‫‪8.

9‬‬

‫מדעי הרוח – נושא הלמידה – חברה‬

‫נושא השיעור – ארבעת מרכיבי המדינה‪ ,‬שטח‪.‬‬

‫למדינה ישנם ארבעה מאפיינים עיקריים‪ .‬כך מקובל להגדירם במדע האזרחות‪.‬‬

‫‪ -‬שטח‪.‬‬

‫‪ -‬אוכלוסייה‪.‬‬

‫‪ -‬שלטון‪.‬‬

‫‪ -‬ריבונות‪.‬‬

‫שטח = טריטוריה –‬

‫‪ -‬השטח היבשתי – השטח היבשתי כולל את פני הקרקע (היבשה שעליה אנו חיים)‪,‬‬

‫ומקרות המים שמצויים עליה‪ ,‬למשל ימות‪ ,‬אגמים‪ ,‬נהרות ותעלות‪.‬‬

‫‪ -‬התחום התת קרקעי – התחום התת‪-‬קרקעי כולל את כל השטח שנמצא מתחת לפני הקרקע‪,‬‬

‫עד מרכז כדור הארץ‪.‬‬

‫מי החופין‪ ,‬המים הטריטוריאליים –‬

‫מי החופין (המים הטריטוריאליים) הם שטח ימי המשתרע למרחק של כ‪ 22-‬ק"מ לכל היותר מחופי המדינה‬

‫(אם יש למדינה מוצא לים)‪.‬‬

‫תחום מי החופין של ישראל נקבע לכ‪ 11-‬ק"מ‪.‬‬

‫המדף היבשתי –‬

‫המדף היבשתי הוא חלק מהקרקע הים הנמצא סמוך ליבשה מתחת למי החופין‪.‬‬

‫התחום האווירי –‬

‫התחום האווירי הוא כל מרחב האוויר מעל היבשה והמים שבשטח המדינה‪.‬‬

‫גבולות שטח המדינה –‬

‫בדרכי שלום – הסכמה בין מדינות ‪ ,‬היווצרותן של מדינות חדשות‪ ,‬התיישבות‪ ,‬רכישת קרקע‪.‬‬

‫בדרכי מלחמה – כיבוש צבאי‪ ,‬סיפוח הקרקע‪ ,‬התיישבות של אוכלוסיות בכפייה‪.‬‬

‫קביעת גבולות שטח המדינה בדרכי שלום‪ ,‬דרך הסכמה בין מדינות ‪-‬‬

‫‪ -‬דוגמא א – בשנת ‪ 1979‬חתמו ישראל ומצרים על הסכם שלום‪,‬‬

‫שבעקבותיו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני‪ ,‬שנכבש על ידה בשנת ‪.1967‬‬
 ‫‪ -‬דוגמא ב – בשנת ‪ 1991‬התפרקה ברית המועצות‪ ,‬ובמקומה‪ ,‬קמו חמש עשרה מדינות עצמאיות בעלות‬
‫גבולות חדשים‪.‬‬

‫‪ -‬דוגמא ג – בין השנים ‪ ,1936-1939‬הקים הישוב היהודי בארץ ישראל מעל חמישים יישובי‬

‫"חומה ומגדל"‪ ,‬במטרה לקבוע עובדות בשטח ולהרחיב את גבולה העתידי של המדינה שבדרך‪.‬‬

‫‪ -‬דוגמא ד – בשנת ‪ ,1867‬רכשה ארה"ב מהאימפריה הרוסית את שטחי אלסקה‪,‬‬

‫תמורת סכום של ‪ 7,200,000‬דולרים‪.‬‬

‫קביעת גבולות שטח המדינה בדרכי מלחמה‪ ,‬בכיבוש צבאי –‬

‫סיפוח – כאשר המדינה הכובשת מחליטה לצרף את השטח הכבוש לשטחה ולהחיל עליו‬

‫את חוקיה‪ ,‬מדובר בפעולת סיפוח‪.‬‬

‫שטח – טריטוריה –‬

‫טריטוריה היא שטחים השייכים למדינה או לחברה‪ ,‬הטריטוריה מוגדרת באמצעות גבול בדרך כלל‪,‬‬

‫והגבול יכול לבוא לידי ביטוי בצורה פיזית כמו חומה‪ ,‬או על ידי הסכם בינלאומי‪.‬‬

‫על פי דעתי אוכלוסייה חשובה עבור המדינה‪ ,‬בשביל עניינים פוליטיים כמו בחירות ומיסים וכדומה‪,‬‬

‫בצורה בה יש המון אנשים‪ ,‬ניתן לדעת יותר בקלות את טובת הכלל עבור המדינה בעניינים פוליטיים‪.‬‬

‫תושבים אזרחי המדינה –‬

‫אזרחות היא מעמד פוליטי המוענק ליחידים או לקבוצות במסגרת המדינה‪.‬‬

‫לכל מדינה יש חוקים‪ ,‬לפיהם היא קובעת מי הם אזרחיה ובאילו תנאים יכול להפוך אדם לאזרח המדינה‪.‬‬

‫מצופה מאזרחי המדינה לגלות נאמנות למדינה‪ ,‬ובתמורה המדינה מחויבת לשרת אותם ולתת להם מענה‬

‫למגוון של צרכים שיש לאזרחיה‪.‬‬

‫אזרחי המדינה נהנים מזכויות רבות יותר‪ ,‬שלא נינות לתושבים שאינם אזרחי המדינה‪.‬‬

‫תושבים שאינם אזרחי המדינה –‬

‫קיימים שני סוגים של תושבים שאינם אזרחי המדינה‪.‬‬

‫‪ -‬תושבי קבע – אדם שמרכז חייו נמצא במדינה‪.‬‬

‫תושבי הקבע זכאים כמעט לכל הזכויות המגיעות לאזרחים וחייבים למלא את החובות שהמדינה מטילה עליהם‪.‬‬

‫בישראל‪ :‬לתושב קבע אין זכות לבחור ולהיבחר ולשאת דרכון ישראלי‪,‬‬

‫אך הוא חייב להתגייס לצה"ל ולשלם מיסים‪.‬‬

‫תושבים ארעים –‬

‫אדם המתגורר במדינה באופן זמני‪ .‬אשרת הכניסה שניתנה לאדם זה מוגבלת בזמן‪,‬‬

‫ובתום התקופה עליו לעזוב את המדינה‪.‬‬

 ‫תושב ארעי זכאי לזכויות מסוימות‪ ,‬ועליו לציית לחוקי המדינה‪.‬‬

‫בישראל‪ :‬תושב ארעי יכול לשהות במדינה למשך תקופה של עד שלוש שנים‪.‬‬

‫סיכום שיעור –‬

‫כתבו הגדרה משלכם לאוכלוסייה בעקבות מה שנלמד בשיעור‪.‬‬

‫הסבירו מה חשיבותו של מרכיב האוכלוסייה במסגרת מרכיבי המדינה‪.‬‬

‫שתפו בכיתה‪.‬‬