‫שליטה קשבית‪ -‬נחשון‬

‫יום‪ ‬שני ‪ 13‬פברואר ‪2023‬‬

‫‪17:50‬‬
‫‪ ‬‬
‫אבסטרקט‪:‬‬
‫במשך שנים פסיכולוגים תהו מדוע אנשים שטובים בתחום קוגניטיבי אחד טובים הרבה פעמים גם בתחומים קוגניטיביים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫במאמר זה מסבירים כיצד שליטה קשבית (‪ )Attention control‬מהוות תחום מחבר בין יכולות קוגניטיביות נרחבות‪ ,‬כולל‬
‫אינטליגנציה שוטפת‪ ,‬קיבולת זיכרון עבודה והבחנה חושית‪.‬‬
‫שליטה קשבית מאפשרת לנו‪:‬‬
‫להתמיד במטרות שלנו למרות הסחות דעת ופיתויים‬ ‫‪‬‬
‫לסטות מהרגלים‬ ‫‪‬‬
‫לשמור אינפורמציה בראש למרות מערבולות של מידע מסועף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתארים את התפקיד של שליטה קשבית בשימור מידע והתנתקות ממידע‪ ,‬ואיך הפונקציות האלה תורמות לביצועים במגוון‬
‫משימות קוגניטיביות מורכבות‪.‬‬
‫מתארים גם כיצד הם פיתחו במסגרת המחקר משימת שליטה קשבית משופרת עם מהימנות גבוהה יותר‪ ,‬קורלציות פנימיות‬
‫גבוהות יותר‪ ,‬והסתמכות גבוהה יותר על גורם משותף (לא בטוחה פה בתרגום) מאשר שיטות מדידה מסורתיות‪.‬‬
‫‪-----------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ ‬‬
‫במשך שנים חוקרים שואלים את עצמם מה אחראי למתאמים חיוביים ויחסית מובהקים בין יכולות קוגניטיביות שונות‪ ,‬כפי‬
‫שמצוין למעלה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שליטה קשבית‪ -‬יכולת כללית המאפשרת לנו לעשות רגולציה על עיבוד מידע בתהליך של התנהגות מכוונת מטרה‪.‬‬
‫נקראת גם‪ :‬שליטה קוגניטיבית‪ ,‬שליטה ניהולית ותשומת לב ניהולית‪.‬‬
‫חולקת הרבה דמיון עם מסגרת הפונקציות הניהוליות של מיאקה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שליטה קשבית היא חוט מחבר המקשר בין ביצועים במגוון פעולות קוגניטיביות מורכבות‪ ,‬בייחוד אלה הדורשות‬
‫תחזוקת יעדים אקטיבית ופתרון קונפליקטים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬היא לא האלמנט היחיד החשוב לאינטליגנציה‪ ,‬אבל היא עומדת בבסיסן של כמה יכולות קוגניטיביות מסדר‪-‬‬
‫גבוה שחשובות להתנהלות בעולם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫העניין בשליטה קשבית נובע מהיחסים הקרובים בין זיכרון עבודה‪ -‬היכולת הקוגניטיבית לתחזוקה זמנית של מידע באופן‬
‫זמין‪ ,‬ואינטליגנציה שוטפת‪ -‬היכולת לפתור בעיות נעלות ולהסתגל לסיטואציות חדשות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לפני ‪ 30‬שנה התגלה כי אינטליגנציה שוטפת וזיכרון עבודה הם בעלי מתאם גבוה‪ ,‬וזה הוביל לשתי השערות‪:‬‬
‫אולי יש גורם קוגניטיבי משותף שנמצא בבסיס של שניהם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זיכרון עבודה אולי תומך באינטליגנציה שוטפת דרך התחזוק של אינפורמציה הרלוונטית לבעיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שתי האפשרויות נראו אז סבירות‪ ,‬אבל מחקרים נוספים הראו כי שתי היכולות מאוד מתואמות אבל נבחנות‪ ,‬ויכול‬
‫להיות שאף מנוגדות!‬
‫‪ ‬‬
‫התפיסה של עורכי המחקר‪ -‬אחת הסיבות שהם במתאם כל כך גבוה זו שליטה קשבית שנדרשת בשניהם‪.‬‬
‫מספרים על משימה ספציפית כלשהי ואומרים‪-‬‬
‫ביצועים במשימה של זיכרון עובד מסתמכים ומתמקדים ביכולת ההתמקדות במידע רלוונטי והתעלמות מהסחות דעת‪ -‬זו‬
‫היכולת הזו שחשובה ולא מספר הפריטים שהאדם שומר בראשו בסופו של דבר‪.‬‬
‫זיכרון עבודה מוגדר באופן קלאסי כ‪"-‬אחסון לטווח קצר" ‪( domain-general central executive +‬יכולת כללית של‬
‫פונקציה ניהולית מרכזית?)‪.‬‬
‫הטענה של החוקרים היא שהבדלים אינדיבידואלים ברכיב הניהולי המרכזי נובע ממתאמים בין תוצאות במבחני זיכרון עבודה‬
‫ומבחנים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫תמיכה בהשערה זו נובעת ממתאמים החזקים בין קיבולת זיכרון עבודה וביצועים במשימות שליטה קשבית שלא דורשות‬
‫תחזור של כמות גדולה של מידע‪ .‬נותנים דוגמה למשימה שקשורה לסקדות ושהמטרה העיקרית שלה היא התנגדות לתנועת‬
‫עיניים אוטומית שנגמרת מאור מהבהב‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הצלחה במשימה כזאת ודומות לה מנבאת זיכרון עבודה טוב יותר‪ ,‬ומסבירה את היחסים בין קיבולת זיכרון עובד ואינטליגנציה‬
‫שוטפת‪ .‬כלומר אחרי שמחזיקים קבוע את השליטה הקשבית‪-‬הקשר שהיה חזק בין זיכרון עבודה לאינטילגנציה שוטפת‬
‫נעלם!‬
‫‪ ‬‬
‫נקודה חשובה שקשורה לקודם‪ -‬אחסון לטווח קצר לא מסביר את הקשר בין קיבולת זיכרון עבודה לאינטליגנציה שוטפת‪ ,‬מה‬
‫שמציע כי שליטה קשבית מניעה את הכוח של קיבולת זיכרון העבודה לחזות טווח רחב של יכולות קוגניטיביות‬
‫והתנהגות בעולם האמיתי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שימור וניתוק‬
‫בעוד ששליטה קשבית תומכת בביצועים של זיכרון עבודה ע"י שימור של מידע הרלווטני למטרה‪ ,‬היא משחקת תפקיד אחד‬
‫במבחני אינטליגנציה שוטפת‪.‬‬
‫פתרון בעיות אינטליגנציה שוטפת דורשת ניתוק ממידע שכבר לא רלוונטי‪ .‬לכן‪ ,‬פונקציה חשובה של שליטה קשבית תוך כדי‬
‫פתירת בעיות היא לחסום מידע לא רלוונטי או לא מאושש‪ .‬כלומר פונקציה שבמידה רבה נגדית לשימור‪.‬‬
‫באופן אמפירי שליטה קשבית מנבאת את היכולת של האינדיבידואל להתנתק ממידע לא רלוונטי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫טענת החוקרים‪ -‬אינטליגנציה שוטפת דורשת יותר ניתוק‪ ,‬אבל גם מידה מסוימת של שימור‪ .‬זיכרון עבודה דורשת הרבה‬
‫שימור‪ ,‬אבל גם מידה מסוימת של ניתוק‪ .‬שליטה קשבית משחקת תפקיד גם בשימור וגם בניתוק‪ ,‬ולכן מהווב חוט מקשר בין‬
‫המשימות שדורשות את הפונקציות הקוגניטיביות האלה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הקשר בין הבחנה לאינטליגנציה‬
‫שליטה קשבית משחקת תפקיד גם ב"הבחנה חושית"‪ ,‬היכולת לקיים שיפוט מעודן לגבי גירויים שונים מאותו תחום‪ -‬ויזואלי‪,‬‬
‫אודיטורי וכו'‪.‬‬
‫נראה כי שליטה קשבית נמצאת במתאם גבוה עם הבחנה חושית ויזואלית ואודיטורית‪ ,‬ומסבירה הרבה מהקשר שלהן עם‬
‫זיכרון עבודה ואינטליגנציה שוטפת‪ .‬לא מדובר בתיווך מלא של שליטה קשבית‪ ,‬אבל היא כן מסבירה למשל למה לשליטה‬
‫קשבית יש קשר כל כך חזק עם יכולות קוגניטיביות מסדר גבוה שלכאורה נראה שלא אמור להיות ביניהן קשר‪.‬‬
‫החוקרים משערים כי שליטה קשבית תומכת בהבחנה החושית ע"י הגברת יחס הסיגנל‪ -‬רעש במהלך הגירוי‪ ,‬ע"י כך שהיא‬
‫מונעת הפרעות והסחות דעת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אז מה הקטע?‬
‫נראה כי לשליטה קשבית יש יישומים חשובי מאוד בביצועים ב"עולם האמיתי" והיא יכולת בעלת ערך‪.‬‬
‫עד כה מדידת ההבדלים האינדיבידואלים בתכונה זו היו לא מהימנים‪ ,‬והבעיה נבעה לא רק מהמדידה שלהם אלא משלב פיתוח‬
‫התיאוריה‪.‬‬
‫הבעיה הייתה ציוני הבדלים‪ -‬החיסור של ביצוע בתנאי אחד מהביצוע באחר‪.‬‬
‫למשל במטלת סטרופ‪ -‬מודדים את הביצועים בתנאי התואם והלא תואם בקרב כל אינדיבידואל‪ .‬מסתבר שככל שהמתאם בין‬
‫התנאים עולה‪ ,‬המהימנות יורדת‪ .‬זה מגיע לרמות חמורות של חוסר מהימנות‪.‬‬
‫בגלל שחוסר מהימנות מחלישה את הגבול העליון של מתאם בין שני משתנים‪ ,‬השיטה הזאת לא ממש יכולה לנבא כלום‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כל זה היה פרומו לספר שהמעבדה שלהם פיתחה שיטה חדשה ומשופרת למדידת שליטה קשבית‪ ,‬בעלת מהימנות גבוהה יותר‪,‬‬
‫מתאמים פנימיים גבוהים יותר‪ ,‬והסתמכות גבוה יותר על פקטור משותף (?) מאשר השיטות הקלאסיות‪.‬‬
‫הם פתרו את בעיית ציוני ההבדלים על ידי שימוש בשיטת סף‪ -‬המשימות נהיות קלות או קשות יותר כתלות בביצועי הנבדק‪,‬‬
‫אבל מתוכננות להתכנס לאותו שיעור דיוק קריטי עבור כל נבדק‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬המדידה של הביצועים לא בודקת דיוק או זמנים בתנאים השונים‪ ,‬אלא במקום את רמת הקושי בה המשתתף יוכל‬
‫להשיג את ערך הדיוק הקריטי‪.‬‬
‫בשימוש בשיטה הזאת הם מצאו שיש יכולת ניבוי ליכולת שליטה קשבית על מולטיטסקינג במסגרת מבחנים שערכו לצבא‪.‬‬
‫ואם יכולת שליטה קשבית אכן יכולה לשפר את הניבוי של אינדיבידואל בביצועים בעולם האמיתי‪ ,‬זה יכול לחזק את ההתאמה‬
‫לעבודה ואת שיעורי ההתמדה בעבודה‪ .‬זאת בהסתמכות על חוזקות המועמד‪ ,‬והפחתה של טעויות בחירה יקרות‪.‬‬
 ‫הם מבצעים את המשימה הזאת על טייסים ובקרי תנועה כדי לבדוק האם שליטה קשבית מנבאת שינויים אינדיבידואליים‬
‫ביכולות מורכבות‪ .‬ואז הם מרימים עוד למשימה שבנו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שליטה קשבית‪ -‬יכולת כללית לתחום או ספציפית למשימה?‬
‫שאלה שמעלה כרגע הרבה עניין‪ .‬האם אדם יכול להיות מיומן בשליטה קשבית בסיטואציות מסוימות אך נוח להסחות‬
‫בסיטואציות אחרות?‬
‫כלומר בהרחבה‪ -‬האם יכולת שליטה קשבית יכולה להקל על מגבלות קוגניטיביות ולשפר את התפקוד הכללי?‬
‫‪ ‬‬
‫החוקרים טוענים כי שליטה קשבית היא יכולת כללית‪ ,‬אבל שהיא מושפעת מהגורמים הספציפיים למשימת‬ ‫‪.1‬‬
‫המדידה‪ .‬למשל‪ ,‬אנשים שונים נבדלים ביכולת שלהם לבצע משימות הדורשות קשב‪ .‬כמה אסטרטגיות יעילות יותר‬
‫מאחרות‪ ,‬אבל בחירת האסטרטגיה בגדול לא קשורה להבדלים בין אישיים‪.‬‬
‫הם ממליצים שבהמשך חוקרים יחקרו וינקו את השונות הנובעת מהשוני בין המשימות‪.‬‬
‫למרות שבחירת אסטרטגיות זה פן שכן ניתן לאימון בתוך ביצועי המשימה‪ ,‬המסקנה העיקרית העולה מן‬ ‫‪.2‬‬
‫המחקר היא ששיפורים במשימות ספציפיות לא עוברים ומתבטאים בשינויים גלובאליים בתפקוד קוגניטיבי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫חתיכה מהפאזל‬
‫ביססו כי שליטה קשבית היא יכולת כללית המקשרת בין הרבה יכולות קוגניטיביות מסדר גבוה‪ ,‬אבל היא לא בהכרח‬
‫המקשרת היחידה‪.‬‬
‫קוגניציה היא מורכבת וצריכים לבצע עוד מחקר בנושא‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫סיכום‬
‫התחזקה להם המסקנה לגבי החשיבות והמשמעות של שליטה קשבית בחיי היום יום הפעילים שלנו‪.‬‬
‫בהמשך היו רוצים להרחיב את המחקר לדיון בהיקף ובעוצמה של השליטה הקשבית‪.‬‬
‫הם עוד היו ורצים לקבוע האם שליטה קשבית היא אופציה ברת קיום בהפחתת הטיות הקשורות לגזע ומגדר בהערכות‬
‫המשמשות לבחירה על בסיס אישיץ‬
‫מקווים בנוסף כי שליטה קשבית תצמצמם את הפערים בין פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬חינוכית וקלינית כי היא נוטה להיות‬
‫משפיעה בכולן‪.‬‬
‫‪ ‬‬