‫מכניקה‪ -‬קינמטיקה‬

‫נפילה חופשית וזריקה אנכית‬

‫‪2‬‬

‫)‪125(m‬‬

‫‪1‬‬
 ‫נושאי השיעור‬
‫◄ ניתוח (מספרי וגרפי) של נפילה חופשית בשלושה מקרים‪:‬‬
‫– גוף משוחרר ממנוחה‬
‫– גוף נזרק כלפי מטה‬
‫– גוף נזרק כלפי מעלה‬
‫◄ פתרון שאלות חישוביות עבור שלושת המקרים‬
 ‫תרגיל ‪ :1‬נפילה חופשית‬
‫כדור נופל בנפילה חופשית מגובה של ]‪.80[m‬‬
‫א‪ .‬כעבור כמה זמן יגיע לקרקע?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות פגיעתו בקרקע?‬
‫ג‪ .‬מה היה העתקו בשלוש השניות הראשונות של נפילתו?‬
‫ד‪ .‬מה היחס בין ההעתקים בשניות הראשונה‪ ,‬השניה‪ ,‬שלישית וכו' של נפילתו?‬
‫ה‪ .‬שרטטו גרפים של המהירות ושל ההעתק בתלות בזמן עבור תנועת הכדור‪.‬‬

‫)‪80(m‬‬
 ‫פתרון ‪ : 1‬נפילה חופשית (א)‬
‫נקבע שרירותית את כיוון מעלה כחיובי‪ ,‬וראשיתו בנקודת השחרור ‪.y0=0‬‬
‫א‪ .‬כעבור כמה זמן יגיע לקרקע?‬ ‫]‪y[m‬‬
‫‪g t2‬‬
‫‪y  t   y 0 v 0 t  g  t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪80  m   0 ‬‬ ‫‪ t  4s‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות פגיעתו בקרקע?‬
‫‪0‬‬

‫]‪y [m‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪4‬‬
‫]‪t[s‬‬

‫]‪V [m/s‬‬ ‫‪-45‬‬

‫‪-80‬‬
‫‪4‬‬
‫]‪t[s‬‬

‫‪-80‬‬
‫‪-40‬‬
 ‫פתרון ‪ : 1‬נפילה חופשית (ב)‬

‫]‪y[m‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות פגיעתו בקרקע?‬

‫‪m‬‬
‫‪v t   v 0  g  t‬‬ ‫‪v  4[ s ]  0  g  4  s   40  ‬‬
‫‪s‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‪ .‬מה היה העתקו בשלוש השניות הראשונות של נפילתו?‬

‫‪-20‬‬

‫‪-45‬‬

‫‪-80‬‬
 ‫פתרון ‪ : 1‬נפילה חופשית (ג)‬

‫]‪y[m‬‬
‫ג‪ .‬מה היה העתקו בשלוש השניות הראשונות של נפילתו?‬

‫‪y  t   y 0 v 0 t  12 g  t 2‬‬

‫‪g   3  s ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪y  3  s   0 ‬‬ ‫‪ 45  m ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪y  y  3  s   y  0   45  m   0  45  m ‬‬

‫ד‪ .‬מה היחס בין ההעתקים בשניות הראשונה‪ ,‬השניה‪ ,‬שלישית וכו' של נפילתו?‬ ‫‪-45‬‬

‫‪-80‬‬
 )‫ נפילה חופשית (ד‬: 1 ‫פתרון‬

y[m]
?‫ שלישית וכו' של נפילתו‬,‫ השניה‬,‫ מה היחס בין ההעתקים בשניות הראשונה‬.‫ד‬

y  t    12 gt 2
y  0  s    12 g  02
0
y 1 s    12 g 12  
1  y 1  y  0    12 g 12  02   12 g
y  2  s    12 g  22  2  y  2   y 1   12 g 2 1   
2 2 3
g
2
-20
y  3  s    12 g  32  3  y  3  y  2    12 g 3  2   
2 2 5
2 g
y  4  s    12 g  42  4  y  4   y  3   12 g 4  3   
2 2 7
2 g
-45
1 : 1 : 1 : 1 : K  1 : 3 : 5 : 7 : K

.‫ שרטטו גרפים של המהירות ושל ההעתק בתלות בזמן עבור תנועת הכדור‬.‫ה‬

-80
 ‫פתרון ‪ : 1‬נפילה חופשית (ה)‬

‫ה‪ .‬שרטטו גרפים של המהירות ושל ההעתק בתלות בזמן עבור תנועת הכדור‪.‬‬ ‫]‪y[m‬‬

‫]‪y [m‬‬ ‫]‪V [m/s‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫]‪t[s‬‬ ‫]‪t[s‬‬ ‫‪-20‬‬

‫‪-40‬‬
‫‪-80‬‬
‫‪-45‬‬

‫‪-80‬‬
 ‫פתרון ‪ : 1‬כיוון מטה חיובי‬
‫נבחן גם את הפתרון‪ ,‬אילו היינו בוחרים את הכיוון מטה כחיובי‪ ,‬ראשיתו בנקודת השחרור ‪:y0=0‬‬

‫‪y  t   y 0 v 0 t  12 gt 2‬‬ ‫‪80  0  12 gt 2  t  4  s ‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v t   v 0  g  t‬‬ ‫‪v  4  s   0  g  4  s   40  ‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪s‬‬

‫‪20‬‬
‫]‪y [m‬‬
‫]‪v [m/s‬‬

‫‪80‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪45‬‬

‫‪4‬‬ ‫]‪t[s‬‬ ‫]‪4 t[s‬‬

‫‪80‬‬

‫]‪y[m‬‬
 ‫תרגיל ‪ :2‬נפילה חופשית צנחן‬
‫צנחן קופץ ממטוס וצונח בצניחה חופשית ]‪ .40 [s‬אחר כך הוא פותח מצנח‪ ,‬המביא אותו‬
‫למהירות קבועה של ]‪ 4 [m/s‬תוך כדי תאוצה של ]‪.-8 [m/s2‬‬
‫עם מהירות קבועה זו הוא נע עוד ]‪ 400[m‬עד הגיעו לקרקע‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הגובה ממנו קפץ הצנחן?‬

‫ב‪ .‬כמה זמן ארכה הצניחה?‬
‫ג‪ .‬שרטטו גרף של מהירות הצנחן כפונקציה של הזמן מרגע הצניחה‬
‫ועד לפגיעה בארץ‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :2‬נפילה חופשית צנחן (א)‬
‫צנחן קופץ ממטוס וצונח בצניחה חופשית ]‪ .40 [s‬אחר כך הוא פותח מצנח‪ ,‬המביא אותו‬
‫למהירות קבועה של ]‪ 4 [m/s‬תוך כדי תאוצה של ]‪.-8 [m/s2‬‬
‫עם מהירות קבועה זו הוא נע עוד ]‪ 400[m‬עד הגיעו לקרקע‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הגובה ממנו קפץ הצנחן?‬
‫נבחר את ראשית ציר המקום במטוס ואת הכיוון החיובי כלפי מטה‪.‬‬
‫נגדיר את הרגע שבו קפץ מהמטוס כ‪.t=0-‬‬

‫‪m‬‬
‫שלב הנפילה החופשית‪y1  12 gt 2  12 10  2    40  s   8, 000  m  :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪s ‬‬
‫‪m‬‬
‫מהירות הצנחן בסוף שלב זה‪v1  gt  400   :‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ -‬שלב פתיחת המצנח‪:‬‬

‫‪ 4  m s    400  m s ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v22  v12  2a  y2  y2 ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 9,999  m ‬‬
‫‪2a‬‬ ‫‪2  8  m s ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ -‬שלב התנועה במהירות קבועה‪y3  400  m  :‬‬

‫‪ -‬הגובה שממנו קפץ הצנחן‪18,399 [m] :‬‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :2‬נפילה חופשית צנחן (ב)‬
‫צנחן קופץ ממטוס וצונח בצניחה חופשית ]‪ .40 [s‬אחר כך הוא פותח מצנח‪ ,‬המביא אותו‬
‫למהירות קבועה של ]‪ 4 [m/s‬תוך כדי תאוצה של ]‪.-8 [m/s2‬‬
‫עם מהירות קבועה זו הוא נע עוד ]‪ 400[m‬עד הגיעו לקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמה זמן ארכה הצניחה?‬
‫‪t1  40  s ‬‬ ‫‪ -‬שלב הנפילה החופשית‪:‬‬

‫‪ -‬שלב פתיחת המצנח‪:‬‬

‫‪4  m s   400  m s   8  m s 2   t2  t2  49.5  s ‬‬

‫‪ -‬שלב התנועה במהירות קבועה‪:‬‬

‫‪400  m ‬‬
‫‪t3 ‬‬ ‫‪ 100  s ‬‬
‫‪4m s‬‬

‫‪ -‬זמן הנפילה הכולל‪189.5 [s] :‬‬

‫ג‪ .‬שרטטו גרף של מהירות הצנחן כפונקציה של הזמן מרגע הצניחה ועד לפגיעה בארץ‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :2‬נפילה חופשית צנחן (ג)‬
‫ג‪ .‬שרטטו גרף של המהירות האנכית של הצנחן כפונקציה של הזמן מרגע הצניחה ועד‬
‫לפגיעה בארץ‪.‬‬

‫‪500‬‬ ‫‪20000‬‬

‫‪450‬‬ ‫‪18000‬‬

‫‪400‬‬ ‫‪16000‬‬

‫‪350‬‬ ‫‪14000‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪12000‬‬
‫]‪v [m/s‬‬

‫]‪y [m‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪10000‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪8000‬‬

‫‪150‬‬ ‫‪6000‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪4000‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪2000‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬
‫]‪t [s‬‬
 ‫תרגיל ‪ :3‬זריקה אנכית כלפי מטה‬
‫כדור ‪ 1‬נופל בנפילה חופשית מגובה ]‪ .125[m‬שלוש שניות אחר כך נזרק מאותה נקודה כדור‬
‫‪ 2‬כלפי מטה במהירות שגודלה ]‪.5[m/s‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו ההתחלתית של כדור ‪ 1‬אם שניהם הגיעו יחד לקרקע?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירותו של כל אחד מהכדורים ברגע שפגע בקרקע?‬
‫ג‪ .‬באותה מערכת צירים שרטטו גרפים של המהירות כתלות בזמן עבור שני הכדורים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫]‪125[m‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :3‬זריקה אנכית כלפי מטה (א)‬
‫כדור ‪ 1‬נופל בנפילה חופשית מגובה ]‪ .125[m‬שלוש שניות אחר כך נזרק מאותה נקודה כדור‬
‫‪ 2‬כלפי מטה במהירות שגודלה ]‪.5[m/s‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו ההתחלתית של כדור ‪ 1‬אם שניהם הגיעו יחד לקרקע?‬
‫פונקציות המקום‪-‬זמן הן‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪h1  t  125  v1,0  t  5t 2‬‬
‫‪h2  t   125  5   t  3  5  t  3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נחשב את רגע הפגיעה בקרקע *‪:t‬‬

‫‪h2  t*   0  125  5  t  3  5  t  3  0‬‬

‫]‪125[m‬‬ ‫‪2‬‬

‫נגדיר ‪ z=t-3‬ונקבל ‪ . z 2  z  25  0‬מכאן‪z = 4.525 :‬‬

‫או‪. t*  z  3  7.525  s  :‬‬
‫נציב ‪: h1  t*   0‬‬

‫נבחר את ראשית‬ ‫‪125  v1,0  7.525  5  7.5252  0  v1,0  21.0  m s ‬‬

‫הצירים בגובה‬
‫הקרקע ואת הכיוון‬
‫החיובי כלפי‬ ‫ב‪ .‬מהי מהירותו של כל אחד מהכדורים ברגע שפגע בקרקע?‬
‫מעלה‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :3‬זריקה אנכית כלפי מטה (ב)‬
‫כדור ‪ 1‬נופל בנפילה חופשית מגובה ]‪ .125[m‬שלוש שניות אחר כך נזרק מאותה נקודה כדור‬
‫‪ 2‬כלפי מטה במהירות שגודלה ]‪.5[m/s‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירותו של כל אחד מהכדורים ברגע שפגע בקרקע?‬
‫פונקציות המהירות‪-‬זמן הן‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪v1  t   21  10  t ; v2  t    5  10   t  3‬‬

‫‪2‬‬ ‫מכאן נקבל את מהירויות הפגיעה בקרקע‪:‬‬

‫‪v1  t*   21  10  7.525   54.25  m s ‬‬

‫]‪125[m‬‬ ‫‪v2  t*    5  10   7.525  3   50.25  m s ‬‬

‫ג‪ .‬באותה מערכת צירים שרטטו גרפים של המהירות‬

‫כתלות בזמן עבור שני הכדורים‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :3‬זריקה אנכית כלפי מטה (ג)‬
‫כדור ‪ 1‬נופל בנפילה חופשית מגובה ]‪ .125[m‬שלוש שניות אחר כך נזרק מאותה נקודה כדור‬
‫‪ 2‬כלפי מטה במהירות שגודלה ]‪.5[m/s‬‬
‫ג‪ .‬באותה מערכת צירים שרטטו גרפים של המהירות כתלות בזמן עבור שני הכדורים‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪-10‬‬
‫מהירות [מ\ש]‬

‫‪-20‬‬ ‫…‪V‬‬
‫…‪V‬‬
‫‪-30‬‬

‫‪-40‬‬

‫‪-50‬‬

‫‪-60‬‬
‫]‪t [s‬‬
 ‫תרגיל ‪ :4‬זריקה כלפי מעלה‬

‫כדור נזרק כלפי מעלה במהירות ‪.v0‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור בשיא הגובה?‬

‫ב‪ .‬מהי תאוצת הכדור בשיא הגובה?‬

‫ג‪ .‬מהו שיא הגובה של תנועתו?‬

‫ד‪ .‬תוך כמה זמן מרגע הזריקה יגיע הכדור לשיא הגובה?‬

‫ה‪ .‬תוך כמה זמן מרגע הזריקה יחזור הכדור לגובה הזריקה?‬
‫פתרון תרגיל ‪ :4‬זריקה כלפי מעלה (א)‬

‫כדור נזרק כלפי מעלה במהירות ‪.v0‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור בשיא הגובה? אפס‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהי תאוצת הכדור בשיא הגובה?‬

‫פתרון תרגיל ‪ :4‬זריקה כלפי מעלה (ב)‬

‫כדור נזרק כלפי מעלה במהירות ‪.v0‬‬

‫ב‪ .‬מהי תאוצת הכדור בשיא הגובה? ‪( g‬כלפי מטה)‬

‫ג‪ .‬מהו שיא הגובה של תנועתו?‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :4‬זריקה כלפי מעלה (ג)‬

‫כדור נזרק כלפי מעלה במהירות ‪.v0‬‬

‫ג‪ .‬מהו שיא הגובה של תנועתו?‬

‫‪v 2  v02  2a  h‬‬

‫‪v02‬‬
‫‪0  v  2 g   hmax  0   hmax‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2g‬‬

‫ד‪ .‬תוך כמה זמן מרגע הזריקה יגיע הכדור לשיא הגובה?‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :4‬זריקה כלפי מעלה (ד)‬

‫כדור נזרק כלפי מעלה במהירות ‪.v0‬‬

‫ד‪ .‬תוך כמה זמן מרגע הזריקה יגיע הכדור לשיא הגובה?‬

‫‪v  t   v0  a  t‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ v0  g  t  t ‬‬
‫‪g‬‬

‫ה‪ .‬תוך כמה זמן מרגע הזריקה יחזור הכדור לגובה הזריקה?‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :4‬זריקה כלפי מעלה (ה)‬

‫כדור נזרק כלפי מעלה במהירות ‪.v0‬‬

‫ה‪ .‬תוך כמה זמן מרגע הזריקה יחזור הכדור לגובה הזריקה?‬

‫‪2v0‬‬
‫‪g‬‬
 ‫תרגיל ‪ :5‬שיגור של רקטה כלפי מעלה‬
‫רקטה שולחה אנכית כלפי מעלה‪ .‬בשלב מסוים של תנועתה אזל הדלק במנועה‪.‬‬
‫הגרף הבא מתאר את שינויי מהירותה של הרקטה כפונקציה של הזמן מרגע שיגורה ועד הגיעה‬
‫לשיא הגובה‪( .‬הניחו כי התנגדות האוויר ניתנת להזנחה)‪.‬‬

‫)‪V(m/s‬‬

‫‪400‬‬

‫‪20‬‬ ‫)‪t (s‬‬

‫א‪ .‬באיזה גובה אזל הדלק במנועה של הרקטה?‬

‫ב‪ .‬לאיזה גובה מכסימלי הגיעה הרקטה?‬
‫ג‪ .‬בשיא הגובה הופעל מנוע‪-‬עזר‪ ,‬שגרם לנפילתה של הרקטה בתאוצה קבועה של ]‪.0.03 [m/s2‬‬
‫כמה שניות חלפו מרגע שיגורה עד שהיא חזרה ארצה?‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :5‬שיגור של רקטה כלפי מעלה (א)‬
‫רקטה שולחה אנכית כלפי מעלה‪ .‬בשלב מסוים של תנועתה אזל הדלק במנועה‪.‬‬
‫הגרף הבא מתאר את שינויי מהירותה של הרקטה כפונקציה של הזמן מרגע שיגורה ועד הגיעה‬
‫לשיא הגובה‪( .‬הניחו כי התנגדות האוויר ניתנת להזנחה)‪.‬‬
‫)‪V(m/s‬‬ ‫א‪ .‬באיזה גובה אזל הדלק במנועה של הרקטה?‬

‫‪h1  12  20  s   400  m s   4, 000  m ‬‬

‫‪400‬‬

‫‪20‬‬ ‫)‪t (s‬‬

‫ב‪ .‬לאיזה גובה מכסימלי הגיעה הרקטה?‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :5‬שיגור של רקטה כלפי מעלה (ב)‬
‫רקטה שולחה אנכית כלפי מעלה‪ .‬בשלב מסוים של תנועתה אזל הדלק במנועה‪.‬‬
‫הגרף הבא מתאר את שינויי מהירותה של הרקטה כפונקציה של הזמן מרגע שיגורה ועד הגיעה‬
‫לשיא הגובה‪( .‬הניחו כי התנגדות האוויר ניתנת להזנחה)‪.‬‬
‫)‪V(m/s‬‬ ‫ב‪ .‬לאיזה גובה מכסימלי הגיעה הרקטה?‬
‫אחרי כיבוי המנוע‪ ,‬הרקטה תעלה גובה ‪ h‬נוסף‪ ,‬כאשר‬
‫‪400‬‬

‫‪m‬‬
‫‪0   400  m s   20  2   h  h  8, 000  m ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪s ‬‬
‫‪20‬‬ ‫)‪t (s‬‬
‫היא תגיע לגובה מרבי של ]‪ .12[km‬רגע ההגעה לגובה זה‬
‫‪ tmax‬נתון ע"י‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 400  tmax  12, 000  tmax  60  s ‬‬

‫ג‪ .‬בשיא הגובה הופעל מנוע‪-‬עזר‪ ,‬שגרם לנפילתה של הרקטה בתאוצה קבועה של ]‪.0.03 [m/s2‬‬
‫כמה שניות חלפו מרגע שיגורה עד שהיא חזרה ארצה?‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :5‬שיגור של רקטה כלפי מעלה (ג)‬
‫רקטה שולחה אנכית כלפי מעלה‪ .‬בשלב מסוים של תנועתה אזל הדלק במנועה‪.‬‬
‫הגרף הבא מתאר את שינויי מהירותה של הרקטה כפונקציה של הזמן מרגע שיגורה ועד הגיעה‬
‫לשיא הגובה‪( .‬הניחו כי התנגדות האוויר ניתנת להזנחה)‪.‬‬
‫)‪V(m/s‬‬ ‫ג‪ .‬בשיא הגובה הופעל מנוע‪-‬עזר‪ ,‬שגרם לנפילתה של הרקטה‬
‫בתאוצה קבועה של ]‪ .0.03 [m/s2‬כמה שניות חלפו מרגע‬
‫‪400‬‬
‫שיגורה עד שהיא חזרה ארצה?‬
‫זמן הירידה ‪ td‬בתאוצה זו נתון ע"י‬
‫‪20‬‬ ‫)‪t (s‬‬

‫‪h  td 2   12, 000  0  td  12  0.03  t D2  t D  894.4  s ‬‬

‫הרקטה תגיע לקרקע ]‪ 954.4[s‬אחרי רגע השיגור‪.‬‬

 ‫תרגיל ‪ :6‬זריקה מעלה על פני כוכב לכת‬
‫‪. V0‬‬ ‫בניסוי שנערך על פני כוכב לכת דמיוני נזרק גוף אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית שגודלה‬
‫התרשים שלפניך מתאר את מקומו של הגוף כפונקציה של הזמן‪ .‬ציר המקום ‪ y‬מוגדר כך שכיוונו החיובי כלפי מעלה‬
‫וראשיתו בנקודה (על הקרקע)‪ ,‬שממנה נזרק הגוף‪ t=0 .‬מוגדר כרגע זריקת הגוף‪.‬‬

‫כעבור כמה זמן מרגע הזריקה מתאפסת מהירות הגוף?‬ ‫א‪.‬‬

‫מצאו את תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה הייתה מהירותו ההתחלתית של הגוף?‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם מהירות הגוף ברגע )‪ t=5(s‬שווה למהירותו ברגע )‪ ? t=15(s‬נמקו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫זורקים את הגוף הזה על פני כדור הארץ באותה מהירות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .1‬האם הגובה המרבי אליו מגיע הגוף על פני כדור הארץ גדול מזה שעל פני כוכב הלכת‪ ,‬קטן ממנו‪ ,‬או שווה‬
‫לו? נמקו‪.‬‬
‫‪ .2‬שרטטו גרף מקורב של מקום הגוף על פני כדור הארץ כפונקציה של הזמן מרגע הזריקה ועד פגיעת הגוף‬
‫בקרקע (ציין ערך הגובה המרבי וזמן התנועה הכולל)‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :6‬זריקה מעלה על פני כוכב לכת (א)‬
‫‪. V0‬‬ ‫בניסוי שנערך על פני כוכב לכת דמיוני נזרק גוף אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית שגודלה‬
‫התרשים שלפניך מתאר את מקומו של הגוף כפונקציה של הזמן‪ .‬ציר המקום ‪ y‬מוגדר כך שכיוונו החיובי כלפי מעלה‬
‫וראשיתו בנקודה (על הקרקע)‪ ,‬שממנה נזרק הגוף‪ t=0 .‬מוגדר כרגע זריקת הגוף‪.‬‬

‫א‪ .‬כעבור כמה זמן מרגע הזריקה מתאפסת מהירות הגוף?‬

‫המהירות מתאפסת‪ ,‬כאשר הגוף מגיע לשיא הגובה שלו‪ ,‬ב‪.t=10[s]-‬‬

‫ב‪ .‬מצאו את תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת‪.‬‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :6‬זריקה מעלה על פני כוכב לכת (ב)‬
‫‪. V0‬‬‫בניסוי שנערך על פני כוכב לכת דמיוני נזרק גוף אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית שגודלה‬
‫התרשים שלפניך מתאר את מקומו של הגוף כפונקציה של הזמן‪ .‬ציר המקום ‪ y‬מוגדר כך שכיוונו החיובי כלפי‬
‫מעלה וראשיתו בנקודה (על הקרקע)‪ ,‬שממנה נזרק הגוף‪ t=0 .‬מוגדר כרגע זריקת הגוף‪.‬‬

‫ב‪ .‬מצאו את תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(ידוע ש‪ .)y0=0 -‬ידוע ש‪ , y 20  s   0 -‬ולכן‬ ‫פונקציית המקום‪-‬זמן של הגוף היא ‪y (t )  v0  t  12 g planet t 2‬‬
‫‪ . v0  10  s   g planet‬מכאן‪ . y (t )  g planet  t  10  2 t :‬ידוע שהנקודה ‪ 10  s  , 250  m ‬נמצאת על גרף‬
‫‪1‬‬

‫הפונקציה ולכן‪. g  5  m s 2  :‬‬

‫ג‪ .‬מה הייתה מהירותו ההתחלתית של הגוף?‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :6‬זריקה מעלה על פני כוכב לכת (ג)‬
‫‪. V0‬‬ ‫בניסוי שנערך על פני כוכב לכת דמיוני נזרק גוף אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית שגודלה‬
‫התרשים שלפניך מתאר את מקומו של הגוף כפונקציה של הזמן‪ .‬ציר המקום ‪ y‬מוגדר כך שכיוונו החיובי כלפי מעלה‬
‫וראשיתו בנקודה (על הקרקע)‪ ,‬שממנה נזרק הגוף‪ t=0 .‬מוגדר כרגע זריקת הגוף‪.‬‬

‫ג‪ .‬מה הייתה מהירותו ההתחלתית של הגוף?‬

‫נקבל‪.v0 = 50 [m/s] :‬‬ ‫‪v0  10  s   g planet‬‬ ‫מהיחס‬

‫ד‪ .‬האם מהירות הגוף ברגע )‪ t=5(s‬שווה למהירותו ברגע )‪ ? t=15(s‬נמקו‪.‬‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :6‬זריקה מעלה על פני כוכב לכת (ד)‬
‫‪. V0‬‬ ‫בניסוי שנערך על פני כוכב לכת דמיוני נזרק גוף אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית שגודלה‬
‫התרשים שלפניך מתאר את מקומו של הגוף כפונקציה של הזמן‪ .‬ציר המקום ‪ y‬מוגדר כך שכיוונו החיובי כלפי‬
‫מעלה וראשיתו בנקודה (על הקרקע)‪ ,‬שממנה נזרק הגוף‪ t=0 .‬מוגדר כרגע זריקת הגוף‪.‬‬

‫ד‪ .‬האם מהירות הגוף ברגע )‪ t=5(s‬שווה למהירותו ברגע )‪ ? t=15(s‬נמקו‪.‬‬

‫כן‪ ,‬בגלל סימטריית הפרבולה‪.‬‬

‫ה‪ .‬זורקים את הגוף הזה על פני כדור הארץ באותה מהירות‪.‬‬

‫‪ .1‬האם הגובה המרבי אליו מגיע הגוף על פני כדור הארץ גדול מזה שעל פני כוכב הלכת‪ ,‬קטן ממנו‪,‬‬
‫או שווה לו? נמקו‪.‬‬
‫‪ .2‬שרטטו גרף מקורב של מקום הגוף על פני כדור הארץ כפונקציה של הזמן מרגע הזריקה ועד פגיעת‬
‫הגוף בקרקע (ציין ערך הגובה המרבי וזמן התנועה הכולל)‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :6‬זריקה מעלה על פני כוכב לכת (ה)‬
‫‪. V0‬‬ ‫בניסוי שנערך על פני כוכב לכת דמיוני נזרק גוף אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית שגודלה‬
‫התרשים שלפניך מתאר את מקומו של הגוף כפונקציה של הזמן‪ .‬ציר המקום ‪ y‬מוגדר כך שכיוונו החיובי כלפי מעלה‬
‫וראשיתו בנקודה (על הקרקע)‪ ,‬שממנה נזרק הגוף‪ t=0 .‬מוגדר כרגע זריקת הגוף‪.‬‬

‫ה‪ .‬זורקים את הגוף הזה על פני כדור הארץ באותה מהירות‪.‬‬

‫‪ .1‬האם הגובה המרבי אליו מגיע הגוף על פני כדור הארץ גדול מזה שעל פני כוכב הלכת‪ ,‬קטן ממנו‪ ,‬או‬
‫שווה לו? נמקו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הגובה המרבי נתון ע"י הביטוי ‪ , v0 2 g‬לכן יהיה קטן יותר על פני כדוה"א‪.‬‬

‫‪ .2‬שרטטו גרף מקורב של מקום הגוף על פני כדור הארץ כפונקציה של הזמן מרגע הזריקה ועד פגיעת‬
‫הגוף בקרקע (ציין ערך הגובה המרבי וזמן התנועה הכולל)‪.‬‬
‫העקומה הירוקה בתרשים למעלה‪.‬‬
 ‫תרגיל ‪ :7‬זריקה מעלה ‪ -‬כדור פורח‬
‫כדור פורח החל לעלות (ממנוחה) אנכית כלפי מעלה מפני הקרקע בתאוצה קבועה של ]‪.12 [m/s2‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שניות נזרק ממנו גוף במהירות ]‪( 125 [m/s‬יחסית לכדור הפורח) אנכית כלפי מעלה‪.‬‬
‫א‪.‬מה היה גובה הכדור הפורח כאשר נזרק ממנו הגוף?‬
‫ב‪.‬תוך כמה זמן יפגע הגוף בקרקע ובאיזה מהירות?‬
‫ג‪.‬שרטטו גרף המתאר את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן מרגע זריקתו ועד פגיעתו בקרקע‪.‬‬
‫ד‪.‬שרטטו גרף המתאר את העתק הגוף כפונקציה של הזמן מרגע זריקתו ועד פגיעתו בקרקע ‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :7‬זריקה מעלה ‪ -‬כדור פורח (א)‬
‫כדור פורח החל לעלות (ממנוחה) אנכית כלפי מעלה מפני הקרקע בתאוצה קבועה של ]‪.12 [m/s2‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שניות נזרק ממנו גוף במהירות ]‪( 125 [m/s‬יחסית לכדור הפורח) אנכית כלפי מעלה‪.‬‬
‫א‪.‬מה היה גובה הכדור הפורח כאשר נזרק ממנו הגוף?‬

‫‪m‬‬
‫‪h  t   h0  v0t  12 at 2  0  0  12 12  2   t 2‬‬
‫‪s ‬‬
‫‪h 10  s   600  m ‬‬
‫מהירות הכדור הפורח בגובה זה היא‬

‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪v  t   v0  a  t  0  12  2   t  v 10  s   120  ‬‬
‫‪s ‬‬ ‫‪s‬‬

‫ב‪ .‬תוך כמה זמן יפגע הגוף בקרקע ובאיזה מהירות?‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :7‬זריקה מעלה ‪ -‬כדור פורח (ב)‬
‫כדור פורח החל לעלות (ממנוחה) אנכית כלפי מעלה מפני הקרקע בתאוצה קבועה של ]‪.12 [m/s2‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שניות נזרק ממנו גוף במהירות ]‪( 125 [m/s‬יחסית לכדור הפורח) אנכית כלפי מעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוך כמה זמן יפגע הגוף בקרקע ובאיזה מהירות?‬
‫פונקציית המקום‪-‬זמן של הגוף היא‬

‫‪h  t   h0  v0  t  12 gt 2  600  245  t  5  t 2‬‬

‫‪ 2.34  s ‬‬
‫‪‬‬
‫‪h  t   0  t  49t  120  0  t1,2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 51.3 s ‬‬

‫ג‪ .‬שרטטו גרף המתאר את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן מרגע זריקתו ועד פגיעתו בקרקע‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :7‬זריקה מעלה ‪ -‬כדור פורח (ג)‬
‫כדור פורח החל לעלות (ממנוחה) אנכית כלפי מעלה מפני הקרקע בתאוצה קבועה של ]‪.12 [m/s2‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שניות נזרק ממנו גוף במהירות ]‪( 125 [m/s‬יחסית לכדור הפורח) אנכית כלפי מעלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרטטו גרף המתאר את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן מרגע זריקתו ועד פגיעתו בקרקע‪.‬‬
‫‪300‬‬

‫‪200‬‬

‫‪100‬‬

‫‪0‬‬
‫מהירות [מ\ש]‬

‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪-100‬‬

‫‪-200‬‬

‫‪-300‬‬
‫]‪t[s‬‬

‫ד‪ .‬שרטטו גרף המתאר את העתק הגוף כפונקציה של הזמן מרגע זריקתו ועד פגיעתו בקרקע ‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :7‬זריקה מעלה ‪ -‬כדור פורח (ד)‬
‫כדור פורח החל לעלות (ממנוחה) אנכית כלפי מעלה מפני הקרקע בתאוצה קבועה של ]‪.12 [m/s2‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שניות נזרק ממנו גוף במהירות ]‪( 125 [m/s‬יחסית לכדור הפורח) אנכית כלפי מעלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שרטטו גרף המתאר את העתק הגוף כפונקציה של הזמן מרגע זריקתו ועד פגיעתו בקרקע ‪.‬‬

‫‪4000‬‬

‫‪3500‬‬

‫‪3000‬‬

‫‪2500‬‬

‫‪2000‬‬
‫גובה [מ]‬

‫‪1500‬‬

‫‪1000‬‬

‫‪500‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬

‫]‪t [s‬‬
 ‫תרגיל ‪ :8‬זריקה משולבת מעלה‪-‬מטה‬
‫ברגע ‪ t=0‬נזרק כדור ‪ 1‬מפני הקרקע‪ ,‬אנכית כלפי מעלה‪ ,‬במהירות התחלתית ‪. v1‬‬
‫באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה כדור ‪ 2‬במהירות ‪ v2‬מגג בנין שגובהו ‪.H‬‬
‫הזניחו את ההשפעה של התנגדות האוויר על תנועת הכדורים‪.‬‬
‫א‪ .‬הגדירו ציר מקום שכיוונו החיובי כלפי מעלה‪ ,‬רשמו ביטוי ל‪ y1 -‬ול‪ y2 -‬המתארים את מקום האבנים‬
‫כפונקציה של הזמן ביחס לקרקעית הבניין‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונים‪.H=125(m) ,v2=15(m/s) ,v1=20(m/s) :‬‬
‫כעבור כמה זמן "נפגשים" ‪ 2‬הכדורים (כלומר‪ ,‬חולפים זה לצד זה)?‬
‫ג‪ .‬מהו הפרש הזמנים של הגעתם לקרקע?‬
‫ד‪ .‬באיזו מהירות היה צריך לזרוק את כדור ‪ 2‬בכדי שיגיע לקרקע ביחד עם כדור ‪?1‬‬
‫ה‪ .‬על אותה מערכת צירים שרטטו גרף של מהירויות הכדורים מתחילת תנועתם עד פגיעתם בקרקע‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫)‪125(m‬‬

‫‪1‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :8‬זריקה משולבת מעלה‪-‬מטה (א)‬
‫ברגע ‪ t=0‬נזרק כדור ‪ 1‬מפני הקרקע‪ ,‬אנכית כלפי מעלה‪ ,‬במהירות‬
‫התחלתית ‪ .v1‬באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה כדור ‪ 2‬במהירות ‪v2‬‬
‫‪2‬‬ ‫מגג בנין שגובהו ‪.H‬הזניחו את ההשפעה של התנגדות האוויר על תנועת‬
‫הכדורים‪.‬‬
‫א‪ .‬הגדירו ציר מקום שכיוונו החיובי כלפי מעלה‪ ,‬רשמו ביטוי ל‪y1 -‬‬
‫ול‪ y2-‬המתארים את מקום הכדורים כפונקציה של הזמן ביחס‬
‫)‪125(m‬‬
‫לקרקעית הבניין‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪y1  t   v1  t  12 gt 2 , v1  0‬‬

‫‪y2  t   H  v2  t  12 gt 2 , v2  0‬‬

‫ב‪ .‬נתונים‪ .H=125[m] ,v2=15[m/s] ,v1=20[m/s] :‬כעבור כמה‬

‫זמן "נפגשים" ‪ 2‬הכדורים (כלומר‪ ,‬חולפים זה לצד זה)?‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :8‬זריקה משולבת מעלה‪-‬מטה (ב)‬
‫ברגע ‪ t=0‬נזרק כדור ‪ 1‬מפני הקרקע‪ ,‬אנכית כלפי מעלה‪ ,‬במהירות‬
‫התחלתית ‪. v1‬‬
‫באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה כדור ‪ 2‬במהירות ‪ v2‬מגג בנין‬
‫‪2‬‬ ‫שגובהו ‪.H‬‬
‫הזניחו את ההשפעה של התנגדות האוויר על תנועת הכדורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונים‪ .H=125[m] ,v2=15[m/s] ,v1=20[m/s] :‬כעבור כמה‬
‫זמן נפגשים שני הכדורים?‬
‫)‪125(m‬‬

‫‪y1  t   20t  5t 2 , y2  t   125  15  t  5t 2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y1  t   y2  t   20t  5t 2  125  15  t  5t 2‬‬
‫‪ t  3.57  s ‬‬

‫ג‪ .‬מהו הפרש הזמנים של הגעתם לקרקע?‬

 ‫פתרון תרגיל ‪ :8‬זריקה משולבת מעלה‪-‬מטה (ג)‬
‫ברגע ‪ t=0‬נזרק כדור ‪ 1‬מפני הקרקע‪ ,‬אנכית כלפי מעלה‪ ,‬במהירות‬
‫התחלתית ‪. v1‬‬
‫‪2‬‬ ‫באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה כדור ‪ 2‬במהירות ‪ v2‬מגג בנין‬
‫שגובהו ‪.H‬‬
‫הזניחו את ההשפעה של התנגדות האוויר על תנועת הכדורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו הפרש הזמנים של הגעתם לקרקע?‬
‫)‪125(m‬‬

‫‪y1  t   20t  5t 2 , y2  t   125  15  t  5t 2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y2  t2   0  t2  3.72  s ‬‬
‫‪y1  t1   0  t1  4.00  s ‬‬
‫‪t1  t2  0.28  s ‬‬

‫ד‪ .‬באיזו מהירות היה צריך לזרוק את כדור ‪ 2‬בכדי שיגיע לקרקע‬
‫ביחד עם כדור ‪?1‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :8‬זריקה משולבת מעלה‪-‬מטה (ד)‬
‫ברגע ‪ t=0‬נזרק כדור ‪ 1‬מפני הקרקע‪ ,‬אנכית כלפי מעלה‪ ,‬במהירות‬
‫התחלתית ‪. v1‬‬
‫באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה כדור ‪ 2‬במהירות ‪ v2‬מגג בנין‬
‫‪2‬‬
‫שגובהו ‪.H‬‬
‫הזניחו את ההשפעה של התנגדות האוויר על תנועת הכדורים‪.‬‬
‫ד‪ .‬באיזו מהירות היה צריך לזרוק את כדור ‪ 2‬בכדי שיגיע לקרקע‬
‫)‪125(m‬‬ ‫ביחד עם כדור ‪?1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y1  t   20t  5t 2 , y2  t   125  v2  t  5t 2‬‬
‫‪y1  t1   0  t1  4.00  s ‬‬
‫‪y2  4  s   0  v2   11.25  m s ‬‬

‫ה‪ .‬על אותה מערכת צירים שרטטו גרף של מהירויות הכדורים‬

‫מתחילת תנועתם עד פגיעתם בקרקע‪.‬‬
 ‫פתרון תרגיל ‪ :8‬זריקה משולבת מעלה‪-‬מטה (ה)‬
‫ברגע ‪ t=0‬נזרק כדור ‪ 1‬מפני הקרקע‪ ,‬אנכית כלפי מעלה‪ ,‬במהירות התחלתית ‪. v1‬‬
‫באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה כדור ‪ 2‬במהירות ‪ v2‬מגג בנין שגובהו ‪.H‬‬
‫הזניחו את ההשפעה של התנגדות האוויר על תנועת הכדורים‪.‬‬
‫ה‪ .‬על אותה מערכת צירים שרטטו גרף של מהירויות הכדורים מתחילת תנועתם עד פגיעתם בקרקע‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪v2‬‬

‫‪0‬‬
‫מהירות [מ\ש]‬

‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪-10‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪-60‬‬
‫]‪t[s‬‬
 ‫סיכום השיעור‬
‫‪ .1‬בנפילה חופשית הגופים נעים בתנועה שוות תאוצה‪ ,‬שגודלה ‪g=9.8[m/s2] :‬‬
‫ובקירוב‪. g=10[m/s2] :‬‬

‫‪ .2‬ערכה של תאוצה זו אינו תלוי במשקלם של הגופים‪ ,‬וכיוונה כלפי מרכז כדור‪-‬הארץ‪.‬‬

‫‪ .3‬מאחר ונפילה חופשית היא תנועה שוות תאוצה‪ ,‬אנו יכולים להשתמש בכל הנוסחאות‬
‫שפתחנו עבור תנועה שוות תאוצה‪.‬‬

‫‪ .4‬צורתם של הגופים משפיעה על תאוצת נפילתם רק כאשר קיימת התנגדות של האוויר‪.‬‬