‫‪1‬‬ ‫סעדון‬ ‫רוית‬ ‫של‬ ‫הגאון‬ ‫מהמחשב‬

‫"צפירה" ‪ /‬אתגר קרת‬

‫‪ .1‬סוג הסיפור ‪ -‬הסיפור הוא סיפור קצר ובשל אורכו הקצר הוא מתמקד באירוע אחד‪ ,‬בזמן מוגבל‪ ,‬במקום אחד ומתוארות בו‬
‫דמויות אחדות ‪ .‬זהו "סיפור עימות" ‪ .‬העימות מתרחש על רקע הווי בית ספר תיכון ‪ .‬מתוארת כאן החוויה המיוחדת לחברה‬
‫הישראלית העכשווית והיא מתיחסת לאירועים היסטוריים ‪ -‬יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬כותרת הסיפור ‪ -‬כותרת הסיפור "צפירה" מעלה אצל הקורא קונוטציות של ימי הזיכרון השונים ‪ .‬הצפירות בישראל‬
‫מתיחסות לשני טקסים לאומיים שעיקרם מוות וזיכרון ‪ .‬בתרבות הישראלית ‪ ,‬לצפירה יש משמעות רבה מאוד‪ ,‬הצפירה מייחדת‬
‫אותנו כישראלים מול אומות אחרות אשר אצלן לא קיים נוהג זה‪ .‬עבור הישראלים זוהי הפגנת שייכות וכבוד לערכי האומה ‪.‬‬
‫לאחר קריאת היצירה מבינים כי לצפירה משמעות רבה בסיפור ‪ .‬הסיפור פותח בכותרת זו ואף מסתיים בהשמעת הצפירה‬
‫והסיטואציה הנלווית לה ‪ ,‬שהיא בריחתו של אלי ‪ ,‬גיבור הסיפור‪ .‬הוא כמעט מקבל מכות מחבריו על ש"הלשין" על גניבת‬
‫האופנים ‪ ,‬של שרת בית הספר ‪ ,‬אך ניצל בזכות הצפירה ‪ .‬הצפירה תורמת להעברת המסרים בסיפור לפיהם ערכים אנושיים‬
‫אמיתיים אינם נמצאים בטקסים‪ ,‬במודלים של חברה ובצייתנות לנורמות בחברתיות המקובלות ‪ .‬ערכים אנושים וטוב של אדם‬
‫לא נקבע דווקא על פי הכללים המקובלים‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הצפירה מתקשרת למסר לפיו אדם יכול להיות מושלם מבחינה חיצונית‬
‫אבל פגום באופיו ואת הפנים יש להעריך ולבקר יותר ‪ .‬כך גם הופכת הצפירה שמעלה את זכרון השואה למגן לאנושות כולה‪.‬‬
‫היא סמל לזיכרון המעשים הנתעבים ולחוסר האנושיות ורק זיכרון העבר יוכל להציל את האדם מן ההוה והעתיד ‪.‬כך הופכת‬
‫הצפירה למטפורה ‪ :‬המפשט המסיים את הסיפור ‪" -‬הצפירה עוטפת אותי כמגן בלתי נראה" מדמה את הצפירה למגן ובכך‬
‫רומזת על זיכרון העבר כמה שיגן ויקדם את ההוה והעתיד‪.‬‬
‫‪ .3‬העלילה הסיפורית ‪ -‬מתארת תלמיד תיכון ‪ ,‬אלי ‪ ,‬שמגיע לעימות עם התלמידים אחרים ‪ ,‬שרון וחבריו‪ ,‬על רקע של‬
‫"הלשנה"‪ .‬שרון וחבריו גנבו את אופיו של שרת בית הספר‪ ,‬ניצול שואה ‪ ,‬ואלי בוחר לספר את האמת למנהל בית הספר‪ .‬הוא‬
‫יוצא מן העימות ללא פגע כשהצפירה של יום הזיכרון מכריחה את תוקפיו לעמוד דום ‪.‬‬
‫מבנה הסיפור ‪ -‬דומה לסיפוריו האחרים של אתגר קרת ‪.‬‬
‫זהו מבנה משולש ‪ -‬הפתיחה הארוכה יחסית ‪.‬‬
‫נקודת המפנה ‪ -‬גניבת האופנים ‪ ,‬ההלשנה והתוצאות ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫העימות בין הגיבור ליריביו ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הפתיחה מתארת את טקס יום השואה בבית ספר התיכון ואנו מתוודעים לדמויות כמו סיוון ‪ ,‬הנערה היפה של בית הספר‪,‬‬
‫שרון‪ ,‬גיבור בית הספר ‪ ,‬גלעד ‪ ,‬המעריץ הנלהב של שרון ושולם ‪ ,‬השרת‪ ,‬ניצול השואה‪.‬‬
‫זוהי אקספוזיציה המציגה את המקום ‪ -‬בית הספר התיכון‪ ,‬הזמן ‪ -‬יום השואה‪ ,‬הדמויות ‪ -‬המספר אלי‪ ,‬סיוון‪ ,‬גלעד ותלמידים‬
‫נוספים והבעיה המרכזית ‪ -‬בעיות של חברות ‪ ,‬מוסר‪ ,‬צדק זיכרון ‪ ,‬חיים ומוות ‪.‬‬
‫טקס יום השואה הוא טקס שגרתי שנערך מדי שנה ואינו זוכה לתיאור נרחב על ידי המספר‪ ,‬אלי ‪ .‬בתיאור הדברים הוא לא‬
‫מתמקד בתוכן אלא בדברים החיצוניים ‪" :‬באולם ההתעמלות סידרו במה מאולתרת ומאחויה הדביקו ציורים של מחנות ריכוז‬
‫וגדרות תיל על גבי בריסטולים שחורים"‪ .‬את הטקס עורכים הטת'ניקים ‪ .‬תלמידי כיתה יב' עסוקים בשלהם ומתענינים‬
‫בדברים אחרים כמו חברויות ‪ ,‬הגיוס הקרוב ‪ ,‬יחסי בנים ובנות ‪ ,‬והם לא ממש שמים לב ל"איש אחד די מבוגר עם סוודר‬
‫בורדו" שעולה לבמה ומספר על היותו איש הזונדר קומנדו בזמן השואה ‪ .‬האיש "לא דיבר הרבה ‪ ,‬רבע שעה בערך"‪ ,‬אומר‬
‫אלי ‪ ,‬המספר ‪.‬‬
‫התחושה היא שההתייחסות ליום השואה ‪ ,‬מצידו של אלי ומצד שאר הילדים ‪ ,‬היא בגדר התייחסות של חובה שיש לקיימה ‪.‬‬
‫בזמן הטקס מה שמעסיק את אלי זו הקרבה שלו לסיוון ‪ ,‬החברה של שרון ‪ .‬היא התלמידה הכי יפה בכל ביה"ס ואילו שרון‬
‫הוא תלמיד מצטיין בלימודים ובספורט ‪ ,‬מועמד ליחידה מובחרת בצבא ומשתייך למעמד חברתי כלכלי גבוה ‪ ,‬מה שבא לידי‬
‫‪2‬‬ ‫סעדון‬ ‫רוית‬ ‫של‬ ‫הגאון‬ ‫מהמחשב‬
‫ביטוי בבגדים ובאביזרים ‪ .‬חברו הטוב של שרון הוא גלעד והשניים שייכים לקבוצה מגובשת של התלמידים המובילים‬
‫בשכבה‪ .‬אלי אינו משתייך לקבוצה זו ‪.‬‬
‫בתחילת הטקס יושבת סיוון ליד אלי אך כשמגיע גלעד‪ ,‬היא עוברת לשבת לידו ועוזבת בחוסר נימוס מופגן ובזלזול את אלי ‪.‬‬
‫כששולם ‪ ,‬שרת בית הספר מזהה את הנואם המבוגר מ"שם" מתעוררים בו זיכרונות מהעבר והוא מתחיל לבכות ואלי הוא‬
‫היחיד ששם לב לכך ששולם יושב על המדרגות ובוכה ‪ .‬כשהוא מגלה כי שולם היה ב"זונדרקומנדו" ‪ ,‬הוא מבלבל את‬
‫המושגים ותמהה על כך שאיש כזה צנום וקטן היה ב"קומנדו" כמו ששרון רוצה להיות ‪ .‬הבלבול במושגים מעמיד את אלי‬
‫בעמדה של בעל השכלה נמוכה ‪.‬‬
‫בנקודת המפנה אלי פוגש שני תלמידים נוספים ‪ ,‬אביב וצורי ‪ ,‬המגלים לו ששרון וגלעד גנבו את האופנים של השרת ‪ ,‬נסעו‬
‫בהם בצורה פרועה במרכז המסחרי ופרקו אותם ובעקבות זה מגיעה ה"הלשנה" ותוצאותיה ; הבירור אצל המנהל ופיצוי של‬
‫שולם השרת ‪ .‬אלי מחליט לעשות את המעשה מתוך כעס על שרון וגלעד ורחמים על שולם ‪.‬‬
‫החלק השלישי ‪ ,‬העימות בין הגיבור לחבריו נפתח כעבור יומיים ‪ ,‬לאחר שקודם חשב לעצמו אלי ‪ ,‬ש"אף אחד לא חשד‬
‫שספרתי‪ . "..‬המנהל אמר לו שעשה את המעשה הנכון והבטיח לו ששמו לא יוזכר ‪ .‬לאחר כמה ימים באו שוטרים לבית הספר‬
‫ועצרו את שרון וגלעד ואביו של שרון קנה לשולם אופנים חדשים ‪ ,‬אופני ספורט ‪ ,‬ששולם לא ממש הסכים לקבל ‪ .‬אלי חשש‬
‫מחבריו אבל הרגיש שעשה את המעשה הנכון ‪ ,‬אלא ששני הבריונים ‪ ,‬בשיתוף של סיוון היפה ‪ ,‬טומנים לו פח במטרה להפליא‬
‫בו את מכותיהם ‪ .‬סיוון חכתה לו ליד ביתו וספרה לו ששרון וגלעד יודעים שהוא "הלשין" והם מחכים לו ליד השער ‪ .‬היא‬
‫ממליצה לו ללכת בכיוון אחר אלא שהיא מובילה אותו הישר אליהם ‪ .‬תוכנית זו כמעט מצליחה אלא שהיא נכשלת עקב‬
‫הצפירה של יום הזיכרון‪.‬‬
‫הסיום הזה יוצר תחושה שעוד יבוא המשך וכי הגיבור לא יוכל להנצל מהם לעד‪ .‬לעת עתה הצילו המזל הטוב ‪.‬‬
‫‪ .4‬הדמויות ‪ -‬הדמויות בסיפור שטוחות וייצוגיות ‪ .‬דמות שטוחה היא דמות שאינה מתפתחת ולא משתנה לאורך הסיפור‪.‬‬
‫אלי ‪ -‬הוא הדמות הראשית והוא "אנטי‪-‬גיבור"‪ .‬הוא "החנון"‪ ,‬הלוזר של בית הספר ‪ .‬הוא ילד רגיש ‪ -‬מתרגש כשידו נוגעת‬
‫בג'ינס של סיוון ‪ -‬מלכת הכיתה ומרגיש כאילו נגע בגופה ‪ ,‬אבל היא כמובן לעולם לא תוכל להיות שלו למרות שהוא מאוהב‬
‫בה ‪ .‬כמו כן הוא רגיש לסבל האנושי ‪ ,‬מוסרי וחלש גופנית ‪ .‬חולשתו הפיסית תעמיד אותו תמיד במצב של כישלון ‪ .‬הוא לא‬
‫יהיה זה שיתקבל ליחידה המובחרת בצבא ‪ ,‬הוא לא יהיה התלמיד המצטיין של בית הספר ‪ .‬הוא נחשב לפחדן ‪" ,‬המלשן"‬
‫ומסתתר מאחורי האקט המוסרי שבחר לעשות ‪ .‬אין לו האומץ לעמוד מול כולם בגאווה ובכוח ולייצג את המוסריות ‪,‬‬
‫ההומניות והרגישות כלפי הזולת ‪ .‬חולשתו מתבטאת גם בהשכלתו ‪ -‬הוא לא חכם במיוחד‪ ,‬לא מבין למשל את המושג‬
‫"זונדרקומנדו" ומפרש אותו "כקומדנו" צבאי‪ .‬באופן טבעי הוא מזדהה עם החלשים ואפילו לא משתומם בגלוי על כך ששולם‬
‫החלש והקטן היה בעבר (לפי פרשנותו) "איש קומנדו"‪.‬‬

‫מול דמותו של אלי עומדת גלריה של דמויות ‪ .‬נערים שהם "מלח הארץ" ומעריצי הישראליות והמצ'ואיסטיות ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שרון ‪ -‬הוא הדמות המשנית ‪ .‬דמותו מצטיירת מתוך דברי חבריו ‪ .‬הוא מופיע רק לקראת סוף הסיפור ‪ .‬חבריו מדברים עליו‬
‫בהערצה ‪ :‬הוא התלמיד המצטיין וזה שהתקבל לקומנדו הימי ‪ .‬הוא מצטייר כנער המושלם המגשים את כל האתגרים שמעמיד‬
‫לעצמו ‪ .‬חברתו היא הנערה היפה ביותר והוא בן למשפחה אמידה ‪ -‬לובש מעיר עור ועונד שעון צלילה ‪.‬הוא חזק פיסית ואהוד‬
‫בקרב התלמידים ‪ .‬הוא אוסף סביבו "גרופיס" ‪ -‬מעריצים נאמנים הסוגדים לכוחו ומוכנים להצטרף עבורו למלאכת הבריונות ‪.‬‬
‫אך מנגד ‪ ,‬הוא טיפוס שחצן מפני שהוא מטיח את הדברים האלה בפני אלי וטוען שהוא מקנא בו ‪ .‬אתגר קרת עוד מקטין את‬
‫דמותו באמצעות אקט גניבת האופנים והכוונה עשות בהם "חארקות" מתוך שמחה על שהתקבל ליחידה המובחרת ‪ .‬הוא‬
‫מצטייר כבריון ‪ ,‬דמות של פשיסט נתעב המתעלל בניצול שואה ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הוא קיצוני ביחס לזכותו לקבל "תלמיד מצטיין"‬
‫‪3‬‬ ‫סעדון‬ ‫רוית‬ ‫של‬ ‫הגאון‬ ‫מהמחשב‬
‫ומוכן להכות בלי רחמים כל אחד שינסה לפגוע בזכות זו ‪ .‬הוא חושב שהכל מגיע לו ‪ ,‬לא טורח להחזיר לשולם את האופנים‬
‫וגם לא מרגיש שעשה משהו לא טוב ‪.‬‬
‫בזמן הצפירה הוא מפסיק את ההכנות להכאתו של אלי ונעמד דום משום שהוא מתוכנת לעשות בדיוק את מה שצריך ‪ ,‬אבל‬
‫תוך כדי כך שהוא עומד ‪ ,‬הוא מסנן קללה ‪.‬‬
‫אנו רואים אותו דרך נקודת מבטו של אלי אשר משתף אותנו בגרוטסקיות ובנלעגות של שרון כשהוא מתאר אותם כמי‬
‫ש"הזדקפו…עומדים כמו בובות בחלון ראווה… כמו קולב בגדים מגודל עם המבט הרצחני שלו והיד המאוגרפת …כמו ילד‬
‫קטן שמנסה לחקות איזה פוזה שראה פעם בסרט פעולה" ‪ .‬כך הוא מצטייר כדמות חלולה שכולה פוזה והצגה ‪.‬‬
‫סיוון ‪ -‬היא ייצוג קלאסי של "הפאם פאטל" ‪ ,‬הבחורה הכי יפה בבית הספר‪ ,‬נהנית לשחק עם הבנים הלוטשים בה עיניהם‬
‫(כמובן שבאלי "החנון") ולהוליך אותם שולל ‪ .‬היא הפתיון בפח שטומנת הקבוצה ולכן יש לה יד באלימות ‪ .‬אליה מצטרפים‬
‫כל המעריצים השוטים של שרון ‪ :‬גלעד ‪ -‬הוא המשרת הנאמן של שרון לכל מעשה הבריונות ואילו צורי ואביב מאופיינים‬
‫בעיקר דרך אכילת הפלאפל במרכז המסחרי‪ .‬חתיכות של עגבניה ופיתה עפות להם מהפה או הטחינה והמים של הסלט נוזלים‬
‫להם על הידים ‪ .‬תיאור זה מנוגד לתיאורו של אלי ‪ ,‬שכנראה הוא בעל הליכות תרבותיות ומעודנות יותר ומראה זה בולט‬
‫לעיניו ומצטייר לו כאגרסיבי ‪ ,‬מחוספס ובהמי ‪.‬‬
‫גלעד ‪ ,‬צורי ואביב מתארים בשמחה את שרון כמי שהצליח לעבור את המיונים לקומדנו ‪.‬‬
‫שולם ‪ -‬הוא השרת של בית הספר ‪ .‬דמות המבוגר היחיד בסיפור ‪ .‬הוא ניצול שואה ‪ ,‬מתואר כאדם חסר ישע ‪ ,‬צנוע ופגוע‪.‬‬
‫יהודי גלותי בישראל של שנות השמונים ‪ .‬בעברו‪ ,‬בתקופת השואה‪ ,‬סבל מאוד והוא נושא עמו טראומות ותסכולים קשים‬
‫מעבודו בזונדרקומנדו בזמן ההוא ‪ .‬הוא רזה וקטן ומתבייש בבכיו לעיני הצברים ‪ .‬כשמספרים לו שנתפסו גונבי אופניו‬
‫ומביאים לו אופנים חדשים כפיצוי הוא מסרב בתחילה לקחת אותם‪ .‬יתכן כי הוא חושש להיות בגדר אויבו של שרון ‪" ,‬מלך‬
‫בית הספר" ואולי משום שהוא רגיל להיות הקורבן ולא רואה במעשה הנערים דבר מה מיוחד ויוצא דופן ‪.‬‬
‫חשיפתו בפני אלי היא שיוצרת את אי ההבנה שגוררת את המשך הסיפור ‪.‬‬
‫אביו של שרון ‪ -‬בעל מעמד כלכלי גבוה‪ .‬דרכו לפתור בעיות היא באמצעות תשלום כסף ‪ .‬כך הוא נוהג כלפי שולם‪ .‬הוא קונה‬
‫לו אופני ספורט חדשים ומתעקש שיקח אותם למרות שהן בכלל לא מתאימות לו‪ .‬האב מנסה לחנך את בנו‪ ,‬ללמד אותו לקח‬
‫ומוסר אלא נוקט מבחינתו בדרך הקלה לפתרון בעיות ‪ ,‬תשלום כסף‪" ,‬קניית אנשים"‪ .‬מכאן אנו למדים שהאשמה לא מוטלת‬
‫כולה רק על שרון אלא שכנראה יש לו ממי ללמוד‪.‬‬
‫מנהל בית הספר ‪ -‬הוא שאמור להוות דמות חינוכית וייצוגית מתגלה כאדם אחר‪ .‬הוא לא עמד בהבטחתו לאלי שלא יגלה מי‬
‫סיפר לו על מעשיהם של שרון וגלעד‪ .‬הוא היחיד שהיה יכול למסור פרטים על השיחה ולא מקיים את הבטחתו ‪.‬‬
‫‪ .5‬המספר וזווית הראיה ‪ -‬המספר הוא מספר דמות ‪ .‬אלי הוא הדמות המרכזית והוא מספר את הסיפור בגוף ראשון‪ ,‬מנקודת‬
‫מבטו ‪ .‬הוא מספר סובייקטיבי ‪ .‬הוא ממעט בתיאור רגשותיו ואנו מבינים אותם מתוך תגובותיו ואמירותיו המצומצמות ‪ .‬הוא‬
‫לא ואמר למשל כי הוא מאוהב בסיוון אך משתף אותנו בתחושות שלו לגבי נגיעת ידו בג'ינס שלה‪ .‬הוא לא תמיד מפרש את‬
‫ההתרחשויות נכון למשל את האמירה שלה הוא מפרש כדאגה למרות שהיא בכלל לא שמה לב אליו‪ .‬בסוף היצירה הוא מנמק‬
‫את "ההלשנה" כי שולם היה בקומנדו דבר שהוא טעות מיסודו‪ .‬הוא פועל בדרך מסוימת על בסיס של טעות שמקורה באי‬
‫ידיעה של המושג "זונדרקומנדו" ‪ .‬כאן הוא חושב ששולם בא ממעגל הכוח‪ ,‬מהקומנדו‪ ,‬כמו שרון‪.‬‬
‫‪ .6‬סיום הסיפור‪ -‬סוף הסיפור הוא פתוח ‪ .‬זאת משום שהקונפליקטים שהתעורר במהלכו לא נפתרו והקורא עדיין מתלבט‬
‫בשאלות שונות ‪ .‬נושא החברות ‪ ,‬ההלשנה ‪ ,‬הצדק ‪ ,‬המוסר ‪ ,‬השאלות בדבר מיהו הבוגד האמיתי בסיפור? האם להתחבר‬
‫לחזקים או לעזור לחלש? האם גילוי האמת נחשבת להלשנה? אילו ידע אלי את משמעות המושג "זונדרקומנדו" היה נוהג‬
‫‪4‬‬ ‫סעדון‬ ‫רוית‬ ‫של‬ ‫הגאון‬ ‫מהמחשב‬
‫אחרת ? כל אלה שאלות שהקורא ממשיך להתלבט בהם ‪ .‬הצפירה שנשמעה באותו יום זיכרון עוצרת את הכל ומשאירה את‬
‫הדברים פתוחים ‪.‬‬
‫‪ .7‬המעגל האישי בסיפור והמעגל הלאומי בסיפור‪ -‬הסיפור נע בשני מעגלים ‪ :‬המעגל האישי והמעגל הלאומי ‪ .‬המעגל‬
‫האישי הוא המעגל המרכזי בסיפור אך קיימים בין המעגלים יחסי גומלין ‪ .‬הצפירה הנשמעת בימי הזיכרון בישראל שייכת‬
‫למעגל הלאומי בסיפור‪ .‬המעגל האישי מציג את אלי ‪ ,‬הילד הדחוי ‪ ,‬שאינו מצטיין בלימודיו‪ ,‬קטן וחלש שלא מממש את‬
‫אהבתו‪ .‬האירוע המספור מעמיד את דמותו כמי שנמשך לחלשים וכמי שמצליח להיות רגיש לסבלם ‪ .‬הוא קול המצפון בסיפור‬
‫והוא פועל מתוך רגישות לחוסר האנושיות שבה פעלו ילדים אחרים סביבו‪ ,‬מתקומם נגד העוול שנעשה לשרת בית הספר‪.‬‬
‫בחירתו במוסר ובצדק מבוססת על טעות שמקורה ‪ ,‬כאמור‪ ,‬בפרשנות שגויה של מושג והוא נקלע בשל כך לסכנה ‪ .‬הוא חשוף‬
‫מכל הכיוונים ‪ .‬את בטחונו הוא שם אצל מי שהיה אמור להגן עליו ‪ ,‬מנהל בית הספר ואחר כך במי שהיה רוצה להאמין שתגן‬
‫עליו ‪ ,‬סיוון ‪ .‬בסופו של דבר הוא נשאר חשוף מהגנה אך ניצל במזל באמצעות הצפירה של יום הזיכרון ‪.‬‬
‫במעגל הלאומי ישנן שתי צפירות ‪ .‬האחת מסמלת את יום השואה והשניה את יום הזיכרון לחללי צה"ל‪ .‬ביום השואה‬
‫מתעלמים הנערים מן הצפירה וביום הזיכרון הצפירה מעמידה אותם דום ומפסיקה את כל עיסוקיהם ‪ .‬אלי מתחבר למישור‬
‫הלאומי כשהוא מבחין במצוקתו של שולם ‪ .‬ביום השואה הוא הסתבך עם חבריו וביום הזיכרון הוא "מנצל" את הצפירה‬
‫לצרכיו האישיים ובורח בזמן שחבריו עומדים בה דום ומתעכבים בתוכנית להכות אותו‪.‬‬
‫במעגל האישי עולות השאלות המוסריות בדבר חברות ‪ ,‬הלשנה ‪ ,‬התנהגות מוסרית ‪ ,‬חומריות מול רוחניות ‪ ,‬הצטרפות‬
‫לקבוצת הכוח או הגנה על קבוצת החולשה וכו'‪.‬‬
‫במעגל הלאומי עולות שאלות פילוסופיות בדבר "זכרון השואה כמגן לאנושות כולה ‪ .‬הסיפור הרי מסתיים במשפט המרכזי‬
‫"הצפירה עוטפת אותי במגן בלתי נראה" ובכך מעצבת את הצפירה כסמל‪ ,‬סמל לזיכרון‪ ,‬סמל למעשים נתעבים‪ ,‬סמל‬
‫לאכזריות‪ ,‬לחוסר אנושיות ולזוועה ‪ .‬הצפירה עשויה להפוך למגן רק אם תעורר באדם את זיכרון חוסר האנושיות מן העבר‬
‫והאדם ישכיל לגנות‪ ,‬להתרחק ולמגר התנהגויות כאלה בהווה ובעתיד ‪ .‬השואה עומדת כאן כדוגמא לחולשה איומה של המין‬
‫האנושי ואת זכרונה יש להפנים על מנת שלא יתפרץ הכוח ההרסני הזה בהזדמנות נוספת ובמקומות אחרים ‪" .‬המגן" תלוי גם‬
‫ביכולת של האדם לחמול ולכאוב את כאבו של האחר‪ ,‬להיות רגיש לצרכיו ולחולשותיו ‪ ,‬כפי שגילה אלי בסיפור‪ ,‬שהרי‬
‫חולשתו של שולם הצליחה לעורר בו רחמים ולפרוט בנימי נפשו‪.‬‬
‫זכרון השואה כמעשה לא אנושי ונתעב היא לא הדבר היחיד שיש לזכור‪ .‬כל מלחמה היא חולשה של המין האנושי‪ .‬כל גילוי‬
‫של אלימות הוא חולשה של המין האנושי וחוסר היכולת לדבר ‪ ,‬להתמתן ולהתפשר‪ ,‬היא שעלולה להוביל לאסון ‪.‬‬
‫הצפירה היא נקודת ההשקה של שני המעגלים והיא שמעוררת את הקורא לחשוב על המין האנושי בכלל ‪ .‬היא שמחזקת את‬
‫הבעיתיות של היחיד כשהוא נמצא במיעוט ‪ ,‬בקבוצה של חולשה או בקבוצה של כוח ‪ .‬היא שמניעה את הקורא לבחון את עניין‬
‫הכוחניות כתכונה מקובלת וקובעת כללים בחברה נערים בגיל ההתבגרות ובכלל ‪ .‬הצפירה היא שמדגישה את רעיון‬
‫ההישרדות ‪ -‬מי שנמצא בקרבת החזקים והמקובלים הוא השורד‪ .‬מי שאינו כזה נחשב ללא מקובל‪ ,‬דחוי ואומלל‪ .‬הצפירה‬
‫המעמידה את שרון וגלעד דום מציגה את הרעיון שאין אנשים מושלמים וזה כולל גם את מי שאנחנו מצפים ממנו להיות‬
‫מושלם ‪.‬‬
‫הצפירה מדגישה את נושא הביקורת על החברה המתעלמת ממעשים חמורים ופוגעים של הדמויות שאותן היא מעריצה ובכך‬
‫מתרחב המעגל ונשאלת השאלה בדבר ההתפשטות המהירה של התנועה הנאצית ברחבי אירופה במלחמת העולם השניה ‪.‬‬

‫‪ .8‬אנלוגיות בסיפור‪-‬‬
‫‪5‬‬ ‫סעדון‬ ‫רוית‬ ‫של‬ ‫הגאון‬ ‫מהמחשב‬
‫‪ .1‬אנלוגיה בין אלי לשולם ‪ -‬המראה של שניהם ‪ ,‬החולשה של שניהם ומקומם החברתי ‪.‬‬
‫‪ .2‬אנלוגיה ניגודית בין שולם לשרון ‪ -‬הקומנדו כיחידה מובחרת שמטרתה להגן על ארץ ישראל מול הזונדרקומנדו כיחידה‬
‫שנכפתה על היהודים במלחמה ‪ .‬הזונדרקומנדו נלחמו מלחמת הישרדות ‪ ,‬כפויה ‪ ,‬אנשים שפלים בעיני עצמם‪ ,‬בזויים‬
‫בגלל החולשה שלהם כנגד מילוי התפקיד לעומת הקומנדו שבוחרים להלחם למען בטחון המדינה ‪ ,‬מלאי גאווה ונחשבים‬
‫בעיני כולם לעילית שבלוחמים ‪ ,‬לכן הם נבחרים בקפידה ולאחר מיונים מפרכים ‪.‬‬
‫הקורא עומד כאן במבוכה משום שהאנלוגיה הניגודית הזו היא סוג של אירוניה שנוצרת מהפער העצום במשמעות‬
‫שבין שתי המילים הזהות ‪ .‬המבוכה עוד גודלת כששולם שיכול להיות אדם מוסרי וערכי נבחר לבצע משימה בזויה‬
‫ובלתי אנושית ואילו שרון נבחר לבצע משימות נעלות וחשובות אבל חוטא בחוסר מוסריות‪ ,‬חוסר רגישות וחוסר‬
‫כבוד כלפי בן אנוש אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬קשר בין "ההלשנה" של אלי והשקר של סיוון ‪ ,‬שהובילה את אלי הישר לידיהם של קרון וגלעד ‪.‬‬
‫‪ .4‬גילוי הסוד והפרת ההבטחה של המנהל כהתנהגות לא מוסרית ולא הוגנת מול התנהגותם של שרון וגלעד וגם אביו של‬
‫שרון ‪.‬‬
‫‪ .9‬נושאים לכתיבת חיבור בשכבה יב' ביחס לסיפור ‪-‬‬
‫‪ .1‬כבוד וצדק ‪ -‬הסיפור "צפירה" מעלה דילמה בנושא כבוד וצדק ‪ .‬כתוב מאמר בנושא זה והסבר את הדילמה כפי שהיא‬
‫באה לידי ביטוי בסיפור‪ ,‬הוסף דוגמאות המוכרות לך מחיי היומיום שבהן באים לידי ביטוי דילמות בנושא כבוד וצדק‪.‬‬
‫כיצד לדעתך ניתן להתמודד עם דילמות מסוג זה?‬
‫‪ .2‬חוקים חברתיים רבים הם חוקים בלתי כתובים שידוע שיש להשמע להם ולהתנהג על פיהם אם רוצים לשמור על מעמד‬
‫חברתי מסוים או אם רוצים לרכוש חברים ‪ .‬האומנם ? דון בסוגיה זו תוך התייחסות לחברה שאתה מכיר בסביבתך‬
‫הקרובה או חברות עליהן שמעת או קראת ‪ .‬בחיבורך התיחס גם לגילויים החברתיים הבאים לידי ביטוי בסיפור ‪.‬‬
‫‪ .3‬יש פתגם האומר ‪" :‬הראה לי את חבריך ואדע מי אתה" ‪ .‬האומנם? כתוב חיבור ובו דון בסוגייה זו‪ .‬בחיבורך הבא‬
‫דוגמאות מהסיפור ומאירועים אחרים המוכרים לך ‪.‬‬
‫‪ .4‬כתוב חיבור בנושא "החיים והמוות ביד הלשון" ‪ .‬בחיבורך תוכל להתייחס לסיפור "צפירה" ‪.‬‬
‫‪ .5‬הסיפור מעלה בעקיפין שאלות לגבי יחסו של הנוער לזכר השואה מחד גיסא ולזכר הנופלים במערכות ישראל מאידך‬
‫גיסא ‪ .‬כתוב מאמר על סוגיית הזיכרון ‪ .‬במאמרך דון בהבטים השונים של הזיכרון ‪ ,‬האם לדעתך יש הבדל בין יום‬
‫הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל? כיצד לדעתך יש להתייחס לימי הזיכרון שלנו?‬
‫במאמרך התייחס גם לביקורת המשתמעת מהסיפור‪ .‬האם היא מקובלת עליך?‬