ,‬לומר דקלום על פעמה קבועה ומשתנית‪ .‬לדקלם כרצף‬
‫עשיר של תבניות ריתמיות )נסו את המשפט "ציפור קטנה‪ ,‬עליזה כל כך"‬
‫כדקלום ב ‪ 6/8‬עם קדמה‪ ,‬ואחר כך כדקלום ב ‪ 4/4‬עם קדמה!(‪.‬‬
‫לדקלם מילים ולחלק להברות ולחלקים‪ .‬להאריך חלקי מילים ולקצר אחרות‬
‫)ציפואוווווווווווווור קטנה(‪ .‬לחזור על עיצור מסוים )ציפופופופופור ‪(X6‬‬
‫ב"עקשנות" וב"דבקות" כרקע לדקלום‪ .‬להשתמש במילה מהדקלום כבסיס‬
‫לאוסטינטו ריתמי‪ .‬ויש עוד שפע מאלה‪...‬הורים‪ ,‬גננות ומורות למוסיקה יכולים‬
‫‪ -‬בקלות ובנעימים ‪ -‬לעורר ולטפח את המודעות הפונולוגית של הילד ברמה‬
‫הנדרשת לקראת לימוד הקריאה והכתיבה‪ .‬כל שעליהם לעשות הוא – לעשות!‬
‫למקד את הקשב לצלילים בכלל‪ ,‬לשים לב לצלילי השפה‪ ,‬באמצעות חריזה‪,‬‬
‫מניפולציות‪ ,‬אנליזה וסינתזה של מילים ‪ -‬להפוך את העיסוק במופע הצלילי‬
‫של שפת האם לחוויה ולשעשוע!‬