‫צפירה‬

‫אתגר קרת‬
‫‪1992‬‬

‫נועה שכטר ליבנה‬

‫צפירה‬
 ‫מבנה העלילה‬
‫אקספוזיציה‬
‫הצגת הדמויות‪ ,‬הרקע‪ ,‬המניעים‬
‫וכיוצא בזה הדרושים לקורא לשם‬
‫חלק ראשון (שורות ‪ – )1-22‬האקספוזיציה‬
‫הבנת עיקרו או לפחות התחלתו של‬
‫• הזמן – יום השואה‬
‫הסיפור‪ .‬מצויה בדרך כלל‬
‫בהתחלת הסיפור‬ ‫• הדמויות וההתרחשות ‪-‬‬
‫‪ ‬טקס יום השואה משעמם ושגרתי‪.‬‬
‫‪ ‬המספר מתרגש מסיון‪.‬‬
‫‪ ‬סיון מספרת על שרון בהערצה‪.‬‬
‫‪ ‬גלעד‪ ,‬חבר של שרון מגיע‪ ,‬וסיון עוברת אתו אחורנית‪.‬‬
‫‪ ‬התלמידים שומעים עדות של ניצול שואה‪.‬‬
‫‪ ‬המספר רואה את שולם השרת בוכה ומסתבר שגם הוא ניצול שואה‪ .‬המספר לא מבין זאת‬
 ‫סיבוך‬ ‫מבנה העלילה‬
‫השלב העלילתי שבו מופר‬
‫המצב המאוזן ששרר לפני‬
‫שהסתבכה העלילה‪  .‬‬
‫חלק שני (שורות ‪ – )23-47‬הסיבוך‬
‫‪ ‬אלי פוגש את אביב וצורי במרכז המסחרי‪ ,‬הם מספרים לו על שרון שעבר את הריאיון לשייטת‬
‫ועל כך שראו אותו משתולל עם גלעד על האופניים של שולם‪.‬‬
‫‪ ‬אלי הולך למגרש ורואה שהאופניים אינם והמנעול שלהם זרוק על הרצפה‪ .‬בבוקר הוא מספר‬
‫למנהל על מה שקרה‪.‬‬
‫‪ ‬יומיים אח"כ מגיע שוטר ומוציא את שרון וגלעד מהכיתה‪.‬‬
‫‪ ‬בסופו של דבר רק מזהירים אותם ואבא של שרון קונה לשולם אופני ספורט‪.‬‬
‫‪ ‬יומיים אחרי כן סיוון "מזהירה" את אלי ששרון וגלעד יודעים מה קרה‪.‬‬
 ‫מבנה העלילה‬
‫חלק שלישי (שורות ‪ – )48-70‬השיא וההתרה‬
‫התרה‬ ‫השיא‬
‫שלב המציג את פתרון הבעיה העלילתית שהעמיד‬ ‫המקום בו הסיבוך מגיע לשיאו או המקום ה"מותח"‬
‫הסיבוך‪ .‬הפתרון הוא לא בהכרח חיוב‪.‬‬ ‫ביותר בעלילה‪..‬‬

‫‪ ‬שרון וגלעד מתעמתים עם אלי‪ :‬מקללים‪ ,‬משפילים‪ ,‬עומדים להרביץ לו‪.‬‬

‫‪ ‬אלי אומר להם שלא היו צריכים לגנוב לשולם את האופניים‪.‬‬
‫‪ ‬הם עומדים להרביץ לו ואז יש צפירה‪ .‬הצפירה מונעת את המכות שאלי עומד לחטוף משרון‪.‬‬

‫במובן הסמוי‬ ‫במובן הגלוי‬

‫אין התרה‬ ‫יש התרה‬

‫העימות בין שרון ואלי‪ ,‬כמייצגים טיפוסים‬ ‫(בדמותה של הצפירה)‪.‬‬

‫ונורמות חברתיות שונות‪ ,‬נותר ויוותר‪.‬‬
‫את המכות אלי כנראה יחטוף בהזדמנות‬
‫קרובה‪.‬‬
 ‫‪‬למה נועדה הצפירה בישראל?‬

‫‪‬האם עמידתם של שרון וגלעד בצפירה נובעת מהסיבות שלשמן יש צפירה?‬

‫‪‬האם אלי‪ ,‬שאינו עומד בצפירה‪ ,‬מזלזל בסיבות שלשמן היא נועדה?‬
 ‫הדמויות‬

‫מי הדמות המרכזית?‬

‫למה?‬

‫אלי הוא הדמות המרכזית‪.‬‬

‫הוא הדמות שמנקודת מבטו כתוב‬

‫הסיפור והוא נוכח בשלושת חלקי‬
‫הסיפור‪.‬‬
 ‫הדמויות ‪ -‬אלי ושרון‬

‫כיצד הם מתנהגים ומתבטאים ומה אנו מסיקים‬

‫עליהם מההתנהגות שלהם?‬

‫כיצד מתייחסות אליהם הדמויות האחרות ומה‬

‫ניתן להסיק מכך עליהם?‬

‫לאילו דמויות ניתן להשוות אותם? למי הן‬

‫דומות? ממי הן שונות? מה ניתן להסיק עליהם‬
‫מהדמיון‪/‬שוני?‬
 ‫הדמויות ‪ -‬אלי‬
‫כיצד הוא מתנהג?‬
‫‪ ‬בתום טקס יום השואה‪ ,‬כאשר הוא רואה את שולם בוכה‪ ,‬הוא ניגש אליו ושואל לשלומו‬
‫בדאגה‪.‬‬
‫‪ ‬הוא מדווח על המעשה של שרון‪ ,‬הנער הנערץ‪ ,‬המקובל‪ ,‬החזק בשכבה שגנב את‬
‫האופניים‪ .‬הוא מגנה את הפשע ומדווח עליו למבוגרים‪.‬‬
‫‪ ‬הוא אומר לשרון ולגלעד‪" :‬אין לכם כבוד"‪.‬‬
‫‪ ‬הוא מנצל את הצפירה כדי להימלט מהמכות שהוא עומד לחטוף משרון ואלי‪.‬‬

‫כיצד מתייחסות אליו דמויות אחרות?‬

‫‪ ‬סיון נוטשת אותו בטקס ואח"כ טומנת לו פח‪.‬‬
‫‪ ‬שרון וגלעד מדברים אליו בזלזול‪ ,‬מקללים אותו ועומדים להרביץ לו‪.‬‬
‫‪ ‬המנהל‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לא עומד בהבטחתו לשמור בחשאיות את דיווחו על שרון וגלעד‬
 ‫הדמויות – אלי (המשך)‬
‫לאילו דמויות ניתן להשוות אותו? למי הוא דומה (אנלוגיה) ? ממי הוא שונה (אנלוגיה‬
‫ניגודית)?‬
‫‪ ‬הוא מנוגד באופן מוחלט לשרון‬
‫הוא נתפס כחלש ופחדן‪ ,‬לא מקובל בעוד שרון הוא הדמות הפופלארית‬
‫והמצטיינת ביותר בשכבה‪ .‬הוא נער ערכי‪ ,‬רגיש לזולת בניגוד לשרון הבריון‪.‬‬
‫‪ ‬הוא דומה לשולם‬

‫שתי הדמויות מצטיירות כדמויות חלשות הנמצאות בשולי החברה והופכות קורבן‬
‫להתנהגות הבוטה והאלימה שלה‪ .‬הזדהותו של אלי עם מצוקתו של שולם ורצונו לתקן את‬
‫העוול שנעשה לו גם הם מבליטים את האנאלוגיה (דמיון) ביניהם‪ .‬האנאלוגיה מחזקת את‬
‫הקירבה בין שתי הדמויות‪ ,‬וממחישה את הביקורת החברתית העולה בסיפור‪ ,‬לפיה‬
‫החברה מזלזלת באדם החלש‪ ,‬ובמקום לסייע לו‪ ,‬מנצלת את חולשתו‪.‬‬

‫דמותו של אלי כפי שניתן להסיק מכל אלו‬

‫ערכי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬רגיש‪ ,‬נחשב לחלש‪ ,‬אווטסיידר‬

 ‫הדמויות ‪ -‬שרון‬
‫כיצד הוא מתנהג?‬
‫‪ ‬שותה‪ ,‬גונב‪ ,‬עושה "חארקות"‬
‫‪ ‬בשעת הצפירה הוא אמנם עומד בצורה קפואה ומלאכותית‪ ,‬אך במקביל מדבר ומקלל‬
‫בגסות‪.‬‬

‫כיצד מתייחסות אליו דמויות אחרות?‬

‫‪ ‬סיוון‪ ,‬גלעד‪ ,‬אביב וצורי כולם מעריצים אותו בשל היותו תלמיד מצטיין‪ ,‬ספורטאי‬
‫מצטיין‪ ,‬מועמד ליחידה קרבית‪.‬‬
‫‪" ‬הוא כבר עבר כמעט את כל השלבים‪ ,‬נשאר לו רק עוד איזה ראיון"‬
‫‪" ‬אתה יודע שהוא הולך לקבל פרס תלמיד מצטיין"‬
‫‪" ‬שרון עבר את הראיון‪...‬אתה יודע מה זה להיות בשיטת? הם בוחרים אחד מאלף"‬
‫‪" ‬שרון היה מה זה מרוצה שעבר את שלב הראיון‪ .‬אח שלי אמר שדווקא בראיון האישי‬
‫נופלים הכי הרבה‪".‬‬
 ‫הדמויות – שרון (המשך)‬

‫באילו דימויים הוא מתואר?‬

‫‪ ‬ביום השואה לאחר גניבת האופניים שרון וגלעד מתוארים "כמו ילדים קטנים"‪.‬‬
‫‪ ‬בשעת הצפירה מתאר אותם אלי‪" :‬כמו בובות בחלון ראווה"‪.‬‬
‫‪ ‬גלעד‪ ,‬בשעה שהחזיק את המעיל של שרון‪ ,‬נראה "כמו קולב בגדים מגודל"‪.‬‬
‫‪ ‬שרון בשעת הצפירה נראה "כמו ילד קטן שמנסה לחקות איזה פוזה‪"..‬‬

‫דמותו של שרון כפי שניתן להסיק מכל אלו‬

‫אהוד ונערץ‪ ,‬בריון חזק הנטפל לחלשים‪ ,‬פורע חוק‪ ,‬ריקני ושטחי‪.‬‬
‫כיצד הדמויות ודרכי‬
‫עיצובן בונים את‬
‫משמעות הסיפור?‬
 ‫שרון‬
‫ביקורת על כך שהישראלי ה"צבר"‪ ,‬המשרת בצבא‪ ,‬המקובל‬
‫בחברה‪ ,‬הנערץ והאהוד‪ ,‬ה"מאצ'ו" עפ"י הקריטריונים‬
‫הישראליים המקובלים‪ ,‬הוא דווקא איש חסר ערכים וכבוד‪ ,‬איש‬
‫שאין לו מוסר ומצפון‪.‬‬

‫הוא למעשה הישראלי המכוער‪ ,‬הבז לערכים אמיתיים של‬

‫עזרה לזולת והגנה על החלש‪.‬‬

‫מקלל‪ ,‬אלים‪ ,‬שותה וגונב‪.‬‬ ‫הוא אמנם מתגייס לצבא ועומד בצפירה‬
‫אך במקביל‬ ‫ובכך לכאורה (כאילו) שומר על הערכים‬
‫החשובים של ארצו ומדינתו‬

‫ה"ישראליות" הנתפסת כראויה ומקובלת זוכה כאן לביקורת נוקבת על‬

‫היעדר אנושיות‪ ,‬צביעות‪ ,‬וחוסר מודעות חברתית‪.‬‬
 ‫אלי‬

‫דרך אפיון דמותו של אלי‬

‫נמתחת ביקורת כלפי מה שהחברה רואה כהתנהגות חריגה‪" ,‬חנונית" ונלעגת‬

‫מועבר מסר על דפוסי ההתנהגות הרצויים‪ :‬דיווח על פשע איננו "הלשנה"‪ ,‬יש בו‬
‫אומץ ולא חולשה‪ ,‬וכבוד פירושו אנושיות‪ ,‬טוב לב ועזרה לחלש‪.‬‬
 ‫משמעות הסיפור‬
‫"צפירה" הוא סיפור חברתי המציג התרחשויות ודמויות המייצגות את‬
‫החברה הישראלית והנורמות המקובלות בה‪ .‬בסיפור עולה ביקורת על‪:‬‬

‫‪ ‬חברה אלימה‪ ,‬מאצ'ואיסטית (גברית) המעריצה ומעודדת "גיבורים" כמו שרון‪ .‬כביכול‬
‫בחור מוצלח ואיכותי אך בפועל בחור אלים‪ .‬חברה המתבוננת על החיצוניות ולא על‬
‫הפנימיות‪ .‬הבחור הערכי באמת נתפס כחלש‪ ,‬מלשן‪ ,‬אווטסיידר‪.‬‬
‫‪ ‬ההתייחסות אל המורשת‪ ,‬העבר ולקחי העבר היא ריקנית ולא מופנמת על ידי החברה אלא‬
‫בצורה רדודה‪ .‬זה בא לידי ביטוי ביחס אל השואה‪ ,‬הטקסים החוזרים על עצמם ללא נגיעה‬
‫אמיתית ועמוקה באנשים‪ .‬החברה פועלת בצורה אוטמטית ללא חיבור אמיתי‪.‬‬
 ‫משמעות הסיפור (המשך)‬

‫באילו דרכים נבנית המשמעויות‬

‫‪ ‬עיצובן המנוגד של הדמויות – אלי ושרון – הדמות החלשה והערכית לעומת הדמות המקובלת‬
‫והאלימה‪ ,‬כפי שפורט קודם‪.‬‬
‫‪ ‬הדמות המרכזית בסיפור שמספרת אותו מנקודת מבטה היא אלי האווטסיידר (ולא של שרון)‬
‫הבחירה בנקודת מבטו מדגישה שהוא הדמות הראויה‪.‬‬
‫‪ ‬הבחירה בזמן המתואר – יום השואה ויום הזכרון – מדגיש שני ימים מהותיים בחברה הישראלית‬
‫ואת היחס הריקני והשטחי אליהם‪ .‬שרון‪ ,‬התלמיד המצטיין וחייל השייטת לעתיד‪ ,‬לא הפנים את‬
‫הערכים שימים אלו אמורים להזכיר ולהנחיל – כבוד האדם‪.‬‬
‫‪ ‬אירוניה (לגלוג) – הסיום מפתיע ואירוני – שרון וגלעד עומדים דום ואלי בורח – שני הבריונים‬
‫האלימים מכבדים את הצפירה אך לא את האדם‪.‬‬
https://www.youtube.com/watch?v=8-HLytj9ys0

 
https://www.youtube.com/watch?v=gcZD8WNDnZw

 
https://www.youtube.com/watch?v=EiZRK-GriSU