‫ממן ‪12‬‬

‫שם‪ :‬איתי בשירי‬

‫תעודת זהות‪215611112 :‬‬
 ‫שאלה ‪ 1‬א‬

‫מבוא‬
‫‪.‬סוקרטס טען שעדיף לסבול עוול מלגרום עוול‬

‫הנחות היסוד שמביאות למסקנה‬

‫שני הנחות היו לסוקרטס הם שהאדם שואף לאושר‪ ,‬ושמוסריות מביאה לאושר(אדוניזם) ואילו עוול מביא‬
‫לסבל‪ .‬את ההנחה שאדם שואף לאושר סוקרטס ראה כהנחה שלא צריכה הוכחה‪ .‬ניתן לראות ביטוי לקשר בין‬
‫אושר למוסר באפולוגיה(ליבס א ‪ )223‬״הסגולה הטובה היא העושה את הכסף ושאר הטובות לטובים בשביל‬
‫בני האדם״‪ .‬ולכן כאשר אנו עושים עוול אנו גורמים לסבל וזה לא הגיוני מכיוון שהאדם שואף לאושר‪ .‬ומה‬
‫‪.‬שגורם לזה הוא שהאדן לא יודע שמה שהוא עושה זה עוול‬

‫דוגמא מהדיאלוג קריטון‬

‫דוגמא לכך ניתן לראות בדיאלוג קריטון‪ ,‬שם הוא גורם לבן שיחו להודות שגוף מקולקל פוגע באושרו של‬
‫האדם ולכן קל וחומר שפגיעה במוסריות פוגעת באושרו של האדם‪ .‬ועלינו לא לגרום עוול גם במידה של סבילת‬
‫עוול מכיוון שעשיית עוול פוגעת במוסריות מה שמרעה עם האדם‪ .‬בדיאלוג קריטון סוקרטס נוהג על פי דבריו‬
‫ומסרב לברוח מהכלא‪ ,‬גם אם זה אומר שהוא ייהרג‪ .‬הוא מסביר שהוא לא יכול לברוח מכיוון שזה יהיה‬
‫‪.‬הודאה באשמה‪ .‬זה גם יהיה הפרה של החוקים‪ ,‬ושל עקרונות הצדק והמוסר שבהם הוא מאמין‬
‫סוקרטס מעדיף למות מאשר לגרום עוול‪ .‬הוא מאמין שזהו הדבר הנכון מבחינה מוסרית‪ ,‬גם אם זה אומר‬
‫‪.‬להקריב את חייו‬

‫סיכום‬
‫סוקרטס חושב שעדיף לסבול עוול מאשר לגרום עוול בגל שהוא חשוב שאדם שואף לאושר ושמוסריות מביאה‬
‫‪.‬לאושר ובכך אין סיבה שאדם יגרום עוול‬
 ‫שאלה ‪1‬ב‬

‫מבוא‬
‫‪.‬אכתוב מדוע על פי סוקרטס עדיף לסבול עוול מלגרום עוול על על פי הדיאלוג ״פרוטגורס״‬

‫גוף התשובה‬
‫בגורגיאס"‪ ,‬סוקרטס מוכיח שעדיף לסבול עוול מלגרום עוול‪ .‬הוא תחילה מסביר שהטוב זהה עם ההנאה והרע‬
‫זהה עם הסבל‪ .‬שהאדם שואף לאושר משמע כאשר אדף תוהה מה עליו לעשות הוא מחשב הנאות מול כאבים‬
‫בעתיד ובהווה‪ ,‬והחישוב הוא הידיעה‪ .‬ולכן אדם תמיד אדם בוחר לא לעשות עוול מכיוון שזה לא משתלם‬
‫בתחשיב של הפסדים מול רווחים‪ .‬וכאשר אדם עושה עוול זהו לא עוול מרצון אלא תוצאה של האדם שאינו‬
‫יודע לחשב כראוי את ההפסד‪ .‬ולא לפי תפיסה שהייתה קיימת בתקופתו שאנשים נכנעים לתאוותיהם‪ .‬הוא‬
‫מפתח את זה ואומר שעדיף לסבול עוול מלגרום עוול בגלל שמבחינתו מגונה הוא מצער‪ .‬ויש הסכמה על כך‬
‫לעשות עוול מגונה יותר מלסבול עוול‪ .‬ואם מגונה הוא מצער עולה שלעשות עוול מצער יותר מלסבול עוול ולכן‬
‫‪.‬על פי חישוב מה של הנאות מול סבל עדיף לאדם לא לעשות עוול מכיוון שכך הוא יסבול פחות‬

‫דוגמא לכך שהידיע ההיא השולט באדם ולא ההנאה היתן לראות בגרואגיאס ״אין דבר חזק מן הידיעה‪ ,‬אלא‬
‫כשדבר זה מצוי באדם‪ ,-‬שולט הוא תמיד גם על ההנאה וגם על כל השאר‪ .‬פעולה ששוגים בה בלא ידיעה נעשית‬
‫בסכלות יוצא איפה שזאת הכניעה בפני ההנאה‪ ".‬כאן הוא מראה שמה שמוביל את האדם היא הידיעה ולכן‬
‫‪.‬עם לעשות עוול גורם ליותר סבל הרי זה לא משתלם ולכן אדם לא יעשה זאת‬

‫סיכום‬
‫סוקרטס חושב שעדיף סבול עוול מלגרום עוול מכיוון שאדם פועל על פי הידיעה שלו שהיא חישוב של הנאות‬
‫מול סבל‪ .‬והוא מוכיח מדוע לעשות עוול זה יותר סבל מלגרום עוול‪ .‬מה שמביא שעדיף לסבול עוול מלגרום‬
‫עוול‬
 ‫‪.‬א‬

‫מבוא‬

‫לפי סוקרטס‪ ,‬חוק הוא מערכת של כללים שנוצרה על ידי חברה כדי להסדיר את התנהגות חבריה‪ .‬החוקים‬
‫‪.‬מטרתם ליצור חברה צודקת ובטוחה‪ ,‬שם לכל אחד יש הזדמנות לחיות חיים טובים‬

‫גוף התשובה‬
‫החוק הוא כלי להשגת צדק‪ :‬סוקרטס טוען כי החוק נועד ליצור חברה צודקת‪ ,‬שם לכל אחד יש הזדמנות‬
‫‪.‬לחיות חיים טובים‪ .‬לכן‪ ,‬ציות לחוקים הוא חובה מוסרית‪ ,‬מכיוון שהוא מסייע להשיג את המטרה הזו‬
‫החוק הוא הסכם‪ :‬סוקרטס טוען כי החוקים הם מעין הסכם בין המדינה לאזרחיה‪ .‬האזרחים מסכימים‬
‫לציית לחוקים‪ ,‬והמדינה מתחייבת להגן עליהם‪ .‬הפרת חוקים מהווה הפרה של הסכם זה‪ ,‬וזוהי מעשה של‬
‫‪.‬אי‪-‬צדק‬
‫ביטוי לאסירות תודה‪ :‬כמו שאנו צריכים להיות אסירות תודה להורינו כך אנו צריכים להיות אסירי תודה‬
‫למדינה והחוק הוא ביטוי לכך‬
‫בדיאלוג קריטון מוצג איך סוקרטס מסרב לברוח מהכלא‪ ,‬משום שהוא סבור שזה יהיה מעשה של אי‪-‬צדק‪.‬‬
‫‪.‬הוא מעדיף להישאר בכלא ולהיות נאמן לחוקים של המדינה‪ ,‬גם אם הוא סבור שהם אינם צודקים‬

‫סיכום‬
‫סוקרטס טוען שעלינו לציית לחור מכיוון שהדרך להשיג צגק היא על ידי חוק‪ ,‬והחוק הוא הסכם בין האדם‬
‫‪.‬למדינה והוא ביטוי לאסירות תודה‬
 ‫‪.‬ב‬

‫מבוא‬
‫בתשובה אציג את המידה הטובה על פי סוקרטס‬

‫גוף התשובה‬
‫לפי סוקרטס‪ ,‬המידה הטובה היא ידיעה‪ .‬הדרך לפעול במוסריות הוא על ידי ידיעה‪ .‬דוגמא לכך הוא נותן‬
‫בלאכס (ליבס א ‪ )131‬״אומץ לב הוא ידיעת הדברים המסוכנים והבטוחים הן במלחמה והן בכל שאר עניינים״‪.‬‬
‫בכך הוא טוען שאומץ זה לא עניין נפרד אלא חלק מהמכנה המשותף של התכונה הטובה שהיא ידיעה‪ .‬הכוונה‬
‫‪.‬היא הסתכלות שקולה על המציאות‬

‫סוקרטס גם טוען כי המידה הטובה היא אחת‪ .‬הוא מסביר זאת בכך שכל שהמידות האנושית הן בסופו של‬
‫דבר סוג של ידיעה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם אמיץ הוא אדם יודע לקחת סיכון באופן מחושב‪ .‬כמו שמוסבר בפירוט‬
‫בדיאלוג פרוטגורס תוך השוואה בין המידה הטובה לחלקי הפנים‪ ,‬פרוטגורס ״ האם חכמה‪ ,‬יישוב דעת‪ ,‬אומץ‬
‫לב‪ ,‬צדק וחסידות הן חמש מילים לעניין אחד‪ ,‬או כל אחד מהמילים האלה מוסבת על הוויה מיוחדת ועל עניין‬
‫‪.‬בעל פעולה משלו? ״‬

‫אחת מהנחות יסוד של סוקרטס היא שכל אדם שואף לאושר‪ .‬ולפיו קיים קשר ישיר בין טוב להנאה ולכן‬
‫‪.‬כאשר אדם עושה טוב הוא זוכה להנאה ולכן הסגולה הטובה מביאה לאושר‬
‫‪.‬לבסוף‪ ,‬סוקרטס טוען כי המידה הטובה היא אחת‪ ,‬ומה שמביא אליה היא הידיעה והיא גורמת לאושר‬

‫סיכום‬
‫סוקרטס תופס שהמידה הטובה היא דבר אחד ולא כמה דברים נפרדים‪ ,‬שהמידה הטובה היא הידיעה‪,‬‬
‫‪.‬ושהתנהלות על פי המידה הטובה מובילה לאושר (אדוניזם)‬
‫‪.‬ב‬