‫סוציולוגיה של החינוך ‪1‬‬

‫סוציו – חברה‪ ,‬לוגיה – תורה‪.‬‬

‫תחום שמגיע כדי להבין איך חברות עובדות ומשתנות‪.‬‬

‫הסוציולוגיה זה תחום שנוסד בסוף המאה ה‪ 18‬תחילת המאה ה‪ 19‬בעקבות שינויים חברתיים‬
‫כלליים שקרו בעולם‪ .‬גם טכנולוגים‪ ,‬כלכליים‪,‬פוליטים‪ .‬נוצרו המדינות‪ ,‬החלו המצאות‬
‫טכנולוגיות (דפוס‪ ,‬קיטור‪ ,‬רדיו)‪ .‬בעקבות השינויים האלו השתנה אורח החיים של בני האדם‪.‬‬
‫השינויים האלה אפשרו למדע של החברה לצמוח‪ ,‬כדי לנסות להבין מה השינויים האלה‪.‬‬
‫השאלה של הפסיכולוגים הראשונים‪ -‬היכולת להסביר את החברה‪.‬‬

‫השאלה שעמדה בלב הסוציולוגיה הקלאסית – מה שומר על הסדר החברתי‪ .‬באילו תנאים‬
‫מדינה שומרת על יציבות ובאילו תנאים הסדר משתנה‪ .‬או למשל משפחה – איזו חברות‬
‫משפחתיות ומה צריך כדי להפר אותם‪ .‬בנוסף על כלכליים‪.‬‬

‫בית הספר נוצר לפני כמאה שנה‪.‬‬

‫כדי לרדת לעומק השאלה מהו המדע הסוציולוגי יש להשתמש בדוגמאות‪ .‬הבעיה היא שהן‬
‫אסוציטיביות ועובדות על הנסיון חיים של כל אחד‪.‬‬

‫שאלה בסוציולוגיה היא שאלה ששואפת להבין את המצב החברתי אבל לפי הוכחות ולא לפי‬
‫אמונות‪.‬‬

‫עקרון אחד בסוציו מאמין ששאלה סוציולוגית שואפת להסביר ולא לתאר‪ .‬שאלות‬ ‫‪‬‬
‫רלוונטיות הן למשל – באילו תנאים נשים יכולות לגדול להיות לוחמות? או מה אנחנו‬
‫צריכים לעשות כדי שאישה תהיה טייסת או מפקדת? מה התנאים שמאפשרים לכך‬
‫לקרות ומה התנאים שמונעים מכך לקרות?‬
‫מאפיין שני – השאלה לא עוסקת ברצוי אלא במצוי‪ .‬האם זה טוב שנשים ילכו‬ ‫‪‬‬
‫לצבא? האם זה בסדר שאישה תלחם או תהיה גיבורת על? ברגע שאנחנו באזור‬
‫הטוב\לא טוב – אנחנו לא באיזור המדעי‪ .‬אלו לא יכולות להיות שאלות סוציולוגיות‪.‬‬
‫מנגד לכך‪ ,‬שאלות לגבי מה קורה לנשים וגברים צעירים שמגיעים לצבא (לראות אם יש‬
‫הבדל בחוויות)‪ .‬זה נותן לנו איזשהו רמז והסבר למחיר שיש לשלם בצבא לנשים\גברים‪.‬‬
‫אנחנו רגילים לחשוב שמי שגיבור רק מרוויח ולא משלם‪ .‬הסוציולוגית מתמקדים במה‬
‫מרוויחים ומפסידים נשים וגברים‪.‬‬
‫מרכיב שלישי – לא מתמקדת ביישום אלא בזיהוי עקרונות ויסודות חברתיים‪ .‬לא‬ ‫‪‬‬
‫מספקים מתכון אלא מסבירים מה קורה‪.‬‬

‫המדענים לא מיישמים ולא מפתחים תרופות – הם מייצרים את המולקולה ונותנים לחברה‬

‫לפתח‪ .‬אחת הבעיות הגדולות היא שבחינוך יש נתק מאוד גדול בין האקדמיה למערכת החינוך‪.‬‬
‫האקדמיה לא יודעת להנגיש את הכלים של האקדמיה לשטח‪ .‬השיטה בארץ להתמודד עם בתי‬
‫ספר נחשלים הוא להזרים אליו המון משאבים‪.‬‬

‫כל מדינה מייצרת לעצמה את המודלים הרלוונטים לה‪ .‬גם בישראל וגם בארהב זה לא מצליח‪.‬‬
‫סוציולוגים מנסים להבין למה הבית ספר נחשל‪ ,‬ובודקת איפה נקודות ההיפוך‪ .‬מחקרים מראים‬
‫שכשמנסים להכניס שינוי ע"י הרבה מאוד משאבים התוצאה לא קבועה‪ .‬צריך תאוריה‪.‬‬

‫מרכיב רביעי – השאלה הסוציולוגית לא מסתפקת באיסוף נתונים ומתמקדת בפיתוח‬ ‫‪‬‬
‫תאוריה‪ .‬למשל – יש פחות נשים שמתגייסות לקרבי זו שאלה‪ .‬נתונים – פיתוח תאוריה‬
‫שמסבירה מה מאפיין חבות שרק נשים הולכות לצבא‪ ,‬שנשים וגברים הולכים או שרק‬
‫גברים‪.‬‬

‫השאלות הסוציולוגיות כפופות לדרכי עבודה\מחקר‪ .‬תרבות אינה מחקר‪ .‬מחקר צריך לעמוד‬
‫בתנאים מאוד ברורים‪ .‬סקרנות‪ -‬לא להסתפק במובן מאליו‪ .‬גברים הולכים לצבא כי הם יותר‬
‫חזקים? נשים מתאימות יותר להיות אמהות כי יש להן רחם? זה מובן מאליו ויש לשאול עליו‬
‫שאלות‪ .‬סקרנות היא המנוע שמניע‪ .‬היא באה גם עם ספקנות – לא להאמין לאף תשובה שהיא‬
 ‫האמת כולה – גם לא למחקר‪ .‬אוביקטיביות ואמפיריות – המודל\תוצאות\הסבר צריך להיות‬
‫נכון מעבר להקשר או סיטואציה‪ .‬הוא צריך להיות מבוסס על נתונים ובר בדיקה‪ .‬בשביל לבדוק‬
‫אותה צריך שיהיו לנו נתונים‪ .‬איך בודקים אם היא עובדת? במחקרים פסיכולוגיים זה יותר קל כי‬
‫מודדים תגובות של הגוף‪ .‬כשהולכים לבדוק איך משפרים בית ספר נחשל‪ ,‬או מה גורם לילד‬
‫ממעמד נמוך לא לרצות להתקדם בחיים – יותר קשה לחקור‪ .‬שיטתיות‪ ,‬חסכנות (היכולת‬
‫להסביר במעט רעיונות הרבה תופעות) וצניעות‪ -‬המחקר לא יכול לפתור את כל הבעיות‬
‫שמתעוררות‪ ,‬גם אם נפתח תוכנית מדהימה לא בטוח שתצליח‪.‬‬

‫מרכיב חשוב אחרון – המגבלות של החוקרים‪ .‬כל מחקר של בני אדם כפוף להטיות‬ ‫‪‬‬
‫של החוקרים עצמם‪ .‬אנחנו בני אדם‪ ,‬כולנו נופלים למגבלות‪ .‬למשל – הטייה תרבותית‪.‬‬
‫התרבות שלנו משפיעה על מה אנחנו רואים ומה אנחנו מבינים‪ .‬אנו מוגבלים בתוך‬
‫התרבות שלנו‪ .‬חוקר שלא מבין את המגבלות שלנו הולך לעשות בעיות קשות באיסוף‬
‫הנתונים‪ .‬רצוי שהחוקרים והנחקרים יהיו מאותה קבוצה‪.‬‬

‫קיימת גם הטעייה שנובעת מקבוצת השייכות – דת ומוצא‪ .‬המילים שאנחנו משתמשים‬ ‫‪‬‬
‫בהם יוצרות הטיות ויוצרות מציאות‪ .‬ההתייחסות לגיבורה תהיה אחרת אם נקראה לה‬
‫לוחמת‪ ,‬אשת חיל‪ ,‬גיבורה – מילים אלו ייצרו סוג אחר של תגובות למשל מהתואר‬
‫"אישה"‪ .‬מאוד בולט בשאלונים‪ .‬מה שאנחנו יודעים לזהות ולנסח – קל לנו להתמודד‪.‬‬
‫ההטיות נובעות באיזורים שאנחנו לא רואים‬
‫קושי נוסף במדעי החברה – הקושי של החוקרים להעיז ולחקור את הנושאים הלא‬ ‫‪‬‬
‫סטנדרטיים‪ ,‬בנושאים יותר שנויים במחלוקת‪ .‬למשל נושא שמתחיל להחקר רק עכשיו‬
‫הוא אל הורות – הורים שלא רוצים ילדים‪ .‬אף אחד לא רצה כי הנושא היה טאבו‪ .‬יש‬
‫להעיז‪.‬‬

‫הסוציולוגיה נושק להרבה דיסיפלינות אחרות‪ .‬הרבה מאוד מהמחקר נועד לחקור אי שוויון‪,‬‬
‫פערים‪ ,‬הפליה‪ ,‬ושואל למשל האם בית הספר מקטין‪ ,‬משמר או מרחיב פערים‪ .‬יש מחקרים‬
‫שמראים את שתי התשובות‪.‬‬

‫פוליטיקה וממשל – העקרונות של סוציולוגיה עוזרים לנו להבין את המניעים הפוליטים ולנבא‬
‫קונפליקטים‪.‬‬

‫פסיכולוגיה – יש שיטה שהיא מאוד בולטת שהיא השיטה הניסויים (הכנסת אנשים למעבדה‬
‫ומבודדים משתנים)‪ .‬הפסיכולוגיה מסבירה את המצב הרגשי של המורה והתלמיד בבית הספר‬
‫והיחסים בין התלמידים‪ .‬למשל תופעה כמו חרם‪ ,‬יש היבט פסיכולוגי (להבין מה זה עושה לילד‬
‫או מה הוא עשה שמסביר את זה‪ ,‬מה יכול לעשות כדי שלא יקרה) ויש הסבר סוציולוגי (מה‬
‫מאפיין ארגון שמאפשר לדבר כזה לקרות בתוכו)‪.‬‬

‫ניהול – יכול להבין את המצב מהנושא של ניהול בתי הספר‪ .‬לקשור את הנושא לאפקטיביות‬
‫והצלחה של בי"ס‪.‬‬

‫תקשורת – עוסקת בעיצוב‪ ,‬תיווך ועיצוב ממדי המציאות באמצעי המדיה השונים‪ ,‬ויכולה‬
‫להסביר את אחד המרכיבים שהיה סמוי בתוך חקר בתי הספר – נושא של מוניטין למשל‪ .‬בתי‬
‫ספר לא היו צריכים להסביר אם הם טובים או לא‪ ,‬אך בעזרת התקשורת עלה הנושא לכותרות‪.‬‬
‫בתי הספר הבינו שיכולים לעשות הרבה כדי לשנות את בית הספר‪.‬‬

‫כלכלה – כלכלת החינוך‪ .‬תחום שיכול להסביר למשל את ההחלטה שהתקבלה בבית משפט‬
‫עליון שמותר לגבות כסף מתשלומי ההורים כדי להציע לילדים תוכניות מיוחדות (מנוגד לחינוך‬
‫חינם)‪ .‬מי שיש לו כסף – יכול לקבוע איך תראה תוכנית הלימודים ולהוסיף לה חלקים‬
‫מסויימים‪ .‬כלכלני חינוך יודעים לכמת‪ ,‬להראות את ההשלכות‪ ,‬לתאר מאיפה הכסף מגיע וכמה‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫אנתרופולוגיה – איך בתי הספר שלנו מייצרים ישראלים‪ .‬בחלקים מסויימים כל בתי הספר דומים‬
‫אך בתי ספר ישראלים מאוד שונים מבתי ספר אמריקאיים‪ .‬הכלים האנתרופולוגים הכי‬
‫מתאימים לחקור כיצד זה קורה‪.‬‬