‫זצוק"ל ‪Les oeuvres de RABBI CHALOM ABEHSERA‬‬
‫‪de Colomb-Béchar‬‬
‫תורה יפה ותמה וגם נעימה‬
‫הוי כעובדים עבודה קשה ויש להם שכר על זה כנ"ל‪.‬‬
‫פרשיות‬ ‫זהו שאמר דבר אל בני ישראל ויקחו וכו'‪ .‬כלומר דבר‬
‫אל עדת בני ישראל הממונים והעוסקים כבר עם הצבור‬
‫תרומה ‪ -‬תצוה‬
‫שיהיו עוסקים ג"כ בגביית נדבת המשכן‪ .‬זהו ויקחו לי‬
‫‪˘˙'‰‬פ"ב‬
‫תרומה וכו'‪ ,‬כמ"ש לקמן בפרשת ויקהל ויאמר משה אל כל‬
‫עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו‬
‫‪59‬‬ ‫מאתכם תרומה לה' וכו'‪ .‬זהו דבר אל בני ישראל וכו'‪ ,‬דהיינו‬
‫דבר אל עדת בני ישראל ויקחו לי וכו'‪ ,‬לי לשמי כלומר שלא‬
‫על מנת לקבל פרס כדאמרינן אל תהיו כעבדים המשמשין‬
‫את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את‬
‫הרב שלא על מנת לקבל פרס כנ"ל‪ .‬זהו ויקחו לי תרומה‬
‫כלומר גביית תרומה זו תהיה לי לשמי דהיינו שלא על מנת‬
‫לקבל פרס בקיחה זו כדאמרן‪ .‬וא"ת והלוא אמרינן וכל‬
‫העוסקים עם הצבור וכו'‪ ,‬להכריח ולכוף את הצבור לדבר‬
‫מצוה לצדקה וכיוצא וכו'‪ ,‬ואתם המתעסקים להכריח ולכוף‬
‫את הצבור למצוה זו מעלה אני עליכם שכר הרבה וכו'‪,‬‬
‫וכדאמרינן נמי גדול המעשה יותר מן העושה וכו'‪ ,‬כנ"ל הרי‬
‫יש שכר הרבה על זה‪ ,‬לזה אמר מאת כל איש וכו'‪ ,‬כלומר‬
‫שאני התם מהכא‪ .‬התם קא מיירי בהעוסקים להכריח ולכוף‬
‫ולעשות את הצבור לדבר מצוה דהוי כעבודה קשה ונוטלים‬
‫עליה שכר כנ"ל‪ .‬והכא ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר‬
‫ידבנו לבו בלא שום הכריח וכפיית שום איש אשר לא ידבנו‬
‫לבו‪ ,‬אלא מאת כל איש אשר ידבנו לבו מאיליו ומעצמו בלא‬
‫שום הכרח וכפייה כלל‪ ,‬תקחו את תרומתי וזה שמוש קל‬
‫מאד שאין בו טורח בעשייתו ואין ראוי לעשותו על מנת‬
‫לקבל פרס כנ"ל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫פרשת תצוה‬
‫יהיו עוסקים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסייעתן‬
‫יך ∆‡˙ ַ‡ ֲ‪‰‬ר…ן ָ‡ ‪ƒ‬ח ָ‬
‫יך ¿ו ∆‡˙ ָ ּבנָ יו ‪˙ּ ‡ƒ‬ו…‬ ‫¿ו ַ‡ ָּ˙‪≈ ˜¿ ‰ַ ‰‬רב ≈‡ ∆ל ָ‬
‫וצדקתם עומדת לעד ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה‬
‫‪ƒ‬מ ּ˙ו… ¿ך ¿ ּבנ≈ י י‪ָ ׂ˘¿ ƒ‬ר ≈‡ל ¿ל ַכ ֲ‪‰‬נו… ‪ƒ‬לי ַ‡ ֲ‪‰‬ר…ן נָ ָ„ב ַו ֲ‡ ‪ƒ‬בי‪ּ ‰‬ו‡‬
‫י˙ ָמר ¿ ּבנ≈ י ַ‡ ֲ‪‰‬ר…ן‪] :‬כח‪.[‡ ,‬‬
‫∆‡ ¿ל ָﬠזָ ר ¿ו ‪ָ ‡ƒ‬‬
‫איתא במדרש רבה פרשה זו )פר' ל"ז(‪ ,‬על פסוק ואתה‬
‫הקרב אליך וכו'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב‬
‫אליך את אהרן אחיך וכו'‪ ,‬הרע לו‪ ,‬אמר לו תורה היתה לי‬
‫ונתתיה לך שאילולא היא אבדתי עולמי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫יש לדקדק אומרו הרע לו דהיינו למשה‪ ,‬היאך כאן שבק‬
‫משה רבינו ע"ה למדתו מדת הענוה והשפלות ושהיה בורח‬
‫מן הגדולה מפני כבודו של אהרן אחיו שהיה גדול ממנו‬
‫והיה נביא‪ ,‬כמ"ש רש"י לעיל בפרשת שמות על פסוק ויאמר‬
‫משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם וכו'‪.‬‬
‫למדנו שכל ז' ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה לילך‬
‫בשליחותו וכו'‪ ,‬עד שחרה לו וקבל עליו וכל זה שלא היה‬
‫כולל משלוח בארץ‬
‫פרשת תרומה‬
‫ַ ּ„ ≈ ּבר ∆‡ל ¿ ּבנ≈ י י‪ָ ׂ˘¿ ƒ‬ר ≈‡ל ¿וי‪˜¿ ƒ‬ח ּו ‪ƒ‬לי ¿ּ˙ר ּו ָמ‪≈ ‰‬מ ≈‡˙ ָּכל‬
‫י˘ ֲ‡ ׁ ∆˘ר י‪∆ „ּ ¿ ƒ‬בנּ ּו ‪ƒ‬ל ּבו… ‪˜¿ ˙ּƒ‬ח ּו ∆‡˙ ¿ּ˙ר ּו ָמ ‪˙ƒ‬י‪] :‬כ‪ ,‰‬ב[‬
‫‪ׁ ‡ƒ‬‬
‫אי נמי ע"פ מאי דתנן בפרקי אבות )פרק א' משנה ג'(‪ ,‬אל‬
‫תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא‬
‫הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס‬
‫וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכתב מדרש שמואל וז"ל‪ ,‬יש לדקדק פתח בלשון‬
‫עבדים וסיים בלשון משמשין וכו'‪ .‬והנה יש הפרש בין לשון‬
‫עבודה ללשון שימוש‪ ,‬כי עבודה יקרא כל דבר הקשה כענין‬
‫עבודת הארץ חרישה וזריעה‪ ,‬ולשון עבודה נגזר מלשון עבד‬
‫אשר הוא קנוי לעבוד כל עבודת אדוניו עליו וכמ"ש בעבודה‬
‫קשה בחומר ובלבנים‪ .‬אמנם לשון שמוש הוא שמוש הקל‬
‫וכו'‪ ,‬ובהיות שאנחנו עם בני ישראל עבדים נרצעים אליו‬
‫יתברך מקנת כספו שהוציאנו מארץ מצרים ועשה עמנו נסים‬
‫ונפלאות להיות לו לעבדים‪ ,‬כמ"ש כי עבדי הם אשר הוצאתי‬
‫מארץ מצרים‪ ,‬וכיון שכן היה ראוי לנו לעבוד עבודת עבודה‬
‫ועבודת משא וכו'‪ ,‬ואנחנו בעוונותינו לא כן אנחנו עושים‬
‫וכו'‪ ,‬ואין אנו עובדים אלא מה שהוא קל מאד לעשותו כי‬
‫הלואי שיצדק בו לשון שמוש‪ .‬ולכן אמר אנטיגנוס כיון‬
‫שאתם עבדים ואין אתם עושים רק השמוש הקל א"כ ראוי‬
‫לכם שלא תעשו זה השמוש על מנת לקבל פרס אלא הוו‬
‫כעבדים המשמשין כלומר שאותו השמוש הקל שאתם‬
‫עושים על הפחות עשו אותו שלא על מנת לקבל פרס וכו'‪,‬‬
‫אבל מי שיהיה עבד נאמן ומקיים כל התורה בזה לא דבר‬
‫אנטיגנוס וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫עוד תנן התם )פרק ב' משנה ב'(‪ ,‬וכל העוסקים עם הצבור‬
‫כאילו עשיתם‪ .‬וכתב רבינו עובדיה מברטנורא ז"ל וז"ל‪,‬‬
‫וכל העוסקים עם הצבור‪ ,‬להכריח ולכוף את הצבור לדבר‬
‫מצוה לצדקה או לפדיון שבוים‪ ,‬יהיו עוסקים עמהם לשם‬
‫שמים שזכות אבותם של הצבור מסייעתן לתת מה שפסקו‬
‫עליהם ואפילו ממון הרבה וכו'‪ ,‬ואתם המתעסקים לכוף‬
‫את הצבור למצוה זו מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם‬
‫זאת המצוה מממונכם ממש‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן אתמר בבבא בתרא‬
‫)דף ט‪ ,(.‬א"ר אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר‬
‫)ישעיה לב‪ ,‬יז( והיה מעשה הצדקה שלום וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכתב‬
‫רש"י מעשה הצדקה‪ ,‬טורח המעשים את חביריהם מדלא‬
‫כתיב והיתה הצדקה שלום‪ ,‬ע"כ‪ .‬למדנו מזה דהמתעסקים‬
‫לכוף את אחרים על המצוה יש להם שכר הרבה דכיון‬
‫שטורחים ומכריחים וכופים ומעשים אחרים לעשות המצוה‬
 ‫משנה למלך‪.‬‬
‫דשבת )דף פח‪ (.‬אמר ריש לקיש מאי דכתיב )בראשית א‪ ,‬לא(‬ ‫ובגמרא‬
‫ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי‪ ,‬ה' יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה‬
‫עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין‬
‫ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו‪ ,‬ע"כ‪ .‬הא למדת דישראל קבלו‬
‫מחיר גדול בעד קבלת חיוב התורה לעובדה ולשומרה במה שנשארו‬
‫הם וכל אשר להם וכל מעשה בראשית חיים וקיימים ולא מתו‪ ,‬דאם לא‬
‫קבלוה ישראל היה הקב"ה מחזיר כל העולם כולו וישראל בכללו לתוהו‬
‫ובוהו‪ ,‬ואין לך מחיר גדול יותר מזה‪ ,‬כמ"ש )איוב ב‪ ,‬ד( וכל אשר לאיש יתן‬
‫בעד נפשו שלא תמות‪ .‬א"כ לפ"ז נראה דודאי חל עלייהו דישראל חיוב‬
‫קבלת התורה אפילו להרמב"ם לדעת הרב בני שמואל הנ"ל‪ .‬ומעתה אין‬
‫ישראל יכולים לפטור את עצמם מחיוב קבלת התורה אע"ג שהתורה היא‬
‫דבר שאין לו קצבה מטעם כל אשר לאיש יתן בעד נפשו כדאמרן‪ .‬למדנו‬
‫מכל האמור לדעת הרב מתתיה הנ"ל דאפילו התורה היא דבר שאין לו‬
‫קצבה לגבי ישראל‪ ,‬כיון דלגבי הקב"ה הנותן היא דבר שיש לו קצבה‪,‬‬
‫אז מחוייבים הם לעובדה ולשומרה אפילו להרמב"ם‪ .‬ולדידי לענ"ד‬
‫לדעת הרב בני שמואל הנ"ל מחוייבים הם לעובדה ולשומרה שהרי קבלו‬
‫בשבילה מחיר גדול שנשארו חיים וקיימים על פני האדמה הם וכל אשר‬
‫להם וכל העולם כולו‪.‬‬
‫והשתא ע"פ כל האמור אתי שפיר מאמר הנ"ל והכי קאמר כשאמר‬
‫הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני‬
‫ישראל לכהנו לי‪ ,‬דהיינו שאהרן זכה לכתר כהונה‪ .‬אז ראה משה מעשה‬
‫ונזכר הלכה דשלשה כתרים הם‪ .‬ועוד כי נביא הוא‪ ,‬לכן הרע לו כלומר‬
‫הרע לו למשה על כתר תורה שניתן על ידו דשמא יאמרו ישראל דפחות‬
‫שבהם הוא‪ ,‬מטעם שהוא דבר שאין לו קצבה וכל אחד מישראל יכול‬
‫לפטור את עצמו מחיוב קבלת התורה כי יאמר קי"ל כהרמב"ם דס"ל‬
‫דהמחייב עצמו בדבר שאין לו קצבה אינו מחוייב כנ"ל‪ .‬לזה הרע לו‬
‫למשה על כתר תורה שניתן על ידו מטעם הנ"ל‪ .‬אמר לו תורה היתה לי‬
‫וכו'‪ ,‬כלומר א"ל הקב"ה למשה אל ירע בעיניך על הדבר הזה כי התורה‬
‫היתה לי‪ ,‬לי דייקא דכל לגבי דידי היא דבר שיש לו קצבה‪ ,‬ובתר הנותן‬
‫אזלינן כמש"ל משם הרב מתתיה אשכנזי ז"ל‪ .‬זהו תורה היתה לי ונתתיה‬
‫לך על דעת זה דבתר הנותן אזלינן‪ .‬א"כ מחוייבים הם לעובדה ולשומרה‬
‫גם לסברת הרמב"ם כדאמרן‪ .‬ולצד שתאמר דזה אינו יען דמה יועיל אי‬
‫הוי לגבי הנותן דבר שיש לו קצבה כל עוד דלגבי המתחייב הוי דבר‬
‫שאין לו קצבה דבודאי בתר המתחייב אזלינן‪ ,‬וכיון דלגבי ישראל שחייבו‬
‫את עצמן בקבלת התורה הוי דבר שאין לו קצבה‪ ,‬א"כ אינם חייבים‬
‫להרמב"ם‪ ,‬כמ"ש הרב קרבן אשה כנז"ל‪ ,‬אפי"ה מטעם אחר מחוייבים‬
‫הם לעובדה ולשומרה אפילו להרמב"ם‪ ,‬זהו שאילולא היא איבדתי את‬
‫עולמי כלומר שאילולא לא קבלוה ישראל באותו יום‪ ,‬איבדתי את עולמי‬
‫שהייתי מחזיר את כל העולם לתוהו ובוהו וגם ישראל בכלל כנ"ל‪ ,‬הרי‬
‫שישראל קבלו מחיר גדול על חיוב קבלת התורה לעובדה ולשומרה שאין‬
‫לך מחיר גדול יותר מזה שנשארו קיימים בעולם כי כל אשר לאיש יתן‬
‫בעד נפשו‪ ,‬א"כ מחוייבים הם לכל הדעות גם להרמב"ם‪ ,‬כמ"ש הרב בני‬
‫שמואל כנז"ל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫ספרים במבצע‪ -‬לשבועיים בלבד‬
‫ביאור מהרא"ח ג"כ‬ ‫פסקי‬ ‫שו"ת‬
‫רבי אלעזר חזן‬ ‫חכמי המערב ב"כ‬ ‫ר' חיים דוד סירירו‬
‫ר' יעקב עובדיה‬
‫‪₪120 - ₪140‬‬ ‫‪₪95 - ₪110‬‬
‫* לא כולל משלוח‬
‫רוצה ליטול גדולה על אהרן אחיו שהיה גדול הימנו ונביא היה וכו'‪,‬‬
‫ע"כ‪ .‬ועתה הרע לו למשה על גדולתו של אהרן שזכה לכתר כהונה‪ .‬ועוד‬
‫ממשמעות הרע לו מובן שמשה היה רוצה לזכות בכתר כהונה‪ ,‬א"כ מה זו‬
‫תשובה תורה היתה לי ונתתיה לך‪ ,‬והלוא הוא היה רוצה לזכות בשניהם‪.‬‬
‫ולענ"ד יבואר הענין בהקדים מ"ש הרב קרבן אשה בדרוש א' למתן‬
‫תורה‪ .‬וז"ל‪ ,‬גרסינן ביומא )דף עב‪ ,(:‬א"ר יוחנן שלשה זירים הם‪ ,‬של‬
‫מזבח‪ ,‬של שולחן‪ ,‬ושל ארון‪ .‬של מזבח זכה אהרן ונטלו‪ ,‬של שולחן זכה‬
‫דוד ונטלו‪ ,‬של ארון עדיין מונח הוא וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול‪ .‬שמא‬
‫תאמר פחות הוא ת"ל )משלי ח‪ ,‬טו( בי מלכים ימלוכו‪ ,‬ע"כ‪ .‬וראוי לשום לב‬
‫מי שם פה לאדם לומר שיהא כתר תורה פחות מכולם‪ ,‬עד שהוצרך הדבר‬
‫תלמוד בי מלכים ימלוכו‪.‬‬
‫וכדי לבוא אל היישוב הן קדם אהלך למה שחקרו הראשונים‪ ,‬והוא‬
‫בספר מתתיה אשכנזי בפרשת תשא וז"ל‪ ,‬דבמה נתחייבו ישראל בשמירת‬
‫התורה‪ ,‬דלכאורה כד דייקת שפיר הו"ל כדין מחייב עצמו בדבר שאינו‬
‫קצוב דמקרא מלא דבר הכתוב )תהלים קיט‪ ,‬צו( לכל תכלה ראיתי קץ רחבה‬
‫מצותך מאד‪ ,‬וכתיב )איוב יא‪ ,‬ט( ארוכה מארץ מדה וכו'‪ ,‬וא"כ הו"ל מחייב‬
‫עצמו בדבר שאינו קצוב‪ ,‬ובאנו למחלוקת הרמב"ם‪ ,‬ושאר פוסקים‪,‬‬
‫דלהרמב"ם אינו מחוייב והבאים אחריו ס"ל דחייב )עיין בשו"ע חו"מ‬
‫סימן ס'(‪ .‬ומעתה כל אדם יכול לפטור את עצמו מחיוב התורה לעובדה‬
‫ולשומרה כי יאמר קים לי כהרמב"ם דהמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב‬
‫לא מחייב‪ .‬אכן נראה לי הואיל ואצל הקב"ה דבר שיש לו קצבה אזלינן‬
‫אחר הנותן והו"ל כדבר שיש לו קצבה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וזאת היתה לי כוונת מאמרין‬
‫הקודם‪ .‬שמא תאמר פחות הוא וכו'‪ ,‬הכוונה דמקום יש לומר דפחות‬
‫שבהן הוא דאין לך אדם שמתחייב בו משום דהו"ל דבר שאין לו קצבה‬
‫ואפילו ישראל שקבלו את התורה לא נתחייבו בשמירתה משום דחייבו‬
‫עצמם בדבר שאין לו קצבה‪ ,‬לזה אמר בי מלכים ימלוכו‪ ,‬לא כהעולה על‬
‫רוחכם לפטור עצמכם משמירת התורה מטעם דהו"ל דבר שאין לו קצבה‪,‬‬
‫אין הדבר כן אלא בי מלכים ימלוכו‪ ,‬בי הדבר תלוי ולגבי דידי התורה דבר‬
‫שיש לו קצבה אזלינן בתר הנותן והוי כדבר שיש לו קצבה וכו'‪.‬‬
‫אבל בעיקר טעמו של הרב מתתיה הנז' דהואיל והוי אצל הקב"ה דבר‬
‫שיש לו קצבה אזלינן בתר הנותן והוי כדבר שיש לו קצבה‪ ,‬אנכי תמיה‬
‫בזה דמה מועיל אי הוי לגבי הנותן דבר שיש לו קצבה‪ ,‬כל זמן דלגבי‬
‫המתחייב הוי דבר שאין לו קצבה דודאי בתר המתחייב אזלינן וכו'‪ ,‬וכיון‬
‫דלגבי ישראל שחייבו עצמן להקב"ה בקבלת התורה הוי דבר שאין לו‬
‫קצבה‪ ,‬א"כ במה נתחייבו אף דהוייא אצל הקב"ה דבר שיש לו קצבה‪,‬‬
‫מכל מקום המתחייב במה נתחייב וכו'‪ ,‬עכ"ל הרב קרבן אשה הנ"ל‪.‬‬
‫ולענ"ד אשר אחזה לי אנכי לתת טעם בדבר בשגם שהתורה היא‬
‫דבר שאין לו קצבה אפי"ה מחוייבים הם ישראל לעובדה ולשומרה גם‬
‫לסברת הרמב"ם ז"ל‪ ,‬והוא דהנה כתב הרב משנה למלך )פרק י"א מהלכות‬
‫מכירה הלכה ט"ז( משם הבני שמואל‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ראיתי להרב בני שמואל )סי' ל'(‬
‫שסובר דע"כ לא סבר הרמב"ם הכי אלא דמתחייב בדבר שאין לו קצבה‬
‫בלא כסף ובלא מחיר‪ .‬אך אם נתן לו שוה מה כדי שיתחייב בחוב זה אף‬
‫בדבר שאינו קצוב ס"ל להרב הנז' דחל החיוב‪ ,‬דאגב זוזי גמר ומשעבד‬
‫נפשיה‪ ,‬ומעולם לא אמר הרמב"ם ז"ל אלא במתחייב בכדי‪ ,‬עכ"ל הרב‬
‫שו"ת נתן דויד‬ ‫מנחת העומר‬
‫ר' דוד עובדיה‬ ‫ר' שלמה אביטבול‬
‫‪₪55 - ₪68‬‬ ‫‪₪50 - ₪60‬‬ ‫‪₪55 - ₪68‬‬
 ‫ובתשובה הנז' התיר אפילו לשכב חוץ למקום היכל‪.‬‬
‫אבל לכשתידוק שפיר תמצא דלאו סתראי נינהו‪ ,‬דהא כבר כתבנו‬
‫סימן כט ‪ -‬המשך‬
‫בסמוך דהא דאסר מרן ז"ל דוקא שבנה מתחילה בית הכנסת‪ ,‬ולא היה‬ ‫וא"כ לפ"ז א"ש פסק מרן דלאו סתראי נינהו‪ ,‬דהא דסי' קנ"א סעיף‬
‫בדעתו בשעה שבנאה לבנות ע"ג‪ ,‬משום הכי אמרינן שנתקדש גגה ואסור‬ ‫י"ב מיירי כשסיבת הגבהתו אינו דרך שררה אלא להרבות בדיורין בשורה‬
‫להשתמש עליו‪ .‬אבל אם בנה בית הכנסת אדעתא דלבנות ע"ג‪ ,‬יכול‬ ‫אחרת‪ ,‬והא דסי' ק"ן בשורה אחת ורוצה להגביה ביתו למעלה מבהכנ"ס‬
‫לבנות ולהשתמש כמו שירצה‪ ,‬וכמו שכתב הט"ז‪ .‬וא"כ יכולים לומר‬ ‫בזה הוא דאסור‪:‬‬
‫דבהכי מיירי בתשובת הרמב"ם‪ .‬א"נ שמתחילה בנה בית ועליה לדירה‪,‬‬ ‫ונראה דקושיא זו נמי תיקשי להגהות מרדכי שהביא את שניהם ע"ש‪,‬‬
‫ואח"כ יחדו לבית הכנסת‪ ,‬שכתב רמ"א שמותר לשכב עליו‪ ,‬בזה הוא‬ ‫אבל נראה דאינה קושיא‪ ,‬דזה לשון המרדכי‪ ,‬מיהו יש ליזהר מלהשתמש‬
‫דכתב הרמב"ם שמותר חוץ למקום ההיכל‪:‬‬ ‫שם תשמיש של גנאי כגון לשכב שם‪ ,‬מדאמרינן בפ"ק דשבת כל עיר‬
‫איך שיהיה לענין נידון דידן שרוצה לבנות מתחילה בית הכנסת‬ ‫שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה וכו'‪ ,‬וה"מ בבתים‪ ,‬אבל בקשקושי‬
‫ולבנות ע"ג‪ ,‬מותר לבנות ולהשתמש כרצונו הטוב דטבא ליה עבדי ליה‪.‬‬ ‫ואברורי לית לן בה‪ ,‬משום דלא משתמשי על גבן וכו'‪ .‬וכתב שם הרב‬
‫אלא שראיתי להט"ז שכתב וז"ל כי בילדותו היה דר בק"ק קראקא עם‬ ‫בגדי ישע בעל השל"ה‪ ,‬דמהא דאמרינן אבל בקשקושי לית לן בה‪ ,‬משם‬
‫ביתו בבית מדרשו שהיה למעלה מן בית הכנסת‪ ,‬ונענש ב"מ הרבה במיתת‬ ‫מוכח דע"כ טעם איסור עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת‪ ,‬הוא משום‬
‫בניו ותלה בזה ע"כ‪ .‬ובוודאי הט"ז דר בעליה שנבנית מתחילה עם בית‬ ‫דלא לישתמש במקום שהוא גבוה מבית הכנסת‪ ,‬דאין לומר שהאיסור‬
‫הכנסת שלא נתקדש גגה‪ ,‬אי בעליה שייחדה לבית הכנסת לאחר שנבנית‬ ‫הוא לעשות בנינו יותר גבוה מבית הכנסת‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דהא תלמודא אמר‬
‫העליה כמ"ש רמ"א‪ ,‬דאל"כ איך היה דר בעליה שע"ג בית הכנסת‪ ,‬הא‬ ‫בקשקושי ואברורי לית לן בה‪ ,‬ואי הטעם משום שעושה בנינו גבוה מבית‬
‫פסק מרן דאסור לדור שם‪ .‬אלא ודאי באופן המותר לפי הדין היה דר‪,‬‬ ‫הכנסת א"כ גם בקשקושי נמי אסור‪ ,‬אלא ש"מ דהטעם הוא דלא ישתמש‬
‫ואפי"ה העיד על עצמו שנענש‪.‬‬ ‫למעלה מבית הכנסת‪ ,‬ולכך אף בעליות בית הכנסת אסור להשתמש‬
‫דהיינו תשמיש קבוע ע"כ ע"ש‪ ,‬וא"כ היכא דאינו משתמש תשמיש‬
‫וכן ראיתי להרב כנה"ג בסי' קנ"א בהגהות ב"י שכתב וז"ל‪ ,‬על מ"ש‬ ‫קבוע מותר אף שעושה בניינו גבוה למעלה מבית הכנסת‪ ,‬וא"כ אשכחן‬
‫מהר"י וויל אבל בית שייחדו לבית הכנסת לאחר שנבנה מותר לשכב‬ ‫פתרין לעלית בית הכנסת שבנאה על בית הכנסת להשתמש שם תשמיש‬
‫עליו‪ ,‬כתב הוא ז"ל ומ"מ שומר נפשו ירחק מדבר זה‪ ,‬שכל מי שראיתי‬ ‫שאינו של קבע‪ ,‬או בנה עליה זו לצורך בית הכנסת להניח שם כלים‪ ,‬שהם‬
‫שעשה מדרש בבית אחד מביתיו התחתיים‪ ,‬והוא משתמש בבית שעל‬ ‫לצורך בית הכנסת לשומרם שם‪ .‬ובכה"ג קאמר המרדכי ומרן דיש ליזהר‬
‫גבי המדרש וכו'‪] ,‬נ"ל דדוקא אם בעל הבנין ייחדו לביהמ"ד לעולם‪ ,‬בזה‬ ‫מלהשתמש שם תשמיש קבוע וכו'‪.‬‬
‫הוא דיש ליזהר שלא לדור בעליה שעל גביו‪ .‬אבל אם אירע שאינו שלו‪,‬‬
‫אלא דעדיין קשה לי‪ ,‬כיון שעיקר האיסור של העיר שגגותיה גבוהים‪,‬‬
‫כגון השוכר תחתית ועליה‪ ,‬ועשה בתחתית‪ ,‬דהיינו ייחדה לבהמ"ד והוא‬
‫הוא משום שדרכם להשתמש שם תשמיש של גנאי‪ ,‬דהיינו לשכב שם‬
‫דר בעליה‪ ,‬שהוא דרך עראי שאינו קבוע שם לעולם‪ ,‬כיון שאין החצר‬
‫וכיו"ב‪ ,‬א"כ איך התיר רמ"א ז"ל שם בסעיף י"ד בהגה בית שייחדו‬
‫המשכן שלו‪ ,‬נ"ל שאין כאן בית מיחוש ולא תאונה אליו רעה ונגע לא‬
‫לאחר שנבנה לבית הכנסת מותר לשכב עליו‪ ,‬נהי דזה לא נתקדש הגג‬
‫יקרב באהלו אמן[ ע"ש מה שסיים‪ .‬ועיין להרב שלמי צבור בדיני קדושת‬
‫כדין בית הכנסת‪ ,‬מ"מ לא גרע מבית הסמוך לבית הכנסת דאסרו להגביה‬
‫בית הכנסת אות י"ג דף ח"י ע"א וע"ב‪ ,‬שהביא דברי הט"ז והכנה"ג שם‪,‬‬
‫גגה משום שדרך להשתמש שם תשמיש של גנאי‪ .‬ואפשר שדעת מהרא"י‬
‫על כן נ"ל מי שמחמיר על עצמו וחש עתידות למו‪ ,‬ויחוש על נפשו עליו‬ ‫שהביא ההגה דאיסור גגות העיר הוא משום שמשתמשין בגגותיהן‬
‫תבוא ברכת טוב וצויי"מ וימ"ן אמן‪.‬‬ ‫כדאמרינן‪ ,‬ואיכא ביזוי לבית הכנסת משום גגה שנתקדש כגגו של היכל‪,‬‬
‫י"ג לחודש חשון שנת זמירו"ת היו לי חוקיך פה העירה ווהראן יע"א‪:‬‬ ‫וזה משתמש בסמוך למקודש לכך אסור להגביה‪ ,‬אלא דעדיין קשה דא"כ‬
‫כ"ד דל ודך הצעיר קטינא עריך דוד הכהן סקלי ס"ט‬ ‫אפי' בשוים אסור משום סמוך‪:‬‬
‫סימן לא‬ ‫ויצא לנו מזה דבנידון דידן נמי דרוצה להרבות בדיורין יכול לבנות‬
‫על גבי בית הכנסת ויכול להשתמש בעליה למעלה לקבוע דירתו‪ ,‬ליכול‬
‫מי שהיה במקום רחוק מעירו ושמע שמת לו מת ואחר ג' ימים בא‬ ‫וליחדי לשכב ולישן‪ ,‬כיון שמתחילה בנאו אדעתא דלבנות על גביו‪ ,‬דלא‬
‫לעירו‪ ,‬מאימתי מתחיל למנות האבלות‪ ,‬מיום השמועה או מיום שבא‬ ‫נתקדש גגו אלא דצריך ליזהר שלא להשתמש שם תשמיש של בזיון‬
‫לעירו?‬ ‫מאוד‪ ,‬כגון עכו"ם או טינוף כמש"כ הרב ט"ז סימן קנ"א ס"ק ד'‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬מי שמת לו מת ושמע שמת והוא בעיר אחרת וכאשר שמעה‬ ‫וראיתי להרב יפה ללב להרב מהר"י פאלאג'י בהשמטות ביושר לבב‬
‫אזנו ותבן לה נרגזה בטנו ועבר בעמק הבכ'ה מעין ישיתוהו עינו עינו‬ ‫בסי' ק"ן אות ג'‪ ,‬שכתב על דברי הרב המאירי הנ"ל וז"ל‪ ,‬ומה דקשה ע"ד‬
‫יורדה מים ולא עשה שום אבלות מחיוב דברי אבלות אלא זה‪ ,‬ובא לו‬ ‫הרב המאירי הוא מ"ש דכשהוא להרבות בדיורין ועליות מותר‪ ,‬שאין זה‬
‫דרך שני ימים או שלשה ימים עד שהגיע למקום בית אשר שם מת ורוצה‬ ‫אלא דברי תימה וכאשר תמה מו"ר אבי החכמה בספר חיים שם ע"כ‪,‬‬
‫לקבל אבלות כדת של תורה‪ ,‬מאיזה יום מונה שבעת ימי האבלות אם‬ ‫ע"ש שלא פירש לנו תמיהתו ואין בידי ספר חיים למור אביו ז"ל לראות‬
‫מיום השמועה ומשלים עליהם שבעה‪ ,‬או נימא הגם דשמע מקודם שבא‬ ‫תוכן הדברים ולהתבונן עליהם במקורן ושורשן‪:‬‬
‫למקום המת מ"מ כיון שלא התחיל להתאבל כגון שלא קרע ולא חלץ‬ ‫ואחר החיפוש ומציאה מצאתי בתשובות הרמב"ם בספרו פאר הדור‪,‬‬
‫ולא ישב לארץ ולא אכל שום דבר שמתחילין בו אבלות כגון ביצה או זית‬ ‫הביא דבריו הרב חיד"א ז"ל בסי' קנ"א דין י"ב‪ ,‬והיא בפאר הדור סי' ע"ד‬
‫ולא שינה את מקומו והיה עוסק במלאכה והיה רוחץ וסך ועוסק בתורה‬ ‫וז"ל‪ ,‬ותורינו הדרתו בעליה אשר על בית הכנסת ובה צד אחד מכוון על‬
‫ומשום הכי אינם עולין לו ימים אלו למנין שבעה‪ ,‬שמנה ימים לחדש‬ ‫ההיכל‪ ,‬אשר בו ס"ת המקודשים‪ ,‬אם מותר לדור בבית זה וכו'‪ .‬תשובה‪:‬‬
‫חשון שנת חלוצים תעבר'ו לפ"ק פה אוראן יע"א‪:‬‬ ‫יכול לדור בבית‪ ,‬אבל המקום אשר על ההיכל לא‪ ,‬ואינו יכול לישן שם‪,‬‬
‫תשובה‪ :‬הנה מלשון הרמב"ם ז"ל פרק שביעי מהלכות אבל הלכה‬ ‫ולא להניח כלי מלאכתו‪ ,‬אבל בשאר הבית יעשה כרצונו‪ ,‬וכתב משה‬
‫ד' משמע שאם ידע קודם שבא למקום המת מונה לעצמו משעה שידע‬ ‫ע"כ‪ .‬ולכאורה נראה מתשובה זו שהיא היפך מפסק מרן ז"ל‪ ,‬שאסר‬
‫ואפילו הוא קרוב למקום המת יו"ד פרסאות ויש שם במקום המת גדול‬ ‫בסעיף י"ב להשתמש בעליה שעל גבי בית הכנסת תשמיש של גנאי‪ ,‬כגון‬
‫הבית אפ"ה מונה לעצמו משעה שידע וכ"ש אם הוא במקום רחוק שמונה‬ ‫לשכב שם‪ .‬ופסיק ותני בכל הבית אסור‪ ,‬ובשאר תשמישים יש להסתפק‪.‬‬
 ‫להתאבל וכו' ע"ש‪ ,‬וא"כ אי אמרת בשלמא דהבין בכוונת הרא"ש דעיקר‬
‫היא הידיעה אתי שפיר מה שכתב על דברי הרמב"ן דסובר דהידיעה‬
‫והשמיעה אינה מכרעת שהרא"ש כתב שהידיעה מכרעת היפך מדעת‬
‫הרמב"ן דסובר שהידיעה אינה כלום‪ ,‬אבל אם תפרש בדברי הרא"ש‬
‫שהידיעה אינה מכרעת ועיקר הדבר היא התחלת האבלות בדבר מן‬
‫הדברים במעשה א"כ היינו סברת הרמב"ן היינו סברת הרא"ש דהיכן‬
‫מצא רבינו הטור בדברי הרמב"ן שאפילו התחיל האבלות מקודם שיבא‬
‫למקום האבלים מונה עמהם עד שיכתוב ידו לומר שהרא"ש פליג שהרי‬
‫הרמב"ן ז"ל לא הזכיר בדבריו אלא שמיעה לבד אלא ע"כ לומר דסובר‬
‫דבידיעה הוא דפליגי‪.‬‬
‫ואין לדחות ולומר שסובר הטור דמסתמא כששומע הוא מתחיל‬
‫להתאבל ואפילו הכי קאמר הרמב"ן שאינו כלום‪ ,‬דזה דוחק גדול הוא‬
‫לומר כך‪ ,‬חדא דא"כ העיקר חסר הוא‪ ,‬ועוד שא"כ אפילו התחיל למנות‬
‫לעצמו יסבור הרמב"ן שיחזור לקצר‪.‬‬
‫וחזי הוית לרבינו ב"י ז"ל שם שאחר שהביא לנו דברי הרא"ש ז"ל‬
‫בפסקיו כתב על זה וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק שביעי וכן כתבו‬
‫שם הגהות בשם סמ"ק ע"כ‪ ,‬וגם בדבריו ז"ל עדיין הדבר שקול שהרי‬
‫כבר העתקנו לך דברי הרמב"ם כצורתם שלא נזכר בדבריו אלא הידיעה‬
‫דוקא‪ .‬ומעתה לא ידענו דעתיה דמרן הקדוש ז"ל אם סובר בדברי הרא"ש‬
‫שמה שכתב שאם נודע לו ביום השני והתחיל להתאבל הוא לאו דוקא‬
‫התחיל במעשה אחר אלא כל שנודע לו מיקרי התחיל להתאבל כמו‬
‫שהכרחנו אנן לעיל בענ"ד ומשום הכי אינו מונה עמהם והוי ממש כדעת‬
‫הרמב"ם ז"ל שלא הזכיר אלא הידיעה‪ ,‬או אם סובר בדברי הרא"ש ז"ל‬
‫בדוקא התחיל להתאבל ודברי הרמב"ם דהזכיר הידיעה הוא לאו דוקא‬
‫אלא כיון דנודע לו ודאי מתחיל להתאבל והוי כסוף דברי הרא"ש ז"ל‪.‬‬
‫ספרים במבצע‪ -‬לשבועיים בלבד‬
‫מגן גיבורים‬ ‫נופת צופים שו"ת בירדוגו‬
‫ר' אליעזר די אבילא‬ ‫ר' פתחיה מרדכי בירדוגו‬
‫‪₪60 - ₪70‬‬ ‫‪₪60 - ₪70‬‬
‫ט‪.‬ל‪.‬ח החברה רשאית להפסיק את המבצעים בכל עת‬
‫קובץ מפרשים ב"כ‬ ‫ימי אברהם על הש"ס‬
‫ר' נתן שמואל בן יצחק‬ ‫ר' אברהם חלימי‬
‫‪₪90 - ₪110‬‬ ‫‪₪60 - ₪75‬‬
‫* לא כולל משלוח‬
‫לעצמו מאותה שעה‪ ,‬והילך לשונו מי שמת לו קרוב ולא ידע עד שבא אם‬
‫הוא במקום קרוב וכו' ע"ש‪ ,‬מדנקט ולא ידע משמע דעיקר היא הידיעה‬
‫אם ידע קודם שבא לכאן או לא ידע ואין הדבר תלוי בהתחיל ולאפוקי‬
‫סברת הרמב"ן ז"ל דסובר הגם דשמע וידע קודם בואו למקום המת מונה‬
‫עם הגדול אשר הבית נשען עליו שהוא במקום המת כמ"ש הטור בשמו‬
‫ביו"ד סימן שע"ה ע"ש‪ ,‬וכן הוא לשון הסמ"ג במצות עשין דרבנן כלשון‬
‫הרמב"ם ז"ל ע"ש‪:‬‬
‫וראיתי להרא"ש ז"ל בפסקיו בפרק א"מ סימן פ"ה והעתיקו הטור‬
‫יו"ד סימן שע"ה וז"ל אבל צריך להיות שלא ידע שמת עד בואו אל‬
‫בית אביו דאם נודע לו ביום השני והתחיל להתאבל לא מסתבר כלל‬
‫שיקצר אבילותו בשביל שבא אל אחיו אבל בשלא התחיל ובא אל אחיו‬
‫מחשבינן ליה כאילו התחיל להתאבל עמהם ע"כ‪ .‬והנה דברי הרא"ש‬
‫האלו כצורתם עליונים למעלה משתמעי לתרי אנפי‪ ,‬דמתחילת דבריו ז"ל‬
‫דכתב צריך להיות שלא ידע שמת המת עד בואו אל בית אביו ולא כתב‬
‫צריך להיות שלא התחיל באבלות עד בואו וכו' משמע דעיקר בזה היא‬
‫הידיעה‪ ,‬ומסוף דבריו שכתב דאם נודע לו ביום השני והתחיל להתאבל‬
‫וכו' ועוד הוסיף שנית ידו וכתב אבל בשלא התחיל כלל ובא אל אחיו וכו'‬
‫משמע דעיקר היא התחלת האבילות לא הידיעה‪.‬‬
‫ונ"ל להכריע‪ ,‬א' מדברי הטור שסובר בדברי הרא"ש אביו ז"ל דעיקר‬
‫היא הידיעה והיא התחלת האבלות‪ ,‬ומנא אמינא לה מהא שכתב הטור‬
‫מתחילה סברת הרמב"ן ז"ל שכתב וז"ל כתב הרמב"ן שאין חילוק בין‬
‫אם זה הבא שמע מיתת המת באותו מקום שהיה שם תחילה בין אם שמע‬
‫עליו באותו מקום שנכנס שם ]ר"ל קודם שנתראה עם האבלים בביתם[‬
‫בין אם לא שמע עד שמצא האבלים בביתם‪ ,‬ואדוני אבי הרא"ש כתב‬
‫דמיירי דוקא שלא שמע עד בואו אל אחיו דאי נודע לו ביום שני והתחיל‬
‫שו"ת רבי דוד צבאח‬ ‫נתיבי עם בשילוב‬
‫ר' דוד צבאח‬ ‫השולחן ערוך‬
‫ר' עמרם אבורביע‬
‫‪₪65 - ₪65‬‬ ‫‪₪60 - ₪70‬‬
‫שרביט הזהב‬ ‫עבודת הלוי ג"כ‬
‫ר' רפאל בירדוגו‬ ‫ר' אלעזר הלוי‬
‫‪₪50 - ₪58‬‬ ‫‪₪180 - ₪234‬‬