‫מחלות קיבה‬

‫ערכה‪:‬‬
‫יעל טל חוף‬
 ‫הפרשת‬ ‫•‬
‫חומרים‬
‫‪PH‬‬ ‫•‬
‫עיצבוב‬ ‫•‬
‫אספקת דם‬ ‫•‬
‫סוגי תאים‬ ‫•‬
‫תפקידים‬ ‫•‬
 ‫בשכבת הרירית בקיבה‪.‬‬ ‫‪:‬דלקת‬ ‫‪Gastritis‬‬
‫מיץ קיבה‪:‬‬
‫גורם התוקף את‬
‫דופן הקיבה‪.‬‬
‫רירית הקיבה‪:‬‬
‫גורם מגן על דופן‬
‫הקיבה‬

‫חייב להישמר האיזון בין שני גורמים אילו‬

 ‫פיזיולוגיה‪:‬‬
‫רירית הקיבה‬ ‫פרוסטגלנדינים (חומצות שומניות)‬
‫הנמצאים בדופן הקיבה מפרישה‬

‫מגנה על דופן הקיבה מעיכול‬

‫פתופיזיולוגיה‪ :‬פגיעה‬
‫פנימי ‪ Autodigestion‬ע"י‬
‫חומצת הקיבה‬

‫תגרום לרירית דקה חלשה‪, )Atrophy( ,‬‬ ‫גורמים תורמים ‪:‬‬

‫להרס כלי דם‪ ,‬לדימום‪Perforation ,‬‬ ‫שחרור היסטמינים וגירוי עצב הווגאלי‬
‫מחמירים את החלשות רירית הקיבה‬

‫דלקת = ‪ Inflammation‬ברירית הקיבה תתבטא ב‪:‬‬

‫בצקת‪ ,‬דימום‪ ,‬אודם‪ ,‬חום מקומי‪ ,‬ושינויים של‬
‫התאים‪.‬‬
 ‫גורמי סיכון ‪:‬‬
‫• גורם חיידקי‪ :‬חיידק הליקובקטר פילורי יכול להופיע לרב בגסטריטיס כרונית‪.‬‬
‫חיידק גרם שלילי הפוגע ברירית המגינה על הקיבה‪.‬‬
‫חיידקים נוספים יכולים לפגוע בקיבה והם‪ :‬סטפילוקוקי‪ ,‬סטרפטוקוקי‪ ,‬אסכריה‬
‫קלוי‪ ,‬סלמונלה שיכולים לגרום לספסיס ונקרוזה של הרקמה‪.‬‬
‫• טיפול ממושך בתרופות ממשפחת ה ‪ . NSAIDS‬תרופות ממשפחה זו חוסמים את‬
‫הפרשת הפרוסטגלנדינים ברקמת הרירית‪.‬‬
‫• גורמי סיכון נוספים‪ :‬שתיית אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬נטילת קורטיקוסטרואידים‪.‬‬
 ‫סוגי גסטריטיס‪:‬‬
‫‪:Acute gastritis‬‬
‫מתבטא ברירית אדומה‪ ,‬בצקתית‪ ,‬עד למצב של נקרוזיס של הרירית‪.‬‬
‫בדר"כ הריפוי של הרירית מתרחשת כעבור מספר ימים וזאת במידה ולא‬
‫מעורב פגיעה בשכבות השרירית הנמצאת מתחת לשכבת המוקוזה‪.‬‬

‫‪:Chronic gastritis‬‬
‫מתבטא בגירוי של שכבת הרירית של הקיבה וירידה בעמידותה ועובייה‪.‬‬
‫(הופכת להיות אטרופית)‪.‬‬
‫מתבטא בירידה בהפרשת הפקטור הפנימי שתפקידו לעזור בספיגת ויטמין‬
‫‪ .B12‬ועל כן יכול להופיע אנמיה מסוג ‪. Pernicious‬‬
‫גסטריטיס כרונית יכול להיות קשור בתחלואה של סרטן הקיבה‪.‬‬
‫גסטריטיס כרונית מסווגת ל‪ 2-‬סוגים‪A :‬ו‪.B -‬‬
 ‫‪ -nonerosive -Type A‬דלקת‬
‫כרונית בקיבה מופיע באזורים של‬
‫הפונדוס וגוף הקיבה‪.‬‬

‫‪ -Type B‬דלקת כרונית שלרב‬

‫מופיע באזור האנטרום של הקיבה‪.‬‬
‫הדלקת חודרת לשכבות דופן הקיבה‬
‫גורמת לשכבת הריר המגינה על דופן‬
‫הקיבה להיות דקה ‪. Atrophic‬‬
‫עובי השריר נהיה דק ולכן יש גם‬
‫איבוד כמעט שלם של בלוטות‬
‫הקיבה (תאים) ובעקבותיו יכולה‬
‫להתפתח רקמה לא תקינה ואף‬
‫לגרום להופעת כיבים‬
‫בקיבה(‪.)PUD‬‬
 ‫סימנים וסימפטומים‪:‬‬
‫גסטריטיס חריפה‬ ‫גסטריטיס כרונית‬
‫כאבים אפיגסטריים המוקלים על ידי חוסר נוחות או כאבים בטן עליונה‬
‫מזון ‪ /‬כאבים המופיעים לאחר ארוחה ‪Dyspepsia‬‬

‫בחילות והקאות‬ ‫אנורקסיה‬

‫הקאה דמית ‪ Hematemesis‬דם טרי‬ ‫בחילות והקאות‬
‫בהקאה או ‪( Melena‬צואה שחורה עקב‬
‫דימום רב מהקיבה ועיכולו)‬
‫דימום בקיבה‬ ‫חוסר סבילות למזון שומני וחריף‬
‫קושי בעיכול המזון‪ -‬ירידה במשקל‬ ‫אנמיה ממארת‬
‫צרבת‬

‫אבחון‪( .Esophagogastroscopy -Gold Standard -‬מדד הזהב) שדרכו ניתן‬

‫לקחת ביופסיה‪.‬‬
 ‫התערבות‪:‬‬
‫‪ .1‬מניעה‪:‬‬
‫הפחתת גורמי סיכון כמו‪:‬‬
‫אכילה מאוזנת ודלת שומן להימנע ממזונות חריפים‪ ,‬מטובלים‪ ,‬הפחתת לחצים‪,‬‬
‫מניעת שתית אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬תרופות‪ .‬איזון מתח ולחצים ע"י שימוש במדיטציה‪.‬‬

‫‪ .2‬טיפול בכאב ע"י מתן תרופות‪:‬‬

‫חוסמי ‪2H‬כמו ‪.Famotidine‬‬
‫תמיסות בופר כמו ‪ - ,Malox :‬הנוגדות את החומצה של הקיבה‪.‬‬
‫קבוצת ‪Omeprazole -PPI‬‬
‫• מתן ויטמין ‪( 12B‬כדורי מציצה‪ ,‬זריקות)‬
‫• אנטיביוטיקה‪ -‬הליקובקטר פילורי‬
‫• להימנע מתרופות ‪NSAIDS‬‬
‫‪ .3‬שינוי תזונתי‪ :‬מניעת אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬מזון מטובל‪ /‬חריף וכו'‪...‬‬
 ‫‪Peptic Ulcer = PUD‬‬
‫כיב עיכולי‪:‬‬
‫כיב הנוצר בשכבת הרירית בקיבה או תריסריון עקב "תקיפת" חומצת הקיבה את הדופן‪.‬‬
‫‪ 3‬סוגים של כיב עיכולי‪:‬‬
‫‪ .1‬כיב קיבה‪,‬‬
‫‪ .2‬כיב תריסריון‪,‬‬
‫‪ .3‬כיב על רקע סטרס (פחות נדיר)‪.‬‬

‫הרב המשותף להופעת כיבים אילו היא נוכחות של חיידק הליקובקטר‪.‬‬

‫גורמי סיכון‪:‬‬
‫• נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי‬
‫• ‪ Gastritis‬והגורמים לו (נטילת תרופות כגון אספירין‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬מזון חריף וכו'‬
‫• גנטי‬
 ‫הזיהום החיידקי‪:‬‬
‫• הליקובקטר הינו חיידק גרם (‪ )-‬בעל שוטונים החי בסביבה חומצית‬
‫• דרכי ההדבקה‪ Fecal –oral :‬או ‪Oral –Oral‬‬
‫• מכיל אנזים ‪ urease‬המפרק אוראה וכך מיצר אמוניה‬
‫• החיידק מתאחסן בשכבות העמוקות של דופן הקיבה וכך גורם להתפתחות‬
‫כיב‪.‬‬
‫• לחלק מהאנשים הוא כלל לא גורם לסימנים‬
 ‫כיב קיבה‪:‬‬
‫לרב מופיעים ב‪:‬‬
‫• ‪ Antrum‬של הקיבה סמוך לתאים‬
‫המפרישים את חומצת הקיבה‬
‫• בסביבת הספינקטר הפילורוס‪( .‬פגיעה‬
‫בספינקטר עלול לגרום לקושי‬
‫בהתרוקנות הקיבה וכן לרפלוקס של‬
‫מרה)‬

‫כיב בקיבה לרב הם כיבים עמוקים שיכולים‬

‫לערב את כל דופן שכבות הקיבה ולגרום‬
‫לדימום‬
‫לפרפורציה (‪ ) Perforetion‬לפריטוניטיס‪.‬‬
‫(‪) Peritonitis‬‬
 ‫כיב בתריסריון‪:‬‬
‫לרב מופיעים בחלק העליון של התריסריון‪ ,‬הם עמוקים החודרים את שכבת‬
‫השריר‪ .‬הכיב יכול לגרום להופעת נקרוזה מסביב לכיב‪.‬‬
‫בכיב בתריסריון נגרם עקב חומציות יתר של הקיבה‪( .‬המיצים המופרשים‬
‫לתריסריון לא מצליחים לנטרל את חומציות הקיבה‪).‬‬
 ‫כיב על רקע סטרסס‪:‬‬
‫עקב מצב רפואי או טראומה כמו‪:‬‬

‫חבלות ראש (‪ )Cushing ulcer‬או כוויות נרחבות ( ‪.)Curling ulcer‬‬

‫דימומים יופיעו בעקבות ארוזיה של רירית הקיבה המתבטא בחום‪ ,‬אודם‪,‬‬

‫נפיחות וגודש בכלי הדם של רירית הקיבה עד לדימום‪ .‬גודש זה יכול להוביל‬
‫לאסכמיה ונקרוזיס‪.‬‬
‫במצבים אילו המטופל מקבל טיפול תרופתי סותרי חומצה‪ -‬כדי להגן על רירית‬
‫הקיבה והתריסריון‪.‬‬
 ‫סיבוכים‪:‬‬
‫‪ .1‬דימום ‪Hemorrhage \ Bleeding :‬‬
‫סיבוך הנפוץ ביותר המתבטא ב‪ ,Coffee ground -‬או דם טרי בהקאה ‪,Hematemesis‬‬
‫צואה שחורה ‪.Melena‬‬
‫יתבטא בחולשה‪ ,‬רמות המוגלובין והמטוקריט נמוכות‪ ,‬ירידה בלחץ דם‪ ,‬דופק מהיר‬

‫‪ .2‬חסימת שוער הפילורוס‪: Pyloric stenosis -‬‬

‫השוער חסום עקב בצקות ‪ ,‬הקיבה לא מסוגלת להתרוקן עקב חסימת השוער‪.‬‬
‫מתבטא בהקאות חוזרות של המטופל‪( .‬איבוד ‪)K‬‬

‫‪ Peritonitis .3‬עקב פרופורציה של הכיב ושפיכת תוכן הקיבה או התריסריון לחלל‬

‫המעי‪.‬‬
‫מתבטא ב‪ :‬שרירי הבטן של המטופל קשים‪ ,‬המטופל נראה סובל מאוד וחולה יכול‬
‫להוביל לשוק היפוולמי‪ ,‬שיתוק מעי‪.‬‬
 ‫התערבות‪:‬‬
‫הערכה‪:‬‬
‫היסטוריה של המטופל‪ -‬איסוף מידע על המטופל כדי לזהות גורמי סיכון כגון‪:‬‬
‫מחלות רקע של המטופל ותרופות שהמטופל נוטל (כימותרפיה‪ ,‬אספירין‪,‬‬
‫קורטיקוסטרואידים)‪ ,‬טיפול קרינתי‪.‬‬
‫כאב – סוג‪ ,‬מקום‪ ,‬אופי‪.‬‬
‫אוכל –מה אוכל‪ ,‬מתי האם מזון מקל או מחמיר את הכאב‪.‬‬

‫ביצוע אומדן פיזיקאלי‪:‬‬

‫כאב ברום הבטן הממוקם מעל הטבור מתחת לקסיפויד ‪,Dyspepsia‬‬
‫בטן קשה למישוש כמו לוח (בפריטוניטיס) קולות מעיים עירות‪.‬‬
‫סימנים וסימפטומים ‪:‬‬
‫‪ -Dyspepsia‬קשיים בעיכול‪ -Pyrosis ,‬תחושת שריפה‬
‫בחילות והקאות‪ -‬סכנה לנפילות עקב איבוד נוזלים וסחרחורת ירידת לחץ דם‪.‬‬
‫הקאה דמית (יש לאמוד מאזן נוזלים)‬
 ‫כיר בתריסריון‬ ‫כיב קיבה‬
‫‪ 50‬ומעלה‬ ‫‪ 50‬ומעלה‬ ‫גיל‬
‫יחס זהה דברים ונשים ‪1:1‬‬ ‫יחס זהה דברים ונשים ‪1:1‬‬ ‫מין‬
‫לרב בקרב קבוצת ‪O‬‬ ‫ללא הבדל‬ ‫קבוצת דם‬
‫ייצור יתר‬ ‫נורמלי או נמוך‬ ‫ייצור מיץ קיבה‬
‫הרירית נחשפת להפרשת לחומצה חזקה‬ ‫הרירית מנוונת‬ ‫תופעה‬
‫יכול להירפא או לחזור‬ ‫יכול להירפא או לחזור‬ ‫הופעה קלינית‬
‫‪ 30-60‬דקות לאחר האוכל‪ ,‬בלילה‪ 1.5-3 -‬שעות לאחר האוכל‪ ,‬בלילה‪ ,‬מוקל‬ ‫כאב‬
‫על ידי מתן אוכל (לכן ידאג כל הזמן‬ ‫מוחמר באכילה (לכן ימנע‬
‫לאכל‪ -‬עלייה במשקל)‬ ‫מאכילה‪ ,‬ירידה במשקל)‬
‫ריפוי עם טיפול מתאים‬ ‫ריפוי עם טיפול מתאים‬ ‫תגובה לטיפול‬
‫לרב ‪Melena‬‬ ‫לרב הקאה דמית ‪Hematemesis‬‬ ‫דימום‬
‫לרב ‪ 60%‬באותה השנה ‪ 90% ,‬חזרה‬ ‫לרב באותו המקום‬ ‫חזרה‬
‫בשנתיים‬
‫רירית קיבה תקינה‬ ‫‪ -Atrophic gastritis‬רירית‬ ‫שכבת הרירית‬
‫חלשה‪ /‬מנוונת‬
 ‫בדיקות מעבדה‪:‬‬
‫• בדיקת נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי על ידי תבחין נשיפה‪Urea -‬‬
‫‪breath test‬‬
‫• ספירת דם (רמות המוגלובין‪ ,‬המטוקריט‪ ,‬כ‪.‬ד‪.‬אדומות)‬
‫• דם סמוי בצואה (דימום)‬

‫בדיקות הדמיה‪:‬‬
‫צילום חזה‪ ,‬צילום בטן‪ ,Gastroduodenoscopy ,‬לקיחת ביופסיה‪.‬‬
 ‫בדיקת ‪UREA BREATH TEST‬‬
‫• בבדיקה זו נותנים למטופל לנשוף לתוך כוסית ריקה‬
‫• לאחר מכן נותנים למטופל לשתות מיץ תפוזים‬
‫(כדי ליצור סביבה חומצית) עם אוראה מסומנת‪.‬‬
‫• אחרי ‪ 0.5‬שעה המטופל נושף שוב לכוס ריקה אחרת‬
‫• ישנו מכשיר המחשב את היחס בפרוק האוראה בין ‪ 2‬הכוסות‪.‬‬
‫• אם יש חיידק (בסביבה החומצית) הוא יפרק את האוראה‬
‫משום שהחיידק מפריש את אנזים האוריאז‪.‬‬
‫• כעבור שעה ישנה תשובה‬

‫לפני בדיקה זו יש להקפיד על הבאים שלא יטשטשו את הבדיקה‪:‬‬

‫‪ .1‬חודש לפני הבדיקה מפסיקים אנטיביוטיקה ותכשירי ביסמות‪.‬‬
‫‪ .2‬שבוע לפני הבדיקה להפסיק ליטול ‪Omepradex‬‬
‫‪24 .3‬שעות לפני הבדיקה להפסיק ליטול ‪Ranitidine‬ו‪Famotidine -‬‬

‫החיידק הופך לרדום בסביבה שאיננה חומצית‬

 ‫איזון כאב‪:‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬להקל על הכאב‬
‫‪ .2‬לטפל בחיידק הליקובקטר (במידה והוא הגורם)‬
‫‪ .3‬לרפא את הכיב‬
‫‪ .4‬מניעת חזרת הכיב‪.‬‬
‫מתן טיפול משולש‪ :‬תרופות מקבוצת ‪ 2 + PPI‬אנטיביוטיקות‪Flagyl) :‬‬
‫‪ Tetracycline + )Metronidzole‬או ‪ Amoxycilin‬או ‪Clarithromycin‬‬
‫משך הטיפול המשולש ‪ 10-14‬ימים‪.‬‬
 ‫קבצת חוסמי משאבת מימן ‪PPI- Proton Pump Inhibitor‬‬
‫‪ Omeprazole‬זו תרופת הבחירה בטיפול בכיב עיכולי‪.‬‬
‫מנגנון פעולה‪:‬‬
‫מדכא משאבת מימן ובכך מדכא הפרשת חומצת קיבה (נמצאים בתאים‬
‫הפריאטלים של הקיבה)‪ .‬התרופה מכוסה בציפוי אנטרי ולכן אין לשבור‪ ,‬לרסק‬
‫או ללעוס את התרופה‪.‬‬
‫התרופה נספגת המעיים בסביבה בסיסית‪.‬‬
‫ספיגת התרופה במעי היא איטית והפעילות המקסימלית של התרופה נעשית בעת‬
‫עיכול המזון ועל כן יש להדריך ליטול את התרופה לפני האוכל (עד שעה)‪.‬‬
‫ניתן לתת את התרופה עם מיץ תפוזים או תפוחים‪.‬‬
‫למשך זמן ארוך גורם לאוסטאופורוזיס ומפחית פעילות של פלויקס‪.‬‬
 ‫חוסמי ‪.H2 Receptor antagonist :H2‬‬
‫תרופות אילו חוסמות את הרצפטורים ההיסטמינים בקיבה שתפקידם מייצרים‬
‫חומצת קיבה בתאים הפריאטלים בקיבה‪ Ranitidine,Famotidine.‬ניתן לתת‬
‫את התרופות לפני השינה וכן לטיפול למשך ‪ 4-6‬שבועות‪.‬‬

‫תרופות סותרות חומצה ‪:‬‬

‫‪ Antacids Buffer acid‬כמו ‪ .Malox‬ניתן לכיבים עיכוליים קטנים‪ .‬התרופה‬
‫מכילה ריכוזים של אלומיניום ‪ /‬מגנזיום ולכן יש לתת בזהירות למטופלים עם‬
‫בעיות כליתיות‪.‬‬
 ‫סיבוכי כיב עיכולי‪:‬‬
‫‪ .1‬דימום ממערכת העיכול העליונה ‪ :‬סכנת התייבשות‪ /‬סכנת הלם ‪ /‬סכנת‬
‫מוות‪.‬‬
‫התערבות‪:‬‬
‫• הכנסת זונדה מנקזת‬
‫• החזר נוזלים איזוטוניים דרך הווריד ( ‪)Hartman ,Saline 0.9%‬‬
‫• מעקב אחר סימנים חיוניים‪ :‬דופק ולחץ דם ומצב הכרה‬
‫• לקיחת דגימות דם‪ :‬ספירת דם‪ ,‬תפקודי קרישה‪ ,‬כימיה‪ ,‬סוג והצלבה‪.‬‬
‫• בהתאם לכמות איבוד דם מתן ‪ , FFP‬מנת דם מליאה‪.‬‬
‫• בדימום בנוני (פחות מ ‪ 500‬מל')הרגשת חולשה‪ ,‬סחרחורת (לא יורדים‬
‫מהמיטה ומעקב אחר סימני שוק‪ .‬מתן נוגדי חומצה ‪ -IV‬חשוב ביותר‪.‬‬
 ‫התערבות‪:‬‬

‫‪ -Gastric Lavage‬שטיפת קיבה‪.‬‬

‫• הכנסת זונדה מסוג ‪ NGT‬בקוטר גדול שדרכו מחדירים ‪ 200-300‬מל' נוזלים‬

‫בטמפרטורת החדר‪(.‬מים סטרילים או סליין)‬

‫• שוטפים את הקיבה עד שחוזרים מים נקיים או וורדרדים וללא קרישים‪.‬‬

‫• במהלך הפעולה המטופל שוכב על צד שמאל‪.‬‬

‫• את זונדה רחבה זו מוציאים לאחר הפעולה או ניתן להשאיר מספר ימים‪.‬‬

‫טיפול אנדוסקופי‪ ) Gastroscopy( -‬טיפול היעיל ביותר כאשר מטופל מדמם‪.‬‬

‫המטופל נשלח לביצוע גסטרוסקופיה על מנת לראות את מבנה הקיבה ואת מיקום‬
‫הדימום ולנסות לסגור אותו באמצעות מספר דרכים‪:‬‬

‫א‪ .‬הזרקת חומר כימי מכווץ למקום הדימום ב‪ .‬פעולת הצריבה (טיפול בחום)‬

‫ג‪ .‬סגירת העורק המדמם עם תפר או סיכה‪.‬‬

 ‫הכנת המטופל המדמם לגסטרוסקופיה‪:‬‬
‫• פתיחת וריד ומתן סדציה למטופל לפני הפעולה (‪)Midazolam‬‬
‫• מתן נגד כאבים (‪. )Opioid‬‬
‫• הכנסת צינורית זונדה לפני הפעולה ( מונע אספירציה וכן מנקז את הדם מהקיבה‬
‫ומאפשר ריאות טובה יותר דרך האנדוסקופ)‪.‬‬
‫• מתן נוגדי חומצה ‪( IV‬חוסמי ‪) PPI ,H2‬‬

‫‪ .2‬התנקבות דופן הקיבה ‪ /‬התריסריון‪Perforation :‬‬

‫התערבות ‪:‬‬
‫• מעקב אחר סימנים חיוניים‪ :‬דופק ‪,‬לחץ דם‬
‫• מעקב אחר רמות כאב‬
‫• פתיחת וריד ומתן נוזלים‬
‫• מתן אנטיביוטיקה ‪,IV‬‬
‫• הכנסת זונדה מנקזת לקיבה‪ ,‬מעקב אחר זיהומים כמו חום‪ ,‬רמות לאוקוציטוזיס‪.‬‬
 ‫‪ .3‬הצרות שוער הפילורוס ‪:Pyloric obstruction‬‬
‫נגרם כתוצאה מבצקת או הצטלקות של הכיב הגורם לסגירת מעבר של שוער‬
‫הפילורוס בחלקו ובמלואו‪.‬‬
‫מתבטא ב‪:‬‬
‫תחושת מליאות‪ ,‬בחילות והקאות לאחר הארוחה‪ ,‬הקאה המכילה את תוכן‬
‫המזון‪.‬‬
‫התערבות‪:‬‬
‫הכנסת זונדה מסוג ‪ NGT‬לניקוז הקיבה‪,‬‬
‫מעקב אחר מאזן נוזלים ואלקטרוליטים (הקאות מרובות)‪ .‬להימנע מבססת‬
‫מטבולית‪.‬‬
‫בהתאם למצב המטופל הכנה לניתוח‪.‬‬
‫טיפול בכיב עיכולי תמיד יתחיל בטיפול שמרני והטיפול הניתוחי תהיה האופציה‬
‫האחרונה‪.‬‬
‫גם בטיפול פולשני קודם יתחילו ב ‪ Minimal Invasive Surgery( MIS‬שיכול‬
‫להיעשות באנדוסקופיה או בלפרוסקופיה ורק כאופציה אחרונה יפנו לניתוח בטן‬
‫פתוח‪.‬‬
‫טיפול ניתוחי‪Partial gastrectomy / Sub total gastrectomy :‬‬
‫(‪Vagotomy + Pyloroplasty( High / Selective‬‬
 ‫השגחה לאחר ניתוח‪:‬‬
‫• מטופל שוכב על הגב מרשות מיטה מורמות‪.‬‬
‫• אומדן מטופל לאחר הרדמה כללית הכוללת‪:‬‬
‫אומדן הכרה‪ ,‬נשימה‪ ,‬סימנים חיוניים‪.‬‬
‫• מניעת‪ ,paralytic ileus ,atelectasis :‬זיהום בפצע ניתוח‪( peritonitis ,‬מעקב‬
‫אחר חום‪ ,‬לאוקוציטוזיס)‬
‫• מעקב אחר סימני דימום (לחץ דם‪ ,‬דופק‪ ,‬סימני שוק)‬
‫• החלפת חבישה בצורה אספטית כל ‪ 8‬שעות‬
‫• מעקב אחר זונדה מנקזת (טיפול בזונדה)‬
‫• מעקב אחר צנתרים מרכזיים ופריפרים‪ ,‬מאזן נוזלים‬
‫• מעקב אחר סיבוכים‪.‬‬
 ‫סיבוכים לאחר ניתוח‪:‬‬
‫‪( -Dumping syndrome .1‬סיבוך הנוצר בעקבות ביצוע ‪ Gastrectomy‬ובו‬
‫מסירים את שוער הפילורוס)‪.‬‬
‫סימנים מוקדמים‪:‬‬
‫כ‪ 30 -‬דקות לאחר האכילה‪ ,‬עקב פינוי מהיר של הקיבה למעי הדק במזון עשיר‬
‫בגלוקוז‪.‬‬
‫מתבטא ב‪:‬‬
‫סחרחורת ‪,‬טכיקרדיה‪ ,‬עילפון‪ ,‬חיוורון‪ ,‬הלמות לב‪ ,‬ורצון לשכב‪.‬‬
‫סימנים מאוחרים ‪:‬‬
‫מופיע ‪ 90‬דקות עד ‪ 3‬שעות לאחר האכילה‪ .‬עקב שחרור גבוה של אינסולין לדם‬
‫בעקבות עליה של רמות גלוקוז הנכנס למעי הדק יתבטא ב‪ :‬חולשה‪ ,‬סחרחורת‪,‬‬
‫כאבי ראש‪ ,‬בלבול‬
 ‫מניעה‪:‬‬
‫להדריך את המטופל לשינוי תזונתי‪:‬‬
‫‪ .1‬להימנע מאכילה ושתיה ביחד‪,‬‬
‫‪ .2‬להימנע משתיה של משקאות מתוקים (מילקשייק‪ ,‬קולה‪),‬‬
‫‪ .3‬להדריך את המטופל לאכל מזונות עשירים בחלבונים ושומנים‪.‬‬
‫‪ .4‬מתן תרופות ממשפחת סטטינים (סנדוסטטינים) דקות לפני‬
‫הארוחה‪(.‬תרופה זו מפחיתה את ייצור של הורמון המיוצר בקיבה ובמעי‬
‫וכך מאיטה את ריקון הקיבה והמעי)‬
 ‫‪ .2‬חסר בויטמין ‪ - 12B‬עקב כריתה של המעי חסר ב‪,Intrinzing factor -‬‬
‫‪ .3‬חוסר בספיגת ‪ :‬ברזל‪ ,‬קלציום (סידן) וויטמין ‪ – D‬עקב כריתה חלקית של‬
‫מעי דק‬
‫‪ .4‬רפלוקס של מרה (פתיחה של סוגר הפילורוס)‬
‫‪ .5‬פינוי מאוחר של הקיבה‪( -‬עקב היצרות סוגר הפילורוס)‬
‫מופיע עד שבוע לאחר הניתוח עקב נפיחות ובצקת של הקיבה בעקבות‬
‫הניתוח‪.‬‬
‫כמו כן במקומות האנסטמוזה יש בצקות ‪ ,‬הדבקויות ויצירת רקמה צלקתית‬
‫הגורמים לחסימה מכנית‪ .‬כאשר יש בצקת של המערכת יש להחדיר זונדה‬
‫לניקוז (לעקוב אחר רמות אלקטרוליטים‪.‬‬
 ‫עקרונות תזונתיים שיש להקפיד‪:‬‬
‫• מספר ארוחות קטנות ביום‬
‫• ארוחות עשירות בחלבון ושומן‬
‫• תזונה עניה בפחמימות‬
‫• לא חלב‪ ,‬מתוקים‪ ,‬סוכר‬
‫• שתיה רק בין הארוחות‬
‫• להימנע ממזונות הגורמים לנפיחות וגזים‬
‫• לקבל זריקות ‪,12B‬‬
 ‫‪:‬‬ ‫גידולי קיבה‬
‫רב גידולי הקיבה הם מסוג ‪Adenocarcinoma‬מקורם בשכבת הרירית‪.‬‬
‫מופיע יותר בגברים לעומת נשים‪ ,‬מעל גיל ‪50‬‬
‫בשלבים מוקדמים ללא סימנים וסימפטומים‪.‬‬
 ‫פיזור הגידול נעשה במספר דרכים‪:‬‬
‫• דרך דופן הקיבה לאיברים סמוכים כמו מעי‪,‬כבד‪ ,‬לבלב‬
‫• בלוטות הלימפה מסביב לקיבה‪,‬‬
‫• פיזור גרורתי המטוגני דרך וריד פורטלי לכבד‪,‬‬
‫• ריאות ועצמות‪.‬‬
‫• פיזור פריטוניאלי (שק הפריטונאום או ‪ )OMENTUM‬לשחלות ולאגן‪.‬‬

‫במבוגרים ההישרדות היא ל‪ 5 -‬שנים מרגע גילוי הגידול וזאת משום שמגלים‬
‫בשלבים מאוחרים עקב חוסר בסימנים וסימפטומים‪.‬‬
 ‫גורמי סיכון‪:‬‬
‫• נוכחות חיידק הליקובקטר‪,‬‬
‫• מטופלים עם אנמיה מסוג ‪,Pernicious‬‬
‫• נוכחות של פוליפים בקיבה‪,‬‬
‫• גסטריטיס כרונית‪.‬‬
‫• מזונות‪ :‬מלוחים‪ ,‬מעושנים‪ ,‬דלה בפירות וירקות‪.‬‬
‫• מטופלים עם ‪. GERD, Barrets Esophagus‬‬
 ‫סימנים וסימפטומים‪:‬‬

‫גידולי קיבה בשלבים מתקדמים‬ ‫גידולי קיבה בשלבים מוקדמים‬

‫בחילות והקראות‬ ‫קלקול קיבה‬
‫סימני חסימה‬ ‫אי נוחות בבטן‬
‫אנמיה מחוסר ברזל‬ ‫תחושת מליאות‬
‫הרגשת מסה בבטן עליונה‬ ‫כאבים ברום הבטן ( ‪(Epigastric‬‬
‫הגדלת בלוטות למפה‬ ‫כאב רטרוסטרנאלי‪ ,‬כאבים בגב‬
‫חולשה ותשישות‬ ‫‪ -Dyspepsia‬תחושה של שריפה ברום‬
‫הבטן‬
‫איבוד משקל מתקדם‬
 ‫התערבות‪:‬‬
‫תלוי בשלב בו נמצא הגידול‪ ,‬סוג הגידול וגודלו‪.‬‬
‫חלק מהטיפולים כוללים טיפול כמוטרפי ורדיולוגי‪.‬‬

‫טיפול לכימותרפי‪ -‬תופעות לוואי הכוללים‪ :‬חולשה‪ ,‬בחילות הקאות ירידה‬

‫במשקל חוסר תיאבון‪ ,‬דיכוי מח עצם‬
‫טיפול רדיולוגי‪ -‬תופעות לוואי‪ :‬חולשה‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬רגישות בעור‪ ,‬בחילות‪,‬‬
‫הקאות‪ ,‬שלשולים שיכול להופיע כשבוע לאחר הטיפול עד חודש‪.‬‬

‫טיפול כירורגי‪:‬‬
‫כל עוד הגידול קטן יש לכרותו בשלמותו עם שוליים נקיים (בשיטה לפרוסקופית‬
‫או פתוחה)‪.‬‬
‫בגידול גדול יותר חשיבה לבצע כריתת קיבה חלקית ‪ Partial‬או שלימה ‪.Total‬‬
‫כמו כן בהתאם לגודל הגידול יש להחליט על דרך הניתוח‪ :‬פתוח או ‪MIS‬‬
‫במצבים מתקדמים עם פיזור גרורתי לעיתים מטרת הניתוח הוא תומך כלומר‬
‫‪(. Palliative‬שיפור איכות החיים)‬
 ‫היתרונות בניתוח הנעשה בשיטת ‪:MIS‬‬
‫צלקות קטנות‪ ,‬פחות כאבים התאוששות מהירה (פחות ימי אשפוז)‪.‬‬
‫לעתים נעשה טיפול ‪ Adjuvant‬כלומר ניתן קודם טיפול כמוטראפי או רדיולוגי‬
‫כדי לצמצם את הגידול לפני הניתוח‪.‬‬

‫הכנה לניתוח‪:‬‬
‫כולל להכנה של מטופל לניתוח בטן והרדמה כללית‪ .‬חשוב לשים לב‪:‬‬
‫• הכנסת זונדה לניקוז (שישאר גם אחרי הניתוח)‬
‫• מתן ‪ -TPN‬עקב ירידה במשקל מצד המטופל‬

‫**ראה הכנה לניתוח בקורס סבב ניתוחי‬

 ‫טיפול ניתוחי‪:‬‬
‫כריתת קיבה בהתאם למיקום הגידול ולגודלו‪:‬‬
‫‪ .1‬כריתת קיבה חלקית מתבצעת כאשר הגילול נמצא באמצע הקיבה או בחלקו‬
‫התחתון נקרא‪:‬‬
‫‪Partial gastrectomy / Sub total gastrectomy‬‬
‫‪ .2‬כריתת קיבה מליאה כאשר הגידול תופס ‪ 2/3‬עליונים של הקיבה‪Total .‬‬
‫‪Gastrectomy‬‬
‫בניתוח מוסרים גם בלוטות הלימפה מסביב לקיבה וגם האומנטום‪.‬‬
‫במקרה זה נעשית השקה בין הושט למעי הדק‪.‬‬
 ‫סיבוכים לאחר ניתוח‪:‬‬
‫‪Dumping Syn .1‬‬
‫‪ .2‬דימומים‬
‫‪ .3‬זיהומים‬
‫‪ .4‬חוסר בוויטמין ‪ B12‬שיוביל לאנמיה‬

‫הדרכה לתזונה לאחר הניתוח‪:‬‬

‫• לאכול במנות קטנות ולעיתים קרובות‬
‫• לא לאכל ולשתות יחד עם האוכל (שתיה בין הארוחות בלבד)‬
‫• מאכל מזון עשיר בחלבונים ושומן‬
 ‫ניהול הטיפול בבית‪:‬‬
‫טיפול במטופל חולה סרטן בביתו דורש טיפול פיזי ונפשי‪ .‬על כן על האחות‪:‬‬
‫• להעריך את היכולת של המטופל ומשפחתו להתמודד עם המחלה‬
‫• להעריך את הערכות ומוכנות הבית לקלוט את המטופל‬
‫• לבדוק אפשרויות טיפול באשפוז‪,‬‬
‫• מהם הצרכים הנדרשים להתמודדות עם המחלה בבית‬
‫• תמיכה משפחתית‪ ,‬או לאיזו תמיכה נדרשת המשפחה ובהתאם לכך‬
‫להתאים תמיכה מקצועית (עובדים סוציאליים)‪.‬‬
‫• יחס המטופל למחלה‪ ,‬למוות במחלה מתקדמת‬
‫• היענות לנטילת טיפול תרופתי‪,‬‬
‫• היענות לשינוי תזונתי‬
‫• הסבר למטופלים על תופעות לוואי של טיפול כמוטרפי ‪ /‬קרינתי‬
‫השמנת יתר (‪ )Obesity‬וניתוחים בריאטריים‪:‬‬
‫• ‪ - Overweight‬משקל עודף המתבטא במחלות בריאותיות‪ .‬הצטברות‬
‫שומן בגוף‪ BMI .‬מעל ‪ =25‬עודף משקל‬
‫(‪ BMI‬תקין ‪)18-25‬‬
‫עליה במשקל הגוף או משקל נוסף העובר את ‪ 10%‬מעל המשקל האידאלי‬
‫של הגוף‪.‬‬
‫• ‪ - Obesity‬השמנה כלומר‪ :‬תוספת של לפחות ‪ 20%‬למשקל הנורמלי‬
‫והרצוי של הגוף‪ BMI- 30 (.‬ומעלה)‪.‬‬
‫• ‪ -Morbid obesity‬השמנת יתר חולנית (‪ BMI‬מעל ‪).40‬‬

‫בישראל בשנת ‪ 2018‬הוכרזה כמחלה על ידי הסתדרות הרפואית וכ‪25%‬‬

‫מהאוכלוסייה סובלת ממנה‪ .‬מספר לא מבוטל מתים מהסיבוכים‪.‬‬
 ‫סיבות להשמנה‪:‬‬
‫חוסר בפעילות גופנית‬ ‫•‬
‫מניעים פסיכולוגים כמו בדידות‪ ,‬עצבות‬ ‫•‬
‫תזונה לא תקינה‪ -‬אכילה מוגברת של סוכר שאנו מוביל לתחושת‬ ‫•‬
‫שובע ואכילה מופחתת של שומן (התורם להרגשת שובע)‬
‫גנטיקה‬ ‫•‬
‫שינויים הורמונאליים‪(.‬רמה גבוה של אינסולין מקשה על ירידה‬ ‫•‬
‫במשקל)‪.‬‬
 ‫פתופיזיולוגיה של תהליך ההשמנה קשור בשינויים הורמונליים‪:‬‬
‫• ‪ - Leptin‬הורמון שמופרש מתאי שומן ומתאי מההיפותלמוס כדי‬
‫לשלוט על התיאבון‪.‬‬
‫• ‪- Adiponectin‬הורמון נוגד דלקת וכן עמיד לאינסולין‪.‬‬
‫• ‪ : Resistin‬הורמון המיוצר על ידי תאי השומן ומיצר עמידות‬
‫לאינסולין‪.‬‬
‫• ‪- Cholecystokinin‬הורמון המעודד עיכול והפרשת מיצי עיכול ‪.‬‬
‫מפחית הרגשת תיאבון‬
‫• ‪ - Ghrelin‬הורמון הרעב‪ .‬מופרש בקיבה רמתו בדם עולה במצבי‬
‫רעב‪ /‬צום ‪ .‬רמתו יורדת לאחר ארוחה‪.‬‬
 ‫שבץ‬ ‫סיבוכי השמנה‪:‬‬
‫הפרעות מנטליות‪,‬‬
‫שינויים במצב רוח‬
‫ודיכאון‬ ‫מערכת לב וכלי דם‬
‫יתר לחץ דם‬

‫מערכת הנשימה‬
‫אבנים בכיס מרה‬

‫מערכת שלד שריר‪-‬‬

‫כאבי גב‬
‫נשיאת משקל כבד‬

‫אי שליטה במתן שתן‬

‫כאבי מפרקים‬

‫‪Sleep apnea‬‬ ‫•‬

‫‪Gout‬‬ ‫•‬
‫סכרת‬ ‫•‬
‫‪Hyperlipidemia‬‬ ‫•‬
 ‫הערכה‪:‬‬

‫ביצוע אומדנים‪:‬‬
‫מטופל עם השמנה ירגיש בושה או נבוך לשוחח אודות המשקל שלו‪ ,‬פוחד‬
‫משיפוט חברתי‪.‬‬
‫חשוב לאסוף מידע תוך מתן כבוד ‪ ,‬שמירה על פרטיות ‪,‬‬
‫עידוד המטופל ומתן חיזוקים להציב מטרות ברות הישג וריאליות ‪.‬‬

‫איסוף נתונים אודות‪:‬‬

‫הרגלי חיים‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬רקע תרבותי‪ ,‬אהבות למזונות‪ ,‬מחלות כרוניות‪ ,‬נטילת‬
‫תרופות‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬היסטוריה משפחתית ‪ ,‬אכילה ב‪ 24 -‬שעות אחרונות‬
‫(איזה מזונות אכל‪ ,‬כמה ארוחות ביום )‪.‬‬
 ‫הערכה פיזית‪:‬‬
‫‪BMI IBW%‬מדידת היקף זרוע‪,‬‬ ‫מדדי גובה ומשקל‪ ,‬כדי למדוד‬

‫הערכה פסיכולוגית‪:‬‬
‫לבדוק מהם המרכיבים הרגשיים המשפיעים על המטופל בהקשר של השמנה‬
‫על ידי שאילת שאלות ‪:‬‬
‫מה המשמעות של מזון בעיניך? (מנחם)‬
‫האם תרצה להוריד במשקל?‬
‫מה מונע ממך להוריד במשקל? מה יניע אותך להוריד במשקל?‬
‫האם יש תחושת אכזבה‪ /‬כשלון מניסיונות קודמים?‬
 ‫התערבות‪:‬‬
‫‪ .1‬שמרנית‪:‬‬
‫בשיתוף פעולה בצוות הכולל‪ :‬רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬דאטנית‪ ,‬עו"ס‪ ,‬פסיכולוג‪.‬‬
‫דרכים לביצוע‪:‬‬
‫להרכיב תפריט המתחשב ב‪ :‬רצונות‪ ,‬אהבות למזונות‪ ,‬יכולת כלכלית‬
‫לעקוב אחר ‪BMI‬‬
‫להרכיב תוכנית ספורטיבית שהמטופל יכול לעמוד בה‪.‬‬
‫יש לשלב פעילות ספורטיבית סדורה ומובנית‬

‫הטיפול השמרני הוא ארוך‪ ,‬מייגע ‪,‬דורש מאמצים רבים‪ ,‬לרב בתהליך זה‬
‫ההצלחה היא מוגבלת‪.‬‬

‫קיים טיפול תרופתי‬

 ‫‪ .2‬טיפול תרופתי‪:‬‬
‫מס' תרופות ניתנות לטיפול בהשמנת יתר כמו‪:‬‬
‫✓ ‪ -ORLISTAT‬משפיע על צריכה הקלורית משום נקשר לליפאז‬
‫בקיבה‪,‬ובהפרשות הלבלב‪,‬בעל תופעות לוואי כגון‪ :‬מעלה‪ /‬מגביר פעילות‬
‫מעי‪,‬גורם לגזים‪,‬מפחית את ספיגת מזון‪ ,‬מפחית ספיגת ויטמינים‪,‬לא מתאים‬
‫לנשים בהריון‪.‬‬

‫הטיפולים התרופתיים אינם מאפשרים ירידה במשקל מעבר ל ‪. 10%‬‬

‫‪ .3‬התערבות כירורגית‪:‬‬
‫ניתוחים בריאטריים = ‪Bariatric surgery‬‬
‫יעשו למטופלים שניסו בעבר בכל דרך אפשרית לרדת ולשמור על משקל אך ללא‬
‫הצלחה‪.‬‬
 ‫בישראל ניתוחים בריאטריים כלולים בסל בריאות‪.‬‬

‫המועמדים לניתוחים בריאטריים הם‪:‬‬

‫‪ 35>BMI .1‬או מלווה בתחלואה הקשורה בהשמנה‪.‬‬
‫‪ .2‬מטופל עם ‪ BMI‬מעל ‪40‬‬
‫‪ .2‬המטופל נכשל בכל דרך קונבנציונלית אחרת לרדת במשקל ולשמור על המשקל‪.‬‬
‫‪ .3‬למטופל מוטיבציה ורצון חזק לרדת במשקל‪.‬‬
‫‪ .4‬המטופל מודע לסיכונים הכרוכים בניתוח‪ .‬לתת מידע אודות הניתוח וסיבוכים‬

‫כיום הניתוח הוא הטיפול ארוך הטווח היחיד עבור אנשים הסובלים מעודף משקל‬
‫חולני‪.‬‬
‫כמו כן מחקרים הראו כי הטיפול הניתוחי מקטין באופן משמעותי את שיעורי‬
‫התמותה ממחלות‪.‬‬
 ‫נהוג לחלק את הניתוחים עפ"י מנגנון הפעולה לירידה במשקל‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתוחים מגבילים ‪: RESTRICTIVE‬‬
‫ניתוחים היוצרים קיבה תפקודית קטנה או מקטינים את קוטר המוצא שלה‬
‫כדי להקטין את כמות המזון הנאכל ‪.‬‬

‫‪ .2‬ניתוח היוצר תת ספיגה‪ -MALABSORPBTION -‬בניתוחים אילו‬

‫מקטינים את האורך התפקודי של המעי הדק ( שאחראי על ספיגת המזון)‬
‫כדי להפחית את ספיגת המזון‪.‬‬

‫‪ .3‬ניתוחים המשלבים הגבלה עם תת ספיגה‬

 ‫טבעת מתכווננת – ‪Gastric banding‬‬
‫בניתוח זה מוחדרת טבעת העשויה מסיליקון ‪ ,‬כך שהיא חובקת את‬
‫הקיבה‪.‬‬
‫מנגנון הפעולה של ניתוח הטבעת הוא רסטריקטיבי בלבד ‪ ,‬ע"י חלוקת‬
‫הקיבה ל‪ 2-‬חללים נפרדים ‪:‬‬
‫הכיס העליון ושאר הקיבה‪.‬‬
 ‫היתרונות בשיטה‪:‬‬
‫‪‬הקטנת הנפח הפרוקסימלי ( הכיס העליון) גורמת להגבלת נפח המזון‬
‫שמסוגל המנותח לאכול‪.‬‬
‫‪‬הטבעת מתכווננת וניתן לשלוט בקוטר המעבר בין חלקי הקיבה וכך‬
‫להפחית עוד את כמות המזון שמסוגל המנותח לאכול‪.‬‬
‫החיסרון בשיטה‪:‬‬
‫‪‬לא מתאים לאנשים הצורכים מזון מתוק משום שמעבר רוב המזונות‬
‫המתוקים לא מוגבל במידה משמעותית לכן על המטופל להיות בעל‬
‫משמעת עצמית‪.‬‬
 ‫‪ Sleeve Gastroplasty‬שרוול קיבה‪-‬‬
‫בניתוח זה מתבצע כריתה אורכית של הקיבה תוך כריתת רוב העקומה הגדולה‬
‫של הקיבה והשארת צינור ‪ /‬שרוול מהקיבה שתכולתו כ ‪ 15-20‬סמ"ק‪.‬‬
‫ההמשכיות האנטומית של המערכת העיכול נשמרת‪.‬‬
‫ניתוח הפועל במנגנון רסטריקטיבי‪.‬‬
 ‫‪ –Roux en Y Gastric bypass‬ניתוח מעקף קיבה‬
‫ניתוח המשלב מנגנון רסטריקטיבי ‪ +‬תת ספיגה‪.‬‬
‫• בניתוח מחלקים את הקיבה ל‪2 -‬חללים ‪:‬‬
‫כיס עליון הנקרא פאוץ' שמכיל כ ‪ 15-20‬סמ"ק‪ ,‬ושאר הקיבה‪.‬‬
‫מבצעים השקה בין המעי הדק לכיס העליון‪.‬‬
‫הנפח הקטן של הכיס והקוטר הצר של ההשקה מהווים את החלק‬
‫הרסטריקטיבי של הניתוח‪.‬‬
‫הכיס מתמלא במהרה במזון‪ ,‬וקצב התרוקנותו איטי‪.‬‬
‫המרכיב של תת ספיגה מושג בכך שהמזון עוקף את הקיבה‪ ,‬התריסריון וחלק‬
‫מהמעי הדק‪.‬‬
 ‫הכנה לניתוח‪:‬‬ ‫•‬
‫כמו כל ניתוח בטן בהרדמה כללית‬ ‫•‬
‫יש כירורגיים שיבקשו קודם לרדת במשקל (על מנת להפחת סיכונים)‬ ‫•‬
‫למטופלים שמנים מאוד ישנה השפעה על הניתוח ועל ההרדמה (ראה‬ ‫•‬
‫סבב ניתוחי)‬

‫לאחר ניתוח‪:‬‬
‫• ההתאוששות בהתאם לסוג הניתוח (שיטה סגורה ‪ /‬פתוחה )‪.‬‬
‫• מעקב אחר כאב‪ ,‬נשימה‪ ,‬פצע ניתוח‪.‬‬
‫• מטופלים עם זונדה מנקזת‪ -‬אין להזיזה (טיפול ומעקב אחר זונדה ראה קורס‬
‫שיטות הזנה )‬
‫להתחיל לאכול במנות קטנות‪.‬‬ ‫•‬
‫לעודד שתיה‬ ‫•‬
‫לשלב פעילות גופנית‬ ‫•‬
‫לא לשתות משקאות עתירות בסוכר‬ ‫•‬
 ‫סיבוכים לאחר ניתוח‪:‬‬
‫לאחר ניתוחים בריאטריים יכולים להופיע כל סיבוך כמו לאחר ניתוח בטן גדול‬
‫ובעיקר כמו לאחר ניתוחי קיבה כגון‪:‬‬
‫• דימום‪,‬‬
‫• הידבקויות‪,‬‬
‫• חסימת מעי‪,‬‬
‫• ‪,POVH‬‬
‫• זיהום כתוצאה של דלף מהאנסטמוזה‪,‬‬
‫• תסמונת ההצפה‪,‬‬
‫• שלשולים‪,‬‬
‫• סיבוכים הקשורים לתת תזונה או חסר בוויטמינים ומינראליים‪.‬‬