‫‪22.12.

09‬‬

‫תיאוריות קולנועיות‪:‬‬

‫תיאורית האוטר‪:‬‬
‫אוטר בצרפתית משמעו‪ -‬מחבר‪ .‬בקולנוע זה הבמאי‪ .‬הרעיון שעומד מאחורי מונח זה הוא שסרט הוא‬
‫יצירת אומנות הנושאת חתימה סגנונית של במאי מסויים‪ .‬תפישה כזו שונה מהרעיון שסרט הוא מוצר‬
‫משועתק‪ ,‬שסרטים הם חלק מתרבות פופולרית ואין להם ייחוד משלהם‪ .‬תפישת האוטריזם טוענת‬
‫שלבמאים מסויימים יש חותם ויזואלי מיוחד שמתקיים לכל אורך גוף עבודתו‪.‬‬
‫ניצני תפישת האוטריזם ניתן לאתר כבר בתחילת ימי הקולנוע‪.‬‬
‫ז'אן אפשטיין‪ -‬משתמש במילה אוטר כדי לדבר על תפקיד במאי הקולנוע‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬הקולנוע‬
‫נתפש כבידור זול להמונים‪ ,‬בטח לא כאומנות‪ .‬השימוש במונח אוטר התקבל כשערוריה‪.‬‬
‫ב‪ ,1945-‬אלכסנדר אסטרוק‪ ,‬תובע מונח שנקרא‪ -‬מצלמת עט‪ .‬אסטרוק מבקש לומר שהבמאי ממוקם‬
‫בעמדה של סופר או משורר‪ .‬כמו שהסופר משתמש בעט שלו כדי להביע את תפישת עולמו‪ ,‬כך במאי‬
‫הקולנוע משתמש במצלמה‪.‬‬
‫במאים אז נתפשו כחולייה המעבירה תסריט למסך‪ .‬מצלמת עט אומרת שהבמאי הוא לא רק טכני‪,‬‬
‫אלא יש לו תפישה אומנותית ומבע‪ .‬המונח מצלמת עט לא תפס בדיבור‪ ,‬אך המונח אוטר כן‪.‬‬
‫האוטריזם הפך לתנועה ביקורתית די רחבה באנגליה‪ ,‬צרפת וארה"ב‪.‬‬
‫בצרפת בשנות ה ‪ 50‬וה ‪ ,60‬קמו קבוצה של במאים צעירים‪ ,‬שנקראו לימים אנשי הגל החדש‬
‫הצרפתי‪ .‬במאים כמו טריפו וגודאר‪ .‬אותם במאים צעירים ניסו להגדיר מחדש את הקולנוע‪ ,‬את המבע‬
‫הקולנועי‪ .‬הם יצאו נגד הקולנוע הצרפתי שקדם להם‪ -‬הקולנוע של אבותיהם‪ .‬באותה תקופה הקולנוע‬
‫התבסס בעיקר על יצירות ספרותיות מוכרות‪ .‬כתוצאה מאדפטציה זו‪ ,‬הקולנוע הוכתר כאיכותי‪,‬‬
‫כמתייחס ליצירות מופת מוכרות ואיכותיות‪ .‬אנשי הגל החדש יצאו נגד מסורת האיכות הזאת‪ ,‬טענו‬
‫שמדובר בקולנוע מיושן ובורגני‪ ,‬קולנוע שלא עושה שום שימוש בשפה הקולנועית ורק מעביר‬
‫לתמונות תכנים שהיו בספרות‪ .‬אותם במאים צעירים מפרסמים מאמרים נגד סוג קולנוע זה בכתב עת‬
‫קלאסי‪ -‬מחברות הקולנוע‪ .‬מתוך ביקורת זו‪ ,‬אנשי מחברות הקולנוע טוענים שסרטים צריכים להתרכז‬
‫פחות בעלילות‪ ,‬בתוכן ובטקסטים ויותר באספקטים הויזואלים‪ .‬הם רואים את הויזואלית כמבאטת הכי‬
‫טוב את חותמו של במאי מסויים‪ .‬אותם במאים בעלי תפישת עולם ויזואלית ייחודית נקראים‪ -‬אוטרים‪.‬‬
‫חותם זה ניתן לזהות בכל מיני סרטים‪ ,‬גם סרטים שונים אחד מן השני‪ ,‬בז'אנרים שונים‪ .‬לבמאי‬
‫העושה אותם תהיה עדיין טביעת אצבע‪ .‬אבל לא כל במאי הוא אוטר‪ ,‬יש גם במאים בעלי מיומנות‬
‫טכנית גבוהה‪ ,‬אך חסרי אישיות ייחודית והשקפת עולם המובעת בסרטיהם‪ .‬יש הבחנה בינם לבין‬
‫אוטרים‪.‬‬
‫הם ראו בקולנוע ההוליוודי איזשהו מקור של הרבה אוטרים‪ .‬דווקא במאים שעבדו בהוליווד‪,‬‬
‫באולפנים‪ ,‬בשיטה של הפרדה בתהליך העשיה הקולנועית‪ -‬הם בעלי תפישה קולנועית ייחודית‪.‬‬
‫במאים כמו היצ'קוק‪ ,‬לאנג‪ ,‬פורד‪ .‬אלו במאים בעלי חותם סגנוני שבא לידי ביטוי בויזואליות של‬
‫הסרט‪.‬‬
‫דאגלס סירק‪ :‬במאי מלודרמות הוליוודי והוא ללא ספק אוטר‪ .‬הוא בונה מיזנסצינה קולנועית בה הוא‬
‫חושף שחיתות‪ ,‬רוע‪ ,‬ריקבון והדחקות של המעמד הבורגני האמריקאי‪ .‬הוא מראה לחצים המופעלים‬
‫על המשפחה האמריקאית בעידן של קפיטליזם דרך המיזנסצינה‪ ,‬דרך אמצעים ויזואלים‪ .‬תרבות‬
‫הצריכה והטכנולוגיה בעידן זה גרמו לשינוי בחברה האמריקאית‪ -‬הם גרמו לניכור בין אדם לבין חברו‪,‬‬
‫לבין משפחתו‪ .‬סירק לוקח שינויים חברתיים‪ ,‬פוליטים וכלכליים אלו באמריקה‪ ,‬ומעביר אותם אל תוך‬
‫המשפחה במלודרמה‪ .‬המלודרמה מתרכזת בבית‪ ,‬ביחסים הטעונים בין הורים לילדים‪ ,‬יחסים‬
‫שעומדים על סף פיצוץ‪ .‬סירק מדגיש את השימוש בצבע‪ ,‬תלבושות‪ ,‬אובייקטים מסויימים כמו מראות‪,‬‬
‫קומפוזיציות על דמויות‪.‬‬

‫קטע מתוך סרט שלו "ככל שהשמים מתירים"‪ -‬הסרט מספר על אלמנה ששמה קרי‪ ,‬בת ‪50‬‬
‫ומתאהבת בגנן הצעיר ממנה‪ ,‬במעמד נמוך ממנה‪ .‬באחד הפריימים ניתן לראות את קרי כלואה בתוך‬
‫השתקפות מהטלוויזיה‪ ,‬דרך צבע אדום‪ ,‬חום‪ ,‬קומפוזיציה ודמויות‪ .‬המיזנסצינה אצל סירק היא‬
‫עודפת‪ -‬יותר מדי צבע‪ ,‬קומפוזיציות‪ ,‬מוזיקה‪ .‬מסריו מאוד בולטים‪ .‬האובססיה של המלודרמה עם‬
 ‫אובייקטים מבטאת רבות את הדמות עצמה‪ ,‬את הפסיכולוגיה של הדמות‪.‬‬
‫המיזנסצינה מדברת בעיקר על הדמויות‪ ,‬ולא על העלילה‪ .‬המיזנסצינה מבטאת הדחקות של‬
‫המשפחה הבורגנית האמריקאית‪.‬‬
‫בסרט "מכתב ברוח" אנו רואים את ריקוד המוות‪ ,‬בעריכה צולבת של דמות האישה המינית‪ .‬תוך כדי‬
‫שהיא רוקדת אביה מת‪ .‬הסרט לא מדבר באופן ישיר בנרטיב על אנרגיות מיניות‪ ,‬אלא דרך‬
‫המיזנסצינה‪.‬‬

‫פוליטיקת האוטר‪ -‬תפישת האוטריזם של הצרפתים בשנות ה ‪ 50‬וה ‪ .60‬היא הייתה תגובה נגד‬
‫האליטיזם שהיה באירופה נגד אמריקה‪ .‬הם העדיפו לכן במאים אמריקאים‪ .‬הייתה זו גם התרסה נגד‬
‫מבקרים שטענו שקולנוע איננו אומנות‪ .‬דרך זיהוי של האוטר עם הבמאים הגדולים‪ ,‬הם דיברו על‬
‫קולנוע כאומנות שוות ערך לציור‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬ספרות ושאר אומנויות‪ .‬השערוריה האמיתית היא קידום‬
‫של במאים הוליוודים פופולרים למעמד של שייקספיר‪ ,‬או ויקטור הוגו‪ .‬היה טשטוש גמור בין מה‬
‫שנתפש כתרבות גבוהה ונמוכה‪ .‬הם גם הפיחו חיים בז'אנרים שנחשבו נחותים כמו אימה‪ ,‬מתח‪,‬‬
‫מלודרמה‪ .‬תנועת האוטריזם הצילה ז'אנרים שלמים והראתה שהם מתוחכמים ויצירות אומנות לכל‬
‫דבר‪.‬‬
‫האהדה לבמאים האמריקאים נבעה מכמה סיבות‪:‬‬
‫בתקופת מלחמת העולם השניה לא הגיעו לאירופה סרטים מאמריקה‪ ,‬ואחרי המלחמה הגיע גל ענקי‬
‫של סרטים משם‪ .‬הצרפתים רואים קבוצה שלמה של היצ'קוק‪ ,‬סירק‪ ,‬פורד‪ .‬קל להם הרבה יותר‬
‫לאתר היבטים ויזואלים החוזרים ביצירה של אותו במאי‪ .‬הם גם העדיפו במאים הוליוודים כיוון‬
‫שהוליווד כמעט ולא מתבססת על אדפטציות‪ .‬הבמאי מקבל קדימות על פני הטקסט הכתוב‪ ,‬ורעיון זה‬
‫הוערך מאוד‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,60-‬תנועה זו מגיעה לארה"ב‪ .‬מבקר קולנוע ידוע‪ -‬אנדרו סאריס מקדם את תיאורית האוטר‬
‫בכתב עת "פילם קלצ'ר"‪ .‬הוא אומר שיש ‪ 3‬קריטריונים להיות במאי לאוטר‪:‬‬
‫מיומנות טכנית‪ -‬שידע להשתמש בעריכה‪ ,‬סאונד‪ ,‬עיצוב הפריים‪ ,‬צילום‪ ,‬ואלמנטים ויזואלים‪.‬‬
‫סגנון ויזואלי מיוחד‪ -‬שיחזור לכל אורך היצירה שלו‪ .‬שתהיה לבמאי טביעת אצבע ייחודית משלו‪.‬‬
‫משמעות נסתרת‪ -‬סאבטקסט שצריך להיות בכל הסרטים של במאי זה‪ ,‬מעבר לסגנון‪ .‬כמו ההדחקות‬
‫המיניות של החברה הבורגניות בשנות ה‪.60-‬‬
‫הבעיה באוטריזם הוא שהמונחים המאפיינים אוטר הם מעורפלים‪ -‬מה הכוונה באישיות ייחודית? זה‬
‫רעיון רומנטי על במאי המביע מחשבותיו על מסך הקולנוע ולצופה גישה לרעיונותיו‪ .‬התנועה‬
‫האוטריסטית מאוד אימפרסיוניסטית ונראית כמסיימת את תפקידה בקולנוע‪.‬‬

‫כשהתיאוריה האוטריסטית עוברת לאנגליה‪ ,‬חוקר בשם וולן‪ ,‬כותב ספר בשם "סימנים ומשמעויותיהן‬
‫בקולנוע"‪ .‬הייתה לו גישה סמיולוגית לקולנוע‪ .‬כשהוא דן באוטריזם הוא משתמש בתיאוריה‬
‫ומתודולוגיה של סטרוקטורליזם‪ .‬הוא מתבסס על הגות בלשנית של סויסור‪.‬‬
‫קלוד לוי שטרוס טען כי יש כל מיני מיתוסים‪ ,‬ומבני השטח שלהם שונים‪ ,‬אבל לכל המיתוסים מבנה‬
‫עומק משותף‪ .‬כך אומר גם פיטר וולן‪ -‬לכאורה אפשר לראות הרבה סרטים של היצ'קוק‪ ,‬וכולם שונים‬
‫זה מזה‪ ,‬אך כולם חולקים מבנה עומק משותף‪ .‬וולן מבקש לעשות ניתוח סטרוקטוראלי של גוף‬
‫העבודה של במאי מסויים‪ .‬להסתכל על מבנה שלם של סרטים כדי לחלץ את מבנה העומק שקיים‬
‫בכולם‪ .‬כדי לבחון את האוטריות של במאי מסויים‪ ,‬צריך לבדוק את הלאנג של היצ'קוק‪ ,‬ולא את‬
‫הפארול‪ .‬בדיקה של האופוזיציות הבינאריות בסרטים‪ ,‬הפשטתם‪ ,‬וגילוי מבנה העומק‪.‬‬
‫מבנה העומק יכול להשתנות על הזמן‪ ,‬וכמוהו גם מבני העומק של במאי מסויים משתנים עם הזמן‪.‬‬
‫תיאוריה זו אפילו רושמת את שם הבמאי במרכאות‪ -‬לא היצ'קוק הבמאי‪ ,‬אלא היצ'קוק הסטרוקטורה‪.‬‬
‫האישיות עצמה של היוצר אינה משנה כלל‪ ,‬אלא יצירותיו‪ .‬וולן שם את הדגש על הפונקציה של‬
‫הבמאי‪.‬‬

‫גם לג'ון פורד ניתן לעשות ניתוח‪ .‬הרבה מערבונים שלו חולקים מבני שטח של‪ -‬יחיד מול רבים‪ ,‬עיר‬
‫מול שממה‪ ,‬חוק מול אי סדר‪ .‬וולן אומר על פורד שהאופוזיציות הבינאריות החוזרות שלו הן טבע מול‬
‫תרבות‪ .‬אחד מסרטיו הם "קלמנטיין יקירתי"‪ -‬בו רואים שחבורת דמויות מנסות לעבור מהלך של‬
 ‫תירבות‪ -‬התגלחות והסתפרות‪ .‬בסוף הסרט הגיבור עובר לחלוטין את התהליך הזה‪ ,‬הוא מבויית‪,‬‬
‫הגיבור עירוני ומתורבת‪ .‬לאחר שהוא תורבת‪ ,‬הוא יכול לשבת ולהתבונן בעיירה‪.‬‬
‫עם הזמן הגיבור של ג'ון פורד לא עובר תהליך של תירבות‪ ,‬אלא הוא חלק מהשממה‪ ,‬פראי‪ ,‬שמציל‬
‫את הקהילה‪ .‬רק ניתוח סטרוקטוראלי של ג'ון פורד יכול להצביע ולהראות לנו את השינויים שחלו‬
‫בעבודת אוטר מסויים‪.‬‬

‫האם ניתן לדבר גם על אוטריזם של תסריטאי? או יוצר אחר בסרט? כן‪ .‬אבל אנו מתייחסים לאוטר‬
‫המרכזי של סרט כבמאי‪ ,‬כמחבר הראשי‪.‬‬