‫פלא מאת ר"ג' פלאסיו‬

‫עיון והצעת אופן הוראה לתלמידי חט"ב‬

‫כתבה‪ :‬לאה מוריה‬

‫ניתוח עיוני‪:‬‬

‫"אני יודע שאני לא ילד בן עשר רגיל‪ .‬טוב‪ ,‬ברור‪ ,‬אני עושה את כל הדברים‬
‫הרגילים‪ .‬אני אוכל גלידה‪ .‬אני רוכב על אופניים‪ .‬אני משחק בכדור‪ .‬יש לי‬
‫אקס‪-‬בוקס‪ .‬דברים כאלה‪ ,‬כנראה‪ ,‬הופכים אותי לרגיל‪ .‬ואני גם מרגיש רגיל‪.‬‬
‫מבפנים‪ .‬אבל אני יודע שילדים רגילים לא גורמים לילדים רגילים אחרים לברוח‬
‫מהם בצרחות במגרשי משחקים‪ .‬ואני יודע שבילדים רגילים לא נועצים כל הזמן‬
‫מבטים‪.‬‬

‫אם הייתי מוצא מנורת קסמים והייתי מקבל משאלה אחת‪ ,‬הייתי מבקש שיהיו לי‬
‫פנים נורמליות שאף אחד בכלל לא ישים לב אליהן‪ .‬הייתי מבקש שאוכל ללכת‬
‫ברחוב בלי שאנשים‪ ,‬ברגע שהם רק רואים אותי‪ ,‬יעשו את הקטע הזה של להביט‬
‫לצד שני‪ .‬אני אגיד לכם מה דעתי‪ :‬אני לא רגיל רק בגלל שאף אחד אחר לא חושב‬
‫‪1‬‬
‫שאני רגיל‪ .‬זאת הסיבה היחידה"‪.‬‬

‫שורות אלה פותחות את הרומן "פלא" מאת ר"ג' פלאסיו אשר במרכזו עומדת‬
‫דמותו של אוגוסט פולמן‪ ,‬ילד שנולד עם תסמונת גנטית קשה בפניו‪ .‬מכיוון שעד גיל‬
‫עשר התחנך ב'חינוך ביתי' על ידי אמו משום שנאלץ לעבור עשרים ושבעה ניתוחים‬
‫ובילה זמן רב בבתי חולים‪ .‬כעת מבקשת אמו שיתחיל ללמוד בצורה מסודרת בבית‬
‫ספר‪ .‬הרומן מתאר את שנתו הראשונה של אוגי כתלמיד בחטיבת הביניים‪ ,‬שנה‬
‫רצופת קשיים‪ ,‬אתגרים והצלחות‪ .‬אוגי עובר במהלך השנה תהליך של חניכה‪ -‬הוא‬
‫מתמודד בגבורה עם שונותו‪ ,‬רוכש לעצמו חברים חדשים ובסיומה של השנה מודה‬
‫לאמו שעודדה אותו מלכתחילה ללכת לבית הספר‪ .‬הוא מבין שהיה זה צעד חכם‬
‫שתרם רבות להתפתחותו‪.‬‬

‫הרקע לכתיבת הספר‪:‬‬

‫הרעיון לכתיבת ספר על ילד חריג עלה בראשה של הסופרת במהלך ביקור תמים‬
‫בגלידריה עם שני בניה‪ ,‬במהלכו נתקלה בילדה בעלת פנים מעוותות‪ ,‬שישבה‬
‫וליקקה גלידה להנאתה‪ .‬הסופרת מיהרה לברוח מן המקום משום שחששה מפני‬
‫תגובות מעליבות ומביכות של בניה למראה אותה ילדה‪ .‬עוד באותו ערב החלה‬
‫‪1‬‬
‫פלאסיו ר"ג'‪ ,‬פלא‪ ,‬זמורה ביתן‪.2013 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫לכתוב את הספר‪ .‬לאחר מעשה היא חשה שהיה עליה להישיר מבטה אל הילדה ואם‬
‫אחד מבניה היה מגיב באופן פוגעני או פורץ בבכי‪ ,‬היתה מתנצלת בפניה ואומרת‬
‫בפשטות‪" :‬אני כל כך מצטערת‪ .‬הבן שלי לא רגיל להיות בחברת ילדים כמותך‪ .‬מה‬
‫שמך?" לו הייתה נוהגת כך‪ ,‬הייתה משמשת דוגמה לילדיה‪.‬‬

‫פלאסיו הודתה‪" :‬לא ידעתי איך להתמודד עם הסיטואציה ואני חושבת שרוב‬
‫האנשים לא יודעים"‪ .‬היא כתבה את הספר וקיוותה שיגיע לידיה של אותה ילדה מן‬
‫הגלידריה‪ ,‬אך להערכתה הדבר לא קרה‪.‬‬

‫עטיפת הרומן‪:‬‬

‫על הכריכה הקדמית של הספר מופיע רישום כללי של ראש לבן בצורת ביצה‪ .‬את‬
‫הראש מכסה שיער שחור חלק ובצדדיו שתי אוזניים הנראות כמו ידיות של ספל‬
‫אחת האוזניים בגודל לא פרופורציונלי‪ .‬במרכז הפנים נמצאת עין אחת תכולה‬
‫המפנה מבטה הצדה ואינה מישירה מבט לקורא‪ .‬מעל העין‪ ,‬במקום גבה‪ ,‬מופיעה‬
‫המילה "פלא" כתובה בכתב יד עגול וילדותי‪ .‬על הכריכה האחורית מופיע ציטוט‬
‫מסוף הפרק הראשון של הספר‪" :‬קוראים לי אוגוסט‪ ,‬ואני לא מתכוון לתאר את‬
‫עצמי‪ .‬איך שלא תדמיינו אותי‪ -‬זה הרבה יותר גרוע"‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫הכריכה מבליטה את הנושא המרכזי של הספר ‪ -‬התמודדותו של החריג והשונה‪.‬‬
‫הכריכה מעוררת עניין וסקרנות ומזמינה את הקורא להתגבר על הרתיעה הראשונית‬
‫להיכנס לנעליו של השונה ולעצב מחדש את תפיסת העולם לגביו‪ .‬הסופרת רצתה‬
‫שהקוראים הצעירים יראו את האירועים מבעד לעיניו של הגיבור כדי שיבינו איך‬
‫אנשים בעלי מומים פיזיים חווים את המציאות‪.‬‬

‫שם הספר‪:‬‬

‫"רופאים באו מערים רחוקות רק כדי לראות אותי‪ ,‬הם עומדים ליד המיטה שלי לא‬
‫מאמינים למראה עיניהם‪ ,‬הם אומרים שאני בוודאי אחד מפלאי הבריאה"‪.‬‬

‫שם הספר "פלא" לקוח מתוך שירה זה של נטלי מרצ'נט‪ ,‬זמרת אמריקאית‪ ,‬הנושא‬
‫את השם "פלא"‪ .‬פלאסיו שמעה את השיר זמן קצר לאחר המפגש עם הילדה בעלת‬
‫הפנים המעוותות בגלידריה ובהשראתו ניגשה למלאכת הכתיבה‪ .‬להלן קישור לשיר‪.‬‬

‫ה"פלא" בשירה של מרצ'נט רומז לקדושת כל הברואים בעולם‪ ,‬ואילו ברומן שלפנינו‬
‫הוא רומז לאופן בו עלינו להתייחס לחריג ולשונה‪ .‬כל בני האדם ללא יוצא דופן‬
‫נבראו בצלם אלוקים וגם השונה והחריג הוא בבחינת "פלא"‪.‬‬

‫המילה "פלא" מופיעה פעמיים לאורך הספר‪ :‬אוגי אומר לסאמר שהוא נחשב לפלא‬
‫רפואי ובמשפט הסיום של הספר אומרת אמו‪" :‬אתה באמת פלא‪ ,‬אוגי‪ .‬אתה פלא"‪.‬‬

‫נראה שההופעה הראשונה מתייחסת לצד הפיזי והרפואי‪ ,‬ואילו בהופעה השנייה‬
‫מחמיאה האם לבנה על אופן התמודדותו עם מצבו‪.‬‬

‫מבנה הספר‪:‬‬

‫לספר יש מבנה לא שגרתי התואם את תוכנו‪ .‬הוא מחולק לשמונה חלקים קצרים‬
‫מאוד הכתובים בגוף ראשון יחיד‪ .‬שלושה חלקים מסופרים מנקודת מבטו של‬
‫הגיבור וחמשת חלקיו הנותרים מסופרים מנקודת מבטן של דמויות אחרות‬
‫הקשורות אליו‪ :‬סאמר‪ ,‬ג'ק‪ ,‬אוליביה‪ ,‬ג'סטין ומירנדה‪.‬‬

‫אוגוסט‪ ,‬סאמר וג'ק לומדים בכיתה ה' ואילו אוליביה‪ ,‬ג'סטין ומירנדה‪ ,‬הם תלמידי‬
‫כיתה ט'‪ .‬כל חלק חוזר מעט אחורה בזמן‪ ,‬משתלב עם סוף החלק הקודם וממשיך‬
‫הלאה‪.‬‬

‫נקודות התצפית השונות מאפשרות לקורא להבין את קשייו ומאבקו של אוגי‬

‫להשתלב בחברה ולהזדהות גם עם ההתמודדות הלא פשוטה של חבריו נוכח השונות‬

‫‪3‬‬
 ‫תוך הערכת מאמציהם לקבלו כשווה בין שווים‪.‬‬

‫"כדי לספר את סיפורו המלא של אוגי הייתי צריכה לעזוב את ראשו כי הוא לא‬
‫רואה את התמונה המלאה‪ .‬הראייה שלו מוגבלת"‪ ,‬העידה הסופרת‪.‬‬

‫הפתיחה של כל חלק מלווה באיור קטן ממד של פנים המתארות את הדמות‬

‫הדוברת עם עין אחת או ללא עיניים‪ .‬האיורים רומזים לכך שלכל בני האדם יש‬
‫פגמים ואין אדם מושלם‪.‬‬

‫בפרק על ויה מופיע איור של עין ימין בלבד‪ ,‬בפרק המוקדש למירנדה מופיעה רק עין‬
‫שמאלית ובפרק על ג'סטין האיור מתאר פנים ללא עיניים‪ .‬מתחת לכל איור מופיע‬
‫שם הדמות ומתחתיו מצוטט משפט כלשהו‪ ,‬מעורר השראה‪.‬‬

‫הגרפיקה של הספר תואמת את תוכנו ומהווה אמצעי להעברת מסריו‪.‬‬

‫עיצוב הזמן והמקום‪:‬‬

‫משך העלילה הוא שנה אחת והיא מתרחשת ברובה במנהטן שבניו‪-‬יורק בה חיה‬
‫משפחת פולמן‪ ,‬למעט יציאתו של אוגי לטיול שנתי בשמורת טבע בפנסילבניה‪.‬‬
‫יחידת זמן זו מאפשרת לגיבור לעבור תהליך חניכה בסופו הוא מתעצב ומתבגר‪.‬‬

‫איפיון הדמויות בספר‪:‬‬

‫אוגוסט פולמן‪ :‬גיבור הספר‪ ,‬ילד חכם ופיקח‪ ,‬רגיש וטוב לב‪ ,‬נכנס לחטיבת הביניים‪.‬‬
‫הוא רוצה להיות נורמלי אבל פניו מעוותות ומעוררות רתיעה וסלידה‪ .‬הוא נאלץ‬
‫להתרגל לילדים שלוטשים אליו עיניים ("הם הציצו עלי בסתר מאחורי מחברות או‬
‫כשחשבו שאני לא מסתכל‪...‬הם היו מדברים עלי ומסתירים את הפה עם הידיים")‪,‬‬
‫הערות פוגעות ("עכברוש‪ ,‬מפלצת‪ ,‬פרדי קרוגר‪ ,‬אי‪.‬טי‪ ,.‬מגעול‪ ,‬פרצוף לטאה‪ ,‬אורק‪,‬‬
‫יצור מכוער") והתנהגויות עוינות (ילדים עושים הקפה ארוכה כדי לא להיתקל בו‪,‬‬
‫מסרבים לגעת בו‪ ,‬משחקים מעבר לגבו כאילו הוא נגוע בדבר‪ ,‬בריונים נטפלים אליו‬
‫באלימות במהלך הטיול השנתי ועוד)‪.‬‬

‫עבור אוגי שנת הלימודים רצופה עליות וירידות אך במהלכה הוא רוכש חברים‬
‫חדשים (ג'ק‪ ,‬סאמר ועוד) ולומד לקבל את עצמו כמו שהוא‪ .‬משפחתו האוהבת‬

‫מגוננת ותומכת בו ברגעי שבירה‪ .‬בטקס הסיום הוא זוכה בפרס הנרי וורד ביצ'ר‬
‫לתלמיד שבכוחו השקט רומם את מרב הלבבות והקהל כולו קם על רגליו‪ ,‬מריע‬
‫ומוחא לו כף‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫דמויות המשנה‪:‬‬

‫דמויות המשנה בספר משקפות צדדים שונים בקונפליקט שבין אוגי לבין העולם‬
‫ומבעד לעיניהן משתקפת התמודדותו‪.‬‬

‫אוליביה‪ :‬אוהבת ומכילה את אח שלה ולפעמים גם סובלת‪ .‬בדומה לאחיה‪ ,‬היא‬

‫מתחילה את לימודיה בתיכון וכמותו עליה להשתלב מחדש בחברה ולמצוא בה את‬
‫מקומה‪.‬‬

‫"קשה להיות האחות של הילד עם המום המולד"‪ ,‬היא מודה ומקנאה באוגי על‬
‫תשומת הלב הרבה שהוא מקבל‪ .‬היא מתביישת ומלאת רגשי אשם על הרגשתה זו‪.‬‬

‫ויה מודעת לעובדה שלאחיה יש צרכים מיוחדים ומכיוון שהוריה היו עסוקים‬
‫בטיפול אינטנסיבי באחיה‪ ,‬התרגלה מגיל צעיר להיות עצמאית‪ .‬גם כשקשה לה היא‬
‫יודעת שלאוגוסט תמיד קשה יותר‪.‬‬

‫כאחותו היא חשה שהיא נמצאת תמיד במקום השני‪ ,‬על אף היותה הבת הבכורה‪.‬‬
‫לילה אחד היא מגלה את אימה עומדת מחוץ לחדרו של אחיה והיא אינה יכולה‬
‫שלא לתהות‪ :‬האם אי פעם עמדה גם מחוץ לחדרה? אמה מעולם לא הכינה לה‬
‫תחפושת אבל על התחפושת של אוגי עבדה במשך שבועיים‪ .‬הבילוי המשותף שלהן‬
‫נקטע כי אוגי לא מרגיש טוב והאם ממהרת לאסוף אותו מבית הספר‪.‬‬

‫ויה היא זו שמשכנעת את אחיה לחזור לבית הספר לאחר שנפגע מג'ק‪.‬‬

‫היא לא רוצה שאחיה יבוא לצפות בהצגה המועלית בתיכון כי רק שם היא יכולה‬
‫להיות מי שהיא‪ ,‬במקום להיות אחותו של הילד בעל הפנים המעוותות‪ ,‬אך לבסוף‬
‫היא משנה את דעתה לאחר שאימא שלה כועסת על שלא טרחה כלל לספר לה על‬
‫ההצגה ואילו אוגי מטיח בפניה את האמת‪-‬היא לא רוצה שחבריה החדשים‬
‫מהתיכון ידעו שאחיה יצור מעוות‪.‬‬

‫ג'וליאן אולבנס‪" :‬הילד הרע" של הרומן‪ ,‬אחד משלושת הילדים שמנהל בית הספר‬
‫גייס לשמש כ"חונכים" על מנת להקל על המעבר של אוגי לסביבה בית ספרית‪ .‬הוא‬
‫משתדל להיות נחמד כדי להרשים את המנהל אבל התנהגותו מזויפת‪ .‬הוא לא‬

‫מסתיר את העובדה שאינו אוהב את אוגי ולא באמת רוצה להכיר אותו ומנסה שוב‬
‫ושוב לפגוע בו‪ .‬הוא עושה הכול כדי לבודד אותו ומתנהג כלפיו באכזריות וברשעות‪.‬‬

‫"מה הקטע עם הפרצוף שלך? נפצעת בשריפה או משהו?" הוא שואל את אוגי ללא‬

‫‪5‬‬
‫בושה‪ .‬ביום הראשון ללימודים הוא שואל אותו אם הוא אוהב את דמותו של דארת‬
‫סידיוס מן הסרט "מלחמת הכוכבים"? ורומז לפניו של דארת שנשרפות ומתעוותות‬
‫במהלך הסרט‪.‬‬

‫"אם הייתי נראה ככה‪ ,‬נשבע באלוהים שהייתי מכסה את הראש שלי בקפוצ'ון כל‬
‫יום‪...‬פשוט תיפטר ממנו"‪ ,‬הוא אומר לג'ק ומארגן חרם כיתתי נגד אוגי‪ .‬בכל זאת‬
‫הרוע לא מנצח והנהלת בית הספר מחליטה שג'וליאן לא ימשיך ללמוד בביצ'ר בשנה‬
‫הבאה‪.‬‬

‫הסופרת בחרה במכוון שלא להביא את נקודת מבטו של ג'וליאן בספר כדי לא לתת‬
‫במה לבריון‪.‬‬

‫ג'ק‪ :‬ילד טוב אך חסר בטחון עצמי‪ ,‬נאות לבקשת המנהל לשמש כחבר‪ -‬חונך לאוגי‪.‬‬
‫הוא מקבל על עצמו את התפקיד לאחר שנזכר במפגש טראומתי שהיה לו ולאחיו‬
‫במפגש עם אוגי בגלידריה‪ .‬אחיו ברח מן המקום בצרחות‪ .‬ג'ק מבין ש"אם ילד קטן‬
‫כמו ג'ימי‪ ,‬ילד נחמד ולגמרי בסדר‪ ,‬יכול להיות כזה רשע‪ ,‬אז לילד כמו אוגוסט אין‬
‫שום סיכוי לשרוד בבית הספר"‪.‬‬

‫ג'ק לומד להכיר את אוגי ומתיידד עמו‪ .‬הוא מרגיש שהוא יכול לספר לו כל דבר‪.‬‬
‫"אם היו מעמידים את כל הבנים בשכבה‪ ,‬והיה לי מותר לבחור רק אחד שיהיה חבר‬
‫טוב שלי‪ ,‬הייתי בוחר באוגוסט"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬

‫החברות עם אוגי מונעת ממנו להשתייך לחבורת הילדים המקובלים‪ .‬כשג'וליאן‬

‫שואל למה הוא מסתובב כל הזמן בחברתו‪ ,‬ג'ק משמיץ את אוגי מבלי לדעת שהלה‬
‫שומע את דבריו‪ .‬כשהוא מבין שפגע בו‪ ,‬הוא ממהר לבקש את סליחתו‪.‬‬

‫כשג'וליאן אומר לו‪" :‬אתה לא חייב להיות חבר של אוגי אם אתה לא רוצה‪ "...‬הוא‬
‫תוקע לו אגרוף בפרצוף ומושעה בשל כך לשבוע מבית הספר‪ .‬ג'ק מבקר בביתו של‬
‫אוגי ומגן עליו בטיול השנתי‪ ,‬כשתלמידי כתה ז' מבית ספר אחר מתנפלים עליו ללא‬
‫סיבה‪.‬‬

‫דמותו האנושית‪ ,‬אינה חפה מחולשות ומהווה בבואה לרבים מאתנו‪ .‬הוא רוצה‬
‫לסייע לאחר ולשונה אך לא תמיד עומדים לו כוחותיו‪.‬‬

‫מירנדה‪ :‬חברתה של ויה‪ ,‬מכירה את אוגי מאז שהיה בן שש‪ .‬בעקבות המעבר‬
‫לתיכון ויה ומירנדה מתרחקות זו מזו‪ .‬היא חושבת שהפרצוף של אוגי בכלל לא נורא‬

‫‪6‬‬
 ‫כשמתרגלים אליו‪ .‬היא תמיד הייתה הכי נחמדה לאוגוסט‪ -‬חיבקה אותו‪ ,‬שיחקה‬
‫עמו ושיתפה אותו בשיחות שהיא וויה ניהלו ביניהן‪ .‬מירנדה מכנה את אוגוסט‬
‫"מייג'ור טום" והם שירים יחד את שירו של דיוויד בואי "מוזרות בחלל"‪.‬‬

‫מירנדה נתנה לאוגי את קסדת האסטרונאוט שלא הסיר מראשו במשך שנתיים‪ .‬היא‬
‫אומרת לו שתמיד תאהב אותו כאחות גדולה‪ .‬מירנדה מתרחקת מויה בעקבות‬
‫המעבר לבית הספר התיכון וכתוצאה מכך מתרחקת גם מאוגי אותו אהבה‪ .‬בעוד‬
‫פרצופו מפחיד את חברותיה‪ ,‬היא טוענת שפרצופו בכלל לא נורא כשמתרגלים אליו‪.‬‬
‫מירנדה מתקשרת לאוגי כדי לומר לו שהיא מתגעגעת אליו ואוהבת אותו תמיד‪.‬‬
‫בתום ההצגה של ויה אוגי נתקל במירנדה ומחבק אותה‪.‬‬

‫סאמר‪ :‬ילדה בעלת לב זהב‪ ,‬מתיישבת ליד אוגי מתוך רחמים אך הופכת במהרה‬
‫לחברתו הטובה‪ .‬בניגוד לג'ק‪ ,‬לא אכפת לה מה יחשבו עליה חבריה לכיתה‪" .‬למה‬
‫את מסתובבת כל הזמן עם הזומבי?" שואלים אותה‪" .‬אני חברה שלו כי אני רוצה‬
‫להיות חברה שלו"‪ ,‬היא עונה ומזמינה את אוגי לבקר בביתה‪ .‬סאמר הייתה יכולה‬
‫להיות יותר מקובלת בחברה לו היתה מסתובבת בחברת הילדים הנכונים‪ ,‬אך הדבר‬
‫לא מפריע לה‪.‬‬

‫דייזי‪ :‬אוגי קשור מאוד לדייזי‪ ,‬הכלבה של המשפחה‪ ,‬אך לאחר שמתגלה גידול‬
‫בקיבתה וצריך להרדים אותה‪ ,‬עליו להיפרד ממנה‪ .‬הפרידה מהווה שלב בתהליך‬
‫ההתבגרות שלו‪ .‬לאחר מותה אוגי מדמיין שדייזי מלקקת לו את הפנים כאילו פניו‬
‫הם הפנים הכי אהובות עליה בעולם‪ .‬הוא תוהה איך זה להיות בגן עדן בלי שהפרצוף‬
‫שלו ישנה משהו למישהו‪ ,‬כמו שזה אף פעם לא היה חשוב לדייזי‪.‬‬

‫מוטיבים וסמלים‪:‬‬

‫מוטיב האפרוח‪ :‬המוטיב מאפיין את דמותו של אוגי כילד קטן וחסר ישע שצריך‬
‫לגדול ולצאת לעולם הרחב‪ .‬אמו מספרת לו שכאשר ביקרה עם אביו בבית הספר‬
‫ראתה במעבדה אפרוח פצפון‪ ,‬שרק בקע מהביצה‪ ,‬והוא הזכיר לה אותו כשהיה‬
‫תינוק קטן‪.‬‬

‫לאחר הסיור של אוגי בבית הספר לפני פתיחת שנת הלימודים אמו שואלת אם ראה‬
‫את האפרוחים? והוא עונה בשלילה‪ .‬מסתבר שתרמו אותם לחווה בסוף שנת‬

‫הלימודים אבל כל שנה מדגירים אפרוחים חדשים כך שיוכל לראות אותם בהמשך‪.‬‬
‫המוטיב מתקשר גם לדמותה של ויה‪ .‬ג'סטין אומר שהיא מזכירה לו לפעמים ציפור‬

‫‪7‬‬
 ‫שברירית ואבודה שמחפשת את הקן שלה והוא נותן לה את הכנפיים שלו לחסות‬
‫תחתן‪ .‬ג'סטין מגיע למסקנה ש"היקום תמיד דואג לכל הציפורים שלו"‪.‬‬

‫מוטיב התחפושת‪ :‬אוגי אוהב להתחפש משום שהתחפושת מאפשרת להסתיר את‬
‫פניו וכשהוא מחופש לא נועצים בו עיניים‪ .‬זו הסיבה שהחג החביב עליו הוא הלואין‪.‬‬
‫הוא מבקש להתחפש לבובה פט ‪ ,‬דמות בדיונית מתוך הסרט "מלחמת הכוכבים"‬
‫שאוגי מאוד אוהב‪ ,‬אבל לובש לבסוף את תחפושת "הצעקה" הלקוחה מתוך סרט‬
‫האימה "הצעקה"‪ .‬סרט זה מגולל את סיפורה של תלמידת תיכון אמריקאית‬
‫ההופכת למטרה של רוצח מסתורי העוטה על פניו מסיכה מאיימת ומפחידה‪.‬‬

‫כשג'ק ואחיו הקטן‪ ,‬ג'ימי‪ ,‬פוגשים לראשונה את אוגי ברחוב‪ ,‬ג'ימי חושב שאוגי‬
‫חובש מסיכה‪ .‬מירנדה נתנה לו במתנה קסדת אסטרונאוט אותה חבש במשך‬
‫שנתיים‪ .‬הקסדה‪ ,‬כמו התחפושת‪ ,‬חצצה בינו לבין העולם אך בשלב מסוים הלכה‬
‫לאיבוד ורק לקראת סוף הספר אביו מגלה לו שזרק אותה‪ .‬הפרידה מן הקסדה היא‬
‫שלב בקבלה של אוגי את עצמו‪ .‬במהלך שנת הלימודים הוא לומד שאינו צריך‬
‫להתחבא יותר מאחורי מסכות ותחפושות‪ ,‬אלא עליו פשוט להיות מי שהוא ובסופו‬
‫של דבר החברה תתרגל ותלמד לקבל אותו‪.‬‬

‫סיכום‪" :‬פלא" הוא ספר מעורר השראה המזמין את הקורא להיכנס לנעליו של‬
‫האחר ולשנות את תפיסתו אודותיו‪ .‬זהו ספר ריאליסטי ואופטימי על קבלת השונה‪,‬‬
‫על גיבור שמצליח להשתלב בחברה כשווה בין שווים למרות הכל‪ .‬הספר עוקב אחר‬
‫תהליך השינוי‪ :‬הילדים לומדים להיות טובים יותר ולהגן עליו והוא הופך להיות‬
‫חלק מהם ובאורח פלא גם הקורא משתנה בעקבות הקריאה‪.‬‬

‫בעולם המסוכסך בו אנו חיים עמידה של אנשים כתף אחת כנגד אפליה וגילויי‬
‫אלימות תוך נכונות לשלם מחיר‪ ,‬היא עדין בגדר פלא‪ ,‬פלא של הטוב האנושי אותו‬
‫מנסה המחברת להעצים ולהפוך לנורמה מתבקשת‪ .‬חשיבותו של מסר זה במערכת‬
‫החינוך אינה מוטלת בספק‪ .‬ספר טוב הופך את הקורא לטוב יותר וכזה הוא הספר‬
‫"פלא"‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דרכי הוראה‪:‬‬

‫הצעה לאופן הוראת הספר‪:‬‬

‫מומלץ להקדיש ללימוד הרומן חמישה שיעורים‪ ,‬בהתאם להצעה הבאה‪:‬‬
‫שיעור ראשון‪ :‬היכרות ראשונית עם הספר‪.‬‬
‫שיעור שני‪ :‬מבנה ודמויות‬
‫שיעור שלישי‪ :‬מוטיבים‪.‬‬
‫שיעור רביעי‪ :‬העמקה ודיון‪.‬‬
‫שיעור מספר ‪ :1‬היכרות ראשונית‬

‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫התלמידים יקבלו משימה‪ :‬התבוננו בשתי הכריכות לספר "פלא" שלפניכם‪.‬‬

‫אלו תחושות הן מעוררות בכם? איזה פן בספר הן מדגישות?‬

‫כריכה יוצרת את הקשר הראשון בין הקורא לבין הספר ותפקידה לגרום למי שנכנס‬
‫לחנות הספרים לעיין בספר‪.‬‬
‫האם לדעתך הכריכות מתאימות לאופיו של הספר ולקהל היעד שלו? נמק‪.‬‬
‫המורה תקרא את הפרק הראשון של הספר בקול רם‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫כיצד בוחר גיבור הספר לתאר את עצמו?‬
‫‪9‬‬
‫איך היית מרגיש אילו אוגי היה תלמיד בכיתתך? האם היית מתרחק ממנו או נועץ‬
‫בו מבטים בסתר?‬
‫תרגיל בכתיבה יוצרת‪:‬‬
‫קראו את שני המשפטים שלפניכם וכתבו שיר המתכתב עמם‪.‬‬
‫"אם הייתי מוצא מנורת קסמים והייתי מקבל משאלה אחת‪ ,‬הייתי מבקש‪"...‬‬
‫"אני רגיל רק בגלל שאף אחד לא חושב שאני רגיל"‪.‬‬

‫שיעור מספר ‪ :2‬מבנה הרומן‬

‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫הרומן בנוי משש נקודות תצפית שונות‪ .‬הכיתה תתחלק לשש קבוצות וכל קבוצה‬

‫תקבל כרטיסיה שבמרכזה אחת הדמויות‪.‬‬

‫משימה‪:‬‬
‫תארו בקצרה את הדמות‪ .‬מהי תכונת האופי הבולטת שלה? וכיצד היא באה לידי‬
‫ביטוי?‬
‫מצאו נימוק והצדקה להתנהלותה באירועים שונים בעלילה‪ .‬האם הייתה יכולה‬
‫להתנהג אחרת?‬
‫בחרו סיטואציה מהספר הקשורה בדמות (למשל‪ :‬הטלת חרם על הגיבור‪ ,‬סירוב‬
‫לשבת לידו ולהגיש עמו עבודה‪ ,‬לחץ חברתי לנתק עמו קשר וכו')) – כיצד הייתם‬
‫‪10‬‬
‫נוהגים בסיטואציה זו?‬
‫מהו לדעתכם הערך המוסף שמביאה עמה הדמות להבנת הרומן?‬
‫נציג מכל קבוצה יציג בקצרה את הדמות בפני חבריו לכיתה‪.‬‬
‫הבחירה בכמה זוויות ראיה מאפשרת מבט שלם‪ ,‬מקיף ומהימן‪ .‬התיאור מבעד‬
‫לעיניו של אוגי בלבד יוצרת אהדה וסימפתיה‪ ,‬אולם נקודות המבט של חבריו‬
‫מאפשרות להציג מציאות הרבה יותר מורכבת‪ .‬לא רק אוגי מתמודד‪ ,‬גם חבריו‬
‫נתונים ללחצים ונאלצים לשלם מחירים חברתיים על חברותם עמו‪.‬‬

‫שיעור מספר ‪ :3‬מוטיבים‬

‫בשיעור זה ילמדו שני מוטיבים‪ :‬מוטיב האפרוח ומוטיב התחפושת‪ .‬השיעור מהווה‬
‫הזדמנות לדון במוטיבים ספרותיים ותרומתם להבנת היצירה הספרותית‪.‬‬

‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫הסבר המונח "מוטיב"‪ :‬מוטיב הוא רעיון או חפץ שמופיעים בגלוי או בנרמז ביצירה‬
‫מספר פעמים‪ .‬המוטיב מאיר את היצירה ויוצר משמעות שהיא מעבר להופעה‬
‫המקומית של החפץ או הרעיון‪.‬‬
‫בספר קיימים שני מוטיבים עיקריים‪ .‬התלמידים יתחלקו לזוגות וכל זוג יבחר‬
‫מוטיב אחד מבין השניים וירשום את הופעותיו לאורך העלילה‪ .‬לאחר מכן המורה‬
‫ירחיב על משמעותם‪ ,‬תפקידם ותרומתם ליצירה‪.‬‬
‫ניתן לרשום על הלוח את ההגדרות הבאות‪:‬‬
‫‪"-‬אפרוח‪ -‬עוף צעיר שבקע מן הביצה‪ ,‬מכוסה בפלומה‪ .‬האפרוח מסוגל לעמוד וללכת‬
‫על רגליו ולאכול בכוחות בעצמו ללא עזרת הוריו כבר מיומו הראשון‪ ,‬אולם תלוי‬
‫בהוריו לצורך הגנה מטורפים ומציאת מקורות מזון ומחסה" (מתוך ויקיפדיה)‪.‬‬
‫‪-‬תחפושת‪ -‬בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית ומסתיר אותה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫לפניך שני ציטוטים מתוך הספר הקשורים במוטיבים‪ .‬עם איזה מבין הציטוטים‬
‫אתה מזדהה? הסבר‪.‬‬
‫‪"-‬אפרוח פצפון שרק בקע מהביצה‪...‬איכשהו זה הזכיר לי אותך כשהיית תינוק‬
‫קטן‪"...‬‬
‫‪"-‬אני יכול להתחפש‪ .‬אני יכול לחבוש מסכה‪ .‬אני יכול להסתובב כמו כל ילד רגיל‬
‫עם מסכה ואף אחד לא חושב שאני נראה מוזר"‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫שיעור מספר ‪ :4‬העמקה ודיון‬
‫במרכז השיעור תיבחנה האמרות לחיים שמר בראון‪ ,‬המורה לאנגלית‪ ,‬נוהג ללמד‬
‫את תלמידיו בתחילת כל חודש‪.‬‬
‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫המורה יחלק את האמרות השונות שמר בראון בחר ללמד בכיתה (הן מופיעות‬
‫בצורה מרוכזת בסוף הספר)‪ .‬כל תלמיד יבחר את האמרה עמה הוא הכי מזדהה‬
‫וינמק את בחירתו‪ .‬הדיון באמרות מהווה כלי לימודי וחינוכי דרכן ניתן לעסוק‬
‫בנושאים שונים‪.‬‬

‫" כל אדם בעולם צריך לפחות פעם אחת בחייו לעמוד על במה ולקבל מחיאות כפיים‬
‫סוערות‪ ,‬כי כולנו ניצחנו את העולם" (אמרתו של אוגוסט פולמן החותמת את‬
‫הספר)‪.‬‬
‫‪-‬האם גם אתם עמדתם פעם על במה ומחאו לכם מחיאות כפיים סוערות? תארו את‬
‫התחושה‪.‬‬
‫‪ -‬האם ניתן לנצח את העולם?‬
‫" בחופשת הקיץ‪ ,‬אני מבקש מכל התלמידים שלי לחשוב על אמרה אישית שלהם‪,‬‬
‫לכתוב אותה על גלויה ולשלוח אלי מכל מקום שבו תהיו"‪.‬‬
‫כתבו אמרה אישית שלכם לפי הוראותיו של מר בראון‪" :‬זה יכול להיות משהו‬
‫שהמצאתם בעצמכם או משהו שקראתם איפשהו‪ ,‬משהו שריגש או הרשים אתכם"‪.‬‬
‫תינתן לתלמידים אפשרות לקרוא בקול רם את אמרותיהם בפני חבריהם לכיתה‬
‫ולהסביר אותן‪.‬‬
 ‫‪12‬‬
‫הצעה תוך דיסציפלינרית של טקסטים ספרותיים המתכתבים עם הספר‪:‬‬
‫נספח ‪:1‬‬
‫‪2‬‬
‫ָָאדם"‪.‬‬
‫ָאדם ל ָ‬
‫"כַּ מַּ יִ ם הַ פָּ נִ ים לַפָּ נִ ים ֵּכן לֵב הָ ָ‬
‫בפנינו ובמה שהן מביעות טמון הרבה כוח ומה שאנו רואים אצל זולתנו הוא‬
‫השתקפות של פנינו ופנימיותנו‪.‬‬
‫האם הפסוק מתקשר לספר "פלא"? במה?‬

‫"הייתי מבקש שיהיו לי פנים נורמליות שאף אחד בכלל לא שם לב אליהן" (אוגי‬
‫פולמן)‪.‬‬
‫"פנים נורמליות"‪ -‬האם לדעתך יש דבר כזה?‬

‫קרא את שני השירים שלפניך (השיר "אתה פלא" הולחן‪ .‬ניתן להשמיע את המנגינה‬
‫בכיתה)‪ .‬להלן קישור לשיר‪:‬‬
‫כיצד מתקשרים השירים לספר "פלא"?‬

‫נּורית ז ְַר ִחי‬

‫ּפָ נִ ים ‪ִ /‬‬
‫אֶ ת הַ ּפָ ִנים ֶׁשיֵׁש לִ י‬
‫ִקּבַ לְ תי מֵ ִאמָ א ֶׁשלִ י‪.‬‬
‫ּגַם ִהיא אֶ ת ּפָ נֶיהָ ִקּבְ לָה‬

‫‪ 2‬משלי כ"ז‪ ,‬יט‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫מֵ ִאמָ א ֶׁשלָּה‪.‬‬
‫סָ בְ ִתי לִ י מָ ְס ָרה אֶ ת ּפָ נֶיהָ ַּד ְרּכָּה‪.‬‬
‫אֵ יז ֹו ֶּד ֶרְך אֲ ֻרּכָה!‬

‫ּכָך ִהיא ׁש ֹולַחַ ת אוֹתָ ם ַל ְנכ ִָדים‪,‬‬

‫ַאחַ ר ַל ִני ִנים‪.‬‬
‫ּבַ ִמ ְׁשּפָ חָ ה ֶׁשלִ י‪ִ ,‬מי ֶׁשנ ֹולַד‬
‫ְמ ַקּבֵ ל מַ ָּתנָה – ּפָ נִים‪.‬‬

‫ּכָל ּפַ עַ ם הֵ ם מוֹפִ יעִ ים חֲ ָד ִׁשים וְ ׁש ֹו ִנים‪:‬‬

‫עֵ ינַיִ ם ּכְ חֻ לוֹת הוֹפְ כוֹת יְ ֻרקוֹת‪,‬‬
‫ִמ ְת ָק ְרבוֹת אֶ ל הָ ַאף א ֹו ִמ ְת ַרחֲ קוֹת‪,‬‬
‫אֲ בָ ל ָּת ִמיד‪ּ ,‬בַ ִמ ְׁשּפָ חָ ה ֶׁשלָנּו‪ ,‬הַ ּבָ ִנים‬
‫הָ לְ ָאה‪ ,‬הָ לְ ָאה‪ַּ ,‬כנָהָ ר‬
‫נו ְֹׂש ִאים אֶ ת הַ ּפָ ִנים‪.‬‬

‫אתה פלא‪ /‬חוה אלברשטיין‬

‫כל רגע בו אנו חיים‬

‫הוא רגע חדש‬
‫כל רגע בו אנו חיים‬
‫אין שני לו ביקום‬
‫לא היה כמותו מעולם‬
‫ולא יהיה עוד לעולם‬

‫ומה מורים אנו לילדינו‬

‫בבית הספר?‬
‫מלמדים אנו אותם‬
‫כי שניים ועוד שניים‬
‫הם ארבעה‬
‫וכי פאריס היא בירתה של צרפת‪...‬‬
‫מתי נלמד אותם גם מה שהינם‪.‬‬

‫עלינו לומר לכל אחד מהם‪:‬‬

‫יודע אתה מה שהינך ‪-‬‬
‫אתה פלא‬
‫אתה יחיד ומיוחד‬
‫אתה פלא‬
‫בכל העולם כולו‬
‫אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך‬
‫אתה פלא‬
‫אתה יחיד ומיוחד‪.‬‬

‫והבט בגופך ‪-‬‬

 ‫איזה פלא הוא‬
‫רגליך‪ ,‬ידיך‪ ,‬אצבעותיך הזריזות‬
‫האופן שבו אתה מתנועע‬
‫אתה פלא‬
‫עשוי אתה להיות כשקספיר‬
‫מיכאל אנג'לו בטהובן ‪-‬‬

‫אתה פלא!‬
‫טמונה בך היכולת לכל דבר‬
‫כן‪ ,‬פלא הינך‬

‫וכאשר תגדל ‪-‬‬

‫התוכל אז לפגוע באדם אחר‬
‫אשר כמותך הוא פלא‬
‫גם הוא יחיד ומיוחד‬
‫גם הוא פלא!‬
‫‪14‬‬
‫עליכם להוקיר זה את זה‬
‫עליכם לעבוד‬
‫כולנו חייבים לעבוד‬
‫כדי להפוך את עולמנו זה‬
‫שיהא ראוי לילדיו‬
‫אהבת המולדת אך דבר טבעי‬
‫הוא‬
‫מדוע תחדל האהבה בגבול!‬

‫נספח ‪:2‬‬

‫הוראת המדרש "רבי שמעון והמכוער" ביחס למראה החיצוני של האדם‪.‬‬

‫במדרש "רבי שמעון והמכוער" ישנה התמודדות עם כיעור ושאלת היחס לאחר‪.‬‬
‫המפגש של רבי שמעון עם המכוער גורם להעלבת המכוער על לא עוול בכפו‪ ,‬כפי‬
‫שנהגו תלמידים אחדים כלפי אוגי‪ .‬המכוער במדרש לא ממהר לסלוח לרב ואילו‬
‫אוגי סולח‪ .‬‬

‫המדרש רבי שמעון והמכוער‬

‫תנו רבנן‪ :‬לעולם יהא אדם רך כקנה‪ ,‬ואל יהא קשה כארז‪ .‬מעשה שבא רבי אלעזר‬
‫בן ר' שמעון ממגדל גדור מבית רבו‪ ,‬והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר‪.‬‬
‫ושמח שמחה גדולה‪ ,‬והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה‪ .‬נזדמן לו אדם‬
‫אחד שהיה מכוער ביותר‪ .‬אמר לו‪ :‬שלום עליך רבי‪ ,‬ולא החזיר לו‪ .‬אמר לו [ר'‬
‫אלעזר]‪ :‬ריקה‪ ,‬כמה מכוער אותו האיש‪ ,‬שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר‬
 ‫לו‪ :‬איני יודע‪ ,‬אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית‪ ...‬היה‬
‫מטייל אחריו עד שהגיע לעירו‪ ,‬יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו‪ :‬שלום עליך‬
‫רבי רבי‪ ,‬מורי מורי‪ .‬אמר להם‪ :‬למי אתם קורין 'רבי רבי'? אמרו לו‪ :‬לזה שמטייל‬
‫אחריך‪ .‬אמר להם‪ :‬אם זה רבי‪ ,‬אל ירבו כמותו בישראל‪ .‬אמרו לו‪ :‬מפני מה? אמר‬
‫להם‪ :‬כך וכך עשה לי‪ .‬אמרו לו‪ :‬אף על פי כן מחול לו‪ ,‬שאדם גדול בתורה הוא‪ .‬אמר‬
‫להם‪ :‬בשבילכם הריני מוחל לו‪ ,‬ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן‪ .‬מייד נכנס רבי‬
‫‪3‬‬
‫אלעזר בן רבי שמעון ודרש‪ :‬לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז"‪.‬‬

‫"לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז "‪ -‬האם מסקנת המדרש יכולה‬
‫להתאים גם כמסקנה לספר "פלא"?‬
‫ניתן לקרוא את המעשיה "הברווזון המכוער" מאת אנדרסן‪ ,‬המתארת את‬
‫התמודדותו של ברווזון מכוער הנרדף על ידי ברווזונים בסביבתו עד לסוף הטוב שבו‬
‫הוא מגלה שלמעשה אינו ברווז אלא ברבור יפה תואר‪.‬‬

‫הצעה אינטרדיסציפלינרית של טקסטים המתכתבים עם נושאים מתוך הספר‪:‬‬

‫קולנוע‪:‬‬

‫לא פעם כאשר עלילה ספרותית הופכת לתסריט קולנועי מורגש פער בין המדיות‬
‫השונות‪ ,‬עד כדי טענה שהסרט אינו נאמן וחוטא למקור‪ .‬גרסת הקולנוע של "פלא"‬
‫תואמת ומשלימה את המקור הספרותי‪ .‬הצפייה בסרט מזמנת עיסוק בהבדלים‬
‫שבין יצירת ספרות למדיום הקולנועי‪.‬‬

‫בעקבות הצפייה בסרט "פלא"‪:‬‬

‫‪-‬האם הופעתו של הגיבור בסרט התאימה לציור שדמיינתם בעת הקריאה או‬
‫שדמותו עודנה על מנת לעבור מסך?‬

‫‪-‬מה תורם הסרט להבנת הספר?‬

‫‪-‬האם תמליץ לחבריך לצפות בו? איזה קטע בסרט הותיר בך רושם חזק? נמק‪.‬‬

‫ספרות‪:‬‬

‫‪ 3‬תענית כ'‪ ,‬עא'‪-‬ב'‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫כהעשרה מומלץ להפנות את התלמידים לקריאת הספר "אוגי ואני" שעל פי‬
‫המחברת אינו ספר המשך לספר "פלא"‪ ,‬אלא ספר השלמה הכולל נקודות מבט‬
‫נוספות (של ג'וליאן‪ ,‬כריסטופר ושרלוט) לאירועים המתוארים‪.‬‬

‫הספר בנוי משלושה סיפורים נפרדים המסופרים מנקודת מבט שונה כאשר לכל‬
‫סיפור עלילה נפרדת‪ .‬המכנה המשותף לדמויות אלו הוא נוכחותו של אוגי בחייהן‪.‬‬
‫דרכן אנו חווים שוב בעקיפין את הקושי הכרוך במפגש עם ילד שונה‪ ,‬מפגש המשפיע‬
‫עליהן ועל סביבתן‪ .‬כפי שמעידה הסופרת‪" :‬קוראי "פלא" יודעים שהספר אינו על‬
‫מה שנעשה לאוגי פולמן‪ .‬הספר הוא על מה אוגי פולמן עושה לעולם"‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫הפעלות סביב הספר‪:‬‬

‫‪-‬כל תלמיד יחבר אמרה ברוח האמרות שמר בראון מחבר לתלמידיו‪ .‬התלמידים‬
‫יציגו את אמרותיהם ויסבירו מה עומד מאחוריהם‪.‬‬

‫‪-‬כל תלמיד יכתוב מכתב לאחת הדמויות בספר‪ /‬לסופרת וכו'‪.‬‬

‫‪-‬התלמידים יחברו פרק המשך לספר‪.‬‬

‫‪-‬התלמידים יתחלקו לקבוצות ויציגו קטע מתוך הספר על פי בחירתם‪.‬‬

‫‪-‬התלמידים יגישו תוצר יצירתי‪ -‬דגם הקשור ליצירה‪ ,‬עמוד בעיתון‪ ,‬פרסומת ועוד‪.‬‬