‫‪ 3‬הגישות בסוציולוגיה סיכום‬

‫פונקציונליזם הגדרה ‪ :‬מערכת חברתית הפועלת בתיאום במטרה לשמר את יציבותה‪.‬‬

‫שואפת לקונצנזוס‪ .‬כל מערכת חברתית שקיימת בעלת חשיבות לתפקוד החברה‪.‬‬
‫רמת ניתוח מאקרו‪ :‬התמקדות בתיאור דפוסים חברתיים רחבים‪ .‬חקר חברות ומוסדות‬
‫חברתיים (דת‪ ,‬משפחה וכו') ולא אינטראקציות בין יחידים בחברה‪ .‬האדם הוא תוצר של‬
‫החברה‪ ,‬פעולות האדם מושפעים מהחברה‪.‬‬
‫סוגי פונקציות‪:‬‬
‫פונקציה גלויה‪ :‬התוצאה המצופה‪ ,‬המכוונת‪ ,‬בעזרת המשתתפים בפעילות החברתית‪ .‬כגון‪:‬‬
‫קליטת עליה‪ ,‬ציונות כל היהודים אחים‪.‬‬
‫פונקציה סמויה‪ :‬התוצאה הלא מצופה‪ ,‬הלא מכוונת‪ ,‬מפעילות חברתית‪ .‬כגון‪ :‬דמוגרפיה‪ ,‬רוב‬
‫יהודי‬
‫דיספונקציה‪ :‬מצב שבו לפעולה של מרכיב מסוים בחברה יש תוצאה שלילית‪ .‬למשל‪ :‬גזענות‪,‬‬
‫עוני וכו‬
‫ריבוד חברתי דיוויס ומור‪:‬‬
‫ריבוד‪ :‬חלוקה היררכית של החברה לפי מדרג גבוה\נמוך על פי קריטריונים שונים‪ -‬הכנסה‪,‬‬
‫השכלה יוקרה חברתית‪ .‬הריבוד נוצר בעזרת חלוקה דיפרנציאלית(בצורה שונה) של‬
‫התגמולים בחברה‪ .‬לכל סוג עמדה משויכת יוקרה שמקבלים הפרטים המאיישים אותה‪.‬‬
‫החברה צריכה להניע (לייצר מוטיבציה) את הפרטים בה למלא תפקידים שונים בחברה‪.‬‬
‫גובה הרווח הכלכלי הופך להיות אחד המדדים העיקריים לסטטוס ויוקרה (ולא להפך)‪.‬‬

‫ביקורות על הגישה הפונקציונליסטית מבנית‬

‫אין בה איגנסי‪ ,‬אין התייחסות לקונפליקט החברתי קונפליקטים לא תמיד עוברים‪ ,‬אין‬
‫התייחסות לאי שוויון‪ ,‬יש מאבק על ערכים ההנחה שיש קונצנזוס ערכי הוא בעייתית‪,‬‬
‫התעלמות משינויים חברתיים‪ ,‬הגישה לא מתייחסת לאינטראקציות בין פרטים‪.‬‬
‫ההסבר שהתיאוריה מציעה הוא טאוטולוגי‪ .‬תיאוריות פונקציונליות מואשמות לעיתים קרובות‬
‫בכך שהן הופכות את הסדר הרגיל של סיבה ותוצאה על ידי מתן הסבר לדברים במושגים של‬
‫מה שקורה אחרי‪ ,‬לא מה שקרה לפני‪.‬‬
‫מושגי מפתח(מילות חירטוט עיקריות)‪ :‬תפקיד‪/‬פונקציה‪ ,‬סולידריות‪/‬לכידות‪ ,‬פונקציה‬
‫גלויה‪/‬סמויה‪/‬דיספונקציה‬
 ‫גישת הקונפליקט הגדרה‪  :‬בבסיס המבנים והמוסדות החברתיים עומד מאבק בין קבוצות‬
‫שונות ‪ ,‬שכל אחת מהן מבקשת לבסס את שליטתה על משאבים חברתיים וכלכליים ולקדם‬
‫את האינטרסים שלה ‪ .‬המצב החברתי הנתון הוא ביטוי של שליטת קבוצה אחת על קבוצות‬
‫אחרות ‪ ,‬ושל יכולתה לדכא התנגדויות ולשמר את כוחה‪.‬‬
‫רמת ניתוח מאקרו‪ :‬מדגישה קונפליקטים חברתיים‪ .‬אין מקום ליחיד‬
‫מארקס וגישת הקונפליקט ‪ :‬המציאות בזירת מאבקים‪ .‬יוצרת מאבקים בין קבוצות‪ .‬בין בעלי‬
‫אמצעי יצור( כאלו עם נכס‪ ,‬מפעלים‪ ,‬גופים אשר מיצרים כסף או רכוש) ובין נגד חסרי אמצעי‬
‫היצור‪ .‬המאבקים הללו לא רק שמנהלים את החברה‪ ,‬אלא גם מניעים אותה‪ .‬כשיש שינויים‬
‫בכוחות הייצור נוצר‬
‫בעלי השליטה מבקשים לשמר ‪ -‬לשעתק ‪ -‬את עמדתם במבנה החברתי‪ ,‬ואילו קבוצות‬
‫חברתיות כפיפות שואפות לשנות את הסדר החברתי הקיים מתח ביחסי הייצור והפער הולך‬
‫ונעשה קשה יותר ויותר (והתוצאה מהפכה)‪.‬‬
‫המבנה הריבודי קבוע ויציב באופן יחסי‪ .‬מתמשך לדורות‪ .‬מחוזק על ידי אמונות תרבותיות‬
‫ההסבר של מרקס הוא הסבר דיאלקטי מכיוון שזהו הסבר שמראה על שינוי שמתחולל רק‬
‫מתוך התנגדויות בין קבוצות‬
‫דיאלקטיקה‪ :‬שינוי מתוך ניגודים‪.‬‬
‫מוביליות‪ :‬ניעות‪ ,‬היכולת לשפר את העמדה החברתית והכלכלית‪ .‬תנועה במעלה ובמורד‬
‫ההיררכיה החברתית‪ .‬מעבר בין הרבדים של המבנה החברתי ההיררכי‪.‬‬
‫הסללה‪ :‬ניתוב חברתי לדרגה מסוימת בהיררכיה‪.‬‬
‫מקס ובר גישת הקונפליקט והריבוד החברתי‪ :‬לא הכל כלכלי כמו אצל מארקס‪ ,‬של מעמד‪.‬‬
‫ובר מגדיר עוצמה בשונה ממארקס‪ ,‬מארקס מגדיר עוצמה רק בתור עוצמה כלכלית ובר מגיר‬
‫עוצמה גם דרך מעמד כלכלי ‪ ,‬סטאטוס חברתי ועוצמה פוליטית(מפלגה)‪ .‬פעמים רבות‬
‫כבוד‪/‬יוקרה חברתית הן הבסיס לעוצמה פוליטית ו‪/‬או כלכלית‪.‬‬
‫מעמד‪ :‬בעלי רכוש וחסרי רכוש‪ .‬נמדד בכמות הנכסים שיש לך(פועלים‪ ,‬גודל הנכסים‪,‬‬
‫חשיבות הנכסים)‪ .‬כסף הנובע מבעלות יתן יוקרה רבה יותר מאשר כסף שעבדו בשבילו‬
‫סטאטוס‪ :‬הפרטים בתוך קבוצת סטאטוס קשורים זה לזה לפי מאפייני סגנון חיים משותף‬
‫שמקבלים ערך גבוה בתוך הקבוצה לפי ובר קבוצות סטאטוס לרוב מתעצבות סביב תכונות‬
‫כגון‪ -‬השכלה‪,‬‬
‫סגנון חיים‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬שייכות דתית‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬מקצוע‪ .‬לחברי הקבוצה‬
‫תחושת זהות משותפת‪ ,‬גבולות חברתיים‪ ,‬עמדות‪..‬‬
‫מפלגה‪ :‬לפי ובר פעילות במפלגה היא פעילות משותפת לצורך השגת עוצמה כדי לממש‬
‫מטרה‪ .‬המטרה יכולה להיות אידיאולוגית‪/‬חומרית‪/‬אישית (או מטרה שכוללת הכל‪.‬‬
 ‫ביקורות על גישת הקונפליקט‪  :‬הביקורת כלפיה משקפת את ההבדל בינה לבין הגישה‬
‫הפונקציונליסטית – מבקריה טוענים שהיא מדגישה יתר על המידה את הקונפליקטים‬
‫החברתיים ולכן מתקשה להסביר יציבות והמשכיות חברתית‪.‬‬
‫יש בה התמקדות מוגזמת באי השוויון חברתי‪/‬כלכלי‪ ,‬ומטשטשת את תרומתם של ערכים‬
‫משותפים או תלות הדדית בין פרטים‬
‫אין בה איגנסי‪.‬‬
‫מילות מפתח(מילות חירטוט עיקריות)‪ :‬עוצמה חברתית‪/‬כלכלית‪/‬פוליטית‪,‬‬
‫מעמד‪/‬סטטוס‪/‬יוקרה‪ ,‬אי שוויון‪ ,‬מפלגה‬

‫גישת האינטראקציה הסימבולית‬

‫תיאורית מיקרו‪ :‬מציבה את האדם ולא את הסדר החברתי במרכז‪ .‬הפרט מגדיר את החברה‬
‫תחת הסכמה משותפת‪.‬‬
‫הגדרת מצב משותפת‪ :‬פירוש מצב חברתי באופן זהה ע"י קבוצת אנשים‪ ,‬התורם ליצירת‬
‫אינטראקציה חברתית יעילה‪ .‬למשל‪ :‬בהישמע הצלצול התלמידים נכנסים לכיתה‪.‬‬
‫החברה כתוצר של אינטראקציות יום יומיות בין פרטים‪ :‬האדם תוך כדי האינטראקציות שלו‬
‫מכונן את מה שאנחנו קוראים לו "חברה" ‪ .‬אין לנו אורגניזם שנקרא "חברה" יש לנו המון‬
‫אינטראקציות שיש ביניהן המשכיות והן אלו שמכוננות את מה שבתחושה שלנו מורגש‬
‫כחברה‪ .‬הגישה מסבירה את התרבות כתהליך רצוף של יחסי גומלין [אינטראקציות] המבוסס‬
‫על פרשנות אישית לגירויים‪/‬סמלים ומסרים ותגובה בהתאם‪ .‬לאור זאת תפיסות המציאות‬
‫האישית משתנות ללא הרף‬
‫הנחת היסוד היא שהאדם חי בסביבה סימבולית‪ -‬באמצעות התהליך האנושי של מתן‬
‫משמעות ומובן לסובב אותנו אנו מגדירים את זהותנו‪ ,‬זכויותינו וחובותינו כלפי הזולת‪.‬‬
‫סמלים ושפה‪ :‬הבסיס לאינטראקציה היומיומית בין בני האדם‪ .‬סמל הוא משהו שמייצג‬
‫משמעות מסוימת או משהו מסוים ומסייע לאנשים להבין זה את זה(שפה‪ ,‬תנועות גוף וכו')‬
‫סמלים‪-‬כל דבר שמייצג משמעות מסוימת שמוכרת לאנשים מאותה תרבות‬
‫שפה‪-‬מע' של סמלים שמאפשרת לאנשים מאותה חברה לתקשר זה עם זה‪ .‬זוהי התפקיד‬
‫העיקרי של השפה‪ ,‬אבל לא היחיד באמצעות השפה אנחנו מבינים את המציאות‬
‫גישה דינאמית‪ :‬זו גישה שמסתכלת על הזמן‪ ,‬על שינויים‪ ,‬על איך אנשים מעניקים משמעות‬
‫ומגיבים אחד לשני‪ .‬אין מציאות אובייקטיבית אלא אובייקטיביזציה של המציאות – המציאות‬
‫לא נתפסת כאובייקטיבית‪ ,‬אין עובדות חברתיות המציאות לא "נמצאת בחוץ" אנחנו מכוננים‬
‫אותה כל הזמן‪.‬‬
 ‫ארווינג גופמן וגישת האינטראקציה הסימבולית‪:‬‬
‫הצגת העצמי‪ :‬הפרט מעוניין ליצור רושם מסוים לגבי עצמו אצל אחרים‪ .‬המאמץ ליצור רושם‬
‫מסוים אצל אחרים נקרא ניהול רושם‬
‫ניהול רושם‪ :‬פיקוח על היחס של האחרים אליו‪ .‬בעזרת נורמות חברתיות ולמידה מסמלים‬
‫ושפה של אנשים‪ ,‬אנחנו מנסים לאסוף יותר אינפורמציה על האחרים ולנהל את‬
‫האינפורמציה שהם מקבלים מאיתנו כדי לדעת איך להתנהל ולפעול בסיטואציה על סמך‬
‫השפת גוף של האדם‪ ,‬הלבוש שלו וכו'‪ .‬האדם הוא כמו שחקן שרוצה לייצר רושם מסוים על‬
‫הקהל‪ ,‬הקהל‪ -‬צופים ומשתתפים גם יחד מאחורי הקלעים‪ -‬המקום בו אנחנו לא עסוקים‬
‫ביצירת רושם מסוים‪ .‬נסתר מעיני הקהל‪ .‬הבמה‪ -‬המקום בו אנו מציגים את העצמי שלנו‬
‫לסביבה‪ .‬הקהל משתמש במסרים הסמליים שהפרט "מפיץ" כדי לבדוק את מהימנות‬
‫(אמינות) המסר המילולי שהוא "נותן"‪ .‬כשיש פער או אי התאמה‪ -‬נוצרת "א‪-‬סימטריה"‬
‫בתשדורת‬
‫הגדרת מצב משותפת‪ :‬אנחנו מנהלים "משא ומתן" על הגדרת מצב משותפת‪ .‬על מנת לפעול‬
‫אחד מול השני צריכים שני הפרטים להגיע להסכמה בנוגע למצב בו הם מצויים‪ .‬הגדרת‬
‫המצב המשותפת הזו שעדיין יכולה להשתנות מכיוון שהיא משותפת למספר רב של אנשים‬
‫ועל כן היא דבר יותר "יציב"‪ .‬כדי להבין את החברה‪ ,‬יש להבין כיצד מגדירים אנשים עצמם‬
‫את עצמם ואת זולתם בסיטואציות קונקרטיות שונים‪ .‬ואת המשמעויות שהם מעניקים לדפוסי‬
‫התנהגות‪.‬‬
‫אמצעי מנע‪ :‬שימוש מתמיד כדי להמנע ממצבים מביכים (כללי נימוס למשל)‬
‫טכניקות הגנה‪ :‬הפרט משתמש בהם כדי להגן על הגדרת המצב שלו (תיקון והתאמה‬
‫מתמידים)‪" .‬טכניקות מגן"= טקט‪ -‬כאשר משתתף משתמש בהן כדי להציל הגדרת מצב‬
‫שהוטלה על ידי מישהו אחר (לא להתיחס למצב מביך)‪.‬‬