Professional Documents
Culture Documents
perspectives - on - personality סיכום ספר לי פרקים
perspectives - on - personality סיכום ספר לי פרקים
"אישיות היא הארגון הדינאמי ,בתוך האדם ,של מערכות פסיכופיזיקליות היוצרים את דפוסי ההתנהגות,
המחשבה ,והרגשות האופייניים לאדם".
חקר האישיות הינו דבר האופייני לכל בני האדם ,ברצון לקבוע כיצד אדם חושב ומתנהג ,מאילו תכונות
בודדות הוא "בנוי" ,ובעיקר על מנת לקבוע כיצד ינהג בעתיד ,במצבים שונים.
ישנן שתי הנחות יסוד בחקר האישיות :ראשית כי כל בני האדם שונים האחד מן השני על אף דמיון מסוים
היכול להיות בין אחד לשני (אם כי ניתן לחקור מדוע הבדלים אלו קיימים ,וממה הם נגרמים) ,ושנית כי
קיימים תהליכים בתוך בני האדם ( – )intrapersonal functioningגם אם אנשים מתנהגים אחרת
בסיטואציות שונות ,כל התנהגותם מחוברת יחידו במבנה אישיותי שלם.
תורות האישיות נשענות על מחקר רב ,אשר בה הן באות להסביר תופעות מסוימות או לגלות תופעות חדשות
שלא היה ידוע עליהן עד כה .תאוריה צריכה להיות ניתנת לבדיקה (על אף חלוקה רבה בנושא) ,האם היא
מנבעת או מסבירה דבר מה ,על כמה מקורות מידע היא נסמכת ,האם היא פשוטה (האם יש לה ערך של
,)parsimonyוהאם היא מעניינת ומרתקת.
פרק 2
איסוף מידע
ניתן לאסוף מידע בשתי דרכים ,בהסתכלות על עצמך (נקרא גם )introspectionאשר אינה בהכרח אמינה
היות ודיווח עצמי לוקה בחסר ,או הסתכלות על האחר ,אשר חסרה בכך שאף אחד לא מכיר אדם מסוים טוב
מאשר הוא מכיר את עצמו .מחקר יכול להתמקד באדם אחד ( ,)personologyבעיקר תוך שימוש בטכניקה של
– case studiesמחקר מעמיק בין החוקר ובין הנחקר בעיקר בסביבתו הטבעית ולאורך זמן ובכך לקבל
תמונה מציאותית ביותר על חייו של האחר .מחקרים כאלו נותים לרוב להיות קליניים (תוך טיפול באנשים
הסובלים מהרפעות שונות) ,אך על אף רעיונות רבים אשר עולים מהם ,הם אינם מקור מחקר מהימן ביותר
שכן הם מתמקדים באדם אחד בלבד .מחקרים המתמקדים בהרבה אנשים (באנגלית – generalityאו
) generalizabilityנותנים מידע רב יותר ,אך המידע מהימן פחות ,מעמיק בפחות ,ועלול בקלות להמציא מידע
כוזב אם הקבוצה עליה הוא בוצע אינה באמת ובתמים מגוונת (כמו בעת ביצוע מחקרים בקולג'ים).
במחקר אנו מוצאים קשר בין משתנים ,שלהם ערכים שונים ,בין אם נמדדים (כמו במין – זכר או נקבה) או לא
(הערכה עצמית – נע בין נמוך מאוד לגבוה מאוד על ספקטרום רחב) .במקרה השני עלינו לחקור אנשים על כל
רוחב הספקטרום ולא רק קצה ,על מנת לקבל תמונה מדוייקת של המשתנה הנחקר; על מנת שמחקר יהיה
משמעתי ,צריכה להיות קורלציה (קשר) בין הקצה הנמוך של הערכים הנמדדים לבין הקצה הגבוה (לדוגמא,
אם אנשים עם הערכה עצמית נמוכה משיגים תוצאות נמוכות בלימודים ,אז ההיפך צריך בהכרח גם להיות
נכון) .בעת עיסוק עם קורלציה אנו מודדים כיוון (האם יש קשר ישיר או הופכי בין המשתנים ,כמו בדוגמא
שאנשים שיוצאים הרבה למסיבות הם בעלי ציונים נמוכים) הנמדד כחיובי או שלילי ,ועוצמה (correlation
,coefficientהמסומלת לרוב באות ,rכאשר 1.0מייצג את הקשר העוצמתי ביותר בין הנתונים ו 0.0-מייצג
חוסר קשר מוחלט ,על פי הפיזור על מערכת הצירים) .כמובן שערך rחיובי ושלילי של אותו מספר חזקים
באותה מידה .מעבר לכך ,אנו מודדים גם משמעות ( ,)significanceבמובן של האם יש סיכוי לטעות במחקר,
אך גם במובן של האם יש שימוש פרקטי או קליני למחקר .נושא חשוב נוסף לבדיקה הוא הסיבתיות (
, )causalityהקשר בין סיבה לתוצאה :גם אם אנו יודעים שיש קורלציה חזקה בין משתנים שונים ,אנו עדיין
לא יודעים מי מהם הוא הגורם ומי מהם הוא הנגרם ,והאם ייתכן ויש גורם שלישי שלא חשבנו עליו כלל (
)third-variable problemשהוא הגורם האמיתי.
ישנה אפשרות כיצד לבדוק סיבתיות ,בעזרת מחקר ניסויי ( .)experimental methodיש לקחת את אחד
המשתנים מן הקרולציה הנבדקת (ייקרא המשתנה העצמאי) ולבצע עליו מניפולציה ע"י יצירה של רמות
שונות שלו – למשל ליצור ניסוי בו קבוצה מן האנשים מצליחים בקלות במשימותיהם והקבוצה השניה תיכשל
במשימותיה .המשימה של החוקר היא ליצור סיטואציה בה הדבר הלא מוגדר היחיד (המשתנה העצמאי) הוא
השונה (על אף העובדה שאנשים שונים אחד מן השני) ובכך להגיע ל שליטה ניסויית ()experimental control
– ניתן לעשות זאת ע"י חלוקה אקראית ( )random assignmentלקבוצות השונות ,ובכך ,עפ"י עקרונות
הסטטיסטיקה ,ההבדלים בין האנשים השונים יבטלו אחד את השני אם נשתמש במספר רב מספיק של
נבדקים ,והקבוצות אכן יהיו שוות ,למעט המשתנה העצמאי .לאחר הניסוי יש לבדוק את המשתנה היציב (
) dependant variableולראות האם המניפולציה שבוצעה על המשתנה העצמאי אכן יצרה שינוי קורילציוני
בו .הניסוי יצר ,אם כן ,סיטואציה בה כל הקבוצות שוות למעט משתנה אחד ,ואנו באים לבדוק האם השינוי
במשתנה זה יצר שינוי גם במשתנה השני ,שלא נגענו בו כלל במהלך הניסוי .יש לציין שגם שיטת ניסוי זו אינה
נקייה מטעויות ,שכן הקורלציה עדיין יכלה להיגרם מהבדל שלא היה ידוע לנו במשתנים – לדוגמא ,גם אם
הוכחנו שכישלון במשימות מוביל להערכה עצמית נמוכה ,עדיין יכול להיות שדבר זה נגרם לא מתחושת
כישלון עצמית אלא מכעס ,למשל.
ההבדל בין שיטות המחקר השונות הן שמחקר קורילציוני בודק נתונים ללא השפעה עליהם ,ולכן ללא כל
וידוא לגבי תקינות הקשר בין סיבה ותוצאה (הנתונים יתייחסו גם להבדלים טבעיים הניתנים למדידה);
לעומתו מחקר ניסויי כן יוצר מניפולציה שכזו ובכך מבטיח שלוקח תהיה שליטה ומודעות לגבי כל המרכיבים
של המחקר .היתרונות של שיטה אחת נוטות להיות השחיסרונות של השיטה השנייה:
השיטה הניסויית נותנת לנו לנו להבדיל בין סיבה ותוצאה ,בניגוד לשיטה הקורלציונית.
בשיטה הניסויית לא ברור בהכרח איזה אספקט של המדד הנמדד הוא החשוב והגורם לתופעה.
השיטה הניסויית בודקת תופעות בפרקי זמן קצרים מאוד ,בניגוד לשיטה הקוריציונית המודדת אותם
לאורך פרק זמן ארוך ,אפילו לאורך שנים .אי לכך ,ההשלכה שלך שמה שנגרם בניסוי תקף לכל אורך
חייו של אדם אינה מוצדקת.
השיטה הקורילציונית מאפשרת מחקר על נושאים שבשיטה הניסויית היו נחשבים כלא-אתיים
(מחקר על ילדים של הורים גרושים ,לדוגמא).
ישנה גם אפשרות ל"מחקר משותף" – זהו מחקר עם מספר גורמים ( ,multifactor studyהנקרא בעת שילוב
של שתי השיטות הקודמות .)experimental personality researchבשיטת מחקר זו חוקרים את כל
הגורמים האפשריים כאשר כל ניסוי משלב שילוב של מספר מגורמים אלו ואף פעם לא גורם אחד בלבד ,על
מנת להבין כיצד הם משפיעים אחד על השני .על אף היתרונות של שיטה משלבת זו ,הרי שהיא גם מורכבת
הרבה יותר.
פרק 3
הערכת אישיות
מקורות מידע
אני מקבלים מידע מעצמנו ,ומגורמים אחרים – תצפיות .צופה שכזה יכול להיות אחד המכיר את הנחקר
(אישית ,או עקב מעקב לאורך זמן) ,או יכול שלא להכיר אותו .המידע הנאסף יכול גם להיעשות בעזרת
ראיונות .מידע מדיווח עצמי יכול להיעשות בשאלונים דרך משפטי נכון/לא נכון ,או בעזרת קשת טווח בין
ערכים (למשל בין "מסכים ביותר" ל"לא מסכים ביותר" .כאשר מתבצע שאלון שאינו מודד ערך יחיד אלא
מספר ערכים ,אנו קוראים לו מלאי ( .)inventoryאני מודדים במידע הנאסף גם האם הוא סובייקטיבי (האם
דעה מסויימת קובעת אותו) או האם הוא אובייקטיבי (האם הוא ניתן למדידה בצורה מדוייקת שאין עליה
עוררין).
אמינות מדדים
בכל אמת מידה ישנו מרווח טעות ,שעלינו להיות מודעים אליו ולשאוף להקטין ולבטל אותו .דבר זה נעשה
בשלושה מישורים במקביל :עקביות פנימית ( )internal consistencyהמתארת תשאול של אותה השאלה
מספר פעמים בדרכים שונות על מנת לוודא שלא הייתה אי-הבנת השאלה וכי לא ניתן לפרש דבר מה בדרכים
שונות (על מנת לוודא כי השאלות השונות אכן מביאות תוצאות שונות ,משוואים את ממוצעיהן בקורלציה או
יוצרים קורלציה בה יש שילוב של התשובות השונות ( ,))split-half reliabilityאמינות בין-מדרגים המתארת
שילוב של מספר צופים או מדרגים המוכשרים במשימתם ובמקצועיותם ,ואמינות מבחן-חוזר בה המבחן
מבוצע על אותו אדם שוב בהפרש זמן ובכך מודד את עקביות תוצאות המחקר.
תוקף מידות
תוקף (המידה בה מה שאנו חוקרים ומתבוננים בו משמעותי ואמיתי כלל וכלל) הוא חשוב מאוד במחקר.
בפסיכולוגיה עלינו להשוות את המשמעות המילונית של מושג כלשהו עם ה הגדרה האופרציונית (operational
)definitionשלו (דרך פיזית להסביר מושג ארטילאי ,כמו הדרך להגדיר אהבה כ"עד כמה אדם מסוים מסכים
לוותר על פעילויות אהובות עליו למען האחר") .זהו כמובן נושא בעייתי שכן ההגדרות יכולות שונות מאוד
אחת מן השנייה בטעות .תפישת תוקף כזו נקראת תוקף מבני ( – )construct validityהמידה (מדד האומדן)
משקף את המבנה (התכונה הנחקרת) .על מנת לחזק תוקף זה ,אנו משתמשים בסוגים שונים אחרים של
תוקף:
תוקף קריטריוני ( :)criterion validityנקרא גם תוקף מנבא .תוקף זה כולל מציאת ביטויים פיזיים
רבים של התכונה (לדוגמא :שליטה יכולה להתפרש כהצגת הצעות ,מתן הנחיות ,לקחת של שליטה על
הסיטואציה ,וכדומה) ובדיקה האם כולם מתבטאים בצורה שווה כקורלציה .אפשרות נוספת כוללת
ראיונות עם מספר מראיינים אשר כל אחד יגדיר את התכונה בצורה מעט אחרת .שוב ,חשוב ביותר
לבחור קריטריונים נכונים אשר באמת ובתמים רלוונטים לתכונה הנמדדת.
תוקף מתכנס ( :)convergent validityתוקף זה כולל מציאת תכונה דומה לתכונה הנמדדת (שליטה
דומה למנהיגות ,לדוגמא ,ושונה מביישנות) ,ועריכת מחקר על שניהם בכדי להוכיח כי הורלציה
ביניהם תהיה דומה (או הפוכה אם הערכים שונים).
תוקף מבדיל ( :)discriminant validityתוקף זה כולל הוכחה כי המחקר אינו מודד תכונות אשר
אינך רוצה כי הוא ימדוד ,וזאת על מנת לבטל במיטב יכולתך את השפעת גורם שלישי על קשר
הגורם-נגרם (מהפרק הקודם) .תוקף זה הינו בלתי נגמר כיוון שתמיד יהיו עוד גרומים שיש צורך
לבטל על מנת להעניק תוקף חזק יותר למחקר.
תוקף פנים ( :)face validityזהו תוקף ארטילאי מעט ,אשר גורס כי המחקר אכן מודד דבר מה
רלוונטי ומדוייק (שיוך של צבע מסוים לתכונה מסוימת הוא בעל תוקף פנים נמוך ,לדוגמא) .תוקף זה
עוזר מכיוון שלשאלות שהוא מבטא קל יותר לענות ,וניתן לשים לב לניואנסים חשובים אשר הגדרה
כללית (כמו "עד כמה אתה עצמאי?") לא מאפשרת .עם זאת ,תוקף זה עלול בקלות לגרום לאדם
להירתע משאלה אותה הוא מגדיר כאישית או מאיימת .שימוש בתוקף זה אינו מבטל את הצורך
בשימוש בתוקף מבני!
בעת שימוש בתוקף יש לשים לב למספר בעיות אשר עולות ממנו :שאלת התרבותיות (אשר מעלה שאלות האם
האישיות של עם או תרבות מסוימת זהה לחלוטין ,והאם היא שאלות נתפסות על ידי תרבות מסוימת כזהות),
ושאלת המבנה התגובתי ( – ) response setsהרצון האנושי הבסיסי לענות בחיוב ולא בשלילה על שאלות
(נקרא acquiescenceושונה מאדם לאדם ,ועל אף שניתן לבנות שאלות בצורה הפוכה על מנת להימנע
מבעייתיות זו ,הרי השאלות נהיות מסובכות יותר מבחינה לשונית ומובילות לתשובות פחות אותנטיות),
והרצון האנושי הבסיסי לרצות מבחינה חברתית (נקרא ,social desirabilityומתבטא ברצון של האדם לשים
את עצמו באור חיובי ,ועקב כך הם לא יגידו על עצמם דברים רעים; שוב ניתן להסוות שאלות כך שלא יצביעו
על תכונה שלילית ,ושוב במחיר של סיבוכים לשוניים אשר עלולים שלא להיות מובנים).
אב-טיפוסים ותכונות
תפיסת עולם זו הינה חלק מהפרספקטיבה המערכתית ( ,)dispositional perspectiveהמאמינה כי בני אדם
הם בעלי דפוס-פעילות עקבי אשר ניתן להגדרה ,בין אם בעזרת תכונות או רצונות .אנו מבדילים בין סוג (
) typeהמסמל תכונה עצמאית ונפרדת שאינה קשורה לאחרות (זכר או נקבה) ואשר באופן כללי נעלמו מן
העולם הפסיכולוגי ,לבין תכונה ( )traitאשר מראה על טווח מסוים שאדם נמצא עליו היכן שהוא( .יש לשים לב
שחוקרים מסויימים יצרו שילובים של סוגים ותכונות) .היפוקרטס טען כי ישנן 4קבוצות אנשים – קולריים
(עצבניים) ,מלנכוליים ,סנגוייניים (אופטימיים) ופרגמטיים (רגועים) – כל אחד מהם מאופיין על ידי נוזל שונה
בגוף .קארל יונג ( )1933טען כי אנשים הם או אינטרוורטיים (נוטים לפנימיות ולהימנעות ממצבים חברתיים)
או אקסטרוורטיים (נוטים ליצוניות ולחיפוש אחר מצבים חברתיים) .ישנן שתי תפיסות עולם לגבי תכונות:
התפיסה הנומותטית ( ) nomotheticשגורסת כי התכונות הן דבר מה משותף לכל בני האדם באשר הם וכי
הבדלים בין אנשים נובעים משילוב שונה של הימצאות על המישורים השונים של התכונות המשותפות הללו,
והתפיסה האידיוגרפית ( ) idiographicשטוענת שאין תכונות משותפות כלל בין בני אדם וכי כל תכונה יחודית
לאדם אחד בלבד ,גם אם היא דומה במקצת או בהרבה לתכונה אשר ייתכן שיש לאדם אחר.
מציאת תכונות
הדרך המקובלת ביותר למציאת תכונות האישיות היא בעזרת שיטה סטטיסטית הנקראת ניתוח גורמים (
:) factor analysisבדיקה של מספר תכונות למציאת קורלציה ביניהן אצל הרבה אנשים שונים ,ואם אכן
נמצאת קורלציה כזו אז כנראה שהתכונות זהות; תכונות עם קורלציה חזקה יותר הן תכונות בולטות
ומשמעותיות יותר ,וכאלו עם קורלציה חלשה משמעותיות פחות .כל "אוסף תכונות" כאלו מקבל שם .זהו כלי
חשוב היות וניתן לצמצם מגוון עצום של תכונות למספר סביר יותר של תכונות ,היות והוא מדגיש אילו תכונות
חשובות יותר מאחרות ,והיות והוא יוצר כלי הערכות ( )assessmentחזקים .ישנן מספר שיטות שונות איך
חוקרים שונים בחרו ,עם זאת ,אלו תכונות לבחון מלכתחילה:
שיטתו של ריימונד קטל ( :)Cattellחוקר זה טען כי לכל תכונה אנושית חייבת להיות שם מילוני,
ולכן יש לבחון את כל המילים הקיימות במילון (נקרא .)lexicon criterionבעזרת שיטה זו ובעזרת
ניתוח גורמים צמצם קטל את הרשימה ל 16-תכונות ( .)the 16 personality factors inventory
שיטתו של הנס אייזנק ( :)Eysenckחוקר זה טען כי עלינו להתבסס על תכונות המוכרות לנו ולמצוא
להן הוכחה ,תוך התבססות על חוקרים שבאו לפניו .עקב כך הוא יצר שתי תכונות-על (להן הוא קרא
אב-טיפוסים) אשר מהוות טווח שבו נמצא כל אדם :אינטרוורטיות מול אקסטרוורטיות,
ואמוציונליות מול יציבות (או במילים אחרות נוירוטיסיזם ,המייצג של יציבות נפשית אל מול
אי-יציבות נפשית); תוך שילוב של שני קשתות טווח אלו ניתן ליצור כל אישיות שהיא על פי עקרונותיו
של היפוקרטס (אינטרוורטיות יחד עם אמוציונליות יוצרת מלנכוליה ,וכו') .אייזנק הוכיח את טענותיו
בעזרת אמת מידה הנקראת ) .EPQ (Eysenck Personality Questionnaireבפועל שילובי התכונות
של אייזנק דומים מאוד לרבות מתכונותיו של קטל ,ובמיוחד לאלו אשר האחרון החשיב כתכונות
המרכזיות .נקודות חשובות נוספות הקשורות לשיטתו של אייזנק היא אמונתו כי אקסטרוורטיות
וניורוטיסיזם מקושרות למערכת העצבים ,וכי קיימת קשת טווח נוספת לה קרא פסיכותיות המודדת
ריחוק נפשי (או קרבה נפשית) של אדם.
שיטתו של ג'רי ויגינס ( :)Wigginsחוקר זה יצר קשתות טווחים אנכיות אחת לשנייה להן קרא
אהבה ושליטה ואשר כל אדם נמצא היכן שהוא עליהם; כל שילוב שכזה יוצר דפוס אישיות אחר
(לדוגמא ,אדם אשר הוא בצד האוהב של מדד האהבה ובצד השתלטני של מדד השליטה יהיה
אקסטרוורטי וחברתי).
מודל זה הינו שיטה שפותחה ע"י פיסק ( )Fiskeבשנת ,1949אך נחשבה כמשמעותית רק שנים לאחר מכן ,עם
סיום פיתוחה כפי שאנו מכירים אותה כיום ע"י קוסטה ומקריי ( )Costa & McCraeב .1985-שיטה זו
מתבססת על קשתות טווחים כמו השיטות הנ"ל ,אך גורסת כי ישנן חמש כאלו .חמש תכונות אלו קיימות
בצורה זהה בכל התרבויות והמגדרים ,וההבדל היחיד הוא בשם בו הן מוגדרות ,אשר עליו יש מחלוקת עד
היום .חמשת הגורמים הם כדלקמן:
:Extraversionציון גבוה משמעותו נועז ,תקיף ,מלא ביטחון עצמי ,חברותי ,ספונטני ,דברן ,אנרגטי,
מלא אנרגיה ,דומיננטיות ,שמחה; ציון נמוך פירושו ביישן ,נכנע ,חסר ביטחון ,שקט ,מתבודד .יש
רבים שטוענים כי החברתיות הבאה עם תכונה זו בציון גבוה היא תוצאת-לווי ולא חלק אינטגרלי מן
התכונה.
:Neuroticismציון גבוה משמעותו לחוץ ,חרד ,מודאג ,מפוחד ,רגיש; ציון נמוך פירושו רגוע ,שקול,
מיושב בדעתו ,ננוח .תכונה זו מראה על יציבות נפשית.
:Agreeablenessציון גבוה פירושו ידידותי ,חם ,אדיב ,מנומס ,בעל מזג טוב ,מתחשב ,מעניק
תמיכה; ציון נמוך פירושו עוין ,קר-מזג ,גס רוח ,עצבני ,קנאי ,בעל טינה ,מתלונן .אנשים בעל ציון
גבוה נוטים לרצות לשמור על קשר עם אחרים .נטייה זו לא מראה בהכרח גם על מזג נעים ,אלא גם על
נכונות לוותר לאחרים.
:Conscientiousnessציון גבוה פירושו זהיר ,רציני ,מסודר ,אחראי ,יסודי ,חרוץ ,מתמיד ,עובד לפי
תוכניות ,קפדן; ציון נמוך פירושו פזיז ,קל-דעת ,חסר אחריות ,חסר זהירות ,עצלן .יש כאלו
המקשרים אותו עם כוח רצון.
) :Openness to Experience (Intellectציון גבוה פירושו בעל דמיון ,איש רוח ,תבונתי ,סקרן,
יצירתי ,מהיר תפיסה ,בעל התבטאות" ,תרבותיות" ,מקורי; ציון נמוך פירושו פשוט ,חסר רעיונות,
גס-תפיסה ,חסר סקרנות ,חסר יצירתיות .זוהי התכונה שהכי קשה להגדרה.
:Extraversionהיכולת ליצור קשר ולהיות דמות בולטת בחברה (באגודות ,למשל); יכולת רבה יותר
ליצור קשר עם אישה לא מוכרת; בעלי יכולת להשרות אמון ובטחון באחרים; פחות קואפרטיבים
בעת צורך להתחלק במשאבים; מעריכים הישגיות וגירויים; בעלי שאיפה למעמד בעבודה ,השפעה
פוליטית ,חיים מלאי התרגשות ,וילדים.
:Neuroticismקשיים רבים יותר בחיי הנישואים; פחות סיפוק מחיי הנישואים; נטייה רבה יותר
להתרחק מבן/בת זוגם לאחר אירוע שלילי; מפריע לביצועים האקדמיים; טון שלילי בעת כתיבה לגבי
העצמי.
:Agreeablenessהיכולת (והרצון) לשמור על קשר; הימנעות מהפיכה לקורבן; הרגשה של תמיכה
חברתית מן המשפחה; ניסיון למנוע מחלוקות; היכולת לקבל כישלונות; הימנעות מתגובות
אגרסיביות; אמפתיה רבה יותר בתור הורים; פחות שליליות במערכת נישואים; ניסיון פחות לחפש
נקמה כתגובה על פגיעה; היכולת לשמור על שליטה עצמית בעת התמודדות עם רגשות שליליים;
ניסיונות פחותים להשיג אישה של גבר אחר ותגובות מופחתות כלפי כאלו המתנהגים באופן זה כלפי
בנות-זוגם; פחות שימוש-יתר בחומרים; פחות התנהגות אנטי-חברתית; מעריכים גמילת חסד,
מסורת ,יחסי משפחה הרמוניים ,רווחה קבוצתית ,ונגד עושר ,השפעה פוליטית וחיים מלאי
התרגשות.
:Conscientiousnessהימנעות ממין לא בטוח והצנהגות מסוכנת; בעלי פחות סיכוי לגנוב בת-זוג של
אחר; הורות אחראית; שימוש במשא-ומתן לצורך פתרון בעיות; רצון לקריירה אך לא בהכרח למעמד
ורמת חיים גבוהה; קרבה לדת בתור מבוגרים; שאיפה אקדמית גבוהה; השפעה על הבריאות (פחות
שימוש בסיגריות ,שומרים על בריאותם ולכן חיים יותר ,פחות שימוש-יתר בחומרים).
:Opennessנעים בצורה חלקה יותר עם שינויים משמעותיים בחיים; פחות דעות גזעניות; סיפוק
מיני רב יותר בנישואים; רצון לביטוי אומנותי; חוסר רצון לחיות חיים משעממים וקלים; יותר
עבירות לפני כניסה לכלא.
תפיסת חמשת הגורמים עומדת בקשר הדוק עם תאוריות מוקדמות יותר .שתיים מן התכונות מופיעות גם
בתורתו של אייזנק (ופסיכותיות דומה לשילוב של agreeablenessו .)conscientiousness -קוסטה ומקריי
פיתחו מדד נוסף הנקרא , NEO-PI-Rהמודד תת-תכונות בתוך חמשת התכונות הראשיות (בדומה ל-
supertraitsשל אייזנק).ניתן למצוא השוואה דומה עם תורתו של ויגינס.
עדיין לא קיים קונסנזוס לגבי מודל חמשת הגורמים .המתנגדים למודל טוענים טענות שונות – כי ערכים
מסוימים לא נבדקו כלל בשלב המילוני (ערכים כמו רוע ומצוינות) אשר יוצרים שני פקטורים נוספים –
positive valenceו .negative valence -טלגן ( )Tellegenטען כי ישנם שלושה גורמים (רגשיות חיוביות,
רגשיות שלילית ,ושליטה עצמית) .זוקרמן ( )Zuckermanטען למודל עם חמישה גורמים אחרים (כאשר
המשמעותי ביניהם הוא ההפרדה בין נוירוטיות ועוינות ,כאשר עוינות חוברה לצד השלילי של
,agreeablenessוהחלפת ערך הפתיחות עם פעלתנות – .)activityחוקרים נוספים טענו כי קיימים פקטורים
נוספים אך צרים יותר (כגון דתיות ,הומור ,וכו') .חוקרים אחרים מצאו בשפות אחרות גורם נוסף ,אותו כינו
כאמינות/ענווה ( .) honesty/humilityדעה נוספת טוענת כי ניתן לצמצם את התכונות לשתיים – התאמה
חברתית ( )socializationואינדיבידואליות ( .)personal growthהתשובה נסובה אם כן לגבי מספר התכונות,
כאשר מודל עם מעט תכונות היא מצומצמת מדי ולא כוללנית מספיק אך פשוטה להבנה ,בניגוד לשיטה עם
תכונות רבות אשר היא מדוייקת יותר במחיר היותה דבר מה פחות נתפס אינטואטיבית.
תכונות ומצבים
למרבה ההפתעה התכונות השונות אינן בהכרח מראות על התנהגות של אדם במצבים שונים – הקורלציה בין
תכונת אישיות להתנהגות ספציפית היא ( 0.30תיאור של 10%מן ההתנהגויות בלבד) ,ונקראת מקדם אישיותי
( .) personality coefficientיש לשים לב ,עם זאת ,שייתכן שהקורלציה היא כל כך נמוכה מכיוון שבכל
סיטואציה לא תכונה אחת אלא מספר תכונות נכנסות לפעולה ,ולכן תוצאות המחקר לא יהיו מדוייקות .מתוך
השאלה האם ישנו יתרון כלשהו למדדי תכונות קמה תנועת ה situationism -שדגלה כי המצבים השונים הם
אלו המכתיבים התנהגות ,ולא תכונות האישיות ,שכן המצב חזק מן התכונה .עם זאת ,מחקרים הראו כי
הקורלציה המוכחת מטענה שנייה זו היא זהה ונמוכה אף היא.
על מנת למצוא שיטה נכונה יותר קמה תנועת ה ,interactionism -שילוב של שתי הדעות אשר מאמינה
שהתנהגות נקבעת ע"י תכונות אישיות והסיטואציה באופן שווה ,והובילה לחקר שלם של כיצד שני הגורמים
הללו משפיעים אחד על השני .מלבד השפעה של תכונה (יש אנשים עם נטייה שונה לדכאון) או סיטואציה
(מצבי לחץ מובילים לדכאון) על התנהגות ,יתכן שילוב של שניהם במקרה נתון (מצב לחץ יכול לגרום יותר
לדכאון אצל אנשים אשר יש להם נטייה לדכאון; מצבי לחץ גורמים לאנשים אקסטרוורטיים לחפש חברה
ולאנשים אינטרוורטיים להתכנס בעצמם) .שילוב זה יכול להתרחש יחד עם ההשפעה הנפרדת של תכונה או
מצב ,או במקומן .דרך אחרת לתאר תופעה זו היא על ידי הגדרת סיטואציות חלשות (כמו בילוי בפארק) בו
ישנו ביטוי רב יותר של אישיות ,אל מול סיטואציות חזקות (כמו מסדר צבאי) שזו אין ביטוי רב כזה.
ישנה תכונה נוספת – פיקוח-עצמי ( – )self-monitoringאשר מגדיר עד כמה אדם מסוים משתלט על
הסיטואציה סביבו .אנשים גם נעים בעקביותם בהקשר לתכונות מסוימות – אלו עם עקביות בתכונה מסוימת
הם בעלי יכולת ניבוי רבה יותר בבדיקה של תכונה זו שלהם .אנשים בוחרים גם את הסיטואציות אליהם הם
נכנסים (יש אנשים האוהבים משחקי כדורגל וכאלו שאינם ,למשל; אנשים בוחרים גם את בן/בת הזוג שלהם
על פי אותו עקרון) .מלבד זאת ,אנשים גורמים לתגובות שונות אצל אלו הסובבים אותם ,מרכיב נוסף
בהתנהגות .עקב כך הסיטואציה אינה דבר אובייקטיבי ,אלא היא שונה ויחודית עבור כל אדם אינדיבידואלי.
תורת האינטרקציוניזם המשיכה והראתה כיצד עבור כל אדם בנפרד סיטואציה מסוימת גורמת להפעלה של
תכונה מסוימת (אפילו כזו שאינה תכונה "נורמטיבית" עבור אדם מסוים ,כמו אקסטרוורטיות במצבים
מסוימים עבור אדם אינטרוורטי) .אנשים אם כן יכולים במהלך חייהם לתת מקום לכלל מגוון התכונות ולא
רק לאלו המשוייכות אליהן ,פשוט רוב הזמן הם יראו רק את התכונות המשוייכות הללו.
כהמשך וסיכום ,שלל התכונות (חמשת הגדולים ותתי-התכונות הבאות מתוכן) יוצרת פרופיל שאיתו ניתן
להגדיר אדם ,וזהו הדבר היחודי לכל אינדיבידואל .מעבר לכך ,התכונות הן ביחסי גומלין אחת עם השנייה
ומשפיעות כיצד כל תכונה מראה את עצמה – אומץ יכול להראות את עצמו ביחסי אנוש (במקרה של
אקסטרוורטיות גבוהה) או בטיפוס הרים (במקרה של אקסטרוורטיות נמוכה ,למשל).
ניתן להגדיר הפרעות אישיותיות פשוט עקב קיומה של תכונה מסוימת אצל אדם מסוים (כגון פסיכוטיזם או
נוירוטיזם – אנשים עם נוירוטיזם גבוה יראו את הפרעת האישיות לעיתים דחופות יותר) או כקיצוניות של
תכונה מסוימת – למעשה ,של כל תכונה שהיא.
בהקשר לאינטרקציוניזם ,נהוג לחשוב על על תכונה קיצונית כאל תורפה או רגישות לסיטואציה כלשהי (
,diathesis-stress modelובפשטות רגישות+לחץ=הפרעה התנהגותית) .באנשים כאלו ההפרעה תופיע
לעיתים קרובות יותר מאצל אנשים אחרים .לפי אותו קו מחשבה ,טיפול אינו יכול לשנות תכונה מסוימת אצל
אדם (שכן תכונה אמורה להיולת דבר קבוע) ,אך יכול לגרום לאדם להימנע מן המצבים אשר מהווים עבורו
נקודת תורפה ,וכך לקיים אורח-חיים תקין.
פסיכולוגיה תכונתית – חסרונות ויתרונות
חסרונות
חסרון של שיטה זו היא שהיא נותנת תווית לדבר מה ,אך אינה מסבירה אותו כלל (היא אינה מסבירה
כלל כיצד אישיות עובדת ,או כיצד היא משפיעה על התנהגות ,או מדוע היא מתרחשת) .שיטה זו יכולה
להיתפס כריקה ושטחית – "פסיכולוגיה של הזר" – מתן מידע על אדם שמעולם לא פגשנו ,ללא כל
אספקטים דינאמיים.
שיטה זו מתבססת על הנחה מעגלית ( – )circular reasoningההנחה היא שאדם מתנהג בצורה
מסוימת היות וזו התכונה שלו ,אך בו בעת אנו מגדירים את העובדה שזוהי תכונה מאפיינת שלו
מכיוון שהוא מתנהג בצורה המאפיינת אותה .עד שלא יינתן מידע חדש אנו רק סובבים במעגל על
אותה נחת יסוד חסרת מטרה.
התכונות אינן בהכרח מנבאות התנהגות מסוימת (אף כי האינטרקציוניזם מצא דרך להסביר תופעה
זו).
יתרון :אין דרך טובה יותר כיום ליצור פרופיל על אדם מסוים ולהגדירו .מעבר לכך ,שיטה זו שרדה את מבחן
הזמן ,ועדיין בשימוש עכשווי.
פרק 5
צרכים ומניעים
אנשים שונים מאוד בצרכיהם .יש סטודנטים שמודאגים לגבי השאלה במה יעבדו בחיים ,יש המודאגים לגבי השאלה עם
מי יתחתנו .אנשים שונים זה מזה בצרכים שלהם ,וצורך עמוק של אחד (“אני חייב לקבל 100בבחינה”) ,שונה מצורך של
אחר (“אני צריך למצוא משמעות לחיי”) .צרכים ומניעים משפיעים על המחשבה וההתנהגות שלנו בחיי היום יום ,ועל כן
הם חלק חשוב מהפרספקטיבה על האישיות.
צרכים ()needs
העקרון הבסיסי של הגישה הזאת הוא שההתנהגות האנושית מובנת בצורה הטובה יותר כהשתקפות של צרכים .צורך,
הוא מצב פנימי של חוסר סיפוק ,מחסור בדבר הנחוץ לאושרנו ( .)well beingהנרי מורי ( )henry murrayשהתחיל את
הגישה הזו לאישיות הבדיל בין שני סוגי צרכים:
צרכים ראשונים ( :)primary needsצריכים ביולוגיים (צורך באוכל ,מים ,אוויר ,סקס והימנעות מכאב). .1
צרכים משניים ( :)secondary needsצרכים פסיכולוגים או חברתיים (צורך בכוח ,או בהישגיות). .2
כדי להבין את תיאורית הצרכים ,קל להתחיל עם הצרכים הביולוגים .הצרכים הביולוגים צריכים להיות מסופקים
בצורה חוזרת ונשנית לאורך זמן .אם צורך לא מסופק ,ככל שהזמן יעבור הוא יגדל בהדרגה בעוצמתו עד שהאדם יפעל
בצורה שתספק אותו .לדוגמא ,עם הזמן אתה נהיה רעב ,וברגע שהרעב הופך לחזק מספיק אתה תמצא דרך לספק אותו,
והצורך לאוכל יירגע עד הפעם הבאה.
עוצמת הפעילות (מרץ ,התלהבות ,יסודיות) מושפעת מחוזקו של הצורך .בנוסף ,ככל שהצורך חזק יותר ,כך הוא יקבל
קדימות בסדר העדיפויות של האדם.
צרכים הם מוגדרים – יש צורך במשהו ספציפי .למשל ,אדם שצריך מים ,אינו לו צורך בסתם במשהו ,אלא הוא צריך
דווקא מים .בנוסף ,צרכים גורמים לתנועה אל משהו או גורמים להימנעות ולהתרחקות ממשהו .כלומר ,אדם שצריך
מים איננו צריך סתם משהו שקשור למים (גם לאדם שיש פחד משחייה יש צורך שקשור למים) ,אלא יש לו צורך להשיג
מים.
מניעים ( )motives
תיאורטיקנים מניחים שהצרכים עובדים דרך מניעים .מניע לוקח צורך בסיסי ומקרב אותו צעד נוסף אל ההתנהגות.
בניגוד לצורך ,את המניע חווים בצורה ישירה .אפשר להבין זאת ע"י דוגמא :הצורך במזון מתרחש ברמה הביולוגית של
הגוף ,אבל הוא הופך למניע ( )motive stateשנקרא – רעב .זאת אומרת ,שהצורך הוא מצב פיזי שאתה לא חובה בצורה
חושית ישירה אלא הוא יוצר מניע שאותו חווים בצורה סובייקטיבית.
Press
מניעים מושפעים לא רק מצרכים פנימיים אלא גם מאירועים חיצוניים (את התופעה הזו כינה Murrayבשם .)press
כלומר ,מצב חיצוני כל שהוא יכול לעורר מניע לדבר מסוים .דבר זה נכון הן למניעים ביולוגיים – גם אצל אדם שבע יכול
להתעורר מניע הרעב למראה פיצה טעימה במיוחד ,וגם למניעים מצרכים משניים – למראה זוג מאוהב מתעורר המניע
להיות עם מישהו.
הערה חשובה על ההבחנה בין צורך למניע :למרות שאפשר להבדיל בניהם ,פעמים רבות משתמשים בהם ללא הבדל.
זאת משום שבמקרים מסוימים קשה מאוד להבדיל בניהם בעיקר במצבים פסיכולוגיים ,כגון בין הצורך בהישגיות לבין
המניע להשגיות .מעתה ואילך לא תיהיה כ"כ הבחנה בניהם.
מניעים חזקים משפיעים על ההתנהגות ולאנשים שונים מפת צרכים שונה :כלומר ,אנשים מסוימים מרגישים צורך
מסוים יותר מאשר אנשים אחרים מרגישים אותו .אופי הצרכים משפיע על תמונת האישיות של האדם.
אנשים שונים הן בצרכים העכשווים שלהם ("אני רעב עכשיו") והן באופי הצורך שלהם .לדוגמא,נניח שאצל אדם אחד
הצורך בהשגיות הוא תמיד גבוה ,בעוד שאצל אחר אותו הצורך באופיו הוא נמוך .גם אם לשניהם תיהיה תבנית זהה
לגמרי בין כל שאר הצרכים הם יתנהגו בצורה אחרת.
מערכת הצרכים של Murray
מורי פיתח תאוריה של אישיות המבוססת על מונחי הצרכים ,ה pressוהמניעים ,ובעיקר עם דגש על המניעים
הפסיכלוגיים שהם לטענתו הבסיס להתנהגות .הוא האמין שלכולם יש את אותן הצרכים ואנשים נבדלים בנטיות שלהם
לעוצמות שונות בצרכים.
הצרכים אומנם שונים זה מזה אך בפעולה אחת ניתן לספק שני צרכים שונים .בנוסף ,צרכים שונים יכולים "לסייע" זה
לזה .לדוגמא ,הצורך בסדר יכול לשרת את הצורך בהשגיות .צרכים יכולים גם להיות בקונלפליקט אחד עם השני (הצורך
בעצמאות מול הצורך בקשר אינטימי) .כמו שצרכים שונים מתקשרים בדרכים מורכבות עם צרכים אחרים ,כך גם ישנו
קשר מורכב בין צורך ל .pressהם יכולים לעבוד יחד ,ויכולים ליצור קונפליקט.
מסיבות שונות מורי ועמיתיו התחילו במדידת המניעים לא ע"י שאלונים אלא בשיטה אחרת .הם האמינו שצרכים
"מוקרנים" אצל האדם כמו סרט על מסך קולנוע .מורי קרא לתהליך זה ( Apperceptionהתפסה) .מדידת תהליך זה ע"י
. TATמניחים סט של תמונות שונות שאינן ברורות לפני הנסיין והוא מתבקש ליצור סיפור לכל אחד מהתמונות .הסיפור
צריך לתאר מה קורה ,את המחשבות והרגשות של הדמויות ,את היחסים בין הדמויות ואת התוצאה של הסיטואציה.
הטענה היא שדרך הסיפור יתגלו מניעים חבויים אצל האדם .ניסויים קדומים הוכיחו כבר שסיפורים כאלו אכן משקפים
צרכים של אנשים .מניפולציה אחת נעשתה על רעב :סיפורים של אנשים רעבים היו שונים מסיפורים של אנשים פחות
רעבים ,ומניפולציה אחרת על השגיות/כישלון וגם בה היו שינויים בין הסיפורים בהקשר של השגיות (אנשים שיצרו
אצלם תחושת כישלון גילו יותר דחף להשגיות).
הצורך בהישגים
המוטיבציה בהשגיות היא השאיפה לעשות דברים בצורה טובה ,להרגיש טוב בהתגברות על מכשולים .הצורך בהישגים
משתקפף ב TATבתשובות שהזכירו ביצוע מוצלח של משהו ,השגת מטרות ,התגברות על מכשולים ,רגשות חיוביים על
הצלחה ,או רגשות שלילים בהקשר של כישלון.
אנשים ששונים בצורך זה מתנהגים אחרת בסיטואציות קשורות-הישגים .למשל ,האם בוחרים לבצע מטלות קלות או
קשות? אנשים עם צורך נמוך בהישגים בוחרים מטלות מאוד קשות או מאוד קלות משום שהם לא מוטרדים מכך
שהתוצאה תשקף יכולת שלילית אצלם .בעוד שאנשים עם צורך גבוה בהישגים נוטים לבחור משימות ברמת קושי
בינונית ,כזו שתעיד על היכולת שלהם .משימה קלה לא מלמדת על היכולת משום שכולם מצליחים בה .משימה קשה לא
מלמדת על היכולת כי כולם נחשלים בה .ואילו דווקא ממשימה בינונית אפשר ללמוד הרבה .הטענה היא שאנשים
שגבוהים בצורך בהישגים מעדיפים מצבים דיאגנוסטים (מאפשרי הערכה) ואילו הקושי משחק תפקיד משני.
האפקט של מוטיבציה זו נחקר רבות .נמצא קשר להתמדה במקרי כישלון ,באיכות הביצוע של מטלות ובציונים בבית
ספר .ישנה טענה (די מבוססת) שיש אפקט למוטיבציה להישגים של תרבות שלמה על המצב הכלכלי שלה .כלומר,
מוטיבציה להשיגים של מדינה בתקופה מסוימת מובילה להצלחה כלכלית (נמצאה סיבתיות).
לפעמים יש השפעות שליליות לצורך זה .אנשים בעמדות גבוהות במנהל או בפוליטיקה בעלי מוטיבציה חזקה להישגים
נוטים לקחת על עצמם יותר מידי וזה פוגע בתוצאות ,כי למעשה הם צריכים להניע אנשים אחרים (סוג אחר של צורך).
צורך זהה יכול להוביל לתוצאות שונות לגמרי ,וזה בהתאם למטרות השונות של בני האדם .מחקר לגבי צורך בהישגים
אצל נערות בגילאי , 17-18מצא שנערות בעלי אוריינטציה משפחתית והישגיות גבוה ישקיעו אנרגיה בפעילויות
שמובילות לנישואין ומשפחה .בעוד שנערות בעלי אוריינטציה (והישגיות גבוה) קרייריסטית יפנו את האנרגיות לקריירה.
כלומר ,נשים שגבוהות בהישגיות ישיגו אותה בדרך שמתאימה להם ולעולם בהם הם חיות.
הצורך בכוח הוא – הרצון להשפיע על אחרים ,להיות בעל יוקרה ,ולהרגיש חזק יחסית לאחרים .צורך זה משתקף ב
TATבתשובות שציינו פעולות תקיפות ונמרצות ,בעיקר פעולות שעוררו רגשות חזקים אצל אחרים ,ובנוסף גם אצל
אנשים שהביעו עניין בסטטוס ובמעמד.
השפעות :אנשים גבוהים בצורך זה מנסים להיות בעמדות של סמכות והשפעה ,והם מקיפים את עצמם בסמלים של
עוצמה (לדוגמא ,סטודנטים גבוהים בצורך בעוצמה סביר שיהיו בארגוני הסטודנטים) .הם גם פעילים יותר מינית ,חשוב
להם יותר דעתם של אחרים עליהם והם רוצים שיראו אותם כסמכותיים ומשפיעים ,והם נוטים להיות מעט
נרקיסיסטים .יש פחות סיכוי שהם יעשו ויתורים במהלך משא ומתן דיפלומטי (מאשר אנשים שנמוכים במדד זה) ,הם
לומדים מניצחונות יותר מאחרים ,ולומדים מהפסדים פחות מאחרים .הם יעילים יותר בניהול אנשים.
גברים גבוהים בצורך זה יחפשו נשים תלותיות (ויש גם סיכוי רב יותר שהם יכו אותם במהלך ויכוח) ,ומחקר מצא
שפחות סביר שנשים אלו יפתחו קריירה עצמאית .נשים שגבוהות בצורך זה מקבלות סיפוק גבוה יותר מעבודות
הקשורות בעוצמה ,וסביר יותר שהם יתפתחו יותר בקריירה שלהם.
ביחסים בין אישיים אנשים גבוהים בצורך זה הם בעלי אוריינטציה אקטיבית ,אסרטיבית ושתלטנית .הם מסופקים
מביטויים של חוסר-דומיננטיות של אחרים ,ומוטרדים מביטויי דומיננטיות של אחרים.
לגבי לחץ ,אצל אנשים גבוהים בצורך לעוצמה משתחרר הורמון הלחץ קורטיזול אחרי כישלון ,בעוד שאצל אנשים
שנמוכים בצורך זה הוא משתחרר דווקא אחרי הצלחה .הסיבה לכך היא שכנראה ההורמון משתחרר בתוצאות שהאדם
לא רגיל אליהם ,או לא התכוון אליהם .לגבי טוטסטרון ,אנשים גבוהים בצורך זה גבוהים יותר ברמה הבסיסית של
טוטסטרון בגוף .בנוסף ,לאחר הצלחה משתחרר אצלם יותר טוטסטרון מאשר אחרים ,ולאחר כישלון הם חווים ירידה
גדולה יותר מאשר אחרים.
יש טענה שאנשים גבוהים בצורך זה יכולים ללכת לאחד משתי כיוונים ,וזה בהתאם לרמת האחריות שהם רכשו במהלך
חייהם .אלו שרכשו אחריות יבטאו את הצורך בדרכים מקובלות ,ואילו אלו שלא רכשו אחריות עלולים לבטא את
הצורך בדרכים בעייתיות יותר – אגרסיביות ,נצלנות מינית ,ושימוש באלכוהול וסמים.
הצורך בהשתייכות need for affiliation
הצורך בהשתייכות הוא – הרצון לבלות זמן עם אנשים אחרים וליצור קשרים חברתיים .אין פה רצון לדומיננטיות אלא
רק לאינטראקציה ,והאינטראקציה היא מטרה ולא אמצעי .צורך זה משתקף ב TATבתשובות שהראו רצון לקבלה ע"י
אחרים ,ובנסיונות לכונן או להמשיך יחסים חיובים עם אחרים.
השפעות :אנשים שגובים בצורך זה הם בעלי רצון רב יותר להראות כנוחים ,כנעימים ( ,)agreeableואם קבוצה תלחץ
עליהם יש יותר סיכוי שהם ילכו אחרי הקבוצה .הם נלחצים אם הם חושבים ששופטים את הכישורים הבין-אישיים
שלהם .הם מחפשים פרטנרים חמים ואוהבים .יש יותר סיכוי שהם יעשו ויתורים במעשה ומתן ,ויש יותר סיכוי שהם
ינסו ליזום חברות .הם רגישים במיוחד לביטויי כעס של אחרים.
כנראה שהרצון ליצור קשרים חברתיים עולה על הפחד מחוסר קבלה חברתית ,וזה כנראה מוביל להשתתפות אקטיבית
באירועים חברתיים .הם מקיימים יותר שיחות טלפון ,משוחחים יותר ,וכותבים יותר מכתבים .כשהם לבד ,הם מביעים
רצון לאינטרקציה עם אנשים.
צורך זה משפיע בצורה מורכבת על סיפוק ממערכות יחסים :ככל שיש יותר התאמה (בצורך זה) בין בני הזוג כך הם יותר
מאושרים (כלומר ,גבוה עם גבוה ,נמוך עם נמוך).
Hillחילק צורך זה ל 4תת-צרכים :השוואה חברתית ,תמיכה ריגשית ,גירוי חיובי ,ותשומת לב לאחרים .בהתאם למדד
שיצר הוא הצליח לחזות ביתר דיוק התנהגויות במצבים מסוימים .לממצאים האלה יש חשיבות כללית .כמו לגבי
תכונות אישיות ,כך גם לגבי צרכים ,יש מתח בין הרצון להכליל את הצרכים במספר מצומצם של צרכים דומיננטים ,
לבין הרווח שיש בספציפיות ,ובחלוקה לצרכים יותר מדויקים (חיזוי מדויק יותר של התנהגות).
הצורך באינטימיות הוא – השאיפה לחוות חום ,קירבה ,ותקשורת עם אדם אחר ,להרגיש קרוב לאדם אחר .צורך זה
לא היה במקור חלק ממערכת הצרכים של מורי ,אלא הוסף מאוחר יותר .הוא דומה לצורך בהשתייכות בכך שהיחסים
הינם מטרה ולא אמצעי ,אך זה הולך רחוק יותר בהדגשה על קירבה ויחסים פתוחים עם אדם אחר .בניגוד לצורך
בהשתייכות שהוא בעל אוריינטציה אקטיבית ,צורך זה הוא פסיבי יותר .בכל מקרה בין שני הצרכים יש קורלציה גבוה
יחסית של ( 0.58וניתן להבין מדוע מורי לא כלל אותי).
השפעות :לאנשים שגבוהים בצורך זה היו יותר יחסי אחד-על-אחד ,ולא יותר אינטראקציה בקבוצות גדולות .ביחסים
הם חושפים יותר את עצמם (משתפים בפחדים ,תקוות ,ופנטזיות) ,ואנשים חושפים את עצמם בפניהם גם כן (הם
נחשבים למקשיבים טובים יותר) .הם גם נוטים יותר להסתכל ולהגדיר את החיים שלהם ע"פ מערכות היחסים שלהם.
כשהם עם אחרים הם צוחקים ,מחייכים ,ויוצרים קשר עין עם האדם איתו הם משוחחים .אין להם רצון לשלוט בסצנה
החברתית.
בדרך כלל אנשים שגבוהים בצורך זה שמחים יותר ומסופקים יותר מהחיים שלהם ,אך זה בתנאי כמובן שהם לא לבד.
בנוסף ,צורך זה לא מסתדר טוב עם הצורך בצורך בכוח ,ואדם שגבוה בשניהם הוא בעל הסתגלות נמוכה.
עד עכשיו התייחסנו רק אל צרכים בודדים ,אך יש גם כמה קומבינציות מעניינות בין צרכים .אחת הידועות שבהם היא
, inhibited power motiveשמתייחסת לאנשים שגבוהים בצורך בכוח ונמוכים בצורך בהשתייכות .כלומר ,אנשים אלו
רוצים עוצמה ולא אכפת להם ממה שאחרים חושבים עליהם .אם אנשים אלו הם בעלי שליטה עצמית גובהה ,אז יש
להם סיכוי רב להגיע לדרגות גבוהות של ניהול .אנשים אלו גם טובים מאוד בשכנוע.
אך ,מחקר היסטורי הראה שזה מדד גם לפתיחה במלחמות .כשמנהיגים מבטאים אמירות יותר כוחניות( power
)imagaryובעלות פחות תדמית השייכותית ( )affiliation imagaryהסיכויים למלחמה עולים .כאשר המצב הפוך( ,יותר
השתייכות ,פחות כוח) יש יותר סיכוי למניעת המלחמה.
הגדרת הצורך :המוטיבציה שיהיה לך השפעה על אחרים ,יוקרה ותחושת חוזק ביחס לאחרים.
בבדיקות TATראו שלבעלי צורך בכח יש תדמית של כוחניות ,נמרצות והם דואגים לגבי הסטאטוס ותדמית שלהם.
התנהגויות אופייניות :בעלי סמכות והשפעה ,מקיפים עצמם בסמלי סטאטוס ,נטייה לנרקסיסטיות .דוגמה -יו"ר
אגודה.
-זו תכונה שיכולה לפעול לטובתם בכך שהם מנהלים מו"מ מוצלח ולומדים יותר מנסיונות ,אך יכולה גם לפעול לרעתם
בכך שהם לומדים פחות מכשלונות.
-התכונה מרחיבה את ההשפעה בניהול אחרים (לדוגמה -נשיאים מוצלחים בארה"ב היו גבוהים בתכונה זו) ויכולה לבוא
לידי ביטוי בתגובה אקטיבית יותר לבעיות.
-רמת הצורך באדם משפיעה על סוג האנשים איתם הם נוטים להתקשר :רב הגברים בעלי צורך בכח רוצים אשה
תלותית וחסרת קריירה עצמית ,כי זה נותן להם לחוש עליונות .אשה עצמאית היא איום מבחינתם ויש להם נטייה
להיות בעלים מכים.
-הצורך קיים גם בנשים .מחקרים מראים שנשים שגבוהות בצורך זה קיבלו סיפוק מתפקידי כח יותר מנשים אחרות,
ושהן הצליחו בקריירה שלהן רק אם היו בתפקיד בעל כח וסמכות.
-פירוש הסיגנלים החברתיים ע"י האדם ,משקפת את רמת הצורך שלו בכח .לדוגמה -עבור אדם עם צורך גבוה בכח,
הבעות חלשות מהסביבה יהוו תגמול והבעות חזקות יהוו עונש ,כי אנשים בעלי הבעות חלשות מזמינים שישלטו עליהם.
Schulthesis-ועמיתיו מוכיחים שהצלחה וכשלון גורמים שניהם למתח ולהפרשה מרובה של קורטיזול ,אך באנשים
שונים .בעלי צורך גבוה בכח יכנסו למצב מתח ויפרישו הרבה קורטיזול לאור כישלון ,ולעומת זאת בעלי צורך נמוך בכח
יכנסו למתח ויפרישו הרבה קורטיזול לאור הצלחה .יש קשר גם בין הורמון המין טסטוסטרון לצורך בכח .גברים גבוהים
בצורך בכח ,רמת הטסטוסטרון ירדה לאחר כילון ועלתה לאחר הצלחה או אפילו דמיון של הצלחה כוחנית.
Winter -אומר שניתן לנתב צורך גבוה זה ל 2כיוונים וזה תלוי באדם עד כמה הוא לוקח אחריות חברתית .האחראיים
הם בעלי מצפון והם לקחו את זה לכיוון שמקובל חברתית .חסרי האחריות הלכו לכיוון בעייתי של השפעה על אחרים,
כגון -אגרסיביות ,ניצול מיני ,אלכוהול וסמים.
ב TATזה משתקף בדאגה האם האחרים יקבלו אותך ובנסיונות ליצור ולשמר קשרים עם אחרים .התנהגויות אופיניות:
הם רוצים ליצור תדמית של אדם נעים ,הם נסחפים אחרי הזרם ,נלחצים מביקורת חיצונית ,אוהבים להיות עם אנשים
ובמיוחד בחברה של אנשים חמים ,נוטים להיכנע במו"מ ,רגישים במיוחד לרגזנות של אחרים ,משתתפים אקטיביים
באירועים חברתיים ומשקיעים יותר זמן מאחרים בפעילות חברתית כגון -שיחות בפלאפון והתכתבות.
-החברה נוטה לתפוס אותם כמנהיגים חברתיים (.אך לא כוחניים כמו בעלי הצורך בכח).
-מערכות יחסים מוצלחות צריכות שלשני בני הזוג תהיה התאמה ברמת הצורך בשיוך קבוצתי ,בין אם גבוהה ובין אם
נמוכה.
Hill-מחלק את האנשים לקבוצות ספציפיות יותר ע"פ הסיבות הפנימיות שיש להם לצורך בשיוך חברתי וערך ניסויים
ע"פ קטגוריות אלו .דוגמאות לקטגוריות -צורך בתשומת לב או צורך בתמיכה רגשית כסיבה הפנימית לצורך של האדם
בשיוך חברתי.
הגדרת הצורך :המוטיבציה לחוות חום ,קירבה ותקשורת חליפין .בקיצוניות ,זה הרצון להתמזג עם האחר.
בדומה לצורך בהשתייכות ,הם שואפים להיות עם האחר כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי כמו אצל האדם בעל הצורך
בכח .בשונה מהצורך בהשתייכות ,יש כאן דגש על קירבה ושיתוף.
Murray -ברשימתו המקורית התייחס לצורך זה כחלק מהצורך בשיוך חברתי ,אך Adamsהוסיף כי לדעתו כי בשונה
מהצורך בשיוך חברתי,צורך זה מדבר על הצד החיובי במערכות יחסים ויותר פאסיבי ממנו .אם כי אכן יש קורלציה של
.58בין השתיים.
-התנהגויות אופייניות :יותר קשרים חברתיים מסוג " 1על ,"1שיתוף ,חשיפה עצמית וחשיפת השני .הם רואים את
עצמם כבעלי יכולת הקשבה גבוהה בשל דאגתם לרווחת השני.
-אנשים בעלי צורך גבוה באינטימיות לעיתים מפרשים את טיב חייהם ע"פ רמת סיפוק צורך זה :הזכרונות הטובים
שלהם מהעבר ,הם זכרונות בהם הם היו בקשר אינטימי.
-הוכחה לכך שצורך זה יכול להיטיב לאדם :גברים בעלי צורך אינטימי גבוה בגיל ,30נמצאו בגיל 47יותר מסופקים
מנישואיהם ומעבודתם .נשים גם דיווחו על יותר אושר.
-אך אנשים גבוהים בצורך אינטימי לא מסתדרים טוב עם אנשים גבוהים בצורך לכח.
ניתן לבחון אנשים כבעלי כמה צרכים יחד .תבנית מוכרת היא קומבינציה של צורך נמוך בשיוך חברתי עם צורך גבוה
בכח ,אך עם נטייה לעכבה בביטוי הכח .זה נקרא .Inhibited Power Motivation
ניתן לבחון תבנית זו במנהיגות .האדם ירצה להשפיע על אחרים בגלל צורכו הגבוה בכח ,הוא יכול לקבל החלטות קשות
מבלי לחשוש מה אחרים יחשבו עליו בגלל צורכו הנמשוך בשיוך חברתי ,והוא ישאר במסגרת הפעולות המקובלות בגלל
השליטה העצמית הגבוהה שלו ,שזה .Inhibited Power Motivationזה איש עסקים טיפוסי .הוכח שאנשים אלו
מצליחים יותר בתפקידי ניהול ומועלים בדרגות בעבודתם ,כל עוד מדובר בניהול שאינו טכני.
-כושר השכנוע הטוב שיש להם ,הנובע משפתם המרוהטת ומהמחוות שהם מביעים ,יכול להניע אחרים.
Winter-מוכיח מההסטוריה שקומבינציה זו של תכונות אצל פוליטיקאים ,עלולה להביא למצבי מלחמה מדיניים,
ולעומת זאת תכונות הפוכות אצל פוליטיקאים יכולות למנועד מלחמות.
הערכה
הערכת אישיות בגישת המניעים היא עניין של קביעת אופי צרכי האדם .ישנן מספר דרכים להערכת מידע זה ,השכיחה
שבהן נקראת ) .TAT (Thematic Apperception Testבמבחן זה מוצגים בפני הנבחנים סטים של תמונות שלא ברור מה
מתרחש בהם .הנבחנים צריכים ליצור סיפור עבור כל תמונה .אחר כך ,מתבצעת הערכה של הסיפורים ,והנושאים
המופיעים בהם משמשים כדי לשקף צרכים מרומזים .למשל:
(הצורך – המרכיבים בסיפור שיעזרו לזהות אותו)
הישגיות -התגברות על מכשולים ,השגת מטרות ורגשות חיוביים לגבי שתי אלה.
שיוך קבוצתי (חברתי) -דגש על יחסים ,סיפורים בהם אנשים בוחרים להיות בקרבת אחרים.
יותר ממרכיב אחד יכול להופיע בסיפורים ,ולכן ניתן להשתמש בהם כדי להעריך כמה צרכים באותו הזמן.
הביקורת על מבחני ה TAT-עוסקת בעקביות הפנימית הנמוכה בסיפורים ,וביכולת לבחינה חוזרת (בחינה חוזרת ,הם
טוענים ,תניב תוצאות שונות) .המגנים על השיטה טוענים כי שני אלה נובעים מהשוני בין התמונות ומהעובדה שכל נבדק
נדרש לספר כמה סיפורים ואינו רוצה לחזור על עצמו .עוד ביקורת היא שעריכת המבחן דורשת זמן ומאמץ רב ,זאת
בעיקר בגלל ההערכה של הסיפורים .בדיוק בגלל זה נעשו מספר ניסיונות כדי ליצור מבחני דיווחים עצמיים (אדוארד
,1959ג'קסון -1984ראה סעיף הבא) .כיום ישנן הוכחות כי מבחני TATוהדיווחים העצמיים אינם זהים :למעשה כל
מבחן תופש היבט אחר במניעי האדם.
האם האיכויות ש( Murrayאבי גישת המניעים) מצא כחשובות מתאימות לתכונות של מודל חמשת הגדולים?
חוקרים רבים עסקו בשאלה זו לגבי הדיווחים העצמיים .לגבי מבחני ( Personality Research Formג'קסון) התגלה כי
כל מניע מתאים ליותר מתכונה אחת .למשל :הצורך בכוח קשור ל .extraversion, openness, agreeableness -כלומר,
נראה כי מודל חמשת הגדולים לא מתיישב בדיוק עם הצרכים שבאים לידי ביטוי במבחן ה.PRF-
יש לציין ,כי נמצאה התאמה מעט גבוהה יותר בשאלונים של אדוארד.
חלק מהחוקרים רואים בניסיון להשוות בין מודל חמשת הגדולים למחקרי המניעים כניסיון מטעה ,מאחר ותכונות
ומניעים שונים במהותם אלה מאלה
לפיכך הציעו ווינטר ושות' אינטגרציה שונה לפיה :מניעים הם תשוקות בסיסיות והתכונות מתעלות את הדרך בה הם
יבואו לידי ביטוי .כך ,טענו ,האינטראקציה בין מניעים לתכונות יוצרת את ההתנהגות.
כדי לתמוך בתיאוריה ,ביצעו ווינטר ושות' שני מחקרים של אקסטרברטיות וצרכים (ע"פ מבחן .)TATהם בדקו את
חייהן של נשים לאורך עשורים רבים מחייהן ,בחיפוש אחר צרכי אינטימיות בנשים אינטרוברטיות ואקסטרברטיות .הם
גילו שלנשים אינטרוברטיות בעלות צורך גבוה באינטימיות היו בעיות בתחום הנישואין -הגברים תפשו אותן כמרוחקות
וקרות.
אל אף שחוקרי מניעים לא התייחסו לעניין זה ישירות ולא הציעו שיטות טיפול מסוימות ,הספרות בתחום מצאה מספר
קשרים בין צרכים לבעיות התנהגות.
הרעיון לפיו צורך בכוח עשוי לגרום לבעיית שתייה התפתח חלקית מהרעיון כי שתיית אלכוהול מובילה
לתחושת כוח ( .) 1972אם כן ,ניתן לספק את הצורך בכוח ,לפחות במידה מסוימת ,על ידי שתיית אלכוהול.
כמובן -סיפוק זה הוא זמני ,ונעלם כשהאדם מתפכח .האדם אינו מודע לשימוש זה שהוא עושה באלכוהול.
בהבנה זו מגולמת הצעת טיפול -על המטפל לעודד למציאת דרך אחרת לספק את הצורך בכוח ,במקום לטפל
בסימפטום .מחקרים ( )1977הראו כי דרך זו אכן מניבה תוצאות גמילה טובות פי שתיים.
אלה התומכים בגישת המניעים ,לא אמרו הרבה על שינוי התנהגות בטיפול ,Murray .אבי הגישה ,היה מטפל אך הוא
השתמש בטכניקות טיפול קיימות .אך נראה כי המחקר בו עסקנו לעיל מציע דרך לשינוי התנהגות :ניתן להסיק
מהמחקר כי אנשים לרוב אינם מודעים למניעים מאחורי ההתנהגות הבעייתית שלהם .בעיות התנהגות רבות עשויות
לשקף צרכים שמתועלים בצורה מזיקה .המניעים יסייעו לנו להבין את מקור הבעיה ,ידיעת מקור הבעיה עשויה
לאפשר ליצור שינוי.
עוד מחקר המתקשר לבעיות התנהגות עסק בהעלאת המוטיבציה להישגיות בקרב אנשי עסקים ( .)McClelland, 1965
ההנחה המושרשת במחקר הייתה שחשיבה מרובה על רעיונות הקשורים בהישגיות ,תעלה באנשים את המוטיבציה
להשיג .האנשים חונכו לחשוב כמה שיותר על דימוי ההישגיות ,ע"י כך הגבירו את הנטייה להישגיות בכל פעולה שעשו.
אך לא די במחשבה .המשתתפים נתבקשו לחשוב במונחי הישגיות בכל מקום -לא רק במפגשי הקורס ,וליישם תבניות
פעולה שקושרו בקורס למחשבות ההישגיות .בסיום הקורס נתבקשו המשתתפים לתכנן מטרות מאתגרות אך ברות
השגה .התכנון היה בגדר מרשם עצמי לפעולה .האם הוא הקורס היה יעיל? כנראה שכן ,אנשים הצליחו יותר בעסקים
והעסיקו יותר עובדים בשנתיים שלאחריו .המחקר הראה כי ניתן להשפיע על התנהגות הקשורה בהישגים אך לא האם
הצרכים של אותם האנשים השתנו ,או האם ניתן להכליל מכך על דרך טיפול.
ביקורת אחת על תיאוריה זו היא שרשימת הצרכים ללמידה הייתה שרירותית Murray .פיתח את הרשימה ע"פ
האינטואיציה שלו (ועל פי רשימות של אנשים) .אך McAdamsלמשל ציין את הצורך לאינטימיות שאינו מופיע ברשימה,
והדבר מרמז על כך שהרשימה אינה שלמה .המגנים על התיאוריה אומרים כי הצרכים שנלמדו מקרוב במחקר היו אלה
שהתאימו לרעיונות שהופיעו גם במקומות אחרים בפסיכולוגיה ,כולל כאלה מתיאוריית התכונות.
ביקורת נוספת הייתה ש Murrayעצמו אמר שאישיות תוכל להיות מובנת רק אם נקח בחשבון כמה צרכים יחד ,בעוד
שהמחקרים לעיתים רחוקות עשו זאת .לרוב הן התמקדו במניע אחד בלבד.
למרות כל אלה ,בחינת האישיות דרך מניעים המשיכה עד לימנו אנו .גישת הצרכים משלבת במובן מסוים בין השפעות
מצב לבין השפעות אופי והרעיון שאנשים נבדלים במניעים שלהם הוא אינטואיטיבי .העתיד של גישת המניעים והצרכים
נראה מבטיח.
סיכום
פרק 6
גוף ואישיות
קרטשמר ( )Kretschmer, 1925חילק את טיפוסי האדם לרזים ,שריריים ,ושמנים וקבע כי לכל טיפוס ישנן
את הפרעות האישיות שלו .שלדון ( )Sheldon, 1942אחריו קבע כי ישנו מושג הנקרא somatotypeשהוא
קטגוריה פיזית של האדם ,שיכול להיות על סולמות של בין 1ל 7-במדדים של ( endomorphyנטייה
להשמנה)( mesomorphy ,נטייה לשריריות) ,ו( ectomorphy -נטייה לרזון) .סולמות אלו יוצרים קורלציה
עם מזגי אישיות שונים אשר הגדיר :השמנה עם ( viscertoniaתכונות של מנוח ,חברותיות ,רוגע) ,שריריות עם
( somatotoniaתכונות של אסרטיביות ,אומץ ,ודחף הרפתקנות) ,ורזון עם ( cerebrotoniaתכונות של
המינעות מחברה ,איפוק ,וחששנות) .מחקרים נוספים אימתו נתונים אלו .התשובה היא כנראה
שהסטריאוטיפים הנובעים מכל צורה פיזית יוצרים ציפייה חברתית להתנהגות הרלוונטית .מה שמעניין זו
השארתו של שלדון (על אף שלא הוכיחה) שכמו שתכונות פיזיות הם דבר מה גנטי ,כך גם האישיות.
הנושא של חלק זה הינו גנטיקה התנהגותית ( .)behavioral geneticsהבעייתיות בחקר השפעת הירושה
הגנטית אצל בני משפחה היא שלא ניתן על פניו להבדיל בין השפעות גנטיות טהורות לאלו של הסביבה
המשפחתית .פתרון יעיל לבעייתיות זו הינה חקר תאומים (אשר יכולים להיות מונוזיגוטיים ,כלומר מופרים
מאותו זרע וביצית ולכן 100%זהים ,או דיזיגוטיים ,כלומר מופרים מביצית שהתפצלה ולכן רק זהים חלקית
– 50%בממוצע) .על מנת לחקור מהי הירושה הגנטית ( )heritabilityמשווים תוצאות בין תאומים משני
הסוגים ,וכך מגלים מהן התכונות החשובות שבהן יש הבדלים בין גנטיקה וסביבה .ההנחה שהיא נכונה בצורה
מתונה ביותר היא שתאומים מובאים לבגרות בצורה שיוויונית .שיטת מחקר נוספת היא זו של מחקר אימוץ,
כלומר של תאומים שגדלו במשפחות אומנות שונות ולכן יש הבדל מלא בין הסביבה שלהם אך לא בגנטיקה.
המונח טמפרמנט נלקח על מנת לייצג לא אופי או מצב רגשי ,אלא "תכונת אישיות תורשתית הנראית כבר
בגיל צעיר" ( .)Buss & Plomin, 1984החקורים הללו טענו כי ישנם 3טמפרמנטים ,אשר דומים לאלו אשר
הועלו ע"י שלדון:
מידת פעילות ( :)Activity Levelהשפעת האנרגיה הפנימית של האדם על התנהגותו ,תוך חלוקה
לשתי סב-קטגוריות – מרץ (האינטנסיביות של הפעילות) ,וטמפו (קצב הפעילות) – כאשר ישנה
קורלציה כללית בין שניהם.
חברותיות ( :)Sociabilityהרצון להיות עם אחרים ולא לבד ,רצון לתשומת לב ,חלוקת הפעיולת,
ואינטרקציה ,אך ללא הרצון לשבחים או תגמולים.
רגשיות ( :)Emotionalityהנטייה להיות מעורבים בתדירות וברמה גבוהה יותר מבחינה פסיכולוגית,
תוך חלוקה למצוקה ,כעס ,ופחד ,תוך הגדרת הטמפרמנט כרגישות לתופעה הרלוונטית (לכעס ,עם
זאת ,אין קורלציה גבוהה עם שתי התכונות האחרות).
מחקריהם הראו כי ישנה קורלציה חזקה אצל תאומים זהים (אך לא אצל דומים) .מחקרים נוספים של
חוקרים אחרים בוצעו על תאומים שהופרדו ,והראו קשר חזק יותר בין ילד להורים הביולוגיים יחסית לאלו
המאמצים ,וכך גם לאח/ות הביולוגי/ת ביחד לבני-משפחה מאמצים.
מרי רות'וברט ( ) Rothbartבמספר מחקרים במשך שנים טענה כי ישנם טמפרמנטים אחרים :התקרבות (דומה
קצת לחברותיות) ,התרחקות (דומה לרגשיות) ,ושליטה עצמית ( ,effortful controlלמעשה ההבדל בין תכנון
לאימפולסיביות ,אשר נחקר ונותר מחוץ למחקר ע"י בוס ופלומין עקב חוסר קורלציה) .מדד נוסף שנמצא הוא
זה של אינטליגנציה ,אשר אינו בדיוק מדד אישיות אך בכל זאת הינו תורשתי.
טמפרמנטים אלו דומים גם למודל חמשת-הגורמים :רגשיות או התרחקות דומים מאוד ל N; E-הוא בעייתית
יותר היות והוא משלב חברתיות ומידת פעילות; Aאומנם מייצג גם חברתיות אך גם את העובדה שאנשים
אחרים מוצאים את האדם קל להתחברות; Cמייצג חוסר של אימפולסיביות (כלומר מדד גבוה בשליטה
עצמית); Oיכול לייצג את תכונת ה אינטליגנציה השנויה במחלוקת .אולם אלו אינם התכונות היחידות
שנמצאו כתורשתיות :הוכח גם שהסיכון לגירושין ,ההשפעה הגנטית של אירועים משמעותיים בחיים ,עד כמה
תמיכה חברתית ישנה לאנשים ,ואף דעות שיש לאדם הינם כולם תורשתיים .כמו כן ,מחקרים הראו לא רק על
קשר תורשתי של חמשת התכונות ,אלא גם של תת-התכונות הנובעות מהן .הבעייתיות היא שקשה להפריד בין
הגורמים השונים ולבחון אותם לחוד.
שאלה נוספת של תורשתיות היא זו של העדפה חד-מינית .ישנו סיכוי רב יותר לנטיות חד-מיניות אצל תאומים
שאחד מהם הוא חד-מיני; מחקר אחר לא הראה תוצאות אלו אך הראה על תחושות פנימיות חלשות יותר של
זהות מינית של תאומים לאח/אחות חד-מיניים בעת הילדות .מחקרים ביולוגיים הראו כי ישנו סיכוי סביר
שכרומוזון Xאצל האם הוא זה אשר משפיע על התפתחות העדפה חד-מינית; כמו כן ,ילדים צעירים במשפחות
מרובות בנים הם בעלי סיכוי רב יותר להומוסקסואליות (ככל הנראה עקב הרצון התת-מודע של האם לבנות).
במהלך השנים האחרונות הייתה הצלחה רבה בניסיון למפות את ה גנום (מאגר הגנטיקה) של הגוף האנושי.
צורות ודפוסים שונים ב DNA-הנקראים עלעלים ( )allelesיכולים להיות שונים באורכם מאדם לאדם ,תופעה
שנקראת ( genotypeתופעה כללית של הבדלי DNAנקראת ;)polymorphismהחקר של הבדלים אלו נקרא
. molecular geneticsההנחה הרווחת היא שאין גן המפעיל תכונת אישיות כזו או אחרת ,אלא שמספר גנים
מופעלים יחדיו על מנת ליצור אחת שכזו ,אף על פי שמחקרים ספציפיים (ומטה-אנאליסיס גם כן) הראו הבדלי
אישיות בין אנשים עם אורך עלעלים שונה (כנגד מחקרים אחרים שלא הצליחו להוכיח הבדלים שכאלו).
השפעת הסביבה
על אף שאנו "יודעים" את ההשפעה הגנטית שיש על האדם ,איננו יודעים מתוך כך מהי ההשפעה הסביבתית.
חוקרים שונים ( )Dickens and Flynn, 2001טענו שפעמים רבות גנטיקה וסביבה משפיעים יחדיו על מנת
ליצור תוצאה אחת (למשל ,אנשים עם אינטליגנציה גבוהה נוטים ללכת למקומות של השכלה גבוהה היכן
שהאינטליגנציה שלהם עולה עוד יותר עקב ההשפעה הסביבתית) .לכן השפעות סביבתיות רבות משויכות
בטעות להשפעות תורשתיות .כמו כן ,השפעות מסוימות הן כלל-חברתיות (כמו עלייה של לחץ אצל האוכלוסיה
כולה) אך עם זאת אינן תורשתיות .בהקשר המשפחתי ,על אף אחדות הסביבה לכאורה ההשפעה הסביבתית
על ילדים היא לרוב אישית ולא משפחתית עקב יחס שונה לכל ילד ,מערכת יחסים שמפתחים הילדים ביניהם,
והמעגל החברתי השונה בו כל אחד מהם נמצא.
אבולוציה והתנהגות
ישנה תנועה של סוציוביולוגיה (או פסיכולוגיה אבולוציונית ) החוקרת כיצד האבולוציה פיתחה תכונות
אישיות מסוימות ומדוע ,וזאת בניגוד לחקר של אבולוציה בבעלי חיים ,מתוך תפיסה שבני-אנשו הם יצורים
שונים ( .יש לזכור כי הברירה הטבעית גורמת לאלו בעלי תכונות המתאימות להישרדות להתרבות ,אך קיצונות
של כל תכונה שהיא נתפסת כשלילית ,תוך ניסיון לשמור על מגוון רחב של גנים) .החשיבות לא תהיה בהכרח
על הישרדותו של אדם אחד והגנים שלו (כמו במקרה של תכונת האלטרואיזם ,שעלולה לגרום למוות של
בעלה) אלא של מאגר גנים ,אשר נמצא בכל משפחתו של בעל התכונה ,בתפיסה הנקראת inclusive fitness
("כשירות כוללת" ,ההורשה של גנים דרך כלל בני המשפחה ולא בצורה ישירה) .בעקבות כך אנשים נוטים
להיות יותר אלטרואיסטים כלפי בני משפחתיהם מאשר כלפי זרים ,אך ישנה גם תכונה אנושית כללית של
שיתוף-פעולה אצל כל בני האדם ,ללא קשר למשפחה ,תפידה הנקראת אלטרואיזם הדדי (reciprocal
.) altruismעל אף שלא כל בני האדם אכן משתפים פעולה ,אלו אשר אינם מוענשים ע"י החברה ,תכונה
אנושית כללית נוספת.
תפיסה זו גרמה להופעתה של תאורית הדמיון הגנטי ( ,)generic similarity theory, Rushton et al., 1984
הגורסת כי גנטיקה קובעת אל מי אתה נמשך ,בין אם במקרה של בני המין השני (על מנת לשמור על מאגר גנים
דומה) ,או אף חברים בני אותו המין (בין אם על מנת לדאוג שהגנים שלו יעברו הלאה ,או על מנת לפגוש
אחים/אחיות בני המין השני בעלי מבנה גני דומה) .תאוריה זו הראתה כי אכן זוגות הם בעלי מבנה גני דומה
יותר ,וזוגות בעלי ילדים הם דומים יותר מזוגות ללא ילדים; כנ"ל לגבי קשרי ידידות .לא ידוע בוודאות כיצד
אנשים מזהים אנשים אחרים בעלי דמיון גנטי – ייתכן ומדובר במאפיינים פיזיים חיצוניים המזכירים בני
משפחה ,וייתכן שעקב חושים תת-מודעיים (כגון ריח של אדם אחר); לתרבות ממנה בא כל אדם ישנה השפעה
גם כן על משיכה ועל רתיעה .תפיסה זו של בחירת בן-זוג על פני בחירה אקראית נקראת .assortative mating
הזדווגות כוללת תחרותיות רבה ,כאשר ישנם הבדלים בין המינים :לנשים בהיותן נושאות העובר ומגדלות
הילדים לרוב ישנה "השקעה" רבה יותר מלגברים .עקב כך האסטרטגיה הנשית היא לחכות ולבחור את הגבר
"המתאים" ,וזו הגברית היא ליצור הזדמנויות להזדווגות רבות ככל הניתן; בהתאם נשים יקצינו תכונות של
פוריות כגון יופי וצעירות (ע"י ביגוד ,איפור ,וכו') ,וגברים כאלו של מעמד ,אמביציה ,ועושר או פוטנציאל
לעושר (ע"י רכישת עצמים יקרים ,הפגנת שריריות ,וכו') .ישנם גם רצונות משותפים אצל שני המינים (כגון
אינטליגנציה ואדיבות ,וברמה נמוכה יותר חוש-הומור ,אישיות נעימה ,יציבות נפשית ,וכו') .השלכות של
תאוריה זו כוללות את הרצון הגברי הכללי לבת-זוג צעירה מהם ,והרצון הנשי לגבר בגילן או מבוגר מהן.
הבדלים נוספים הבאים מן התאוריה כוללים רצון גדול יותר למין ארעי ,פחות סלקטיביות במין ,רצון לגיוון
רב יותר ,ועוררות מינית גבוהה יותר עקב ארוטיקה חזותית אצל גברים ,התעררות ההחלטיות בקשר אצל
גברים כאשר הם פוגשים אישה מושכת והתעררות ההחלטיות בקשר אצל נשים כאשר הן פוגשות גבר
דומיננטי (ובהתאם ,התעררות הבטחון העצמי ועליית רגש של קנאה של גברים אל מול גבר דומיננטי ,ושל
נשים אל מול אישה מושכת) ,פירוש-יתר של סימנים של אנשים אצל גברים ,וחשש יתר לגבי מחויבות של
גברים אצל נשים .קנאה היא גם שונה :גברים מפחדים יותר מחוסר-נאמנות לגבי מין (שכן הם לא רוצים
מבחינה אבולוציונית לגדך צאצאים של זכר אחר) ,ונשים מפחדות מקשר רגשי של גבר לאישה אחרת (שכן אז
לכאורה תתערער התמיכה אותה מעניק הגבר לה ולצאצאיה); יש לציין שמחקר זה קשה להוכחה שכן הוא
תלוי מאוד בניסוח השאלה.
אלמנטים נוספים כוללים טקטיקות שונות על מנת לשמור על קשר (גברים נוטים לפזר כסף על בנות-זוגם
ולהיכנע לרצונותיהן ,ונשים נוטות להתייפות ולהודיע לנשים אחרות שבן-זוגם תפוס) .בהתאם ,גברים
ישתמשו בטקטיקה זו יותר אם הם חושבים שבת-זוגם מושכת או כאשר בת-זוגם היא צעירה; נשים יעשו זאת
עם בני-זוגן מרוויחים כסף רב או בעלי שאיפה למעמד גבוה .טקטיקות אלו נובעים גם מדרכי תקשורת שונים
בין גברים ונשים (גברים הם בעלי תפיסה אינדיבידואלית ,סובבת-שליטה ,של פתרון-בעיות; נשים הן בעלות
תפיסה קבוצתית ,כוללנית ,שיתופית) .תחרותיות אצל גברים גם יכולה להסלים לאלימות (נקרא young male
,) syndromeאשר מתרחשת תכאורה כאשר גבר נחלש במעמדו ואינו יכול יותר להיות חלק מן ההתרבות
האנושית (אינו יכול למצוא בת-זוג) .אכן ,אלימות מתרחשת לרוב באותם שנים בה יש דחף להתרבות; גם
אלימות בתוך המשפחה נתפסת לרוב כרצון (לעיתים מוקצן עד כדי רצח) של לשמור על נאמנות בת-הזוג.
הפרעות אישיות שונות (סכיזופרניה ,הפרעה דו-קוטבית ,נטייה אנטי-חברתית ,התמכרות) הם כולם בעלי
מרכיב תורשתי .ישנו מחקר רב המנסה (ולעיתים מצליח בצורה חלקית) לזהות גנים ספציפית האחראיים על
הפרעות אלו ,אך מכיוון שאין אלו גנים יחידים ,קשה מאוד לאמת ניסויים אלו .עם זאת ,ברור כי המרכיב אינו
אך ורק תורשתי ,אלא מתבטא ברגישות להפרעות אלו ,אשר יכולות להתבטא במצבים שונים ובהתאם
להיסטוריה האישית שלכל אדם (חוסר שינה משפיע לרעה על הפרעה דו-קוטבית ,לדוגמא).
חוקר בשם באראש ( ) Barash, 1986טען כי קיימים שני סוגי אבולוציה – אחד ביולוגי ואחד תרבותי –
ושהפרעות שונות הקיימות כיום הם כתוצאה מאי-סינכרון בין שניהם.
גישה זו אינה מראה על יחס חדש בנוגע לטיפול בהפרעות :מצד אחד הפרעות הן דבר מה ביולוגי ולכן לא
בר-תיקון לכאורה ,ומצד שני יש השפעה רבה של הסביבה ,ולכן טיפול הוא דווקא משמעותי.
סיכום
הגישה התורשתית לאישיות מעלה מספר שאלות :מה היחס בין טמפרמנטים ואישיות? כמה מתכונות
האישיות הן אכן תורשתיות וכמה מהן רק נראות כאלו ולמעשה הן תוצר של הסביבה?
מתנגדי השיטה טוענים שאין קשר ישיר בין תורשתיות התנהגותית (זיהוי משתנים תורשתיים) ובין תורשתיות
מולקולרית (הגדרת תפקידים של גנים ספציפיים) וכי הקשר ביניהם הינו מטעה .טענה נוספת תוהה עד כמה
התאוריה אכן מתבססת על הרעיון האבולוציוני ולא פשוט עקבית איתו (כלומר מה שיטה זו מסבירה שלא
ניתן להסביר בדרכים אחרות) ,אך זוהי טענה שעומדת כנגד השקפות פסיכולוגיות רבות .טענה שלישית
מתייחסת להשלכות התרבותיות והפוליטיות של שיטה זו ,שמתארת תפיסת עולם גזענית וסקסיסטית כמו
בתמיכה שלה ,כאומרת שכך דברים אמורים להיות.
פרק 7
אייזנק הינו בין החוקרים המודרניים הראשונים שניסו לקשר תהליכים ביולוגיים לאישיות .הוא טען כי
עירנות נקבעת על פי רמת הפעילות של הקורטקס המוחי ( ,)cerebral cortexושאינטרוורטים הם בעלי רמת
עוררות גבוהה מטבעם (ולכן מחפשים פחות גירויים) ,ושאקסטרוורטים הם בעלי רמת עוררות נמוכה מטבעם
(ולכן מחפשים יותר גירויים) ,כאשר הכל במידה (גם אינטרוורטים לא רוצים להשתעמם ,וכו') .מחקרים
אחרים תומכים בטענה זו (אינטרוורטים טובים יותר במשימות שדורשות עירנות ,לדוגמא ,וזקוקים לפחות
חומרי המרצה כגון קפאין).
אייזנק טען שגם לנויורטיסיזם (אמוציונליות) יש בסיס נויורולוגי ,במוקדי הרגש במוח .הוא טען
שנויורטיסיזם גבוה מקצין את תכונות האקסטרוורטיות/אינטרוורטיות של האדם ,וגם את הסבירות
לתופעות כגון חרדה או דכאון אצל אינטרוורטיים ,ואימפולסיביות והפרעות חברתיות אצל אקסטרוורטים.
הרעיונות הללו היוו בסיס לתחילת גישה פסיכולוגית זו ,אך היא התפתחה עד מאוד מאז.
גישת התמריצים
חוקרים רבים מאמינים כי בדומה לבעלי-חיים גם בני אדם מחפשים תמריצים ,תוך מתן מספר שמות לתופעה
זו ,שהראשי מביניהם הוא ) .behavioral approach system (BASמערכת מוחית זו (שכנראה מורכבת
ממספר תת-מערכות ספציפיות האחראיות על תמריצים שונים) נכנסת לשימוש בכל עת שבה ישנו חיפוש
אקטיבי של של גירויים חיוביים .היא קשורה גם לרגשות חיוביים שונים ,ונמצאת לפחות בצורה חלקית ב-
. left prefrontal cortexהיא מופעלת עקב חשיםה למילות תואר חיוביות ,סרטים שמחים ,ואצל תינוקות
אשר רואים את אימותיהם.
עם זאת ,מידע זה אינו מדויק ,שכן מחקרים שבדקו רצון לגרום כאב לאדם אחר גם הפעילו חלק זה של
מעטפת המוח ואת מערכת ה .BAS -פרויקט אחר הראה כיצד עונשים לא הפעילו את מערכת ה ,BAS -בעוד
שתגמולים חיוביים כן עשו זאת .מספר חוקרים מצאו עדות לכך שייתכן וקיימת מערכת נוספת חופפת-חלקית
מזו הכללית יותר שעיקרה במערכות יחסים ובפעילות חברתית (הכוללת תקווה ליצור רושם חיובי ופחד
מדחייה) .ישנם הבדלים בין-אישיים ברמת ה BAS-אצל אנשים שונים :ישנם כאלו המתלהבים מאוד מדברים,
וכאלו אשר יותר מתונים.
מחקרים שונים משייכים את מערכת ה BAS -לניורוטרנסמיטור ספציפי במוח הנקרא דופמין (.)dopamine
מחקרים בדקו רמות שונות של דופמין אצל אנשים שונים וגילו שהוא משפיע על רמות גבוהות יותר של רגשות
חיוביים ,על אספקטים של אקסטרוורטיות (דומיננטיות חברתית ,התלהבות ,אסרטיביות ,ואנרגיה) ,ועל
היכולת לאגור כמות גדולה של אינפורמציה בזיכרון הזמין .רמות גבוהות של דיפומין מובילות לאובדן ריכוז,
וכנראה לנטייה לפצל קשב בין מספר משימות במקביל .בשנים האחרונות עלה רעיון שפרץ של דופמין ביכולת
ללמוד בצורה של תגמולים ,אך מחקרים חדשים מציאים השפעה על תפקוד ולא על למידה ,כלומר בצורה של
מוטיבציה (מחקרים על עכברים הראו שגם ללא דופמין הם מסוגלים לבצע מטלות ,אך נוטים לבצע אותן
פחות מבדרך כלל בלעדיו) .זווית הסתכלות שונה בודקת רמות שונות של דופמין ביחס לתוצאה של מטלה –
עלייה בעת קבלת תגמול יוצא דופן ,ירידה בדופמין עקב אי-קבלת תגמול בצורה לא צפויה ,ואי-שינוי ברמת
הדופמין אם מתקבל תגמול שהינו צפוי .חשוב לציין שלדופמין ישנן תכונות נוספות ,כגון שחרורו כתגובה
ללחץ ,ללא קשר לתכונות הקשורות למערכת ה.BAS-
גישת העונשים
גישה שונה מזו של תגמולים היא זו של עונשים ,behavioral inhibition system (BIS) :אשר כוללת למעשה
שתי מערכות כנראה ,זאת של הימנעות מסכנה ובריחה ממנה (כפי שהיא נתפסה בעבר) ואחת נוספת של
הפסקת פעילות ( )Inhibitionוציפייה לעונשים או סכנות נוספים .באופן כללי מערכת ה BIS-קשורה לright -
,prefrontal cortexאשר יש בה שינוי בפעילות בעת רגשות של לחץ ,חרדה ,וגועל; במקביל לחקר של ,BASגם
למידה של לקחים בדרך שלילית גורמת לפעילות של מערכת ה ,BIS-אך למידה בדרך חיובית אינה גורמת לכל
השפעה במערכת זו .כמו כן ,על אף שמערכת זו פעילה אצל כל האנשים ,היא פעילה ברמות שונות .באופן כללי
BASו BIS-נתפסים כמערכות נפרדות ,ולכן כל קומבינציה שלהם אצל אינדיבידואל מסוים היא אפשרית
מבחינה תאורטית.
מחקרים רבים ניסו להוכיח כי ניורוטרסמיטור בשם סרוטונין ( )serotoninהוא זה האחראי על זיהוי סכנות
ועל חרדה ,אך המידע מורכב ואינו חד-משמעי כמו במקרה של דופמין .כימיקלים אחרים נבדקו בהקשר זה,
ביניהם ) GAMA (gamma-aminobutyric acidהמקושר לנוירוטיסיזם עקב קיומו הרב אצל חולים מהפרדות
חרדה ,ו norepinephrine -המיוצר בתגובה ללחץ ומקושר להתקפי חרדה והפרעות חרדתיות .אין עדיין
הוכחה חד-משמעית בתחום זה.
קל מאוד למצוא קשרים בין התרחקות ו BIS -ובין נוירוטיסיזם (חרדה כמרכז אפיון ,התפיסה של נויורטיות
לא כתכונה קיימת בהכרח אלא כרגישות ללחץ ולדכאון לדוגמא ,דמיון בין מערכת ההתרחקות ובין
טמפרמנטים שונים) .קשה יותר למצוא קשר חד משמעי לאקסטרוורטיות ,בעיקר לאור חוסר הסכמה על
הגדרת המונח (הקשר בנושאים של רגשות חיוביים וחיפוש אחר תגמולים ,ובהתאם גם טמפרמנטים כגון
רגשיות חיובית ,קיים; הנושא של חברותיות הוא שרוי במחלוקת ,שכן חלק מן החוקרים מגדירים אותו כחלק
מה BAS-ומיעוטם לא ,למשל כחלק מהגדרה שאקסטרוורטים מחפשים אחר הצלחות וריגושים ועושים זאת
גם דרך סביבה חברתית וגם לאו; הנושא של אימפולסיביות שחוקרים שונים משייכים ל BAS-הוא עוד יותר
לא מוגדר ,וככל הנראה אינו שייך לתכונה זו).
האמונה הרווחת היא כי קיים מרחב ביולוגי נוסף של אישיות של ארגון כנגד אימפולסיביות ,או חיפוש
ריגושים ( .) sensation seekingאנשים עם מדד גבוה של תכונה זו נוהגים מהר יותר ,נוטים להשתמש בסמים,
נוטים לשתייה דחופה יותר של אלכוהול ,עוסקים בספורט אתגרי ובפשע מסוכן ,יותר מנוסים מינית ופחות
מרוצים ממין בתוך מערכות יחסים ,ובמסגרת צבאית נוטים להתנדב ליחידות קרביות .כל קצה של תכונה זו
הינה בעלת יתרונות וחסרונות ,בסיטואציות שונות .זוקרמן ( )Zuckerman, 1991, 1993הגדיר גורם לו קרא
) ,impulsive unsocialized sensation seeking (IUSSהמגדיר את חוסר היכולת לכפות התנהגות
מתאימה-חברתית .ל IUSS-יש קשר הופכי עם חברתיות וקשר ישיר עם תוקפנות ,וקשור יותר להשלכות
קצרות-טווח מאשר ארוכות-טווח.
בהקשר לתכונות שהוגדרו עד כה IUSS ,הוא בעל קשר הופכי עם Cו ,A-ובעל קשר ישיר עם גורם הפסיכוטיות
של אייזנק .הטמפרמנט "שליטה עצמית" של רות'ברט דומה מאוד ל ;IUSS -רמה גבוהה של IUSSבשלבים
הראשונים בחיים מראים על פחות בעיות חברתיות מאוחר יותר.
חשוב לציין כי IUSSנתפס כתכונה נפרדת לחלוטין מנויורטיסיזם ואקסטרוורטיות (ומרגישות להתקרבות
והתרחקות) .ייתכן ובעבר תכונה זו נחשבה ע"י חוקרים מסוימים כקשורה לתכונות הנ"ל עקב קשר גומלין בין
קיצונות של BASו , BIS-שיכולה להיות מוסברת כאימפולסיביות בקיצונות אחת או כנגרמת מחרדה בקיצונות
הנגדית .יכולת השליטה העצמית נחשבת כנשלטת בחלק של המוח האחראי על פונקציות של הוצאה לפועל :ה-
.prefrontal cortex
הכימיקל ששוייך לתכונה של שליטה עצמית הינו האנזים ) monoamine oxidase (MAOאשר אכן קשור
לתכונות אישיות כמו חיפוש ריגושים ,דומיננטיות ,אגרסיביות ,נהיגה בשיכרות ,ואימפולסיביות .עם זאת,
MAOהוא כנראה רק אינדיקטור לפעילות של נויורנים תלויי-סרוטונין .ואכן רמת סרוטונין נמוכה הוכחה
כקשורה לאימפולסיביות; הנמכה של סרוטונין בתנאי מעבדה הובילה לעודף אגרסיביות אצל אנשים עם
נטייה לאגרסיביות (אך לא אצל כאלו ללא נטייה זו ,מה שכנראה מראה כי סרוטונין אינו גורם לתוקפנות אלא
מסיר שליטה עצמית ונטיות טבעיות) .מחקרים רבים הוכיחו קשר בין סרוטונין נמוך להיסטוריה של תקיפות,
אלימות משפחתית ,ואגרסיביות אימפולסיביות באופן כללי ,אך שוב כנראה מדובר אך ורק בהסרה של ריסון
עצמי ולא בגורם לאלימות .סרוטונין נמוך הראה קורלציה גם לאספקט התוקפנות של גורם ה ,N -וסרוטונין
גבוה ל . C-תוצאה מעניינת נוספת של מחקר בתחום הראה כי סרוטונין גבוה מדכא לא רק רגשות שליליים,
אלא גם רגשות חיוביים.
הורמונים ואישיות
טוטסטרון (ממשפית ההורמונים האנדרוגנים – )androgenהוא אחד מן ההרומונים המיניים החשובים בגוף
אשר יש לו השפעות רבות על ההתנהגות .עובר שלא נחשף להורמונים אלו יהפוך לנקבה ולא לזכר .ההבדלים
הינם גם במוח עצמו (בחיבורי הסינפסות וגודל של חלקים במוח – במוח הנשי חצרי המוח מחוברים בצורה
שלמה יותר מאשר אצל גברים; אצל גברים הומוסקסואליים מבנה המוח דומה יותר למבנה הנשי).
מחקרים נעשו על ילדים שנחשפו לאנדרוגנים בתור עוברים (כחלק מתרופות הפרייה אותה נטלה האם) על
תגובות למצבים שונים ,והראו שילדים שנחשפו בחרו בדרכי פעולה פיזיות-אגרסיביות יותר (ובאופן כללי בנים
בחרו בדרך אגרסיבית יותר מבנות) .חיות מעבדה שנחשפו לאנדרוגנים בתקופה העוברית הפכו לאגרסיבים
יותר לאחר הלידה (המחקר על הילדים לא הראה פעילות אגרסיביות ,רק בחירה ,מה שמראה שיש פילטר
קוגניטיבי אצל בני אדם) .מחקר על ילדים שסבלו מעודף אנדרוגנים לאחר הלידה כחלק מהפרעה גנטית בחרו
לשחק יותר עם צעצועים של בנים מאשר עם צעצועים של בנות .כמו כן ,רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים אצל
ילדים הראה אומץ רב יותר ,לעומת הססנות וביישנות.
נעשו מחקרים גם על השפעת טוטסטרון בגיל מבוגר .מחקר על אסירים הראה שאלו עם טוטסטרון גבוה הפרו
חוקים בתדירות גבוהה יותר ,ביצועו פשעים אלימים יותר ,ותכננו מעשי רצח וביצעו אותם על אלו הקרובים
אליהם יותר מאשר אלו עם טוטסטרון נמוך .מחקר על חיילים ותיקים עם טוטסטרון גבוה הראה כי אלו נתו
לבחור במספר רב יותר של קשרם מיניים ,עודף שימוש באלכוהול וסמים ,תקיפה ונפקדות בעת השירות,
וקושי בהתמודדות עם מרות .תופעות אלו הופיעו יותר באנשים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך ,והמחקר הראה
כי אנשים עם טוטסטרון גבוה נוטים להיות חלק מהמעמד הכלכלי-חברתי הנמוך עקב חוסר יכולת להסתדר
בעבודות של "צווארון-לבן" .אנשים במקצועות שונים (כגון שחקנים ,עורכי דין של תביעה ,ושחקני פוטבול
מקצועיים) הם בעלי רמת טוטסטרון גבוהה יותר .טוטסטרון גבוהה קשור גם לדומיננטיות חברתית – קול
נמוך יותר ,יצירת קשרים מהירה יותר עם זרים ,ועצמאות (אצל ילדים במגרש המשחקים ,לדוגמא) .אנשים
עם רמת טוטסטרון גבוהה לא מסתדרים טוב במקצועות שדורשים דומיננטיות ,וההיפך גם נכון .טוטסטרון
גבוה יכול להפריע גם במערכות יחסים ,והוכח כסיכוי נמוך יותר להינשא וסיכוי גבוה יותר להתגרש ,לקיים
יחסים מחוץ לנישואים ,ולבצע אלימות בתוך המשפחה .ב ,factor analysis -טוטסטרון גבוה הראה קורלציה
לתכונות כגון אימפולסיביות ,חיפוש ריגושים ,דומיננטיות ,ספונטניות ,ציניות ,ועקביות.
יש לציין כי רמת הטוטסטרון אינה קבועה ,אלא יחיסת ,ומשתנה בהתאם לנסיבות .טוטסטרון עולה בעקבות
התנסויות חיוביות (נצחון במשחק ,הצלחה בתגובה לעלבון ,לאחר קיום יחסי מין) ויורד בעקבות כשלונות
והשפלה .עלייה בטוטסטרון גורמת לרצון עז יותר להמשיך לנצח ,וירידה גורמת לרצון להימנע מעימותים
(ככה שהאפקט הוא ספירלי למטה או למעלה ,וקשה לשנות אותו מהרגע שהחל) .טוטסטרון גורם לכאורה
אצל גברים לאגרסיביות נדרשת על מנת להגן על כבודם ולהראות דומיננטיות (ותלוי-תרבות גם כן ,בהתאם
לעד כמה התרבות רגישה לעלבונות למשל ,ומה נתפס כעלבון); טוטסטרון גבוה אצל נשים משוייך לא
להתנהגות כלפי ילדיהן ,אלא כלפי נשים אחרות .יש לציין כי כיום טוטסטרון גבוה אינו בהכרך דבר טוב ,אלא
שייך לתקופה אבולוציונית בה הצלחה כלכלית-חברתית לא הייתה נחיצות על מנת להוות דומיננטיות.
השפעה הורמונלית נוספת היא זו של תגובה ללחץ (נקרא גם )fight-or-flightאשר חזקה יותר אצל גברים
מאשר אצל נשים ,והיא התגובה בפני איום ,של התמודדות עם מקור הלחץ (קשור לאימפולסיביות) או בריחה
ממנו (קשור להרחקות – .)avoidanceאצל נשים התגובה היא שונה ,tend-and-befriend :אשר משמעותה
הרגעה של אלו בסביבה ולכן הפחתת תשומת הלב שלהם מהאיום ,ויצירת קשרי חברות על מנת ליצור חוזק
רב יותר במספרים כנגד איום אפשרי .תגובה זו קשורה להורמון הנקרא ,oxytocinאשר מרגיע את הגוף,
קשור ליכולת ליצור קשר ,ומופרש בעת לידה ,מגע גופני כגון מסג' ,ויניקה .הזרקה של אוקסיטוצין תגרום
לעודף רגש של אמון וללקיחת סיכונים בעת יצירת קשר עם זרים .אנדרוגנים מדכאים אוקסיטוצין ,ולכן
ההבדלים בין גברים ונשים.
הערכה וסיכום
הערכה של תכונות ביולוגיות נעשית ע"י מספר מכשירים EEG :המודד מעברים חשמליים במוח על גבי העור
החיצוני של הראש PET ,התבצע ע"י אכילה של גלוקוז רדיואקטיבי שאחר כך אפשר למפות מבחוץ לגוף (היות
וגלוקוז הוא מקור אנרגיה של המוח) MRI ,המדמה בעזרת מחשב את האזורים הפעילים יותר במוח בעזרת
תהודה מגנטית וכך מודד בעייתיות במבנה המוח ע"י הוצאת תמונה תלת-מימדית של חתכי המוח הנקראת
).functional MRI (fMRI
להשקפה ביולוגית זו של האישיות ישנן דעות שונות על הפרעות נפשיות ,הנובעות מעודף או חוסר של אחד
המימדים של התקרבות ,התרחקות ,ואימפולסיביות .הפרעות חרדה שונות נגרמות מעודף של מערכת
ההתרחקות כאשר ישנו גם בסיס היסטורי של עונשים בחיי האדם; דכאון נתפס כדומה ע"י מספר חוקרים,
וכערך נמוך של BASאצל אחרים; הפרעות אנטי-חברתיות נתפסות כעודף ( BASבדיון הנ"ל על טוטסטרון) ,או
כעודף אימפולסיביות (אכן מחסור ב – MAO-הכימיקל המשפיע על שליטה עצמית – הראה על סבירות גבוהה
יותר לפעילות אנטי-חברתית ,במיוחד עם סבלו מהתעללות בתקופת ילדותם).
הטיפול אשר תומכי השקפה פסיכולוגית זו תומכים בו הוא טיפול תרופתי ( .)pharmacotherapyסם בשם
לית'יום הוא בעל השפעה רבה על הפרעת דו-קטביות (אך עם תופעות לוואי קשות) ,וטיפול ותופעות לוואי
זהות קיימות לסכיזופרניה אשר הטיפול שלה חוסם מעבר של הניורוטרנסמיטור דופמין (מה שמוכיח שהבסיס
להפרעה הינו ביולוגי ,וכי האטיפול צריך לכל הפחות לשלב תרופות עם השפעה ביולוגית) .קיימות גם תרופות
כנגד דיכאון הנקרות בשם הכללי SSRIוחוסמת reuptakeשל סרוטונין בנוירונים ,אך אלו נוטים גם להשפיע
על האישיות של האדם עצמו (התרופות נבדקו גם אצל אנשים שאינם סובלים מדכאון ,ואלו טענו כי הם חשו
פחות רגשות שלילייים והוכחו כעובדים טוב יותר בקבוצה ,גם אם הם לא חשו רגשות חיוביים יוצאים מן
הכלל בזמן נטילת התרופה) ,מה שמעלה שאלות אתיות של עד כמה מותר לנו להשתמש בתרופות על מנת לתקן
את האישיות שלנו ,והאם הפרעות נפשיות מסוימות אינן למעשה חלק מן האישיות שלנו.
גישה פסיכולוגית זו למוח האדם הינה חדשה יחסית ,במיוחד עקב ההמצאה של שיטות אבחון הערכה שלא
היו קיימות בעבר ,ולכן היא אינה שלמה ,ואין בה הסכמה מוחלטת מעבר למערכות ה BAS -וההתרחקות.
חשוב לציין שגישה זו מתפתחת עקב חידושים בתחומים האחרים של המדע (כגון ביולוגיה) ,וכי לא ניתן לבדוק
חיבורים של נוירונים אצל בני אדם אלא רק אצל חיות ,ולכן המסקנות הן עקיפות .זוהי אחת הגישות הפעילות
ביותר כיום.
פרקים 8ו9-
הגישה הפסיכואנליטית
עקרונות הגישה
חשוב לזכור גם את הסביבה ההיסטורית שבו הומצאה הגישה – תרבות ויקטוריאנית שכלתנית,
שואפת-משולמת ,צבועה אפילו .ייתכן שבסביבה אחרת התיאוריה הייתה שונה.
המודל הטופוגרפי
על פי פרויד ישנם 3אזורים במוח :המודע ( )consciousבו מתרחשת חשיבה שיש לנו שליטה מלאה עליה,
התת-מודע ( )preconsciousשאליו יש לנו גישה והוא כל ההחלטות אשר אנו אינם מודעים אליהם בדרך כלל
אך יכולים להיות מודעים אליהם כגון זיכרונות ,והלא-מודע ( )unconsciousשאליו אין לנו כל גישה שבו יש
תחושות פרימיטיביות וחייתיות ,ורעיונות הקשורים לחרדה ,קונפליקט ,וכאב .מידע עובר בצורה חופשית בין
המודע והתת-מודע ,ובין שניהם אל הלא-מודע ,אך לא מהלא-מודע כלפי מעלה ,אל המודע והתת-מודע .קיומו
של הלא-מודע הוא מרכזי גם בגישות מודרניות יותר (כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית) ,אך התפיסה היום היא כי
הלא-מודע הוא מסודר ולא כאוטי כפי שתיאר אותו פרויד ,אלא פשוט דבר-מה לא-מילולי ורגשי.
המודל המבני
איד :קיים מרגע הלידה ,והוא כל מה שאינסטינקטיבי ופרימיטיבי באישיות .כולו נמצא בלא-מודע,
והוא זה אשר יוצר אנרגיה עבור האישיות כולה .האיד עובד על עקרון ההנאה (– )pleasure principle
סיפוק מיידי של כל רצון שהוא ,ללא קשר למציאות או מוסר .האיד מסוגל לדחות (לזמן קצר בלבד)
את הרצון לסיפוק בתהליך הראשוני ( )primary processשל יצירת תמונה מנטאלית (כמו חלום או
פנטזיה) של הדבר לו יש חשק וסיפוק זמני בה (נקרא גם .)wish fulfillment
אגו :מתפתח מהאיד ,קיים בכל רמות המודעות ,ומנתב כראוי את האנרגיה של האיד .עובד על עקרון
המציאות ( – ) reality principleהבנה של סכנות ונסיבות חיצוניות ,ולכן דחייה של סיפוקים בעת
הצורך .האגו נותן תמונה לחשק של האיד (רעב = פיצה ,לדוגמא) ,ומסוגל לדחות סיפוקים אלו למשך
זמן ארוך יותר אך לא לעד בתהליך השניוני ( )secondary processע"י תכנון ומחשבה רציונאלית
(נקרא גם .) reality testingלעיתים האגו מצליח לדחות את הסיפוק (ולהתגבר על האיד) ולעיתים לא.
לאגו אין שום התייחסות למוסר .האגו משפיע פעמים רבות על האיד בצורה של הסחה ,וקשור עד
מאוד לאינטליגנציה (ככל שאתה חכם יותר ,אתה יכול "לרמות" את האיד בקלות רבה יותר) .ישנו
הבדל בין גברים ונשים באופן בו האגו פועל (דיכוי יצרים רגשיים אצל גברים ,לדוגמא ,אל מול
פרקטיות אצל נשים).
סופראגו :המערכת האחרונה שמתפתחת ,קיים בכל רמות המודעות ,ומתקשר לנורמות חברתיות
(הערכים של ההורים ,מה נכון ומה שגוי ,שאיפה לפרפקציוניזם מוסרי) .קבלת ערכים אלו על עצמך
נקרא .introjectionsהסופראגו מחולק לשני תת-מערכות :אידיאל האגו ( )ego idealשהוא
ההתנהגות הטובה ואמות מידה חיוביות שהאדם רוצה לחקות בכדי להיות גאה בעצמו ,והמודע
הקובע או ערכים הם שליליים ומכתיב את הרצון להימנע מהם .הסופראגו שואף לא לדחות את
רצונות האיד אלא לבטל אותם לצמיתות ,שואף להכתיב לאגו לפעול בצורה מוסרית במקום
מציאותית , ,ושואף להוביל לחיים של מושלמות התנהגותית ומחשבתית.
מן הרגע בו הסופראגו מתפתח ישנו לחץ רב על האגו משלושה גורמים :האיד ,הסופראגו ,והמציאות .הגו
מנסה לתווך ביניהם בצורה טובה ,אך במקרים רבים נוצר קונפליקט .המונח כוח אגו ( )ego strengthמודד
את יכולתו של האגו להתמודד עם הלחצים המופעלים עליו (אדם עם כוח אגו נמוך יהיה בקונפליקט מתמיד,
ואדם עם כוח אגו גבוה יהיה מנותק ו"קר") .כל קיצונית שהיא (איד חלש או חזק מדי ,וכו') יוביל להפרעת
אישיות כזו או אחרת – השאיפה היא שווי משקל בין כל הגורמים.
מוטיבציה ודחפים
דחף מורכב משני מרכיבים – צורך ביולוגי (כמו חוסר מים בגוף) והופעתו הפסיכולוגית (צמא) .דחפים גדלים
וגדלים עד אשר המתח שהם יוצרים משוחרר (המודל ההידראולי – כל דיכוי של דחף רק מגביר את עוצמתו).
יש כמות מסוימת של אנרגיה בנפש ,המנוצלת כל העת על חשבון חלקים אחרים בנפש (בין האיד ,האגו,
והסופראגו) .השקעה של אנרגיה בפעילות או בתמונה מנטאלית (כמו פנטזיה) נקראת ( cathexisאשר יכול
להיות מבוסס-איד כמו אכילה או מבוסס-אגו כמו צפייה בתכנית בישול עד אשר תהיה אפשרות לאכול).
במקבלים ישנם anticathexisבו האגו שולט ומדחיק את הדחפים של האיד ,ובכך גם כן משקיע אנרגיה רבה
אשר הייתה יכולה להיות משוקעת בדבר-מה אחר ,פרודוקטיבי יותר (ככל שהדחף גדול יותר ,הדחקתו עולה
יותר אנרגיה ,כמובן) .ישנה השקעה רבה גם בסופראגו ,כמובן (ע"י הזדהות עם מבוגרים כגון ההורים).
התחרותיות בין שלושת הגורמים היא כמובן אין-סופית ומשתנה כל העת.
לדבר פרויד ישנם שני דחפים עיקריים :אינסטינקט החיים (נקרא גם אינסטינקט המין או )erosהקשור
לסיפוק דחפים של הישרדות ,רבייה ,והנאה (כולל אכילה ,הימנעות מכאב ,וכו') המתרכזים באזורים
הארוגניים (פה ,פי הטבעת ,איברי המין) ומפרקים מתח על ידי מגוון פעילות (כמו אכילה ,עישון ,אוננות ,וכו')
– האנרגיה המושקעת באינסטינקט זה נקראת ;libidoואינסטינקט המוות (נקרא גם )thanatosשהוא יצר
השמדה עצמית אשר מתבטא פעמים רבות ע"י אלימות כנגד אחרים (יש הקשר ביולוגי לאינסטינקט זה ,שהוא
תהליך ההשמדה העצמית – אפופטוזיס – אשר תאים שונים בגוף מקיימים) .שני הדחפים יכולים לפעול יחדיו
באיזון (אמביוולנטיות) או בשילוב קיצוני (סדיזם) :לדוגמא ,מין קל (כמו תמונות ערום) יוצר ירידה של
תחושת כעס אצל אנשים ,אך מין קשה (כמו פורנו כבד) גורם לעלייה בתחושת כעס ואלימות.
כאשר דחף מסוים מודחק הוא גדל וגדל עד שהוא מתפרץ בצורה לא רצונית הנקראת קטרזיס (,)catharsis
והנחות הייסוד הנובעות מכך הן שפעילות מודחקת (לדוגמא – אגרסיביות) מופעלת היא תוריד את כמות
האנרגיה הנדרשת להדחיק אותה עד כה ,ולכן יש סיכוי מופחת לפעילות דומה בעתיד הקרוב .דוגמא תומכת
היא אנשים עם עודף שליטה-עצמית אשר לא מגיבים לעלבונות עד רמה גבוהה מסוימת ,בה הם מתפרצים,
ולאחריה הם רגועים שוב .אך לגבי רוב האוכלוסייה התיאוריה הזו לוקה בחסר (אין צורך בהתנהגות
אגרסיבית על מנת להוריד את הדחף לאגרסיביות אלא לתגובה כלשהי ,וגם עם אדם אחר הוא זה שיגיב הדחף
לאגרסיביות ירד; התנהגות אגרסיבית גם לא בהכרח מונעת התנהגות אגרסיבית בהמשך ,ולעיתים דווקא
מגבירה אותה).
ישנה דרך אחרת להתמודד עם דחף – התקה ( )displacementהיא דרך לתעל אנרגיה במקום לחסום אותה,
בצורה של ביטוייה כנגד אובייקט אחר ולא האובייקט הרצוי (אגרסיביות כלפי שותף לדירה תמים במקום
כנגד הבוס ,לדוגמא) .סוג ספציפי של התקה הינה סובלימציה ( )sublimationשהיא התקה של הדחף בצורה
"נכונה חברתית" (שיתוף עם אחרים ,כתיבת שיר על המצוקה הרלוונטית ,וכו') .על פי הגישה הפסיכואנליטית,
התקה וסובלימציה הם הסיבות לאומנות ומוסיקה ,אלטרואיסטיות ,יצירתיות ,ועוד ,אשר כולם בסופו של
דבר מונעים מדחפים של חיים ומוות.
ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית
פרויד האמין כי השלבים הראשונים בהתפתחות הם אלו אשר יקבעו תכונות והפרעות אישיות בהמשך דרכם;
הוא האמין גם כי האישיות מפסיקה להתפתח באזור גיל .5בכל אחד מן השלבים דחף החיים (הדחף המיני)
מבוטא דרך נקודה אחרת בגוף .בכל שלב ישנו קונפליקט החיים להיפתר ,אחרת יתרחש קיבעון (:)fixation
הפרעה בהמשך החיים ,אשר דורשת השקעה רבה של אנרגיה שלא תהיה פנויה להתמודדות עם השלבים
הבאים .פיקסציה נוצרת או עקב חוסר רצון להמשיך לשלב הבא עקב עודף נוחות בו ,או עקב חוסר יכולת
להגיע להשלמה שלו מסיבות שונות .ככל שהפיקסציה חזקה יותר ,הליבידו המושקע בה גדול יותר.
השלב האוראלי :מגיל אפס עד 18חודשים .בשלב זה רוב האינטראקציה עם העולם (וההנאה ממנו) היא דרך
הפה (אכילה ,ליקוק ,מציצה) .סופו של השלב הוא בהיפרדות מן האם .שלב זה מחולק לשני תת-שלבים :שלב
אוראלי מכיל בו התינוק רק מקבל מאחרים (מהאם) – כאן מתפתחת אופטימיות כנגד פסימיות ,אמון כנגד
חוסר-אמון ,ונטייה להסתמך על אחרים ("לבלוע" מה שאומרים לך); ושלב אוראלי סדיסטי המתחיל בגיל 6
חודשים שבו התינוק דורש מאחרים (נושך ,לועס ,ולעיתים אך נהנה לגרום לכאב) – כאן מתפתחת נטייה
לאלימות מילולית ולסרקסטיות .אנשים עם פיקסציה בשלב זה יהיה עסוקים במאכל ומשקה ,עישון ,שתיית
אלכוהול ,וכסיסת ציפורניים .הם יהיו יותר אלימים מילולית כאשר הם כועסים ,ינסו לקבל תמיכה רבה יותר
מאחרים ,וינסו להתחבר על אחרים .מחקרים מדעיים הראו קשר בין שלב זה להשמנה ואלכוהוליזם ,יכולת
בין-אישית ,הרצון לטפל באחרים ,הסתמכות על החלטות של אחרים ,פחד מנידוי וקריאת-יתר של סימנים
הקשורים לנידוי חברתי .הם יהיו יותר פתוחים על נושאים רגשיים ויחפשו מגע אנושי רב יותר במפגשים.
השלב האנאלי :מגיל 18חודשים עד 3שנים וחצי .בשלב זה ההנאה נובעת מאזור פי-הטבעת ,ו"אירוע הגדול"
הוא אימוני שירותים :כעת ילד לא יכול לממש את רצונות האיד שלי מתי ואיפה שהוא רוצה .ישנן שתי גישות
מרכזיות של הורים אל הילד בשלב זה – התייחסות חיובית (מתן תשואות על הצלחה ,מה שיוביל בבגרות
ליצירתיות ופרדיקטיביות) ,והתייחסות שלילית (עונשים והשפלה) שתוביל לשתי תגובות אפשריות של הילד:
התמרדות כנגד ההורים ואי-שיתוף פעולה (יוביל להתנהגות מבולגנת ,הרסנית ועוינת לסביבה) או לניסיון
עיקש להחזיק את הצרכים בתוך הגוף (יוביל לאישיות קמצנית ,עקשנית ,ומסודרת-קיצונית).
השלב הפאלי :בין 3ל 5-שנים (כולל) .בשלב זה ההנאה עוברת לאיברי המין ,בתחילה ע"י סיפוק עצמי (אוננות
ראשונית) ובהמשך תוך משיכה להורה בעל המין השני :תסביך אדיפוס (לעיתים ייקרא תסביך אלקטרה אצל
נשים) .הילד ייפתח משיכה מינית כלפי ההורה בעל המין הנגדי ופחד ,עוינות וקנאה כלפי ההורה בעל המין
הזהה (כולל פחד סירוס אצל בנים ,וקנאת פין אצל בנות) .בסופו של דבר הילד ייפתח הזדהות עם ההורה
מאותו המין ,על מנת שההורה יחשיב אותו כדומה לו ולכן לא "יתקוף" אותו ,על מנת להפחית את התחושות
השליליות הממלאות אותו ,ועל מנת לפנטז על היותו במקום ההורה במערכת יחסים עם ההורה השני (או בכדי
למצוא בת-זוג דומה וכך כן להגיע למערכת יחסים מינית עם ההורה מהמין הנגדי בצורה מטפורית) .פיקסציה
בנקודה זו גורמת אצל גברים להתנהגות מצואיסטית-אגרסיבית ,רצון להיות עם מספר גדול של נשים ,ורצון
אז להגיע להצלחה בקריירה (או ההיפך מכך :אימפוטנציה מינית ומקצועית ,עקב עודף רגשות אשמה); אצל
נשים היא תגרום להתנהגות מפתה אשר לא תוביל בהכרח לרצון לקיים יחסי מין.
:The Latency Phaseעד כאן מתפתחת האישיות ,על פי פרויד .זהו שלב של רגיעה יחסית היכן שהדחפים
פחות דומיננטיים ,והיכן שהאגו והסופראגו מתפתחים .העניין אינו מיני מרגע זה ,אלא נע לנושאים
אינטליגנטיים וחברתיים .עם תחילת גיל ההתבגרות ישובו ויצופו הקונפליקטים הלא-פתורים של השלבים
הקודמים .בהתאם ,גיל ההתבגרות הוא מלא קונפליקטים ,גם בעיקר עודף דחפים מיניים של גוף מבוגר
שמבחינה חברתית אסורים הביטויים שלהם.
השלב הגנטלי :זהו השלב האחרון ,מאמצע גיל ההתבגרות .משלב זה האדם אינו עסוק רק בצרכים האנוכיים
שלו אלא מבטא רצון לשיתוף עם אחרים (כולל שיתוף ביחסי מין) .פעמים רבות שלב זה אינו מגיע לסיום אלא
הוא בתהליך מתמשך ואינסופי.
סיכום עד כה
ישנה ביקורת רבה על פרויד .ברמה הכללית ,הדעות שלו על עולם מחוץ למודעות שלנו ועל המשקל הרב של מין
בחיינו גרמו לרבים להתנגד לו .גם ברמה המדעית יש ביקורת רבה על פעוליו:
קשה עד מאוד להוכיח את התיאוריה של פרויד; חלקים נכבדים ממנה אינם ניצנים מדידה כלל (כמו
ליבידו) ,ורובה מושתתת על מטפורות ,כך שלא ניתן לדעת מה אכן מטפורי ומה למעשה מילולי
(תסביך אדיפוס הגיוני מאוד מבחינה מטפורית ,אך לא מבחינה פרקטית).
פרויד התמקד עד מאוד על ,case studiesאך ביצע רק כתריסר כאלו ,אשר מושפעים מאוד מדעותיו
והשקפותיו.
פרויד היה לא רק הוגה-תיאוריה אלא גם מטפל ,וככזה הא השפיע מאוד על כיוון הטיפול .לא רק זה,
אלא שהוא לא רק קיבל מטופלים בצורה אקראית אלא בחר באילו מטופלים ברצונו לטפל (ולכן
לחקור).
פרויד (וממשיכיו) מבלבלים פעמים רבות בין עובדות לדעות – למשל ,ההתייחסות לתסביך אדיפוס
הוא כאל דבר מה קיים ונתון ,והוא מעולם לא נבדק במחקר.
חלקים אחרים מן התיאוריות של הגישה הפסיכואנליטית הן הגיוניות ביותר ומשמשים אותנו עד היום:
המודל הטופוגרפי ,לדוגמא (למעט מעבר המידע בין האזורים השונים) ,והמודל המבני על שלושת מרכיביו.
חרדה
חרדה יכולה להיווצר משלושה כיוונים ,בהתאם ללחצים המופעלים על האיד :חרדת מציאות (חרדה העולה
בעת סכנה מציאותית ,כמו כלב העומד לתקוף אותך) ,חרדה נוירוטית (חרדה מכיוון האיד ,כאשר האדם
מפחד מפעילויות מושפעות איד אשר ביצע או הוא חושש שהוא הולך לבצע ,ומהעונשים אשר הוא יקבל
מפעילויות אלו) ,וחרדת מוסר (חרדה הנובעת מפחד לגבי אירוע לא-מוסרי שבוצע או שהאדם עומד לבצע ,כגון
אדם אשר מרגיש שהוא עומד לבגוד באשתו) .חרדת מציאות היא הקלה מביניהם להתגברות עליה.
כאשר נוצר מצב של חרדה ,האגו מתמודד איתה בשתי דרכים :הוא מגביר את יכולת פתרון-הבעיות
הרציונאלית של האדם (לנהוג יותר בזהירות ,לברוח מהכלב התוקף ,וכו') ,והוא עושה שימוש ב מנגנוני הגנה
שונים ,היכולים לפעול גם בלא-מודע ,ואשר מעוותים או משנים את הפרספקטיבה על המציאות בכדי
להתאימה כנגד מקור החרדה .להלן מנגנוני ההגנה שהוצעו על ידי אנה פרויד (:)1966
:Repressionיכול להתבצע בלא-מודע ,או במודע (נקרא ,suppressionומתבסס על ניסיון מודע
וכפוי לא לחשוב על הדבר אשר גורם לנו לחרדה; לרוב זה לא עובד ואנו חושבים על האובייקט
בתדירות גבוהה יותר ולפרק זמן ארוך יותר ,ועדיף לנו דווקא להניח למחשבה לשהות בתוכנו עד
שהיא נפתרת; בפועל מה שקורה הוא שהמוח מחפש גורם אחר להתמקד בו בכדי לשכוח את מקור
החרדה – יצירת קתקסיס אחר במקום אנטי-קתקסיס; ראב ניסוי הדוב הלבן בעמוד .)186הדחקה
לא מודעת עובדת בצורה דומה ,על ידי התמקדות הלא-מודע בדבר מה אחר בכדי "לשכוח" את
החרדה בסופו של דבר ,לכאורה .הדחקה כוללת גם נושאים כגון המוות (אנו מנסים לא לחשוב עליו),
או העוני הקיים בעולם (המנוגד לערכינו המוסריים ,אך עם זאת איננו עושים דבר על מנת לתקן אותו,
ברובנו) .הדחקה לא חייבת להיות מלאה ,ויכולה להיות חלקית – נושאים שאנחנו פשוט מעדיפים לא
לחשוב עליהם( .הערה :זיכרונות מודחקים ,אשר פעמים רבות אינם אמיתיים שכן קל לגרום לנו
להיזכר בדברים שמעולם לא קרו ,גם אם לעיתים אכן יש טראומות שהודחקו ).מחקרים על נבדקים
עם נטיית הדחקה הראו כי הם נוטים לטעון שאינם חשים אי-נוחות במצבים מסוימים על אף
המדדים הפיזיים האומרים אחרת ,כי הם זוכרים יותר חוויות ילדות ויום-יומיות רגשיות ,וטובים
יותר בהדחקת זיכרונות מבישים.
( Denialהכחשה) :הכחשה שאירוע מסוים קרה מלכתחילה (אם המסרבת להאמין כי בנה מת
במלחמה ,אישה הספגה התעללות מינית ומתנהגת כאילו זה לא קרה מעולם ,וברמה פעוטה יותר –
סטודנט המאמין כי קרתה טעות וכי לא יתכן ונכשל במבחן) .קשה יותר ויותר ככל שהאדם מתבגר
(קל יותר לילדים) ,אך עדיין מתרחש (אישה המסרבת להאמין כי בעלה בוגד בה על אף עדויות,
אלכוהוליסטים שאינם מכירים בבעיה שלהם) .דומה להדחקה ,רק מתייחס לאירועים חיצוניים
ופחות למחשבות פנימיות; הבעייתיות של שתי השיטות הן שהן דורשות ניצול של אנרגיה רבה לצורך
החזקת מקור החרדה מחוץ למודעות.
:Projectionייחוס התכונות השליליות של עצמך לאדם אחר (אדם האוהב מישהי שאסור לו ,ומביא
את עצמו להאמין שהיא זו המעוניינת בו) .האדם מכיר בכך כי מקור החרדה קיים ,אך לא כי הוא שלו
(וכך יש צורך בפחות אנרגיה לצורכי הדחקה) .מחקר תומך – נבדקים שמרניים מבחינה מינית אשר
הראו להם תמונות ארוטיות דירגו אחר-כך אנשים אחרים כיותר "חרמניים" (כלומר ,הקרינו את
החרדה שלהם על אחרים).
:Rationalizationמתן הסבר הגיוני לתופעה במקום לקחת עליה אחראיות או לסבול מחרדה ממנה
(אדם שלא התקבל ללימודים ומסביר לעצמו שלימודים אינם חשובים ממילא ,אדם שאישה דחתה
אותו המסביר לעצמו שהיא לא כזו מושכת מלכתחילה) .אנשים נוטים לקחת קרדיט על הצלחות
ולהסביר כישלונות ע"י השלכתם על גורמים מחוץ לשליטתם.
:Intellectualizationניתוח מקור החרדה בצורה אנליטית ושכלתנית (אישה הלומדת הרבה על סרטן
מאספקטים רפואיים כי בעלה גוסס ממנו ,אדם המנתח כיצד אישה מסוימת היא מושכת על מנת
להימנע מלחשוב על רגשותיו כלפיה) .פרויד הסביר מנגנון הגנה זה כרעיון הנמצא במקביל במודע
ובלא-מודע.
:Reaction Formationהתנהגות הפוכה ממה שאתה מרגיש על מנת לשחרר חלק מהחרדה החוצה
למרות הכל (תינוק המתנהג באהבה כלפי אח חדש שהוא לא רוצה בקיומו ,אדם השוכב עם הרבה
נשים על מנת לבטל את הרגשת חוסר הביטחון שלו) .לעיתים קשה להבחין בין הנעה אותנטית לבין
הנעה (מוטיבציה) הנוצרת מ ,reaction formation -אך ניתן להבחין בהבדלים אם יש עודף רגש הפוך
מעבר למצופה בסיטואציה נתונה ,או אם יש רמזים למוטיבציה האמיתית (השלילית) בהתנהגות
המבוצעת (תינוק המחבק את אחיו הקטן וה"אהוב" כה חזק עד כדי גרימת כאב).
:Regressionחזרה אחורה בהתפתחות אל פיקסציה בשלבים הפסיכו סקסואליים במקרה של חרדה,
היכן שרוב הקתקסיס מושקע (אדם עם פיקסציה בשלב האוראלי יתחיל לעשן ,וכו') .ההנחה היא
שדרך הפעולה הפרימיטיבית יותר הייתה אפקטיבית בעבר ,ולכן גם כיום תהיה אפקטיבית .אצל
מבוגרים ,הרגרסיה תהיה יותר מטפורית ממילולית.
:Identificationבדומה להתנהגות בעת ההתמודדות עם תסביך אדיפוס – הזדהות עם אדם אחר
שיש לו את אותה הבעיה ,לדוגמא.
:Displacement and Sublimationהתקת התגובה לחרדה (כגון כעס) כלפי גורם אחר שניתן להגיב
כלפיו בצורה זו (הכאת הכלב שלך עקב הרצון להכות את הבוס שלך ,רצון שאין ביכולתך לממש); או
התקת התגובה לחרדה לצורה מקובלת יותר ,כמו כתיבת שיר על הנושא (מדובר בטיפול בבעיה לפני
שהיא מתפרצת ,ולכן מדובר על התגובה ה"מבוגרת" ביותר שתיתכן).
לעיתים עודף הדחקה משתחרר בצורה של מנגנון הגנה אחר (כמו התקה) ,ולפעמים בצורה של סימפטומים,
כגון דיכאון .כאשר אנשים עם רגישות לסימפטום מסוים (כגון דיכאון) נחשפים לתמונות להרף-עין (מהירות
מדי עבור המודע אך איטיות מספיק עבור הלא-מודע) הסימפטומים שהם מתגברים ,אך לא כאשר התמונות
הוצגו בצורה איטית .מחקר על תסביך אדיפוס הראה כי הגברה לא-מודעת של התסביך גורמת להצלחה רבה
יותר בפעילות אגרסיבית (זריקת חצים למטרה).
הלא מודע נחשף במהלך החיים היום-יומיים בצורה של ,parapraxesטעויות ותאונות שונות של חיינו .למשל
– שיכחון (אנו שוכחים משהו מודחק בהצלחה ,וכך נמנעים ממצב לא נעים או מייצגים רצון נסתר שלנו)slips ,
( of the tongueטעויות בעלות משמעות נסתרת שאנו אומרים; הוכח במחקר שדבר זה קורה יותר במצבי
לחץ ,למשל נבדק המתושאל ע"י אישה לבושה בצורה חושפנית יאמר יותר טעויות לשון הקשורות למין מאשר
נבדק המתושאל ע"י גבר ,לדוגמא) ,ותאונות (המייצגות עפ"י פרויד רצון נסתר שלנו לגרום נזק לעצמנו בתור
עונש או בכדי לפגוע בסביבה).
הלא מודע מיוצג עבורנו גם בחלומות ,המכילים שני סוגי מידע( manifest content :המידע הסנסורי כפי
שהוא מוצג לנו) ,ו( latent content -המשמעות הנסתרת ,עמוקה יותר ,וסימבולית של המידע שהוצג לנו) .ה-
latent contentמגיע מ 3-מקורות :גירוי סנסורי (רעשים ותחושות חיצוניות שאנו חווים בעת השנה ואשר
החלום מגן עלינו מפניהם בכדי שלא נתעורר – למשל ,סופת רעמים ,או צופר של מכונית עוברת) ,דאגות
שוטפות (מחשבות שליוו אותנו במהלך היום כגון מבחן קרוב או מישהי שפגשנו; החלום מגן עלינו גם מפניהם
בכדי למנוע התעוררות) ,ודחפי איד (כל הדחפים של האיד אשר האגו הדחיק במהלך היום; זהו למעשה סוג
של wish fulfillmentשל האיד) .בגילאים קטנים יש קשר רב בין התוכן הסנסורי והתוכן המשמעותי של
החלום ,אך עם ההתבגרות יש התרחקות רבה בין השניים ,עיוות הנוצר בכדי שהאגו והסופראגו לי "ישימו לב"
שישנה התבטאות של האיד ,וזאת בעזרת סימבוליקה (שאינו מזוהה כאיד) ומבנה החלום (שימושים לא
סימבולים של עיוות התוכן הסנסורי ,כמו לדוגמא ערבוב של סדר האירועים בחלום ,או mechanism of
oppositesשבו אלמנטים אסורים של האיד מוצגים כתוכן סנסורי הופכי .תכנים סימבוליים יכולים להיות
ייחודיים לאדם מסוים ,או להיות משותפים לתרבות האנושית כולה .ישנן דעות מדעיות מודרניות שונות על
חלומות אך אין תשובה מוחלטת – ביסוס הזיכרונות שלנו מהתקופה האחרונה ,שאין להן כל משמעות ,או אף
"תרגולים" של המוח לקראת סכנות אפשריות בהם האדם עלול להיתקל בשעות הערות.
דרך נוספת של הלא-מודע להתבטא הוא בעזרת הומור – רגשות לא-מותרים שיש לנו שמותר לנו לדבר עליהם
כאשר הם עטופים בתוך בדיחה.
כלים להערכה
הכלים העיקריים להערכה של הלא-מודע של אדם הוא בעזרת טכניקות הקרנה ,בהם אנשים עונים בצורה לא
מבוקרת על שאלות שאינן קשורות לידע או לעצמי .לדוגמא :טכניקות אסוציאטיביות (אנשים עונים במילה
אחת למילה נשאלת ללא זמן לחשוב על תשובה) ,טכניקות בנייה (אנשים ממציאים סיפור בצורה מאולתרת
על המקום) ,וטכניקות השלמה (בהן אנשים ממשיכים משפט שאת תחילתו הם קיבלו מאדם אחר) .דרך
נוספת היא שימוש במבחן רורשאך :סדרה של כתמי דיו (ברובם שחורים) אשר נבדקים אמורים להגיד מה הם
רואים בתוכם בצורה אסוציאטיבית בכדי לקבוע תכונות אישיות והפרעות אישיות שונות שלהם (ע"י הגדרת
מיקום צורה נצפית בכתם ,ע"י הגדרת איכות הצורה – צבע ,צל ,תנועה – נצפית בכתם ,וע"י הגדרת תוכן
לכתם כולו לפי דעתם האישית) .ישנם מחקרים רבים המראים כי השימוש במבחן רורשאך הוא לא מדויק
מבחינה מדעית ,ובסופו של דבר זהו כלי קליני יותר ממדד מדעי מוסמך.
הפרעות התנהגות וטיפול
עפ"י הגישה הפסיכואנליטית ,הפרעות אישיות נובעות משלושה נקודות מקור :פיקסציה (בשלבים
הפסיכו-סקסואליים ,כאשר אם הפיקסציה חזקה יש אנרגיה רבה המשוקעת בהדחקתה) ,דחפים (הנוצרים
ע"י איד אשר מדוכא באנטי-קתקסיס מתמיד הדורש גם הוא ריבוי משאבים) ,וטראומות (אירועים ספציפיים,
בין אם קיצוניים או לא ,שיש צורך להדחיק בצורה מתמדת; בתחילה פרויד חשב כי כל הילדים מוטרדים
מבחינה מינית על ידי הוריהם ברמה כזו או אחרת ,אך הוא נסוג בו בטענתו וניסח במקום זאת את תסביך
אדיפוס).
פרויד טען שיש להביא את המקורות שואבי האנרגיה (הפיקסציות ,הדחפים ,והטראומות) אל המודעות ושם
לפתור אותם ,ובכך לשחרר את האנרגיה המושקעת לשימושה בחי היום-יום .בתחילה עשה זאת ע"י היפנוזה,
אך בהמשך גם דרך אסוציאציה חופשית (מטכניקות הקרנה) .פרויד גילה גם כי המידע הנאסף בצורה זו לא
יהיה ישיר ,אלא יהיה ברובו סימבולי (בתור שיטה של סובלימציה כנגד האימה אשר החרדה יוצרת) .אלמנטים
חושבים בטיפול הינם ( resistanceהגנה מודעת או לא-מודעת של המטופל כנגד חשיפת מידע רגיש ,מה
שמראה אל התקרבות למקור החרדה) ,ו( transference-התקה של התחושות של המטופל כנגד החרדה אל
עבר המטפל; ניתוח התקה זו הינו חשוב ביותר לטיפול) .המטרה האולטימטיבית של הטיפול הינה מודעות (
) insightשל המטופל לבעיות מהן הוא סובל ,ובכך שחרור האנרגיה העצורה בצורת קתרזיס (מחקרים מראים
שפתיחות שכזו לגבי קשיי עבר יוביל בהתאם גם לשיפור בצב הבריאותי הפיזי).
טיפול פסיכואנליטי הינו ארוך וכאוב ביותר מבחינה רגשית ,וקשה לקבוע את האפקטיביות שלו (שכן קשה
להגדיר "הצלחה" :האם היא מוגדרת ע"י המטפל ,המטופל ,או ע"י כמות המודעות העצמית אותה קיבל
המטופל ללא קשר לשיפור במצב בתפקודי שלו לגבי חרדה?)
סיכום
קשה מאוד לבדוק את עקרונות הגישה הפסיכואנליטית ממספר סיבות :היא מסבירה כמעט כל דבר (גם
עדויות הסותרות את התיאוריה יכולים להיות מוסברים ע"י ,reaction formationלמשל) ולכן לא ניתן
להוכיח אף פעם שהיא טועה – קרי ,גם לא שהיא תמיד צודקת ,שכן היא לעולם לא תנבא שום דבר; יש טענות
לגבי הכלים שיש בהם שימוש בטיפול פסיכואנליטי ,אשר הם אינם כלים מדעיים (טכניקות הקרנה ,וכו'); לא
ניתן לוודא כי במודעות שנרכשה בטיפול הינה אמיתית כיוון שאין לנו מידע מהימן מקדים; ולא ברורה
המטרה של הטיפול.
אם זאת ,ברור לחלוטין שקיימים מנגנוני הגנה .התיאוריה נשארה פופולארית עד היום ממספר סיבות :היא
הייתה הראשונה ועליה הושתתו כל השאר; הנושאים עליהם היא מדברת הם מהותיים לגבי האישיות
האנושית; והתיאוריה היא מאוד משכרת בכך שהיא מדברת על נושאים מעניינים ביותר בצורה מטפורית
קרובה עד מאוד לנפש האדם.
פרק 11
תיאוריות פסיכו-חברתיות
ככל שנחקרו לעומק התיאוריות שעסקו בעיצוב האישיות בצורה פנימית (כגון פרויד וכו') הופיעו תיאוריות חדשות
שבבסיסן יסוד האישיות הוא חברתי .הרעיונות של פרויד עסקו יותר בהתמודדות עם קונפליקטים פנימיים .לטענתו
היחסים החברתיים נועדו רק כדי לספק דחפים פנימיים בצורה טובה יותר .גם הפסיכולוגים של האגו ברובם עסקו
בפנימיות.
יחסי אובייקטים
נדבר בהתחלה על קבוצת תיאוריות שנקראות יחסי אובייקט .התיאוריות מדברות על יחסי אדם כלפי אדם אחר .לדעתו
של פרויד יחסי אנוש נעשים ע"י האגו כלפי "אובייקט" אחר על מנת לשחרר את האנרגיה של האיד בצורה יעילה.
בתיאוריות של יחסי אובייקט מדברים על היחסים האלו אך במונח "אובייקט" מתכוונים לבן אדם .בנוסף לדעתם
המטרה היא לא לספק את האיד ,להיפך ,היחסים האלו הם פונקציה בסיסית של האגו .הדגש כאן הוא על האגו.
הדרך בה אדם יתקשר ויצור יחסים חברתיים מתעצבת כבר בילדותו. .1
דפוסי התקשרות שנוצרו בשלבים מוקדמים בחיים חוזרים ומשפיעים על דפוסי התקשרות בשלבים מאוחרים .2
יותר בחיים.
תיאורתיקנית משפיעה מאוד בתיאוריות הללו היא מרגרט מאלר שטוענת שכאשר תינוק נולד הוא עושה מיזוג של כל
הסביבה עם עצמו .לטענתה ,התפתחות האישיות היא ההפרדה בין ה"עצמי" לבין שאר העולם.
התקופה שבה התינוק "מאוחד" עם אמו נקראת ( . symbiosisצוותאות) אז הגבול בינו לבין האם עדיין לא ברור .אחרי
חצי שנה התינוק נהיה מודע לקיום הנפרד שלו .לתהליך הזה קראה מאלר separation- individuationוהוא צריך
להתרחש גם במרחק מהאמא .הילד חווה קונפליקט בין הרצון להיות מאוחד עם האם ולהיות מטופל על ידה ובין הפחד
להיכנע למיזוג הזה והרצון ליצור זהות עצמית .לכן הילד יחתור הן להתקרבות ואיחוד והן לעצמאות ואינדיבידואליות.
הקונפליקט הזה משמעותי גם אצל התנהגות של מבוגרים.
הצורה בה האמא תתנהג במהלך התקופה הזו חשובה ביותר להסתגלות של התינוק .היא צריכה לשלב בין זמינות רגשית
ובין עידוד לעצמאות .אם האמא תהיה נוכחת מדי התינוק לא יכול ליצור יישות עצמאית .אם האמא תדחף מדי
לעצמאות התינוק ירגיש דחוי ותיווצר אצלו חרדת היפרדות .separation anxietyבערך בגיל 3כבר נוצר אצל הילד
ייצוג נפשי יציב של אמו .ייצוג זה ילווה אותו באופן סמלי לכל אורך חייו.
ה- object relation -תבנית יחסי האנוש שלו הופנמה .בעתיד ישתמש הילד ב"תבנית" זו בשתי דרכים:
. 2ה"תבנית" הזו תועתק לשאר אנשים שהוא יהיה בקשר איתם במשך חייו .במובנים רבים יתנהג הילד כלפי אנשים
אחרים באותה צורה בה הוא מתנהג כלפי אמו.
לעיתים קרובות השנים המוקדמות בחיים מלוות בלחצים והרגשת ריחוק או קרבת יתר להורים .ההרגשה הזו תלווה
את הילד כ"תבנית" להמשך החיים .בגלל שההיווצרות של ה"תבנית" הזו מתחילה מהילדות יכולים להיות הרבה
עיוותים בעיצובה .ה"תבנית" לא תייצג תמיד את מה שקרה לילד בילדות אלא את מה שהוא חווה בילדות.
קשה להאמין שאנחנו מתייחסים לשאר האנשים בחיינו בצורה בה אנחנו מתייחסים להורינו .אנחנו חושבים שנחנו
מתייחסים לכל אחת בצורה המיוחדת לו .התיאורטיקנים מאמינים שזה קורה כי אנחנו מסתכלים על ה"תבניות" האלו
מבפנים ובגלל שאנחנו בתוכם קשה לנו להבחין בהם .אנחנו מבחינים רק בוריאציות בתוכם .אנחנו חושבים
שהוריאציות השונות הן בעלות נוכחות גבוהה כאשר הן בעצם כמעט בלתי מורגשות.
לסיכום -בתחילת חיינו נוצרת אצלנו "תבנית" בעזרתה אנחנו מתקשרים עם הסביבה למשך שארית חיינו והיא מהווה
את הליבה לאישיותנו .זוהי העדשה דרכה אנחנו רואים את העולם.
פסיכולוגיה עצמית
ע"פ התיאורטיקן היינץ קוהוט ( )Heinz Kohutלכל אדם יש צרכים אגואיסטים שהוא צריך לספק באמצעות אנשים
אחרים .הוא קורא לאדם שעוזר לך לספק את צרכיך .selfobjectבילדות ההורים שלנו הם ה selfobjectוהם נחווים
כהתרחבות ה"עצמי" .מאוחר יותר הביטוי selfobjectמשמש לכל אדם שאתה חווה ופוגש במהלך הבנייה של עצמך.
גם אז selfobjectsקיימים ,מנקודת המבט שלך ,כדי לספק את הצרכים שלך.
הילד רוכש לעצמו זהות תוך כדי אינטראקציה עם הוריו .הוריו משקפים לו מחוייבות ע"י אמפתיה וקבלה .השיקוף הזה
מספק את הצרכים האגואיסטים של הילד כי זה שם אותו באופן זמני במרכז העניינים .בהתחלה הרגשת העצמי של
הילד עצומה וצריך לווסת אותה במהלך ההתפתחות לדרגה שבה יוכל הילד לקבל מודעות של חשיבות עצמית שאפשר
לחיות איתה בעולם במבוגרים ,מידה שבה יוכל האדם להתמודד עם קשיים ותסכולים בעולם האמיתי.
באישיות בריאה הרגשת העצמי העצומה מכוונת להתנהגויות ריאליות .זה מתועל למוטיבציה והערכה עצמית .אם יש
בעיה בשיקוף שהילד חווה הוא לא יוכל לפתח מודעות נכונה לעצמי שלו .יהיו לו ,בחייו המבוגרים ,יותר צרכים
אגואיסטים ונרקיסיסטים משאר האנשים בגלל שהצרכים האגואיסטים שלו לא סופקו בילדותו .כתוצאה מכך הוא
ימשיך להיקשר לאנשים בצורה לא בוגרת .צריך פה איזון עדין ההורים צריכים לשקף לילדיהם בשביל התפתחותם אבל
לא יותר מדי.איזון זה דומה לאיזון שדיברנו עליו ביחסי אובייקט.
השיקוף ממשיך להיות משמעותי במהלך החיים .בהמשך החיים האדם מתרגם את השיקוף מן הוריו לשאר ה-
. selfobjectsהם מעבירים את האוריינטציה שהם פיתחו כלפי הוריהם לשאר האנשים משתמשים בזה כ"שלד" של
צורת התייחסות לאנשים .במובן מסויים ,כל שאר האנשים הופכים להיות תחליפים של ההורים ואתה מצפה מהם
להתנהג בהתאם.
ההסתכלות של קוהוט על המושג "אהבה" ממחיש שיקוף של מבוגרים .הוא חשב שיחסי אהבה עם בעצם סיפוק אחד
את השני ע"י כך שכל אחד הוא ה selfobject -של השני .וכך הם חזקים אחד לשני את ההערכה העצמית .וכך
אגואיסטיות בריאה באדם מבוגר היא חלק מהחיים ומסופקת וניזונה ע"י שיקוף משותף.
תיאוריות ההתקשרות
היקשרות הבן לאמו היא בעצם קשר רגשי והצורך בקשר כזה הוא צורך בסיסי בחיים האנושיים.
הראשון בתיאורטיקנים של ההתקשרות הוא ג'ון בולבי .הוא האמין שהדביקות של התינוק משרתת מטרה ביולוגית
חשובה .זה משאיר אותו קרוב לאם וכך מגדיל את סיכויי ההישרדות של התינוק.
הנושא המרכזי של התיאוריה הוא שהאם או הדמות המטפלת של הילד יוצרת עבורו סביבה בטוחה .הילד צריך להרגיש
שניתן לסמוך על הדמות הזו ושהיא תהיה שם תמיד כשיצטרך .הבסיס הבטוח נותן לילד סביבה בה הוא מקבל את
צרכיו ומאפשר לו לחקור את העולם מסביבו.
תיאורטיקני ההתקשרות מאמינים בונה "דפוסי עבודה" של האישיות שלו ,של אחרים וטבע היחס שלו כלפיהם .דפוסים
אלו ישמשו אותו אח"כ מול שאר האנשים.
כדי לבדוק את התיאוריה הזו יצרה מארי אינסוורת' ועמיתיה את "המצב המוזר" .זוהי סדרה של אירועים שמערבים
האמא ,התינוק ואדם זר .התינוק נשאר לבד פעמיים עם אדם זר ואז האם חוזרת .החוקרים התייחסו במיוחד לתגובה
של התינוק כאשר האם חוזרת.
התקשרות בטוחה :עצב נורמלי כאשר האם עוזבת ושמחה והתלהבות כאשר היא חוזרת.
התקשרות לא בטוחה ,אמביוולנטית :התינוק דביק ומתוסכל מאוד כשהאם עוזבת ,כאשר היא חוזרת תגובתו מעורבת
בכעס ודחייה .התינוק מנסה ליצור קרבה עם האמא אבל הכעס שלו מתגבר על כך.
התקשרות נמנעת :התינוק נשאר רגוע כאשר האמא עוזבת ומתעלם כאשר היא חוזרת .התינוק נראה כמצפה שיעזבו
אותו.
מתוך התבוננות בתוך הבית ניתן היה לראות שכאשר יש התקשרות בטוחה האם מגיבה מהר לבכי התינוק ומחייכת
אליו .ניתן היה לראות גם סינכרון של התנהגות האם כלפי התנהגויות שונות של התינוק .כאשר ההתקשרות היא לא
בטוחה ,אמביוולנטית ,האם לפעמים מגיבה לבכי התינוק -ולפעמים לא .כאשר יש התקשרות נמנעת האם מרוחקת ולא
משדרת זמינות רגשית .לפעמים ניתן לחוש דחייה ישירה או הזנחה .כמובן שאישיותה של האם משפיעה על הצורה בה
היא מתייחסת לילד שלה.
מה שמבדיל בין ההתקשרויות הוא לא עצם המעשים אלא התיזמון שלהם .אמא עם התקשרות בטוחה ואמא עם
התקשרות נמנעת יכולות להיות עם הילד שלהם למשך אותו זמן אבל האמא הנמנעת לא תחזיק את התינוק כשהוא
יראה שהוא רוצה /צריך .התיזמון הוא מאוד חשוב.
על בסיס שלושת ההתקשרויות הללו הייזן ושאבר ( ) hazan and shaven 1994אפיינו את שלושת הדרכים כמשקפים
שלוש תשובות אפשריות לשאלה -האם אני יכול לסמוך על בן זוגי שיהיה זמין ואמפתי כלפי כשאני צריך אותו?
התשובות האפשריות הן :כן ,לא ,אולי .כל אחת מתאימה לבטוחה ,נמנעת ואמביוולנטית.
בתיאוריה אפשר לשנות צורת התקשרות לא בטוחה לאחרת כאשר יש לך מערכת יחסים טובה יותר .אך זה קשה כי
אנשים בעלי התקשרות כזאת נוטים לעשות מעשים שמרחיקים מהם את בני הזוג .סוג ההתקשרות "מתערב" להם בכל
קשר שהם מנסים ליצור .ה"דביקות" לצד הדחייה עלולים להיות משהו שקשה להתמודד איתו בזוגיות .כך גם הניכור
והריחוק של בעלי ההתקשרות הנמנעת .שני סוגים אלו גורמים לאחרים להגיב בצורה שלילית .כך האנשים בעלי
התקשרות לא בטוחה מאשרים לעצמם כל פעם מחדש את התחושה של החוסר ביטחון בקשר.אנשים כאלה נוטים לעוות
לעצמם את הזיכרון של הקשרים במהלך הזמן כדי להיות עקביים עם צורת ההתקשרות שלהם .כך יש לסוג התקשרות
זה יכולת הנצחה עצמית.
צורות ההתקשרות נשארות יציבות אצל כל אחד בשנים הראשונות של החיים אולם משתנות מעט .במחקר נמצא
שאותה צורת התקשרות של ילדים בני שנה היתה זהה ב 84%לצורת ההתקשרות של אותם ילדים בגיל .6
כיצד משפיעים דפוסי ההיקשרות על האישיות הבוגרת? המחקר הניח שהמודלים של דפוסי העבודה – " working
"modelשהתפתחו בילדות ממשיכים לבגרות (עם התאמות מסוימות).
בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות משמעותית :המחקר הראשון שנעשה בידי hazan and shaverבחן את היחס
בין דפוסי ההתקשרות של אנשים שסיווגו את עצמם כ – בטוחים ( ,)secureנמנעים ( )avoidantאו אמבווילנטים (
,)ambivalentלטיבה של מערכת היחסים הרומנטית בחייהם.
בעלי דפוס בטוח דיווחו כי היא היתה שמחה ,ידידותית בעלת אמון ונמשכה זמן ארוך יותר .נמנעים דיווחו כי התקשו
לקבל את הפגמים באחר .והאמביוולטים דיווח על אובסיסיביות מטרידה ,קנאה ומשיכה ,שיאים באהבה ודעיכות
ונטייה להתאהבות ממבט ראשון .בנוסף הם חקרו כיצד הנחקרים 'תופסים' את המושג אהבה ומערכת יחסים:
הבטוחים נטו לומר שאהבה היא דבר אמתי שמחזיק זמן .נמנעים התייחסו בציניות ,וטענו שאהבה אינה מחזיקה.
אמביוולנטים הפגינו אמיבוולנטיות – הם טענו כי הם מתאהבים בקלות ,אך אהבה אינה מחזיקה.
מחקרים על סטודנטים העלו כי אמביוולנטים עשויים לפתח קשרים אובססיביים ותלותיים יותר גם בפרידה .הנמנעים
דיווחו על התאהבות בעבר או בהווה בכמות המעטה ביותר ,ומתמודדים בעצמם בפרידות .בטוחים מפגינים אמון
ובטחון בקשר ,ובמצב של פרידה הם פונים לידידים ומשפחה לתמיכה.
כמה דפוסים ישנם?
המודלים שהספרות נוטה אליהם היום אינם מדברים עוד על הקטגוריות שהציגה ainsworthאלא על מימדים.
Barthlomew& horowitzהתמקדו במודלים של 'אני' ו'אחר' ולא של טיב הקשר .מימד אחד הוא התייחסות חיובית
ושלילית לאני ,ומימד אחר הוא מודל שלילי וחיובי של האחר (ניתן לבטוח בו או לא) ,אחרים תארו את המימדים כמימד
החרדה (אני) וההימנעות (אחר) .ישנה הקבלה מסוימת בין המימדים לקטגוריות – הבטוחים גבוהים במימד החיובי של
האני והאחר .והאמביוולנטים גבוהים במימד האני ונמוכים באחר ,אך הנמנעים נמצעים על הציר הנמנע – האחר ,אך
מחולקים לשני סוגים נמנעים מפחד או המשחררים ( – )dismissingתלוי אם יש הקשר של חרדה בהיקשרות (יש
שקופית במצגת).
לכל גישה יתרון – לגישת הקטגוריות יתרון בכך שהיא מציגה בצורה ברורה את העובדה שההיקשרות קשורה בהתנהגות
ספיציפית של האחר .גישת המימדים יתרה בעובדה שיש מימד נוסף שמעורב והוא היחס לעצמי.
במידה ואכן דפוס ההיקשרות הוא חלק אישיותי – הוא צריך להיות יציב .וכן אם מדובר בדפוס אישיותי הרי שלדפוס
ההיקשרות צריך להיות ביטוי בהיקשרויות נוספות בחיי האדם.
יציבות – ממצאים לא אחידים; אך ניתן להצביע על יציבות לאורך מס' שנים ,Fraley (2002) .מצא כי גם אחרי
התנסויות חדשות דפוסי ההיקשרות של הפעוט אינם חולפים .יחד עם זאת ,אין מדובר על יציבות מוחלטת וישנם
שינויים מסוימים ,וישנם אנשים שאצלם מדובר אפילו בשינויים גדולים .אגב ,המחקר מראה כי אלו המתארים את
עצמם כמשתנים הם חסרי ביטחון בבסיסם אם כי ,לעיתים בתקופות מסוימות מדווחים על ביטחון רב.
יחודי או כולל – אדם אחד ואפילו תינוק ,יכול לאמץ דפוסי היקשרות רבים שונים לאנשים שונים .לדוגמה :במחקר
מסוים כמעט כל האנשים שדיווחו על עשרת האנשים הקרובים אליהם בסוגים שונים של מערכות יחסים על בסיס
שלשת הקטגוריות ,השתמשו בכולם .מחקרים מראים גם כי היקשרות של אדם לקבוצה ,יכולה לקבל דפוס אחר מדפוס
ההיקשרות שלו לאדם .בנוסף יתכן והתפיסה הדתית מערבת דפוס היקשרות נוסף.
ישנם מחקרים המראים ,כי יתכן וישנו דפוס מסוים שניתן לראות אותו בכל תחומי ההיקשרות ,או לפחות בתחילתם,
הקשורים לדפוס ההיקשרות מהילדות .אך ההיקשרות הבוגרת מורכבת מאוד.
השפעות ( )reflectionsנוספות של היקשרות בוגרת (ממצאים של מחקרים ,בחשובים יותר בעיני מוזכרים שמות
החוקרים)
ישנו קשר בין היקשרות לאורינטציה בעבודה .אמביוולנטים :הרגשה של חוסר ביטחון ועצבות ביחס למעמדם
ובטחונם בעבודה ,המוטביציה שלהם בעבודה קשורה לקבלת אישור מהסביבה .נמנעים :שקיעה בעבודה ,ופחות
מפגשים חברתיים בזמן הפנוי .יתכן והם בורחים לעבודה ,מחוסר חברתיות ( .)hazan & shaver
יש קשר בין דפוסי ההיקשרות להתמודדות עם מצבי לחץ – חיפוש אחר תמיכה ,או אכפתיות .נשים עמדו בפני
משימה של לחץ; הבטוחות :ככל שהלחץ גבר ,הן חיפשו יותר תמיכה מבן הזוג .נמנעות :ככל שהיה יותר לחץ הם
התרחקו מבני זוגם .גם אצל גברים היו דפוסי התנהגות – בטוחים :מנחמים יותר .נמנעים :ככל שגברה החרדה
יותר הימנעות ( .) kobak & hazanנטיה זו נצפתה גם אצל נשים .מחקרים אחרים הראו שגברים נמנעים נעשים
כועסים במקום תומכים .מחקרים בדקו זאת בצורות שונות ,בין היתר ( )fraley & shaverבדקו את ההתנהגות של
בני זוג לפני פרידה בנמל תעופה (הוזכר בהרצאה).
במהלך קונפליקט במערכת היחסים נמנעים גילו יותר לחץ .דפוס ההיקשרות הנמנע הוא בעל קשר הפוך גם לתגובה
לנתינת תמיכה ,לאוריינטציה חברתית ,אמון ותלות הדדית .סטודנטים נמנעים לא יצרו אינטרקציה ואכפתיות עם
זר שחשבו שמתמודד עם סרטן .כמו כן ,נמנעים גילו יותר לחץ ופחות סיפוק כאשר הפכו להורים .יצויין שיש קשר
בין חרדה לתשומת לב כפייתית ואגואיסם ,ורמות נמוכות של אמון.
בעלי דפוס בטוח (או אפילו כאשר הבטחון עולה בצורה ניסויית) ,מגלים יותר חמלה ,אחריות לאחר ואלטרואיזם
באופן כללי .מצד שני הבטוחים מגזימים בשיפוט התנהגות שלילית של האחר .מוטיבציה לעזור ,קשורה גם היא
לדפוס ההיקשרות .נמנעים :סיבות אגואסטיות (גם לא מפני שהם עצמם נהנים לעזור לאחר).
בהתמודדות עם לחץ ,לדוגמה במלחמת המפרץ ,נמנעים ניסו פשוט להימנע מהתמודדות לא חשבו על מה שקורה,
אמביוולנטים נטו לתגובות רגשיות מוגזמות ולא מועילות ,הבטוחים נטו לחפש תמיכה בקשר.
מחקרים נוספים בחנו את "הבסיס הבטוח" ( .)secure baseביטחון מעלה את הגילוי הסביבתי וחקירת גירויים.
והתמודדות מחוץ לקבוצה מתוך נכונות לגלות .מצד שני נמנעים קולטים התנהגות עוינת של אחרים.
בתהליך ההיקשרות ישנם גם הבדלים מעניינים; הבטוחים נוטים יותר להתלהב האחד מהשני ולחשוק באחר.
בקשרים זוגיים – כאשר גבר נמנע או אשה אמביוולנטית שני בני הזוג דיווחו על חוסר סיפוק .מצד שני שילוב של
גבר נמנע ואשה אמביוולנטית מהווה קשר יציב .יתכן והנשים מנסות להחזיק את הקשר והגבר הנמנע נמנע
מקונפליקט .זוגיות שני נמנעים או אמביוולנטים .הדבר מתאים לרעיון שאנשים בעלי דפוס לא בטוח מסוים
מחפשים מישהו שיתנהג כלפיהם אחרת.
דפוס של חיפוש בן זוג מראה שאנשים רגישים לנקודות שהיו קריטיות להם בעבר .נמנעים שחוו אכזבות בעברם
מחפשים אנשים שמציגים קרבה גדולה יותר ואמבוולטים מחפשים אנשים עקביים יותר – אפילו במחיר של עקביות
מרוחקת.
דפוסי היקשרות ומודל 5הפקטורים – Attachment Patterns AND THE Five-Factor Mode
נבדקו דפוסי היקשרות אצל בוגרים ,ונמצאה קורלציה לפחות ב 2 -קבוצות בין אמצעי היקשרות במבוגרים ו2-
תכונות במודל -5פקטורים( .קרבר , 1977שבור ורברנן .)1922בניסויים האלה נמצא:
הימנעות דומה לדפוס אינטרוברטי
ביטחון דומה לדפוס אקסטרוברטי
אמביוולנטיות דומה לדפוס נוירוטי או נטייה לחרדה.
קורלציה אף יותר משמעותית משתקפת מהגישה חלופית להיקשרות ,והיא נחה על מימדים שמיוחסים כ:
הימנעות מהיקשרות( )attachment avoidanceו-חרדת היקשרות( .)attachment anxietyאפילו
שבמונחים אלה הדגש הוא על מערכות יחסים ,המושגים נראה שדומים לאינטרוברטיות ,אקסטרוברטיות
ונוירוטיות .ניתן לומר שהימנעות זה פשוט חוסר עניין בקשרים חבריים משום שהם אינטרוברטים ,ואילו
אקסטרוברטים מחפשים מצבים חברתיים ,ונוירוטים הם חרדים .אז ההתאמה אף גדלה .שוב ,כאמור ,דפוסי
היקשרות מייצגים גרסאות אינטרברטיו ,של אקסטרבטיות ונוירוטיות בדגש על מערכות יחסים.
מחקר שעשו על מבוגרים מראה שדיווחים על טראומה אישית (אלימות ,התעללות ,איום בנשק וכו') הוביל
להיקשרות חרדתית בבגרות! (מיקלסון ,קסלר ושבר ,) 1997כמו גם דיכאון של הורים וחרדה שלהם.
ממצאים אלה מצביעים על קשר תרבותי חברתי להיקשרות .לכן ,אפילו אם כן ישנה חפיפה ממדית כלשהי,
ממדי ההיקשרות אינם זהים למודל -5פקטורים (.)BIG 5
אריקסון נולד ב 1902-בגרמניה להורים דנים .אביו עזב את אימו בעודה בהריון ,והיא התחתנה עם תיאודור המבורגר (
)Theodor Hamburgerפיזיקאי יהודי .אריק גדל כילד יהודי למרות שהיה נראה סקנדינבי ,ולכן חבריו היהודים לא
ממש קיבלו אותו ,וגם הגויים לא ממש קיבלו אותו .רק בשנות העשרה לאריק נודע שתיאודור הוא לא אביו .בשנות
העשרים המוקדמות והא שוטט באירופה ועבד כצייר ,אך לבסוף היה מורה בוינה לילדים שהוריהם היו פציינטים של
פרויד או חברים של פרויד ,שם הוא נחשף לשיטה הפסיכואנליטית.
בשנת 1933אריק עבר לארה"ב שם פתח קליניקה טיפולית לילדים ,ושינה את שמו לאריקסון (מאריק המבורגר ,כמו כן
בחירת השם מעידה על גיבוש של זהות) .בזמן שהותו בארה"ב אריקסון ביצע ניסויים על שני שבטים ,שהביאו אותו
לשתי מסקנות .1 -יש חשיבות לחברה בגיבוש זהות .2 ,אריקסון נחשף לסימפטומים של אנשים ,שפחות מחוברים
לחברה ממנה הם באו ,ממש כמוהו.
השלב הבא בהתפתחות הוא גיל בית הספר ,בין השנים .5-11הקונפליקט בגיל זה הוא בין יצרניות ( )industryלבין
פחיתות ( .) inferiorityעד עכשיו הילד עשה מעשים שיש להם השלכה מסוימת ,מעכשיו הילד ועשה מעשים שהוא חושב
שאנשים אחרים יעריכו אותו בגללם ,או מעשים שהם מקובלים על ידי החברה .ואי עשיית מעשים אלו תגרום לחברה
קונפליקט זה מתבטא בבית הספר היסודי .שם הילד לומד מספר דברים- להעריך אותו פחות.
בית הספר מלמד ילדים להיות יצרנים ולהיות חלק מחברה ,וכדי להיות חלק מחברה צריך לעשות .1
מעשים שמקובלים על החברה.
בתקופת בית הספר היכולות האינטלקטואליות של הילד נחשפות ומתפתחות .ילדים נדחפים להצליח .2
היטב בבית הספר ,וככל שהם מצליחים יותר כך הם מוערכים יותר.
בבית הספר ילדים לומדים את חוקי החברה ,ואיך להתנהל בתוכה. .3
בבית הספר ילדים נחשפים לכלי העבודה (מחשבים למשל) וחוקי העבודה של מבוגרים. .4
בבית הספר ילדים לומדים איך להיות אזרחים ,הם לומדים לעשות מעשים שצריכים להיות .5
מתקבלים על ידי החברה .עשיית מעשים שיעזרו להם להשתלב בחברה.
#הבדלים בין ילדים יצרניים (עושים מעשים שגורמים להם להיות מוערכים על ידי החברה) לפחותים (לא עושים מעשים
אלו ,ולכן החברה פחות מעריכה אותם)-
ילדים יצרניים נוטים להעריך דברים מציאותיים ,ואילו ילדים פחותים נוטים להעריך פנטזיות. .1
לילדים יצרניים יש יכולת להעריך כמה מאמץ יידרש מהם כדי להפיק תוצאה מסוימת ,ואילו לילדים .2
פחותים קשה לעשות הערכות כאלו.
ילדים יצרניים מקבלים ציונים גבוהים יותר. .3
ילדים יצרניים נוטים להסכים עם דברים שנחשבים ע"י החברה ,להסכים עם מוסכמות חברתיות. .4
#כדי לעבור את השלב הזה בשלום הילד צריך להצליח במשימות שנקרו בדרכו בצורה שמקובלת על ידי הסובבים אותו.
הסכנה של שלב זה ,שהילד יהיה נתון לביקורת מתמדת של הסובבים אותו שהמעשים שלו אינם טובים או לא מספקים,
דבר זה יגרום לילד לתחושה של פחיתות ,שהוא לא מסוגל לעשות כלום .ילד שעבר את השלב בשלום ,יפתח תכונה
שנקראת מסוגלות ( ,)competenceהילד יהיה משוכנע ובטוח שהוא מסוגל לבצע דברים שמוערכים על ידי אחרים.
( Adolescenceהתבגרות)
#אחרי זה באה תקופת ההתבגרות ,תקופה זו מתאפיינת בשינויים פיזיים ומנטאליים שעוברים על הילד .בערך בין גיל
11לאמצע שנות העשרים .בשלב זה יש פריצה גדולה ,כי האדם בעצם אומד חייו עלומת החיים של המבוגרים ,האדם
מנסה למצוא את מקומו בעולם ,ודבר זה מכריח את האדם לחשוב מי הוא?!?
הקונפליקט בשלב זה הוא בין זהות עצמית ( )identityלבין חוסר מציאת מקום ( . )role confusionלכל אדם יש זהות
שכוללת בתוכה צדדים מנוגדים ,וככל שהצדדים הללו מנוגדים יותר ,כך קשה יותר לאדם לפענח את הזהות שלו -מי
הוא? ,כמו כן יכול להיות שהאדם גם לא ימצא לעצמו אף פעם תפקיד שהולם את הזהות שלו .הקושי בלמצוא את
הזהות שלך זאת העובדה שכל אדם כולל בתוכו תכונות וערכים שהם מנוגדים והוא צריך לגשר ולפשר ביניהם.
גיבוש התפיסה העצמית מהשלבים הקודמים עד עכשיו בצורה הגיונית ונורמאלית. .1
בניית זהות עצמית .זהות עצמית לא נבנית רק מאיך שהאדם תופס את עצמו ,אלא גם ע"פ איך .2
שאחרים תופסים את האדם ,האינטגרציה של שניהם יוצרת זהות עצמית.
שימו לב זה הפאנץ' ליין של אריקסון -זהות נבנית ע"י תפיסת האדם את עצמו ,עם שקלול של איך אחרים רואים
ותופסים אותו .אריקסון אומר שזו ממש משימת חייו של האדם לגבש זהות שכוללת את שני האלמנטים הללו.
#אם אדם לא מצליח לגבש זהות ,התוצאה תהיה בלבול בתפקיד .האדם לא ידע מי הוא ומה תפקידו בעולם .דבר זה
מתבטא בחוסר יכולת להחליט מה ללמוד/לעבוד ,וכן בהערצה של גיבורי תרבות מסוימים כדי להשלים את החוסר
בזהות ע"י הזדהות עם הזהות שלהם.
תכונה שמזוהה עם הצלחה אישית זה נאמנות/דבקות ( ,)fidelityהיכולת של האדם לחיות עם מי שהוא בשלום ,למרות
שכל אדם מכיל תכונות שהן מנוגדות.
#בעקבות שיטתו של אריקסון נעשה ניסוי ע"י ג'יימס מרסיה ( .)James Marciaמרסיה טען שיש שני דברים חשובים
בגיבוש זהות ,הראשון זה נקודת התפתחות משמעותית ,שיכולה לטמון בחובה גם אכזבה בעקבות חוסר התפתחות (
,) identity crisesבשלב זה האדם בוחן את עצמו מכמה נקודות מבט ,השני הוא גיבוש זהות קבועה שאתה מחויב אליה.
( Identity achievementהשגת זהות) -מצב שבו אדם התנסה בנקודות התפתחות ,וגיבש לעצמו זהות. .1
( Moratoriumדחייה) -מצב שבו אדם כעת בנקודת התפתחות ,ועוד לא גובשה זהות. .2
( Foreclosureעיקול/החרמה) -מצב שאדם גיבש זהות בלי בדיקת אלטרנטיבות בנקודות התפתחות .למשל ילד .3
שהחליט להיות רופא בגלל שאבא שלו רופא.
( identity diffusionאישיות מפעפעת( -אין נקודות התפתחות ואין גיבוש זהות. .4
אנשים שנמצאים בזהויות 1ו 3-מרוצים יותר בנוגע לעצמם ,כי הם התחייבו לזהות מסוימת.
#השלב הבא בהתפתחות הוא בגרות צעירה -שנות העשרים ,הניגודיות בשלב זה היא בין אינטימיות להתבודדות.
אינטימיות דורשת יכולת להיפתח לאדם אחר ,ולפתח מחויבות כלפי אותו אדם .אריקסון סבר שרק אנשים שגיבשו
אישיות יכולים לפתח אינטימיות .התבודדות זה היכולת להתנתק מאחרים ולא לחוש מחויבות כלפיהם .האדם נוטה
להתבודדות כאשר אין תנאים להיווצרות איטי נמיות -או שאין מי שיהיה שותף לחיים אט שאתה נצמא במערכת יחסים
מאיימת שאתה רוצה לצאת ממנה .אנשים בשלב זה יכולים לפתח התבודדות כל כך חזקה ,שהם לא יהיו מסוגלים לפתח
מערכת יחסים אינטימית בעתיד.
#תכונה אישית שמלווה לאינטימיות זה אהבה -עידון האנוכיות של שני אנשים שונים.
עשו ניסוי על אנשים שהיה להם אישיות מגובשת בקולג' ,ומדדו את מצב האינטימיות שלהם בגיל העמידה (האינטימיות
נמדדה לפי ממד נישואים -האם האדם התחתן? והאם הוא התגרש?) .הניסוי הראה שאנים שגיבשו אישיות חוו יותר
אינטימיות ,זאת אומרת התחתנו והנישואים החזיקו מעמד .כמו כן ניסוי זה הראה תוצאות שונות בין נשים לגברים-
נשים -גיבוש זהות לא היווה מדד האם נשים התחתנו או לא ,אך נשים שגיבשו זהות והתחתנו ,נישואיהם החזיקו מעמד
יותר משנים שלא גיבשו זהות.
#התבודדות -אנו מבחינים בין שני סוגים של התבודדות .1 -התבודדות חברתית -אי השתייכות לקבוצה חברתית
מסוימת .2 ,התבודדות רגשית -בדידות (ההיפך מאינטימיות).
אנשים שהם מתבודדות רגשית נוטים להיות פחות מעורבים ואכפתיים ממה שקורה סביבם ,הם לא שואלים שאלות
ומתעניינים ,וכתוצאה מכך נשארים בודדים.
( Adulthoodבגרות)
השלב הבא הוא בגרות ,בערך עד איזור גיל .60הקונפליקט בגיל זה הוא בין ייצור ( )generatibityלקיפאון (
.)stagnation
ייצור משמעו עשיית דברים שיכולים להתקיים בלעדיך -אפילו אחרי שתמות .דבר זה נותן לאדם תחושה שיש לו
המשכיות במציאות .למשל להביא ילדים .ייצור זה גם השפעה חיובית על העולם ע"י רעיונות או חינוך אחרים ,או לייצר
דברים שיישארו אחריך .הייצור הוא מעבר מהתמקדות ביחסים אינטימיים ,למבט רחב יותר והשפעה על החברה כולה.
קיפאון -אנשים שהם לא יצרנים נוטים לקיפאון ,זאת אומרת חוסר רצון או חוסר יכולת להעניק מעצמך למציאות.
אנשים אלה לרוב מרוכזים בעצמם והדאגות הקטנות והמצומצמות שלהם ולא מתעניינים בעולם.
אם תכונת הייצור מתבטאת נכונה האדם מפתח אכפתיות ,אכפתיות זה דאגה לכל דבר שאתה מייצר ,בין אם זה ילדים
ובין אם זה פרויקטים בעבודה.
השלם הבא הוא זקנה ,מאמצע שנות השישים עד המוות .הקונפליקט בגיל זה הוא בין סיפוק עצמי ( )ego integrityלבין
ייאוש ( .)despairהזקנה מאופיינת בהתבוננות על מה שקרה לך בחייך ובחינת הדברים.
סיפוק עצמי -אדם שמסתכל על חייו ופועלו ומרוצה מהם .חש נחת רוח מהבחירות שעשה בחייו.
ייאוש -תחושה של אדם שחייו בוזבזו ,האדם רוצה לשנות החלטות שבוצעו ,אך יודע שהוא לא יכול .הוא חש מרירות
גדולה על איך שחייו יצאו בסוף.
אם האדם חש סיפוק עצמי תתפתח בו תכונת התבונה ( ,)wisdomהתבונה כוללת יציקת משמעות לדברים ונדיבות .היא
מתפתחת באדם אפילו כשהוא ממש קרוב למוות.
EPIGENESISעקרון
הרעיון שנלקח מביולוגיה(חקר העובר),תא הופך לאורגניזם מורכב.בשביל שתהליך זה יתרחש צריך "שרטוט"התחלתי,
הוראות בשביל כל השינויים והרצפים.
אריקסון השליך רעיון זה שתכנית פנימית להתפתחות עתידית קיימת כבר בתחילת החיים על הקונפליקט הפנימי.
לפיו,יש תכנית מקורית של כל הקונפליקטים בלידה.הליבה של כל משבר בשלב הספציפי אך כל הנושאים תמיד
שם(הקונפליקט קיים גם מחוץ לשלב).
לדוג':בבגרות משבר הזהות כשפותרים אותו מקלים על ההתמודדות עם משבר האינטימיות מול הבדידות מאוחר יותר.
Dan mcadams
העביר בחלק מעבודותיו את רעיון האפיגנטיק.עבודותיו עסקו במוטיבציה שמדגישה אישיות,מהווה בסיס לאישיות
(פרק ) 5וחלקן ברעיון שאנשים בונים את הזהות כסיפור חיים.הסיפור שלך לעולם לא שלם עד סוף חייך.זה נכתב באופן
תמידי.כלומר הזהות כל הזמן נבדקת מחדש.כמו בכל ספר טוב הפרק הפותח נותן בסיס למה שיקרה בהמשך.לפעמים
ארועים עתידיים נצפים(משהו שקורה בפרק התחלתי היוצר תנאים שיהיו חייבים להגיב אליהם בהמשך).ככל שהפרקים
נערמים,אנו משנים את משמעות הארועים שחווינו או מבינים אותם בצורה שונה.בסופו של דבר הכל נבנה ביחד לתמונה
שלמה שתכונותיה נובעות מכל רצפי הארועים.
מקאדמס רואה את המשבר הרחב של הזהות כמשהו שממשיך להעסיק אותנו לאורך החיים.
הוא מצא שאנשים עם גנרטיבים"-יוצרים"(לקראת אמצע חייהם),דיווחו יותר על סיפורי חיים בהם היה להם יתרון
מוקדם,נהיו יותר מודעים לסבל אחרים,התנדבו לטובת החברה.סיפורי מחוייבות.לרב גם כוללים עלילות
גאולה-סיטואציה רעה הופכת למשהו טוב.יש קשר חזק בין חוש גאולה לחיים גנרטיבים.
מבוגרים שנמוכים בג'נרטיביות בעלי סיפורים בעלי עלילות זיהום-כלומר כשסיטואציה טובה הופכת לרעה.
למרות שכל תיאוריה ייחודית,הבסיס הוא זהה למשבר הראשון של אריקסון – אמון בסיסי מול חוסר אמון בסיסי.זה
חלק חשוב בהתקשרות.בסיס לאישיות ולקשרים עם אחרים.
בני אדם צריכים להיות מסוגלים לסמוך בקשרים שמקיימים אותנו.הרבה תיאורטים מאמינים שזה הכרחי לתפקוד
הולם.לאנשים שלא בוטחים או לאנשים שכל הזמן מפחדים לגבי אפשרות לאבד קשר יש חיים פגועים ומעוותים.
הנזק יכול להיות קטן ויכול להיות משמעותי.להמנע מחוסר בטחון או להתגבר על רגשות כאלה הן מטלות מרכזיות
בקיומנו האנושי.
התקשרות
התיאוריה הפסיכוחברתית שמה דגש על הערכה של אוריינטצייה לקשרים.יש מספר דרכים למדוד זאת.
BELL
Alienation-1
מודד חוסר אמון בסיסי וחוסר יכולת להתקרב.אנשים שגבוהים בזה הם חשדנים,נשמרים,מבודדים,בטוחים שאחרים
יכשילו אותם .דומה ל
Avoidant attachment
Insecure attachment2
דומה ל
Ambivalent pattern
Egocentricity3
בודקת נרקיסיסטיות,הגנה עצמית וגישה נצלנית לגבי מערכות יחסים,נטייה לראות אחרים ביחס לצרכים ומטרות
אישיות.
ביישנות ואי בטיחות לגבי איך השתתפות באנטרקציות חברתיות אפילו פשוטות.
BLAT
אם הרמה נמוכה-אתה מתרכז באיך ההורים מתנהגים בהקשר של סיפוק הצרכים שלך.
משחק בהערכה
דגש על חוויות ילדות שמשפיעות על האישיות.יותר מעריכה ילדים מתיאוריות אחרות.למשל למשחק בכלי יש משמעות.
ילדים מראים דאגות דרך משחק וללא מילים.שימוש בצעצוע ספציפי.המשחק הוא
PROJECTIVE
.הכל קשור ל"אני" או קשור לשירות העצמי.יש דגש על חשיבות העצמי וצורך בתשומת לב תמידית
קוהוט אמר שכולם מתחילים את חייהם עם נרקסיסטיות אדירה שדועכת עם ההתפתחות.יש אנשים שלא נפטרים
ממנה.
MIRRORING BY PARENTS
KERENBERG
גם האמין שנרקיסיזם צומח מדחיית הורים.הילד מאמין שיכול לסמוך רק על עצמו.
נרקיסיסטים מעדיפים בני זוג רומנטים שמעריצים אותם ולאוו דווקא מספקים אינטימיות,הם פחות
מחוייביםבקשרים,תמיד מחפשים משהו יותר טוב.
כשהצורך הנרקיסיסטי לא מסופק,זה גורם להם לעוות את המציאות בכמה דרכים כדי לספק אותם.
AGREABLE
דרך נוספת לחשוב על בעיות באה מרעיונות שהוצעו ע"י קרן הורניי ( .)Keren Horneyהורניי ( )1937,1945טענה
שמהילדות והלאה ,לאנשים יש תחושת חוסר ביטחון לה היא קראה חרדה בסיסית ( .)Basic Anxietyזוהי הרגשה של
להיות נעזב ,מבודד וחסר אונים בעולם עוין .תיתכן מינימליזציה של תחושה זו אם אדם יגדל בבית בו תשרור תחושת
ביטחון ,אמון ,אהבה ,חום וסובלנות ,אך תחושה זו תהיה קיימת בכל מקרה אצל כל אדם.
הורניי טבעה את המונח מעגל הרשע ( )Vicious Cycleבכדי להתייחס לדפוס שנכלל לעיתים קרובות בחרדה הבסיסית.
הרגשת חוסר ביטחון מגבירה את המודעות לצורך באהבה .אם אין מענה על צורך זה בשום צורה (ולעיתים קרובות זה
קורה) ,התוצאה לכך היא יותר חרדה וחוסר ביטחון .רק אם הצורך לחיבה מקבל מענה המעגל יישבר.
קרן הורניי התמקדה בנושאים כלליים ,כגון התפקיד של החרדה הבסיסית בהתנהגות ,אך היה לה הרבה מה להגיד על
נקודת המבט של הגישה הפסיכואנליטית לגבי נשים .היא הייתה מבקרת ידועה של פרויד ,והאמינה שהוא טעה לגמרי
בהכל.
זכרו שפרויד האמין שחיי האישה מושפעים מאוד מהעובדה שאין לה איבר מין זכרי .לפי פרויד ,נשים חשות מסורסות
ונחותות ,והן מקנאות ומתרעמות על גברים בגלל זה .הורניי הגיעה לנקודת מבט שונה לגמרי .רגשות ההנאה והגאווה
שלה עקב לידת ילדיה והאימהות גרמו לה להבין כמה רדודות הן חוויותיהם המקבילות של הגברים .לגברים יש תפקיד
קטן ביצירתם והזנתם של חיים חדשים ,והורניי הגיעה למסקנה שזה גורם להם לתחושה עמוקה של נחיתות .הרעיון
הזה אושש בטיפוליה הניסויים עם גברים ,שנתנו ראיות רבות לכך שקיימת אצל גברים קנאה לנשים בשל היותן
מסוגלות להביא ילדים לעולם.
עולם העסקים הוא ניסיון ליצור ,אולם אי אילו יצירות שכאלה לעולם לא יוכלו להשתוות ליצירת תינוק .מלבד מאמצים
אלו לפצות על אי יכולת זו ,גברים מנסים להסתיר את נחיתותם ע"י זלזול בנשים והפחתת מעמדן .ע"י שלילת זכויות
שוות לנשים ,גברים יכולים להסתיר מעצמם את העובדה שהם לעולם לא יהיו נחוצים לחברה האנושית כמו נשים.
הורניי טענה בנחישות שהנטייה של נשים להרגיש נחותות איננה מגיעה מקנאת פין אלא מההקשר התרבותי בו הן חיות.
אם נשים מחשיבות את עצמן כ"לא שוות" ,זה בשל העובדה שגברים התייחסו אליהן כך במשך תקופה כ"כ ארוכה.
נשים לא רוצות איברי מין זכריים אלא את האפשרות לקחת חלק כשותפות מלאות בחברה( .הורניי נולדה בשנת -1885
זכרו שהתרבות בה היא חיה הייתה יותר נוקשה מהיום).
איך פרויד הרגיש לגבי זה? הוא לעולם לא הגיב ישירות לדבריה של הורניי ,אך מאוחר יותר בחייו הוא כתב משהו
שכנראה כוון אליה" :אנו לא נהיה מופתעים מאוד אם אישה פסיכואנליטיקאית שלא שוכנעה מהעובדה שיש לה קנאת
פין תיכשל במתן חשיבות ראויה לגורם זה גם אצל המטופלים שלה" (פרויד .)1940/1949לדעת פרויד ,התיאוריה של
הורניי נבעה מקנאת הפין שלה עצמה.
הורניי נקטה בעמדות רבות שצפו ובישרו התפתחויות מאוחרות יותר בתיאוריות פסיכולוגיות ובתרבות המערבית
בצורה יותר נרחבת .העמדה הפמיניסטית שלה לא הייתה יוצאת דופן .היא עשתה רבות כדי לייצר קו יסוד של אג'נדה
פמיניסטית בעתיד .היא טענה שזהותה של האישה לא נמצאת רק בהשתקפות של בעלה .להיפך ,אישה צריכה לחפש את
הזהות של עצמה ע"י פיתוח יכולותיה ויצירת קריירה .אכן ,קרן הורניי הקדימה את זמנה.
אנשים מפתחים אסטרטגיות להילחם בחרדה הבסיסית .האחת היא להחזיר מהלומה לאנשים שנטשו אותם .השנייה
היא לנסות לזכות בחזרה באהבה ע"י להיות כנועים ולא לעשות אף פעם דבר שיכול ליצור אנטגוניזם מהצד השני
כלפיהם .דרך נוספת היא לפתח מושג עצמי מנופח בכדי לפצות על חוסר ביטחון (כמו נרקיסיזם) ,והדרך האחרונה היא
לרדוף אחר כוח על אחרים בכדי לפצות על תחושות אובדן.
הורניי ( ) 1942האמינה שהאסטרטגיות בהן אנשים משתמשים בכדי להילחם בחרדה הבסיסית יכולות להפוך לחלק קבוע
באישיות אם הן משומשות יתר על המידה .היא כתבה רשימה של צרכים אשר נחוצים להתמודדות עם מערכות יחסים
בעייתיות (ראו טבלה .)11.4היא קראה להם צרכים נוירוטיים ( )Neurotic Needsמשום שהם אינם פתרונות
אפקטיביים לבעיה .להיפך ,הם לעיתים קרובות מובילים למעגלי רשע.
הורניי טענה שהצרכים הנוירוטיים האלה נוטים להיפתר בשלושה סגנונות של התנהגות ,תלוי אם הצורך מוביל אותך
לכיוון אחרים ,הרחק מאחרים ,או נגד אחרים (הורני .)1950 ,1945 ,צרכים נוירוטיים לאהבה ואישור מובילים אותך
לכיוון אחרים אך בתלות דביקה (כמו בהיקשרות אמביוולנטית) .צרכים נוירוטיים לעצמאות ולסיפוק עצמי מובילים
אותך הרחק מאחרים (כמו בדפוס היקשרות נמנע) .צרכים כמו כוח וניצול מובילים אותך נגד אחרים .כמו כל מנגנוני
ההגנה ,כל אחד מהם יכול להיות מועיל אך בעייתי אם הוא משתמשים בו ברמה קיצונית .ואכן ,מצבי קיצון של שלושת
הסגנונות אכן מתקשרים לאפיונים אחרים של הפרעות אישיות ( Coolidge, Moor, Yamazaki, Stewart & Segal,
.)2001
טבלה 11.4רשימתה של הורני לגבי צרכים נוירוטיים (והסבר קצר על כל אחד מהם) .כל אחד מהם נובע משימוש יתר
של אסטרטגיות שונות של התמודדות עם חרדה( .הורניי)1945 ,1942 ,
משאלה לא מודעת לרצות אחרים ולעמוד בציפיותיהם, צורך נוירוטי בחיבה ובאישור
רגישות קיצונית לכל סימן של דחייה או חוסר
.חברותיות
.הרגשת פחד קיצוני מלהינטש ולהישאר לבד צורך נוירוטי לשותף שישתלט על חיי
להיות חסר דרישות באופן קיצוני ,מסופק מקצת, צורך נוירוטי להגביל את חיי לגבולות צרים
.העדפה לא לבלוט
חלון נוסף לטבע הבעיות מגיע מהרעיון שגורם חשוב של דיכאון הוא דחייה בין אישית .רעיון זה קיבל תמיכה רבה ( Blatt
.) & Zuroff, 1992כפי שאתם זוכרים ,ההנחה היא שדפוס ההיקשרות הנמנע הוא תוצר של דפוס הזנחה או דחייה,
שמסתיים בעצבות ,ייאוש ,והינתקות רגשית ( .)Carnelley, Pietromonaco & Jaffe, 1994; Hazan & Shaver, 1994
דפוס ההיקשרות הנמנע קושר גם להתפתחות של מצוקה רגשית תחת לחץ ( .)Berant, Mikulincer & Florian, 2001
משתתפים בניסוי זה היו נשים שגילו שבועיים לפניו כי תינוקותיהן לוקים במחלת לב מולדת .הנשים בעלות דפוס
ההיקשרות הנמנע (ואלה שבעלות דפוס ההתקשרות החרד) היו יותר במצוקה .דפוס ההיקשרות הנמנע ניבא גם
התדרדרות בשלווה הנפשית שנה מאוחר יותר .ניסוי נוסף תמך אף הוא ברעיון שדפוס ההיקשרות הנמנע הוא גורם
מסוכן לדיכאון ( .)Hankin, Kassel & Abela, 2005
הוצע שהן דפוס ההיקשרות הנמנע והן הדיכאון אליו הוא מתקשר יכול לעבור מדור אחד להבא .טיעון זה מתבסס יותר
על התנהגות מאשר על גנטיקה .הדפוס שאתה רוכש כילד הוא דפוס העבודה שאתה מביא לשימוש כשיש לך ילד משלך.
אם אתה מבוגר נמנע (כתוצאה מדחייה הורית) ובמיוחד אם אתה מבוגר נמנע ודכאוני ,איזה מן הורה תהיה? הורה
מרוחק רגשית .סביר להניח שתהיה הורה שידחה את ילדיו -לא בגלל שלא תאהב את ילדיך אלא בגלל שאתה כ"כ
מרוחק .בהיותך לא פנוי רגשית ,אתה עלול ליצור ילד נמנע ,בדיוק כמוך.
בצורה זו ,הורים יכולים להעביר לדור הבא בדיוק את אותן תכונות היקשרות שהביאו אותם להיות לא מאושרים
בעצמם .יש תמיכה לדרך הנימוק הזאת של דחייה ודיכאון ( .)Besser & Priel, 2005; Whitbeck et al., 1992יש גם
הוכחה להעברה של דפוס בלתי יציב של התנהגות בוגרת שעלול להיות קשור לדפוס ההיקשרות האמביוולנטי (Elder,
.)Caspi & Downey, 1986
למרות זאת ,מספר טכניקות נוספות פותחו ע"י אנשים במסורת הפסיכוסוציאלית .לדוגמה ,פסיכולוגים כמו אריקסון (
,)1963וירג'יניה אקסליין ( ,)1947ומלאני קליין ( )1955ת פיתחו טכניקות של תיאוריית משחק ( )Play Therapyלשימוש
עם ילדים .הטכניקות האלה נותנות לילד את ההזדמנות לעשות מה שהם רוצים ,ללא לחץ ,הפרעות ונדנודים .תחת
תנאים אלו ,ילדים יכולים להיות במרחק מאחרים (אם הם מודאגים לגבי להיות חנוקים ע"י נוכחות יתר של הורים) או
להוציא החוצה כעס או רצון לקירבה (אם הם מרגישים דחויים או לא רצויים) .חדר המשחקים הוא עולמו של הילד.
בתוכו ,הילדים מקבלים הזדמנות להוציא את רגשותיהם החוצה ,להתמודד איתם ,וקיים פוטנציאל לשנות את דפוסי
העבודה שלהם הקשורים למערכות יחסים ולעצמי בדרכים חיוביות ( .)Landreth, 1991
בגלל שתיאוריות יחסי אובייקט מדגישות את התפקיד של מערכות יחסים בבעיות ,הן גם מדגישות מערכות יחסים
כחלק מהתהליך הטיפולי .מטפלים מנסים לספק את סוג מערכת היחסים שהמטופל צריך כדי שהוא ימזג מחדש חלקים
בעייתיים של העצמי .ריפוי מגיע ע"י סיפוק חוויה חיובית של נרקיסיזם או היקשרות (כמעט כמו חינוך מחדש),
שמחליפה את הכשל הרגשי הקודם.
טכניקות הטיפול האלה יכולות להיתפס כהצגת דרך להשיב תחושת היקשרות לאחרים לחיי המטופל .ע"י שינוי הייצוג
של מערכות יחסים נבנו בעבר ,הן מאפשרות את ההתפתחות של מערכות יחסים מספקות יותר בעתיד .האופטימיות
שהגישה הזאת מחזיקה לגבי מסוגלות לפתור חוויות בעייתיות מהעבר משתקפת באימרה "לעולם לא מאוחר מדי בכדי
לחוות ילדות שמחה".
כפי שהיה גם בפסיכולוגיית האגו ,הגישה הפסיכוסוציאלית הניאו-אנליטית היא בית לתיאורטיקנים רבים .למרות שהיו
להם נקודות התחלה שונות ,יש עקביות יוצאת דופן בנושאים שמאחורי העבודה שלהם .כל אחד מהם מניח שמערכות
יחסים אנושיות הן החלק החשוב ביותר בחיי האנושות ושהאופן בו מערכת יחסים מתנהלת הוא עניין מרכזי באישיות.
כל אחד מהם נוטה להניח שאנשים מפתחים מודלים של עבודה על מערכות יחסים בניסיון מוקדם ,מודלים בהם
משתמשים לעיצוב מערכות יחסים חדשות .בנוסף משתמע הרעיון שבריאות דורשת איזון בין להיות לבד לבין להיות
קשור בקירבה רבה למישהו ( .)Helgeson, 1994, 2003; Helgeson & Fritz, 1999
העוצמה שבתיאוריות הפסיכוסוציאליות היא שהן מפנות אותנו לכיוונים שתיאוריות אחרות אינן מפנות אליהם.
חשיבה על אישיות במונחים של דפוסי היקשרות ,לדוגמה ,מציעה היפותזה שאינה נשאבת מיידית מנקודות מבט
אחרות .העבודה שמבוססת בתיאוריית היקשרות מובילה להבנה יותר טובה של תפקידה של האישיות בקשרים
חברתיים .התמונה של אספקט זה של האישיות סביר להניח לא הייתה מתמזגת בלי מודל ההיקשרות כנקודת פתיחה.
בנוסף ,חיבור של נושאי ההיקשרות למודלים מורכבים יותר ,כמו של אריקסון ,יוצר תמונה של שינוי ואבולוציה סביב
תוחלת החיים ,תמונה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לשאוב אותה מנקודות מבט אחרות .נקודת המבט הפסיכוסוציאלית
בהחלט מוסיפה חשיבות גדולה להבנה שלנו של אישיות.
ואמנם ,יש נושאים לא פתורים בגישה זו .נושא חשוב נוגע לעימות די חד בין נקודת המבט הזו לבין נקודת מבטם של
פסיכולוגים העוסקים בתכונות ושל גנטיקאים העוסקים בהתנהגות .אינדיקציה של דפוסי היקשרות בוגרים מגיבה
היטב לתכונות המושפעות גנטית .נמנעים הם אנשים מופנמים מיסודם ,סגורים ומוחצנים ,חרדתיים ואמביוולנטיים
והם גבוהים בנוירוטיסיזם .האם דפוסים אלה נובעים מההורים או שהם קבועים גנטית? יש דעות מוצקות בשני
הצדדים של שאלה זאת .זוהי שאלה אותה ימשיכו לחקור רבות.
אכן ,אם מחשיבים את התחזיות עבור נקודת המבט הזו לעתיד ,אנו נשים לב באופן ברור שהמחקר על גישות
פסיכוסוציאליות ממשיך במלוא המרץ .אכן ,היקשרות מבוגרת ונושאים הקשורים לכך מייצגים את אחד מהתחומים
הכי פעילים במחקר פסיכולוגי אישיותי היום .זרם המחקרים שנעשה לאחרונה בנושא מעיד על כך שאין כל הגבלה או
צמצום במחקר ( .)Mikulincer & Shaver, 2007; Rholes & Simpson, 2004מחקר על ההשלכות של דפוסי היקשרות
לחיי הילד -והמבוגר -מבטיח להניב תובנות חדשות ומעניינות לניסיון האנושי .התחזיות לאזור זה של עבודה נראות
מאוד בהירות ,כמו גם התחזיות לגישה באופן כללי.
סיכום Summary
תיאוריות פסיכוסוציאליות מדגישות את הרעיון שאישיות היא חברתית באופן מהותי ושהנושאים החשובים של אישיות
נוגעים לאיך אנשים נקשרים לאחרים .מספר תיאוריות פסיכוסוציאליות מתמקדות בחיים המוקדמים .תיאוריית יחסי
אובייקט של מחלר )) Mahlerמציעה שתינוקות מתחילים את חייהם בהתמזגות פסיכולוגית עם האימהות שלהם ושהם
נפרדים ונהיים אינדיבידואלים במהלך שלושת השנים הראשונות של חייהם .האופן בו תהליך זה קורה משפיע על יכולת
הסתגלות מאוחר יותר.
פסיכולוגיית העצמי של קוהוט )) Kohutדומה לתיאוריית יחסי אובייקט .הוא אמר שלאנשים יש צרכים נרקיסיסטיים
המסופקים ע"י אנשים אחרים ,המיוצגים כאובייקטים עצמיים .אם הילד מקבל מספיק שיקוף (תשומת לב חיובית)
מאובייקטים עצמיים (בד"כ האמא) ,תחושת העצמי מתפתחת באופן תקין .אם יש יותר מדי שיקוף ,הילד לא יוכל
להתמודד עם תסכול .אם יש מעט מדי ,ההתפתחות של העצמי תתעכב.
חלק מרעיונות אלה מובעים בעבודה של תיאורטיקנים בתחום ההיקשרות כמו בולבי ( )Bowlbyואיינסוורת' (
.) Ainsworthהיקשרות בטוחה מספקת בסיס מוצק לחקור .ישנם גם דפוסים של היקשרות לא בטוחה (אמביוולנטית
ונמנעת) ,שנובעים מטיפול לא עקבי ,הזנחה ,או דחייה .יש עניין מתגבר ברעיון שדפוסי ההיקשרות של ילד מתמידים
ומשפיעים על האישיות הבוגרת .יש כעת עבודה רבה בנושא זה ,לאמוד היקשרות בוגרת בדרכים שונות .למרות שאנשים
נוטים להציג דרכים מגוונות להיקשר סביב הקשרים החברתיים שלהם ,קיימת איזושהי מגמה מרכזית .דפוסי היקשרות
מבוגרת משפיעים על אספקטים רבים של התנהגות ,בין היתר איך אנשים מתחברים לפעילויות בעבודה ואיך הם
מחפשים ונותנים תמיכה רגשית ,כמו גם איך הם מתחברים לדפוסים רומנטיים.
תיאורייה חשובה נוספת בקבוצה הפסיכוסוציאלית היא התיאוריה של אריקסון להתפתחות הפסיכוסוציאלית.
אריקסון שיער כי יש סדרה של משברים מינקות ועד לבגרות מאוחרת ,המחזקים את האגו ומשפיעים על זהות האגו
אצל האדם :תחושת העצמי הנבדקת במודע .אריקסון הניח שכל משבר הופך להיות המוקד בשלב מסוים אך שכל אחד
נוכח באופן פחות בולט לאורך החיים.
המשבר הראשון נוגע להתפתחות המושג של אמון בסיסי .Basic Trustאז הופך הילד לבעל שליטה על הגוף שלו ומפתח
תחושת אוטונומיה . autonomyהצעד הבא הוא יוזמתו של הילד לגלות מה כוחו .כשילדים מתחילים את ביה"ס ,הם
מתחילים להבין שהסביבה החברתית דורשת שהם יהיו חרוצים .industriousעם הבגרות ,הילד נכנס לשלב חדש בחיים
ועובר משבר סביב הזהות .identityבבגרות מוקדמת ,נושא הזהות מוביל לעניין באינטימיות .intimacyבבגרות ,מוקד
העניין של האדם הוא סביב היצירתיות .generativityלבסוף ,בשלב האחרון בחיים ,אנשים מתמודדים מול היושר
integrityבחייהם כשלם.
טכניקות הערכה מנקודת המבט הפסיכוסוציאלית דומות לאלה של פסיכולוגיית האגו אך מתמקדות יותר על מערכות
יחסים .גישה זו מובילה גם לשימוש במשחק להערכה עם ילדים .נקודת המבט הפסיכוסוציאלית על בעיות מתמקדת על
הרעיון שבעיות מקורן בסוגיות של מערכות יחסים .קוהוס הציע שנרקיסיזם פתלוגי נובע משיקוף בלתי הולם בילדות.
הורניי הציעה שאנשים סובלים מחרדה בסיסית ,הרגשה של להיות נעזב ,מבודד ובודד .אנשים מפתחים אסטרטגיות
בכדי להתמודד עם זה ,אך זה עלול להוביל למעגל רשע של חרדה מוגברת .אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה בסיסית
כוללות לעיתים קרובות התקדמות לעבר ,הרחק או נגד אנשים .תפקוד סתגלני טוב מוביל למעבר גמיש בין אסטרטגיה
אחת לאחרת לפי הצורך .תפקוד סתגלני חלש מגיע מהישענות נוקשה על אסטרטגיה אחת .היקשרות לא בטוחה יוצרת
סיכון לדיכאון.
תיאוריות אלו נוגעות בטיפול בדרכים דומות לאלו של פסיכולוגיית האגו ,אך יש וריאציות נוספות .אחת מהן היא טיפול
במשחק עבור ילדים .תיאוריות יחסי אובייקט והיקשרות מניחות אף הן שמערכת יחסים עם מטפל היא קריטית בכדי
לאפשר רי-אינטגרציה של תחושת העצמי או בשביל להגיע לתחושה של היקשרות בטוחה.
פרק 12
הנחה מרכזית של תיאורית הלמידה היא שניסיון החיים משנה אותנו .הנחה זו באה לידי ביטוי בניסויים על זנים
פשוטים של חיות ניסוי ,אך ככל שהידע התקדם -הנחה זו הורחבה גם להבנת עקרונות הלמידה של כל התנהגות באשר
היא ,גם התנהגות מורכבת של בני אדם .אישיות לפי זה -הוא אוסף מצטבר של נטיות נרכשות הנלמדות מניסיון החיים.
כלומר -האדם כ"חית ניסוי" מורכבת הנבחנת על ידי מכלול הדברים שהיא לומדת( .עקרונות שיטה זו נלמדים בפרק )12
אולם היו חוקרים שראו גישה זו כפשטנית מידי .תהליכי הלמידה של בני אדם נתגלו כמורכבים יותר ,ולכן נדרש הסבר
משוכלל יותר :עוד ניתן לאפיין את האדם כיצור לומד ,אך כלומד בעל הכוונה עצמית ,וכצובר ידע בכמויות וקפיצות
גדולות ביותר .הלמידה נתפסת לפי התפיסה המשוכללת הזו ,כמכלול רחב של תהליכים מנטאליים המתרחשים אצל
האדם( .עקרונות שיטה זו נלמדים בפרק )13
תיאורית הלמידה מעוררת שאלה פילוסופית :איפה נשלטת התנהגותו של האדם :מתוך האדם ,או מחוצה לו?
התיאורטיקנים הראשונים טענו שהתנהגות מתעצבת מאירועים וגירויים חיצוניים מהסביבה נטו .הנחה זו לא התקבלה
על ידי כולם והיום מסתייגים מהנחה אבסולוטית זו.
ולמרות זאת -שתי הגישות הבסיסיות של תיאורית הלמידה רואות בניסיון ואירועי החיים -גורם לעיצוב ,ייחוד ושינוי
באישיות האדם .גורם בסיסי שניתן לנבא את תוצאותיו.
מדוע אנשים הם כפי שהם? מה בונה את ההעדפות שלנו ואת כמות המוטיבציה שלנו למשל? תשובה אחת אפשרית-
אספקטים אלו של אישיות -נבנים דרך תהליכי הלמידה.
ישנם מחלוקות רבות לגבי שלבי ומאפייני תהליך הלמידה (למשל -האם מדובר בתהליך אחד עם הרבה התגלמויות או
שמא מדובר על הרבה תהליכים מובחנים מקבילים) בחלק זה של הפרק -נתמקד בעקרונות מקיפים של למידה.
נאמץ את הגישה הרווחת :ישנם תהליכים מובחנים שונים של למידה .פרק זה מתמקד בדפוסי למידה הנקראים
"התניה" ( .)conditioning
אלמנטים בסיסיים:
"גירוי בלתי מותנה" ו "תגובה בלתי מותנית" :תגובה לגירוי אמורה להתרחש אוטומטית כאשר
הגירוי מופיע".רפלקס"( .לדוגמא -ריור כאשר שמים משהו חומצי מתקתק כמו סוכריית לימון בפה ).
ישנם רפלקסים מולדים וישנם כאלו נרכשים .זהו גירוי "בלתי מותנה" (מעורר תגובה אוטומטית)
"גירוי מותנה" ו "תגובה מותנית" :התגובה והגירוי הללו -נקשרים לגירוי נוסף .גירוי זה לבדו -אינו
מעורר תגובה .אך גירוי זה מצטרף לגירוי ה"בלתי מותנה"( .למשל -המראֶ ה של סוכריית הלימון
כאשר מניחים את הסוכרייה בפה) .כאשר גירוי זה מצטרף הרבה פעמים לגירוי הבלתי מותנה,
מתרחש תהליך בלתי מודע ,ההופך גירוי זה ל"גירוי מותנה" -הוא יתחיל לעורר תגובה"-תגובה
מותנית"! לרוב -תגובה זו תהיה דומה ל"תגובה הבלתי מותנית" ,אך עוצמתה תהיה חלשה יותר.
(למשל -המראה של הסוכרייה לבדה -יוביל לריור !) ובגדול -אם התגובה הבלתי מותנית -היא נעימה ,
גם התגובה המותנית תהיה נעימה והפוך.
-יישום נוסף :אם אדם מסוים מעורר מינית ממישהי וברקע למשל יש אור נרות רומנטי ,יכולה להיווצר התניה -שאדם
הזה יהיה מעורר מינית ,או יתרגש רק למראה הנרות בפעם אחרת.
-איך יודעים אם התניה התרחשה :יוצרים את הגירוי המותנה בלי הגירוי הבלתי מותנה .אם התעוררה תגובה -סימן
שהתרחשה התניה.
4דברים נוספים:
ככל שהגירויים יופיעו יחד יותר -הסבירות שתתרחש התניה גדולה יותר
ישנם מקרים בהם הגירוי הבלתי מותנה הוא חזק ומעורר תגובה בלתי מותנית חזקה -במצב כזה
ייתכן שאפילו לאחר פעם בודדת -תתרחש התניה לגירויים הסביבתיים (למשל -חולי סרטן הסובלים
מבחילה נוראית בעקבות טיפול תרופתי ראשון -תתעורר אצלם לפעמים בחילה רק למראה של
הסביבה)
ברגע שההתניה התקשרה באופן יציב ,יכולה להתרחש "התניה על התניה" (high order
( .) conditioningלמשל אם נחזור לדוגמת הנרות -מאכל ספציפי מסוים הנאכל בד"כ לאור הנרות
הרומנטי שכבר התקשר כגירוי מותנה חזק המעורר תגובה מינית -יכול לעורר בעצמו תגובה של
התרגשות ,או התעוררות מינית).
ככל שמתרחקים מהרפלקס הביולוגי -שרשרת ההתניות מוגבלת יותר וחלשה יותר.
התגובה המותנית -מבטאת את הציפייה לקבלת גירוי בלתי מותנה .למשל ילד שמתעורר אצלו פחד
רק לשמע צעדי אביו המתקרב לחדרו -מבטא שהילד מצפה שיקבל מכה ממנו.
עובדה המחזקת את משמעות ההתניה כמבטאת ציפייה :ההתניה מתרחשת באופן חזק יותר כאשר
הגירוי המותנה טפה מקדים את הגירוי הבלתי מותנה .פחות חזק אם הם מתרחשים בו זמנית ואפילו
פחות מכך כאשר המותנה ,מתרחש אחרי הבלתי מותנה.
הערה חשובה :התגובה המותנית אינה רק ביטוי לציפייה לגירוי הבלתי מותנה :היא בין היתר
ובהגדרה -תגובה ישירה לגירוי המותנה!
היום בבחינה של ההתניה הקלאסית -מדגישים בעיקר את הקישורים שמערכת העצבים אחראית עליהם -בין הגירויים
לתגובות (בעמוד הבא -what's going on in classical conditioning -עניין זה יורחב).
התניה קלאסית מספקת מנגנון היקשרות של תגובות חדשות לגירוי ניטרלי .הגירוי המותנה ( )CSכמעט לעולם לא מופיע
באותה צורה בשלב הראשוני ובשלב המאוחר יותר .מצד שני ,גירויים רבים החולפים על פנייך מאוחר יותר ,די דומים
לאותו גירוי מותנה .מה קורה במקרה כזה?
התשובה מגיעה דרך רעיון ה"הבדלה" וה"הכללה" .הכוונה ב"הבדלה" ( )Discriminationהיא -להבחין בהבדל בין
דברים ,להגיב בצורה שונה לגירויים שונים .למשל ,נניח והניסיון שלך בבר יין סיציליאני גרם לך ליצור קישור בין אור
נרות ,טפט בצבע ארגמן ובקבוקי יין (הגירוי המותנה) לבין עוררות מינית (התגובה המותנית .)CR ,אם תכנס לחדר
שדומה מאוד במראהו לבר -ייתכן ותתחיל להתלהט מעט (התגובה המותנית) .אבל ,אם תכנס לחדר עם מנורות פלורסנט
וקירות כחולים ,ודאי לא תתחיל לחוש באותו להט; אתה תעשה הבדלה בתגובה המותנית שלך ,בין שני סוגי הגירויים.
ועמה יקרה אם תכנס לחדר עם אורות מעומעמים ,קירות צבועים בגוון אדמדם ואגרטלים ירוקים? אלה לא בדיוק
אותם הגירויים שנקשרו לעוררות מינית ,אך הם קרובים אליהם .כאן תהליך ה"הכללה" ))Generalizationנכנס
לתמונה .ברוב המקרים ,תתחיל לחוש להט ,אך הוא כנראה לא יהיה חזק כמו בחדר הראשון .עוצמת התגובה נעלמת
כשהגירוי הולך ומתנתק מהגירוי המותנה המקורי .כלומר ,הכללה תהפוך להבדלה כשהגירוי הופך לשונה יותר מהגירוי
המותנה המקורי .הבדלה והכללה ,אם כך ,משלימות זו את זו.
תגובות מותנות יכולות להיחלש בתהליך שנקרא "הכחדה" ( ,)Extinctionהקורה כשהגירוי המותנה חוזר על עצמו
מספר פעמים ללא הגירוי הבלתי מותנה ( .)USבתחילה ,הגירוי המותנה מוביל בקביעות לתגובה המותנית .התגובה
המותנית תחזור על עצמה ,ובאופן הדרגתי -תלך ותיחלש .עם זאת ,גם כשהתגובה עצמה תפסיק בשלב כלשהו ,תהיה
"החלמה ספונטנית" ( )Spontaneous recoveryכבר ביום למחרת -התניה קלאסית מותירה רישום קבוע במערכת
העצבים ,והשלכותיה (=התגובה המותנית ,במקרה זה) אולי ינוטרלו זמנית אך לא ימחקו לחלוטין.
התניה קלאסית הינה חלק ממערך הפסיכולוגיה מזה עשורים .עם זאת ,זה תהליך שלא כולם מסכימים איתו .התניה
קלאסית בד"כ מתוארת כתהליך בסיסי שבו שליטה על התגובה מועברת מגירוי אחר לשני כי הם מתרחשים בזמן קרוב
אחד לשני Rescorla (1988) .אמר שזה לא מתנהל כך; הוא טען שהתניה קשורה ליחסים בין אירועים בעולם.
האסוציאציות במקום וזמן הם לא מה שיוצרות התניה ,מה שחשוב הוא המידע שגירוי אחד נותן על האחר .לדעת
, Rescorlaלמידה זה תהליך בו ייצוג העולם בעיני האורגניזם מתיישר על קו אחד עם המצב האמיתי של העולם.
אורגניזם לומד רק כשהוא מופתע ממשהו שקורה לו .לכן ,חוויית שני גירויים יחד לא תמיד גורמת ליצירת קשר ביניהם.
למשל ,ניקח שתי חיות .האחת ,הייתה בסיטואציה בה אור (כגירוי מותנה) נקשר לזעזוע (כגירוי בלתי מותנה) ,לחיה
השנייה ,לא הייתה שום חוויה כזו .בשלב הבא ,שתי החיות היו בסיטואציות בהם גם אור וגם צליל (כשני גירויים
מותנים) נקשרו עם זעזוע .החיה השנייה יצרה תגובה מותנית לצליל ,אבל החיה הראשונה לא; מסתבר שהחוויה
הראשונית עם האור הפכה את הצליל לחסר משמעות -בגלל שהאור כבר סימן שהגירוי הבלתי מותנה מתקרב ,לא היה
צורך ליצור התניה לצליל ,וזה אכן לא קרה .בדרך דומה ,מחקרים הראו שחולי סרטן שעוברים טיפולי כימותרפיה
יכולים ליצור סלידה מותנית לאוכל מסוים ,אם האוכל הזה ניתן להם לפני טיפולי הכימותרפיה .דבר זה יכול לגרום
לאוכל המסוים להיות מעין 'שעיר לעזאזל' ולמנוע את ההתניה של סלידה ממאכלים אחרים ,שלולא זאת היו קיימים
ואף שכיחים.
Rescorlaטען שבניגוד להנחה שהתניה קלאסית היא תהליך איטי הדורש הצמדות רבות של גירויים -למידה בחמישה
עד שישה שלבים היא דווקא שכיחה .סיכום תפיסתו -התניה קלאסית הינה תהליך בו האורגניזם מחפש אחר מידע
בהשתמש בקשרים בין אירועים ,יחד עם התפיסות שלו ,כדי ליצור הצגה מתוחכמת של העולם.
גם Holyoakוחבריו ( ) 1989סברו שאירועים פנימיים חשובים יותר בהתניה ,והציעו ניתוח עם מאפיינים דומים (ואף
יותר קוגניטיביים באספקטים מסוימים) ,במודל המבוסס בחלקו על מושג ה"הקשרות" השייך לפסיכולוגיה
הקוגניטיבית .המאפיין החשוב במודל בהקשר זה ,הוא התייחסותו להתניה קלאסית כאל "חוק למידה".
התניה רגשית
כמו שוודאי הבנתם ,ההתניה הקלאסית באדם כוללת תגובות רבות עם מאפיינים רגשיים .הגירוי שיגרום לתגובה
הרפלקסיבית ביותר הוא זה שמוביל רגשות חיוביים (תקווה ,התרגשות )..או רגשות שליליים (פחד ,כעס .)..משתמשים
במונח "התניה רגשית" ( )Emotional conditioningבהקשר של התניה קלאסית בה התגובות המותנות הן תגובות
רגשיות .יש הטוענים שהאהבות והשנאות של האדם ,כל ההעדפות שעוזרות להגדיר אישיות ,מתהוות דרך תהליך זה.
קישור גירוי ניטרלי לאירוע נעים יוצר חיבה לגירוי זה ,בעוד שקישור גירוי ניטרלי לאירוע מכעיס /מצער ,יוצר שנאה
כלפיו .למעשה ,רק לשמוע מישהו מתאר תכונה טובה או רעה של מישהו אחר יכולה לקשר את התכונה הזו לאדם
שעושה את המתואר .אנשים שונים חווים חוויות שונות בעולם ולכן ישנם דפוסים שונים של התעוררות רגשית .אנשים
שונים גם חווים את אותו האירוע באופן שונה בהתאם להיסטוריה המיוחדת שלהם .כתוצאה מכך ,אנשים יכולים לפתח
דפוסים שונים של דברים שהם אוהבים ושונאים ,לכן -התניה רגשית יכולה לשחק תפקיד גדול ביצירת הייחודיות
באישיות.
התניה אופרנטית
צורה שניה של התניה נקראת התניה אופרנטית ( .)Instrumental conditioningהיא שונה מהקלאסית במספר מובנים.
אחד מהם ,היא שהתניה קלאסית היא פסיבית -כשקורה רפלקס כלשהו ,ההתניה לא דורשת ממך לעשות דבר מלבד
להיות נוכח ומודע לגירוי .לעומתה ,התניה אופרנטית היא אקטיבית ( -)Skinner, 1983האירועים שמגדירים את התניה
זו מתחילים עם ההתנהגות האקטיבית של האדם ,גם אם היא רק להישאר דומם.
חוק ההשפעה
התניה אופרנטית היא תהליך פשוט ,למרות שההשלכות שלו הן רחבות .התהליך :אם לאחר התנהגות יש משהו טוב או
מספק ,סביר שהתנהגות זו תחזור על עצמה בסיטואציה דומה בעתיד .אם לאחריה יהיה משהו רע או לא מספק ,סביר
שהתנהגות זו לא תחזור על עצמה בעתיד .בעצם ,קישור של פעולה ,לתוצאה ולשינוי בסבירות לפעולה עתידית ,הוא
"חוק ההשפעה" ( )The law of effectשהוצג ע"י Thorndikeלפני כמאה שנים .חוק ההשפעה מספק דרך להעריך
עקביות בהתנהגות .כלומר ,כל מצב מאפשר כמה פעולות פוטנציאליות :חלק מהפעולות קורות בעקביות רבה; אחרות
קורות פעם אחת ואינן חוזרות לעולם; ואחרות קורות רק מדי פעם ,זאת בגלל שלאחר חלק מהן הייתה תוצאה מספקת
ולאחר אחרות -לא .כל הפעולות שאדם יכול לעשות בסיטואציה מסוימת יכולות להראות כ"היררכיה של הרגלים" (
,) Habit hierarchyרשימת תגובות פוטנציאליות .הסדר נוצר מהתניות קודמות .חלק מהתגובות מאוד שכיחות ,כי בעבר
הופיעו אחריהן דברים מספקים /משמחים לעיתים קרובות ,ואחרות שכיחות פחות .למשל ,לאכול צהריים בקפיטריה ,זו
פעולה שכיחה מאוד ,בעוד שלבצע מטלה בלימודים ,שכיחה פחות ,ולהתפשט ולדקלם שורות מתוך שייקספיר ,שכיחה
אפילו פחות .אם למשל תרצה לבקש כסף מהורייך ,יש טקטיקות בהן תשתמש יותר כי הן עבדו בעבר ,ועל אחרות תוותר
כי הן לא עבדו .היררכיית ההתנהגויות נוצרת מחדש כל הזמן ,כשלאחר מבחר הפעילויות שאתה מתנסה בהן מגיע משהו
טוב יותר או פחות.
עמדות לגבי אנשים יכולות להיווצר בדרך דומה Walther (2002) -מצא שקישור תמונות של אנשים ניטרליים עם
אנשים אהובים או שנואים ,גררו עמדה חיובית או שלילית בהתאמה ,לאותו אדם ניטרלי .מצאו גם שהעמדה עמידה
בפני הכחדה .יש כאן גם פוטנציאל ל"התניות מסדר גבוה יותר" ( :)Higher order conditioningעמדה שלילית הנוצרת
מקישור אדם ניטרלי לאדם שנוא יכולה לייצר התניה נוספת -מאדם נטרלי אחד לאחר .מילים כמו 'טוב' ו'רע'
מתקשרות אצל רוב האנשים לחוויות שליליות או חיוביות ,ולכן גורמות לתגובות רגשיות בעצמן .אנשים משתמשים
במילים כאלה ליד אחרים כל הזמן ,וכך נוצרת אפשרות להתהוות של התניה מסדר גבוה יותר .מספר גדול של מחקרים
הראו שהתניה קלאסית יכולה להיות מעורבת בהתפתחות של עמדות .אנו לא יודעים אם עמדות מתהוות בדרך הזו ,אבל
אירועים שמעוררים רגשות הם שכיחים בחיי היום -יום ,מה שנותן הזדמנות להתניות להתהוות .זה נראה הגיוני
שהתניה קלאסית תהווה בסיס להעדפות של אדם לאנשים ,אירועים ,מקומות ורעיונות .בהנחה והעדפות אלה מהוות
אספקטים חשובים באישיות ,התניה מהווה גורם שתורם מאוד לאישיות.
חיזוק והענשה
"חיזוק" ( )Reinforcerהוא ,פשוטו כמשמעו -לחזק את הנטייה לעשות את הפעולה שבאה לפני כן ,הוא מתייחס
לתוצאות נעימות .חיזוקים יכולים גם להפחית צרכים ביולוגיים (אוכל ,שתיה )..או לספק רצונות חברתיים (חיוכים,
קבלה חברתית .)..יש גם חיזוקים לא ישירים (כסף )..ואף כמיצג ויזואלי (לראות משהו אהוב" .)..חיזוק ראשוני" (
)Primary reinforcerהוא זה הפוגע בצורך ביולוגי" .חיזוק שניוני" ( )Secondary reinforcerמתאפיין בהיקשרותו
לחיזוק ראשוני (דרך התניה קלאסית) ,בנוסף ,ניתן להשתמש בו כדי להשיג חיזוק ראשוני.
המונח "הענשה" ( )Punisherמתייחס לתוצאות לא נעימות .עונשים מפחיתים את הנטייה לעשות את הפעולה שבאה
לפני כן ,גם אם האפקטיביות שלהם שנויה במחלוקת .אירועים יכולים להיות שליליים ("עונש ראשוני") באופן מהותי
ובסיסי (כאב) ,או שליליים בגלל קישורם עם "עונש ראשוני" (שהם "עונשים שליליים").
יש לשים לב להבחנה חשובה -כשחושבים על חיזוק ,בד"כ חושבים על דברים אהובים -מתנות ,כסף וכד' .כשחושבים על
עונש ,חושבים בד"כ על כאב -צעקות ,מכות וכד' .עם זאת ,מונחים אלה רחבים יותר .תמיד ,הכוונה בחיזוק היא הסטת
מצב האדם לכיוון חיובי ,כך שהפעולה שבאה לפניו תהפוך לשכיחה יותר .זה יכול לקרות בשני אופנים" :חיזוק חיובי" (
,) Positive reinforcementאלה אותם הדברים שעולים לנו בראש בהקשר של חיזוק (מתנות ,כסף .)..כש חיובי רומז על
הוספת משהו טוב .הדרך השנייה נקראת "חיזוק שלילי" ( )Negative reinforcementבו משהו שלילי ,לא נעים ,מופסק.
הפסקת משהו לא נעים מסיט את המצב של האדם לכיוון חיובי גם כן -מלא נעים לניטרלי ,לכן הוא מחזק .חיזוק שלילי
יכול להיות עוצמתי כמו חיזוק חיובי.
גם לעונש יש שתי צורות הופעה .רוב האנשים חושבים על עונש כהוספת כאב ,להסיט את מצב האדם מניטרלי לשלילי.
אבל לעיתים עונש קשור בהפסקת משהו טוב -שינוי מצב האדם מחיובי לניטרלי .עקרון זה ,הענשה דרך הפסקת משהו
טוב ,טומן בחובו טקטיקה מוכרת להפסקת התנהגות לא רצויה של ילדים" -פסק זמן" ( ,)Timeoutקיצור ל"פסק זמן
מהחיזוק החיובי" .פסק זמן מוציא את הילד מהפעילות שהוא ביצע למקום פיזי בו אין שום דבר שיסב לו הנאה .רבים
סבורים שתרגיל זה הוא טוב ,מאחר והוא נראה אנושי יותר מעונשים פיזיים כואבים .עם זאת" ,פסק זמן" יוצר מצב
שלילי לילד ,לכן יש לו את אותו האפקט כמו כל עונש אחר.
קשה לפרט בדיוק כמה חיובית תוצאה יכולה להיות (ובהתאם ,עד כמה היא מחזקת) .ערך התוצאה נקבע בחלקו לפי
המצב שלך .אם אתה רעב ויתנו לך קופסה של אוכל -זו תוצאה חיובית .אם כרגע סיימת לאכול ארוחה גדולה ,קופסת
האוכל לא תראה חיובית באותה מידה .הנושא הביא רבים לחשוב על התניה אופרנטית כתהליך שקורה קודם כל
כשלאדם יש מניע אליו יתקשר החיזוק .רבים משתמשים במושג "אופרנטית" באופן רחב ,מעבר לתהליך ההתניה עצמו,
כשהכוונה היא למושג "מכוון מטרה" ,שאומר שההתנהגות היא כלי בעזרתו תוצאה רצויה מתקבלת.
כפי שקורה בהתניה קלאסית ,גם כאן המושגים הללו באים לידי ביטוי ,אך בצורה קצת שונה .לדוגמא ,המשמעות של
הבדלה היא עדיין 'תגובה שונה לגירויים שונים' ,אך במקרה הזה השינוי בתגובה נובע מהתגמולים אשר קדמו לכך.
על מנת להבין זאת ,דמיינו שבכל פעם שמוצג גירוי ,התגובה לו תזכה לתגמול כלשהו .כשאין גירוי ,הפעולה לעולם לא
תגרור תגמול .לאט לאט הקיום או אי-קיום של גירוי משפיעה על האפשרות שההתנהגות תתבצע .לדבר הזה קוראים
, Discriminative Stimulusגירוי שמדליק או מכבה התנהגות .משתמשים בגירוי על מנת להבדיל בין מצבים וכך
להבדיל בין תגובות .מילר ודולרד ( )1941קראו לזה " ."Cue Functionהתנהגות שנוצרת ע"י גירוי שכזה נקראת
התנהגות תחת שליטה של הגירוי.
דוגמא :כיתה ולה מורה קשוחה שלא סובלת משחקים בכיתה .כשהמורה חולה ,ישנה מורה מחליפה רגועה ונינוחה.
כשהמורה המחליפה שם ,ילדים שמשחקים מקבלים תגמול שלא ניתן עם המורה הרגילה .התוצאה הצפויה היא
שהכיתה שקטה כשהמורה הרגילה שם ,בעוד הכיתה הופכת לרועשת עם המורה המחליפה .השינוי מתרחש כפונקציה
של המורה (הגירוי המובדל) ,ומשפיע על ההתנהגות של התלמידים שמוגדרת כתחת שליטת הגירוי.
היררכיית ההרגלים (ההסתברות לביצוע התנהגות מסוימת) מושפעת משינוי בסיטואציה ,אשר גורם לשינוי בגירויים.
עקרון ההכללה חשוב גם כן ,הוא תורם לתחושת המשכיות של ההתנהגות .ההכללה גורמת למעבר חלק בין גירויים
והתאמה למצב .ייתכן ולא ראית כפית בסגנון מסוים מעולם ,אך לא תהסס מלהשתמש בה על מנת לאכול מרק .ייתכן
ומעולם לא נהגת באוטו מסוים ,אך אם חברת ההשכרה תציע לך אותו ,לא תהסס לנהוג עליו .עיקרון ההכללה מאפשר
לחוקרי התניות לשוחח על תכונות .גירויי מפתח נשארים לעיתים רבות זהים ,ולכן הנטייה של אדם להגיב אליהם תהיה
עקבית.
הכחדה בהתניה אופרנטית קוראת כשהתנהגות שגררה תגמול כבר לא עושה זאת .כשהתנהגות נעשית שוב ושוב ללא
תגמולים – הסבירות שהיא תמשיך לקרות צונחת.
האם למוטיבציה יש חלק בהתניה אופרנטית? מילר ודולרד ( )1941חשבו שטבע התגמולים קשור בצורה הדוקה
למוטיבציה .הול ( ) 1943אמר שכשבעל חיים לא מקבל מזון ,הוא חווה עלייה באמביציה .בסופו של דבר ,תקבל את מה
שרצית ,ואז האמביציה תרד .ע"פ מילר ודולרד ,ירידה באמביציה מרכיבה את התגמולים .על מנת לדעת מה יחזק את
האדם יש צורך לדעת מהן המוטיבציות והצרכים שלו .גישה שונה (סקינר )1953טוענת שמוטיבציה ורצונות מקשים על
הבנת התמונה האמיתית ולא תורמים לה .סקינר טען שהמושגים אמביציה ומוטיבציה מטעים ,מאחר והם מנסים
להסביר התנהגות אך לא מסבירים דבר .סקינר טען שיש להתייחס לגירויים כגון מניעה לעומת רוויה ,דברים שניתן
לראות בעין .לגישה זו קוראים Radical Behaviorismמשום שהיא מדגישה שאין להמציא מנגנונים דמיוניים כשניתן
לבחון התנהגות באמצעות דברים נראים לעין .לסיכום 2 ,המודלים התיאורתית מסכימים על דבר אחד (חשוב להתחשב
במצב הנוכחי של האורגניזם) אך לא מסכימים על דבר אחר (כיצד לחשוב על המצב הנוכחי של האורגניזם).
נסתכל קודם כל במעבדה .פעמים רבות לא פרקטי לחכות לפעולה מסוימת ולאחר מכן לתת תגמולים .במקום זה ,ניתן
תגמול עבור פעולה אשר דומה להתנהגות הרצויה ,והדבר גורם לה לקרות בסבירות גבוהה יותר .לאט לאט ,מחזקים
התנהגות אשר מתקרבת יותר ויותר להתנהגות הרצויה .לפעולה זו קוראים ,Succesive Approximationהתנהגות
אשר מעוצבת בצורה מסוימת .במילים אחרות ,בעל החיים הנבדק לומד סדרה של גירויים משתנים .דוגמא :מתן
תגמולים לילד שהולך לבי"ס ,לאחר מכן מתן תגמולים כשהוא לומד משפטים ,ולבסוף עיצוב ההתנהגות כך שילמד
בפקולטה למשפטים ויהפוך לעו"ד.
הכחדה עוזרת לנו להבין אילו התנהגויות הן עקביות ,אך היא לא פועלת לבד .העקביות של התנהגות תלויה גם בדרך בה
הוענקו לה תגמולים בעבר .אנשים חושבים שתגמולים מתרחשים בכל פעם שההתנהגות מתרחשת ,אך זה לא הגיוני ולא
פרקטי .ישנם מצבים בהם תגמולים קורים לעיתים קרובות ,וישנם מצבים בהם לא .שינויים בתדירות ובאופן מתן
התגמולים נקראים לוח זמנים של תגמולים .בתגמול רציף ( ,)Continuous reinforcementכל התנהגות מלווה במתן
תגמול .בתגמול חלקי ( ,)Partial reinforcementלא כל פעם שמתרחשת התנהגות היא מלווה במתן תגמול.
ישנן צורות רבות של תגמולים חלקיים .התגמול יכול להגיע לאחר מס' פעמים בהן מתרחשת ההתנהגות (המורה אומרת
"מצוין" כל 5פעמים שהתלמיד צודק) .לצורה זו קוראים ( Ratio Scheduleתגמול כפונק' של התנהגות) .ניתן להחליט
על מס' קבוע ( )Fixedאו משתנה ( .)Variableהתגמול יכול להתבסס גם על מעבר זמן מסוים ,ואז הוא נקרא Interval
( Scheduleתגמול כפונק' של זמן) .גם הזמנים האלו יכולים להיות קבועים או משתנים.
לוח זמנים קבוע כפונק' של התנהגות ( ) Fixed ratioגורם לתגובה רבה ,עם עצירה הפסקה קטנה לאחר כל תגמול .הלו"ז
הזה מתבטא לדוגמא כשאדם מקבל כסף לפי יח' ייצור בעבודה .לוח זמנים משתנה כפונק' של התנהגות (Variable
)ratioגורר תגובה גדולה עוד יותר ,ללא הפסקה לאחר התגמול .דוגמא :הימורים.
לוח זמנים קבוע כפונק' של זמן ( )Fixed intervalגורר חוסר התנהגות מוחלט מיד לאחר קבלת התגמול ,ולאחר מכן
חידוש איטי אשר מתגבר עד מתן התגמול הבא .דוגמא :לימוד למבחן כמה ימים לפני ולא במהלך כל הסמסטר .לוז
משתנה כפונק' של זמן ( )Variable intervalגורר פעילות עקבית ,אך מועטה בהשוואה ל"לוז
תגמולים לא עקביים ומפתיעים משפיעים על התנהגות בצורה שונה מאשר תגמולים קבועים וידועים מראש .ישנם 2
הבדלים :הראשון הוא שאנו מגבשים התנהגות חדשה בצורה מהירה יותר כאשר התגמול עקבי ומרובה ,למרות שגם
תגמולים לא עקביים גורמים לעלייה בסבירות להתרחשות התנהגות .ההבדל השני פחות אינטואיטיבי ,אך יותר חשוב.
מדובר באפקט התגמול החלקי ( )Partial reinforcement effectאשר מתרחש כאשר התגמול מפסיק .אם תפסיק את
התגמול ,התנהגות שבנויה על תגמול מתמשך תיעלם במהרה .התנהגות שנבנתה על תגמול חלקי תעלם לאט יותר ,היא
חסינה יותר בפני הכחדה .בתגמולים חלקיים ,אי הופעת תגמול הופכת לגירוי שמעודד התמדה (אם תמשיך לנסות,
בסופו של דבר תקבל תגמול) .אי מתן תגמול ממשיך לתפקד כגירוי לטווח ארוך ,אפליו לאחר שהתגמול נעלם לתמיד.
כשמתחילים עם תגמולים קבועים ,הקשר בין אי מתן תגמול לבין התמדה לא נוצר .כשהתגמול נעלם ,לא נשאר דבר
שיגרום להתנהגות להימשך .לאפקט התגמול החלקי יש משמעות גדולה :אם אתה רוצה שהתנהגות תימשך בצורה
מתמדת ,אל תתגמל כל התנהגות .למעשה ,ככל שתתגמל פחות (אך עדיין מספיק בשביל לשמר את ההתנהגות) כך יגדל
הקשר בין התמדה לבין אי מתן התגמול .בצורה אירונית ,לאי-מתן תגמולים יש חשיבות לא קטנה מאשר למתן
התגמולים.
דוגמא :ציפור בכלוב מקבלת תגמול (אוכל) במרווחי זמן שווים ,ללא קשר להתנהגות .בגלל שהתנהגות הציפור היא
רנדומאלית בהתחלה ,מס' התנהגויות מחוזקות .בהמשך ,התנהגות מסוימת תחוזק מספיק ותהפוך לדומיננטית .בגלל
שהיא כעת שכיחה יותר ,היא מתוגמלת יותר .התוצאה היא שהציפור מבצעת התנהגות שרירותית לחלוטין באופן עקבי.
סקינר קרא לתופעה הזו "התנהגות שקשורה לאמונות תפלות" ( ."Superstitious Behaviorהוא טען שהתנהגות לא
הגיונית בבני אדם מתפתחת בדיוק בצורה הזו .תגמולים הופיעו ללא קשר להתנהגות אך חיזקו התנהגות מסוימת והפכו
אותה לדומיננטית .יש לשים לב שלהגדיר התנהגות כ"לא הגיונית" זו הגדרה סובייקטיבית .ישנו גם הבדל בין
הסיטואציה שתוארה כעת לבין החיים האמיתיים .בניסוי של סקינר הוא שלט לחלוטין בסביבת הציפור בעוד המצב
האמיתי אינו כזה.
נק' מבט זו היתה שנויה במחלוקת במשך השנים .היא לא התקבלה היטב כלל בקרב אנשים מחוץ למחנה
הביהביוריסטי .מבקרים של העמדה הביהביוריסטית מצביעים על כך שלהשקפת ההתניה יש קושי להתייחס למס'
תופעות הכוללת התפתחות שפה בילדים ביקורת זו הובילה לכך שישנם אנשים שמתייחסים להתניה כתיאוריה שגויה,
היא הובילה אחרים,סימפטיים יותר לתיאורית הלמידה,לפתח את התאוריות (על כך בפרק הבא).
נק' אחרונה בלמידה דרך התניה אופרנטית :אינטואיטיבי לחשוב ,שחיזוק ( )reinforcerיגרום להסתברות גבוהה יותר
שפעולה מסוימת תיעשה.אבל ישנם בוכחות שמה שסביר יותר הוא לא תמיד האקט עצמו אלא איכות מסוימת של
הפעולה .זאת אומרת חיזוק מאמץ בסיטואציה מסוימת יכולה להגביר התאמצות בסיטואציות אחרות .חיזוק דיוק או
מהירות במשימה תגביר דיוק או מהירות במשימה אחרת .חיזוק יצירתיות תוביל ליצירתיות מוגברת .חיזוק מחשבה
ממוקדת תוביל למחשבה ממוקדת במקומות אחרים.חיזוק השתנות תוביל שונות גבוהה יותר בהתנהגות .חיזוק יכול אף
להשפיע על תהליכי קשר סלקטיבי .כלומר-חיזוק יכול חשנות לא רק התנהגות ספציפית אלא ממדים שלמים של
התנהגות .רעיון זה מרחיב באופן משמעותי את הדרך שבה עקרונות חיזוק יכולים לפעול על בני אדם .הוא מציע
שחיזוקים יכולים לפעול ברבדים רבים של אבסטרקט .ואכן ,יתכן שמימדים רבים של התנהגות,ברבדים שונים
מחוזקים בו-זמנית כשאדם חווה מהלך עניינים משביע רצון.אפשרות זו יוצרת תמונה מורכבת הרבה יותר של שינוי דרך
התניה משנראתה עד כאן.
הערכה
מנק' מבט של תיאוריית התניה ,אישיות היא הצטברות של הנטיות המותנות של האדם .בהגיעו לגיל בגרות כבר יש
לאדם טווח רחב של תגובות רגשיות לגירויים שונים שאנו חווים כגישות והעדפות,יש לנו גם נטיות לעשות פעולות
מסוימות בסיטואציות ספציפיות .נטיות אלו שונות מאדם לאדם בהסתברותן,עמידתן להכחדה ( )extinctionוב
discriminative stimulusהיוצרים אותם.להשקפה זו יש שלוש השלכותעל הערכת אישיות .ההשלכה הפשוטה ביותר
היא שההשקפה מציעה שבערכות צריכות להתמקד בתכונות התנהגותיות ולא קוגניטיביות .דרכי ההערכה המוצעות ע''י
גישה זו מתמקדות במימדים שאפשר לצפות בהם ,של תגובות רגשיות או נטיות התנהגותיות,ולא בנסיון להשיג תחושה
כללית על "איך" האדם .השלכה שניה נובעת מהרעיון שתגובות רגשיות קשורות לגירויים מותנים ( )CSספציפיים,
ושהתנהגות תלויה ב .discriminative stimulusז''א שרגשות ופעולות קשורות לקבוצות ספציפיות של סיטואציות או
לגירויים ספציפיים בתוך בסיטואציות .מכאן שהערכה צריכה להתמקד בקבוצות הספציפיות של סיטואציות ,ובתגובות
ספציפיות,ולא בנסיון ליצור הכללה ריבה על האדם.
השלכה אחרונה היא שאין דרך טובה יותר להערכה אישיותית מאשר תצפית .אנשים יכולים לתת דיווח עצמי על רגשות
או על נטיות התנהגותיות .אך אלה לא בהכרח מדויקות או אמינות .דרך טובה יותר להעריך תגובות של אנשים היא ע''י
תצפית .הכנסת אדם לסיטואציה בה אתה מעוניין ולתת לא להרגיש את מה שהוא מרגיש באופן טבעי ואח''כ למדוד את
מה שקרה בדרך שכוללת מינימום של אינטרפרטציה מצד החוקר.
טכניקות
השקפה זו על אישיות מתייחסת לשתי טכניקות הערכה .אחת מתמקדת בהערכה של תגובות רגשיות ,השניה רחבה
יותר.
הראשונה ,הנקראת הערכה פיזיולוגית,physiological assessment"" -מסתמכת על העובדה שלתגובות רגשיות יש
מס' מרכיבים .מלבד רכיבים סובייקטיביים ,לרגשות יש גם מימד פיזיולוג .כשאנו חווים רגשות (בעיקר רגשות
אינטנסיביים) מתרחשים שינויים בגוף:שינויים במתח השרירים,בקצב הלב,לחץ הדם,גלי מח ועוד ...שינויים אלו יכולים
להיקרא-התנהגות פנימית ". "internal behaviorתגובות אלו יכולות להימדד ע''י מכשירים הנקראים "
."physiographsהתגובות אם כן ,הן מימדים של חוויות רגשיות שניתן לצפות בהם .ליתר דיוק רמת התגובה יכולה
ליצור אינדקס של אינטנסיביות של תגובה רגשית.
לדוג' אם אתה מחובר לפוליגרף ומראים לך סדרת תמונות הנחשבות מפחידות .התגובות הגופניות ישקפו את
אינטנסיביות הפחד שלך מכל תמונה .צופה יוכל להסיק לדוג' שאתה מפחד מעכבישים אך לא מנחשים .כל זאת,מבלי
שתוציא מילה .ההתנהגות הפנימית מספקת את כל המידע הדרוש .יש שחושבים שתהליכים אלו יעילים באבחון בעיות
כמו . PTSDהערכה פיזיולוגית היא ישירה ואובייקטיבית ,אך היא גם מפורטת,מורחבת וטכנית .יש נטייה להשתמש בה
יותר במחקר ופחות בשימוש קליני.
טכניקה שנייה שניתן להשתמש בה ,גם כדי להעריך תגובות רגשיות היא הערכה התנהגותית ( )behavioral assessment
היא מודדת התנהגות חיצונית בסיטואציה נבדקת ,רגשות כמו פחד ניתן לבדוק ע"י אינדיקטורים התנהגותיים -רעד,
חיוורון ,התחמקות וכו' .טכניקה זו ישימה בצורה רחבה יותר .ניתן להשתמש בה כדי להעריך אלו סוגים של פעילות
אנשים עושים ,לכמה זמן ובאלו תבניות.
הערכה התנהגותית מכוונת מאוד באיך היא מבוצעת בפועל ,לעיתים הצופה פשוט יספור פעולות מסוג מסוים ,יסמן
התנהגויות מרשימה קבועה מראש או יראה כמה זמן תיארך סדרת פעולות לפני שהיא תיפסק .במקרים אחרים התהליך
יותר מורכב ,ומשתמש במכשור אוטומטי כד לתעד כמה זמן מתמיד הנבדק בהתנהגויות מגוונות .לדוגמא ,בהערכה
התנהגותית של ילדים הצופה מפעיל מכשיר בו הוא לוחץ על כפתור כל זמן שהתנהגות מסוימת מתרחשת ,דיבור ,ריצה,
ישיבה לבד .לכל התנהגות כפתור משלה וכך ניתן לעקוב אחרי תדירות ומשך התנהגות.
טכניקות אלו הן שימושיות אך יש להן חסרונות ,הבעיה הברורה היא שהן מורכבות ולכן קשות לשימוש .בעיה נוספת
היא ששימוש בטכניקות שוות לא תמיד תניב תוצאות זהות ,כמות ההתחמקות ההתנהגותית בסיטואציה שניתן לצפות
שתהיה בעלת קורולציה גבוהה עם פחד ,לא תמיד נתמכת ע"י דיווח עצמי של פחד .גם תיעוד של physiographלא
בהכרח מסתדר עם מדדים אלו .בהינתן חוסר הסכמה שכזה קשה לדעת איזה מדד מייצג את ה"פחד האמיתי".
אם אישיות נגזרת מהתניה קלאסית ואופרנטית ,אזי כך גם התנהגות בעייתית ( .)maladaptive behaviorלעיתים
לומדים אנשים דברים שמפריעים למהלך חייהם ,לעיתים הם לא לומדים דברים שמקלים על החיים .השקפה זו מציעה
בסיס למספר סוגים של בעיות אישיות יחד עם דרכי טיפול בבעיות אלו .כקבוצה טכניקות הטיפול נקראות שינוי
התנהגות או תרפיה התנהגותית ( .)behavior modification or behavior therapyמושגים אלו משקפים את העובדה
שיש דגש על שינוי בפועל של התנהגותו של הפרט.
קבוצת בעיות אחת היא תגובות רגשיות שמתערבות בתפקוד יעיל .לדוגמא אנשים שחווים חרדה אינטנסיבית כאשר הם
נחשפים לגירוי מסוים .לעיתים החרדה אף אינה מוצדקת מכיוון שאחרים לא חווים חרדה כשבם נחשפים לגירוי זה.
חרדה אינטנסיבית וחסרת היגיון נקראת-פוביה ( )phobiaאדם בעל פוביה חווה פחד בכל פעם בו הוא נחשף לגירוי
ולעיתים קרובות נהיה עצהני מעצם המחשבה על הגירוי .למרות שתגובה פובית יכולה להיקשר לכל גירוי ,ישנם פוביות
רווחות יותר ופוביות רווחות פחות .גירויים שנקשרים לפוביה לעיתים קרובות הם-בע''ח כגון כלבים,נחשים ועכבישים,
מקומות סגורים כגון מעליות,מקומות פתוחים וחשופים וחיידקים והאפשרות לזיהום .ההשקפה שתומכת בהתניה
מניחה שתגובות פוביות נוצרו בהתניה קלאסית .לפי השקפה זו מתחייב,שבאיזשהו שלב חווה האדם פחד אינטנסיבי
בזמן בו היה חשוף לגירוי שעכשיו הוא הגירוי הפובי .גירוי זה-שהיה ניטראלי עד עתה קיבל מרגע זה את היכולת לגרום
לחרדה .עיקרון זה נראה כנכון ללא קשר באיזה גירוי מדובר .השקפת ההתניה מובילה גם להצעות על דרך הטיפול
בפוביות .כאן יש שני רעיונות חשובים .הראשון הוא הכחדה ( .)extinctionהתגובה החרדתית אמורה להיחלש אם
הגירוי המותנה ( ) CSנמצא פעמים רבות,או במשך זמן ממושך ללא הגירוי הבלתי מותנה ( .)USבאופן מוזר,בכך שאנשים
בעלי פוביות נוטים להתחמק מהגירוי שמפחיד אותם הם בעצם מונעים הכחדה של הפוביה.
הרעיון השני החשוב הוא שרגש אחר יכול לעבור התניה לאותו גירוי .אם הרגש החדש לא יכול להיחוות יחד עם פחד,
הוא ישתלט בהדרגה על מקומו של הפחד .לתהליך זה קוראים . counterconditioningלמרות שרעיון ה
counterconditioningורעיון ההכחדה שונים קצת אחד מהשני ,בפועל הם מובילים לטכניקות טיפוליות דומות.
טכניקה אחת נקראת – systematic desensitizationמלמדים אנשים להירגע באופן יסודי .תגובה זו של רוגע היא
הרגש שנועד לתפוס את מקומו של הפחד ולהחליף אותו .המטפל והמטופל יוצרים יחד הירארכיה של החרדה-רשימה
של הסיטואציות בהם נמתא הגירוי המפחיד מדורגים לפי כמות החרדה שמייצרת כל סיטואציה .לכל אדם יש
הירארכיה שונה לגבי אילו סיטואציות יוצרות הכי הרבה פחד .בתהליך זה המטופל נמצא במצב כמה שיותר רגוע ואז
מתחיל לדמיין את הסיטואציה בתחתית ההירארכיה שלו-זו שיוצרת הכי פחות חרדה .לאחר שמאפשרים לחרדה
להתפוגג,תוך הירגעות מחדש ,המטופל מדמיין את אותה סיטואציה שוב ושוב עד שהיא כבר לא מעוררת חרדה .משם
ממשיך המטופל "לעלות" בהירארכיה של המקרים המעוררים חרדה ובסופו של דבר הדמיון מוחלף בגירוי האמיתי.
כשרוגע מחליף את רגש החרדה בהדרגה ניתן לתקשר עם הגירוי שעורר חרדה.
שיטה זו הוכחה כיעילה מאוד בהפחתת תגובות של פחד בעיקר חרדות שמיוחסות לגירויים ספציפיים .השיטה עובדת
מהר מאוד ולכן זולה יחסית .טכניקה זו עשרה רבות לאנשים שסבלו מחרדות שמנעו מהם פעילות שגרתית תקינה .מידת
ההפרעה של הפוביה למהלך החיים תלויה כמובן במה מתמקדת הפוביה .פוביה מפילים לא תפריע לרוב האנשים לתפקד
בעוד לפוביה מחנויות תהיה השפעה גדולה שתפגע קשות בתפקוד היום יומי .בזמן האחרון שיטה זו קיבלה כיוון אחר.
חוקרים קלינים רבים משתמשים כעת בטיפולים בהם נחשף המטופל באופן יותר אינטנסיבי לגירוי גורם הפוביה ועומד
בחשיפה תוך עליית החרדה ואז ירידתה ההדרגתית .המטופל נשאר חשוף לגירוי גם לאחר התפוגגות הסימנים הפיזיים
של החרדה .נראה שהכחדה מתרחשת יותר מהר כאשר המטופל נמצא במצב מנוחה לאחר התפוגגות החרדה .טיפול
חשיפה שכזה " "exposure treatmentיכול להכחיד פוביה אפילו רק בטיפול אחד .טיפול מסוג זה התברר כמוצלח
יותר גם בסובלים מ .PTSD
גישה שונה במקצת לגבי התפתחות פוביות הציעו מילר ודולרד .גישתם השתמשה בהתניה אופרנטית יחד עם התניה
קלאסית .דולרד ומילר הניחו שאנשים רוכשים דחפים חדשים דרך התניה קלאסית מדחפים ביולוגיים .פחד נתפס
כדחף נלמד שמקורו בכאב.ברגע שדחף של פחד מופעל ,מופעל גם דחף בריחה ממקור הפחד .יש לזכור שמילר ודולרד
השוו בין הפחתת דחפים ((drive reductionוחיזוק( )reinforcementאם מתחמקים או בורחים ממקור הפחד,הדחף
לברוח והדחף לפחד יורדים.זה משמש כחיזוק להתנהגות של בריחה ומעלה את ההסתברות שבריחה תתרחש גם בפעם
הבאה .לדוג'-בדרך לכיתה יש שתי דרכים אפשריות-כאשר הדרך היותר קצרה כוללת גשר גבוה שגורם לך לעצבנות .ככל
שתתקרב לגשר כך הפחד והגחף לברוח יגדלו .ויום אחד,כאשר אכן תלך בדרך השניה הדחף יורד ובכך עולה ההסתברות
לכך שגם בפעם הבאה תבחר בדרך ללא הגשר.אם ההתחמקות מהגשר תקרה מספיק פעמים תתפתח פוביה מהגשר.
ישנם גירויים שלא ניתן להתחמק מהם דרך התנהגות-מחשבות שגורמות חרדה .איך מתחמקים ממחשהות לא רצויות?
בפשטות-לא חושבים עליהם.אם לא חושבים את המחשבה המפחידה הדחף לפחד יורד ובכך יש חיזוק להתנהגות-חוסר
החשיבה.בדרך זו הסבירו מילר ודולרד בדרך של התניה תופעה פסיכואנליטית של הדחקה .הדחקה-היא חוסר המחשבה
הנלמדת עד שהתהליך נהיה לא מודע והמחשבה שמעוררת פוביה לעולם לא מגיעה למודעות.העובדה שהתאוריה של
מילר ודולרד מסבירה תופעה פסיכו אנליטית אינה מקרית.התאוריה שלהם בעצם היוותה ניסיוןלהתייחס לקונספטים
פסיכואנליטים דרך תאוריית הלמידה .דוגמא זו על חרדה והדחקה היא רק אחת שהוכיחה שאפשרי להשתמש בעולם
המושגים של תאורית הלמידה להבין מקרים שפרויד ואחרים הבינו דרך עולם מושגים אחר.
יתרונות נוספים
להליכים כגון ישנם גם תוצרים משניים .ראשית ,הם שפרו במידה נכרת את מידת הבושה שאנשים חשים כאשר מצבם
הנפשי פוגע בתפקודם .גישת הלמידה מלמדת שלאנשים עם חרדות אין שום סיבה להרגיש בושה .פחד אינו סימן של נפש
חולה ,ואף פחדים לא רציונליים שנוצרו מאירועים לא חריגים יכולת להגרם כתוצאה מהתניה קלאסית.
יתרון נוסף הוא רגיעה .הטכניקות הללו יכולות לשמש כל אדם להתמודדות עם רגשות םחד או חרדה .לפיכך הן יכולות
לשמש גם לא במסגרת טיפולית ,אלא כל אימת שאדם חש מצוקה.
למרות שהטיפול בפוביות מספק דומא קלאסית לשימש בסוג טיפול זה ,ניתן להשתמש בו גם כטיפול להתמודדות עם
בעיות התנהגותיות נוספות ,כגון כעס .לאנשים רבים ישנם תגובות לא רצוניות למצבים מסוימים המעוררות אצלם כעס.
ניתן להתמודד עם כעס באותה שיטה בה מתמודדים עם חרדות :על ידיד הכחד או התניה נגדית של התגובה.
גישת ההתניה שונה מהותית משיטות אחרות ,בנוגע לטיפול בפוביות .פסיכואנליטיקן ,לדוגמה ,לא יחפש התניה .הוא
יבקש לחשוף רבדים חבוים מהילדות .עבור פסיכואנליטיקן ,הגירוי כול להיות סמלי עבור הבעיה האמיתית.
התניה קלאסית בדרך כלל משמשת להפטר מהתנהגות מותנית .אך יש מקרים בהם מבקשים לרכוש תגובה מותנית.
אלה מקרים בהם יש לאנשים תגובה חיובית לגורמים מזיקים שאותה הם מבקשים לעקור ,למשל סיגריות או שתיה
חריפה .כאשר אלה מחוברים לתגובה חיובית קשה להגמל מהם ,אך אם הם יותנו לתחושות שליליות יהיה קל יותר
להגמל.
טיפול זה נקרא טיפול בסלידה .הטיפול דומה לטי]ול בהתניה נגדית ,אך במקום ליצור התניה חיובית מבקשים ליצור
התניה שלילית .על מנת לעשות זאת יש להציג את הגורם המגרה כ CSיחד עם USהיוצר תגובה נגדית .לדוגמה ,ניתן
לקשר תרופות המעוררות בחילה לשתיה חריפה כ . USניתן להשתמש בשוק חשמלי כ USשיחובר ללנגיעה בסיגריה.
התניית סלידה אינה בשימוש נרחב כמו טיפולים התנהגותיים אחרים ,בגלל כמה סיבות .ישנם החולקים וסוברים
שהשיטות מעוררות התנגדות ,אחרים סוברים שהשיטה איה יעילה כמו שיטות אחרות.
התניה והקשר
הנקודה המרכזית של שימוש בטכניקות מבוססות על הכחדה והתניה נגדית היא החלפת תגובה לא רצויה בתגובה
נייטראלית ,חיובית או הפוכה לתגובה המקורית .ואולם ,ישנם כמה בעיות בשיטה .כאמור לעיל ,החוקרים כיום
מאמינים כי הכחדה אינה מעבירה את התגובה השלילית ,אלא יוצרץ תגובה מותנית הפוכה המאפילה על התגובה
המקורית .לעיתים ,התגובה המקורית חוזרת .כיצד ניתן למנוע את התופעה הזאת?
חלק חשוב הוא ההקשר ,כלומר ההקשר בו נרכשה התגובה המקורית הוא לעיתים קרובות שונות בההקשר בו נרכשה
ההתניה הנגדית בטיפול .אנשים רוכשים התניה נגדית בהקשר בו היא נרכשה ,כלומר בחדר הטיפולים ,אך כאשר
חוזרים לסיטואציה המקורית בה חוו את החרדה ,היא עשויה לחזור .מדוע? בגלל שהגירויים שגרמו לפחד הראשוני לא
היו בחדש הטיפולים .כתוצאה מכך ,הם עדיין מתקשרים ל CRומשמשים זרזים להתנהגות.
על מנת שתגובה החדשה תאפיל על זו המקורית ,צריכים להתמלא אחד משני תנאים:ראשית ,על האדם לרכוש את
התגובה החדשה בהקשר דומה ככל האפשר להקשר בו נרכשה התגובה המקורית .זה מה שיגרום לתגובה החדשה
להתכלל בהקשר המקורי .לחילופין ,האדם יכול להתחמק מההקשר המקורי .מסיבה זו גישות רבות הנוגעות להמנעות
מחזרה לדפוסים בעייתיים מדגישות את ההרחקה מההקשר המקורי בו התגובה נרכשה.
כדוגמה ספציפית ,ניתן לחשוב על המנעות מחזרה לעישון 60% .מהנגמלים חוזרים לעשן ,גם בשיטות גמילה בהן הם
מקבלים ניקוטין ממקור אחר .רבים המצליחים להגמל מעישון ומניקוטין חוזרים לעשן .מדוע? משום העישון מתחבר
אצלם להקשר רחב יותר של מצבים (לאחר ארוחות וכו') .ההקשר עצמו יוצר גירוי חזק לחזור לעשן גם כאשר אין
תשוקה פיסית לניקוטין.
תכנות לגמילה מעישון כיום שמות דגש הכחדת תגובת העישון לגירויים מסוימים .הגירויים ההקשריים מוצגים לבדם,
ללא עישון .התקוה היא כי אי-העישון תקושר לאירועים אלו וכך המעשנים יהיו חסינים יותר מפני חזרה לעישון .תכניות
אלו נחלו הצלחה חלקית בלבד ,יתכן שבגלל שנעשה שימוש בגירויים כלליים ולא מותאמים אישית .מאחר ולכל מעשן
יש את הסטוריית העישון הפרטית שלו ,אם יתאימו אישית את הגירויים יתכן ותהיה הצלחה רבה יותר.
בעיות התנהגותיות נוספות מתייחסות לתחום ה .instrumental conditioningהרעיון כאן נובע מההבנה שנטיות
מסוימות יכולות להרכש באמצעות העצמה ,ובכך להופכם לחסינות בפני הכחדה.
כיצד עניין זה בא לידי ביטוי? תאר לעצמך שבשלב מסוים בחיים הוריך היו נכנעים להתנהגות כמו זריקת חפצים כשלא
מקבלים מה שרוצים .ההעצמה של ההורים מעלה את הסיכוי לחוות התקפי זעם כאלה בשנית .אם ההורים יעצימו את
דפוס ההתנהגות הזה ההתנהגות הזאת תהיה קבועה ותדירה.
מאוחר יותר ,כשתתבגר ,ההתנהגות הזאת תהיה פחות ראויה .ההתנהגות זאת לא תועצם בצורה קבועה ,אך כניעות פה
ושם יתנו את אפקט ההעצמה החלקית .ההתנהגות הזאת תראה לא רציונלית לצופים מהצד ,אך ממבט של התניה ,היא
רק תפגין חסינות בפני הכחדה.
העקרון של instrumenta reinforcementהוא שניתן לשנות התנהות לא רצויה באמצעות שינוי דפוסי ההעצמה.
השיטה הטובה ביותר תהיה הגברת ההעצמה החיובית לאחר תגובה רצויה ,ובמקביל צמצום למינימום של העצמת
התנהגות שאינה רצויה .שיטה זאת תעצב את ההתנהגות למתאימה יותר .לגישה זאת לפעמים קוראים contingency
.managment
דוגמה לכך ניתן למצוא בתחום הפסיכולוגיה הרפואית ,מטיפול מילדים הסובלים מאכילת יתר .אכילת יתר נובעת הן
מהרגלים מקולקלים כמו ציה בטלויזיה במקום פעילות גופנית ,והם כתוצאה ממשטר תזונתי לקוי .מחקרים הראו
שכאשר מעצימים פעילות לא ישיבתית ,פעילות זאת מצטמצמת ורמת הפעילות הגופנית עולה .בצורה דומה ,העצמת
אכיל פירות וירקות במקום חטיפים תורמת גם היא לעליה בנטיה לאכול אוכל בריא.
בעקרון ה contingency managmentLהשתמשו גם במאמצים למנוע שימוש באלכוהול וסמים .ניתן להשתמש בזה
לעידוד התנהגות של הנזרות לפני הגמילה האמיתית .ניתן גם להשתמש בשיטה זו בצמצם תלות באלכוהול או בתמיכה
בהמנעות משימוש בקוקאין.
כל זה קל להבין כאשר ניתן לשלוט בהעצמה .אך לעיתים העצמה קורית בדרכים ומקומות לא צפויים .לדוגמה ,במשחקי
וידאו ישנה הזדמנות ללמידה רבה ,מכיוון שהמשחק מעצים התנהגות נרכשת מסוימת בזמן המשחק .הוכח מחקרית
שמשחק במשחקים אלימים מגביר את הסיכוי לאלימות גם מחוץ למשחקי הוידאו.
instrumental conditioningבקונפליקט
תפועה נוספת שעשויה לגרום להפרעות אישיותיות היא חוסר עקביות בהעצמה ,למשל כאשר אותה התנהגות זוכה
לעיתים להעצמה ולעיתים לענישה .כאשר התגובות השונות הן תלויות בהקשר בו הן מתבצעת ,האדם לומד להבחין בין
התגובות .אך כאשר אין תלות בהקשר ,או שהתלת היא מאוד חלשה ,,נוצר קונפליקט בו ההעצמה מעודדת את
ההתנהגות ואילו הענישה מדכאת אותה.
הנטיה החזקה יותר היא זאת שתבו לידי ביטוי .ואולם ,כאשר יש נטיות אחרות ששרדו ניתו להסיק שתהיה הרגשת אי
נעימות כאשר ההתנהגות מתבצעת או לא .אם הסיטואציה היא קונפליקטית ,האדם עשוי להתייחס לענישה כזרז
לביצוע התנהגות מסוימת .זה יכול לגרור הנהגות המזיקה את עצמה ולא רציונלית ,אך היא תוצאה מובנת של חוסר
עקביות.
התנהגות לא עקבית עשויה לגרום בעיות מיוחדות בגידול ילדים ,כאשר התנהגות מסוימת לפעמים מביאה להתקפי זעם
ופעמים אחרות לכניעה .פרויד דיבר על תופעות כמו יחסי כוחות כוחניים עם ההורים ,בכיינות כבעיות שנובעות מלחצים
מיניים ,אך לאו התיאוריה הזאת ניתן להבין זאת גם כנובעת מהתנהגות לא עקבית.
שימוש נוסף ב Insrumantal conditioningעשויה להיות בטיפול בתופעות גופניות כגון כאבי ראש ,כיווצ שרירים וכו'.
תופעות אלה יוחסו תמיד לבריאות לקויה ,אך התגלתה דרך בה אנשים יכולוים לשלוט בתופעות כאלה באמצעות ,IC
לתהליכים אלה קוראים ביופידבק.
אימון ביופידבק הוא אימון בו מלמדים אנשים לשלוט בתופעות גופניות בלתי רצוניות ,כאשר פשוט אומרים להם לעשות
זאת (לדוגמה ,להעלות את טמפרטורת השריר) ולא אומרים להם איך ,הם מחוברים למכשיר המאשר כאשר הם
מצליחים (האישור מהווה תגמול) .לא ברור להם מה בדיוק עשו ,אך מאוחר יותר ניתן ללמוד את הטכניקות ולהשתמש
בהם גם ללא המכשיר.
שיטת ההתניה מקובלת על ידי שני אוכלוסיות עיקריות של פסיכולוגים :חוקרים המעורבם במחקר התנהגותי ומטפלים
שרכשו את השכלתם בתקופה בה תיאוריות ההתניה היו בשיא הפופולריות שלהן .שיטה זו אטרקטיבית אצל שני
האוכלוסיות הללו בגלל שני סיבות שונות ,המייצגות שני נקודות חוזק של התיאוריה:
ראשית ,היא התיאוריה הראשונה שצצה מתוך מחקר מדעי ,ובעלת בסיס מחקרי אמפירי מוצק .הבסיס הזה הוא חשוב
מכיוון שתיאורית שניתן להסתכל ,להבין ולאשש במחקר היא בעלת עוצמה חזקה יותר.
שנית ,האפקטיביות הגדולה של התיאוריה בטיפול קליני .פסיכולוגים קליניים גילו שניתן לטפל בבעיות רבות באמצעות
טכניקות פשוטות יחסית ,ומטפלים החלו להסתכל לעומק התהליכים המעורבים בשיטה זו .כך תפסה תיאוריית
הלמידה עמדה של מהימנות לעומת תיאוריות התנהגות אחרות.
לעומת היתרונות הללו ,ישנם גם חסרונות ,המתמקדים בנקודות החוזק :העדות האמפירית .המתנגדים מצביעים בעיקר
על כך שהעדות המחקרית מגיעה מניסויים על בע"ח ,ואם היא תקפה גם לגבי בני אדם ניתן להסיק (בטעות?) שמאפייני
התנהגות הם דומים בכל עולם החי.
בקורת נוספת על המחקרים היא הפשטנות שלהם .בעוד מחקר מדעי טוב צריך להיות פשוט ,סיטואציות של ניסוי
מציעות מגוון מצומצם של תגובות ,ויש בקורת על כך שהתגובה המסוימת קרתה כי היא היו לחצים גדולים לפעילות
בכיוונה ,והזדמנות נמוכה לבחור בהתנהגות אחרת .מה קורה מחוץ לחדר המעבדות?
שאלה זו היא למעש כבדת משקל מאוד .מחקר שנעשה ע"י ברלנד וברלנד ( )1961גילה שהתנהגות אינסטנקטיבית היא
חזקה יותר מההתנהגות המועצמת .כלומר ,כשהשתמשו בתגמול על מת לאלף חיות לעשות כלמיני פעולות ,הם גילו
שההתנהגות האינסטנקטיבית שלהם חזקה יותר מהרצון לקבל תגמול .כשניסו לאלף רקונים לשים מטבע בקופה ,הם
גילו שהרקונים מעדיפים לשפשף את המטבעות אחת בשניה ,כפי שהיו עושים לדגים שהיו תופסים ,מאשר לשים בקופה.
ברלנדים לפיכך הציבו סימן שאלה ,האם ניסויי מעבדה הם בעלי תקפות לעולם האמיתי.
בעיה נוספת של התיאוריה היא שהיא אינה מדברת כל כך על אישיות ,אלא יותר על גורמים להתנהגות .המבקרים
טוענים שהתיאוריה היא פשטנית מדי ,שלימוד אקראי לא יכול ליצור התנהגות מסודרת המאפיינת את התנהגותם של
בני אדם.
במילים אחרות התיאוריה מלמדת כיצד ניתן לגרום להתנהגות כזאת או אחרת ,אך היא אינה מדברת על האדם המבצע
אותה .התיאוריות מראות קטנות מדי עבור ההרגשה שלנו כיצורים מתוחכמים בעלי מערכת מסועפת של תמריצים
ורצונות ,שיש להם אפיונים מסוימים .היא לא נותנת מענה להרגשה שלנו שיש לנו אישיות מפותחת יותר מרדיפה אחרי
תגמול.
סיכום
תיאוריית ההתניה מציעה שני סוגי לימוד.
בהתניה קלאסית ,זרז נייטרלי ( )CSניתן יחד עם זרז נוסף ( )USשהוא עצמו גורם לתגובה מסוימת ( .)CRלאחר מספיק
נסיונות ,ה CS-יוצר את ה CRלמרות שאינו קשור אובייקטיבית .התופעה הזאת מותאמת ע"י הבדלה (זרז שונה
המוביל להתנהגות שונה) ומורחבת ע"י הכללה .ה CRלבסוף נעלם כאשר ה CSניתן פעמים רבות ללא ה ,USתהליך
הנקרא הכחדה .התניה קלאסית היא טובה על מנת להבין תגובות רגשיות ,ומשמשת כלי טוב להבין העדפות ואי העדפות
מסוימות ,וכן תופעות בעייתיות כגון פוביות .ב Istrumental Conditioningההתנהגות מלווה בתוצאה שמוערכת
בצורה חיובית או שלילית על ידי מושא ההתניה .אם התוצאה מוערכת חיובית ,ההתנהגות הזאת מתחזקת .לפיכך
ההתנהגות מועצמת .אם התוצאה היא שלילית (עונש) הנטיה לביצוע אותה התנהגות יורדת .הבדלה היא התייחסות
להתנהגות שונה בצורות שונות .הכללה היא התייחסות בצורה דומה להתנהגויות שונות .הכחדה היא היא הפחתת
התגובה ע"י אי העצמת ההתנהגות .התנהגות מעוצבת בצורה טובה לכיוונים חדשים ע"י העצמת התנהגות קרובה ככל
האפשר להתנהגות הרצויה .העצמות יכולות להיות במפר תבניות ,הנקראים .Schedulesהאפשט החשוב ביותר
שנלמד ע"י העצמה הוא שהתנהגות הנלמדת ע"י העצמה חלקית היא יותר עקבית מאוחר יותר כאשר אין העצמה מאשר
העצמה מתמשכת.
גישת ההתניה גורסת שאישיות האדם היא סיכום כל הנטיות המותנות שלו .הערכה ,מנקדת מבט זו ,צריכה להתבסס על
אספקטים שונים של נטיות התנהגותיות כשהן קורות בסיטואציות מסוימות .הערכה יכולה להתבסס על תגובות
פיסיולוגיות ,התנהגות גלויה ,או דיווח שלהם של תגובות רגשיות לסוגים שונים של גירויים.
גישת ההתניה קובעת כי בעיות התנהגות נלמדות באותה דרך בה התנהגות נורמלית נלמדת .התניה קלאסית יכולה
ליצור פחדים חזקים ולא מוסברים ,הנקראים פוביות Instrumental Conditioning .יכולה ליצור נטיות התנהגותיות
גם כאשר הן לא מתאימות .כל הבעיות הללו יכולות להפתר ע"י תהליכי התניה ,הנקראים בשם גורף טיפול התנהגותי או
התאמת התנהגות .דסנסיטיזציה סיסטמית מתנה נגדית את מושא הפחד ע"י הצגתו בתנאים רגועים .שיטות אחרות של
טיפול באמצעות חשיפה ,משאירה אנשים בפוקוס על הסביבה הלא רצויה תקופה מושכת לאחר תגובת הפחד
הראשונית .סיפול בסלידה יוצרת התניה שלילית במקום חיובית להתנהגות ממנה רוצים להפתר .עקרונות ה ICטומנות
בחובן אפשרויות רבות לטיפול .באימון ביו פידבק ,אנשים לומדים להפעיל סוגים שונים של תגובות גופניות עבור מטרה
כגון שליטה בכאב.
פרק 13
תיאוריות הלמידה הקוגניטיביות התפתחו על רקע אכזבה מסוימת מתיאוריות ההתניה (קלאסית ואופרנטית) .רבים
האמינו שתיאוריות ההתניה אומנם מבוססות ונכונות אבל אינן מקיפות את כלל דרכי הלמידה ולכן לא שלמות ,שכן לא
ניתן להסביר דרך תיאוריות אלה פעולות למידה שגרתיות המתרחשות מחוץ לכתלי המעבדה ,לדוגמה :למידה דרך
צפייה ,תינוק שמבצע פעולה מסובכת בבת אחת וללא ניסיון קודם ועוד...
תיאוריות הלמידה הקוגניטיביות שמות יותר דגש על תהליכים מנטאליים בהשוואה לקודמותיהן ומכאן שמן .כמו כן,
הן גם מדגישות אספקטים חברתיים בתהליך הלמידה ולכן גם נקראות תיאוריות למידה חברתית.
חיזוק חברתי
התיאורטיקנים של גישת הלמידה החברתית לא פסלו את עיקרון החיזוק ,השאוב כזכור מתיאוריות ההתניה ,אלא
פשוט הרחיבו את הטווח שלו וטענו שרוב החיזוקים המשמעותיים ביותר עבור האדם לא נובעים מצרכים פיזיים כי אם
מצרכים חברתיים למשל :שבח ,חיוך ,חיבוק ,אישור וקבלה חברתית ועוד...
במחקר שנעשה בשנת 1968שבו החוקרים לקחו כקבוצת מחקר ילדים ,שלא הקדישו מטבעם זמן רב ללימודים ,והעריכו
את נקודת ההתחלה של כל אחד מהם .החוקרים התחילו לתת חיזוקים חברתיים חיוביים (שבחים ותשומת לב) לילדים
כשעסקו בלימודים .תוצאות המחקר הראו שרמת ההשקעה של הילדים בלימודים עלתה במידה משמעותית ואף
הוכפלה .יש לציין כי עפ"י התיאוריות החברתיות ,הלמידה לא נובעת תמיד מדחף ,חסך או צורך.
תיאוריות הלמידה החברתית כוללת גם את המושג חיזוק עצמי ,שלו שתי משמעויות :הראשונה היא :מתן תגמול עצמי
על ביצוע מוצלח של משימה או השגת מטרה למשל :לפרגן לעצמך מערכת סטריאו חדשה אחרי שהצלחת להצטיין
במבחני הסמסטר .הפירוש השני של חיזוק עצמי הוא במשמעות של ביקורת עצמית .אתה רואה התנהגויות מסוימות
שלך באור חיובי (שביעות רצון מעצמך>-חיזוק עצמי חיובי) או שלילי (חוסר שביעות רצון>-ענישה עצמית) .עקרון זה של
משוב עצמי משחק תפקיד חשוב בהסברה של למידה ושינוי של התנהגות עפ"י התיאוריות החברתיות.
אמפתיה אינה גורמת ישירות ללמידה אבל היא פותחת הזדמנות ללמידה ,שכן חווית רגש בנוכחות גירוי ניטרלי באופן
עקבי יכול לגרום לכך שאותו גירוי יוכל לעורר בנו את אותו רגש (גירוי מותנה) .האדם יכול לחוות את הרגש על בשרו
(באופן ישיר) או דרך תצפית (באופן עקיף) .כלומר ,גירוי רגשי עקיף יכול גם הוא לגרום להתניה קלאסית .תופעה זו
נקראת התניה קלאסית עקיפה .בניסוי מסוים ציוותו אנשים לזוגות .אדם אחד היה מחובר לאלקטרודות והשני פשוט
היה צריך לצפות בו .כל פעם שהושמע צליל (גירוי ניטרלי) ,בן הזוג של הצופה קיבל זרם חשמלי ועיווה את פניו .אחרי
מספר פעמים כאלה ,הצופה התחיל להראות תגובה רגשית לצליל עצמו וזאת למרות שהוא מעולם לא חווה על בשרו את
הכאב מהזרם החשמלי.
הערת מסגרת :תוצאה נפוצה של אמפטיה היא אלטרואיזם .כשאנחנו רואים מישהו סובל ,האמפתיה שבנו מתעוררת
ומובילה אותנו לעזור לו .ישנן תיאוריות שונות באשר ללמה זה קורה :תיאוריה אחת גורסת כי התעוררות אמפטיה כלפי
אדם סובל גורמת לנו מצוקה ולכן ,כדי להפחית את המצוקה שלנו ,אנו מנסים להפחית את מקורה (סבלו של אותו
אדם) .במילים אחרות ,אלטרואיזם הוא דרך להפחית את המצוקה האישית שלנו והפחתת מצוקתו של האדם האחר
היא בגדר תוצאת לוואי בלבד .תיאוריה אחרת גורסת כי אמפטיה ,פשוט מאד ,מעוררת בנו את הרצון להקל על סבלו של
האדם האחר .ישנם נתונים המצביעים על כך ששתי התיאוריות נכונות ,שכן אפטיה מעוררת באדם את הרצון להקל על
סבל האדם האחר ובמקביל להקל גם על מצוקתו שלו.
חיזוק עקיף
מושג חשוב נוסף בלמידה נצפית הוא חיזוק/עונש נצפה :אם אדם אחד יצפה באדם אחר ,שפועל בצורה מסוימת ומקבל
חיזוק חיובי על מעשיו ,יותר סביר להניח שיאמץ את אותה התנהגות לעצמו .אדם ,שצופה באדם אחר שנענש על
התנהגות מסוימת ,פחות סביר להניח שיאמץ את אותה התנהגות לעצמו .כלומר ,התנהגותו מושפעת למרות שהוא לא
חווה באופן ישיר את החיזוק או את העונש .תהליך זה הוא מאד חשוב ,שכן הוא מאפשר לאדם ללמוד מגוון של
התנהגויות מיד שנייה .כלומר ,האדם לא חייב לחוות הכל על בשרו ,הוא יכול ללמוד גם מניסיון של האנשים סביבו
ולחסוך מעצמו סיטואציות לא נעימות ,שעלולות גם להשפיע על ההערכה העצמית ,בכך שהוא לומד מהצלחות
וכישלונות של הסובבים אותו .לעיתים למידה בדרך זו היא אפילו יותר אפקטיבית מלמידה ישירה.
לעיתים הלמידה העקיפה תוגבל לגבולות של סיטואציה מסוימת .כלומר ,בסיטואציה שונה אתה לא תיישם את
ההתנהגות הנלמדת ,לדוגמה :אתה לומד דרך תצפית שלדבר בכיתה מוביל לגערה אבל רק בשיעורים מסוימים .למידה
עקיפה בעצם מונעת מיצירת מערכת צפיות (מפורשות או משתמעות) הקושרת בין התנהגות מסוימת לקבלת חיזוק או
עונש.
הכללה מילולית ( )semantic generalization
אמרנו שהתיאוריות החדשות חברתיות יותר וקוגנטיביות יותר מהתיאוריות הישנות .עד עכשיו התמקדנו בפן החברתי
וכעת נראה כיצד הן קוגנטיביות יותר.
הכללה ( )generalizationהיא תגובה בצורה דומה לגירוי דומה אך לא זהה לגירוי עבורו הוטמע תהליך התניה (
.) conditioningבע"ח מבצעים הכללה כלפי גווני אורות וצלילים אך בני אדם אדם מסוגלים לבצע הכללות מורכבות
יותר כמו למשל הכללה מילולית ( )semantic generalizationשהיא הכללה על סמך משמעות.
כמו כל הכללה גם הכללה מילולית יכולה להתרחש בהתניה קלאסית ( )classical conditioningובהתניה
אינסטרומנטלית ( .)Diven,1936;Maltzman,1968( )instrumental conditioningדוגמא להכללה מילולית בהתניה
קלאסית :אדם שחווה גירושים כואבים וכעת יש לו תגובה רגשית שלילית לשמע המילה "גירושים" יגיב באופן דומה גם
למילים "בית משפט" "עורך-דין" "מזונות" ו "פרידה".
ההנחה בבסיס תיאוריית ההכללה המילולית היא שהתניה לא מתרחשת כלפי הגירוי הספציפי עצמו אלא כלפי אלמנטים
קוגנטיבים שמייצגים אספקט של הגירוי .לכן הכללה מילולית תתרחש רק כאשר יש קישור בין הגירוי לבין מילים עם
משמעות דומה.
התיאוריות המוסברות בפרק זה מניחות שקיים מבנה מנטלי מורכב שכזה ובמובן זה הם תיאוריות למידה קוגנטיביות.
דוגמא טובה לתהליך למידה של חוקים היא רכישת שפה משום שכל שפה מבוססת על חוקים רבים .בהתחלה ילדים
הלומדים לדבר אינם מתייחסים לחוקי השפה אלא לומדים מילים-כל מילה ומשמעותה .גם בהמשך כאשר הם
משתמשים במילים מורכבות יותר כמו הטיות זמנים (עבר,הווה ועתיד) הם עושים זאת ע"י חיקוי כל מילה בנפרד .בשלב
מסוים הילד מבין שיש חוקיות בשפה וניתן לזהות זאת מכיוון שהוא יעשה שימוש יתר בחוק ( )overregularizesויכיל
אותו גם על מילים יוצאות מן הכלל .למשל אנגלית ילד יגיד " "I goedבמקום "( "I wentע"פ החוק של הוספת edבזמן
עבר) .זה יכול להתרחש גם אם הוא כבר ידע להגיד " " I wentמשום שאז הוא חיקה וכעת הוא מיישם חוק( .
)Marcus,1996
מרגע שמתחילה למידה על בסיס חוקים היא הופכת חלק מרכזי בתהליך הלמידה של האדם .כל חוק שנלמד בהקשר
מסוים יכול להיות מיושם בהקשרים שונים ורחבים יותר .למשל מלמידה למבחן ספציפי אדם לומד חוקים של
התכוננות למבחנים בכלל.
ראינו כי למידת חוקים משפיעה על ההתנהגות ולא מותנית בחיזוקים ולכן נשאלת השאלה מהו כן תפקידה של ההתניה
המצטברת ( )incremental conditioningבהשפעה על ההתנהגות?
תשובה אפשרית אחת היא שההתניה מסייעת באמצעות חיזוקים בהכוונת האדם לזיהוי ורכישת חוקים ומרגע שזוהה
החוק הוא מוטמע ומיושם בהקשרים רחבים ע"י תהליכי הלמידה שציינו.
פן נוסף של תיאוריות הלמידה הוא הציפיות ( .)expectanciesההנחה היא כי לבני אדם יש ציפייה בנוגע לסבירות
שפעולה מסוימת תוביל לתוצאה רצויה וכמובן שזה ישפיע על ההתנהגות )Rotter,1954 ( .על פן זה ניתן להסתכל
כהרחבה של תיאוריות ההתניה ( )conditioningאו דווקא כהתרחקות מהן .הציפייה נדונה בהקשר של תיאוריית
ציפייה-תמריץ ( ( )expectancy-incentive theoryהוזכרה בפרק .)5
ציפייה ( )expectancyהיא הערכה לגבי הסבירות שהתנהגות מסוימת תשיג את התוצאה הרצויה.
ע"מ לחזות התנהגות ע"פ תיאוריה זו יש לקחת בחשבון הן את התמריצים והן את הציפיות של האדם)Feather,1982( .
הרעיון של ציפייה איננו חדש אך גישה זו לאישיות שמה דגש מיוחד על עניין זה.
תפיסה זו פותחה על ידי ג'וליאן רוטר ( )Rotter,1954,1966מתוך התבוננות שלו במטופלים .רוטר הגיע למסקנה
שמאירוע מסוים אנשים שונים לומדים דברים שונים .כלומר יש אנשים שלומדים ע"פ עקרונות שיטת ההתניה
האינסטרומנטלית ( )instrumental conditioningאך מאותו אירוע יש אנשים שלא לומדים דבר.
לדוגמא :שני סטודנטים ביישנים שפנו לטיפול כדי להתגבר על הקושי ביצירת שיחה עם נשים .המטפל נתן לשניהם עצות
בנוגע לנושאי שיחה וכו' וביקש מהם לנסות לנהל שיחה עם הבחורה במשרד הסמוך .בשני המקרים הבחורה הגיבה
בצורה חיובית.
בחור אחד חוזר ואומר כי העצות היו מצוינות והוא הולך לזכור אותם ולהשתמש בהם להבא.
הבחור השני אומר כי הבחורה הייתה מאוד נחמדה אליו והוא לא יודע למה.
רוטר סבר כי הפער נעוץ במידה שבה כל אדם יוצר קשרים של סיבה ותוצאה בין התנהגותו לבין התוצאות שבאות
בעקבותיה .כמו רוב חוקרי הלמידה החברתית ( )social learningגם רוטר האמין כי למידה אינסטרומנטלית מחייבת
יצירת קשר שכזה שכן בלעדיו אין לחיזוק ( )reinforcerהשפעה על ההתנהגות ,כמו במקרה של הסטודנט השני.
המונח שמתאר את ההבדלים הבין אישיים הללו הוא מיקוד שליטה ( .)locus of controlאנשים בעלי מיקוד שליטה
פנימי ( ) internal locus of controlרואים בחיזוקים תוצאה של מעשיהם ואילו אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני (
)external locus of controlרואים בחיזוקים דברים הנשלטים ע"י גורמים מבחוץ.
למרות שמיקוד השליטה נע על פני סקאלה רחבה מרבים להשתמש בקצוות כדי לתאר אותו ומציינים אותם באותיות I
) (internalו ). E (external
בניסויים בנושא חוקרים יצרו מיקוד שליטה זמני ע"י הוראות לחלק מהנבדקים כי תוצאות המשימה שלהם תלויות
בכישוריהם (פנימי) ולחלק השני כי התוצאות תלויות במזל (חיצוני) .במחקר של ) Phares(1957התגלה כי נבדקים
שנאמר להם כי כישוריהם יקבעו את התוצאה למדו מן התוצאה לגבי מבחנים עתידיים (התניה אינסטרומנטלית) ואילו
הנבדקים שנאמר להם כי התוצאה נקבעת ע"פ מזל לא עשו השלכות שכאלה.
ראה משמעותית לאמיתות התיאוריה הושגה במחקר על הבדלים בין אישיים במיקוד שליטה ( )Lefcourt,phares,1976
הם גילו כי אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי מעלים את הציפייה ( )expectancyשלהם אחרי הצלחה ומורידים אותה
אחרי כשלון בעוד אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני נוטים להפוך את כיוון הציפייה ללא קשר לתוצאה .להבדלים אלו
השלכות בנושאים מורכבים יותר כמו הצלחה אקדמית למשל.
רוב המחקרים משתמשים בסקאלה שהציב רוטר ( I-( Eאך יש עליה כמה נקודות ביקורת מרכזיות:
בעקבות הביקורת נוצרו סקאלות אחרות .חוקרים אחדים ניסו למדוד כל סגנון התנהגות (חיצוני ופנימי) בסקאלה
נפרדת ואילו אחרים ( ) levenson, 1973,1981ניסו להבחין בין משתנים שונים המשפיעים על מיקוד שליטה למשל מזל
אל מול גורמים חיצוניים אחרים.
למרות השפעתה הרחבה של התיאוריה הועלו לגביה מספר שאלות .בנוגע להנחת המוצא שהבסיס להתניה הוא קשר בין
מעשים לחיזוקים שנובעים מהם הרבה מהראיות מצביעות על כך שגם בעלי מיקוד שליטה חיצוני עושים קשר שכזה( .
)Weiner, Heckhausen, Meyer & cook, 1972לגבי הניסויים שהזכרנו בהם יצרו מיקוד שליטה זמני ע"י הבדלה בין
כישורים ומזל הרי שלהבדלה זו יש גורם נוסף והוא היציבות שכן כישורים יציבים ומזל הוא משתנה ולכן נשאלת
השאלה מה השפיע יותר על הניסוי ,מיקוד השליטה או היציבות ( . )stabilityהמחקר סבור כי היציבות משפיעה יותר
ולכן מסקנות הניסוי עומדות בסימן שאלה.
מכאן נובעת שאלה על בסיס התיאוריה .האם הסקאלה פנימי-חיצוני ( )I-Eערבבה מיקוד עם יציבות? שאלה זו נותרה
ללא מענה .דעה נוספת היא שהסקאלה מערבבת בין מיקוד שליטה ובין בטחון עצמי ,כלומר שבעלי מיקוד שליטה פנימי
הם בעצם בעלי בטחון עצמי יותר גבוה )Carver, 1997 ( .לפי שיטה זו הגורם המשפיע על ההתנהגות הוא ציפייה
לתוצאות טובות ולא מיקוד השליטה.
Efficacy expectancies
בניסוי שערך אלברט בנדורה ,הוא הסיק ,שאנשים יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להשיג את המטרות שלהם ,אבל,
זה לא מספיק .הם חייבים גם להיות בטוחים ביכולתם לבצע את הפעולה .לביטחון הזה הוא קרא efficacy
. expectancyהוא טען שאם טיפול פסיכולוגי מסויים הצליח ,משמע הצליחו להחדיר חזרה את הביטחון לאדם כדי
שיתנהג כמו שהוא חושב שצריך.
לכאורה נראה שהגישה הזו דומה לגישה מהפרק הקודם על מקום השליטה הפנימי שלך ( .)internal locus of control
אנשים בעלי שליטה פנימית יראו את התוצאות בקשר ישיר למעשים שלהם .אך הם לא בהכרח מרגישים שיש להם את
היכולת לפעול בדרך הנכונה .low efficacy expectancy
ניתן כך להסיק שאין אנשים בעלי מקום שליטה חיצוני ( – )external locus of controlאנשים שמאמינים שהתוצאות
תלויות גורל ולא מעשים אישיים -ובעלי -low efficacyמכיוון ש efficacyתלוי באמונה שלך בקשר בין מעשיך לבין
התוצאות .אך בנדורה טוען שמצב כזה יכול לקרות אם לאדם זה יש גורמים חיצוניים (לדוגמא אמונה במזלו/גורל,
תרופות) שהוא מאמין שמשפיעים עליו ועל מעשיו.
המחקר של בנדורה הוביל למחקרים רבים נוספים בתחום)efficacy perceptions- ep( :
ועוד ניסויים...
ישנן שתי אסטרטגיות להטמיע את הפעולות בזכרון -הראשון הוא לדמיין תמונה של הסיטואציה והשני הוא לתאר אותו
במילים.
ברגע שהצלחנו לזכור את הפעולה היכולת לתרגם אותה למעשים שלך תלויה ברמת ההיכרות הקודמת שלך עם מרכיבי
הפעולה .לדוגמא ספורטאי יוכל ללמוד ספורט חדש הרבה יותר בקלות מכיוון שהוא כבר מכיר תנועות/פעולות
מהספורט הישן .ומנגד בן שמנסה ללמוד תנועה בבלט ככל הנראה יתקשה כי אין לו ידע מוקדם בריקוד.
ככל שיש פחות מרכיבים שצריך לזכור (כתוצאה מהיכרות קודמת) קל יותר לזכור את הפעולה השלמה.
בניסוי שבוצע נתנו לילדים לצפות בסרט בן 10דקות בו מבוגר נותן מכות לבובה ומשמיע קולות אגרסיביות .הילדים
חולקו לשלוש קבוצות -האחד צפה בסרט שנגמר במבוגר אחר שנותן תגמול חיובי למבוגר שהרביץ .השני נגמר בלי
תגמול כלל .והשלישי נגמר עם תגמול שלילי .לאחר מכן נתנו לילדים לשחק עם צעצועים ,ביניהם הבובה המדוברת,
למשך 10דקות כשהם לבד בחדר ונצפים על ידי נסיינים ללא ידיעתם .לאחר מכן נכנס מבוגר לחדר ומבקש שישחזרו את
הפעולות שביצע המבוגר .תוצאות הניסוי הראו שלא היה הבדל בזכרון הפעולות בין שלושת הקבוצות אך כן היה הבדל
בביצוע הפעולות על הבובה בזמן החופשי שניתן .הילדים שצפו בתגמול חיובי וללא תגמול ביצעו את הפעולות (האלימות)
הרבה יותר מאשר הילדים עם התגמול השלילי.
כלומר ניתן להסיק שתגמול עקיף ישפיע על ביצוע הפעולה באופן יזום .וזאת לעומת זכרון הפעולה אשר התגמול אינו
משפיע עליו כלל.
ניתן לומר שלמידה מצפייה היא אחד הכלים המשפיעים בפיתוח אישיות ,כמות אדירה של חומר נלמדת בזמן מינימלי,
ולאחר שאנו לומדים את השיטה הזו בגיל צעיר בלתי אפשרי למנוע ממישהו ללמוד בדרך זו כל חייו.
התנהגות מגדרית היא דפוסים התנהגות שונים שאנשים לומדים בהתאם למגדר שלהם בחברה .ילדים רוכשים התנהגות
זאת בגיל צעיר מאוד -יש אינפורמציה שמועברת בעזרת מסרים ישירים ("בנות לא משחקות כדורגל") ויש למידה
שנובעת מצפיה בפעולות אלו (נועה צופה באמא שלה מבשלת ולכן הפעולות הללו זכורות לה) .אבל ילדים צופים בשני
ההורים לא? כן ולא .בנים ובנות זוכרים פעולות של שני המינים אך יש ממצאים שמצביעים על כך שישנה העדפה למין
שלך .בנוסף יש הוכחות לכך שילדים יותר מזדהים עם מבוגרים ממגדרם .אנשים ככלל גם יותר מזדהים עם מודלים
שדומים להם ושהם אוהבים .תורם נוסף לתופעה זו זו רשת חברתית סמויה -ישירה ועקיפה .ילדים מתוגמלים מצפיה
במבוגרים מהמין שלהם (דוד מקבל יותר חיזוקים כאשר הוא צופה באביו כשהוא מתקן מדף) .כתוצאה מזה הם מבלים
יותר זמן בצפיה בהם ורואים פעולות אלו כרלוונטים למגדר שלהם .אין ספק שהילד צופה ולומד מפעולות המין השני אך
הוא לא מתוגמל על ביצוע פעולות אלו ויש סיכוי שאף יוענש (רועי ישים איפור ואביו יצעק עליו).
השאלה אם כך היא למה תפקידים אלו מוגדרים למין ספציפי? ישנה תשובה אבולוציונית (מפרק )6וישנה תשובה
תרבותית.
למודלים הקרובים אלינו יש משמעות אך יש גם משמעות למודלים סימליים (טלויזיה ,מגזינים ,סרטים) .לדוגמא
בהתאם לאיך שהטלויזיה תראה דמויות מסויימות אנו נלמד שכך אמור "גבר" או "אישה" להתנהג.
ישנם הגורסים שאם נאמץ את התכונות הטובות מכל מין נהיה אנשים יותר גמישים ומסתגלים לחברה.
מודלים של אגרסיה ועניין אלימות תקשורתיתModeling of Aggression and the Issue of Media -
Violence
נושא נוסף בלמידה קוגנטיבית חברתית הוא למידת אלימות מהמדיה .ישנם שלושה תהליכים ללמידה זו:
הראשון הוא לימוד ע"י תצפית -במדיה של היום מציגים כל הזמן פעולות אלימות ואנו לומדים את הפעולה עצמה
(האלימות "החדשנית") כתוצאה מהצפיה .זה מקבל פן נוסף כאשר מתחשבים בעובדה שבמאים של סרטים מנסים
לחדש .התהליך השני הוא של העברת המסר שאלימות מותרת ואף נחוצה לעיתים אפילו ע"י ה"טובים" כדי להתמודד
עם ה"רעים" .בנוסף אם נעלה את הטענה שהרעים נענשים על מעשיהם האלימים הרי שהעונש מגיע בדר"כ בסוף הסרט
והטובים משתמשים גם באלימות כדי להענישם (מסקנה שעשויה להתקבל 0אלימות היא דרך טובה להתמודד עם
בעיות) .והתהליך השלישי הוא שבעקבות החשיפה המתמדת לאלימות הרגישות אליה יורדת באופן דרסטי .בניסוי
שנערך נתנו לשתי קבוצות של אנשים לצפות בטלויזיה -האחת צפתה במשחק אליפות בכדור-עף והשניה צפתה בסרט
אלים .לאחר מכן נתנו לשתי הקבוצות לצפות בקטע אלים (אמיתי) עם מעקב על קצב ליבם .הקבוצה השניה פחות
התרגשה מהקטע האלים באופן משמעותי.
לתהליכים אלה משמעויות נרחבות .קשה לכמת אותה אך ניתן לראות את השפעותיה המדאיגות.
Assessment הערכה:
ניגע בשלושה נושאים על מנת להעריך למידה חברתית קוגנטיבית-
הראשון -משתמשים בדיווח עצמי בצורה נרחבת לעומת תצפיות חיצוניות על התנהגות .בהתבסס על כך שצורת למידה
קוגניטיבת מדגישה את המשמעות של המחשבות על התנהגות ,זה יהיה רק טבעי להשתמש בדיווח עצמי של הרגשות
והמחשבות שלהם כמקור מידע מהימן.
השני -סוג המשתנים הנבדק בניסויים אינו איזו פעולה מבוצעת אלא איך יחוש האדם המבצע או מה יחשוב .ישנה
חשיבות רבה לציפיות של כל אדם (.)Expectancy
השלישי -לימוד קוגניטיב חברתי שם דגש על תגובות של אנשים ספציפיים לסיטואציות מסויימות .והסיבה לכך נעוצה
בעובדה שאנשים מגיבים שונה במצבים שונים ובנוסף לזה גם רואים את הסיטואציה באור שונה (כלומר אחד יחשוב
ששיעור פילוסופיה הוא הזדמנות ללמוד משהו חדש והשני יראה אותו סה"כ כעוד קורס שצריך להוציא בו ציון גבוה).
נתייחס כעת לבעיות התנהגותיות שעולות ודרכי הטיפול שמבוססים על גישת ההתנייה ועל גישות חברתיות
וקוגניטיביות.
עקרונות ההתניה מציעות שרגשות חריגים כגון פחד נובעים מהתניות קלאסיות .בדומה התנהגויות חריגות נובעות
מדפוסי תגמול .התפיסה החברתית קוגנטיבית מציעה עוד גורמים משפיעים בהתבסס על 3עקרונות -התניה עקיפה,
ציפיות ,ולמידה מצפיה.
התניה עקיפה -לא חייבים לבוא במגע ישיר עם הגירוי על מנת להגיב כלפיו (כגון פחד) .בנוסף ניתן ללמוד מצפיה
בתוצאות פעולותיהם של אחרים.
ציפיות-לדוגמא אם אתה מצפה להרגיש פחד במקומות גבוהים -אתה תימנע ממקומות גבוהים .ציפיות אלה יכולים
להתפתח כתוצאה מהניסיון יד ראשונה ,שניה (עקיפה) ,מדברים שאנשים סיפרו לך או פשוט מלעשות שתים ועוד שתים
בראש .לא משנה איך נרכשו הציפיות הנ"ל הן עלולות להיות חזקות ולהשפיע על התהגות .ניסיון שלילי ממשהו עלול
לגרום לך להפסיק לנסות ולכן הצלחה תהיה בלתי אפשרית -מה שיוביל למוטיבציה ירודה ולחוסר השקעה (מצב
הנקרא.)learned helplessness-
למידה מצפיה -מקור נוסף לבעיות התנהגותיות בגישה זו היא מחסור במודלים טובים שמיהם ניתן ללמוד פעולה בדרך
הנכונה .אם מעולם לא ראית מישהו מבצע את הפעולה כמו שצריך (לדוגמא -לבשל ,ללמוד -לסכם בשיעור) אתה עלול
ללמוד את הדרך הפגומה .נוסף על זה כשאתה מכיר בעצמך כאדם שלא יודע משהו מסויים (לדוגמא -לרקוד או להרגיש
בנוח במצבים חברתיים) כך גם ציפיותיך ירדו ותנבא רעות.
ניתן להשתמש בשיטת תרפיה מבוססת-מודלים זו בכדי לטפל בפחדים או בעזרת מודל שליט ( )mastery modelשבו
המודל מראה על חוסר-פחד בעת התמודדות עם הגירוי המפחיד את המטופל ,או בעזרת מודל מתמודד ()coping model
בו המודל מראה על פחד בעת התמודדות עם הגירוי המפחיד אך גם על התמודדות הדרגתית עמו עד לכדי התגברות
מוחלטת על פחדיו – השיטה השנייה היא ככל הנראה היעילה יותר ,על אף עדויות מעורבות .הבדל נוסף הוא בין מודלים
נצפים ובין מודלים השתתפותיים ( )participant modelingשבו המטפל מבצע את ההתמודדות עם הגירוי המפחיד ואז
מעודד את המטופל לבצע את אותה הפעילות בעצמו ,תוך עידוד מלילי ומתן הוראות תוך כדי (שיטה זו הינה אפקטיבית
יותר) .כל העת המטפל מדבר על רגשותיו כלפי הגירוי המפחיד ,ואסטרטגיות מנטאליות כיצד להתמודד עם הפחד.
טיפול נוסף הוא בהקשר לציפיית יעילות )efficacy expectancy (,אשר עפ"י בנדורה ( )1977יש בה צורך בכל טיפול
שהוא בגישה החברתית-קוגניטיבית (כל תרפיה שהיא תעודד גם ציפיית יעילות אצל המטופל) .מחקר שנעשה על ידי
בנדורה ועמיתיו (ב ) 1977-הפגיש קבוצות של אנשים עם פחד מנחשים עם פחדיהם ,בין אם ללא הכנה מקדימה ,אם ע"י
הסתכלות על מודל המתמודד עם פחד מנחשים ,וע"י מודלים השתתפותיים ,והראה הבדל מדורג משמעותי בין שלושת
הקבוצות הן בהתנהגותם עם הנחשים עצמם ,והן עם הציפיות שלהם לגבי יכולותיהם להתמודד עם פחדיהם .בנדורה
טען כי יש שינוי התנהגותי עקב שינוי בציפיית היעילות ,כי הצלחה בביצוע גורמת לעלייה בציפיית היעילות בעתיד ,וכי
גם ניסיון חליפי הוא משמעותי בהגברת ציפיית היעילות .מתנגדיו של בנדורה טענו כי לא ניתן לקבוע אם ציפיית יעילות
משפיעה על ביצוע או להיפך ,והעלו את השאלה של חשיבות ציפיית היעילות האישית אל מול הציפייה שדבר מה סביר
אכן יתרחש.
סיכום :לגישה החברתית-קוגניטיבית ישנם מספר רב של יתרונות ,הן כאלו משותפים עם הגישה הביהביוריסטית
המקורית (בסיס אמפירי חזק ,אפקטיביות רבה בפתרון בעיות התנהגות) ,והן כאלו נפרדים ממנה (חקירת התנהגות
מחוץ לקירות המעבדה ,דגש על העצמי ועל אישיות ייחודית ,הפרדת האדם מן החיה) .הבעייתיות הרצינית ביותר של
גישה זו היא הקשר בינה ובין הגישה אשר הולידה אותה :הדגש על קוגניציה כנגד התבוננות על מחשבה כתופעת לוואי
חסרת משמעות ,המשמעות של חיזוק כדבר מה אינפורמטיבי כנגד השפעתו הישירה על התנהגות ,הנושא של
חיזוק-עצמי שהקשר בינו ובין חיזוק מהסביבה אינו ברור ,וכו' .עם התפתחות הגישה היא נהייתה נפרדת יותר ויותר
מתיאוריות הלמידה המקוריות (בנדורה הגדיר אותה כתיאוריה לא-לימודית ב ;)1986 -רבים מתומכיה עברו אל הגישה
הקוגניטיבית וזנחו את החלק החברתי שבה ,ולא ברור האם הגישה החברתית-קוגניטיבית תמשיך להתקיים ,או האם
עקרונותיה יתפזרו ויעלמו אל תוך גישות אחרות וזהותה תיעלם.
פרק 16
מבט עכשיוי על קוגניציה
פסיכולוגיה קוגניטיבית עוסקת באופן בו אנשים מקבלים החלטות ,ובביטוי המנטלי ( מחשבתי ,הכרתי)
של חוויות.
על פי תאוריה זו ,ההכרה אינה יכולה לתפוס את כל המידע לו היא חשופה ,לכן ההכרה מבצעת תהליך
סכימות כוללות מאפיינים רבים כגון :מידע חזותי ,מופשט ,רגש ,ורצף זמן.
רוב הגישות מניחות כי הסכימות הן לגבי מקרים ספציפיים ,בנוסף לתאור כללי של התחושה בסיטואציה.
קטגוריזציה -כל אובייקט מוכנס לתוך קטגוריה ,על פי האובייקט שהוא קרוב אליו ביותר.
סכימת המציאות המורכבת ממספר קטגוריות ,עוזרת להבין מאורעות שלא נתקלנו בהם
השפעות הסכימה
לדוגמא :זוג שבודק בתים למכירה ייתבונן בסידור החדרים .גנב ייתבונן האותו בית וייתמקד
בחפצי ערך.
בעזרת הסכמה ,אפשר להשלים אינפורמציה חסרה מתוך זכרון של סיטואציה דומה.
עוד אפקט של סכימה היא הבניה של " ברירת מחדל" לסיטואציות ,בהסתמך על חוויות דומות קודמות.
זכרון סמטי -מאורגן על פי משמעות .לדוגמא -המילה " סירה" מעלה מראה של סירה ,רגשות העולים במראה
וקונוטציות דומות.
זכרון אפיזודי -זכרון למאורעות שלמים ,קצרים ,כמו טקס ,וארוכים – כמו השרות הצבאי.
תסריט -נוצר מתוך חוויות דומות מאותו הסוג ,היוצרות גם אב תיפוס לסיווג חוויות דומות בעתיד.
הרגשות מאותה הסיטואציה הן המרכיב העיקרי בסיווג הזכרונות .יותר מההבנה הרציונלית של הסיטואציה.
ישנן השפעות תרבותיות על יצירת סכמות המציאות .למשל -יכולת להבחין בין סוגי יינות
סכימות עצמיות
ישנם אנשים שסכימת העצמי שלהם מורכבת מסכמות על צדדים רבים של חייהם .אלו אנשים בעלי
רמת מורכבות עצמית גבוהה .אצל אחרים ,סכימת העצמי מתאימה לכל פן של חייהם .אלו אנשים בעלי רמת
מורכבות עצמית נמוכה.
אצל בעלי מורכבות עצמית נמוכה ,משפיע כל אירוע על הדימוי העצמי כולו.
יישנם סכימות מציאות שונות לגבי האם יכולת מסויימת או " כישרון " מסויים הוא מולד או נרכש.
אנשים .הסכימה משפיעה על המציאות -לאנשים בעלי סכימת אישיות משתנה קל יותר להשתנות,
ולהפך.
ייחוס -שיוך
Attribution
אספק חשוב בחוויה היא היכולת לשפוט את הסיבה למקרים/לחוויות השונות -זה נקרא .Attributionזה נעשה במטרה
להבין אם החוויה/המקרה הוא בכוונה או לא ואם יש סבירות שזה יחזור .מחקרים רבים נעשו בנושא וישנן כמה
מסקנות-
ההנחות השונות (מודעות או לא) ,הסכימות השונות של המצבים החברתיים ,והמיקום של האדם בסיטואציה (כצופה
מהצד observer -או כמשתתף פעיל – )actor -משפיעים על האופן שבו האדם מפרש את הסיבה לדברים.
ה Attribution -קשור לאספקטים של הצלחה וכישלון .הסיבות להצלחה או כשלון .הסיבות העיקריות מקורן ב -יכולת,
מאמץ ,קושי המשימה ומזל.
הסיבות הללו מתחלקות לסיבות פנימיות (יכולת ,מאמץ) וסיבות חיצוניות (מזל וקושי המשימה) .אם הסיבות לכשלון
הן בסיביות חיצוניות זה מגביר את הביטחון העצמי של אותו אדם.
חלוקה נוספת היא לקבועות ולא קבועות .קבועות -מידת היכולת לדוגמא .סיבות לא קבועות -מזל רע מקרי ,או לא
מספיק השקעה .במקרה השני -העתיד אינו מדאיג ,כי הכשלון הוא בר שינוי.
לעומת זאת אם הסיבה קבועה -אז הסיטואציה אינה עומדת להשתנות -העתיד יהיה מלא בכשלונות נוספים .ראיה
כזאת ( Attributionמסוג זה) מגביר את הסיכויים של האדם לדיכאון ,לחולי ואף למוות.
Activation of memories
Nodes-חלק מהזיכרון המהווה מידע כלשהו .ה Nodes -מקושרים אחד לשני באופן רציונלי -באופן סמנטי (שיוך
לאותה קטגוריה ,לדוג -תפוז המתקשר למיץ תפוזים) או באופן סדרתי (שיוך לאותו מאורע -תפוז מזכיר לי תפוז בסופר,
וזה מזכיר לי שאני צריכה לקנות גם גבינה ,וזה מזכיר לי את הנסיעה עצמה לסופר בלה בלה) .עוצמת הקשר
האצוציאטיבי קובע עד כמה ה Nodes-מקושרים ולא המרחק בנהם .כש Node -מופיע הוא מגיע למודעות (יכול להיות
מופעל גם ע''י צורך פנימי) .ה partial activation -הינו התהליך שבו חלה התפשטות אל עבר Nodesהקשורים אל ה-
nodeהראשוני .ככל שהקשר חזק יותר -כך ההתפשטות תהיה חזקה יותר -זה מקל על האסוסיאציות השונות להגיע
למודעות (צריך פחות גירוי על מנת שיגיע למודעות -למרות שיכול "להצריך דחיפה" נוספת מכיוון אחר)
הרעיון שה partaial activation -מקל את הגישה לזכרונות הביא לפיתוח הטכניקה הנקראת -Primingהפעלה של
nodeמסוים היוביל ל node-הרצוי .נשאלות 2שאלות עיקריות -האם המידע יהיה נגיש מאוחר יותר? והאם מידע
הקשור למידע שעבר primingיהפוך להיות גם נגיש?
מחקרים מראה שכן Srull and Wayer- 1979 .הראו לקבוצת אנשים מילים המתקשרות לעוינות ,וביקשו להביא דעה
על דמות מסוימת -את הדמויות אפינו באופן מוטה כדמות שלילית בעלת אפיונים עויינים.
האנשים נבדלים אחד מהשני בהתאם לסוג הסכימות שהכי נגישות אצלם -אילו קטגוריות בד''כ באות לידי ביטוי ,אילו
משתמשים בהם הכי הרבה -וזה מעיד על האופן שבו האדם "מסתכל" על העולם .לדוגמא סכימות לאלימות ,יהיו
נגישות אצל אלו הגדלו בשכונות עניות ,וראו אלימות בימי חייהם .לילדים הללו יש יותר נגישות לסכימות האלימות
מאשר לילדים הגדלו בשכונות לא אלימות -ולכן ירבו יחסית להשתמש באותם סכימות .זאת הסיבה שילדים משכונות
עוני מפרשים התנהגויות כיותר אלימים ממה שהם באמת.
Johm Barganוקולגות ( ) 2004חקרו והגיעו למסקנה שהמידע לא בהכרח חייב להגיע למודעות על מנת שישפיע על
התנהגות האדם .במחקרו ,המשתתפים מקבלים סימנים מובלעים ( -)subliminal primesסימנים מחוץ לתודעתם וזה
השפיע על התנהגותם.
לדוגמא -כשגורמים לאדם באופן לא מודע לשים לב לרושם של האדם שמולו -אותו אדם יפעיל סכימות מסוימות ע''מ
לשפוט את אותו האדם (באותו אופן שהיה עושה אילו היה מודע לעובדה שהוא צריך לשפוט את אותו האדם).
דוגמא נוספת היא אם מחשבה של בן אדם מסוימת על אביו מקושרת להצלחה בלימודים -מראה של האב תוביל את
האדם להשקיע יותר בלימודים (גם אם הוא לא מודע לתהליך הקישור שנעשה) .המחקרים מוכיחים את החשיבות של
הלא מודע בתהליכי מחשבה וקוגניציה (ובכלל)( -לשים לב כי ההגדרה של הלא מודע פה איננה כמו של פרויד) .בסופו של
דבר כמעט כל הפעלה של חוש גורמת לחלקים בזיכרון להיות אקטיביים.
Box 6.1
Primingמתרחש כל הזמן ,וזה משפיע על התנהגות בני אדם באופנים שלא היינו מצפים .מחקרים מוכיחים כי השם
שלנו יכול להוביל אותנו לקבלת החלטות חשובות -לדוגמא המקום בו נחיה (הסבירות שוירג'ינה תחיה בוירג'ינה גבוהה
מאשר שקתרין תחיה בוירג'ינה) ,המקצוע שבו נעסוק (הסבירות שמירה תתקין מזגנים גבוהה יותר מאשר שצילה תתקין
אותם) ,האדם שנצביע לו בבחירות (הסבירות שבני גורן יצביע לאל גור גבוהה יותר מאשר שיצביע לבוש) ,הבן זוג שעימו
נתחתן (הסבירות שדנה תתחתן עם דביר גבוהה יותר מאשר שתתחתן עם אורן).
הסברה היא שלאנשים יש רגשות חיוביים כלפי עצמם ,וכל מה שמעורר את הסכימה העצמית ,וכמו כן את אותם רגשות
חיוביים זה משהו שאנשים רוצים "להשאיר קרוב אליהם" -כי זה הופך אותם למסופקים יותר.
עד כה דברנו על הגישה הקוגניטיבית מבחינת האופן שבו אנו מעבדים סמלים .בשנות ה 80 -החלה לצוץ גישה נוספת,
אשר משפיעה על האופן שבו אנו חושבים על אישיות.לגישה זו יש מספר שמותparallel distributed processing, :
,neural networksוהשם הנפוץ יותר – .connectionism
גישה זו מדמה תהליכים קוגניטיבים לרשת של נוירונים ,אשר מעבדים הרבה מידע ממקורות שונים במקביל( .בשונה
מההסתכלות על תהליכים קוגניטיבים כמעין מחשב שמקבל קלט מסוים ,מעבד אותו ,ומוציא פלט) כמו כן על פי גישה
זו החשיבה לא מתרכזת באזור ספציפי של נוירונים ,אלא בדפוס הפעלה מסוים של רשת שלמה של נוירונים.
לפי גישת הקשרים ,עיבוד המידע מתבצע על ידי שליחת שני סוגי מסרים בין נוירונים :אקסיטטורים ואינהיבטורים.
המסרים האקסיטטורים מוסיפים לפוטנציאל החשמלי של נוירון המטרה ,האינהיבטורים מחסירים ממנו ,והסכום
הכולל של המתח החשמלי עובר הלאה .האנרגיה עוברת רק בכיוון אחד – מכיוון הקלט לכיוון הפלט .האנרגיה עוברת
בצורה של דפוס הפעלה מסוים שבסופו של דבר מוביל ליצירה של פלט שגם הוא דפוס הפעלה אשר מהווה תוצר ישיר של
הדפוס שהגיע כקלט.
דפוסי ההפעלה מתעדכנים כל הזמן אבל לאט ובהדרגתיות המערכת מתייצבת בצורה מסוימת .ישנן מגבלות מסוימות
בעיצוב המערכת :למשל שני נוירונים ששלוחים אחד לשני מסר אינהיבטורי לא יעבדו במקביל .האחד שפועל ימנע זאת
מהשני .המערכת תתייצב באופן הכי מסודר וקוהרנטי שניתן תחת המגבלות.
אחת ההשלכות המעניינות של גישה זו היא בתחום של פסיכולוגיה חברתית ותהליך קבלת החלטות:
כשאנו רואים תמונה בעלת שני פירושים (כמו התמונה של האישה מפנה את הגב/זקנה ועוד דוגמאות שראינו בשיעור)
המוח שלנו מפרש את התמונה בתור אחת מהשתיים .או הזקנה או האישה ,לא שתיהן.
אותו דבר קורה כשאנו מקבלים החלטה .אפילו כשמנסים להחליט באופן רציונאלי הרבה פעמים אפשרות אחת פשוט
"קופצת" לראש .ראינו את זה בדוגמה בפרק הראשון (דון וסנדי שמתלבטים איזה דירה לקנות ופתאום מחליטים על
דירה מסוימת).
לפי גישת הקשרים הקלט מורכב מאוסף של חתיכות של מידע חשמלי ,שמתחיל לעבור לאורך רשת הנוירונים – תחת
המגבלות הקיימות .מסרים אינהיבטורים ואקסיטטורים עוברים לאורך הרשת לפעמים גם בכמה גלגולים ,שבאופן
הדרגתי מחלישים ומחזקים נוירונים מסוימים ,עד שבאופן פתאומי מתקבל דפוס מסוים שהוא הקלט – תפיסה ,או
הפלט – החלטה .אף על פי שייתכנו מספר גלגולים של אנרגיה התהליך כולו מתבצע במהירות ,ומסתיים בפתאומיות.
מהרגע שהתקבלה החלטה אותו דפוס גם משפיע אחורה על האופן שבו תפסנו את המציאות ומתאים אותה כך שתהיה
תואמת יותר עם ההחלטה שהתקבלה(סיימון ,סנו וריד .)2004
קשה לצפות מראש את אופן פעולת הרשתות הללו .הנוירונים פועלים באופן לא רציונאלי -הם לא "מסתכלים על
התמונה הגדולה" אלא פשוט שולחים את המסרים האינהיבטורים /אקסיטטורים לתאי המטרה .ואכן קבלת ההחלטה
אינה רציונאלית מהבחינה שלא באמת ניתן לחשב באופן אלגברי את יתרונותיו וחסרונותיו של כל בית וכך לקבל
החלטה.
כמו כן לפעמים שינוי קל בקלט יכול להביא לתוצאה שונה מאוד בפלט בגלגול הבא( .שוב הדוגמה עם תמונת
האישה/זקנה והקונוטציות השונות שכל אחד מהפירושים מעורר בנו).
גישת העיבוד הדואלי גורסת כי שתי צורות עיבוד המידע מתקיימות במקביל .סמולנסקי ( )1988טען שקיים "מעבד
מודע" conscious processorלפתרון בעיות לוגיות ,ומילוי אחר הוראות ,ו"מעבד אינטואיטיבי" לגיבוש אסטרטגיות,
או ביצוע פעולות אוטומטיות על ידי תהליך הקשרים.
המעבד המודע פועל באופן שבו מערכת מחפשת איזשהו חוק שקיים כבר ופועלת על פיו .אם לא קיים חוק כזה היא
מחפשת את הקרוב אליו ביותר .הוא פועל באופן רציונאלי – לרוב כשאנו מנותקים רגשית מסיטואציה ,ולוקח לו יותר
זמן להוציא פלט .המעבד האינטואיטיבי (גם ) experientialמריץ נוירונים במערכת עד שפתאום מתקבל מעין הארה
משום מקום – ברגע שבו מתקבל דפוס הפעלה מסוים .הוא לרוב יפעל מהר יותר תוך שימוש בכל מיני קיצורי דרך
במערכת הנוירונים.
לפי סימור אפסטיין ,המעבד האינטואיטיבי נבנה במשך שנים של אבולוציה והוא מיועד למקרים בהם אין מקום או זמן
לחשיבה רציונאלית (מעורבות רגשית או סכנה מיידית) .המעבד המודע ,הרציונאלי ,נבנה בשנים האחרונות של
האבולוציה ופועל במקרים בהם יש זמן לקבל החלטה שקולה ומחושבת.
מחקרים מאוחרים יותר הראו שהמערכות פועלות במקביל ומקורן מאזורים שונים במוח – הן בלתי תלויות .במשך
שנים אנשים ייחסו חשיבות רבה למערכת ה"חושבת" ולא ייחסו חשיבות רבה למערכת האינטואיטיבית ,אבל האמת
היא שיש לה השפעה רבה על האישיות של האדם ,במקרים בהם "המוח מלא" -הוא עסוק בכמה פעולות במקביל וצריך
לבצע חלקן באופן אוטומטי ולא מודע; מעורב רגשית; או לחוץ – מקרים שקורים הרבה בחיי היום-יום שלנו.
עוד תחום מחקר שמתקשר לגישת עיבוד המידע הדואלית היא זו של הידע המודע (שניתן לשליפה בכל רגע) וידע לא
מודע (שלא ניתן לשליפה ,וכולל כל מיני אסוציאציות שאנו כלל לא מודעים לקיומן).
נושא שתרם לפיתוח בתחום הזה הוא דעות קדומות של אנשים שלטענתם אין להם דעה שלילית לגבי מיעוטים ,אבל
הארגון המנטאלי שלהם בנוי כך ש"בני מיעוטים" יוצרים יותר קשרים ל"-רע" מאשר ל"-טוב" .קשרים אלו מכונים
קשרים לא מודעים ,משום שלרוב אנשים כלל לא מודעים לקיומם.
גילוי הקשרים הלא מודעים הוביל לחקירה בכוון העצמי והערכה עצמית .הערכה עצמית לא-מודעת מתחברת לרגשות
שליליים מאירועי היום-יום והיא עצמאית מההערכה העצמית המודעת – שמושפעת מחוויות מילוליות .דוגמה טובה
היא ילד שמקבל יחס גרוע מהוריו אבל ישמע מהוריו כמה הוא נפלא .ההערכה העצמית המודעת תהיה חיובית בעוד
שהלא מודעת תהיה שלילית.
הידע הלא מודע מתפתח בשלבים מוקדמים בחיינו – עוד לפני שאנו מפתחים יכולות תפיסה ותקשורת עם העולם ,והוא
נשאר להמשך חיינו.
החיבור לגישה הדואלית הוא שהידע הלא מודע מעצב את המעבד האינטואיטיבי ,בעוד שהידע המודע מעצב את המעבד
הרציונאלי .תהליכים מודעים עוזרים לבני האדם להתגבר על סטיגמות אשר טבועות בהם מילדותם(.)Payne 2005
לתפיסה הקוגנטיבית יש נטייה להתמקד במנגנוני חשיבה ספיציפיים ,דבר שגרם לתפיסה להיות מחולקת חלקים חלקים
(פרגמנטים) .במשך השנים נעשו מאמצים ליצור אינטרגרציה של הגישה .לתיאורטיקן WALTER MISCHELהיתה
השפעה רבה על התפיסות המוכללות תודות לפיתוח שתי גישות (במרווח זמן של של 25שנה אחת מהשניה) חשובות
בתחום.
וולטר מישל זוהה תחילה כחוקר קוגנטיבי -לימודי חברתי ,ב 1973הוא אפשר להגיד ,עבר מהתחום החברתי לתחום
הקוגנטיבי גרידא .הוא הציע לאפיין בני אדם על פי 5פרמטרים קוגנטיביים -כולם מושפעים על ידי למידה .קריטריונים
אלו נקראיםCognitive Social learning person variables :
הסוג הראשון של הקריטריונים הוא ( COMPETENCIESכשירות או כשירויות) – כשם שבני אדם בונים כלים להתמודד
ולשלוט בעולם הפיזי ,כך הם גם מפתחים גישות חברתיות של איך לפתור ואיך לנתח בעיות חברתיות
שבסביבתנו(בדומה למה שדיברנו עליו בפרק – 10רק ששם זה הוזכר בהקשר של האגו ותפקידו להיות אדפטיבי
לסביבה ) .לאנשים שונים יש כשירויות שונות .ישנם אנשים עם כשירות להיות אמפטי ,ישנם אלה עם כשירות להנהיג
בקרב ,ישנם כאלה עם כשירות למנוע סכסוכים או פרידות ,וכד'.
הסוג השני של הקריטריונים הוא קריטריון אסטרטגית הקידוד וקריטריון הקונסטרקטים האישיים (ופה מתחברים
לעניין הסכמות של כל אדם ואדם) .לאנשים שונים יש סכמות שונות לגבי כל מיני סיטואציות בהם הם נתקלים .הדרך
של כל אדם ואדם לבנות קונסטרקט היא גם יחודית לכל אדם ואדם והיא תלויה בסכמה בה הוא משתמש .לכן שתי
אנשים יגיבו לסיטואציה דומה באופנים שונים.
קידוד מדבר על הדרך בה אנחנו רואים את העולם .בשביל לדעת איך אנשים יגיבו אנחנו מצויידים בהרבה ציפיות.
הציפיות למעשה חוזות פעולות שונות שיכלו לקרות בסיטואציות שונות .דהיינו ,מהו האירוע Xשיופיע אחרי שקרה
האירוע . Yישנם ציפיות שמדברות על רצף הדברים ,דהיינו שמענו סירנה אז עכשיו אנחנו צפויים לראות ניידת
משטרה/אמבולנס ,שמענו רעם – עכשיו יגיע גשם .סוג נוסף של ציפיות זה ציפיות התנהגות/תוצאת ההתנהגות .לדוגמא:
.1נכנסנו למסעדה – עכשיו אנחנו צפויים לפגוש במארחת .2 .היינו נחמדים ,התגובה שנקבל היא גם ידידותית .במידה
והציפיות שלך מהעולם הם סבירות ומתאימות למצב ,תוכל לפעול בצורה אפקטיבית ומתאימה .במידה ולא כך הדבר,
אתה צפוי לנהוג בצורה בלתי מתאימה.
הקריטריון הרביעי הוא הציפיות שכל אדם רוצה לממש ,או מה חשוב לכל אדם ואדם .זה למעשה מה שמניע אדם
לפעול בצורה מסוימת ,מה שמניע אותו לפעול ובהתאם מה מניע אותו לממש ציפיות מסוימות.
הקריטריון החמישי (בו נעסוק בהרחבה בפרק )17נקרא התוכניות והיכולות הרגולטריות ( self relugatory systems
.) and plansאנשים קובעים מטרות ,מתכננים תוכניות וממשים יעדים בדרך להגשמת תוכניותיהם.
וולטר מישל ועמיתו שודה פיתחו ב '95את מודל .cognitive affective processing systemהמודל מדבר על הקישור
הבלתי נמנע של החשיבה (או הקוגנטיציה) ושל הרגש.
מישל ושודה דיבר בתיאוריה זו על כך שאנשים מארגנים אינפורמציה על טבע הסיטואציה טבעם של אנשים אחרים
וטבעם שלהם .סכמות אלה הם מורכבות יותר מאלה שכבר דנו בהם .יש בכל סכמה שאלות אם...אז THEN...IFמטבען
הסכמות בוחנות את הסיטואציה בה האדם נמצא אבל לא בהכרח מוציאות תוצאות שונות .לדוגמא :אדם אגרסיבי לא
בהכרח תמיד יהיה אגרסיבי.
במודל שפותח על ידי מישל ורייט ( )1988עולה סברה שיש בידינו ,HEDGESהרבה איפיוני -אם...אז --שברשותינו בהם
אנחנו צופים את התנהגותו של כל אדם ואדם .למעשה ככל שאתה מכיר יותר את הבנאדם ,בסכמה שבנית יהיו לך יותר
ויותר שאלות מסוג זה כלפיו.
מישל וסודה אף טענו שכל אדם ואדם בוחן את עצמו על פי איפיוני ה אם....אז .ההתנהגות של כל אדם ואדם מושתת על
סכמות .יש ברשותו ,עבור סיטואציות שונות ,רשימה של דברים על פיהם הוא יכול לפעול בכל סיטואציה וסיטואציה.
אל תוך זה יש גם את אלמנט הנורמה שאף היא מכתיבה חלק מהדרך על פיה כדאי לפעול .יש למעשה מספר דרכי פעולה,
אבל הפעולה המומלצת נבחנת גם באמצעות הנורמה.
על פי נקודת מבט זו ,האינדיבידואליות אם כך מורכבת משתי גורמים .האחד העובדה שלכל בנאדם יש יכולת שונה
בהפעלת הסכמות .דהיינו לא כולם מהירים מספיק בשליפת הסכמת וב CUESלשלוף אותה .כמו כן ,עוד הבדל מובהק
זה העובדה שכל אדם יכול לבחור דרך אחרת על פיה הוא יפעל.
לדוגמא :כאשר ניתקל במכר שנוהג בצורה לא לחלוטין מובנת ,יש שיגידו שהוא מנסה לחתור לאיזה מטרה בצורה
מניפולטיבית ,יש שיגידו שזה משחק כוח ויש שיגידו שפשוט הוא בהאנג אובר.
שאתה בא לחזות את אופן התנהגותו של אדם עליך לבחון את יכולת "השליפת סכמות" שלו ,וכן את מערך "האם...אז"
שלו .כיוון שבין כל אדם ואדם יש הבדל ניתן להגיד שמערך ה אם ..אז" הוא מה שמכתיב את האישיות .חייבים לזכור
שיחד עם ,כפי שעסקנו בתחילת הספר ,לעקביות אחר התנהגות מסוימת יש בהחלט השפעה כבדת משקל.
- Anderesen / Chen – 2002טענו שאנחנו מפתחים סכמות בסיסיות על פי מערכות היחסים המוקדמות בחיים שלנו.
מערכות יחסים עם אנשים משמעותיים בחיינו (אמא ,אבא ,אח ,אחות) בשלבים מאוחרים יותר ,במפגשים עם אנשים
נוספים ,אנחנו נוטים להפעיל את הסכמות הקיימות שיכולות להתאים לאותה אינטראקציה .ניתן להגיד שסיטואציה
שעושה שימוש באותה סכמה "קדומה" גורמת לנו לפעול בדומה לאיך שהיינו פועלים עם אותו בן אדם שמשמעותי
עבורנו.
– SHODA ET AL.1989דיבר על כמה הסכמות מקושרות אחת בשנייה .ככל הנראה בכל מצב נתון ,סכמת הסיטואציה
תקושר לסכמת היחסים ותקושר לסכמה הכללית של דרכי פעולה .ככל הנראה כל פעם נוכל להיות מרוכזים בסכמה
אחת ,אך אין ספק שברקע עוד סכמות יפעלו.
באותה קו מחשבה ,ישנם עדויות נוירולוגיות בקשר בין איזורי קוגניציה ואיזורי תפיסה במוח .לדוגמא נוירונים
מסוימים במוח של קוף פעילים גם שהוא עושה פעולה מסוימת ,וגם אם הוא צופה בפעולה כאשר היא נעשית על ידי
מישהו אחר .יש ויוסיפו שהזכרון שלנו בנוי כאיזורים של פוטנציאל פעולה מסוים .דהיינו הזכרון התפיסתי קשור
לאיזשהי מטלה מסוימת אותה אנחנו אוגרים גם.
ASSESMENT
על פי התיאוריה הקוגנטיבית ,הערכת אישיות היא למעשה הערכה לצורת מבנה המוח של האדם .ישנם מספר דרכים
להערכה אישיותית .הם כוללים – ראיונות ודיווח עצמי ,חשיבה בקול ( —THINK ALOUD PROTOCOLSאנשים אומרים
את מה שבא להם לראש תוך כדי ביצוע פעולה מסוימת) וכן איזשהי וריאציה של חשיבה בקול EXPERIENCE .
חוויה דגימת – SAMPLING
הטכניקה בה נעשה שימוש ,תלויה בסיטואציה אותה אנחנו רוצים לבחון .חשיבה בקול הרבה פעמים נעשית תוך כדי
שהבנאדם מבצע פעולה מסוימת -בצורה הזו אנחנו יכולים לבחון על מה הוא חושב וכן לבחון מהי גישה יעילה יותר
לחשוב.
דגימת חוויה – לא נעשית ב – LIVEהנסיין מתבקש לדווח על המחשבות אותם הוא חווה במהלך ביצוע מטלות שונות
במהלך היום .הדיווח משתנה בין שעות קבועות במהלך היום ושעות לא קבועות .בצורה זו בוחנים למעשה איזה
מחשבות ורגשות הולכות עם סיטואציות שונות ,אלה היו יעילות יותר ואילו יעילות פחות .לדוגמא בחנו פעולות
וולנטריות ופעולות הכרחיות וראו קשר ישיר בין רגשות חיוביות לבין פעולות וולנטריות.
השיטה השלישית ,ניטור עצמי -- SELF MONITORINGאנשים מקליטים את עצמם או מתעדים בדרכים אחרות רגשות
ומחשבות שהן חוו במהלך פעולה מסוימת ,קרוב לזמן הפעולה עצמה .בצורה זו הם יכולים לבחון אילו מחשבות היו
להם ,ומה היה מבנה המחשבות ומבנה הסכמות בהן הם השתמשו.
הערכה
סוג הערכה נוספת היא של הגדרת אישיות ותכונות לא בצורה כללית לגבי אדם מסוים אלא בהתאם לסיטואציות
מסויימות (למשל המחקר של Wright et al., 1999, 2001על ילדים שהתנהגו כולם בצורה נורמטיבית לחלוטין בסביבה
ניטראלית אך התנהגו בצורות שונות כלפי סיטואציות נתונות) .לפי דעה זו ,לא ניתן עוד להגדיר תכונות אישיות אצל
אדם באופן מוחלט (למשל כאגרסיבי ,נחבא אל הכלים ,וכו') אלא רק בהתאם לכל סיטואציה בנפרד .כך ניתן יהיה לנבא
התנהגות בצורה הרבה יותר מדוייקת .סוג הערכה שלישי של הגישה הקוגניטיבית היא דרך הגדרה עמומה יותר לגבי
הפרעות נפשיות (משמש עבור רופאים ולא בהקשר לתרפיה) – לא באילו סימפטומים מגדירים הפרעה באופן הכרחי,
אלא אילו סימפטומים נפוצים בהפרעה נתונה אך אינם מחוייבים בחולה (בעבר לא היה ניתן להגדיר חולים כחולים
מכיוון שלא סבלו מכל הסימפטומים ,ובהתאם הם לא בהכרח זכו לטיפול המתאים עבור מחלתם).
על פי התפיסה הקוגניטיבית ,הפרעות נפשיות יכולות להיווצר מחוסר סדר או חוסר שליטה בארגון המידע ,כמו במקרה
של סכיזופרניה (הגורמת לעיכוב בזיהוי גירויים) .דעה אחרת טוענת כי הפרעות נפשיות כגון חרדה (ובמידה מסוימת גם
דכאון) גורמות לניצול-יתר של משאבים ולכן התפקוד שלהם מוגבל בסיטואציות מעוררות-חרדה .דעה נוספת טוענת
שייתכן ניצול לא-נכון של תשומת-לב או שימוש בסכמות לא נכונות היוצרים בעיות (כגון אלימות ,המופנת כלפי גורמים
הנתפסים בעיני החולה כהתגרויות או כאיומים).
לעיתים סכמות יפריעו להתנהגות בצורה מורכבת יותר ,למשל תוך עיוות המצאיות בהתאם לציפיות של האדם ,כמו
במקרה של דכאון בו החולה מצפה תמיד לתוצאה השלילית ביותר (על אף שמחקרים מראים כי דווקא חולי דכאון הם
כנראה בעלי תפיסה לא-מעוותת של המציאות ,ודווקא אנשים "נורמליים" הם אלו המעוותים את המציאות בצורה
אופטימית יותר – לדוגמא .)Ally & Abramson, 1988; Lewinsohn, Mischel, Chaplin, & Barton, 1980 :על פי
אהרון בק ( ) Aaron Beck, 1972, 1976אנשים משתמשים בסכמות לקויות על מנת לפרש את המציאות (כולל עקב
סכמות-עצמי שליליות) ,בעזרת מחשבות אוטומטיות ( )automatic thoughtsשל כישלון הנוטות לחזק האחת את
השנייה בצורה ספירלית .בק התייחס למונח המשולש הקוגניטיבי ( – cognitive triadחשיבה שלילית על העצמי ,העולם,
והעתיד) ,תוך טענה כי אנשים הסובלים מדכאון יוצרים הכללת-יתר של כישלון אחד לגבי כלל ההערכה העצמית שלהם,
יוצרים מסקנות שרירותיות (קפיצה למסקנות שליליות כאשר אין עדות התומכת בהן) ,יוצרים הקצנה של בעיות לכדי
אסונות במוחם ,ומתייחסים לתוצאות שליליות בחייהם כקבועות ובלתי ניתנות לשינוי .על פי דעות המודלים הדו-פניים
( ,) dual-mode modelsההשפעה הדכאונית קיימת כל העת אם אין השפעה אקטיבית העוקפת אותה (קיים גם בדעות
של ביבר ( )1985לגבי רגישות-סנסיטיביות לדיכאון).
עפ"י בק ,אנשים עם סכמות לקויות צריכים לשכוח אותן וליצור סכמות חדשות ,ע"י טיפול הנקרא cognitive
restructuringאו ( cognitive reframingאנשים צריכים יותר לשלוט בעיבוד המידע שלהם ופחות להניח לו להיות
אוטומטי) .תרפיות קוגניטיביות (תיקון של סכמות לקויות) משתמשות בטכניקות שונות ,כולל התרה של יצירת ציפיה
שלילית לאירוע ואז הוכחה כי הצפייה אינה מתממשת ,ויצירת הבנה כי דפוסי המחשבה הינם הנחות בלבד ולא ודאויות
(ולכן יש לבודקן) – מחקר לדוגמא ( )Hammerlie & Montgomery, 1984הראה כי נבדקים בעלי חרדה חברתית שעברו
מפגשים חברתיים שנבנו מראש ע"י הבודקים ( )biased interactionsהראו ירידה משמעותית בסימני החרדה שלהם.
סיכום
ישנן מספר דעות המתנגדות לגישה הקוגנטיבית ,על בסיס היותה לא-מובנית מספיק ובעלת המון קצוות לא-סגורים ,על
בסיס התייחסותה למוח האנושי כמחשב תוך התעלמות מהמורכבות הקיימת אצל בני-אדם ,ועל ידי חיבור לא נכון בין
פסיכולוגיה קוגניטיבית לבין תורות אישיות – חיבור שייתכן וכלל לא קיים .קיימות כמובן תגובות שונות לדעות אלו,
כאשר המרכזית מביניהן גורסת כי ניתן להשתמש במבנה הסכמות על מנת להסביר את מבנה האישיות בצורה יעילה
ביותר ,וכי בעזרת הבנה של כיצד המוח פועל נוכל להבין כיצד האישיות פועלת.
פרק 17
הקדמה
אנשים עוברים ממשימה למשימה במשך היום ,אך יש בד"כ גם עקביות והמשכיות .יומנו מתוכנן בד"כ (למרות הפרעות
ושינויים אימפולסיביים) וכולל פעילויות רבות .כיצד עוברים בקלות מדבר לדבר ,שומרים שהכל יהיה מאורגן ויקרה? אלו
חלק מהשאלות העומדות מאחורי פרק זה.
הגישה לאישיות הנידונה כאן משתמשת במספר מטאפורות ,אחת מהן היא "האדם כרובוט" (ידועה גם בתווית קשה יותר
כ"סוכן אוטונומי מלאכותי" – ) autonomous artificial agent
הגידול ברובוטיקה השפיע על הדרך בה אנשים מסויימים תפסו את הטבע האנושי .ככל שלמדו יותר על היכולת לגרום למכונות
לעשות דברים ,עלה החשד כי רעיונות מסויימים יוכלו לעזור להבין איך אנשים עושים דברים.
הדרך הקלה ביותר לחקור רעיונות אלה היא לחשוב עליהם כעל הבחנה של מוטיבציה .רב הפרק מתמקד באיך אנשים
מאמצים ,קובעים סדרי עדיפויות ומשיגים מטרות .במובנים מסויימים ,הפעילויות האלה דומות לאלו שהוזכרו בפרק 5כ-
.motives
מקוגניציה להתנהגות
יעזור לזכור את הגישה הקוגניטיבית לאישיות (פרק .)16הרעיון הכללי ,שלאנשים יש רשת מאורגנת של זכרונות ,בא לידי
ביטוי כאן .הדגש כאן הוא איך הקוגניציה והזכרונות באים לידי ביטוי בהתנהגות.
כמו שכתוב בפרק , 16הסכמות שאנשים משתמשים בהן כדי להבין את המתרחש כוללות לעיתים גם אינפורמציה על התנהגות.
התנהגות של אנשים סביבנו נשמרת כאינפורמציה בזיכרוננו ,ובשילוב האינפורמציה והסכמות שכבר קיימות שם ,משפיעה על
האופן בו נבחר להתנהג .סכמות עוזרת לנו להחליט מה לעשות במצבים שונים שהסכמה מייצגת.
מה הקשר בין האינפורמציה שמשמשת לזיהוי פעולות לבין האינפורמציה שמשמשת לביצוע פעולות?
לא ברור האם סכמה אחת משרתת את שתי המטרות האלה או שיש שתי סכמות מקבילות -אחת להבנה ואחת לביצועPetri ( .
.)and Mishkin,1994בכל מקרה ,נראה שיש חלקים חופפים .כפי שהוזכר בפרק ,16נמצא שנוירונים מסויימים (mirror
) neuronsפעילים גם בזמן שאדם צופה בפעילות וגם בזמן שאדם מבצע אותה .זה מראה קשר חזק בין מחשבה למעשה.
כוונות ( )intentions
לפעמים סיטואציה מעוררת סכמה שמהווה קו מנחה להתנהגות .לפעמים התנהגות נובעת מכוונה (מודעת?).
שני סוגים אחרים של אינפורמציה שייכים למשמעות החברתית של המעשים שלנו .הראשון ,הוא האם אנשים שחשובים לנו
רוצים שנבצע את הפעילות הזאת .השני ,הוא מידת הרצון שלנו לרצות את האנשים שעליהם אנחנו חושבים .שני הסוגים
האלה נקראים "נורמה סובייקטיבית" ( .)subjective normכוונות הן תוצאה של שילוב אוריינטציה אישית ונורמה
סובייקטיבית .אם שניהם מעדיפים את ההתנהגות ,תהיה כוונה לעשות את המעשה .אם שניהם מתנגדים להתנהגות ,תהיה
כוונה לא לעשות אותה .הדברים מורכבים יותר כאשר יש סתירה בין שניהם .לעיתים אדם רוצה לעשות משהו ,אבל האנשים
שסביבו אינם רוצים שיעשה זאת .במקרה הזה ,מה שיבחר מעיד על מה שחשוב לו יותר :לרצות את עצמו או לרצות את
הסביבה.
מטרות
התנהגות מכוונת ע"י מטרות .סכמות מציעות התנהגויות שונות ,והרכבת כוונות משמעותה הצבת מטרות .הרעיון לפיו
ההתנהגות האנושית סובבת סביב מטרות נדון רבות בשני העשורים האחרונים .השתמשו במונחים שונים כולל משימת חיים
(שליחות) ,שאפתנות אישית ,עניין נוכחי ,ופרוייקטים אישיים ,אבל העיקרון של כל המינוחים האלה דומה :הרעיון שמטרות
ממריצות אנשים לפעול ,מכוונות את מעשיהם ומספקות משמעות לחייהם .הנחה הזאת כוללת תת-מטרות ומטרות .כל
מטרה ניתנת להשגה בדרכים שונות .הדרך שבה אדם בוחר משפיעה על היבטים בחייו .אסטרטגיות להשגת מטרות בחיים
שונות מאדם לאדם .לדוגמא ,אדם ביישן ישתמש באסטרטגיות שונות ליצירת קשרים חברתיים מאלה של אדם שהוא יותר
מוחצן .לפי גישה זו ,אישיות ( ) the selfנבנית בחלקה עפ"י מטרות ומתארגנת סביבן .שאיפות ומטרות משנות מאדם לאדם
אבל ,יש ראיות לכך שיש קשר ברור בין מטרות שונות בתרבויות שונות.
יש מבנה דו מימדי מעגלי שבו חלק מהמטרות סותרות זו את זו וחלקן מתיישבות זו עם זו.
מימד אחד נע בין מטרות חיצוניות ( )extrisicלמטרות פנימיות ( ,)intrinsicהמימד השני נע בין מטרות המשתייכות לרצונות
גשמיים למטרות הקשורות לרצונות רוחניים ,נשגבים ( המודל מופיע בעמ' )figure 17.2 ,400
הצבת מטרות
מטרות משקפות את רצונותיו של האדם ,אבל לא בהכרח את מידת הרצון להצליח ואת הסטנדרטים שלו למצוינות .עם זאת,
ישנם תחומים שבהם רמת הביצוע בהחלט חשובה .בפעולות רבות המטרה אינה רק לבצע ,אלא ,לבצע בצורה טובה .כך למשל,
רב האנשים שנרשמו לקורס מסוים רוצים לקבל ציון טוב במבחן ,ולא רק לעבור אותו .האם הרף שאדם מציב לעצמו משפיע
על מידת ההצלחה והביצוע? כן .הצבת מטרות גבוהות מובילה להצלחה רבה יותר .זה נכון כשמשווים רף גבוה לרף נמוך או
כשמשווים למטרה "לעשות את הכי טוב שלך" .רב האנשים לא לגמרי עושים את הכי טוב שהם יכולים אלא משתדלים לפעול
במידה סבירה וטובה וזה מוביל לתוצאות פחות טובות מאלה שיתקבלו מהצבת רף ספציפי.
מדוע מטרות גבוהות יותר מובילות לביצועים טובים יותר? יש שלוש סיבות הקשורות זו לזו:
הצבת רף גבוה גורמת לאדם להתאמץ יותר .1
מידת העקשנות וההתמדה היא גדולה יותר .נסיונות לטווח קצר לא יביאו תוצאות טובות כמו מאמץ ממושך. .2
רף גבוה גורם לאדם להתרכז ולהיות יותר ממוקד ,כך שהוא פחות מושפע ממסיחים /הפרעות. .3
ההשפעה החיובית של הצבת מטרות גבוהות הוכחה היטב ,אבל יש לה הגבלה מאוד חשובה :אם לאדם נתנה מטרה שלחלוטין
אינה מציאותית הוא לא יעמוד בה ולא יתאמץ להשיגה ,וזה כמו שהיא אינה קיימת מבחינתו .לכן ,המפתח הוא להציב מטרה
גבוהה מספיק שתגרום למאמץ גבוה ,אך לא כ"כ גבוה שתגרום לדחייה.
כשתיארנו מטרות ,ציינו שבד"כ יש תת מטרות או אסטרטגיות שקשורות אליהן .פטר ועמיתיו ( ,)1999הבחינו בין שני סוגי
מטרות:
דפוסי חשיבה שקולים ודפוסי חשיבה ישומיים (( Deliberative and implemental mindsets
הצבת מטרות וכוונות יישומיות חשובה ,אבל יצירת כוונות ועשיית מעשים הם שני תהליכים שונים ,הדורשים שני דפוסי
חשיבה שונים .יצירת כוונות דורשת יכולות של שיקול דעת ,מחשבה על יתרונות וחסרונות ושקילת אפשרויות שונות .יכולות
אלה נקראות ( mindsets Deliberativeדפוסי חשיבה שקולים ,מחושבים) .אלו דפוסי חשיבה יחסית זהירים ,לא אקראיים,
מתוך רצון לקבל את ההחלטה הטובה ביותר .ברגע שנוצרה כוונה מסויימת ,עשיית המעשה דורשת דפוס חשיבה אחר .אנשים
אינם עוד שוקלים את המעשה .דפוס חשיבה זה נקרא implemental mindsetsבגלל שהוא מתמקד ביישום ,הפיכת הכוונות
למעשים .דפוס חשיבה אופטימי ,ממזער בעיות אפשריות ,מתוך רצון לנסות ככל האפשר להוציא לפועל את הפעולה .דפוס
חשיבה זה מעודד התמדה .יש הוכחות לכך ששני דפוסי החשיבה האלה אולי קיימים בשני מקומות שונים במחGollwitzer .
) & Lengfelder (2001בדקו אנשים שהאונה הפרונטלית שלהם נפגעה ואנשים שאזורים אחרים במח שלהם נפגעו .נמצא
שלאלו שהאונה הפרונטלית שלהם נפגעה היה פגם בשיקול הדעת ,אך לא נפגעו ביכולת לבצע .לכן ,הוצע שהקורטקס הפרונטלי
הוא שאחראי לתכנון ,בעוד שהטיפול בפעולה עצמה נעשה באזור אחר.
בקרה עצמית וFeedback control-
פרק זה עוסק במנגנון שמבטיח את ההתאמה שבין ההתנהגות בפועל לבין התכנון שלה.
Feedback control
מודל של המנגנון הזה נקרא “ ”feedback loopולו ארבעה אלמנטים .האלמנט הראשון הוא הצבת המטרה או הערך
שאותו רוצים להשיג .האלמנט השני הינו הקלט של תפיסת ההתנהגות הנוכחית והשפעותיה .בדרך כלל זו מחשבה אולם
אין זה הכרחי שהיא תהיה מודעת .ההתאמה בין שני האלמנטים נעשית על ידי אלמנט שלישי .”comparator“ :אם אין
פער בין הפלט ההתנהגותי למטרה הרי שאין צורך בשיפור ההתנהגות ובשימוש במנגנון הפידבק .אולם אם ישנו פער כזה
הרי שמנגנון הפידבק ייכנס לפעולה ודרך השפעת הסביבה ייצר קלט חדש כלומר תפיסה חדשה של ההתנהגות הנוכחית
והשפעותיה ששוב תעבור התאמה עם המטרה באמצעות ה comparator-ותייצר פלט התנהגותי וכן הלאה.1
מודל זה מניח כי הפעולה הינה תמיד מוכוונת מטרה כך שהחיים הינם רצף של כינון מטרות שונות המתממשות על ידי
הפעילות החיצונית שמווסתת באמצעות מנגנון הפידבק בהתאם למטרה שהוצבה .כך יוצא שמודל זה הינו אינסופי
ופרוש על כל החיים.
ישנה עדות אמפירית לכך שכאשר לאדם יש מטרה הוא אכן מתבונן ישירות בעצמו ובמסגרת התבוננות זו הוא מנסה
להתאים את התנהגותו לשם השגת המטרה – מה שמעיד על ה .comparator -כמו כן נעשה ניסוי בו הנבדקים לא יכלו
לבצע את ההשוואה בין התנהגותם למטרה מבלי לאסוף אינפורמציה .הממצאים העלו שאנשים שהינם ככלל יותר “
”self-focusנטו לאסוף יותר אינפורמציה מה שמעיד על שימוש יתר ב .comparator-כמו כן אנשים כאלו הצליחו
לערוך ביקורת יותר טובה על התנהגותם ולכוון אותה קרוב יותר למטרה שהוצבה.
הארגון ההיררכי
מודל ה ” feedback loop“-הינו פשוט מדי בכדי לתת דין וחשבון אודות הגיוון של הפעולות את מטרת העל הרעיונית.
אופן ה"הרכבה" יוסבר להלן .מטרת העל (למשל :השאיפה להיות טוב) אינה מתורגמת ישירות לפעולה פיזיקאלית אלא
באמצעות ה comparator-המשווה בין הקלט של תפיסת המצב הנוכחי לבין המטרה הרעיונית היא מתורגמת
למטרת-עיקרון שהיא בדרך כלל תכונה של האישיות (כמו :להיות מתחשב) שגם היא לא מתורגמת לפעולה פיזיקאלית
אלא היא מושווית באמצעות ה comparator-לתפיסת המצב הנוכחי ומתורגמת למטרת-תוכנית (לקנות לאשתי פרחים)
1בספר ישנה אילוסטרציה של המודל הזה שלדעתי מבהירה מאד את העסק בעמוד .403
שהיא באמצעות ה comparator-מושווית ,כפי שכבר אמרנו ,לקלט של תפיסת ההתנהגות הנוכחית והשפעותיה
ומייצרת פלט של פעילות פיזיקאלית .הפידבק מהפעולה הפיזיקאלית הסופית חוזר לכל שלב בהיררכיית המטרות
וההתאמה בין השנים נבדקת בעצם שלוש פעמים :ביחס לתוכנית ,ביחס לעיקרון וביחס לרעיון .חשוב לציין שכל שלב
בהיררכיה אינו מכתיב באופן חד ערכי את השלב הבא אלא כל שלב יכול להיות ממומש בדרכים שונות .האופן שבו
התוכנית (השלב האחרון בהיררכיה שניתן לאפיין אותה כאסטרטגיה) תתפרק לפעולות ספציפיות אינה מתוארת במודל
הזה .התוכנית מורכבת מרצף של פעולות צפויות ,כך למשל לקנות פרחים פירושו להיכנס לחנות ,לבחור פרחים ,לשלם,
אולם האופן שבו כל פעולה תתבצע אינו מוכרע ,כך למשל התוכנית לא מכריעה אם תשלם על הפרחים במזומן או
באשראי .שאנשים מבצעים ולכן הוצע מודל מורכב יותר ”feedback hierarchy “ :המושתת על המודל הבסיסי יותר של
ה .” feedback loop“2-על פי המודל הזה ישנן מטרות-רעיוניות ,מטרות-עקרון ומטרות-תוכנית כך שמטרות התוכנית
מרכיבות את מטרת העיקרון ומטרות העיקרון מרכיבות
לא כל השלבים בהיררכיה פעילים כל הזמן .הרוטינה של מטרות-התוכנית משכיחה מאיתנו את מטרות העל להן הן
כפופות .אינדיקציה לכך היא שאנשים נוטים יותר לתאר את פעולותיהם מאשר את מי שהם .לעיתים ,התוכניות ,באופן
לא מכוון ,פוגעות במטרות-העיקרון או לחילופין מבצעות אותן .כך למשל קניית נעליים במבצע מתוך מוטיבציה
אסתטית ולא מתוך חסכנות מחזקת את עיקרון החסכנות על אף שהוא אינו מכוון .דוגמא נוספת :עיקרון של הרזייה
יכול להיפגע כאשר אדם נכנס למטרת-תוכנית של השתתפות במסיבה בה מוצעים מאכלים שמנוניים.
תוכנית אחת יכולה לפעול בשירות של עקרונות שונים – קניית פרחים מתוך טוב לב או מתוך ניסיון לעשות -
מניפולציה רגשית על הזולת.
יכול להיות מצב בו ישנן שתי מטרות-עיקרון או לחילופין שתי מטרות-רעיון שלא יתיישבו זה עם זה וזה ייצור -
קונפליקט בין המטרות השונות.
כמה שאלות בולטות עולות בנוגע לסידור ההיררכי .הראשונה היא האם כל השלבים פעילים כל הזמן? והתשובה היא
שלא בהכרח .רובנו לא חושבים באופן תמידי על השלבים העליונים יותר ,והרבה פעמים מתרכזים בעיקר בשלב
התכניות .זה מה שקורה לנו כאשר אנו עושים את הדברים הרוטיניים של החיים :עושים קניות ,שוטפים כלים וכ"ו.
עקב העובדה שאנו משתמשים בשלב התכניות בצורה שכיחה הרבה יותר מבשלבים העליונים יותר ,גורמת לכך שאנשים
נוטים לתאר את עצמם בתור מה שהם עושים ולא מי שהם באמת .זה מצביע על כך ששלב התכניות הוא כנראה השלב
הבולט ביותר לאנשים .אך יש לזכור כי אמנם השלב הנמוך (שלב התוכניות) הוא לרוב השלב שבשליטה אך זה לא אומר
שהשלבים הגבוהים יותר אינם מושפעים ממעשי היום יום שלנו .הם יכולים להיות מושפעים גם לטוב וגם לרע .יש
פעמים שאותה פעולה המגיעה משלב התכניות (למשל שני אנשים הקונים פרחים לחברתם) מגיעה משני עקרונות שונים
לגמרי (אצל בן אדם אחד העיקרון יכול להיות התחשבות ,ואצל השני חסכנות) .עוד נקודה היא שלפעמים אנשים מנסים
עדויות להיררכיה
האם התנהגות מסודרת בצורה היררכית? הניסוי של וולצר ווגנר משנת 1985מציע שכן .הם התחילו בלשאול איך אנשים
מתייחסים לפעולות של עצמם .כל פעולה יכולה להיות מתוארת בכמה דרכים .למשל כתיבה בשיעור יכולה להיות
מתוארת כ" :כתיבת אותיות על דף לבן"" ,ניסיון להצליח בקורס" או אפילו כ" :רצון לרכוש השכלה" .הצורה שבה
אתה מתאר את הפעולה שלך ,מצביעה על איזה מטרות אתה משרת בה .הניסוי מראה שאנשים בדרך כלל נוטים לייחס
לפעולות שלהם את השלב הגבוה היותר האפשרי (למשל כתיבה בשיעור לרוב תתואר כ":ניסיון להצליח בקורס") ,אך
ברגע שמתעוררים קשיים בנושא אנו מייד חוזרים לשלב הנמוך ביותר (כתיבה בשיעור תתואר כ" :ניסיון לכתוב כמה
שיותר מילים שהמרצה אומר") .ברגע שאנו מצליחים לפתור את הבעיה ,התיאור שב ועולה לשלב הגבוה ביותר.
רגשות
איך גישת התקנון העצמי ( )self regulationמתמודדת עם רגשות? הרב סימון ( )1967טוען שרגשות הם עניין מכריע
בגישה .הרבה פעמים אנשים נצרכים לעשות מספר פעולות באופן רציף ,הסדר שבוא אנו עושים את הדברים הוא עניין
של סדר עדיפויות .סדר עדיפויות הוא עניין דינמי ,הנתון לארגון מחדש לעיתים קרובות .סימון מציע שרגשות הם קריאה
מבפנים לשינוי סדר העדיפויות .למשל :החלטת לנסוע לחוף ,להשתזף ,לשחק מטקות ,לנסוע לאכול משהו ובדרך הביתה
למלא דלק .אם המכל שלך מתחיל להתרוקן כבר בדרך לחוף ,הגיוני שתתחיל להרגיש חרדה קלה ,אם החרדה תהיה
גדולה מספיק אז כנראה שתעשה שינוי בסדר העדיפויות שלך ותחליט למלא דלק לפני הנסיעה לחוף .התיאוריה של
סימון מתאימה לתיאוריה של קרבר ושאייר ( ,) 1990שרגשות מיוצרות על ידי מערכת העוקבת אחרי" :כמה טוב דברים
הולכים" בדרך להשגת המטרות .כשדברים מתקדמים טוב ,אתה מרגיש טוב .אם דברים הולכים יותר טוב מהמצופה,
אתה עשוי להרגיש אקסטזה או אושר עילאי .כשדברים לא הולכים טוב אתה עשוי לחוות רגשות כמו דיכאון או לחץ.
רגשות מתוארים כתגובה סובייקטיבית לכמה טוב אתה מצליח להשיג את המטרה.
נבחן לעומק מה קורה במצבים של קשיים .כשיש מכשול רציני הוא לרוב ישבש את המאמצים שלנו להשגת המטרה.
לפעמים באופן חולף ולפעמים באופן קבוע יותר .זה יכול לקרות לפני התחלת הפעולה (במקרה והבן אדם צופה
מכשולים) ,או תוך כדי הפעולה (כאשר הקשיים מגיעים באופן מפתיע) .הקשיים גורמים לעיתים להפסקת הפעולה,
ולתהייה מה הסיכויים שלך להשגת המטרה .הציפייה להצלחה הוא נושא שדנו בו כבר בפרקים הקודמים ,והוא מהווה
קשר בין מודלים לימודיים לנושא הפרק שלנו .ציפייה של הצלחה משפיעה על תקנון עצמי ,כמו שהיא משפיעה
בתיאוריות אחרות .בטחון בהצלחה מוביל אנשים לניסיון מוגבר להגיע אל המטרה ,לעומת זאת פקפוקים ביכולת
ההצלחה שלנו ,תגרום להפחתת הניסיון להצליח במשימה ,ולעיתים אף לנטישת המטרה .מחקרים הראו שאנשים
הבטוחים ביכולת שלהם להצליח ,יהיו עקביים יותר בהשלמת משימות מאשר אנשים שמפקפקים ביכולות שלהם.
נטישה חלקית
בפסקאות למעלה עשינו הבחנה דיכוטומית בין המשך הפעולה להשגת המטרה ,להפסקת הפעולה .הרבה פעמים יש שלבי
ביניים שבהם מטרה אחת מאוד נעלה ,מוחלפת באחרת קצת יותר פשוטה .אמנם יש פה ויתור על חלק מסוים ,אך אין
נטישה מוחלטת של המטרה .יש להדגיש כי יש פעמים שבהם נטישה של המטרה זאת לא הדרך ויש להיות נחושים על
מנת להשיג את המטרה .אך יש פעמים שצריך לדעת לנטוש ,ואין טעם להיצמד למטרה אבודה( .למשל יש לדעת מתי
לוותר על אהבה אבודה ,נחישות במקרה הזה לא בהכרח תוביל אותנו למקום הנכון).
לעשות או להימנע
עד כה עסקנו בפרק בהשגת המטרות באופן אקטיבי (עשייה של דבר אשר מביאה לתוצאה מסוימת) .אך יש גם את
המקרה ההופכי של עשיית דבר באופן אקטיבי ,וזה להימנע ממשהו .למשל להימנע מאיום מסוים ,או להימנע ממעשה
העלול לפגוע במישהו .לפעמים אותה פעילות בשלב התוכניות הנמוך כמו הצלחה במבחן ,תבוא משתי סיבות שונות
בשלב העקרונות .אדם אחד ירצה להצליח במבחן על מנת לשרת את העיקרון של הצלחה בלימודים ,ואדם אחר ירצה
להצליח על מנת לשרת את עיקרון ההימנעות מכישלון.
עד כה עסקנו בפרק בפעילות שמבוססת על כוונה ,זאת אומרת אדם מחליט על מעשה כלשהוא ופועל לפיו .מחקרים
שונים מראים שישנם גם פעילות שמבוססת על גירויים חיצוניים שהאדם מקבל .למשל בניסוי שערכו קרבר ושותפים (
) 1983קבוצת אנשים חולקה לשתיים .שתי הקבוצות קיבלו רשימת מילים והיו צריכים להרכיב משפטים .לקבוצה
הראשונה ניתנו מילים בעלות משמעות עוינת ולקבוצה השנייה מילים בעלי משמעות ניטראלית .לאחר מכן התבקש כל
אחד מהנבדקים היה צריך להעניש בן אדם כלשהוא .נמצא שחברי הקבוצה הראשונה היו עוינים וקשוחים יותר מחברי
הקבוצה השנייה .בניסוי אחר נמצא שהקשר הוא הדדי ,אנשים שהיו צריכים להעניש בן אדם אחר הרכיבו לאחר מכן
משפטים עם משמעות עוינת יותר .זאת אומרת ,פעולות לעיתים יכולות להיות מופעלות בצורה לא מודעת ,ללא שהאדם
יבין באופן מלא את מטרת הפעולה .הרעיון שפעולות של אדם ,מושפעות מהסביבה לעיתים אפילו בצורה לא מודעת הוא
רעיון מדהים .האם המערכת יכולה לפעול גם על בסיס כוונה וגם על בסיס גירויים? כנראה שכן .הדברים הפשוטים
והיומיומיים יותר מופעלים לעיתים בצורה אוטומטית ויכולים להיות מושפעים על ידי גירויים חיצוניים .הדברים
המסובכים יותר ,הדורשים מחשבה מעמיקה הם יותר מבוססי כוונה.
מעשים של וויסות עצמי לעיתים מצריכים שליטה עצמית .כלומר ,לפעמים אנשים פועלים בדרך המרסנת התנהגות
המכוונת למטרה אחת בכדי לאפשר את השגתה של מטרה אחרת .שליטה עצמית מייצגת תמיד מצב של קונפליקט,
מכיוון והמטרות לרוב מנוגדות זו לזו.
מצבים המחייבים שליטה עצמית מתעוררים בעקבות כל מיני נסיבות ונוגעים לסוגי בעיות שונות .לדוגמא ,אדם העושה
דיאטה נמצא בקונפליקט בין הרעב לבין המטרה לא לאכול .אנשים בעלי שליטה עצמית משתמשים במגוון רחב של
אסטרטגיות לנטרול פיתויים המונעים מהם להשיג מטרות לאורך זמן .כישלון בשליטה העצמית נהוג לתאר כסיטואציה
המערבת נטייה אוטומטית לפעול בצורה אחת לעומת נטייה מחושבת ומאומצת לרסן את הנטייה האוטומטית.
הפעולה שנהוג לדכא מכונה דחף , impulse ,רצון המתורגם אוטומטית למעשה אלא אם כן ירוסן .נראה כי ישנה הקבלה
למודל שני המצבים .ישנה עדות לכן שאימוץ הפעולה ברמה גבוהה יוביל לכך שיהיה קל יותר להתעלם מהתוצאות
המיידיות לטובת תוצאות עתידיות.
הערכת מערכת הוויסות העצמי מיקוד עצמי מוביל לויסות עצמי טוב יותר ,לכן הפחתה
במיקוד העצמי יביל להפחתה בויסות העצמי .אדם
רצוי למדוד הבדלים בין אישיים דרך תהליכי המפחית את וויסותו העצמי אינו מפסיק את ההתנהגות
וויסות עצמי .לדוגמא ,אנשים בעלי מודעות עצמית אלא גורם לה להיות פחות מחושבת ויותר אימפולסיבית.
גבוהה ,יהיו זהירים יותר ויוסתו עצמם יותר
מאחרים .הם ישמו יותר לב אם מעשיהם לא שני גופי מחקרים בדקו את השפעותיה של הפחתת
יתאמו את כוונותיהם וישנו זאת בהתאם .בעלי הויסות העצמי .ישנם שני תהליכים מרכזים המובילים
מודעות עצמית נמוכה יתנהלו באופן אקראי יותר להפחתה במערכת הוויסות העצמי ,אשר למרות שהם
ופחות ינחו את התנהגותם. נובעים ממקומות אחרים ,השפעותיהם דומות:
ל- כאן מתייחסת העצמית המודעות .1איבוד הזהות העצמית אל מול קבוצה (
Conscientiousnessממודל ה .BIG 5-ישנה עדות :)deindividuationמצב שהאדם חווה כאשר הוא נמצא
בקבוצה .אנשים במצב זה נוטים להתנהג יותר בגסות,
לכך שאנשים הגבוהים ב -Cהם בעלי נטייה לוויסות
אגרסיביות ופעולות ילדותיות ולא מרוסנות .ישנה עדות
עצמי.
לכך שמצב זה מוביל לירידה במיקוד .קל לראות שויסות
עצמי נמוך משפיע על הכוונת ההתנהגות .כך שישנה
נטייה להתנהגות אימפולסיבית ולא מופעלת על ידי
תהליכי חשיבה וויסות.
סקרנות. .1
הצורך לחקור מצבים המעוררים תחושות שליליות. .2
הם יצרו מדד שנקרא ,Rumination – Reflection Questionnaireהמתמקד בכל אחד מהמניעים בנפרד .שאלות שנגעו
ל Rumination -התייחסו ליכולת האדם להשאיר דברים מאחור ולהמשיך הלאה ,קשור ל .-Neuroticismשאלות שנגעו
ל Reflection-התייחסו לכך שהאדם מוקסם וסקרן לגבי החיים ,קשור ל.Openness to Experience-
פונקציה נוספת של מערכת הוויסות העצמי ,היא האם אנשים נוטים לראות את התנהגותם במונחים של רמות גבוהות
או נמוכות.
-Vallacher & Wegner,1989יצרו למטרה זו את מדד ה Behavior Identification Form . -טענו שבעלי תכונות אופי
זהות יכולים להיות מאוד שונים זה מזה אם הם חושבים על מטרותיהם ברמות שונות .אנשים החושבים על מטרותיהם
ברמה גבוהה ,נוטים להסתכל על "התמונה הגדולה" .לעומת אנשים החושבים על מטרותיהם ברמה נמוכה הנוטים
להתמקד יותר בתפל.
הערכת מטרות
מערכת הויסות העצמי מדגישה מטרות ולכן חשוב גם להעריך מטרות אלו ואת ארגונן .ידיעת אלו מטרות אדם מחשיב
כחשובות מספקת מידע בעל ערך רב לגבי האדם.
- Emmons, 1986ביקש מאנשים לתאר את מטרותיהם העכשוויות בארבעה תחומים :עבודה /לימודים ובית /משפחה,
מערכות יחסים חברתיות ופנאי /בילוי ושעשוע .הנבדקים התבקשו לחשוב על כוונותיהם ומטרותיהן ולא להשוות עצמם
לאנשים אחרים .המחקר הניב תמונה אינדיבידואלית של המטרות שהעסיקו את הנבדק.
המקור השלישי לבעיות נובע מכך שאנשים המצפים להיכשל ,מפסיקים לנסות להצליח .לעיתים ,זו התגובה הנכונה .אך
עם זאת לעיתים לא קל להתנתק מהמטרה .יש מטרות שקשה מאוד לוותר עליהן אפילו אם האדם מלא ספקות לגבי
השגתן .המודל ההיררכי טוען שקשה לוותר על מטרות מסוימות מכיוון והן מדורגות גבוהה בהיררכיה העצמית ולכן
מרכזיות בתדמית העצמית .או שהן מייצגות שבילים בדרך למטרה גבוהה יותר .לעיתים משמעות הויתור על מטרה
כלשהי מסמל את הויתור על אופי האדם שאתה רוצה להיות.
ספקות רציניות לגבי היכולת להשיג מטרה כלשהי ,יכולות להצביע על דפוס התנהגות צפוי .תחילה יפסיקו לנסות ,אך
לאחר זמן מה הם יתעמתו שוב מול המטרה .ספקות עמוקות לגבי השגת מטרה חשובה עלולים להוביל למעגל חוזר
ונשנה של מאמץ מפוזר ,ספקות ,לחץ ,התנתקות וחזרה מחודשת להתעמתות עם המטרה.
באופן כללי כאשר אנשים נכשלים במשימה הם ירצו להתעלם מזה ,לשים את זה מאחוריהם ולהמשיך הלאה .אחרי
כישלון ,רוב האנשים ימנעו ממיקוד עצמי כלומר ,ינסו להימנע מלחשוב על הכישלון .לעומת אחרי הצלחה אנשים
יתמקדו בהצלחה.
- Pyszczynski & Greenberg, 1987,1985מצאו שאצל אנשים הסובלים מדיכאון הדפוס הפוך .הם יתמקדו בעצמם
יותר אחרי כישלון מאשר אחרי הצלחה .זאת מכיוון שלאנשים מדוכאים יש קושי רב בויתור על מטרתם .במצב של
כישלון הם ימשיכו להיאחז במטרה גם אם היא לא הייתה חשובה ואילו במצב של הצלחה הם יתנו לזה לחמוק מבלי
להנות מההצלחה.
זה לא תמיד שלילי להמשיך לחשוב על הכישלון .זה יכול לעודד אותך להשתדל יותר בפעם הבאה ,או להוביל אותך
לרעיונות איך לשנות ולהשתפר להבא Pyszczynski & Greenberg .טענו שפעולה זו מסוכנת כאשר הכישלון הוא בלתי
הפיך .כאשר אנשים מאבדים חלק גדול מערכם העצמי ומתמקדים זמן רב מדי בניסיון להשיב אותו נגרמת להם מצוקה
רבה .אצל אלו העושים זאת לעיתים קרובות זה נהפך להרגל .התמקדות בכישלון והתעלמות מהצלחה משמרות
סימפטומים של דיכאון ומנציחים את הדפוס השלילי.
-.Susan Nolen-Hoeksema et alטענו שבעלי נטייה לדיכאון ממקדים חלק גדול מתשומת ליבם ברגשותיהם
השליליים.
וויסות עצמי ותהליך התרפיה
- Fred Kanfer and colleaguesתיארו את רעיונות הטיפול באופן דומה לרעיונות מערכת הוויסות העצמי ועקרונות
הגישה הקוגניטיבית .אחת הנקודות שהם העלו היא שרוב ההתנהגות האנושית אינה מפוקחת באופן תמידי אלא
מופעלת באופן אוטומטי (טענה התואמת את הגישה הקוגניטיבית) .הטיפול הוא בחלקו ניסיון לשבור את האוטומטיות,
לגרום למטופל לשלוט בתהליכים המתרחשים בו .הטיפול צריך לעזור למטופל להחליף את התגובה האוטומטית
הבעייתית בתגובה אוטומטית שאינה בעייתית .הצלחת הטיפול קשורה בעד כמה ההתנהגות האוטומטית מקודדת עמוק
בזיכרון .תגובות חדשות שנלמדו בטיפול יהפכו אוטומטיות ע"י בנייתם בזיכרון .דבר המגדיל את הסיכויים שהתנהגות
זו תהיה בשימוש בעתיד .טכניקות מקובלות להחלפת תגובה אוטומטית בזמן טיפול הן שימוש בדמיון ,משחקי תפקידים
ותרגול שינויים מהטיפול בחיי היום יום.
- Kanfer & Busemeyer, 1982טענו שתהליך הטיפול עצמו הוא מערכת משוב דינמית .הטיפול הוא סדרה של שלבים
בה המטופל משתמש באופן קבוע במשוב ,הן מהטיפול והן מפעולות בחייו ,בכדי לעצב את תהליך הטיפול דרך תוכנית
ארוכת טווח של שינויים .ככל שאתה מתקדם חשוב לוודא שהמטרות אליהן אתה חותר תומכות במטרת העל.
נטען ע"י אנשים רבים שעל טיפול לא רק לפתור בעיות בהווה ,אלא לשנות התנהגות של אדם כך שיוכל לקחת החלטות,
לפתור בעיות ולהתמודד איתן בהמשך בצורה טובה יותר.
- Means-end analisisדרך להגיע למצב שבו ניתן יהיה לקבל החלטות בצורה טובה יותר:
ציון הפער שבין המצב הנוכחי למצב אליו המטופל שואף להגיע. .1
ניסיון לחשוב על פעולה שתקטין את הפער בין הרצוי למצוי( .לרוב המחשבות הראשונות יהיו בקנה מידה גדול .2
מאוד ומופשטות ביותר).
תהליך של פירוק כל מטרה "גדולה" למספר מטרות קטנות -כך הדרך לפתרון הולכת ונעשית ברורה. .3
נוצרה האסטרטגיה לפעולה ומשם תהליך הביצוע. .4
דוגמא :התהליך נוסה על קבוצה של תלמידי בית -ספר ממעמד נמוך על מנת לגרום להם להגיע למטרה של סיום
הלימודים ואולי אף המשך לימודים אקדמאים .המטרה הכללית שהייתה לגרום לתלמידים לראות עצמם כאקדמיים
הושגה באמצעות פירוק למטרות משניות בדרך ,ששינו לתלמידים את ההסתכלות שלהם על עצמם ועל דרך חייהם.
בסופו של דבר ,גרמה התוכנית לתלמידים להיות מחויבים יותר בהווה לביה"ס.
סביב גישה הזו (כמו הגישה הקוגניטיבית) ,עלו הרבה שאלות ותהיות.
ביקורת אחת סובבת סביב ההקבלה לעולם הרובוטים והאלקטרוניקה של המוח האנושי .לרובוטים אין מוח .1
אנושי ולכן הם חסרים תכונות מהותיות להבנה של תהליכים בנפש.
הביקורת נובעת מתוך ההנחה שלבני אדם יש רצון חופשי ,אולם לא כולם חושבים כך או לפחות לא באופן -
מלא.
עולם הרובוטיקה והאלקטרוניקה בא רק על מנת להמחיש מערכת של משובים על התנהגות .עולם הרובוטיקה -
לא מתאים להמחשה של התנהגות של בני אדם ,אולם הוא כן יכול ליצור בדיוק רב מערכת של משובים
ותגובות על התנהגות.
נקודה שנייה לביקורת על הגישה הזו היא שהמודם של משובים ,עליו מושתת הגישה יוצא מתוך נקודת הנחה .2
שישנה יציבות בסיסית בהתנהגות האדם .דבר זה לא נכון ובנוסף אין זה נכון לצפות מאדם שיראה יציבות
מוחלטת ועקביות בתהליכים של שינוי התנהגות.
אכן הגישה גם היא רואה שאין זה נכון להניח שאנשים מיסודם לא דינמיים ,אולם ,זה שאנשים דינמיים אינו -
הופך אותם לאנשים בעלי פחות מטרות .כל תהליך המשוב עצמו צריך להיות דינמי גם הוא על מנת להתאים
להשתנות של האנשים .ועדיין לשמור על המטרה .לכן לא קיימת סתירה בין העובדה שאנשים משנים את מה
שהם עושים והעובדה שהתנהגות מופיעה במערכת של שליטה באמצעות משובים.
נקודה שלישית לביקורת היא שעל-פי גישה זו אין הסבר למה שקורה לפני התהליך של הביצוע ושל קבלת .3
ההחלטות .כלומר ,מה מביא אדם להתנהג מראש בצורה מסוימת? מאין מגיעות המטרות הגדולות שלו?
אכן התיאוריה הזו אינה באה להסביר אישיות והיא אכן לא תיאוריה מלאה .אבל היא גם לא מתיימרת להיות, -
תיאוריה זו באה להסביר את טבע החוויות של האדם ,שככל הנראה יש לו השלכות על האישיות.
למרות הביקורת התיאוריה הזו היא אפקטיבית ונותנת כיוון לחיפוש תשובות לאיך דברים פועלים ומראה כיוונים
שאינם אינטואיטיבים ע"י שיטות אחרות .ככל הנראה יש עוד מה לחקור בכיוון.
סיכום
במודלים של בקרה עצמית ( )self- regulation modelsההתנהגות קשורה לעיתים לסכימה של הסביבה .כוונות הן תוצר
של עיבוד של הסביבה .התוצאה של העיבוד היא ההחלטה האם לפעול או לא לפעול.
התיאוריה המתייחס לגישה הזו מדגישה מטרות ככלל ומתייחסת למטרות מסוגים שונים .יש למצב את המטרה
במיקום המתאים ע"מ להגיע לתוצאה רצויה (גבוהה מדי תגרום לא לאמץ אותה ,נמוכה מדי לא תביא להישגים
גבוהים) .ישנן מטרות הנוגעות לדרך (חשובות ע"מ לודא שהתנהגות מתבצעת) ומטרות הנוגעות לתוצאה.
מנגנונים של בקרה עצמית פועלים באופן תמידי ע"מ לאזן ולשנות דרכי חשיבה ופעולה במקרה של חוסר התאמה בין
ההתנהגות למטרה הרצויה .הגישה הזו מדגישה שתהליך הבקרה הוא אינסופי ומתבצע ע"י יצירת היררכיה של מטרות.
מטרה אחת יכולה להיות מושגת באמצעות מספר דרכי פעולה וכן דרך פעולה אחת יכולה לשרת מטרות שונות .כאשר
אדם נתקל בקושי בדרך הפעולה שתי אפשרויות :לנסות ולהמשיך או לוותר לעיתים הבחירה בויתור היא חלקית.
רגשות מופיעות ע"מ ליצור סדרי עדיפויות למטרות שונות .בנוסף נותנות מושג סובייקטיבי לבקרה של טיב הדרך
והפעולות .רגשות אם כן ,מעבירות מידע חשוב ,בעל השפעה חשובה על ההתנהגות.
חלק מההתנהגויות מופיעות בצורה אינטואיטיבית ( ,)intuitive systemללא מחשבה מוקדמת ומופעלות ע"י טריגרים
ולעיתים אף ללא מודעות .בעוד חלק מדרכי הפעולה מופעלות ע"י כוונה וחשיבה מוקדמת ( .)rational systemבמקרה
של טיפול בדרכי פעולה יש (כמו בגישה הקוגניטיבית) באופן מודע ,לגרום לאי-הפעלתן של המערכות האינטואיטיביות.
בקרה עצמית לעיתים תכלול מערכת שליטה עצמית שתברור התנהגויות רצויות לפי מטרות חשובות יותר או פחות.
הערכה של אנשים ע"פ הגישה הזו היא הערכה של הבדלים בין אנשים במערות הבקרה העצמיות שלהם .מספר בעיות
שיכולות לצוץ לפי גישה זו .1 :ההתמקדות במטרות שאינן מתיישבות אחת עם השנייה .2 .המחסור בבקרה טובה
במהלך התהליך ובמטרות המשניות . 3 .חוסר יכולת להתנתק מהתנהגויות שגורמות לחוסר השגה של מטרה .אנשים
דכאוניים מראים קושי על התנתקות ממטרה.
ניתן באמצעות טיפול לעבור את התהליך של הבקרה לשינוי התנהגות .אחת המטרות המרכזיות בטיפול היא לעבור את
תהליך הבקרה ודרכו להצליח בעתיד להיות בעלי יכולות טובות יותר בפתרון בעיות.