‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫דיאגרמת פאזות ‪Phase diagrams‬‬

‫פאזות ודיאגרמת פאזות‬

‫סגסוגת )‪ – (Alloy‬חומר המציג תכונות של חומר מתכתי והמורכב ממספר אלמנטים‪ .‬ישנם שני סוגים‬
‫של סגסוגות‪:‬‬
‫א‪ .‬סגסוגות חד פאזות‪.‬‬
‫ב‪ .‬סגסוגות רב פאזות‪.‬‬
‫פאזה היא חלק מהחומר‪ ,‬הנמצא במצב פיזי הומוגני עם עצמו‪ ,‬כך שניתן להפריד אותו מחלקים אחרים של‬
‫החומר הנמצאים בפאזות שונות‪ .‬לדוגמא‪ :‬למים ‪ 3‬פאזות‪ :‬קרח‪ ,‬מים וקיטור‪.‬‬
‫לפאזה ‪ 3‬מאפיינים‪:‬‬
‫א‪ .‬מבנה קבוע‪ ,‬או צורת סידור אטומים קבועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בערך אותה קומפוזיציה ואותן תכונות בכל הפאזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬משטח גבול ברור בין הפאזה לפאזות הסובבות אותה‪.‬‬

‫מסיסות ותמיסות מוצקים )‪(Solubility and Solid Solutions‬‬

‫מסיסות אינסופית – ניקח מים ואלכוהול שכל אחד מהם הוא פאזה שונה‪ .‬נערבב אותם ביחד ונקבל רק‬
‫פאזה אחת‪ .‬בכל ריכוז שהוא של אחד המרכיבים‪ ,‬תמיד נקבל פאזה אחת‪ .‬כלומר‪ ,‬מים ואלכוהול מסיסים‬
‫אחד כלפי השני ויש בניהם מסיסות אינסופית‪.‬‬
‫נערבב ניקל נוזלי עם נחושת נוזלית ושוב נקבל פאזה אחת‪ .‬כשנקרר את התמיסה עד שתתמצק נקבל‬
‫סגסוגת מוצקה בפאזה אחת‪ .‬בתוך הסגסוגת‪ ,‬אטומים של הניקל והנחושת מפוזרים רנדומלית ואין גבול‬
‫ברור בניהן‪ .‬זוהי אינה תערובת מכיוון שהמאפיינים האישיים של כל אחד מהמרכיבים אינם נשמרים אלא‬
‫כל המאפיינים מתמוססים ויוצרים מאפיינים חדשים של החומר החדש‪.‬‬

‫מסיסות מוגבלת – אם נכניס מלח למים הוא יתמוסס ונקבל פאזה אחת – מי מלח‪ .‬אך אם נוסיף עוד הרבה‬
‫מלח‪ ,‬חלק ממנו ישקע לקרקעית ונקבל שתי פאזות – מי מלח‪ ,‬ומלח‪ .‬לכן‪ ,‬למלח מסיסות מוגבלת במים‪.‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬על ידי העלאת הטמפרטורה נוכל להעלות את המסיסות של החומרים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫תנאים למסיסות מוצקים אינסופית‬

‫על מנת שלסגסוגת כלשהי תהיה מסיסות אינסופית חייבים להתקיים מספר תנאים הנקראים חוקי‬
‫‪ .Hume-Rothery‬התנאים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מקדם הגודל )‪ – (Size factor‬על האטומים של החומרים המרכיבים את הסגסוגת להיות בערך‬
‫באותו הגודל עם סטייה אפשרית של עד ‪ ,15%‬על מנת להקטין את הלחץ על הסריג בשל‬
‫המרווחים הבין אטומיים השונים‪.‬‬
‫‪ .2‬מבנה הגבישים )‪ – (Crystal structure‬לשני החומרים צריך להיות מבנה קריסטלוגרפי זהה או‬
‫שבנקודה מסוימת יהיה מעבר מפאזה אחת לפאזה שנייה עם מבנה קריסטלוגרפי שונה‪.‬‬
‫‪ .3‬מספר אלקטרונים ברמה אחרונה )‪ – (Valence‬לשני החומרים חייב להיות אותו מספר‬
‫אלקטרונים ברמה האחרונה‪ ,‬מכיוון שמספר שונה מעודד יצירת תרכובות‪.‬‬
‫‪ .4‬אלקטרונגטיביות )‪) – (Electronegativity‬זוהי תכונה של אטומים‪ .‬חומר בעל אלקטרונגטיביות‬
‫גבוהה הוא חומר הוא חומר שקולט אלקטרונים בקלות ועל ידי כך הופך לאניון(‪ .‬על המרכיבים‬
‫של התמיסה להיות בעלי אלקטרונגטיביות זהה פחות או יותר‪ .‬הבדל גדול באלקטרונגטיביות‬
‫גורם להיווצרות תרכובות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫חיזוק תמיסות מוצקים ‪Solid Solution Strengthening‬‬

‫בחומרים מתכתיים‪ ,‬אחד האפקטים החשובים של היווצרות תמיסות מוצקות הוא חיזוק התמיסה המוצקה‪.‬‬
‫חיזוק זה נובע מעמידות גבוהה יותר לתנועת נקעים בחומר‪.‬‬
‫רמת חיזוק התמיסה המוצקה – מושפעת על ידי שני גורמים‪ .‬קודם כל‪ ,‬הפרש גדול בין קטרי האטומים‬
‫המרכיבים את התמיסה תורם לחיזוק על ידי כך שהוא גורם לעיוות גדול יותר במבנה הקריסטלוגרפי‬
‫ומקשה על תנועת נקעים‪ .‬שנית‪ ,‬ככל שמוסיפים יותר חומר לתמיסה‪ ,‬התמיסה מתחזקת‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם‬
‫נוסיף לכסף ‪ 30%‬בריליום‪ ,‬התמיסה הנוצרת תהיה חזקה מתמיסת כסף שבה ‪ 10%‬בריליום‪.‬‬

‫‪ -Yield strength‬הכוח שניתן‬

‫להפעיל על חומר לפני שהוא‬
‫מאבד את היכולת לחזור‬
‫לצורה המקורית שלו‪.‬‬

‫השפעת חיזוק התמיסה המוצקה על מאפייני החומר – האפקטים על תכונותיו של חומר מתכתי הם‪:‬‬
‫‪ .1‬החוזק והקשיחות של הסגסוגת גדלים‪.‬‬
‫‪ .2‬בד"כ הגמישות של הסגסוגת נמוכה יותר מזו של המרכיבים אותה‪.‬‬
‫‪ .3‬המוליכות החשמלית של הסגסוגת נמוכה בהרבה מזו של מתכת טהורה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בסגסוגות‬
‫המוליכות החשמלית הנמוכה היא יותר יציבה מזו שבמתכות טהורות בטמפרטורות שונות‪.‬‬
‫‪ .4‬ההתנגדות להחלשות של התמיסה המוצקה בטמפרטורות גבוהות גבוהה יותר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪28‬‬

 ‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫גרף קירור של מתכת טהורה – בתנאי שיווי משקל‪ ,‬לכל המתכות ישנה נקודת קיפאון או נקודת היתוך‬
‫מוגדרת‪ .‬גרף קירור של מתכת כזו יראה כך‪:‬‬

‫‪Liquid‬‬
‫‪phase‬‬ ‫‪Solid‬‬
‫‪Temp‬‬ ‫‪phase‬‬

‫‪Freezing point‬‬

‫‪Time‬‬

‫הקו האופקי נובע מכך שכל אנרגית החום מושקעת בשינוי הפאזה‪ ,‬ולכן עד שלא כל החומר יעבור פאזה‬
‫הטמפרטורה שלו לא תשתנה‪.‬‬

‫גרף קירור של תמיסה מוצקה –‬

‫‪ – Solute‬החלק הקטן בתמיסה‪.‬‬
‫‪ – Solvent‬החלק הגדול בתמיסה‪.‬‬
‫מכיוון שלכל חומר בתמיסה יש נקודת היתוך שונה‪ ,‬ההתקשות של התמיסה עשויה להתחיל בטמפרטורה‬
‫גבוהה או נמוכה יותר מזו של ה‪ .solvent-‬בד"כ לתמיסות מוצקים יש טווח טמפרטורות מסוים בו‬
‫מתרחשת סולידיפיקציה‪.‬‬

‫‪Liquid‬‬
‫‪phase‬‬
‫‪Temp‬‬
‫‪Phase change start temperature‬‬

‫‪Phase change finish temperature‬‬

‫‪Solid‬‬
‫‪phase‬‬

‫‪Time‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫חוק הפאזה ‪Phase Rule‬‬

‫חוק הפאזה של גיבס )‪ (Gibbs' Phase law‬מתאר את הקשר בין מספר המרכיבים למספר הפאזות‬
‫במערכת נתונה‪ ,‬ואת התנאים שעשויים להשתנות ללא תלות בתנאים האחרים )לחץ‪ ,‬טמפרטורה‪(...‬‬

‫‪F =2+C −P‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ = C‬מספר המרכיבים שהם עצמאים כימית‪ ,‬כלומר‪ ,‬מספר היסודות או התרכובות הדרושים על מנת‬
‫להגדיר את המערכת‪ .‬לדוגמא‪ :‬מים ‪ H 2 O‬נחשבים מערכת של מרכיב אחד‪ ,‬מכיוון שהריכוזים של ‪H‬‬
‫ושל ‪ O‬ב‪ H 2 O -‬לא יכולים להשתנות כל אחד בנפרד‪.‬‬
‫‪ = F‬מספר דרגות חופש או מספר המשתנים )כמו לחץ‪ ,‬טמפרטורה או קומפוזיציה( שיכולים להשתנות‬
‫לבד מבלי להשפיע על מספר הפאזות בשיווי משקל‪.‬‬
‫‪ = P‬מספר הפאזות במערכת‪.‬‬
‫‪ = 2‬הקבוע ‪ 2‬מציין שגם הטמפרטורה וגם הלחץ יכולים להשתנות ללא תלות בשאר המשתנים במערכת‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬החוק מניח שהמערכת נמצאת בשיווי משקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומר לא חייב להיות באחת משלושת הפאזות המוכרות – מוצק‪ ,‬נוזל וגז‪ .‬יסוד כמו ברזל יכול‬
‫להתקיים גם במבנה ‪ FCC‬וגם במבנה ‪ .BCC‬שני מצבים אלה הם מוצקים אך נחשבים פאזות‬
‫שונות‪ ,‬שיהיו יציבות בטמפרטורות ובלחצים שונים זה מזה‪.‬‬

‫נראה כיצד החוק הנ"ל בא לידי ביטוי על ידי הגרף הבא‪:‬‬

‫זוהי דיאגרמת פאזות של מגנזיום‪ ,‬כלומר ‪ 1=C‬מכיוון שיש רק מרכיב אחד במערכת והוא המגנזיום‪.‬‬
‫הקווים מפרידים בין הפאזות השונות‪ .‬ניתן לראות שבטמפרטורות מסוימות ותחת לחצים שונים המגנזיום‬
‫יכול להתקיים בפאזה אחת‪ ,‬שתי פאזות חופפות‪ ,‬ואפילו שלוש פאזות‪.‬‬
‫חשוב לשים לב שהחיתוך בין הקווים בדיאגרמה לבין קו האטמוספרה האחת נותן למעשה את טמפרטורת‬
‫ההיתוך והאידוי של המגנזיום‪.‬‬
‫נניח שיש לנו לחץ וטמפרטורה כמו בנקודה ‪ .A‬כל המגנזיום כרגע נוזלי‪ .‬מספר הפאזות הוא ‪) 1‬נוזל( חוק‬
‫הפאזות אומר לנו שיש לנו ‪ 2‬דרגות חופש‪:‬‬
‫‪2 + C = F + P ⇒ 2 +1 = F +1 ⇒ F = 2‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫הכוונה בדרגות חופש היא שבמסגרת הגבולות‪ ,‬אנחנו יכולים לשנות את הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ‪ ,‬או שניהם‬
‫ביחד‪ ,‬ועדיין להימצא בסביבה הנוזלית בדיאגרמה‪.‬‬
‫נסתכל על נקודה ‪ C .B‬עדיין שווה ל‪ P .1-‬לעומת זאת שווה ל‪ 2-‬מכיוון ששתי פאזות יכולות להתקיים‬
‫בתנאים אלה‪ .‬לפי חוק הפאזות‪:‬‬
‫‪2 + C = F + P ⇒ 2 +1 = F + 2 ⇒ F = 1‬‬
‫יש לנו דרגת חופש אחת בלבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם נשנה את הטמפרטורה‪ ,‬נהיה חייבים לשנות את הלחץ על מנת‬
‫להישאר במצב הגבול כך שעדיין יהיו לנו שתי פאזות‪.‬‬
‫נסתכל על נקודה ‪ C .X‬עדיין שווה ל‪ .1-‬ישנן ‪ 3‬פאזות בנקודה זו ולכן‪:‬‬
‫‪2 + C = F + P ⇒ 2 +1 = F + 3 ⇒ F = 0‬‬
‫אין דרגות חופש = אין משתנים חופשיים = אם נשנה את אחד המשתנים לא נימצא יותר במצב שיכולים‬
‫להתקיים בו שלושת הפאזות‪ .‬הנקודה ‪ X‬נקראת נקודה משולשת )‪.(Triple point‬‬

‫דיאגרמת פאזות‬
‫הדרך הטובה ביותר לתאר שינויי פאזה בסגסוגות הן דיאגרמות הפאזות‪ .‬בדיאגרמות אלה ציר ‪ X‬מתאר‬
‫את ההרכב של הסגסוגת וציר ‪ Y‬מתאר את הטמפרטורה )בד"כ(‪.‬‬
‫דיאגרמת פאזות בינארית היא דיאגרמה המתארת תמיסה המורכבת משני מרכיבים‪.‬‬
‫הרכב הסגסוגת מצויר כך שבצד שמאל של הציר יש ‪ 100%‬מחומר אחד ובצד ימין של הציר ‪100%‬‬
‫מהחומר השני‪.‬‬
‫כאשר רושמים ‪ Cu-20%Al‬הכוונה היא שיש ‪ Cu 80%‬ו‪.Al 20%-‬‬
‫לפעמים‪ ,‬לתמיסה עם מרכיבים באחוז מסוים יש טמפרטורת קיפאון אחת )ולא טווח טמפרטורות( כמו‬
‫ליסוד טהור‪ .‬נקודה זו נקראת נקודה אוטקטית )‪.(Eutectic point‬‬
‫ניתן למצוא נקודה זו על ידי ביצוע ניסויים ומדידת טמפרטורת הקיפאון בתמיסות שונות‪.‬‬
‫הקו המפריד בין אזור שכולו נוזל לבין אזור שחלקו נוזל וחלקו מוצק‪ ,‬או שכולו מוצק‪,‬‬
‫נקרא ‪. Liquidus line‬‬
‫הקו המפריד בין אזור שכולו מוצק לבין אזור שחלקו מוצק וחלקו נוזל‪ ,‬או שכולו נוזל נקרא סולידוס‬
‫‪.Solidus line,‬‬
‫הקו המפריד בין שני אזורים מוצקים בעלי פאזות שונות נקרא סולבוס‪.Solvus line ,‬‬
‫בדומה לדרך בה אלמנט אחד יכול להתמוסס לתוך אלמנט אחר בתמיסה נוזלית‪ ,‬אלמנט אחד יכול‬
‫להתמוסס בתוך אלמנט אחר כאשר שניהם במצב מוצק‪ .‬יכולת זו מוגבלת לאחוז קטן מהמשקל של‬
‫התמיסה ומשתנה בטמפרטורות שונות‪.‬‬
‫בגרף שלמטה נציין את היכולת של אלמנט אחד להתמוסס בתוך אלמנט אחר ועדיין לשמור על מצב מוצק‬
‫על ידי ‪:‬‬
‫‪ = α‬התמוססות של מרכיב ‪ B‬בתוך ‪ A‬כש‪ A-‬הוא המרכיב הגדול‪.‬‬
‫‪ = β‬התמוססות של מרכיב ‪ A‬בתוך ‪ B‬כש‪ B-‬הוא המרכיב הגדול‪.‬‬
‫ובמילים אחרות‪ α ,‬היא תמיסה מוצקה שבה כמות מצומצמת של אטומי ‪ B‬בתוך סריג של אטומי ‪.A‬‬
‫המבנה הקריסטלוגרפי של ‪ α‬זהה למבנה הקריסטלוגרפי של ‪ A‬הטהור‪.‬‬
‫בגרף‪ ,‬האזור שנמצא מתחת לקו האוטקטי ומחוץ לאזור של התמיסה המוצקה הוא תרכובת מוצקה של‬
‫שני האלמנטים המרכיבים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫נקודת היתוך‬ ‫נקודת היתוך‬

‫של מרכיב ‪A‬‬ ‫של מרכיב ‪B‬‬

‫‪Temp‬‬ ‫‪Liquid‬‬
‫‪Liquidus‬‬

‫‪β + liquid‬‬
‫‪α + liquid‬‬
‫‪α‬‬
‫‪β‬‬

‫‪solvus‬‬ ‫‪eutectic point‬‬

‫‪eutectic line‬‬

‫‪α+β‬‬

‫‪100%‬‬ ‫‪Composition‬‬ ‫‪100%‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫הדיאגרמה הבאה היא דיאגרמת פאזות בינארית של ‪:Ni-Cu‬‬

‫בכדי להגדיר מצב של מערכת הנמצאת בשיווי משקל‪ ,‬הכרחי להגדיר שלושה משתנים בלתי תלויים‪:‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬לחץ וקומפוזיציה‪.‬‬
‫כאשר הלחץ קבוע‪ ,‬הדיאגרמה מראה את השינויים המבניים של התמיסה בשל שינויי טמפרטורה וריכוז‪.‬‬
‫דיאגרמת פאזות מראה את מערכות היחסים בין המשתנים תחת תנאי שיווי משקל‪ ,‬כלומר‪ ,‬במצב שאין‬
‫שינוי עם הזמן‪ .‬שיווי משקל כזה ניתן להשיג על ידי חימום וקירור איטיים ביותר‪ ,‬כך שאם החל שינוי‬
‫פאזה‪ ,‬יהיה מספיק זמן לכל החומר להשתנות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫דוגמא‬
‫מצא‪:‬‬
‫א‪ .‬מסיסות ‪ Sn‬בעופרת )‪ (Pb‬מוצקה בטמפרטורה של ‪ 100‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬המסיסות המקסימלית של עופרת ב‪ Sn-‬מוצק‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכמות של ‪ β‬הנוצרת כאשר סגסוגת ‪ Pb-10% Sn‬מקוררת ל‪ 0-‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫ד‪ .‬המסות של ‪ Sn‬הנמצאות בפאזות ‪ α‬ו‪.β-‬‬
‫ה‪ .‬מסת העופרת המצויה בפאזות ‪ α‬ו‪ .β-‬הנח שהכמות הכוללת של הסגסוגת ‪ Pb-10% Sn‬היא ‪100‬‬
‫גרם‪.‬‬

‫פתרון‬

‫א‪ .‬קו ה‪ 100-‬מעלות צלזיוס חותך את קו הסולבוס בריכוז ‪ .Sn 5%‬לכן‪ ,‬מסיסות ‪ Sn‬בעופרת‬
‫בטמפרטורה של ‪ 100‬מעלות צלזיוס היא ‪.5%‬‬

‫ב‪ .‬את המסיסות המקסימלית של ‪ Pb‬ב‪ Sn-‬ניתן למצוא מהצד העשיר ב‪ Sn-‬שבדיאגרמה‪ .‬המסיסות‬
‫המקסימלית מתרחשת בטמפרטורה האוטקטית של ‪ 183‬מעלות צלזיוס והיא ‪.Sn 97.5%‬‬

‫ג‪ .‬ב‪ 0-‬מעלות‪ ,‬סגסוגת ה‪ Sn 10%-‬נמצאת באזור של פאזה ‪ .β+α‬נצייר קו מקשר בקו ה‪ 0-‬מעלות‬
‫ובעזרת חוק המנוף נמצא ש‪:‬‬
‫‪10 − 2‬‬
‫= ‪%β‬‬ ‫‪× 100 = 8.2%‬‬
‫‪100 − 2‬‬
‫‪%α = 100 − 8.2 = 91.8%‬‬ ‫מכך ניתן גם לנחש ש‪:‬‬

‫ד‪ .‬שים לב ש‪ 100-‬גרמים של סגסוגת יכילו ‪ 10‬גרם ‪ Sn‬ו‪ 90-‬גרם ‪ .Pb‬שני המרכיבים מחולקים לשתי‬
‫הפאזות הקיימות ‪ .β+α‬מסת ‪ Sn‬בתוך ‪ α‬היא‪) = 1.836 g :‬הכמות של פאזת ‪. 2% Sn × 91.8 g (α‬‬
‫מכיוון ש‪ Sn-‬מופיע בשתי הפאזות נחשב את נוכחותו בפאזת ‪:β‬‬
‫‪(10 − 1.836) g = 8.164 g‬‬

‫ה‪ .‬כעת נחשב את מסת העופרת בשתי הפאזות‪ .‬המסה בפאזת ‪ α‬שווה ל‪. 91.8 g − 1.836 g = 89.964 g -‬‬
‫מכיוון שאנו יודעים את המסה הכוללת של העופרת )‪ 90‬גרם( ואת המסה שלה בפאזת ‪ α‬קל לחשב‬
‫שבפאזה ‪ β‬יש לנו ‪. 90 g − 89.964 g = 0.036 g‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫הרכב של כל פאזה – בדיאגרמה שבעמוד הבא משורטט קו מקשר – ‪ .Tie line‬זהו קו אופקי שמשתמשים‬
‫בו בדיאגרמת פאזה בינארית על מנת לגלות את הקומפוזיציה של סגסוגת הנמצאת בשתי פאזות במקביל‪.‬‬
‫על מנת למצוא את הקומפוזיציה נבחר את הטמפרטורה שאנו רוצים לבדוק בה ונצייר קו אופקי בין‬
‫הסולידוס לליקווידוס‪ .‬באזור זה ישנן שתי פאזות של החומר‪ .‬נקודת המגע בין הקו שלנו לסולידוס‬
‫ולליקווידוס מגדירה את הקומפוזיציה של כל פאזה‪.‬‬

‫‪Temp‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪α+L‬‬

‫‪Tie line‬‬
‫‪CL‬‬ ‫‪CS‬‬

‫‪α‬‬

‫‪CL‬‬
‫‪CS‬‬

‫‪Composition‬‬

‫ניתן להבין זאת על ידי הדוגמא הבאה‪:‬‬

‫קבע את ההרכב של כל פאזה בסגסוגת ‪ Cu-40% Ni‬הנמצאת ב‪.1300C, 1270C, 1250C, 1200C -‬‬
‫העזר בדיאגרמה הנתונה למטה!‬

‫פתרון‬
‫הקו האנכי ב‪ 40% Ni-‬שבדיאגרמה מציין את ההרכב הכללי של הסגסוגת‪:‬‬
‫‪ .1‬עבור ‪ 1300‬מעלות צלזיוס‪ :‬ישנה רק פאזה נוזלית שחייבת להכיל ‪ 40%‬ניקל‪.‬‬
‫‪ .2‬עבור ‪ 1270‬מעלות צלזיוס‪ :‬ישנן שתי פאזות‪ .‬נצייר ‪ tie line‬בטמפרטורה זו ונראה שהוא פוגש את‬
‫הליקווידוס ב ‪,37% -‬כלומר‪ ,‬בפאזה הנוזלית ריכוז הניקל הוא ‪ .37%‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות שהקו‬
‫פוגש את הסולידוס ב – ‪ ,50%‬כלומר‪ ,‬ריכוז הניקל בפאזה המוצקה הוא ‪.50%‬‬
‫‪ .3‬עבור ‪ 1250‬מעלות צלזיוס‪ :‬שוב ישנן שתי פאזות‪ .‬ה‪ tie line-‬מראה שיש ריכוז של ‪ 32%‬ניקל‬
‫בפאזה הנוזלית ו‪ 45%-‬ניקל בפאזה המוצקה‪.‬‬
‫‪ .4‬עבור ‪ 1200‬מעלות צלזיוס‪ :‬ישנה פאזה אחת מוצקה המכילה ‪ 40%‬ניקל‪.‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫בדרך כלל נרצה לדעת את האחוז המשקלי )‪ (Weight percent = Wt%‬של שני החומרים המרכיבים‬
‫את הסגסוגת‪ .‬מדי פעם נרצה לדעת את האחוז האטומי )‪ (Atomic percent = At%‬של שני המרכיבים‪.‬‬
‫נשתמש בשתי הנוסחאות הבאות על מנת להמיר בין היחידות‪:‬‬

‫⎛‬ ‫⎤ ‪⎡ wt % Ni‬‬ ‫⎞‬

‫⎜‬ ‫⎢‬ ‫⎥‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫⎣‬ ‫‪M‬‬ ‫⎦ ‪Ni‬‬ ‫⎟‬
‫⎜ = ‪at % Ni‬‬ ‫‪⎟ × 100‬‬
‫⎜‬ ‫⎡‬ ‫‪wt‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪Ni‬‬ ‫‪wt‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫⎤‬ ‫⎟‬
‫‪⎜⎢ M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⎟⎥‬
‫⎣⎝‬ ‫‪Ni‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫⎠⎦‬

‫⎛‬ ‫⎤ ‪⎡ at % Ni‬‬ ‫⎞‬

‫⎜‬ ‫⎢‬ ‫⎥‬ ‫⎟‬
‫⎜‬ ‫⎣‬ ‫‪M‬‬ ‫⎦ ‪Ni‬‬ ‫⎟‬
‫⎜ = ‪wt % Ni‬‬ ‫‪⎟ × 100‬‬
‫⎜‬ ‫⎡‬ ‫‪at‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪Ni‬‬ ‫‪at‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫⎤‬ ‫⎟‬
‫‪⎜⎢ M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⎟⎥‬
‫⎣⎝‬ ‫‪Ni‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫⎠⎦‬

‫כאשר ‪ M Ni‬ו ‪ M Cu -‬הם המשקלים המולקולרים של שני האלמנטים‪ ,‬וכאשר הנוסחאות משתמשות‬
‫בניקל וכרום כמשתנים אך למעשה ניתן להציב כל אלמנט במקומם‪.‬‬

‫כמות של כל פאזה )חוק המנוף( ‪ – The Lever rule‬נשתמש בחוק כאשר אנו רוצים לדעת את הכמויות‬
‫היחסיות של כל פאזה בסגסוגת‪ .‬החוק מוגדר על ידי הנוסחה‪:‬‬

‫‪Lever length opposite the phase which we want to calculate‬‬

‫= ‪Phase percent‬‬ ‫‪× 100‬‬
‫‪total length of tie line‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫הדוגמה הבאה תבהיר את החוק ושימושו‪:‬‬

‫מצא את הכמות של כל פאזה ב‪ Cu-40% Ni-‬בטמפרטורות ‪.1300C, 1270C, 1250C, 1200C‬‬
‫השתמש בדיאגרמה המצורפת‪:‬‬

‫פתרון‬

‫‪ .1‬עבור ‪ 1300‬מעלות צלזיוס‪ :‬ישנה רק פאזה אחת נוזלית‪ ,‬כלומר ‪ 100%‬נוזל‪.‬‬

‫‪ .2‬עבור ‪ 1270‬מעלות צלזיוס‪ :‬נסתכל על ה‪ Tie line-‬בטמפרטורה ‪ 1270‬מעלות‪ .‬ניתן לראות שהוא‬
‫חוצה את הליקווידוס ב‪ 37%-‬ואת הסולידוס ב‪ .50%-‬אנו רוצים לדעת את כמות הנוזל‪ .‬נגדיר את ציר‬
‫ה"מנוף" כאחוז הנתון של הסגסוגת )‪ .( 40%‬נמדוד את האורך של זרוע המנוף שבכיוון המנוגד לחלק‬
‫הנוזלי‪ ,‬כלומר ‪ .10 = 50-40‬נחלק את התוצאה באורך המנוף כולו ונכפיל ב‪ .100-‬כך נקבל את כמות‬
‫‪50 − 40‬‬
‫= ‪% Liquid‬‬ ‫‪× 100 = 77%‬‬ ‫הפאזה הנוזלית‪:‬‬
‫‪50 − 37‬‬
‫‪40 − 37‬‬
‫= ‪%α‬‬ ‫‪× 100 = 23%‬‬
‫‪50 − 37‬‬

‫‪45 − 40‬‬
‫= ‪% Liquid‬‬ ‫‪× 100 = 38%‬‬ ‫‪ .3‬עבור ‪ 1250‬מעלות צלזיוס‪:‬‬
‫‪45 − 32‬‬
‫‪40 − 32‬‬
‫= ‪%α‬‬ ‫‪× 100 = 62%‬‬
‫‪45 − 32‬‬

‫‪ .4‬עבור ‪ 1200‬מעלות צלזיוס‪ :‬יש רק פאזה אחת‪ ,‬כלומר‪.α 100% ,‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫התמצקות של סגסוגת תמיסה מוצקת‬

‫כאשר סגסוגת כמו ה‪ Cu-40% Ni-‬מותכת ומתקררת‪ ,‬התמצקות דורשת גם נוקלאציה וגם גידול‪.‬‬
‫נוקלאציה הטרוגנית מאפשרת מעט קירור יתר )‪ (Undercooling‬או בכלל לא‪ ,‬ולכן התמצקות מתחילה‬
‫כאשר הנוזל מגיע לטמפרטורת הליקווידוס‪ .‬מדיאגרמת הפאזה שלמטה ניתן לראות לפי הקו המקשר‬
‫שלמוצק הראשון שנוצר ישנו הרכב של ‪.Cu-52% Ni‬‬
‫שני תנאים צריכים להתקיים על מנת לאפשר את גידול המוצק‪ .‬קודם כל‪ ,‬יש להיפטר מהחום המיותר‬
‫שנוצר בתהליך ההתמצקות‪ .‬שנית‪ ,‬חייבת להתקיים דיפוזיה כל הזמן‪ ,‬בין הנוזל למוצק ובין המוצקים‬
‫הנוצרים על מנת שנקבל סגסוגת שוות ריכוז‪ .‬ניתן להשיג זאת על ידי קירור איטי ביותר של הנוזל ומתן‬
‫זמן להתמצקות‪.‬‬

‫החום יוצא מהסגסוגת הנוצרת בקשת רחבה של טמפרטורות ולכן בגרף הקירור של הסגסוגת ישנו שיפוע‬
‫באזור ההתמצקות )במצב אידיאלי היינו מצפים לראות קו מאוזן(‪ .‬ניתן לראות זאת בדיאגרמה הבאה‪:‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫תרכובות בין‪-‬מתכתיות ‪Intermetallic Compounds‬‬

‫תרכובת בין מתכתית מורכבת משני אלמנטים מתכתיים או יותר‪ ,‬היוצרים פאזה חדשה‪,‬מבנה‬
‫קריסטלוגרפי‪ ,‬ותכונות ייחודיות‪ .‬בד"כ חומרים אלה הם קשים מאוד ופריכים )‪ .(brittle‬מבחינת תכונות‪,‬‬
‫חומרים אלה דומים לחומרים קרמיים‪.‬‬
‫תרכובות בין מתכתיות סטוכיומטריות הן תרכובות בעלות קומפוזיציה קבועה‪ ,‬כלומר‪ ,‬היחס הסטוכיומטרי‬
‫שלהן נשאר קבוע )מספר אטומים מסוג אחד קבוע ביחס למספר אטומים מסוג אחר(‪ .‬בדיאגרמת פאזות‬
‫נסמן תרכובת כזו בקו אנכי עבה‪.‬‬
‫תרכובות בין מתכתיות לא סטוכיומטריות הן תרכובות בהן היחס הסטוכיומטרי יכול להשתנות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫דיאגרמת פאזות אוטקטית‬

‫סגסוגת היפואוטקטית היא סגסוגת שההרכב שלה יהיה בין הקצה השמאלי של הקו המקשר המתאר את‬
‫הריאקציה האוטקטית ובין הקומפוזיציה האוטקטית )הרכב הסגסוגת בנקודה האוטקטית(‪.‬‬
‫נסתכל על דיאגרמת פאזה של ‪:Pb-30% Sn‬‬

‫בקומפוזיציה שהגדרנו‪ ,‬סגסוגת זו היא היפואוטקטית‪ .‬כאשר סגסוגת היפואוטקטית המכילה בין ‪19%‬‬
‫לבין ‪ Sn 61.9%‬מתקררת‪ ,‬הנוזל מתחיל להתמצק כאשר הוא מגיע לטמפרטורת הליקווידוס‬
‫)‪ 260‬מעלות במקרה שלנו(‪ ,‬ובנקודה זו יש לנו במוצק ‪ α‬בערך ‪ 12%‬גרעיני ‪ Sn‬מוצקים‪ .‬המוצק ‪ α‬גדל‬
‫עד שהטמפרטורה יורדת לטמפרטורת הקו האוטקטי )‪ 184‬מעלות( ואם נצייר את ה‪ Tie line-‬נראה‬
‫שהמוצק ‪ α‬מכיל ‪ ,Sn 19%‬והנוזל הנותר מכיל ‪ .Sn 61.9%‬נשים לב שכעת הנוזל נמצא בריכוז‬
‫האוטקטי ולכן ברגע שנקרר אותו אל ‪ 183‬מעלות‪ ,‬כל הנוזל הנותר יתמצק ויוצר לנו מוצק מעורב של ‪α‬‬
‫ו‪ .β-‬ההתמצקות מסתיימת כאשר הסגסוגת חוצה את הקו האוטקטי‪.‬‬

‫דוגמא‬

‫עבור סגסוגת ‪ ,Pb-30% Sn‬מצא אילו פאזות קיימות‪ ,‬כמויותיהן‪ ,‬וההרכבים שלהן ב‪,200C ,300C-‬‬
‫‪.0C ,182C ,184C‬‬

‫פתרון‬

‫כמות‬ ‫הרכב‬ ‫פאזות‬ ‫טמפרטורה )‪(C‬‬

‫‪L=100%‬‬ ‫‪L: 30% Sn‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪30 − 18‬‬
‫=‪L‬‬ ‫‪× 100 = 32%‬‬
‫‪55 − 18‬‬ ‫‪L: 55% Sn‬‬
‫‪α +L‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪55 − 30‬‬ ‫‪α: 18% Sn‬‬
‫=‪α‬‬ ‫‪× 100 = 68%‬‬
‫‪55 − 18‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫‪30 − 19‬‬
‫=‪L‬‬ ‫‪× 100 = 26%‬‬
‫‪61.9 − 19‬‬ ‫‪L: 61.9% Sn‬‬
‫‪α +L‬‬ ‫‪184‬‬
‫‪61.9 − 30‬‬ ‫‪α: 19% Sn‬‬
‫=‪α‬‬ ‫‪× 100 = 74%‬‬
‫‪61.9 − 19‬‬
‫‪97.5 − 30‬‬
‫=‪α‬‬ ‫‪× 100 = 86%‬‬
‫‪97.5 − 19‬‬ ‫‪α: 19% Sn‬‬
‫‪α+β‬‬ ‫‪182‬‬
‫‪30 − 19‬‬ ‫‪β: 97.5% Sn‬‬
‫=‪β‬‬ ‫‪× 100 = 14%‬‬
‫‪97.5 − 19‬‬
‫‪100 − 30‬‬
‫=‪α‬‬ ‫‪× 100 = 71%‬‬
‫‪100 − 2‬‬ ‫‪α: 2% Sn‬‬
‫‪α+β‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪30 − 2‬‬ ‫‪β: 100% Sn‬‬
‫=‪β‬‬ ‫‪× 100 = 29%‬‬
‫‪100 − 2‬‬
‫הערה‪ :‬כל התוצאות עוגלו לשם הנוחות!!!‬

‫סגסוגת היפראוטקטית היא סגסוגת שההרכב שלה יהיה בין הקצה הימני של הקו המקשר המתאר את‬
‫הריאקציה האוטקטית ובין הנקודה המתארת את ההרכב האוטקטי‪ .‬בדיאגרמה שלמעלה‪ ,‬הכוונה היא‬
‫לאזור שבין נקודת ה‪ 61.9%-‬לבין נקודת ריכוז ה‪.97.5%-‬‬

‫נסתכל על גרף קירור של סגסוגת היפואוטקטית ונזכור שבנקודה האוטקטית‪ ,‬הטמפרטורה לא משתנה עד‬
‫שלא כל הנוזל הנותר התמצק!‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫דיאגרמות פאזות המכילות ריאקציות תלת פאזיות‬

‫‪Phase Diagrams Containing Three Phase Reactions‬‬

‫מערכות בינאריות רבות יוצרות דיאגרמות פאזות יותר מסובכות מאלו שהתעסקנו איתן עד כה‪ .‬בטבלה‬
‫הבאה מתוארות חמש ריאקציות כאלה‪.‬‬

‫ניתן לזהות כל אחת מחמש הריאקציות בדיאגרמת פאזות על ידי התהליך הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬מצא קו אופקי בדיאגרמה‪ .‬הקו הזה‪ ,‬המראה נוכחות של ריאקציה תלת פאזית‪ ,‬מיצג את‬
‫הטמפרטורה שבה מתרחשת הריאקציה תחת תנאי שיווי משקל‪.‬‬

‫‪ .2‬מצא שלוש נקודות מיוחדות על קו אופקי‪ .‬שתי נקודות הקצה פלוס נקודה אחת בניהן‪ .‬הנקודה‬
‫האחרונה‪ ,‬מייצגת את ההרכב שבו הריאקציה התלת פאזית תתרחש‪.‬‬

‫‪ .3‬הבט בדיוק מעל לנקודה שבין שתי נקודות הקצה וזהה את הפאזה או הפאזות שם‪ .‬רשום את‬
‫הריאקציה שבין הפאזות שמעל לנקודה לבין הפאזות שמתחת לנקודה‪ .‬השווה את הריאקציה‬
‫שרשמת לאלה שבטבלה הנ"ל‪.‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫זהה את הריאקציות התלת פאזיות שבדיאגרמה הבינארית הבאה‪:‬‬

‫פתרון‬

‫אנו מוצאים קווים אופקיים ב‪.1150C, 920C, 750C, 450C, 300C -‬‬
‫‪ :1150C‬הנק' שבין שני קצות הקטע נמצאת ב‪ L+δ .B 15%-‬הם הפאזות מעל לנקודה‪ γ ,‬היא הפאזה‬
‫מתחתיה‪ .‬הריאקציה היא‪ δ + L → γ :‬ולפי הטבלה ריאקציה פריטקטית ‪.Peritecic‬‬
‫‪ L1 → γ + L2‬מונוטקטית ‪A monotectic‬‬ ‫‪ :920C‬הריאקציה הזו מתרחשת ב‪.B 40%-‬‬
‫‪ L2 → γ + β‬אוטקטית ‪A eutectic‬‬ ‫‪ :750C‬הריאקציה הזו מתרחשת ב‪.B 70%-‬‬
‫‪ γ → α + β‬אוטקטויד ‪A eutectoid‬‬ ‫‪ :450C‬הריאקציה הזו מתרחשת ב‪.B 20%-‬‬
‫‪ α + β → µ‬פריטקטויד ‪A peritectoid‬‬ ‫‪ :300C‬הריאקציה הזו מתרחשת ב‪.B 50%-‬‬

‫הריאקציות האוטקטית‪ ,‬הפריטקטית והמונוטקטית הן חלק מתהליך ההתמצקות‪.‬‬

‫דיאגרמת פאזות של סגסוגת מונוטקטית מכילה מין "כיפה" או "גבעה" )‪ (miscibility gap‬בה מתקיימות‬
‫שתי פאזות נוזליות‪.‬‬
‫הריאקציות הפריטקטויד והאאוטקטויד הן ריאקציות המתרחשות במצב מוצק לגמרי‪.‬‬
‫כל אחת מחמש הריאקציות הללו מתרחשת בטמפרטורה ובקומפוזיציה מסוימת יחידה‪.‬‬
‫לפי חוק הפאזה‪ ,‬בריאקציה תלת פאזית אין דרגות חופש מכיוון שהלחץ קבוע ומכיוון ששלוש פאזות‬
‫מעורבות בריאקציה‪:‬‬
‫‪1 + C = F + P ⇒ F =1 + C − P ⇒ 1 + 2 − 3 = 0‬‬
‫⇑‬
‫⎤מספר המרכיבים = ‪⎡C = 2‬‬
‫לחץ קבוע = ‪⎢1‬‬ ‫⎥‬
‫⎢‬ ‫⎥‬
‫⎦⎥ פאזות מעורבות = ‪⎢⎣ P = 3‬‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫שיטות ניסוי לבניית דיאגרמות פאזות‬

‫ישנן מספר שיטות ניסוייות שדרכן אוספים את המידע הדרוש לבניית דיאגרמות פאזות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטות מטלוגרפיות – מחממים דגימות של סגסוגת מסוימת לטמפרטורות שונות‪ ,‬ממתינים עד‬
‫שיוצר מצב שיווי משקל‪ ,‬ואז מקררים אותן במהירות על מנת לשמור על המבנה שהיה להן‬
‫בטמפרטורה הגבוהה‪ .‬לאחר מכן בוחנים את התוצאות תחת מיקרוסקופ‪.‬‬
‫קשה ליישם שיטה זו לגבי מתכות בטמפרטורות גבוהות מכיוון שגם דגימות שקוררו במהירות‬
‫מאבדות את המבנה הקודם שלהן ואז דרוש ניסיון רב על מנת לתרגם את המבנה המיקרוסקופי‬
‫בצורה נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬דיפרקצית קרני ‪ – X‬בשיטה זו מודדים את מידות הסריג‪ ,‬ומציינים שינוי פאזה כאשר ישנו‬
‫שינוי במבנה ובמידות הסריג‪ ,‬או כאשר נוצר מבנה קריסטלוגרפי חדש‪.‬‬
‫שיטה זו מדויקת מאוד ומשמשת להבחנה בשינויים במסיסות מוצקים המשתנה עם הטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתוח טרמי – שיטה זו נפוצה ביותר‪ .‬היא מסתמכת על המידע הנובע מדיאגרמות קירור‪.‬‬
‫בשיטה זו מתיכים סגסוגות בריכוזים שונים ומודדים את הטמפרטורה של הסגסוגת בזמנים‬
‫שונים של הקירור‪.‬‬
‫בונים דיאגרמת קירור לכל ריכוז ומוציאים ממנה את הטמפרטורות בהן התחילו והסתיימו שינויי‬
‫פאזה‪ .‬אז‪ ,‬משתמשים בטמפרטורות אלה לבניית דיאגרמת פאזות של הסגסוגת‪.‬‬

‫דיאגרמות פאזות של שלושה מרכיבים ‪Ternary Phase Diagrams‬‬

‫עד עכשיו התעסקנו עם מערכות בינאריות‪ .‬מערכות סגסוגת רבות מורכבות משלושה אלמנטים או יותר‪.‬‬
‫כאשר יש לנו סגסוגת המורכבת משלושה אלמנטים היא נקראת סגסוגת טרנרית‪ .‬עבור מערכת טרנרית‬
‫הנמצאת תחת לחץ קבוע מקסימום ‪ 4‬פאזות יתקיימו יחדיו‪ ,‬ובנקודה זו לא יהיו דרגות חופש‪ .‬דיאגרמת‬
‫פאזות של מערכת כזו היא תלת מימדית‪.‬‬
‫להלן דוגמא של דיאגרמה כזו‪ .‬שים לב שישנן שתי נקודות אוטקטיות ועוד אחת מוסתרת מאחור‪.‬‬

‫קשה להשתמש בדיאגרמות התלת‪-‬מימדיות ולכן יש לנו שתי דרכים אחרות להציג את הדיאגרמה‪:‬‬
‫‪ – Liquidos Plot‬נעביר את טמפרטורות הליקווידוס של שלושת המרכיבים‬ ‫‪.1‬‬
‫לדיאגרמה משולשת כקווים איזוטרמיים‪ .‬בעזרת קווים אלה נמצא את הפאזה‬
‫הראשונה אליה יתקרר הנוזל‪.‬‬
‫‪ – Isothermal Plot‬הוא מפה משולשת המראה את הפאזות הקיימות בחומר‬ ‫‪.2‬‬
‫בטמפרטורות מסוימות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫באמצעות הדיאגרמות המשולשות שבעמוד הקודם מצא את טמפרטורת הליקווידוס‪ ,‬הפאזה הראשונה‬
‫הנוצרת במהלך ההתמצקות‪ ,‬ואת הפאזות בטמפרטורת החדר של החומרים הבאים‪:‬‬
‫נקודה ‪ A ,C 10% ,B 10% :X‬בשיווי משקל‬
‫נקודה ‪ A ,C 60% ,B 10% :Y‬בשיווי משקל‬
‫נקודה ‪ A ,C 40% ,B 40% :Z‬בשיווי משקל‬

‫פתרון‬

‫ההרכב ‪ 10% B-10% C balance A‬מצוי בדיאגרמה בנקודה ‪ .X‬מהאיזוטרם באזור זה נסיק‬
‫שטמפרטורת הליקווידוס היא ‪ 400‬מעלות צלזיוס‪ .‬הפאזה הראשונה לפי הדיאגרמה היא ‪ .α‬לפי‬
‫הדיאגרמה התחתונה‪ ,‬המבנה הסופי הוא כולו ‪.α‬‬

‫ההרכב ‪ 10% B-60% C balance A‬מצוי בדיאגרמה בנקודה ‪ .Y‬לפי הערכת האיזוטרמים באזור‪,‬‬
‫טמפרטורת הליקווידוס היא בערך ‪ 270‬מעלות צלזיוס‪ .‬הפאזה הראשית הנוצרת באזור זה של הדיאגרמה‬
‫היא ‪ γ‬והפאזות בטמפרטורת החדר הן ‪ α‬ו‪.γ-‬‬

‫ההרכב ‪ 40% B-40% C balance A‬מצוי בדיאגרמה בנקודה ‪ .Z‬טמפרטורת הליקווידוס היא ‪350‬‬
‫מעלות צלזיוס‪ ,‬והנקודה נמצאת באזור של הפאזה ‪ .β‬הפאזות בטמפרטורת החדר הן ‪ β ,α‬ו‪.γ-‬‬

‫הקשחת סגסוגות על ידי מעבר גבול המסיסות‬

‫‪Alloys Strengthened by Exceeding the Solubility Limit‬‬
‫משקעים רציפים )‪ – (Coherent Precipitate‬כבר אמרנו שאם יוצרו בסגסוגת משקעים‬
‫)‪ (precipitates‬עצמאיים‪ ,‬הם יחזקו את הסגסוגת על ידי כך שימנעו תנועת נקעים‪ .‬ייתכן שהם לא ייצרו‬
‫הפרעה מספיק גדולה במבנה הסריג ולכן לא ימנעו את תנועת הנקעים ולא יתרמו לחיזוק הסגסוגת בצורה‬
‫משמעותית‪ .‬על מנת להפריע לתנועת הנקעים‪ ,‬המשקעים חייבים להימצא בדרכם של הנקעים‪.‬‬
‫כאשר נוצר משקע רציף האטומים שבמבנה הסריגי שלו נקשרים לאטומים שבמבנה הסריגי של הסגסוגת‪,‬‬
‫ובכך גורמים להפרעה לטווח ארוך הרבה יותר במבנה הסריגי של הסגסוגת‪ .‬במצב זה‪ ,‬מספיק שהנקע‬
‫עובר קרוב למשקע על מנת שזה האחרון יפריע לתנועתו‪.‬‬
‫ניתן להבין זאת מהתמונה הבאה‪:‬‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫זיקון או הקשחת משקעים ‪Age or Precipitation Hardenincg‬‬

‫זיקון )‪ (Age Hardening‬או הקשחת משקעים )‪ (Precipitation Hardening‬נוצר בעקבות סדרה של‬
‫מעברי פאזה שבסופם נוצר נתך שבו מפוזרים ננו‪ -‬משקעים רציפים )‪(Nano Coherent precipitates‬‬
‫באופן אחיד וחזק יותר‪.‬‬

‫‪Microstructural Evolution in Age or Precipitation Hardening‬‬

‫על מנת להבין כיצד נוצרים המשקעים ומה המגבלות שלהם ניעזר בחלק מדיאגרמת פאזות של‬
‫‪:Al-Cu‬‬

‫ישנם שלושה שלבים בתהליך הקשחת זיקון‪:‬‬

‫‪ .1‬טיפול המסה )‪ – (Solution treatment‬קודם כל מחממים את הסגסוגת אל מעל לטמפרטורת‬
‫הסולבוס ומחזיקים אותה כזו עד שתמיסה מוצקה הומוגנית של ‪ α‬נוצרת‪ .‬צעד זה מביא‬
‫להיעלמות הפאזה ‪ θ‬ומקטין את כל ההפרדות המיקרוכימיות )‪(Microchemical segregation‬‬
‫שהיו בסגסוגת המקורית‪.‬‬
‫‪ .2‬צינון‪ ,‬חיסום )‪ – (Quench‬כעת‪ ,‬מקררים את הסגסוגת במהירות‪ .‬לאטומים אין זמן לעשות‬
‫דיפוזיה לאתרי נוקלאציה אפשריים ולכן לא נוצרת פאזת ‪ .θ‬לאחר התהליך‪ ,‬המבנה הוא תמיסה‬
‫מוצקה סופר‪-‬רוויה )‪ α ss (Supersaturated solid solution‬המכיל כמות גדולה של נחושת‪.‬‬
‫‪ .3‬זיקון )‪ – (Age‬מחממים את הסגסוגת הנמצאת במצב ‪ α ss‬אל מתחת לטמפרטורת הסולבוס‪.‬‬
‫בטמפרטורה כזו‪ ,‬האטומים יכולים לבצע דיפוזיה רק למרחקים קצרים מאוד‪ .‬מכיוון שהסגסוגת‬
‫לא נמצאת במצב שיווי משקל‪ ,‬אטומי הנחושת מבצעים דיפוזיה למספר עצום של אתרי‬
‫נוקלאציה וגדלים משקעים‪ .‬אם נחזיק את הסגסוגת מספיק זמן בטמפרטורה זו‪ ,‬נגיע למבנה שיווי‬
‫המשקל ‪ .θ+α‬למרות שנוצר מבנה בעל שתי פאזות‪ ,‬מבנה זה שונה מזה שהיינו מגיעים אליו אם‬
‫היינו מקררים את הסגסוגת באיטיות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫השפעות של טמפרטורת הזיקון והזמן‬

‫תכונות סגסוגת שעברה טיפול ‪ Aging‬תלויות בטמפרטורה בה חוממה ובמשך זמן החימום‪ .‬נסתכל‬
‫בדיאגרמה הבאה המדגימה כיצד תלוי חוזק הסגסוגת בשני המשתנים הנ"ל‪:‬‬

‫לפי הדיאגרמה‪ ,‬אם נחמם את הסגסוגת )זו שהשתמשנו בה בעמוד הקודם( ל‪ 260-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬נשיג‬
‫חוזק מרבי של הסגסוגת בתוך פחות מ‪ 0.1-‬שעה )‪ 6‬דקות(‪ .‬אם נמשיך את החימום נקבל זיקון יתר‬
‫והסגסוגת תיחלש‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם נחמם את הסגסוגת פחות )לטמפרטורה של ‪ 190‬מעלות צלזיוס( ונמתין יותר זמן )שעה‬
‫אחת( נקבל סגסוגת חזקה יותר מזו שהיינו מקבלים בחימום של ‪ 260‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫מהדיאגרמה ניתן לראות שככל שנשתמש בטמפרטורות נמוכות יותר‪ ,‬נקבל סגסוגת חזקה יותר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬ואת זה לא ניתן לראות בדיאגרמה‪ ,‬סגסוגת שטופלה בטמפרטורה נמוכה יותר תשמור על החוזק‬
‫המקסימלי שלה לאורך זמן גדול יותר מסגסוגת שטופלה בטמפרטורה גבוהה‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬ככל שניתן יותר זמן לדיפוזיה להתבצע‪ ,‬נקבל סגסוגת יותר אחידה בתכונותיה‪ .‬אם נחמם גוש‬
‫סגסוגת למשך זמן קצר‪ ,‬החלק החיצוני שלה יתחמם ותתבצע בו הדיפוזיה‪ ,‬אך החלק הפנימי לא יספיק‬
‫להתחמם ולא תתבצע בו דיפוזיה‪.‬‬

‫סגסוגות ברזליות ‪Ferrous Alloys‬‬

‫חומרים אלה‪ ,‬המבוססים על סגסוגות ברזל‪-‬פחמן הם החומרים שנעשה בהם השימוש המקיף ביותר‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫דיאגרמת הפאזות של סגסוגות אלה מסובכת מאוד ומכיוון שאנו מעוניינים רק בפלדות שבה נפשט אותה‬
‫מעט‪ .‬בעמוד הבא מצוירת דיאגרמת הפאזה עד ריכוז של ‪ 7%‬פחמן‪.‬‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫‪δ+ L‬‬ ‫‪γ = Austenite‬‬

‫‪1539‬‬ ‫‪α = Ferrite‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪1493 oC‬‬
‫‪δ = Delta iron‬‬ ‫‪CM begins‬‬
‫‪δ+γ‬‬ ‫‪γ +L‬‬ ‫‪CM =Cementite‬‬
‫‪to solidiffy‬‬
‫‪1400‬‬ ‫‪Primary‬‬
‫‪0.51 %‬‬ ‫‪austenite‬‬
‫‪0.16 %‬‬ ‫‪begins to‬‬
‫‪Tempo‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪Austenite‬‬ ‫‪solidify‬‬
‫‪in liquid‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1130‬‬ ‫‪Austenite solid solution of‬‬ ‫‪1147 oC‬‬ ‫‪L + Fe3C‬‬
‫‪carbon in gamma iron‬‬ ‫‪Austenite‬‬
‫‪Ledeburite‬‬ ‫‪Fe3C‬‬
‫‪910‬‬ ‫‪910 oC‬‬
‫‪and‬‬ ‫‪γ+ Fe3C‬‬
‫‪cementite‬‬
‫‪Cementite‬‬
‫‪Austenite to and‬‬
‫‪723‬‬ ‫‪α+γ‬‬ ‫‪723 oC‬‬ ‫‪pearlite‬‬ ‫‪ledeburite‬‬

‫‪Pearlite‬‬ ‫‪Eutectoid‬‬ ‫‪α + Fe3C‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪Cementite,pearlite‬‬
‫‪and‬‬ ‫‪point‬‬ ‫‪and transformed‬‬
‫‪Ferrite‬‬ ‫‪ledeburite‬‬
‫‪Pearlite‬‬
‫‪210‬‬ ‫‪and Cementite‬‬
‫‪0.16 % 0.50 % 0.83 %‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪6%‬‬

‫‪Hypo-eutectoid‬‬ ‫‪Hyper-eutectoid‬‬

‫‪Steel‬‬ ‫‪White Cast Iron‬‬

‫‪Weight percent carbon‬‬

‫ניתן לחלק את הטבלה ל‪ .2-‬עד ‪ C 2%‬אלה הן פלדות ומעבר לכך יש לנו יציקות ברזל לבנות‪.‬‬
‫עד ריכוז ‪ C 6.7%‬יש לנו סגסוגות עתירות פחמן‪ ,‬בין ‪ C 6.7%‬ועד ל‪ C 100%-‬יש לנו סגסוגות דלות‬
‫פחמן )‪ = C 100%‬גרפיט( הברזל הטהור שבצד השמאלי של הדיאגרמה עובר במהלך החימום ‪3‬‬
‫מעברים אלוטרופיים‪:‬‬
‫בין ‪ 0‬ל‪ 910-‬מעלות צלזיוס יש לו מבנה ‪ BCC‬הנקרא ‪.α iron‬‬
‫בין ‪ 910-1400‬מעלות צלזיוס יש לו מבנה ‪ FCC‬הנקרא ‪.γ iron‬‬
‫בין ‪ 1400‬מעלות לבין נקודת ההיתוך הוא שוב בעל מבנה ‪ BCC‬הנקרא ‪.δ ferritr‬‬
‫כמו כן‪ ,‬עד בין ‪ 0-0.8%‬פחמן‪ ,‬הפלדה נקראת היפו‪-‬אוטקטואידית ובין ‪ 0.8%-2%‬פחמן‪ ,‬היא נקראת‬
‫היפר‪-‬אוטקטואידית‪ .‬פלדה בעלת ריכוז של ‪ 0.8%‬פחמן נקראת פלדה אוטקטואידית או פלדה פריטית‪.‬‬

‫נסתכל על הפאזות והמבנים שלהן‪:‬‬

‫‪ .1‬צמנטיט )‪ – (Cementite‬שם נוסף לקרביד הברזל ) ‪ . ( Fe3C‬ריכוז הפחמן בו ‪ .6.7%‬יש לו‬
‫מבנה אורתורומבי והוא חומר קשה ופריך‪.‬‬
‫‪ .2‬אוסטניט )‪ – (Austenite‬תמיסה מוצקה חדירה המורכבת מפחמן בתוך ‪ γFe‬ובעלת מבנה ‪.FCC‬‬

‫פאזה זו יציבה בטמפרטורות גבוהות אבל מטה‪-‬יציבה )שואפת‬

‫לשנות פאזה( בטמפ' נמוכות‪ .‬אוסטניט היא פאזה רכה וגמישה‪.‬‬

‫‪ .3‬פריט )‪ – (Ferrite‬תמיסה מוצקה חדירה המורכבת מפחמן בתוך ‪ αFe‬ובעלת מבנה ‪.BCC‬‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫לפריט המבנה הרך ביותר מבין כל המבנים בדיאגרמת הברזל –‬

‫צמנטיט‪ .‬מכיוון שלפריט יש מסיסות נמוכה עבור פחמן‪ ,‬במהלך יצירת הפריט מאוסטניט כל‬
‫הפחמן מועף החוצה ויוצר צבירי פחמן‪.‬‬
‫פרליט )‪ – (Pearlite‬כאשר מקררים סגסוגת פחמן בריכוז ‪ 8%‬במצב אוסטניטי‪ ,‬מתפרק‬ ‫‪.4‬‬
‫האוסטניט בטמפרטורה האוטקטואידית לתערובת של שתי פאזות‪ :‬פריט וצמנטיט‪ .‬פאזות אלה‬
‫מונחות זו ליד זו במבנה שכבות הנקרא מבנה שכבתי )למלרי(‪ .‬המבנה הזה בפלדה נקרא פרליט‪.‬‬
‫לפרליט ריכוז פחמן של ‪ .0.83%‬זהו חומר די רך‪.‬‬
‫‪ – Delta Iron – γFe‬יכול להתקיים עם הברזל המותך כאשר ריכוז הפחמן הוא עד ‪ ,0.5%‬עם‬ ‫‪.5‬‬
‫האוסטניט עד ריכוז של ‪ 0.18%‬פחמן‪ ,‬ולבד עד ריכוז של ‪ 0.1%‬פחמן‪ .‬יש לו מבנה ‪ BCC‬והוא‬
‫מגנטי‪.‬‬
‫לדבוריט )‪ – (Ledeburite‬זוהי תערובת של אוסטניט וצמנטיט‪ .‬לדבוריט מכיל ‪ 4.3%‬פחמן‬ ‫‪.6‬‬
‫והוא קיים כאשר ישנו ריכוז של יותר מ‪ 2%-‬פחמן בתמיסה הכללית‪ ,‬ריכוז המייצג את ההפרדה‬
‫בין פלדות לברזל יצוק‪.‬‬
‫באייניט )‪ – (Bainite‬הפריט במבנה זה מופיע כמבנה נוצתי‪ ,‬כאשר בתוך כל גרעין נוצתי כזה‬ ‫‪.7‬‬
‫מופיעים חלקיקים קטנים מאוד של צמנטיט‪ .‬מבנה זה קשה ופריך יותר מהפרליט‪ .‬באייניט יכול‬
‫להיווצר בשתי צורות‪ :‬בקירור מ‪ 550-‬מעלות ל‪ 400-‬מעלות‪ ,‬ובקירור מ‪ 400-‬מעלות ל‪240-‬‬
‫מעלות‪ .‬פאזה זו נוצרת בכמות מועטה מאוד בסגסוגות פלדה‪ .‬מנגנון ההיווצרות שלו כולל שינוי‬
‫הסריג של אוסטניט למבנה סריגי של פריט‪ ,‬הפצה מחדש של הפחמן‪ ,‬ויצירת משקעים של‬
‫קרביד‪.‬‬
‫מרטנסיט )‪ – (Martensite‬נוצר מאוסטניט בחיסום )קירור מהיר( בלבד‪ ,‬התלוי בטמפרטורה‬ ‫‪.8‬‬
‫ובריכוז הפחמן בתמיסה‪ .‬מרטנסיט נוצר על ידי עיוות של מבנה ה‪ FCC-‬של אוסטניט והפיכתו‬
‫למבנה ‪.(Body Centered Tetragonal) BCT‬‬
‫ניתן למצוא פלייט מרטנסיט )‪ (Plate Martensite‬בפלדות עשירות בפחמן או נטולות פחמן‬
‫לגמרי‪ .‬גבישי המרטנסיט בנויים בצורה של פלטות דקות שאינן מקבילות אחת לשכנתה‪.‬‬
‫לאוו מרטנסיט )‪ (Lath Martensite‬ניתן למצוא בפלדות עם כמות ממוצעת או נמוכה של פחמן‪.‬‬
‫גבישי המרטנסיט הזה נראים כמו פלטות המחוברות אחת לשנייה ובעלות אוריינטציה דומה זו‬
‫לזו‪.‬‬

‫מרטנסיט היא פאזה מאוד חזקה אבל פריכה‪ ,‬המקבלת את החוזק שלה מהמבנה הסריגי שלה‪.‬‬

‫הריאקציה האוטקטואידית‬

‫תזכורת‪ :‬ריאקציה אוטקטואידית היא ריאקצית מצב מוצק שבה פאזה מוצקה הופכת לשתי פאזות מוצקות‬
‫אחרות‪:‬‬
‫‪S1 → S 2 + S3‬‬

‫תמיסות מוצקות – במהלך חימום‪ ,‬עובר הברזל שני מעברים אלוטרופיים‪ .‬מיד לאחר ההתמצקות לברזל‬
‫מבנה ‪ BCC‬הנקרא ‪ .δ ferrite‬בהמשך הקירור‪ ,‬הברזל משתנה למבנה ‪ FCC‬הנקרא "אוסטניט"‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫או ‪ .γ iron‬לבסוף חוזר הברזל למבנה ‪ BCC‬הנקרא "פריט" או ‪ . α ferrite‬שלושת המבנים הללו הם‬
‫בעלי חדירויות של אטומי פחמן בתוך הברזל‪.‬‬
‫מכיוון שה"חורים" במבנה ‪ FCC‬גדולים מאלה שבמבנה ‪ ,BCC‬ניתן להחדיר יותר אטומי פחמן למבנה‬
‫‪ .FCC‬לכן‪ ,‬המסיסות המרבית באוסטניט היא ‪ 2.11%‬פחמן‪ ,‬ובברזל עם מבנה ‪ BCC‬היא הרבה יותר‬
‫נמוכה‪ ,‬באזור ‪ 0.0218%‬פחמן עבור ‪ ,α‬ו‪ 0.09%-‬פחמן עבור ‪ .δ‬התמיסות המוצקות של פחמן בברזל הם‬
‫רכות וגמישות יחסית‪ ,‬אבל חזקות מברזל טהור בשל חיזוק התמיסה המוצקה הנובע מנוכחות הפחמן‪.‬‬

‫תרכובות – תרכובת סטוכיומטרית בשם צמנטיט ) ‪ , ( Fe3C‬נוצרת כאשר עוברים את המסיסות המרבית‬
‫של הפחמן בברזל‪ .‬הצמנטיט מכיל ‪ 6.67%‬פחמן‪ ,‬הוא מאוד חזק ופריך )כמו חומרים קרמיים(‪ .‬שליטה‬
‫בגודל‪ ,‬במבנה ובצורה של הצמנטיט מקנה לנו שליטה על תכונות הפלדה‪.‬‬

‫הריאקציה האוטקטואידית – אם אנו מחממים סגסוגת המכילה הרכב אוטקטואידי של ‪ 0.77%‬פחמן אל‬
‫מעל ‪ 727‬מעלות צלזיוס‪ ,‬נקבל מבנה המכיל רק גרעיני אוסטניט‪ .‬כאשר האוסטניט מתקרר תתרחש‬
‫הריאקציה האוטקטואידית‪:‬‬
‫) ‪γ (0.77%C ) → α (0.0218%C ) + Fe3C (6.67%C‬‬
‫כמו בריאקציה אוטקטית‪ ,‬לשנתי הפאזות שנוצרות יש קומפוזיציות שונות‪ ,‬ולכן אטומים חייבים לבצע‬
‫דיפוזיה במהלך הריאקציה‪ .‬רוב הפחמן שבאוסטניט עושה דיפוזיה לצמנטיט‪ ,‬ורוב אטומי הברזל עושים‬
‫דיפוזיה לפריט‪ .‬ההפצה מחדש של האטומים היא קלה ביותר כאשר מרחקי הדיפוזיה קצרים‪ ,‬כמו במקרה‬
‫זה שפריט וצמנטיט גדלים כמו למלות או פלטות‪ ,‬אחד על גבי השני‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫חשב את כמות הפריט וכמות הצמנטיט הנוכחים בפרליט‪.‬‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫פתרון‬

‫מכיוון שבפרליט חייב להימצא ‪ 0.77%‬פחמן‪ ,‬בעזרת חוק המנוף נקבל‪:‬‬

‫‪6.67 − 0.77‬‬
‫= ‪%α‬‬ ‫‪× 100 = 88.7%‬‬
‫‪6.67 − 0.0218‬‬

‫‪0.77 − 0.0218‬‬
‫= ‪% Fe3C‬‬ ‫‪× 100 = 11.3%‬‬
‫‪6.67 − 0.0218‬‬

‫מיקרומרכיבים ראשיים )‪ – (Primary Microconstituents‬פלדות היפואוטקטואידיות מכילות פחות מ‪-‬‬

‫‪ 0.77%‬פחמן‪ ,‬ופלדות היפראוטקטואידיות מכילות יותר מכך‪ .‬פריט הוא המיקרו‪-‬מרכיב הראשי או‬
‫המרכיב הפרו‪-‬אוטקטואידי בסגסוגות היפואוטקטואידיות‪ ,‬וצמנטיט הוא המיקרו‪-‬מרכיב הראשי בפלדות‬
‫היפראוטקטואידיות‪.‬‬
‫אם נחמם סגסוגת היפואוטקטואידית המכילה ‪ 0.6%‬פחמן אל מעל ‪ 750‬מעלות צלזיוס‪ ,‬רק אוסטניט‬
‫יישאר במיקרו מבנה‪ .‬התמונה שבעמוד הבא מדגימה מה קורה כאשר נקרר את האוסטניט‪.‬‬
‫מיד מתחת ל‪ 750-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬פריט יבצע נוקלאציה ויגדל‪ ,‬בד"כ בגבולות הגרעין של האוסטניט‪.‬‬
‫הפריט ימשיך לגדול עד שהטמפרטורה תרד ל‪ 727-‬מעלות צלזיוס‪ .‬האוסטניט שנשאר עד עתה מוקף‬
‫הפריט וההרכב שלו השתנה מ‪ 0.6%-‬פחמן ל‪ 0.77%-‬פחמן המשך קירור אל מתחת ל‪ 727-‬מעלות‬
‫צלזיוס יגרום לכל האוסטניט שנשאר להפוך לפרליט על ידי ריאקציה אוטקטואידית‪ .‬המבנה מכיל כעת‬
‫שתי פאזות – פריט וצמנטיט – המאורגנים כשני מיקרו‪-‬מרכיבים – פריט ופרליט‪ .‬המיקרו‪-‬מבנה הסופי‬
‫מכיל איים של פרליט המוקפים ב"ים" מוצק של פריט‪.‬‬
‫בסגסוגות היפראוטקטואידיות‪ ,‬הפאזה הראשית היא צמנטיט‪ ,‬הנוצר בגבולות הגרעין של האוסטניט‪.‬‬
‫לאחר שהאוסטניט מתקרר ועובר את הריאקציה האוטקטואידית‪ ,‬הפלדה מכילה צמנטיט פריך המוקף איים‬
‫של פרליט‪.‬‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫דיאגרמת ‪TTT‬‬
‫דיאגרמת ‪ (Time-Tempetature-Transformation) TTT‬היא דיאגרמה המתארת את הזמן הדרוש‬
‫בכל טמפרטורה למעבר פאזה כלשהי )מתחילתו ועד לסופו( הדיאגרמה מניחה שהטמפרטורה נשארת‬
‫קבועה בכל התהליך‪ .‬דיאגרמה זו מאפשרת לנו להעריך את המבנה‪ ,‬התכונות וטיפול החום הדרוש‬
‫בפלדות שונות‪ .‬הציון ‪ (Start) S‬ליד כל פאזה מציין את נקודת ההתחלה של מעבר הפאזה‪ .‬הציון ‪F‬‬
‫)‪ (Finish‬מציין את סוף התהליך‪.‬‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪28‬‬

‫פרק ‪ – 7‬דיאגרמת פאזות‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪28‬‬