‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫משרד עו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬איכותי‪ ,‬יצירתי ודינמי‬
‫המתמחה ברמה הגבוהה ביותר בתיקים משפטיים מורכבים ובתביעות כספיות‬
‫גדולות‪ ,‬החל מתביעות ייצוגיות‪ ,‬ייצוג והופעה בבתי משפט ובתי הדין‪ ,‬דיני נזיקין‬
‫טלפון*‬
‫ורשלנות רפואית ועד ביצוע עסקאות מקרקעין ונדל"ן‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד היא‪ ,‬כי "אין זה די לכוון אל המטרה ‪ -‬עליך לפגוע בה!"‪ .‬מתוך תפיסת‬
‫עולם זו‪ ,‬מגבש הצוות המקצועי של המשרד אסטרטגיה משפטית שמטרתה הבאת הלקוח ליעד‬
‫הנכסף בדרך היעילה והמהירה ביותר‪ .‬הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים‬
‫ולפנות אלינו בכל שאלה‪.‬‬

‫שלח‬

‫עו"ד רחלי קלקנר‬

 ‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה‬

‫לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים‬

‫המובילים והאיכותיים בארץ וצברה ניסיון רב בליטיגציה ובניהול תביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעות כספיות גדולות‬

‫ותיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם עריכת הסכמים וחוזים בתחומים שונים‪ ,‬ביצוע‬

‫עסקאות מקרקעין ונדל”ן ועוד‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד הינה איכות ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו‬

‫ושאיפותיו‪ .‬מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך‬

‫שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות‬

‫יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫משרד עו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬איכותי‪ ,‬יצירתי ודינמי‬
‫המתמחה ברמה הגבוהה ביותר בתיקים משפטיים מורכבים ובתביעות כספיות‬
‫גדולות‪ ,‬החל מתביעות ייצוגיות‪ ,‬ייצוג והופעה בבתי משפט ובתי הדין‪ ,‬דיני נזיקין‬
‫טלפון*‬
‫ורשלנות רפואית ועד ביצוע עסקאות מקרקעין ונדל"ן‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד היא‪ ,‬כי "אין זה די לכוון אל המטרה ‪ -‬עליך לפגוע בה!"‪ .‬מתוך תפיסת‬
‫עולם זו‪ ,‬מגבש הצוות המקצועי של המשרד אסטרטגיה משפטית שמטרתה הבאת הלקוח ליעד‬
‫הנכסף בדרך היעילה והמהירה ביותר‪ .‬הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים‬
‫ולפנות אלינו בכל שאלה‪.‬‬

‫שלח‬

‫עו"ד רחלי קלקנר‬

 ‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה‬

‫לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים‬

‫המובילים והאיכותיים בארץ וצברה ניסיון רב בליטיגציה ובניהול תביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעות כספיות גדולות‬

‫ותיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם עריכת הסכמים וחוזים בתחומים שונים‪ ,‬ביצוע‬

‫עסקאות מקרקעין ונדל”ן ועוד‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד הינה איכות ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו‬

‫ושאיפותיו‪ .‬מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך‬

‫שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות‬

‫יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫אודות עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫“אין זה די לכוון אל המטרה – עליך לפגוע בה!”‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫זה המוטו המנחה את משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬במתן שירותים משפטיים לקהל לקוחותיו‪.‬‬

‫מי אנחנו? משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬יצירתי ודינמי בו תפיסת העולם הינה איכות‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו ושאיפותיו‪.‬‬
‫
‬
‫מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך שבחלק‬
‫מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות‪ ‬ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות יצירתיים מחוץ‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה לכלכלה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים המובילים בארץ וצברה ניסיון‬
‫רב בטיפול בתביעות כספיות גדולות ובתיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם בעריכת הסכמים‬
‫בתחומים שונים וביצוע עסקאות מקרקעין ונדל”ן‪.‬‬

‫למה אנחנו? במשרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬תקבלו את כל הידע‪ ,‬הניסיון והאיכות של המשרדים המובילים‬
‫בארץ בשילוב עם יחס אישי‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬מוטיבציה גבוהה לקידום ענייניו של הלקוח‪ ,‬שיתוף פעולה מלא עם הלקוח וכיוצ”ב‪.‬‬
‫נסו אותנו הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים בו וליצור עמנו קשר עוד היום לתאום פגישה ו‪/‬או‬
‫קבלת פרטים נוספים‪.‬‬
 ‫חפש באתר‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר ‪ ‬צרו קשר כעת ‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים‬
‫בטופס הבא‪:‬‬ ‫חפש‬

‫מאמרים מומלצים‬
‫שם*‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫דואר אלקטרוני*‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫צוואה‬
‫טלפון*‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫נושא‬
‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫שלח‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫אולי יעניין אותך גם‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫פונדקאות‬
‫דיני עבודה‬ ‫קניין רוחני‬ ‫חברות ותאגידים‬ ‫דיני משפחה‬

‫ליטיגציה מסחרית אזרחית‬ ‫ייצוג בבתי משפט –‬

‫ופלילית‬ ‫ליטיגציה‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫משרד עו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬איכותי‪ ,‬יצירתי ודינמי‬
‫המתמחה ברמה הגבוהה ביותר בתיקים משפטיים מורכבים ובתביעות כספיות‬
‫גדולות‪ ,‬החל מתביעות ייצוגיות‪ ,‬ייצוג והופעה בבתי משפט ובתי הדין‪ ,‬דיני נזיקין‬
‫טלפון*‬
‫ורשלנות רפואית ועד ביצוע עסקאות מקרקעין ונדל"ן‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד היא‪ ,‬כי "אין זה די לכוון אל המטרה ‪ -‬עליך לפגוע בה!"‪ .‬מתוך תפיסת‬
‫עולם זו‪ ,‬מגבש הצוות המקצועי של המשרד אסטרטגיה משפטית שמטרתה הבאת הלקוח ליעד‬
‫הנכסף בדרך היעילה והמהירה ביותר‪ .‬הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים‬
‫ולפנות אלינו בכל שאלה‪.‬‬

‫שלח‬

‫עו"ד רחלי קלקנר‬

 ‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה‬

‫לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים‬

‫המובילים והאיכותיים בארץ וצברה ניסיון רב בליטיגציה ובניהול תביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעות כספיות גדולות‬

‫ותיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם עריכת הסכמים וחוזים בתחומים שונים‪ ,‬ביצוע‬

‫עסקאות מקרקעין ונדל”ן ועוד‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד הינה איכות ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו‬

‫ושאיפותיו‪ .‬מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך‬

‫שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות‬

‫יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫ליטיגציה – ייצוג בבתי משפט?‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דרמות בית משפט היו מאז ומעולם אחד הז’אנרים המובילים ביותר בהוליווד ובעולם‪ .‬סדרות כגון “חוק וסדר”‪Law &) ‬‬
‫‪“ ,( order‬האישה הטובה”‪“ ,(The Good wife) ‬פרקליטיי אל איי” )‪“ ,( L.A Law ‬חליפות” )‪“ ,(Suits‬הפרקליטים”‪The ( ‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫‪“ (  Practice‬בוסטון ליגל”‪ (Boston Legal) ‬ועוד הצליחו כמעט תמיד לכבוש את הצופים ולזכות במשבצות השידור‬
‫היוקרתיות ולרייטינג מוצלח‪.‬‬
‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫במרכזן של אותן סדרות העמידו יוצרי הסדרות את לב ליבו‬
‫
‬
‫של המשפט – הליטיגציה‪ .‬ולא בכדי שכן ליטיגציה זה‬
‫ה”שואו ביזנס” של עולם המשפט כאשר עורך הדין המופיע‬
‫בפני השופט והצד השני נדרש לתת הופעה משכנעת‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫רהוטה חדה ומעניינת על מנת לכבוש את לבו של השופט‬
‫ולגייס אותו לטובת לקוחותיו‪.‬‬

‫מהי ליטיגציה?‬

‫ליטיגַצְ יָה ובעברית‪ ‬התדיינות‪ ‬הוא שם מקובל למקצוע הטיעון‬

‫ִ‬
‫הייצוג וההופעה בבית משפט‪ .‬על הליטגטור לשכנע את בית‬
‫המשפט כי המסכת העובדתית והמשפטית המוצגת על ידי לקוחותיו היא זו הנכונה והצודקת ועליו להתמודד בצורה‬
‫מתוחכמת אינטליגנטית חדה ואף זריזה עם בעיות שצפות ועולות במהלך חילופי כתבי הטענות ואף במהלך הדיון בבית‬
‫המשפט עצמו‪.‬‬
 ‫ליטיגציה מסחרית‪ ,‬אזרחית ופלילית‬ ‫חפש באתר‬

‫הליטיגציה ‪ ‬חולשת הן על המשפט הפלילי הן על המשפט האזרחי והן על המשפט המסחרי ולמעשה רלוונטית לגבי כל תיק‬
‫אשר בסופו של דבר יגיע לדיון משפטי בין אם הדיון יתקיים בבית משפט‪ ,‬בבית דין‪ ,‬בפני בורר‪ ,‬או בפני כל ערכאה‬ ‫חפש‬
‫משפטית ודיוניות אחרת‪.‬‬

‫מאמרים מומלצים‬
‫ליטיגציה מסחרית‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫הליטיגציה המסחרית היא תת תחום של הליטיגציה הפלילית והאזרחית והיא תולדה של השנים האחרונות ובפרט לאחר‬ ‫הסכם ממון‬
‫הקמתה בשנת ‪ 2010‬של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב )בית המשפט הכלכלי(‪ .‬הליטיגציה‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫המסחרית עוסקת במשפטים פליליים ובעבירות לפי חוק ניירות ערך וכן בהליכים אזרחיים הקשורים לדיני החברות‪,‬‬
‫צוואה‬
‫עתירות מנהליות כנגד החלטות רשות ניירות ערך ונגד רשם החברות וכן בערעורים על החלטות ועד המשמעת לפי חוק‬
‫הייעוץ‪.‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫ליטיגציה אזרחית‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫ליטיגציה אזרחית משמעה ייצוג והופעה בבית משפט בהליכים אזרחיים ובכלל זה ייצוג בהליכים שעניינם חוזים והסכמים‪,‬‬
‫תביעות ייצוגיות‪ ,‬דיני משפחה וגירושין‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬ירושה וצוואה‪ ,‬זכויות יוצרים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬מקרקעין ונדל”ן‪ ,‬דיני עבודה ועוד‪.‬‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫ליטיגציה פלילית‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬
‫ליטיגציה פלילית משמעה ייצוג והופעה בבית משפט בהליכים פליליים‪ .‬משרדו אינו עוסק במשפט הפלילי‪.‬‬
‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫ליטיגטור‪ :‬תפקידו ומשימותיו‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תפקידו של הליטיגטור )עורך דין המתמחה בליטיגציה( בראש ובראשונה לשכנע‪  ‬את בית המשפט או הערכאה המשפטית‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫מולה הוא מופיע בצדקת טענות לקוחותיו‪ .‬זהו לב ליבה של הליטיגציה‪ .‬לשם כך על הליטיגטור להיות מסוגל להתמודד הן‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫בבית משפט והן מחוץ לבית משפט עם שורה ארוכה של משימות ובכלל זה‪:‬‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫‪ .1‬לימוד חקירה והבנה יסודית של הלקוח וטענותיו העובדתיות והמשפטיות;‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫‪ .2‬לימוד חקירה והבנה של טענות היריב והקשיים העומדים בפניו; בקיאות‪ ‬מעמיקה בדין‪ ,‬בפסיקה ובהלכות המשפטיות נשוא התיק;‬
‫דיני משפחה וירושה‬
‫‪ .3‬בניה מראש של אסטרטגיה וטקטיקה משפטית בתיק;‬
 ‫פונדקאות‬
‫‪ .4‬תרגום התיק שהובא בפניו לשפה משפטית וניסוח – הן בכתב וכן בעל פה – בצורה משכנעת רהוטה בהירה חדה וקולחת של הטענות;‬
‫‪ .5‬התמודדות בסיטואציות דינאמיות ומתן מענה חד הולם ומשכנע – הן בכתב והן בעל פה – בזמן אמת למגוון רחב של אפשרויות‬
‫ומצבים;‬
‫‪ .6‬חקירת עדים בבית משפט בשים לב לאסטרטגיה המשפטית שנבחרה בתיק תוך גילוי גמישות וזריזות מחשבה ולשון לנוכח גילויים‬
‫וטענות הצפים ועולים במהלך העדויות;‬
‫‪ .7‬ניתוח הטענות‪ ,‬העדויות‪ ,‬וההתרשמויות וסיכומן – הן בכתב והן בעל פה – בצורה קולחת משכנעת חדה ומעניינת;‬
‫‪ .8‬הבנת השופט ותגובותיו לרבות היכולת ליתן מענה לסוגיות שונות אשר הטרידו את השופט במהלך הדיון ובכלל;‬
‫‪ .9‬מתן כבוד והערכה לעבודתו של בית המשפט ובראש ובראשונה לשופט היושב בדין‪ ,‬ליתר עורכי הדין המופעים בתיק ‪ ,‬לצדדים ולכל‬
‫הגורמים אשר נטלו חלק בהליך‪.‬‬

‫חשוב לציין כי אין די בהופעה עצמה בפני השופט היושב בדין‪ .‬חלק ניכר ובלתי נפרד מעבודתו של הליטיגטור הוא להעביר‬
‫את טיעוניו בכתב במהלך כל ההליך מתחילתו ועד סופו‪ .‬הדבר מחייב כי לליטיגטור תהא התמקצעות מיוחדת לשם כך‬
‫ועליו לרכוש ניסיון ידע ויכולת הן בהצגת הטיעונים בכתב והן בהצגתם בעל פה‪.‬‬

‫למעשה ליטיגטור מצטיין הוא איש מקצוע בתחומים רבים‪ :‬הוא גם חרוץ יסודי ומשקיען‪ ,‬הוא גם בקיא בדינים ובפסיקה‪ ,‬הוא‬
‫גם בעל יכולת לנסח ולהתמודד עם חוזים והסכמים למיניהם כמו גם עם כתבי טענות והוא גם איש במה – פרפורמר –‬
‫המסוגל לשכנע את בית המשפט בצדק טענות לקוחותיו‪.‬‬

‫עורך דין ליטיגציה מסחרית‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים ‪ ‬הינו משרד בוטיק אשר מתמחה בליטיגציה אזרחית‪-‬מסחרית מורכבת‬
‫ומגוונת‪ .‬משרדנו צבר במשך השנים ניסיון רב‪ ‬בייצוג והופעה בכל בתי המשפט ‪ ‬בערכאות השונות‪ ,‬ובכללם‪ :‬בית המשפט העליון‪,‬‬
‫בג”צ‪ ,‬בית משפט מחוזי‪ ,‬בית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬בית משפט שלום‪ ,‬בית משפט לענייני משפחה‪ ,‬בית הדין לעבודה‪ ,‬בוררויות‬
‫וטריבונלים משפטיים שונים אחרים‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום‪ ,‬ולתאם פגישה עם‪ ‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬לקבלת פרטים נוספים והערכת הסיכויים‬
‫והסיכונים הנלווים בניהול התיק‪ .‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬
 ‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫ייצוג בבתי משפט –‬ ‫תביעה ייצוגית בשפה‬

‫ליטיגציה‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫גירושין בהסכמה‬ ‫פשוטה‬
‫חברות ותאגידים‬ ‫מקרקעין ונדל”ן‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫רשלנות רפואית‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מהי רשלנות רפואית‪? ‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫במשפט אחד רשלנות רפואית מתייחסת לסיטואציה שבה נותן שירות רפואי‬
‫כלשהו‪ ,‬בדרך כלל רופא‪ ,‬סטה מסטנדרט ההתנהגות הסביר במתן השירות או‬
‫הטיפול הרפואי וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק גוף‪ .‬בנסיבות אלה בית‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫המשפט יפסוק פיצויים בגין הנזק שנגרם למטופל‪ ,‬וזאת גם כאשר לא הייתה כל כוונה לפגוע במטופל ו‪/‬או לגרום לו לנזק‪.‬‬
‫
‬

‫בהיבט המשפטי רשלנות רפואית מוכרת ומושרשת היטב בפסיקתנו המשפטית והיא מצוייה בליבת דיני הנזיקין‪.‬‬
‫לרשלנות הרפואית אין הגדרה משל עצמה בחוק הישראלי אלא היא יונקת חיותה מהגדרה הכללית של עוולת הרשלנות המופיעה בסעיפים‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫‪ 35‬ו ‪ 36‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש(‪.‬‬

‫לצורך הוכחת קיומה של רשלנות רפואית יש לעמוד בנטל כפול‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬יש להראות כי יש בהתנהגותו של הרופא משום התרשלות‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזק שנגרם לו‪.‬‬

‫אשר לשאלת הרשלנות‪ ,‬השאלה תבחן על סמך התנהלותו של אותו גורם רפואי‪ ‬בשעת מעשה ולא על סמך חוכמה‬
‫שלאחר מעשה‪ .‬בית המשפט יבחן את פעולותיו ותפקודו של אותו גורם רפואי בהתחשב בנתונים שעמדו לפניו בשעת‬
‫מעשה ובהתייחס למה היה מצופה ממנו‪ ‬לפעול באותן הנסיבות‪ .‬רק באם התנהלות הגורם הרפואי‪ ‬אינה עולה בקנה אחד‬
 ‫מההתנהלות המצופה בנסיבות העניין הדבר ייחשב לרשלנות‪.‬‬
‫בשל כך מומלץ להכין מראש רשימת עדים שנכחו‪ ‬באירוע כולל כל גורם רפואי שהיו נוכחים ובנוסף למצוא רישומים‪ ,‬באם‬ ‫חפש באתר‬
‫נמצא‪ ,‬על הנאמר‪/‬נעשה ו‪/‬או הקלטה ו‪/‬או צילומים שיאפשרו לחזק את טענות התביעה בבית המשפט‪.‬‬

‫על מנת לבדוק האם הייתה סטייה מנורמת ההתנהגות המצופה מכל גורם רפואי בנסיבות דומות וכי מדובר ברשלנות‬ ‫חפש‬
‫רפואית‪ ,‬יש לתמוך את התביעה בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי‪ .‬גם התיק הרפואי המתעד את מהלך‬
‫הטיפול בנסיבות המקרה מהווה ראיה מרכזית בתביעה לצורך בחינת קיומה של רשלנות רפואית‪ .‬‬
‫מאמרים מומלצים‬
‫אשר לשאלת הקשר הסיבתי‪ ,‬על המטופל להוכיח כי הנזק שנגרם לו נגרם כתוצאה מהתרשלות הגורם המטפל ושהיא‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫הגורם שבלעדיו לא היה נגרם הנזק‪.‬‬ ‫הסכם ממון‬
‫חשוב להבין‪ ,‬גם כאשר נקבע שהרופא התרשל במתן הטיפול הרפואי אך המטופל לא הצליח להראות כי ההתרשלות היא‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫זו שגרמה לנזקיו לא תוטל אחריות נזיקית‪ .‬מכאן שהוכחת קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתנהגות‬
‫צוואה‬
‫הרשלנית לבין הנזק שנגרם היא תנאי סף לקבלת פיצויים‪.‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫ניתן להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של רשלנות רפואית‪:‬‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫‪ .1‬רשלנות במסגרת הטיפול הרפואי עצמו‪.‬‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫‪ .2‬רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת )על מנת שמטופל מן היישוב יכול לכלכל צעדיו ולהגיע להחלטות מושכלות בעניינו‪,‬‬
‫מוטלת על הרופא חובה לספק למטופל מידע והסברים ברורים בשפה המובנת לו על מצבו הרפואי‪ ,‬האפשרויות העומדות‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫בפניו על הסיכויים והסיכונים שבהם(‪.‬‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫‪ .3‬פגיעה באוטונומיה‪.‬‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬
‫תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית‪:‬‬
‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫בשלב הראשון‪ ,‬מומלץ להיפגש‪ ‬עם עורך דין מומחה בנהול תביעות של‪ ‬רשלנות רפואית‪ ,‬על מנת שיוכל לפרט לכם‪ ‬על‬
‫התהליך ואלו אפשרויות משפטיות עומדות לרשותך‪ ,‬מומלץ‪ ‬להביא לפגישה כל חומר רפואי רלוונטי‪.‬‬ ‫תחומי עיסוק‬
‫בשלב השני‪ ,‬איסוף כל חומר הרפואי הרלוונטי וזאת על מנת לברר את השתלשלות המקרה‪ ,‬מציאת ליקויים ברשומות‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫הרפואיות‪ ,‬תקל בהמשך על המומחים לחוות דעת לגבי המקרה ותשמש לבירור העובדות‪.‬‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬פנייה לרופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת‪  .‬על פי החוק יש חובה להגיש חוות דעת מרופא המומחה‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫בתחום של רשלנות רפואית‪ ,‬וזאת כחלק מכתב התביעה‪.‬‬
‫בחוות דעת יצויין האם נעשתה רשלנות רפואית ומה היקף הנזק‪ .‬חוות הדעת עולה לא מעט‪ ,‬אך כאמור הכרחית לצורך הגשת תביעת‬ ‫עורך דין מקרקעין‬

‫הרשלנות‪ .‬היא יכולה לנוע מאלפי שקלים עד כ – ‪ 20‬אלף ש”ח‪.‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫בשלב הרביעי‪ ,‬עורך הדין יחל בכתיבת כתב התביעה בו יצויין השתלשלות המקרה‪ ,‬הנזקים שנגרמו בעקבות הרשלנות הרפואית‬ ‫פונדקאות‬
‫ודרישת הפיצוי‪ ‬עקב הרשלנות‪.‬‬
‫בשלב החמישי‪ ,‬הגשת תביעה לבית המשפט השלום או המחוזי וזאת בהתאם לגובה התביעה‪ .‬לבית משפט השלום עד‬
‫לסכום תביעה של ‪ 2.5‬מיליון ש”ח ומעבר לסכום זה לבית המשפט המחוזי‪.‬‬

‫בין תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות המוגשות מידי שנה לבית המשפט‪ ,‬ניתן למצוא‪:‬‬

‫רשלנות במעקב אחר הריון ואבחון בעיות רפואיות בהתפתחות העובר‬

‫רשלנות בעת הלידה‬
‫רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת‬
‫רשלנות בניתוחים פלסטיים‬
‫טיפול רשלני אשר עלול לגרום לעוגמת נפש‪ ,‬כאב‪ ‬וסבל‪ ,‬לאובדן הכושר לעבוד‪ ,‬נכות קשה ואף לגרום למוות‬
‫מעקב רפואי לקוי‬
‫טיפולי שיניים רשלניים‬
‫טיפול פולשני שלא לצורך‬
‫אי אבחון של גידולים ממאירים ואבחון מחלת הסרטן‬
‫העדר רשומה רפואית‬
‫אבחון שגוי של תופעה רפואית‬
‫ניתוח רשלני הגורם לנכות או החמרה של המצב הקיים‬
‫מתן תרופות שגויות‬
‫ועוד…‬

‫שיעור הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית‬

‫בקביעת שיעור הפיצויים בתביעות של רשלנות רפואית בית המשפט פועל בדרך כלל לפי העיקרון המנחה של “השבת‬
‫המצב לקדמותו”‪ ,‬כלומר מתן פיצויי לנפגע על מנת להעמידו במצב שהיה נתון אילולא ההליך הרפואי הרשלני‪.‬‬
‫במסגרת זו בית המשפט נותן דעתו על דרגת הנכות והיקף ההגבלה‪ ,‬טיפולים עתידיים‪ ,‬הפסד השכרות )לפי דוקטרינת‬
‫השנים האבודות(‪ ,‬גילו של המטופל‪ ,‬מצבו הכלכלי‪ ,‬עוגמת נפש‪ ,‬כאב וסבל‪ ,‬הוצאות בגין התאמת דיור וכיוצ”ב‪.‬‬
‫ויודגש כל מקרה הוא ייחודי ועומד בפני עצמו ולכן לא ניתן להצביע על כלל אצבע אחיד בקשר לשיעור הנכות שייקבע כמו‬
‫גם לסכום הפיצויים שייפסקו‪.‬‬

‫יחד עם זאת ניתן לציין‪ ‬במקרים בהם הרשלנות הרפואית גרמה לנזקים בלתי הפיכים קשים‪ ‬כדוגמת מומים אצל ילוד‪,‬‬
 ‫קיצור תוחלת חיים‪ ,‬אי גילוי גידולים‪ ,‬הפסדי השתכרות‪ ,‬נכות קבועה‪ ,‬מוות הפיצויים ינועו‪ ‬בד”כ בין מאות אלפי‬
‫ש”ח‪ ‬למיליוני ש”ח‪ ‬וזאת בהתאם למשתנים נוספים כגון גיל‪ ,‬עיסוק‪ ,‬מצב סוציו‪-‬אקונומי ועוד‪.‬‬

‫ניתן לציין מספר דוגמאות לחישובי נכות‪:‬‬

‫בגין איבוד כליה אחת שיעור הנכות עשוי לעמוד על ‪.30%‬‬

‫בגין שיתוק בגפיים עליונות נע בין ‪ 10%‬ל ‪.50%‬‬
‫צלקות משמעותיות עקב ניתוח פלסטי עשויה להעיד על נכות בשיעור של ‪.20%‬‬
‫בגין כריתת רחם עשויה לגרום לנכות בשיעור של ‪) 40%‬כתלות בגיל(‪.‬‬
‫פיגור שכלי קל נע בין ‪ 20%‬ל ‪ 40%‬נכות‪.‬‬
‫פיגור שכלי קשה יכול לזכות מ‪ 65%-‬ועד ‪ 100%‬נכות‪ .‬‬
‫בגין עיוורון בעין אחת נקבע שיעור נכות של ‪.30%‬‬
‫בגין פזילה בעיניים עשויה לזכות בנכות של עד ‪25%‬‬
‫בגין איבוד קול נקבע שיעור נכות של ‪.50%‬‬
‫בגין איבוד כל השיניים‪ ‬יכול לזכות בשיעור נכות של‪.40% ‬‬
‫בגין קטיעת אגודל שיעור הנכות עשוי לעמוד על ‪.25%‬‬
‫בגין שינוי באף הגורם להפרעות בנשימה יכול לזכות עד ‪ 30%‬נכות‪.‬‬
‫בגין עקרות נקבע שיעור נכות של ‪.30%‬‬
‫בגין כריתת שד אחד שיעור נכות של ‪ 30%‬עד גיל ‪ 30‬ממועד הפגיעה‪ .‬מעל גיל ‪ 30‬שיעור הנכות נע בין ‪.25% – 15%‬‬
‫כריתת שתי השדיים‪ ‬שיעור נכות של ‪ 50%‬עד גיל ‪ 30‬ממועד הפגיעה‪ .‬מעל גיל ‪ 30‬שיעור הנכות נע בין ‪.40% – 30%‬‬
‫וכאמור מדובר בדוגמאות בלבד‪.‬‬

‫מי יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית ?‬

‫מטופל שנגרם לו נזק‬

‫במידה והמטופל קטין )מתחת לגיל ‪ ,(18‬הוריו זכאים‪ ‬להגיש בשמו‬
‫שאריו של המנוח יכולים להגיש בשמו של הנפטר )במידה והמטופל נפטר בעקבות רשלנות רפואית(‬

‫כמה זמן נמשכת‪ ‬תביעת רשלנות רפואית ?‬

‫משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפסק דין‪ ,‬הוא לרוב‪ ‬בין שנתיים לארבע שנים‪.‬‬
‫לעיתים יש‪ ‬תיקים מורכבים במיוחד בהם לא מושגת פשרה והמשפט מתקדם לשלב הוכחות‪ ,‬הגשת תצהירים‪,‬‬
 ‫סיכומים‪ ‬ומתן פסק דין ואז משך תביעה‪ ‬יכול להתארך‪.‬‬
‫ברוב המקרים מחליטים הצדדים בשלב כלשהו של ההתדיינות לסיים את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט וזאת‬
‫באמצעות פשרה בין הצדדים‪ .‬‬

‫כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית ?‬

‫‪ (1‬אגרת בית משפט בגין הגשת תביעה לפיצוי על נזק גוף הינה ‪ 703‬ש”ח בבית משפט שלום ו – ‪ 1196‬ש”ח בבית‬
‫משפט המחוזי‪ .‬הסכומים מתעדכנים מעת לעת ומפורסמים באתר בתי המשפט‪.‬‬
‫‪ (2‬חוות דעת רופא מומחה‪ ,‬טווח המחירים הוא גדול ונע בין ‪ 5000‬ש”ח – ‪ 15000‬ש”ח ובתחומים מסויימים אף מעבר‬
‫לזה‪.‬‬
‫לפני שמשלמים סכום זה‪ ,‬הרופא המומחה בד”כ בודק בדיקה ראשונית בעזרת החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש‬
‫טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו יהיה‪ ‬קשה להוכיח שהייתה רשלנות‪ .‬בדיקה זו עולה‪ ‬בין אלף לאלפיים ש”ח‪ .‬‬
‫במידה והרופא המומחה קובע שלא הייתה רשלנות‪ ,‬אין צורך לשלם על חוות דעת רפואית‪ ,‬מאחר ובמקרה כזה לא תוגש‬
‫תביעת רשלנות רפואית‪.‬‬
‫במידה וקבע שהטיפול הרפואי היה לא ראוי‪/‬רשלני הסכום ששלום עבור הבדיקה הראשונית ירד לרוב מחוות הדעת‪ ,‬כך‬
‫שלבסוף תשלמו רק את העלות עבור חוות הדעת‪.‬‬
‫‪ (3‬איסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים – כמה מאות ש”ח‪.‬‬
‫‪ (4‬קיימת אגרת תביעה‪ ,‬כ‪ 2.5%-‬מהסכום הנתבע‪ .‬אם התביעה נדחית או נמחקת התובע נושא בעלות זו‪ ,‬ומכיוון שאין‬
‫היום חובה לפרט את סכום התביעה‪ ,‬מומלץ שלא לעשות זאת‪.‬‬

‫חשוב לדעת –‪ ‬במידה וזוכים בתביעה מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת‪ ‬בצירוף ריבית והצמדה‪.‬‬

‫שכר טרחת עורך דין‬

‫השכר המקובל הוא בין ‪ 30% – 20%‬פלוס מע”מ מסכום הפיצויים הכולל‪ ,‬וזאת בהתאם לשלב בו הסתיימה התביעה‪.‬‬
‫ככל שמוקדם יותר האחוז יורד‪.‬‬

‫חשוב לדעת‪ – ‬הפסד בתביעה פוטר את התובע מתשלום שכר טרחה לעורך דינו‪.‬‬

‫התיישנות‬

‫את תביעת הרשלנות הרפואית יש להגיש תוך ‪ 7‬שנים ממועד גילוי האירוע הרשלני וקיומו של הנזק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר‬
‫עסקינן בקטין חישוב ההתיישנות יחל רק במועד בו מלאו לקטין ‪ 18‬כך שתביעת קטין לא תתיישן עד שימלאו לו ‪ 25‬שנים‪.‬‬
 ‫כמו כן כאשר נודע לנפגע אודות האירוע הרשלני והנזק אך הוא לא הגיש תביעתו בתוך ‪ 10‬שנים ממועד האירוע עצמו‬
‫)להבדיל ממועד גילוי הנזק( עשויה לעלות טענת התיישנות כנגדו‪ .‬מכאן שחשוב מאד לפעול להגשת תביעה בגין רשלנות‬
‫רפואית בהקדם האפשרי בו נודע על הנזק ועל האירוע הרשלני‪.‬‬

‫הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום‪ ,‬ולתאם פגישה עם‪ ‬עורך דין רשלנות רפואית‪ ‬לקבלת פרטים נוספים‬
‫והערכת הסיכויים והסיכונים הנלווים בניהול התיק‪ .‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫‪ ‬דוגמאות לפסקי דין בנושא רשלנות רפואית‪:‬‬

‫רשלנות רפואית בטיפול שלאחר לידתו של פג שגרמה לשיתוק מוחין – בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי באיכילוב‬
‫התרשל בוויסות רמת הפחמן הדו חמצני בדמו של פג וכתוצאה מכך גרם הדבר לשיתוק מוחין לתינוק ופסק פיצויים‬
‫בשיעור של כ ‪ 9‬מיליון ‪) ₪‬ת”א ‪.(1190/07‬‬

‫רשלנות רפואית באבחון ליקוי מוחי בתאומים – בית המשפט העליון קבע כי בית חולים אשר לא הסביר כראוי את‬
 ‫המשמעות של תוצאות הבדיקות הגנטיות להורי תאומים שנולדו עם מחלה מוחית קשה שמקורה בפגם גנטי התרשל‬
‫וחייב בפיצויים בסך של כ ‪ 3‬מיליון ‪ .₪‬בנוסף נפסק כי מרגע שיגיעו התאומים לגיל ‪ 11‬ישולם להורים סכום של ‪ 20‬אלף‬
‫‪ ₪‬בחודש לצורכי הטיפול בהם )ע”א ‪ ,1355/11‬ע”א ‪ ,1576/11‬ע”א ‪.(2842/13‬‬

‫רשלנות רפואית במתן טיפול ומעקב לא מיטבי לצעיר בן ‪ 30‬שנפל מסולם – בית המשפט פסק פיצויים בסך של כ ‪2‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬לצעיר אשר נפל מסולם והובהל לבית חולים כשהוא מונשם וסובל מפגיעה רב מערכתית קשה בקובעו כי‬
‫טכניקת הניתוח שבוצע במטופל לא היתה השיטה המיטבית נוכח מצבו והיא הובילה למעשה להידרדרות במצבו הרפואי‬
‫)ת”א ‪.(52964-02-11‬‬

‫רשלנות רפואית עקב מוות לאחר ניתוח לקיצור קיבה – בית המשפט העליון קבע כי המטופלת לא קיבלה טיפול מתאים‬
‫בהתייחס לכך שהיתה מצויה בקבוצת סיכון להיווצרות תסחיף ראייתי וכי התנהלות הגורמים הרפואיים עולה כדי רשלנות‬
‫רפואית המזכה בפיצוי בשיעור של ‪ 66%‬מהנזק )ע”א ‪.(1693/09‬‬

‫רשלנות רפואית עקב טעות באבחון רפואי שגרמה למותו של ילד בן ‪ – 6‬נקבע כי בית החולים התרשל כאשר ביצע ניקור‬
‫מותני לילד בן ‪ 6‬שאובחן כסובל מדלקת קרום המוח בעוד שבבדיקת ‪ CT‬היה עולה שמדובר בבצקת במוח ואז אסור‬
‫לבצע ניקור מותני שהביא למותו‪ .‬בית המשפט פסק פיצויים בשיעור של כ ‪ 1.1‬מיליון ‪ ₪‬להורים‪.‬‬

‫רשלנות רפואית בניתוח להוצאת אבן מאוזנה הימנית של ילדה כבת ‪ – 6‬בית המשפט פסק כי בית החולים התרשל‬
‫בטיפול הרפואי ובניתוח להוצאת אבן חצץ מאוזנה הימנית של ילדה בת ‪ 6‬וכי בעקבות רשלנות זו הפכה הילדה לחירשת‬
‫באוזן אחת‪ .‬בית המשפט פסק פיצויים בשיעור של כ ‪) ₪ 600,000‬ת”א ‪.(5910/07‬‬

‫רשלנות רפואית בלידת ואקום שהובילה למותו של תינוק – בית משפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל כאשר לא עקב‬
‫אחר נתוני המוניטור והתעלם מהנתונים שהעידו על החמרה מתמשכת במצבו של התינוק וקיבל מאוחר מידי החלטה על‬
‫לידת ואקום כאשר התינוק נולד שחבל הטבור כרוך סביב גופו ללא נשימה וללא דופק‪ .‬בית המשפט העמיד את שיעור‬
‫הפיצויים על למעלה מ ‪ 1.5‬מיליון ‪) ₪‬ת”א ‪.(7046/01‬‬

‫רשלנות רפואית בניתוח עקב כך שלא הוצאו מסמרים – בית משפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית כאשר טבח שנחתך‬
‫בידו הדומיננטית נותח ובמהלך הניתוח קובעה עצם שורש כף היד בשני תילי קירשנר‪ ,‬אולם הרופאים שכחו לציין בטופס‬
‫השחרור כי יש להוציא את המסמרים ופגעו בסיכויי ההחלמה‪ .‬בית המשפט פסק פיצויים בסך של למעלה מ ‪₪ 200,000‬‬
‫)ת”א ‪.(1557-12-10‬‬

‫רשלנות רפואית בהריון בשל כשל באבחון מום מולד בשלפוחית השתן – בית המשפט המחוזי קבע כי בת החולים ישלם‬
‫פיצוי בגובה של כ ‪ 4‬מיליון ‪ ₪‬עקב כשל באבחון מום קשה בשלפוחית השתן ממנו סובל הצעיר אשר בעקבותם נאלץ‬
 ‫הצעיר לעבור עשרות ניתוחים ומצבו נותר מורכב וקשה‪.‬‬

‫רשלנות רפואית בגין כריתת רחם רשלנית בטיפול בסרטן – בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בטיפול בגידול‬
‫הסרטני וכי כריתת הרחם לא היתה הכרחית ונבעה מהרשלנות‪ .‬בית משפט קבע כי ההוצאות אשר נחוצות להשיב את‬
‫מצבה של התובעת לקדמותו הינן הוצאות הפונדקאות בישראל וכי יש לפסוק פיצויי בגין שני ילדים ולכן העמיד את‬
‫הפיצויים על סך של ‪.₪ 600,000‬‬

‫פיצויים בעקבות ניתוח לאחר המוות ללא הסכמה מדעת – בית המשפט חייב את המרכז לרפואה משפטית לשלם פיצויים‬
‫בסך של כחצי מיליון ‪ ₪‬לבני משפחה בגין ביצוע ניתוח לאחר המוות ללא קבלת הסכמה מדעת כדין‪ .‬בית המשפט קבע‬
‫כי הסכמת האלמנה ניתנה שלא כדין לאחר שהופעל עליה לחץ מסיבי ובלתי חוקי וכי כל אחת מקורבי המת זכאית לפיצויי‬
‫בעקבות הפגיעה באוטונומיה וחילול כבוד המת‪.‬‬

‫עורך דין רשלנות רפואית‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ‬הינו משרד בוטיק אשר מתמחה ברשלנות רפואית‪ .‬‬

‫הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום‪ ,‬ולתאם פגישה עם‪ ‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬לקבלת פרטים נוספים והערכת‬
‫הסיכויים והסיכונים הנלווים בניהול התיק‪ .‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬
 ‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫כללים להטלת אחריות‬

‫דיני נזיקין ורשלנות‬ ‫בנזיקין וחישוב סכום‬ ‫תביעה ייצוגית בשפה‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד חברת‬
‫רפואית‬ ‫הפיצוי הכספי‬ ‫פשוטה‬ ‫אמבולנט‬

‫התנאים לאישורה של‬

‫תביעה ייצוגית‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫הליך הפונדקאות במדינת ישראל מוסדר במסגרת חוק ההסכמים לנשיאת עוברים )אישור‪ ,‬הסכם ומעמד היילוד(‪ ,‬התשנ”ו‬
‫– ‪) 1996″‬להלן‪“ :‬החוק”(‪ .‬החוק מסדיר את תחום הפונדקאות בארץ ומפרט את תנאי ההסכם הנכרת בין ההורים‬
‫המיועדים לבין אם פונדקאית‪ ,‬במסגרתו נותנת הפונדקאית את הסכמתה להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית‬
‫ומתחייבת לשאת את ההיריון עבור הזוג ולמסור את הילד להוריו לאחר הלידה‪.‬‬

‫מחיר אם פונדקאית‬
‫
‬
‫ההורים בתמורה מתחייבים לשאת בתשלומים חודשיים‬
‫לאם הפונדקאית לכיסוי ההוצאות הרפואיות והוצאות‬
‫אחרות הכרוכות בתהליך וכן פיצויי כספי בעד טרחתה‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫ועזרתה‪ .‬בישראל נכון ל – ‪ 2017‬מקובל כי אם פונדקאית‬
‫תקבל פיצוי בסך כולל של ‪ ₪ 160,000‬בעד הפונדקאות‬
‫והלידה‪ ,‬וכן פיצוי בסך ‪ ₪ 5,000‬בגין הוצאותיה‪ ,‬פיצוי נוסף‬
‫בסך של ‪ ₪ 15,000‬בגין תאומים‪ ₪ 5,000 ,‬פיצוי בגין ניתוח‬
‫קיסרי וסכומי פיצוי נוספים בגין הליכים ופרוצדורות נוספים‪.‬‬
‫ההורים המיועדים נדרשים בדרך כלל להפקיד בקופות‬
‫הנאמנות סך של ‪ ₪ 200,000‬לפיצוי הפונדקאית במסגרת‬
‫ההליך‪ .‬אם וככל שלא נעשה שימוש במלוא קופת הנאמנות היתרה מוחזרת להורים בהתאם להוראות ההסכם‪.‬‬
 ‫הסכם פונדקאות‬

‫חפש באתר‬
‫ההסכם בין ההורים המיועדים לפונדקאית מותנה בקבלת אישורה של ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות‪ ,‬אשר בוחנת‬
‫את תוכנו ומתרשמת ממוכנות הצדדים לקיים את תנאיו‪ ,‬והוא תקף לפרק זמן של ‪ 18‬חודשים‪.‬‬

‫תנאי סף‬ ‫חפש‬

‫החוק קובע שורה של תנאי סף מקדמיים אשר רק בהתקיימם יוכלו ההורים המיועדים מחד והאם הנושאת מאידך להתקשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫בהסכם פונדקאות אשר יאושר על ידי הועדה לנשיאת עוברים‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬אלה‪:‬‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫‪  .1‬ההורים המיועדים הם איש ואישה שהם בני זוג‪ ,‬בגירים‪ ,‬תושבי ישראל‪.‬‬ ‫הסכם ממון‬
‫‪  .2‬האם הנושאת היא בגירה תושבת ישראל‪ ,‬היא הרתה ומגדלת ילד אחד לפחות‪.‬‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫‪  .3‬בעבר היתה דרישה שהאם הנושאת תהא לא נשואה על מנת למנוע חשש של ממזרות‪ .‬החל משנת ‪ 2006‬התיר הרב הראשי לישראל‬
‫צוואה‬
‫שלמה עמאר לנשים נשואות לשמש כפונדקאיות‪ ,‬וכיום גם אישה נשואה העומדת בתנאי הסף יכולה לשמש אם נושאת‪.‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫‪  .4‬האם הנושאת אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים והצדדים מצהירים על כך במסגרת ההסכם‪.‬‬
‫‪  .5‬מותרת רק פונדקאות מלאה )ולא פונדקאות חלקית( – היינו פונדקאות בה אין כל קשר גנטי בין האם הנושאת לבין העובר אשר מוחזר‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫לגופה של הפונדקאית במסגרת הליך של הפריה חוץ גופית‪.‬‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫‪  .6‬במועד חתימת ההסכם בפני הועדה גילה של הפונדקאית לא יעלה על ‪ 38‬שנה ולא יהיה פחות מ ‪ 22‬שנה‪.‬‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫‪  .7‬הפונדקאית לא עברה יותר משני הליכי נשיאת עוברים גם אם הליכים אלה לא הסתיימו בלידה‪.‬‬
‫רשלנות רפואית‬
‫‪  .8‬ההורים המיועדים והפונדקאית נמצאו מתאימים וכשירים מבחינה פיזית גופנית ונפשית להתקשר בהליך‪.‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫‪  .9‬הפונדקאית עומדת בדרישות בריאות שפירטה הוועדה‪.‬‬
‫‪  .10‬הפונדקאית הינה בת דתם של ההורים המיועדים‪.‬‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬
‫עורך דין פונדקאות‬
 ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר הינו אחד ממשרדי עורכי הדין היחידים בארץ שצבר ניסיון עשיר והתמחה בתחום של הליכי‬
‫תחומי עיסוק‬
‫פונדקאות הן בארץ והן בחו”ל )כולל גיאורגיה והודו(‪ .‬במשך שנים ארוכות משמש המשרד כיועץ משפטי הן הורים מיועדים‬
‫אשר התקשרו בהליך פונדקאות בארץ או בחו”ל‪ ,‬הן של פונדקאיות והן של מרכזי התיווך בתחום‪ .‬ניסיון זה מקנה‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫למשרדינו את הכלים הדרושים לצורך התמודדות עם הסבך המשפטי‪ ,‬כמו גם הרגשי‪  ,‬הכרוך בהליכי הפונדקאות ולסייע‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫להורים המיועדים‪ ,‬כמו גם לפונדקאיות‪ ,‬לעבור את ההליך בצורה הנעימה הרגועה ונכונה ביותר‪.‬‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬
‫דיני משפחה וירושה‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פונדקאות‪ ‬מומחה‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים‬ ‫פונדקאות‬
‫בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬
 ‫אולי יעניין אותך גם‬

‫פונדקאות‬ ‫שלבי הליך הפונדקאות‬ ‫הסכם ממון על קצה המזלג‬ ‫מדריך הסכם ממון‬

‫רכישת דירה מקבלן‬ ‫חוקי דיני עבודה – חוקי מגן‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬
 ‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫הסכם ממון‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫הסכם ממון מהו?‬

‫הסכם ממון הוא אמצעי משפטי המאפשר לבני הזוג לקבל החלטה‬ ‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫מושכלת מבעוד מועד – הן בטרם הנישואין הן במהלכם והן על ידי זוגות‬
‫לא נשואים )ידועים בציבור( – כיצד יחולק ביניהם הרכוש המשותף‬
‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫שנצבר וייצבר במהלך החיים המשותפים במידה והם ייפרדו חס וחלילה‬
‫והנישואין יעלו על שרטון‪ .‬‬ ‫
‬

‫הסכם ממון מאפשר לבני הזוג לקבל בעצמם את ההחלטה‬

‫האופטימאלית מבחינתם לגבי אופן חלוקת הרכוש המשותף במידה וחס וחלילה‪ ‬הקשר הזוגי לא יצלח‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫להסיר את אחד מסלעי המחלוקת המשמעותיים ביותר בסכסוכי גירושין – חלוקת הרכוש‪.‬‬

‫הסכם ממון נועד למנוע מאבקים משפטיים בין בני הזוג במקרה של פרידה ולחסוך משאבים רבים הן כלכליים ולא פחות‬
‫חשוב מכך רגשיים ואישיים לכן חשוב להבין שחלוקת רכוש הינו אחד הנושאים בעלי ההשלכות הגדולות ביותר על‬
‫עתידם הכלכלי של בני הזוג והם למעשה מצויים בנושא זה במצב של ניגוד אינטרסים מוחלט‪ .‬הסרת העמימות והחלטה‬
‫מושכלת מראש לגבי התוצאות הכלכליות של פרידה בין בני הזוג מאפשרת לבני הזוג לנהל מערכת יחסים נטולת‬
‫אינטרסים כלכליים ואי וודאות‪.‬‬

‫מי צריך הסכם ממון?‬

‫הסכם ממון‪ ,‬בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬לא נועד אך ורק לבני זוג המגיעים עם ממון ו‪/‬או רכוש )“עשירים”( בטרם הנישואין ו‪/‬או‬
 ‫התחלת החיים המשותפים‪ .‬הסכם ממון מסדיר גם את הנושאים הרכושיים העתידיים אשר יצטברו במהלך החיים‬
‫המשותפים ונועד לתת וודאות לגבי אופן חלוקת הרכוש במקרה של פרידה וכפועל יוצא מכך למנוע מאבקים ארוכים‬ ‫חפש באתר‬

‫יקרים ומורכבים בעניין זה‪.‬‬

‫הסכם ממון נועד כמעט לכל בני זוג – הן אלה שנישאו‪ ,‬הן אלה החיים חיים משותפים וידועים בציבור )לרבות זוגות חד‬ ‫חפש‬
‫מיניים( והן אלה העומדים להינשא בין אם הם צברו רכוש בטרם החיים המשותפים ובין אם ההסכם צופה פני עתיד‬
‫ומתייחס רק לרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים‪.‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫שלב ראשון בחתימת הסכם ממון – ניהול משא ומתן‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫במידה ובני הזוג החליטו שהם מעוניינים להסיר מראש את חוסר הוודאות לגבי גורלם הכלכלי במידה וייפרדו חס וחלילה‬ ‫הסכם ממון‬
‫ולחתום על הסכם ממון‪ ,‬בשלב הראשון עליהם להגיע להסכמות בקשר לאופן חלוקת הרכוש‪ ,‬תנאי והוראות הסכם‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫הממון‪ .‬מדובר בשלב שמעצם מהותו מלווה באי נוחות אשר עשוי להוביל לתסכולים ומתחים לא מבוטלים בין בני זוג‪,‬‬
‫צוואה‬
‫בפרט כאשר בני הזוג החליטו לחתום על ההסכם ערב הנישואין‪.‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫לפיכך‪ ,‬מומלץ מאד לנהל כבר את השלב הראשוני באמצעות משרד עו”ד למשפחה העוסק בתחום של הסכמי ממון‪ ,‬והינו‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬
‫בעל הכישורים הידע והניסיון‪ ,‬כמו גם הרגישות הדרושה‪ ,‬כמשרדינו‪ ,‬אשר יוכל לייעץ ללוות וגם למצוא את הנוסחה‬ ‫תמ”א ‪38‬‬
‫האופטימאלית עבור בני הזוג בהתאם לנסיבות הספציפיות שלהם ולהציע פתרונות יצירתיים אשר ישרתו את טובת שני‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫הצדדים ויעלו בקנה אחד עם רצונם המשותף‪.‬‬
‫רשלנות רפואית‬

‫בהקשר זה יצוין‪ ,‬כי גם כאשר קיים קושי להגיע להסכמות באופן עצמאי‪ ,‬ניתן להגיע להסכמות והבנות גם בדרך של הליך‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬
‫גישור )עו”ד רחלי קלקנר הינה גם מגשרת מוסמכת מטעם לשכת עורכי הדין בהכשרתה(‪ ,‬ולחתום בסופו של יום על‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫הסכם ממון אשר ישרת את האינטרסים של שני הצדדים בצורה הטובה ביותר הקיימת‪.‬‬
‫גירושין בהסכמה‬

‫חשוב לזכור כאשר בני הזוג חותמים על הסכם ממון בשלב שמערכת היחסים ביניהם היא במצב תקין וטוב אז שיקולים‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫של נקמה וכעס )אשר עשויים להתעורר בשלב הגירושין( אינם קיימים כך שההחלטה לגבי אופן חלוקת הרכוש בעיתוי זה‬
‫היא האופטימאלית ביותר ומשקפת את טובת שני בני הזוג ללא שיקולים זרים‪ .‬יש לכך יתרון עצום ולא בכדי קיומו של‬ ‫תחומי עיסוק‬
‫הסכם ממון זוכה לשם הטוב שיצא לו‪.‬‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫מהם הנושאים שניתן להסדיר בהסכם ממון‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫כמו כל הסכם גם הסכם ממון יכול לכלול את מכלול הנושאים שהצדדים להסכם סבורים כי יש לכלול ולהסדיר במסגרתו‪.‬‬
‫מכן שהסכם ממון לא חייב להתייחס רק לאופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג בלבד‪ ,‬לרבות נכסים שנצברו לפני החיים‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫המשותפים ונכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים‪ ,‬אלא גם כל נושא אחר אשר יכול לנבוע מהקשר הזוגי כגון‪ :‬הסדרי‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫משמורת על ילדים עתידיים ו‪/‬או קיימים‪ ,‬נושא של מזונות אישה ו‪/‬או מזונות ילדים‪ ,‬הסדרי ראייה לגבי קטינים וכיוצ”ב‪.‬‬
 ‫פונדקאות‬

‫מתן תוקף משפטי להסכם ממון‬

‫על מנת שהסכם ממון יקבל תוקף משפטי מחייב )בבחינת פסק דין( עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים‪ :‬הראשון‪ ,‬ההסכם‬
‫חייב להיות בכתב; השני‪ ,‬ההסכם חייב להיות מאושר‪.‬‬

‫פרוצדורת האישור תלויה במועד חתימת הסכם הממון‪:‬‬

‫אם ההסכם נערך לפני הנישואין )לרבות ידועים בציבור( – ההסכם חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני‬
‫משפחה מוסמך או נוטריון או רשם נישואין‪.‬‬
‫אם ההסכם נערך לאחר הנישואין – ההסכם חייב להיות מאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה מוסמך או בית דין דתי‬
‫המוסמך לדון בנישואי וגירושי בני הזוג‪.‬‬

‫ההמלצה של משרדינו לאשר את ההסכם בפני בית משפט לענייני משפחה מוסמך גם כאשר מדובר בבני זוג שטרם‬
‫נישאו ו‪/‬או ידועים בציבור‪ .‬במסגרת הליך האישור בית המשפט יוודא כי ההסכם הוא הוגן ראוי וכי בני הזוג הבינו את‬
‫תוכנו ונתנו את הסכמתם מרצון חופשי ללא כל לחץ או כפייה‪ .‬בדרך זו ניתן למנוע טענות אשר מי מבני הזוג עשוי לטעון‬
‫בעתיד במטרה לבטל את ההסכם בדיעבד כגון של לחץ פסול ו‪/‬או אי הבנת תוכנו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לבית המשפט אין‬
‫סמכות לשנות את ההסדר הרכושי אליו הגיעו הצדדים בהסכם ומדובר בהסכם אשר מטרתו לעגן את רצון הצדדים‬
‫מבחינה משפטית‪.‬‬

‫לאחר אישור ההסכם על ידי הגורם המשפטי המוסמך כמבואר לעיל‪ ,‬הסכם הממון יקבל תוקף של פסק דין הניתן לאכיפה‬
‫וביצוע כמו כל פסק דין‪.‬‬

‫מה דינו של הסכם ממון שלא אושר כדין ?‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬על מנת שיינתן תוקף משפטי להסכם ממון יש לאשרו ולעמוד בתנאים שציינו לעיל‪ .‬יחד עם זאת במקרה‬
‫ומסיבה כלשהי ההסכם לא אושר כדין בית המשפט עשוי‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬כאשר הוא השתכנע כי הצדדים להסכם‬
‫הסתמכו על ההסכם‪ ,‬כלכלו צעדיהם בהתאם להוראותיו ופעלו לפיו לאורך השנים לסטות מהכלל וליתן להסכם הממון‬
‫תוקף משפטי מחייב חרף העובדה שלא אושר כדין‪.‬‬

‫כיצד משנים הסכם ממון?‬

‫הסכם ממון‪ ,‬בדומה לצוואה‪ ,‬ניתן לשנות אך ורק על ידי עריכת הסכם ממון חדש בכתב אשר יאושר על ידי הגורם‬
‫המשפטי המוסמך )בית משפט(‪ .‬באם ההסכם החדש לא אושר על ידי בית המשפט ההסכם הקודם יקבל את זכות‬
‫הבכורה והוא זה שיהא בתוקף ויקבע את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה‪.‬‬
 ‫מדוע חשוב לערוך הסכם ממון אצל עורך דין ?‬
‫הסכם ממון נועד לעגן מבחינה משפטית את ההסדרים הרכושיים והאחרים בין בני הזוג‪ ,‬כמו גם נושאים נוספים הקשורים‬
‫מעצם טבעם למערכת היחסים הזוגית‪ .‬מכאן‪ ,‬שמעצם אופיו הסכם ממון הוא הסכם מורכב רגיש ומיוחד המחייב מומחיות‬
‫ומקצועיות רבה על מנת שההוראות שיכללו בו לא רק ישקפו את רצון בני הזוג אלא גם יעמוד במבחן המשפט והזמן‬
‫וייקח בחשבון שיקולים מסויימים אשר עשויים לצוץ בעתיד ובני הזוג לבדם אינם בעלי הידע או הניסיון לחשוב עליהם‬
‫וליתן עליהם את הדעת בזמן עריכתו‪ .‬מעבר לזה חשוב שההסכם יהיה הוגן ומאוזן על מנת שבני הזוג יחיו עמו בשלום‬
‫ואיש מהם לא ירגיש מקופח או מתוסכל או שההסכם יפגע בחיי התא המשפחתי‪.‬‬

‫בנסיבות אלה‪ ,‬ברור‪ ,‬כי קיימת חשיבות גדולה לפנייה לעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה והסכמי ממון בפרט על‬
‫מנת שיסייע להם לערוך הסכם ממון איכותי הוגן ומאוזן תוך שימת לב למכלול השיקולים הרלבנטיים באופן אשר יבטיח‬
‫כי הסכם הממון אשר ייחתם על ידי בני הזוג ויאושר על ידי בית המשפט יהיה האופטימאלי עבורם‪.‬‬

‫הנכם מוזמנים לפנות אל עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬בעלת ניסיון עשיר ונרחב בתחומים שונים הקושרים לדיני המשפחה‪,‬‬
‫ובהסכמי ממון בפרט‪ ,‬הן טרם הנישואין הן לאחר הנישואין והן של זוגות המבקשים לחתום על הסכם חיים משותפים‪,‬‬
‫אשר תסייע בידיכם להגיע בצורה הטובה ביותר אל היעד הנכסף‪.‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫שאלות ותשובות הסכמי ממון‬

 ‫ש ‪ :‬מתי יש לחתום על הסכם ממון ?‬
‫ת‪  :‬ניתן לחתום על הסכם ממון בכל שלב של מערכת היחסים – הן בטרם הנישואין והן לאחריהם‪ .‬בנוסף גם זוגות של‬
‫ידועים בציבור אשר אין בכוונתם להינשא יכולים לחתום על הסכם ממון‪.‬‬

‫ש‪ :‬אילו סעיפים חייבים להופיע בהסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬לא ניתן לערוך רשימת מכולת לגבי הסעיפים שיש לכלול בהסכם ממון‪ .‬הסכם ממון – כמו כל הסכם – הינו‪  ‬הסכם‬
‫אינדיבידואלי תלוי נסיבות‪ ,‬רצונות‪ ,‬בקשות של בני הזוג ויש ליצוק לתוכו תוכן בהתאם לנסיבות ולצרכים‪.‬‬
‫יחד עם זאת ניתן לאמר כי בהסכם ממון חשוב מאד שתהא הבחנה ברורה בין הרכוש המשותף שיחולק בין בני הזוג‬
‫במקרה של פרידה )לרבות פירוט מדויק ככל הניתן של מנגנון הפירוק והחלוקה( ובין הרכוש האישי שיישאר בבעלותו‬
‫הבלעדית של מי מבני הזוג‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם ניתן לבטל הסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬הסכם ממון נועד להיות מחייב בעל תוקף משפטי עם חתימתו כדין על ידי בני הזוג‪ .‬הסכם ממון אשר אושר על ידי בית‬
‫המשפט או הסכם ממון שנחתם בפני נוטריון )אפשרי רק בטרם הנישואין( מקבל מעמד של מעין פסק דין ולכן האפשרות‬
‫לבטלו מחמת פגמים מהותיים שנפלו במועד עריכתו מצומצמים באופן יחסית‪ .‬זו סיבה נוספת למשמעות הגדולה של‬
‫עריכת הסכם ממון בצורה מקצועית יסודית אחראית ומלאה על ידי עורך דין בעל ניסיון עשיר בתחום הסכמי הממון‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם ניתן לתקן הסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬במידה ותיקון הסכם הממון הוא על דעת שני הצדדים ומרצונם החופשי ניתן לפנות לערוך דין שיערוך תיקון להסכם‬
‫הממון ויגישו לאישור של בית המשפט‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם ניתן לכלול בהסכם ממון סוגיות של משמורת ילדים ומזונות ?‬
‫ת‪ :‬בעיקרון ניתן לכלול בהסכם ממון את כל ההסדרים הנובעים ממערכת היחסים הזוגית לרבות נושא של משמורת ילדים‬
‫ומזונות‪ .‬יחד עם זאת חושב להבין כי שיקולים של טובת הילד ורווחתו לרבות בקשר עם המשמורת והמזונות הם נושאים‬
‫הנתונים להכרעתו הבלעדית של בית המשפט ולפיכך בית המשפט יידרש לתוכן ההסכם ולמכלול הנסיבות ויאשר את‬
‫ההוראות בקשר עם המשמורת והמזונות רק אם יעלו בקנה אחד עם טובת הילד‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם ניתן לערוך הסכם ממון ללא עורך דין ?‬

‫ת‪ :‬קיימת אפשרות לערוך הסכם ממון גם ללא עורך דין‪ .‬יחד עם זאת אפשרות זאת מאד לא מומלצת ולעיתים החיסכון‬
‫הכלכלי בטווח המידי עשוי לגרום לנזקים משמעותיים בטווח הרחוק ובתמונה הכוללת‪.‬‬

‫ש‪ :‬אם אין לנו רכוש משמעותי לפני הנישואין האם אנחנו צריכים הסכם ממון ?‬
 ‫ת‪ :‬בניגוד לדעה הרווחת הסכם ממון לא נועד אך ורק לבני זוג המגיעים עם ממון ו‪/‬או רכוש )“עשירים”(‪ .‬הסכם ממון‬
‫מסדיר גם את הנושאים הרכושיים העתידיים אשר יצטברו במהלך החיים המשותפים‪ .‬מטרתו להסדיר את ‪ ‬אופן חלוקת‬
‫הרכוש במקרה של פרידה וכפועל יוצא מכך למנוע מאבקים ארוכים יקרים ומורכבים בעניין זה‪ .‬מכאן שגם כאשר בני זוג‬
‫מתחילים את החיים המשותפים ללא ממון‪ ,‬הסכם ממון הצופה פני עתיד ומתייחס לרכוש שייצבר במהלך החיים‬
‫המשותפים בהחלט רלבנטי עבורם‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם יש חשיבות מיוחדת לעריכת הסכם ממון בין ידועים בציבור ?‬
‫ת‪ :‬כן‪ .‬להבדיל מזוגות נשואים‪ ,‬אין חוק המסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג ידועים בציבור‪ .‬גם מועד‬
‫תחילת החיים המשותפים הוא פחות ברור וודאי שכן קשה לעמוד במדויק על היום בו החלו בני הזוג להיחשב ידועים‬
‫בציבור‪ .‬מכאן שקיימת עמימות ואי בהירות בקשר לאופן חלקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור ובנסיבות אלה קיומו של‬
‫הסכם ממון יכול ליתן מענה מצוין הן ברמה המשפטית והן ברמה האישית והפסיכולוגית‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם ניתן לערוך הסכם ממון בין זוגות חד מיניים ?‬

‫ת‪ :‬בוודאי וגם ממולץ‪ .‬הסכם ממון בין זוגות חד מיניים יאושר על ידי בית המשפט כפי שמאושר הסכם ממון של ידועים‬
‫בציבור על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה )ולא על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג(‪.‬‬

‫ש‪ :‬כיצד מאשרים הסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬פרוצדורת האישור תלויה במועד חתימת הסכם הממון‪ .‬אם ההסכם נערך לפני הנישואין )לרבות ידועים בציבור( –‬
‫ההסכם חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך או נוטריון או רשם נישואין‪ .‬אם ההסכם נערך‬
‫לאחר הנישואין – ההסכם חייב להיות מאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה מוסמך או בית דין דתי המוסמך לדון‬
‫בנישואי וגירושי בני הזוג‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם ההוראות של הסכם ממון חלות גם במקרה של מעבר לארץ אחרת ?‬
‫ת‪ :‬בעקרון לגבי הרכוש שנצבר במסגרת החיים המשותפים בארץ הסכם הממון תקף ועומד‪ .‬יחד עם זאת במעבר למדינה‬
‫זרה יש לבחון את מערכת הדין הספציפית במדינה וכיבוד הסכמי ממון בינלאומיים ובמידת הצורך ניתן לאשר את הסכם‬
‫הממון גם במדינת היעד )בכפוף למערכת המשפטית שם(‪.‬‬

‫ש‪ :‬מהו הסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬הסכם ממון הוא הסכם שמאגד בתוכו את ההסכמות של הצדדים לגבי האופן בו יחולק ביניהם הרכוש המשותף שנצבר‬
‫וייצבר במהלך החיים המשותפים במידה והם ייפרדו‪  ‬חו”ח והנישואין יעלו על שרטון‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם יש תוקף משפטי להסכם ממון שלא אושר כדין על ידי בית המשפט ו‪/‬או נוטריון ?‬
‫ת‪ :‬בעיקרון לא‪ .‬יחד עם זאת במקרים מסויימים כאשר בית המשפט השתכנע כי הפגם שנפל בהליך אישורו של הסכם‬
 ‫הממון הוא טכני בלבד ומבחינה מהותית בני הזוג התייחסו להסכם לאורך כל החיים המשותפים כמחייב לכל דבר ועניין‪,‬‬
‫בית המשפט עשוי ליתן תוקף מחייב להסכם הממון חרף העובדה שלא אושר כדין‪.‬‬

‫ש‪ :‬כיצד משנים הסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬הסכם ממון ניתן לשנות אך ורק על ידי עריכת הסכם ממון חדש בכתב אשר יאושר על ידי הגורם המשפטי המוסמך‬
‫)בית משפט(‪ .‬באם ההסכם החדש לא אושר על ידי בית המשפט ההסכם הקודם יקבל את זכות הבכורה והוא זה שיהא‬
‫בתוקף ויקבע את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה‪.‬‬

‫ש‪ :‬מדוע חשוב לערוך הסכם ממון אצל עורך דין ?‬

‫ת‪ :‬הסכם ממון הוא הסכם מורכב רגיש ומיוחד המחייב מומחיות‪  ‬ומקצועיות רבה על מנת שההוראות שיכללו בו לא רק‬
‫ישקפו את רצון בני הזוג אלא גם יעמוד במבחן המשפט והזמן וייקח בחשבון שיקולים מסויימים אשר עשויים לצוץ בעתיד‬
‫ובני הזוג לבדם אינם בעלי הידע או הניסיון לחשוב עליהם וליתן עליהם את הדעת בזמן עריכתו‪ .‬מעבר לזה חשוב‬
‫שההסכם יהיה הוגן ומאוזן על מנת שבני הזוג יחיו עמו בשלום ואיש מהם לא ירגיש מקופח או מתוסכל או שההסכם יפגע‬
‫בחיי התא המשפחתי‪ .‬לפיכך ישנה חשיבות גדולה לעריכת הסכם ממון אצל עורך דין המתמחה בדבר‪.‬‬

‫ש‪ :‬מהם החסרונות בעריכת הסכם ממון ?‬

‫ת‪ :‬הסכם ממון עלול ליצור מתחים לחצים וכעסים בין בני זוג ולהעיב על הקשר הזוגי ומסיבה זו זוגות רבים נמנעים‬
‫מעריכת הסכם ממון‪.‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬
 ‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫הסכם ממון על קצה‬

‫המזלג‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬ ‫גירושין בהסכמה‬ ‫דיני משפחה‬

‫האווצ לע לכה ‪:‬האווצ‬

‫חוזים והסכמים‬ ‫צוואה‪ :‬הכל על צוואה‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫צוואה‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫למה כדאי לערוך צוואה ?‬ ‫‪ ‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫‪ (1‬צוואה זו‪ ‬הדרך היחידה‪ ‬בה יכול אדם להבטיח כי לאחר הסתלקותו‬
‫מהעולם ישמע קולו וכי עיזבונו יחולק‪ ‬בדיוק באופן שציווה‪ ‬ולא באופן אחר‬
‫כלשהו אשר קבע חוק הירושה‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫‪ (2‬צוואה מאפשרת למנוע סכסוכים בין קרובי המשפחה על חלקם בעזבון‪,‬‬

‫
‬
‫כיוון שבמידה ואין צוואה אז חוק הירושה קובע חלוקה על פי ערכו של‬
‫הרכוש בלבד‪.‬‬
‫‪ (3‬הסכסוכים הנוגעים לעזבון נוטים להגרר במשך שנים ארוכות ובמקביל‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫לפגוע במרקם המשפחתי‪.‬‬
‫‪ (4‬במקרים בהם‪ ‬אחד היורשים הוא בעל נכות פיזית ו‪/‬או נפשית המצריך‬
‫הערכות כלכלית‪ ‬נוספת‪.‬‬
‫‪ (5‬במצבים בהם הצאצאים לא ינהגו בהגינות כלפי בן או בת זוגו לאחר מותו‪.‬‬
‫‪ (6‬אם יש לכם מספר נכסים בעלי ערך סנטימנטלי לחלק מהיורשים‬
‫‪ (7‬במקרה של ידועים בציבור‪ ,‬שההורה רוצה להוריש רק לילדיו ולא לבן‪/‬בת הזוג‪.‬‬
‫‪ (8‬בפרק ב של זוגיות‪ ,‬במידה ואנשים לא רוצים להוריש את רכושם לבן‪/‬בת הזוג שאינו ההורה של ילדיהם‬
‫‪ (9‬במידה ואין למנוח קרובי משפחה מדרגות ראשונות כמוגדר בחוק הירושה והכוונה לבן‪/‬בת זוג‪ ,‬הורים‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכדים‪,‬‬
‫סבים‪ ,‬דודים‪ ,‬אחיינים – העזבון יעבור למדינה‪.‬‬
‫‪ (10‬בתקופה שבה זוגות בתהליכי גירושין‪ ,‬תקופות שלעיתים לוקחות שנים‪ ,‬אם אחד מהמתגרשים יילך לעולמו הם יירשו‬
 ‫אחד מהשני מאחר והמדינה עדיין מכירה בהם כנשואים‪.‬‬
‫חפש באתר‬
‫‪ (11‬בכדי שהיורשים לא יתקלו בבעיות מיסוי למשל בהעברת חלק יחסי של‪ ‬הדירה בין האחים או מצד שני‬
‫יפספסו‪ ‬פטורים ממס במכירות עתידיות‪.‬‬
‫‪ (12‬במקרה של עסק משפחתי בו אתם מעוניינים שימשיך לפעול לאחר לכתך מן העולם‪ ,‬מומלץ לדאוג מראש מי יירש‬
‫חפש‬
‫את העסק על מנת שלא ינהלו קרבות בינהם היורשים דבר העלול בסופו של דבר‪ ‬לגרום לנפילת העסק‪.‬‬

‫סוגי צוואות‪? ‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫החוק בישראל מכיר כיום בארבע סוגים‪ ‬שונים של צוואות חוקיות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫הסכם ממון‬
‫)‪ (1‬צוואה בעדים‪ :‬צוואה אשר נערכת בנוכחות של שני עדים לפחות‪ ,‬אשר חותמים יחד עם המצווה על הצוואה‪ ,‬וזאת לאחר שהמצווה‬
‫הצהיר בפניהם כי זה אכן רצונו וזו אכן צוואתו‪.‬‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫החוק מציב דרישות רבות על מנת שצוואה בעדים תהיה חוקית ולכן רצוי מאד לערוך אותה בפני עורך דין המתמחה בדבר‪ ,‬שכן מספיקה‬ ‫צוואה‬
‫טעות אחת קטנה על מנת שניתן יהיה לתקוף את הצוואה ולגרום לביטולה‪.‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫)‪ (2‬צוואה בפני רשות‪  :‬צוואה אשר עורכים אותה בפני רשות שיפוטית )שופט‪ ,‬רשם של בית המשפט‪ ,‬דיין בבית דין רבני וכד’( או‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫בפני נוטריון‪.‬‬
‫תמ”א ‪38‬‬
‫ניתן לערוך את הצוואה באחת משתי דרכים‪:‬‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫‪ (1‬בעל‪-‬פה בפני הרשות השיפוטית;‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫‪ (2‬בכתב בנוכחות הרשות השיפוטית ובאישורה‪.‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬

‫)‪ (3‬צוואה בכתב יד‪ :‬צוואה אשר נכתבת מתחילתה ועד סופה בכתב ידו של המצווה‪ .‬הצוואה חייבת לציין את התאריך‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫המדויק שבו היא נערכה וכן לשאת את חתימתו של המצווה בכתב ידו‪ .‬מאחר ובמקרה כזה קיים חשש גדול לקיומה של‬ ‫גירושין בהסכמה‬
‫השפעה בלתי הוגנת על המצווה בית המשפט יבחן בשבע עיניים את אופן עריכתה של הצוואה כמו גם את חוקיותה‪.‬‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫)‪ (4‬צוואה בעל פה‪ :‬ובשמה האחר צוואת שכיב מרע‪ .‬צוואה שנערכת בעל‪-‬פה על ידי המצווה‪ ,‬כאשר המצווה סבור כי תוך‬
‫תחומי עיסוק‬
‫שעות ספורות ילך לעולמו‪ .‬הצוואה חייבת להיעשות בנוכחות שני עדים לפחות‪ ,‬אשר שומעים את הדברים ומעלים אותם‬
‫באופן מדויק על הכתב‪ .‬על העדים להפקיד את הצוואה בהקדם האפשרי לאחר סיום עריכתה בבית המשפט או אצל‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫הרשם לענייני ירושה‪ .‬חשוב לציין שצוואה בעל פה הינה מוגבלת בזמן‪ ,‬ואם כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫שהצדיקו את עשייתה‪ ,‬המצווה עדיין בחיים‪ ,‬היא מאבדת אוטומטית את תוקפה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫צוואה הדדית‪ :‬בשנת ‪ 2005‬הוכנס תיקון לחוק הירושה הנוגע בצוואות הדדיות‪.‬‬
‫צוואה הדדית זו צוואה שבני זוג עורכים כדי להוריש את עזבונם זה לזה או לצדדים שלישיים‪ .‬צוואה זו מבוססת על‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫הוראות הבן הזוג השני‪.‬‬ ‫פונדקאות‬
‫צוואה הדדית היא גם צוואה משותפת שכן הוראותיהן נסמכות על החלטה משותפת בן בני הזוג‪.‬‬
‫במידה והצוואה ההדדית נערכה לאחר שנת ‪ 2005‬לא יהיה ניתן לבצע כל שינוי בצוואה ללא הודעה בכתב לבן הזוג בטרם‬
‫השינוי‪.‬‬

‫האם ניתן לשנות את הצוואה וכיצד ?‬

‫צוואה‪ ,‬בדומה להסכם ממון‪ ,‬ניתן לחזור מהצוואה‪ ,‬לשנותה‪ ,‬לגרוע ממנה או להוסיף עליה‪ ‬בכל עת‪ ,‬וזאת בדרך של עריכת‪ ‬צוואה חדשה‪.‬‬
‫כל עוד לא נערכה צוואה חדשה תהא הצוואה הקודמת תקפה וחוקית וזאת ללא הגבלת זמן‪ .‬אולם‪ ,‬במקרים בהם מתגלה פגם בצוואה‬
‫החדשה שנערכה אשר הופך אותה לבלתי חוקית‪ ,‬ייתכן מאד והצוואה החוקית האחרונה שנערכה לפניה תהיה הצוואה שעל פיה יחולק‬
‫הרכוש‪ .‬רק במקרים של עשיית צוואה בעל‪-‬פה‪ ,‬תהיה הצוואה תקפה עד למועד שבו יצא המצווה מכלל סכנה או עד לחלוף ‪ 30‬יום ממועד‬
‫עשייתה‪ ,‬לפי המוקדם מבניהם‪ .‬מתי רצוי לעדכן את הצוואה ולערוך צוואה חדשה תחתיה ?‬

‫החיים הם דינמיים ונוצרים מצבים רבים בהם האמור בצוואה כבר אינו רלוונטי בחלקו ו‪/‬או בכללותו‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשוב מאד‬
‫לעדכן את הצוואה ולערוך צוואה חדשה כל אימת שיש בשינויים האמורים כדי להשליך על הוראות הצוואה‪ ,‬כגון‪ :‬כאשר‬
‫נולדים ילדים ו‪/‬או נכדים נוספים‪ ,‬כאשר נפטרים קרובי משפחה‪ ,‬כאשר מתחתנים‪ ,‬מתגרשים או מחליפים בן‪/‬בת זוג שהיו‬
‫ידועים בציבור‪ ,‬כאשר חל שינוי כלשהו במצבת הנכסים של המוריש‪ ,‬וכד’‪.‬‬

‫מהו צו קיום צוואה ?‬

‫לא ניתן לחלק את רכושו של הנפטר ולתבוע זכות על פי הצוואה ללא קבלת‪ ‬צו קיום צוואה וזאת על פי סעיף ‪ 39‬לחוק‬
‫הירושה‪ .‬לכן‪ ,‬יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה‪ ‬או לבית הדין הרבני‪.‬‬

‫צו קיום צוואה‪ ,‬שנותן הרשם לענייני ירושה‪ ,‬מקנה לצוואה תוקף משפטי לרצון הנפטר‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו‪ .‬‬
‫כאשר את הליך הבקשה של צו קיום צוואה יכולים ליזום הצדדים המופיעים בצוואה ו‪/‬או כל אדם המעוניין במתן תוקף‬
‫לצוואה‪.‬‬

‫את הבקשה למתן צו קיום צוואה‪ ‬ניתן להגיש במספר דרכים‪ :‬‬

‫משלוח‪ ‬בדואר רשום ‪ ‬ו‪/‬או ‪ ‬להגיש לרשם‪ ‬לענייני‪ ‬ירושה במחוז שבו היה מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו‪ .‬‬
‫באמצעות האינטרנט‪ ‬דרך האתר‪ ‬של רשם לענייני ירושה‪.‬‬
‫ישנם מקרים בהם מבקשים את הצו קיום הצוואה מבית המשפט‪.‬‬

‫יש לדעת‪ :‬‬
‫צו קיום צוואה אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין‪ ‬וניתן לקבלו באמצעות המאגר הממוחשב אצל‪ ‬הרשם לענייני ירושה‪.‬‬
‫כל בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה מתפרסמות בעיתון יומי‪.‬‬
‫ישנה‪ ‬אפשרות להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה וזאת תוך ‪ 14‬יום מתאריך פרסום בעיתון‬

‫היכן שומרים צוואה ?‬

‫ניתן לשמור צוואה בכל מקום אשר לדעת המצווה נחשב למקום בטוח כגון‪ :‬בבית‪ ,‬במשרד‪ ,‬בכספת בבנק‪ ,‬אצל עורך דין‬
‫וכדו’‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא להפקיד את הצוואה בבית המשפט‪ .‬זהו הצעד הבטוח ביותר שכן במצב כזה אין סכנה כי הצוואה תושחת‪ ,‬תשונה או‬
‫תיעלם באופן מסתורי‪.‬‬
‫חשוב מאד ליידע את אחד האנשים הקרובים ביותר למצווה‪ ,‬אשר ניתן לסמוך עליו‪ ,‬על קיומה של הצוואה ועל מקום המצאה‪ ,‬על מנת‬
‫שבבוא היום יוכל אותו גורם לאתר את הצוואה בקלות יחסית‪ .‬‬

‫מה כדאי להכין לפני שפונים לעורך דין לצורך עריכת הצוואה ?‬

‫לפני שפונים לעורך דין לצורך עריכת צוואה יש לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ (1‬להכין מראש רשימה של כל הנכסים הקיימים בבעלותו של המוריש לרבות‪ :‬נכסי מקרקעין ונדל”ן‪ ,‬מכוניות‪ ,‬חשבונות‬
‫בנק‪ ,‬אחזקה במניות של חברות ישראליות וזרות‪ ,‬ביטוחי חיים‪ ,‬קופות גמל‪ ,‬אוספים יקרי ערך )כגון‪ :‬תכשיטים‪ ,‬אומנות‬
‫וכדו’( וכל דבר אחר שהינו בעל ערך כלשהו‪.‬‬
‫‪ (2‬לחשוב מראש מי הם היורשים‪.‬‬
‫‪ (3‬להחליט מי מן היורשים יירש מה‪.‬‬
‫‪ (4‬במקרה שהמוריש מבוגר מאד ו‪/‬או במקרה שהמוריש החליט לנשל מצוואתו חלק מקרוביו – לקבל אישור רפואי‬
‫המעיד כי המוריש צלול בדעתו ובריא בשכלו ובנפשו‪.‬‬

‫מיהם היורשים ?‬ ‫‪ ‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬תשכ”ה – ‪) 1965‬להלן‪“ :‬החוק“( קובע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו‪ .‬על מנת לקבוע מיהם היורשים‬
‫יש להבחין בין שני מצבים‪ :‬האחד‪ ,‬בהעדר צוואה‪ ,‬והשני‪ ,‬במקרה בו קיימת צוואה חוקית‪.‬‬
‫בהעדר צוואה‪ – ‬עובר רכושו של הנפטר כקבוע בחוק‪ ,‬היינו לבן זוגו ולילדיו בצורה שבן הזוג יורש מחצית מן הרכוש‬
‫והילדים מתחלקים באופן שווה במחצית השנייה של הרכוש‪.‬‬
‫כאשר הנפטר דאג לערוך צוואה חוקית‪ – ‬במצב זה‪ ,‬יתחלק רכושו בדיוק‪ ‬על פי רצונו‪ ‬של הנפטר כפי שבא לידי ביטוי‬
‫בצוואה‪.‬‬
 ‫מי לא יכול לרשת למרות שמופיעים בצוואה‬

‫אדם שהורשע בהעלמת צוואתו האחרונה של המוריש‬

‫אדם שהורשע בהשמדת הצוואה של המוריש‬
‫אדם שהורשע בזיוף צוואה של המוריש‬
‫אדם‪ ‬שהורשע במעורבות במותו של המוריש‬
‫אדם שהורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש‬

‫במקרים אלו‪ ‬חלקו של יורש פסול מתווסף לשאר היורשים באופן יחסי על פי חלקיהם‪ .‬‬

‫טיפים‬

‫‪ .1‬מומלץ לפרט בצוואה את הרכוש והכספים הקיימים‪ ‬ולכלול בנוסף‪ ‬גם את מקום הימצאם המדויק וזאת כדי למנוע מצב‬
‫להעלמות חלק מהעזבון ע”י אחד היורשים‪.‬‬
‫‪ .2‬הצוואה צריכה‪ ‬להיות מנוסחת בלשון מפורשת‪ ,‬ברורה וחד משמעית על מנת להימנע‪ ‬מיותר מפרשנות אחת‪ .‬‬
‫‪ .3‬מומלץ להוסיף לכל הדפים בצוואה את התאריך בו נערך המסמך‪.‬‬
‫‪ .4‬מומלץ לחתום על כל אחד מדפי הצוואה‪.‬‬
‫‪ .5‬נכסים החייבים במס מומלץ לעשות תחשיב ערך נטו‪ ,‬על מנת למנוע הפתעות בהמשך‪.‬‬
‫‪ .6‬מומלץ‪ ‬שהצוואה תיחתם בפני שני עדים שאין להם כל חלק ועניין בירושה‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום‪ ,‬ולתאם פגישה עם‪ ‬עו”ד ירושות רחלי קלקנר‪ ‬לקבלת פרטים נוספים‪ .‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬
 ‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫מדרגות מס רכישה לדירה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬ ‫ירושות וצוואות‬ ‫מדריך הסכם ממון‬ ‫‪2017‬‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬ ‫הסכם ממון על קצה המזלג‬

 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫משרד עו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬איכותי‪ ,‬יצירתי ודינמי‬
‫המתמחה ברמה הגבוהה ביותר בתיקים משפטיים מורכבים ובתביעות כספיות‬
‫גדולות‪ ,‬החל מתביעות ייצוגיות‪ ,‬ייצוג והופעה בבתי משפט ובתי הדין‪ ,‬דיני נזיקין‬
‫טלפון*‬
‫ורשלנות רפואית ועד ביצוע עסקאות מקרקעין ונדל"ן‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד היא‪ ,‬כי "אין זה די לכוון אל המטרה ‪ -‬עליך לפגוע בה!"‪ .‬מתוך תפיסת‬
‫עולם זו‪ ,‬מגבש הצוות המקצועי של המשרד אסטרטגיה משפטית שמטרתה הבאת הלקוח ליעד‬
‫הנכסף בדרך היעילה והמהירה ביותר‪ .‬הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים‬
‫ולפנות אלינו בכל שאלה‪.‬‬

‫שלח‬

‫עו"ד רחלי קלקנר‬

 ‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה‬

‫לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים‬

‫המובילים והאיכותיים בארץ וצברה ניסיון רב בליטיגציה ובניהול תביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעות כספיות גדולות‬

‫ותיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם עריכת הסכמים וחוזים בתחומים שונים‪ ,‬ביצוע‬

‫עסקאות מקרקעין ונדל”ן ועוד‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד הינה איכות ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו‬

‫ושאיפותיו‪ .‬מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך‬

‫שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות‬

‫יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫בין אם הוגשה כנגדכם תביעה ואתם מבקשים להתגונן בפניה ובין אם אתם נאלצים לעמוד על זכויותיכם ולתבוע אותן –‬
‫לנו במשרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הידע‪ ,‬הכלים והניסיון לסייע לכם לנהל את המאבק המשפטי ולהגיע‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫ליעד הנכסף בדרך היעילה‪ ,‬האפקטיבית והמהירה ביותר‪.‬‬

‫כעורכי דין ומגשרים אנו מאמינים‪ ,‬כי בשלב הראשון יש למצות את‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫כל הכלים המשפטיים והאחרים העומדים לרשותנו על מנת ללבן‬
‫
‬
‫את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במידה‬
‫ואנו מגיעים למסקנה כי אין מנוס מפניה לערכאות המשפטיות‪ ,‬אנו‬
‫נפעל במלוא המרץ‪ ,‬הנחישות‪ ,‬והלוחמנות לניהול ההליך המשפטי‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫בבתי המשפט ובתי הדין והבאתכם ליעד הנכסף‪.‬‬

‫משרדנו עוסק במגוון רחב של תביעות משפטיות בתחומים רבים‬

‫ובהיקפים גדולים הכוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תביעות כספיות‪ ,‬תביעות‬
‫אזרחיות‪ ,‬תביעות מסחריות‪ ,‬תביעות חוזיות‪ ,‬ענייני מקרקעין )לרבות פינוי וסילוק יד(‪ ,‬תביעות ייצוגיות‪ ,‬תובענות ועתירות‬
‫מנהליות‪ ,‬תביעות בסדר דין מקוצר‪ ,‬תביעות בסדר דין מהיר‪ ,‬מכרזים‪ ,‬גירושין‪ ,‬ירושות‪ ,‬צווים הצהרתיים‪ ,‬צווים זמניים‬
‫וקבועים )צו מניעה‪ ,‬צו עשה‪ ,‬צו אל תעשה(‪ ,‬בקשות שונות מבית המשפט‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫לעורכי הדין במשרדינו ניסיון רב בייצוג והופעה בכל בתי המשפט והערכאות השונות‪ ,‬ובכללם‪ :‬בית משפט שלום‪ ,‬בית‬
‫משפט לענייני משפחה‪ ,‬בית הדין לעבודה‪ ,‬בית משפט מחוזי‪ ,‬בית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬בית המשפט העליון‪ ,‬בג”צ‪,‬‬
 ‫בוררויות וטריבונלים משפטיים שונים אחרים‪.‬‬

‫חפש באתר‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת פרטים נוספים על ידי עו”ד רחלי קלקנר והערכת הסיכויים והסיכונים הנלווים בניהול התיק‪ .‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום‬
‫חפש‬
‫פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫מאמרים מומלצים‬
‫שם*‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫דואר אלקטרוני*‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫צוואה‬
‫טלפון*‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫נושא‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫שלח‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫אולי יעניין אותך גם‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫ליטיגציה מסחרית‬ ‫פונדקאות‬
‫אזרחית ופלילית‬ ‫חברות ותאגידים‬ ‫תביעות ייצוגיות‬ ‫דיני עבודה‬

‫ירושות וצוואות‬ ‫גישור – יישוב סכסוכים‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דיני הנזיקין הם חלק מהמשפט האזרחי ועוסקים במצבים בהם נגרם לאדם נזק – בין אם נזק רכושי ובין אם נזק גופני –‬
‫כתוצאה מאירוע מסוים‪.‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫במקרים אלה דיני הנזיקין נועדו להכריע בשאלה מי יישא בנטל הנזק? האם הנטל‬
‫יישאר אצל הניזוק )מי שנגרם לו הנזק( או שמא יועבר הנטל מהניזוק אל גורם הנזק‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫)להלן‪“ :‬המזיק”( באמצעות הטלת אחריות על המזיק וחיובו לפצות את הניזוק בגין‬
‫
‬
‫נזקיו‪ .‬כלומר‪ ,‬תפקידם של דיני הנזיקין היא להכריע בשאלה מתי תוטל אחריות על‬
‫אדם בשל גרימת נזק לאחר‪.‬‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫הטלת האחריות בנזיקין מותנית בהתקיימותם של שני יסודות אחריות הכרחיים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬קיומה של עוולה – מעשה או מחדל של המזיק; השני‪ ,‬קיומה של זיקה בין‬
‫המעשה או המחדל לנזק שנגרם‪ .‬בהתקיימותם של שני תנאי יסוד אלה עשויה לקום אחריות בנזיקין‪.‬‬

‫ואולם חשוב להבין כי לעיתים ישנן דרישות סף נוספות אשר רק בהתקיימותן בנוסף לתנאיי היסוד תוטל אחריות נזיקית‪.‬‬
‫התוצאה הישירה והמידית של הטלת האחריות הנזיקית היא העברת נטל הנזק שנגרם לניזוק אל כתפי המזיק באופן של‬
‫הגדלת רווחת הניזוק בדרך של הקטנת רווחת המזיק בהתאם‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לתיקון נזקי העבר על ידי הטלת אחריות נזיקית על המזיק ותשלום פיצויים לניזוק ישנה גם תוצאה עקיפה‬
‫הרתעתית כך שקבוצת מזיקים מסויימת תמנע מביצוע עוולות בנסיבות דומות על מנת שלא תוטל עליהם אחריות נזיקית‪.‬‬
 ‫דיני הנזיקין חולשים על כל הסיטואציות בהם נגרם נזק‪ .‬במסגרת זו ניתן למנות‪ ,‬בין היתר‪:‬‬

‫חפש באתר‬
‫תאונות דרכים; תאונות עבודה; רשלנות ‪-‬לרבות רשלנות רפואית; תקיפה; לשון הרע; מטרד – למשל‪ ,‬רעש‪ ,‬זיהום אויר וכדו’;‬
‫גניבת עין; גזל; ועוד‪ .‬לאור היקפם הרחב של דיני הנזיקין בנסוף לפקודת הנזיקין ישנם דינים רבים הקשורים בחבל הטבור לתחום זה‬
‫ובכלל זה דיני הביטוח הלאומי )תביעות פגיעה בעבודה‪ ,‬נכות זמנית ונכות צמיתה‪ ,‬ניידות וכדו’(‪ ,‬דיני תאונות דרכים )חוק הפלת”ד(‪,‬‬
‫חפש‬
‫תביעות ביטוח‪ ,‬משפט ימי ותובלה ועוד‪    .‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית צרו קשר עם עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה בטלפון ‪052-3444-‬‬
‫‪ 212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫צוואה‬
‫שם*‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫דואר אלקטרוני*‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫טלפון*‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫נושא‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫שלח‬
‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫אולי יעניין אותך גם‬ ‫פונדקאות‬

‫כללים להטלת אחריות‬

‫בנזיקין וחישוב סכום‬
‫הפיצוי הכספי‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫דיני משפחה‬ ‫ירושות וצוואות‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫חשיבות עורך דין מקרקעין בעסקאות מקרקעין ונדל”ן‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫לקוחות חדשות לבקרים שואלים האם אני בכלל צריך עורך דין מקרקעין? אולי בעצם זה הוצאה מיותרת? מה החשיבות של‬
‫עורך דין מקרקעין? מה הוא יכול לתרום לעסקה? איך לבחור עורך דין מקרקעין? האם מספיק סקר שוק ולקחת את המחיר‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫הנמוך ביותר או שיש שיקולים מעבר?‬

‫על מנת לנסות לתת מענה לשאלות אלה ננסה לבחון להלן למה‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫בכלל חשוב להיות מיוצגים בעורך דין מקרקעין כאשר מעונינים‬
‫
‬
‫לרכוש‪ ,‬למכור‪ ,‬להשכיר‪ ,‬לשכור …‪ .‬נכס מקרקעין‪.‬‬

‫בראש ובראשונה חשוב לזכור שנכס מקרקעין הוא בדרך כלל הנכס‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫היקר ביותר שיהיה בבעלותנו‪ ,‬כאשר לשם רכישתו אנו נוטלים על‬
‫עצמינו את ההתחייבות הגדולה ביותר של חיינו‪ .‬כבר מטעם זה‬
‫ברור כי יש לוודא כי בטרם אני מבצע את העסקה הגדולה של חיי‬
‫אני אהיה מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין מנוסה ובקיא אשר יספק לי את ההגנה המשפטית הטובה והאיכותית ביותר‬
‫בטרם אחתום על עסקת חיי‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬לא אחת משרדינו המליץ ללקוחותיו שלא להתקשר בעסקה ולא לחתום על הסכם המכר בשל שיקולים שונים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬באחד המקרים המוכרים הצהירו שהם היורשים‪ .‬מבירור שערך משרדינו התברר כי טרם ניתן צו ירושה וכי‬
‫חמור מכך הוגשו התנגדויות כנגד הבקשה למתן צו ירושה וכי כפועל יוצא העברת הבעלות ליורשים יכול להתעכב שנים‬
‫רבות עד לתום ההליכים המשפטיים בבית המשפט‪ .‬ברור כי בנסיבות אלה אין מקום לחתום על העסקה עד להסדרת נושא‬
 ‫בעלות המוכר‪.‬‬

‫חפש באתר‬
‫דוגמה אחרת‪ .‬לקוח ביקש לרכוש עסקה מקבלן‪ .‬במהלך המשא ומתן הקבלן טען כי “יש לו כסף מהבית” וכי “אין בנק‬
‫מלווה בפרויקט”‪ .‬עוד טען הקבלן כי‪  ‬ניתן היתר בניה אך הוא סרב להציג העתק של היתר הבניה ולאחר דין ודברים הגיש‬
‫רק היתר חפירות שאינו עולה כדי היתר בניה‪ .‬התנהלות זו הדליקה נורות אדומים שכן לא זו בלבד שנדל”ן חיי ונושם על‬
‫חפש‬
‫בסיס אשראי בנקאי כך שהטענה שיש לי כסף מהבית מעלה תהיות‪ ,‬אלא שגם ההתנהלות בקשר להיתר הבניה היתה לא‬
‫תקינה‪ .‬בנסיבות אלה המלצנו ללקוחותינו לא להתקשר בעסקה‪ .‬לימים התברר כי הקבלן שבנה את הנכס בנה ‪ 4‬קומות‬
‫מעל הקומות שמותר לו בהיתר הבניה‪ ,‬לא קיבל טופס ‪ ,4‬נדרש להרוס את הקומות שנבנו בחריגה על כל שנובע ומשתמע‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫מכך מבחינת הנזק לכל אותן רוכשים בפרוייקט‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫עוד דגומה‪ ,‬לקוח היה מעוניין לרכוש דירת מגורים באחד הבניינים הישנים של תל אביב‪ .‬התיאור של הנכס בנסח הטאבו‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫ומצבו של הנכס בפועל לא תאמו‪ .‬בהמשך התברר כי למעשה מדובר במבנה מסחרי שהוסב לבית מגורים מבלי שניתנו‬
‫ההיתרים הדרושים‪ .‬משמעות הדבר כי במקרה זה הלקוח שלנו לא יכל לקבל משכנתא אם היה חותם על העסקה שכן על‬ ‫צוואה‬
‫פי הרשומים מדובר במבנה מסחרי ולא בבית מגורים‪ .‬כמובן שהמלצנו ללקוחותינו גם במקרה זה שלא להתקשר בעסקה‪.‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫והמדובר בדוגמאות בלבד‪.‬‬
‫תמ”א ‪38‬‬

‫משרדינו כמשרד עורכי דין המתמחה במקרקעין שם לנגד עיניו כמטרה ראשונה ונעלה לדאוג לאינטרסים של לקוחותיו מעל‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫לכל אינטרס אחר‪ .‬אכן רובן של העסקאות נחתמות בסופו של יום לאחר חילופי דברים בין הצדדים וקבלת הערות משרדינו‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫לנוסח ההסכם ותנאיו על מנת למקסם את העסקה הן מבחינה משפטית והן מבחינה כלכלית עבור לקוחותינו‪ .‬בכל עסקה‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫משרדינו דואג ליידע את לקוחותיו בדבר הסיכונים ו‪/‬או הנושאים אשר טרם לובנו או הוכרעו בין הצדדים ומסביר את‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫השלכותיהם ומשמעותם כאשר במרביתם המכריע של המקרים נושאים אלה אינם מעיבים על העסקה והעסקה מבוצעת‬
‫בסופו של יום‪ .‬יחד עם זאת במקרים מסוימים לאחר שמשרדינו מציג בפני לקוחותיו את מלוא הסיכונים והשיקולים‪ ,‬בוחר‬ ‫גירושין בהסכמה‬
‫משרדינו גם להמליץ שלא לחתום על העסקה בתנאים המסוימים וזאת לאור החשיבות העצומה שרואה משרדינו בהגנה‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫על האינטרסים של לקוחותיו‪.‬‬
‫תחומי עיסוק‬
‫ויודגש‪ ,‬מדובר בתחום סבוך ומורכב אשר מעצם טבעו‪ ,‬ולאור שווים הגבוה של נכסי נדל”ן‪ ,‬טומן בחובו סיכונים לא‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫מבוטלים אשר אין להקל בהם ראש‪ .‬לפיכך העצה הראשונה הכי טובה שאנחנו כבר מציעים לכם‪ –  ‬בטרם חתימה על‬
‫עסקת מקרקעין כלשהי פנו לעורך דין המתמחה בתחום מקרקעין‪.‬‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫לנו במשרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬היכולת לתת לכם שירות משפטי מקצועי‪ ,‬יעיל וכולל בכל תחומי הנדל”ן‬
‫עורך דין מקרקעין‬
‫והמקרקעין‪ ,‬החל מעסקאות פשוטות ועד למורכבות שבהם‪ ,‬ובכלל זה‪:‬‬
‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫ליווי רוכשי דירות‬ ‫פונדקאות‬
‫ליווי מוכרי דירות‬
‫ליווי בחוזה קבלן‬
‫טיפול במיסוי מקרקעין )מס רכישה‪ ,‬מס שבח‪ ,‬מס מכירה‪ ,‬היטל השבחה(‬
‫עריכת הסכמי מכר לרכישת נכס מקרקעין )דירה‪ ,‬בית‪ ,‬בניין‪ ,‬מגרש‪ ,‬חנות או עסק(‬
‫עריכת הסכמי קומבינציה‬
‫עריכת הסכמי פינוי בינוי‬
‫מימוש תמ”א ‪38‬‬
‫עריכת הסכמי שכירות‬
‫עריכת הסכמי מתנה‬
‫רישום זכויות בטאבו במנהל מקרקעי ישראל ובחברה משכנת‪ ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למשרד התמחות מיוחדת בתחום של העברת זכויות במשק חקלאי‪ ,‬מינוי בן ממשיך‪ ,‬הכנת הסכמי התחייבות‬
‫מצד הבן הממשיך כלפי הוריו והבטחת מגורי ההורים במשק עד יומם האחרון‪ ,‬הסדרת ירושת המשק החקלאי ורישום‬
‫המשק על שם הבן הממשיך או היורש בהתאם לנסיבות ולהוראות הרלוונטיות‪ ,‬עריכת הסכמי איזון בין האחים וסיוע‬
‫במציאת פתרונות יצירתיים באשר לדרך חלוקת העיזבון בין היורשים‪.‬‬
‫ועוד…‬

‫אז רגע לפני שאתם עושים את אחת העסקאות הגדולות בחייכם‪ ,‬אתם מוזמנים לפנות אלינו לתאום פגישה עם עורך דין‬

‫מקרקעין לקבלת ייעוץ משפטי לשם בחינת כדאיות העסקה‪ ,‬סיכוניה והעלויות הצפויות במסגרתה‪ ,‬והבטחת התוצאה‬
‫המקווה על ידיכם‪.‬‬

‫צרו קשר כעת ‪ ‬לתיאום פגישה עם עו”ד רחלי קלקנר ‪ ‬בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים‬
‫בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬
 ‫נושא‬

‫שלח‬

‫‪ ‬‬

‫שאלות ותשובות בנוגע למקרקעין‬

‫איך אני יודע אם המחיר שסגרתי הוא “מחיר טוב” או “מחיר הוגן”?‬

‫בשנים האחרונות ניתן לעיין במאגר מדל”ן ולקבל מידע היסטורי על עסקאות שבוצעו ודווחו לרשויות המס המצויות‬
‫בסביבת הנכס המיועד‪ .‬בדרך זו הנכם יכולים לקבל החלטה מושכלת יותר בקשר למחירה המבוקש של הדירה כמו גם‬
‫לקיים משא ומתן על מחירה בצורה רצינית ועניינת‪ .‬מדובר בכלי חשוב ביותר אשר מאפשר לציבור רוכשי הדירות לקבל‬
‫מידע אמין ומדויק על מחירי דירות דומות באזור המבוקש‪.‬‬

‫מהו נסח טאבו?‬

‫נסח הטאבו הינו תעודת הזהות של הדירה‪ .‬מנסח הטאבו ניתן לדלות מידע רב על הדירה ועל ההיסטוריה שלה‪ .‬כך‪ ,‬ניתן‬
‫ללמוד למשל על הבעלים הרשומים של הנכס‪ ,‬האם על הדירה קיימת משכנתא ושיעורה‪ ,‬האם נעשתה התחייבות כלשהי‬
‫למכור את הדירה לצד ג כלשהו‪ ,‬האם קיים עיקול או שעבוד אחר על הנכס‪ ,‬האם יש מגבלה כלשהי בעת מכירת הנכס‪,‬‬
‫האם מדובר בנכס אשר נתקבל בירושה או נכס שנרכש על ידי המוכרים ומתי הוא נרכש‪ ,‬האם הוטל על הנכס צוו שיפוטי‬
‫או מנהלי כזה או אחר וכיוצ”ב‪ .‬מומלץ כבר בשלב זה להתקשר עם עורך דין מטעמכם על מנת שיעיין בצורה מקצועית‬
‫ומושכלת בנסח הטאבו וייתן את התייחסותו ביחס לנתונים אשר כבר ניתן לדלות ממנו‪.‬‬
 ‫מה המשמעות של חריגות בניה?‬

‫לחריגות בניה יכולה להיות השפעה מהותית על מחירו של הנכס ועל הסיכונים אשר אתם נוטלים על עצמכם כאשר אתם‬
‫רוכשים נכס עם חריגות בניה‪ .‬בנוסף לעובדה שמדובר בעבירה פלילית ישנם חיובים ועלויות לא מבוטלות הכרוכות בנושא‬
‫של חריגות בניה שיש לתת עליהם את הדעת בטרם רכישת הנכס‪.‬‬

‫אלו בעיות עשויות להיות בעסקת מקרקעין?‬

‫לא ניתן למנות את קשת האפשרויות הרחב שכן עסקת מקרקעין ככל עסקה אחרת תלויה בנסיבות הספציפיות של הנכס‪,‬‬
‫הצדדים וכדו‪ .‬רק לשם הדוגמה יצויין כי ישנם מקרים בהם למשל הנכס נבנה שלא בהתאם להיתר בנייה וישנן חריגות‬
‫בנייה ואף הליכים משפטיים כנגד המוכר‪ ,‬מקרים בהם הנכס בעבר היה בעל אופי מסחרי ונעשה בו שימוש למגורים ולכן‬
‫עשוי להיות קושי בקבלת משכנתא‪ ,‬בעיות בעלות על הנכס עצמו כגון למשל שהנכס טרם נרשם על שם המוכרים ו‪/‬או‬
‫שהמוכרים הציגו עצמם כיורשים אך טרם הוצא צו יורשה ואף ישנן התנגדויות למתן הצו והמדובר בדוגמאות בלבד‪.‬‬
‫במקרים כאלה הקונים עשויים למצוא עצמם בבעיה שכן התחייבו לקנות נכס שכלל לא נבדק משפטית ואם ירצו לבטל את‬
‫העסקה יוחלו לחייב אותם בפיצויים בגין הפרת הסכם על כל הנובע ומשתמע מכך‪.‬‬

‫האם ניתן לכרות הסכם מקרקעין ‪ /‬הסכם נדל”ן בעל פה?‬

‫בעיקרון עסקת מקרקעין חייבת להיעשות בכתב על גבי נייר שעליו חותמים בדרך כלל שני הצדדים לעסקה‪ .‬דרישת הכתב‬
‫היא יסודית ומהותית ובהעדר מסמך בכתב לא קיימת התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין‪ .‬חשוב להדגיש כי מסמך בכתב‬
‫אינו בהכרח מסמך שנערך על ידי עורך דין מקרקעין כמשרדינו אלא גם יכול להיות זיכרון דברים שחתמו הצדדים בצורה‬
‫חפוזה ללא ביצוע הבדיקות המינימאליות הדרושות‪.‬‬

‫מהם הפרטים אשר צריכים להיות במסמך בכתב על מנת שייחשב כהסכם מחייב במקרקעין?‬

‫‪ ‬שמות הצדדים‪ ,‬מהות הנכס‪ ,‬מהות העסקה‪ ,‬התמורה‪ ,‬זמני התשלום‪ ,‬מועד המסירה‪.‬‬

‫מה המשמעות של תשלום על חשבון התמורה ?‬

‫בית המשפט פסק כי קבלה בדבר תשלום על חשבון העסקה עשוי למלא אחר דרישת הכתב ‪ ‬של ההסכם כאשר הפרטים‬
‫החסרים הושלמו על ידי מנגנוני השלמה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישנם מקרים שדי במספר מסמכים כדי להעיד על קיומה של עסקה‬
‫במקרקעין גם אם כל מסמך לעצמו לא יעמוד בדרישת הכתב של סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪.‬‬
 ‫האם מסמך בכתב לא חתום יכול להחשב כהסכם מחייב?‬

‫דרישת הכתב היא דרישת הבסיס אינן דרישת חתימה‪ .‬לפיכך במקרים מסוימים גם בהעדר חתימה ניתן יהיה ללמוד‬
‫ממכלול הנסיבות‪  ‬על קיומה של עסקת מכר במקרקעין מחייבת‪.‬‬

‫מה קורה אם ‪ ‬ההסכם שנחתם נעלם?‬

‫גם כאשר העותק היחידי של ההסכם מצוי בידי הצד שמתכחש לקיומו בית המשפט יקבל עדות בעל פה על מנת להוכיח את‬
‫קיומו של ההסכם בכתב‪.‬‬

‫מה ההליך בנטילת משכנתא?‬

‫כבר בשלב הראשון בטרם חתימה על עסקת המקרקעין חשוב לפנות לבנק על מנת להסיר מעליכם את החשש שמא לא‬
‫תוכלו ליטול את מלוא סכום המשכנתא הדרוש לכם לשם רכישת הדירה‪ .‬חשוב למסור לבנק את מלוא המסמכים הקיימים‬
‫בידיכם כבר בשלב זה על מנת למנוע מגבלות או קשיים בהמשך הדרך אשר לא נצפו מראש‪  .‬חשוב להבין‪ ,‬כי אישור‬
‫עקרוני אינו מהווה התחייבות של הבנק ליתן לכם משכנתא‪ .‬מדובר באישור אשר בהנחה שכל הנתונים הבסיסיים אשר‬
‫נמסרו לבנק יאומתו וימצאו תקינים הבנק יעמיד לרשותכם משכנתא אם תעמדו ביתר התנאים המקובלים של הבנק‪.‬‬

‫מהו תשריט דירה?‬

‫תשריט הנכס )תשריט דירה( מצוי בלשכת רישום המקרקעין )הטאבו(‪ ,‬לרבות ‪ ‬תשריט של חניות‪ ,‬מחסנים וכיוצ”ב‪,‬‬
‫והוא ‪ ‬למעשה התוכנית ‪ ‬המחייבת לגבי הדירה ‪ ‬מבחינת שטח הנכס‪ ,‬גבולותיו‪ ,‬חלוקתו הפנימית‪ ,‬תוספות מיוחדות )כגון‪:‬‬
‫פרגולה‪ ,‬תוספת חדר בגג‪ ,‬וכו’(‪ ,‬וכיוצ”ב‪ .‬מתשריט זה ניתן ללמוד על זכויותיו של המוכר‪ ,‬מיקומו המדוייק של הדירה‪,‬‬
‫התאמתה למספרי הגוש והחלקה שבנסח‪ ,‬הרכוש הצמוד לדירה ומיקומו‪ ,‬תוכלו לדעת האם בוצעו בדירה‪ ‬שינויים ו‪/‬או‬
‫תוספות שונים שלא כדין )חריגות בניה‪ ,‬פלישות‪ ,‬וכיו”ב ועוד‪.‬‬

‫איך אני יודע מה גודל הדירה?‬

‫בעבר היה נהוג לבדוק בטופס תשלום הארנונה על מנת ללמוד על גודלה של הדירה‪ .‬היום פנייה לאמצעי זה‪ ,‬בפרט בדירות‬
‫חדשות‪ ,‬הינו מטעה ולא נכון שכן בשל שטחים משותפים נרחבים הרשות המקומית מוסיפה לחיוב הארנונה תשלום בעד‬
‫מחסנים אישיים‪ ,‬חניות‪ ,‬שטח משותף אשר מגדיל את שטח הדירה לפי החיוב בארנונה בעשרות מטרים )ולפעמים אף‬
‫למעלה מ ‪ 100‬מטרים( ולכן לא ניתן להסתמך על כך כמידע אמין‪.‬‬
‫בדירות חדשות יחסית כאשר קיים תשריט של הבית המשותף ושל הדירה בפרט דרך המלך היא בחינת התשריטים עצמם‬
‫והשוואתם למצב הקיים‪.‬‬

‫אפשרות נוספת – בחינת גודל הדירה כפי שמצויינת בנסח הטאבו )לרוב לא כולל שטחי שירות כגון חדר כביסה( אשר ניתן‬
‫להפיקו בעלות סמלית של שקלים בודדים מאתר האינטרנט של לשכת המקרקעין לפי הגוש והחלקה של הנסח‪.‬‬

‫בדק בית כן או לא ?‬

‫כאשר פלוני בא לרכוש רכב זה מובן מאליו כי הוא ייקח את הרכב לבדיקה מקצועית במוסך והדבר נעשה כדבר בשגרה‪.‬‬
‫משום מה‪ ,‬דווקא כאשר מדובר ברכישת דירה או נכס נדל”ן כלשהו‪ ,‬אשר שווים עולה לעין שיעור על שווי של רכב‪ ,‬רוכשים‬
‫פוטנציאליים אינם מעלים על דעתם לפנות לשמאי ו‪/‬או אדריכל ו‪/‬או חברת הנדסה העוסקת בבדק בית וביקורת מבנים על‬
‫מנת שיבצעו בדיקות ראשוניות בנכס‪.‬‬

‫החשיבות לביצוע בדיקות כאמור בנכס מקרקעין שהוא דירת גג‪ ,‬דירת גן‪ ,‬בית פרטי צמוד קרקע‪ ,‬מגרש‪ ,‬דירות עם קומה‬
‫תת קרקעית‪ ,‬דופלקסים וכדו’ רבה הרבה יותר מטעמים ברורים‪ .‬לעיתים בדיקה מקצועית של איש מקצוע עשויה לגלות‬
‫ליקויים משמעותיים אשר עשויים להשפיע בצורה משמעותית על ערכו ולעיתים גם על האפשרות של קבלת משכנתא בגין‬
‫הנכס‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מבדיקה שנערכה בנכס של לקוחותינו עלה כי קיימת בעיה משמעותית במרתף הבית אשר מחייב טיפול‪ ‬‬
‫והשקעה של עשרות אלפי שקלים ובמקרה אחר התברר כי הנכס הנרכש היה בעברו מפעל תעשייה אשם לא הוסב כדין‬
‫למגורים ולכן לא ניתן לקבל משכנתא בגינו‪ .‬והמדובר בדוגמאות בלבד‪.‬‬

‫כאן המקום לציין‪ ,‬כי שמאי מקרקעין מוסמך ייתן לכם הערכת מחיר ריאלית בגין הנכס בשקלול כל הפרמטרים השונים‬
‫הערכה אשר על בסיסה אתם גם יכולים להעריך באופן גס את היכולת שלכם לקבל משכנתא ושיעורה‪ .‬בנוסף השמאי‬
‫יבדוק תוכניות ותשריטים של הנכס‪ ,‬יבחן את סוגיית זכויות בניה קיימות‪ ,‬תוכניות בניין עיר החלות על המקרקעין‬
‫וסביבתם‪ ,‬ייעוד השימוש בנכס )מגורים? משרדים? חלוקה ליחידות? וכו’(‪ ,‬קיומן של הפקעות‪ ,‬קיומן של חריגות בניה‪,‬‬
‫וכיוצ”ב‪.‬‬

‫האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע או בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי‪.‬‬

‫צרו קשר כעת ‪ ‬לתיאום פגישה עם עו”ד רחלי קלקנר ‪ ‬בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים‬
‫בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬
 ‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫האם ניתן לכרות הסכם‬

‫מקרקעין ‪ /‬הסכם נדל”ן‬ ‫מדריך לרכישת דירה יד‬ ‫מדרגות מס רכישה לדירה‬
‫בעל פה?‬ ‫שניה‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬ ‫‪2017‬‬

‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫מקרקעין‬ ‫חוזים והסכמים‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫דיני משפחה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫תחום דיני משפחה הינו תחום רחב מאד המקיף קשת ענפה של נושאים הקשורים לחיי משפחה‪ ,‬כגון‪ :‬גירושין‪ ,‬מזונות‬
‫אישה‪ ,‬מזונות ילדים‪ ,‬אפוטרופסות ומשמרות‪ ,‬הסדרי ראיה‪ ,‬ידועים בציבור‪ ,‬נישואין אזרחיים‪ ,‬אבהות‪ ,‬הסכמי ממון‪ ,‬הסכם‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫טרום נישואין‪ ,‬אימוץ ילדים‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫בשל רגישותן‪ ,‬התביעות בענייני דיני משפחה מלוות על פי רוב‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫באמוציות וכוללות שיקולים רגשיים ופסיכולוגיים אשר פעמים רבות‬
‫
‬
‫גוברים על שיקולים כלכליים‪ ,‬עסקיים רציונאליים‪.‬‬

‫נוכח מציאות חיים זו‪ ,‬אנו במשרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪,‬‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫עוסקים ברגישות רבה בליווי לקוחותינו בתלאות אלו‪ ,‬ופועלים לגיבוש‬
‫אסטרטגיה אשר תמזער ככל הניתן את הנזקים לבני הזוג המתגרשים‪,‬‬
‫לילדיהם וליתר בני המשפחה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במקום בו דרושה גישה‬
‫אחרת‪ ,‬יודע המשרד לפעול בנחישות‪ ,‬בתקיפות ובמקרה הצורך אף‬
‫בלוחמנות‪ ,‬במטרה להגיע אל היעד המיוחל‪.‬‬

‫חשוב לדעת‪ ,‬כי תחום דיני המשפחה הינו אחד התחומים בהם קיימת‬
‫חשיבות מכרעת לזריזות ומהירות בנקיטת הליכים משפטיים‪ ,‬וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל מרוץ הסמכויות בין בית המשפט‬
‫לענייני משפחה ובית הדין הרבני והמשמעויות המשפטיות‪ ,‬הכלכליות והאחרות הנלוות לפניה לערכאה כזו או אחרת‪ ,‬בכדי‬
‫למנוע שינוי מצבו לרעה של הלקוח ובכדי למנוע הברחת נכסים על ידי הצד השני במסגרת הליך איזון המשאבים‪.‬‬
 ‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬
‫חפש באתר‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬
‫הבא‪:‬‬
‫חפש‬

‫שם*‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫דואר אלקטרוני*‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫טלפון*‬ ‫צוואה‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫נושא‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫שלח‬

‫תחומי עיסוק‬

‫אולי יעניין אותך גם‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫הסכם ממון על קצה‬
 ‫המזלג‬ ‫גירושין בהסכמה‬ ‫מדריך הסכם ממון‬ ‫דיני עבודה‬ ‫פונדקאות‬

‫ליטיגציה מסחרית אזרחית‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬ ‫ופלילית‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫פונדקאות‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫הליך הפונדקאות מהווה את אחד הפתרונות עבור זוגות רבים‬

‫המתקשים בהבאת ילד לעולם‪ .‬במסגרת הליך הפונדקאות‪,‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫להבדיל מאפשרויות אחרות כגון אימוץ או תרומת זרע‪ ,‬האם‬
‫הנושאת – הלוא היא הפונדקאית – משכירה את רחמה‬
‫לנשיאת ההיריון של ההורים המיועדים על מנת שבני הזוג‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫יוכלו להביא לעולם ילד משלהם‪.‬‬

‫
‬

‫בכל מדינה חוקים והסדרים שונים ומגוונים לגבי הליך‬

‫הפונדקאות‪ ,‬ואין מדיניות אחידה בתחום‪ .‬ישנן מדינות‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫ליברליות המתירות הליך של פונדקאות לא רק לזוגות נשואים‪ ,‬כי אם לקשת רחבה של הורים – רווקים‪ ,‬הומוסקסואלים ולסביות וכן‬
‫זוגות שאינם נשואים‪ .‬מדינות אחרות כגון ישראל‪ ,‬הודו וגיאורגיה מתירות פונדקאות אך מחילות הגבלות שונות בקשר עם ההליך‪ .‬כמו כן‬
‫ישנן מדינות המטילות איסור מוחלט על קיום הליך פונדקאות בשטחן‪.‬‬

‫במדינת ישראל מוסד הפונדקאות זכה להכרה חוקית ורשמית ומעמדו הוסדר בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים )אישור‪,‬‬
‫הסכם ומעמד היילוד(‪ ,‬התשנ”ו – ‪) 1996″‬להלן‪“ :‬החוק”(‪ .‬על פי החוק‪ ,‬הפונדקאות המוכרת ומאושרת כיום בישראל הינה‬
‫פונדקאות מלאה – היינו פונדקאות בה האישה הנושאת משכירה אך ורק את רחמה להורים המיועדים‪ ,‬והעובר מועבר‬
‫לרחמה באמצעות תהליך של הפריה חוץ גופית‪ ,‬כך שאין כל קשר גנטי בין האם הנושאת לבין הילד שייולד‪.‬‬

‫חוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע שורה ארוכה של תנאי סף מקדמיים שרק בהתקיימם הוועדה לאישור הסכמים‬
‫לנשיאת עוברים תאשר את הסכם הפונדקאות בין ההורים המיועדים לבין האם הנושאת‪ .‬חלק מהתנאים מחייבים כי הן ההורים‬
‫המיועדים והן האם הנושאת יקבלו ייעוץ משפטי מלא מפורט ומקיף בקשר עם ההליך וכי ההסכם שייערך ביניהם יהא מקובל ומאושר על‬ ‫חפש באתר‬
‫ידי הועדה‪ .‬לשם כך מומלץ להורים המיועדים לפנות לעורך דין הבקיא בתחום כדוגמת משרדינו‪.‬‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר הינו אחד ממשרדי עורכי הדין היחידים בארץ שצבר ניסיון עשיר והתמחה בתחום של הליכי‬
‫חפש‬
‫פונדקאות הן בארץ והן בחו”ל )כולל גיאורגיה והודו(‪ .‬במשך שנים ארוכות משמש המשרד כיועץ משפטי הן הורים מיועדים‬
‫אשר התקשרו בהליך פונדקאות בארץ או בחו”ל‪ ,‬הן של פונדקאיות והן של מרכזי התיווך בתחום‪ .‬ניסיון זה מקנה‬
‫למשרדינו את הכלים הדרושים לצורך התמודדות עם הסבך המשפטי‪ ,‬כמו גם הרגשי‪  ,‬הכרוך בהליכי הפונדקאות ולסייע‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫להורים המיועדים‪ ,‬כמו גם לפונדקאיות‪ ,‬לעבור את ההליך בצורה הנעימה הרגועה ונכונה ביותר‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פונדקאות‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬ ‫צוואה‬
‫הבא‪:‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫שם*‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬
‫דואר אלקטרוני*‬
‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫טלפון*‬
‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫נושא‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫שלח‬ ‫פונדקאות‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫פונדקאות בישראל –‬
‫תנאי סף‬ ‫שלבי הליך הפונדקאות‬ ‫הליך הגישור‬ ‫גישור – יישוב סכסוכים‬

‫גירושין בהסכמה‬ ‫מדריך הסכם ממון‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬
 ‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫בשנת ‪ ,2006‬נחקק חוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬תשס”ו‪) 2006-‬להלן‪“ :‬חוק תובענות‬

‫ייצוגיות“( הקובע כללים אחידים לעניין הגשתה וניהולה של התביעה הייצוגית‪.‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫במסגרת זו הציב המחוקק שורה ארוכה של תנאים מקדמים אשר רק‬
‫בהתקיימותם תאושר התובענה כתביעה ייצוגית‪ .‬במאמר זו נעמוד להלן על‬
‫רשימת תנאי הסף לאישורה של התביעה כייצוגית‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫
‬
‫‪ ‬‬

‫תנאי ראשון – תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫סעיף ‪)3‬א( לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי‬

‫“לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן‬
‫להגיש בו תובענה ייצוגית”‪.‬‬

‫התוספת השניה לחוק מפרטת רשימת תביעות אשר ניתן להגישם כתביעה ייצוגית כדלקמן‪:‬‬

‫‪  .1‬תביעה נגד עוסק‪ ,‬כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן‪ ,‬בקשר לענין שבינו לבין לקוח‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו‪.‬‬
‫‪  .2‬תביעה נגד מבטח‪ ,‬סוכן ביטוח או חברה מנהלת‪ ,‬בקשר לענין‪ ,‬לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל‪ ,‬שבינם לבין‬
‫לקוח‪ ,‬לרבות מבוטח או עמית‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו‪.‬‬
 ‫‪  .3‬תביעה נגד תאגיד בנקאי‪ ,‬בקשר לענין שבינו לבין לקוח‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו‪.‬‬
‫חפש באתר‬
‫‪  .4‬תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫‪  .5‬תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה‬
‫שירותי שיווק; לעניין זה‪“ ,‬זירת סוחר” ו”רישיון זירה” – כהגדרתם בפרק ז’‪ 3‬לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ”ח‪.1968-‬‬
‫‪  .6‬תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה –‬
‫חפש‬

‫“זיקה” – בעלות‪ ,‬החזקה‪ ,‬רכישה או מכירה;‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫“יחידה” – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות‪ ,‬לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל‪,‬‬
‫כמשמעותה באותו חוק;‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫“נייר ערך” – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף ‪ 52‬לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ”ח‪.1968-‬‬
‫צוואה‬

‫‪  .7‬תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה‪“ ,‬גורם המפגע”‪“ ,‬מפגע סביבתי” – כמשמעותם בחוק‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫למניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬
‫‪  .8‬תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים‪,‬‬ ‫תמ”א ‪38‬‬
‫התשס”א‪.2000-‬‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫‪ (1)  .9‬תביעה בעילה של הפליה בעבודה‪ ,‬לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ”ח‪.1988-‬‬
‫רשלנות רפואית‬
‫)‪ (2‬תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד‪ ,‬התשנ”ו‪.1996-‬‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫‪   (1)  .10‬תביעה בעילה לפי פרקים ד’‪ ,‬ה’ או ה’ ‪ 1‬לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫גירושין בהסכמה‬

‫)‪   (2‬תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ”ה‪ ,1965-‬כהגדרתן בסעיף ‪19‬א לחוק שוויון‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫זכויות לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫תחומי עיסוק‬
‫)‪   (3‬תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה )כתוביות ושפת סימנים(‪ ,‬התשס”ה‪.2005-‬‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫‪   (1)  .11‬תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף‪ ‬‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫‪)24‬א()‪1) ,(1‬א( או )‪ (3‬לחוק בית הדין לעבודה‪ ,‬התשכ”ט‪ ,1969-‬ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫קצבה‪ ,‬פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים ‪ 17 ,16‬ו‪ 20-‬לחוק הגנת השכר‪,‬‬
‫עורך דין מקרקעין‬
‫התשי”ח‪.1958-‬‬
‫דיני משפחה וירושה‬
‫)‪   (2‬תביעה של עובד בעילה לפי סעיף ‪6‬א לחוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ”ז‪ ,1987-‬תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים ‪2‬‬ ‫פונדקאות‬
‫ו‪ 3-‬לחוק הזכות לעבודה בישיבה‪ ,‬התשס”ז‪ ,2007-‬או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם‪,‬‬
‫התשנ”ו‪.1996-‬‬

‫)‪   (3‬בפרט זה –‬

‫“תביעה” – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו‪ ,‬והמעסיק של אותו עובד או ארגון‬
‫מעבידים שהוא חבר בו‪ ,‬צד להסכם הקיבוצי;‬

‫“הסכם קיבוצי” – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬התשי”ז‪ ,1957-‬או הסדר קיבוצי בכתב‪.‬‬

‫‪  .12‬תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין‪ ,‬כמס‪ ,‬אגרה או תשלום חובה אחר‪.‬‬
‫‪  .13‬תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף ‪30‬א לחוק התקשורת )בזק ושידורים(‪ ,‬התשמ”ב‪ ,1982-‬בעילה לפי הסעיף‬
‫האמור‪.‬‬
‫‪  .14‬תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית‪ ,‬בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת‬
‫סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה‪“ ,‬חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית” ו”מערכת סליקה פנסיונית‬
‫מרכזית” – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ייעוץ‪ ,‬שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים(‪ ,‬התשס”ה‪.2005-‬‬

‫תנאי שני – קיומה של עילת תביעה אישית‬

‫סעיף ‪)4‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף ‪)3‬א(…” רשאי‬
‫לתבוע‪ ,‬באישור בית המשפט‪ ,‬בתובענה ייצוגית‪“ ,‬בשם אותה קבוצה“‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬סעיף ‪)4‬ב()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק‪ ,‬די בכך שהמבקש יראה כי‬
‫לכאורה נגרם לו נזק‪.‬‬

‫כבר נפסק‪ ,‬כי המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי‪ ,‬וכי בשלב האישור‬
‫התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה ‪ ,‬לעניין הנזק‪ ,‬את נזקו הוא )רע”א ‪ 8268/96‬שמש נ’ רייכרט‪ ,‬פ”ד נה)‪,276 (5‬‬
‫פסקה ‪) (2001) 11‬להלן‪“ :‬עניין רייכרט“((‪.‬‬

‫מכאן שהתנאי השני הוא קיומה של עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה‪ ,‬שטובים סיכוייה להתקבל‪ ,‬בגין הנזקים‬
‫שנגרמו להם כתוצאה מהמעשה ו‪/‬או המחדל הנטען‪.‬‬
‫תנאי שלישי – התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי‬
‫הקבוצה‬

‫סעיף ‪)8‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי על המבקש להראות‪ ,‬כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה‬
‫או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה“‪.‬‬

‫כלל זה‪ ,‬הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף ‪ 10‬לחוק תובענות ייצוגיות הקובע‪:‬‬

‫)א( אישר בית המשפט תובענה ייצוגית‪ ,‬יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…‬

‫)ב(‪…      ‬‬

‫)ג(‪       ‬בית המשפט רשאי להגדיר תת‪-‬קבוצה‪ ,‬אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או‬
‫משפט‪ ,‬אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;…‪.‬‬

‫הלכה פסוקה היא‪ ,‬כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות‪ .‬די בכך שהיסוד‬
‫המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות‪ .‬אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו‬
‫בשלב האינדיווידואלי‪ ,‬אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי‪ ,‬ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” )דברי‬
‫הנשיא )כתוארו אז א’ ברק ברע”א ‪ 4556/94‬טצת נ’ זילברשץ ואח’‪ ,‬פ”ד מט)‪ ,774 (5‬עמ’ ‪ .((1996) 788‬ובלשונה של‬
‫כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט‪ ,‬פס’ ‪:15‬‬

‫“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות‬
‫הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים‪ .‬דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה‪ ,‬עובדתיות‬
‫כמשפטיות‪ ,‬תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית‪ .‬לפיכך יש לאמץ‬
‫גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה‪ ,‬ואין נפקא מנה אם‬
‫מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת”‪.‬‬

‫תנאי רביעי – יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬סעיף ‪)8‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן‬
‫שאלות מהותיות של עובדה או משפט‪ ,‬המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה‪.‬‬

‫על המבקשים לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה‪ ,‬וזאת הן במישור‬
‫הטעוני והן במישור הראייתי‪ ,‬והן להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫בנסיבות אלה טובים סיכוייה של התביעה להתקבל‪.‬‬

‫תנאי חמישי – התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין‬

‫סעיף ‪)8‬א()‪ (2‬ממשיך וקובע‪ ,‬כי על המבקש להראות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת‬
‫להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”‪ .‬כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א ‪ 345/03‬רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל‬
‫)נבו‪ ,‬מיום ‪ ,(7.6.07‬פסקה ‪ ,(2007) 9‬קבעה כדקלמן‪:‬‬

‫“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על‪-‬ידי מתן תרופה לנזקו‪ .‬היא נועדה להקנות סעד לחברי‬
‫הקבוצה התובעת‪ .‬הפיצוי הכספי נועד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון‬
‫היחידים‪ ,‬שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי כלי‬
‫התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה‬
‫לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד )י’ גרוס‪ ,‬חוק החברות החדש )מהדורה שלישית‪;256 (2003 ,‬‬
‫להלן – גרוס(‪ .‬מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית‪ ,‬ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה‬
‫אינדיבידואלית‪ ,‬בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך‪ .‬במצבים אלה‪ ,‬מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך‪,‬‬
‫הסעד אינו משמעותי בהכרח‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה‬
‫למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות‪ .‬מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי‪ ,‬החותר להרתיע גופים‬
‫כלכליים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬התובענה הייצוגית מבקשת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית‪ .‬היעילות מושגת בכך שהמחלוקת‬
‫מוכרעת בהליך אחד‪ .‬בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים‪ .‬נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת‬
‫בתי המשפט בתביעות אישיות דומות‪ .‬ההוגנות מושגת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים‪ .‬שכן תובענה‬
‫ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור‪ ,‬ביחס לתאגידים העומדים מולם‪”.‬‬

‫בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות‪ ,‬הוצאת תמר‪ ,‬תשנ”ו‪ ,‬עמ’ ‪:30‬‬

‫“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא‪ ,‬כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר‬
‫לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית‪ .‬הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית‬
‫לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים‪ ,‬בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם”‪.‬‬

‫מכאן על המבקשים להראות כי מדובר בקבוצה גדולה של חברים‪ ,‬אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את‬
‫קיומו של המעשה ו‪/‬או המחדל וגם אם יגלו זאת‪ ,‬הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי‪ ,‬כך‬
‫שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד‪ ,‬בשל הטרחה‬
‫וההוצאות הכרוכות בכך‪ .‬בנסיבות אלה מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה‬
‫ייצוגית‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬המבקשים יכולים להראות גם כי המשיבה הינה גוף גדול חזק ומרתיע‪ ,‬ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין‬
‫את היכולת ו‪/‬או התושיה ו‪/‬או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר‪ .‬התובענה הייצוגית נועדה‬
‫להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים‪ .‬לכן‪ ,‬גם מטעם זה‪ ,‬קיימת‬
‫הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית‪.‬‬

‫המבקשים יכולים להוסיף ולהראות כי‪ ,‬המשיבה פועלת בדרך שבה היא פועלת מבלי שהיא חוששת לתוצאות אופן‬
‫התנהלותה‪ .‬ולפיכך התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבה לדרך פעולה חוקית‬
‫ולאלצה לתקן את דרכיה הנלוזות כך ש גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית‪.‬‬

‫תנאי שישי – גודלה והגדרתה של הקבוצה‬

‫בית המשפט כבר פסק‪ ,‬כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה‪,‬‬
‫אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה‪ ,‬והדברים נכונים במיוחד‪ ,‬מקום שהנתונים לגבי‬
‫הקבוצה מצויים בידי המשיבה עצמה‪ .‬יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בבש”א )ת”א( ‪ 57254/99‬סבו תמר נ’‬
‫רשות שדות התעופה בישראל‪) ,‬נבו‪ ,(30.7.02 ,‬עמ’ ‪ 11‬לתדפיס )‪:(2002‬‬

‫“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית‪ .‬המשיבות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה את גודל הקבוצה‬
‫ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים‪ .‬ברם‪ ,‬בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את‬
‫גודל הקבוצה וחבריה‪ ,‬מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה‪ ,‬נמצאים ברשות המשיבות אשר סרבו לגלותם עד כה‪”.‬‬

‫בהקשר זה לא למותר לציין‪ ,‬כי סעיף ‪)20‬ג( לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬מורה כדלקמן‪:‬‬

‫“מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬אינו מעשי בנסיבות הענין‪ ,‬בין משום שלא ניתן לזהותם‬
‫ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת‪ ,‬רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה‪ ,‬כולה‬
‫או חלקה‪ ,‬או לטובת הציבור‪ ,‬כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין”‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬שאם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע‪ ,‬כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין‪ ,‬וזאת בין מן‬
‫הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדוייק‪ ,‬הרי שבית המשפט‬
‫הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫תנאי שביעי – קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב‬

‫סעיף ‪)8‬א()‪ (3‬קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף ‪)8‬א()‪(4‬‬
‫ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”‪.‬‬

‫תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לתובע המייצג אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה‬
‫אותה הוא מבקש להוביל )עניין רייכרט( וכי הוא פעל ויפעל במידת המרץ הראויה ויקדיש את כל המשאבים הנדרשים‬
‫לניהולה של התובענה ולזכייה בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לתובע הייצוגי אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים‪ ,‬כך שבין‬
‫המבקש לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים‪  .‬אשר לתנאי תום הלב‪ ,‬יש להראות כי עסקינן בתביעה סבירה‬
‫והגונה אשר הוגשה רק לאחר שהתובע הייצוגי נוכח כי המשיבה ביצעה או המעשה ו‪/‬או המחדל כלפי כל חברי הקבוצה‬
‫המיוצגת‪.‬‬

‫אשר לבאת הכוח של התובעים הייצוגים‪ ,‬יש להראות כי לעורכת הדין המגישה את התביעה יש ניסיון עשיר ומצטבר‬
‫בייצוג צדדים בתובענות ייצוגיות‪ ,‬כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות‬

‫מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים‪.‬‬

‫לסיכום‪ ‬התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫על התובע הייצוגי להוכיח‪ ,‬לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב הגשת הבקשה לאישור‪ ,‬כי מתקיימים כל‬
‫התנאים לאישורה של התובענה כתובענה ייצוגית‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית‪ ‬נא ליצור קשר כעת עם עו”ד‪ ‬רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם‬
‫עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית‪  .‬‬

‫בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬
 ‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫תביעה ייצוגית בשפה‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫חוקי דיני עבודה – חוקי מגן‬ ‫פשוטה‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫בקשה לאישור תביעה‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד עיריית‬

‫ייצוגית כנגד בנק ירושלים‬ ‫רמת גן‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫רכישת דירה מקבלן – טיפים מעשיים שיחסכו לכם המון כסף‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫עסקת מקרקעין היא אחת העסקאות הגדולות ביותר שאנו עושים בחיינו‪ .‬מדובר בדרך כלל בנכס היקר ביותר שיהיה בבעלותנו‪ ,‬כאשר‬
‫לשם רכישתו אנו נוטלים על עצמינו את ההתחייבות הגדולה ביותר של חיינו‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬למרות שמדובר בעסקת חיינו‪ ,‬במקרים‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫רבים‪ ,‬צדדים לעסקה מוותרים על ייצוג משפטי וזאת משיקולים כלכליים‪ .‬הדבר בולט במיוחד כאשר מדובר ברכישת דירה מקבלן‪.‬‬
‫רכישת דירה מקבלן היא עסקה מסובכת ומורכבת בעשרות מונים מרכישת יד שניה‪ .‬לא זו בלבד שבמסגרת רכישת דירה מקבלן קיימים‬
‫סוגיות משפטיות מורכבות הדורשות התייחסות וטיפול‪ ,‬אלא שמעבר לכך‪ ,‬בעקבות פערי הכוחות המשמעותיים הקיימים בין הצדדים‪,‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫במסגרת ההסכם מוטלים על הרוכש הוצאות כספיות ניכרות‪ ,‬אשר במקרים רבים עו”ד מיומן ומנוסה בתחום יכול לצמצם אותן בצורה‬
‫
‬
‫משמעותית‪.‬‬

‫להלן מספר טיפים מעשיים לפני חתימה על הסכם לרכישת דירה מקבלן אשר יכולים לחסוך לכם‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫עשרות ומאות אלפי שקלים‪:‬‬

‫‪ .1‬כידוע‪ ,‬השלב הטוב ביותר להתמקח על‬

‫תנאיו המסחריים של החוזה הוא במסגרת‬
‫המו”מ לרכישת הדירה ועוד בטרם חתימה‬
‫על ההצעה לרכישת דירה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬עוד בטרם חתימה על ההצעה לרכישת‬

‫דירה נהלו מו”מ עם הקבלן בנוגע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לעניינים הבאים‪:‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫א‪ .‬פריסת תשלומים נוחה המתאימה לאפשרותכם‪.‬‬ ‫חפש באתר‬
‫ב‪ .‬פטור מהפרשי הצמדה לתקופה בת ‪ 60‬יום או יותר ממועד חתימת ההסכם‪.‬‬
‫ג‪ .‬עד למועד יציקת רצפה הקונה יהיה רשאי להזמין שינויים בתכנון פנים הדירה ללא תוספת תשלום )לרבות הזזת מחיצות פנים‪ ,‬הזזת‬
‫נקודות חשמל‪ /‬מאור‪/‬טלפון‪/‬טלוויזיה‪ ,‬מיקום ארון חשמל‪ ,‬הזזת נקודות מים‪ ,‬תכנון תקרות גבס‪ ,‬פתחי מיזוג אוויר וכדו’(‪.‬‬ ‫חפש‬
‫ד‪ .‬תוספת של ‪ 10‬נקודות חשמל‪/‬מאור‪/‬טלפון‪/‬טלוויזיה ללא תוספת תשלום‪.‬‬
‫ה‪ .‬נקודת גז במרפסת שמש ללא תשלום‪.‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫ו‪ .‬נקודת מים במרפסת שמש ללא תשלום‪.‬‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬במועד החתימה על ההצעה לרכישת הדירה וודאו כי כל התנאים המסחריים הנ”ל אשר כבר אושרו על ידי הקבלן יקבלו ביטוי בהצעה‪.‬‬ ‫הסכם ממון‬

‫‪ ‬‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫‪ .3‬בנוסף‪ ,‬בהצעה לרכישת דירה מחקו הוראה המאפשרת לקבלן לחלט את הסכומים שהופקדו בידיו כדמי רצינות במקרה ולא ייחתם‬ ‫צוואה‬
‫הסכם‪ ,‬והוסיפו הוראה מפורשת לפיה “במקרה ובסופו של יום לא ייחתם הסכם מכר מחייב בין הצדדים מכל סיבה שהיא‪ ,‬הקונה יהיה‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫זכאי להחזר מלא של הסכום שהופקד בידי הקבלן כדמי רצינות”‪.‬‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .4‬דרשו מהקבלן לקבל לידיכם מחירון שינויים על מנת שתוכלו להעריך עלויות נוספות אשר תדרשו לשלם במידה ותרצו לבצע שינויים‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫בדירה‪.‬‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫‪ ‬‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫‪ .5‬במסגרת ההסכם גופו ישנן הוראות רבות המטילות חיובים נכבדים על הקונה אשר ניתן לבטלם ולמצער לצמצמן בצורה משמעותית‪.‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬יש לדרוש לבטל הוראה המשיתה את עלות הנפקת הערבות הבנקאית על הקונה‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬במקרים רבים מעבר לשכר‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫הטרחה אשר תידרשו לשלם לידי ב”כ הקבלן‪ ,‬תמצאו סעיף כללי נוסף המטיל על הקונה לשלם לקבלן ו‪/‬או לבא כוחו סכומים נוספים בגין‬
‫הוצאות משפטיות ואחרות אשר עשויות להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים )באחד ההסכמים שהכנתי לאחרונה דרש הקבלן בנוסף ל‬ ‫גירושין בהסכמה‬
‫‪ + 1.5%‬מע”מ כשכ”ט לבא כוחו סכום נוסף של ‪ + 1.5%‬מע”מ בגין הוצאות אלה(‪ .‬יש לדרוש לבטל את ההוראה האמורה ולמצער‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫להגבילה לסכום שלא יעלה על כ‪ ₪ 2,000 -‬לדירה‪ .‬והמדובר בדוגמאות בלבד‪.‬‬
 ‫‪ ‬‬ ‫תחומי עיסוק‬
‫‪ .6‬תיקון ‪ 5‬לחוק המכר )דירות(‪ ,‬התשע”א – ‪ ,2011‬אשר התקבל לאחרונה‪ ,‬מקנה לקבלן אפשרות לאחר במועד מסירת הדירה מבלי‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫לשלם פיצוי לקונה לתקופה בת ‪ 60‬יום בלבד )ולא ‪ 90‬יום כפי שהיה בעבר(‪.‬‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .7‬במסגרת תיקון ‪ 5‬הנ”ל‪ ,‬על הקבלן לשלם לקונה דמי שכירות בגין איחור במסירת החזקה בדירה העולה על ‪ 60‬יום לפי סכום הפיצויים‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫שהוסכם בחוזה או לפי הקבוע בחוק‪ ,‬לפי הגבוה מבניהם‪ :‬א‪ .‬סכום השווה לדמי השכירות של דירה דומה בגודל ובמיקום כשהם מוכפלים‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫ב‪ 1.5-‬עבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים‪ .‬ב‪ .‬סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודל ובמיקום‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫כשהם מוכפלים ב‪ 1.25-‬עבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך‪.‬‬
‫פונדקאות‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .8‬דמי השכירות ישולמו בגין כל חודש איחור או חלק ממנו‪ ,‬וישולמו בסופו של כל חודש איחור )ולא במועד מסירת החזקה בפועל(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .9‬בנוסף‪ ,‬התיקון לחוק מרחיב את אחריותו של הקבלן הן לעניין משך האחריות לליקויים יסודיים במבנה והן לעניין זהות הרוכש לתקופה‬
‫של ‪ 20‬שנים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .10‬לסיום‪ ,‬בניגוד לתפיסה המוטעית בקרב ציבור הרוכשים‪ ,‬עו”ד מיומן ומנוסה בתחום יכול לבצע שינויים רחבי היקף בהסכם מול‬
‫הקבלן אשר יטיבו בצורה משמעותית את זכויותיהם של הרוכשים‪ .‬זכרו‪ ,‬רכישת דירה מקבלן הינה עסקה מיוחדת‪ ,‬מורכבות ומסובכת‬
‫אשר אין להקל בה ראש‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ מאד כבר בשלב הראשוני לפנות לעו”ד מיומן ומנוסה בתחום אשר ילווה אתכם בכל התהליך‬
‫מראשיתו ועד סופו‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫במשרד ‪ ‬הבוטיק עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬היכולת לתת לכם שירות משפטי מקצועי‪ ,‬יעיל וכולל בכל תחומי‬
‫הנדל”ן והמקרקעין‪ ,‬החל מעסקאות פשוטות ועד למורכבות שבהם‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬ליווי רוכשי דירות‪ ,‬ליווי מוכרי דירות‪ ,‬ליווי‬
‫בחוזה קבלן‪ ,‬טיפול במיסוי מקרקעין )מס רכישה‪ ,‬מס שבח‪ ,‬מס מכירה‪ ,‬היטל השבחה(‪ ,‬עריכת הסכמי מכר לרכישת נכס‬
‫מקרקעין )דירה‪ ,‬בית‪ ,‬בניין‪ ,‬מגרש‪ ,‬חנות או עסק(‪ ,‬עריכת הסכמי קומבינציה‪ ,‬עריכת הסכמי פינוי בינוי‪ ,‬מימוש‪ ‬תמ”א ‪,38‬‬
‫עריכת הסכמי שכירות‪ ,‬עריכת הסכמי מתנה‪ ,‬רישום זכויות בטאבו‪ ,‬במנהל מקרקעי ישראל ובחברה משכנת‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה עם עורך דין מקרקעין רחלי קלקנר בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬
 ‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫האם ניתן לכרות הסכם‬

‫מדרגות מס רכישה‬ ‫מדריך לרכישת דירה יד‬ ‫מקרקעין ‪ /‬הסכם נדל”ן‬
‫לדירה ‪2017‬‬ ‫שניה‬ ‫מקרקעין ונדל”ן‬ ‫בעל פה?‬

‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫מקרקעין‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫תמ”א ‪38‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מהי תמ”א ‪? 38‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫תמ”א ‪ 38‬הינה תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה‪ .‬מהי מטרת התוכנית? מטרתה של תמ”א ‪38‬‬
‫היא לעודד בעלי בתים לחזק את המבנה שבבעלותם וזאת בדרך של הענקת זכויות בנייה לתוספת של יחידות דיור‬
‫והרחבת מבנה המגורים )לצורך מימון החיזוק(‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫
‬
‫על מי חלה תמ”א ‪? 38‬‬

‫‪ ‬‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫בעיקרון‪ ,‬תמ”א ‪ 38‬חלה על מבנים שההיתר לבנייתם הוצא לפני‬

‫‪ ,1.1.1980‬ושנקבע על ידי מהנדס שאינם בנויים על פי תקן ישראלי‬
‫‪ 413‬שעניינו חיזוק מפני רעידות אדמה‪.‬‬

‫מה ניתן לקבל במסגרת התמ”א?‬

‫במסגרת התמ”א‪ ,‬ובכפוף לאילוצים תכנוניים והנדסאים‪ ,‬כמו גם לאישורם של הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬ניתן להשביח את‬
‫הדירה בשיעור של כ ‪ 40%‬ולקבל ללא תשלום כלשהו‪:‬‬
 ‫‪ ‬חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה‬
‫‪ ‬הוספת חדר ביטחון לדירה‬
‫חפש באתר‬
‫‪ ‬הוספת מרפסת שמש‬
‫‪ ‬התקנת מעלית‬
‫‪ ‬הוספת מחסן‬
‫חפש‬
‫‪ ‬בניית חניות‬
‫‪ ‬בניית‪/‬שיפוץ לובי כניסה‬
‫‪ ‬שיפוץ חדר המדרגות וחדר האשפה‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫‪ ‬שיקום ושיפוץ חזית הבניין והחצר‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫כמה עולה לי לבצע את תמ”א ‪? 38‬‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫במסגרת פרויקט תמ”א ‪ 38‬בעלי הדירות אינם נושאים בתשלום כלשהו ומלוא העלויות הכרוכות בביצוע הפרויקט‪ ,‬לרבות‬ ‫צוואה‬
‫תשלום שכר טרחתה של עורכת דין רחלי קלקנר‪ ,‬מושתות על הקבלן‪/‬יזם בתמורה לאחוזי הבניה הנוספים שיקבל‪.‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫השלבים לביצוע תמ”א ‪? 38 ‬‬
‫תמ”א ‪38‬‬

‫‪ (1‬בדקו האם היתר הבניה של הבניין שלכם ניתן לפני ‪  .1.1.1980‬אם התשובה חיובית –‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬
‫‪ (2‬פנו‪ ‬לעורכת דין רחלי קלקנר‪ ‬והזמינו אותה לאסיפת דיירים על מנת שתיתן מידע ראשוני לדיירים אודות תוכנית תמ”א‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫‪ 38‬ותענה לשאלותיכם‪.‬‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫‪ (3‬ערכו סקר דיירים ובדקו האם ישנה הסכמה לביצוע פרויקט תמ”א ‪.38‬‬ ‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫‪ (4‬משרד עורכי דין רחלי קלקנר‪ ‬יחתים את הדיירים על הסכמה עקרונית על מנת להוציא את הפרויקט אל הפועל‪.‬‬

‫תחומי עיסוק‬
‫‪ (5‬משרד עורכי דין רחלי קלקנר יפנה עבורכם לקבלנים‪/‬יזמים מנוסים ואיכותיים על מנת שיבצעו בדיקה ראשונית מול‬
‫הרשויות הרלוונטיות ויבחנו את אפשרויות הביצוע של פרויקט תמ”א ‪ 38‬במבנה‪.‬‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫‪ (6‬במידה וקיבלתם הצעות ממספר יזמים‪/‬קבלנים עורכת דין רחלי קלקנר תקיים ביניהם התמחרות וביחד נבחר את‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫היזם‪/‬קבלן אשר יימצא האיכותי והמתאים ביותר‪.‬‬
‫עורך דין מקרקעין‬
‫‪ (7‬בשלב הבא עורכת דין רחלי קלקנר תחליף טיוטות חוזה מול עורך הדין של הקבלן‪/‬יזם‪.‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬
‫‪ (8‬לאחר שתתגבש טיוטת הסכם סופית אשר תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לוח זמנים‪ ,‬ערבויות בנקאיות‪ ,‬ביטוחים וכיוצ”ב‪ ,‬תועבר‬
‫הטיוטה לעיונם ואישורם של הדיירים‪.‬‬

‫‪ (9‬הדיירים יחתמו על ההסכם‪.‬‬

‫‪ (10‬הקבלן‪/‬יזם יכין תכניות ביצוע להיתרים‪.‬‬

‫‪ (11‬אישור הדיירים על התכניות‪.‬‬

‫‪ (12‬הגשת התכניות לרשויות המוסמכות‪.‬‬

‫‪ (13‬קבלת אישור התכניות והיתר בניה‪.‬‬

‫‪ (14‬התחלת ביצוע הפרויקט‪ .‬האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע או‬
‫בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫אז רגע לפני שאתם עושים את אחת העסקאות הגדולות בחייכם‪ ,‬אתם מוזמנים לפנות אלינו לתאום פגישה עם עורך דין‬
‫מקרקעין לקבלת ייעוץ משפטי לשם בחינת כדאיות העסקה‪ ,‬סיכוניה והעלויות הצפויות במסגרתה‪ ,‬והבטחת התוצאה המקווה על ידיכם‪.‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה עם עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬
 ‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫האם ניתן לכרות הסכם‬

‫מקרקעין ‪ /‬הסכם נדל”ן‬ ‫מדרגות מס רכישה לדירה‬ ‫חשיבות הרישום בעסקת‬
‫בעל פה?‬ ‫מקרקעין ונדל”ן‬ ‫‪2017‬‬ ‫מקרקעין‬

‫מדריך לרכישת דירה יד‬

‫שניה‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב סכום הפיצוי הכספי‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דיני הנזיקין דנים בשתי שאלות מרכזיות‪:‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫‪ .1‬האם קיימת אחריות של גורם הנזק? אם התשובה היא כן –‬
‫‪ .2‬מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק?‬
‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫בדיני הנזיקין הסעד העיקרי הוא סעד הפיצויים‪ ,‬כאשר סעדים‬
‫
‬
‫נוספים הם‪ ‬צו עשה‪ ‬או‪ ‬צו לא תעשה )צו מניעה(‪ .‬ישנה רשימה‬
‫ארוכה של מצבים אשר עשויים להטיל אחריות נזיקית על‬
‫המעוול ובין היתר‪ :‬תאונות דרכים; תאונות עבודה; רשלנות –‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫לרבות רשלנות רפואית; תקיפה; לשון הרע; מטרד – למשל‪ ,‬רעש‪,‬‬
‫זיהום אויר וכדו’; גניבת עין; ועוד‪.‬‬

‫שאלת קיומה של אחריות בנזיקין‬

‫השאלה הראשונה שיש לבחון האם קיימת אחריות נזיקית של גורם הנזק? על מנת להשיב על שאלה זו יש לבחון בראש‬
‫ובראשונה את משטר האחריות הנוהג‪ ,‬כלומר מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו?‬

‫דיני הנזיקין מכירים בסקאלה רחבה של משטרי אחריות‪ ,‬החל מהאחריות המוחלטת‪ ,‬שפירושה הוא כי ניתן לחייב אדם אף‬
‫שלא הייתה לו כל מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאותיו האפשריות )למשל‪ ,‬לפי חוק הפלת”ד(‪ ,‬דרך הרשלנות שמשמעותה‬
 ‫סטייה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר בנסיבות דומות‪ ,‬ועד לדרישת כוונה ומודעות בפועל‪.‬‬

‫חפש באתר‬
‫בנוסף חשוב לדעת‪ ,‬אם נקבע כי לאדם אחריות לביצוע ‪ ‬עוולה ‪ ‬מסוימת‪ ,‬יש לבדוק לעתים גם קיומו של‪ ‬אשם תורם‪ ‬מצד‬
‫הניזוק‪ ,‬העשוי להפחית את מידת האחריות ובעקבותיה את סכום החיוב הכספי כפיצוי‪ .‬אחריות מוחלטת אחריות מוחלטת משמעה שגם‬
‫כאשר המזיק לא יכול כלל לשלוט בנזק ולא יכול למנוע אותו ניתן לחייב אותו בנזיקין ולפצות את הניזוק בגין העוולה‪.‬‬
‫חפש‬

‫כך‪ ,‬למשל בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬תשל”ה – ‪) 1975‬לעיל ולהלן‪“ :‬הפלת”ד“( קיים משטר של אחריות מוחלטת‬
‫ולפיכך‪ ,‬במקרה של אדם שנפגע בתאונת דרכים‪ ,‬כשלרכב הפוגע‪ ‬פוליסת ביטוח שהפרמיה בה שולמה )ובהתקיים תנאים נוספים(‪ ,‬זכאי‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫הנפגע לקבל פיצוי על פי החוק ואין זה משנה מה מידת האשם של הפוגע ו‪/‬או של הנפגע‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫רשלנות עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת כללית המצויה בסעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש(‪ ,‬תשכ”ח ‪) 1968‬להלן‪:‬‬
‫“הפקודה“(‪ ,‬וזו לשונו‪“ :‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח‪-‬יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו‬ ‫צוואה‬
‫משלח‪-‬יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה“‪.‬‬
‫רכישת דירה מקבלן‬

‫סעיף ‪ 36‬לפקודה‪ ,‬שכותרתו חובה כלפי כל אדם‪ ,‬ממשיך וקובע כדלקמן‪“ :‬החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם‬ ‫תמ”א ‪38‬‬
‫וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף‪ ”.‬הנה כי כן‪ ,‬המבחן להפרת חובת הזהירות הוא מבחן אובייקטיבי של השוואת‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫התנהגות המזיק להתנהגותו ההיפותטית של האדם הסביר בנסיבות דומות‪ .‬אם נקבע כי אדם הפר את חובת הזהירות‪ ,‬קרי התרשל‪,‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫והתרשלותו קשורה בקשר סיבתי לנזק שגרם – הרי שהתקיימו יסודות עוולת הרשלנות ‪ ‬המזכות את הניזוק בפיצוי‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬יסודות‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫העילה של עוולת רשלנות מחייבים התקיימותם של שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫)‪ (1‬הפרה חובת זהירות )מושגית וקונקרטית כמוסבר להלן(;‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫)‪ (2‬קיומו של קשר סיבתי‪.‬‬

‫תחומי עיסוק‬
‫הפרת חובת הזהירות בתי המשפט קבעו‪ ,‬כי המבחן האובייקטיבי של הפרת חובת הזהירות הוא מבחן דו שלבי‪ .‬בשלב‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫הראשון בתי המשפט בוחנים התקיימותה של חובת זהירות כללית )חובה מושגית( – קרי‪ ,‬האם על סוג מסוים של מזיקים להיזהר‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫ביחס לסוג מסוים של ניזוקים‪ .‬בשלב השני בוחן בית המשפט את קיומה של חובת זהירות קונקרטית – האם במקרה ספציפי היה על‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫מזיק ספציפי לצפות את הנזק‪ ,‬והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת‪.‬‬
‫עורך דין מקרקעין‬

‫אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית‪ ,‬אזי יש התרשלות‪ ,‬וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה‪.‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬
‫קשר סיבתי )קש”ס(‬

‫קשר סיבתי משמעותו קיומו של קשר בין הנזק שנגרם לניזוק לבין התרשלות המזיק‪ .‬בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין‬
‫בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי ‪ .‬קשר סיבתי עובדתי‪ – ‬במסגרת זו יש לבחון האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם‬
‫אשר בלעדיו לא היה נגרם הנזק? כלומר בית משפט יבחן עד כמה ההתנהגות הרשלנית היא הגורם אשר בלעדיה לא היה נגרם הנזק?‬

‫זהו למעשה מבחן ה”גורם בלעדיו אין” ‪  .‬קשר סיבתי משפטי‪ – ‬מדובר בשאלה נורמטיבית שבמסגרתה בוחן בית המשפט את‬
‫המדיניות המשפטית הרצויה‪ ,‬היינו עד כמה אנו מעוניינים להטיל אחריות משפטית על המזיק? האם יש לחייב את המזיק לצפות כי הנזק‬
‫יגרם בעקבות ההתנהגות הרשלנית? במידה ומענה על שתי השאלות הללו הוא חיובי‪ ,‬הרי שמתקיים קש”ס בין הנזק לבין ההתרשלות‬
‫באופן המטיל חבות משפטית נזיקית על המזיק‪.‬‬

‫הסעדים בדיני הנזיקין‬

‫משנקבע כי קיימת חבות בנזיקין‪ ,‬יש לדון בסעדים להם זכאי הניזוק כתוצאה ממעשה העוולה‪ .‬הסעד העיקרי הוא פיצוי‬
‫כספי – פיצוי כספי אשר מטרתו להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק )השבה(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנם חיקוקים‬
‫הקובעים פיצוי עונשי או‪ ‬פיצוי ללא הוכחת נזק כגון חוק לשון הרע‪ ,‬חוק עוולות מסחריות‪.‬‬

‫במקרה של אחריות נזיקית מוחלטת יש הגבלות על סכום הפיצוי‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬לפי חוק הפלת”ד )פיצויים לנפגעי תאונות דרכים(‬
‫ניתן לדרוש הפסד השתכרות עד פי שלושה מהשכר הממוצע‪ ‬החודשי במשק בלבד‪ .‬כן מוגבל הפיצוי בגין כאב וסבל לפי נוסחה המופיעה‬
‫בחוק והמבוססת על אחוזי‪ ‬נכות‪ ,‬ימי אשפוז וגיל הנפגע‪ .‬בנוסף לפיצוי ישנם מגוון סעדים שהנפגע בנזיקין יכול לדרוש‪ .‬המדובר בצווי‬
‫מניעה‪ ,‬צווי עשה‪ ,‬וצווים ספציפיים הנוגעים לחיקוקים ספציפיים‪.‬‬

‫‪ ‬עוולות נזיקיות‬

‫עוולה היא המונח המשפטי למעשה המקים חבות בנזיקין‪ .‬פקודת הנזיקין דנה למעשה בשתי עוולות מסגרת‪ :‬עוולת‬
‫הרשלנות –‪“ ‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה‬
‫עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח‪-‬יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר‬
‫לפעול באותו משלח‪-‬יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪,‬‬
‫שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה”‬
‫)סעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין(‪ .‬עוולת הפרת חובה חקוקה –‪“ ‬מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו‬
‫על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה‬
‫לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה‬
 ‫המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו” )סעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫לצדן של עוולות מסגרת אלו קיימות עוולות ספציפיות והן‪:‬‬

‫תקיפה ‪“  – ‬שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך אחרת‪ ,‬בין‬
‫במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית‪ ,‬וכן ניסיון או איום‪ ,‬על ידי מעשה או על ידי‬
‫תנועה‪ ,‬להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם‪ ,‬כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח‪ ,‬מטעמים סבירים‪ ,‬שאכן יש‬
‫לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו” )סעיף ‪ 23‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫כליאת שווא ‪“   – ‬כליאת‪-‬שוא ‪ ‬היא שלילת חירותו של אדם‪ ,‬שלילה מוחלטת ושלא‪-‬כדין‪ ,‬למשך זמן כלשהו‪ ,‬באמצעים‬
‫פיסיים או על ידי הופעה כבעל‪-‬סמכות” )סעיף ‪ 26‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫הסגת גבול‪“ – ‬הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין‪ ,‬או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא‬
‫כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון” )סעיף ‪ 29‬לפקודת‬
‫הנזיקין(‪.‬‬

‫היזק על ידי כלב – “בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע‬
‫)להלן‪ :‬הבעלים( לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין ‪ ‬נפקא‪ ‬מינה אם‪ ‬היתה‪ ‬או לא‪ ‬היתה‪ ‬התרשלות מצדו של הבעלים” )סעיף ‪41‬א‬
‫לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫מטרד לציבור – “מיטרד‪ ‬לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה‪ ‬או המחדל מסכן את‬
‫החיים‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל”‬
‫)סעיף ‪ 42‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫מטרד ליחיד‪“ – ‬מיטרד‪ ‬ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין‪ ‬התפושים‪ ‬בידו באופן‬
‫שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם;‬
‫אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד‪ ‬מיטרד‪ ‬ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק” )סעיף ‪ 44‬לפוקדת הנזיקין(‪.‬‬

‫עיכוב שלא כדין – “עיכוב שלא‪-‬כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא‪-‬כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד” )סעיף ‪ 49‬לפקודת‬
‫הנזיקין(‪.‬‬

‫גזל – “גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא‪-‬כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע‪ ,‬על ידי שהנתבע‬
‫לוקח אותם‪ ,‬מעכב אותם‪ ,‬משמיד אותם‪ ,‬מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת” )סעיף ‪52‬‬
 ‫לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫תרמית­ – “תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות‪-‬ראש‪,‬‬
‫כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב‪ ,‬ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על‬
‫היצג כאמור‪ ,‬אלא אם היה מכוון להטעות את התובע‪ ,‬אף הטעה אותו‪ ,‬והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק‪-‬ממון”‬
‫)סעיף ‪ 56‬לפוקדת הנזיקין(‪.‬‬

‫נגישה – “נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה‪ ,‬ובזדון‪ ,‬ובלי סיבה סבירה ומסתברת – של הליך נפל‪,‬‬
‫נגד אדם‪ ,‬בפלילים או בפשיטת‪-‬רגל או בפירוק‪ ,‬וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו‪ ,‬ונסתיים‬
‫לטובתו‪ ,‬אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות‬
‫מוסמכת שפתחה בהליכים” )סעיף ‪ 60‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫גרם הפרת חוזה‪“ – ‬מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו‬
‫עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי” )סעיף ‪)62‬א( לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל”ז‪ – 1977-‬זהו החוק הקובע את עקרונות הפיצוי לנפגעי תאונות‬
‫הדרכים‪ ‬שספגו נזק גוף‪ .‬החוק מבוסס על משטר נזיקי של‪ ‬אחריות מוחלטת‪ .‬המדובר במשטר נזיקי שונה לחלוטין מזה‬
‫של פקודת הנזיקין‪ ,‬ובעקבות זאת אף סדרי דין שונים לחלוטין וייחודיים לחוק‪ .‬התובע במסגרת חוק זה אינו יכול לתבוע‬
‫במסגרת פקודת הנזיקין )ייחוד עילה(‪ ,‬חלק ניכר מהתביעות המוגשות בישראל לבתי המשפט מוגש על פי חוק זה‪.‬‬

‫חוק איסור לשון הרע‪ ,‬התשכ”ה‪ – 1965-‬המדובר בחוק נזיקי הקובע עוולות ספציפיות הנוגעות למי שמוציא‪ ‬לשון‬
‫הרע‪ ‬על זולתו‪ .‬מכיוון שחופש הביטוי‪ ‬הוא ערך‪ ‬חוקתי‪ ‬מוגן‪ ,‬הרי שדיני לשון הרע הם בדרך כלל מקום המפגש בין דיני‬
‫הנזיקין ובין‪ ‬המשפט החוקתי‪.‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש”ם‪ – 1980-‬החוק קובע מתי יהיה אחראי יצרן או יבואן לנזק גוף שנגרם ממוצר‬
‫שייצר או ייבא‪.‬‬

‫חוק למניעת מפגעים‪ ,‬התשכ”א‪ 1961-‬והחוק למניעת מפגעים סביבתיים )תביעות אזרחיות(‪ ,‬התשנ”ב‪– 1992-‬‬
‫החוקים עוסקים בכלים הנזיקיים הניתנים למי שניזוק מפגיעה באיכות הסביבה‪.‬‬

‫חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים )הטבת נזקי גוף(‪ ,‬התשכ”ד‪ – 1964-‬חוק זה מאפשר למי שהיטיב את נזקי הגוף‬
‫של נפגע בנזיקין )למשל העניק לו טיפול רפואי( לתבוע מן המזיק את הנזקים שנגרמו לו בגין פעולות אלו‪.‬‬
 ‫חוק הנזיקין האזרחיים )אחריות המדינה(‪ ,‬התשי”ב‪ – 1952-‬החוק עוסק בשאלה מתי תהיה המדינה )והפועלים‬
‫מטעמה( אחראית בנזיקין‪.‬‬

‫פקודת הנזקים הנגרמים על ידי ספינות בניווט‪ – 1939 ,‬כשמה כן היא‪ .‬חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ”ט‪ – 1999-‬חוק‬
‫זה מטרתו להסדיר פיצוי בגין עוולות הנפוצות בחיי המסחר כגון‪ ‬גניבת עין‪ ,‬התערבות לא הוגנת‪ ,‬גזל‪ ,‬סוד מסחרי ועוד‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית צרו קשר עם עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה‬
‫בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

 ‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫תביעה ייצוגית כנגד מגדל‬

‫דיני נזיקין ורשלנות‬ ‫איילון והראל הזוכות‬
‫רפואית‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫במכרז…‬

‫התנאים לאישורה של‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד‬

‫תביעה ייצוגית‬ ‫צ’מפיון מוטורס‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מהו חוזה?‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫חוזה ‪ ‬הוא ביטוי חברתי‪ ‬משפטי‪ ‬להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים‪ .‬לחוזה יש תוקף משפטי והוא‬
‫ניתן לאכיפה באמצעות בית המשפט‪ .‬משמעות הדבר כי מי שנפגע כתוצאה מהפרת חוזה יכול לתבוע לסעדים שונים‬
‫בבית המשפט לרבות סעד של אכיפה ופיצויים‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫
‬
‫כללים לניסוח חוזה טוב‬

‫נפתח ונציין שלדעתנו חוזה טוב הוא חוזה “שנשאר במגירה”‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫ולמעשה “אין בו צורך” שכן הצדדים מקיימים אותו ככתבו‬
‫וכלשונו בתום לב ובהגינות‪ .‬להשקפתנו זה המצב האידיאלי‬
‫אליו יש לשאוף והחוזה הוא פשוט אמצעי לוודא כי שני הצדדים‬
‫ימלאו את מלוא המחויבויות שנטלו על עצמם וכך יהיו זכאים‬
‫למלוא הזכויות המוקנות להם במסגרת ההסכם‪ .‬לשם כך חשוב‬
‫ביותר שהחוזה יהיה מנוסח בצורה ברורה ומפורשת ויקיף את‬
‫מלוא ההסכמות וההבנות אליהם הגיעו הצדדים כמו גם את‬
‫מרבית המצבים והסיטואציות אשר עשויות להתעורר במהלך‬
‫קיום החוזה ולהכשילו‪.‬‬
‫הזוח חוסינ‬

‫על עורך הדין המנסח את ההסכם לנסות לצפות פני עתיד וליתן‬
‫מענה ופתרון מראש כבר במסגרת החוזה למקרים שונים אשר‬ ‫חפש באתר‬
‫עשויים להתרחש בעתיד ולסכן את קיום הוראות ההסכם על ידי מי מהצדדים‪ .‬לדעתנו זה אחד מהפרמטרים החשובים‬
‫להבדיל בין חוזה טוב לבין כל חוזה אחר‪ .‬בהיבט זה אין ספק כי קיים יתרון בולט לעורך דין העוסק בתחום‪ ‬הליטיגציה‬
‫וייצוג בבית משפט בניסוח חוזים והסכמים שכן מתוקף עיסוקו בסכסוכים אשר מגיעים לפתחו של בית המשפט הוא‬ ‫חפש‬
‫נחשף מטבע הדברים למגוון רחב של מצבים אשר ככל הנראה לא נצפו מראש על ידי עורך הדים שערל את ההסכם‬
‫ובשל התרחשותם החוזה הופר על ידי מי מהצדדים ו‪/‬או על ידי שניהם וכעת הוא נידון בין כותלי בית המשפט‪.‬‬
‫מאמרים מומלצים‬

‫חשוב להדגיש‪ ,‬הכלל הבסיסי בחוזים הוא שאין “חוזה סטנדרטי” שיכול להתאים לכולם בדיוק אותו דבר‪ .‬קיימת הנחה‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫מוטעית בקרב הציבור כי אותו חוזה שהתאים ל א’ לצורך רכישת דירה לדוגמה יתאים גם ל ב’ אם ב’ ירכוש דירה אחרת‬ ‫הסכם ממון‬
‫או אפילו אם ב’ ירצה לרכוש את אותה דירה‪ .‬זו הנחה מוטעית מיסודה ולכל “חתן” יש לתפור את החליפה המתאימה‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫בדיוק למידותיו‪ .‬לא בכדי תביעות רבות מתגלגלות לפתחו של בית המשפט מקום בו הצדדים או מי מהם “הורידו”‬
‫צוואה‬
‫מהאינטרנט או טיוטת חוזה או השיגו “חוזה סטנדרטי” ועשו בו “כמה שינויים” כדי להתאימו לצרכיהם‪ .‬ואולם מקום בו‬
‫אותם צדדים נעדרים את הידע והניסיון המשפטי הנדרש לשם עריכת החוזה במקרים רבים מאד הדבר עומד בסופו של‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫יום בעוכריהם ועשוי לגרום לנזקים משמעותיים בהמשך הדרך או אפילו מספר שנים לאחר כריתתו‪.‬‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫דיני החוזים בישראל‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫דיני החוזים בישראל עוסקים בסוגי החוזים‪ ,‬בדרכי כריתתם‪ ,‬בסעדים המוקנים בשל הפרתם ובדרכי קיומם‪ ,‬והם אף חלק‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫מדיני החיובים‪ ,‬אליהם שייכים דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל”ג – ‪,1973‬‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬
‫והחוק המשלים חוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(‪ ,‬תשל”א – ‪ ,1970‬הם החוקים העיקריים המסדירים את‪ ‬דיני‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫החוזים ‪ ‬במדינת ישראל‪ .‬בקיאות בדיני החוזים הוא כיום כורח מחוייב המציאות לכל מי שפועל בתחום העסקי‪ ,‬בין אם‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫מדובר באדם פרטי הקונה או מוכר מוצר מסוים ובין אם עסקינן בתאגיד או חברה המוכרת מוצרים או שירותים לתאגיד‬
‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫או חברה אחרת או לגורמים פרטיים‪.‬‬

‫תחומי עיסוק‬
‫כריתת חוזה כיצד‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫חוק החוזים קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות‪ ‬החוק‪ .‬הצעה מוגדרת כפנייה של אדם לחברו‪ ,‬אם‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫הפנייה מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫בקיבול ההצעה‪ .‬הקיבול מוגדר כהודעה של הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם‬
‫המציע בחוזה לפי ההצעה‪.‬‬ ‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫חוזה בעל פה וחוזה בכתב‬ ‫פונדקאות‬

‫חוזה יכול שייעשה בעל פה‪ ,‬בכתב או בצורה אחרת‪ ,‬זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין‬
‫הצדדים‪ .‬הדוגמא הקלאסית לדרישת החוק להיות החוזה בכתב ולא בעל פה‪ ,‬הינה לעניין התחייבות לעשות‬
‫עסקת‪ ‬מקרקעין‪) ‬סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין(‪ .‬לצורך תקפותו של חוזה מכר במקרקעין נדרש מסמך בכתב‪ .‬פסיקתו של בית‬
‫משפט זה הבהירה‪ ,‬כי משמעותה של דרישה זו אינה כי כל פרטי ההתחייבות ימצאו ביטוי בכתב‪ .‬משמעות הדרישה‬
‫היתה כי הפרטים המהותיים והחיוניים‪ ,‬ימצאו ביטויים בכתב‪.‬‬

‫כללים מהותיים בדיני החוזים‬

‫בחוק החוזים נקבעו מספר כללים מהותיים בדיני החוזים‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר לא נקבע בחוזה במפורש הזמן לביצוע החוזה‪ ,‬יש לקיימו זמן סביר לאחר כריתת החוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬המציע אינו יכול לחזור בו‪ ,‬לאחר שהניצע הביע את הסכמתו בצורה שמחייבת אותו )את הניצע(‏‪.‬‬
‫‪ .3‬המציע הצעה בלתי חוזרת או מציע שקבע מועד לקיבול ההצעה )למשל “עד שבוע”(‪ ,‬אינו יכול לחזור בו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫הניצע דחה את ההצעה‪.‬‬
‫‪ .4‬במודעה שפונה לציבור הרחב או לקהל יעד אחר‪ ,‬כל מי שהמודעה מיועדת אליו נחשב ניצע‏‪.‬‬
‫‪ .5‬קיבול שיש בו תוספת או הגבלה או שינוי‪ ,‬נחשב להצעה‏‪.‬‬

‫פגמים בכריתת חוזה בשלם הטרום חוזי‬

‫חוק החוזים מגדיר מספר גורמים בשלב הטרום חוזי )בשלב שלפני כריתת החוזה עצמו(‪ ,‬אשר קיומם מוביל לביטול‬
 ‫החוזה בדיעבד‏‪:‬‬

‫‪ .1‬טעות‪ :‬החוק מגדיר כ”טעות”‪ ,‬פער בין תפיסת המציאות למציאות‪ .‬כדי לבטל חוזה בעילת טעות‪ ,‬נדרשים לפחות‬
‫ארבעה תנאים מצטברים‪:‬‬

‫א‪ .‬קיום חוזה;‬

‫ב‪ .‬קיום טעות אצל המבקש לבטל את החוזה;‬

‫ג‪ .‬קשר סיבתי )קש”ס( סובייקטיבי בין הטעות לכניסה לחוזה )כלומר‪ ,‬הטועה לא ‪ ‬היה נכנס למצב החוזי‪ ,‬אלמלא הטעות‬
‫האמורה(;‬

‫ד‪ .‬קשר סיבתי )קש”ס( אובייקטיבי )כלומר‪ ,‬אצל “האדם הסביר” ידיעת הטעות הייתה סיבה להימנע מכניסה למצב‬
‫החוזי(‪ .‬במקרה שהצד השני היה מודע לטעות‪ ,‬די בתנאים הנזכרים כדי לבטל את החוזה‪ .‬במקרה שהצד השני לא היה‬
‫מודע לטעות‪ ,‬רק בית המשפט יכול להורות על ביטול החוזה‪ ,‬וזאת בכפוף ל”שיקולי צדק” בהם יבחן בית המשפט האם‬
‫יגרם נזק גדול יותר לאחד הצדדים‪ ,‬במקרה של ביטול החוזה או במקרה של אי ביטולו‪.‬‬

‫‪.2‬הטעיה‪ :‬החוק מגדיר כ”הטעיה”‪ ,‬מצב בו אחד הצדדים בחוזה‪ ,‬גרם “טעות” לצד השני‪ ,‬בין באופן אקטיבי )על ידי שקר‬
‫וכיוצ”ב( ובין באופן פסיבי במקרה שהיה עליו ליידע את הצד השני )לפני החוק או הנוהג או הנסיבות(‪.‬‬

‫‪.3‬כפיה‪ :‬החוק מגדיר כ”כפיה”‪ ,‬הפעלת כוח או איומים‪ .‬כלומר לחץ חיצוני בלתי מוצדק‪.‬עבור פגם כפייה‪ ,‬נדרשים שלושה‬
‫תנאים מצטברים‪ :‬א‪ .‬קיומו של חוזה; ב‪ .‬הופעלה כפיה; ג‪ .‬קיים קשר סיבתי )קש”ס( סובייקטיבי בין הכפיה לכניסה‬
‫לחוזה‪.‬‬

‫‪.4‬עושק‪ :‬עבור “פגם עושק” נדרשים חמישה תנאים מצטברים‪:‬‬

‫א‪ .‬קיום חוזה;‬

‫ב‪“ .‬התנהגות העושק” – העושק יודע ומנצל את מצוקת העשוק;‬

‫ג‪“ .‬מצב העשוק” – העשוק שרוי במצב של “מצוקה” כאשר החוק מגדיר כ”מצוקה” שלושה מצבים חלופיים‪ :‬מצוקה שכלית‬
‫)רפיון שכל(; מצוקה גופנית; וחוסר ניסיון‪.‬‬

‫ד‪ .‬קיים קשר סיבתי )קש”ס( בין ניצול המצוקה ובין הכניסה לחוזה;‬
‫ה‪ .‬תנאי החוזה גרועים מהמקובל “במידה בלתי סבירה” )במבחן האדם הסבירׂ(‪ .‬חוסר תום לב חוק החוזים )חלק כללי(‪,‬‬
‫בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 39-‬דורש מצד לחוזה כי יתנהג הן במשא ומתן לכריתת החוזה‪ ,‬והן בקיומו ובביצועו של החוזה‪ ,‬בתום‬
‫לב‪ ‬ובדרך מקובלת‪ .‬הדרישה לתום לב ולדרך מקובלת פורשה בפסיקה כדרישה אחת‪.‬‬

‫תום הלב‬

‫תום לב הוא ‪ ‬מושג שסתום ‪ ‬במשפט הישראלי וככזה הפרשנות ‪ ‬שלו גמישה יחסית‪ .‬נשיא בית המשפט העליון דאז‪,‬‬
‫השופט‪ ‬אהרן ברק‪  ,‬הגדיר את תום הלב כמצב שבו “אדם לאדם – לא זאב‪ ,‬ולא מלאך; אדם לאדם – אדם”‪ .‬ניתן לראות‬
‫בדרישה לתום לב כדרישה להתנהגות שאינה שלוחת רסן וחסרת כל עכבות מוסריות מחד‪ ,‬אך אינה התנהגות‬
‫אלטרואיסטית וחסרת כל אינטרס עצמי מאידך‪ .‬עמידה דווקנית על זכויות כאשר הנסיבות אינן מצדיקות זאת‪ ,‬תחבולות‬
‫מסחריות מסוגים שונים‪ ,‬וצורות שונות של דרכים להשגת יתרון בלתי הוגן על הצד השני פורשו כמנוגדות לעיקרון תום‬
‫הלב‪.‬‬

‫הדרישה לתום הלב בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 39-‬לחוק החוזים פורשה כדרישה לתום לב אובייקטיבי‪ .‬לפיכך‪ ,‬טענתו של אדם שהוא‬
‫האמין שהתנהגותו היא תקינה לא תהווה הגנה אם בחינה אובייקטיבית של ההתנהגות תקבע שהיא לא הייתה כזו‪ .‬סעיף‬
‫‪ 61‬לחוק החוזים מחיל את עקרונות החוק‪ ,‬ובתוכם את עקרונות תום הלב גם על שאר תחומי המשפט האזרחי‪ .‬תום הלב‬
‫הוכר כעקרון בסיסי במגוון תחומים משפטיים מכוח סעיף זה‪.‬‬

‫בתזכיר חוק דיני ממונות‪ ,‬המוצע כקודקס של המשפט האזרחי הישראלי‪ ,‬מופיע תום הלב בעקרונות היסוד‪ ,‬עוד בטרם‬
‫מגיעים הפרקים העוסקים בדיני החוזים או בדיני החיובים‪ .‬בסעיף ‪ 2‬של ההצעה נאמר‪“ :‬בשימוש בזכות‪ ,‬בביצוע פעולה‬
‫משפטית ובקיום חיוב‪ ,‬יש לנהוג בתום לב”‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין חוזים‪ ‬צרו קשר כעת עם עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או‬
‫מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
 ‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫חוזים והסכמים‬ ‫חוקי דיני עבודה – חוקי מגן‬ ‫מקרקעין‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫כללים להטלת אחריות‬

‫מדרגות מס רכישה לדירה‬ ‫בנזיקין וחישוב סכום‬
‫‪2017‬‬ ‫הפיצוי הכספי‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫חלוקת רכוש בין בני הזוג הינו אחד הנושאים המורכבים‪,‬‬
‫הרגישים ובעלי ההשלכות הגדולות ביותר על עתידו‬
‫הכלכלי של כל אחד מהם‪ .‬בנושא זה‪ ,‬קיים ניגוד אינטרסים‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫מוחלט בין בני הזוג‪ ,‬וכן קיימת עמימות משפטית מסוימת‬

‫
‬
‫המקשה על חיזוי מושכל של התוצאה‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי‬
‫חלוקת רכוש הזוג תהיה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים‬
‫בסכסוך ‪ ‬גירושין‪ .‬בישראל‪ ,‬נהוגה שיטת חלוקת רכוש בין‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫בני זוג על‪-‬פי מועד נישואיהם‪.‬‬

‫הלכת השיתוף‬

‫אם בני הזוג נישאו לפני ה‪) 1.1.1974-‬מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג(‪ ,‬מדובר בשיתוף קנייני מיידי‪ .‬לבן‬
‫הזוג קמה במהלך הנישואין זכות קניינית בנכס עצמו‪ ,‬ולכן הוא יכול לדרוש את חלקו בכל עת‪ .‬זכות זו מוגדרת בשם הלכת‬
‫השיתוף‪ .‬הלכת השיתוף‪ ‬חלה על כל זכות בעלת שווי כלכלי לרבות נכסים עסקיים‪ .‬אם אחד מבני הזוג עצמאי ומנהל עסק‪,‬‬
‫העסק הינו רכוש משותף‪ ,‬על כל הזכויות והחובות שבו‪.‬‬

‫כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג בחלקים שווים‪ .‬כל רכוש אחר‪ ,‬שמקורו לפני‬
‫הנישואין ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה‪ ,‬שייך לבן הזוג אשר הביאו‪ ,‬או קיבל אותו‪ ,‬אלא אם הוסכם אחרת‪ .‬הגדרת‬
‫רכוש כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נכסי מקרקעין‪ ,‬מיטלטלין‪ ,‬מניות‪ ,‬קופות גמל‪ ,‬חסכונות‪ ,‬זכויות פנסיוניות‪ ,‬נכסים עסקיים‪ ,‬מוניטין‬ ‫חפש באתר‬
‫עסקי וכל זכות בעלת ערך כלכלי שנצברה במהלך הנישואין‪.‬‬

‫הסדר איזון משאבים – חוק יחסי ממון‬ ‫חפש‬

‫אם בני הזוג נישאו לאחר ה‪ ,1.1.1974-‬חל חוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬אשר מגדיר ‪ ‬הסדר איזון משאבים‪ ‬נדחה‪ .‬מדובר‬
‫מאמרים מומלצים‬
‫בשיתוף אובליגטורי דחוי לפיו במקרה של פקיעת נישואין עקב גירושין‪ ,‬או מוות‪ ,‬קמה הזכות של בן הזוג לחלקו ברכוש‬
‫המשותף‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫החל מחודש נובמבר ‪ 2008‬העביר המחוקק תיקון מספר ‪ 4‬לחוק יחסי ממון שבמהותו מאפשר לחלק את הרכוש טרם‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫פקיעת הגירושין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים והתקיים אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫צוואה‬
‫‪  .1‬חלפה ‪ ‬שנה מיום שנפתח אחד מההליכים הבאים‪ :‬הליך המלמד על רצון אחד מהצדדים לפרק את הנישואין לדוגמה‪:‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫בקשה להתרת נישואין‪ .‬תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין‪ ,‬תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬
‫זכויות בני הזוג‪ ,‬בקשה לשמירת זכויות‪.‬‬
‫תמ”א ‪38‬‬
‫‪  .2‬קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד )אף אם תחת קורת גג אחת( במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים‪.‬‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫לבית המשפט או לבית הדין הרבני יש שיקול דעת אף לקצר מועדים אלו‪ ,‬כך למשל במקרים בהם קיימת אלימות בין בני זוג‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫שחומרתם מעידה על קרע ממשי בין בני הזוג‪ .‬עילת אלימות ניתן להוכיח באמצעות החלטות שיפוטיות כגון סעדים זמניים‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬
‫)צו הגנה‪ ,‬צו הרחקה(‪ ,‬צווי מעצר‪ ,‬שחרור בערובה או החלטה על הגשת כתב אישום‪ .‬בית המשפט או בית הדין רשאים‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫רשאי להורות לצד שביקש להקדים את מועד ביצוע איזון המשאבים‪ ,‬להפקיד כתב הסכמה להתרת נישואין‪.‬‬
‫גירושין בהסכמה‬

‫הנכסים המתחלקים בין בני הזוג‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫בין בני זוג קיימים ויכוחים מהם הנכסים אשר יש לחלק במסגרת חלוקת רכוש בעת גירושין‪ .‬התשובה לכך הינה‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫תחומי עיסוק‬
‫שכל זכות שיש לה שווי כלכלי‪ ,‬ונצברה במהלך הנישואין תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים‪ .‬הבעלות על הרכוש שהביא‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫אחד מבני הזוג בטרם הנישואין בעבר‪ ,‬הייתה לבן הזוג שהביא רכוש לנישואין בעלות מלאה ברכוש זה‪ .‬בשנים האחרונות‪,‬‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫מסתמן כרסום בכלל זה‪.‬‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫בתחילה‪ ,‬הכרסום נגע לשאלת ההשבחה של אותו נכס‪ .‬למשל‪ ,‬בן הזוג אשר בבעלותו דירה מלפני הנישואים שיפץ אותה‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫בכספים משותפים‪ ,‬או שהמשכנתא‪ ‬בגין אותה דירה שולמה מכספים משותפים‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬נוטים בתי המשפט לסבור‬
‫דיני משפחה וירושה‬
‫שיש לפצות את בן הזוג בכל הכספים שתרם להשבחת או מימון הנכס‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬במקרים בהם ההשתתפות מהותית‪,‬‬
 ‫פונדקאות‬
‫נוטים בתי המשפט לקבוע שמדובר בנכס משותף‪ .‬לאחרונה חל כרסום נוסף בכלל זה המתבטא בהחלת חזקת שיתוף גם‬
‫במקרה בו מדובר בקניינו של אחד מבני הזוג בטרם הנישואין‪.‬‬

‫כאשר בית המשפט לומד מההתרחשויות על כוונה לשיתוף‪ ,‬גם נכסים שלא הושגו כתוצאה ממאמץ משותף‪ ,‬הופכים‬
‫למשותפים עקב כוונת בני הזוג לראות אותם כמשותפים‪ .‬הכלל הוא שנכס שנרכש כתוצאה ממאמץ משותף יש חזקה בדין‬
‫שיש בו שיתוף‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נכס שלא הושג ממאמץ משותף‪ ,‬צריך להביא ראיות שכוונת הצדדים הייתה לראותו כנכס‬
‫משותף‪ .‬דרישות ההוכחה לכוונה האמורה הפכו‪ ,‬לאחרונה‪ ,‬קלות יחסית‪.‬‬

‫תוקף רישום הרכוש על שם אחד מבני הזוג‬

‫רישום הבעלות אינו משקף בהכרח את הבעלות האמתית‪ .‬המגמה הינה שוויון זכויות בין בני הזוג‪ .‬על כן‪ ,‬אין בעובדה שכל‬
‫הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג בכדי לשלול את בעלות בן הזוג השני במחצית מאותו רכוש‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בן הזוג‬
‫שהרכוש לא רשום על שמו חייב לנהוג בזהירות רבה‪ ,‬ולבקש סעדים זמניים בדמות עיקולים או צווי מניעה‪ ,‬שכן היכולת של‬
‫בן הזוג הרשום כבעלים למכור את הרכוש בלא ידיעת בן הזוג שאינו רשום כבעלים‪ ,‬גדולה בהרבה לעומת מקרים בהם‬
‫הרכוש רשום על שם שני בני הזוג‪.‬‬

‫כושר השתכרות עתידי‬

‫כושר השתכרות עתידי אינו נחשב כנכס משותף הניתן לחלוקה‪ .‬בעל מקצוע חופשי‪ ,‬הגם שלמד במהלך הנישואין‪ ,‬על‬
‫חשבון בן זוגו‪ ,‬אינו חייב לחלוק עם בן זוגו את כושר השתכרותו בעתיד‪ .‬קיימת ביקורת על הלכה זו‪ ,‬ונשמעים קולות לפיהם‬
‫יש לחתור לחלוקה שוויונית של הרכוש המשותף‪ ,‬לרבות ההון האנושי‪ ,‬ברם נכון לכתיבת שורות אלה השתכרותו של בן‬
‫הזוג רלוונטית לקביעת גובה המזונות בלבד‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬
‫הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
 ‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫הסכם ממון על קצה‬

‫המזלג‬ ‫גירושין בהסכמה‬ ‫מדריך הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה‬

‫האווצ לע לכה ‪:‬האווצ‬

‫מדרגות מס רכישה לדירה‬

‫צוואה‪ :‬הכל על צוואה‬ ‫‪2017‬‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫גירושין בהסכמה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫אקט הגירושים‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫גירושין או גירושים הם הסיום הפורמלי של קשר הנישואין בין שני בני זוג‪ .‬במקרים רבים קודם לגירושין בני הזוג מפסיקים‬
‫לתפקד כבני זוג ואף חדלים לגור יחד – מצב הקרוי פירוד – אך רק אקט הגירושין )או הגירושים( הוא האקט הפורמלי‬
‫המתיר את קשר הנישואין ומסיים אותו‪ .‬ביהדות‪ ‬נעשים הגירושים בכך שהבעל נותן לאשה‪ ‬גט‪ ,‬שהוא שטר של התרת‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫קשר הנישואים‪.‬‬
‫
‬

‫גירושין במדינת ישראל‬

‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬הדיון בהתרת קשר הנישואין ובהגדרת‬
‫היחס אל הילדים שנולדו במסגרת הנישואים מתקיים‬
‫בבית דין דתי על פי דתם של בני הזוג או בבית המשפט‬
‫לענייני משפחה‪.‬‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫ישנן צורות רבות של גירושים בהסכמה‪ ,‬ללא מעורבות‬

‫בית משפט‪ ,‬המרכזיות בהן הן “גירושין בשיתוף פעולה”‬
‫ו”גישור בגירושין”‪ .‬הליך “גירושין בשיתוף פעולה” נעשה‬
 ‫על ידי צוות מומחים מתחומי המשפטים והטיפול‪ .‬הליך‬
‫“גישור בגירושין” נעשה על ידי איש מקצוע ניטרלי שמסייע לבני הזוג להגיע להסכמות‪.‬‬ ‫חפש באתר‬

‫מירוץ סמכויות‬
‫חפש‬
‫במידה ובני הזוג אינם מגיעים ‪ ‬להסכם גירושין ‪ ‬משותף שמקובל על שני הצדדים‪ ,‬מתחיל “מרוץ הסמכויות” – בחירת‬
‫הסמכות השיפוטית אשר תדון בתביעה שהגיש בן הזוג‪ ,‬לצורך מיצוי הזכויות המגיעות לו‪ .‬הבחירה בסמכות השיפוטית‬
‫מאמרים מומלצים‬
‫נעשית בין ‪ ‬בית הדין הרבני ‪ ‬המקל יותר עם הגבר במקרים רבים לבין‪ ‬בית המשפט לענייני משפחה‪ ‬אשר מתייחס לגבר‬
‫ולאישה כאל שווים‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫אם בני הזוג הם‪ ‬יהודים‪ ‬בית הדין הדתי הוא‪ ‬בית הדין הרבני‪ .‬את הדיון בחלוקת הרכוש המשותף ניתן לעשות בבית הדין‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫הרבני או בבית משפט לענייני משפחה‪ ,‬בהתאם להחלטתו של בן הזוג הראשון המבקש זאת ובנוסף אף מגיש את תביעת‬
‫צוואה‬
‫הגירושין‪ .‬בכל מקרה את אקט הגירושין עצמו ניתן לעשות לפי חוקי מדינת ישראל אך ורק באמצעות בית הדין הדתי‪.‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫הסדרי פירוק שיתוף משמורת ומזונות‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫לרוב גירושין או גירושים כרוכים בהסדר פירוק שיתוף כלכלי ולעתים קרובות גם בהסדר ‪ ‬משמורת ‪ ‬ומזונות לגבי ילדים‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫משותפים‪ .‬הסדרים אלו‪ ,‬כמו כל הסדרי פירוק שיתוף‪ ,‬יכולים להיכפות על ידי בית המשפט או בית הדין או להתבצע‬
‫בהסכמת הצדדים‪ ,‬לעתים עוד בהסכם טרום נישואים – הסכם ממון אולם המדינה מותירה לעצמה את הקביעה הסופית בכל הקשור‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫לגירושים והורות לאחר גירושין או פרידה‪ ,‬וההסכמים כפופים לאישור בית משפט או בתי הדין המוסמכים‪  .‬‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין גירושין ומגשר‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה בטלפון ‪052-3444-‬‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫‪ 212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫שם*‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫טלפון*‬
‫פונדקאות‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬ ‫דיני משפחה‬ ‫הסכם ממון על קצה המזלג‬ ‫מדריך הסכם ממון‬

‫האווצ לע לכה ‪:‬האווצ‬

‫ייצוג בבתי משפט –‬

‫ליטיגציה‬ ‫צוואה‪ :‬הכל על צוואה‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫פסילת‪ ‬צוואה‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫למרבה הצער‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬לאחר שהנפטר הולך לעולמו‪ ,‬אחד מקרובי המשפחה “שולף” לפתע צוואה אשר במסגרתה‬
‫חלק מבני המשפחה מקופחים באופן כזה או אחר ולעתים אף מנושלים ממנה לגמרי‪.‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫נשאלת השאלה האם יש מה לעשות? האם יש דרך לשנות את רוע הגזירה? התשובה היא חיובית!‪    ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫ישנן עילות רבות לפסילת צוואה – חלק מהעילות מפורטות בחוק וחלקן מפורטות בפסיקה‬
‫
‬
‫הענפה בנושא זה אשר התגבשה במשך השנים על ידי בתי המשפט השונים‪ .‬כמובן‬
‫שהעילות לפסילת צוואה משתנות בהתאם לסוגי הצוואה השונים )ראו מאמר‪“ :‬טיפים‬
‫מעשיים לפני עריכת צוואה”(‪ .‬מאחר והצוואה הנפוצה ביותר הינה צוואה בפני עדים‪ ,‬להלן‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫רשימה תמציתית ולא ממצה של מצבים אשר יכולים בנסיבות מסוימות להוות עילה‬
‫לפסילת צוואה שכזו‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫)‪ (1‬השפעה בלתי הוגנת כאשר קיימת השפעה בלתי הוגנת של אחד או יותר מן היורשים על פי הצוואה על המצווה להוריש לו את‬
‫נכסיו‪ ,‬כולם או חלקם‪ .‬יצוין‪ ,‬כי לא כל השפעה של יורש על המצווה תחשב להשפעה בלתי הוגנת‪ .‬יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו‬
‫ולבדוק ורק כאשר מגיעים למסקנה כי ההשפעה שבנדון הגיעה לכדי השפעה בלתי הוגנת קמה עילה לפסילת הצוואה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫)‪ (2‬אונס או איום כאשר בדרך של איומים או אונס אחד או יותר מן היורשים גורם למצווה‪ ,‬כנגד רצונו‪ ,‬להוריש לו רכוש כלשהו‪ ,‬כך‬
‫שהצוואה אינה משקפת את רצונותיו האמתיים של המצווה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫)‪ (3‬תחבולה או תרמית כאשר היורש‪ ,‬באמצעות תחבולה או תרמית כלשהי‪ ,‬מוליך את המצווה שולל וגורם לו לצוות לזכותו בצוואה‬
‫חלק מסוים מנכסיו‪.‬‬ ‫חפש באתר‬
‫‪ ‬‬
‫)‪ (4‬טעות כאשר ישנה בצוואה הוראה אשר ברור בעליל כי היא נכתבה בטעות על ידי המצווה‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫חפש‬
‫)‪ (5‬כאשר הצוואה הינה צוואה סתומה כאשר לא ניתן להבין מהצוואה מיהם היורשים ומהם הנכסים שהתכוון המצווה להוריש להם‬
‫לא יהיה ניתן להוציא את הצוואה אל הפועל וצוואה זו תהיה בטלה‪.‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫‪ ‬‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫)‪ (6‬צוואה שהאמור בה אינו חוקי‪ ,‬אינו מוסרי או בלתי אפשרי ליישום כאשר מדובר בצוואה אשר כוללת בחובה הוראות בלתי‬
‫חוקיות ו‪/‬או בלתי מוסריות ו‪/‬או בלתי ניתנות ליישום תהיה הצוואה בטלה לגמרי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם מדובר בהוראה ספציפית מסוימת‬ ‫הסכם ממון‬

‫בצוואה‪ ,‬אשר הינה בלתי מוסרית ו‪/‬או אינה חוקית ו‪/‬או בלתי ניתנת ליישום‪ ,‬אותה הוראה תהיה בטלה‪ ,‬אולם שאר הצוואה יכול שתישאר‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫תקפה‪.‬‬ ‫צוואה‬
‫‪ ‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫)‪ (7‬מעורבות היורשים בעריכת הצוואה כאשר בצוואה קיימת הוראה אשר מורישה נכס כלשהו למי שהיה עד לעריכתה או למי‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫שהיה פעיל בצורה כלשהי בעשייתה או לבן‪/‬בת זוגו של אחד מאלה‪ ,‬תהיה אותה הוראה בטלה‪ .‬זאת ללמדך‪ ,‬כי על היורשים מכוח הצוואה‬
‫להדיר רגלם מכל עניין הקשור לעריכת הצוואה‪ ,‬אחרת עשוי הדבר לעמוד להם לרועץ ולהביא לבטלותן של ההוראות בצוואה אשר‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫מזכות אותם‪.‬‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫‪ ‬‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫)‪ (8‬ביטול הצוואה ע”י המצווה כאשר המצווה עצמו החליט לבטל את הצוואה‪ ,‬ועשה כן בהתאם לדרכים הקבועים בחוק‪ ,‬תהיה‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫הצוואה בטלה‪.‬‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫‪ ‬‬
‫)‪ (9‬עריכת הצוואה שלא על פי דרישות החוק והפסיקה כל צוואה אשר אינה ערוכה בהתאם לדרישות החוק והפסיקה בישראל‪,‬‬ ‫גירושין בהסכמה‬
‫הינה בלתי תקפה ולא ניתן יהיה לאכוף את האמור בה‪ .‬לכן חשוב מאד לערוך צוואה אצל עורך דין המתמחה בדבר‪ .‬‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫‪ ‬‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬ ‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום‪ ,‬ולתאם פגישה עם‪ ‬עו”ד ירושות רחלי קלקנר‪ ‬לקבלת פרטים נוספים‪ .‬‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫שם*‬
 ‫פונדקאות‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫האווצ לע לכה ‪:‬האווצ‬ ‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫ירושות וצוואות‬ ‫צוואה‪ :‬הכל על צוואה‬ ‫מקרקעין‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫מדריך הסכם ממון‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫דיני עבודה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מדינת ישראל בורכה בחקיקה ובפסיקה ענפה בתחום דיני העבודה‪ .‬עקב ריבוי הדינים החלים בתחום דיני העבודה‬
‫ומורכבותכם‪ ,‬יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולהסתייע בעורך דין שלו הידע‪ ,‬הבקיאות וההבנה במערכת יחסי העבודה‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫והדינים הרבים החלים בתחום זה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫ומגשרים‪ ,‬שם לו למטרה להתעדכן באופן תדיר‬
‫
‬
‫בחידושים השונים בחקיקה הענפה ובפסיקה של‬
‫בתי הדין בתחום זה ובדרך זו למצב את המשרד‬
‫בחזית הידע וההתמקצעות בתחום דיני העבודה‪.‬‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫המשרד מספק ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה‬
‫הן למעסיקים והן לעובדים במגוון רחב של נושאים‬
‫לרבות‪:‬‬

‫הסכמי עבודה‪ ,‬יחסי עובד מעביד‪ ,‬סיום יחסי עבודה‪,‬‬

‫פיצויי פיטורים‪ ,‬פיטורים שלא כדין‪ ,‬התפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים‪ ,‬הרעת תנאים‪ ,‬תניית אי תחרות והגבלת חופש‬
‫העיסוק‪ ,‬עבודת נשים‪ ,‬זכויות נשים בהריון‪ ,‬חופשת לידה‪ ,‬הלנת שכר‪ ,‬פגיעה בזכויות סוציאליות‪ ,‬הסכמי אופציות ועוד‪.‬‬

‫בנוסף מספק המשרד שירותים משפטיים בטיפול בתביעות המתנהלות בבתי הדין לעבודה תוך חתירה לתוצאה אשר‬
‫תמקסם את טובת הלקוח ותגן על זכויותיו בצורה המרבית‪ .‬במקרה הצורך‪ ,‬המשרד אף יפעל למציאת פתרונות יצירתיים‬
 ‫לשם סיום המחלוקת מחוץ לכותלי בית הדין‪.‬‬

‫חפש באתר‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫אם אתם מעסיקים עובדים וזקוקים לייעוץ משפטי? אם אתם עובדים ורוצים לדעת מהם זכויותיכם וחובותיכם? הנכם‬
‫מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום ולתאם פגישה ו‪/‬או לקבל פרטים נוספים‪  .‬‬ ‫חפש‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר צרו‪ ‬קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫הבא‪:‬‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬

‫שם*‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫צוואה‬

‫דואר אלקטרוני*‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫טלפון*‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫נושא‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫שלח‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫אולי יעניין אותך גם‬ ‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫פונדקאות‬

‫חוקי דיני עבודה – חוקי‬

‫מגן‬ ‫דיני משפחה‬ ‫קניין רוחני‬ ‫חברות ותאגידים‬

‫ייצוג בבתי משפט –‬

‫ירושות וצוואות‬ ‫ליטיגציה‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫קניין רוחני‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫פתחתם עסק חדש ויש לכם שם ייחודי שאתם מעוניינים להגן‬

‫עליו?‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫יש לכם רעיון ואתם מבקשים לדעת כיצד ניתן להגן עליו?‬
‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫אתם מעוניינים להגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים?‬
‫
‬
‫הגישו נגדכם תביעה לאחר שהורדתם תמונות מהאינטרנט ?‬

‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫מישהו הוציא את דיבתכם ואתם מעוניינים להגיש תביעה בגין לשון הרע?‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬מציע קשת רחבה של שירותים משפטיים בתחום הקניין הרוחני‪ ,‬וזאת הן‬
‫בתחום של רישום והגנה על סימני מסחר‪ ,‬זכויות יוצרים וכיוצ”ב והן בתחום של ניהול תביעות משפטיות שעילתן זכויות יוצרים‪ ,‬סימני‬
‫מסחר‪ ,‬עוולות מסחריות‪ ,‬סודות מסחריים‪ ,‬מוניטין‪ ,‬לשון הרע וכדו’‪ .‬כמשרד העוסק בתחום הקניין הרוחני‪ ,‬המשרד מייחס חשיבות רבה‬
‫לשמירה על דיסקרטיות מוחלטת על ענייניו של הלקוח ומתן ייעוץ וליווי משפטי הדוק ואישי החל מראשיתו של התהליך בשלב בחינת‬
‫דרכי פעולה ועד לתום ניהול ההליכים המשפטיים הנחוצים בנסיבות העניין‪.‬‬

‫חשוב לדעת! בניגוד לפטנטים מדגמים וסימני מסחר‪ ,‬זכויות יוצרים לא “רושמים”‪ .‬ההגנה מוקנית באופן אינהרנטי לבעל‬
‫זכות היוצרים ובלבד שהוא יכול להוכיח‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את בעלותו על הזכות‪ ,‬כי מדובר ביצירה מקורית וייחודית‪ ,‬כי יש לה‬
‫עותק פיזי מוחשי וכי היא לא הוקנתה לאחר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרת זכות יוצרים היא הפרה אובייקטיבית‪ ,‬כך שאין משמעות‬
 ‫ל”כוונה”‪“ ,‬ידיעה”‪“ ,‬חרטה”‪“ ,‬תום לב” וכיוצ”ב של מפר הזכות‪.‬‬
‫חפש באתר‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי לא בכל סיטואציה שימוש ביצירה תחשב כהפרה של זכות יוצרים ויש לבחון כל מקרה לגופו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר‬
‫נעשה ביצירה שימוש אישי‪ ,‬במסגרת עבודה אקדמאית‪ ,‬בדיווח חדשותי‪ ,‬לכתיבת ביקורת בד”כ ייחשב הדבר כשימוש‬
‫מותר‪.‬‬ ‫חפש‬

‫לייק‬
‫שתף‪/‬שתפי‬
‫מאמרים מומלצים‬

‫לתאום פגישה ו‪/‬או קבלת פרטים נוספים הנכם מוזמנים ליצור קשר כעת עם‪ ‬עו”ד רחלי קלקנר בטלפון ‪ 052-3444-212‬או‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫צוואה‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫שם*‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫דואר אלקטרוני*‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬
‫טלפון*‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫נושא‬ ‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫שלח‬
‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫נכסי הקניין הרוחני‬ ‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫וזכויות רשומות‬ ‫חברות ותאגידים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫מקרקעין‬

‫ירושות וצוואות‬ ‫חוזים והסכמים‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬
 ‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫חברות ותאגידים‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫החלטתם להקים חברה או עסק ומעוניינים לרשום את החברה ברשם החברות?‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫זקוקים לליווי וייעוץ משפטי במהלך חייה השוטפים של החברה?‬

‫שוקלים לסגור את העסק‪/‬לפרק את החברה?‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫מתלבטים האם להקים חברה או שמא לפעול במסגרת שותפות?‬ ‫

‬

‫הגישו נגד החברה תביעה ואתם זקוקים לעורך דין הבקיא בתחום?‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫מבקשים להרים את מסך ההתאגדות כנגד נושאי משרה בחברה? הגישו תביעה נגזרת כנגד החברה ואתם מעוניינים‬
‫להתגונן בפניה?‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הוא בעל הידע‪ ,‬הניסיון‪ ,‬והיכולות ליתן מענה איכותי‪ ,‬יעיל ומקיף לכל הסוגיות‬
‫המשפטיות הנ”ל ולעוד סוגיות משפטיות רבות ומגוונות בתחום המשפט המסחרי ודיני חברות‪ .‬משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין‬
‫ומגשרים‪ ,‬עוסק במתן ייעוץ משפטי וליווי לעסקים ולחברות בכל שלבי קיומה של החברה‪ -‬החל משלב הקמתה‪ ,‬במהלך חייה השוטפים‬
‫של החברה ועד לשלב פירוקה וחיסולה‪.‬‬

‫במסגרת זו עוסק המשרד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במתן ייעוץ משפטי בהקמת‪ ‬חברות‪ ,‬עמותות ועסקים קטנים‪ ,‬עריכת תקנונים‪ ,‬רישום‬
‫ברשם החברות‪ ,‬מינוי דירקטוריון ו‪/‬או ועד מנהל ויצירת מסמכי היסוד של החברה‪ ,‬כינוס וניהול ישיבות דירקטוריון ואספות‬
 ‫בעלי מניות‪ ,‬ייעוץ משפטי שוטף‪ ,‬עריכת הסכמי שותפות‪ ,‬עריכת‪ ‬חוזי עבודה שבין החברה לעובדיה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫חפש באתר‬
‫בנוסף‪ ,‬משרדינו מייצג את החברה בכל הערכאות ובכל סוגי ההליכים‪ ,‬וצבר ניסיון רב בניהול תביעות שעניינן הרמת‬
‫מסך‪ ‬ההתאגדות‪ ,‬הפרת חובת אמונים ותום לב‪ ,‬ניגוד עניינים‪ ,‬תביעה נגזרת ועוד‪.‬‬
‫חפש‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה עם עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫שם*‬ ‫צוואה‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫דואר אלקטרוני*‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬

‫טלפון*‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬

‫נושא‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫שלח‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫אולי יעניין אותך גם‬ ‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫פונדקאות‬

‫תביעה ייצוגית נגד בזק‬

‫למה כדאי להקים חברה‬ ‫קניין רוחני‬ ‫בינלאומי‬ ‫חוזים והסכמים‬

‫ייצוג בבתי משפט –‬ ‫תביעה ייצוגית בשפה‬

‫ליטיגציה‬ ‫פשוטה‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫ליטיגציה – ייצוג בבתי משפט?‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דרמות בית משפט היו מאז ומעולם אחד הז’אנרים המובילים ביותר בהוליווד ובעולם‪ .‬סדרות כגון “חוק וסדר”‪Law &) ‬‬
‫‪“ ,( order‬האישה הטובה”‪“ ,(The Good wife) ‬פרקליטיי אל איי” )‪“ ,( L.A Law ‬חליפות” )‪“ ,(Suits‬הפרקליטים”‪The ( ‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫‪“ (  Practice‬בוסטון ליגל”‪ (Boston Legal) ‬ועוד הצליחו כמעט תמיד לכבוש את הצופים ולזכות במשבצות השידור‬
‫היוקרתיות ולרייטינג מוצלח‪.‬‬
‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫במרכזן של אותן סדרות העמידו יוצרי הסדרות את לב ליבו‬
‫
‬
‫של המשפט – הליטיגציה‪ .‬ולא בכדי שכן ליטיגציה זה‬
‫ה”שואו ביזנס” של עולם המשפט כאשר עורך הדין המופיע‬
‫בפני השופט והצד השני נדרש לתת הופעה משכנעת‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫רהוטה חדה ומעניינת על מנת לכבוש את לבו של השופט‬
‫ולגייס אותו לטובת לקוחותיו‪.‬‬

‫מהי ליטיגציה?‬

‫ליטיגַצְ יָה ובעברית‪ ‬התדיינות‪ ‬הוא שם מקובל למקצוע הטיעון‬

‫ִ‬
‫הייצוג וההופעה בבית משפט‪ .‬על הליטגטור לשכנע את בית‬
‫המשפט כי המסכת העובדתית והמשפטית המוצגת על ידי לקוחותיו היא זו הנכונה והצודקת ועליו להתמודד בצורה‬
‫מתוחכמת אינטליגנטית חדה ואף זריזה עם בעיות שצפות ועולות במהלך חילופי כתבי הטענות ואף במהלך הדיון בבית‬
‫המשפט עצמו‪.‬‬
 ‫ליטיגציה מסחרית‪ ,‬אזרחית ופלילית‬ ‫חפש באתר‬

‫הליטיגציה ‪ ‬חולשת הן על המשפט הפלילי הן על המשפט האזרחי והן על המשפט המסחרי ולמעשה רלוונטית לגבי כל תיק‬
‫אשר בסופו של דבר יגיע לדיון משפטי בין אם הדיון יתקיים בבית משפט‪ ,‬בבית דין‪ ,‬בפני בורר‪ ,‬או בפני כל ערכאה‬ ‫חפש‬
‫משפטית ודיוניות אחרת‪.‬‬

‫מאמרים מומלצים‬
‫ליטיגציה מסחרית‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫הליטיגציה המסחרית היא תת תחום של הליטיגציה הפלילית והאזרחית והיא תולדה של השנים האחרונות ובפרט לאחר‬ ‫הסכם ממון‬
‫הקמתה בשנת ‪ 2010‬של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב )בית המשפט הכלכלי(‪ .‬הליטיגציה‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫המסחרית עוסקת במשפטים פליליים ובעבירות לפי חוק ניירות ערך וכן בהליכים אזרחיים הקשורים לדיני החברות‪,‬‬
‫צוואה‬
‫עתירות מנהליות כנגד החלטות רשות ניירות ערך ונגד רשם החברות וכן בערעורים על החלטות ועד המשמעת לפי חוק‬
‫הייעוץ‪.‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫ליטיגציה אזרחית‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫ליטיגציה אזרחית משמעה ייצוג והופעה בבית משפט בהליכים אזרחיים ובכלל זה ייצוג בהליכים שעניינם חוזים והסכמים‪,‬‬
‫תביעות ייצוגיות‪ ,‬דיני משפחה וגירושין‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬ירושה וצוואה‪ ,‬זכויות יוצרים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬מקרקעין ונדל”ן‪ ,‬דיני עבודה ועוד‪.‬‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫ליטיגציה פלילית‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬
‫ליטיגציה פלילית משמעה ייצוג והופעה בבית משפט בהליכים פליליים‪ .‬משרדו אינו עוסק במשפט הפלילי‪.‬‬
‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫ליטיגטור‪ :‬תפקידו ומשימותיו‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תפקידו של הליטיגטור )עורך דין המתמחה בליטיגציה( בראש ובראשונה לשכנע‪  ‬את בית המשפט או הערכאה המשפטית‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫מולה הוא מופיע בצדקת טענות לקוחותיו‪ .‬זהו לב ליבה של הליטיגציה‪ .‬לשם כך על הליטיגטור להיות מסוגל להתמודד הן‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫בבית משפט והן מחוץ לבית משפט עם שורה ארוכה של משימות ובכלל זה‪:‬‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫‪ .1‬לימוד חקירה והבנה יסודית של הלקוח וטענותיו העובדתיות והמשפטיות;‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫‪ .2‬לימוד חקירה והבנה של טענות היריב והקשיים העומדים בפניו; בקיאות‪ ‬מעמיקה בדין‪ ,‬בפסיקה ובהלכות המשפטיות נשוא התיק;‬
‫דיני משפחה וירושה‬
‫‪ .3‬בניה מראש של אסטרטגיה וטקטיקה משפטית בתיק;‬
 ‫פונדקאות‬
‫‪ .4‬תרגום התיק שהובא בפניו לשפה משפטית וניסוח – הן בכתב וכן בעל פה – בצורה משכנעת רהוטה בהירה חדה וקולחת של הטענות;‬
‫‪ .5‬התמודדות בסיטואציות דינאמיות ומתן מענה חד הולם ומשכנע – הן בכתב והן בעל פה – בזמן אמת למגוון רחב של אפשרויות‬
‫ומצבים;‬
‫‪ .6‬חקירת עדים בבית משפט בשים לב לאסטרטגיה המשפטית שנבחרה בתיק תוך גילוי גמישות וזריזות מחשבה ולשון לנוכח גילויים‬
‫וטענות הצפים ועולים במהלך העדויות;‬
‫‪ .7‬ניתוח הטענות‪ ,‬העדויות‪ ,‬וההתרשמויות וסיכומן – הן בכתב והן בעל פה – בצורה קולחת משכנעת חדה ומעניינת;‬
‫‪ .8‬הבנת השופט ותגובותיו לרבות היכולת ליתן מענה לסוגיות שונות אשר הטרידו את השופט במהלך הדיון ובכלל;‬
‫‪ .9‬מתן כבוד והערכה לעבודתו של בית המשפט ובראש ובראשונה לשופט היושב בדין‪ ,‬ליתר עורכי הדין המופעים בתיק ‪ ,‬לצדדים ולכל‬
‫הגורמים אשר נטלו חלק בהליך‪.‬‬

‫חשוב לציין כי אין די בהופעה עצמה בפני השופט היושב בדין‪ .‬חלק ניכר ובלתי נפרד מעבודתו של הליטיגטור הוא להעביר‬
‫את טיעוניו בכתב במהלך כל ההליך מתחילתו ועד סופו‪ .‬הדבר מחייב כי לליטיגטור תהא התמקצעות מיוחדת לשם כך‬
‫ועליו לרכוש ניסיון ידע ויכולת הן בהצגת הטיעונים בכתב והן בהצגתם בעל פה‪.‬‬

‫למעשה ליטיגטור מצטיין הוא איש מקצוע בתחומים רבים‪ :‬הוא גם חרוץ יסודי ומשקיען‪ ,‬הוא גם בקיא בדינים ובפסיקה‪ ,‬הוא‬
‫גם בעל יכולת לנסח ולהתמודד עם חוזים והסכמים למיניהם כמו גם עם כתבי טענות והוא גם איש במה – פרפורמר –‬
‫המסוגל לשכנע את בית המשפט בצדק טענות לקוחותיו‪.‬‬

‫עורך דין ליטיגציה מסחרית‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים ‪ ‬הינו משרד בוטיק אשר מתמחה בליטיגציה אזרחית‪-‬מסחרית מורכבת‬
‫ומגוונת‪ .‬משרדנו צבר במשך השנים ניסיון רב‪ ‬בייצוג והופעה בכל בתי המשפט ‪ ‬בערכאות השונות‪ ,‬ובכללם‪ :‬בית המשפט העליון‪,‬‬
‫בג”צ‪ ,‬בית משפט מחוזי‪ ,‬בית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬בית משפט שלום‪ ,‬בית משפט לענייני משפחה‪ ,‬בית הדין לעבודה‪ ,‬בוררויות‬
‫וטריבונלים משפטיים שונים אחרים‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום‪ ,‬ולתאם פגישה עם‪ ‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬לקבלת פרטים נוספים והערכת הסיכויים‬
‫והסיכונים הנלווים בניהול התיק‪ .‬‬

‫צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬
 ‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫ייצוג בבתי משפט –‬ ‫תביעה ייצוגית בשפה‬

‫ליטיגציה‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫גירושין בהסכמה‬ ‫פשוטה‬
‫חברות ותאגידים‬ ‫מקרקעין ונדל”ן‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫‏רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‏‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫בין אם הוגשה כנגדכם תביעה ואתם מבקשים להתגונן בפניה ובין אם אתם נאלצים לעמוד על זכויותיכם ולתבוע אותן –‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫לנו במשרד עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הידע‪ ,‬הכלים והניסיון לסייע לכם לנהל את המאבק המשפטי ולהגיע‬
‫ליעד הנכסף בדרך היעילה‪ ,‬האפקטיבית והמהירה ביותר‪.‬‬

‫כעורכי דין ומגשרים אנו מאמינים‪ ,‬כי בשלב הראשון יש למצות את‬
‫כל הכלים המשפטיים והאחרים העומדים לרשותנו על מנת ללבן‬
‫את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במידה‬
‫ואנו מגיעים למסקנה כי אין מנוס מפניה לערכאות המשפטיות‪ ,‬אנו‬
‫נפעל במלוא המרץ‪ ,‬הנחישות‪ ,‬והלוחמנות לניהול ההליך המשפטי‬
‫בבתי המשפט ובתי הדין והבאתכם ליעד הנכסף‪.‬‬

‫משרדנו עוסק במגוון רחב של תביעות משפטיות בתחומים רבים‬

‫ובהיקפים גדולים הכוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תביעות כספיות‪ ,‬תביעות‬
‫חפש באתר‬
‫אזרחיות‪ ,‬תביעות מסחריות‪ ,‬תביעות חוזיות‪ ,‬ענייני מקרקעין )לרבות פינוי וסילוק יד(‪ ,‬תביעות ייצוגיות‪ ,‬תובענות ועתירות‬
‫מנהליות‪ ,‬תביעות בסדר דין מקוצר‪ ,‬תביעות בסדר דין מהיר‪ ,‬מכרזים‪ ,‬גירושין‪ ,‬ירושות‪ ,‬צווים הצהרתיים‪ ,‬צווים זמניים‬
‫וקבועים )צו מניעה‪ ,‬צו עשה‪ ,‬צו אל תעשה(‪ ,‬בקשות שונות מבית המשפט‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫חפש‬

‫לעורכי הדין במשרדינו ניסיון רב בייצוג והופעה בכל בתי המשפט והערכאות השונות‪ ,‬ובכללם‪ :‬בית משפט שלום‪ ,‬בית‬
‫משפט לענייני משפחה‪ ,‬בית הדין לעבודה‪ ,‬בית משפט מחוזי‪ ,‬בית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬בית המשפט העליון‪ ,‬בג”צ‪,‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬
 ‫בוררויות וטריבונלים משפטיים שונים אחרים‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫‪ ‬‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫לקבלת פרטים נוספים על ידי עו”ד רחלי קלקנר והערכת הסיכויים והסיכונים הנלווים בניהול התיק‪ .‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום‬ ‫צוואה‬
‫פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫שם*‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬
‫דואר אלקטרוני*‬
‫כללים לניסוח חוזה‬

‫טלפון*‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫נושא‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫שלח‬ ‫פונדקאות‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫ליטיגציה מסחרית‬
‫אזרחית ופלילית‬ ‫חברות ותאגידים‬ ‫תביעות ייצוגיות‬ ‫דיני עבודה‬

‫ירושות וצוואות‬ ‫גישור – יישוב סכסוכים‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מהו חוזה?‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫חוזה ‪ ‬הוא ביטוי חברתי‪ ‬משפטי‪ ‬להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים‪ .‬לחוזה יש תוקף משפטי והוא‬
‫ניתן לאכיפה באמצעות בית המשפט‪ .‬משמעות הדבר כי מי שנפגע כתוצאה מהפרת חוזה יכול לתבוע לסעדים שונים‬
‫בבית המשפט לרבות סעד של אכיפה ופיצויים‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫
‬
‫כללים לניסוח חוזה טוב‬

‫נפתח ונציין שלדעתנו חוזה טוב הוא חוזה “שנשאר במגירה”‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫ולמעשה “אין בו צורך” שכן הצדדים מקיימים אותו ככתבו‬
‫וכלשונו בתום לב ובהגינות‪ .‬להשקפתנו זה המצב האידיאלי‬
‫אליו יש לשאוף והחוזה הוא פשוט אמצעי לוודא כי שני הצדדים‬
‫ימלאו את מלוא המחויבויות שנטלו על עצמם וכך יהיו זכאים‬
‫למלוא הזכויות המוקנות להם במסגרת ההסכם‪ .‬לשם כך חשוב‬
‫ביותר שהחוזה יהיה מנוסח בצורה ברורה ומפורשת ויקיף את‬
‫מלוא ההסכמות וההבנות אליהם הגיעו הצדדים כמו גם את‬
‫מרבית המצבים והסיטואציות אשר עשויות להתעורר במהלך‬
‫קיום החוזה ולהכשילו‪.‬‬
‫הזוח חוסינ‬

‫על עורך הדין המנסח את ההסכם לנסות לצפות פני עתיד וליתן‬
‫מענה ופתרון מראש כבר במסגרת החוזה למקרים שונים אשר‬ ‫חפש באתר‬
‫עשויים להתרחש בעתיד ולסכן את קיום הוראות ההסכם על ידי מי מהצדדים‪ .‬לדעתנו זה אחד מהפרמטרים החשובים‬
‫להבדיל בין חוזה טוב לבין כל חוזה אחר‪ .‬בהיבט זה אין ספק כי קיים יתרון בולט לעורך דין העוסק בתחום‪ ‬הליטיגציה‬
‫וייצוג בבית משפט בניסוח חוזים והסכמים שכן מתוקף עיסוקו בסכסוכים אשר מגיעים לפתחו של בית המשפט הוא‬ ‫חפש‬
‫נחשף מטבע הדברים למגוון רחב של מצבים אשר ככל הנראה לא נצפו מראש על ידי עורך הדים שערל את ההסכם‬
‫ובשל התרחשותם החוזה הופר על ידי מי מהצדדים ו‪/‬או על ידי שניהם וכעת הוא נידון בין כותלי בית המשפט‪.‬‬
‫מאמרים מומלצים‬

‫חשוב להדגיש‪ ,‬הכלל הבסיסי בחוזים הוא שאין “חוזה סטנדרטי” שיכול להתאים לכולם בדיוק אותו דבר‪ .‬קיימת הנחה‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫מוטעית בקרב הציבור כי אותו חוזה שהתאים ל א’ לצורך רכישת דירה לדוגמה יתאים גם ל ב’ אם ב’ ירכוש דירה אחרת‬ ‫הסכם ממון‬
‫או אפילו אם ב’ ירצה לרכוש את אותה דירה‪ .‬זו הנחה מוטעית מיסודה ולכל “חתן” יש לתפור את החליפה המתאימה‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫בדיוק למידותיו‪ .‬לא בכדי תביעות רבות מתגלגלות לפתחו של בית המשפט מקום בו הצדדים או מי מהם “הורידו”‬
‫צוואה‬
‫מהאינטרנט או טיוטת חוזה או השיגו “חוזה סטנדרטי” ועשו בו “כמה שינויים” כדי להתאימו לצרכיהם‪ .‬ואולם מקום בו‬
‫אותם צדדים נעדרים את הידע והניסיון המשפטי הנדרש לשם עריכת החוזה במקרים רבים מאד הדבר עומד בסופו של‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫יום בעוכריהם ועשוי לגרום לנזקים משמעותיים בהמשך הדרך או אפילו מספר שנים לאחר כריתתו‪.‬‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫דיני החוזים בישראל‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫דיני החוזים בישראל עוסקים בסוגי החוזים‪ ,‬בדרכי כריתתם‪ ,‬בסעדים המוקנים בשל הפרתם ובדרכי קיומם‪ ,‬והם אף חלק‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫מדיני החיובים‪ ,‬אליהם שייכים דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל”ג – ‪,1973‬‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬
‫והחוק המשלים חוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(‪ ,‬תשל”א – ‪ ,1970‬הם החוקים העיקריים המסדירים את‪ ‬דיני‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫החוזים ‪ ‬במדינת ישראל‪ .‬בקיאות בדיני החוזים הוא כיום כורח מחוייב המציאות לכל מי שפועל בתחום העסקי‪ ,‬בין אם‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫מדובר באדם פרטי הקונה או מוכר מוצר מסוים ובין אם עסקינן בתאגיד או חברה המוכרת מוצרים או שירותים לתאגיד‬
‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫או חברה אחרת או לגורמים פרטיים‪.‬‬

‫תחומי עיסוק‬
‫כריתת חוזה כיצד‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫חוק החוזים קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות‪ ‬החוק‪ .‬הצעה מוגדרת כפנייה של אדם לחברו‪ ,‬אם‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫הפנייה מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫בקיבול ההצעה‪ .‬הקיבול מוגדר כהודעה של הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם‬
‫המציע בחוזה לפי ההצעה‪.‬‬ ‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫חוזה בעל פה וחוזה בכתב‬ ‫פונדקאות‬

‫חוזה יכול שייעשה בעל פה‪ ,‬בכתב או בצורה אחרת‪ ,‬זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין‬
‫הצדדים‪ .‬הדוגמא הקלאסית לדרישת החוק להיות החוזה בכתב ולא בעל פה‪ ,‬הינה לעניין התחייבות לעשות‬
‫עסקת‪ ‬מקרקעין‪) ‬סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין(‪ .‬לצורך תקפותו של חוזה מכר במקרקעין נדרש מסמך בכתב‪ .‬פסיקתו של בית‬
‫משפט זה הבהירה‪ ,‬כי משמעותה של דרישה זו אינה כי כל פרטי ההתחייבות ימצאו ביטוי בכתב‪ .‬משמעות הדרישה‬
‫היתה כי הפרטים המהותיים והחיוניים‪ ,‬ימצאו ביטויים בכתב‪.‬‬

‫כללים מהותיים בדיני החוזים‬

‫בחוק החוזים נקבעו מספר כללים מהותיים בדיני החוזים‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר לא נקבע בחוזה במפורש הזמן לביצוע החוזה‪ ,‬יש לקיימו זמן סביר לאחר כריתת החוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬המציע אינו יכול לחזור בו‪ ,‬לאחר שהניצע הביע את הסכמתו בצורה שמחייבת אותו )את הניצע(‏‪.‬‬
‫‪ .3‬המציע הצעה בלתי חוזרת או מציע שקבע מועד לקיבול ההצעה )למשל “עד שבוע”(‪ ,‬אינו יכול לחזור בו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫הניצע דחה את ההצעה‪.‬‬
‫‪ .4‬במודעה שפונה לציבור הרחב או לקהל יעד אחר‪ ,‬כל מי שהמודעה מיועדת אליו נחשב ניצע‏‪.‬‬
‫‪ .5‬קיבול שיש בו תוספת או הגבלה או שינוי‪ ,‬נחשב להצעה‏‪.‬‬

‫פגמים בכריתת חוזה בשלם הטרום חוזי‬

‫חוק החוזים מגדיר מספר גורמים בשלב הטרום חוזי )בשלב שלפני כריתת החוזה עצמו(‪ ,‬אשר קיומם מוביל לביטול‬
 ‫החוזה בדיעבד‏‪:‬‬

‫‪ .1‬טעות‪ :‬החוק מגדיר כ”טעות”‪ ,‬פער בין תפיסת המציאות למציאות‪ .‬כדי לבטל חוזה בעילת טעות‪ ,‬נדרשים לפחות‬
‫ארבעה תנאים מצטברים‪:‬‬

‫א‪ .‬קיום חוזה;‬

‫ב‪ .‬קיום טעות אצל המבקש לבטל את החוזה;‬

‫ג‪ .‬קשר סיבתי )קש”ס( סובייקטיבי בין הטעות לכניסה לחוזה )כלומר‪ ,‬הטועה לא ‪ ‬היה נכנס למצב החוזי‪ ,‬אלמלא הטעות‬
‫האמורה(;‬

‫ד‪ .‬קשר סיבתי )קש”ס( אובייקטיבי )כלומר‪ ,‬אצל “האדם הסביר” ידיעת הטעות הייתה סיבה להימנע מכניסה למצב‬
‫החוזי(‪ .‬במקרה שהצד השני היה מודע לטעות‪ ,‬די בתנאים הנזכרים כדי לבטל את החוזה‪ .‬במקרה שהצד השני לא היה‬
‫מודע לטעות‪ ,‬רק בית המשפט יכול להורות על ביטול החוזה‪ ,‬וזאת בכפוף ל”שיקולי צדק” בהם יבחן בית המשפט האם‬
‫יגרם נזק גדול יותר לאחד הצדדים‪ ,‬במקרה של ביטול החוזה או במקרה של אי ביטולו‪.‬‬

‫‪.2‬הטעיה‪ :‬החוק מגדיר כ”הטעיה”‪ ,‬מצב בו אחד הצדדים בחוזה‪ ,‬גרם “טעות” לצד השני‪ ,‬בין באופן אקטיבי )על ידי שקר‬
‫וכיוצ”ב( ובין באופן פסיבי במקרה שהיה עליו ליידע את הצד השני )לפני החוק או הנוהג או הנסיבות(‪.‬‬

‫‪.3‬כפיה‪ :‬החוק מגדיר כ”כפיה”‪ ,‬הפעלת כוח או איומים‪ .‬כלומר לחץ חיצוני בלתי מוצדק‪.‬עבור פגם כפייה‪ ,‬נדרשים שלושה‬
‫תנאים מצטברים‪ :‬א‪ .‬קיומו של חוזה; ב‪ .‬הופעלה כפיה; ג‪ .‬קיים קשר סיבתי )קש”ס( סובייקטיבי בין הכפיה לכניסה‬
‫לחוזה‪.‬‬

‫‪.4‬עושק‪ :‬עבור “פגם עושק” נדרשים חמישה תנאים מצטברים‪:‬‬

‫א‪ .‬קיום חוזה;‬

‫ב‪“ .‬התנהגות העושק” – העושק יודע ומנצל את מצוקת העשוק;‬

‫ג‪“ .‬מצב העשוק” – העשוק שרוי במצב של “מצוקה” כאשר החוק מגדיר כ”מצוקה” שלושה מצבים חלופיים‪ :‬מצוקה שכלית‬
‫)רפיון שכל(; מצוקה גופנית; וחוסר ניסיון‪.‬‬

‫ד‪ .‬קיים קשר סיבתי )קש”ס( בין ניצול המצוקה ובין הכניסה לחוזה;‬
‫ה‪ .‬תנאי החוזה גרועים מהמקובל “במידה בלתי סבירה” )במבחן האדם הסבירׂ(‪ .‬חוסר תום לב חוק החוזים )חלק כללי(‪,‬‬
‫בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 39-‬דורש מצד לחוזה כי יתנהג הן במשא ומתן לכריתת החוזה‪ ,‬והן בקיומו ובביצועו של החוזה‪ ,‬בתום‬
‫לב‪ ‬ובדרך מקובלת‪ .‬הדרישה לתום לב ולדרך מקובלת פורשה בפסיקה כדרישה אחת‪.‬‬

‫תום הלב‬

‫תום לב הוא ‪ ‬מושג שסתום ‪ ‬במשפט הישראלי וככזה הפרשנות ‪ ‬שלו גמישה יחסית‪ .‬נשיא בית המשפט העליון דאז‪,‬‬
‫השופט‪ ‬אהרן ברק‪  ,‬הגדיר את תום הלב כמצב שבו “אדם לאדם – לא זאב‪ ,‬ולא מלאך; אדם לאדם – אדם”‪ .‬ניתן לראות‬
‫בדרישה לתום לב כדרישה להתנהגות שאינה שלוחת רסן וחסרת כל עכבות מוסריות מחד‪ ,‬אך אינה התנהגות‬
‫אלטרואיסטית וחסרת כל אינטרס עצמי מאידך‪ .‬עמידה דווקנית על זכויות כאשר הנסיבות אינן מצדיקות זאת‪ ,‬תחבולות‬
‫מסחריות מסוגים שונים‪ ,‬וצורות שונות של דרכים להשגת יתרון בלתי הוגן על הצד השני פורשו כמנוגדות לעיקרון תום‬
‫הלב‪.‬‬

‫הדרישה לתום הלב בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 39-‬לחוק החוזים פורשה כדרישה לתום לב אובייקטיבי‪ .‬לפיכך‪ ,‬טענתו של אדם שהוא‬
‫האמין שהתנהגותו היא תקינה לא תהווה הגנה אם בחינה אובייקטיבית של ההתנהגות תקבע שהיא לא הייתה כזו‪ .‬סעיף‬
‫‪ 61‬לחוק החוזים מחיל את עקרונות החוק‪ ,‬ובתוכם את עקרונות תום הלב גם על שאר תחומי המשפט האזרחי‪ .‬תום הלב‬
‫הוכר כעקרון בסיסי במגוון תחומים משפטיים מכוח סעיף זה‪.‬‬

‫בתזכיר חוק דיני ממונות‪ ,‬המוצע כקודקס של המשפט האזרחי הישראלי‪ ,‬מופיע תום הלב בעקרונות היסוד‪ ,‬עוד בטרם‬
‫מגיעים הפרקים העוסקים בדיני החוזים או בדיני החיובים‪ .‬בסעיף ‪ 2‬של ההצעה נאמר‪“ :‬בשימוש בזכות‪ ,‬בביצוע פעולה‬
‫משפטית ובקיום חיוב‪ ,‬יש לנהוג בתום לב”‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין חוזים‪ ‬צרו קשר כעת עם עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או‬
‫מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
 ‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫חוזים והסכמים‬ ‫חוקי דיני עבודה – חוקי מגן‬ ‫מקרקעין‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫כללים להטלת אחריות‬

‫מדרגות מס רכישה לדירה‬ ‫בנזיקין וחישוב סכום‬
‫‪2017‬‬ ‫הפיצוי הכספי‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫תביעה ייצוגית בשפה פשוטה‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫גוף גדול פגע בזכויותיכם?‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫אתה סבורים כי מדובר בהתנהלות‬
‫שיטתית כך שהנזק שנגרם לכם קטן‬
‫ככל שיהא נגרם לקבוצה גדולה?‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫
‬
‫אתה מעוניינים לגרום לגוף הגדול‬
‫להפסיק להזיק ו‪/‬או לגזול מכם כספים‬
‫שלא כדין?‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫הפתרון – הגשת תביעה ייצוגית )תובענה ייצוגית( לבית המשפט‪.‬‬

‫אז מהי בעצם תביעה ייצוגית?‬

‫תביעה ייצוגית היא תביעה המוגשת על ידי פרט בודד – הוא התובע הייצוגי – אשר מייצג‬
‫קבוצה גדולה של נפגעים – כנגד גוף גדול אשר גרם נזק כלכלי או אחר לציבור‪.‬‬

‫לשם מה נחוץ המנגנון של תביעה ייצוגית?‬

‫המנגנון של תביעה ייצוגית נועד על מנת ששניתן יהיה לחייב את הגוף הגדול לפצות את כלל‬
‫ציבור הנפגעים בגין הנזק שגרם להם‪ ,‬אפילו אם הנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא‬ ‫חפש באתר‬
‫נזק קטן באופן יחסי )אפילו של שקלים בודדים( אך במצטבר נזק זה עשוי להגיע למיליוני‬
‫עשרות וגם מאות מיליוני שקלים‪.‬‬
‫חפש‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם הבנק גבה מכם עמלה שלא כדין‪ ,‬והוא באופן דומה גבה את אותה עמלה מכלל‬
‫ציבור לקוחותיו‪ ,‬הרי שכאשר מדובר בכמות גדולה מאד של לקוחות יוצא שהבנק שלשל לכיסו‬
‫שלא כדין מיליוני ועשרות מיליוני שקלים‪ .‬באמצעות המנגנון של תביעה ייצוגית ניתן לחייב את‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫הבנק להחזיר לכלל לקוחותיו את הכספים שנגבו על ידו שלא כדין ולפצותם בגין הנזק שנגרם‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫להם‪.‬‬
‫הסכם ממון‬

‫דוגמה נוספת‪ .‬חברת תקשורת התחייבה לספק שירותי גלישה באינטרנט‪ .‬אותה חברה מכרה‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫את השירות לכמות גדולה מידי של מנויים למול המשאבים ורוחב הפס הבינלאומי אשר עמד‬ ‫צוואה‬
‫לרשותה באותה עת באופן שגרם לכך שהלקוחות לא קיבלו את השירות עליו שילמו במשך‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫תקופה מסוימת‪ .‬החברה סירבה לפצות את לקוחותיה בגין הנזק שנגרם להם ובאמצעות‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫הגשתה של תביעה ייצוגית ניתן לחייב את החברה לפצות את הלקוחות בגין דמי המנוי אשר‬
‫תמ”א ‪38‬‬
‫שולמו על ידם באותה תקופה במלואם ו‪/‬או חלקם‪.‬‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫עוד דוגמה‪ .‬חברת יבוא של רכבים שיווקה רכב מסוג מסוים‪ .‬בשלב כלשהו התגלתה תקלה‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫ברכיב מסוים של הרכב‪ .‬החברה לא גילתה לציבור הלקוחות ולא פעלה להחלפת הרכיב‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫התקול‪ .‬התביעה הייצוגית היא דרך מצוינת לחייב את החברה להחליף את הרכיב הפגום‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫ולפצות על הנזק שנגרם לכל הלקוחות שרכשו את אותו הרכב‪.‬‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫גם במקרה של חברה שמזהמת את הסביבה‪ ,‬בניגוד לחוקים והתקנות החלים בנושא‪,‬‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫התביעה הייצוגית תאפשר לתובע ייצוגי אחד לגרום לאותה חברה להפסיק את הפעילות‬
‫המזהמת ולפצות את חברי הקבוצה בגין הנזק שנגרם להם‪.‬‬ ‫תחומי עיסוק‬

‫לכף יוסף גם‪ ,‬כי חוק תובענות ייצוגיות מכיר בקיומה של עילת תביעה גם בשל קיומו של הסדר‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫כובל ו‪/‬או תיאום מחירים בין גופים במשק באופן העולה כדי הפרה של חוק ההגבלים‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫העסקיים‪.‬‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫לא למותר לציין גם מקרים בהם עוסק שיווק מוצר מסוים תוך הטעיית הציבור לגבי רכיביו ו‪/‬או‬
‫משקלו ו‪/‬או מחירו וכיוצ”ב‪ .‬גם תביעות צרכניות אלה עשויות להתאים מאד להליך של תביעה‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫ייצוגית‪.‬‬ ‫פונדקאות‬

‫והמדובר בדוגמאות בלבד‪.‬‬

‫העניינים המתאימים להגשת תביעה ייצוגית‬

‫ניתן לסכם את העניינים שנכנסים תחת המטריה של חוק תובענות ייצוגיות כדלקמן‪:‬‬

‫ענייני צרכנות‪ ,‬בנקאות וביטוח – בעניין שבין עוסק‪ ,‬בנק או מבטח לבין לקוח בין אן התקשרו בעסקה ובין אם לא‪.‬‬
‫מפגעים סביבתיים – על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬
‫עניינים מסוימים בתחום דיני העבודה ובסמכות בית הדין לעבודה‪.‬‬
‫הגבלים עסקיים וניירות ערך – על פי חוק ההגבלים העסקיים או חוק השקעות משותפות בנאמנות‪.‬‬
‫השבת מסים ותשלומי חובה שנגבו שלא כדין – כנגד רשות ציבורית‪.‬‬
‫עניינים הנוגעים לשוויון – לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬חוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה‬
‫למקומות בידור ומקומות ציבוריים‪ ,‬ולפי חוק שידורי טלוויזיה )כתוביות ושפת סימנים(‪.‬‬

‫שלבי ההליך‬

‫בשלב הראשון עורך הדין אליו פנה התובע הייצוגי הפוטנציאלי נדרש לבחון את המקרה בצורה‬
‫מדוקדקת ויסודית‪ ,‬לעשות חקירה מעמיקה ולבחון את כל ההיבטים המורכבים והתנאים‬
‫השונים הדרושים לצורך קיומם של‪ ‬תנאי הסף להגשת תביעה ייצוגית‪.‬‬

‫אם עורך הדין השתכנע כי קיימת עילה ייצוגית טובה שסיכוייה טובים להתקבל וכי מתקיימים‬
‫יתר תנאי הסף לאישורה של התביעה כייצוגית‪ ,‬עורך הדין יכין בקשה לאישור התביעה‬
‫כתביעה ייצוגית אליה יצורפו תצהירים‪ ,‬נספחים וראיות הדרושים לשם הוכחתם של תנאי‬
‫הסף וכן העתק מכתב התביעה הייצוגית‪.‬‬

‫בשלב הבא‪ ,‬הנתבע יגיש תוך ‪ 60‬יום את תגובתו לבקשה לאישור תביעה ייצוגית )ובמקרה של‬
‫רשות תוך ‪ 90‬יום(‪ .‬התובע הייצוגי רשאי להגיש את תשובתו לתגובת הנתבע תוך ‪ 30‬יום‬
‫ממועד המצאת תגובת הנתבע‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬לאחר שהוגשו מלוא כתבי הטענות בתיק בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון‬
‫מקדמי על מנת לעמוד על המחלוקות העיקריות בתיק ולקבוע את האופן בו תנוהל הבקשה‬
‫לאישור התביעה כתביעה ייצוגית‪ .‬לעתים בית המשפט עשוי לקבוע מועדים לקיומם של דיונים‬
‫מקדמיים נוספים אם הוא סבור שזה דרוש בנסיבות העניין‪ .‬כמו כן קיימת אפשרות כי בית‬
‫משפט יחליט למנות מומחים מטעמו בנושאים שאינם במומחיותו על מנת לייעל את ניהול‬
‫ההליך‪.‬‬

‫בתום השלב המקדמי מגיע שלב ההוכחות בתיק כאשר עדיו של כל צד ייחקרו בבית משפט‬
‫במסגרת חקירה נגדית על התצהירים שהוגשו מטעמם בתיק‪ .‬חשוב להדגיש כי כל מי שהגיש‬
‫תצהיר בתיק מחויב להתייצב להיחקר בחקירה נגדית אחרת תצהירו יוצא מהתיק‪ ,‬אלא אם כן‬
‫בית המשפט הורה אחרת‪.‬‬

‫בתום שלב ההוכחות בית המשפט יקבע מועדים להגשת סיכומי הצדדים‪ .‬התובע יגיש את‬
‫סיכומיו ראשון‪ ,‬לאחר מכן יוגשו סיכומי הנתבע‪ ,‬ובשלב האחרון התובע יהא ראשי להגיש‬
‫סיכומי תשובה מטעמו בהתייחס לטענות שעלו בסיכומי הנתבע‪.‬‬

‫לאחר שהסתיים שלב הסיכומים‪ ,‬הצדדים ימתינו להחלטת בית המשפט בבקשה לאישור‬
‫התביעה כתביעה ייצוגית‪ .‬במקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי מדובר בתביעה ייצוגית‬
‫שטובים סיכוייה להתקבל ומתקיימים יתר תנאי הסף הוא יאשר את הגשתה של התביעה‬
‫הייצוגית ובזה יסתיים השלב הראשון והמכריע של הליך התביעה הייצוגית‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי אישור הבקשה להיות מוגשת כייצוגית מהווה אינדיקציה גבוהה מאד לכך‬
‫שההליך הייצוגי בדין יסודו ובדרך כלל בשלב הדיון בתביעה הייצוגית גופה הנושא העיקרי‬
‫שנדון הוא היקף הנזק וסכום הפיצויים‪.‬‬

‫במסגרת הדיון בתביעה הייצוגית בית המשפט ידון גם בגמול המיוחד שיש לפסוק לתובע‬
‫הייצוגי כמפורט להלן‪.‬‬

‫הסכם פשרה‬

‫בכל שלב של ההליך הייצוגי‪ ,‬כמו בכל הליך אחר‪ ,‬הצדדים רשאים להגיע להסדר פשרה‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬על מנת למנוע קיומם של הליכי סרק ו‪/‬או מצב שבו במסגרת הסכם פשרה התובע‬
‫הייצוגי ובא כוחו יקבלו גמול הולם על חשבון הפיצוי לחברי הקבוצה‪ ,‬קבע המחוקק בחוק‬
‫תובענות ייצוגית כי הסדר פשרה של תביעה ייצוגית חייב לקבל את אישורו של היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ .‬במקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי ההסכם אינו משקף את‬
‫טובת הציבור הוא יתנגד לקיומו של הסדר פשרה והסכמי פשרה מסוג זה יפסלו על ידי בתי‬
‫המשפט ובצדק רב‪.‬‬

‫מה יוצא לתובע הייצוגי?‬

‫הואיל וקיים אינטרס ציבורי מובהק בקידום תביעות ייצוגיות שמטרתן לתקן עוול ציבורי גדול‪,‬‬
‫ועל מנת לעודד תובעים ייצוגית לנקוט בהליך מורכב זה‪ ,‬חוק תובענות ייצוגית קובע בצורה‬
‫מפורשת כי התובע הייצוגי אשר הניע את ההליך הייצוגי ונשא בנטל ניהול ההליך יהיה זכאי‬
‫לגמול מיוחד בגין טרחתו בקידום ההליך‪ ,‬כאשר גמול זה נגזר מהשווי של הפיצוי הכולל‬
‫לקבוצה )ולא רק בגין נזקו האישי( כאשר כבר היו מקרים שהגמול לתובע הייצוגי‬
‫הגיע‪ ‬לסכומים משמעותיים של‪ ‬מאות אלפי שקלים וגם מיליוני שקלים‪.‬‬

‫כמה עולה ההליך לתובע הייצוגי?‬

‫התובע הייצוגי אינו נדרש לשלם שכר טרחה לעורך הדין המנהל את התביעה הייצוגית בשמו‪.‬‬
‫שכר טרחת עורך הדין ייקבע על ידי בית המשפט בסוף ההליך וישולם על ידי הצד שכנגד‬
‫באם תאושר התביעה כתביעה ייצוגית‪.‬‬

‫יחד עם זאת חשוב לציין כי התובע הייצוגי נושא בסיכון כי אם ההליך לא יצלח בסופו של יום‬
‫ובית המשפט יחייב בהוצאות כלשהן על התובע הייצוגי יהיה לשלמם לנתבע‪ .‬בנוסף אם‬
‫במסגרת ניהול התיק נדרש למשל להגיש חוות דעת של מומחים וכדו’ עלות זו תשולם על ידי‬
‫התובע הייצוגי‪ .‬‬

‫ואולם‪ ,‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬לאור סיכונים אלה בית המשפט נוהג לפסוק גמול מיוחד בסכומים‬
‫משמעותיים ביותר לתובע ייצוגי אשר ניהל הליך כשורה וצלח בתביעתו הייצוגית‪.‬‬

‫האם ניתן להעריך את סיכויי ההצלחה של תביעה ייצוגית?‬

‫ככל הליך משפטי אף פעם לא ניתן להתחייב מה תהא התוצאה ו‪/‬או לחזות במדוייק את סיכויי‬
‫ההצלחה בהליך‪ ,‬קל וחומר של תביעה ייצוגית על מורכבותה וייחודה‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬בעת פניה למשרדי אני נוהגת לבדוק בקפידה וביסודיות יתרה את קיומם של‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית וזאת הן במישור החקיקה והפסיקה הרלבנטיים באותה‬
‫עת והן לאור הניסיון הרב שצברתי בתחום במשך למעלה מעשור שנים‪ .‬האחריות בניהול של‬
‫תביעה ייצוגית הינה‪ ‬כבדה‪ ‬ביותר‪ ,‬ולכן יש להתייחס להליך זה בכובד ראש ואני נוהגת לבחור‬
‫להגיש אך ורק את התביעות הייצוגיות שאני מאמינה בצורה החזקה ביותר בטענות נשוא‬
‫התובענה ובסיכויי הצלחתם‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית‪ ‬נא ליצור קשר כעת עם עו”ד‪ ‬רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם‬
‫עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית‪  .‬‬

‫בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬
 ‫אולי יעניין אותך גם‬

‫התנאים לאישורה של‬ ‫בקשה לאישור תביעה‬

‫תביעות ייצוגיות‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעה ייצוגית‬ ‫ייצוגית כנגד בנק ירושלים‬

‫תביעה ייצוגית נגד בזק‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד עיריית‬

‫בינלאומי‬ ‫רמת גן‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬
 ‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫משרד עו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬איכותי‪ ,‬יצירתי ודינמי‬
‫המתמחה ברמה הגבוהה ביותר בתיקים משפטיים מורכבים ובתביעות כספיות‬
‫גדולות‪ ,‬החל מתביעות ייצוגיות‪ ,‬ייצוג והופעה בבתי משפט ובתי הדין‪ ,‬דיני נזיקין‬
‫טלפון*‬
‫ורשלנות רפואית ועד ביצוע עסקאות מקרקעין ונדל"ן‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד היא‪ ,‬כי "אין זה די לכוון אל המטרה ‪ -‬עליך לפגוע בה!"‪ .‬מתוך תפיסת‬
‫עולם זו‪ ,‬מגבש הצוות המקצועי של המשרד אסטרטגיה משפטית שמטרתה הבאת הלקוח ליעד‬
‫הנכסף בדרך היעילה והמהירה ביותר‪ .‬הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים‬
‫ולפנות אלינו בכל שאלה‪.‬‬

‫שלח‬

‫עו"ד רחלי קלקנר‬

 ‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה‬

‫לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים‬

‫המובילים והאיכותיים בארץ וצברה ניסיון רב בליטיגציה ובניהול תביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעות כספיות גדולות‬

‫ותיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם עריכת הסכמים וחוזים בתחומים שונים‪ ,‬ביצוע‬

‫עסקאות מקרקעין ונדל”ן ועוד‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד הינה איכות ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו‬

‫ושאיפותיו‪ .‬מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך‬

‫שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות‬

‫יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דיני הנזיקין הם חלק מהמשפט האזרחי ועוסקים במצבים בהם נגרם לאדם נזק – בין אם נזק רכושי ובין אם נזק גופני –‬
‫כתוצאה מאירוע מסוים‪.‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫במקרים אלה דיני הנזיקין נועדו להכריע בשאלה מי יישא בנטל הנזק? האם הנטל‬
‫יישאר אצל הניזוק )מי שנגרם לו הנזק( או שמא יועבר הנטל מהניזוק אל גורם הנזק‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫)להלן‪“ :‬המזיק”( באמצעות הטלת אחריות על המזיק וחיובו לפצות את הניזוק בגין‬
‫
‬
‫נזקיו‪ .‬כלומר‪ ,‬תפקידם של דיני הנזיקין היא להכריע בשאלה מתי תוטל אחריות על‬
‫אדם בשל גרימת נזק לאחר‪.‬‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫הטלת האחריות בנזיקין מותנית בהתקיימותם של שני יסודות אחריות הכרחיים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬קיומה של עוולה – מעשה או מחדל של המזיק; השני‪ ,‬קיומה של זיקה בין‬
‫המעשה או המחדל לנזק שנגרם‪ .‬בהתקיימותם של שני תנאי יסוד אלה עשויה לקום אחריות בנזיקין‪.‬‬

‫ואולם חשוב להבין כי לעיתים ישנן דרישות סף נוספות אשר רק בהתקיימותן בנוסף לתנאיי היסוד תוטל אחריות נזיקית‪.‬‬
‫התוצאה הישירה והמידית של הטלת האחריות הנזיקית היא העברת נטל הנזק שנגרם לניזוק אל כתפי המזיק באופן של‬
‫הגדלת רווחת הניזוק בדרך של הקטנת רווחת המזיק בהתאם‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לתיקון נזקי העבר על ידי הטלת אחריות נזיקית על המזיק ותשלום פיצויים לניזוק ישנה גם תוצאה עקיפה‬
‫הרתעתית כך שקבוצת מזיקים מסויימת תמנע מביצוע עוולות בנסיבות דומות על מנת שלא תוטל עליהם אחריות נזיקית‪.‬‬
 ‫דיני הנזיקין חולשים על כל הסיטואציות בהם נגרם נזק‪ .‬במסגרת זו ניתן למנות‪ ,‬בין היתר‪:‬‬

‫חפש באתר‬
‫תאונות דרכים; תאונות עבודה; רשלנות ‪-‬לרבות רשלנות רפואית; תקיפה; לשון הרע; מטרד – למשל‪ ,‬רעש‪ ,‬זיהום אויר וכדו’;‬
‫גניבת עין; גזל; ועוד‪ .‬לאור היקפם הרחב של דיני הנזיקין בנסוף לפקודת הנזיקין ישנם דינים רבים הקשורים בחבל הטבור לתחום זה‬
‫ובכלל זה דיני הביטוח הלאומי )תביעות פגיעה בעבודה‪ ,‬נכות זמנית ונכות צמיתה‪ ,‬ניידות וכדו’(‪ ,‬דיני תאונות דרכים )חוק הפלת”ד(‪,‬‬
‫חפש‬
‫תביעות ביטוח‪ ,‬משפט ימי ותובלה ועוד‪    .‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית צרו קשר עם עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה בטלפון ‪052-3444-‬‬
‫‪ 212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫צוואה‬
‫שם*‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫דואר אלקטרוני*‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫טלפון*‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫נושא‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫שלח‬
‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫אולי יעניין אותך גם‬ ‫פונדקאות‬

‫כללים להטלת אחריות‬

‫בנזיקין וחישוב סכום‬
‫הפיצוי הכספי‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫דיני משפחה‬ ‫ירושות וצוואות‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב סכום הפיצוי הכספי‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דיני הנזיקין דנים בשתי שאלות מרכזיות‪:‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫‪ .1‬האם קיימת אחריות של גורם הנזק? אם התשובה היא כן –‬
‫‪ .2‬מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק?‬
‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫בדיני הנזיקין הסעד העיקרי הוא סעד הפיצויים‪ ,‬כאשר סעדים‬
‫
‬
‫נוספים הם‪ ‬צו עשה‪ ‬או‪ ‬צו לא תעשה )צו מניעה(‪ .‬ישנה רשימה‬
‫ארוכה של מצבים אשר עשויים להטיל אחריות נזיקית על‬
‫המעוול ובין היתר‪ :‬תאונות דרכים; תאונות עבודה; רשלנות –‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫לרבות רשלנות רפואית; תקיפה; לשון הרע; מטרד – למשל‪ ,‬רעש‪,‬‬
‫זיהום אויר וכדו’; גניבת עין; ועוד‪.‬‬

‫שאלת קיומה של אחריות בנזיקין‬

‫השאלה הראשונה שיש לבחון האם קיימת אחריות נזיקית של גורם הנזק? על מנת להשיב על שאלה זו יש לבחון בראש‬
‫ובראשונה את משטר האחריות הנוהג‪ ,‬כלומר מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו?‬

‫דיני הנזיקין מכירים בסקאלה רחבה של משטרי אחריות‪ ,‬החל מהאחריות המוחלטת‪ ,‬שפירושה הוא כי ניתן לחייב אדם אף‬
‫שלא הייתה לו כל מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאותיו האפשריות )למשל‪ ,‬לפי חוק הפלת”ד(‪ ,‬דרך הרשלנות שמשמעותה‬
 ‫סטייה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר בנסיבות דומות‪ ,‬ועד לדרישת כוונה ומודעות בפועל‪.‬‬

‫חפש באתר‬
‫בנוסף חשוב לדעת‪ ,‬אם נקבע כי לאדם אחריות לביצוע ‪ ‬עוולה ‪ ‬מסוימת‪ ,‬יש לבדוק לעתים גם קיומו של‪ ‬אשם תורם‪ ‬מצד‬
‫הניזוק‪ ,‬העשוי להפחית את מידת האחריות ובעקבותיה את סכום החיוב הכספי כפיצוי‪ .‬אחריות מוחלטת אחריות מוחלטת משמעה שגם‬
‫כאשר המזיק לא יכול כלל לשלוט בנזק ולא יכול למנוע אותו ניתן לחייב אותו בנזיקין ולפצות את הניזוק בגין העוולה‪.‬‬
‫חפש‬

‫כך‪ ,‬למשל בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬תשל”ה – ‪) 1975‬לעיל ולהלן‪“ :‬הפלת”ד“( קיים משטר של אחריות מוחלטת‬
‫ולפיכך‪ ,‬במקרה של אדם שנפגע בתאונת דרכים‪ ,‬כשלרכב הפוגע‪ ‬פוליסת ביטוח שהפרמיה בה שולמה )ובהתקיים תנאים נוספים(‪ ,‬זכאי‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫הנפגע לקבל פיצוי על פי החוק ואין זה משנה מה מידת האשם של הפוגע ו‪/‬או של הנפגע‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫רשלנות עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת כללית המצויה בסעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש(‪ ,‬תשכ”ח ‪) 1968‬להלן‪:‬‬
‫“הפקודה“(‪ ,‬וזו לשונו‪“ :‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח‪-‬יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו‬ ‫צוואה‬
‫משלח‪-‬יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה“‪.‬‬
‫רכישת דירה מקבלן‬

‫סעיף ‪ 36‬לפקודה‪ ,‬שכותרתו חובה כלפי כל אדם‪ ,‬ממשיך וקובע כדלקמן‪“ :‬החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם‬ ‫תמ”א ‪38‬‬
‫וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף‪ ”.‬הנה כי כן‪ ,‬המבחן להפרת חובת הזהירות הוא מבחן אובייקטיבי של השוואת‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫התנהגות המזיק להתנהגותו ההיפותטית של האדם הסביר בנסיבות דומות‪ .‬אם נקבע כי אדם הפר את חובת הזהירות‪ ,‬קרי התרשל‪,‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫והתרשלותו קשורה בקשר סיבתי לנזק שגרם – הרי שהתקיימו יסודות עוולת הרשלנות ‪ ‬המזכות את הניזוק בפיצוי‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬יסודות‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫העילה של עוולת רשלנות מחייבים התקיימותם של שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫)‪ (1‬הפרה חובת זהירות )מושגית וקונקרטית כמוסבר להלן(;‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫)‪ (2‬קיומו של קשר סיבתי‪.‬‬

‫תחומי עיסוק‬
‫הפרת חובת הזהירות בתי המשפט קבעו‪ ,‬כי המבחן האובייקטיבי של הפרת חובת הזהירות הוא מבחן דו שלבי‪ .‬בשלב‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫הראשון בתי המשפט בוחנים התקיימותה של חובת זהירות כללית )חובה מושגית( – קרי‪ ,‬האם על סוג מסוים של מזיקים להיזהר‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫ביחס לסוג מסוים של ניזוקים‪ .‬בשלב השני בוחן בית המשפט את קיומה של חובת זהירות קונקרטית – האם במקרה ספציפי היה על‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫מזיק ספציפי לצפות את הנזק‪ ,‬והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת‪.‬‬
‫עורך דין מקרקעין‬

‫אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית‪ ,‬אזי יש התרשלות‪ ,‬וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה‪.‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬
‫קשר סיבתי )קש”ס(‬

‫קשר סיבתי משמעותו קיומו של קשר בין הנזק שנגרם לניזוק לבין התרשלות המזיק‪ .‬בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין‬
‫בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי ‪ .‬קשר סיבתי עובדתי‪ – ‬במסגרת זו יש לבחון האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם‬
‫אשר בלעדיו לא היה נגרם הנזק? כלומר בית משפט יבחן עד כמה ההתנהגות הרשלנית היא הגורם אשר בלעדיה לא היה נגרם הנזק?‬

‫זהו למעשה מבחן ה”גורם בלעדיו אין” ‪  .‬קשר סיבתי משפטי‪ – ‬מדובר בשאלה נורמטיבית שבמסגרתה בוחן בית המשפט את‬
‫המדיניות המשפטית הרצויה‪ ,‬היינו עד כמה אנו מעוניינים להטיל אחריות משפטית על המזיק? האם יש לחייב את המזיק לצפות כי הנזק‬
‫יגרם בעקבות ההתנהגות הרשלנית? במידה ומענה על שתי השאלות הללו הוא חיובי‪ ,‬הרי שמתקיים קש”ס בין הנזק לבין ההתרשלות‬
‫באופן המטיל חבות משפטית נזיקית על המזיק‪.‬‬

‫הסעדים בדיני הנזיקין‬

‫משנקבע כי קיימת חבות בנזיקין‪ ,‬יש לדון בסעדים להם זכאי הניזוק כתוצאה ממעשה העוולה‪ .‬הסעד העיקרי הוא פיצוי‬
‫כספי – פיצוי כספי אשר מטרתו להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק )השבה(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנם חיקוקים‬
‫הקובעים פיצוי עונשי או‪ ‬פיצוי ללא הוכחת נזק כגון חוק לשון הרע‪ ,‬חוק עוולות מסחריות‪.‬‬

‫במקרה של אחריות נזיקית מוחלטת יש הגבלות על סכום הפיצוי‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬לפי חוק הפלת”ד )פיצויים לנפגעי תאונות דרכים(‬
‫ניתן לדרוש הפסד השתכרות עד פי שלושה מהשכר הממוצע‪ ‬החודשי במשק בלבד‪ .‬כן מוגבל הפיצוי בגין כאב וסבל לפי נוסחה המופיעה‬
‫בחוק והמבוססת על אחוזי‪ ‬נכות‪ ,‬ימי אשפוז וגיל הנפגע‪ .‬בנוסף לפיצוי ישנם מגוון סעדים שהנפגע בנזיקין יכול לדרוש‪ .‬המדובר בצווי‬
‫מניעה‪ ,‬צווי עשה‪ ,‬וצווים ספציפיים הנוגעים לחיקוקים ספציפיים‪.‬‬

‫‪ ‬עוולות נזיקיות‬

‫עוולה היא המונח המשפטי למעשה המקים חבות בנזיקין‪ .‬פקודת הנזיקין דנה למעשה בשתי עוולות מסגרת‪ :‬עוולת‬
‫הרשלנות –‪“ ‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה‬
‫עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח‪-‬יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר‬
‫לפעול באותו משלח‪-‬יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪,‬‬
‫שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה”‬
‫)סעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין(‪ .‬עוולת הפרת חובה חקוקה –‪“ ‬מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו‬
‫על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה‬
‫לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה‬
 ‫המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו” )סעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫לצדן של עוולות מסגרת אלו קיימות עוולות ספציפיות והן‪:‬‬

‫תקיפה ‪“  – ‬שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך אחרת‪ ,‬בין‬
‫במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית‪ ,‬וכן ניסיון או איום‪ ,‬על ידי מעשה או על ידי‬
‫תנועה‪ ,‬להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם‪ ,‬כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח‪ ,‬מטעמים סבירים‪ ,‬שאכן יש‬
‫לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו” )סעיף ‪ 23‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫כליאת שווא ‪“   – ‬כליאת‪-‬שוא ‪ ‬היא שלילת חירותו של אדם‪ ,‬שלילה מוחלטת ושלא‪-‬כדין‪ ,‬למשך זמן כלשהו‪ ,‬באמצעים‬
‫פיסיים או על ידי הופעה כבעל‪-‬סמכות” )סעיף ‪ 26‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫הסגת גבול‪“ – ‬הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין‪ ,‬או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא‬
‫כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון” )סעיף ‪ 29‬לפקודת‬
‫הנזיקין(‪.‬‬

‫היזק על ידי כלב – “בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע‬
‫)להלן‪ :‬הבעלים( לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין ‪ ‬נפקא‪ ‬מינה אם‪ ‬היתה‪ ‬או לא‪ ‬היתה‪ ‬התרשלות מצדו של הבעלים” )סעיף ‪41‬א‬
‫לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫מטרד לציבור – “מיטרד‪ ‬לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה‪ ‬או המחדל מסכן את‬
‫החיים‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל”‬
‫)סעיף ‪ 42‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫מטרד ליחיד‪“ – ‬מיטרד‪ ‬ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין‪ ‬התפושים‪ ‬בידו באופן‬
‫שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם;‬
‫אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד‪ ‬מיטרד‪ ‬ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק” )סעיף ‪ 44‬לפוקדת הנזיקין(‪.‬‬

‫עיכוב שלא כדין – “עיכוב שלא‪-‬כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא‪-‬כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד” )סעיף ‪ 49‬לפקודת‬
‫הנזיקין(‪.‬‬

‫גזל – “גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא‪-‬כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע‪ ,‬על ידי שהנתבע‬
‫לוקח אותם‪ ,‬מעכב אותם‪ ,‬משמיד אותם‪ ,‬מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת” )סעיף ‪52‬‬
 ‫לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫תרמית­ – “תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות‪-‬ראש‪,‬‬
‫כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב‪ ,‬ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על‬
‫היצג כאמור‪ ,‬אלא אם היה מכוון להטעות את התובע‪ ,‬אף הטעה אותו‪ ,‬והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק‪-‬ממון”‬
‫)סעיף ‪ 56‬לפוקדת הנזיקין(‪.‬‬

‫נגישה – “נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה‪ ,‬ובזדון‪ ,‬ובלי סיבה סבירה ומסתברת – של הליך נפל‪,‬‬
‫נגד אדם‪ ,‬בפלילים או בפשיטת‪-‬רגל או בפירוק‪ ,‬וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו‪ ,‬ונסתיים‬
‫לטובתו‪ ,‬אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות‬
‫מוסמכת שפתחה בהליכים” )סעיף ‪ 60‬לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫גרם הפרת חוזה‪“ – ‬מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו‬
‫עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי” )סעיף ‪)62‬א( לפקודת הנזיקין(‪.‬‬

‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל”ז‪ – 1977-‬זהו החוק הקובע את עקרונות הפיצוי לנפגעי תאונות‬
‫הדרכים‪ ‬שספגו נזק גוף‪ .‬החוק מבוסס על משטר נזיקי של‪ ‬אחריות מוחלטת‪ .‬המדובר במשטר נזיקי שונה לחלוטין מזה‬
‫של פקודת הנזיקין‪ ,‬ובעקבות זאת אף סדרי דין שונים לחלוטין וייחודיים לחוק‪ .‬התובע במסגרת חוק זה אינו יכול לתבוע‬
‫במסגרת פקודת הנזיקין )ייחוד עילה(‪ ,‬חלק ניכר מהתביעות המוגשות בישראל לבתי המשפט מוגש על פי חוק זה‪.‬‬

‫חוק איסור לשון הרע‪ ,‬התשכ”ה‪ – 1965-‬המדובר בחוק נזיקי הקובע עוולות ספציפיות הנוגעות למי שמוציא‪ ‬לשון‬
‫הרע‪ ‬על זולתו‪ .‬מכיוון שחופש הביטוי‪ ‬הוא ערך‪ ‬חוקתי‪ ‬מוגן‪ ,‬הרי שדיני לשון הרע הם בדרך כלל מקום המפגש בין דיני‬
‫הנזיקין ובין‪ ‬המשפט החוקתי‪.‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש”ם‪ – 1980-‬החוק קובע מתי יהיה אחראי יצרן או יבואן לנזק גוף שנגרם ממוצר‬
‫שייצר או ייבא‪.‬‬

‫חוק למניעת מפגעים‪ ,‬התשכ”א‪ 1961-‬והחוק למניעת מפגעים סביבתיים )תביעות אזרחיות(‪ ,‬התשנ”ב‪– 1992-‬‬
‫החוקים עוסקים בכלים הנזיקיים הניתנים למי שניזוק מפגיעה באיכות הסביבה‪.‬‬

‫חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים )הטבת נזקי גוף(‪ ,‬התשכ”ד‪ – 1964-‬חוק זה מאפשר למי שהיטיב את נזקי הגוף‬
‫של נפגע בנזיקין )למשל העניק לו טיפול רפואי( לתבוע מן המזיק את הנזקים שנגרמו לו בגין פעולות אלו‪.‬‬
 ‫חוק הנזיקין האזרחיים )אחריות המדינה(‪ ,‬התשי”ב‪ – 1952-‬החוק עוסק בשאלה מתי תהיה המדינה )והפועלים‬
‫מטעמה( אחראית בנזיקין‪.‬‬

‫פקודת הנזקים הנגרמים על ידי ספינות בניווט‪ – 1939 ,‬כשמה כן היא‪ .‬חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ”ט‪ – 1999-‬חוק‬
‫זה מטרתו להסדיר פיצוי בגין עוולות הנפוצות בחיי המסחר כגון‪ ‬גניבת עין‪ ,‬התערבות לא הוגנת‪ ,‬גזל‪ ,‬סוד מסחרי ועוד‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית צרו קשר עם עו”ד רחלי קלקנר לתיאום פגישה‬
‫בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

 ‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫תביעה ייצוגית כנגד מגדל‬

‫דיני נזיקין ורשלנות‬ ‫איילון והראל הזוכות‬
‫רפואית‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬ ‫במכרז…‬

‫התנאים לאישורה של‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד‬

‫תביעה ייצוגית‬ ‫צ’מפיון מוטורס‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫תביעה ייצוגית כנגד חברת‪ ‬אמבולנט‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מהות התביעה‪ :‬ייצוגית‪ ,‬כספית‪ ,‬צו עשה‪.‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫הסעד האישי‪.₪ 10,690 :‬‬

‫הסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה‪.₪ 51,350,000 :‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫הרמנו את הכפפה – תביעה ייצוגית כנגד חברת אמבולנט המספקת שירותי רופאה דחופה וחירום )לחצי מצוקה‬ ‫
‬
‫וכדו’( בשל ניצול חולשתם ומצוקתם של לקוחותיה הנמנים על פלח האוכלסיה הפגיע ביותר בחברה – קשישים‬
‫וחולים‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫מדובר במקרה‪ ‬קיצוני וחמור ביותר‪ ‬של חברה המספקת שירותי רפואה דחופה וחירום‪ ‬לפלח האוכלוסייה הפגיע ביותר – קשישים‬
‫וחולים‪ ,‬אשר‪ ‬מפרה ברגל גסה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הוראותיו הקוגנטיות והחד משמעיות של חוק הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ”א – ‪) 1981‬להלן‪:‬‬
‫“חוק הגנת הצרכן” או “החוק“(‪ ,‬וזאת על ידי‪:‬‬

‫‪ .1‬חיוב ביתר ושלא כדין‪ ‬של‪ ‬סכומים עודפים‪ ‬בעד דמי מנוי חודשיים )חיוב בהוראת הקבע דמי מנוי חודשיים מספר פעמים בעבור‬
‫אותו חודש(;‬
‫‪ .2‬חיוב בדמי מנוי חודשיים גם‪ ‬לאחר מתן הודעת הניתוק‪ ‬והעמדת המכשיר לרשותה במשך חודשים ארוכים;‬
‫‪ .3‬חיוב בעבור‪ ‬הוצאות ניתוק‪ ‬ו‪/‬או‪ ‬איסוף המכשיר‪ ‬על ידי טכנאי מטעמה בסך ‪ ₪ 300‬או כל סכום אחר‪.‬‬

‫בתמצית‪ ,‬המבקשת התקשרה עם המשיבה‪ ‬בעסקה מתמשכת‪ ‬למתן שירותי מצוקה וחירום תמורת דמי מנויי חודשיים בסך של‬
 ‫‪ ₪ 65‬לחודש )נספח “‪ ,(”1‬כאשר החיוב נעשה באמצעות הרשאה לחיוב חשבונה של המבקשת בהוראת קבע‪.‬‬
‫חפש באתר‬
‫בניגוד מוחלט‪ ‬להוראות ההסכם‪ ,‬תוך‪ ‬הפרה בוטה‪ ‬של חובותיה על פי הדין וההסכם‪ ,‬המשיבה‪ ‬גבתה‪ ‬מחשבונה באמצעות ההרשאה‬
‫לחיוב חשבון‪ ‬סכומים עודפים‪ ‬על הסכומים שהיא רשאית לגבות כדמי מנוי חודשי‪ ‬מספר רב של פעמים‪ ‬במהלך תקופת ההתקשרות )דמי‬
‫מנוי כפולים(‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬גם לאחר שהמבקשת פנתה אליה בכתב ובע”פ ודרשה לזכות את חשבונה בגין חיובים אלה‪ ,‬המשיבה‪ ‬לא‬ ‫חפש‬
‫עשתה כן‪ ,‬ובסופו של יום‪ ‬התנערה כליל‪ ‬מחובתה על פי דין להשיב לידי המבקשת כספים אלה‪.‬‬

‫מאמרים מומלצים‬
‫יתרה מכך‪ .‬גם ניסיונותיה של המבקשת להביא‪ ‬לסיום‪ ‬ההתקשרות‪ ‬עם המשיבה ולהפסיק את המנוי‪ ,‬לא צלחו‪ ,‬כאשר‬
‫המשיבה‪ ‬בחוסר תום לב מובהק‪ ‬הערימה קשיים‪ ‬בלתי סבירים ובלתי הגונים בעליל על מנת לטרפד את סיום ההתקשרות‪ .‬כך‪ ,‬המשיבה‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫התנתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את סיום ההתקשרות וההתנתקות משירותיה בתשלום “דמי הוצאת איסוף המכשיר על ידי טכנאי מטעמה” בסך של‬ ‫הסכם ממון‬
‫‪ ₪ 300‬אשר אמורים היו להיות מקוזזים מהסכומים שהמשיבה חייבת למבקשת בגין חיובים עודפים בחשבונה‪ .‬עוד דרשה המשיבה‪ ,‬כי‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫המבקשת תשלם דמי מנוי חודשיים גם בתקופה‪ ‬שלאחר‪ ‬מתן הודעת ההתנתקות והעמדת המכשיר לאיסוף לרשותה‪ ,‬וזאת עד למועד ביצוע‬
‫צוואה‬
‫האיסוף בפועל על ידי הנציג מטעמה‪ ,‬סכומים אשר גם קוזזו מסכום ההחזר לו זכאית המבקשת בגין גביית דמי מנוי כפולים מחשבונה‪.‬‬
‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫באם בכך לא די‪ ,‬הרי שהמשיבה הגדילה עשות‪ ,‬וגם לאחר שהמבקשת נתנה הסכמתה‪ ,‬תחת מחאה ותוך ניצול מצוקתה‪,‬‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬
‫לחיובים פסולים אלה על מנת להביא לסיומה של ההתקשרות‪ ,‬במועד בו תואם טכנאי לאיסוף המכשיר בביתה של המשיבה‪ ,‬הטכנאי‪ ‬לא‬ ‫תמ”א ‪38‬‬
‫הופיע‪ ,‬כאשר גם פניות טלפוניות של המבקשת אל המשיבה בעניין זה‪ ‬לא הועילו‪ .‬המבקשת אף ניסתה להחזיר את המכשיר אל המשיבה‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫באמצעות דואר רשום‪ ,‬אך גם ניסיון זה‪ ‬לא צלח‪ ,‬בשל‪ ‬סירובה‪ ‬של המשיבה לקבל את דבר הדואר‪.‬‬
‫רשלנות רפואית‬

‫ודוק‪ .‬התנהלות המשיבה הינה התנהלות‪ ‬מתמשכת ושיטתית‪ ‬כלפי כלל ציבור לקוחותיה הנמנים על האוכלוסייה‪ ‬החלשה‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬
‫והפגיעה‪ ‬ביותר בחברה –‪ ‬קשישים וחולים‪ .‬הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי המשיבה‪ ‬מערימה בחוסר תום לב משווע חסמי‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫התנתקות בלתי סבירים בעליל‪ ‬שמטרתם‪ ‬להתיש‪ ‬את המבקשת‪ ,‬כמו גם את יתר חברי הקבוצה‪ ,‬אנשים קשישים וחולים שאין להם את‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫היכולות‪ ,‬האנרגיות והכוחות להתמודד עם המשיבה‪ ,‬בניסיון פסול לגבות סכומי כסף‪ ‬בניגוד מוחלט‪ ‬להוראות חוק הגנת‬
‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫הצרכן‪ .‬יש‪ ‬להוקיע מן השורש‪ ‬תופעה נלוזה זו‪ ‬ולהחמיר שבעתיים‪ ‬עם המשיבה‪ ,‬אשר‪ ‬מפרה‪ ‬ברגל גסה‪ ‬את חובותיה על פי ההסכם‬
‫והדין כלפי לקוחותיה‪ ,‬תוך‪ ‬ניצול מצוקתם וחולשתם‪.‬‬
‫תחומי עיסוק‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬תטען המבקשת‪ ,‬כי לא נותרה לה כל ברירה אלא להגיש את הבקשה הייצוגית להלן‪.‬‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית‪ ‬נא ליצור קשר כעת עם עו”ד‪ ‬רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית‪  .‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬
‫בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית‬

‫המבקשת‪ ,‬אבוקרט שרה ‪) ‬להלן‪“ :‬המבקשת“(‪ ,‬באמצעות בנה ומיופה הכוח מטעמה‪ ,‬אבוקרט ציון )להלן‪“ :‬ציון“(‪ ,‬מתכבדת בזאת‬
‫להגיש לבית המשפט הנכבד בקשה לאישור התובענה המצורפת לבקשה זו כתובענה ייצוגית )להלן‪“ :‬התובענה“(‪ ,‬על פי חוק תובענות‬
‫ייצוגיות‪ ,‬תשס”ו‪) 2006-‬להלן‪“ :‬חוק תובענות ייצוגיות” או “החוק“(‪ ,‬בגדרה מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את המשיבה לדין‬
‫ולהורות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט ‪ 1‬לתוספת השנייה לחוק תובענות‬
 ‫ייצוגיות‪.‬‬

‫לקבוע‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪)4‬א( לחוק‪ ,‬כי למבקשת קיימת עילה אישית בתובענה וכי הינה מעוררת שאלות מהותיות של‬
‫עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה‪ ,‬בהתאם להגדרתם להלן‪.‬‬

‫לקבוע‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪)8‬ע( לחוק‪ ,‬כי נתקיימו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית‪.‬‬

‫להגדיר את הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה בהתאם להגדרתה בבקשה זו או בכל דרך אחרת שבית המשפט‬
‫הנכבד ימצא לנכון‪.‬‬

‫להגדיר את עילות התובענה ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪  .‬‬

‫בהתאם לסעיף ‪)14‬א()‪ (4‬לחוק‪ ,‬לאשר את הסעדים הנתבעים בבקשה זו‪ .‬לחילופין ו‪/‬או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת‬
‫הקבוצה‪ ,‬כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין‪.‬‬

‫ליתן צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו‪/‬או לגלות בפני המבקשת את כל הדו”חות הכספיים הנתונים והמסמכים ו‪/‬או‬
‫החשבונות ו‪/‬או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידה כדי להשלים את הנתונים החסרים בידי המבקשת‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫לקבוע את המבקשת כתובעת ייצוגית ואת באת כוחה‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬כב”כ המייצגת את כל חברי הקבוצה‪.‬‬

‫להורות על פי סעיף ‪ 25‬לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבה‬
‫תישא בעלויות הפרסום;‬

‫לפסוק‪ ,‬על פי סעיף ‪ 22‬לחוק התובענות הייצוגיות‪ ,‬כי המבקשת נטלה על עצמה טרחה וסיכון במידה משמעותית‪ ,‬כי‬
‫התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקשת גמול הולם‬
‫וראוי על טרחתה בהגשת התובענה והוכחתה;‬

‫לפסוק‪ ,‬על פי סעיף ‪ 23‬לחוק התובענות הייצוגיות‪ ,‬כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה‬
‫ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית‪ ,‬באת כוח המבקשת נטלה על עצמה הליך‬
‫מורכב‪ ,‬טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך‪ ,‬ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית‪ ,‬ראויה באת‬
‫כוחה של המבקשת לשכר טרחה הולם וראוי‪.‬‬
 ‫לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין‪.‬‬

‫כל הטענות הנטענות בבקשה זו ובכתב התביעה נשוא בקשה זו נטענות במצטבר ו‪/‬או לחלופין ו‪/‬או בהשלמה‪ ,‬הכל לפי‬
‫הקשר הדברים והדבקם‪.‬‬

‫כל ההדגשות שלהלן אינן במקור‪ ,‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬

‫מבוא‬
‫‪ .1‬מדובר במקרה קיצוני וחמור ביותר של חברה המספקת שירותי רפואה דחופה וחירום לפלח האוכלוסייה הפגיע ביותר – קשישים‬
‫וחולים‪ ,‬אשר מפרה ברגל גסה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הוראותיו הקוגנטיות והחד משמעיות של חוק הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ”א – ‪) 1981‬להלן‪:‬‬
‫“חוק הגנת הצרכן” או “החוק“(‪ ,‬וזאת על ידי‪:‬‬
‫חיוב ביתר ושלא כדין של סכומים עודפים בעד דמי מנוי חודשיים )חיוב בהוראת הקבע דמי מנוי חודשיים מספר פעמים בעבור‬
‫אותו חודש(;‬
‫חיוב בדמי מנוי חודשיים גם לאחר מתן הודעת הניתוק והעמדת המכשיר לרשותה במשך חודשים ארוכים;‬
‫חיוב בעבור הוצאות ניתוק ו‪/‬או איסוף המכשיר על ידי טכנאי מטעמה בסך ‪ ₪ 300‬או כל סכום אחר‪.‬‬
‫‪ .2‬בתמצית‪ ,‬המבקשת התקשרה עם המשיבה בעסקה מתמשכת למתן שירותי מצוקה וחירום תמורת דמי מנויי חודשיים בסך של ‪65‬‬
‫‪ ₪‬לחודש )נספח “‪ ,(”1‬כאשר החיוב נעשה באמצעות הרשאה לחיוב חשבונה של המבקשת בהוראת קבע‪.‬‬
‫‪ .3‬בניגוד מוחלט להוראות ההסכם‪ ,‬תוך הפרה בוטה של חובותיה על פי הדין וההסכם‪ ,‬המשיבה גבתה מחשבונה באמצעות ההרשאה‬
‫לחיוב חשבון סכומים עודפים על הסכומים שהיא רשאית לגבות כדמי מנוי חודשי מספר רב של פעמים במהלך תקופת ההתקשרות )דמי‬
‫מנוי כפולים(‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬גם לאחר שהמבקשת פנתה אליה בכתב ובע”פ ודרשה לזכות את חשבונה בגין חיובים אלה‪ ,‬המשיבה לא‬
‫עשתה כן‪ ,‬ובסופו של יום התנערה כליל מחובתה על פי דין להשיב לידי המבקשת כספים אלה‪.‬‬
‫‪ .4‬יתרה מכך‪ .‬גם ניסיונותיה של המבקשת להביא לסיום ההתקשרות עם המשיבה ולהפסיק את המנוי‪ ,‬לא צלחו‪ ,‬כאשר המשיבה‬
‫בחוסר תום לב מובהק הערימה קשיים בלתי סבירים ובלתי הגונים בעליל על מנת לטרפד את סיום ההתקשרות‪ .‬כך‪ ,‬המשיבה התנתה‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬את סיום ההתקשרות וההתנתקות משירותיה בתשלום “דמי הוצאת איסוף המכשיר על ידי טכנאי מטעמה” בסך של ‪₪ 300‬‬
‫אשר אמורים היו להיות מקוזזים מהסכומים שהמשיבה חייבת למבקשת בגין חיובים עודפים בחשבונה‪ .‬עוד דרשה המשיבה‪ ,‬כי המבקשת‬
‫תשלם דמי מנוי חודשיים גם בתקופה שלאחר מתן הודעת ההתנתקות והעמדת המכשיר לאיסוף לרשותה‪ ,‬וזאת עד למועד ביצוע האיסוף‬
‫בפועל על ידי הנציג מטעמה‪ ,‬סכומים אשר גם קוזזו מסכום ההחזר לו זכאית המבקשת בגין גביית דמי מנוי כפולים מחשבונה‪.‬‬
‫‪ .5‬באם בכך לא די‪ ,‬הרי שהמשיבה הגדילה עשות‪ ,‬וגם לאחר שהמבקשת נתנה הסכמתה‪ ,‬תחת מחאה ותוך ניצול מצוקתה‪ ,‬לחיובים‬
‫פסולים אלה על מנת להביא לסיומה של ההתקשרות‪ ,‬במועד בו תואם טכנאי לאיסוף המכשיר בביתה של המשיבה‪ ,‬הטכנאי לא הופיע‪,‬‬
‫כאשר גם פניות טלפוניות של המבקשת אל המשיבה בעניין זה לא הועילו‪ .‬המבקשת אף ניסתה להחזיר את המכשיר אל המשיבה‬
‫באמצעות דואר רשום‪ ,‬אך גם ניסיון זה לא צלח‪ ,‬בשל סירובה של המשיבה לקבל את דבר הדואר‪.‬‬
‫‪ .6‬ודוק‪ .‬התנהלות המשיבה הינה התנהלות מתמשכת ושיטתית כלפי כלל ציבור לקוחותיה הנמנים על האוכלוסייה החלשה והפגיעה‬
 ‫ביותר בחברה – קשישים וחולים‪ .‬הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי המשיבה מערימה בחוסר תום לב משווע חסמי התנתקות‬
‫בלתי סבירים בעליל שמטרתם להתיש את המבקשת‪ ,‬כמו גם את יתר חברי הקבוצה‪ ,‬אנשים קשישים וחולים שאין להם את היכולות‪,‬‬
‫האנרגיות והכוחות להתמודד עם המשיבה‪ ,‬בניסיון פסול לגבות סכומי כסף בניגוד מוחלט להוראות חוק הגנת הצרכן‪ .‬יש להוקיע מן‬
‫השורש תופעה נלוזה זו ולהחמיר שבעתיים עם המשיבה‪ ,‬אשר מפרה ברגל גסה את חובותיה על פי ההסכם והדין כלפי לקוחותיה‪ ,‬תוך‬
‫ניצול מצוקתם וחולשתם‪.‬‬
‫‪ .7‬המבקשת תטען‪ ,‬כי סעיף ‪ 36‬לחוק הגנת הצרכן קובע כי “הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד”‪ .‬פשיטא שהוראות חוק‬
‫הגנת הצרכן הינן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן‪ .‬סעיף ‪13‬ד‪1.‬לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬שכותרתו “החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה‬
‫מתמשכת”‪ ,‬מחייב את המשיבה להשיב למבקשת‪ ,‬כמו גם חברי הקבוצה‪ ,‬את הסכומים הנוספים שנגבו מחשבונה על הסכומים‬
‫שהמשיבה הייתה רשאית לגבות )דמי המנוי החודשיים( בתוך ארבעה ימי עסקים‪ .‬המשיבה לא עשתה כן ובין היתר בכך הפרה ברגל גסה‬
‫את הוראת סעיף ‪.13‬ד‪ 1.‬לחוק הגנת הצרכן‪.‬‬
‫‪ .8‬לא זו אף זו‪ .‬סעיף ‪13‬ה לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬שעניינו עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה‪ ,‬מגדיר שירותי רפואה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫“לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס‪ ,‬ייעוץ רפואי או ביקור רופא‪ ,‬הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה‬
‫או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר”‪ .‬מכאן שאין ספק כי המשיבה מספקת שירותי רפואה כהגדרתם בחוק‪.‬‬
‫‪ .9‬סעיף ‪.13‬ז הדן ב“תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה“‪ ,‬אוסר על המשיבה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להמשיך ולחייב‬
‫צרכן אשר הודיע על רצונו להתנתק מהשירות לאחר מועד זה‪ .‬המבקשת תטען‪ ,‬כי המשיבה הפרה ברגל גסה גם הוראה זו‪ ,‬מקום בו‬
‫חייבה את המבקשת‪ ,‬כמו גם את חברי הקבוצה‪ ,‬בתשלומים בעד השירות בתקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול והעמדת המכשיר‬
‫לרשותה‪ ,‬תוך שהיא מודיעה למבקשת כי “כל עוד והציוד נמצא בידי מרשתך ולא נקבע תאריך לאיסוף המכשיר ע”י טכנאי בדיקת הציוד‬
‫תקינותו )למעט בלאי סביר( כולו המנוי נמצא בתוקף על כל המשתמע מכך” )נספח “‪.(”11‬‬
‫‪ .10‬יתרה מכך‪ .‬כעולה מהוראת‪ ‬סעיף ‪13‬ז)‪ (2‬אין המשיבה רשאית לגבות מהמבקשת‪ ,‬כמו גם מחברי הקבוצה‪“ ,‬דמי התנתקות” ו‪/‬או‬
‫“הוצאות איסוף המכשיר” על ידי הטכנאי‪ ,‬ואף היא אינה רשאית לדרוש את השבת הציוד למשרדה כאשר הציוד נמסר למבקשת‬
‫ולחברי הקבוצה בביתם‪ .‬החובה היחידה המוטלת על המבקשת וחברי הקבוצה להודיע למשיבה על העמדת הציוד לרשותה באותו מקום‬
‫בו קיבלו אותו‪ .‬אה ותו לאו‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ .11‬מכאן‪ ,‬שהמשיבה אינה רשאית לחייב את המבקשת‪ ,‬כמו גם את חברי הקבוצה‪ ,‬בתשלום כלשהו בעבור איסוף הציוד מביתם‬
‫במסגרת בקשת ההתנתקות‪ ,‬קל וחומר בסכום של ‪ ,₪ 300‬להבדיל מדמי התקנה עד ‪ 100‬ש”ח שהמשיבה היתה רשאית לגבות אילו‬
‫הדבר צויין מפורשות בהסכם‪ ,‬מה שאינו כך‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬המבקשת תטען‪ ,‬כי דרישת המשיבה לחייב אותה‪ ,‬כמו גם את חברי‬
‫הקבוצה‪ ,‬בסך של ‪) ₪ 300‬או כל סכום אחר( בגין “הוצאות הגעת הטכנאי בעבור איסוף המכשיר” ו‪/‬או בכל הוצאה אחרת הקשור עם‬
‫ההתנתקות משירותיה ואיסוף המכשיר‪ ,‬עומדת בניגוד מוחלט להוראת סעיף ‪13‬ז)ח( לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬ומקימה למבקשת ולחברי‬
‫הקבוצה עילת תביעה כנגד המשיבה גם מטעם זה‪.‬‬
‫‪ .12‬המבקשת תוסיף ותטען‪ ,‬כי בנסיבות דנן‪ ,‬בשים לב לכך כי המשיבה גבתה סכומים מהמבקשת ומחברי הקבוצה בניגוד מוחלט‬
 ‫להוראותיו הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן‪ ,‬אין למשיבה הגנה בפני החיוב בפיצויים לדוגמה בסכום המירבי‪ ,‬ללא הוכחת נזק‪,‬‬
‫לפי‪ ‬סעיף ‪31‬אלחוק הגנת הצרכן‪ ,‬ובמיוחד סעיף קטן‪4) ‬א(‪,‬וזאת בפרט לאחר שהמבקשת שלחה התראות כדין מספר פעמים‪.‬‬
‫‪ .13‬עוד תטען המבקשת‪ ,‬כי מקום בו המשיבה הפרה באופן בוטה את הוראות חוק הגנת הצרכן כמפורט לעיל ולהלן‪ ,‬קמה למבקשת‬
‫ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ )להלן‪“ :‬פקודת הנזיקין“(‪ ,‬שעניינו הפרת חובה חקוקה‪,‬‬
‫וכי קמה לה ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬שכן המשיבה פעלה ברשלנות בדרך שעוסק סביר במעמדה‬
‫לא היה נוהג בה בנסיבות העניין‪ ,‬מקום בו גבתה מהמבקשת ומחברי הקבוצה סכומים ביתר ושלא כדין ואף הערימה קשיים בלתי‬
‫סבירים בעליל במטרה להכביד על הליך ההתנתקות‪.‬‬
‫‪ .14‬המבקשת תוסיף ותטען‪ ,‬כי בעניינו יש להטיל על המשיבה חובות מוגברות של תום לב‪ ,‬הגינות אמון וסבירות‪ ,‬וזאת בשים לכך‬
‫לאופי פעולתה של המשיבה ולכך שהמבקשת וחברי הקבוצה נמנים על פלח האוכלוסייה הפגיע והחלש ביותר בחברה – קשישים‬
‫וחולים‪ .‬אין ספק כי המשיבה הפרה באופן בוטה חובות אלה‪ ,‬כך שגם מכוח הפרת חובותיה לתום לב‪ ,‬הגינות וסבירות יש להטיל על‬
‫המשיבה חובה לפצות את לקוחותיה בגין מעשיה ו‪/‬או מחדליה‪.‬‬
‫‪ .15‬לבסוף תטען המבקשת‪ ,‬כי התנהגות זו המשיבה‪ ,‬כמפורט לעיל ולהלן‪ ,‬בגביית סכומים ביתר ושלא כדין מהמבקשת ומחברי הקבוצה‬
‫הכל כמפורט לעיל‪ ,‬עולה גם כדי עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫‪ .16‬לפיכך‪ ,‬ולאור המקובץ לעיל‪ ,‬תטען המבקשת‪ ,‬כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיבה לפצות את המבקשת וחברי הקבוצה בגין הנזקים‬
‫שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה באופן בוטה את חובותיה על פי ההסכם ועל פי הדין וגבתה מהם סכומים ביתר ושלא כדין‪.‬‬
‫‪ .17‬בנסיבות אלה‪ ,‬תטען המבקשת‪ ,‬כי לא נותרה לה כל ברירה אלא להגיש את הבקשה הייצוגית להלן‪.‬‬
‫הצדדים לבקשה‬
‫‪ .18‬המבקשת‪ ,‬ה”ה אבוקרט שרה )להלן‪“ :‬המבקשת“(‪ ,‬הינה אזרחית ותושבת המדינה‪ ,‬אלמנה‪ ,‬בת ‪ ,83‬המתגוררת ברחוב העצמאות‬
‫‪ 53‬אשדוד יחד עם מטפלת צמודה‪ .‬ביום ‪ 4.4.14‬התקשרה המבקשת עם המשיבה בהסכם למתן שירותי מצוקה וחירום )להלן‪:‬‬
‫“ההסכם“( במסגרתו התחייבה המשיבה לספק למבקשת ציוד ושירותי מצוקה וחירום כהגדרתם בהסכם תמורת תשלום חודשי קבוע‬
‫בסך של ‪ 65‬ש”ח לחודש‪ .‬יוקדם ויצוין כבר עתה כי במסגרת ההסכם מונה ציון כמיופה הכוח מטעמה של המבקשת וכאיש הקשר עם‬
‫המשיבה‪.‬‬

‫צילום נכון מההסכם מצורף כנספח “‪ ”1‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .19‬המשיבה‪ ,‬חברת אמבולנט בע”מ )להלן‪“ :‬המשיבה” או “אמבולט“(‪ ,‬הינה‪ ,‬למיטב ידיעת המבקשת‪ ,‬חברה פרטית העוסקת במתן‬
‫שירותי רפואה ובכלל זה במתן שירותי מוקד רפואי טלפוני ולחצני מצוקה בביתם של לקוחותיה בפריסה כלל ארצית‪ .‬לפי אתר‬
‫האינטרנט‪ ,‬המשיבה היא כיום החברה המובילה בתחום והיא עוסקת בענף זה מזה כ ‪ 30‬שנה‪.‬‬

‫צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של המשיבה מצורף כנספח “‪ ”2‬לבקשה זו‪.‬‬

‫צילום נכון של תדפיס מאתר האינטרנט של המשיבה מצורף כנספח “‪ ”3‬לבקשה זו‪.‬‬
 ‫‪ .20‬הקבוצה בשמה מוגשת התובענה הייצוגית הינה‪:‬‬

‫“כל לקוח של המשיבה אשר התקשר עמה בהסכם למתן שירותי רפואה וחירום בשבע השנים האחרונות אשר המשיבה‪:‬‬

‫‪ .1‬חייבה את חשבונו שלא כדין בסכומים עודפים העולים על דמי המנוי החודשיים הנקובים בהסכם ו‪/‬או;‬
‫‪ .2‬חייבה אותו בדמי מנוי חודשיים בהתייחס לתקופה שלאחר מועד מסירת הודעת ביטול והתנתקות משירותיה והעמדת המכשיר לאיסוף‬
‫לרשותה ו‪/‬או;‬
‫‪ .3‬חייבה אותו בעבור איסוף המכשיר מביתו ו‪/‬או התנתקות משירותיה בסך של ‪ ₪ 300‬או כל סכום אחר”‪.‬‬
‫הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור‬
‫‪ .21‬ענף שירותי רפואה דחופה וחירום הינו ענף בעל פוטנציאל כלכלי גדול אשר פונה בעיקר לפלח האוכלוסייה הפגיע ביותר –‬
‫קשישים וחולים‪ .‬מדובר באוכלוסייה אשר ברובה חווה מגבלות פיזיות ו‪/‬או נפשיות ו‪/‬או קוגנטיביות ולפיכך נתונה ביתר שאת לניצול‬
‫חולשתה לרעה‪.‬‬
‫‪ .22‬המשיבה‪ ,‬חברת אמבולנט בע”מ‪ ,‬הינה חברה פרטית אשר למיטב ידיעת המבקש עוסקת מזה כ ‪ 30‬שנים במתן שירותי מוקד רפואה‬
‫דחופה ושירותי מצוקה וחירום בפריסה כלל ארצית )נספח “‪ .(”3‬במסגרת זו המשיבה מספקת לציבור לקוחותיה תמורת דמי מנוי‬
‫חודשיים )בהתאם למסלול הנבחר( שירותים כגון‪ :‬מוקד לחצן מצוקה‪ ,‬הזנקת שירותי חירום‪ ,‬הזמנת רופא ‪ 24‬שעות‪ ,‬שירותי הרמה‪,‬‬
‫שירותי חובש‪ ,‬אחות בבית‪ ,‬הסעות בין בתי חולים ומבית החולים הביתה‪ ,‬הזמנת אמבולנס לפינוי לבית חולים קרוב‪ ,‬קשר עם בני‬
‫משפחה‪ ,‬אוזן קשבת על ידי צוות מוקדנים מוסמך וכיוצ”ב‪.‬‬
‫‪ .23‬ביום ‪ 4.4.14‬נערך ונחתם בין המבקשת לבין המשיבה הסכם למתן שירותי מצוקה וחירום )נספח “‪ (”1‬בביתה של המבקשת )הגיע‬
‫נציג מטעם המשיבה לביתה של המבקשת והחתים אותה על ההסכם באישורו הטלפוני של ציון(‪ .‬במסגרת ההסכם התחייבה המשיבה‬
‫לספק למבקשת ציוד ושירותי מצוקה וחירום תמורת תשלום חודשי קבוע בסך של ‪ 65‬ש”ח לחודש )למעט החודשיים הראשונים שאז‬
‫סכום התמורה נקבע ל ‪ .(₪ 50‬כעולה מנספח הסכם ההתקשרות‪ ,‬המשיבה התחייבה לספק את שירותיה למשך שנה מיום ההתקשרות‬
‫בתוספת ‪ 2‬אופציות של ‪ 6‬חודשים כל אחד )ובסך הכל שנתיים(‪ .‬תשלום דמי המנוי החודשיים על ידי המבקשת נעשה באמצעות חיוב‬
‫הוראת קבע שבחשבונה על ידי הרשאה שניתנה על ידי המבקשת בנאמנות לטובת המשיבה‪.‬‬
‫‪ .24‬בחודש ספטמבר ‪ ,2017‬או בסמוך לכך‪ ,‬בנה של המבקשת‪ ,‬ציון‪ ,‬שהינו גם מיופה כוח ואיש הקשר מטעמה של המבקשת אצל‬
‫המשיבה‪ ,‬הבחין כי בדף החשבון אשר התקבל מהבנק קיימים בחודשים ינואר ‪ 2017‬ואפריל ‪ 2017‬חיובים כפולים בכל חודש בסך ‪65‬‬
‫‪ ₪‬כל אחד מהם אשר נגבו על ידי המשיבה מחשבונה של המבקשת‪ ,‬היינו דמי מנוי חודשיים כפולים‪.‬‬
‫‪ .25‬בסמוך לאחר מכן שוחח ציון טלפונית עם המשיבה וביקש כי ינתקו את אמו משירותי המשיבה לאלתר וכן ביקש לברר מדוע חייבו‬
‫את אמו בדמי מנוי חודשיים כפולים‪ .‬במענה לכך השיבה לו נציגת המשיבה בשם ליהי )או לי(‪,‬כי הוא צודק וכי המבקשת זכאית לזיכוי‬
‫בגין החיובים הכפולים בסך של ‪ .₪ 130‬כן נמסר לו‪ ,‬כי המשיבה אינה מנפיקה זיכוי בסכום הנמוך מ ‪ ,₪ 400‬ולכן עליו לבדוק גם‬
‫חיובים מהעבר האם ישנם סכומים עודפים נוספים שנגבו מחשבונה של המבקשת‪.‬‬
‫‪ .26‬בהמשך לכך‪ ,‬עוד באותו היום‪ ,‬יום ‪ ,25.9.17‬פנה ציון גם בכתב אל המשיבה וביקש לנתק את המבקשת משירותי המשיבה לאלתר‪,‬‬
‫כמו גם לבצע בדיקה של כל החיובים העודפים שנגבו מחשבונה של המבקשת החל ממועד תחילת ההתקשרות‪ ,‬יום ‪ .4.4.14‬להשלמת‬
 ‫התמונה יצוין כי ליהי‪ ,‬נציגת המשיבה‪ ,‬אישרה את קבלת הפקס וציינה כי העבירה את הטיפול בפנייתו של ציון למנהל בשם שרון‪.‬‬

‫צילום נכון של פניית המבקש מיום ‪ 25.9.17‬מצורף כנספח “‪ ”4‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .27‬מספר ימים לאחר מכן התקשרה המשיבה במישרין אל המבקשת וביקשה לאמת עמה את דבר בקשת בנה ציון להתנתק משירותי‬
‫המשיבה‪ .‬המבקשת אישרה זאת‪ .‬למעט פנייה זו המשיבה מילאה פיה מים ולא השיבה לפנייתו של ציון‪ ,‬הן בקשר עם זיכוי חשבונה‬
‫של המבקשת והן בקשר עם הודעת הניתוק‪.‬‬
‫‪ .28‬בנסיבות אלה פנה ציון פעם נוספת אל המשיבה‪ ,‬אשר הורתה לו להוכיח באמצעות דפי חשבון כי היא ביצעה חיובים כפולים וביתר‬
‫מחשבונה של המבקשת‪ .‬בהמשך לכך ציון פנה לבנק וביקש תדפיסים של החשבון מחודש אפריל ‪ ,2014‬מועד הצטרפותה של המבקשת‬
‫לשירותי המשיבה‪.‬‬

‫צילום נכון של טבלה וכן תדפיסי הבנק מצורפים כנספח “‪ ”5‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .29‬ביום ‪ 19.10.17‬פנה ציון פעם נוספת אל המשיבה‪ ,‬ושוחח עם נציגה בשם טלי‪ .‬ציון גולל בפניה את השתלשלות העניינים‪ ,‬פירט‬
‫בפניה את רשימת המועדים בהם חויב חשבונה של המבקשת בסכומים עודפים ובדמי מנוי כפולים על ידי המשיבה‪ ,‬בסכום כולל של‬
‫כ‪ ,₪ 650 -‬ודרש כי ישלח לה זיכוי בהתאם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ציון עמד על כך כי חשבונה של המבקשת חויב בדמי מנוי חודשיים גם לאחר מתן‬
‫הודעת הביטול מיום ‪ ,25.9.17‬וכי בעקבות כך ניתנה הוראת ביטול הרשאה לבנק‪ .‬בהמשך לשיחה טלפונית זו העלה ציון את הדברים גם‬
‫על הכתב ושלח הודעת פקס אל המשיבה‪.‬‬

‫צילום נכון של מכתבו של ציון מיום ‪ 19.10.17‬מצורף כנספח “‪ ”6‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .30‬כאן המקום לציין‪ ,‬כי ציון לא כלל בחישובו את ההנחה שהעניקה המשיבה למבקשת במסגרת ההסכם של חודשיים ראשונים ב ‪.₪ 50‬‬
‫המשיבה חייבה את חשבונה של המבקשת בעבור חודש אפריל ‪ 2014‬ב ‪ ₪ 50‬והחל ממאי ‪ 2014‬בסכום של ‪ ,₪ 65‬כך שסכום הגביה‬
‫ביתר ושלא כדין הינו בסך של ‪ .₪ 665‬כמו כן מחישובו של ציון נשמט סך של ‪ ₪ 25‬אשר חויב בחשבון המבקשת ביום ‪ 20.11.14‬כך‬
‫שסך כל הגביה ביתר ושלא כדין הינה בסך של כ ‪ .₪ 690‬אשר לחיוב לאחר מתן הודעת הביטול‪ ,‬חשבונה של המבקשת אמנם חויב ביום‬
‫‪ 8.10.17‬בסך של ‪ ₪ 65‬על ידי המשיבה‪ ,‬אך בשל ביטול הרשאת החיוב בחשבון ניתן זיכוי בחשבון על ידי הבנק‪.‬‬
‫‪ .31‬ביום ‪ 22.10.17‬פנתה המשיבה אל ציון באמצעות נציגה בשם בל‪ ,‬ככל הנראה מנהלת השירות אצל המשיבה‪ ,‬וטענה כי לפי חישובי‬
‫המשיבה הסכומים העודפים שנגבו מחשבון המבקשת כדמי מנוי חודשיים כפולים הינם בסכום של ‪ ₪ 585‬ולא ‪ ,₪ 650‬כי המבקשת‬
‫נדרשת לשלם סך של ‪ ₪ 300‬בעבור דמי התנתקות ו‪/‬או איסוף המכשיר מביתה על ידי טכנאי‪ ,‬וכי המבקשת חייבת למשיבה סך של‬
‫‪ ₪ 130‬נוספים בעבור שני חודשי מנוי נוספים מאז מתן הודעת הניתוק ועד לאיסוף המכשיר על ידי הטכנאי‪ .‬מכאן שלשיטת המשיבה‬
‫סכום ההחזר לו זכאית המבקשת הינו בסך של ‪ ₪ 155‬בלבד‪.‬‬
‫‪ .32‬ביום ‪ 25.10.17‬שוחח ציון פעם נוספת עם הנציגה בל מטעם המשיבה אשר דרשה כי ציון יאשר לה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את חיוב המבקשת‬
‫בעבור שני חודשי שירות נוספים וכן תשלום בסך ‪ ₪ 300‬בעד איסוף המכשיר על ידי טכנאי‪ ,‬כך שההחזר יעמוד על סך של ‪₪ 155‬‬
 ‫בלבד‪ .‬המשיבה אף הדגישה כי באם ציון לא יאשר לה זאת היא לא תוכל להמשיך לטפל בבקשתו ופנייתו‪ .‬בלית ברירה‪ ,‬ועל מנת לסיים‬
‫את ההתקשרות עם המשיבה‪ ,‬ותחת מחאה‪ ,‬אישר ציון את החיובים ואת סכום ההחזר הנמוך וביקש מהמשיבה לבוא לאסוף את‬
‫המכשיר כבר ביום למחרת‪ .‬בכך ייחל ציון כי הפרשה תבוא סוף כל סוף על סיומה‪.‬‬
‫‪ .33‬ביום למחרת‪ 26.10.17 ,‬בשעה ‪ 9:30‬פנה ציון פעם נוספת אל המשיבה‪ .‬ציון הסביר כי אתמול הוא סיכם עם בל כי הטכנאי יבוא‬
‫לאסוף את המכשיר היום וכי היא צריכה לבדוק מתי בדיוק יגיע הטכנאי ולעדכן אותו‪ .‬ליהי שוחחה עם ציון ואמרה שבל אינה פנויה והיא‬
‫תטפל בזה עבורו‪ .‬ציון הדגיש שהוא צריך לדעת מתי יגיע הטכנאי כי הוא מחכה בבית ולא רוצה לחכות סתם‪.‬‬

‫צילום נכון של תמלול שיחה מיום ‪ 26.10.17‬בשעה ‪ 9:30‬מצורף כנספח “‪ ”7‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .34‬בשעה ‪ 11:10‬לערך בבוקר‪ ,‬בעודו ממתין לטכנאי בביתה של המבקשת‪ ,‬התקשר ציון פעם נוספת אל המשיבה על מנת לברר את מועד‬
‫הגעתו של הטכנאי לאיסוף המכשיר‪ .‬גם שיחה זו התנהלה מול ליהי אשר השיבה בגסות רוח תוך שהיא לא מאפשרת לציון לסיים משפט‬
‫כי “אמרתי לך שהיא מטפלת בך נכון שאמרתי לך”‪…“ ,‬אתה חושב שהיא באה למשרד ורק ציון היא יכולה להתעסק?…” וכאשר ציון‬
‫הסביר כי הוא ממתין בבית לטכנאי היא השיבה “בטוח שאתה ממתין‪ ,‬אבל אם אתה תתקשר עוד הפעם יהיה לי אותה תשובה עד לרגע‬
‫שהיא תחזור אלייך”‪ .‬בסיום השיחה הבהיר ציון כי הוא עדיין ממתין וכפי שיובהר להלן הוא עדיין ממתין‪.‬‬

‫צילום נכון של תמלול שיחה מיום ‪ 26.10.17‬בשעה ‪ 11:09‬מצורף כנספח “‪ ”8‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .35‬ויודגש‪ .‬נכון למועד כתיבת שורות אלה‪ ,‬המשיבה טרם יצרה כל קשר עם המבקשת ו‪/‬או עם ציון‪ ,‬לא תיאמה מועד אחר או שלחה‬
‫טכנאי לאיסוף המכשיר העומד זמין לרשותה החל מיום ‪ ,25.9.17‬ואף לא שלחה זיכוי כלשהו בגין הסכומים העודפים שנגבו מחשבון‬
‫המבקשת‪ ,‬הכל בניגוד לדין ולהסכם‪.‬‬
‫‪ .36‬ביום ‪ 13.11.17‬פנתה המבקשת פעם נוספת אל המשיבה‪ ,‬הפעם באמצעות בא כוחה דאז‪ ,‬עו”ד אשור אשר‪ ,‬בתקווה כי בכך יהיה כדי‬
‫לסייע בידה לסיים את התקשרותה עם המשיבה‪ .‬עו”ד אשר התריע בפני המשיבה כי התנהלותה פסולה לפי כל דין ואף גובלת בפלילים‬
‫ודרש לקבל הסבר הן על מהות החיובים הכפולים והפסולים והן על הסיבה בשלה לא הוחזרו לידי המבקשת הכספים להם היא זכאית בשל‬
‫גביה שלא כדין מחשבונה‪ .‬עו”ד אשור אף ציין כי בכוונתו להגיש תביעה ייצוגית בנושא‪.‬‬

‫צילום נכון של מכתבו של עו”ד אשור אשר מיום ‪ 13.11.17‬מצורף כנספח “‪ ”9‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .37‬ביום ‪ ,20.11.17‬משנוכח ציון כי פניותיה של המבקשת אל המשיבה זוכים להתעלמות מופגנת מצד האחרונה‪ ,‬ניסה ציון לפעול‬
‫להחזרת המכשיר לידי המשיבה באמצעות שליחתו בדואר רשום לכתובת המשיבה בחיפה )דואר רשום מס’ ‪.(RC088284741IL‬‬
‫למרבה הצער גם ניסיון זה של ציון לא צלח‪ ,‬שכן המשיבה סירבה לקבל את דבר הדואר – כך ממש!!‪.‬‬

‫צילום נכון של מכתבו של ציון מיום ‪ ,20.11.17‬אישור משלוח דבר דואר רשום לרבות אישור מסירה‪ ,‬וכן הודעת הדואר כי‬
‫“הנמען סירב לקבל” את דבר הדואר מצורפים‪  ‬כנספח “‪ ”10‬לבקשה זו‪.‬‬
 ‫‪ .38‬ודוק‪ .‬המשיבה החתימה את המבקשת על ההסכם בביתה וגם סיפקה לה את המכשיר בביתה באשדוד‪ .‬כתובתה של המשיבה בחיפה‪.‬‬
‫הערמת קשיים בלתי סבירים על ידי המשיבה על מנת להשיב לה את המכשיר כדי לסיים את ההתקשרות עמה‪ ,‬לא זו בלבד שסותרת‬
‫חזיתית את הוראות הדין כמפורט לעיל ולהלן‪ ,‬אלא מהווה גם חוסר תום לב משווע‪ ,‬קל וחומר כאשר מדובר בפלח האוכלוסייה הפגיע‬
‫והחלש ביותר – קשישים וחולים‪ ,‬על כל הנובע ומשתמע מכך‪.‬‬
‫‪ .39‬ביום ‪ ,28.11.17‬בעזות מצח שאין כדוגמתה‪ ,‬השיבה המשיבה למכתבו של עו”ד אשור בזו הלשון‪:‬‬

‫“לפי ספרי חשבונות החברה לא קיימת כל גביית יתר במידה ומרשתך טוענת אחרת נבקש כי יוצגו בפנינו פירוט גביית היתר לפי‬
‫טענתה‪ .‬כמו כן נבקש להודיעך כי כל עוד והציוד נמצא בידי מרשתך ולא נקבע תאריך לאיסוף המכשיר ע”י טכנאי בדיקת הציוד‬
‫תקינותו )למעט בלאי סביר( כולו המנוי נמצא בתוקף על כל המשתמע מכך‪”.‬‬

‫צילום נכון של מכתב המשיבה מצורף כנספח “‪ ”11‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .40‬ויודגש‪ ,‬לא זו בלבד שהמבקשת באמצעות ציון כבר שלחה והגישה למשיבה את פירוט החיובים שנגבו מחשבונה ביתר ושלא כדין‬
‫ואף המשיבה ניהלה עמה משא ומתן )שלא בתום לב ותוך ניצול מצוקתה וייאושה( בקשר לכך‪ ,‬יצרה קשר בעצמה פעמים רבות על מנת‬
‫לתאם את מועד האיסוף על ידי טכנאי‪ ,‬פניות שנותרו ריקם‪ ,‬היא אף הגדילה עשות ושלחה את המכשיר בעצמה בדואר רשום לידי‬
‫המשיבה אשר סירבה לקבלו‪.‬‬
‫‪ .41‬כיוצא בזה‪ ,‬תשובת המשיבה מקוממת ממש‪ ,‬ומעידה כאלף עדים על חוסר תום לב מובהק מצידה‪ ,‬כמו גם הפרה בוטה של‬
‫הוראות החוק‪ ,‬חובות אמון והגינות‪ ,‬קל וחומר לנוכח הודעתה ודרישתה כי חשבונה של המבקשת ימשיך להיות מחויב עד אשר תואיל‬
‫המשיבה בטובה לשלוח טכנאי לביתה של המבקשת לאיסוף המכשיר בהמשך להודעת הניתוק של המבקשת שנשלחה כחודשיים קודם לכן‬
‫בחודש ספטמבר ‪ . (!) 2017‬‬
‫‪ .42‬בהמשך לכך ציון יצר קשר עם ארגון “אמון הציבור” וגולל בפניהם את מסכת הייסורים שהוא עובר מול המשיבה על מנת לקבל את‬
‫הכספים העודפים שנגבו מחשבונה של המבקשת שלא כדין‪ ,‬כמו גם להתנתק משירותיה ולהחזיר לידה את מכשיר לחצן המצוקה‪ .‬בשיחה‬
‫זו ציינה בפניו נציגת חברת אמון הציבור כי הוא לא היחידי וכי ישנן תלונות רבות דומות כנגד המשיבה‪.‬‬
‫‪ .43‬זאת ועוד‪ .‬משיטוט באינטרנט עולה‪ ,‬כי מדובר בתופעה ובשיטה שחוזרת על עצמה עי ידי המשיבה כלפי כל לקוחותיה‪ .‬כך ניתן היה‬
‫למצוא מקרים דומים שהועלו לרשת על ידי לקוחות המשיבה ו‪/‬או מי מטעמם‪ ,‬וזאת בשים לב לכך כי הרוב המכריע של לקוחות המשיבה‬
‫הינם אנשים קשישים וחולים אשר הגישה לאינטרנט מצומצמת באופן משמעותי עבורם‪ ,‬כמו גם היכולת לזהות את דבר ההפרה מצד‬
‫המשיבה ו‪/‬או להתמודד מולה‪ .‬בהקשר זה לא למותר להפנות גם להחלטה בתא”מ )חי’( ‪ 51889-05-15‬לוין ואח’ נ’ אמבולנט בע”מ‬
‫)פורסם בנבו‪ ,‬מיום ‪ ;24.7.16‬להלן‪“ :‬עניין לוין“( וכן לפסק הדין בת”ק ‪ 56187-03-16‬שגיא ואח’ נ’ אמבולנט בע”מ )פורסם בנבו‪,‬‬
‫מיום ‪ ;7.8.16‬להלן‪“ :‬עניין שגיא“( אשר התקבלו כנגד המשיבה בקשר עם טענות דומות להפליא לטענות נשוא הבקשה דנן‪.‬‬

‫צילומים נכונים של דוגמאות של פרסומים ברשת‪ ,‬ההחלטה בעניין לוין ופסק הדין בעניין שגיא מצורפים כנספח “‪ ”12‬לבקשה‬
‫זו‪.‬‬
 ‫‪ .44‬בנסיבות אלה‪ ,‬סבורה המבקשת כי הדרך היעילה‪ ,‬הנכונה והראויה לחיוב המשיבה לתקן את הפרותיה ולפצות את לקוחותיה בגין‬
‫נזקיהם‪ ,‬כמו גם תיקון דרכה מכאן ולהבא‪ ,‬הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית‪.‬‬
‫עילות התביעה‬
‫‪ .45‬המבקשת תטען‪ ,‬כי היא התקשרה עם המשיבה בעסקה מתמשכת למתן שירותי מצוקה וחירום תמורת דמי מנויי חודשיים בסך של‬
‫‪ ₪ 65‬לחודש )למעט הנחה בחודשיים הראשונים( )נספח “‪ ,(”1‬כאשר החיוב נעשה באמצעות הרשאה לחיוב חשבונה של המבקשת‬
‫בהוראת קבע‪.‬‬
‫‪ .46‬בניגוד מוחלט להוראות ההסכם‪ ,‬תוך הפרה בוטה של חובותיה על פי הדין והסכם‪ ,‬המשיבה גבתה מחשבונה סכומים עודפים על‬
‫הסכומים שהיא רשאית לגבות כדמי מנוי חודשי מספר רב של פעמים במהלך תקופת ההתקשרות במאות שקלים )דמי מנוי כפולים(‪ ,‬הכל‬
‫כמפורט לעיל ולהלן‪ .‬בכך הפרה המשיבה באופן בוטה את התחייבויותיה החוזיות כלפיה‪ ,‬כמו גם כלפי יתר חברי הקבוצה‪ ,‬באופן‬
‫המקים למבקשת‪ ,‬כמו גם ליתר לחברי הקבוצה‪ ,‬עילת תביעה חוזית בגין הפרת הסכם‪.‬‬
‫‪ .47‬זאת ועוד‪ .‬סעיף ‪ 36‬לחוק הגנת הצרכן קובע כי “הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד”‪ .‬פשיטא שהוראות חוק הגנת‬
‫הצרכן הינן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן‪.‬‬
‫‪ .48‬סעיף ‪13‬ד‪1.‬לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬שכותרתו “החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת“‪ ,‬מורה כדלקמן‪:‬‬

‫“)א(‪  ‬בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה‬
‫לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף ‪14‬ב)ב( –‬

‫)‪   (1‬טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות )בסעיף זה – סכום עודף(‪,‬‬
‫יברר העוסק את טענותו בתוך עשרה ימי עסקים;‬

‫)‪   (2‬מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף‪ ,‬ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים‪ ,‬בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק‬
‫פסיקת ריבית והצמדה‪ ,‬התשכ”א‪ ,1961-‬מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של ‪ 16‬שקלים חדשים )בסעיף זה‬
‫– סכום ההחזר(; היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים‪ ,‬רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא‪,‬‬
‫ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך ‪ 30‬ימים מתום התקופה האמורה בפסקה )‪.(1‬‬

‫‪) ‬ב(‪  ‬עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור‪ ,‬כאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬בתוך ‪ 21‬ימי עסקים מיום‬
‫פנייתו‪”.‬‬

‫‪ .49‬המבקשת תטען‪ ,‬כי כבר ביום ‪ 25.9.17‬הודיע ציון בשם המבקשת כי המשיבה חייבה את חשבונה של המבקשת בסכומים עודפים‬
‫בדרך של דמי מנוי כפולים )נספח “‪ .(”4‬בהמשך לכך‪ ,‬ביום ‪ 19.10.17‬ציון שלח פירוט של כל החיובים העודפים לפי תאריכים מדויקים‬
‫)נספחים “‪ .(”6“-”5‬ביום ‪ 22.10.17‬המשיבה הודתה מפורשות כי גבתה מחשבון המבקשת סכומים ביתר ושלא כדין‪ ,‬אך התנתה את‬
‫החזרת הסכומים העודפים בתשלום דמי “איסוף מכשיר” על ידי טכנאי מטעמה בסך של ‪ 300‬ש”ח‪ ,‬כמו גם בתשלום בעד התקופה לאחר‬
 ‫מסירת הודעת ההתנתקות ועד לאיסוף המכשיר בפועל בסך של ‪ .₪ 130‬ציון נתן הסכמתו לכך‪ ,‬תחת מחאה‪ ,‬אך חרף זאת‪ ,‬נכון למועד‬
‫כתיבת שורות אלה‪ ,‬המשיבה לא השיבה את הסכומים העודפים שגבתה שלא כדין מחשבונה של המבקשת‪ ,‬ובכך הפרה ברגל גסה את‬
‫הוראת סעיף ‪.13‬ד‪ 1.‬לחוק הגנת הצרכן‪.‬‬
‫‪ .50‬לא זו אף זו‪ .‬סעיף ‪13‬ה לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬שעניינו עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה‪ ,‬מגדיר שירותי רפואה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫“לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס‪ ,‬ייעוץ רפואי או ביקור רופא‪ ,‬הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה‬
‫או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר”‪ .‬מכאן שאין ספק כי המשיבה מספקת שירותי רפואה כהגדרתם בחוק‪.‬‬
‫‪ .51‬סעיף ‪.13‬ז הדן ב“תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה“‪ ,‬קובע כי‪:‬‬

‫‪13‬ז‪   .‬משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –‬

‫)‪  (1‬ישיב העוסק לצרכן‪ ,‬במועד הביטול כהגדרתו בסעיף ‪13‬ד)ג(‪ ,‬את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר‬
‫מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור‪ ,‬וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה‬
‫עסקה שהוחל במתן השירות לפיה‪ ,‬ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו‪ ,‬ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת‬
‫העסקה‪ ,‬יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;‬

‫)‪  (2‬התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה‪ ,‬יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל‬
‫הוצאות ההתקנה‪ ,‬בסכום שלא יעלה על ‪ 100‬שקלים חדשים‪”.‬‬

‫‪ .52‬פשיטא‪ ,‬שהוראת סעיף ‪13‬ז לחוק הגנת הצרכן אוסרת על המשיבה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להמשיך ולחייב צרכן אשר הודיע על רצונו להתנתק‬
‫מהשירות לאחר מועד זה‪ .‬המבקשת תטען‪ ,‬כי המשיבה הפרה ברגל גסה גם את הוראת סעיף ‪13‬ז לחוק‪ ,‬מקום בו חייבה את המבקשת‬
‫בתשלומים בעד השירות בתקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול‪ ,‬תוך שהיא מודיעה למבקשת כי “כל עוד והציוד נמצא בידי מרשתך‬
‫ולא נקבע תאריך לאיסוף המכשיר ע”י טכנאי בדיקת הציוד תקינותו )למעט בלאי סביר( כולו המנוי נמצא בתוקף על כל המשתמע מכך”‬
‫)נספח “‪.(”11‬‬
‫‪ .53‬הדברים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי המשיבה הערימה בחוסר תום לב משווע חסמי התנתקות בלתי סבירים בעליל‬
‫שמטרתם להתיש את המבקשת‪ ,‬כמו גם את יתר חברי הקבוצה‪ ,‬אנשים קשישים וחולים שאין להם את היכולות‪ ,‬האנרגיות והכוחות‬
‫להתמודד עם המשיבה‪ ,‬בניסיון פסול לגבות סכומי כסף חודשים רבים לאחר בקשת ההתנתקות‪ ,‬הכל בניגוד מוחלט להוראות חוק הגנת‬
‫הצרכן‪.‬‬
‫‪ .54‬ויודגש‪ ,‬בנסיבות המקרה דנן לא רק שהמבקשת העמידה לרשות המשיבה את המכשיר במקום שבו נמסר לה בביתה והודיעה‬
‫לה על כך כבר במועד מסירת הודעת הביטול הראשונה‪ ,‬היא אף עשתה כל שלאל ידה על מנת לגרום למשיבה לאסוף את המכשיר מביתה‪,‬‬
‫ובכלל זה פנתה מיוזמתה פעמיים באותו יום טלפונית על מנת לוודא כי הטכנאי יגיע לאיסוף המכשיר בהתאם למה שסוכם עם נציגת‬
‫המשיבה )נספחים “‪ .(”8“-”7‬גם לאחר שהמשיבה התעלמה כליל מפניותיה‪ ,‬המבקשת אף שלחה את המכשיר בדואר רשום אל‬
‫המשיבה‪ ,‬אשר בחוסר תום לב מובהק סירבה לקבל את דבר הדואר הרשום )נספח “‪ (”10‬על כל הנובע ומשתמע מכך‪ .‬אין ספק כי בכך‬
 ‫הפרה המשיבה גם את הוראותיו הברורות של סעיף ‪13‬ז)‪ (1‬לחוק הגנת הצרכן באופן המחייב ומצדיק את אישור הבקשה גם בעילה זו‪.‬‬
‫‪ .55‬יתרה מכך‪ .‬כעולה מהוראת‪ ‬סעיף ‪13‬ז)‪ (2‬אין המשיבה רשאית לגבות מהמבקשת‪ ,‬כמו גם מחברי הקבוצה‪“ ,‬דמי התנתקות” ו‪/‬או‬
‫“הוצאות איסוף המכשיר” על ידי הטכנאי‪ ,‬ואף היא אינה רשאית לדרוש את השבת הציוד למשרדה כאשר הציוד נמסר למבקשת‬
‫ולחברי הקבוצה בביתם‪ .‬החובה היחידה המוטלת על המבקשת וחברי הקבוצה להודיע למשיבה על העמדת הציוד לרשותה באותו מקום‬
‫בו קיבלו אותו‪ .‬אה ותו לאו‪.‬‬
‫‪ .56‬מכאן‪ ,‬שהמשיבה אינה רשאית לחייב את המבקשת‪ ,‬כמו גם את חברי הקבוצה‪ ,‬בתשלום כלשהו בעבור איסוף הציוד מביתה‬
‫במסגרת בקשת ההתנתקות‪ ,‬קל וחומר בסכום של ‪ ,₪ 300‬להבדיל מדמי התקנה עד ‪ 100‬ש”ח שהמשיבה היתה רשאית לגבות אילו‬
‫הדבר צויין מפורשות בהסכם‪ ,‬מה שאינו כך‪.‬‬
‫‪ .57‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬המבקשת תטען‪ ,‬דרישת המשיבה לחייב אותה‪ ,‬כמו גם את חברי הקבוצה‪ ,‬בסך של ‪) ₪ 300‬או כל סכום אחר( בגין‬
‫“הוצאות הגעת הטכנאי בעבור איסוף המכשיר” ו‪/‬או בכל הוצאה אחרת הקשור עם ההתנתקות משירותיה ואיסוף המכשיר‪ ,‬עומדת‬
‫בניגוד מוחלט להוראת סעיף ‪13‬ז)ח( לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬ומקימה למבקשת ולחברי הקבוצה עילת תביעה כנגד המשיבה גם מטעם זה‪.‬‬
‫‪ .58‬המבקשת תוסיף ותטען‪ ,‬כי בנסיבות דנן‪ ,‬בשים לב לכך כי המשיבה גבתה סכומים מהמבקשת ומחברי הקבוצה בניגוד מוחלט‬
‫להוראותיו הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן‪ ,‬אין למשיבה הגנה בפני החיוב בפיצויים לדוגמה בסכום המירבי‪ ,‬ללא הוכחת נזק‪,‬‬
‫לפי‪ ‬סעיף ‪31‬אלחוק הגנת הצרכן‪ ,‬ובמיוחד סעיף קטן‪4) ‬א(‪,‬וזאת בפרט לאחר שהמבקשת שלחה התראות כדין מספר פעמים‪:‬‬

‫“)א(‪  ‬נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר‪ ,‬בקשר‪  ‬לאותה עסקה‪ ,‬הוראה מההוראות המפורטות להלן‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט לפסוק‪ ,‬בשל אותה הפרה‪ ,‬פיצויים שאינם תלויים בנזק )בסעיף זה – פיצויים לדוגמה(‪ ,‬בסכום שלא יעלה על‬
‫‪ 10,000‬שקלים חדשים‪:‬‬

‫…‪.‬‬

‫)‪4‬א(‪ ‬ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי סעיף ‪13‬ז)‪,(1‬‬
‫בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי סעיף ‪13‬ו)א()‪ (1‬או )‪ – (2‬והעוסק לא השיב לצרכן את החלק‬
‫ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;”‬

‫‪ .59‬עוד תטען המבקשת‪ ,‬כי מקום בו המשיבה הפרה באופן בוטה את הוראות חוק הגנת הצרכן כמפורט לעיל ולהלן‪ ,‬קמה למבקשת‬
‫ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף ‪ 63‬לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ )להלן‪“ :‬פקודת הנזיקין“(‪ ,‬שעניינו הפרת חובה חקוקה‪:‬‬

‫“)א( מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו‬
‫הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון‬
‫החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון‬
‫להוציא תרופה זו‪.‬‬
 ‫)ב( לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני‪ ,‬אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או‬
‫להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמן נמנה פלוני‪”.‬‬

‫‪ .60‬בע”א ‪ 145/80‬ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש‪ ,‬פ”ד לז)‪ ,113 (1‬בעמ’ ‪ (1982) 139‬עמד בית המשפט העליון על‬
‫היסודות הדרושים לצורך קיום עוולת הפרת חובה חקוקה שהינם )‪ (1‬קיום חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; )‪ (2‬החיקוק נועד‬
‫לטובתו של הניזוק; )‪ (3‬המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; )‪ (4‬ההפרה גרמה לניזוק נזק; )‪ (5‬הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אליו‬
‫נתכוון החיקוק‪.‬‬
‫‪ .61‬המבקשת תטען‪ ,‬כי כפי שפורט לעיל תנאים אלו מתקיימים בעניינו‪ (1) :‬על המשיבה הוטלה חובה חוקית מכוח הוראות סעיפים ‪13‬ד‬
‫– ‪ 13‬ז לחוק הגנת הצרכן; )‪ (2‬הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקשת וחברי הקבוצה; )‪ (3‬כאמור לעיל‪ ,‬המשיבה הפרה באופן‬
‫בוטה את חובותיה הנ”ל; )‪ (4‬כתוצאה מההפרה נגרמו למבקשת ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים )כמפורט בהרחבה להלן(;‬
‫)‪ (5‬אין חולק כי הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוונו החיקוקים‪ ,‬קל וחומר בשים לב כי החיקוקים נועדו לחול במיוחד‬
‫על המשיבה כמי שמספקת שירותי רפואה כהגדרתם בסעיף ‪13‬ה לחוק‪.‬‬
‫‪ .62‬עוד תטען המבקשת‪ ,‬כי קמה לה ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף ‪ 35‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬שכן המשיבה פעלה ברשלנות‬
‫בדרך שעוסק סביר במעמדה לא היה נוהג בה בנסיבות העניין‪ ,‬מקום בו גבתה מהמבקשת ומחברי הקבוצה סכומים ביתר ושלא כדין‬
‫ואף הערימה קשיים בלתי סבירים בעליל במטרה להכביד על הליך ההתנתקות‪.‬‬
‫‪ .63‬המבקשת תוסיף ותטען‪ ,‬כי בעניינו יש להטיל על המשיבה חובות מוגברות של תום לב‪ ,‬הגינות אמון וסבירות‪ ,‬וזאת בשים לכך‬
‫לאופי פעולתה של המשיבה ולכך שהמבקשת וחברי הקבוצה נמנים על פלח האוכלוסייה הפגיע והחלש ביותר בחברה – קשישים‬
‫וחולים‪ .‬אין ספק כי המשיבה הפרה באופן בוטה חובות אלה‪ ,‬כך שגם מכוח הפרת חובותיה לתום לב‪ ,‬הגינות וסבירות יש להטיל על‬
‫המשיבה חובה לפצות את לקוחותיה בגין כך שגבתה מהם סכומים עודפים ביתר ושלא כדין והערימה קשיים בלתי סבירים בעליל‬
‫במסגרת ניסיונות ההתנתקות משירותיה‪.‬‬
‫‪ .64‬ודוק‪ .‬יש להוקיע מן השורש ולהחמיר שבעתיים עם המשיבה אשר הפרה ברגל גסה את התחייבויותיה על פי ההסכם והדין‬
‫כלפי אוכלוסייה פגיעה וחלשה זו‪ ,‬קל וחומר כאשר הדבר נעשה תוך ניצול מצוקתה ‪ ,‬הפרה בוטה של חובות אמון והוגנות‪ ,‬ובחוסר‬
‫תום לב מובהק‪.‬‬
‫‪ .65‬לבסוף תטען המבקשת‪ ,‬כי התנהגות זו המשיבה‪ ,‬כמפורט לעיל ולהלן‪ ,‬בגביית סכומים ביתר ושלא כדין מהמבקשת ומחברי הקבוצה‬
‫הכל כמפורט לעיל‪ ,‬עולה גם כדי עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫‪ .66‬לפיכך‪ ,‬ולאור המקובץ לעיל‪ ,‬תטען המבקשת‪ ,‬כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיבה לפצות את המבקשת וחברי הקבוצה בגין הנזקים‬
‫שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה באופן בוטה את חובותיה על פי ההסכם ועל פי הדין וגבתה מהם סכומים ביתר ושלא כדין‪.‬‬
‫הנזק האישי שנגרם למבקש‬
‫‪ .67‬המבקשת תטען‪ ,‬כי הנזקים שנגרמו לה‪ ,‬כמו גם לחברי הקבוצה‪ ,‬הינם נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים‪ .‬הנזקים הממוניים‬
‫הם דמי המנוי החודשיים העודפים שנגבו מעבר לסכומים הנקובים בהסכם‪ ,‬ו‪/‬או דמי המנוי החודשיים שנגבו בתקופה שלאחר מתן הודעת‬
‫ביטול ההסכם העמדת המכשיר לרשותה של המשיבה ו‪/‬או הוצאות דמי איסוף מכשיר על ידי טכנאי במסגרת ההתנתקות משירותיה או כל‬
‫סכום אחר שנגבה בשל כך‪.‬‬
‫‪ .68‬כעולה מהמפורט לעיל‪ ,‬הסכומים שנגבו במישרין מחשבונה של המשיבה ביתר ושלא כדין‪ ,‬נכון למועד כתיבת שורות אלה‪ ,‬הינם בסך‬
‫של ‪.₪ 690‬‬
‫‪ .69‬בנוסף‪ ,‬המבקשת זכאית לפי‪ ‬סעיף ‪31‬אלחוק הגנת הצרכן לפיצויים לדוגמה בסכום המירבי של ‪ ₪ 10,000‬בשל נזקיה‪.‬‬
‫‪ .70‬מכאן שסך נזקיה האישיים של המבקשת הינם בסך של ‪.₪ 10,690‬‬
‫‪ .71‬ודוק‪ .‬בשלב זה‪ ,‬נוכח מכתבה של המשיבה )נספח “‪ ,(”11‬יתכן שהמשיבה תטיל על המבקשת חיובים נוספים שלא כדין‪ ,‬לרבות בדרך‬
‫של הגשת תביעת חוב להוצאה לפועל‪ .‬למען הסר ספק המבקשת שומרת על מלוא זכויותיה וטענותיה בהקשר זה‪ ,‬לרבות זכותה לתקן את‬
‫סכום תביעתה האישית‪.‬‬
‫התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות‬

‫ו‪     1.‬התובענה דנן באה בגדרו של פרט ‪ 1‬לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות‬

‫‪ .72‬סעיף ‪)3‬א( לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי “לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע‬
‫בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית”‪.‬‬
‫‪ .73‬ס’ ‪ 1‬לתוספת השניה לחוק קובע‪ ,‬כי תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית‪ ,‬היא‪:‬‬

‫“תביעה נגד עוסק‪ ,‬כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן‪ ,‬בקשר לעניין שבינוי לבין לקוח‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו “‪.‬‬

‫‪“ .74‬עוסק” מוגדר בסעיף ‪ 1‬לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬תשמ”א‪ ,1981-‬כדלקמן‪ ” :‬מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק‪ ,‬כולל יצרן”‪.‬‬
‫‪ .75‬כאמור לעיל‪ ,‬המשיבה הינה חברה פרטית העוסקת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במתן שירותי מוקד רפואי טלפוני ולחצני מצוקה בביתם של לקוחותיה‬
‫בפריסה כלל ארצית‪ .‬מכאן שהמשיבה הינה עוסק כהגדרתו בסעיף ‪ 1‬לחוק הגנת הצרכן‪.‬‬
‫‪ .76‬כמו כן‪ ,‬אין חולק כי המבקשת הינה לקוחה של המשיבה אשר התקשרה עמה בעסקה למתן שירותי מצוקה וחירום )נספח “‪.(”1‬‬
‫‪ .77‬כיוצא בזה‪ ,‬הבקשה דנן הינה תביעה כנגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוחותיו ולכן הינה תביעה אשר ניתן להגיש בה בקשה‬
‫לאישור תביעה ייצוגית לפי פרט ‪ 1‬לתוספת השניה לחוק התובענות הייצוגיות‪.‬‬

‫ו‪           2.‬קיומה של עילת תביעה אישית‬

‫‪ .78‬סעיף ‪)4‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף ‪)3‬א(…” רשאי לתבוע‪,‬‬
‫באישור בית המשפט‪ ,‬בתובענה ייצוגית‪“ ,‬בשם אותה קבוצה”‪ .‬בנוסף‪ ,‬סעיף ‪)4‬ב()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות‬
‫העילה הוא נזק‪ ,‬די בכך שהמבקשת יראה כי לכאורה נגרם לו נזק‪.‬‬
‫‪ .79‬כבר נפסק‪ ,‬כי על המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי‪ ,‬וכי בשלב האישור התובענה די‬
‫בכך שהתובע יראה לכאורה ‪ ,‬לעניין הנזק‪ ,‬את נזקו הוא )רע”א ‪ 8268/96‬שמש נ’ רייכרט‪ ,‬פ”ד נה)‪ ,276 (5‬פסקה ‪) (2001) 11‬להלן‪:‬‬
‫“עניין רייכרט“((‪.‬‬
‫‪ .80‬המבקשת תטען‪ ,‬כי מן האמור לעיל עולה כי בידיה עילת תביעה מבוססת לכאורה‪ ,‬שטובים סיכוייה להתקבל‪ ,‬בגין הנזקים שנגרמו לה‬
 ‫כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה ברגל גסה את התחייבויותיה על פי ההסכם ועל פי הדין‪ ,‬וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל כך שהמשיבה גבתה‬
‫מחשבונה סכומים עודפים ביתר ושלא כדין בעד דמי מנוי חודשיים )חיוב בהוראת הקבע דמי מנוי חודשיים מספר פעמים בעבור אותו‬
‫חודש( ו‪/‬או חייבה את המבקשת בדמי מנוי חודשיים גם לאחר מתן הודעת הניתוק והעמדת המכשיר לרשותה ו‪/‬או חייבה את המבקשת‬
‫בעבור הוצאות איסוף המכשיר על ידי טכנאי מטעמה בסכום ‪ ,₪ 300‬טכנאי שעד למועד כתיבת שורות אלה כלל לא הגיע לבצע את‬
‫האיסוף‪.‬‬
‫‪ .81‬בנסיבות אלה‪ ,‬תטען המבקשת‪ ,‬כי קמה לו עילת תביעה אישית בת קיימא בעניין נשוא התובענה הייצוגית כנגד המשיבה‪ ,‬הכל‬
‫כמפורט בפרק ד’ לעיל‪.‬‬
‫‪ .82‬המבקשת תוסיף ותטען‪ ,‬כי כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה את התחייבויותיה כמפורט לעיל נגרמו לה ולחברי הקבוצה נזקים‬
‫ממוניים ובלתי ממוניים‪ ,‬כאשר סך נזקה של המבקשת מסתכם בסכום של ‪ ,₪ 10,690‬הכל כמפורט בפרק ה’ לעיל‪.‬‬
‫‪ .83‬ודוק‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בשלב זה של בקשת האישור די בכך כי המבקשת תראה את הנזק הלכאורי אשר נגרם לה‪ .‬אין ספק כי‬
‫המבקשת עמדה בדרישה זו‪.‬‬
‫‪ .84‬מכאן שהמבקשת הוכיחה את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף ‪)4‬א()‪ (1‬ו‪)4 -‬ב()‪ (1‬לחוק‪.‬‬

‫ו‪      3.‬התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‬

‫‪ .85‬סעיף ‪)8‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי על המבקשת להראות‪ ,‬כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט‬
‫המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”‪.‬‬
‫‪ .86‬כלל זה‪ ,‬הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף ‪ 10‬לחוק תובענות ייצוגיות הקובע‪:‬‬

‫)א( אישר בית המשפט תובענה ייצוגית‪ ,‬יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…‬

‫)ב(‪…           ‬‬

‫)ג(‪            ‬בית המשפט רשאי להגדיר תת‪-‬קבוצה‪ ,‬אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או‬
‫משפט‪ ,‬אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;…‪.‬‬

‫‪ .87‬הלכה פסוקה היא‪ ,‬כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות‪ .‬די בכך שהיסוד‬
‫המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות‪ .‬אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב‬
‫האינדיווידואלי‪ ,‬אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי‪ ,‬ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” )דברי הנשיא )כתוארו אז א’‬
‫ברק ברע”א ‪ 4556/94‬טצת נ’ זילברשץ ואח’‪ ,‬פ”ד מט)‪ ,774 (5‬עמ’ ‪ .((1996) 788‬ובלשונה של כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן‬
‫בעניין רייכרט‪ ,‬פס’ ‪:15‬‬

‫“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות‬
 ‫הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים‪ .‬דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה‪ ,‬עובדתיות‬
‫כמשפטיות‪ ,‬תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית‪ .‬לפיכך יש לאמץ‬
‫גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה‪ ,‬ואין נפקא מנה‬
‫אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת“‪.‬‬

‫‪ .88‬בעניינו‪ ,‬השאלות נשוא התובענה הייצוגית שאישורה מבוקש הינן‪ ,‬בין היתר –‬
‫‪ .1‬האם המשיבה גבתה סכומים עודפים מחשבונה של המבקשת וחברי הקבוצה מעבר לדמי המנוי החודשיים הנקובים בהסכם?‬
‫‪ .2‬האם המשיבה גבתה מהמבקשת ומחברי הקבוצה דמי מנוי חודשיים גם לאחר שהתקבל אצלה הודעת ניתוק והועמד לרשותה המכשיר‬
‫לאיסוף?‬
‫‪ .3‬האם המשיבה גבתה מהמבקשת ומחברי הקבוצה דמי איסוף המכשיר ו‪/‬או דמי ניתוק?‬
‫‪ .4‬האם המשיבה התנתה את הפסקת המנוי באיסוף המכשיר על ידי טכנאי מטעמה ו‪/‬או במסירתו למשרדיה שבחיפה כאשר עד למועד זה‬
‫היא ממשיכה לחייב בדמי מנוי חודשיים בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן?‬
‫‪ .5‬האם המשיבה הפרה את הוראותיו הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן?‬
‫‪ .6‬מה סכום הפיצוי לו זכאיים המבקשת וחברי הקבוצה בגין הפרת התחייבויותיה של המשיבה על פי ההסכם והדין ?‬
‫‪ .7‬בנוסף‪ ,‬לחברי הקבוצה עילות משפטיות זהות כלפי המשיבה‪ ,‬כמפורט בפרק ד’ לעיל‪.‬‬
‫‪ .89‬שאלות אלה הינן שאלות מהותית של עובדה ומשפט המשותפות למבקשת ולכל חברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬ועל כן העילות שפורטו‬
‫בבקשה זו כנגד המשיבה הינן משותפות וזהות לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .90‬בנסיבות אלה‪ ,‬ברור‪ ,‬כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ .‬נוכח‬
‫האמור לעיל עולה בבירור‪ ,‬כי המבקשת הצליחה גם להראות כי התובענה הייצוגית דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט‬
‫המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬

‫ו‪      4.‬יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה‬

‫‪ .91‬כאמור לעיל‪ ,‬סעיף ‪)8‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן שאלות‬
‫מהותיות של עובדה או משפט‪ ,‬המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .92‬המבקשת תטען‪ ,‬כי תנאי זה מתקיים בענייננו‪ ,‬וזאת הן לנוכח העבודה כי המבקשת הצליחה לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש‬
‫לה עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה‪ ,‬וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי )ולשם כך מצורף תצהיר על נספחיו(‪ ,‬והן‬
‫לנוכח העובדה כי המבקשת הצליחה לכאורה להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .93‬בנסיבות אלה‪ ,‬ברור‪ ,‬כי טובים סיכוייה של התביעה להתקבל‪.‬‬

‫ו‪           5.‬התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין‬

‫‪ .94‬סעיף ‪)8‬א()‪ (2‬ממשיך וקובע‪ ,‬כי על המבקשת להראות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה‬
 ‫במחלוקת בנסיבות העניין”‪.‬‬
‫‪ .95‬כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א ‪ 345/03‬רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל )נבו‪ ,‬מיום ‪ ,(7.6.07‬פסקה ‪,(2007) 9‬‬
‫קבעה כדקלמן‪:‬‬

‫“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על‪-‬ידי מתן תרופה לנזקו‪ .‬היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה‬
‫התובעת‪ .‬הפיצוי הכספי נועד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון‬
‫היחידים‪ ,‬שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי כלי התובענה‬
‫הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה לבית המשפט בהליך‬
‫אינדיבידואלי לשם קבלת סעד )י’ גרוס‪ ,‬חוק החברות החדש )מהדורה שלישית‪ ;256 (2003 ,‬להלן – גרוס(‪ .‬מדובר לרוב במצב שבו‬
‫נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית‪ ,‬ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה אינדיבידואלית‪ ,‬בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך‪.‬‬
‫במצבים אלה‪ ,‬מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך‪ ,‬הסעד אינו משמעותי בהכרח‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬משקלו של אינטרס הפרט‬
‫בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות‪ .‬מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי‪,‬‬
‫החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרת החוק והמבקשת לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬התובענה הייצוגית מבקשתת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית‪ .‬היעילות מושגת בכך שהמחלוקת מוכרעת‬
‫בהליך אחד‪ .‬בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים‪ .‬נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות‬
‫אישיות דומות‪ .‬ההוגנות מושגת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים‪ .‬שכן תובענה ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר‬
‫על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור‪ ,‬ביחס לתאגידים העומדים מולם‪”.‬‬

‫‪ .96‬בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות‪ ,‬הוצאת תמר‪ ,‬תשנ”ו‪ ,‬עמ’ ‪:30‬‬

‫“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא‪ ,‬כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר‬
‫לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית‪ .‬הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית‬
‫לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים‪ ,‬בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם“‪.‬‬

‫‪ .97‬במקרה דנן‪ ,‬אין ספק כי עסקינן בקבוצה גדולה של חברים‪ ,‬אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את קיומה של‬
‫ההפרה וגם אם יגלו זאת‪ ,‬הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי‪ ,‬כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה‬
‫לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד‪ ,‬בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך‪ ,‬קל וחומר כאשר עסקינן‬
‫בפלח האוכלוסיה החלש והפגיע ביותר בחברה – קשישים וחולים‪ .‬משכך‪ ,‬ברי כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו‬
‫לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית‪.‬‬
‫‪ .98‬לא זו אף זו‪ ,‬המשיבה הינה גוף גדול חזק ומרתיע ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו‪/‬או התושיה ו‪/‬או‬
‫האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר‪ .‬התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות‪,‬‬
 ‫קל וחומר כשעסקינן בקשישים וחולים‪ ,‬ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים‪ .‬לכן‪ ,‬גם מטעם זה‪ ,‬קיימת הצדקה לאשר להגיש את‬
‫התובענה הייצוגית דנן‪.‬‬
‫‪ .99‬זאת ועוד‪ ,‬המשיבה פועלת בדרך שבה היא פועלת מבלי שהיא חוששת לתוצאות אופן התנהלותה‪ .‬אה הראיה גם לאחר שהמבקשת‬
‫פנתה אליה אינספור פעמים על מנת לקבל החזרים בגין סכומים עודפים שנגבו מחשבונה ביתר ושלא כדין‪ ,‬כמו גם הודיעה על רצונה‬
‫להתנתק מהמנוי‪ ,‬המשיבה הערימה קשיים בלתי סברים ובלתי הגיוניים על המבקשת‪ ,‬לא השיבה לידה את הכספים שנגבו‬
‫מחשבונה שלא כדין‪ ,‬התנתה את החזרת ביצוע הכספים העודפים בתשלום של ‪ ₪ 300‬בעד איסוף המכשיר על ידי טכנאי וכן בתשלום‬
‫של דמי מנוי חודשיים בתקופה לאחר מועד ההתנתקות ואף הגדילה עשות ולא הגיעה לאסוף את המכשיר חרף פניות חוזרות ונשנות מצד‬
‫המבקשת ואף סירבה לקבל את המכשיר בדואר רשום‪ .‬התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבה לדרך‬
‫פעולה חוקית ולאלצה לפצות את לקוחותיה בגין הפרת התחייבויותיה ולפעול עפ”י הסעדים המפורטים להלן‪ .‬בנסיבות אלה גם האינטרס‬
‫הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית‪ ,‬קל וחומר כשעסקינן בפלח האוכלוסייה החלש ביותר – קשישים וחולים‪.‬‬
‫‪ .100‬לכך יוסף‪ ,‬כי במקרה דנן כבר על פני הדברים ברור )וכמפורט בהרחבה להלן(‪ ,‬כי מדובר במספר רב מאד של תובעים‪ .‬ניהול‬
‫מאות ואפילו אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר‪ ,‬ואף עשוי לפגוע באחידות השיפוטית‪ .‬גם מטעמים אלה קיימת‬
‫הצדקה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית דנן‪.‬‬
‫‪ .101‬ובלשונו של כבוד השופט נ’ ישעיה בת”א )ת”א( ‪ 2036/01‬מנלה אברהם נ’ מפעל הפיס )נבו‪ ,(17.11.02 ,‬פס’ ‪)7‬ג( )להלן‪:‬‬
‫“עניין מנלה“(‪:‬‬

‫“לאור גודלה הרב מאד של קבוצת הצרכנים – רוכשי כרטיסי חיש גד – יהא זה אך יעיל והוגן לאפשר ניהול התדיינות אחת‬
‫בין מפעל הפיס לבין כל רוכשי הכרטיסים‪ ,‬שאם לא כן יאלצו עשרות אלפי רוכשי כרטיסים ואולי אף יותר‪ ,‬המבקשתים להגיש תובענות‬
‫נפרדות נגד מפעל הפיס‪ ,‬לנהל משפטים רביים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כאשר השאלה המשפטית והעובדתית שתתעורר בכל‬
‫התביעות תהיה זהה‪.‬‬

‫ההגינות כלפי כל הצדדים‪ ,‬לרבות מפעל הפיס‪ ,‬ואף היעילות‪ ,‬מחייבים ואף מצדיקים‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬לאפשר את בירור כל‬
‫עשרות אלפי התביעות האישיות הצפויות תחת מטריה‪ ,‬או קורת גג אחת של תובענה ייצוגית ובכל יחסכו הן מהתובעים‬
‫הפוטנציאליים והן ממפעל הפיס‪ ,‬שיאלץ לשלוח נציגים רבים מאד מטעמו על מנת להתגונן מפני עשרות אלפי תביעות שיוגשו נגדו‪ ,‬זמן‬
‫יקר וטרחה מיותרת‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ :‬שיקולי היעילות והמדיניות המשפטית מצדיקים ניהול תביעה מעין זו כייצוגית‪ ,‬גם על מנת להימנע‬
‫מהחלטות או פסקי דין סותרים של בתי המשפט השונים ועל מנת לחסוך מזמנם היקר‪.‬‬

‫במקרה שבפניי מתקיימים איפוא‪ ,‬התנאי שדרש המחוקק בסעיף ‪)35‬ב()‪ (3‬לשם אישור התביעה כייצוגית‪”.‬‬

‫‪ .102‬אשר על כן‪ ,‬התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניין העומד בבסיסה של הבקשה ושל התובענה נשוא‬
‫ההליך דנן‪.‬‬
 ‫ו‪           6.‬גודלה והגדרתה של הקבוצה‬

‫‪ .103‬כאמור לעיל‪ ,‬הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה היא‪:‬‬

‫“כל לקוח של המשיבה אשר התקשר עמה בהסכם למתן שירותי רפואה וחירום בשבע השנים האחרונות אשר המשיבה‪:‬‬

‫‪ .1‬חייבה את חשבונו שלא כדין בסכומים עודפים העולים על דמי המנוי החודשיים הנקובים בהסכם ו‪/‬או;‬
‫‪ .2‬חייבה אותו בדמי מנוי חודשיים בהתייחס לתקופה שלאחר מועד מסירת הודעת ביטול והתנתקות משירותיה והעמדת המכשיר לאיסוף‬
‫לרשותה ו‪/‬או;‬
‫‪ .3‬חייבה אותו בעבור איסוף המכשיר מביתו ו‪/‬או התנתקות משירותיה בסך של ‪ ₪ 300‬או כל סכום אחר”‪.‬‬
‫‪ .civ‬כבר בפתח הדברים יצוין‪ ,‬כי בידי המשיבה מצויים כל הנתונים כדבעי על מנת לאתר את כל חברי הקבוצה הנ”ל ולחשב את‬
‫שיעור הנזק הכולל וסכום ההשבה המצרפי‪.‬‬
‫‪ .cv‬כבר נפסק‪ ,‬כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה‪ ,‬אלא רק להראות‬
‫שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה‪ .‬יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בעניין מנלה‪ ,‬פס’ ‪)7‬ב(‪:‬‬

‫“אין ספק‪ ,‬והמשיבה אינו חולק על כך‪ ,‬כי קבוצת הצרכנים הפוטנציאלית אשר אותה ייצג המבקשת‪ ,‬אם וכאשר‪ ,‬תאושר‬
‫תביעתו כתובענה ייצוגית‪ ,‬היא גדולה למדי‪ .‬מדובר במספר רב מאד של רוכשי כרטיסי “חיש גד” )עשרות אלפים בכל‬
‫רחבי הארץ ואולי אף יותר(‪ .‬עילות התביעה המקימות למבקשת זכות תביעה נגד מפעל הפיס‪ ,‬זהות לעילות תביעה‬
‫העומדות לשאר רוכשי כרטיסים אלה מהמשיבה‪ .‬על כן קיימת הצדקה לאפשר את ניהול תביעת המבקשת כתובענה‬
‫ייצוגית‪ ,‬בשמם של כל רוכשי הכרטיסים‪ .‬די בכך שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בקבוצה גדולה למדי של תובעים‪.‬‬
‫אין צורך‪ ,‬בשלב זה לפחות‪ ,‬בזיהויים או באיתורם על מנת לאפשר הגשת תביעה בשמם‪”.‬‬

‫‪ .106‬וראו גם בבש”א )ת”א( ‪ 57254/99‬סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל‪) ,‬נבו‪ ,(30.7.02 ,‬עמ’ ‪ 11‬לתדפיס )‪:(2002‬‬

‫“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית‪ .‬המשיבהות טוענות כי המבקשתת לא הוכיחה את גודל‬
‫הקבוצה ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים‪ .‬ברם‪ ,‬בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשתת להגדיר‬
‫במדויק את גודל הקבוצה וחבריה‪ ,‬מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה‪ ,‬נמצאים ברשות המשיבהות אשר סרבו‬
‫לגלותם עד כה‪”.‬‬

‫‪ .107‬המבקשת תטען‪ ,‬כי בעניינו אין צל של ספק כי קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה‪ .‬די כבר בנסיבות‬
‫המקרה דנן‪ ,‬כמו גם בעדויות והראיות‪ ,‬על מנת להעיד כי עסקינן בהפרה רחבת היקף המונה מאות ואף אלפי לקוחות‪.‬‬
‫‪ .108‬מידע מדוייק ביחס למספר הלקוחות אשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה את התחייבויותיה כלפיהם על פי ההסכם ו‪/‬או הדין‪,‬‬
 ‫מקום בו היא חייבה את חשבונם בסכומים עודפים העולים על דמי המנוי החודשיים הנקובים בהסכם ו‪/‬או חייבה את חשבונם בדמי מנוי‬
‫חודשיים בהתייחס לתקופה שלאחר מועד מסירת הודעת ביטול והתנתקות משירותיה והעמדת המכשיר לאיסוף לרשותה ו‪/‬או; חייבה‬
‫אותם בעבור איסוף המכשיר מביתו ו‪/‬או התנתקות משירותיה סך של ‪ ₪ 300‬או כל סכום אחר‪ ,‬מצוי בידי המשיבה עצמה‪ ,‬והמבקשת‬
‫שומרת לעצמה את הזכות לתקן בקשה זו‪ ,‬כמו גם את כתב התביעה‪ ,‬ולערוך תחשיב מחודש לאחר שהמשיבה תחשוף את הנתונים‬
‫המצויים בידה במסגרת בירור הבקשה דנן‪.‬‬
‫‪ .109‬יחד עם זאת‪ ,‬עד לגילוי מלוא המידע על ידי המשיבה כפי שמתבקש להלן‪ ,‬ולמען הזהירות המופלגת‪ ,‬המבקשת תנסה לאמוד נתונים‬
‫אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית‪.‬‬
‫‪ .110‬על פי דו”ח פני החברה מס’ ‪ 9‬של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים ‪ 2014-2015‬בישראל נכון לסוף שנת ‪ 2015‬היו ‪939‬‬
‫אלף תושבים בני ‪ 65‬ומעלה‪ .‬בהנחה כי רק כשליש מאוכלוסייה זו מנויים של שירותי מצוקה וחירום‪ ,‬ובתוספת חולים שגילם מתחת לגיל‬
‫‪ ,65‬הרי שמדובר ב ‪ 313‬אלף תושבים אשר מנויים לשירותי חירום ומצוקה‪.‬‬

‫צילום נכון של העמודים הרלבנטיים של דו”ח פני החברה מס’ ‪ 9‬לשנים ‪ 2014-2015‬מצורף כנספח “‪ ”13‬לבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .111‬המבקשת תעריך‪ ,‬לצורכי בקשה זו בלבד‪ ,‬באופן זהיר ושמרני ביותר‪ ,‬כי למשיבה הפועלת מזה כ ‪ 30‬שנה במתן שירותי רפואה‬
‫וחירום כעשירית בלבד מנתח השוק‪ ,‬הרי שמדובר בקבוצה של כ ‪ 30,000‬לקוחות בשבע השנים האחרונות‪ .‬המבקשת תטען‪ ,‬כי בשים לב‬
‫לכך כי עסקינן בהתנהלות שיטתית ומתמשכת של המשיבה כלפי כלל לקוחותיה‪ ,‬היא תעריך‪ ,‬באופן שמרני וזהיר ביותר‪ ,‬כי לפחות‬
‫‪ 20,000‬לקוחות המנויים על שירותי המשיבה חויבו בסכומים עודפים מחשבונם בדרך של דמי מנוי כפולים ולא קיבלו החזרים על‬
‫החיובים הפסולים‪ .‬המשיבה תעריך‪ ,‬גם כן באופן זהיר ושמרני ביותר‪ ,‬כי נזקם של כל אחד מחברי הקבוצה הינו בסך של ‪ ₪ 500‬בלבד‬
‫במהלך תקופת התקשרותם עמה‪ .‬מכאן שנזקם הממוני של הניזוקים בשל חיוב חשבונם שלא כדין בסכומים עודפים מעבר לדמי המנוי‬
‫החודשים הקבועים בהסכם מוערך באופן זהיר ושמרני בסך של ‪.₪ 10,000,000‬‬
‫‪ .112‬בנוסף‪ ,‬המבקשת תעריך באופן שמרני וזהיר ביותר לצרכי בקשה זו כי כ ‪ 3,000‬לקוחות בלבד ביקשו בשבע השנים האחרונות‬
‫לסיים את ההתקשרות עם המשיבה וחוייבו על ידה בתשלום דמי מנוי בתקופה שלאחר מתן הודעת סיום ההתקשרות והעמדת המכשיר‬
‫לרשות המשיבה בסך של כ ‪ ₪ 150‬בלבד כל אחד ובסך כולל של ‪.₪ 450,000‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ .113‬עוד תעריך המבקשת‪ ,‬באופן שמרני וזהיר ביותר לצרכי בקשה זו‪ ,‬כי כ ‪ 3,000‬לקוחות בלבד אשר ביקשו בשבע השנים האחרונות‬
‫לסיים את ההתקשרות עם המשיבה חויבו על ידי המשיבה בתשלום בעד הוצאת איסוף המכשיר על ידי טכנאי ו‪/‬או הוצאות ניתוק בסך של‬
‫כ ‪ ₪ 300‬בלבד כל אחד ובסך כולל של ‪.₪ 900,000‬‬
‫‪ .114‬המבקשת תוסיף ותטען כי בנסיבות העניין חברי הקבוצה זכאיים גם לפי סעיף ‪31‬אלחוק הגנת הצרכן לפיצויים לדוגמה בסכום‬
‫המירבי של ‪ ₪ 10,000‬בשל נזקיהם ו‪/‬או כל סכום אחר אשר יקבע בית המשפט הנכבד‪ .‬המבקשת סבורה כי התנהלותה הנלוזה של‬
‫המשיבה‪ ,‬תוך ניצול מצוקתם וחולשתם של פלח האוכלוסייה הפגיע ביותר בחברה מחייבת להטיל על המשיבה פיצויים לדוגמה בסכום‬
‫המירבי הקבוע בחוק‪ ,‬היינו ‪ .₪ 10,000‬יחד עם זאת‪ ,‬לצרכי בקשה זו ובאופן זהיר ביותר תעריך המשיבה ראש נזק זה בסכום של ‪2,000‬‬
‫‪ ₪‬בלבד לכל אחד מיחידי הקבוצה‪ ,‬ובסך הכל בעבור ‪ 20,000‬לקוחות בסכום כולל של ‪.₪ 40,000,0000‬‬
‫‪ .115‬מכאן שסך הנזק המצרפי לחברי הקבוצה המוערך על ידי המבקשת הינו בסכום כולל של ‪.51,350,000₪‬‬
‫‪ .116‬ויודגש‪ ,‬המבקשת שומרת על זכותה לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה האישי והמצרפי על פי‬
‫הנתונים אשר יתקבלו מהמשיבה‪.‬‬
‫‪ .117‬לפני סיום יצויין גם‪ ,‬כי סעיף ‪)20‬ג( לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬מורה כדלקמן‪:‬‬

‫מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬אינו מעשי בנסיבות הענין‪ ,‬בין משום שלא ניתן לזהותם‬
‫ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת‪ ,‬רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה‪ ,‬כולה או‬
‫חלקה‪ ,‬או לטובת הציבור‪ ,‬כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין‪.‬‬

‫‪ .118‬המבקשת תטען‪ ,‬כי אם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע‪ ,‬כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין‪ ,‬וזאת בין מן‬
‫הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדויק‪ ,‬הרי שבית המשפט הנכבד יכול לפסוק‬
‫סעד לטובת הקבוצה‪.‬‬

‫ו‪           7.‬קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב‬

‫‪ .119‬סעיף ‪)8‬א()‪ (3‬קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף ‪)8‬א()‪(4‬‬
‫ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”‪.‬‬
‫‪ .120‬מבחינת התובע המייצג‪ ,‬תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת‬
‫בתביעה אותה הוא מבקשת להוביל )עניין רייכרט(‪ .‬בענייננו‪ ,‬המבקשת ניזוקה כספית בשל מעשיה ו‪/‬או מחדליה של המשיבה‪ .‬בנסיבות‬
‫אלה‪ ,‬ברור‪ ,‬כי יש למבקשת אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והיא מעוניינת בפיצוי בגין נזקיה‪.‬‬
‫‪ .121‬זאת ועוד‪ ,‬המבקשת מאמינה מאד בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלותה של המשיבה‪ ,‬והיא פעלה ותפעל‪,‬‬
‫בין היתר באמצעות בנה ציון‪ ,‬במידת המרץ הראויה ותקדיש את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה‪.‬‬
‫‪ .122‬בנוסף‪ ,‬למבקשת אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים‪ .‬בין המבקשת לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות‬
‫אינטרסים של קבלת פיצוי בגין נזקיהם‪.‬‬
‫‪ .123‬אשר לתנאי תום הלב תטען המבקשת‪ ,‬כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה על ידה רק לאחר שקלו כל הקיצים וכל‬
‫ניסיונותיה של המבקשת לקבל זיכוי בעד הסכומים שנגבו מחשבונה שלא כדין‪ ,‬כמו גם להביא לסיומה של ההתקשרות‪ ,‬כשלו‪ .‬בנסיבות‬
‫אלה‪ ,‬ברור‪ ,‬כי גם תנאי תום הלב מתקיים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן‪.‬‬
‫‪ .124‬אשר לבאת כוחה של המבקשת והתובעת הייצוגית‪ ,‬לח”מ ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בעשרות תובענות ייצוגיות‪ ,‬כמו גם‬
‫ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים‪ .‬הח”מ אף‬
‫מנהלת תביעה ייצוגית שאושרה זה מכבר על ידי בית משפט נכבד זה )כבוד השופט פרופ’ ע’ גרוסקופף( כנגד בזק בינלאומי בסכום‬
‫שהוערך במאות מיליוני שקלים‪ .‬משכך‪ ,‬אין להטיל ספק בכך שהח”מ תייצג את עניינים של חברי הקבוצה באופן ראוי והולם ובתום לב‪.‬‬
‫‪ .125‬אשר על כן‪ ,‬המבקשת‪ ,‬כמו גם באת כוחה‪ ,‬הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי ייצגו בדרך הולמת ובתום לב את‬
‫עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה‪.‬‬

‫ו‪           8.‬לסיכום פרק זה‬

‫‪ .126‬נוכח האמור לעיל עולה בבירור‪ ,‬כי המבקשת הוכיחה‪ ,‬לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב זה‪ ,‬כי מתקיימים כל‬
‫התנאים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית‪.‬‬
‫הסעדים המבוקשים‬
‫‪ .127‬בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת כדלקמן‪:‬‬
‫הנתונים שבידי המבקשת אינם מאפשרים לה לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה‪ .‬אשר על כן‪ ,‬ביהמ”ש הנכבד‬
‫מתבקש‪:‬‬
‫ליתן צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו‪/‬או לגלות בפני המבקשת את כל המסמכים ו‪/‬או החשבונות ו‪/‬או כל מידע מכל סוג‬
‫ומין שהוא שיש בידה להשלים את הנתונים החסרים‪.‬‬
‫להתיר למבקשת לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י‬
‫המשיבה עפ”י הוראות ביהמ”ש‪.‬‬
‫לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כולל בסך של ‪) ₪ 51,350,000‬או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון‬
‫לפסוק בנסיבות העניין( מכוח סמכותו לפי סעיף ‪)20‬ג( לחוק תובענות ייצוגיות‪.‬‬
‫ליתן צו עשה המחייב את המשיבה לשנות את הדרך בה היא נוהגת‪.‬‬
‫לחילופין ו‪/‬או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין‪.‬‬
‫גמול למבקשת‪ :‬בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את המשיבה לשלם למבקשת‪ ,‬אשר יזמה את הגשת התביעה הייצוגית וטרחה‬
‫בהכנתה‪ ,‬גמול הולם וראוי בשיעור המרבי האפשרי וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף ‪ 22‬לחוק ובפסיקה‪ ,‬לרבות התועלת‬
‫שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה‪ ,‬שווי ההטבה לה זכו חברי הקבוצה‪ ,‬מורכבות ההליך‪ ,‬הטרחה שטרחה‪ ,‬הסיכון שנטלה‬
‫על עצמה בהגשת התובענה וניהולה‪ ,‬מידת החשיבות הציבורית וכיו”ב‪.‬‬
‫תשלום שכר טרחה לבאת הכוח‪ :‬בית המשפט הנכבד מתבקש לפסוק שכר טרחה הולם וראוי בשיעור המקסימאלי האפשרי‪,‬‬
‫ובצירוף מע”מ כדין‪ ,‬לבאת כוחה של המבקשת וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף ‪ 23‬לחוק ובפסיקה‪ ,‬לרבות התועלת‬
‫שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה‪ ,‬שווי ההטבה לה זכו חברי הקבוצה‪ ,‬מורכבות ההליך‪ ,‬רמת השקידה והטרחה שטרחה‬
‫באת הכוח‪ ,‬הסיכון שנטלה על עצמה בהגשת התובענה וניהולה‪ ,‬מידת החשיבות הציבורית וכיו”ב‪.‬‬
‫לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין‪.‬‬

‫‪ ‬‬
 ‫סוף דבר‬
‫‪ .128‬לאור הנימוקים המפורטים בבקשה זו‪ ,‬מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה‬
‫ייצוגית בהתאם לפרט ‪ 1‬לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬ולהורות כמבוקש ברישא‪.‬‬
‫‪ .129‬לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשה ובתובענה דנן מכוח הוראת סעיף ‪5‬ב)‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות‪,‬‬
‫תקנות ‪)3‬א()‪)3 ,(2‬א()‪ (3‬ו‪)3 -‬א()‪ (4‬לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד ‪ ,1984‬וכן לנוכח פסק דינו של כבוד השופט פרופ’ גרוסקופף‬
‫בת”צ ‪ 57574-12-13‬כהן נ’ סינרון מדיקל בע”מ ואח’ )פורסם בנבו מיום ‪.(24.4.14‬‬
‫‪ .130‬בבדיקה שערכה הח”מ בפנקס התובענות הייצוגיות המפורסם באתר בתי המשפט‪ ,‬נמצא כי נכון למועד הגשת בקשה זו‪ ,‬לא הוגשה‬
‫תובענה ייצוגית נגד המשיבה בעניין דומה‪.‬‬
‫‪ .131‬יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור בכותרת בקשה זו‪.‬‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫תביעה ייצוגית נגד‬ ‫התנאים לאישורה של‬ ‫תביעה ייצוגית נגד בזק‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד‬
‫תאגיד המים מי‪-‬אביבים‬ ‫תביעה ייצוגית‬ ‫בינלאומי‬ ‫צ’מפיון מוטורס‬

‫תביעה ייצוגית כנגד מגדל‬

‫תביעה ייצוגית כנגד חברת‬ ‫איילון והראל הזוכות‬
‫כרמל פלור דיזיין‬ ‫במכרז…‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫בשנת ‪ ,2006‬נחקק חוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬תשס”ו‪) 2006-‬להלן‪“ :‬חוק תובענות‬

‫ייצוגיות“( הקובע כללים אחידים לעניין הגשתה וניהולה של התביעה הייצוגית‪.‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫במסגרת זו הציב המחוקק שורה ארוכה של תנאים מקדמים אשר רק‬
‫בהתקיימותם תאושר התובענה כתביעה ייצוגית‪ .‬במאמר זו נעמוד להלן על‬
‫רשימת תנאי הסף לאישורה של התביעה כייצוגית‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫
‬
‫‪ ‬‬

‫תנאי ראשון – תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫סעיף ‪)3‬א( לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי‬

‫“לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן‬
‫להגיש בו תובענה ייצוגית”‪.‬‬

‫התוספת השניה לחוק מפרטת רשימת תביעות אשר ניתן להגישם כתביעה ייצוגית כדלקמן‪:‬‬

‫‪  .1‬תביעה נגד עוסק‪ ,‬כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן‪ ,‬בקשר לענין שבינו לבין לקוח‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו‪.‬‬
‫‪  .2‬תביעה נגד מבטח‪ ,‬סוכן ביטוח או חברה מנהלת‪ ,‬בקשר לענין‪ ,‬לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל‪ ,‬שבינם לבין‬
‫לקוח‪ ,‬לרבות מבוטח או עמית‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו‪.‬‬
 ‫‪  .3‬תביעה נגד תאגיד בנקאי‪ ,‬בקשר לענין שבינו לבין לקוח‪ ,‬בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו‪.‬‬
‫חפש באתר‬
‫‪  .4‬תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫‪  .5‬תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה‬
‫שירותי שיווק; לעניין זה‪“ ,‬זירת סוחר” ו”רישיון זירה” – כהגדרתם בפרק ז’‪ 3‬לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ”ח‪.1968-‬‬
‫‪  .6‬תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה –‬
‫חפש‬

‫“זיקה” – בעלות‪ ,‬החזקה‪ ,‬רכישה או מכירה;‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫“יחידה” – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות‪ ,‬לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל‪,‬‬
‫כמשמעותה באותו חוק;‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫“נייר ערך” – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף ‪ 52‬לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ”ח‪.1968-‬‬
‫צוואה‬

‫‪  .7‬תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה‪“ ,‬גורם המפגע”‪“ ,‬מפגע סביבתי” – כמשמעותם בחוק‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬
‫למניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬
‫‪  .8‬תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים‪,‬‬ ‫תמ”א ‪38‬‬
‫התשס”א‪.2000-‬‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫‪ (1)  .9‬תביעה בעילה של הפליה בעבודה‪ ,‬לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ”ח‪.1988-‬‬
‫רשלנות רפואית‬
‫)‪ (2‬תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד‪ ,‬התשנ”ו‪.1996-‬‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫‪   (1)  .10‬תביעה בעילה לפי פרקים ד’‪ ,‬ה’ או ה’ ‪ 1‬לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫גירושין בהסכמה‬

‫)‪   (2‬תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ”ה‪ ,1965-‬כהגדרתן בסעיף ‪19‬א לחוק שוויון‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫זכויות לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫תחומי עיסוק‬
‫)‪   (3‬תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה )כתוביות ושפת סימנים(‪ ,‬התשס”ה‪.2005-‬‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫‪   (1)  .11‬תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף‪ ‬‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫‪)24‬א()‪1) ,(1‬א( או )‪ (3‬לחוק בית הדין לעבודה‪ ,‬התשכ”ט‪ ,1969-‬ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫קצבה‪ ,‬פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים ‪ 17 ,16‬ו‪ 20-‬לחוק הגנת השכר‪,‬‬
‫עורך דין מקרקעין‬
‫התשי”ח‪.1958-‬‬
‫דיני משפחה וירושה‬
‫)‪   (2‬תביעה של עובד בעילה לפי סעיף ‪6‬א לחוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ”ז‪ ,1987-‬תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים ‪2‬‬ ‫פונדקאות‬
‫ו‪ 3-‬לחוק הזכות לעבודה בישיבה‪ ,‬התשס”ז‪ ,2007-‬או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם‪,‬‬
‫התשנ”ו‪.1996-‬‬

‫)‪   (3‬בפרט זה –‬

‫“תביעה” – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו‪ ,‬והמעסיק של אותו עובד או ארגון‬
‫מעבידים שהוא חבר בו‪ ,‬צד להסכם הקיבוצי;‬

‫“הסכם קיבוצי” – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬התשי”ז‪ ,1957-‬או הסדר קיבוצי בכתב‪.‬‬

‫‪  .12‬תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין‪ ,‬כמס‪ ,‬אגרה או תשלום חובה אחר‪.‬‬
‫‪  .13‬תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף ‪30‬א לחוק התקשורת )בזק ושידורים(‪ ,‬התשמ”ב‪ ,1982-‬בעילה לפי הסעיף‬
‫האמור‪.‬‬
‫‪  .14‬תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית‪ ,‬בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת‬
‫סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה‪“ ,‬חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית” ו”מערכת סליקה פנסיונית‬
‫מרכזית” – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ייעוץ‪ ,‬שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים(‪ ,‬התשס”ה‪.2005-‬‬

‫תנאי שני – קיומה של עילת תביעה אישית‬

‫סעיף ‪)4‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף ‪)3‬א(…” רשאי‬
‫לתבוע‪ ,‬באישור בית המשפט‪ ,‬בתובענה ייצוגית‪“ ,‬בשם אותה קבוצה“‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬סעיף ‪)4‬ב()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק‪ ,‬די בכך שהמבקש יראה כי‬
‫לכאורה נגרם לו נזק‪.‬‬

‫כבר נפסק‪ ,‬כי המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי‪ ,‬וכי בשלב האישור‬
‫התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה ‪ ,‬לעניין הנזק‪ ,‬את נזקו הוא )רע”א ‪ 8268/96‬שמש נ’ רייכרט‪ ,‬פ”ד נה)‪,276 (5‬‬
‫פסקה ‪) (2001) 11‬להלן‪“ :‬עניין רייכרט“((‪.‬‬

‫מכאן שהתנאי השני הוא קיומה של עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה‪ ,‬שטובים סיכוייה להתקבל‪ ,‬בגין הנזקים‬
‫שנגרמו להם כתוצאה מהמעשה ו‪/‬או המחדל הנטען‪.‬‬
‫תנאי שלישי – התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי‬
‫הקבוצה‬

‫סעיף ‪)8‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע‪ ,‬כי על המבקש להראות‪ ,‬כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה‬
‫או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה“‪.‬‬

‫כלל זה‪ ,‬הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף ‪ 10‬לחוק תובענות ייצוגיות הקובע‪:‬‬

‫)א( אישר בית המשפט תובענה ייצוגית‪ ,‬יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…‬

‫)ב(‪…      ‬‬

‫)ג(‪       ‬בית המשפט רשאי להגדיר תת‪-‬קבוצה‪ ,‬אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או‬
‫משפט‪ ,‬אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;…‪.‬‬

‫הלכה פסוקה היא‪ ,‬כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות‪ .‬די בכך שהיסוד‬
‫המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות‪ .‬אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו‬
‫בשלב האינדיווידואלי‪ ,‬אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי‪ ,‬ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” )דברי‬
‫הנשיא )כתוארו אז א’ ברק ברע”א ‪ 4556/94‬טצת נ’ זילברשץ ואח’‪ ,‬פ”ד מט)‪ ,774 (5‬עמ’ ‪ .((1996) 788‬ובלשונה של‬
‫כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט‪ ,‬פס’ ‪:15‬‬

‫“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות‬
‫הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים‪ .‬דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה‪ ,‬עובדתיות‬
‫כמשפטיות‪ ,‬תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית‪ .‬לפיכך יש לאמץ‬
‫גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה‪ ,‬ואין נפקא מנה אם‬
‫מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת”‪.‬‬

‫תנאי רביעי – יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬סעיף ‪)8‬א()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן‬
‫שאלות מהותיות של עובדה או משפט‪ ,‬המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה‪.‬‬

‫על המבקשים לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה‪ ,‬וזאת הן במישור‬
‫הטעוני והן במישור הראייתי‪ ,‬והן להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫בנסיבות אלה טובים סיכוייה של התביעה להתקבל‪.‬‬

‫תנאי חמישי – התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין‬

‫סעיף ‪)8‬א()‪ (2‬ממשיך וקובע‪ ,‬כי על המבקש להראות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת‬
‫להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”‪ .‬כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א ‪ 345/03‬רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל‬
‫)נבו‪ ,‬מיום ‪ ,(7.6.07‬פסקה ‪ ,(2007) 9‬קבעה כדקלמן‪:‬‬

‫“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על‪-‬ידי מתן תרופה לנזקו‪ .‬היא נועדה להקנות סעד לחברי‬
‫הקבוצה התובעת‪ .‬הפיצוי הכספי נועד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון‬
‫היחידים‪ ,‬שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי כלי‬
‫התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה‬
‫לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד )י’ גרוס‪ ,‬חוק החברות החדש )מהדורה שלישית‪;256 (2003 ,‬‬
‫להלן – גרוס(‪ .‬מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית‪ ,‬ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה‬
‫אינדיבידואלית‪ ,‬בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך‪ .‬במצבים אלה‪ ,‬מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך‪,‬‬
‫הסעד אינו משמעותי בהכרח‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה‬
‫למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות‪ .‬מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי‪ ,‬החותר להרתיע גופים‬
‫כלכליים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬התובענה הייצוגית מבקשת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית‪ .‬היעילות מושגת בכך שהמחלוקת‬
‫מוכרעת בהליך אחד‪ .‬בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים‪ .‬נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת‬
‫בתי המשפט בתביעות אישיות דומות‪ .‬ההוגנות מושגת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים‪ .‬שכן תובענה‬
‫ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור‪ ,‬ביחס לתאגידים העומדים מולם‪”.‬‬

‫בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות‪ ,‬הוצאת תמר‪ ,‬תשנ”ו‪ ,‬עמ’ ‪:30‬‬

‫“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא‪ ,‬כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר‬
‫לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית‪ .‬הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית‬
‫לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים‪ ,‬בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם”‪.‬‬

‫מכאן על המבקשים להראות כי מדובר בקבוצה גדולה של חברים‪ ,‬אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את‬
‫קיומו של המעשה ו‪/‬או המחדל וגם אם יגלו זאת‪ ,‬הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי‪ ,‬כך‬
‫שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד‪ ,‬בשל הטרחה‬
‫וההוצאות הכרוכות בכך‪ .‬בנסיבות אלה מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה‬
‫ייצוגית‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬המבקשים יכולים להראות גם כי המשיבה הינה גוף גדול חזק ומרתיע‪ ,‬ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין‬
‫את היכולת ו‪/‬או התושיה ו‪/‬או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר‪ .‬התובענה הייצוגית נועדה‬
‫להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים‪ .‬לכן‪ ,‬גם מטעם זה‪ ,‬קיימת‬
‫הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית‪.‬‬

‫המבקשים יכולים להוסיף ולהראות כי‪ ,‬המשיבה פועלת בדרך שבה היא פועלת מבלי שהיא חוששת לתוצאות אופן‬
‫התנהלותה‪ .‬ולפיכך התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבה לדרך פעולה חוקית‬
‫ולאלצה לתקן את דרכיה הנלוזות כך ש גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית‪.‬‬

‫תנאי שישי – גודלה והגדרתה של הקבוצה‬

‫בית המשפט כבר פסק‪ ,‬כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה‪,‬‬
‫אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה‪ ,‬והדברים נכונים במיוחד‪ ,‬מקום שהנתונים לגבי‬
‫הקבוצה מצויים בידי המשיבה עצמה‪ .‬יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בבש”א )ת”א( ‪ 57254/99‬סבו תמר נ’‬
‫רשות שדות התעופה בישראל‪) ,‬נבו‪ ,(30.7.02 ,‬עמ’ ‪ 11‬לתדפיס )‪:(2002‬‬

‫“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית‪ .‬המשיבות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה את גודל הקבוצה‬
‫ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים‪ .‬ברם‪ ,‬בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את‬
‫גודל הקבוצה וחבריה‪ ,‬מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה‪ ,‬נמצאים ברשות המשיבות אשר סרבו לגלותם עד כה‪”.‬‬

‫בהקשר זה לא למותר לציין‪ ,‬כי סעיף ‪)20‬ג( לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬מורה כדלקמן‪:‬‬

‫“מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬אינו מעשי בנסיבות הענין‪ ,‬בין משום שלא ניתן לזהותם‬
‫ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת‪ ,‬רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה‪ ,‬כולה‬
‫או חלקה‪ ,‬או לטובת הציבור‪ ,‬כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין”‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬שאם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע‪ ,‬כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין‪ ,‬וזאת בין מן‬
‫הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדוייק‪ ,‬הרי שבית המשפט‬
‫הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫תנאי שביעי – קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב‬

‫סעיף ‪)8‬א()‪ (3‬קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף ‪)8‬א()‪(4‬‬
‫ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”‪.‬‬

‫תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לתובע המייצג אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה‬
‫אותה הוא מבקש להוביל )עניין רייכרט( וכי הוא פעל ויפעל במידת המרץ הראויה ויקדיש את כל המשאבים הנדרשים‬
‫לניהולה של התובענה ולזכייה בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לתובע הייצוגי אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים‪ ,‬כך שבין‬
‫המבקש לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים‪  .‬אשר לתנאי תום הלב‪ ,‬יש להראות כי עסקינן בתביעה סבירה‬
‫והגונה אשר הוגשה רק לאחר שהתובע הייצוגי נוכח כי המשיבה ביצעה או המעשה ו‪/‬או המחדל כלפי כל חברי הקבוצה‬
‫המיוצגת‪.‬‬

‫אשר לבאת הכוח של התובעים הייצוגים‪ ,‬יש להראות כי לעורכת הדין המגישה את התביעה יש ניסיון עשיר ומצטבר‬
‫בייצוג צדדים בתובענות ייצוגיות‪ ,‬כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות‬

‫מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים‪.‬‬

‫לסיכום‪ ‬התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫על התובע הייצוגי להוכיח‪ ,‬לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב הגשת הבקשה לאישור‪ ,‬כי מתקיימים כל‬
‫התנאים לאישורה של התובענה כתובענה ייצוגית‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית‪ ‬נא ליצור קשר כעת עם עו”ד‪ ‬רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם‬
‫עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית‪  .‬‬

‫בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬
 ‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫תביעה ייצוגית בשפה‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫חוקי דיני עבודה – חוקי מגן‬ ‫פשוטה‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫בקשה לאישור תביעה‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד עיריית‬

‫ייצוגית כנגד בנק ירושלים‬ ‫רמת גן‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫מהי תביעה ייצוגית?‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית הינה תביעה המוגשת על ידי תובע ייצוגי אחד‬
‫בשם ציבור מסוים של נפגעים‪ ,‬בגין נזק קטן באופן יחסי אשר נגרם לכל אחד‬
‫מיחיד הקבוצה‪ ,‬כאשר במצטבר נזק זה מסתכם במיליוני שקלים ויכול להגיע‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫למאות מיליוני שקלים‪ .‬בדרך זו מצליח אותו תובע ייצוגי לאכוף את זכויות הזולת‬
‫
‬
‫אשר לא היו מתבררות בדרך אחרת מפאת היותו של הנזק שנגרם לכל אחד‬
‫מיחידי הקבוצה קטן באופן יחסי‪.‬‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫חוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬תשס”ו‪2006-‬‬

‫בשנת ‪ 2006‬קבע המחוקק כללים אחידים לעניין הגשתה וניהולה של התביעה הייצוגית בחוק תובענות ייצוגיות‪,‬‬
‫תשס”ו‪ .2006-‬סעיף ‪ 1‬לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר את מטרות החוק ומורה כדלקמן‪ :‬מטרתו של חוק זה לקבוע כללים‬
‫אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות‪ ,‬לשם שיפור ההגנה על זכויות‪ ,‬ובכך לקדם בפרט את אלה‪:‬‬

‫)‪  (1‬מימוש זכות הגישה לבית המשפט‪ ,‬לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;‬

‫)‪  (2‬אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;‬

 ‫)‪  (3‬מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;‬

‫חפש באתר‬
‫)‪  (4‬ניהול יעיל‪ ,‬הוגן וממצה של תביעות‪.‬‬

‫הנה כי כן‪ ,‬גם המחוקק בחוקקו את חוק תובענות ייצוגיות היה ער לחשיבותה של תביעה ייצוגית וליכולתה לתקן עוול‬
‫שנגרם לציבור גדול של נפגעים אשר אלמלא קיומה של התביעה הייצוגית לא היה באפשרותו של אותו ציבור נפגעים לתקן‬ ‫חפש‬
‫את עוול שנגרם להם‪ ,‬לקבל פיצוי בגין נזקיהם ואף לגרום לאותו גוף מעוול לחדול מביצוע אותו מעשה או מחדל‪.‬‬
‫מאמרים מומלצים‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‪ ‬תתכן במקרים הבאים‪:‬‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫‪ .1‬אם‪ ‬נפגעתם על ידי גוף גדול כלשהו והנכם סבורים שיש בכך עוול לציבור מסוים?‬ ‫הסכם ממון‬

‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫‪ .2‬אם גבו מכם עמלות או תשלומים ביתר?‬
‫צוואה‬

‫‪ .3‬אם שילמתם בעד שירות מסוים אבל לא קיבלתם תמורה ראויה?‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫‪ .4‬אם קניתם מוצר ושמתם לב כי תכולתו אינה תואמת את מה שמוצג על גבי האריזה?‬
‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫‪ .5‬אם הבחנתם בקיומו של הסדר כובל הנוגד את הוראות חוק ההגבלים העסקיים?‬
‫רשלנות רפואית‬
‫‪ .6‬אם יש לכם עילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או פרט מטעה בתשקיף וכדו?‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫‪ .7‬אם סוכן הביטוח או חברת הביטוח גבו כספים ביתר או לא קיימו את הוראות הסכם הביטוח?‬
‫גירושין בהסכמה‬
‫‪ .8‬אם הבחנתם בקיומו של מפגע סביבתי כמשמעותו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים?‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫‪ .9‬אם יש לכם תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין‪ ,‬כמס‪ ,‬אגרה או תשלום חובה אחר?‬
‫תחומי עיסוק‬

‫‪ .10‬אם קיימת לכם עילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים‪,‬‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫התשס”א‪?2000-‬‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫‪ .11‬אם יש לכם‪  ‬תביעה בעילה של הפליה בעבודה‪ ,‬לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ”ח‪?1988-‬‬
‫עורך דין מקרקעין‬
‫‪ .12‬אם יש לכם תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד‪ ,‬התשנ”ו‪?1996-‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬
‫‪ .13‬אם יש לכם תביעה בעילה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?‬

‫‪ .14‬אם יש לכם תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ”ה‪ ,1965-‬כהגדרתן בסעיף ‪19‬א לחוק‬
‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?‬

‫‪ .15‬ועוד…‬

‫במידה ואחד או יותר מהתנאים הבאים מתקיימים‪ ,‬מומלץ ליצור קשר עם עורך דין לתביעות ייצוגיות לטובת הגשת תביעה‬
‫ייצוגית‪.‬‬

‫עורך דין תביעה ייצוגית‬

‫הצעד הראשון זה לפנות לעורך דין בעל ידע מומחיות וניסיון רב בהגשתן וניהולן של תביעות ייצוגיות על מנת שיבחן את‬
‫עילת התביעה שבידיכן‪ ,‬סיכוייה והתאמתה להיות מוגשת כתביעה ייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות‪,‬‬
‫תשס”ו‪ .2006-‬ויודגש‪ ,‬הגשתה וניהולה של תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית אינה עניין של מה בכך ונדרשת מומחיות‬
‫גבוהה וספציפית לשם כך‪ .‬בית המשפט אף נדרש לאשר את ניהולה של התביעה הייצוגית על ידי עורך הדין שהגיש את‬
‫התביעה הייצוגית ולשם כך בית המשפט צריך להיווכח כי לאותו עורך דין שהגיש את ההליך יש את הידע הניסיון‬
‫והמומחיות לנהל את התביעה הייצוגית‪.‬‬

‫סיכויי התביעה הייצוגית‬

‫ככל הליך משפטי‪ ,‬מקל וחומר במסגרת תביעה ייצוגית‪ ,‬שהינה הליך מיוחד ומורכב לאין שיעור לא ניתן להתחייב בקשר עם‬
‫סיכויי הצלחתו של ההליך‪ .‬הפרחתן לחלל האוויר של התחייבויות כאילו בוודאות הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תאושר‬
‫אינה אחראית‪ ,‬לשון המעטה‪ ,‬יהיו הטענות טובות ככל שיהיו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ברי כי ככל שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית‬
‫מבוססת יותר כך גדלים סיכויים להתקבל‪ .‬מכל מקום חשוב להבהיר כי משרדינו בוחר לקדם ולנהל הליך ייצוגי על כל‬
‫הקשיים הכרוכים בכך אך ורק אם הוא מאמין בצדקת הטענות נשוא ההליך וכי אם לאחר בחינה מדוקדקת של מלוא‬
‫הטוענות והראיות משרדינו סבור כי טובים סיכוייה של בקשת האישור להתקבל‪.‬‬

‫כמה תעלה‪ ‬לי התביעה הייצוגית?‬

‫החל מ – ‪ 8.5.2018‬נכנסו לתוקף תקנות חדשות לפיהן תשולם אגרה לצורך הגשת תביעה‪ ‬ייצוגית‪ .‬התקנות קובעות‪:‬‬
 ‫אם התביעה הייצוגית מוגשת לבית המשפט השלום תשולם אגרה בסך ‪ ₪ 3,000‬במועד הגשת הבקשה לאישור תביעה‪,‬‬
‫כאשר היתרה בסך ‪ ₪ 5,000‬תשולם בסיום ההליך על ידי הצד עליו יורה בית המשפט אשר ישקול את מהות ההליך‪ ,‬אופן‬
‫ניהולו ותוצאותיו לצורך הטלת האגרה‪.‬‬

‫אם התביעה הייצוגית מוגשת לבית המשפט המחוזי תשולם אגרה בסך של ‪ ₪ 5,550‬במועד הגשת בקשת האישור‪ ,‬כאשר‬
‫היתרה בסך ‪ ₪ 10,500‬תשולם בסיום ההליך על ידי הצד עליו יורה בית המשפט אשר ישקול את מהות ההליך‪ ,‬אופן ניהולו‬
‫ותוצאותיו לצורך הטלת האגרה‪.‬‬

‫בתביעה ייצוגית נגד רשות סכום האגרה הינו בסך של ‪ 1794‬ש”ח‪.‬‬

‫שכר טרחה של בא כוח מייצג בתביעה ייצוגית‬

‫‪) .23‬א(‪  ‬בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית‪ ,‬לרבות בבקשה‬
‫לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור‪.‬‬

‫מה יוצא לי ? מה אני אקבל בתביעה ייצוגית ?‬

‫סעיף ‪ 22‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע מפורשות כי התובע הייצוגי בנוסף לפיצוי שייפסק לכל הקבוצה יהיה זכאי לגמול‬
‫מיוחד בגין היותו זה שהניע את ההליך וגרם לתיקון העוול בעבור כל הקבוצה‪ .‬ובלשון הסעיף‪ :‬גמול לתובע מייצג‬

‫‪) .22‬א(‪  ‬הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לטובת הקבוצה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה‪,‬‬
‫יורה על תשלום גמול לתובע המייצג‪ ,‬בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן )ב(‪ ,‬אלא אם כן מצא‪ ,‬מטעמים מיוחדים שיירשמו‪ ,‬שהדבר‬
‫אינו מוצדק בנסיבות הענין‪.‬‬

‫)ב(‪  ‬בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בשיקולים אלה‪:‬‬

‫הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה‪ ,‬בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא‬
‫סעד הצהרתי;‬
‫התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;‬
‫מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית‪.‬‬

‫)ג(‪ ‬בית המשפט רשאי‪ ,‬במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו –‬

‫‪ .1‬לפסוק‪ ‬גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה‪,‬‬
‫לפי העניין‪ ,‬בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן )ב(;‬
‫‪ .2‬לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף ‪ ,15‬אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח‬
‫והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור‪.‬‬

‫פנקס תביעות ייצוגיות‬

‫בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות ניתן להגיש את ההליך רק אם ההליך לא הוגש קודם לכן על ידי תובע ייצוגי אחר‪ .‬בנוסף יש‬
‫לבחון אם הוגש הליך אחר הכולל שאלות עובדתיות או משפטיות דומות כנגד נתבע אחר על מנת שבית המשפט ישקול‬
‫לאחד את הדיון בהליכים‪ .‬לשם כך הוקם פנקס תביעות ייצוגיות המאגד ומפרסם את כל התביעות הייצוגיות המוגשות ותוצאותיהן‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר ובחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות‬
‫ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית‪ ,‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬
‫הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬
 ‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫התנאים לאישורה של‬ ‫תביעה ייצוגית בשפה‬ ‫תביעה ייצוגית כנגד עיריית‬
‫תביעות ייצוגיות‬ ‫תביעה ייצוגית‬ ‫פשוטה‬ ‫רמת גן‬

‫בקשה לאישור תביעה‬ ‫משרדנו בערוץ ‪ 13‬רשת –‬

‫ייצוגית כנגד בנק ירושלים‬ ‫‘פרקליטים עד הבית’‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬
‫משרד עו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכי דין ומגשרים‪ ,‬הינו משרד בוטיק‪ ,‬איכותי‪ ,‬יצירתי ודינמי‬
‫המתמחה ברמה הגבוהה ביותר בתיקים משפטיים מורכבים ובתביעות כספיות‬
‫גדולות‪ ,‬החל מתביעות ייצוגיות‪ ,‬ייצוג והופעה בבתי משפט ובתי הדין‪ ,‬דיני נזיקין‬
‫טלפון*‬
‫ורשלנות רפואית ועד ביצוע עסקאות מקרקעין ונדל"ן‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד היא‪ ,‬כי "אין זה די לכוון אל המטרה ‪ -‬עליך לפגוע בה!"‪ .‬מתוך תפיסת‬
‫עולם זו‪ ,‬מגבש הצוות המקצועי של המשרד אסטרטגיה משפטית שמטרתה הבאת הלקוח ליעד‬
‫הנכסף בדרך היעילה והמהירה ביותר‪ .‬הנכם מוזמנים לגלוש באתר‪ ,‬להתרשם מהתכנים המופיעים‬
‫ולפנות אלינו בכל שאלה‪.‬‬

‫שלח‬

‫עו"ד רחלי קלקנר‬

 ‫מייסדת המשרד‪ ,‬עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬הינה עורכת דין ומגשרת‪ ,‬בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה‬

‫לכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬במשך שנים ארוכות עבדה עו”ד קלקנר כשכירה באחד מהמשרדים‬

‫המובילים והאיכותיים בארץ וצברה ניסיון רב בליטיגציה ובניהול תביעות ייצוגיות‪ ,‬תביעות כספיות גדולות‬

‫ותיקים מורכבים בתחום המשפט האזרחי והמסחרי‪ ,‬כמו גם עריכת הסכמים וחוזים בתחומים שונים‪ ,‬ביצוע‬

‫עסקאות מקרקעין ונדל”ן ועוד‪.‬‬

‫תפיסת העולם של המשרד הינה איכות ומקצועיות ללא פשרות‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד על הבנת צרכי הלקוח‪ ,‬רצונותיו‬

‫ושאיפותיו‪ .‬מתוך תפיסת עולם זו‪ ,‬מגבש המשרד אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח‪ ,‬כך‬

‫שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות‬

‫יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט‪.‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫פונדקאות‪ ‬‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫הליך הפונדקאות מהווה את אחד הפתרונות עבור זוגות רבים‬

‫המתקשים בהבאת ילד לעולם‪ .‬במסגרת הליך הפונדקאות‪,‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬
‫להבדיל מאפשרויות אחרות כגון אימוץ או תרומת זרע‪ ,‬האם‬
‫הנושאת – הלוא היא הפונדקאית – משכירה את רחמה‬
‫לנשיאת ההיריון של ההורים המיועדים על מנת שבני הזוג‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫יוכלו להביא לעולם ילד משלהם‪.‬‬

‫
‬

‫בכל מדינה חוקים והסדרים שונים ומגוונים לגבי הליך‬

‫הפונדקאות‪ ,‬ואין מדיניות אחידה בתחום‪ .‬ישנן מדינות‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫ליברליות המתירות הליך של פונדקאות לא רק לזוגות נשואים‪ ,‬כי אם לקשת רחבה של הורים – רווקים‪ ,‬הומוסקסואלים ולסביות וכן‬
‫זוגות שאינם נשואים‪ .‬מדינות אחרות כגון ישראל‪ ,‬הודו וגיאורגיה מתירות פונדקאות אך מחילות הגבלות שונות בקשר עם ההליך‪ .‬כמו כן‬
‫ישנן מדינות המטילות איסור מוחלט על קיום הליך פונדקאות בשטחן‪.‬‬

‫במדינת ישראל מוסד הפונדקאות זכה להכרה חוקית ורשמית ומעמדו הוסדר בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים )אישור‪,‬‬
‫הסכם ומעמד היילוד(‪ ,‬התשנ”ו – ‪) 1996″‬להלן‪“ :‬החוק”(‪ .‬על פי החוק‪ ,‬הפונדקאות המוכרת ומאושרת כיום בישראל הינה‬
‫פונדקאות מלאה – היינו פונדקאות בה האישה הנושאת משכירה אך ורק את רחמה להורים המיועדים‪ ,‬והעובר מועבר‬
‫לרחמה באמצעות תהליך של הפריה חוץ גופית‪ ,‬כך שאין כל קשר גנטי בין האם הנושאת לבין הילד שייולד‪.‬‬

‫חוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע שורה ארוכה של תנאי סף מקדמיים שרק בהתקיימם הוועדה לאישור הסכמים‬
‫לנשיאת עוברים תאשר את הסכם הפונדקאות בין ההורים המיועדים לבין האם הנושאת‪ .‬חלק מהתנאים מחייבים כי הן ההורים‬
‫המיועדים והן האם הנושאת יקבלו ייעוץ משפטי מלא מפורט ומקיף בקשר עם ההליך וכי ההסכם שייערך ביניהם יהא מקובל ומאושר על‬ ‫חפש באתר‬
‫ידי הועדה‪ .‬לשם כך מומלץ להורים המיועדים לפנות לעורך דין הבקיא בתחום כדוגמת משרדינו‪.‬‬

‫משרד עו”ד רחלי קלקנר הינו אחד ממשרדי עורכי הדין היחידים בארץ שצבר ניסיון עשיר והתמחה בתחום של הליכי‬
‫חפש‬
‫פונדקאות הן בארץ והן בחו”ל )כולל גיאורגיה והודו(‪ .‬במשך שנים ארוכות משמש המשרד כיועץ משפטי הן הורים מיועדים‬
‫אשר התקשרו בהליך פונדקאות בארץ או בחו”ל‪ ,‬הן של פונדקאיות והן של מרכזי התיווך בתחום‪ .‬ניסיון זה מקנה‬
‫למשרדינו את הכלים הדרושים לצורך התמודדות עם הסבך המשפטי‪ ,‬כמו גם הרגשי‪  ,‬הכרוך בהליכי הפונדקאות ולסייע‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫להורים המיועדים‪ ,‬כמו גם לפונדקאיות‪ ,‬לעבור את ההליך בצורה הנעימה הרגועה ונכונה ביותר‪.‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬

‫הסכם ממון‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פונדקאות‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬ ‫צוואה‬
‫הבא‪:‬‬ ‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫רכישת דירה מקבלן‬

‫תמ”א ‪38‬‬
‫שם*‬
‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫רשלנות רפואית‬
‫דואר אלקטרוני*‬
‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫טלפון*‬
‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫נושא‬
‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫שלח‬ ‫פונדקאות‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫פונדקאות בישראל –‬
‫תנאי סף‬ ‫שלבי הליך הפונדקאות‬ ‫הליך הגישור‬ ‫גישור – יישוב סכסוכים‬

‫גירושין בהסכמה‬ ‫מדריך הסכם ממון‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬
 ‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫שלבי הליך הפונדקאות בישראל‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫במדינת ישראל מוסד הפונדקאות זכה להכרה חוקית ורשמית ומעמדו הוסדר בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים )אישור‪,‬‬
‫הסכם ומעמד היילוד(‪ ,‬התשנ”ו – ‪) 1996″‬להלן‪“ :‬החוק”(‪.‬‬
‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫על פי החוק‪ ,‬הפונדקאות המוכרת ומאושרת כיום בישראל הינה פונדקאות מלאה – היינו פונדקאות בה האם הפונדקאית‬
‫משכירה אך ורק את רחמה להורים המיועדים‪ ,‬והעובר מועבר לרחמה באמצעות תהליך של הפריה חוץ גופית‪ ,‬כך שאין כל‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫קשר גנטי בין האם הפונדקאית לבין הילד שייולד‪.‬‬
‫
‬

‫חוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע שורה ארוכה של תנאי‬

‫סף מקדמיים שרק בהתקיימם הוועדה לאישור הסכמים‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬
‫לנשיאת עוברים תאשר את הסכם הפונדקאות בין ההורים‬
‫המיועדים לבין אם פונדקאית‪ .‬השלב הראשון‪ :‬עמידה בתנאי‬
‫הסף – על הצדדים המבקשים להתקשר בהסכם פונדקאות‬
‫נדרשים לעמוד בתנאי הסף המפורטים במאמר “פונדקאות‬
‫בישראל – תנאי הסף” ‪ ,‬ורק לאחר שהצדדים עמדו בתנאי הסף הם‬
‫מקבלים אישור ראשוני מועדה מיוחדת של משרד הבריאות‬
‫שהוקמה במיוחד על מנת לאשר הסכמי פונדקאות בישראל‪.‬‬

‫השלב השני‪ :‬ראיונות בוועדה – בשלב זה הזוג עובר ראיון פסיכולוגי אצל איש מקצוע מהתחום‪ .‬הועדה מראיינת גם את‬
‫האם הפונדקאית המיועדת‪ .‬הרכב הועדה כולל ייצוג של שלושה חברים לפחות מכל מין‪ ,‬ובין חבריה נמנים רופאים‬
‫מתחומי הגניקולוגיה והרפואה הפנימית‪ ,‬פסיכולוג קליני‪ ,‬עובד סוציאלי‪ ,‬משפטן המשמש נציג ציבור וגורם דתי‪ -‬בהתאם‬
‫לדתם של המעורבים בתהליך‪ .‬הועדה מקיימת את ישיבותיה בדלתיים סגורות וחל איסור על פרסום תוכן הדיונים‪.‬‬ ‫חפש באתר‬
‫החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות ומתועדות בכתב‪.‬‬

‫המפגש בין אם פונדקאית‪ ,‬אשר עברה מיונים קפדניים לצורך התאמתה לתהליך‪ ,‬נערך בדרך כלל על ידי סוכנויות‬
‫חפש‬
‫המתווכות בין הצדדים תמורת תשלום‪ .‬סוכנויות אלה אחראיות על תהליכי המיון וההתאמה ומסייעות בהסדרים הרפואיים‬
‫והמשפטיים‪ .‬בסיום המפגש מנסחים הצדדים הסכם התקשרות‪ ,‬הטעון אישורה של הועדה מטעם משרד הבריאות‪ ,‬אשר‬
‫ההסכם נחתם בפניה‪.‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬
‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫תהליך ההתקשרות כולו מלווה בייעוץ משפטי של עורכי דין‪ ,‬המאמתים את פרטי הצדדים ואת תצהיריהם בדבר רצונם‬
‫הסכם ממון‬
‫להתקשר בהסכם הפונדקאות‪ .‬בנוסף עורך הדין של ההורים המיועדים פותח חשבון נאמנות בעבור ההורים לשם‬
‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫מפקידים הצדדים את מלוא כספי הפיצויים לאם הפונדקאית עוד בטרם חתימת ההסכם בפני הועדה ומנפיק אישור עקרוני‬
‫על כך‪.‬‬ ‫צוואה‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫חתימת ההסכם בועדה – לאחר שהצדדים מילאו את כל חובותיהם לצורך אישור ההסכם בפני הועדה‪ ,‬הם מגיעים לדיון‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫בפני הועדה )בימי שני בבוקר( ושני הצדדים חותמים על ההסכם בפני הועדה ובנוכחותה ויוצאים לדרך‪.‬‬
‫תמ”א ‪38‬‬

‫לאחר שנחתם ההסכם בשעה טובה בועדה השלב הבא הוא השלב הרפואי – ממועד חתימת ההסכם מתחיל התהליך של‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫השג ההיריון‪ ,‬אשר כולל טיפולי השראת ביוץ לאם הביולוגית והשבחת זרע לאב‪ ,‬שאיבת ביציותיה של האישה והפריתן‬ ‫רשלנות רפואית‬
‫)במתכונת של הפריה חוץ גופית( והחזרתן לקליטה והשתרשות ברחם האם הפונדקאית‪.‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬

‫בתקווה כי הליך הפונדקאות נשא פרי והאם הפונדקאית הרתה את ילדם של ההורים המיועדים ולאחר סיום הריון בשעה‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫טובה הגענו ללידה וההורים מקבלים לחזקתם הפיזית את ילדיהם בהתרגשות גדולה‪.‬‬ ‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫חשוב לציין כי מבחינה משפטית ועד להוצאתו של צו הורות החזרה המשפטית בלבד‪ ,‬להבדיל מהחזקה הפיזית‪ ,‬מצויה‬
‫בידי המדינה‪ .‬מטעם זה ההליך כולו חייב להיות מלווה על ידי עובד סוציאלי מטעם משרד הרווחה )פרטיו נמסרים לבני‬
‫תחומי עיסוק‬
‫הזוג על ידי הועדה במועד החתימה על ההסכם( ולאחר הלידה הוא זה שמתחיל בהליך המשפטי הדרוש עד להוצאתו של‬
‫צו הורות‪.‬‬ ‫תביעות ייצוגיות‬

‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫צו הורות – הינו צו שמוציא בית המשפט לאחר הלידה הקובע כי ההורים הביולוגיים הם הורי היילוד‪ .‬האם הפונדקאית אינה‬
‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫רשאית לחזור בה מההסכם ולדרוש את הילד לחזקתה אלא בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת מטעמי הגנה על טובת‬
‫עורך דין מקרקעין‬
‫הילד ושלומו )נסיבות נדירות ביותר שנכון למועד כתיבת שורות אלה לא ידוע לח”מ על מקרה אחד בודד כי נסיבות אלה‬
‫התקיימו אי פעם בישראל(‪ .‬שיהיה המון בהצלחה‪.‬‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
 ‫פונדקאות‬
‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פונדקאות‪ ‬מומחה‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים‬
‫בטופס הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫פונדקאות בישראל –‬
 ‫פונדקאות‬ ‫תנאי סף‬ ‫הסכם ממון על קצה המזלג‬ ‫מדריך הסכם ממון‬

‫האם ניתן לכרות הסכם‬

‫מקרקעין ‪ /‬הסכם נדל”ן‬
‫בעל פה?‬ ‫רכישת דירה מקבלן‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫הסכם ממון על קצה המזלג‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫הסכם ממון הוא אמצעי משפטי הוא הסכם במסגרתו יכולים שני בני הזוג מראש ובצורה מושכלת להחליט כיצד יחולק‬
‫ביניהם הרכוש המשותף שנצבר וייצבר במהלך החיים המשותפים במידה והם ייפרדו חו”ח והנישואין יעלו על שרטון‪.‬‬ ‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫בניגוד לדעה הרווחת הסכם ממון לא נועד אך ורק לבני זוג המגיעים‬
‫עם ממון ו‪/‬או רכוש )“עשירים”( בטרם הנישואין ו‪/‬או התחלת החיים‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬

‫המשותפים‪ .‬הסכם ממון מסדיר גם את הנושאים הרכושיים‬

‫
‬
‫העתידיים אשר יצטברו במהלך החיים המשותפים ונועד ליתן‬
‫וודאות לגבי אופן חלוקת הרכוש במקרה של פרידה וכפועל יוצא‬
‫מכך למנוע מאבקים ארוכים יקרים ומורכבים בעניין זה‪.‬‬ ‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫מכאן שהסכם ממון נועד כמעט לכל בני זוג – הן אלה שנישאו‪ ,‬הן‬
‫אלה החיים חיים משותפים וידועים בציבור )לרבות זוגות חד‬
‫מיניים( והן אלה העומדים להינשא בין אם הם צברו רכוש בטרם החיים המשותפים ובין אם ההסכם צופה פני עתיד‬
‫ומתייחס רק לרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים‪.‬‬

‫במידה ובני הזוג החליטו שהם מעוניינים לחתום על הסכם ממון‪ ,‬בשלב הראשון עליהם להגיע להסכמות בקשר לאופן חלוקת‬
‫הרכוש‪ ,‬תנאי והוראות הסכם הממון‪ .‬מדובר בשלב שמעצם מהותו מלווה באי נוחות אשר עשוי להוביל לתסכולים ומתחים לא מבוטלים‬
‫בין בני זוג‪ ,‬בפרט כאשר בני הזוג החליטו לחתום על ההסכם ערב הנישואין‪.‬‬
 ‫הסכם ממון יכול לכלול את מכלול הנושאים שהצדדים להסכם סבורים כי יש לכלול ולהסדיר במסגרתו לרבות חלוקת‬
‫הרכוש‪ ,‬הסדרי משמורת על ילדים עתידיים ו‪/‬או קיימים‪ ,‬נושא של מזונות אישה ו‪/‬או מזונות ילדים‪ ,‬הסדרי ראייה לגבי‬ ‫חפש באתר‬
‫קטינים וכיוצ”ב‪.‬‬

‫על מנת שהסכם ממון יקבל תוקף משפטי מחייב )בבחינת פסק דין( עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים‪ :‬הראשון‪ ,‬ההסכם‬
‫חפש‬
‫חייב להיות בכתב; השני‪ ,‬ההסכם חייב להיות מאושר‪.‬‬

‫פרוצדורת האישור תלויה במועד חתימת הסכם הממון‪:‬‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫אם ההסכם נערך לפני הנישואין )לרבות ידועים בציבור( – ההסכם חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה‬
‫הסכם ממון‬
‫מוסמך או נוטריון או רשם נישואין‪.‬‬
‫אם ההסכם נערך לאחר הנישואין – ההסכם חייב להיות מאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה מוסמך או בית דין דתי‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬
‫המוסמך לדון בנישואי וגירושי בני הזוג‪.‬‬ ‫צוואה‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫לאחר אישור ההסכם על ידי הגורם המשפטי המוסמך כמבואר לעיל‪ ,‬הסכם הממון יקבל תוקף של פסק דין הניתן לאכיפה‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫וביצוע כמו כל פסק דין‪.‬‬
‫תמ”א ‪38‬‬
‫הנכם מוזמנים לפנות אל עו”ד רחלי קלקנר‪ ,‬בעלת ניסיון עשיר ונרחב בתחומים שונים הקושרים לדיני המשפחה‪ ,‬ובהסכמי‬ ‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬
‫ממון בפרט‪ ,‬הן טרם הנישואין הן לאחר הנישואין והן של זוגות המבקשים לחתום על הסכם חיים משותפים‪ ,‬אשר תסייע בידיכם להגיע‬
‫רשלנות רפואית‬
‫בצורה הטובה ביותר אל היעד הנכסף‪.‬‬
‫כללים לניסוח חוזה‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬
‫הבא‪:‬‬ ‫גירושין בהסכמה‬

‫הדרכים לפסול צוואה‬

‫שם*‬ ‫תחומי עיסוק‬

‫תביעות ייצוגיות‬
‫דואר אלקטרוני*‬
‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬

‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬

‫טלפון*‬
‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

 ‫נושא‬
‫פונדקאות‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

‫מדריך הסכם ממון‬ ‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬ ‫גירושין בהסכמה‬ ‫דיני משפחה‬

‫האם ניתן לכרות הסכם‬

‫מקרקעין ‪ /‬הסכם נדל”ן‬
‫שלבי הליך הפונדקאות‬ ‫בעל פה?‬
 ‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬
‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬

‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬
 ‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬

‫מייל ‪:‬‬
‫‪law@klekner.co.il‬‬

‫צור קשר‬ ‫פרסומים בתקשורת‬ ‫מאמרים מקצועיים‬ ‫תחומי עיסוק‬ ‫פרופיל משרד‬ ‫ראשי‬

‫נגישות‬

‫רחלי קלקנר‪ ,‬עו"ד ומגשרים‬

‫חוקי דיני עבודה – חוקי מגן‬ ‫‪ 223‬לייקים‬

‫דיני העבודה‪ ‬או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה‪ ‬ויחסי העבודה‪ ‬בתחומים‪ ‬הבאים‪:‬‬

‫צור‪/‬צרי‪ 1‬איתנו קשר‬ ‫סמן‪/‬מני את הדף בלייק‬

‫‪ ‬‬

‫‪ .1‬קביעת קיומם של‪ ‬יחסי עובד‪-‬מעביד‪.‬‬ ‫היה‪/‬היי הראשון‪/‬הראשונה מבין חבריך שאוהב‪/‬ת את זה‬
‫‪ .2‬מערכת היחסים החוזית בין העובד ‪ ‬לבין המעביד ‪ ‬והסדרת היחסים לפי החוזה בין‬
‫הצדדים‪.‬‬ ‫
‬

‫‪ .3‬חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק‪ ,‬ובפרט לפי‪ ‬חקיקת המגן‪ ,‬אשר‬

‫מעניקה לעובד הגנות הגוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים‪.‬‬
‫עו”ד רחלי קלקנר‬

‫משפט העבודה הקיבוצי‬

‫שבין ‪ ‬ארגון‬ ‫היחסים‬ ‫מוסדרים‬ ‫הקיבוצי‬ ‫העבודה‬ ‫משפט‬ ‫במסגרת‬

‫עובדים ‪ ‬למעביד בתחומים כגון‪ :‬חופש ההתאגדות‪ ,‬זכות השביתה ‪ ‬והסכם‬
‫קיבוצי‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה‪ ‬וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים‪.‬‬

‫חוזה העבודה האישי‬

‫בסיסם של‪ ‬יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ‬הוא‪ ‬חוזה העבודה האישי‪ .‬יסודו של החוזה הוא התחייבותו של העובד לעבוד והתחייבותו של‬
‫המעסיק לשלם לעובד‪ ‬שכר‪ ‬בגין עבודה זו‪ .‬בנוסף לקביעות המפורשות בחוזה העבודה האישי‪ ,‬חלות על העובד והמעביד‬
‫הוראותיהם של ‪ ‬חוקי המגן‪ ,‬והוראותיהם של ‪ ‬צווי הרחבה ‪ ‬והסכמים קיבוציים ‪ ‬העוסקים באוכלוסייה שבמסגרתה נכללים‬
‫חפש באתר‬
‫מקום העבודה והעובד‪.‬‬

‫חוזה העבודה הוא ‪ ‬חוזה יחס‪ – ‬חוזה שבא להסדיר יחסים ארוכי טווח ומורכבים‪ .‬החוזה מסדיר יחסי שליטה וכפיפות –‬
‫חפש‬
‫למעביד סמכות לנהל את מפעלו‪ ,‬ועל העובד לציית להוראותיו של המעביד‪.‬‬

‫חוקי מגן‬ ‫מאמרים מומלצים‬

‫הגשת תביעה ייצוגית‬
‫חוקי מגן ‪ ‬הם ‪ ‬חוקים ‪ ‬הנכללים בדיני העבודה ‪ ‬ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו ‪ ‬תנאי עבודה מינימליים‬
‫הסכם ממון‬
‫מסוימים‪ .‬חוקי המגן נועדו להגן על‪ ‬זכויותיהם‪ ‬של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו‪.‬‬
‫מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות )זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן(‪ .‬עובד )או נציגות עובדים( לא יכול לוותר‬ ‫התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית‬

‫על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו‪ ,‬גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי‪ .‬‬ ‫צוואה‬

‫פונדקאות בישראל – תנאי הסף‬

‫הסכמים יכולים לשפר את זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן‪ .‬נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך‬
‫רכישת דירה מקבלן‬
‫יום העבודה ושבוע העבודה‪ ,‬הגנת השכר‪ ,‬זכות לחופשה‪ ,‬לדמי מחלה‪ ‬ולשכר מינימום‪ ,‬גיל עבודה מינימלי ועוד‪ ,‬וכן להטיל‬
‫הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים‪ ,‬לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים‪.‬‬ ‫תמ”א ‪38‬‬

‫כללים להטלת אחריות בנזיקין וחישוב הפיצוי‬

‫חוקי המגן העיקריים‬ ‫רשלנות רפואית‬

‫כללים לניסוח חוזה‬

‫חוק שעות עבודה ומנוחה‪ :‬‬
‫חלוקת רכוש בין בני זוג‬

‫חוק שעות עבודה ומנוחה קובע אורך מרבי ליום העבודה ולשבוע העבודה‪ ,‬זמני מנוחה מעבודה‪ ,‬וגמול בעד עבודה בשעות‬ ‫גירושין בהסכמה‬
‫נוספות ובימי המנוחה‪ .‬החוק קובע את מספר שעות העבודה המקסימלי המותר‪ ,‬הסדרים הנוגעים למנוחה שבועית‪,‬‬ ‫הדרכים לפסול צוואה‬
‫ותשלומים עבור עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה‪ .‬החוק נועד להגן על העובד ולמנוע העסקה רצופה‪ ,‬מכבידה‬
‫ומפרכת העלולה לפגוע בבריאותו הגופנית וברווחתו הנפשית‪.‬‬ ‫תחומי עיסוק‬
‫תביעות ייצוגיות‬
‫החוק מגן גם על חופש הדת של העובד בכך שהוא קובע כי המנוחה השבועית של העובד תהיה לפחות ‪ 36‬שעות רצופות‬
‫ותכלול אצל יהודים את יום שבת ועבור בני דתות אחרות יום שישי או ראשון‪ .‬אסור להעסיק עובד בשעות המנוחה אלא‬ ‫ייצוג בבתי משפט – ליטיגציה‬
‫בהיתר מיוחד מטעם שר התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬החוק מעניק גם זכות להפסקות לתפילה‪ .‬חוק חופשה‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫שנתית‪ :‬חוק חופשה שנתית‪  ‬מסדיר את זכויות העובדים בכל הנוגע לחופשה שנתית‪.‬‬ ‫עורך דין מקרקעין‬

‫דיני משפחה וירושה‬

‫החוק קובע את משך החופשה השנתית לעובד )בעיקר על‪-‬פי הוותק(‪ ,‬את מועד ניצול זכות החופשה‪ ,‬ואת התשלום לעובד‬
 ‫בעת היותו בחופשה‪ .‬כל עובד זכאי לחופשה בתשלום שתינתן לפי הוראות החוק‪.‬‬ ‫פונדקאות‬

‫חוק דמי מחלה‪ :‬‬

‫חוק דמי מחלה‪  ‬קובע את זכותו של העובד לתשלום כאשר הוא נעדר מעבודתו מחמת אי‪-‬כושר זמני או קבוע של העובד‬
‫לבצע את עבודתו‪ ,‬הנובע ממצב בריאות לקוי‪ .‬חוק שכר מינימום‪ :‬חוק שכר מינימום קובע‪ ‬שכר מינימום‪ ‬לעובד‪ ,‬הן לעובדים לפי‬
‫שעות והן לעובדים על בסיס חודשי‪.‬‬

‫חוק הגנת השכר‪ :‬‬

‫חוק הגנת השכר קובע את מועד תשלום השכר‪ ,‬ומעניק פיצוי גבוה על‪ ‬הלנת שכר‪ .‬החוק עוסק גם בניכויים שמותר לנכות‬
‫מהשכר והגבלות על עיקול שכר‪ .‬החוק קובע חובה לתת‪ ‬תלוש שכר‪ ‬לעובד ואת תוכנו של תלוש השכר‪.‬‬

‫חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה(‪:‬‬

‫על פי החוק המעסיק חייב למסור לעובד‪ ,‬תוך ‪ 30‬יום מהיום שהתחיל העובד לעבוד אצל המעסיק‪ ,‬הודעה כתובה המפרטת‬
‫את תנאי העבודה‪ .‬מועד קצר יותר נקבע לגבי נערים עובדים‪ .‬כן מוטלת חובת הודעה על שינויים בתנאים‪.‬‬

‫חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ :‬‬

‫החוק קובע כי על המעסיק לתת ‪ ‬הודעה מוקדמת ‪ ‬בכתב על פיטורי עובד‪ .‬חובה דומה חלה על העובד המתפטר‪ .‬את‬
‫ההודעה יש לתת זמן מה קודם סיום יחסי עובד‪-‬מעביד‪ .‬משך הזמן הנדרש להודעה המוקדמת תלוי בוותק של העובד‪,‬‬
‫והוא מגיע עד לחודש‪.‬‬

‫חוק עבודת הנוער‪:‬‬

‫חוק עבודת נוער נועד להגן על עובדים שטרם הגיעו לגיל ‪ .18‬החוק כולל התייחסות לגבי גיל העסקה‪ ,‬שעות ותנאי העסקה‪.‬‬
‫לפי החוק אסור להעסיק ילד שטרם מלאו לו ‪ 14‬שנה‪.‬‬

‫חוק החניכות‪ :‬‬

‫חניך הוא נער )לפני גיל ‪ (18‬העובד כדי לרכוש מקצוע בעבודה מעשית‪ ‬מודרכת ובלימוד שיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק‪.‬‬
 ‫חוק פיצויי פיטורים‪ :‬‬

‫חוק פיצויי פיטורים נועד לפצות את העובד על פיטורין ולהקל עליו במהלך התקופה בה הוא מחפש מקום עבודה חדש‪.‬‬
‫החוק מקנה זכות פיצויים לעובד המפוטר ובמקרים מסוימים גם לעובד המתפטר‪.‬‬

‫חוק עבודת נשים‪ :‬‬

‫חוק עבודת נשים מקנה שלל הגנות לאישה העובדת‪ ,‬בפרט בכל הקשור להיריון‪ ‬ולידה‪ .‬הגברת השוויון בין המינים הביאה‬
‫להענקת חלק מזכויות אלה‪ ,‬הקשורות בהורות‪ ,‬גם לגברים‪.‬‬

‫חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה‪ ,‬התשע”ב‪;2011-‬‬

‫חוק הגנה על עובדים )חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין(‪  ,‬התשנ”ז‪;1997-‬‬

‫חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם‪ ,‬התשנ”ו‪;1996-‬‬

‫חוק הזכות לעבודה בישיבה‪ ,‬התשס”ז‪;2007-‬‬

‫חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים )הוראת שעה(‪ ,‬התשס”ז‪.2007-‬‬

‫חוק חיילים משוחררים )החזרה לעבודה(‪ ,‬התש”ט‪.1951-‬‬

‫חוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ”ח‪;1998-‬‬

‫חוק עובדים זרים‪ ,‬התשנ”א‪;1991-‬‬

‫חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ”ח‪;1988-‬‬

‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬התשנ”ח‪;1998-‬‬

 ‫חוק שירות התעסוקה‪ ,‬התשי”ט‪;1959-‬‬

‫חוק שכר שווה לעובדת ולעובד‪ ,‬התשנ”ו‪.1996-‬‬

‫שתף‪/‬שתפי‬ ‫לייק‬

‫לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר‪ ‬צרו קשר כעת‪ ‬לתיאום פגישה בטלפון ‪ 052-3444-212‬או מלאו פרטים בטופס‬
‫הבא‪:‬‬

‫שם*‬

‫דואר אלקטרוני*‬

‫טלפון*‬

‫נושא‬

‫שלח‬

‫אולי יעניין אותך גם‬

 ‫הזוח חוסינל םיללכ‬

‫התנאים לאישורה של‬

‫דיני עבודה‬ ‫חוזים והסכמים‬ ‫תביעה ייצוגית‬ ‫כללים לניסוח חוזה‬

‫נכסי הקניין הרוחני וזכויות‬ ‫חשיבות הרישום בעסקת‬

‫רשומות‬ ‫מקרקעין‬

‫צור קשר‬ ‫מאמרים מומלצים‬ ‫שירותי המשרד‬

‫קניון קריית אונו‪ ,‬מגדל משרדים‪ ,‬קומה ‪5‬‬ ‫הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫תביעות ייצוגיות‬
‫רחוב ירושלים ‪ ,39‬קריית אונו‪.55423 ,‬‬ ‫ליטיגציה‬ ‫ייצוג בבתי משפט ליטיגציה‬
‫נייד ‪052-3444-212 :‬‬ ‫רשלנות רפואית‬ ‫דיני נזיקין ורשלנות רפואית‬
‫טלפון‪077-2009881 :‬‬
‫פונדקאות בישראל‬ ‫עורך דין מקרקעין‬
‫פקס‪077-2009825 :‬‬
‫
מייל‪law@klekner.co.il :‬‬ ‫הסכם ממון‬ ‫דיני משפחה וירושה‬
‫צוואה‬ ‫עורך דין פונדקאות‬

‫
‬
‫תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו‪ ,‬ואין להסתמך עליו בביצוע ו‪/‬או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד רחלי קלקנר‪ ,‬עורכת דין ומגשרת © ‪.2017‬‬