‫מהי מנהיגות ‪ /‬ד"ר קרן קולן‬

‫מנהיגות היא היכולת של אדם או קבוצה להשפיע על אנשים‪ ,‬להובילם למטרה משותפת ולהניעם‬
‫לביצוע משימות‪ ,‬לעיתים מעבר לציפיותיהם הראשוניות וברמת מחויבות גבוהה‪ ,‬זאת ללא שימוש‬
‫באמצעי כפייה‪ .‬קשה להגדירה במדויק ועניין המנהיגות ופיתוחה העסיק במהלך‬
‫דורות פילוסופים ומדענים רבים‪ ,‬אשר ניסו להבינה ולהסבירה בדרכים שונות‪ .‬אם עד לפני כמאה שנה‬
‫הופיע הדיון בנושא המנהיגות במשנתם של פילוסופים‪ ,‬היסטוריונים וסוציולוגים‪ ,‬הרי שמתחילתה של‬
‫המאה העשרים הפך נושא זה גם לתחום מרכזי בפסיכולוגיה החברתית והארגונית‪ .‬המנהיגות נרכשת‪,‬‬
‫נבנית ומתגבשת‪ .‬מסתבר כי אם אדם מצליח לעורר באנשים מוטיבציה לבצע או לקיים מעשים‪ ,‬משימות‬
‫או אמונות שהוא מאמין בהם‪ ,‬תוך אמונה בו ובערכיו ונתינת תחושה שצרכיהם שלהם הגיעו לידי מימוש‪,‬‬
‫הריהו נחשב כמנהיג‪.‬‬
‫בעבר היה נהוג לייחס את יכולת המנהיגות להשראה או למה שמכונה "כריזמה"‪ .‬אולם היום מקובל‬
‫לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתחו‪ ,‬ואף להתאימו‬
‫לסיטואציה מסוימת‪ .‬המנהיג הכריזמטי ניחן ברצינות‪ ,‬יכולת להשתנות‪ ,‬בעל אנרגיה יוצאת דופן‪ ,‬ביטחון‬
‫עצמי גבוה‪ ,‬מידה גבוהה של מחויבות‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬רף ביצועים גבוה‪ ,‬יצירתי‪ ,‬מגדיר מטרות ומשימות‬
‫במונחים אידיאולוגים‪ ,‬מחדיר ביטחון במונהגים ויש לו ציפיות גבוהות מהם‪ .‬האנשים מגיבים במוטיבציה‬
‫מוגברת‪ ,‬אמון מוחלט במנהיג‪ ,‬איכות ביצוע גבוהה‪ ,‬שביעות רצון ואפקטיביות גבוהה‪.‬‬

‫אנשים מתייחסים אל מנהיג ככריזמטי אם הוא מצליח לעורר בהם תחושות של הגשמה עצמית או מימוש‬
‫עצמי‪ .‬תהליך הייחוס או איך האנשים רואים את המנהיג‪ ,‬נוצר כתוצאה מהתפיסות הבאות‪:‬‬

‫תפיסת טיבו של חזון המנהיג‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תפיסת המנהיג כפורץ דרך לא שיגרתי ולא נורמטיבי המפתח גם שיטות עבודה בהתאם למצב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תפיסת המנהיג כאדם אסרטיבי ודעתן אך לא שחצן‪ .‬הוא חייב להיתפס כמקצוען מסור ונאמן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫על המנהיג להיתפס כמומחה בתחום הרלוונטי אותו הוא רוצה להוביל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫על המנהיג להיתפס כנוטל סיכונים אישיים ומקריב מעצמו למען מטרות הקבוצה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הגדרת המנהיגות מבוססת על קיומן של יכולות אנושיות מסוימות אצל המנהיג‪:‬‬

‫‪ .1‬היכולת להציג חזון – המנהיג יכול להגדיר באופן ברור ומוחשי את המטרה המשותפת‪.‬‬

‫‪ .2‬אומץ – המנהיג יכול לקבל מגוון החלטות קשות המכילות גורם של סיכון‪.‬‬

‫‪ .3‬האצלת סמכויות – המנהיג מסוגל להעביר אחריות לאנשים אחרים מבלי להפחית מאחריותו‬
‫לתוצאות‪.‬‬

‫‪ .4‬מתן דוגמא אישית – היכולת של המנהיג לבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים שבהתאם להם הוא‬
‫מצפה מהאנשים אותם הוא מנהיג לפעול‪.‬‬
 ‫‪ .5‬היכולת לאזן בין השכל לרגש ‪ -‬שיקולים שכלתניים לעומת שיקולים רגשיים של המנהיג בעת קבלת‬
‫החלטות‪.‬‬

‫‪ .6‬הובלת שינויים ‪ -‬היכולת של המנהיג להתמודד עם מצבים הכרוכים בשינוי על אף המורכבות והקושי‪.‬‬

‫‪ .7‬היכולת להבין אנשים – המנהיג אמור להבין את אופן פעולתם וחשיבתם של אנשים במצבים מורכבים‬
‫ומאתגרים תוך התחשבות בצרכיהם‪.‬‬

‫‪ .8‬יכולת ארגונית – על המנהיג להיות מסוגל לשנות את המבנה הארגוני בצורה מהירה תוך בנית‬
‫היערכות זריזה‪.‬‬

‫‪ .9‬יכולת המנהיג לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית וליצור שאיפות שמעולם לא היו להם‪.‬‬

‫‪ .10‬יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמת מטרה‪ ,‬שבהעדר מנהיג כנראה שלא היתה מושגת‪.‬‬

‫בעידן בו אנו חיים אין די בסמכות פורמלית של מנהיג‪ .‬מנהיגות פורמלית נובעת ממעמדו של האדם‬
‫במדרג הארגוני‪ ,‬ואילו מנהיגות לא פורמלית נובעת מהאמון שאנשים נותנים באדם‪ ,‬ומנכונותם ללכת‬
‫אחריו‪ .‬המצב הרצוי ביותר הוא‪ ,‬שהמנהיג הפורמלי יהיה גם מנהיג לא פורמלי‪ ,‬אך מצב זה לא קיים‬
‫תמיד‪.‬‬

‫מנהיג יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובערכיו‪ .‬הוא מונע על ידי אינטרס ציבורי ולא רק על ידי אינטרס‬
‫אישי ומהווה דוגמא אישית הנותנת תוקף מוסרי לדרישותיו‪ .‬הצלחת המנהיג יכולה להיות תלויה במידה‬
‫רבה בהתאמת סגנון המנהיגות שלו לנסיבות בהן עליו להנהיג‪ .‬ישנם מנהיגים אישיים ומנהיגים‬
‫חברתיים‪ :‬מניעיו של המנהיג האישי משרתים את האינטרס האישי שלו‪ .‬המנהיג האישי מעורר אצל‬
‫האנשים אותם הוא מנהיג רגשות של צייתנות ואף יוצר תלות כלפיו‪ .‬ישנו גם המנהיג החברתי‪ ,‬שעוזר‬
‫לקבוצה בתחומים שאינם קשורים ישירות למשימה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הוא עוזר להפיג מתחים‪ ,‬מתווך במידה‬
‫וישנם עימותים בין חברי הקבוצה ועוד‪ .‬המנהיג החברתי בדרך כלל יהיה האדם האהוב ביותר בקבוצה‪.‬‬
‫המנהיג החברתי מונע גם על ידי האינטרס הציבורי‪ .‬הוא אינו מתעלם מרגשות ומזכויות; הוא מתייחס‬
‫לאנשים אותם הוא מנהיג בצורה שוויונית‪ ,‬מפתח ומעצים אותם‪ .‬המנהיג החברתי משפיע מבחינה‬
‫חברתית ומשלב את ערכיו כעקרונות מנחים לתפיסה העצמית של האנשים אותם הוא מנהיג‪.‬‬

‫סגנון המנהיגות משפיע על ביצועי הקבוצה‪ .‬ישנה השוואה בין שלושה סגנונות מנהיגות‪:‬‬

‫מנהיג מתירני ‪ :‬נותן לקבוצה להתקדם בעצמה‪ ,‬תוך מתן עזרה נדרשת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מנהיג סמכותי ‪ :‬קובע את המדיניות‪ ,‬המטרות והדרך להשגתן‪ .‬הוא נותן הוראות ומחלק‬ ‫‪.2‬‬
‫תפקידים‪ ,‬בלא הסבר מעבר לנדרש‪ ,‬ובלא שיתוף בתוצאה הרחבה‪ .‬קיימת אפשרות לפתח בו‬
‫תלות מכיוון שהוא היחידי היודע כיצד נדרש להמשיך לאחר כל שלב‪ .‬הוא אינו משתתף בעבודה‪,‬‬
‫אלא אם כן צריך להדגים ביצוע פעולה מסוימת ונותן ביקורת ושבחים אישיים‪.‬‬
‫מנהיג דמוקרטי ‪ :‬נוטה לערב את האנשים בבניית המדיניות ובחלוקת האחריות‪ .‬מאפשר לחברי‬ ‫‪.3‬‬
‫הקבוצה להשתתף בהחלטות על קביעת המטרות וחלוקת התפקידים‪ .‬הוא מעודד שיתוף פעולה‬
‫ונותן ביקורת ושבחים על פעולות ולא על אנשים‪.‬‬

‫ההשפעה של סגנונות המנהיגות תלויה באופי חברי הקבוצה ובאופי המשימה‪ .‬ישנו מנהיג שמתמקד‬
‫באנשים לעומת מנהיג שמתמקד במשימה‪ .‬מנהיג ממוקד משימה מתאים יותר למצבים קיצוניים‪ :‬כשכל‬
‫התנאים טובים‪ ,‬אין צורך להתמקד באנשים; כשהתנאים אינם טובים‪ ,‬רק התמקדות במשימה יכולה‬
‫להציל את הקבוצה מהתפרקות‪.‬‬

‫בעידן של תמורות ושינויים רבים בכל תחומי החיים‪ ,‬עולה נושא המנהיגות ביתר שאת‪ .‬ההתנהלות‬
‫העתידית מציבה אתגרים מגוונים ותובעת כישורים חדשים ממנהיגים‪ ,‬גם בראיה לדורות הבאים‪ .‬בעבר‬
‫נחשבה דמות המנהיג כאדם מיושב בדעתו‪ ,‬למוד ניסיון חיים ובמקרים רבים בעל עבר צבאי עשיר‪.‬‬
‫בהווה‪ ,‬נתפס המנהיג האידיאלי כאדם צעיר בגילו ובמראהו ובעל רוח צעירה במהותו‪ .‬אך מאז ומתמיד‬
‫נבחר המנהיג כאדם שהולכים אחריו‪ ,‬והאנשים ההולכים אחריו בדרך כלל עושים זאת מבחירה חופשית‪.‬‬
‫המנהיגים נתפסים כמוליכים לקראת העתיד‪ .‬הדרך או החזון של המנהיג‪ ,‬מאפשרים להולכים אחריו‬
‫להאמין ולבטוח שהתוצאה תהיה שווה יותר מכל סיכון שנלקח בדרך‪ .‬נושא המנהיגות משמעותי היום הן‬
‫ברמה הלאומית והן ברמת הקהילה‪.‬‬