‫אתיקה ‪ -‬עקרונות יסוד באתיקה רפואית‬

‫● אתיקה ‪ -‬מערכת עקרונות ומוסר לפיהם צריך לנהוג‪.‬‬

‫○ אתיקה מקצועית ‪ -‬לכל מקצוע יש עקרונות אתיקה ייחודיים לו (עריכת דין‪ ,‬רפואה‪ ,‬הוראה וכו')‪.‬‬
‫○ חוק ‪ -‬אתיקה לא שווה לחוק! חוק יכול לקבוע את גבולות הדיון האתי ומצד שני חוק יכול להיגזר מאתיקה‪.‬‬
‫● ביואתיקה ‪ -‬אתיקה הקשורה להתפתחות הביו‪-‬רפואה (ביולוגיה ורפואה)‪.‬‬
‫○ ביואתיקה בת זמננו ‪ -‬כוללת בתוכה אתיקה רפואית‪ ,‬אבל אתיקה רפואית קדמה לה‪.‬‬
‫○ השפעות ‪ -‬תמורת חברתיות פוליטית במערב השפיעו רבות על התפתחות הביואתיקה‪.‬‬
‫● אוטונומיה ‪ -‬זכות המטופל לקבל החלטות‪ ,‬באופן חופשי ועצמאי‪ ,‬בדבר הטיפול הרפואי שיינתן לו‪.‬‬
‫○ הרשאה והסכמה מדעת ‪ -‬קודם לתחילת הטיפול הרפואי‪.‬‬
‫■ החלטה מושכלת ‪ -‬על הרופא לתת מידע רפואי מלא ע"מ שהמטופל יוכל לקבל החלטה מושכלת‪.‬‬
‫■ מסירת המידע ‪ -‬המידע יימסר ביושר‪ ,‬בשקיפות ובאופן מאוזן‪.‬‬
‫■ הסכמה מתווכת ‪ -‬מצב בו המטופל אינו יכול לקבל החלטה או להביע הסכמה והיא מתווכת ע"י גורם אחר‪.‬‬
‫● דוגמאות ‪ -‬ילדים (ההורים מתווכים)‪ ,‬מחוסרי הכרה‪ ,‬דמנטיים‪ ,‬אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית‪.‬‬
‫■ סוגי הסכמה ‪ -‬הסכמה מפורשת‪ ,‬הסכמה מתווכת‪ ,‬הסכמה משתמעת‪ ,‬הנחת הסכמה‪.‬‬
‫○ שמירה על כבוד אדם ‪ -‬למטופל יש זכות לדחות או לסרב להצעות רופאיו מבלי שהם יכפו עליו את דעתם‪.‬‬
‫■ מצבים בהם כבוד האדם נמצא בסתירה עם אוטונומיה ‪-‬‬
‫● מצב בו האדם מקבל החלטה אוטונומית אך היא פוגעת בכבודו (חולה אלצהיימר הולך ערום)‪.‬‬
‫● מצב בו תפיסה דתית לגבי כבוד האדם מונעת "הפסקת חיים" בסתירה לאוטונומיה של החולה‪.‬‬
‫○ פרטיות וסודיות רפואית‪.‬‬
‫● מניעת נזק ‪ -‬בטיחות המטופל ובריאותו עומדות כערך עליון ברפואה‪.‬‬
‫○ רופאים ‪ -‬יפעלו תמיד כך שלא ייגרם נזק למטופל‪ :‬לא במכוון‪ ,‬לא עקב מעשה ולא עקב מחדל‪.‬‬
‫○ חובת הרופא ‪ -‬להיות בעל הידע והכישורים הנדרשים לביצוע הטיפול הרפואי (שלא יגרם נזק מהעדר ידע)‪.‬‬
‫■ למידה ‪ -‬לצורך כך חובתו של הרופא היא ללימוד מתמיד ואימון קבוע‪ ,‬כדי לשמור על מקצוענות‪.‬‬
‫● הטבה‪/‬תועלת ‪-‬‬
‫○ היבט ‪ - 1‬הרופא יעשה ככל יכולתו למנוע‪ ,‬להפחית או לסלק כל פגיעה קיימת בבריאותו של המטופל‪.‬‬
‫○ היבט ‪ - 2‬הרופא ישקול את מאזן התועלת והנזק הצפויים בטיפול בדרך הנושאת את מירב התועלת עבור המטופל‪.‬‬
‫○ פרט מול כלל ‪ -‬לפי עיקרון זה שמים את טובת המטופל הפרטי מעל טובת הכלל‪.‬‬
‫● צדק חברתי ‪-‬‬
‫○ שוויון ברפואה ‪ -‬מתן גישה שווה לכל אדם לאמצעי אבחון וטיפול רפואי הוגן (חלוקה צודקת של משאבים רפואיים)‪.‬‬
‫○ מניעת אפליה ‪ -‬אין אדם ששווה יותר מאדם אחר (למעט הנד)‪.‬‬
‫○ רגישות לקבוצות חלשות‪/‬מוחלשות‪/‬מקופחות‪.‬‬
‫○ חברה דמוקרטית‪.‬‬
‫● תמורות פוליטיות חברתיות ‪ -‬עקרונות האתיקה הרפואית מתבססים על מהפכות חוקתיות במאה ה‪.20-‬‬
‫○ ‪ - Brown vs Board Education‬פסק דין תקדימי אשר קבע כי הפרדה על רקע גזעי בחינוך היא בלתי חוקית‪.‬‬
‫○ שחרור האישה ‪ -‬מאבק לשוויון נשים בשוק העבודה‪ ,‬מאבק ללגליזציה של הפלה‪.‬‬
‫○ שינוי במעמד הפורמלי של אפרו‪-‬אמריקאים‪.‬‬
‫○ העצמת האזרח מול רשויות השלטון ‪ -‬האוטונומיה של הפרט לגבי אורח חייו‪ ,‬זכות האישה על גופה‪.‬‬
‫○ חשיפת התנהלות מחפירה אתית של ניסויים קליניים‪.‬‬
‫● שבועות היפוקרטס ‪-‬‬
‫○ הוראה ‪ -‬ללמד רפואה רק (ולכל) מי שיצהיר כי הוא נכון לקיים את חוקי המקצוע‪.‬‬
‫○ אי צדק ‪ -‬שמירה על החולים מאי צדק ולעולם לא להזיק להם‪.‬‬
‫○ סם קטלני ‪ -‬לא לתת לאדם תרופה או סם שעלול לפגוע בו ובנוסף לא אתן לאישה הרה סם שיפגע בתינוק‪.‬‬
‫■ דגש ‪ -‬שימו לב שיש כאן אמירה אתית נגד הפלות ונגד המתת חסד‪.‬‬
‫○ חיסיון רפואי ‪ -‬לא לספר או להעביר כל מידע על המטופל שלא נועד להפצה (תיאורית המידות הטובות)‪.‬‬
‫● סוגי הסכמה ‪-‬‬
‫○ הסכמה מפורשת‬
‫○ הסכמה מתווכת‬
‫○ הסכמה משתמעת ‪ -‬למשל ע"י מחוות גוף לא מילולית‪.‬‬
‫○ הנחת הסכמה ‪ -‬מצב בו מניחים שאם המטופל היה יכול הוא היה מביע הסכמה‪.‬‬
‫■ תאונת דרכים ‪ -‬אנו מניחים שאם המטופל היה יכול להגיב הוא היה רוצה שנטפל בו‪.‬‬
‫■ מטופל שניסה להתאבד ‪ -‬אנו מניחים שאם היה במצב קוגניטיבי ומנטלי תקין‪ ,‬היה רוצה שנטפל בו‪.‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬תיאוריות מוסר‬
‫● תיאוריות תוצאתניות‪/‬טלאולוגיות ‪ -‬מעשה מוסרי הוא מעשה שממקסם את הערך המתקבל מביצועו‪.‬‬
‫○ הסבר ‪ -‬פעולה היא מוסרית אם התוצאה שלה ממקסמת תועלת (מעלה אושר מוריד סבל)‪.‬‬
‫○ ערכים למקסום ‪ -‬הנאה‪ ,‬אושר‪ ,‬צדק‪ ,‬חירות‪ ,‬ידע‪.‬‬
‫○ דוגמא מוסרית ‪ -‬לגנוב לסבינה את הפלאפון כדי שהיא תלמד‪.‬‬
‫○ דוגמא לא מוסרית ‪ -‬לתת לסבינה נטפליקס‪.‬‬
‫○ תיאורית תועלתנות‬
‫● תיאוריות דאונטולוגיות ‪ -‬מעשה מוסרי הוא מעשה נכון‪.‬‬
‫○ הסבר ‪ -‬פעולה היא מוסרית אם היא מקדמת סט של חוקים ללא קשר לתוצאה של הפעולה‪.‬‬
‫○ סט חוקים ‪ -‬למשל עשרת הדיברות‪ ,‬חוקי הפקולטה וכו'‪.‬‬
‫○ דוגמא מוסרית ‪ -‬סבינה מגיעה להרצאות (בהתאם לחוקי הפקולטה) למרות התוצאה (היא יודעת פחות)‪.‬‬
‫○ דוגמא לא מוסרית ‪ -‬סבינה לא מגיעה להרצאות והתוצאה היא שהיא יודעת את החומר יותר טוב‪.‬‬
‫○ תתי גישות ‪ -‬מבוסס זכויות‪ ,‬מבוסס חובות‪ ,‬חוק הטבע‪.‬‬
‫● תיאוריית המידות הטובות ‪ -‬הצלחה מוסרית זה להפוך לאדם טוב‪.‬‬
‫○ הסבר ‪ -‬כדי שאדם יהיה מוסרי עליו לפעול בדרכים שמקדמות תכונות המזוהות עם אנשים טובים‪.‬‬
‫○ מידות טובות ברפואה ‪ -‬יושרה‪ ,‬הגינות‪ ,‬חמלה‪ ,‬מצפון‪ ,‬כיבוד הזולת‪ ,‬ענווה‪.‬‬
‫○ דוגמא מוסרית ‪ -‬סבינה מבריזה יותר כדי להידמות להנד‪.‬‬
‫○ דוגמא לא מוסרית ‪ -‬סבינה אוכלת חסה כדי להידמות ל‪(-‬מצונזר)‪.‬‬
‫● מוסר מבוסס זכויות ‪-‬‬
‫○ זכויות יסוד ‪ -‬לאנשים יש סט זכויות יסוד‪ ,‬כיבוד של זכויות אלו מהווה מרכיב יסוד של פעולות מוסריות‪.‬‬
‫○ אמנה בינלאומית ‪ -‬אשרור של האמנה מחייב את המדינה לכבד את הזכויות המופיעות בה‪.‬‬
‫○ זכויות אדם (יסוד) בישראל ‪ -‬הכרזת העצמאות‪:‬‬
‫■ חירות וצדק לכל אזרח ללא הבדל דת גזע ומין‪.‬‬
‫■ חופש דת מצפון לשון וחינוך‪.‬‬
‫● הצו הקטגורי (עמנואל קאנט) ‪ -‬תיאוריה מוסרית שלא נשענת על ציווי אלוהי אלא על חובות אנושיים‪.‬‬
‫○ ‪ - 1‬עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי‪ ,‬אשר בקבלך אותו‪ ,‬תוכל לרצות גם כן יהיה לחוק כללי‪.‬‬
‫■ הסבר ‪ -‬פעולה היא מוסרית אם הייתי מוכן שגם אחרים יבצעו אותה‪.‬‬
‫■ דוגמא מוסרית ‪ -‬סבינה שומעת נועה קירל ברכב בפול ווליום‪.‬‬
‫■ דוגמא לא מוסרית ‪ -‬סבינה מבריזה מהתור שלה לראיין שחקן בהיל"ה‪.‬‬
‫○ ‪ - 2‬עשה פעולתך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל איש אחר תשמש לך לעולם כתכלית ולעולם לא כאמצעי בלבד‪.‬‬
‫■ הסבר ‪ -‬אנשים אחרים הם לא אמצעי שלנו להשגת המטרה‪.‬‬
‫■ אוטונומיה ‪ -‬נהוג לשייך למשפט זה של קאנט תמיכה בערך האוטונומיה (נוגד את ערך העבדות)‪.‬‬
‫■ דוגמא לא מוסרית ‪ -‬סבינה עושה בדיקה גופנית לשחקן באוסק"י בשביל לעבור את המבחן‪.‬‬
‫○ ‪ - 3‬התבונה האנושית מאפשרת לגלות‪/‬לדעת אם החובות האוניברסליות שלכל פרט‪/‬אדם יש לרעהו‪.‬‬
‫■ הסבר ‪ -‬בגישה של קאנט יש הנחת יסוד שערכי המוסר נמצאים בכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫● מוסר תועלתנות ‪-‬‬
‫○ תועלתנות פעולה ‪ -‬מתמקדת בתוצאות של כל פעולה‪.‬‬
‫■ הסבר ‪ -‬פעולה היא מוסרית אם היא גורמת תועלת למספר רב של אנשים וסבל למספר מועט‪.‬‬
‫■ דוגמא מוסרית ‪ -‬סבינה לומדת רפואה בצפת (סבל) בשביל לטפל בהרבה אנשים (תועלת)‪.‬‬
‫○ תועלתנות כלל ‪ -‬מתמקדת בתוצאות שיתקבלו אם כולן יפעלו לפי כלל מסוים‪.‬‬
‫■ הסבר ‪ -‬פעולה היא מוסרית אם התועלת שהייתה לו כולם היו מבצעים אותה הייתה מקסימלית‪.‬‬
‫■ דוגמא לא מוסרית ‪ -‬לאסור נטפליקס (למרות שלאסור לסבינה זה מוסרי לאסור לגלעד זה לא מוסרי)‪.‬‬
‫● הקשר בין תיאוריות מוסר לעקרונות האתיקה הרפואית ‪-‬‬
‫○ אוטונומיה ‪ -‬מתבטא ע"י דאונטולוגיה (אוטונומיה היא זכות יסוד בחברה ולכן היא מוסרית)‪.‬‬
‫○ צדק חברתי ‪ -‬מתבטא ע"י דאונטולוגיה (צדק חברתי הוא זכות יסוד בחברה ולכן הוא מוסרי)‪.‬‬
‫○ מניעת נזק ‪ -‬מתבטאת על ידי טלאולוגיה תועלתנות (שם דגש על התוצאה של הטיפול)‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪2‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬היבטי יסוד בחקיקה הישראלית‬
‫● הקדמה ‪ -‬הצורך בחקיקה של זכויות הרופא נבע משלל סיבות‪.‬‬
‫○ רקע ‪ -‬לרופא יש עליונות על החולה‪ :‬ידע ונסיון רפואי‪ ,‬החולה תלוי ברופא‪ ,‬מיקום המפגש בסביבה הטבעית לרופא‪.‬‬
‫○ הגישה הפטרנליסטית ‪ -‬הרופא יודע יותר טוב מה טוב לחולה‪ ,‬המטופל הוא מעין "אובייקט" עליו מבצעים את הטיפול‪.‬‬
‫○ קוד נירנברג (‪ - )1947‬מניח את התשתית לצורך המוסרי והמשפטי המחייב הסכמה מדעת במחקר רפואי‪.‬‬
‫○ גורמים נוספים ‪-‬‬
‫■ הדגשת ערך האוטונומיה וחופש הפרט‪.‬‬
‫■ פרסום מחקרים רפואיים בלתי מוסריים (מצביע על כך שאי אפשר לסמוך רק על המוסר של הרופא)‪.‬‬
‫■ ההבנה שרפואה היא איננה מדע מדויק‪.‬‬
‫■ שינויים ברפואה ‪ -‬קבלת טיפול ע"י הרבה רופאים‪ ,‬מספר אפשרויות טיפול שונות‪ ,‬מידע רפואי זמין ונגיש‪.‬‬
‫● חוקים בישראל ‪ -‬ישנה חקיקה מרובה בתחום הבריאות בישראל שלא ניתן "לכסותה" במלואה‪.‬‬
‫○ יסוד כבוד האדם וחירותו (‪ - )1992‬לא מתייחס לזכויות החולה‪.‬‬
‫○ ביטוח בריאות ממלכתי (‪ - )1994‬הזכות לקבלת טיפול רפואי (החוק לא מסביר איך מממשים את הזכות)‪.‬‬
‫○ חוק זכויות החולה (‪ - )1996‬ניתן כמענה לפערים שהיו בתחום זכויות החולה (דההה)‪.‬‬
‫● חוק זכויות החולה ‪-‬‬
‫○ מי כלול בחוק ‪ -‬למרות שהחוק נקרא זכויות "החולה" הוא מתייחס לכל אדם שבא לקבל טיפול רפואי (אישה בהריון)‪.‬‬
‫○ על מי חל החוק ‪ -‬כל עובד במוסד רפואי שנחשף למידע רפואי (אח‪ ,‬אחות‪ ,‬מיילדת‪ ,‬פסיכולוג עו"ס‪ ,‬רופא וכו')‪.‬‬
‫○ מצב חירום רפואי ‪ -‬במצב של סכנה מיידית לחיים או לנכות‪ ,‬זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה‪.‬‬
‫○ זכויות ‪ -‬קבלת טיפול רפואי (איסור הפליה)‪ ,‬איכות בטיפול‪ ,‬קבלת מידע והסכמה מדעת‪ ,‬שמירה על כבוד המטופל‬
‫ופרטיותו‪ ,‬קבלת מידע בדבר זהות המטפל‪ ,‬קבלת טיפול נאות ויחסי אנוש‪ ,‬חוות דעת נוספת‪ ,‬המשך טיפול‪ ,‬קבלת‬
‫מבקרים באשפוז‪ ,‬מינוי מיופה כוח לטיפול‪ ,‬סודיות רפואית‪ ,‬זכות להתלונן‪ ,‬קבלת ממצאי בדיקות‪ ,‬אי הסכמה לטיפול‪.‬‬
‫○ הזכות לסודיות רפואית ‪ -‬מעגן את זכות המטופל לאדם נוסף בעת ביצוע בדיקה גופנית‪.‬‬
‫○ הזכות לקבלת מידע ‪-‬‬
‫■ כל מטופל זכאי לקבל מידע אודות זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו‪.‬‬
‫■ המטופל זכאי לחוות דעת נוספת מרופא אחר ולעבור למטפל אחר תוך שיתוף פעולה של המטפל הקודם‪.‬‬
‫■ המטופל זכאי לקבל מידע מהתיק הרפואי שלו‪.‬‬
‫■ על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו להחליט האם לקבל את הטיפול‪.‬‬
‫■ חובת המוסד‪/‬המטפל ‪ -‬לתעד את מהלך הטיפול‪ ,‬לנהל רשומה רפואית‪ ,‬למסור העתק למטופל לבקשתו‪.‬‬
‫● מטרות הרשומה הרפואית ‪ -‬מעקב אחר מהלך הטיפול‪ ,‬הבטחת המשך טיפול נאות‪ ,‬בקרה‪ ,‬מסירת‬
‫מידע למטופל‪ ,‬שליטה תקציבית‪.‬‬
‫○ עקרונות האתיקה בחוק ‪ -‬איכות בטיפול‪ :‬מניעת נזק‪/‬תועלת‪ .‬איסור הפליה‪ :‬צדק חברתי‪ .‬קבלת מידע והסכמה מדעת‪:‬‬
‫אוטונומיה‪ .‬שמירה על פרטיות וכבוד האדם‪ :‬אוטונומיה‪( .‬בגדול זה דוגמאות שמירי הביאה)‪.‬‬
‫■ קונפליקט אוטונומיה\אי נזק ‪ -‬למשל‪ ,‬מקרה בו המטופל מוותר על הטיפול הכי טוב בגלל המידע שנמסר לו‪.‬‬
‫■ דילמות ‪ -‬כמה מידע למסור? האם המידע מועיל? האם החולה רוצה את המידע? האם המידע מבלבל?‬
‫● ועדות ‪-‬‬
‫○ ועדת בדיקה ‪ -‬ועדה לשם בדיקת תלונות של מטופלים‪ .‬מסקנות הוועדה יימסרו למי שמינה את הוועדה ולמטופל‪.‬‬
‫○ ועדת בקרה ואיכות ‪-‬‬
‫■ בית חולים ‪ -‬ועדה פנימית של המוסד הרפואי לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכות הטיפול הרפואי‬
‫■ קופת חולים ‪ -‬ועדה של קופת החולים לשם שיפור איכות שירותי הבריאות במוסדות קופת החולים‪.‬‬
‫■ אחראי לזכויות המטופל ‪ -‬מנהל מוסד רפואי חייב למנות אחראי לזכויות המטופל‪.‬‬
‫○ ועדת אתיקה ‪ -‬ועדה בת שישה חברים בהרכב‪ :‬שופט מחוזי (יושב ראש הוועדה)‪ ,‬שני רופאים מומחים בתחומים‬
‫שונים‪ ,‬פסיכולוג או עו"ס‪ ,‬איש דת או נציג ציבור‪ ,‬אחות מוסמכת‪.‬‬
‫■ מצב חירום ‪ -‬כאשר לא ניתן לכנס את הוועדה ומדובר במצב חירום תינתן הסמכות לשופט מחוזי‪.‬‬
‫● הסכמה מדעת ‪ -‬למטופל נמסר מידע רפואי הדרוש לו באורח סביר כדי לאפשר לו להחליט על הטיפול‪.‬‬
‫○ מסירת מידע ‪-‬‬
‫■ אורח סביר ‪ -‬צריך למסור יותר מידע ככל שהטיפול יותר‪ :‬מסובך‪ ,‬מסוכן‪ ,‬אלקטיבי‪ ,‬חדשני‪ ,‬בעל חלופה‪.‬‬
‫■ אי מסירה ‪ -‬מטפל‪/‬אפוטרופוס רשאי לא למסור מידע אם ועדת אתיקה אישרה כי המידע יגרום נזק למטופל‪.‬‬
‫○ מתן הסכמה מדעת ‪-‬‬
‫■ הסכמה רגילה ‪ -‬יכולה להינתן בכתב‪ ,‬בעל פה או בהתנהגות (למשל‪ ,‬לסמן עם הראש לרופא שיניים)‪.‬‬
‫■ הסכמה לטיפול רפואי המנוי בתוספת הראשונה ‪ -‬יינתן בכתב הכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל‪.‬‬
‫● תוספת הראשונה ‪ -‬ניתוח‪ ,‬צנתור‪ ,‬דיאליזה‪ ,‬הקרנות‪ ,‬הפריה חוץ גופית‪ ,‬כימותרפיה‪.‬‬
‫● אי יכולת לתת הסכמה בכתב ‪ -‬ההסכמה בפני שני עדים‪ ,‬ובלבד שתינתן ההסכמה בכתב לאחר מכן‬
‫כשאפשר‪.‬‬
‫● חירום רפואי ‪ -‬הסכמה יכולה להינתן בעל פה ובלבד שתינתן ההסכמה בכתב לאחר מכן כשאפשר‪.‬‬
‫○ טיפול בלי הסכמה ‪-‬‬
‫■ מצב חירום ‪ -‬הצלת חיים או מניעת נכות חמורה בלתי הפיכה‪.‬‬
‫■ טיפול פשוט ‪ -‬כשלא ידוע על התנגדות ואין דרך לקבל הסכמה‪.‬‬
‫○ טיפול למרות התנגדות ‪-‬‬
‫■ טיפול שאינו בתוספת הראשונה למרות התנגדות המטופל ‪ -‬מותר אם נתקיימו כל אלה‪:‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪3‬‬
 ‫● מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת‪.‬‬
‫● לא ידוע כי אפוטרופוס מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי‪ ,‬ולא ניתן לקבל את הסכמת האפוטרופוס‪.‬‬
‫■ טיפול בתוספת הראשונה למרות התנגדות המטופל ‪-‬‬
‫● מצב של סכנה חמורה ‪ -‬באישור ועדת אתיקה‪ .‬וזאת בתנאים הבאים‪:‬‬
‫○ נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת‪.‬‬
‫○ צפוי שהטיפול ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל‪.‬‬
‫○ קיים יסוד סביר להניח שלאחר הטיפול הרפואי המטופל ייתן את הסכמתו למפרע‪.‬‬
‫● מצב של חירום רפואי ‪ -‬יינתן בהסכמת שלושה רופאים‪ ,‬אלא אם נסיבות החירום אינן מאפשרות‪.‬‬
‫חוק העונשין (‪ - )1977‬חוק זכויות החולה לא חל על אנשים אשר במכוון מפיצים מחלות (מאפשר מאסר בכפיה)‪.‬‬ ‫●‬
‫חוק חובת הדיווח ‪ -‬על הרופא לדווח לגורמים הרלוונטים במצבים הבאים‪:‬‬ ‫●‬
‫○ מצב של חשד לפגיעה בקטין או חסר ישע‪.‬‬
‫○ מצב של מחלות מדבקות מסוימות‪.‬‬
‫○ מצב של סיכון בנהיגה או בהחזקת נשק‪.‬‬
‫○ מצב של אלימות שגרמה לפציעה או למוות‪.‬‬
‫○ מצב של סרטן ומחלות כרוניות מסוימות‪.‬‬
‫○ מצב של תאונות עבודה ומחלות מקצוע‪.‬‬
‫קטינים ‪ -‬נדרשת הסכמת הורים (או אפוטרופוס) לצורך ביצוע טיפול רפואי ומסירת מידע רפואי של הקטין להורים‪.‬‬ ‫●‬
‫○ הסכמת הקטין למסירת מידע ‪ -‬כיום נהוג לבקש את הסכמת הקטין לצורך מסירת המידע‪.‬‬
‫○ הסכמת הקטין לטיפול ‪ -‬טיפול ראשוני‪ :‬גיל ‪ .14‬בדיקה גנטית‪ :‬גיל ‪ .16‬חולה נפש‪ :‬גיל ‪ .15‬איידס‪ :‬גיל ‪.14‬‬
‫○ החרגות בחוק ‪-‬‬
‫■ הפסקה או שמירה על הריון ‪ -‬קטינה זכאית בכל גיל ללא צורך בידוע או הסכמת ההורים‪.‬‬
‫■ איידס ‪ -‬קטין ראשי לבקש בדיקה לגילוי איידס ללא יידוע או הסכמת ההורים‪.‬‬
‫■ נוטה למות ‪-‬‬
‫● מגיל ‪ - 15‬רצונו נלקח בחשבון בדבר מתן טיפול (במידה וההורים מתנגדים הועדה תחליט)‪.‬‬
‫● מגיל ‪ - 17‬רשאי לקבל החלטות לגבי הטיפול ללא צורך בהסכמה של ההורים‪.‬‬
‫■ אשפוז פסיכיאטרי ‪-‬‬
‫● מגיל ‪ - 15‬רשאי לסרב לאשפוז פסיכיאטרי שדורשים הוריו או לחלופין לדרוש אשפוז‪.‬‬
‫● מתחת לגיל ‪ - 15‬יכול להתנגד לאשפוז אך הבקשה תידון בוועדה המחוזית‪.‬‬
‫■ בדיקה גנטית ‪-‬‬
‫● מגיל ‪ - 16‬זכאי וחייב לקבל הסברים על הבדיקה‪ ,‬בנוכחות הוריו (נדרשת הסכמה משותפת)‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪4‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬צנעת הפרט‬
‫● סודיות רפואית ‪ -‬הזכות של הפרט שמידע רפואי אודותיו יהיה חסום לגישה ע"י אחרים‪ .‬נובע מזכות האדם על גופו‪.‬‬
‫○ בסיס אתי ‪ -‬כבוד האדם‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬חוק‪.‬‬
‫○ על מי זה חל ‪ -‬כל עובד במוסד רפואי שנחשף למידע רפואי (אח‪ ,‬אחות‪ ,‬מיילדת‪ ,‬פסיכולוג עו"ס‪ ,‬רופא וכו')‪.‬‬
‫○ קונפליקט כבוד האדם ‪ /‬טובת האדם ‪ -‬למשל כאשר חדירה לפרטיות יכולה לעזור לטיפול‪.‬‬
‫○ דילמות ‪ -‬מה מותר לחשוף? האם משנה אם האדם מת או חי? חליצת שד בציבור?‬
‫■ תרבות ‪ -‬הרבה מהדילמות תלויות תרבות זמן ומקום (ללכת ערום בתל אביב לעומת צפת)‪.‬‬
‫● בדיקות גופניות ‪-‬‬
‫○ פרטיות ‪ -‬קבלת טיפול רפואי הולם תחת שמירה על צניעות ומניעת חשיפה שלא לצורך (וילון‪ ,‬פרגוד‪ ,‬חדר נפרד)‪.‬‬
‫○ מלווה ‪ -‬החולה רשאי לדרוש מלווה או איש צוות שיכנס איתו לבדיקה גופנית (אוטונומיה מול כבוד האדם?)‪.‬‬
‫○ קטין ‪ /‬מחוסר הכרה ‪ /‬חולה נפש ‪ -‬נדרש לווי של אפוטרופוס או איש צוות נוסף‪.‬‬
‫■ עד גיל ‪ - 14‬אין לבצע בדיקה החודרת לצנעת הפרט ללא מלווה (למעט מצב חירום)‪ .‬יש לשאול את הקטין‬
‫מי הוא רוצה שילווה אותו ולהתחשב בכך במידת האפשר‪.‬‬
‫■ מגיל ‪ - 14‬במידה והקטין נתן הסכמה מדעת ניתן לבצע בדיקה גם ללא הסכמת הורים אך חובה ליידע אותם‪.‬‬
‫○ מטפל רשאי לבטל נוכחות מלווה אם ‪ -‬פוגע בבריאות המלווה או המטופל‪ ,‬פוגע באיכות הטיפול‪ ,‬פוגע בעבודת‬
‫המטפל‪ ,‬פוגע בפרטיות של מטופלים אחרים‪ .‬במצבים אלו יש להסביר לנבדק מדוע לא ניתן להכניס מלווה‪.‬‬
‫○ נוכחות סטודנטים ‪ -‬נדרש אישור של המטופל‪( .‬האם זה מוסרי? אתי?)‪.‬‬
‫■ אי‪-‬נזק‪/‬תועלת ‪ -‬בעיקר למטופלים עתידיים‪ ,‬פחות למטופל עצמו‪.‬‬
‫■ אוטונומיה‪/‬כבוד האדם ‪ -‬פגיעה בפרטיות של המטופל‪.‬‬
‫● השתתפות סטודנטים בפעילות קלינית ‪ -‬חובה ליידע את המטופל‪ ,‬להסביר לו את החשיבות‪ ,‬להציג לו את הסטודנטים‪.‬‬
‫○ סירוב ‪ -‬יש לקבל את הסירוב של המטופל‪.‬‬
‫○ הסכמה ‪ -‬יש להגביל את מס' הסטודנטים למינימום ולהבטיח שמירה על הפרטיות הצניעות והכבוד של המטופל‪.‬‬
‫● דוגמא לשאלה במבחן ‪ -‬ג‪.‬ע בת ‪ ,27‬נשואה‪ ,‬בהריון שני‪ .‬במהלך תהליך של לידה פעילה אחד הרופאים הבכירים הנחה את‬
‫אחד הסטודנטים להיכנס לחדר הלידה‪ ,‬מבלי להציג את עצמו או לבקש רשות מצד המטופלת‪ .‬הסטודנט סירב ונתקל בזלזול‪.‬‬
‫○ הצג את הדילמות האתיות במקרה?‬
‫○ דילמה ‪ - 1‬השתתפות בלידה הינה חשובה לתהליך ההכשרה עם זאת‪ ,‬אחוז ההסכמה של יולדות להשתתפות של‬
‫סטודנטים גברים במהלך הלידה הוא נמוך‪ .‬עלול להיווצר מצב בו סטודנט יסיים הכשרתו מבלי להיחשף ללידה‪.‬‬
‫○ דילמה ‪ - 2‬קיים קושי מצד הסטודנט צעיר בתחילת דרכו לסרב להנחיה מצד רופא בעמדה בכירה‪.‬‬

‫אתיקה ‪ -‬בין אתיקה לאנטומיה‬

‫● מקצועיות צרה ‪ -‬הידע הרפואי שלי (אישית) כרופא‪ .‬בהקשר של דיסקציה‪" :‬איך ניתוח גופה עוזר לי להיות רופא טוב"‪.‬‬
‫● מקצועיות רחבה ‪ -‬המקצועיות האתית (יושרה מקצועית)‪ .‬בהקשר של דיסקציה‪" :‬האם ראוי להשתמש בגופות"‪.‬‬
‫● היסטוריה ‪-‬‬
‫○ אריסטו (מאה ‪ 4‬לפנה"ס) ‪ -‬מנתח חיות כדי ללמוד אנטומיה‪ .‬גופת אדם אינה מלמדת על אדם חי‪.‬‬
‫○ גלן (מאה ‪ 2‬לספירה) ‪ -‬מאבות הרפואה‪ .‬מנתח קופים מתים ולומד מפציעות גלדיאטורים (הפצעים הם "חלון לגוף")‪.‬‬
‫○ ‪ Erasistratus‬ו‪ - Herophilus-‬יסדו בי"ס לאנטומיה בו הם ניתחו חיים\מתים מגופות של אסירים\פושעים‪.‬‬
‫○ ‪ - Herophilus‬האנטומיסט הראשון‪ .‬כבר מתחילת מקצוע האנטומיה‪ ,‬הוא מוקף סימני שאלה אתיים‪.‬‬
‫○ ‪ - Mondino de Liuzzi‬כתב את ספר האנטומיה הראשון‪ .‬מבצע דיסקציות פומביות של פושעים ומתים עריריים‪.‬‬
‫○ ‪( Andreas Vesalius‬רנסנס) ‪ -‬אבי האנטומיה המודרנית‪ .‬סבר שצריך ללמוד רפואה מגופות אדם (בניגוד לגלן)‪.‬‬
‫● מקרי קיצון ‪ -‬דוגמאות למשיכת המטוטלת לכיוון המקצועי הצר והתרחקות מהכיוון המקצועי הרחב‪.‬‬
‫○ אנגליה ‪ -‬במאה ה‪ 16-‬מותר לנתח ‪ 10‬גופות בשנה אך הביקוש גדל ומתחיל סחר גופות של אסירים שנידונו למוות‪.‬‬
‫○ ‪ - Burke & Hare‬הורגים בזדון ‪ 16‬אנשים‪ ,‬כדי למכור את הגופות לנתיחת גופות‪.‬‬
‫● גרמניה הנאצית ‪ -‬כחלק ממחקר להשבחת הגזע חתכו אנשים חיים (אסירים‪ ,‬יהודים וכו')‪.‬‬
‫○ אדוארד פרנקופף ‪ -‬כתב ספר אנטומיה באמצעות שימוש בגופות יהודים‪.‬‬
‫■ שאלת השימוש באטלס ‪ -‬מעלה את המתח בין מקצועיות צרה למקצועיות רחבה‪.‬‬
‫● חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ‪ -‬חל גם על המת (היסוד החוקתי נגד שימוש בגופות)‪.‬‬
‫● חוק אנטומיה ופתולוגיה ‪ -‬מותר להשתמש בגופה של אדם שהסכים בכתב כי גופתו תשתמש למדע‪ .‬רק בבתי ספר לרפואה‪.‬‬
‫● דיסקציות ‪-‬‬
‫○ אוטונומיה ‪ -‬התורמים של הגופות חתמו על הסכמה מדעת וזה רצונם‪.‬‬
‫○ צדק חברתי ‪ -‬מקור הגופות‪ .‬אי קיפוח של אסירים‪ ,‬עריריים בהם השתמשו לביצוע דיסקציות‪.‬‬
‫○ אי נזק ‪-‬‬
‫■ הרופא נדרש להיות בעל הידע והכישורים הנדרשים לביצוע הטיפול הרפואי‪.‬‬
‫■ חובתו של הרופא ללימוד מתמיד ואימון קבוע‪ ,‬על מנת לשמור על מידת המקצוענות הראויה‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪5‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬אספקטים אתיים בבריאות הציבור‬
‫● רב תרבותיות ‪ -‬גישה המדגישה את חשיבות הייחודיות של תרבויות שונות‪.‬‬
‫○ תרבות ‪ -‬היבטים סמליים נרכשים בחברה האנושית הכוללים שפה‪ ,‬מנהגים‪ ,‬ומוסכמות‪.‬‬
‫○ ‪ - McGoldrick‬תרבות מארגנת את התובנות האנושיות באופן עדין מורכב ובלתי מודע‪.‬‬
‫○ מחלה ‪ -‬ליקוי במנגנון ביולוגי‪ ,‬פסיכולוגי או פיזיולוגי‪.‬‬
‫○ חולי ‪ -‬ההסבר האישי‪ ,‬הבינאישי והחברתי‪-‬תרבותי של המחלה‪ ,‬התגובה אליה והשלכותיה‪.‬‬
‫○ תיוג (סטיגמה) ‪ -‬כאשר מיחסים לפרט מאפיינים הקשורים לקבוצת הפרט מעצם השתייכותו לקבוצה‪.‬‬
‫● עיוורון צבעים תרבותי ‪ -‬התעלמות מההשפעה שיש לתרבות ולמוצא על המטופל והמטפל כחלק מעקרון של "צדק"‪.‬‬
‫● כשירות תרבותית ‪-‬מערכת התנהגויות‪ ,‬תכונות ונהלים המאפשרים לארגון (או ליחיד) לפעול באופן יעיל בסיטואציות של מפגש‬
‫בין‪-‬תרבותי‪ .‬על הטיפול הרפואי להתבסס על ידע‪ ,‬ורגישות תרבותית שעשויה להשפיע על הבריאות או החולי של המטופל‪.‬‬
‫● אלן הרואוד ‪ 4 -‬היבטים בהם תרבות משפיעה על בריאות וחולי‪.‬‬
‫○ שיעורי מחלות ‪ -‬קבוצות אתניות חולקות גנטיקה‪ ,‬אקלים‪ ,‬אוכל‪ ,‬מנהגים המשפיעים על הופעת מחלות‪.‬‬
‫○ שימור בריאות ‪ -‬מנהגים תרבותיים‪ ,‬דתיים או נורמות חברתיות יכולים להיות בעלי השפעה על המצב בריאותי‪.‬‬
‫■ דוגמא ‪ -‬דתיים‪ :‬הפרדה בין בשר לחלב‪ ,‬ארוחות שבת‪ .‬סטודנטים לרפואה‪ :‬ריטלין‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫○ מתן סיבות לחולי ‪ -‬הסברים תרבותיים לחולי (דתי ‪ -‬חטא)‪.‬‬
‫○ שימוש בשירותי רפואה ‪ -‬מושפע מאמונה דתית‪ ,‬גישה תרבותית וכו'‪.‬‬
‫● מודל ‪ - ASKED‬שלבים למניעת עיוורון תרבותי‪.‬‬
‫○ ‪ - Awareness‬מודעות תרבותית‪ .‬מזהה דעה קדומה‪ ,‬הערכה ורגישות לאמונות המטופל‪.‬‬
‫○ ‪ - Skill‬מיומנות תרבותית‪ .‬היכולת לשאול שאלות במטרה לכלול באנמנזה אומדן תרבותי‪.‬‬
‫○ ‪ - Knowledge‬ידע תרבותי‪ .‬רכישת ידע תרבותי והבנת המטופל‪.‬‬
‫○ ‪ - Encounters‬מפגשים תרבותיים‪ .‬מניעת נפילה למלכודת הדעות הקדומות‪.‬‬
‫○ ‪ - Desire‬רצון תרבותי‪ .‬חשוב לרצות להיות כשיר חברתית‪.‬‬
‫● הזכות לבריאות ‪ -‬אמנה אוניברסלית בדבר זכויות האדם לבריאות‪( .‬ישראל חתומה עליה)‪.‬‬
‫○ מי מחויב באמנה ‪ -‬רק מדינות שאישרו את האמנה (לעומת זאת האמנה לזכויות אדם של האו"ם מחייבת את כולם)‪.‬‬
‫● חוק ביטוח בריאות ממלכתי ‪-‬‬
‫○ ביטוח בריאות ממלכתי ‪ -‬יהא מושתת על עקרונות של צדק‪ ,‬שוויון ועזרה הדדית‪.‬‬
‫○ מימון ‪ -‬המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות‪.‬‬
‫○ סל בריאות ‪ -‬שירותי הבריאות יינתנו‪ ,‬לפי שיקול דעת רפואי‪ ,‬באיכות סבירה‪ ,‬בתוך זמן ומרחק סביר‪.‬‬
‫■ מקורות מימון ‪ -‬ביטוח לאומי (מס בריאות)‪ ,‬תקציב המדינה (מתעדכן כל שנה)‪ ,‬השתתפות עצמית‪.‬‬
‫○ צדק חברתי ‪ -‬יש צורך לספק שוויון ברפואה לצד חלוקה צודקת של משאבים רפואיים מוגבלים ומניעת אפליה‪.‬‬
‫● מדד ‪ - QALY‬מדד המאפשר התועלת הרפואית בביצוע הליך רפואי (תרופה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬בדיקה‪ ,‬מניעה וכו')‪[ .‬לא קשור לכסף]‪.‬‬
‫○ חישוב ‪ -‬מספר השנים הממוצע שההליך יוסיף כפול איכות החיים שהוא יאפשר‪.‬‬
‫○ דוגמא ‪ -‬ללא טיפול אדם חי ‪ 10‬שנים באיכות ‪ 0.3‬כך ש‪ QALYS 3 = 0.3*10 -‬לעומת זאת עם טיפול האדם חי ‪6‬‬
‫שנים עם ערך איכות ‪ 0.8‬לאחריהן ‪ 6‬שנים נוספות עם ערך איכות ‪ 0.5‬כך ש‪.QALYS 7.8 = 0.5*6 + 0.8*6 -‬‬
‫● חולה בלתי נראה ‪ -‬חולה במחלה שיש לה פחות יחסי ציבור‪.‬‬
‫● שיקולים בסל הבריאות ‪-‬‬
‫○ תועלת לפרט ‪ -‬חישוב מספר החולים שיהנו מהטיפול‪ ,‬מדד ה‪ QALY-‬שלהם‪ ,‬עלות הטיפול‪.‬‬
‫○ תועלת לחבר מול תועלת לפרט ‪ -‬למשל טיפול בצעירים התורמים לחברה לעומת קשישים‪.‬‬
‫○ אחריות החברה על הפרט ‪ -‬למשל טיפול בחולה מעשן לעומת חולה לא מעשן‪.‬‬
‫○ איכות חיים לעומת הארכת חיים‪.‬‬
‫○ אוכלוסיות מוחלשות לעומת אוכלוסיות גדולות‪.‬‬
‫○ קיום חלופה טיפולית ‪ /‬אי קיום חלופה טיפולית‪.‬‬
‫○ ניסיון בשימוש בטכנולוגיה בארץ ובעולם‪.‬‬
‫○ שיפור תפקוד ומניעת הצורך להעזר בחברה‪.‬‬
‫● שיקולים אתים להצדקת שיפור איכות החיים על חשבון הצלת חיים ‪-‬‬
‫○ תקציב ‪ -‬המדינה קבעה תקציב בריאות שאינו מספיק עבור כל החולים וזאת כאשר המדינה מתקצבת מוסדות אחרים‬
‫(תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ספורט וכו')‪ .‬מצד שני המוסדות האחרים מאפשרים שיפור באיכות החיים גם אם לא באופן ישיר‪.‬‬
‫○ אותו הגיון מצדיק הכנסת תרופות משפרות איכות חיים ולא רק מאריכות חיים‪.‬‬
‫○ פיקוח נפש ‪ -‬מושג רחב הכולל בתוכו גם שאלות של איכות חיים ואף מצב שעלול להוביל להתאבדות‪.‬‬
‫○ טוב מותי מחיי ‪ -‬עיקרון בהלכה ובחקיקה לפיו יש מצב בו אם לא ניתן לחולה טיפול משפר חיים הוא יעדיף למות‪.‬‬
‫○ פדיון שבויים ‪ -‬לפי ההלכה לא פודים שבויים בכל מחיר (לכן גם לא נטפל בחולה בכל מחיר)‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪6‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬אאוגניקה וחוק מידע גנטי‬
‫● אאוגניקה בהיסטוריה ‪-‬‬
‫○ אפלטון ‪ -‬כתב ספר (פוליטיאה) הדן בצורך ליצור שכבת אוכלוסיה עילית ע"י השבחה גנטית (נישואים בין עליונים)‪.‬‬
‫○ ספרטה ורומא ‪ -‬הרג ועזיבה של תינוקות "פגומים" לצורך שיפור הגנטיקה‪.‬‬
‫○ פרנסיס גלטון ‪ -‬טבע את המילה "אאוגניקה" כאשר משמעותה "טוב נולד"‪.‬‬
‫● אאוגניקה ‪ -‬פילוסופיה מדעית חברתית העוסקת בהתרבות מבוקרת של בני אדם‪.‬‬
‫○ מטרה ‪ -‬שיפור הגזע האנושי‪ ,‬עידוד התרבות של אנשים עליונים ומניעת התרבות של נחותים‪.‬‬
‫○ שלילי ‪ -‬מניעת התרבות ונישואין של נחותים‪ ,‬עיקור‪ ,‬הגבלה על הגירה [אינו מזוהה עם המשטר מסוים]‪.‬‬
‫■ תכונות שליליות (לא רצויות) ‪ -‬עוני (תכונה מולדת)‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬רפוי שכל‪ ,‬קרימינליות‪ ,‬הוללות‪.‬‬
‫○ חיובי ‪ -‬עידוד רבייה וסלקציה של עילאיים (המשפחה הכי טובה‪ ,‬התינוק הכי מוצלח) [אינו מזוהה עם המשטר מסוים]‪.‬‬
‫■ תכונות טובות (רצויות) ‪ -‬יציבות‪ ,‬אופי חזק‪ ,‬התחשבות באחר‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬אחריות אישית לרווחת הציבור‪.‬‬
‫● המדע מאחורי אאוגניקה ‪-‬‬
‫○ צ'רלס דרווין ‪ -‬בספר "תורת המינים" מציג את רעיון "החזק שורד"‪.‬‬
‫○ גרגור מנדל ‪ -‬אבי הבוטניקה‪ .‬פרסם מאמרים על תורשה גנטית‪.‬‬
‫○ הרברט ספונסר ‪ -‬אבי הדרוויניזם החברתי‪ .‬לפיו המוצלחים ("חזקים") בחברה שורדים‪.‬‬
‫● אאוגניקה גרמניה הנאצית ‪ -‬מטרתם הייתה "ניקוי" גרמניה מאנשים המהווים עול כלכלי עבור המדינה תוך ביצוע רצח עם‪.‬‬
‫○ מטרה נוספת ‪ -‬הגנה על גרמניה מפני מחלות גנטיות ושמירה על טוהר הגזע‪.‬‬
‫○ חוק הנישואין (‪ - )1935‬אוסר על גרמנים להתחתן עם נחותים (יהודים‪ ,‬חולי נפש‪ ,‬מפגרים וכו')‪.‬‬
‫● אאוגניקה בארה"ב ‪ :1907 -‬חוקי עיקור‪ :1924 .‬איסור עירוב בין גזעי‪ :1924 .‬חוקי הגירה‪.‬‬
‫○ צ'ארלס דבנפורט ‪ -‬מייסד המשרד לרישום ומעקב אאוגני‪.‬‬
‫○ הארי לפלין ‪ -‬מי שכתב תבנית לחוקי עיקור אאוגנים בארה"ב‪.‬‬
‫● אאוגניקה חדשה ‪ -‬ביצוע בדיקות ועריכות גנטיות (‪ )PGD‬במטרה למנוע פגמים\מחלות גנטיות‪.‬‬
‫○ הבדל ‪ -‬האאוגניקה הישנה הייתה מבוססת על חוקים בעוד האאוגניקה החדשה מבוססת על חוקי השוק‪ .‬יוצר בעיית‬
‫צדק חברתי (עלות כספית שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו)‪.‬‬
‫● ‪ - Buck vs bell‬בל נולדה ב‪ 1906-‬לאמה שאובחנה כרפת שכל שאושפזה במוסד‪ .‬בל הובאה אל משפחת דובס שם היא‬
‫נאנסה ונולד לה בת שנלקחה ממנה‪ .‬בל הובאה אל מוסד לחולי נפש ושלחו אותה לעיקור (הראשונה שהחלו עליה את החוק)‪.‬‬
‫● חוק מידע גנטי (‪ - )2000‬הגנה על פרטיות המידע הגנטי‪.‬‬
‫○ לא תילקח דגימת דנ"א ולא תיערך בדיקה גנטית ללא הסכמה מדעת של הנבדק (לצורך מחקר צריך הסכמה בכתב)‪.‬‬
‫○ לעניין קבלת הסכמה מדעת לביצוע בדיקת דנ"א יינתן לנבדק הסבר מלא על משמעות הבדיקה‪.‬‬
‫○ לכל נבדק יינתן הסבר בכתב בדבר זכויותיו לעניין לקיחת דגימת דנ"א ועריכת בדיקה גנטית‪.‬‬
‫○ תוצאות בדיקה גנטית ימסרו‪ ,‬בהתאם להוראת הנבדק‪ ,‬לנבדק או למי שהורה לכך‪.‬‬
‫○ אדם שקיבל מידע גנטי תוך מילוי תפקידו ישמרו בסוד ולא ישתמש בו אלא אם קיבל את הסכמת הנבדק‪.‬‬
‫○ הסכמה למסירת מידע גנטי תעשה במפורש ובכתב‪.‬‬
‫○ מייעץ גנטי ראשי להעביר מידע למייעץ אחר לצורך טיפול בקרוב של הנבדק אלא אם הנבדק הודיע על התנגדות‪.‬‬
‫○ ניתן להעביר מידע גנטי גם אם הנבדק התנגד במידה וועדת האתיקה אישרה זאת לאחר ששוכנעה בכל אלה‪:‬‬
‫■ ‪ - 1‬מסירת המידע נחוץ לשמירה על בריאותו של הקרוב (גם אם הקרוב טרם נולד)‪.‬‬
‫■ ‪ - 2‬מסירת המידע היא הדרך היחידה להשיג את האמור בפסקה ‪.1‬‬
‫■ ‪ - 3‬התועלת שבמסירת המידע לקרוב עולה על הנזק שייגרם לנבדק‪.‬‬
‫○ אסור למעביד לדרוש מעובד או ממועמד לעבור בדיקה גנטית‪.‬‬
‫○ אסור למעביד להשתמש במידע גנטי לצורך קידום בעבודה‪ ,‬פיטורים‪ ,‬תנאי עבודה‪.‬‬
‫○ השר רשאי באישור ועדת המדע לקבוע מקומות עבודה בהם נחוצה בדיקה גנטית‪.‬‬
‫○ מבטח לא ישאל מבוטח או מועמד לביטוח אם עבר בדיקה גנטית ולא יבקש ממבוטח תוצאות של בדיקה גנטית‪.‬‬
‫○ מבטח שקיבל מידע גנטי לא יעבירו לאחר והשימוש במידע יהיה אך ורק לצורך כריתת החוזה‪.‬‬
‫○ ביצוע בדיקה גנטית לקטין מתחת לגיל ‪ 18‬חייב הסכמת ההורים ואחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫■ התגלו ממצאים המעידים על מחלה או מוגבלות שלצורך אבחונה נדרשת בדיקה גנטית‪.‬‬
‫■ אם אפשר לגלות מחלה או נשאות אשר ניתן למנעה‪ ,‬לדחות את התפרצותה או לשפר או לקדם את מצב‪.‬‬
‫■ גיל ‪ - 16‬לאחר גיל ‪ 16‬יש צורך גם בהסכמת הקטין בכתב ובמתן הסבר על הבדיקה לקטין בנוכחות ההורה‪.‬‬
‫● אין בחוק מידע גנטי ‪ -‬התייחסות לאאוגניקה החדשה‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪7‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬היבטים דתיים ואתיים בגנטיקה ורבייה‬
‫● מניעת חייו של העובר ‪ -‬הפלות‪ ,‬יצירת תינוק בהזמנה‪ ,‬בחירת מין התינוק‪ ,‬שיבוט‪.PGD ,‬‬
‫● חוק העונשין הפסקת הריון ‪ -‬עפ"י חוק רשאית לעשות הפלה רק מי שעומדת באחד מהקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫○ גיל ‪ -‬מתחת לגיל ‪ 17‬או מעל גיל ‪.40‬‬
‫○ הריון מחוץ למסגרת הנישואים ‪ -‬רווקה‪ ,‬גרושה‪ ,‬אלמנה‪ ,‬אישה שבגדה בבעלה‪.‬‬
‫○ יחסים אסורים ‪ -‬אונס‪ ,‬גילוי עריות‪.‬‬
‫○ חשד למום גופני או נפשי של הוולד בחומרה של ‪( 30%‬ללא הגבלה על שבוע ההריון) [אמורפי ונתון לשיקול דעת]‪.‬‬
‫○ במידה והמשך ההריון עלול לסכן את האישה גופנית או נפשית [אמורפי ונתון לשיקול דעת]‪.‬‬
‫● נקודות לשיקול ‪ -‬מה מצדיק הפסקת חיי עובר? נכות משמעתית‪ ,‬סיכון חיים‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬תזמון נכות‪/‬מחלה (מתי פורץ)‪ ,‬חברה‬
‫עם פחות נזקקים ‪ /‬חולים (השפעות כלכליות)‪.‬‬
‫● שקרים שמספרים לוועדה ‪ -‬מצב הזוי לפיו האישה צריכה "לשקר" בשביל לבצע הפלה‪ .‬למשל‪ ,‬הריון מחוץ לנישואים‪.‬‬
‫● עקרונות ‪-‬‬
‫○ קדושת חיים ‪ vs‬איכות חיים ‪ -‬חיי התינוק מול חיי המשפחה‪.‬‬
‫○ אוטונומיה ‪ vs‬כבוד האדם ‪ -‬אוטונומיה של ההורים לעומת כבוד האדם של התינוק‪.‬‬
‫○ תועלתנות ‪ vs‬כבוד האדם ‪ -‬התינוק יהיה נטל על החברה (תועלתנות) לעומת כבוד האדם של התינוק‪.‬‬
‫■ תועלת העובר ‪ -‬מניעת חיי סבל ‪ /‬מוות‬
‫● זווית דתית ‪-‬‬
‫○ מי הוא אדם ‪ -‬ההבדל בין אדם פוטנציאלי לאדם ביולוגי‪ ,‬מתי העובר מתחיל להיחשב אדם בעל זכויות‪.‬‬
‫■ נצרות קתולית ואורתודוכסית ‪ -‬העובר נחשב אדם החל משלב ההתעברות‪.‬‬
‫■ נצרות פרוטסטנטית ‪ -‬אין עמדה אחת (בחירה אינדיבידואלית)‪.‬‬
‫● זרם אוונגליסטי ‪ -‬דומה לקתולית ואורתודוכסית‪( ,‬יוצא דופן בהקשר הזה)‪.‬‬
‫■ יהדות ‪ -‬דעות חלוקות‪.‬‬
‫● סכנת חיים ‪ -‬במצב בו ההריון מסכן את חיי האם ניתן לבצע הפלה (חיי האם חשובים יותר)‪.‬‬
‫● דאורייתא ‪ -‬מחמיר‪.‬‬
‫● דרבנן ‪ -‬שוקלים היבטים נוספים‪ :‬פגיעה באיבר של האם‪ ,‬מחלה שעלולה לפרוץ אצל האם או‬
‫להחמיר‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים (יחס פחות מרכזי)‪ ,‬היבטים סוציו אקונומיים (שולי)‪.‬‬
‫● מיא בעלמא ‪ -‬עד ‪ 40‬ימים מההתעברות העובר לא נחשב אדם‪.‬‬
‫■ איסלאם ‪ -‬העובר נחשב אדם החל מהיום ה‪ 120-‬בו נכנסת הנשמה לגוף (קורה ב‪ 3-‬שלבים ומתחיל לפני)‪.‬‬
‫○ הפסקת הריון ו‪pgd-‬‬
‫■ נצרות קתולית ‪ -‬איסור גורף (יותר חמור מהפלה)‪.‬‬
‫■ נצרות פרוטסטנטית ‪ -‬יש מחלוקות‪.‬‬
‫■ יהדות ‪ -‬מדרבנן מתירים (מיא בעלמא)‪ ,‬העובר שהפרנו לא ברחם אימו ‪ -‬לא אדם (חז״ל)‪.‬‬
‫■ אסלאם ‪ -‬עד ‪ 120‬יום‪.‬‬
‫● ‪ - designer baby‬תינוק לפי הזמנה‪.‬‬
‫○ בעד ‪ -‬אוטונומיית ההורים‪ ,‬לגיטימי לוותר על תינוק חולה‪ ,‬שיפור תכונות‪ ,‬שוויון גנטי‪ ,‬תועלתנות (חברה מוצלחת)‪.‬‬
‫○ נגד ‪ -‬חשש לנזק‪ ,‬מדרון חלקלק‪ ,‬הליך בלתי הפיך הנוגד את האוטונומיה של התינוק‪ ,‬השפעות סביבתיות חברתיות‪,‬‬
‫הגברת פערים חברתיים ואי סובלנות לאחר‪ ,‬יצירת חברה עם פחד מאי התאמה לסטנדרטים (אי קבלה לתל אביב)‪.‬‬
‫○ בחירת מין הילוד ‪ -‬ניתן לבצע ‪( IVF‬הפריה חוץ גופית) לצורך בחירת מין היילוד‪ .‬מותר בישראל תחת התנאים הבאים‪:‬‬
‫■ לפחות ארבע ילדים משותפים (לבני זוג) מאותו המין וללא ילד מהמין המבוקש‪.‬‬
‫■ סיכון ממשי ‪ /‬ניכר לבריאות נפשית של אחד ההורים‪.‬‬
‫■ לאחר ייעוץ גנטי והסכמה מדעת להליך‪.‬‬
‫■ לוועדה יכולים לגשת ‪ -‬נשואים‪ ,‬ידועים בציבור‪ ,‬רווקה‪.‬‬
‫○ שיקולים נוספים ‪-‬‬
‫■ ‪ - IVF‬האם ההורים נזקקים להפריה חוץ גופית מסיבה רפואית ללא קשר לבחירת המין‪.‬‬
‫■ נזק ‪ -‬במידה ו‪ IVF-‬נעשה רק למטרת בחירת המין יש לאמוד את הנזק שיכול להיגרם לאישה‪.‬‬
‫■ מצב משפחתי וחברתי של הזוג לרבות הגיל שלהם‪.‬‬
‫○ בתכל'ס ‪-‬‬
‫■ אנשים מבצעים הפלות יזומות בגלל מין העובר (משקרים לועדה)‪ ,‬לרוב מעדיפים בנים‪.‬‬
‫■ הודו ‪ -‬יש יחס נשים גברים ‪ 1:1.3‬שהוביל למחסור בנשים מהסיבות‪:‬‬
‫● רצח נשים‪ ,‬הפלות‪ ,‬מוות של האם בלידה‪ ,‬טיפול מועדף לבנים (בריאותי ותזונתי)‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪8‬‬
 ‫אתיקה ‪ -‬אתיקה של מחלות גנטיות בגיל המבוגר‬
‫● מחלות גנטיות של הגיל המבוגר ‪ -‬מגג"מ‪.‬‬
‫● שיקולים אתים בביצוע ‪- PGD‬‬
‫○ מחלות גנטיות ‪ -‬חומרה? קיום טיפול? סבל? רצון ההורים? סיכון לעובר (האם ‪ PGD‬בטוח)? סיכון לאם? מימון?‬
‫○ מגג"מ ‪ -‬מספר שנות חיים טובות? האם בהכרח יופיע? תרופה עתידית? האם זה רק גנטי?‬
‫● הנחיות משרד הבריאות לביצוע ‪ PGD‬במגג"מ ‪( -‬בניגוד למחלות גנטיות ביילודים)‪.‬‬
‫○ הנחיות ‪ -‬אישור ועדה רגילה‪/‬מיוחדת‪ ,‬מתן ייעוץ גנטי להורים‪ ,‬הסכמה מדעת של ההורים‪.‬‬
‫○ מוטציות סרטניות ‪ -‬אפשר לשקול ‪ PGD‬אך יש צורך בדיון ועדה מיוחדת‪.‬‬
‫○ הנטינגטון ו‪ - CJD-‬אפשר לשקול ‪ PGD‬ללא צורך בוועדה מיוחדת (ועדה רגילה)‪.‬‬
‫■ הרכב הוועדה ‪ -‬רופא בתחום המיילדות‪ ,‬רופא בתחום גנטיקה ורופא משפחה (היכרות עם המשפחה)‪.‬‬
‫○ מימון ‪ -‬אין מימון של משרד הבריאות לביצוע ‪ PGD‬למגג"מ‪.‬‬
‫● הנטינגטון לעומת ‪ - BRCA‬שתי המחלות מציגות קצוות של הסקאלה‪.‬‬
‫○ הנטינגטון ‪ -‬אין טיפול‪ ,‬תסמיני המחלה קשים ובהכרח מופיעים (יבקשו לבצע ברירת עוברים)‪.‬‬
‫○ ‪ - BRCA‬קיים טיפול (כריתת שד)‪ ,‬תסמיני המחלה לא בהכרח מופיעים (לא יבקשו לבצע ברירת עוברים)‪.‬‬
‫● בדיקות גנטיות בילדים למגג"מ ‪-‬‬
‫○ המלצות בעולם ‪ -‬לדחות את ביצוע הבדיקה במידה ואין בה תועלת (טיפול או מניעה)‪.‬‬
‫○ שיקולים בעד ‪ -‬מפיג מתח וחרדה‪ ,‬מוריד חוסר ודאות‪ ,‬מסייע ביצירת ציפיות ריאליות להקמת משפחה‪ ,‬הורים מציגים‬
‫הכי טוב את רצון הילד‪ ,‬מתבגר יכול לקבל החלטה אוטונומית‪ ,‬מאפשר לשנות את אורח החיים‪.‬‬
‫○ שיקולים נגד ‪ -‬פוגע בזכות הילד לא לדעת (אוטונומיה עתידית)‪ ,‬פגיעה בפרטיות הילד‪ ,‬נזק לזהות של הילד‪ ,‬רגשות‬
‫אשם של ההורים‪ ,‬סימפטומים יתפרשו בטעות כמחלה‪ ,‬השפעה רעה על היחסים בתוך המשפחה‪.‬‬
‫○ בדיקות נשאות בילדים ‪-‬‬
‫■ הנחת יסוד ‪ - 1‬לנשאות ברוב המקרים אין השלכות על בריאות הילד‪.‬‬
‫■ הנחת יסוד ‪ - 2‬השלכות לילדים עתידים הן גם ככה לא רלוונטיות בילדות אלא רק בבגרות‪.‬‬
‫■ בעד ‪ -‬אי ודאות יכולה להזיק‪ ,‬ייתכן שלנשאות יש השלכות‪ ,‬הפחתת חשש של ההורים‪.‬‬
‫■ נגד ‪ -‬לאו דווקא שהילד ירצה לחלוק את המידע עם הוריו‪ ,‬סכנת סטיגמה‪.‬‬
‫● אוטונומיה של המתבגר ‪-‬‬
‫○ ארה"ב ‪ -‬יש לוודא שהבקשה אכן מגיעה מהמתבגר‪.‬‬
‫○ בריטניה ‪ -‬אם המתבגר מעל גיל ‪ 16‬או שהוא עומד ב‪( gilick competency-‬סולם הערכת כשירות) הוא יכול להחליט‬
‫○ שיקולים נגד ‪ -‬אוטונומיה לטווח‪-‬קצר מול אוטונומיה עתידית‪ ,‬זכות ההורים‪ ,‬ניסיון חיים קצר‪ ,‬האם המידע אמין (אולי‬
‫בעתיד תהא טכנולוגיה אמינה יותר לבדיקה)‪.‬‬
‫פסיכולוגיה ‪ -‬היבטים נפשיים של התמכרות‬
‫● התמכרות ‪ -‬מוגדרת כבעיה ביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬המאפיינים של התמכרות הם‪:‬‬
‫○ תשוקה עזה או דחף כפייתי לשימוש‪.‬‬
‫○ קושי בשליטה על כמות וזמן צריכת החומר‪.‬‬
‫○ הופעת תופעות גופניות כאשר לא משתמשים‪.‬‬
‫○ התפתחות סבילות לחומר‪.‬‬
‫○ הזנחה של הנאות ושל תחומי עניין אחרים‪.‬‬
‫○ התמדה בשימוש למרות מודעות שהדבר גורם לנזק‪.‬‬
‫● תהליך ההתמכרות ‪ -‬תהליך הדרגתי‪ .‬התנהגות ספורדית מתונה ← שימוש קבוע מופרז ← תלות ← התמכרות‪.‬‬
‫● התמכרות במודל הפסיכולוגי ‪ -‬נועדה להפחית כאב (להימנע ממצב המעורר רגש שלילי) ולייצר עונג (מטרה לקבל תגמול)‪.‬‬
‫○ תגמול ‪ -‬תחושת השייכות והרגשת השווי העצמי‪ .‬בהעדר הרגשות אלו אדם יכול לפתח דפוסי התמכרות‪.‬‬
‫○ מעגל ההתמכרות ‪ -‬אירוע שגרם לבעיה או למציאות מכאיבה ← פתרון באמצעות חומר ממכר ← בעיה חדשה‪.‬‬
‫○ טיפול ‪ -‬יש להתייחס למציאות המכאיבה שהובילה את האדם להתמכרות (מה הניע אותו)‪.‬‬
‫○ קבוצה תומכת ‪ -‬המניע החזק ביותר לשינוי ברוב תוכניות הטיפול הינו קבוצה תומכת‪.‬‬
‫פסיכולוגיה ‪ -‬הפרעות אכילה‬
‫● בחשד להפרעת אכילה הגישה של "נחכה ונראה" מסוכנת‪.‬‬
‫פסיכולוגיה ‪ -‬חרדה ודיכאון‬
‫● חרדה ‪ -‬פחד‪ ,‬דאגה במובן היומיומי ובמובן הנורמטיבי‪.‬‬
‫○ חרדה בפסיכולוגיה ‪ -‬פחד לא טבעי (לא רציונלי‪ ,‬לא פרופורציונלי) שיש בו כדי לשתק פעולה‪.‬‬
‫○ פיזיולוגיה ‪ -‬חרדה הינה תגובה הישרדותית למצב של איום‪ ,‬שמטרתה שימור העצמי ברמה הביולוגית‪.‬‬
‫○ תסמינים ‪ -‬גופני‪ :‬זיעה קרה‪ ,‬דפיקות לב‪ .‬פסיכולוגי‪ :‬פחד‪ ,‬מצוקה‪ .‬קוגניטיבי‪ :‬מחשבות שלא נותנות מנוח‪.‬‬
‫○ פחד ‪ -‬חרדה שונה מפחד בכך שהיא כוללת תסמינים שמופיעים בהיעדר כל איום מבחוץ‪.‬‬
‫● סוגי חרדות ‪-‬‬
‫○ הפרעת חרדה כללית ‪ -‬חרדה שלא קשורה ספציפית לשום דבר‪.‬‬
‫○ הפרעה טורדנית כפייתית ‪ -‬הפרעה שבד"כ ממוקדת סביב משהו מסוים שמטריד את המטופל‪.‬‬
‫○ הפרעת פאניקה ‪ -‬אקוטית‪ ,‬יש התקפי חרדה‪.‬‬
‫○ הפרעת דחק פוסט טראומטית ‪ -‬הפרעה ספציפית בתגובה לטראומה‪.‬‬
‫○ הפרעת חרדה חברתית ‪ -‬פחד מסיטואציות חברתיות‪.‬‬
‫○ פוביה ‪ -‬פחד מדברים ספציפיים (פחד גבהים‪ ,‬פחד ממקומות סגורים‪ ,‬פחד מעכבישים וכו')‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪9‬‬
 ‫פסיכולוגיה ‪ -‬התפתחות חברתית וקוגניטיבית‬
‫● אנחנו צריכים להיות כמו האדמה הלוהטת והרוח הנושבת‪ ,‬ולא כמו הכדור המתגלגל‪.‬‬
‫● החיים הם כמו ‪ inferior vena cava‬לפעמים מגיע רחם ומועך אותך‪.‬‬
‫● פסיכולוגיה התפתחותית ‪ -‬ענף החוקר שינויים התפתחותיים בתחומים‪ :‬מוטורי‪ ,‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי‪ ,‬חברתי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬מיני‪.‬‬
‫● קוגניציה ‪ -‬כוללת מחשבה‪ ,‬זיכרון ושפה‪ .‬כל אלה קשורים זה לזה‪.‬‬
‫● פיאז'ה ‪-‬‬
‫○ ‪ 4‬עקרונות בסיסיים ‪-‬‬
‫■ סכמות ‪ -‬ילדים נולדים עם תבניות של דפוסים קוגניטיביים דרכם הם מבינים את העולם‪ .‬תבניות אלו‬
‫משתנות עם הגיל ומתפתחות מאינסטינקטים אצל תינוקות לתוכניות מבצעיות מורכבות בילדים גדולים‪.‬‬
‫■ הבנת העולם ‪ -‬מבוססת על תוכניות קיימות‪ .‬הלמידה מתרחשת באמצעות הטמעה והתאמות חדשות‪.‬‬
‫■ אינטראקציה עם העולם ‪ -‬הופכת את התבניות למורכבות‪ ,‬ואינטראקציה אקטיבית עם הסביבה היא קריטית‪.‬‬
‫■ שלבים ‪ -‬התפתחות קוגניטיבית אינה רציפה‪ ,‬אלא בשלבים‪ .‬אנחנו לא כמו צמח אלא כמו זחל שגדל לפרפר‪.‬‬
‫○ שלבי התפתחות ‪-‬‬
‫■ מוטורי חושי (‪ - )0-2‬התינוק לומד על הסביבה באמצעות תנועה ותחושה‪( .‬יניקה‪ ,‬הנקה ואחיזה)‪.‬‬
‫■ טרום מבצעי (‪ - )2-7‬הפעולה היא תבנית מורכבת‪ ,‬בשלב זה נרכשת שפה (דיבור‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה)‪ .‬בשלב‬
‫זה אין הבנה שחפצים נשארים אותו הדבר גם כאשר צורתם משתנה (כאשר נמזוג נוזל מכוס אחת לאחרת‬
‫הילד חושב שיש יותר נוזל)‪ .‬הילד אינו מסוגל לראות דברים מנקודת מבט של מישהו אחר‪.‬‬
‫● חשיבה מאגית ‪ -‬נובעת מקושי להבחין בהבדל שבין מציאות ודמיון‪.‬‬
‫■ מבצעי (‪ - )7-11‬הילד מפתח חשיבה לוגית‪ ,‬יכול להבין תהליך‪ ,‬יכול ליצור דפוסים וקטגוריות‪.‬‬
‫■ מבצעי פורמלי (‪ - )+12‬הילד מבין תהליכים בסיסיים‪ ,‬בחשיבה מופשטת‪ ,‬לוגית ומדעית (יכול לפתור בעיות)‪.‬‬
‫● ניסוי מטוטלת ‪ -‬שואלים את הילד מה גורם למטוטלת להתנדנד מהר יותר (משקל‪ ,‬אורך החוט)‪,‬‬
‫ולאחר מכן נותנים לילד חומרים כדי לבדוק את ההשערה שלו‪ .‬הילד יפתור את הבעיה‪.‬‬
‫● חשיבה מופשטת ‪ -‬היכולת לדמיין משהו שלא קיים‪.‬‬
‫○ חינוך ‪ -‬חשוב להתאים תוכן ולמידה ליכולת הקוגניטיבית של הילד‪.‬‬
‫○ ביקורת על התיאוריה ‪ -‬התיאוריה פותחה על סמך הילדים שלו‪ ,‬יש גם אלמנט תרבותי‪ ,‬סביבתי‪.‬‬
‫● לב ויגוצקי ‪ -‬בניגוד לפיאז'ה שטען שלמידה היא משנית להתפתחות‪ ,‬טען שדרך הלמידה אנחנו מתפתחים‪.‬‬
‫○ עקרונות ‪-‬‬
‫■ ההתפתחות הפסיכולוגית היא הדרגתית ומתמשכת הנמשכת לאורך כל החיים‪.‬‬
‫■ ההתפתחות היא באמצעות אינטראקציות‪ ,‬התפתחות בין אישית היא קריטית להתפתחות קוגניטיבית‪.‬‬
‫■ ההתפתחות תלויה בתכנים תרבותיים‪ ,‬היסטוריים וחברתיים‪.‬‬
‫○ אזור התפתחות פרוקסימלי (‪ - )ZPD‬מרחב הלמידה של הילד‪ .‬השוואה בין שתי רמות התפתחות‪.‬‬
‫■ רמת התפתחות אמיתית ‪ -‬נקבעת ע"י היכולת של הילד לפתור בעיות באופן עצמאי‪.‬‬
‫■ רמת ההתפתחות הפוטנציאלית ‪ -‬נקבעת ע"י היכולת של הילד לפתור בעיות בהדרכת מבוגר‪.‬‬
‫● אריק אריקסון ‪ -‬מתמקד בהתפתחות פסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬מסתכל על שלבי התפתחות לאורך החיים‪ ,‬בכל שלב קיימת דילמה בין‬
‫צורך פסיכולוגי אינדיבידואלי לבין צורך חברתי‪.‬‬
‫○ גיל ‪ - 1-2‬אמון בסיסי לעומת חוסר אמון‪ .‬המפתח להתפתחות הוא אמא‪.‬‬
‫○ גיל ‪ - 2-4‬אוטונומיה מול בושה וספק‪ ,‬לשני ההורים תפקיד חשוב‪.‬‬
‫○ גיל ‪ - 4-5‬יוזמה מול אשמה‪ ,‬אם נעודד ניקח יוזמה‪ ,‬אם נאשים נרגיש אשמה‪.‬‬
‫○ גיל ‪ - 5-12‬עשייה מול נחיתות‪ ,‬אם נקבל פידבק חיובי נהיה חרוצים אם נקבל פידבק שלילי נרגיש נחיתות‪ .‬לחברי בית‬
‫הספר ולמורים יש את ההשפעה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫○ גיל ‪ - 13-19‬זהות מול בלבול תפקידים‪ ,‬עמיתים ומודלים לחיקוי הם המפתח‪.‬‬
‫○ גיל ‪ - 20-40‬אינטימיות לעומת בידוד‪ ,‬אנו מחפשים מחויבות לטווח ארוך‪ ,‬אם לא נוכל ליצור קשרים ארוכי טווח נהיה‬
‫מבודדים‪ .‬לחברים ולשותפים יש את ההשפעה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫○ יצירתיות מול סטגנציה ‪ -‬אם לא נפתור קונפליקטים מוקדם נוכל לחוות סטגנציה‪ .‬הבית והעבודה המשפיעים ביותר‪.‬‬
‫○ שלמות האגו לעומת ייאוש ‪ -‬אם אנחנו חושבים שעשינו טוב בחיים נרגיש שיש לנו יושרה אבל לא נוכל להרגיש ייאוש‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪10‬‬
 ‫סוציולוגיה ‪ -‬תפיסת המציאות מבעד לעדשות סוציולוגיות‬
‫● עדשה מבנית תפקודית ‪ -‬הסתכלות על החברה כאורגניזם שלם בעל מערכות‪ .‬לכל מערכת חלק אינטגרלי בתפקוד השלם‪.‬‬
‫○ הקשר בין המערכות ‪ -‬מאזנות אחת את השנייה ומקיימות ביניהן יחסי גומלין‪.‬‬
‫○ אם יש תקלה ‪ -‬כל אחת מן המערכות דואגות לתקן את אי הסדר החברתי שנוצר‪.‬‬
‫● המערכות ‪-‬‬
‫○ תרבותית ‪ -‬נותנת לאדם לגיטימציה להיות חלק מהחברה‪ .‬התרבות כוללת ערכים משותפים שמערכת זו מנחילה‪.‬‬
‫○ חברתית ‪ -‬רשת המסייעת ליצור אינטגרציה בין בני אדם או גופים בחברה‪.‬‬
‫○ אישיות ‪ -‬מערכת פוליטית‪ .‬אחראית על השגת יעדים קולקטיביים ע"י איזון‬
‫ובלימה בין צרכי השחקנים לצרכי המערכת‪.‬‬
‫○ אורגנית ‪ -‬אדפטציה היא הכוח המניע את החברה האנושית (טכנולוגיה‪,‬‬
‫כוח אדם‪ ,‬תשתית) מאפשרים לבני אדם להסתגל לסביבה החברתית‪,‬‬
‫למציאות החברתית הקיימת‪.‬‬
‫○ נורמה ‪ -‬המערכות הללו מגדירות את הנורמה שעליה מושתתת החברה‪.‬‬
‫אלו שסוטים מהנורמה אינם חלק מהחברה‪.‬‬
‫○ סוטים ‪ -‬מחזקים את המערכות כי אלו שסוטים מדגישים מה שגוי באוכלוסייה‪.‬‬
‫● תפקיד החולה ‪ -‬החולה נמצא במצב לא שגרתי ואין להעניש אותו על כך‪ .‬על החולה חובה לרצות להחלים ולחזור לנורמה‪.‬‬
‫● תפקיד הרופא ‪ -‬להיות עם ידע ומיומנויות לתת אבחון (להגדיר מי חולה) וטיפול ע"מ להחזיר את החולים לתפקידם החברתי‪.‬‬
‫● תיאוריית המיסוד ‪-‬‬
‫○ מיסוד ‪ -‬תהליך בו פעילות חברתית הופכת להיות מושרשת בחברה‪ .‬בני אדם שואפים למצב של סדר חיצוני ושגרת‬
‫חיים אך לעיתים מתח פנימי (צרכים רגשיים ודחפים) מובילים אותם למיסוד סדר חברתי חדש‪.‬‬
‫○ תהליך המיסוד ‪-‬‬
‫■ השתגרות ‪ -‬נקיטת פעולות שרוצים שיהפכו לחלק מהשגרה (נדרשת אינטראקציה של לפחות שני אנשים)‪.‬‬
‫■ התמסדות השגרה ‪ -‬הקמת מוסד אובייקטיבי שמגדיר את הפעילות‪.‬‬
‫■ אובייקטיביזציה ‪ -‬הפיכת המוסד למקום מובנה עם מתנדבים חדשים‪ .‬לכל מוסד יש פיקוח ואכיפה‪.‬‬
‫■ הפנמה ‪ -‬הסדר החברתי מושרש בחברה (ואף מועבר לדור ההמשך)‪.‬‬
‫● הגישה הדרמטורגית ‪ -‬גישה זו מניחה כי העולם הוא במה וכולנו שחקנים שמנסים להעביר רושם לסביבה‪.‬‬
‫○ העצמי ‪ -‬אין עצמי‪-‬גרעיני אלא עצמי מתפתח ומשתנה בהתאם לכללי המשחק‪.‬‬
‫○ דוגמא ‪-‬‬
‫■ במה ‪ -‬שיעור בפקולטה‪.‬‬
‫■ השחקן ‪ -‬מירב אמורה להעביר רושם שהיא עלולה להגיע כל רגע לרשום נוכחות‪.‬‬
‫■ הקהל ‪ -‬הכיתה אמורה להשתכנע מהמשחק ולהישאר בהרצאה‪.‬‬
‫○ במידה והקהל לא מאמין לשחקן ‪ -‬נוצר שיבוש בהגדרת המצב‪ .‬כדי להתגבר על השיבוש צריך הסכמה משותפת‪.‬‬
‫■ מנהגים מגנים ‪ -‬הקהל מנסה להתגבר על השיבוש (למשל‪ ,‬הכיתה תגיד לעצמה שמירב הלכה הביתה)‪.‬‬
‫■ מנהגים מגנניים ‪ -‬השחקן מנסה להתגבר על השיבוש (למשל‪ ,‬מירב תיקח נוכחות פעמיים ביום)‪.‬‬
‫● עדשה מרקסיסטית ‪ -‬גישה זו טוענת שכל המציאות החברתית כוללת מאבקים בין מעמדות‪ .‬אלו ששולטים בכלכלה ובחברה‬
‫וכל השאר (למשל‪ ,‬הנד ושאר הכיתה)‪.‬‬
‫○ השיטה הקפיטליסטית ‪ -‬מתאימה לגישה זו‪ .‬החברה מתחלקת לפועלים (הסחורה ‪ /‬חומר) ובעלי ההון‪.‬‬
‫○ החברה ‪ -‬בנויה מתשתית (אחראית על הייצור) ובניין העל (מוסדות החברה והתרבות)‪.‬‬
‫○ בעלי ההון ‪ -‬שולטים בכלכלה באופן גלובלי ושולטים בבניין העל‪ .‬קשר ישיר בין בעל הממון לרוח (בניין העל)‪.‬‬
‫■ תודעה כוזבת ‪ -‬מצב זה יוצר מציאות מזויפת‪ ,‬אין הזדמנות שווה לכולם‪.‬‬
‫■ ניכור ‪ -‬מנתקת את החוויה האנושית מיצירתיות ורגש‪.‬‬
‫○ שינוי חברתי ‪ -‬הניכור והתודעה הכוזבת יובילו למלחמת מעמדות (מאבק כוחני בשליטה על הייצור)‪.‬‬
‫○ הרס עצמי ‪ -‬מרקס האמין שיהיה יותר מדי ייצור ופחות מדי אנשים שיכולים לרכוש ולכן השיטה מועדת לכישלון‪.‬‬
‫● עדשה וובריאנית ‪ -‬מקס הוסיף לתיאוריה של מרקס כי ניתן לחלק את החברה לא רק לפי כלכלה אלא סביב ‪ 3‬אלמנטים‪:‬‬
‫○ מעמד ‪ -‬מבחינה כלכלית‪ ,‬מקורות הכנסה‪( .‬משותף למרקס)‪.‬‬
‫○ סטטוס ‪ -‬שיוך תרבותי‪ .‬לפי שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מגדר‪ .‬כל קבוצת סטטוס נאבקת על הכרה‪.‬‬
‫○ מפלגה ‪ -‬קבוצה חברתית שקמה כדי לקדם את האינטרסים שלה‪.‬‬
‫● עדשה פוסט‪-‬סטרוקטורלית ‪ -‬תיאוריה שהגה מישל פוקו‪ .‬עוסק בהבנת הידע הקיים‪.‬‬
‫○ שיח ושדות שיח ‪ -‬יש כל מיני עולמות של שיח‪ :‬נשיות‪ ,‬מחלות נפש‪ ,‬וירוסים‪ ,‬אומנות‪,‬‬
‫מדע‪ ,‬פוליטיקה וכו'‪ .‬פוקו טוען שצריך להבין ששיח נוצר מהקשר שבין ידע וכוח (ידע יוצר כוח וכוח יוצר ידע)‪.‬‬
‫■ הכוח ‪ -‬נמצא בכל מקום‪ ,‬בכל אינטראקציה חברתית ולא רק אצל בעלי ההון‪.‬‬
‫■ דוגמא ‪ -‬לרופא יש את המידע הרלוונטי על העובר וזה יוביל לנקיטת פעילות הפלה כן‪/‬לא וזהו כוח‪.‬‬
‫○ פרדיגמת ידע ‪ /‬כוח ‪ -‬יחסי הגומלין בין מיקום הכוח וכינון הידע מאפשרים עיצוב רעיונות‪ ,‬עולמות ידע ומידע‪.‬‬
‫○ ביו‪-‬כוח ‪ -‬מושג המתאר כיצד המדינה מפקחת וממשמעת את הגוף האנושי (דמוגרפיה‪ ,‬ילודה‪ ,‬פריון‪ ,‬ענישה)‪.‬‬
‫○ ביו‪-‬פוליטיקה ‪ -‬שילוב בין כוחות פוליטיים לכוחות ביו‪-‬רפואיים באופן הניהול והמשמעת של הגוף החברתי‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪11‬‬
 ‫סוציולוגיה ‪ -‬סוציאליזציה רפואית‬
‫● סוציאליזציה ‪ -‬תהליך החברות‪ .‬התהליך בו אדם הופך להיות חבר בקבוצה או בחברה ורוכש ערכים‪ ,‬נורמות התנהגותיות‪,‬‬
‫אמונות ותחושה של זהות חברתית (קבוצתית)‪ .‬התהליך נמשך לאורך החיים בכל תפקיד חדש המפגיש את האדם עם ציפיות‬
‫ונורמות התנהגותיות חדשות‪.‬‬
‫● דואליות האדם ‪-‬‬
‫○ גוף‪ ,‬אורגניזם‪ ,‬מחובר ותלוי בטבע‪.‬‬
‫○ יצור חברתי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬שולט בטבע‪.‬‬
‫● ג'ורג' הרברט ‪ -‬העצמי הוא תהליך של איזון תמידי ודינמיקה בין ‪ I‬ל‪.ME -‬‬
‫○ ‪ - I‬החלק האורגני‪ ,‬גופני‪ ,‬חופשי מאילוצים חברתיים‪ ,‬מגיב למצבים ואינטראקציות (רגשות‪ ,‬תגובות פיזיולוגיות)‪.‬‬
‫○ ‪ - ME‬מערכת מאורגנת של כללים וחוקים של אחרים בסיטואציות שונות‪.‬‬
‫○ העצמי ‪ -‬מתפתח בשלבים‪ ,‬דרך אינטראקציה חברתית‪ ,‬תגובה לגירויים‪ .‬עצמי רפלקטיבי הוא השלב האחרון‪.‬‬
‫● ה״זר״ (זימל) ‪ -‬הגיע אל קבוצה נתונה‪ ,‬הוא לא גדל לתוכה והוא נתפס בה בתור זר ולכן יש לו את המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫○ ניידות ‪ -‬הזר אינו בעל קניין או קרקעות‪ ,‬לכן חופשי ממחויבות למקום מסוים‪.‬‬
‫○ אובייקטיביות ‪ -‬בגלל יחסי קרבה‪/‬ריחוק לקבוצה יש לזר מבט חיצוני על הנעשה‪.‬‬
‫○ פתיחות ‪ -‬בגלל "זרותו" אנשים ירגישו בנוח להתוודות אליו‪.‬‬
‫○ חופש ‪ -‬הזר אינו קבול לנורמות‪ ,‬הרגלים ולכן "חופשי" במידה מסוימת‪.‬‬
‫● תהליך הסוציאליזציה הרפואית של סטודנטים לרפואה ‪ -‬כוללת מאפיינים פורמליים ובלתי פורמליים‪.‬‬
‫○ פורמלי ‪ -‬הקניית ידע רפואי‪ ,‬שפה רפואית‪ ,‬נורמות התנהגותיות (התנהגות במערכת)‪.‬‬
‫○ בלתי פורמלי ‪ -‬חוסר וודאות בכמה מישורים‪ :‬כמות הידע הרפואי‪ ,‬הידע הרפואי (מדע הרפואה לא תמיד יודע להסביר‬
‫מחלות וכו')‪ .‬בנוסף קיימת חוסר ודאות כיצד להבדיל בין שני הסוגים האם אני לא יודע איך לטפל בחולה כי לא למדתי‬
‫מספיק וחסר לי ידע? או שמדע הרפואה מוגבל ולא יודע להסביר את המחלה?‪.‬‬
‫● רנה פוקס ‪ -‬ערכה מחקר בקרב סטודנטים לרפואה ולמדה כיצד הם מפתחים דאגה מרוחקת‪.‬‬
‫○ דאגה ‪ -‬ערך חשוב בחינוך הרפואי‪ ,‬צורה של ניהול רגשי‪ .‬רופאים חייבים לנהל את רגשותיהם ולהיות פחות מעורבים‬
‫ומזוהים עם המטופלים‪ .‬איזון עדין בין אובייקטיביות לאמפתיה‪ ,‬בין קור רוח לחמלה‪ ,‬בין מבט מקצועי לדאגה למטופל‪.‬‬
‫○ סוציאליזציה בלתי פורמלית ‪ -‬הסטודנטים לומדים להתמודד עם חוסר הוודאות של הפרופסיה הרפואית ע"י‪:‬‬
‫■ ניסיון לעמוד בציפיות המרצים (רופאים)‪ ,‬להיות צייתנים לרופאים הבכירים‪ ,‬להתמחות בתחום צר תוך ויתור‬
‫על גופי ידע אחרים‪ ,‬צבירת ניסיון קליני‪ ,‬התמקדות בטכניקה‪.‬‬

‫סוציולוגיה ‪ -‬מגדר ומיניות‬

‫● הפרדיגמה הבינארית ‪-‬‬
‫○ מין ביולוגי ‪ -‬זכר‪/‬נקבה‪.‬‬
‫○ מגדר ‪ -‬גבר‪/‬אישה‪.‬‬
‫○ מיניות ‪ -‬הומו‪/‬הטרו‪.‬‬
‫● ערעור הפרדיגמה הבינארית (התיאוריה הקווירית) ‪ -‬מין‪ ,‬מגדר ומיניות הן קטגוריות פיקטיביות שנוצרו דרך יחסי כוח‪.‬‬
‫○ קוויר ‪ -‬מונח שהיה בעבר גנאי‪ .‬התיאוריה הקווירית פירקה את המשמעות והמהות של זהויות מגדריות‪.‬‬
‫● רקע היסטורי לכינון המין הביולוגי ‪-‬‬
‫○ ‪ - one sex model‬התייחסות רפואית למין במודל יחיד שנקרא גוף‪ .‬המאפיינים הפנימיים והחיצוניים לא בעלי שם‬
‫שונה (לנשים יש פין פנימי)‪ ,‬האיברים עצמם זהים אך טמפ' גוף שונה גורמת לשוני חיצוני‪[ .‬אמות מידה גבריות]‪.‬‬
‫○ פמיניזם ליברלי ‪ -‬נשים ביקשו לשנות את גורלן ולדרוש שוויון זכויות‪ .‬סופרג'יסטיות נאבקו על הזכות לבחור ולהיבחר‪,‬‬
‫לרכוש השכלה‪ ,‬בעלות על רכוש והשתתפות בשוק העבודה (איים על הנורמה החברתית)‪.‬‬
‫○ דואלי‪-‬מיני ‪ -‬האיום על הנורמה החברתית הוביל את המערכת הרפואית להגדיר גוף בצורה דואלית (זכר‪/‬נקבה)‪.‬‬
‫○ הרמפרודיט ‪ -‬גוף שחורג מהנורמה המינית (זכר‪/‬נקבה) אשר כונה "‪( "error of sex‬טעות של הטבע)‪.‬‬
‫○ עידן הגונדות ‪ -‬המין מתבטא דרך בלוטות המין‪ .‬שחלות‪ :‬נשים‪ ,‬אשכים‪ :‬גברים (אנשים עם שחלות ואשכים לא סווגו)‪.‬‬
‫○ ג'ון מאני ‪ -‬רופא‪ .‬הראה כי לא ניתן לקבוע מין אצל אינטרסקס ולכן הפתרון הוא לבצע ניתוח רפואי לתיקון המין בגיל‬
‫צעיר ולשמור על כך בסוד‪ .‬החשיבות לדעתו היא המאפיינים החברתיים! פחות המאפיינים הפיזיים‪.‬‬
‫○ אינטרסקסואליים ‪ -‬בשנות ה‪ 90-‬החלה מחאת האינטרסקסים שטענו כי עברו "אונס רפואי" ללא שליטתם‬
‫וההתערבות הרפואית הזיקה להם גופנית‪ ,‬רגשית וחברתית‪.‬‬
‫■ סוד ‪ -‬הגביר תחושת סטיגמה שונות‪ ,‬תלותיות וחוסר ביטחון עצמי‪.‬‬
‫■ ניכור גופני ‪ -‬של מי הגוף הזה בכלל? תחושת אובדן על הגוף‪.‬‬
‫○ מינגוף ‪ -‬תהליך בו מערכת רפואית מתבוננת בגוף‪ ,‬מאבחנת אותו‪ ,‬מעצבת אותו לפי נורמות (זכר‪/‬נקבה) ועוקב אחריו‬
‫■ מעגל הקסמים ‪ -‬אינטרסקס ← אבחון רפואי ← כינון מין ← תחושת ניכור ← שיפור האבחון הרפואי‪.‬‬
‫● מגדר ‪ -‬מוסד חברתי המתווה לאנשים חוקי התנהגות‪ ,‬כללים ותפקידים מובחנים‪ .‬בו יש יחסי כוח וחוסר שוויון‪.‬‬
‫● שינוי מין ‪ -‬כדי לשנות מין‪ ,‬צריך לעבור ועדה עם מספר קריטריונים ובעצם כדי לעבור את הוועדה צריך לספר את הסיפור‬
‫שרוצים לשמוע‪ ,‬צריך להיות מאובחן עם "חוסר נוחות מגדרית" מה שיוצר התוויה (סטיגמה)‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪12‬‬
 ‫סוציולוגיה ‪ -‬וריאציות של כרומוזומי מין ופרספקטיבה סוציולוגית גופנית‬
‫● פרספקטיבה גופנית ‪-‬‬
‫○ איך המערכת החברתית משפיעה על הגוף שלנו‪ ,‬הגוף במרכז‪.‬‬
‫○ איך היבטים מרחביים חברתיים תרבותיים משפיעים על הגוף ע״י שימוש בכוח ושליטה חברתית פוליטית וכלכלית‪.‬‬
‫○ בוחנת היבטים חברתיים‪/‬סובייקטיביים מתוך הגוף ‪ -‬משמעויות שאנשים נותנים לגופם‪ ,‬חיבור גוף ונפש‪ ,‬איך אני חווה‬
‫את הגוף שלי ואיך הגוף מתאים את עצמו לחברה‪.‬‬
‫○ הגוף כדבר דינאמי‪ ,‬משתנה‪ ,‬בלתי צפוי ואינסופי‪.‬‬
‫○ הדינמיקה בין הניסיון לנרמל את הגוף לבין מרחבי ההתנגדות לנרמול‪.‬‬
‫● בריאן טרנר ‪ -‬מודל המאפשר הבנה רב ממדית על המשמעויות השונות הניתנות לסוגיות גנטיות‪.‬‬
‫○ הפרט (מיקרו) ‪ -‬איך אנשים חווים את הגוף שלהם‪ ,‬מחלות‪ ,‬מיניות‪ .‬פנומנולוגיה (החוויה הסובייקטיבית עצמה)‪.‬‬
‫○ הרווחה (ביניים) ‪( -‬תרבות וחברה) קטגוריות תרבותיות של חולי \ סטייה \ נורמה‪ .‬סוציולוגיה של תפקידים‪.‬‬
‫○ המוסדי מערכתי (מקרו) ‪ -‬מערכת הבריאות \ הפוליטיקה של הבריאות‪.‬‬
‫● ארתור פרנק ‪ 4 -‬בעיות בין סובייקט גופני לחברה‪ :‬שליטה על הגוף‪ ,‬שיוך גופני‪ ,‬שיוך אחר לגוף (הגוף ביחס לחברה)‪ ,‬תשוקה‪.‬‬
‫○ טיפוסים ‪-‬‬
‫■ הגוף הממושמע ‪ -‬פועל לפי דרישות‪ ,‬נשלט‪ ,‬עם מעט תשוקה לחיים‪ ,‬נשפט לפי ביצועיו‪.‬‬
‫■ הגוף המשתקף ‪ -‬גוף צרכני‪ ,‬מושפע מתרבות צריכה‪ ,‬תשוקה עצמית‪ ,‬עוסק בנראות ונשפט לפי זה‪.‬‬
‫■ הגוף הכוחני ‪ -‬מבקש כוח ושליטה על אחרים‪ ,‬מנותק מגופים אחרים‪ ,‬שולט‪ ,‬לא מחובר וללא תשוקה‪.‬‬
‫■ הגוף התקשורתי ‪ -‬אידיאלי ולא ניתן לשליטה‪ .‬מחובר לעצמו ולאחרים‪ ,‬עם תשוקה‪ ,‬מחובר לגוף‪-‬נפש‪.‬‬
‫● קליינפלטר ‪ -‬כיום ישנם ‪ 3‬שלבים בחיים בהם אדם יכול לגלות שהוא בעל ‪.XXY‬‬
‫○ השלבים ‪ .1 -‬בדיקות טרום לידה‪ .2 .‬בדיקת אשכים לפני הגיוס‪ .3 .‬בדיקות פוריות‪.‬‬
‫○ הסתרה מדעת ‪ -‬חברה של לימור מערערת על הצורך לגלות לנערים בני ‪ 17‬לפני גיוס על זה שיש להם קליינפלטר‪.‬‬
‫■ סיבות ‪ -‬האם יש בכך תועלת לילד? האם הילד מספיק בוגר בשביל להתמודד? איך המשפחה תקבל? האם‬
‫זה לא יגרום לפגיעה בדימוי העצמי?‪.‬‬
‫● הערה ‪ -‬מכאן ההמשך לדעתי פחות חשוב‪.‬‬
‫● גילוי כרומוזומי המין ‪-‬‬
‫○ וולטר פלמינג ‪ -‬גילה‪ :‬מיטוזה וכרומוזומים‪.‬‬
‫○ הרמן הנקינג ‪ -‬גילה‪ :‬קיום של כרומוזום ‪ x‬אצל צרעה (חשב שזה מיותר)‪.‬‬
‫○ נטי מריה סטיבנס ‪ -‬גילתה‪ :‬קיום של כרומוזום ‪( y‬כרומוזום ‪ X‬יוצר הבדלים בין חרקים שונים)‪.‬‬
‫○ מחקר דרוזופילה ‪ -‬אפשר גילוי כרומוזומי מין‪ ,‬הייתה הטיה לטובת ‪ X‬כי הוא גדול יותר‪.‬‬
‫■ מורגן תומס וברידג׳ס קלווין ‪ -‬מחקר על זבובי פירות גילה וריאציות של ‪( XXY, X0‬הניחו ש‪ X-‬דומיננטי)‪.‬‬
‫○ מורי בר & אוורט ברטמן ‪ -‬גילו‪ :‬קיום גופיפי בר בתאי חתולות המאפשר לבחון את כרומוזום ה‪ X-‬המושתק‪.‬‬
‫■ וריאציות של כרומוזומי המין ‪ -‬התייחסו לכרומוזומי מין כמאפיין ולא בתור קובע מין‪.‬‬
‫○ גילוי ‪ - SRY‬נקודת מפנה ביחס לקביעת המין‪.‬‬
‫● וריאציות של כרומוזומי מין ‪-‬‬
‫○ תסמונת טרנר ועמימות מינית ‪ -‬תסמינים‪ :‬קומה נמוכה‪ ,‬הצרות אבי העורקים‪ ,‬עיבוי צוואר‪ ,‬חוסר תפקוד שחלות‪.‬‬
‫■ פול פולני ‪ -‬גילה את ‪ .45X0‬טען כי הצרות אבי העורקים מתרחשת בעיקר בגברים ולכן קורה גם בטרנר‪.‬‬
‫○ תסמונת קליינפלטר ועמימות מינית ‪ -‬תסמינים‪ :‬אשכים קטנים‪ ,‬גניקומסטיה‪ ,‬טוסט׳ נמוך‪ fsh ,‬גבוה‪ ,‬ייצור זרע נמוך‪.‬‬
‫■ ג'ייקובס ‪ -‬גילה ‪ ,XYY‬״סופר זכר״‪ ,‬יוחס לאלימות‪ ,‬מסוכן לחברה‪ ,‬בהמשך‪-‬אין קשר בין זה לסוציאליזציה‪.‬‬
‫סוציולוגיה ‪ -‬סוציולוגיה של המוות‬
‫● בין גוף לנפש ‪-‬‬
‫○ ההבחנה המערבית ‪ -‬מפרידה בין החיים בעולם "הזה" לבין החיים בעולם "הבא"‪.‬‬
‫○ דתות מונותאיסטיות ‪ -‬מבחינות בין הגוף "הטמא"‪" ,‬היצרי"‪" ,‬בר חלוף" לבין הנפש "הטהורה"‪" ,‬האינסופית"‪.‬‬
‫○ תרבות המערב ‪ -‬למרות הכרה בקיום מעבר לקיום הפיזי התרבות המערבית מקדשת את החיים ומפחדת מהמוות‪.‬‬
‫○ שפינוזה ‪ -‬הנפש היא חלק מהגוף (אין נפש בלי גוף)‪.‬‬
‫○ קרל גוסטב ‪ -‬האמונה שיש חיים לאחר המוות נותנת לאנשים משמעות לחיים ומפחיתה את הפחד מהמוות‪.‬‬
‫● מוות ‪ -‬תופעה ביולוגית‪ :‬מצב או תהליך בו האורגניזם חדל להתקיים ולתפקד‪.‬‬
‫● מוות כתופעה חברתית ‪ -‬אירוע תרבותי סימבולי (טקס‪ ,‬שבעה‪ ,‬אבל וכו')‪.‬‬
‫● אנומיה ‪ -‬מצב חברתי של בלבול‪ ,‬אי וודאות‪ ,‬הנגרם כתוצאה משינוי קיצוני (למשל קורונה‪ ,‬מוות‪ ,‬צפת)‪.‬‬
‫● אמיל דורקהיים ‪ -‬מתאר כיצד התאבדות היא תופעה חברתית‪( .‬לכידות חברתית מונעת התאבדות)‪.‬‬
‫● חברה מערבית ‪ -‬גורמת לאנשים לחשוב שאורח חיים בריא והעדר חולי מאריכה חיים ולכן מוות זה מצב של אנומיה חברתית‪.‬‬
‫○ המערכת הרפואית והדתית ‪ -‬המוות מתנהל באופן סמוי מהחברה ע"י המערכת הרפואית והדתית‪.‬‬
‫● בדידותם של הנוטים למות ‪ -‬אנשים מחפשים אחר משמעות קיומם כאשר המוות הקרב‪.‬‬
‫● זהר גזית ‪ -‬החברה הישראלית מחלקת את המוות לשני סוגים‪.‬‬
‫○ מוות טוב ‪ -‬סיבת מוות הקשורה לנרטיב הישראלי (חייל שמת בקרב‪ ,‬אזרח שנרצח בפיגוע)‪.‬‬
‫○ מוות רע ‪ -‬סיבת מוות הקשורה לגורם שאינו מתקבל בחברה הישראלית (התאבדות‪ ,‬המתת חסד‪ ,‬מחבל)‪.‬‬
‫● קפה מוות ‪ -‬מקום בשוויץ שאנשים הולכים אליו לדבר על המוות (לרוב לפני המתת חסד)‪.‬‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪13‬‬
 ‫סוציולוגיה ‪ -‬הבניה חברתית של מחלות נפש‬
‫● רנה דקארט ‪ -‬יש מערכת דואלית של גוף ונפש (אני חושב משמע אני קיים)‪.‬‬
‫● מחלת נפש ‪-‬‬
‫○ במדע יש סתירה פנימית בין משמעות של נפש שהיא משהו אבסטרקטי לבין מחלה שהיא משהו מוחשי‪.‬‬
‫○ הגדרה רפואית (‪ - )DSM‬מצבים רגשיים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים שאינם נורמטיביים (דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬סכיזופרניה‪,‬‬
‫דו‪-‬קוטביות ועוד)‪ .‬מקור ההפרעה הוא בבעיה גופנית (למשל חוסר איזון כימי)‪.‬‬
‫○ טיפול ‪ -‬ברוב המקרים טיפול פסיכיאטרי (תעשיית התרופות משגשגת)‪.‬‬
‫● תומאס סאס ‪ -‬אין דבר כזה מחלת נפש‪ ,‬אלא התייחסות של החברה לאנשים בחברה (סטיגמה‪ ,‬מאבקי כוח ונורמה חברתית)‪.‬‬
‫● הסוציולוגיה של הבריאות ‪ -‬מתמקדת בשני דברים בהקשר של מחלות נפש‪:‬‬
‫○ המשמעות של האבחון וההגדרה של חולי‪/‬בריאות נפשית (מהי סטייה‪/‬נורמה חברתית?)‪.‬‬
‫○ הגורמים החברתיים השונים המכוננים בריאות נפשית‪ /‬או מצוקה‪ ,‬סבל‪ ,‬בעיות הקשורות בבריאות הנפש‪.‬‬
‫● נורמאלי ‪ -‬אדולף קווטלט המציא את הסטטיסטיקה ע"מ לבחון מדדים גופניים של האדם "הנורמלי" הרציונאלי‪ ,‬פרודוקטיבי‪.‬‬
‫○ נורמה גופנית ‪ -‬משקפת לכאורה איכות מוסרית (כיעור גמדות וכו' הפכו לסטיה מהנורמה)‪.‬‬
‫● התנועה להשבחת הגזע (קרל פירסון) ‪ -‬תנועה החוקרת מומים גופניים והתנהגויות לא "מוסריות" במטרה למנוע את קיומם‪.‬‬
‫○ חוק ‪ -‬התנועה היוותה את ההצדקה לחוקי עיקור בכפייה‪.‬‬
‫○ התנועה הנאצית ‪ -‬יישמה רעיונות וחוקים שכבר היו קיימים בתנועה להשבחת הגזע‪.‬‬
‫● פרידסון ‪ -‬למחלה יש קונטקס חברתי‪ .‬אדם מגיע לרופא רק לאחר קבלת פידבק בקבוצת ההתייחסות שלו (קבוצת ההדיוטות)‪.‬‬
‫○ פער ‪ -‬ככל שהפער בין קבוצת הייחוס לממסד הרפואי גדל המטופל יגיע לרופא מאוחר יותר או לא יגיע (חיסונים)‪.‬‬
‫● בין סטיגמה למדיקליזציה של חולי נפשי (גופמן) ‪ -‬סטיגמה היא הפער בין ציפיות החברה מהאדם לבין האדם בפועל‪.‬‬
‫○ סוגים ‪ -‬סטיגמה גופנית‪ ,‬סטיגמה אישיותית‪ ,‬סטיגמה שבטית (מי החברים שלך)‪.‬‬

‫סוציולוגיה ‪ -‬מדיקליזציה של הריון ורבייה ‪ -‬ד"ר לימור מעודד דנון‬

‫● מדיקליזציה ‪ -‬שליטה של המערכת הרפואית בהליכים שהיו ספונטניים בעבר‪ ,‬למשל לידה‪.‬‬
‫○ קונראד ושינדלר ‪ -‬טענו כי הרופאים בעלי אינטרסים‪ ,‬אמונות ויחסי כוח מביאים להגדרת היבטים של הגוף‪ ,‬הנפש‬
‫וההתנהגויות במונחים רפואיים‪.‬‬
‫○ הפיכת תופעה חברתית‪ ,‬התנהגותית‪ ,‬גופנית‪ ,‬אשר מעוררת מחלוקות חברתיות (שונות מהנורמה) לסוגיה רפואית‬
‫כלומר כזו הדורשת מבט "אובייקטיבי"‪" ,‬מדעי" (לכאורה) הכולל אבחון‪ ,‬דרכי טיפול ובהמשך גם מניעה‪.‬‬
‫○ מדיקליזציה של התנהגויות "סוטות" ‪ -‬התנהגות מחוץ לנורמה החברתית הופכות להיות מוסברות באופן רפואי‪,‬‬
‫ביו‪-‬רפואי (מחלות נפש‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬היפראקטיביות‪ ,‬הומוסקסואליות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬אלימות‪ ,‬ניכור גופני)‪.‬‬
‫● גנטיזציה ‪( -‬אבבי ליפמן) הפיכת שונויות חברתית‪ ,‬התנהגותיות‪ ,‬גופניות לתופעה גנטית‪ ,‬המפורשות דרך השיח הגנטי‪.‬‬
‫○ הסבר ‪ -‬תהליך הגנטיזציה כולל חיפוש אחר הסבר גנטי לאותן שונויות (גן לאוטיזם‪ ,‬להומוסקסואליות‪ ,‬להתמכרות)‪.‬‬
‫○ השלכות ‪ -‬דטרמיניזם גנטי המצמצם את השונות והמגוון של ההוויה האנושית‪-‬גופנית‪.‬‬
‫● הריון ורבייה ‪ -‬חוויה מלחיצה בה הורה המתנגד לביצוע בדיקות נתפס בתור בעייתי ע"י החברה הרפואית‪.‬‬
‫○ מדיקליזציה ‪ -‬שליטה וסמכות של המערכת הרפואית‪ ,‬לעיתים בצורה עיוורת וללא ביקורת אחר ההיריון‪.‬‬
‫● סרטון ‪ -‬לא להאמין שהיא אשכרה שאלה על זה‪.‬‬

‫חסר‬
‫דיכאון וחרדה – בין הנוירולוגי לפסיכולוגי‬ ‫●‬
‫הפרעות אכילה‬ ‫●‬

‫גלעבינה ®‬ ‫‪14‬‬