‫הקריה האקדמית אונו‬

‫דיני קניין רוחני‬

‫סמסטר א׳‬
‫מרצה‪ :‬עו״ד רונן סורוקן‬

‫שאלה ‪:1‬‬

‫זכות יוצרים היא זכות קניינית המוגנת בחוק‪ .‬לביהמ״ש‪/‬לרשם הפטנטים אין זכות המנויה בחוק זכויות‬
‫יוצרים המאשרת לפסול זכות יוצרים או רישום המצאה מיצירה מטעמי מוסר‪ .‬במידה ובית המשפט או הרשם‬
‫יחליט לתת הגנה פחותה ליצירה או המצאה אזי הפגיעה עלולה להכביד יתר על המידה בזכות הקניינית‬
‫ובחופש הביטוי של היוצר‪ .‬בית המשפט רשאי להתחשב בשיקולי המוסר הציבורי בעת אכיפת זכויות יוצרים‬
‫אך לא לרוקנה מתוכן והגנה‪.‬‬

‫הזכות לשלמות ‪ :‬היוצר או הממציא זכאי שלא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה‬ ‫‪.1‬‬
‫אחר‪ .‬כן זכאי הוא שלא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה והכול אם ישב אילו מהם כדי‬
‫לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר‪ .‬ברור שמדובר בפגיעה בכבודו של היוצר והיצירה‪.‬‬
‫הזכות המוסרית‪ :‬זכות משפטית לכל דבר‪ .‬יש להבחין בינה לבין הזכות הכלכלית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מדובר על שלוחה של אישיות היוצר שמזוהה עם השם שלו‪ ,‬משקפת את נשמת היוצר‪ ,‬ועל הקשר הזה‬
‫באה הזכות המוסרית להגן‪.‬‬

‫שילוב זכויות אלה מציב קשיים לגוף כמו בית‪-‬המשפט‪/‬רשם לפגוע או להימנע מאכיפת זכות יוצרים‪/‬פטנט גם‬
‫ביצירה שהיא נוגדת את החוק והמוסר‪.‬‬

‫להלן דוגמאות לפסקי דין בהם סירב בית המשפט לאכוף זכות יוצרים במקרה של פגיעה במוסר‪:‬‬

‫ע"א ‪ 405/80‬אל על נ' הוצאת מודיעין בע"מ‪ :‬בית המשפט העליון קבע שחברת אל על לא יכולה למנוע‬ ‫‪‬‬
‫מהוצאת מודיעין לפרסם תמונות של מטוסיה‪ ,‬משום שהתמונות צולמו במקום ציבורי‪ .‬בית המשפט‬
‫קבע שזכות הציבור לחופש הביטוי גוברת על זכות הקניין הרוחני של חברת אל על‪.‬‬

‫ע"א ‪ 1190/06‬יואב יצחק נ' אקו"ם‪ :‬בית המשפט העליון קבע שאקו"ם לא יכולה לגבות תמלוגים עבור‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בשיר "הבה נגילה״ כיוון שהשיר הפך לנכס צאן ברזל‪ .‬בית המשפט קבע שזכות הציבור ליהנות‬
‫מנכסי תרבות גוברת על זכות הקניין הרוחני של אקו"ם‪.‬‬

‫בג"ץ ‪ 7305/02‬התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הפנים‪ :‬בית המשפט העליון קבע ששר‬ ‫‪‬‬
‫הפנים לא יכול לאשר פרסום של מודעות חוצות פוגעניות מבחינה מינית‪ .‬בית המשפט קבע שזכות‬
‫הציבור לכבוד גוברת על זכות הקניין הרוחני של מפרסמי המודעות‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:2‬‬

‫אחלק את תשובתי ל‪ 2-‬חלקים; חלק א׳ – אכיפת זכויות יוצרים בין יוני ודניאל‪ .‬חלק ב׳ – סעדים בגין אכיפת‬
‫זכויות יוצרים בין יוני ליונית‪.‬‬

‫חלק א׳‪:‬‬

‫לפי סעיף ‪(4‬א)(‪ )1‬לחוק זכויות יוצרים הספר שהוציא דניאל לאור זכאי להגנה בשל היותו ״יצירה‬ ‫‪.1‬‬
‫ספרותית״‪ .‬שם ספרו ״היבטים השוואתיים של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט״ לא ייחשב‬
‫״העתקה״ כשלעצמו‪ ,‬אך בשל מידע רב ופרטים ספציפיים אותם חקר ואסף חברו יוני אשר אותם‬
‫הכניס דניאל לספר שלו וקרא לו ״הספר שלי״ יוני יכול לתבוע את דניאל בבית המשפט על בעלות‬
‫בזכות יוצרים של חלקים מסוימים בספר‪.‬‬

‫ההנחה היא שהבעלים הוא היוצר (יוני)‪ .‬יוני ודניאל יצרו מעין יצירה משותפת – מקובל שיחולו דיני‬ ‫‪.2‬‬
‫השיתוף‪ ,‬זאת מאחר ואין חקיקה רלוונטית בחוק זכויות יוצרים‪ .‬משמע כל שותף יכול לעשות שימוש‬
‫סביר שלא מונע מאחרים לעשות את אותו שימוש‪ .‬דניאל היה צריך לבקש את אישורו יוני לעשות‬
‫שימוש בחלקים נרחבים מספרו‪ ,‬טרם פרסום הספר שלו‪-‬בעל אותו הנושא בדיוק ‪ -‬מבט השוואתי‬
‫בעקבות הרפורמה המשפטית‪ .‬ביהמ"ש יבחן את הסיטואציה לפי מבחן הסבירות בהעדר חוזה בין‬
‫הצדדים‪ .‬על השותפים במקרה זה היה צריך לבנות חוזה מוסכם מראש שיסדיר את מע' היחסים בין‬
‫השותפים‪.‬‬

‫על אף העובדה כי יוני נהג לתת הערות בונות והצעות לשיפור כתיבתו של דניאל‪ ,‬לא ניתן לראות בו‬ ‫‪.3‬‬
‫כיוצר בלעדי משום שהוא התבסס על היצירה המקורית של דניאל‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬לאחר סיום כתיבת הספר דניאל גילה לתדהמתו‪ ,‬כי יוני עשה שימוש ברעיונותיו ובפרקים‬ ‫‪.4‬‬
‫בודדים אותם שיתף תוך ביצוע שינויים מינוריים ופרסם אותם בספר משלו עם הוספת צילומים‬
‫תיעודיים אותם הזמין משרון צלם ידוע בתחום‪.‬‬

‫עצם העובדה שיוני‪ ,‬העלה את תוכן ספרו לאתר ״חנות ספרים מקוונת״ והספר הפך לרב מכר‪ ,‬אינה‬ ‫‪.5‬‬
‫מהווה הפרת זכויות יוצרים מול דניאל‪ .‬שכן‪ ,‬דניאל היה מודע לכך שהוא עוזר בעצם עריכת‬
‫הטקסטים אך לא דרש דבר בתמורה‪ ,‬כמו קרדיט או בעלות‪ .‬יוני שזכה לפופולריות רבה‪ ,‬הוזמן לכנס‬
‫גדול בתחום וכאשר הגיע תורו לדבר בפאנל הדוברים‪ ,‬הציג את ספרו ואמר‪ :‬״שמח להציג בפניכם‪ ,‬את‬
‫הספר היחיד והמקיף בתחומו‪ ,‬בנושא המהפכה המשפטית שאותו חיברתי עבורכם״‪.‬‬

‫קיים פסק דין רלוונטי ‪ -‬ת״א ‪ 50152-10-12‬פרחי נ׳ בן מנחם ואח׳ בו קבע ביהמ״ש המחוזי בתל אביב‬ ‫‪.6‬‬
‫כי לא הוכח קיומו של הסכם שותפות בין היוצרים‪ .‬בין היתר; לא הוכחה גמירות דעתם של הצדדים‬
‫להתקשר בחוזה ולא הוכחה מסוימות בעניין תנאי השותפות‪ .‬לפיכך נניח ובמקרה שלנו דניאל יבקש‬
‫כלאחר מעשה לבקש בעלות או זכות יוצרים בטקסטים שעזר ליוני לערוך כנראה שלא תתקבל טענתו‪,‬‬
‫כי היה עליו לבקש זאת קודם לכן מיוני ולהבהיר את סיטואציית השותפות (שלא הייתה מעוגבת‬
‫בכתב) בין השניים‪.‬‬

‫מדובר בסיטואציה אחת רחבה‪ ,‬בה מופרות זכויותיו של יוני‪ .‬האם כל עותק הוא מעשה הפרה שעומד‬ ‫‪.7‬‬
‫בפני עצמו ומזכה בפיצוי? נטיית הפסיקה כאשר יצירה אחת חוזרת על עצמה‪ ,‬כמו במקרה שלפנינו‬
‫הכולל העתקת יצירה בכמות גדולה היא לרכז ולהחשיב זאת כמעשה הפרה אחד‪.‬‬

‫כיום הדברים מעוגנים בס׳ ‪(56‬ג) – הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים כהפרה אחת‪ :‬סע'‬ ‫‪.8‬‬
‫‪(19‬ב) קובע פרמטרים לבדיקה – ‪ 4‬מבחנים שעל ביהמ"ש לבחון בכל מקרה בו עומדת טענת הוגנות על‬
‫הפרק‪ .‬המבחנים אינם מצטברים‪ ,‬ולבסוף ביהמ"ש צריך לשקללם ולהחליט לפי‪:‬‬

‫א‪ .‬מטרת השימוש ואופי‪ :‬חשוב לביהמ"ש אם השימוש היה בעל אופי מסחרי‪ .‬בישראל השיקול הוא מרכזי‪.‬‬
‫בפסה״ד רע"א ‪ 2687/92‬גבע נ' חברת וולט דיסני‪ ,‬פ"ד מח(‪ 251 )1‬דובר על שימוש למטרות סאטירה שאינו‬
‫מתחרה בדיסני‪ .‬ביהמ״ש הדגיש כי מטרת השימוש היא מסחרית‪ .‬לא נרצה לעודד העתקה של שותף ביצירה‬
‫משותפת‪ ,‬לכן צריך לתת פיצוי במקרה הזה בגין כל הפרה עתידית‪ .‬בעניין השאלה האם המפר דניאל הוסיף‬
‫קטעים משלו על פרקים שהעתיק מספרו של יוני הם טרנספורמטיביים התשובה לכך היא לא‪ .‬דניאל השתמש‬
‫והוסיף כתיבה משלו אך לא ביצע שינויים משלו על הטקסטים הקיימים שלו שותפו‪.‬‬

‫ב‪ .‬אופי היצירה שבה נעשה שימוש‪ :‬בישראל כמעט ולא קיים‪ .‬מקובל להבחין בין יצירה בדיונית ללא‬
‫בדיונית‪ .‬ככל שהיצירה קרובה יותר לליבה של זכויות יוצרים (בדיונית) המרווח של שימוש הוגן הוא יותר צר‪,‬‬
‫ואילו כאשר מדובר ביצירות עובדתיות יש מרווח יותר רחב שניתן להתיר‪ .‬דבר נוסף בתוך המבחן הוא השאלה‬
‫האם היצירה כבר פורסמה או לא‪ -‬אם היצירה פורסמה כנראה שניתן יהיה לטעון לשימוש הוגן‪ .‬העובדה‬
‫שהיצירה עוד לא פורסמה לא ניתן יהיה לטעון לשימוש הוגן‪.‬‬

‫ג‪ .‬היקף השימוש‪ :‬העתקה של קטעים משמעותיים מספר ו של יוני והכנסתם לספרו שלו כמו שהם אכן עלולה‬
‫להוות הפרת זכות יוצרים‪.‬‬

‫בפסק הדין ע"א ‪ 442/81‬הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ נ' הוצאת מודיעין בע"מ‪ :‬בית המשפט העליון קבע כי‬
‫העתקת ‪ 12‬משפטים מתוך ספר‪ ,‬ללא ציון המקור ‪ -‬מהווה הפרת זכות יוצרים‪ .‬לפיכך במקרה שלנו‪ ,‬העתקת‬
‫פרקים שלמים מספרו של יוני ע״י דניאל ייחשבו ככל הנראה להפרה‪ .‬בית המשפט קבע שהיקף ההעתקה ואופן‬
‫השימוש בחומר שהועתק (דניאל לקח קרדיט על כתיבתו של יוני ואף שייך אותם לבעלותו למטרה‬
‫מסחרית‪-‬פרסום ספרו)‪ ,‬וכן מידת היצירתיות שלו מצביעים כולם על כוונה להעתיק ולנצל את יצירתו של‬
‫המחבר‪ ,‬דהיינו יוני‪.‬‬

‫ד‪ .‬השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה‪ :‬נוגע לתוצאות הכלכליות לשימוש‬
‫ביצירה‪ ,‬במקרים בהם הפגיעה היא נורא גדולה כמו המקרה שלנו‪ ,‬קשה לראות בהפרה ״שימוש הוגן״‪ .‬אם‬
‫הפגיעה היא פגיעה קלה ניתן לראות בה שימוש הוגן‪.‬‬
 ‫חלק ב׳‪:‬‬

‫ניתן לתבוע את יונית האומנית‪( ,‬להלן‪ :‬״יונית״) משום שלקחה את אותן היצירות של יוני שהעלה לאתר ״חנות‬
‫ספרים מקוונת״ והפכה אותם משחור‪-‬לבן לצבעוני למטרת הגדלת הקהל שלה תחת הכיתוב‪ :‬״ראו את יצירות‬
‫הפאר שבבעלותי״‪.‬‬

‫העתקת מספר יצירות שבבעלותו של יוני עלולה להוות הפרת זכות יוצרים על אף ששינתה את צבעם (כלומר‬
‫הכניסה בהם שינוי מינורי)‪ ,‬תלוי במספר גורמים‪:‬‬

‫היקף ההעתקה‪ :‬לקיחת יצירותיו של יוני והעתקתם כמו שהם בשינוי מינורי כמו שינוי צבעם עדיין עלול‬ ‫‪.1‬‬
‫להוות הפרת זכות יוצרי‪ ,‬ולהוות זכאות לסעד סטטוטורי בגין כל שימוש למטרה מסחרית ופיצוי נוסף בשל‬
‫אי מתן קרדיט כלל‪ .‬מדובר בפיצוי של עד ‪ 100‬אלף שקלים‪ ,‬ו‪ 50-‬אלף שקלים בגין כל הפרה נוספת מעבר‬
‫להפרות דלעיל‪.‬‬

‫אופן השימוש בחומר שהועתק‪ :‬שימוש בצילומים תיעודיים שהועתקו באופן מסחרי ע״י יונית‪ ,‬יהוו הפרת‬ ‫‪.2‬‬
‫זכות יוצרים‪ ,‬גם אם היקף ההעתקה היה חלקי בלבד‪ .‬השימוש הוא כמובן לצורך מסחרי – פרסומה של‬
‫יונית האומנית והגדלת קהל היעד שלה למטרות רווח ופרסום‬

‫מידת היצירתיות של החומר שהועתק‪ :‬העתקה של חומר עובדתי מהווה פגיעה פחותה בזכות היוצרים‬ ‫‪.3‬‬
‫מאשר העתקה של חומר יצירתי‪ .‬בשונה מכך‪ ,‬במקרה שלנו ההעתקה הינה של חומר מקורי ויצירתי‪ ,‬וכן‬
‫מהווה הפרה משמעותית יותר של זכות יוצרים‪ .‬ביהמ״ש יזכה את יוני בפיצוי עבור כל תצלום המהווה‬
‫הפרה נפרדת לצורך הפיצוי‪ .‬כל צילום הוא יצירה מקורית בפני עצמו‪.‬‬

‫קבלת רשות מבעל זכות היוצרים‪ :‬במקרה בו יונית הייתה מבקשת קבלת רשות מפורשת מראש מיוני (בעל‬ ‫‪.4‬‬
‫זכות היוצרים)‪ ,‬הייתה נמנעת הפרה של זכות יוצרים‪.‬‬

‫לפי פסה״ד ע"א ‪ 405/80‬אל על נ' הוצאת מודיעין בע"מ – קבע בית המשפט העליון כי הוצאת מודיעין הפרת‬
‫את זכות היוצרים של חברת אל על ותחויב בתשלום פיצויים‪ .‬גם יונית תחויב בתשלום פיצויים עבור כל‬
‫צילום‪.‬‬

‫הנמקת בית המשפט‪:‬‬

‫שהתמונות הן יצירה מקורית המוגנת בזכות יוצרים‪ ,‬כך גם במקרה שלפנינו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העתקת התמונות‪ ,‬גם בשינוי צבע בלבד מהווה הפרה של זכות היוצרים‪ ,‬גם במקרה של יוני שרק‬ ‫‪‬‬
‫הוסיפה צבע לתמונות של יוני שצולמו בשחור‪-‬לבן‪.‬‬
‫השימוש בתמונות נעשה למטרות מסחריות‪ ,‬ולכן אינו מהווה ״שימוש הוגן״‪ .‬הדגשה של ההגנה על‬ ‫‪‬‬
‫תמונות (במקרה שלנו צילומים) כיצירות מקוריות‪.‬‬

‫פסק הדין מדגיש את חשיבות קבלת הרשות מבעל זכות היוצרים לפני שימוש ביצירתו‪.‬‬ ‫‪‬‬