‫נייר עמדה‪ :‬מדיניותה הרצויה של מדינת ישראל‬

‫מטרתה העליונה של מדינת ישראל הנה שימור הבית הלאומי של העם היהודי והעברתו לדורות הבאים מתוך‬
‫שאיפה לשפר את מעמדה הגיאו‪-‬פוליטי וכוח משיכתה בעתיד‪ .‬מתוך כך‪ ,‬נדרשת המדינה לשלושה סוגיות‬
‫מפתח‪.‬‬
‫סוגיית המפתח הראשונה הנה סוגיית הביטחון ויחסי החוץ של ישראל‪ .‬מורשתה של ישראל כוללת‪ ,‬הן בדברים‬
‫והן במעשים‪ ,‬חתירה לשלום עם שכניה‪ .‬חרף קשיי ההווה‪ ,‬ניסיון העבר למול מצרים וירדן וקיומו של דו‪-‬שיח עם‬
‫יתר המדינות השכנות מלמדים כי השלום עם מדינות ערב‪ ,‬גם אם אינו חמים יתר על המידה‪ ,‬הרי שהוא יציב‬
‫ונשען על ערכים עמוקים יותר מהרתעה כוחנית גרידא מצידה של ישראל‪ .‬בהקשר הסורי‪ ,‬לא ברור עדיין האם‬
‫הסכם שלום עמם יצליח לנתק את שותפותם עם המשטר האיראני‪ .‬נתק זה נחוץ לא רק לצרכי הביטחון המידיים‬
‫של ישראל אלא גם ליכולתה של ארה"ב לשמש מתווך אפקטיבי‪ .‬יתכן ויש צורך לדחות את המו"מ באפיק זה‬
‫לזמן נוח יותר לאחר שהצעדים כנגד איראן יחלישוה ויהפכו את ההתקרבות סוריה למערב באמצעות הסכם עם‬
‫ישראל לאטרקטיבית יותר‪.‬‬
‫נושא מורכב יותר הוא התהליך הפלסטיני‪ .‬אף שקיים ויכוח עקרוני בציבור הישראלי סביב המחירים אותה מוכנה‬
‫ישראל לשלם בתהליך (גבולות וירושלים)‪ ,‬הרי שההכרה בזכות הפלסטינים למדינה הפכה למוסכמה רחבה אך‬
‫לא כך הוא בצד הפלסטיני‪ .‬המכשול העיקרי להגעה לפריצת דרך בשיחות עם הפלסטינים אינו נעוץ עוד‬
‫בויתורים טריטוריאליים ישראליים או בסוגיית מזרח ירושלים אלא בבעיה השלובה של חוסר נכונותם של‬
‫הפלסטינים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום יהודית ובהתעקשותם על זכות השיבה במובנו‬
‫המקסימליסטי‪ .‬יכולתם של הפלסטינים להתעקש על סעיף מהותי זה נובע בראש ובראשונה מתפיסת הזמן‬
‫כמשרת את האינטרס הפלסטיני – מעמדם הדמוגרפי משתפר וכן גדל הלחץ הבינלאומי על ישראל לויתורים‬
‫נוספים הנובע‪ ,‬לפחות בחלקו‪ ,‬ממסע הדה‪-‬לגיטימציה שעורכים גורמים פלסטיניים ופרו‪-‬פלסטיניים‪ .‬ישנם‬
‫שלושה אמצעים בהם ניתן לזרז את הפלסטינים‪:‬‬
‫איום בהתנתקות חד‪-‬צדדית נוספת‪ ,‬הפעם מהגדה המערבית‪ ,‬באם לא ימצא פתרון בילטראלי‬ ‫‪‬‬
‫שיוציא את צה"ל מהשטחים בתוך מספר נתון של שנים‪.‬‬
‫הפנית מאמצי ההתגוננות ההסברתית של ישראל לטובת מסע דה‪-‬לגיטימציה נגדי המציג את‬ ‫‪‬‬
‫הפלסטינים כגורם הסרבן בתהליך‪ ,‬במיוחד בקרב המדינות התורמות לרשות ובקרב מדינות מפתח באו"ם‬
‫ובאיחוד האירופי‪.‬‬
‫ניהול שיח עם הליגה הערבית ועם מדינות ערביות בודדות לפתרון בעיית הפליטים על פי המודל‬ ‫‪‬‬
‫הירדני (דהיינו‪ ,‬אזרוחם בארצות שהייתם) בתמורה לפיצויים מישראל ו‪/‬או סיוע מערבי‪ ,‬תוך עקיפת ההנהגה‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫סוגיה אובייקטיבית נוספת הינה מדיניותה הפנימית של ישראל במישור הכלכלי‪-‬חברתי‪ .‬ניכר כי בכדי לעמוד‬
‫באתגרי העתיד על ישראל לחזק את כוחה הכלכלי מחד אך מאידך זקוקה היא‪ ,‬מסיבות מוסריות ומעשיות כאחד‪,‬‬
‫לחזק גם את הסולידאריות המאגדת את החברה הישראלית‪ .‬אימוץ המודל הסקנדינבי מסתמן כפתרון המסוגל‬
‫להשיג שני יעדים אלו חרף הסתירה לכאורה הקיימת ביניהם‪ .‬מחד יש לפתוח את המשק הישראלי למסחר‬
‫ולתחרות באמצעות הפרטה‪ ,‬דה‪-‬רגולציה והפסקת הסיוע הממשלתי לתאגידים בכדי להעצים את המשק‬
‫הישראלי ולהקל על פעילות עסקית בכל הרמות ומאידך יש להפנות את המשאבים הנוספים לקידום אוכלוסיות‬
‫חלשות ולפיתוח אוכלוסיה יצרנית ובעלת גישה לכלים המאפשרים מוביליות חברתית (כגון גישה להשכלה)‪.‬‬
‫האתגר הגדול העומד בפני ישראל מצוי בצבורים שהיעדרם משוק העבודה אינו נובע מחוסר יכולת אלא מבחירה‪.‬‬
‫חרף הקושי המוסרי‪ ,‬יש לעקור מן השורש את התפיסה לפיה יכולה משפחה לחיות לאורך זמן מתשלומי העברה‬
‫וקצבאות ילדים‪.‬‬
‫הסוגיה השלישית עמה צריכה ישראל להתמודד הנה סוגיית המשטר הדמוקרטי הליברלי‪ .‬הצלחתם של משטרים‬
‫ליברליים נובעת גם מיכולתם למנוע אפליה מגדרית‪ ,‬אתנית ואחרת‪ .‬האפליה‪ ,‬ככל שהיא עמוקה יותר‪ ,‬כך היא‬
‫פוגעת לא רק בשדרתה המוסרית של המדינה אלא גם ביכולתה להביא את האדם המתאים ביותר למקום הנכון‪.‬‬
‫המאבק באפליה צריך שיתקיים בשני מישורים‪ :‬בחינוך והחקיקה נגדה ובהקצאת משאבים תכליתית במטרה‬
‫לצמצם את הפער‪ .‬השימוש באפליה מתקנת‪ ,‬אף שהוא פופולארי למדי‪ ,‬מטפל בסימפטום ולא בבעיה וסובל‬
‫משני חסרונות יסודיים‪ :‬הוא נתון יתר על המידה לשיקולים פופוליסטיים וללחצי קבוצות אינטרס צרות והוא פוגע‬
‫ביכולתנו להשיג את המועמדים הטובים ביותר לא פחות מהאפליה המקורית‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של הליברליות שיש צורך לחזקו בישראל הוא יכולתו של אדם לחיות את חייו כרצונו‪ .‬אף שישראל‬
‫נאלצת להשית על אזרחיה חובות רבים (כגון השירות הצבאי והלאומי)‪ ,‬הרי שיכולה ונדרשת היא מנגד להעניק‬
‫להם חירויות רבות ככל האפשר במישורים אחרים‪ ,‬לרבות היכולת לחיות בחירות דתית ומגדרית‪ .‬במישור המעשי‪,‬‬
‫יש צורך בפעילות חקיקתית נמרצת ברוח חוקי היסוד של ‪ '92‬ואכיפת חוקים המעודדים חופש ושוויון גם על‬
‫קבוצות וצבורים המתנגדים לכך באופן פעיל‪.‬‬