‫חמצן ושימוש ב‪ NADPH-‬ו ‪ ATP‬משלב האור‪ .‬התהליך מתבצע בסטרומה‪ .

‬הממברנה החיצונית של התילקואיד‬ ‫מעגל ה ‪ :TCA‬מעגל קרבס מתרחש בניגוד לגליקוליזה‪-‬המיטוכונדריה‪ .‬מעגל זה בצימוד עם שרשרת זרחון‬
‫חדירה יותר ליונים‪.‬כלורופיל‪-‬מכיל טבעת פוריפירינית(‪ , )+Mg2‬בעל שרשרת הידרופובית‪ :‬כלורופיל ‪ a‬בעל בליעה‬ ‫חמצוני מהווה ‪ 95%‬ממרור האנרגיה של יצורים ארוביים‪ .‬הדלק למעגל מגיע משבירת שומנים‪ ,‬גליקוגן‬
‫מקסימלית ‪ .700‬כלורופיל ‪ b‬בליעה ב ‪ .680‬יש צורך בחפיפה בתחומי הבליעה על מנת שה ‪ E‬תעבור מאחת‬ ‫וח‪.‬אמינו‪ .‬ניתן לייצר ‪ Acetyl CoA‬מפירובאט‪ .‬בתנאים אנארוביים פירובאט ממשיך ללקטט או אתנול‪.‬‬
‫לשניה‪ .‬הכלורופילים ופיגמנטים מסייעים‪-‬מרכז הריאקציה ‪ PS2-P680.‬קולט פוטון ועולה לרמה אנרגטית‬ ‫בתנאים אירוביים פירובט נכנס למיטוכונדריה בתמורה ל ‪ -OH‬לאנטיפורטר שמעביר אותו‪ .‬במיטוכ' פירובאט‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬מוסר ‪ e‬ל ‪ Phe‬והופך ל ‪ +P680‬במצב זה פוט חמצון שלו גבוה משל חמצן ולכן גונב ‪ e‬מהמים‪ ,‬ה ‪e‬‬ ‫עובר דהקרבוקסילציה חמצנית ע"י קומפלקס פירובאט דהידרוגנז ליצירת ‪ .Acetyl CoA‬פירובט דהידרוגנז‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫עוברים דרך מרכז ‪ Mn‬ו ‪ .Z‬בתהליך נוצר חמצן ו ‪ H‬משתחררים לתילקואיד‪ .‬קומפלקס ‪ Z‬מעביר ‪ e‬ל ‪P680‬‬ ‫קומפלקס גדול המהווה אינטגרציה של ‪ 3‬סוגי אנזימים‪ .‬קומפלקס זה מהווה נקודת קישור בין גליקוליזה‬
‫וחוזר למצב יציב‪ .‬הריאקציה משתמשת גם בפרוטונים בנוסף ל‪ e.PS1-P700-‬אינו מחמצן טוב יותר מ ‪ PC‬על‬ ‫למעגל קרבס‪ .‬לפעילותו דרושים ‪ 5‬קופקטורים‪ .‬חשיבות המבנה‪ )1 :‬תגובה מורכבת מבוצעת באופן קטליטי‪)2 .‬‬
‫כן יש צורך ב ‪ PS1‬כך שיהיה ערור של ‪ P700‬שמוסר ‪ e‬ל ‪ A0‬והופך ל ‪ +P700‬ואז מסוגל לחמצן את ‪PC. A0‬‬ ‫קצב גדל ופחות תוצרי לוואי‪ .‬בקרה על פירובט דהידרוגנז‪ )1 :‬מודיפיקציה קוולנטית הפיכה‪ :‬זרחון הקומפלקס‬
‫מוסר הלאה ‪ e‬עד לחיזור של ‪ .NADP‬ציטו ‪ bf‬מהווה משאבת ‪. H‬פוטופוספורילציה מעגלית‪-‬מתרחשת כאשר‬ ‫ע"י קינאז ספציפי מעכב את פעילותו‪ .‬פוספטאז ספציפי מאקטב אותו‪ NADH )2 .‬ו ‪ Acetyl CoA‬מעכבים את‬
‫ריכוז ה ‪ NAD‬נמוך‪ ,‬מתקבל רק ‪ ATP‬ע"י ‪ ∆PH‬הנוצר מציטו ‪ bf‬המקבל ‪ e‬מפרדוקסין(‪ )Fx‬במקום שימשיכו ל‬ ‫הקומפלקס בהיזון חוזר‪ )3 .‬סידן מאקטב את הפוספטאז שמאקטב את הקומפלקס‪( .‬אגוניסטים אדרנרגיים‬
‫‪.NADP‬‬ ‫‪+‬‬
‫מעלים ריכוז סידן)‪ )4 .‬קומפלקס קינאז משופעל ע"י פירובט ו ‪ NADH‬ומעוכב ע"י ‪CoA, Acetyl CoA, NAD‬‬
‫הבדלים בין פ"א במיטו לבין פוטו בכלורו‪ .1:‬במיטו' ה ‪ ET‬נמצא בממברנה הפנימית ו ‪ H‬נזרק החוצה לחלל‬ ‫ו ‪ .ADP‬ציטראט סינטז‪ :‬דוחס אוקסלואצטט עם אצטיל ‪ CoA‬ליצירת ציטראט דרך ציטריל ‪ .CoA‬ביונקים‬
‫הבין ממברנלי‪ ,‬בכלורו' כיוון זריקת הפרוטונים הוא לתילקואיד‪ F1 ,‬פונה לסטרומה‪ ,‬בבקטריות פוטו אין אברון‬ ‫הציטראט סינטאז הוא דימר‪ ,‬עובד ב ‪( induced fit‬אוקסלואצטט גורם שינוי קונפומטיבי‪ :‬סיבוב דומיין קטן‬
‫מיוחד המע' נמצאת בממברנה הציטו'‪ .2 .‬במיטו ‪ ∆Ψ‬מהווה את הכח המניע העקרי מכיוון שהממברנה הפנימית‬ ‫‪ 190‬ביחס לדומיין גדול בכל תת‪-‬יחידה) לפי ‪ .sequential order‬אקוניטאז‪ :‬מציטראט דרך אקוניטט‬
‫חדירה ל ‪ H‬ולא‬ ‫לאיזוציטרט‪ :‬שינוי מיקום קב' הידרוקסיל כהכנה לדקרבוקסילציה מחמצנת בשלב הבא‪ .‬אקוניטאז הוא חלבון‬
‫‪ .Fe-4S4‬אטום ברזל קושר את קבוצות קרבוקסילט והידרוקסיל של ציטרט‪ .‬איזוציטראט דהידרוגנז‪ :‬מקטלז‬
‫ליונים אחרים‪ .‬בכלורו' ‪ ∆pH‬מהווה כח מניע עקרי מכיוון שהממברנה חדירה ל ‪ Cl‬הנכנס בעקבות ‪ H‬לתוך‬
‫דהקרבוקסילציה מחמצנת של איזוציטרט ל ‪ α‬קטוגלוטרט דרך אוקסלוסוקסינט‪ .‬קומפלקס קטוגלוטרט‬
‫התלקואיד ו ‪ Mg‬יוצא לסטרומה באנטיפורט עם ‪ 2H‬כך לא נוצר ‪ ∆Ψ. ∆pH‬גדל הודות ליצירת ‪ NADPH‬בצד‬
‫דהידרוגנז‪ :‬מקטלז דהקרבוקסילציה מחמצנת של ‪ α‬קטוגלוטרט לסוקסיניל ‪ .CoA‬סוקסיניל ‪ CoA‬סינטטאז‪:‬‬
‫הסטרומה‪-‬ריכוז ה ‪ H‬יורד‪ ,‬בבקטריות פוטו' ‪ ∆Ψ‬כמו במיטו'‪ .‬בתילקואיד קומפלקס פלסטוציאנין פונה ללומן‪,‬‬ ‫מקטלז פירוק סוקסיניל ‪ CoA‬לסוקסינאט תוך יצירת ‪ GTP‬ע"י צימוד ביקוע הקשר התיואסטרי של סוקסיניל‬
‫‪ fd‬מצוי בסטרומה‪ .‬איזור הגרנות עשיר יותר ב ‪ .PS2‬סטויכיומטריה‪ :‬לייצור גלוקוז צריך ‪ 18ATP‬שה ‪PMF‬‬ ‫‪ CoA‬לזרחון נוקלאוטיד פוריני בד"כ ‪ .GDP‬דוגמא להעברת אנרגיה מקשרר תיואסטרי לקשר אנהידרי‪ .‬חזרה‬
‫ליצירתם מגיע מייצור של ‪ 12NADPH‬ע"י ‪ 48‬פוטונים שלוקחים ‪ 24e‬מ ‪ 6H2O‬ויוצרים ‪(.O26‬אם יש מסלול‬ ‫לאוקסלואצטט ב ‪ 3‬שלבים‪ :‬חמצון‪ ,‬הידרציה וחמצון נוסף‪ .‬השלב האחרון בעל ‪ ΔG‬חיובי באופן משמעותי‪.‬‬
‫מעגלי‪ ,‬יצרכו יותר פוטונים‪ ).‬יעילות ‪( 35%‬יחס הפרשי אנרגיה של מול הקסוז עם אנרגיה של מול מים ו ‪co2‬‬ ‫הריאקציה מובלת לכיוון תוצר ע"י יצירת התוצרים‪ :‬אוקסלואצטט ו ‪ .NADH‬סה"כ תוצרים‪NADH, 3 :‬‬
‫לבין אנרגיה של ‪ 48‬מול פוטונים)‪ .35%=2870/8000 .‬שלב החושך‪ :‬מעגל קלווין‪ -‬תוצרי שלב האור מנוצלים‬ ‫‪ .FADH2, GTP, 2 CO2‬נצרך ‪ .2H2O‬במעגל עצמו ‪ 2‬נקודות בקרה‪ )1 :‬איזוציטרט דהידרוגנז מעוכב ע"י ‪ ATP‬ו‬
‫לקיבוע ‪ CO2‬בריבולוז ‪ 1,5‬ביספוספט ויצירת ‪ )F6P (3 ATP 2 NADPH‬וחידוש בריבולוז ‪ 1,5‬ביספוספט‪.‬‬ ‫‪ NADH‬ומשופעל ע"י ‪ )ADP. 2‬קומפלקס קטוגלוטרט דהידרוגנז מעוכב ע"י ‪ ,ATP‬סוקסיניל ‪ CoA‬ו ‪.NADH‬‬
‫מתבצע בסדרת ריאקציות ‪.5+5>--7+3 // 7>--4+3// 4+5>--6+3‬‬ ‫מחלות‪ )1 :‬ברי‪-‬ברי‪:‬מחסור בויטמין ‪ – B1‬טיאמין‪( .‬חוסר ‪ TPP‬של פירובט דהידרוגנז וחוסר קב' פרוסטטית של‬
‫מעבר חומרים דרך ממברנה‪ :‬ע"מ לשמור על הרכב תא קבוע ישנם מס' מערכות המעבירות חומרים דרך‬ ‫קטוגלוטרט דהידרוגנז)‪ .‬קרדיווסקולרית‪ ,‬נוירולוגית פריפריאלית‪ .‬עור עצבני‪ ,‬חולשת שרירים‪ .‬לאחר צריכת‬
‫הממברנה‪.‬המעבר מוגבל בעיקר ע"י מטען וגם ע"י גודל‪ .‬מים נדחפים פנימה‪ .‬בממברנה ללא חלבונים הדיפוזיה‬
‫גלוקוז‪ ,‬יש הצטברות של קטוגלוטרט ופירובט‪ )2 .‬ארסנייט‪/‬כספית(‪ :)mad hatter‬אפיניות גבוהה לתיול‪.‬‬
‫ליניארית עפ"י מפל ריכוזים בממברנה עם חלבונים יש סטורציה (מיכאליס‪-‬מנטן) ‪ K0.5‬ריכוז הנותן ‪50%‬‬
‫חוסמים אתר פעיל של ליפואמיד‪ :british anti luisite )3 .‬אנטי חל"כ‪ .‬נקשר לארסנייט באפיניות גבוהה ויוצא‬
‫מהעברה מקס'‪.‬העברה מחולקת ל‪.1 :3-‬פסיבי‪-‬תעלות‪.2 .‬חצי אקטיבי‪-‬נשאים ‪.3‬אקטיבי‪-‬משאבות‪.‬‬ ‫איתו בהפרשות‪ .‬מעגל החומצה הציטרית משמש גם נקודת מוצא לפרקורסורים המשמשים לביוסינטיזה‪:‬‬
‫= ‪V‬‬
‫‪V max * [ S ] out‬‬
‫‪K 0.5 +[ S ] OUT‬‬
‫= ‪V‬‬
‫) ‪D ([ S ]out −[ S ]in‬‬
‫‪l‬‬
‫‪)1‬ציטרט – ח‪.‬שומן‪ ,‬סטרולים‪ )2 .‬קטוגלוטרט – גלוטמט לח‪.‬אמינו אחרות לפורינים‪ )3 .‬סוקסיניל ‪:CoA‬‬
‫פורפירינים‪ ,‬כלורופיל‪ ,‬הם‪ )4 .‬אוקסלואצטט‪ :‬אספרטט לח‪.‬אמינו אחרות‪ ,‬פורינים ופירימידינים‪ .‬פירובאט‬
‫נשאים‪ :‬בעלי ‪ 2‬קונפורמציות ‪ C0‬בחוץ ‪ Ci‬בפנים מעבירים עפ"י המפל ביוניפורט או קוטרנספורט והתהליכים‬ ‫קרבוקסילז‪ :‬דרך עקיפה לייצור אוקסלואצטט כדי לעמוד בדרישות האנרגיה של התא בחוסר‪ .‬נצרך ‪.ATP‬‬
‫הפיכים‪.‬הגורם לזרוז שינוי המבנה הוא הקישור לסובסטרט הגורם לשינוי קשרי מימן‪ .‬הנשאים בעלי ספציפיות‬ ‫האנזים משמש גם בגלוקונאוגנזה‪ .‬פעיל רק בנוכחות אצטיל ‪ .CoA‬לפי מאזן האנרגיה אוקסלואצטט ימשיך‪:‬‬
‫גבוהה‪.‬התהליך אקטיבי משני בגלל שמשתמש במפל הנוצר ע"י ‪ .ATP‬בקוטרנספורט‪ ,‬האנרגיה מהעברת חומר‬ ‫נמוך‪-‬ציטרית‪ .‬גבוה‪-‬גלוקונאוגנזה‪ .‬זו דוגמא לריאקציה אנאפלרוטית(=למלא את החסר)‪ .‬בצריכת שומנים‬
‫א' לפי מפל הריכוזים מנוצלת להעברת חומר ב' נגד המפל‪ .‬המודל המקובל כיום לשינוי קונפורמציית הנשא הוא‬ ‫אצטיל ‪ CoA‬שהוא מעכב של פירובט דהידרוגנז ומשפעל של פירובט קרבוקסילז שמעלה את ריכוז‬
‫פליפ פלופ‪.‬‬ ‫אוקסלואצטט ומאפשר יצור ציטראט‪ .‬עליה בריכוז ‪ ATP‬וציטרט מעכבת את האנזים ‪ PFK‬בגליקוליזה‪.‬‬
‫אנטיפורט‪:‬‬ ‫סימפורט‪:‬‬ ‫יוניפורט‪:‬‬
‫מעבר אלק' וזירחון חימצוני‪ :‬התהליך בו נוצר ‪ ATP‬כתוצאה ממעבר אלק'‪ .‬מתבצע בממברנה הפנימית במיטו'‪.‬‬
‫תעלות‪ :‬אין אינטראקציה ואפיניות לסובסטרט‪ .‬מעבירות עפ"י מפל ריכוזים‪ .‬יש ‪ 2‬סוגים‪.1 :‬תלויות ליגנד(‬
‫חימצון ‪ NADH‬נותן ‪ ATP 3‬וחימצון ‪ FADH2‬נותן ‪ .ATP 2‬הממברנה החיצונית חדירה פרט לחלבונים‬
‫‪.Ach) 2‬תלויות מתח(נתרן‪-‬אשלגן) המצויות רק בתאים אקסיבילים(לא בתא דם אדום)‪ .‬תלויות ליגנד‪:‬‬
‫והפנימית אינה חדירה‪ .‬הקשר בין אנר' חופשית ופח"ח∆‪. ´G0´=-nF∆E0‬שרשרת העברת האלק' כולת ‪4‬‬
‫‪ AchR: 5‬יח' במעגל (‪ )α,γ,α,δ,β‬פתיחה בקשירת ‪ .2Ach‬זמן הפתיחה קצר מאוד בגלל ש ‪ AchE‬המפרק‬
‫קומפלקסים הכוללים חומרים המסודרים עפ"י פח"ח מהגבוה לנמוך‪A) 1/2O2 + 2H+ +2e-→ H2O .‬‬
‫מהיר‪.‬מעכבי האנזים כמו ‪,DM ,DIPF‬קוררה‪ DFP,‬ופוספטים אורגנים (שנקשרים לשייר סרין באתר הפעיל)‪-‬‬
‫מונעים את פעילותו‪ .‬הסלקציה היא לפי מטען וגודל‪ .‬טבעות טעונות מונעות כניסה של מטען דומה פילטר אזור‬ ‫‪E0´ = +0.82V‬‬ ‫‪∆E0=A-B=1.14V‬‬ ‫‪+ H+ +2e- → NADH‬‬ ‫= ´‪E0‬‬
‫צר מונע כניסת מולק' גדולות‪ .‬ניתן לבדוק מוליכות בשיטת ‪ .Patch Clamp‬תלויות מתח נפתחות עקב שינוי‬
‫‪+‬‬
‫‪-0.32V B) NAD‬‬
‫מתח המשפיע על מקטע רגיש לשינויים ועוברות אינאקטיבציה לפי מודל ‪( Ball&Chain‬בין פתיחה אחת לשניה‬ ‫∆‪ G0´=-nF∆E0´=-2*23.06*1.14=-52.6 Kcal/mole‬במחזור אחד ניתן להפיק ‪ .)7ATP (52.6/7.3‬בפועל נוצרים‬
‫‪ – 3‬ניצולת ‪ 42%‬עקב איבוד ‪ E‬לסביבה כחום‪ .‬החלבונים אינם מתחזרים או מתחמצנים אלא הקופקטורים‬
‫יש פרק זמן של אינאקטיבציה)‪ .‬סלקציה ע"י פילטר וגלאי מתח (‪ α‬הליכס באיזור הידרופובי‪ ,‬טעון חיובית‬
‫בתעלת אשלגן‪-‬מקלף שכבות מיום מאשלגן‪ .‬וחמצנים וקרבונילים בתעלת נתרן‪-‬נתרן עובר עם שכבת מיום)‪.‬‬ ‫השונים‪ .‬הנשאים השונים (נשא=קופקטור‪+‬חלבון)‪ -NADH .1:‬קופקטור של דהידרוגנזות אינו קשור‬
‫תעלת נתרן מעוכבת ע"י ‪(TTX,STX‬בעלי קב' גואנידיום שחוסם את התעלה)‪ .‬בידוד תעלות יוניות‪ .1 :‬סימון‬ ‫קוולנטית לחלבון מקבל או מוסר אלקטרונים ומשתחרר מהחלבון‪ .‬חלה ירידה בבליעה במעבר מ ‪ +NAD‬ל‬
‫התעלה ב‪ TTX-‬רדיואקטיבי והוספת דטרגנט לא יוני ‪ .2‬הפרדה עפ"י מטען בכרומטוגרפית מחליף יונים‪/‬לפי‬ ‫‪-NADH. 2.FAD‬קופקטור של פלבופרוטאין‪ .‬עובר חיזור דו‪-‬שלבי בקליטת ‪ H+e‬ל ‪ FADH‬ול ‪FADH2.‬‬
‫צפיפות בצנטרפוגה‪.‬‬ ‫‪ -)3.ubiquinone (UQ‬מולקולה קטנה המסיסה בממברנה כך שיכולה להעביר ‪ e-‬מנשא אחד לאחר‪ .‬יכול לקשור‬
‫משאבות‪ :P type :‬האנזים עצמו עובר זרחון (בשייר של אספרטט ולא סרין כבד"כ)‪ .‬הרצף באיזור האתר‬ ‫‪ H+e‬ולהתחזר ל ‪ ·QH‬ולחלוטין ל ‪.QH2. 4‬ציטו‪-‬נשא ‪ e‬הדורש רק ‪ e‬לחיזורו‪ +e+Fe3+→Fe2 .‬קבוצה‬
‫הפעיל שמור מאוד‪ .‬לדוגמא משחלף נתרן‪/‬אשלגן‪ :‬אלקטרוגנית‪ ,‬מעבירה ‪ 2K‬פנימה על כל ‪ 3Na‬שמוצא‪ .‬מבנה‪:‬‬ ‫פרוסטטית מכילה ‪ .Heme‬השוני בין ‪ 4‬ציטוכרומים השונים‪ :‬חלק חלבוני בפורפירין‪ ,‬פח"ח‪ ,‬שיירים ובליעה‬
‫‪ α2-β2. α‬מפרקת ‪ ATP‬וקושרת יונים אך ‪ β‬הכרחית(מכילה נגזרות סוכר)‪ .‬פרוק ה‪ ATP-‬מצומד לקישור נתרן‬ ‫שונה‪ .‬ב ‪ CytC‬קבוצת ‪ Heme‬קשורה קוולנטית ל ‪-Cys. 5.S-Fe protein‬חלבון צבעוני עם מס קב ‪Cys‬‬
‫בתא ולקישור אשלגן מחוץ לתא‪ ATP.‬חייב להיות בתוך התא‪ .‬מעכבים‪ :‬בתוך התא ‪( vanadate‬סטרואיד‪,‬‬ ‫הנקשרות עם ‪ .Fe‬אין קליטת ‪ H‬בחימזור‪ .‬קביעת סדר הנשאים‪ .1 :‬פוט' ח"ח‪-‬הכי שלילי ימסרו להכי חיובי‬
‫מייצב ‪ .)2E‬מחוץ לתא אובאין(‪ )digitoxigenin‬וחוסם הידרוליזת פוספט מ ‪ .E2~P‬הוכחת המודל‪ )1 :‬טריפסין‬ ‫‪.2‬בליעה של ציטוכרומים‪ .3 .‬מעכבי מעבר ‪-e‬חומר אורגני המסוגל להקשר באופן ספציפי לאחד הנשאים ולמנוע‬
‫חותך באיזור אחר ב ‪ E1‬וב ‪ )E2. 2‬הפיך‪-‬סינטוז ‪)ATP. 3‬קיום ‪ E-P‬ע"י מעכבים‪ )4 .‬דפוספורילציה תלוי ב ‪.K‬‬ ‫ממנו את העברת ה ‪ e‬הלאה ‪ .4.‬בידוד נשאים מממברנת המיטו' והוספת סוקסינט (תורם ‪ )e‬וחמצן (מקבל ‪.)e‬‬
‫{במיקרווילי משאבת נתרן‪/‬אשלגן בונה מפל נתרן מחוץ לתא לכניסת גלוקוז בסימפורט עם ‪ .Na‬מעוכב ע"י‬ ‫מבנה שרשרת מעבר ה ‪:e‬קומפלקס ‪ NADH-Q 1‬רדוקטאז‪(:‬משאבת פרוטונים‪-‬זורק ‪ 4H‬לציטוסול)‪-‬מכיל‬
‫פלוריזין וגם ע"י ציטוכלסין ‪ B‬שחוסם יוניפורטר להעברת גלוקוז לקפילרות}‪ .‬דוגמא נוספת ל ‪P-type: Ca-‬‬ ‫‪ NADH‬דהידרוגנאז הלוקח את ה ‪ e‬מ ‪ NADH‬ומעבירם ל ‪ FMN‬ומ ‪ FMN‬לחלבון ‪ FeS‬ומ ‪ FeS‬ל ‪ .UQ‬קומפ‬
‫‪ ATPase‬מס' איזורים‪-A :‬קטליטי‪-P ,‬פוספורילציה‪-N ,‬קישור נוקלאוטידים‪ .10TM ,‬הכנסת ‪ 2Ca‬על פירוק‬ ‫‪-2‬סוקסינט‪ Q -‬רדוקטאז‪-‬אינו משאבת ‪ .H‬פונה למטריקס‪ .‬מקבל ‪ e‬מסוקסינט‪ ,‬מעביר ל ‪ FADH‬המעביר את ה‬
‫‪ .1ATP‬הפיכה‪ ,‬שומרת על עקרונות ‪ .P-type‬מעכב מבטל צימוד בין פירוק ‪ ATP‬להכנסת ‪ Ca‬ע"י עיכוב פירוק‬ ‫‪ e‬לחלבון ‪ FeS‬ולבסוף ל ‪ .UQ‬קומפ ‪-3‬ציטו רדוקטאז‪-‬משאבת ‪ .)H(2H‬ציטו ‪ B‬מקבל את ה ‪ e‬מ ‪ UQ‬ומעביר‬
‫‪ Ca. A23187‬יונופור ספציפי לסידן‪.‬‬ ‫לציטו ‪ C‬במעגל הקינון‪ QH2 :‬נקשר לאתר ‪ ,out‬מעביר ‪ e‬ל ‪ CytC‬והופך ל ‪ QH·. e‬נוסף עובר דרך ציטו ‪ bh‬לציטו‬
‫‪ F type: F0, F1‬מסנטזים ‪ ATP‬בניצול מפל פרוטונים‪ :V type .‬מפרקת ‪ ATP‬ליצירת מפל פרוטונים‬ ‫‪ bl‬ומשם ל ‪ Q‬שמצוי באתר ‪ in. 2H‬נזרקים לציטוסול‪ .‬ציטו ‪ C‬נייד בצד הציטוסולי בין קומפ ‪ 3‬ל ‪ .4‬קומפ ‪-4‬‬
‫(בווקואולה)‪ .‬חישוב יעילות ‪ATP/ion‬‬ ‫ציטו אוקסידאז‪-‬מורכב מ ‪ 2‬תתי יח' ציטו ‪ A‬ו ‪ a3‬ציטו ‪ A‬מקבל ‪ e‬מציטו ‪ C‬ומעביר לציטו ‪ A3‬המעבירם‬
‫מודל ‪: P‬‬ ‫לחמצן‪,‬הוא משאבת ‪ .)H (4H‬מרכז חימזור בימטאלי‪ .Fe+Cu :‬עדויות לצימוד בין מעבר ‪ e‬לסנתזת ‪:ATP‬‬
‫ח' שומן וכלסטרול טריאצילגליצרול(‪-)TAG‬צורת אגירת ה ‪ E‬של ח' שומן(‪ ,)Acyl‬יתרונות‪ )1 :‬מולקולה‬ ‫תיאוריה‪ ∆PH-‬שנוצר כתוצאה ממעבר ‪ e‬מנוצל ליצירת ‪ ATP‬ע"י ה ‪ ATP‬סינתאז‪-‬צימוד‪ .1 .‬כאשר מוסיפים‬
‫מחוזרת‪,‬לכן משחררת יותר ‪ E‬בתהליך חמצונה‪ )2 .‬מולקולה הדרופובית‪-‬לא ממוימת‪ Mw-‬נמוך‪ .‬מקורות ח'‬ ‫לפ"א ‪ ADP+P‬וסוקצינט יש מעבר ‪ e‬וסינתזה (כמות החמצן יורדת)‪ .2 .‬מפרי צימוד‪-‬מונעים גרדיאנט ‪ PH‬וכך‬
‫שומן‪ )1:‬דיאטה‪ )2 .‬מאגר שומנים‪ )3 .‬סינתיזה(בחיות)‪ .‬ספיגת ח' שומן בדיאטה‪ )1 :‬במזון נכנס שומן‬ ‫מואצת שרשרת ה ‪ e‬אך לא יווצר ‪ .ATP. 3‬מעכב מעבר ‪-E‬מעכב סינתזת ‪ ATP‬עיכוב של ‪ ATP‬סינתאז אין ניצול‬
‫כטריגליצרידים ופוספוליפידים כגוש‪ -‬שבירת הגוש ע"י מיצי מרה(נגזרת של כולסטרול המיוצרת בכבד‬ ‫של ‪ , PH‬חומציות עולה והשרשרת ‪ e‬מעוכבת‪ .‬ה ‪ H‬נזרקים מהמטריקס לציטוזול‪ ATP .‬סינטאז‪-‬ניסויים‪.1:‬‬
‫ומאוכסנת בכיס המרה) ליצירת מיצלות‪ )2 .‬פוספוליפידים ו ‪ TAG‬מתפרקים במעי לח' שומן וגליצרול ע"י‬ ‫סוניקציה‪-‬קבלת וסיקולות שנסגרו הפוך (‪ .smv). 2‬הכנסת ‪ EDTA‬והפרדה בין ‪ F0‬ל ‪ F1‬של ה ‪ ATP‬סינטאז‪.3 .‬‬
‫ליפזות ופוספוליפזות‪ )3 .‬ספיגת ח' שומן והגליצרול לשכבת המוקוזה במעי ויצירה מחדש של ‪ )TAG. 4‬אריזת‬ ‫הפרדה בין הממברנות לחלקיקים החופשיים בתמיסה (‪ .)F1‬רואים פעילות של שרשרת ‪ e‬ללא ‪ ATP‬סינטאז‪.‬‬
‫‪ TAG‬בתוך ליפופרוטאינים‪-‬כלי הובלתם בגוף‪ )5 .‬כניסת הליפופרוטאין למע' הדם‪ )6 .‬דגרדציה של ‪ TAG‬לח'‬ ‫‪.4‬החזרת הנוזל(‪ F1)+Mg‬וקבלת ‪ – ATPase‬כך הוכיחו כי ‪ F1‬בעל פעילות ‪ ATP‬סינטאז‪ .‬מעכבים‪ )1 :‬מעבר‬
‫שומן וגליצרול בנימים באברי גוף שונים‪ .‬הגליצרול שנוצר בתהליך הליפוליזיס עובר פוספורילציה וחמצון‬ ‫אנרגיה‪-‬אוליגומיצין ‪( DCCD ,‬חוסמים ‪ ,)F0‬פלוריזין‪ )DBMIB. 2 ,‬מפרי צימוד‪ -‬יונופור‪-‬חומר הידרופובי‬
‫ליצירת דהידרוקסי אצטון‪-‬פוספט‪ ,‬שעובר איזומרציה לגליצראלדהיד ‪3‬פוספט‪ ,‬שהינו חומר ביניים בתהליכי‬ ‫‪+‬‬
‫מסיס בממברנה המעביר יונים מצד אחד לשני עד לשיוויון ריכוזים‪ :‬ולינומיצין‪-‬מסיס בממברנה‪ ,‬מעביר ‪K‬‬
‫הגליקוליזה והגלוקונאוגנזה‪ .‬ח' השומן‪ )1:‬מהווה מקור לאנרגיה ע"י חימצון במטריקס של המיטו'‪ )2 .‬מהווה‬ ‫עפ"י לא פוגע ‪ , PH‬ניגרוסין‪-‬משחלף ‪ Na-H‬עפ"י ‪ PH‬לא פוגע ב ‪ .‬בפועל לא משפיע על רספירציה‪.‬‬
‫מרכיב ליצירת פוספוליפידים בממברנה‪ )3 .‬נאגרות כטריאצילגליצרול ‪-Adipose cell(.‬תאי שומן‪-‬אתר‬ ‫גרמיצין‪-‬תעלת פרוטונים‪– DNP CCCP,,‬פרוטונופורים‪ :‬מעבירים ‪ H‬מצד אחד לשני של הממברנה לפי מפל‬
‫האיחסון העיקרי של טריאצילגליצרול ביונקים‪ .‬בתגובה לסיגנלים הורמונליים ליפזות משופעלות (מפל‬ ‫ריכוזים‪ .‬תרמוג'נין‪-‬בשומן חום‪ .‬פועל כמו ‪ – DNP. NH4Cl‬מבטל ‪) PH, ,FCCP EDTA 3‬מעכבי מעבר אלק'‪-‬‬
‫זרחונים של [‪ )↑]cAMP‬ומפרקות את ה ‪ TAG‬האגור לגליצרול וח' שומן‪ .‬ח' השומן נכנסות למחזור הדם‬ ‫‪-CN‬נקשר לציטו ‪-A3. CO‬נקשר ל‪ a-‬רוטנון ואמיטל‪-‬מעכבים ‪( NADH Q Reductase‬שלב ראשון ב‪)ET-‬‬
‫ונקשרות לאלבומין וכך מועברות למקומות שונים)‪ .‬חימצון ח' שומן ליצירת ‪ :E‬ח' השומן עוברת פירוק‬ ‫מלמסור ‪-e. Antimycine‬מעכב מעבר ‪ e‬בקומפ ‪ 3‬מצטו ‪ b‬לצטו ‪ c‬כך שחצי מהנשאים מחומצנים ‪– DCMU‬‬
‫במיטוכונדריה הכנסתה למיטוכונדריה דורשת ‪ 2‬שלבים‪)1:‬אקטיבציה של ח' השומן‪ ATP:‬מקשר את הקב'‬ ‫מעכב ‪ Qa‬ל‪, Qb -‬אמיטל‪ ,‬פריציאניד‪.‬‬
‫הקרבוקסילית של ח' השומן עם הקב' הסולפהידרילית של ‪ ,CoA‬דבר המתרחש בממברנה החיצונית של‬ ‫‪ET↔ΔμH+↔ATP ΔμH+=ΔΨ+ΔpH ΔG=-RTln(C2/C1)+zF ΔΨ =-2.33RT ΔpH+ zF ΔΨ‬‬
‫המיטו'@ ‪ PPi‬מתפרק ל ‪ Pi2‬בכדי להפוך את התגובה לחד כוונית‪)2 .‬העברה למטריקס‪-‬מולקולת קרניטין‬ ‫בכלורופלסט ‪ ΔpH=3‬ו ‪( ΔΨ=0.02‬חדירות ‪ Cl‬גבוהה) במיטוכונדריה ‪ ΔpH=1.4‬ו ‪ΔΨ=0.18‬‬
‫מהווה נשא בממברנה הפנימית של המיטו'‪ ,‬אשר מעבירה את ח' השומן ‪ ,‬שאינה מסוגלת לעבור לבדה‪-‬גדולה‬
‫→ )‪NADH(-.32)→FMN(-.30)→Fe-S→CoQ(+.04)→cytB(+.07)→Fe-S→cytC1(+.23)→cytC(+.25‬‬
‫וטעונה‪ .‬קב' האציל של אציל ‪ CoA‬מועברת לקרניטין ע"י קרניטין אציל טרנספרז ‪,1‬עוברת את הממברנה‬
‫‪)cytA(+.29)→cytA3(+.55)→O2(+.82‬‬
‫הפנימית (‪ )IM‬ע"י טרנסלוקז‪ :‬אנטיפורטר מכניס קרנטין אציל ומוציא קרנטין‪ .‬במטריקס קב' האציל עוברת‬
‫הוכחות לכך ש ‪ ATP‬סינתאז מונע ע"י ו ‪. pH: 1‬בנוכחות חמצן וסוקצינט מקבלים החמצה‪ .2 .‬מפרי‬
‫חזרה ל ‪ CoA‬ע"י קרניטין אציל טרנספרז ‪. 2‬תהליך הפירוק נקרא ‪ )βoxidation cycle: 1‬חמצון ע"י ‪ FAD‬ע"י‬
‫צימוד פוגעים בסינתזת ‪ ATP‬אך לא ב ‪.ET. 3‬קיימים מפרי צימוד הפוגעים ב ומונעים יצירת ‪ .ATP. 4‬ניתן‬
‫האנזים אציל ‪ CoA‬דהידרוגנז – ‪ FADH‬נשאר מחובר צמיד לאנזים שלו ומעביר ישירות את האלק' לקוינון)‪)2 .‬‬
‫לסנתז ‪ ATP‬ע"י ‪ PH‬מלאכותי‪-‬הבקטריה רודופסין (מסוגל לקלוט ‪ H‬ולהעבירו משני צידי הממברנה) מסוגלת‬
‫הידרטציה‪-‬הוספת מולקולת מים לקשר הכפול ליצירת איזומר ‪ L‬ע"י ‪( enoyl CoA hydrataase 3‬חמצון קב'‬
‫לסנתז ‪ ATP‬בנוכחות ‪ ATP‬סינטאז‪ .5 .‬קצב צריכת חמצן עולה עם הוספת ‪ .ADP‬מנגנון ‪-ATPsynthase:F0‬‬
‫הדרוקסיל לקב' קטו ע"י ‪+NAD‬ע"י האנזים ‪ B‬הידרוקסיאציל ‪ coA‬דהידרוגנז ‪ )4 .‬תיוליזה – ביקוע‬
‫קומפלקס טרנס ממברנלי מהווה תעלה ל ‪ H‬יח' ‪ β‬ועור ‪ 3‬יח' בודדות ‪ F0‬המכיל ‪ /A’B/C‬והוא תעלה לפרוטונים‬
‫המולקולה ע"י קב' ‪ SH‬של ‪ CoA‬נוסף‪ .‬נוצרים אצטיל ‪ CoA‬ואציל ‪ CoA‬קצר ב ‪ 2C‬ע"י האנזים אציל‬
‫הרגישה לאוליגמיצין‪.‬היח' הקטליטית היא ‪ β‬אך היא זקוקה לשאר‪-F1 .‬פונה אל המטריקס‪ .‬סינטיזת ‪ATP‬‬
‫‪CoA‬אצטיל טרנספרז‪ .‬הדגרדציה ממשיכה עד לקבלת ‪ 2‬קבוצות אצטיל ‪ .CoA‬מולקולות אלה נכנסות למעגל‬
‫נעשית בין יח' ‪ α‬ליח' ‪ .β‬סינטוז ‪ ATP‬הוא ספונטני והאנר' נצרכת ע"מ להוציא אותו מהאתר הפעיל(לשנות‬
‫קרבס ונשאי ה ‪ e:FADH2,NADH‬עוברים לשרשרת מעבר ה ‪( @@.e‬בתהליך נוצרים גם מים מטבוליים‬
‫המשמשים גמלים ולויתנים)‪ .‬יש צורך באיזון בין דגרדציה של ח' שומן ופחמימות‪ .‬בזמן רעב (מחסור פחממות‪-‬‬ ‫קונפורמציה מ ‪.)T‬ישנם מס' מצבים של קישור ליח' ‪ β‬ויח' ‪ δ‬מסתובבת בינם ומספקת פרוטון‪(.‬הוכחת סיבוב של‬
‫גם אצל סכרתיים) האוקסלואצטט נצרך בתהליך הגלוקונאוגנזה ועל‪-‬כן לא עובר קונדנסציה עם אצטיל‬ ‫‪ δ‬לפי הצמדת ‪ F1‬למצע ניקל עם היסטידין וקשירת פילמנט אקטין ל ‪ .δ‬יש סיבוב בהוספת ‪ .ATP‬בסיסוס ‪3600‬‬
‫‪COA‬במעגל קרבס‪ .‬במצב כזה אצטיל ‪ COA‬יוצר גופי קטון ‪.‬חסרון‪-‬רמה גבוהה של גופי קטון מורידה ‪ pH‬בדם‬ ‫מסונטז ‪ .)3ATP‬גרדיאנט הפרוטונים משנה את הקונפורמציה של ‪ α‬ו ‪ β‬ובכך את האפיניות שלהם‪T=tight, .‬‬
‫ובכך אפיניות ההמוגלובין לחמצן יורדת‪ .‬יתרון‪-‬גופי קטון (אצטואצטט‪ ,‬דיבטאהידרוקסיבוטירט‪ ,‬אצטון)‬ ‫‪ .L=loose, O=open‬משערים שב ‪ F0 pH=2.5‬ובמטריקס ‪( ~8.5‬מאפשר מעבר לפי מפל)‪.‬‬
‫משמשים כמקור ‪ E‬לשריר הלב‪ ,‬שריר השל‪ ,‬כליה ובעת מחסור בגלוקוז גם למוח‪ .‬סנתיזת ח' שומן (בציטוזול)‪:‬‬ ‫בקרת תהליך הנשימה מתבצעת בעיקר ע"י פוטנציאל הממברנה‪.‬מפל הפרוטונים מנוצל גם למעבר ‪ATP/ADP‬‬
‫‪ )1‬קרבוקסילציה של אצטיל ‪ COA‬ליצירת מלוניל ‪ .COA‬זהו השלב קובע הסנתיזה ולכן מהווה אתר בקרה‬ ‫במשחלף (מעכב ‪ )atractylozid‬ו‪ Pi-‬באנטיפורט‪ .‬פריציאניד משמש כמקבל אלק' מלאכותי ולכן כמדד למעבר‬
‫עיקרי מבוצע ע"י אצטיל ‪COA‬קרבוקסילז מכיל קב' פרוסטטית ביוטין משפעל את ה ‪CO2‬ומעבירו לאצטיל‬ ‫אלק'‪ .‬סטויכיומטריה‪ 3ATP:NADH, 2ATP:FADH2, 1 :‬גלוקוז←גליקוליזה‪TCA38ATP*2←+‬‬
‫‪COA‬תוך שימוש ב ‪ .ATP‬המלוניל ‪ COA‬ואצטיל ‪COA‬מועברים לחלבון הנקרא ‪ACYL CARRIER‬‬ ‫פוטופוספורילציה‪-‬ריאקצית האור‪-‬פוטונים של אור נקלטים וה ‪ E‬שלהם מתורגמת ליצירת ‪. ATP,NADPH‬‬
‫‪ .PROTEIN‬ה ‪ACP‬מכיל את הקב' ‪( PHOSPHOPANTHETEIN‬המצויה גם ב ‪ )COA‬ובסופה קב' ‪SH‬פעילה‪.‬‬ ‫ריאקציה זו מתרחשת בממברנה הפנימית של התילקואיד ‪ .‬ריאקצית חושך‪-‬קיבוע ‪ CO2‬לפחמימות תוך פליטת‬
‫רק בפעילות לזמן ארוך‪ .‬לקטט עובר מהשריר לכבד ע"י הדם ושם עובר גלוקונאוגנזה תוך שמוש ב ‪( ATP‬קורי)‪.‬‬ ‫‪)2‬קונדנסציה של אצטיל ‪ ACP‬ומלוניל ‪ ACP‬לאצטואצטיל ‪ACP‬תוך שחרור ‪ .CO2, ACP‬התהליך מבוצע כך‬
‫שריר הלב שונה משריר השלד‪.1 :‬תמיד פעיל‪.2 .‬תלוי במטבוליזם אירובי‪.3 .‬מכיל הרבה מיטו' (‪ 0.5‬מתכולתו)‪.‬‬ ‫בגלל עדיפות תרמודינמית ופליטת ‪ CO2‬נחשבת כהרחקת תוצר–חד כווני‪ )3 .‬חיזור של קב' קטו ליצירת‬
‫‪.4‬מעדיף ח' שומן ואפילו גופי קטון על גלוקוז ליצירת ‪ ATP‬ב ‪ TCA‬ו ‪.ET. 5‬פועל רק במסלול ה ‪( ET‬לא לקטט)‬ ‫הידרוקסיבוטיריל ‪ ACP‬כאיזומר ‪ .D‬שלב זה שונה מהשלב המקביל בדגרדציה ב‪:‬א) אזומר ‪D‬מול ‪ .L‬ב) יש‬
‫לכן בעת מחסור בחמצן‪-‬התקף לב‪ .‬בזמן שובע‪ :‬הלבלב מפריש אינסולין שמביא לסינטוז חלבונים שסוגרים‬ ‫שימוש ב ‪ NADPH‬ולא ‪ )NADH. 4‬דהידרציה ליצירת קרוטוניל ‪ )ACP. 5‬חיזור ע"י ‪ .NADPH‬תהליך זה‬
‫גלוקונאוגנזה ומסנטזים גליקוגן‪ .‬אדיפוציטים מקבלים סיגנל להכנסת גלוקוז‪ .‬מס' שעות לאחר ארוחה רמת‬ ‫ממשיך עד לקבלת ‪(C16-ACYL-ACP‬פלמיטויל)‪ ,‬שלאחריו מתרחשת הדרוליזה לקבלת פלמיטט ו ‪ACP‬‬
‫גלוקוז בדם יורדת‪ .‬ריכוז אינסולין יורד והפרשת גלוקגון עולה‪ .‬מתרחשת בעיקר גלוקונאוגנזה לאיזון רמת‬
‫גלוקוז בדם‪ .‬בצריכת שומנים בבוקר‪ ,‬השומן יצרך לסינטוז גלוקוז וחידוש מאגר הגליקוגן שהידלדל בלילה‪.‬‬ ‫‪.‬באאו' כל האנזימים המשתתפים בסינתיזה נמצאים בשרשרת פוליפפטידית אחת‪FATTY ACID:‬‬
‫בזמן רעב‪:‬מאגרי האנרגיה בגוף מספיקים ל ‪ 1-3‬ח' כאשר הגליקוגן מנוצל תוך יום מכיוון שהמוח לא סובל‬ ‫‪ .SYNTHASE‬אצטיל ‪COA‬נוצר במיטו' אך צריך להגיע לציטוזול על מנת שהסנתיזה תצא לפועל‪ ,‬אך אצטיל‬
‫כמות נמוכה של גלוקוז יש לשמור על רמה אחידה של גלוקוז בדם‪ .‬למרות שבגוף ‪ E‬רבה בצורת ח' שומן ו ‪-TAG‬‬ ‫‪COA‬אינו חדיר בממברנת המיטו' ועל‪-‬כן יוצא בתור ציטרט‪ .‬האוקסלואצטט ברמה גבוהה במיטו' מהווה מדד‬
‫תאי שומן‪ ,‬לא ניתן לנצלם כיוון שלא ניתן להפוך אצטיל ‪ CoA‬לפירובט (חוץ מבצמחים)‪ .‬ניתן לייצר גלוקוז‪:‬‬ ‫לרמת ‪E‬גבוהה בגוף ומורה על כך שניתן לסנתז ח' שומן ולאגרן‪ Oxa .‬ביחד עם אצטיל ‪ coA‬יוצרים ציטרט‬
‫‪.1‬מגליצרול (תוצר של ‪ )TAG‬אך כמותו מוגבלת‪.2 .‬מ ‪ a.a‬שמאגרן העיקרי בשריר אך איננו רוצים לפרקם ביום‬ ‫שיוצא לציטוזול ע"י טריקרבוקסלז טרנספורטר ושם עובר ביקוע מחדש לאוקסלואצטט ואצטיל‪ COA .‬ו ‪oxa‬‬
‫הראשון‪.1-‬יש ניידות של ‪ TAG‬מתאי השומן לכבד לגלוקונאוגנזה‪ ,‬כלומר הכבד משתמש בח' שומן כמקור ‪E.‬‬ ‫הופך למאלט ולפירובט (תוך יצור של ‪ NADH‬ו ‪ )NADPH‬ופירובט חוזר למטריקס‪ .‬ריכוז גבוה של מלוניל ‪coA‬‬
‫‪.2‬כמו כן רמת האינסולין בדם נמוכה בשל הירידה בריכוז הגלוקוז בדם לכן השריר מפסיק להכניס גלוקוז לדם‬ ‫מעכב את קרניטין אציל טרנספרז‪ .‬הבדלים בין סנתיזה לדגרדציה של ח' שומן‪1:‬סינתיזה מתבצעת בציטוזול‪,‬‬
‫ומפרק ח' שומן כמקור ‪ .E‬כתוצאה ממסלול ה ‪( b-oxidation‬ח' שומן) אשר מפסיק להפוך את הפירובט לאצטיל‬ ‫דגרדציה במיטו'‪2 .‬בדג' תוצרי הביניים נקשרים ל ‪ COA‬ובסינ' ל ‪ACP 3‬בדג' נוצר איזומר ‪L‬בסנ'‪D. 4‬בסנ'‬
‫‪ CoA‬בעקבות קשירת אצטיל ‪ CoA‬לפירובט דהידרוגנאז מופסקת פעילותו לכן נסגרים הגליקוליזה ומעגל‬ ‫שרשרת ח' השומן מתארכת ע"י הוספת ‪ 2C‬ממלוניל ‪ ,CoA‬בדג' מתקצרת ב ‪ 2‬יחידות כאצטיל ‪COA. 5‬בדג'‬
‫קרבס‪.3 .‬כך שכל הפירובט והלקטט בשריר מועברים לכבד ליצירת גלוקוז‪ .‬לאחר ‪ 3‬ימים – עקב הצטברות‬ ‫מקבלי ה ‪ e‬הם ‪ +FAD,, NAD‬בסנ' המוסר הוא ‪NADPH. 6‬בסנ' האנזימים ביצורים עלאיים נמצאים על‬
‫אצטיל ‪ CoA‬בשל חמצון ח' השומן נוצרים גופי קטון‪-‬איברים רבים מתחילים לנצל אותם כמקור ‪( E‬במצב זה‬ ‫שרשרת פוליפפטידית אחת‪ ,‬בדג' לא! בקרה על מטבוליזם של ח' שומן‪ acetyl coA carboxylase:‬הינו אתר‬
‫‪ 1/3‬מ ‪ E‬המח מגופי קטון‪ .‬גופי קטון יכולים לעבור את ה ‪ .)blood brain barior‬לאחר מס' שבועות‪ -‬המח מנצל‬ ‫הבקרה העיקרי ‪1:‬בקרה כללית ע"י הורמונים‪ :‬אינסולין מעודד סנתיזת ח' שומן‪ ,‬אפינפרין וגלוקגון מעכבים‪:‬‬
‫גופי קטון בלבד‪ .‬גופי הקטון מורידים את ‪ pH‬הדם (‪ .)acidosis‬לאחר סיום מאגר השומן האנרגיה תגיע‬ ‫קשירה של אפינפרין או גלוקגון לרצפטור >>הפעלת ‪>>PKA‬מזרחן את פוספטזה ‪ 2A‬וע"י כך הופך אותה ללא‬
‫מחלבונים עד לקריסת הלב ותמותה‪.‬‬ ‫פעילה והאנזים אציל ‪ coA‬קרבוקסילז נשאר לא פעיל(מזורחן)‪ .‬האנזים‪AMPactivated protein kinase :‬‬
‫אינו עובר זרחון ע"י ‪ PKA‬הוא מאוקטב ע"י רמות גבוהות של ‪-AMP‬מורה על רמה נמוכה של ‪ E‬בתא לכן‬
‫מפעיל את הקינאז האחראי לאינאקטיבציה של אצטיל ‪COA‬קרבוקסילז ולכן אין סנתיזה‪ .‬קשירת אינסולין‬
‫לרצפטור>>אקטיבציה של ‪>>PP2A‬דפוספורילציה לאצטיל ‪COA‬קרבוקסילז למצב פעיל>>יש סנתיזה של ח'‬
‫שומן( ע"י הסרת הזרחון מהאנזים ) ‪ .‬בקרה מקומית‪ :‬נעשית במצב המזורחן הלא פעיל של האנזים‪ .‬ציטרט‪-‬‬
‫מורה על רמה גבוהה של אבני בניין ו ‪ E‬בתא‪-‬עידוד האנזים השפעה אלוסטרית על אצטיל ‪ coA‬קרבוקסילז ‪,‬‬
‫ובכך מבטל חלקית את עכובו ע"י הפוספורילציה‪ .‬פלמיטויל ‪COA‬מעכב את הנשא לציטרט מהמטו' לציטוזול‬
‫וכך אינו מאפשר לציטרט לצאת לציטוזול ולשפעל חלקית את אצטיל ‪COA‬קרבוקסילז‪– .‬השנויים לטווח רחוק‬
‫נעשים ע"י שנוי רמות האנזימים הפעילים בסנ' ובדג' ע"י הורמונים‪ .‬כולסטרול‪ :‬תפקידים‪1 :‬קובע את מידת‬
‫נוזליות הממברנה‪ 2 .‬אבן בניין ליצירת מלחי מרה והורמונים סטרואידים(פרוגסטרון טסטוסטרון וקורטיזול)‬
‫גילוי ביוסנתיזה‪1 :‬נתגלה ע"י האכלת חולדות באצטט רדיואקטיבי‪ ,‬כאשר האצטט סומן פעם בפחמן המתיל‬
‫ופעם בקרבוקסיל‪ .‬דגרדציה של כל כלסטרול שנוצר מ ‪ 2‬הסימונים השונים הראו את מסלול היצירה‪ 2 .‬נתגלה‬
‫כי ‪ )Squalin(C30‬הוא תוצר ביניים ביצירת כלסטרול (‪ .)C27‬ה ‪Sq‬מכיל ‪ 6‬תת‪-‬יחידות של ‪.)Isoprene(C5‬‬
‫אצטט>מוולונט>איזופנטניל פירופוספט(צורה של ‪.isoprene)>Squaline‬סנתיזת כלסטרול‪ 1 :‬יצירת‬
‫איזופנטניל פירופוספט מאצטיל ‪ COA‬מתבצעת ב ‪ 2‬שלבים‪ :‬בסדרת תגובות‪:‬אצטיל ‪+COA‬אצטואצטיל ‪COA‬‬
‫‪ > 3hydroxy3methylglutarylCOA‬ל ‪ 3MHGCOA 2‬יעודים‪ -:‬בזמן דגרדציה הולך למיטו' ליצירת אצטיל‬
‫‪ COA‬ואצואצטט‪– .‬חיזור למואלונאט בציטוזול‪:‬שלב מכריע בסנתיזת כולסטרול‪ .‬מזורז ע"י האנזים ‪MHG‬‬
‫‪ ,COA Reductase3‬לכן מהווה נק' בקרה חשובה‪ :Lovastatin .‬תרופה למניעת חיזור ‪HMG-CoA‬‬
‫למואלונאט ‪-‬מונעת סינטוז כולסטרול‪ .‬מואלונט הופך לאיזופנטניל פירופוספט‪ 2 .‬יצירת ‪ Squaline‬ע"י הוספת ‪6‬‬
‫מולק' איזופנטניל פירופוספט (‪ C5>C10>C15>C30) 3‬התעגלות מולקולת ה ‪Squalin‬ליצירת כולסטרול (‬
‫‪.)C27‬שלב זה דורש חמצון‪ ,‬הוכחה לכך שכלסטרול היא מולקולה צעירה אבולוציונית‪ Lipoprotein 1 .‬נשאים‬
‫של כלסטרול וטריאצילגליצרול בדם‪ ,‬מכילים בגרעין ח' שומן הדרופוביות וכולסטרול‪-‬אסטר (צורה ארוזה של‬
‫כלסטרול)‪ 2 .‬קליפה המכילה פוספוליפידים‪ ,‬כולסטרול ואפוליפופרוטאינים(=דורשים קב' פרוסטטית שהיא‬
‫פוליליפיד לפעילותם‪ .‬כאשר הם קשורים לליפיד נקראים אפוליפופרוטאינים‪ .‬המרכיב החלבוני של קליפת‬
‫הליפופרוטאין מהווה סיגנל ליעוד הליפופרוטאין לאברי הגוף‪ .‬הליפופרוטאינים מסווגים עפ"י צפיפותם‪-LDL:‬‬
‫נשא הכולסטרול העיקרי בדם‪ ,‬בעל גרעין הדרופובי וקליפה המכילה כולסטרול ופוספוליפידים‪ ,‬ו ‪apo‬‬
‫‪b100‬שמכיר את תאי המטרה‪ .‬תפקיד ה ‪ :LDL‬העברת כלסטרול לרקמות פריפריאליות ובקרה על סנתיזת‬
‫כלסטרול‪-HDL .‬תפקידו שונה אוסף כלסטרול ששוחרר מתאים מתים וממברנות שעוברות היפוך אל הפלזמה‬
‫בכדי למנוע הסתיידות עורקים‪ .‬כניסת כלסטרול לתא‪1:‬הרצפטורים ל ‪ apo b100‬שעל ממברנת התא ממוקמים‬
‫באיזורים הנקראים ‪-clathrin‬שקעים מצופים רצפטורים שקושרים את ה‪ LDL. 2-‬ה ‪LDL‬נכנס באנדוציטוזה‬
‫עטוף בוסיקולה‪ 3 .‬הוסיקולה עם ה ‪LDL‬עוברת איחוי עם הליזוזים המכיל אנזימים מפרקים‪ .‬המרכיב החלבוני‬
‫מפורק לח' אמינו‪ ,‬הכולסטרול משוחרר‪ ,‬והרצפטורים ל ‪ APO B100‬חוזרים לממברנת התא‪ .‬תהליך זה לוקח‬
‫‪10‬דק' ומתרחש פעמים רבות ביום‪ 4 .‬הכלסטרול משוחרר‪ ,‬נאגר‪ ,‬או משמש לסנתיזת ממברנות‪ .‬השפעות‬
‫הכולסטרול בתא‪1 :‬רמה גבוהה של כולסטרול מפחיתה את סנתיזת הרצפטור ל ‪ LDL. 2‬מפחיתה את רמת‬
‫האנזים ‪HMGCOA reductase3. 3‬מעלה את פעילות האנזים ‪ACAT‬האחראי על הפיכת כלסטרול לכלסטרול‪-‬‬
‫אסטר (הצורה בה נאגר)‪.‬‬
‫שריר‪ :‬ישנם ‪ 3‬סוגי שריר ‪.1‬משורטט ‪.2‬חלק ‪.3‬לב‪ .‬תא שריר הוא רב גרעיני ובעל מיבנה סיבי כל סיב מורכב‬
‫מיח' התכווצות מיופיברילות המורכבות מ‪ 2-‬אלמנטים עיקרים מיוזין(עבה)ואקטין (דק)‪ .‬מיוזין‪ -‬החלק הכהה‪.‬‬
‫בנוי מ‪ 2-‬חלקים ‪ HMM, LMM. HMM‬מחולק ל‪ S1-‬ראש המיוזין ו‪ .S2-‬יש אפשרות תנועה בין ‪ S1‬ל ‪ s2‬ובין‬
‫‪ S2‬ל ‪( LMM‬פפאין מפרק את הראש וטרפסין מפרק את החלק הנע בזנב)‪ .‬בראש יש אתר קשירה ופרוק ‪ATP‬‬
‫ואתר קשירת אקטין‪ .‬מולק' מיוזין מסודרות באופן פולרי בסיב העבה‪ .‬אקטין‪ 2 -‬פילמנטים שמגולגלים יחד‬
‫ועליו יש גם טרופונין (נעץ) בעל ‪ 3‬יח' קישור‪ TnC.1 :‬קושר סידן‪ .‬מבנה של קלמודולין‪ .‬קושר ‪2‬סידן במנוחה‪4 ,‬‬
‫בפעילות‪ TnT.2 .‬קושר טרופומיוזין ‪ TnI.3‬קושר אקטין‪.‬וטרופומיוזין (שרוך) המונע קישור של המיוזין‪ .‬חוסם‬
‫‪ 7‬אתרי קישור‪ .‬מבוקר ע"י טרופונין‪ .‬אורך סרקומר במנוחה נקבע לפי חלבונים נוספים כמו טיטין (נמתח בין ‪Z-‬‬
‫‪ line‬למיוזין) ונבולין שנקשר לאקטין‪ .‬מודל ההחלקה‪.1 :‬מיוזין קושר ‪ ATP‬ושובר אותו ל‪(ADP+Pi-‬משתחרר‬
‫פרוטון) הנשארים קשורים לראש (‪ )S1‬במצב אנר' גבוהה ורק במצב זה יכול לקשור אקטין‪ Pi.2 .‬משתחרר‬
‫ואקטין ניקשר ‪ ADP.3‬משתחרר וישנה תנועה של ‪(S1 °45‬אקטו מיוזין) ‪ ATP.4‬נקשר ומשחרר את האקטין‬
‫(ללא ‪ ATP‬הוא לא ישתחרר כמו במוות)‪ .‬קישור האלמנטים נוצר בנק' המכוסה ע"י טרופומיוזין המונעת‬
‫קישור‪ .‬כשריכוז הסידן עולה הוא נקשר ע"י הטרופונין‪ ,‬הטרופומיוזין משתחרר ואתרי הקישור למיוזין נחשפים‪.‬‬
‫ריכוז הסידן מבוקר ע"י מסר עצבי שמשחררו מה‪( SR-‬ניתן להוכיח זאת ע"י שימוש בקלטור לסידן‬
‫‪ EDTA).SR‬אנלוגי ל‪ ER-‬בעלת שטח פנים גדול ע"מ לקלוט מהר את הסידן ‪.‬כדי שהסיגנל יגיע לכל הפיברילות‬
‫יש ‪ T-tubules‬דרכו עובר הסיגנל מרצפטור ‪ DHP‬שמגיב לשינוי מתח בממברנה החיצונית‪ .‬דפולריזציה של‬
‫הממברנה יוצר שינוי מטען על רצפטור ‪ DHP‬שמשפעל ‪ L-type‬ריאנודין‪-‬רצפטור (תעלה) שנפתחת על ה ‪.s.r‬‬
‫ומשתחרר סידן‪ .‬אוקסלט משקע ‪.Ca‬‬
‫החזרת הסידן מתבצעת ע"י משאבות ‪.p type 2Ca/ATP‬‬
‫מטבוליזם‪:‬בקרה על מטבוליזם‪.1:‬מודיפיקציה אלוסטרית משפיעה על פעילות אנזימים‪ .‬יתרון‪-‬השפעה מהירה‪,‬‬
‫גיוון בקרה‪.2 .‬מודיפיקציות קוולנטיות(פוספורילציה)‪-‬שלב אחרון בהעברת סיגנל‪ ,‬משפיע לטווח של שניות‪.‬‬
‫‪.3‬הורמונים משפיעים על יצירה ופירוק‪ -‬לטווח ארוך‪.4 .‬מידור‪-‬מאפשר עוד נקודת בקרה‪.5 .‬אברים שונים‬
‫אחראים על תפקידים שונים של המטבוליזם‪.6 .‬אצטיל ‪ CoA‬ו ‪ ATP‬משתתפים בכל המסלולים‪NADPH ,‬‬
‫תורם ‪ e, ATP‬תורם ‪** .E‬במסלולים מטבולים שונים נוצרים תוצרי ביניים זהים המהווים צומת‪.1 :‬‬
‫‪(G6P‬גליקוליזה וקרבס‪/‬גליקוגן‪/‬פנטוזות)‪.2 .‬אצטיל ‪(CoA‬לייצור כולסטרול וגופי קטון‪/‬ח‪.‬שומן)‪.3 .‬פירובט‬
‫(ללקטט לח‪.‬אמינו‪ /‬לאוקסלואצטט בקרבס‪/‬לאצטיל ‪ CoA‬בגליקוליזה‪ .‬מגיע מגליקוליזה‪/‬מעגל קורי‪/‬פירוק‬
‫ח‪.‬אמינו)‪ .‬כבד‪-‬מזון מגיע למעי שם מתפרק ליחידות קטנות הנכנסות דרך האפיתל למחזור הדם ואיתו לכבד‪,‬‬
‫בכבד הופך את ה ‪ ,a.a‬החד סוכרים ו ‪ TAG‬לאבני בנין ומולק' דלק אותם מספק לאברים השונים‪ :‬גלוקוז ‪.1:‬‬
‫‪ G6P‬דפוספורילציה לגלוקוז המובל בדם וכך מנוצל ע"י האברים השונים –המסלול המועדף‪ G6P.2 .‬הופך‬
‫ישירות לגליקוגן‪ G6P.3 .‬הופך לאצטיל ‪ CoA‬ע"י גליקוליזה שנכנס ל ‪ TCA+ET‬ליצירת אנרגיה לצרכי הכבד‬
‫(הכבד מעדיף לנצל ח שומן כמקור אנרגיה)‪ G6P.4 .‬יוצר אצטיל ‪ CoA‬המנוצל לסינתזת ח' שומן וכולסטרול‬
‫המובלים ע"י הדם לאברים השונים ע"י ליפוליפוזומים‪ G6P.5 .‬מועבר למסלול הפנטוז‪-‬פוספט ליצירת‬
‫‪ NADPH‬ונוקליאוטידים‪ .‬טריאצילגליצרול(‪.TAG)-1‬הופכים לליפידים ליצירת ממברנות‪.2 .‬פירוק ח' השומן‬
‫לאצטיל ‪ CoA‬דרך ‪ β-oxidation‬וכניסתו למעגל קרבס ליצירת ‪.E. 3‬בעודף אצטיל ‪ CoA‬ומחסור‬
‫באוקסלואצטט ייצור של גופי קטון ההולכים לשריר הלב ולמח‪.4 .‬חלק מהאצטיל ‪ CoA‬הולך לסינתזת‬
‫כולסטרול‪.5 .‬ח' השומן הופכות לפוספוליפידים ו ‪ TAG‬ומועברים ע"י ליפופרוטאינים לרקמות שומן‪.6 .‬חלק‬
‫מח' השומן עוברות לדם כקשורות לאלבומין ומועברות לשריר‪ .‬שריר‪ :‬במנוחה מקבל ‪ 50%‬מהחמצן ובפעולה‬
‫‪ .90%‬במנוחה‪ -‬הדלק העקרי מגיע מח' שומן ומגופי קטון המפורקים לאצטיל ‪ CoA‬הנכנס ל ‪ TCA‬ול ‪ET‬‬
‫ליצירת ‪ .ATP‬בפעילות‪-‬הצורך ב ‪ ATP‬גבוה‪ .‬אין אספקה מספיק מהירה של חמצן ומולקולות דלק לכן‬
‫משתמשים ב‪.1:‬פוספוקראטין‪-‬הנמצא בכמות מוגבלת‪.2 .‬פירוק גליקוגן ללקטט ונשימה אנאירובית (יצירת‬
‫‪ 2ATP‬על כל גלוקוז)‪.3 .‬לבסוף כאשר חמצן מגיע יצירת ‪ ATP‬ע"י פ"א של מאגרי הגליקוגן‪ .‬מכיוון שאין‬
‫‪ G6Pase‬בשריר ה ‪ G6P‬הנוצר ע"י פירוק הגליקוגן אינו מומר לגלוקוז ולכן אינו יוצא למחזור הדם אלא עובר‬
‫ישירות לגליקוליזה ליצירת ‪* .ATP‬פעילות השריר בזמן מאמץ מוגבלת עקב מאגר מוגבל של גליקוגן (למרות‬
‫שמכיל ‪ 75%‬מכלל הגליקוגן)‪ ,‬כמו כן צבירת לקטט וירידה ב ‪* .pH‬יצירת ‪ ATP‬מח' שומן היא איטית לכן יתרון‬