‫מושגים מרכזיים בתכנון לימודים ע"פ דיואי‬

‫לקט מתוך שפת הקורס‪" :‬תיאוריות למידה ותכנון לימודים"‪ ,‬תש"ע‪ ,‬עריכה‪ :‬ליזי כהן‬
‫המידע שלהלן מתבסס על הספר ‪ :‬דיואי‪ ,‬ג' (‪ .) 1959‬הילד ותכנית הלימודים בית הספר והחברה ‪ .‬ת"א‪ :‬אוצר המורה‪.‬‬

‫עירעור‬
‫אין אמת יציבה ‪ ,‬שלא ניתנת לערעור‪ .‬אלא השערות‬
‫ארעיות‪ ,‬המומתות בניסויים מבוקרים ובתצפיות‬
‫מתוכננות‪ .‬החשיבה היא רק צעד ביניים ב ין פעולה‬
‫מעשית שעוררה את הבעיה ובין פעולה מעשית‬
‫שתוצאותיה יבחנו את נכונות הפיתרון‪.‬‬
‫כל אורגניזם חי חותר להסתגלות או לש יווי משקל‬
‫בינו ובין סביבתו ‪ .‬כל זמן ששוררת הרמוניה בינו‬
‫ובין הסביבה ופועלות חי יו מתנהלות באופן חלק‬
‫ובלתי מופרע ‪ ,‬הרי אין לדבר על תודעה או הכר ה‪.‬‬
‫והדינאמי של‬ ‫אולם‪ ,‬לאור אופיו הבלתי יציב‬
‫עולמנו‪ ,‬שבו משתנים ומתחדשים התנאים בלי‬
‫הרף‪ ,‬הרי מצב זה של שיווי משקל מתערער‪.‬‬
‫החיים הם תהליך של הסתגלות ניסויית לתנאים‬
‫בלתי צפ ויים‪ .‬ברגע שמופר שיווי המשקל בין‬
‫האורגאניזם האנושי וסביבתו‪ ,‬הוא מוצא את עצמו‬
‫במצב בלתי ברור‪ ,‬ובעייתי‪ .‬מתעורר צורך בחשיבה‬
‫או בחקירה ‪ ,‬המסתיימת בפתרון ‪ ,‬אשר אם הוא‬
‫מוצלח מביא לידי אינטגרציה מחודשת של‬
‫האורגניזם עם הסביבה ‪ ,‬ומרשה את המשכה‬
‫הבלתי מופרע של ההתנהגות‪.‬‬
‫התנסות‬
‫ההתנסות היא תהליך של למידה המוביל להבניה‬
‫של ניסיון ‪ .‬האדם המתנסה נתון בתוך רצף של‬
‫התנסויות שבונות אותו באופן משמעותי‪.‬‬
‫למידה על ידי עש ייה (‪ - ) learning by doing‬אם הילד‬
‫יוזם לפי התעניינות ‪ ,‬מובטח שלימודי ם יהיו‬
‫בשבילו "ערך עצמי " או "חווית ניסיון מהנה "‪.‬‬
‫התעניינות שלו היא מעשית ולא עיונית ‪ ,‬היא‬
‫מעוגנת בתעסוקות המשקיות של סביבתו ‪ ,‬ולא‬
‫במקצועות הלימודים המקובלים‪.‬‬
‫נקודת המוצא לתכנון ‪ :‬כוחותיו וצרכ יו המיידים‬
‫של הילד בשלב התפתחותו הנוכחי ‪ .‬התעניינותו‬
‫הספונטאית ופעילותו האימפולסיבית‪.‬‬
‫ידיעות המצטברות כתוצאה מחקירה ‪ ,‬הם אמצעי‬
‫לחקירה ולפעולה נוספת‪ .‬החשיבה היא צעד ביניים‬
‫בין פעולה מעשית שעוררה את הבעיה ובין פעולה‬
‫מעשית שתוצאותיה יבחנו את נכונות הפיתרון‪.‬‬
‫ניסיון‬
‫המכיל בתוכו יסודות ‪,‬‬ ‫הניסיון הוא זרע נובט‬
‫עובדות ואמית ות שנכללו בלימודים כולל זיקות ‪,‬‬
‫מניעים ואינט רסים‪ .‬הניסיון הוא כוח מניע לקידום‬
‫ברמה גבוהה יותר ונטיות לניסיון אפשרי ‪ .‬ניסיון‬
‫קודם יכול להינצל מפני התאבנות על ידי חקירה‬
‫ביקורתית ובלתי פוסקת ‪ ,‬המנצל את הרעיונות של‬
‫ה עבר כאמצעים לגילוי דרכים חדשות‪.‬‬
‫בית הספר חייב להיות מקום שבו הילד חי ומקבל‬
‫ניסין חיים ‪ .‬מה שהוא לומד בבית הספר מועבר‬
‫במישרין אל מה שהוא זקוק לו בחברה ‪ ,‬בשכונה‬
‫ובמשפחה‪ .‬חומר לימודי נעשה פונקציונאלי ‪ .‬משתלב‬
‫בניסיון חייו של הילד וממלא תיפקוד ממשי‬
‫בפעולות שבהן הוא מעוניין ‪ .‬הוא נעשה מכשיר‬
‫להגשמת תכליותיו של התלמיד ולפתרון בעיותיו‪.‬‬
‫הלמידה פוסקת ל היות ע בודה ונעשית התנהגות‬
‫אינטליגנטית‪ .‬משמעות עצם שתפסנו או רעיון‬
‫‪ .‬בתהליך‬ ‫שהגינו נעוצה בתוצאותיו המעשיות‬
‫הלמידה יש לבחון האם מדובר בניסיון חיובי או‬
‫שלילי‪ .‬בחינת הניסיון היא בעצם התבוננות באופייה‬
‫של ההתנסות‪.‬‬
‫על הניסיונות להפעיל את כישרונותיו של התלמיד‬
‫ולעוררו לק ראת התמודדות יצירתית ופורה עם‬
‫ניסיונות נוספים ‪ .‬כל ניסיון מושפע מן הניסיונות‬
‫הקודמים‪ ,‬משפיע על האדם ועל ניסיונותיו הבאים‪.‬‬
‫ניסוי‬
‫הדמוקרטיה מודרכת ע "י חקירה ניסויית וחופשית ‪.‬‬
‫ניסויים מניבים את האמת ‪ ,‬האמת ני תנת להוכחה‬
‫על ידי ניסוי‪ .‬הניסוי הוא הדרך בה החוקרים יוצרים‬
‫את האמת‪ ,‬וחוזרים ומשנים אותה‪.‬‬
‫האמת הינה תוצאה או מסקנה של החשיבה או‬
‫החקירה שלנו ‪ ,‬שהולידה בפועל שינויים פיסיים‬
‫מסוימים בדברים‪ ,‬שינויים ההולמים ומאשרים את‬
‫הדעת המקובלת על ידנו‪.‬‬
‫הלימודים אינם קליטה פסיבית של חומר מוגש מן‬
‫המוכן‪ ,‬אלא פתרון פעיל ועצמאי של בעיות ריאליות‪.‬‬
‫כל עוד פעולותינו לא הולידו בפועל שינויים של‬
‫ממש‪ ,‬הרי מסקנות החשיבה או החקירה שלנו הן‬
‫בגדר השערה‪ /‬ניחושים‪.‬‬

‫אינטראקציה‬
‫ובאינטרסים שלשם הגשמתם נוטלים כולם חלק פעיל בתכנון ובביצוע‬
‫‪,‬‬ ‫לשם הצלחה דרושה אווירה של שותפות במטרות‬
‫ומחליפם ביניהם רעיונות והצעות‪ ,‬ניסיונות ורגשות ‪ .‬חינוך חברתי כזה לא יכול להינתן בחברה הבונה על קליטה פסיבית‬
‫ועל תחרות אינדיבידואליסטית‪ .‬פעולת הגומלין היא בין התנאים החיצוניים והתנאים הפנימיים‪.‬‬
‫הפרט הוא ייצור חברתי ‪ ,‬בעל נטיו ת חברתיות ומעוניין להשתתף בפעולותיהם של האחרים וליטול חלק במעשים‬
‫משולבים ומשותפים‪ .‬מה שעושה את הפרט ‪ -‬שכלו ומחשבתו ‪ -‬הרי הוא תולדה של החיים החברתיים ואינו יכול לפעול‬
‫ולהתפתח בלי גירויים ותכנים חברתיים ‪ ,‬בלי תהליך של "מסירת ניסיון מאחרים ואליהם "‪ ,‬שבו "ניסיונות‪ ,‬רעיונות‪,‬‬
‫רגשות וערכים נעשים משותפים "‪ .‬כוחם המחנך של הניסיון והחיים המשותפים ‪ ,‬יוצרים קהילה בתוקף תהליך‬
‫התקשורת‬
 ‫סביבת למידה‬
‫המצאת סביבה מתאימה לגידול ‪ ,‬על ידי ארגון‬
‫הציוד והחומרים העשויים לשמש גירויים להפעלת‬
‫אותם הכוחות והאינטרסים המצויים של הילד ‪,‬‬
‫שנבחרו כבעלי ערך וכסימני גידול אפשרי ‪ .‬היוזמה‬
‫‪ ,‬על יד י תכליותיו‬ ‫לפעילות יוצאת מן הילד‬
‫והתעניינותו‪ ,‬אך המורה יודע באופן בר ור יותר ‪,‬‬
‫מהי משמעות האינסטינקט ים והאינטרסים שלו ‪.‬‬
‫הדרכתו והצעותיו עוזרות לילד להכיר ולבצע את‬
‫שאיפותיו ואת משאלותיו העמומות‪.‬‬
‫נספק את הסביבה החינוכית שתאפשר פעילות של‬
‫אותם הכוחות וההתעניינויות שנבחרו כבעלי ערך ‪.‬‬
‫הסביבה תאפשר את הפעילות בגירויים שמסביבם‬
‫ובחומר שיתנסו בו ‪ ,‬בשביל יצרים ודחפים שרצוי‬
‫להפעילם לשם רכישת ניסיון חדש‪ .‬סביבת הלמידה‬
‫תחשוף את הילד לציוד עשיר ולמרחב של תנועה‬
‫ופעולה‪.‬‬
‫למידה תוך כדי התנסות ‪ ,‬מחוץ לבית הספר‪ ,‬על ידי‬
‫השתתפות פעילה של הילד בתעסוקות המשקיות‬
‫של סביבתו הקרובה ומגע עם בני חברתו‪.‬‬
‫עיקרון אקולוגי ‪ :‬רצף בהתפתחות הטבעית ‪ ,‬השכל‬
‫מכשיר את האורגניזם‪ ,‬יש פעולת גומלין בין היצור‬
‫החי וסביבתו ‪ ,‬השכל מבטיח את הקיום על ידי‬
‫פעולת גומלין בין הייצור החי לבין הסביבה‪.‬‬
‫רציפות‬
‫"החיים הם התפתחות והתפתחות היא החיים "‪.‬‬
‫הדבר החשוב הוא תהליך הגידול וההתפתחות ‪ ,‬ולא‬
‫התוצאה הסטאטית ‪ .‬לא "בריאות" כתוצאה‪ ,‬אלא‬
‫"שיפור הבריאות"‪ ,‬כתהליך רצוף‪.‬‬
‫התכלית אינה תחנה סופית שאליה צריך להגיע ‪.‬‬
‫אלא תהליך פעיל של שינוי צורתו של המצב הקיים‪.‬‬
‫לא השלמות‪ ,‬אלא תהליך תמידי של הבשלה ‪ ,‬עידון‬
‫‪ ...‬שינוי זו עובדה בעולמנו הדינאמי וגם ערך‪.‬‬
‫אין דואליות אדם וחברה ‪ .‬קיימת רציפות ופעילות‬
‫גומלין ביניהם ‪ .‬רציפות ומעגליות ‪ -‬המטרה צומחת‬
‫מהפעילות‪ ,‬ברגע שהושגה הופכת לפעילות‬
‫שמצמיחה מטרה חדשה ‪ .‬התהליך עצמו הוא‬
‫העיקר‪ .‬הידיעות הופכות להיות אמצעי לידיעות‬
‫ים‬ ‫חדשות‪ .‬אם תוך כדי הפעילות מתגלים תנא‬
‫חדשים‪ ,‬צריך לשנות את המטרות המקוריות‪.‬‬